פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 60 ועדת הכספים 13/04/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 261 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, י"ב בניסן התשפ"ב (13 באפריל 2022), שעה 12:48 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי נעמה לזימי נירה שפק חברי הכנסת: זאב בנימין בגין אלון טל שלמה קרעי מוסי רז מוזמנים: גל נימני – אגף תקציבים, משרד האוצר טל ישראלי – אגף תקציבים, משרד האוצר ידידיה גרינברג – אגף תקציבים, משרד האוצר גל אסף – אגף תקציבים, משרד האוצר אביה פרון – אגף תקציבים, משרד האוצר אסף דובוביץ – רפרנט רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר יואב הכט – רפרנט מקרו, משרד האוצר עשהאל צור – רפרנט שיכון ודתות, משרד האוצר עפרי לוין – מנהלת תחום תקציבים, משרד התרבות והספורט יוסי שבת – מנהל אגף בכיר מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון אברהם שלם – סמנכ"ל תקציבים, משרד המשפטים שראל מהצרי – אגף בקרה ותקצוב, משרד הפנים איתן כהן – יחידת התקציבים, משרד הפנים חנן פריצקי – סמנכ"ל תקצוב וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משה איצקוביץ – מנהל תחום תקצוב ותכנון, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מיכאל שפירא – סמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה, הנהלת בתי המשפט משתתפים באמצעים מקוונים: ליאת שפרן – תקציבנית, משרד הפנים אדיר סבן – דובר מנהל אזרחי, משרד הביטחון אור ברחק – רמ"ד הסדרים, אגף תקציבים, משרד הביטחון ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מתחילים את הישיבה עם משרד התרבות והספורט, יש לנו בקשה להעברה תקציבית, ושתיים זה פניית עודפים, אז נתחיל בהעברה, פנייה מספר 6 עד 7 לוועדה, בבקשה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> שלום, יואב הכט מאגף התקציבים במשרד האוצר. הפנייה נועדה לתקצב סיוע לתחום התרבות, לאור גל האומיקרון של הקורונה. כחלק מהפנייה מתוקצבים כ-45 מיליון שקלים תמיכות לגופי תרבות ולרשויות מקומיות, עבור צריכה והגברת פעילות התרבות ברשויות. אני ארחיב קצת על הפעילות. הפעילות כוללת: 28 מיליון שקלים עבור התמיכה בפעילות השוטפת של מוסדות התרבות, בשל הפסדים שהוסבו לארגונים השונים בשל גל האומיקרון. 12 מיליון שקלים עבור הרחבת פעילות התרבות ברשויות המקומיות. שלושה מיליון שקלים עבור קרן האמנים במצוקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה רשויות מקומיות? בכל הרשויות? יש לך רשימה כזאת? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> עפרי לוין, אגף תקציבים, משרד התרבות והספורט. בעצם, ה-12 מיליון שקלים נועדו לתגבר את תקנת סלע ברשויות המקומיות, על מנת שיוכלו להתקיים אירועים בחודשיים של האומיקרון, בינואר ופברואר שהיו חודשים קשים. בעצם, אנחנו מתמרצים את הרשויות לעשות אירועים בהיכלי תרבות בערים, ובחודשים האלה באופן ספציפי, שהיה קושי גדול בעקבות גל האומיקרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סך הכל כמה הוקצה רק לנושא הזה? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> מתוך כל הסכום, 12 מיליון לרשויות המקומיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי זה חולק, ועל פי איזה קריטריונים? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> הקריטריונים הם רצועה נפרדת, שנפתחה במבחן התמיכה של סל תרבות עירונית, בדומה למבחן שעשינו בקורונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, 12 מיליון זה סכום בעצם זעום, השאלה היא כמה רשויות נהנו מזה? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> כרגע הרשויות מגישות בקשות בדיוק, אנחנו עוד אין לנו את החלוקה התקציבית הסופית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על מה שהם עשו, כן? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> כן, כן. מגישות אירועים שנעשו בעיקר בתקופת האומיקרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לצורך העניין, אם יהיו לכם 100 רשויות, או 80 רשויות, יכול להיות שכל אחת תקבל פרוטה וחצי. השאלה היא למה רק 12 מיליון? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> תראה, הרצועה הזאת נועדה בעיקר עבור החודשיים של האומיקרון. מבחן סל תרבות עירונית הוא מבחן של עוד סכום מאוד משמעותי של כ-35 מיליון שקלים. הרצועה הזאת נועדה לתגבר את עולם התרבות בחודשיים האלה. זה הסכום שנקבע. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יש לי בקשה, אם אפשר, ינון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה לעכב, וזה חשוב, אבל אני מבקשת לקבל התייחסות ל-28 מיליון של העסקת עובדים באופן רציף. בסוף, אם זה עובדי רשויות, אז לתת לנו הסבר בדיוק על זה. לא צריך עכשיו. << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> אבל ה-28 מיליון זה מוסדות התרבות, זה לא רשויות מקומיות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז אני רוצה לדעת בדיוק למה, אני רוצה לדעת מה שנקרא נקודתי ומה לתוספת לעובדים קבועים, ועל ה-12 מיליון אני מבקשת שכשתסכמו את זה, אנחנו רוצים לראות את הפריסה בדגש על פריפריה ומרכז. אני מבקשת לקבל את זה דרך הוועדה. << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רואה שיש פה שלושה מיליון בגין הגדלת התקציב לקרן לאמנים במצוקה, נכון? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סך הכל כמה היה? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> בעצם ככה, המשרד הקצה מיליון וחצי שקלים לקרן חדשה לאמנים שנפגעו ספציפית בתקופת האומיקרון, ממש ייעודי לנושא הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לחודשיים? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> בדיוק, מיליון וחצי שקלים, ועוד מיליון וחצי שקלים נועדו לתגבר קרן שכבר קיימת היום במשרד, לאמנים במצוקה שיש להם תרומה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל עשיתם איזו בדיקה ששלושה מיליון זה באמת מספיק? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> כרגע, שוב, הכל ממש בתהליכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי זה נראה לי סכום זעום על השלושה מיליון. << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> זה כרגע בתהליכים של הגשות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל את יודעת, יש איזשהו גבול. את אומרת שאת יודעת שיש לך כך וכך אמנים, ושלושה מיליון זה לא להתחיל. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אם אפשר להתייחס, מדובר בסכום שהוא לפי הערכתנו מספיק עבור הנושא. צריך לזכור גם שמאז גל האומיקרון יש פריחה מחדש בתחום התרבות והשוק הזה כן התעורר, וגם לפני האומיקרון, בתקופה שבין הגלים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה מפצה על האומיקרון, אתה לא מפצה לא לפני ולא אחרי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נכון, אבל אנחנו חושבים שזה סכום שהוא מדויק עבור הצורך הנוכחי שהיה במהלך האומיקרון. הפגיעה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סך הכל כמה אמנים לפי החישוב שלכם עשיתם? אם אתה יודע שזאת לא הייתה פגיעה משמעותית, אז על כמה אמנים מדובר? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ההערכה מבוססת על קרן האמנים במצוקה שניתנה בתקופות יותר מוקדמות, שאם אני לא טועה, הוקצה בה שישה מיליון שקלים, וזה היה סכום שהיה מספיק ומדויק עבור הצורך, במהלך שנת 2020, בתחילת 2021. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה יודע מהו מספר האמנים? זה מה שאני שואל, מה מספר האמנים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא יודע להגיד את מספר האמנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ובשישה מיליון זה יספיק? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> למיטב הבנתנו, כן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה משהו שאתה יכול לברר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אלכס, אני בעד לחזק כמובן את מי שזקוק פה לחיזוק במוסדות התרבות ובאמנים, אבל מה עם שאר העצמאיים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי שאר העצמאיים, אני מזכיר לך שזה עבר בוועדת שרים לחקיקה בשבוע שעבר. אנחנו צריכים להצביע על זה במליאה בקריאה ראשונה, ואז זה יבוא לוועדה ונקדם את זה ביחד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי גם האמנים הם חלק מאותם עצמאיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון, הם חלק מאותם עצמאיים, אין ספק, אז לכן אנחנו נפעל בשבוע הראשון של הכנס לאשר את זה בקריאה ראשונה, ואז נביא את זה לוועדה, אני מקווה שנאשר את זה כאן מהר, נחזיר לשנייה שלישית ונאפשר את התשלום. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לקח יותר מידי זמן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מספר 6 עד 7 של משרד התרבות והספורט. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפנייה אושרה אנחנו עוברים לפנייה הבאה של משרד התרבות והספורט, פניית עודפים 19-003. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> פניית עודפים 19-003 נועדה לתקצוב העודפים משנת 2021 והעברתם לרשות המשרד בשנת 2022. סך הכל מדובר בכ-376 מיליון שקלים, המתחלקים באופן הבא: 73.5 מיליון עבור משרד המדע. 39 מיליון עבור תוכנית התפעול 19-41-02. 7.3 מיליון עבור מרכז ההסברה. 9.2 מיליון עבור רשות העתיקות. 191.5 מיליון עבור מינהל התרבות. 37 מיליון עבור מינהל הספורט. 19 מיליון עבור תוכנית מתקני הספורט. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה זה אומר "מינהל"? כל הכסף הזה הולך לאדמיניסטרציה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא, מינהל הספורט הוא הגוף במשרד התרבות והספורט שאחראי לכל המדיניות של הספורט. למעשה, זה בכלל לא אדמיניסטרציה, אדמיניסטרציה מתנהלת בתחום התפעול והשכר, אלה תוכניות אחרות בתקציב של המשרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מדובר בפניית עודפים, זה בעצם התחייבויות שנוצרו בשנת 2021 וכרגע אנחנו משחררים את הכסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, רק שאלה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, עזוב את העודפים, אבל אני שואל, יש פה מינהל ומסבירים כאן בתוכנית שהמינהל אחראי לכך והמינהל אחראי לכך, הכסף עצמו הולך לפרויקטים ממש? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> כן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הוא הולך לפרויקטים, לא למימון של המינהל? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> כן, לפרויקטים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי התוכנית של 19-40-01 איפה הפעילויות האלה של החינוך הבלתי פורמלי מתקיימות? כלומר, כתוב פה פריפריה חברתית וגיאוגרפית זה פה? לא, סליחה, זה לא כתוב לי פה, השאלה היא האם אתם בוחרים את זה במקומות האלה או שאתם בוחרים את זה בצורה אחרת? << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> משה איצקוביץ, משרד המדע והטכנולוגיה. כן, זה עם עדיפות לפריפריה. הפעילות מתקיימת בכל הארץ, בדגש על הפריפריה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וזה מתקיים בכלל המגזרים? << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> כן, בכלל המגזרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מבקשים לקבל לוועדה רשימה כדי לדעת איפה, באיזה ערים זה מתקיים, וגם באיזה מקומות זה מתקיים, בסדר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי תוכנית 19-40-01? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הראשונה, כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עכשיו שנייה, לגבי תוכנית 03-41-03 בסיבות המרכזיות, כלומר זה אמור לטפל בכל הנושא של טקסים ואני מבין שזה גם של יום העצמאות, מה שמסייעים לרשויות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא, מרכז ההסברה. << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> מדובר באירועים לאומיים, לא באירועים רשותיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, אבל אולי זה המקום לשאול כי זה עלה לאחרונה, אז אני אשאל גם על זה. אנחנו יודעים שיש בעיה גדולה עם כל מופעי הזיקוקים בערים, ואתם משרד התרבות מסייע - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל הם ביטלו את הזיקוקים, שר התרבות אמר שהוא מבטל את זה בגלל פוסט טראומה, בצדק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי אתמול היה ריאיון או שלשום, וזה עדיין לא בוטל. אז לשאלה שלי, אני מבקש אמירה שלכם לגבי האם אתם מסייעים ומשתתפים בנושא של הזיקוקים, כי זה מפריע לאותם אנשים הסובלים מפוסט טראומה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, וגם מתמודדי נפש ופוסט טראומה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז חשוב לדעת, אם אתם יודעים על דבר כזה, האם אתם לא מסייעים ומתנים את התקצוב בכך שהרשויות לא יעשו זיקוקים. וגם בכלל כל הסיפור של הזמרים שלוקחים הון בתקופות האלה. << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> המשרד לא תומך באירועי יום העצמאות ברשויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא תומך? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> הוא לא תומך באירועי יום העצמאות ברשויות המקומיות. לגבי מה שחה"כ אמרה, באמת שר התרבות והספורט ומרכז ההסברה החליטו שלא יהיו זיקוקים בטקס יום העצמאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלא יהיו. << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> בכל אופן, התקציב בתוכנית הזאת, התקציב של מרכז ההסברה, זה תקציב שמבצעים איתו את הטקסים הממלכתיים, הוא לא קשור לאירועים ברשויות ובמועצות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת אומרת, זיקוקים ברשויות זה סוברני לכל רשות? << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אם אפשר רק לשים הערה, ברור שעכשיו זה מאוחר, אבל אם אפשר רק לשים הערה שצריך למצוא חלופות לסיוע לרשויות לעבור לאור קולי. יש היום חלופות מדהימות לזיקוקים. אנחנו מדברים על אקולוגי, זה מזהם, זה מזעזע, זה פוגע בכלבים, זה פוגע במתמודדי נפש, זה פוגע בפוסט טראומתיים, זה משהו שצריך כבר לטפל בו ויש חלופות מדהימות, בכל העולם עושים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, בתוכנית אחרי זה, כתבתם פה פגיעה שנוצרה במהלך המגיפה גם ברשות לגבי גנים לאומיים ואתרי מורשת. איזה פגיעה הייתה בתקופה הזאת? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> ברשות העתיקות. העודפים שנוצרו פה בעצם זה תוכנית שהיא מתוך קופסת הקורונה שאושרה לרשות העתיקות, בעצם כחלק מהחלטה כללית שהחליטו בתקופת הקורונה. מדובר בפרויקט לבניית בית הרשות, קריית הארכיאולוגיה הלאומית. זה להמשיך את הפרויקט שבעצם התחיל בבנייה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל כתוב פה שהעודפים בתוכנית הוצאו בגין הפרויקט הזה, וכל זה מדובר על בתי מורשת שנפגעו בהגבלות שהוטלו. << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> הנושא הזה של בית הרשות תוקצב במסגרת התמיכה הממשלתית לגנים לאומיים ואתרי מורשת בקורונה, בעצם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי, והתוכנית האחרונה, 43-04, כשאנחנו מדברים פה על מתקני הספורט, אתם מתכוונים למתקני הספורט שנמצאים היום ברחובות? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> נכון, אנחנו מדברים על שדרוג מגרשים, מגרשי כדורגל, תאורה במגרשי הכדורגל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אה, לא מתקני ספורט שנמצאים ברחוב? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, והמשרד גם אחראי על התחזוקה שלהם או רק לתקצב אותם? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> אנחנו מתקצבים אותם, והרשות המקומית מתחייבת לתחזק את המתקן שאנחנו תומכים בו בעצם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר משהו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, נירה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת לומר משהו. אתמול הייתי בבית ג'ן, בית ג'ן הוא יישוב דרוזי, שכמות המשרתים בו בכל מה שנקרא זרועות הביטחון היא מאוד גבוהה. לצערנו, גם היחס באוכלוסייה בין כמות האנשים לבין אלה שנפגעו או נעשו חללי צה"ל או חללי כוחות הביטחון והפצועים, הוא באחוז גבוה. אחד הדברים שהעלו שם זה הנושא שאין להם מגרש ספורט, והילדים רצים סביב בריכת ניקוז ביוב. אני ישנתי עם זה בלילה, ושמחתי לקום בבוקר שבו יש פרסום של שר האוצר והשר חילי טרופר, שבאים ומציגים שלושה מיליארד. סוף סוף נעשה מיפוי, שקראתי בו על פריפריה מרכז, קראתי בו על מגזרים, ויש שלושה מיליארד שהוקצו לתוכנית רב שנתית לדבר הזה, כולל שיקום בריכות, כולל מגרשים, כולל הכל, וזאת בדיוק האמירה. אני רוצה לצטט מהדברים שאמר שר האוצר, כי אותי זה באמת מאוד ריגש. הוא אמר שהתוכנית הזאת עוסקת לא רק בספורט המקודם והלוביסטי, אלא גם בספורט העממי. הוא מתייחס גם לנושא המגדר, צמצום פערים בין אוכלוסיות. הייתה כאן הרבה מחשבה, ואני רוצה באמת לשני השרים להגיד תודה רבה, כי אחד הדברים של ספורט זה ספורט למוביליות, לערכים, ולא רק לומדים לנצח או להגיע לתוצאה או טורנירים, אלא ממש להרגיל את האנשים לשיטת דיבור, ליצירת קבוצה, לקבלת האחר, ואני חושבת שזאת בשורה, ומה שאתם מבקשים היום כנראה נכנס גם לתוך הדבר הזה, ואני מברכת את העשייה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ולכן, אני מבקש להצביע על פניית העודפים של משרד התרבות והספורט, פנייה מספר 19-003, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפנייה אושרה אנחנו עוברים לפניית עודפים של משרד השיכון, 29-001. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> צוהריים טובים, עשהאל צור, אגף תקציבים משרד האוצר, סעיף 29 – שיכון. הפנייה נועדה להעברת עודפי תקציב משנת 2021 לשנת 2022. הפנייה מעבירה סך של 52,340 אלפי שקלים, בחלוקה הבאה: תוכנית מספר 29-01-01: 305 אלפי שקלים. תוכנית מספר 29-01-02: 52,035 אלפי שקלים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה הרי תקנים, אז למה להעביר? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> עוד פעם, סליחה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> למה להעביר לתוכנית 29-01-02? הרי מדובר בתקנים, אז צריך להבהיר. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> יוסי שבת, מנהל אגף תקציבים במשרד הבינוי והשיכון. התוכנית מספר 29-01-02 זאת תוכנית עיקול, והתוכנית הראשונה 29-01-01 זאת תוכנית שכר. בתוכנית שכר יש יתרות בהזמנות שחוצות שנה לטובת יועצים, חלק הם כוח אדם במיקור חוץ, והחלק של הטיפול זה בעצם כל הפעילות השוטפת של המשרד, אבטחה, ניקיון, יש לנו פעילות של שיווק. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, אבל אבטחה במזרח ירושלים, הרי זה תוקצב מראש, למה זה צריך עוד? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה לא עוד. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> מה טיפול בזה? זה משכורת - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אבל רגע מוסי, זה עודף תקציבי, זה כסף שחויב ולא שולם, מעבירים את זה פשוט. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מעבירים בין שנים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני מבין, אבל למה להעביר? כבר יש לשנה הזאת מספיק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אבל אלה התחייבויות של השנה הקודמת, אלה עודפים לא העברה תקציבית. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> התשלום של נובמבר ודצמבר שולם בעצם מתקציב השנה הזו, ומכאן אנחנו מקבלים את ההחזר כנגד זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק לגבי מה שדיברת על שכר, אתה אומר שהם יועצים חיצוניים? זה לא של המשרד? כי במשרד אנחנו יודעים מה מאוזן, כי אנחנו לא רואים את זה בשאר המשרדים למשל. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> לא, הפוך, היועצים החיצוניים נמצאים בתוכנית 01-02. 01-01 זה לא יועצים, זה שכר עובדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה אנחנו לא רואים את זה בכל המשרדים? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> לא, יש רכיב קטן גם פה בדרך כלל, יש רכיב קטן על דצמבר ששולם בינואר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכל המשרדים זה ככה? כי אנחנו לא רואים את הפנייה הזאת מכל המשרדים. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> זה מאוד חריג, אבל זה מקרה שכנראה לקחו יועץ ספציפי במקום כוח אדם, משהו כזה, וזו הייתרה שלו, ואנחנו גם לא נשאיר את זה כך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז זה כן יועץ חוץ? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> יועץ חוץ, כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא, אתה אמרת שזה - - - << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> חשבתי שלא, טעות שלי. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> בדרך כלל זה צריך להיות באמת מהשכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי. עכשיו מבחינת העודפים שנוצרו מהתקשרויות של המשרד עבור תמיכה בפעילות הסיוע והבנייה, זה בעצם תוכניות בנייה שיצאו? אתם מתכוונים להגרלות שיצאו? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> בחלק של ההגרלות יש חברה שהיא בעצם חברה יועצת שמנסה לקדם היתרי בנייה, ולכן זה מאוד חשוב לנו לקדם את ההתקשרות איתם. היום הכל אצלנו תקוע כבר חודש - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> כי הפנייה הזו לא עברה, אז בעצם, מבחינת החשבות, אני תקציבים ויש חשב, והחשב אומר שאם אנחנו לא מביאים את המסגרות התקציביות להשלים את המכסות של התקציב, הוא עוצר לנו את כל ההתקשרויות. זה אומר, היתרי בנייה, חברה שמסייעת לבדוק למה יש חסמים בהיתרי בנייה, יועצים שמסייעים במבחנים לרישום קבלנים, בקרות על רישיונות ותלונות של אזרחים, יועצים רפואיים לסיוע בשכר דירה, כל הדברים האלה מתעכבים. אנחנו עושים אותם במשורה חודש אחרי חודש, אנחנו מחכים לראות שבעצם יעברו פה העודפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש יועצים רפואיים בשביל הסיוע בשכר דירה? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> שבודקים נגיד אם אדם אומר שהמצב הרפואי שלו התדרדר וכולי, אז זה בעצם עובר לייעוץ - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם לא סומכים על הביטוח הלאומי, למשל? למה אנחנו צריכים להחזיק גם אצלכם וגם אם נגיד הוא קיבל נכות מהביטוח הלאומי? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> יש בקרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל אם הוא קיבל מהביטוח הלאומי, למה צריך להעביר אותו שבעה מדורי גהינום? קיבל הביטוח הלאומי וקבע שהאדם הזה הוא אדם נכה, אני מעביר אותו עוד ועדה אצלכם? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> יש ועדת חריגים, ואז זה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל למה? למה אני צריך גם אצל הביטוח הלאומי וגם אצלכם? אין בעיה, נבטל את הביטוח הלאומי ונשים אותו - - - << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אם הוא לא יעמוד בכלל המקורי ואז הוא יגיד שהוא רוצה ועדת חריגים, ואז אנחנו נגיד שאנחנו לא ממש יודעים, וניתן את זה ליועץ מומחה בתחום שלו, כדי שהוא יבחן ויגיד - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל השאלה שלי היא אם אדם מגיע אליכם וביטוח לאומי אומר - - - << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> לא, ינון, מי שעומד בכללים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל מי שעומד בכללים אתם לא בוחנים אותו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, ינון, זה רק לעניין החריגים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק לעניין החריגים, בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, אוקיי. פנייה מספר 29-001, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפניה אושרה הפנייה של משרד השיכון, 42-001 מענק בינוי ושיכון. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> שוב עשהאל צור, אגף תקציבים. סעיף 42, מענקי בינוי ושיכון. הפנייה נועדה להעברת עודפי תקציב משנת 2021 לשנת 2022. הפנייה מעבירה סך של 111,173 אלפי שקלים, בחלוקה הבאה: תוכנית מספר 42-01-01: 3,521 אלפי שקלים. תוכנית מספר 42-01-03: 750 אלפי שקלים. תוכנית מספר 42-02-01: 96,743 אלפי שקלים. תוכנית מספר 42-03-01: 10,159 אלפי שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, תגיד לי בבקשה, בתוכנית הראשונה, 01-01, תן לי את ההסבר, מה זה מול הבנקים, הסבסוד של הבנקים? זה מחיר למשתכן שאז אנחנו נותנים אפשרות לקבל עד 90 אחוזים מעלות הדירה? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אני אסביר. מה שאתה דיברת עליו, נמצא בתוכנית האחרונה, התשלום שהמשרד משלם לבנקים עבור זה שהבנקים מנהלים את זה. הרי כשאני הולך במחיר למשתכן אני מקבל את זה מהבנק, הבנק מקבל עמלה מסוימת על זה שהוא עושה את - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> כי משרד השיכון לא מעביר בצורה ישירה את הכסף, הוא מעביר לבנק ואתה מקבל מהבנק את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, ואתם מעבירים לו עבור הניהול הזה, נכון? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו למה אני צריך להעביר לבנק עבור הניהול הזה? הרי הוא מקבל ריביות, הוא מקבל את כל הרווח שלו, למה אני צריך לשלם עוד? תעשו מכרז - - - << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> על זה הוא לא מקבל ריביות, הוא רק צינור להעברת הכסף בתחום המענקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להבין, כלומר אם יש מענק, הוא לא מקבל על זה מלבד - - כלומר הוא לא חייב לעשות אצלו את ההלוואה, את המשכנתא? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אני לא יודע, אולי יוסי יודע אם הוא חייב לקחת מהם את המשכנתא. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אז אני רק אסביר. אם אני כזכאי הולך נגיד לקחת הלוואה מבנק, בסוף אנחנו כמשרד הבינוי והשיכון משלמים לאותם בנקים. הם מביאים לנו בעצם את הפניות של האנשים שפנו אליהם, אנחנו נותנים להם חלק את אותם מענקי מחיר למשתכן, וחלק את הסבסוד והמרווחים כי יש בסופו של דבר גם זכאים לאשראי. כלומר, בא אדם והוא חסר דירה, הוא זכאי שמשרד הבינוי והשיכון יקבל גם הלוואה מהבנק. אנחנו בעצם נותנים לבנק גם איזושהי עמלה, וגם איזשהו מרווח בסבסוד ריבית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> סליחה ינון, ואתם מודעים לזה שכשאדם לוקח את החלק של הזכאות, שאנחנו, המדינה, מסבסדת לבנקים, הבנקים משקללים את ההטבה וגובים ריבית יותר גבוהה בשאר הסל? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> לא, הם לא גובים ריבית יותר גבוהה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בוודאי שכן, בוודאי שכן, היו דיונים רבים על זה בוועדת הכלכלה, וכולם יודעים שעושים את זה הבנקים. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> היה דיון בוועדת הכלכלה, ואני חושב שנציגי החשב הכללי אמרו שהם יבדקו את הנושא. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אמרו שיבדקו ולא חזרו. אנחנו, אגב, הגשנו הצעת חוק שיהיה אפשר לקחת את הלוואת הזכאות, אני ומיכאל ביטון יו"ר הוועדה, בכל בנק ולאו דווקא בבנק שבו לוקחים את המשכנתא, כי היום אתם מבזבזים מאות מיליונים בשנה לחינם. תנסה, תשלח מישהו לבנק, תלך אתה בעצמך, תבקש הצעה למשכנתא בלי הלוואת זכאות, ואז תגיד שאתה רוצה לקחת 200,000 בזכאות, יגידו לך לא, כי אז הריביות משתנות, זה מה שהבנקים עושים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואתם עוד משלמים להם על זה שהם עושים כביכול טובה. אני אומר לכם, לבנקים, תעשו מכרז איזה בנק יכול לתת - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> קרעי, אתה צודק בזה, כשאני עשיתי את זה עם הבנק שלי לקחנו יועצת משכנתאות כי זה בדיוק מה שקרה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שקרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לכם שאם תעשו מכרז בין הבנקים, איזה בנק מוכן לתת את המענק, ורק מענק, אפילו לא צריך לקחת הלוואה, רק מענה והוא לא לוקח עמלה, כל הבנקים ירוצו ואפילו יהיו מוכנים לשלם למדינה על זה, כי הבנקים, קודם כל מגלגלים כסף, זה אחד, והדבר השני הוא שכשהבנקים מקבלים את זה, הם בסופו של דבר גם תופסים את הלקוח. אז אני אומר לכם, אסור לשלם לבנקים שקל על השירות הזה, כי אתם נותנים להם שירות ולא הם נותנים לאזרח שירות. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אז נושא ההתקשרות עם הבנקים נמצא אצל החשב הכללי, ואני מבין שהם צריכים להעביר תשובה בנושא. אני אפנה אליהם גם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מבקשים גם בנושא הזה, באמת, אני לא מבין את ההיגיון שצריך לתת לבנקים עמלה על זה. אני לא מבין, תעשו את זה בחינם ושהם ישלמו לכם, ותאמין לי אתה תראה את כל הבנקים רצים אחרי משרד האוצר לשלם לו על זה. לא יכול להיות שבנק שנותן הטבה ממה שאתם נותנים, הוא לא משלם על זה כסף, שקל, הוא עוד מרוויח על הלקוח בסופו של דבר. בשורה התחתונה הוא נותן לו הלוואה, מרוויח על הלקוח, למה לשלם לו על זה? על שירות? עזוב, זה לא שירות, הוא ירדוף אחריי כדי שאני אקח את השירות הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, תודה רבה. פנייה מספר 42-001 - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה תודה רבה? לא הקשבת לכל מה שאמרנו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הקשבתי, אמרת לי שזה מנוהל בוועדת כלכלה, אז בסדר. אתה רוצה להעביר את זה לוועדת כספים, אין בעיה, אני יכול לקיים על זה גם דיון, אבל חבל לקיים שני דיונים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כל, אם תקיים גם אתה דיון, הלחץ יהיה הרבה יותר לחץ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה, בוא נדבר על זה אחרי הפגרה, אבל אני חושב שמיכאל ואתה עושים עבודה טובה שם, אין צורך בכפל מס במקרה הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני מבקש גם פה, כי אני לא שם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אבקש משלמה להוציא הזמנה מיוחדת לדיון כזה עבור ינון, בסדר? טוב, פנייה 42-001, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפנייה אושרה << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה מאוד אינטנסיבי, תמיד יש דיונים כאן וינון לא יכול להפקיר את הוועדה אפילו לרגע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אנחנו נתאם מתי אנחנו נרצה שהוא יפקיר את הוועדה, בסדר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא מתי שתרצה, אנחנו נתקזז בינינו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי, משרד המשפטים, 08-002. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> צוהריים טובים, אביה מאגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2021 לשנת 2022 לפי סעיף 08 משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה, בסך של 575,682,000 שקלים. מתוך הסכום: 15,843,000 הם מתוך המסגרת התקציבית המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. מדובר בסוף במשרד שיש בו המון גופי מטה, עם התקשרויות רבות חוצות גופים ושנים, עם כל מיני מכרזי רכש, והתקשרויות גם של שיפוץ ובינוי שהם פרויקטים שנפרסים על פני שנים ארוכות. לכן, משם בעצם נוצרים העודפים באופן כללי. עודפי הקורונה הם מתוך התקציב שיועד להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, בנושאים של תשתיות לקיום דיונים עם היוועדות חזותית, אסטרטגיית דאטה, הקמת מאגר זיקה לאומית חינמי, וחקיקה דיגיטלית, שאלה מתוך החלטת ממשלה מספר 326 שהייתה. אני אגיד את הדברים לפי התוכניות: בתוכנית 08-51-01 של מטה המשרד: כ-191 מיליוני שקלים עוברים. בתוכנית 08-51-02 הייעוץ המשפטי לממשלה: כ-19 מיליון שקלים. בתוכנית 08-51-03 פרקליטות המדינה: כ-60 מיליון שקלים. בתוכנית 08-51-04 הסנגוריה הציבורית: כ-29 מיליוני שקלים. בתוכנית 08-51-05 הסיוע המשפטי: כשמונה מיליון שקלים. בתוכנית 08-51-09 מינהלת היחידות המקצועיות: כ-11 מיליון שקלים. בתוכנית 08-51-10 רישום והסדר מקרקעין: כ-16 מיליון שקלים. בתוכנית 08-51-12 האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי: כ-15 מיליון שקלים. בתוכנית 08-54-02 הוצאות תפעול של מערכת בתי המשפט: כ-136 מיליוני שקלים. בתוכנית 08-55-01 מערכת ההוצאה לפועל במרכז לגביית קנסות: כ-71 מיליוני שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפשר שאלות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, כמובן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתוכנית 101, סתם אני אומר לך, באמת, נייר צילום? אם חסר לכם נייר צילום יש לי בחדר הרבה ניירות צילום, סתם שתדעו. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> שירותי משרד? אפשר להסביר, אבל באופן כללי, אם התקשרות נעשית בסוף שנה אז זה עובר לשנה הבאה, זה לא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טוב, אז בוא נשאל ככה, יש בתוכנית 103 פרקליטות המדינה לגבי תיאור התוכנית, שבתוכנית קיים תקציב עבור מחלקה לחקירות שוטרים וליחידה לתביעה יזומה בפרקליטות. כמה כסף זה סך הכל? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> אברהם שלם, מאגף תקציבים במשרד המשפטים. הכוונה היא למח"ש או לתביעה היזומה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למח"ש כמה יש, וכמה יש בתוך זה עבור החקירות היזומות שלכם. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> לא, זה שתי יחידות שונות. מח"ש זה יחידה אחת והתביעות היזומות זה משהו אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע, אבל בפנייה פה יש לך על היזום. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> אוקיי, אז בתביעה היזומה יש לנו כ-30 מיליון שקלים של עודפים, מתוכם אנחנו אמורים לקבל 75 אחוזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סך הכל כמה ביזומה? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> כ-30 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה בעודפים. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> כן, בעודפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר על - - - << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> אה, כמה סך הכל התקציב של היחידה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> כ-60 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז לא השתמשתם ב-50 אחוזים או מה? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> הבעיה בתוכנית הזאת, היא שהתביעה נמשכת על פני הרבה שנים. זאת אומרת, אנחנו פותחים תיקים ולפעמים התיקים מתמשכים לאורך שלוש וארבע שנים, אנחנו צריכים לשמור כסף בצד, זו הוראה של חשבות במשרד, אנחנו צריכים לשמור את שכר הטרחה בצד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלוש וארבע שנים עבור פתיחה יזומה, כשאתה בא לחקור שוטר? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> לא, לא. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא לא מדבר על זה, ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז על מה אתה מדבר? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> סליחה, יש שתי יחידות שונות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש יחידה של המח"ש ויש את היחידה של תביעה יזומה בפרקליטות, אז תסביר לי. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> שתי המחלקות נמצאות בפרקליטות. בפרקליטות יש את פרקליטות המדינה, יש את מח"ש, ויש עוד יחידה בתוך הפרקליטות שהיא תביעה יזומה, שבה המדינה תובעת באופן יזום אנשים. זאת אומרת, בניגוד לפרקליטות שבדרך כלל היא מייצגת את המדינה כנגד אנשים שעשו איזושהי פעולה, זאת אומרת שהיא מגיעה אחרי חקירת משטרה וכולי, פה יש תביעה יזומה, למשל, מפעלי ים המלח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, כי כתבתם את זה בלי פסיק פה, באותה פסקה כתבתם גם את זה וגם את זה, אוקיי בסדר. וכמה אתה אומר שיש לך בסך הכל במח"ש? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> במח"ש אני יכול לבדוק, אבל לא מדובר על הרבה מיליוני שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, אחר כך יש בתוכנית 104 את הסיפור של הסנגוריה הציבורית. כמה העלות של עורך דין בסנגוריה הציבורית מהחוץ? כי הרי יש לכם עובדים שעובדים אצלכם במשרד, ויש במיקור חוץ. כנראה שאין מספיק עורכי דין בסנגוריה הציבורית אז אתם לוקחים מיקור חוץ. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> כן, אז שכר הטרחה של עורכי הדין במיקור חוץ הוא מעוגן בתקנות, כשבעצם התשלום של שכר הטרחה של עורך הדין נקבע על פי הפעילות שהוא עושה בתיק, כמות הפעולות שהוא עושה והפעילות שהוא עושה, אם זה ייצוג בבית המעצר או אם זה פגישה בבית המעצר, באיזה שעות זה מבוצע, אם זה בלילה אם זה ביום, שכר הטרחה מאוד משתנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שהוא פער עצום בין אותו אחד שאתם מכניסים אותו כעובד לבין האחר שהוא מיקור חוץ. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> אין אפשרות להשוות בין - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסכים איתך שאין אפשרות, אבל יכול להיות שאם הייתם מחזיקים יותר בסנגוריה, אגב זו אמירה לכלל המשרדים, הייתם צריכים פחות את המיקור חוץ, וזה היה חוסך. כמובן שהוא לא יסכים לעבוד בשכר כזה, אבל יכול להיות שהיינו משווים את השכר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ינון, זה משהו ששווה לבדוק עם הממ"מ, כי יש את המיקור הזה בכל מקום, גם במשרד העבודה. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> העבודה הזאת נעשתה בעבר, יש חישובים שמצדיקים את העבודה גם במיקור חוץ וגם בסנגוריה. התמהיל פחות או יותר נקבע על פי הצורך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה סך הכל בסנגוריה הציבורית התקציב של מיקור חוץ? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> כ-180 מיליוני שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לעומת הסנגוריה הציבורית, שכמה התקציב שלה? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> סך הכל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק של המחלקה הזאת של הסנגוריה הציבורית. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> צריך לבדוק, אני חושב שבסביבות ה-250 מיליון שקלים סך הכל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 250 מיליון מול 180 מיליון. אתה מבין שאתה משלם בסך הכל בפער של 70 מיליון אתה משלם למיקור חוץ, אתה מגיע למעלה מ-70 אחוזים שאתה משלם למיקור חוץ? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> בוודאי, כי בעצם הסנגוריה הציבורית היא בעיקרה גוף מטה שמפעיל את עורכי הדין במיקור חוץ, וגם כמובן שיש את עורכי הדין של הסנגוריה, שעובדים בתוך הסנגוריה, אבל הרוב כיום הוא במיקור חוץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טוב, בסדר אדוני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אלכס, אני חושבת שאנחנו פשוט צריכים לעשות דיון נפרד, כי מדובר בסכומים מטורפים במצטבר של משרדי הממשלה, בכל הנושא של ייעוץ משפטי או במיקור חוץ. אנחנו רואים את זה בייצוג עובדים, בייצוג ברווחה, אנחנו רואים את זה בכל מקום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את רואה את זה לחיוב או לשלילה? << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודעת להגיד, אני אומרת ששווה לעשות בדיקה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יכול להיות שכן, אני רק יכול להגיד שמניסיוני כמנכ"ל, הרבה פעמים מיקור חוץ הוא מאוד יעיל בתהליכים שרוצים לקדם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, היוועדות חזותית ממשיכה עדיין גם לאחר הקורונה? << אורח >> מיכאל שפירא: << אורח >> כן, מיכאל שפירא, אני סמנכ"ל תכנון אסטרטגיה ותקציבים בהנהלת בתי המשפט. לגבי היוועדות חזותית, פרסנו לאורך הקורונה מאות מערכות בבתי המשפט - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בעלות של? << אורח >> מיכאל שפירא: << אורח >> אני צריך לבדוק, אני יכול להגיד לך. עשינו את זה מהר מאוד, המערכות האלה הן מערכות ניידות. כרגע זה עבר גם בחקיקה שיש אפשרות לעשות VC בחלק מההליכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וזה אמור להמשיך אבל בטח בצמצום, לא? << אורח >> מיכאל שפירא: << אורח >> כן, בחלק מההליכים, לא באותה מתכונת של הקורונה. בקורונה בעצם כל ההליכים של המעצרים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמו בוועדת כספים, בקורונה יש זום ואחרי הקורונה אין זום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא בדיוק שאחרי הקורונה אין זום, אבל בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, רק בנסיבות מיוחדות, כפי שהוא אמר, זה אותו דבר. פנייה מספר 08-002 משרד המשפטים, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפנייה אושרה אנחנו עוברים למשרד הפנים, פנייה 06-002. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבין שמי שמגיע ראשון יוצא אחרון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הרווחה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, אנחנו בדרך לשם. כן, בבקשה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> צוהריים טובים, טל ישראלי, אגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 82 מיליון שקלים בהוצאה, לתוכניות התקציביות הבאות: תוכנית 02-20-01 מטה ופעולות המשרד: 34 מיליון שקלים. עיקר העודפים נוצרו כתוצאה מהתקשרויות ארוכות טווח וחוזים חוצי שנה לתפעול המשרד ומערכות המחשוב. תוכנית 06-21-01 בחירות מוניציפליות והבחירות הכלליות: 11.3 מיליון שקלים. בתוכנית זו נוצרו עודפים מחויבים בשל הוצאות הבחירות המיוחדות שהתקיימו במספר רשויות מקומיות, והעיכובים בהגשת אסמכתאות בגינן על ידי הרשויות המקומיות, וגם נוצרו עודפים מחויבים בגין הוצאות הפיתוח של מערכת 'ברק' לניהול הבחירות ברשויות המקומיות אשר משולמות בגין עמידה באבני דרך בפיתוח והטעמת מערכת על פני מספר שנים. תוכנית 06-22-01 שירותי דת שותפים לעדות לא יהודיות: 520 אלפי שקלים. הוצאות תפעול האגף לעדות לא יהודיות כוללות התקשרויות חוצות שנה, שבגינן נותרו עודפים מחויבים. תוכנית 06-22-02 פיתוח מבני דת לעדות לא יהודיות: 27.3 מיליון שקלים. הוצאות הפיתוח מטבען הן עבור פרויקטים חוצי שנה, במקרים בהם קצב הביצוע של המיזמים נמוך מהמתוכנן, מועבר עודף מחויב לשנת התקציב העוקבת. תוכנית 06-23-01 הרשות למאגר ביומטרי: 8 מיליון שקלים. הסיבה לעודפים היא החזקת מערכת ליבת המאגר הביומטרי בפרויקטים לפיתוחה אשר הינם פרויקטים חוצי שנה שבגינם נוצרו עודפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי העדות הלא יהודיות, אז קודם כל אני רואה פה שזה עדיין ממשיך כמו בקורונה, עדיין יש לכם שם תקציב קטן, אבל לאחר מכן יש פה עוד פנייה של 06-22-02, גם, כמה סך הכל מתוקצב הסיוע? אנחנו מדברים על בתי העלמין, נכון? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה בתי עלמין, זה מסגדים, זה מוסדות דת באופן כללי, גם בתי עם, מגוון סוגים של מוסדות שהם מתופעלים בקולות קוראים על ידי משרד הפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סך הכל, כמה כל התוכנית הזאת? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כל התוכנית? אני אבדוק את זה, שנייה אני אחזיר לך תשובה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואתם מסייעים גם בשיפוץ? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כן, יש תקציבים שמיועדים לשיפוץ ויש תקציבים שמיועדים לבנייה חדשה, אבל בעיקר רוב הכסף הוא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, השיפוץ של בתי העלמין גם? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כן, שיפוץ, הרחבה. אני מיד בודקת את הסכום. יש עוד שאלות שאני יכולה לענות עליהם לפני שזה יפתח? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, בסדר, אז תעני לי תוך כדי הפניות הבאות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, יש עוד שאלות? אוקיי, פנייה מספר 06-002 משרד הפנים, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפנייה אושרה הפנייה הבאה היא הרשויות המקומיות 18-002 בבקשה. << אורח >> ידידיה גרינברג: << אורח >> צוהריים טובים, ידידיה גרינברג, אגף תקציבים. בקשה מספר 18-002 רשויות מקומיות. הפנייה נועדה להעברת עודפים בסך של 504,217 אלפי שקלים, מתוכם עודפים בסך של 84,685 אלפי שקלים מתוך המסגרת התקציבית המיועדת להתמודדות עם הקורונה, בהתאם לפירוט הבא: תוכנית 181102 מענקים אזוריים: העברת עודפים בסך של 21.7 מיליון שקלים. עיקר העודפים בתוכנית הזאת נוצרו כתוצאה מפרויקטי פיתוח בעוטף עזה ופרויקטי פיתוח בצפון בהתאם להחלטות ממשלה. בתוכנית 181103 מענקים שוטפים - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> רגע, לפני שאתה עובר, אני מבקשת ואני מבקשת גם לוודא שאני מקבלת את זה, אני רוצה לקבל פירוט על החלוקה לרשויות, מה מוצע, מה התקציב, בצורה מסודרת מעבר למה שמפורט. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> למיטב ידיעתי, משרד הפנים העביר את זה לוועדה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא קיבלתי. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> והם העבירו את זה לוועדה היום. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני לא קיבלתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קיבלנו את הדבר הזה ממשרד הפנים? << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> צריך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תעשו בדיקה נוספת ותעבירו לנו אותה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> הם ישלחו את זה עכשיו שוב. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה נשלח. ממש לפני דקה שלחתי שוב, כדי לוודא. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אה, זה נשלח? << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> לפני דקה? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תעבירו את זה לחברי הוועדה למיילים, בבקשה. << אורח >> ידידיה גרינברג: << אורח >> בתוכנית 181103 מענקים שוטפים: העברת עודפים בסך של 333 מיליון שקלים. העודפים נוצרו בגין עודפי מענק איזון שתלויים ביעדי גביית ארנונה שנמדדים בשנה העוקבת, תוכניות הבראה של פניות מאבני דרך שפרוסים על פני כמה שנים. בנוסף, בתוכנית הזאת מועברים העודפים בגין תקציבי הקורונה שהם כוללים סלי סיוע לרשויות המקומיות לאחר קבלת אסמכתאות, סלי מזון, פרויקטי פיתוח בטבריה ואילת בהתאם להחלטות ממשלה לעידוד התיירות. תוכנית 181104 מענקי פיתוח: העברת עודפים בסך של 45.1 מיליוני שקלים. בתוכנית הזאת מתוקצבים פרויקטי פיתוח רב שנתיים ולכן נוצרו עודפים. תוכנית 181105 איגוד ערים כנרת: העברת עודפים בסך של ארבעה מיליון שקלים. במסגרת התוכנית מתוקצבים פרויקטי פיתוח לחופי הכנרת ונוצרו עודפים להעברה לשנה העוקבת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול את השאלה, מכיוון שביקרתי שבוע שעבר באיגוד ערים כנרת ובמועצה שם. כל נושא ההסדרה של המקום והאלימות, מה שנקרא עכשיו הכנרת גואה, וכל הנושא של המצלמות שם נלקח מ'עיר ללא אלימות' של המועצה. אני מבקשת לקבל על זה תשובה ספציפית, מה התקצוב לזה? מה משרד הפנים נותן לכל הנושא של מצלמות למניעת אלימות? ואיך מחזירים למועצה את הסכום שניתן עבור איגוד ערים כנרת? << אורח >> ידידיה גרינברג: << אורח >> אוקיי, בסדר גמור, נעביר תשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה מובנת? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני יכול לענות עכשיו. איתן כהן, יחידת התקציבים במשרד הפנים. התקציב של איגוד ערים כנרת מחולק לשלוש קבוצות. קבוצה אחת זה תקציב שוטף, זה תקציב תפעולי. קבוצה שנייה זה תקציב פיתוח רב שנתי משמעותי, כמו הקמה של חוף חדש או שיפוץ מסיבי של חוף חדש, והתקציב השלישי הוא תקציב לפיתוח שוטף שבכלל זה ציוד הצלה ובטיחות, בכלל זה גם מצלמות. אנחנו, באחריותנו לאפשר לאיגוד להחליט מה הוא עושה עם הכסף. זאת אומרת, אם הוא בוחר לעשות מצלמות עם הכסף, זה יאושר על ידנו, זה יתאפשר על ידנו. אני יכול כמובן לבצע בדיקה אל מול האיגוד, לראות מה הם בחרו, ואני אנסה אף לבדוק את זה ברגע זה ממש, אך זה להחלטת האיגוד. זאת אומרת, אם הם רוצים להשתמש בכסף בשביל מרכז מידע אזורי, כמו שיש להם באמת במשרדי האיגוד מסכים ומצלמות שתוקצבו על ידנו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מכירה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אז ככל שהם מעוניינים בעוד, זה יתאפשר להם גם השנה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אהיה יותר ברורה בשאלה כדי שתענה לי. אני חושבת שהתקצוב הוא בחסר, מי שעולה לכנרת רואה מה קורה. עוד לא התחלנו את העונה ואני חיכיתי כמה שעות רק בצוואר הבקבוק של צומת צמח. הנושא של האלימות, אלכוהול, ומתן אפשרות בטיחותית ומה שנקרא משילותית באזור, ולכן נעשה. אני מבקשת לתת לי תשובה ספציפית לנושא המצלמות. תודה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בסדר גמור, טוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי מענק האיזון, יש רשויות שלא עומדות ביעד של גביית הארנונה? וזה קרה להן כתוצאה מהקורונה או שזה רשויות שאתה יודע שהן מועדות וכל שנה זה אותו דבר? כי אם זה כתוצאה מהקורונה, אז צריך למצוא את הפתרון לזה, ואם זה רשויות שאתה יודע שהן מזלזלות בגבייה אז זה משהו אחר. אז מה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אז ככה, המענקים שמחולקים על בסיס גבייה, מחולקים על בסיס דוחות מבוקרים. אני יכול להגיד לך שממש בחודש האחרון התקבלו הדוחות המבוקרים של שנת 2020 ולא כולם, יש עדיין כ-40-30 דוחות חסרים שהם בתהליך ויגיעו בחודש הקרוב. המשרד מבין בדיוק את מה שאתה אומר, ולכן הניתוח שהתחלנו לעשות, ואני יכול להגיד לך שזה נראה ומורגש, עשינו השוואה לא רק לשנה קודמת, עשינו השוואה לשלוש שנים אחורה, והתפיסה המשרדית היא כן לבוא לקראת הרשויות, כי אפילו רשויות גובות טוב לאורך השנים והכל בסדר, בשנת הקורונה הייתה ירידה, אז אנחנו כן מתכוונים לקחת את זה בחשבון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, ודבר אחרון, לגבי תלושי המזון. אגב, אני חייב להגיד מילה טובה, השבוע היינו בארגון 'לתת' כל סיעת ש"ס, נפגשנו גם עם אנשים וגם ראינו שתלושי המזון שהשר דרעי עשה את זה, אדוני היו"ר, זה דבר מבורך. האנשים אומרים את זה, זה חסר להם היום, זה היה גם בצורה מכובדת. השאלה היא קודם כל כמה נשאר? ואם נשאר בכלל בתלושי המזון עדיין סכום. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> הוקצו 700 מיליון שקלים, מתוך ה-700 מיליון שקלים שולמו כ-670 מיליון שקלים. זאת אומרת, הסכום שולם על בסיס הביצוע בפועל. כלל התווים חולקו, רק שזה לפי המימוש. יש רק כ-30 מיליון, אז מהבחינה הזו אפשר להגדיר את הפרויקט כהצלחה מבחינת מימוש וביצוע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה חומר למחשבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רשמתי. פנייה מספר 18-002 רשויות מקומיות, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפנייה אושרה << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה רק לבקש את התשובות בבקשה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> כן, העברנו לכם עכשיו את זה, זה במייל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> העברנו את זה למיילים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אדוני היו"ר, אם אני יכולה רק להשלים תשובה לחה"כ ינון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בטח שאת יכולה. << דובר_המשך >> טמיר כהן: << דובר_המשך >> לגבי התקציב של מוסדות דת, פיתוח מבני דת, אז כרגע מתוקצב בבסיס 22.5 מיליון שקלים. בנוסף לזה יש את החלטות המיעוטים שתקצבו גם תוספות למבני הדת בעדות הלא יהודיות, שב-550 ההחלטה הכללית של החברה הערבית תוקצב ב-30 מיליון שקלים, ובנוסף, בהחלטה של הדרוזים תוקצב ב-44 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי, אנחנו עוברים לפנייה הבאה, משרד הרווחה 23-002. << אורח >> אסף דובוביץ: << אורח >> צוהריים טובים, אסף דובוביץ, רפרנט רווחה, אגף תקציבים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, אבל יש לך בפנים את רשות האוכלוסין, אתה לא מביא אותה היום? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לי שתי פניות, יש עוד פנייה של משרד הפנים? רשות האוכלוסין? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא? טוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, אני אבדוק את זה, אבל בינתיים בואו נתקדם עם משרד הרווחה. << אורח >> אסף דובוביץ: << אורח >> פנייה 23-002 – הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 1,306,992 אלפי שקלים, כפי שמפורט להלן: תוכנית מספר 1 שירותי משרד מרכזיים 23-01-20: סך של 443,868 אלפי שקלים. תוכנית מספר 2 שירותים אישיים וחברתיים – טיפול קהילתי 23-10-39: סך של 246,270 אלפי שקלים. תוכנית מספר 3 שירותים אישיים וחברתיים – טיפול חוץ ביתי 23-10-38: סך של 143,776 אלפי שקלים. תוכנית מספר 4 מוגבלויות – טיפול קהילתי 23-07-22: סך של 117,000 אלפי שקלים. תוכנית מספר 5 סיוע לבתי משפט – טיפול קהילתי 23-11-75: סך של 109,243 אלפי שקלים. תוכנית מספר 6 טיפול חוץ ביתי לאנשים עם מוגבלות 23-07-21: סך של 62,775 אלפי שקלים. תוכנית מספר 7 פיתוח שירותים לאנשים עם מוגבלות 23-12-04: סך של 45,837 אלפי שקלים. תוכנית מספר 8 פיתוח במגזר הדרוזי, הבדווי והצ'רקסי 23-12-12: סך של 38,155 אלפי שקלים. תוכנית מספר 9 מעונות ומפתנים – פיתוח ובינוי חסות הנוער ונוער בסיכון 23-12-05: סך של 50,560 אלפי שקלים. תוכנית מספר 10 טיפול חוץ ביתי – תקון מסיוע לבתי משפט 23-11-65: סך של 29,861 אלפי שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, משרד האוצר פה? << אורח >> אסף דובוביץ: << אורח >> אני משרד האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה. לגבי פנימיות של רווחה, לא הגיע הזמן שתוסיפו שם כסף? חסר שם עוד 20 מיליון שקלים. אני אומר, אני שם את זה על השולחן, גם השר פנה אליי ואמר שיש בעיה בפנימיות הרווחה, חוסר בתקצוב של כ-15 מיליון שקלים, כסף קטן, זה ילדי רווחה שנמצאים בפנימיות, אין שום סיבה לא לתת להם את זה. אתה יודע מה? תאמין לי, מצד אחד היה באמת בא לי לתקוע את הפנייה הזאת; אבל רק בגלל שאני יודע את החשיבות של הפנייה הזאת, אני לא אעשה את זה. אבל לא יכול להיות שאתם תנצלו את המצב שאנחנו לא רוצים לתקוע את זה בגלל שזה הרווחה, ואת הגרוש וחצי הזה, ששר הרווחה פנה אליכם והוא גם דיבר איתי, אם הוא צריך לדבר עם חבר אופוזיציה, אתה מבין. לא משנה שהשר מאיר כהן הוא באמת אדם מיוחד, אבל הוא בא ופונה, יש פה איזו בעיה, 15 מיליון שקלים זה לקחת את הילדים האלה שבפנימיות, שגם ככה הם עוברים בבית את מה שהם עוברים ואנחנו לוקחים אותם לפנימייה, כולה 15 מיליון, מה? << אורח >> אסף דובוביץ: << אורח >> הסוגייה שאתה מדבר עליה זה בעצם סעיף תקציבי שחלק מהתקציבים שהיו בו הם תקציבי בסיס וחלק מהתקציבים הם תקציבים קואליציוניים. אנחנו מכירים את הסוגייה ואנחנו במשא ומתן עם משרד הרווחה על הנושא הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל אתה יודע מה, אני לא רציתי לגשת למקום הזה, בסדר? שנייה, אני לא רציתי לגשת למקום הזה של כסף קואליציוני או לא. כלומר, לוקחים את הילדים האלה ומתחילים להסתחרר איתם. עכשיו, אתה אומר קואליציוני? אני כאופוזיציה שם לך עכשיו רוויזיה על הדבר הזה, ותשכח, בסדר? אני לא הגעתי למקום הזה, לא רוצה להגיע למקום הזה. שבוע שעבר עשו איתי משחק במשרד לביטחון הפנים והחזקתי אותם עד יום ראשון. אני יודע לעשות את המשחקים האלה. לא יכול להיות שילדי רווחה, ילדים מסכנים ייפגעו, אז מה אתה רוצה? בגלל שזה היה כסף קואליציוני אז אנחנו נסגור להם את הפנימיות ונשלח אותם הביתה? מה ההורים יעשו איתם בבית? זו לא תשובה. כשאתה בא ומדבר איתי על הדברים האחרים, תגיד לי כסף קואליציוני, ועזוב, אתה יודע מה, אנחנו יכולים לריב והכל טוב ויפה, אבל ילדי הרווחה המסכנים האלה שעכשיו אנחנו יודעים שעדיין מטפלים בהם, ויש כאלה שיישארו ויהיו איתם גם בקשר בחג וייקחו אותם, ויש שם אנשי צוות שעושים עבודת קודש, אי אפשר בשביל 15 מיליון להתעלל בהם. תשמע, אני לא מקבל את זה, אני לא מוכן לשמוע על זה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, אבל ינון, אני רוצה לשמוע. התחלת לדבר, אתם במגעים עם משרד הרווחה לגבי מה? << אורח >> אסף דובוביץ: << אורח >> אנחנו במגעים עם משרד הרווחה לגבי למצוא מקורות להביא את זה, אולי תכף חנן יפרט יותר, אבל מבחינת מה שהסברתי, זה מדוע זה לא תוקצב לשאלתך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חנן, בבקשה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> חנן פריצקי, סמנכ"ל תקציבים, משרד הרווחה. מדובר בסיוע לפנימיות לילדי רווחה, זה סעיף תמיכתי. יש בבסיס התקציב 23 מיליון שקלים, ההוצאה היא בדרך כלל 63 מיליון שקלים, מדובר על 40 מיליון שקלים תוספת, שבדרך כלל מגיעה באל"ש. אנחנו במגעים עם משרד האוצר על הסיפור הזה כבר מתחילת השנה, אנחנו כל שנה בסוג של מגעים על זה, ואנחנו מאוד מקווים שאנחנו נגיע לסיכומים מיד אחרי החג. זאת כרגע הסיטואציה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אני מבקש שתעדכנו את הוועדה לגבי הסיכום שלכם מיד אחרי החג. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך, זה לא פנייה, אתה יודע מה, אני אפילו לא פניתי על זה, בא שר ואומר שזה חשוב. זה לא יכול להיות כך עם הילדים האלה, באמת שזה לא יכול להיות. יש נושא נוסף, והוא העובדות הסוציאליות. אנחנו יודעים את התיקים שהעובדות הסוציאליות מקבלות, כמות תיקים של כ-500 ילדים או אנשים, לפעמים 200, תלוי באיזה רשויות. בואו, המקומות האלה, אם אתם שואלים איפה צריך לתקצב? שם צריך לתקצב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ושם זה לא כסף קואליציוני או לא כסף קואליציוני. העובדות הסוציאליות, אני מדבר על העובדים והעובדות כמובן אבל בדרך כלל זה עובדות סוציאליות, שנותנות את הנשמה שלהן. משרד הרווחה זה אחד המשרדים שאסור לקצץ בו, לא בפלאט, לא בהעברה תקציבים, לא בעודפים ולקחת את העודפים האלה, אי אפשר לקצץ שם. אני אומר לך, שהיו צריכים להגיע גם פה להבנות שלא לקצץ בעודפים של משרד הרווחה בשום פנים ואופן, בשום פנים ואופן. אני לא אעבור איתך אבל יש לי רשימה של שאלות, אני אראה לך את הרשימה של השאלות שלי ואני לא הולך לעשות את זה. אתה נמצא פה בוועדות ואתה יודע, כשאני רוצה לעשות משהו אני יכול להחזיק משרד גם שעה ושעה וחצי, אין לי עניין לעשות את זה. יש לי עניין, באמת, שתבינו. דיברנו על פנימיות רווחה, דיברנו על העובדות הסוציאליות שנמצאות כל פעם במגעים ולא משלמים להן את מה שצריך, זה בידיים שלכם, האוצר, זה לא בידיים של כספים קואליציוניים, זה לא צריך להגיע מכספים קואליציוניים בשום פנים ואופן. קחו את זה לתשומת ליבכם, זה חשוב לי. << אורח >> אסף דובוביץ: << אורח >> אז אני ברשותכם אענה על השאלה לגבי העובדות הסוציאליות. בימים אלה מתקיים משא ומתן לחתימת הסכם שכר חדש עם העובדים והעובדות הסוציאליים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה משא ומתן? המשא ומתן נגמר, אתם לא חותמים על ההסכם הקיבוצי. << אורח >> אסף דובוביץ: << אורח >> לא, הוא לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> המשא ומתן נגמר. << אורח >> אסף דובוביץ: << אורח >> אני לא רואה. אז לגבי ההקצאה התקציבית שהמשא ומתן הוחלט, זאת הקצאה תקציבית של 200 מיליון והיא כבר הוקצתה. לגבי הכוונון העדין האחרון של ההסכם בין אגף הסכמי שכר לבין איגוד העובדים הסוציאליים, הוא אמור להיסגר ממש בחודש הקרוב, זה בדיונים החל מיוני האחרון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שאלה על זה, על ההסכם הקיבוצי. האם אתה מדבר על הכוונון העדין של מהות הנוסח או שאתה מדבר בעצם על פתיחת המשא ומתן שהיה, ושינוי הסעיפים בהסכם. << אורח >> אסף דובוביץ: << אורח >> לא, אין שום פתיחה של המשא ומתן. ספציפית, אני מדבר על המשא ומתן בין איגוד העובדים הסוציאליים לבין אגף הסכמי שכר שנוהל בחודשים האחרונים, אין שום פתיחה של המשא ומתן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא הסתיים לפני כחצי שנה - - - << אורח >> אסף דובוביץ: << אורח >> הוא לא הסתיים, הסתיים חלק מסוים. לפני חצי שנה הוגדרו עקרונות הבסיס, שתינתן תוספת של 200 מיליון, ייערך שינוי באופן שבו נראה תלוש השכר של העובדים הסוציאליים, מעבר למודל פרופסיונאלי, זה כבר הוכרע. לגבי הסעיפים הספציפיים שיש בהם מחלוקת, זה כבר עלה גם במספר ועדות, זה אמור להיסגר עד אמצע חודש מאי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תשמע, אנחנו שלחנו על זה מכתבים, ואנחנו מלווים אותם, ולא יכול להיות שכל דבר חיובי שעושים עובר אליכם וזה הופך להיות משהו חמוץ. אני רוצה להגיד לך את זה ממקום מאוד מתסכל, הממשלה הזאת עשתה משהו טוב והיסטורי. ההסכם הזה הוא הסכם היסטורי, בעיניי, הוא באמת הצלת הרווחה בישראל, ההסכם החשוב הזה שהממשלה הזו עשתה עם העובדות הסוציאליות, ומה שאתם עושים, אני אומרת לך את זה כביקורת, גרירת הרגליים הזו שהופכת את זה למאבק כשאין מאבק, שנעשתה פה חתימה היסטורית, זה גם מעיב על כולנו וזה לא יתכן. << אורח >> אסף דובוביץ: << אורח >> לא, חצי שנה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> במיוחד נוכח המצב של העבודה הסוציאלית בישראל, כשאני יודעת כמה חסרים תקנים ברשויות ובמקומות, ואף אחד לא רוצה לעבוד בשכר הביזיוני הזה עם העבודה הקשה הזו, למרות שהאנשים האלה יוצאים לארבע שנות לימוד מתוך שליחות אמיתית, להתמחות בלי כסף ומה שאתה רוצה. ברור שהמקום הפנימי שלהם הוא מקום מאוד חזק, והתנאים בסוף מכתיבים את המציאות העגומה הזאת. אז הממשלה הזו עשתה מעשה, חתמה על הסכם היסטורי, ועכשיו אתה אומר שאתה בכוונון העדין והכל. אני ממש מצפה שכבר תיפטרו מהסוגייה הזו ותעשה את הדבר הנכון, ותחתמו איתם על הסכם השכר כמו שצריך, בלי החמיצות הזאת שכל הזמן מלווה כל דבר טוב שנעשה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, עוד שאלות? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני רק אגיד עוד מילה לינון בקטע של העובדים הסוציאליים. אז ראשית, בשנתיים האחרונות הוספנו 400 תקנים ברשויות המקומיות לצורך תוספת העובדים הסוציאליים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ואף אחד לא בא, זאת הבעיה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני אגיע לזה במשפט הבא. לצערי הרב יש בעיית איוש בגלל השכר, ואנחנו מקוויים שהשכר כרגע יפתור את הבעיה. במסגרת היעדים שלנו לשנים הבאות, כשאנחנו מאוד מקווים שדיוני תקציב יתחילו במהרה, אז אנחנו גם שמנו לנו כיעד מרכזי, גם להוסיף תקנים ברשויות המקומיות כחלק מתגבור כוח האדם הזה ברשויות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. אפשר לשאול? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוקיי. לפני שנגיע לחסות הנוער ומה שאמר ינון, אני רוצה לשאול. התקציב בהסכם הקואליציוני, בכספים הקואליציוניים שהשגתי למרכזי הגנה של קטינים שנפגעו באלימות ופגיעות מיניות בבתיהם, 2 מיליון שקלים, מרכזי לין בכל הארץ, הם עדיין לא יושמו. זאת אומרת, תקציב 2022, אנחנו כבר כמעט בחלקו, ופשוט מה שצריך זה הכשרות רופאים לטיפול בפגיעות מיניות בילדים. 2 מיליון השקלים האלה, למה זה עדיין לא קורה? אני ביקרתי במכון חרוב לפני שבועיים, וגיליתי שעדיין לא נעשה שום דבר. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אז אני אסביר. התקציבים הקואליציוניים כרגע נמצאים על השולחן בינינו לבין משרד האוצר על חוות דעת משפטית, כי אנחנו צריכים לעבור חוות דעת משפטית. אנחנו ממש בשלבים האחרונים של סגירת חוות הדעת המשפטית, ברגע שתיסגר חוות הדעת המשפטית, אנחנו מאמינים שזה יקרה מהר מאוד וזה ייכנס לתוך כל הנושאים הרלוונטיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פשוט זה נאמר כל פגישה מחדש. פה אני רוצה להגיד, זה ילדים שמגיעים, ואני לא צריכה להגיד לך באיזה גילאים, אחרי התעללות פיזית קשה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל שנייה, אני לא מבין, כשאושרו ההסכמים הקואליציוניים, כדי לאשר אותם הייתה חוות דעת משפטית. איזו עוד חוות דעת צריך? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> עדיין אנחנו מחויבים כל שנה, ברגע שהכספים הקואליציוניים אמורים להגיע לפה לוועדה, לפני כן היועצת המשפטית שלנו - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה עבר, אישרנו את התקציב, זה עבר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> דרך אגב, זה הדבר הכי פשוט שהיה, הייתה תקנה, היה הכל, באמת. יש תקנת מרכזי הגנה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, רגע, יש תשובה, שנייה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> גם מרכזי החוסן, תקוע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא צריך להוסיף את זה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני אומרת לך שגם מרכזי החוסן תקוע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא צריך לחזק את זה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני האחרון שיתווכח איתך אם זה אותם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא מצליח להבין - - - << דובר_המשך >> חנן פריצקי: << דובר_המשך >> מחייבים אותנו עוד פעם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, בסדר, תנו לו לדבר. << אורח >> אסף דובוביץ: << אורח >> באופן עקרוני ורוחבי, בכלל משרדי הממשלה, נוכח הוראת היועץ וגם נוכח אירועי עבר שקרו, הסכמים קואליציוניים לא מתוקצבים על בסיס התקציב של המשרדים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, לא, די, אתה חושב שאנחנו מפגרים? סליחה על הביטוי. כשאנחנו הצבענו פה על תקציב המדינה, אחד התנאים להצבעה על התקציב הזה, על ההסכמים הקואליציוניים, הייתה שעל כל פנייה תהיה חוות דעת משפטית, והייתה חוות דעת משפטית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << אורח >> אסף דובוביץ: << אורח >> לא הייתה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עכשיו אתה מתחיל לספר לי את ההיסטוריה והתיאוריה שהייתה? מה זה הדבר הזה? << דובר_המשך >> אסף דובוביץ: << דובר_המשך >> לא הוגשה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, סליחה. כן? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בשביל לאשר את ההסכמים הקואליציוניים, כמובן שנדרשה חוות דעת, אבל כל האישורים של הכספים הקואליציוניים בעת אישור התקציב לא הוקצו ישירות לתקנות היעד, אלא מצריכים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם רוצים שאנחנו נתחיל לטרטר אתכם פה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא ייאמן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> היה עליו תקנה, היה כתוב - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, בנובמבר עבר תקציב המדינה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו באפריל, איך אתם מתייחסים לזה? אני לא מצליח להבין את זה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> משרדים שטרם הגישו את חוות הדעת - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איזה משרד עוד לא הגיש? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מה? למה צריך להגיש? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> למשל, משרד הרווחה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה משרד הרווחה לא הגיש את זה, חנן? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני אומר, מכיוון שאנחנו מחכים כרגע. בכל כסף קואליציוני, לגבי כל תקנה ותקנה, נדרש הסבר, בדיוק לאן - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל נדרש הסבר ממי? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל אמרנו - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שניה, נירה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל הוסבר פה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה. הסבר ממי? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני חוזר, אני אומר, זה נמצא כל הזמן בתווך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אין בתווך. << דובר_המשך >> חנן פריצקי: << דובר_המשך >> אז אני מסביר - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, משרד מקצועי צריך להגיש חוות דעת משפטית. למה חוות דעת לנושא הזה של חה"כ נעמה לזימי טרם הוגשה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מרכזי הגנה לטיפול בקטינים שנפגעו מינית - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא צריך לעזור לי. למה לא? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני אומר, יש לנו בערך 15 סעיפים לגבי תקציבים קואליציוניים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה הספציפי הזה לא הוגש? כמה מתוך 15 כן הוגש? << דובר_המשך >> חנן פריצקי: << דובר_המשך >> לא, אז אני אומר, אנחנו מקבלים חוות דעת משפטית על הכל, והיו כמה דברים שעיכבו את זה, ולכן אנחנו - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין, יש תקנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוא, תקשיב, משרד האוצר, אני מבקש מכם לקבל רשימה של כלל הדרישות הקואליציוניות שעוד לא בוצעו בגלל שאין חוות דעת משפטית, ואני אומר לכם, אנחנו סמכנו עליכם שאתם יודעים לעשות את זה מהר, ועל בסיס זה העברנו את התקציב. אתם רוצים שנתחיל לשחק במשחק הזה? אז אנחנו נתחיל לשחק במשחק הזה, אבל לא יכול להיות שאנחנו שלושה חודשים לתוך תקציב מדינה, והדברים האלה עדיין לא מבוצעים. זו לא גחמה של חה"כ לזימי, זה צורך. מה זה הדבר הזה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו בהקשר הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם רוצים שנתקע לכם פניות? נעשה את זה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר משהו בהקשר הזה, ועל ההפניה למשרדים. בעצם, כשישבנו על הכספים הקואליציוניים, היינו צריכים לסמן אותם מול תקנה. ישב איתי ווידא איתנו אחד אחד בטבלה את התקנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחר כך היינו צריכים לפרט לאיזה נושא ספציפי, ואצלך פירטנו לכל נושא ונושא. עכשיו לבוא עם בירוקרטיה, סליחה, ולהגיד עוד פעם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אין בעיה עם בירוקרטיה, רק שאני לא מבין למה היא לוקחת כל כך הרבה זמן. רגע, אני רוצה לסכם את הדבר הזה, פשוט מאוד. אני בשבוע הראשון מיד אחרי חול המועד רוצה לקבל את הרשימה הזאת, בסדר? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אנחנו נעביר את הרשימה של המשרדים שטרם הגישו את חוות הדעת, שיאפשרו לנו לעמוד בהתחייבות שלנו של להעביר את הכספים הקואליציוניים במהירות המירבית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה חיים של אנשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי מה שאמרת, אדוני היו"ר, לתקוע להם פניות וזה, אם אתה צריך עזרה וייעוץ, אני פנוי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה. רגע, נעמה לא סיימה, בבקשה נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אוקיי, דבר נוסף זה הסדרת תקנות עובדי הסד והבמה בהוראת השעה, אתם מכירים את זה, התשלום הכפול לעובדי הסד והבמה לביטוח לאומי. הם בעצם עובדים בחשבונית, אבל הכירו בפסיקה שהם עובדים לכל דבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל מה זה קשור למשרד הרווחה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זאת הוראת שעה שהם לא מוכנים לחדש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> של משרד הרווחה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון, משרד הרווחה. זה מביטוח לאומי, מכספי ביטוח לאומי. מה שקורה היום זה שכ-34 אחוזים מהשכר שלהם יורד בגלל הכפילות הזאת - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה לא קשור למשרד הרווחה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה קשור, זה בהחלט קשור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה אולי קשור לשר, זה לא קשור למשרד. זה קשור לביטוח לאומי כנראה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל זה עובר דרך משרד הרווחה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, דרך השר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> רק דרך הביטוח הלאומי, אוקיי, אז דבר אחרון. אני רוצה להצטרף לסיפור של חסות הנוער. אני רוצה להסביר, היום הסיפור של המדריכים בחסות הנוער הוא מאוד קשה. בעצם, יש נשירה מאוד גדולה, נשירה יותר גדולה מאשר של עוזרים פרלמנטריים פה, כן? כל כך קשה מול השכר והתנאים הלא פשוטים. גם פה, מדובר בבני אדם שבאים לעזור, אבל רק מעמיקים את היעדר האמון, היעדר האמון של הנערים והנערות האלה, של הילדים והילדות האלה בעוד גורם מטפל, עוד גורם אחראי, בגלל שהם לא יכולים לשרוד את העבודה הזו. אתם יודעים שחסות הנוער מתוקצב היום במשהו כמו 70, וצריך להוסיף את גיוס התרומות בעוד 30. זאת אומרת, היום המדינה מתקצבת מראש בחסר את הטיפול שלה בנוער בסיכון, כשאני מאמינה שפילנתרופיה בהקשר הזה צריכה להיות מעל ה-100 אחוז. לא יכול להיות שפילנתרופיה תהיה מתחת ל-100 אחוז, מה שמייצר תמיד מצוקה קשה. המכרוז של ההדרכה הוא מבזה, הוא לא מאפשר יצירת דיסציפלינה, יצירת פרופסיה של התפקיד. הוא כזה שעושה את זה כמו תפקיד מעבר, וזה דבר נורא שאנחנו אומרים לנוער הזה שאנחנו צריכים לתת לו הזדמנות, שהוא משהו שאנחנו עושים על הדרך רק כדי לסמן איזה "וי". תבוא המדינה ותגיד שהיא לא רוצה את חסות הנוער, והיא אומרת שנוער בסיכון או משהו יישאר ברחובות, לפחות שהיא תהיה כנה, אבל נסגרו בשנתיים האחרונות 14 מוסדות, ויש רשימת המתנה של 100 נערים ונערות. אנחנו זוכרים איך לפני כשנתיים נמצאה הנערה מרים פרץ זכרה לברכה, מתה ממנת יתר ברחוב, כי היא המתינה להיכנס למוסד. ה-15 מיליון האלה הם כלום, אבל הם החיים של אנשים, וזה לא צחוק. כשאני כועסת על קיצוץ רוחבי ברווחה, אני מבינה שבסוף זה עוד מיליון ועוד גרוש שפשוט גוזרים את דינם של האנשים המוחלשים האלה. עכשיו אני לא רוצה שכל הפאתוס הזה יבוא כדי לתת איזה נאום חוצב להבות, אלא באמת כדי לדבר על היעדר התקצוב הזה שגם מייצר אצל גורמי הרווחה, כי ישבתי עם הרבה מהם, הסתכלות תמידית על החור בגרוש. לא הסתכלות רוחב, לא על חזון, לא על יכולת לשרטט איזשהו שינוי. ככה נראים אחוזי הצלחה, ככה נראים הנתונים, וככה נראה השירות הזה שחייב להיות שירות שהוא בעדיפות עליונה. הנוער הזה, מגיעה לו הזדמנות, וכשמשקיעים בו ואנחנו מכירים את סיפורי ההצלחה, הוא יוצא מהמקום הזה והוא גם תורם לחברה. לא יכול להיות שסכומים שהם גרושים, של 15 מיליון, זה משהו שאנחנו בכלל דנים עליו. אני רוצה באמת להבין, בהמשך לינון, מה אנחנו עושים עם הסיפור הזה, אחת ולתמיד. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אז ראשית, תתפלאי, אבל אני מסכים עם כל מילה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> דבר שני, אנחנו גם לא חושבים שפילנתרופיה צריכה לממן את השהייה, פילנתרופיה אמורה להיות רך ורק מעל 100 אחוז. אני חושב שבחסות הנוער עשינו גם דברים בשנים האחרונות, נכנס כרגע מנהל חדש - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בשנים האחרונות? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> היו שם בעיות, אין ספק שהיו שם בעיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בשנים האחרונות העמקתם את ההפרטה לחברת כוח אדם שעושה רווח על נוער בסיכון. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני רוצה כרגע לעזוב את הנושא של ההפרטה, אני רוצה לדבר על השירות עצמו. בשירות עצמו אני חושב שנכנס מנהל חדש שבוחן את כל העניין הזה, בוחן את כל שיטת העבודה והתמריצים מול העובדים. צריכים להבין שאנחנו נמצאים בעולם של חסר, כל עולם המטפלים והמדריכים אצלנו הוא באמת בעייתי, היינו רוצים לתת שם הרבה יותר תקציב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כחוסר התנאים, כך חוסר כוח האדם. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כל שקל בשכר מדריכים במשרד, זה 50 מיליון שקלים, צריכים להבין את זה. מדובר בהרבה מאוד כסף בשביל שיפור התנאים. אנחנו חושבים על דברים מחוץ לקופסא, כמו מתן תמריצים, כמו תמריצי שימור, שימור לעובדים שיישארו תקופה יותר ארוכה. נעשית על זה חשיבה בחודשים האחרונים, אני מאוד מקווה שבקטע הזה, לצורך העניין, גם לקראת 2024-2023 המהפכה תהיה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה עם המדריך כפרופסיה? זה משהו שאני יודעת שגם השר רוצה לקדם, ואני מסכימה איתו. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אז אני אומר, אנחנו מדברים על תמרוץ מדריכים, אנחנו מדברים על שימור מדריכים, אנחנו מדברים על תוספת למדריכים, אבל ראשית זה עולה הרבה מאוד כסף, ושנית אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים את זה נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אין תוספת תקציב? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. חבר'ה, אני רוצה להתקדם. נירה, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר בפנייה שלי לאוצר, ולא למשרד הרווחה, כמו שנאמר כאן קודם, משרד הרווחה מתוקצב בחסר, בטח אל מול התנאים שקורים עכשיו, ובטח אל מול כל המשברים שאנחנו חווים, והמשא ומתן שצריך לעשות על כל דבר פשוט מוציא מהדעת בעיניי. חוויתי הצעת חוק שלי לוועדה לנפגעים אזרחיים, כמו שזה נקרא, וכל הנושא הזה שהוא "מעל" כי למשפחות השכול האזרחי אין תקצוב, ובא משרד הרווחה ואומר שהוא מוכן לשים שקל על שקל כדי להרים נושא חשוב זה שלא מטופל מאז קום המדינה, והאוצר מנהל איתי משא ומתן על השקל מול שקל של בין 3-2 מיליון. אני אומרת פה, אני לא עוצרת את הרווחה, כי לא פוגעים במי שצריכים לעזור לו, אבל אני אומרת פה בוועדה, שאם לא נקבל את המענה הזה, ואם לא יהיה לי מענה למשפחות השכול האזרחי, אנחנו נדאג לעצור את הדברים של האוצר, כדי להסביר מה סדר העדיפות. אני נתתי את הדוגמא שלי לא כי אני חושבת שאת זה צריך לתקצב, אלא כי חוויתי את זה אישית, ולא על 400 מיליון או על 500 מיליון, על פקקטה של 2 מיליון, וזה לא מקובל. כמו שניהלו איתי את המשא ומתן הזה כאילו זה לקנות גרעינים, ואין הבנה שיש מאחורי זה אנשים שחוו שכול, או חוו היעלמות, שבן אדם יצא מהבית וכבר 20 שנה לא רואים אותו, והילד, האמא, האבא, מאשימים את עצמם לאן הוא נעלם והם צריכים לקבל טיפול נפשי, אז זה הדליק לי נורה אדומה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. כן, בני בגין, בבקשה. << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> תודה, אדוני היו"ר. שתי סוגיות, אחת, האם יש לכם סעיף תקציבי הנוגע לעידוד וחינוך והשכלה גבוהה של עובדים סוציאליים ועובדים בשטח מן החברה הערבית? חלק גדול מן הפשיעה הוא שם, חלק גדול מהבעיות הם שם, וזה בחוסר. אנחנו עומדים בחוסר כבר שנים רבות, ואין תוחלת רבה לעבודה, בייחוד עם בני נוער אבל גם עם אחרים, עובדים סוציאליים, מעבר לפער השפה, השפה פה היא חיונית, ואני מבקש לדעת אם יש אצלכם סעיף כזה. הסוגייה השנייה היא שירות המבחן. אני מבקש להביא לידיעתכם כי בדקתי את המספרים בחודש שעבר. בחודשים האחרונים, וזה נשמע ממש מוזר, יושבים בבתי הסוהר בחודש אחד 1,000 ובחודש אחר 2,000, ואלה מספרים של הקצבות של אנשים שאינם עצורים מעצר ימים, יש בערך 500 כאלה, הם אינם עצורים עד תום ההליכים לאחר שבית המשפט נתן דעתו לסיכון הנובע מהם ולאפשרות של שיבוש החקירה. הם עצורים תחת המשבצת של "עצורים עד להחלטה אחרת", ועל פי הידוע לי, חלק מן ההמתנה לאותה החלטה אחרת, הם תזכירים של שירות המבחן. לשם כך גם כן נדרשים עובדים סוציאליים. יש גם עניינים צדדיים וצריך לשנות את השיטה, את ההיקף של הבדיקה בשלב הזה כי הרי הם לא עומדים שם בפני ועדת שחרורים, הם לא נדונו ועוד לא קרה כמעט שום דבר, ואנחנו יודעים שיש רבים מהם שמשוחררים כעבור כמה חודשים מפני שישבו במעצר ונשללה חירותם ללא הצדקה, בגלל הפעולה הפקידותית הזאת של העובדים הסוציאליים, ששוב, כנראה גם שם חסרים, להכנת תסקירי המבחן. אז אני מבקש לשאול, האם אתם עוסקים בכך מול האוצר? אני מבקש לשאול גם את האוצר, כי זו פעולה נדרשת, כי היא עוסקת בצדק בסיסי, זה מעבר לצדק החברתי. שלילת חירות של אדם עקב כשלים פקידותיים זה נראה לי דבר שאין לסבול אותו במדינה מתוקנת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני אענה על שתי הסוגיות. הסוגייה הראשונה, לגבי ההכשרה של עובדים סוציאליים, אז אנחנו מבצעים הכשרות לצורך תפקידים ספציפיים בתוך המשרד, אנחנו לא מבצעים הכשרות השכלתיות לצורך העניין, זה לצורך העובדים הסוציאליים. גם דיברת על החברה הערבית בכלל, אז היום אנחנו בהחלטת ממשלה 550 אנחנו נכנסים להרבה מאוד תחומים, מה שלא הכנסנו בהחלטה הקודמת של המגזר הערבי, ואנחנו נמצאים שם בהרבה מאוד תחומים בקהילה ובשירותים החברתיים. << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> זאת אומרת, שיטות לעידוד צעירים ערביים לעבור למקצועות האלה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> גם בנושא צעירים, יש לנו גם תוכניות עידוד בכלל להעצמה של צעירים, תוכניות של צעירים, אנחנו עושים שם הרבה דברים. << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> לא, אני מדבר על העניין הזה המסוים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לגבי עבודה סוציאלית, ספציפית לגבי האוכלוסייה הערבית, אני לא מכיר. אני חייב להגיד - - - << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> לא, גם קלינאי תקשורת חסרים לנו, גם בערבית, גם שם השפה היא חיונית. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אז אני לא מכיר את זה, אני מוכן לבדוק ולחזור אליך. << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> בבקשה, תבדוק. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אז אני מוכן לבדוק ולחזור אליך בעניין הזה. לגבי מה שהזכרת לגבי שירותי מבחן, אנחנו מודעים לבעיה. בסוף תקציב 2021 קיבלנו תוספת מאוד גדולה של שעות נוספות וכוננויות, רובם הגדול הופנה לצורך שירותי המבחן, על מנת לקצר את הזמן שאנשים מחכים לתזכירים. אנחנו עדיין עושים את זה, יש שם שיפור, הוא לא מספיק, אבל אנחנו יושבים על הסיפור הזה מאוד חזק, על מנת לצמצם את הפערים בין זמן התזכיר ולקצר אותו ככל שניתן. אנחנו מודעים לבעיה, ואנחנו מטפלים בה. << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> יש לכם בעיה תקציבית ברגע זה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זה בעיקר בעיות של איוש תקנים, ושם אנחנו מנסים לתת מענים, הן בתחום השעות הנוספות והן בתחום הכוננויות, על מנת שאנחנו נעודד אנשים ותקנים בשירותי מבחן, שיתמקדו בעניין התזכירים. << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> ויש אופק לזה, אתה אומר? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו שם, לחלוטין יש אצלנו שיפור בעניין. << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. טוב, פנייה מספר 23-002, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפנייה אושרה הפנייה הבאה היא פנייה 8 עד 9 תיאום הפעולות בשטחים, בבקשה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> גל אסף, מאגף תקציבים. הפנייה נועדה לתקצב סכום של כ-18.5 מיליון שקלים בהוצאה נטו, ו-14 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה לשיפור האכיפה והדין בשטחי C - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אבל למה? החלטת הממשלה מדברת על 27-23 והיא מדברת על 14 מיליון לשנה, וכאן אתם מדברים על 18.5 מיליון ל-2022. איך זה קשור להחלטת הממשלה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> בהחלטת הממשלה היא דיברה על סכום מסוים בהוצאה מותנית וסכום מסוים בהוצאה נטו. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> איפה זה כתוב? << אורח >> גל אסף: << אורח >> החלטת הממשלה דיברה ערק על הוצאה נטו, את ההוצאה המותנית אתה לא רואה כי היא חלק מהתקציב - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז אני מבקש לראות אותה, יש החלטת ממשלה, יש הסכם קואליציוני, אני נגד זה, אבל תראה לנו את זה. אם אין דבר כזה, אני עוד לא אתן בונוס לדבר שאני נגדו. << אורח >> גל אסף: << אורח >> למה הכוונה בבונוס? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זאת אומרת, מדובר על זה שזה בכלל לא מתחיל השנה, זה מתחיל בשנת 2023. << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> תקרא את החלטת הממשלה שאתם צירפתם. כתוב בשנים 2027-2023. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אוקיי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז אני מבקש שהדיון יידחה ליום ה-1 בינואר 2023. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לכם תשובה לשאלה הזאת? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה נוגד את החלטת הממשלה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני לא בטוח שזה - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בפרט כשמגדילים. הרסו בחמש השנים האחרונות 1,069 בתים, בדקתי, עד 33 היתרים. כלומר, על כל היתר הרסו 32 בתים, ורוצים להרוס יותר. בסדר, אז בשנה הבאה, לא השנה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> חבר הכנסת, אני פשוט מסתכל עכשיו בנוסח של ההחלטה, וזה יישום הסכמים קואליציוניים בשנים 2021 ואילך. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כתוב 2027-2023 בהחלטת הממשלה, זה מה שאתם צירפתם, תסתכל, כתוב בשנים 2027-2023. << אורח >> גל אסף: << אורח >> החלטת ממשלה 551 מיום 24 באוקטובר 2021. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> איפה היא? << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני מאמין היא מצורפת. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אתה מאמין? במה שמצורף כתוב 2023 - - - << אורח >> גל אסף: << אורח >> אבל היא מצורפת, אני אומר אותה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, תמשיך. << אורח >> גל אסף: << אורח >> מנחה אותנו להקצות כספים קואליציוניים - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז אני מבקש שתצרפו אותה, תבואו אחרי החג - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, אבל שנייה, מוסי, הנה היא פה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> חבר הכנסת, היא מצורפת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תן לו לסיים משפט. כן. << אורח >> גל אסף: << אורח >> מנחה את האוצר להקצות את הכספים כמו שהם מגיעים כיום לוועדה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> איפה היא? << אורח >> גל אסף: << אורח >> קיבלנו את חוות הדעת המשפטית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הנה זה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ראיתי חוות דעת משפטית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסעיף 3 חוות הדעת המשפטית. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אגב, גם בחוות הדעת המשפטית יש הערות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל רגע, סעיף חוות הדעת המשפטית, סעיף 3, אומר שבשנת 2022 יועברו 18.5 מיליון שקלים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בסדר, אבל זו לא החלטת הממשלה. מה זאת אומרת? היועץ המשפטי הוא מעל הממשלה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אכיפת הדין באזור יהודה ושומרון. << אורח >> גל אסף: << אורח >> חבר הכנסת, בהחלטת ממשלה מצורפת טבלה, יוספו השורות הבאות סכום בשנת 2022. אין לי בעיה לשבת שנייה להסביר מה העניין לגבי 2023, אם הייתה איפשהו טעות סופר, נתקן אותה. בהחלטת הממשלה זה משנת 2022. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תפנה אותנו, איפה זה בהחלטת הממשלה? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> איפה זה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> בהחלטת הממשלה יש את "מחליטים לתקן" במקום, ובסעיף 2 יש "יוספו השורות הבאות". אתם רואים? זה בעמוד השלישי של החלטת הממשלה, בעמוד הרביעי של החלטת הממשלה יש שלוש שורות לגבי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, וזה סכום בשנת 2022. אין שם, חבר הכנסת, שום סכום בשנת 2021, בגלל זה לא הגענו בשנת 2021. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אבל גם אין ב-2022, כתוב ב-2027-2023. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל הוא אומר לך שיש, רק שאני עכשיו לא מוצא את זה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> איפה? זה עכשיו לא מצורף. בפעם הקודמת זה היה מצורף, זה עכשיו הושמט מפה, החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, הנה, רגע. בואו נוודא שאנחנו מדברים על אותו דבר. אתם מתייחסים - - - << אורח >> גל אסף: << אורח >> אנחנו מתייחסים להחלטת ממשלה 551. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 551. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אבל איפה היא? היא הייתה מצורפת בישיבה הקודמת, והיה כתוב 2027-2023. אולי טעות, אני לא יודע. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני מאמין שהיא מצורפת, אני אלך רגע לבדוק - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, היא מצורפת, הנה אנחנו מולה, רק איפה? תפנה אותנו בדיוק איפה זה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> בעמוד הרביעי של החלטת הממשלה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אבל היא לא מצורפת, איפה היא? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הנה, אני רואה אותה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> בטבלה האחרונה יש שלוש שורות, ובאחת השורות האחרונות זה מתאם פעולות הממשלה בשטחים. אין לי בעיה לבוא אליכם להראות לכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הנה, אני רואה. 17-31-08 – 11.6? << אורח >> גל אסף: << אורח >> כן, ולפני זה יש לך שורה של 4.7 ו-2.6. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אני רואה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה אבל מצורף להחלטת הממשלה. מה כתוב בהחלטת הממשלה עצמה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אבל זה חלק מהחלטת הממשלה, זאת טבלה - - - << אורח >> גל אסף: << אורח >> זאת תוספת - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בפעם הקודמת הביאו לנו את החלטת הממשלה, שהיה כתוב בה שחור על גבי לבן 2027-2023. למה ההחלטה הושמטה ממה שהביאו לנו היום? זה כבר חשוד, עוד לפני שאני יודע על מה מדובר. << אורח >> גל אסף: << אורח >> חבר הכנסת, שום דבר לא הושמט. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז איפה זה? איך זה נעלם? << אורח >> גל אסף: << אורח >> אז אני אסביר. החלטת הממשלה הזאת מתקנת את החלטת הממשלה הקודמת. בהחלטת הממשלה הקודמת לא פורט על תוספת למתאם פעולות הממשלה בשטחים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ככה הממשלה החליטה על טבלה בלי שום מלל? << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, זה תיקון. זה תיקון להחלטת הממשלה הקודמת. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> איפה? אבל הייתה החלטה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אם אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> איפה ההחלטה הקודמת שזה מתקן? למה יש מתאמים כאן? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא יודע לאיזו החלטת ממשלה אדוני מתייחס. החלטת ממשלה 279, שהיא ההחלטה שהחלטה 551 מתקנת אותה, נראית מאוד מאוד דומה, אין בה יותר מלל, זאת גם כן טבלה שבה מפורטים התוכניות התקציביות, הסכומים התקציביים להקצאה ב-2021 וב-2022. יכול להיות שאתה מתייחס להחלטת ממשלה אחרת. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה שהם אומרים זה פשוט לא נכון, ואני אמצא את מה שהיה פה בפעם הקודמת, ואני אראה את זה. זאת פשוט בושה וחרפה, מעלימים מפה מסמכים, זה מה שהיה פה עכשיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך מעלימים מסמכים? למה מעלימים מסמכים? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אלכס, היה לנו בישיבה הקודמת מסמך שהיה כתוב בו 2027-2023. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל יש פה החלטת ממשלה. אתה לא יכול להגיד שהחלטת הממשלה הזאת שעכשיו מצורפת ושאליה הם מתייחסים לא קיימת, מוסי. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> הייתה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זאת החלטת הממשלה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> שמה היא אומרת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יישום הסכמים קואליציוניים 2021 ואילך. תיקון החלטת ממשלה, מענקים ביטחוניים לרשויות המקומיות לשנת 2022, זה מה שכתוב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אדוני, מה מספר ההחלטה שאתה מתייחס אליה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של מי הכסף הקואליציוני? לא חשוב, בדקתי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> 20 במרץ. אז הסכום הזה - - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה סעיף שמופיע מול מספר רב של מפלגות, האכיפה בשטחי C. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה מדבר על החלטה 551, מוסי? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני לא יודע מה המספר, כתוב שהמכתב מיום 20 במרץ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה 24 באוקטובר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> החלטה 551 היא מיום 24 באוקטובר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש מכתב מיום 20 במרץ של הייעוץ המשפטי של מערכת הביטחון. בסעיף 3 כתוב: "על פי המוצע בשנת 2022 יועברו 18.5 מיליון שקלים לטובת אכיפת דין באזור יהודה ושומרון". זה מה שכתוב, סעיף מספר 3. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז לא - - - << אורח >> גל אסף: << אורח >> חבר הכנסת, אני חושב שהבנתי מה הפער. במכתב של היועץ המשפטי במשרד הביטחון כתוב גם שהוא יחוזק בשנים 2027-2023. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסעיף 4? << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> בסעיף 4. אני חושב שהוא התכוון, חשוב לו להדגיש, שזו החלטה לא רק לשנת 2022 אלא גם לשנים הבאות. יכול להיות שזה היה הפער. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כתוב "בנוסף", שים לב, מוסי. "בנוסף, בהתאם לסיכום עם הדרג המדיני בחלק מהמערכות...". << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה אומר שאנחנו מעבירים 70 מיליון שקלים לכל הריסת בית, כל הריסת בית עולה 70 מיליון שקלים. אני מקוזז עם שלמה קרעי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה, בסדר. כן? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אני שואל למה לא אוכפים מספיק בשטחי C. אני הייתי שם בסיור וראיתי מקומות שהאכיפה שם איפה שיש השתלטות פלסטינית על המקום, ופתחו שם מחצבות והם עושים מה שהם רוצים, ואין איפה, ולאט לאט הם לוקחים את זה לעצמם ברשות הפלסטינית. השאלה שלי היא למה אין מספיק אכיפה שם, לא למה יש יותר מידי אכיפה וכמה זה עולה, זה פחות מעניין, אני מוכן לתת לכם עוד כסף אם צריך בשביל אכיפה בשטחי C. << אורח >> גל אסף: << אורח >> חבר הכנסת, הפנייה הזו נועדה לתגבור של האכיפה. זאת אומרת, כל הכסף פה, ואני יכול להסביר עכשיו את כל הכסף, נועד לממן תקנים רחבים, ציוד, כדי לעשות אכיפה יותר רחבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראיתי, השאלה היא באמת עד כמה אנחנו יודעים שבתוך זה יש מחצבות פיראטיות שם, האכיפה הזאת היא גם בשביל לסגור את אותן מחצבות פיראטיות שפוגעות בנו בישראל? << אורח >> גל אסף: << אורח >> האכיפה, יחידת האכיפה במינהל האזרחי מטפלת בכל העבירות שקורות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טוב, אנחנו נשמח לקבל מעקב על הנושא הזה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> חבל גם שחה"כ רז יצא מבלי לשמוע שזה גם מיועד לטפל באלימות מצד גורמים יהודיים, זה בסך הכל בשביל שיהיה פה סדר, זה לא - - - << אורח >> גל אסף: << אורח >> זה על כל שטחי C באופן רחב. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> זה בלי אפליה. זאת אומרת, צריך שם הרבה יותר סדר מאשר יש שם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, עוד שאלות, חברים? מספר פנייה לוועדה 8 עד 9. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפנייה אושרה יש לנו עוד פנייה אחת אחרונה להיום, 16-002, הוצאות חירום אזרחיות, בבקשה. << אורח >> גל נימני: << אורח >> גל נימני, אגף התקציבים. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אני רק שואל, יש עוד בקשות ממשרד הביטחון היום? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, שתי הפניות שהיו מטפלים בהן. << דובר_המשך >> אלון טל (כחול לבן): << דובר_המשך >> יש לדעתי שלוש, אבל תכף אני אסתכל. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 16 זה גם משרד הביטחון, זה הסעיף האזרחי של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << אורח >> גל נימני: << אורח >> גל נימני, אגף התקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשימוש בשנת התקציב 2022, בסך של 911,489 אלפי שקלים במזומן, לתוכניות הבאות: תוכנית 1613-03 מענה לאיום בלתי קונבנציונלי – גילוי וזיהוי: 10,828 אלפי שקלים. תוכנית 1616-02 הקמה והחזקת מרכיבי ביטחון והתגוננות אזרחית: 69,429 אלפי שקלים. תוכנית 1616-03 מיגון: 19,646 אלפי שקלים. תוכנית 1616-05 מיגון הצפון: 20,410 אלפי שקלים. תוכנית 1616-06 קורונה – פעילות פקע"ר: 764,920 אלפי שקלים. תוכנית 1617-03 פרויקטי רשות חירום לאומית: 26,256 אלפי שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד לי בבקשה, לגבי תוכנית 1616-06, יש פה תוכנית מיועדת בעצם לתקצוב פעילות משרד הביטחון, ואז בני חיל וכל זה. הרי רוב התוכנית היום נסגרו כבר, למה צריך כזה סכום גדול? << אורח >> גל נימני: << אורח >> קודם כל, הכסף הוא העברת עודפים משנת 2021 לשנת 2022. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל הוא מחויב כבר לאותם דברים? << אורח >> גל נימני: << אורח >> אם נחלק את זה לשניים, יש פה פעילויות שמשרד הביטחון עושה בצורה מלאה, שזה בני חיל שהזכרת, ונאמני קורונה שלא הסתיים עדיין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה נאמני קורונה? << אורח >> גל נימני: << אורח >> ביישובים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה היישובים? << אורח >> גל נימני: << אורח >> כן, אבל זה בכל מקרה העברת עודפים משנה שעברה, תשלומים שבחלקם התשלום בפועל מגיע בשנה העוקבת, ועוד כספים שמשרד הבריאות משתתף בהם, שזה מלוניות, רכש במפקדת אלון, דיגום, וכיוצא בזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ועכשיו בתוכנית האחרונה, 1617-03, בסיבות המרכזיות כתוב שהעודפים נוצרו מהחילוץ ומהמגיבים הראשונים. מיהם המגיבים הראשונים? << אורח >> גל נימני: << אורח >> נמצא איתנו נציג של פיקוד העורף בזום. גיל, אתה יכול להרחיב על זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מעניין אותי לדעת, מי קובע ומי אלה? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> צוהריים טובים, אור, רמ"ד הסדרים, אגף תקציבים במשרד הביטחון. מגיבים ראשונים הם למעשה מספר גופים, בין היתר המשטרה, קבוצה של גופים רלוונטיים, שבעצם, הם אלה הראשונים שבמידת הצורך, במקרה חירום כמו במצב שהוא בלתי קונבנציונאלי, מקרה חירום מהסגנון הזה, הם למעשה הגופים הראשונים שאחראיים לתת מענה ראשוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גופים רפואיים גם בתוך זה? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה גופים רפואיים? מד"א? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> יש שמונה גופים, אני עכשיו אקריא את הרשימה של הגופים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אשמח. << אורח >> אור ברחק: << אורח >> למעשה, רשימת הגופים האלה הם למעשה הגופים הראשונים שבמידת הצורך מגיעים, אני כבר אגיד לך את כל הגופים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם מעוגנים בחוק? מה בדיוק? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> יש החלטת ממשלה, ב/80, שלמעשה מסדירה את כל מה שקשור למתן מענה למיני קונבנציונאלי, הכל מעוגן בהחלטת הממשלה הזאת. 80 מיליון שקלים קבועים שמגיעים עבור הנושא כל שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאנחנו לא בטוח משתמשים בהם כל שנה, כן? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> בסוף, כמו שמופיע אצלכם בפנייה, רוב התקציב הולך לשימור קווי ייצור, מסיכות אב"כ ועוד תרופות וכל מה שבעצם נותן מענה למקרה שבמידה ויהיה מקרה חירום, זה הגוף שאמור לתת את המענה הראשוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תן לי את רשימת הגופים. << אורח >> אור ברחק: << אורח >> בטח, כן, אני עכשיו משיג אותם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוך כדי אני אשאל אותך עוד שאלה, אתה רוצה? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> בטח, בוודאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראיתי פה שיש גם "כמו כן התקשרויות למערכת השליטה והבקרה על פעילות הוועדה לרעידות אדמה". זה דבר טוב שעושים את הכל לשליטה ובקרה, אבל אם יש לנו שליטה ובקרה ואין לנו מענה לרעידות אדמה, אז מה זה שווה? שיש רק את הפעמון בלי המצילים? בלי משהו שאנחנו עושים בשביל רעידות האדמה? אנחנו יודעים שאין שום תוכנית בפועל, אנחנו יודעים כמה דיונים נעשו, וכרגע עדיין אין בדיוק מענה לרעידות אדמה. << אורח >> אור ברחק: << אורח >> אוקיי, אז לגבי המגיעים הראשונים, כבר השגתי כמה: המשטרה, הקבע, בתי חולים, מד"א, ויש עוד כמה גופים שמעוגנים בהחלטה, הם המגיבים הראשונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איחוד הצלה מוגנים בהחלטה? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> לדעתי איחוד הצלה דווקא לא נמצאים במגיבים הראשונים, אבל בוא אני עכשיו אוודא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טוב, חבל שזה כך. << אורח >> אור ברחק: << אורח >> עכשיו, לגבי רעידות האדמה, אז כמו שהזכרת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 5,000 מתנדבים והם לא מעוגנים בתוך החלטת ממשלה כזאת שהם יכולים להגיע בכל רגע נתון ולהגיב ראשונים, אני חושב שזה לוקה בחסר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני חושב שכדאי שתבחנו את הסוגייה הזאת. << אורח >> אור ברחק: << אורח >> בסדר, לגבי המענה השני, זה לא באמת מענה, זה רק להדליק נורה אדומה בנושא של רעידות אדמה שצריך לעשות יותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נירה, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד שלושה דברים בנושאים שקשורים לסעיף הזה. פער אחד הוא הנושא של מרכזי ההפעלה, יש פערים במרכזי ההפעלה, אני רוצה שהוועדה תקבל תמונת מצב ותקצוב, כולל בשנה הקרובה, ודגש על המדרג שאתם מכירים אותו. אנחנו רואים שהמציאות מוצאת אותנו בכל מקום, מרכזי הפעלה, גם בעוטף, לא כולם הם מה שנקרא 'מלאים'. עם זאת, שאפו על מרכז ההפעלה שהקמתם בעמק הירדן, ראיתי אותו בשבוע שעבר והוא מדהים. הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו, הוא הנושא של המיגון מעבר לשבעה ק"מ. עבודה שנעשית, כולל כאן בוועדה, ואני מברכת את אלכס על ההחלטה שהתקבלה על אשקלון, ואני מזכירה שיש לנו סעיף לטפל בו גם ב-7 עד 14 ביישובי עוטף עזה, שזה מועצות שרוב הפעילות שלהם, הכבישים, בתי הספר והחוגים, נמצאים ב-0 עד 4 וב-0 עד 7 ואין השלמה לזה, וזה נושא שנמשך יותר מידי זמן, ולכן הוא צריך לבוא לידי ביטוי. הנושא האחרון, שאני מתעקשת לקבל עליו תשובה עכשיו ולא אחר כך: אני גיליתי, ומרכיבי ביטחון ברוך השם אני מכירה, שהנושא של ההשקיה של הייעור הביטחוני - - מה זאת אומרת? ההשקיה. ייעור ביטחוני, אתה יודע מה זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יופי, אז נגיד קח את נתיב העשרה, שמו עצים כדי שיהיה סביב ביטחון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברור למה, אוקיי. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומה קרה? התקבלה הודעה שהמים לזה עוברים לרשויות, אבל תקציב מרכיבי הביטחון לא גדול, ואנחנו יודעים מה המצב של מחיר המים. אז אני רוצה להבין איך הוכנס סעיף בלי תקצוב הולם, ועכשיו היישובים שצריכים להתעסק במרכיבי הביטחון שלהם בגדר, בתאורה, באינדיקציה, בשער, בשבילי גישה, ברבש"צ, כיתות כוננות, מחסומים, צריכים לתקצב השקיה של ייעור ביטחוני, שזה לא בגללם, כי אנחנו כמדינה צריכים לספק להם את הביטחון הזה. לזה אני מבקשת תשובה עכשיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש תשובה? << אורח >> גל נימני: << אורח >> אני לא מכיר את הסוגייה הזאת. << אורח >> אור ברחק: << אורח >> שוב, זאת באמת סוגייה שנכנסה עכשיו לכל העניין של הייעור הביטחוני. אין לי תשובה ישירה לתת לוועדה, אנחנו נבדוק את זה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל אמרנו להם שהם ישלמו על זה, אבל עוד לא עשינו על זה עבודה, קודם כל תשלמו אתם ואנחנו לא. אז אני מבקשת שמשרד הביטחון, עד שתהיה תשובה ויציגו אותה לוועדה, עלות ההשתה של ההשקיה של הייעור הביטחוני לא תהיה על היישובים. << אורח >> אור ברחק: << אורח >> שוב, נגיד שזה בעצם נעשה באמת בשיתוף ביחד עם הרשויות. אלה פרויקטים שהם משותפים גם לנו וגם להם. בסופו של דבר אנחנו קבלן הביצוע שבעצם מבצע את כל העבודות בפועל, בתיאום כמובן מלא עם הרשויות. את הסוגייה הזאת אני אבדוק כמובן מול הגופים הרלוונטיים, ונעביר את ההתייחסות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> רגע, סליחה שאני עוצרת אותך. אני עוצרת אותך כי אני מכבדת אותך ותכבד אותי. הרשויות לא עושות תיאום כשיש בעיה של תצפית, כשמישהו יכול לראות אותם ולעשות כינון ישיר. גם הרכבת לא עושה תיאום כהם שבנו אותה בצורה שאפשר לירות עליה, ולכן, בואו נשים נתונים גם למי ששומע אותנו. כשיש בעיה של איום, התפקיד שלנו הוא לוודא שאין איום על האזרחים. הפרויקט נעשה בשיתוף עם הרשות כי זה אצלם. כדי להשקות את העצים שהם יגיעו לגובה שהם באמת יסתירו, כן? ולא כמו שאני בכפר עזה זוחלת כי רק ככה זה מסתיר אותי, ואם אני ארים את הטוסיק יירו, אז אני צריכה, מה שנקרא, לחכות, אז במטותא, אל תזלזל בנו ותיתן תשובה מכובסת. תגיד שאתה תבדוק ואתה תחזור אלינו. << אורח >> אור ברחק: << אורח >> אנחנו נבדוק ונחזור אליכם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל דבר שנירה תגיד אתה תגיד? כי זה נחמד, זה יכול לעבוד לא רע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת התשובה הכי טובה שיש בשבילה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא בסדר, הוא בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, האמת שאני לא שמעתי על זה, זאת הפעם הראשונה שאני שומע על הדבר הזה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני כל פעם אביא לך משהו חדש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה נראה לי לא הגיוני ולא סביר שאתם עוד לפני שאתם בודקים אתם מטילים על הרשויות עלויות כאלה, שהם בעצם צורך בטחוני. לכן, אני באמת מבקש שתבדקו את הסוגייה הזאת וגם את הסוגייה השנייה שנירה העלתה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ואת הנושא האחרון אני אשאיר לטיפול שלך ושלי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, אז פנייה 16-002 של הוצאות חירום אזרחיות, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפנייה אושרה אני רוצה, חברים, להגיד לכם תודה רבה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> את התקנים למינהל האזרחי העברנו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול להגיש רוויזיה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> לא, לא, זאת שאלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בפנייה הקודמת. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> זה עבר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, כן, עבר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הכל עבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עבר בשלום. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אלון, הוא פשוט בדיליי, הוא חזר מחו"ל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, אז אני רוצה להגיד לכם תודה, חברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד, לצוות הוועדה, ללשכה המשפטית, למחלקת הפרוטוקולים, לדוברות, לערוץ הכנסת, לכל מי שנמצא פה, לעובדי הכנסת, הסדרנים שנמצאים איתנו לרגל החג. אני חושב שהיום עשינו דברים מאוד חשובים, גם בבוקר וגם עכשיו. אני רוצה לאחל לכולם חג פסח כשר ושמח, שנזכה לחג שקט, ובאמת נוכל להרגיש את עצמנו כיוצאים ממצרים לחופש, שכל אחד ירגיש ויבחר את הדרך שלו ואת החופש שלו. שיהיה לכולם חג שמח. כן, נעמה, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, תודה רבה, זה ממש מרגש. נירה הזכירה את זה, אז חשוב גם לפרגן כאן. כשדיברנו על מרכזי ההגנה לטיפול בקטינים שנפגעו מאלימות ונפגעו מינית, אז באמת מי שהביאה אותי לנושא הזה כדי להביא את הכסף הקואליציוני, גם לדברים אחרים כי היא עוסקת באמת בהרבה דברים, זאת מנכ"לית הלובי נגד אלימות מינית, יעל שרר, שאתמול קיבלה הודעה שהיא תדליק משואה ביום העצמאות על הפעילות החשובה שלה למיגור אלימות מינית מכל מרחב שהוא, ואני חושבת שזה הזמן גם באמת לפרגן לחברה האזרחית שמלווים אותנו ועושים עבורנו, וגם ליעל, ובכלל לכל מדליקי ומדליקות המשואה, כשלדעתי השנה היו בחירות מדהימות, וגם נירה בטח תרצה להגיד משהו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השנה לא יהיו בחירות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> צריך להגיד לשר, חילי טרופר, כל הכבוד, האמת שבאמת, אין מה לומר. אני רוצה להוסיף לגבי יעל, שאני חושבת שיעל מסמלת את מה שאנחנו אומרים, שהמציאות לפעמים קשה, לא לפעמים אלא הרבה פעמים היא קשה, ואפשר להתבחבש בלמה זה קרה לנו, ויעל היא כמו עוף חול, היא פשוט צמחה מתוך כאב, מתוך הטרגדיה האישית שלה, והיא באה ואמרה שהיא עושה שינוי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא מתקנת עולם, תיקון עולם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ועם השינוי הזה היא מתקנת, עם חדרים אקוטיים התעסקנו, בטיפול באנשים שעברו פגיעות מיניות, ובאמת כאלה אנחנו צריכים להוקיר - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הראיות הפורנזיות שמירב בן ארי העבירה, נכון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> והראיות של מירב בן ארי זה גם שלה, אז תראו כמה אדם אחד עשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> משנה עולם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז בהמשך לזה אני רוצה להגיד שהיום, כמו אמרת, על שולחן החג, כשנהיה בסוף השבוע ונשב כולנו עם הבגדים היפים שקנינו, וכולנו ניראה חגיגיים, לא נראה מי ימין, מי שמאל, מי דתי, מי חילוני, והכל יהפוך להיות לביחד אחד של לחגוג על השולחן הזה, וזה מה שצריך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> וכולם מוזמנים לבית הכנסת, בית הכנסת פתוח לכולם, רק צריך להגיד את זה, נכון? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז חג שמח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני רק רוצה להמשיך עם מה שאמרתם, פסח כשר ושמח, אבל לא לשכוח, אנחנו נמצאים במקום שבו כמו שאמרת שכולנו נשב בשולחן בבגדים יפים, אבל יש משפחות שאין להן מה לאכול, יש משפחות שהבגדים שלהן עדיין לא יפים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שכל אחד ייקח על עצמו לעזור לעוד משפחה לפי היכולת שלו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וזה מבחינתנו יהיה הקבלה של כל אחד מאיתנו, ולא משנה מאיזו עדה ומאיזה מגזר, כדי שעוד משפחה תוכל לשבת עם כלים יפים, עם בגד ללבוש ולחם לאכול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עם כבוד, נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא לחם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לחם עוני, זה נקרא לחם עוני. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> המצות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הא לחמא עניא, זה לחם עוני. אני מצטרף למה שאלכס אמר, פסח כשר ושמח, ואם אלכס אמר פסח כשר ושמח, כשר, אז סימן שעשינו שינוי במושב הזה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למי שזה חשוב לו, אתה יודע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם לאלכס היה שינוי מבורך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני בעד חופש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז באמת, כל אחד יחשוב על השני, וכך באמת ניכנס גם נקיים רוחנית לחג הזה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אמן. תודה אלכס, גם לך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:23. << סיום >>