פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 25 ועדת העבודה והרווחה 28/02/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 106 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, כ"ז באדר התשפ"ב (28 בפברואר 2022), שעה 9:00 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: קריסת הלשכות הפרטיות בענף הסיעוד והצורך במתן מענה תקציבי מיידי לפעילותן. של ח"כ מופיד מרעי, טטיאנה מזרסקי (מס' 190). << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: מופיד מרעי – מ"מ היו"ר מוזמנים: מאיה מילר משי – יועצת לממונה על זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה שרי גבאי נוריאל – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול אילה אלהרר – מנהלת לשכה פרטית, אחיעוז-עמותה לתיווך עובדים זרים בסיעוד יריב שוריאן – יו"ר אחיעוז-עמותה לתיווך עובדים זרים בסיעוד לינא סאלם – רפרנטית עובדים זרים, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רחל בן דוד – שדלן/ית, מייצג/ת את עמותת אחיעוז משתתפים באמצעים מקוונים: מיטל רוסו – עו"ד, מנהלת תחום הסיעוד, 'קו לעובד' ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: קריסת הלשכות הפרטיות בענף הסיעוד והצורך במתן מענה תקציבי מיידי לפעילותן. של ח"כ מופיד מרעי, טטיאנה מזרסקי (מס' 190). << נושא >> << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> בוקר טוב לכולם. אנחנו ב-28.2.2022, כ"ז באדר א' התשפ"ב, השעה תשע בדיוק. אני פותח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה להיום בהצעה לדיון מהיר בנושא קריסת הלשכות הפרטיות בענף הסיעוד והצורך במתן מענה תקציבי מיידי לפעילות שלהן. מי שיזם את ההצעה זה אני ביחד עם חברתי חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. הנושא של הלשכות הסיעודיות היום מתרכז בעיקר בעמותת אחיעוז שמאגדת למעשה כ-55% מכלל הלשכות הפרטיות בענף הסיעוד ושמעניקה לכ-75% מכלל המטופלים והסיעודיים בעלי היתר העסקה עובד זר, כלומר עובדים מה שנקרא מאושרים לסיעוד עם היתר שעברו את כל התהליך, והעמותה והארגון בפני סגירה ממשית בגלל הבעיה התקציבית שלהם. הלשכות הפרטיות נושאות מכוח החוק בתפקיד לאתר ולגייס את העובדים הזרים למטופלים הסיעודיים ולסייע למטופל בהליך ההשתלבות וההשמה שלה והליווי של המטופל והעובד במהלך התקופה בה המטופל והעובד הזר, אחד שמקבל את הזכויות שלו ואחד שבאמת בסופו של דבר מקבל את הסעד שהעובד הזר מעניק לו. אני רוצה ככה באמירה רחבה, ואחר כך אנחנו ניכנס לעומק הדברים, לעובי הקורה, כל הסוגיה הזאת תפסה כותרות כי בסופו של דבר יש לנו מטופלים וצריך להתאים את המטופל. לא רק להביא את המטופל, צריך להתאים את המטפל למטופל, כי צריך להביא את ההכשרה שלו ולהכין אותו לפעמים בארץ היעד שלו, אם זה בסרילנקה, בפיליפינים ובכל המקומות, כדי להביא אותו מתאים לעשייה ולתפקיד שלו ולטיפול. הנושא הזה עלה, בא לפתחי, אנחנו דרשנו לקיים דיון, אנחנו נשמע בדיון הזה, נרחיב כמובן, אני יכול להקריא את הכול, אבל שווה לשמוע מהחברות או מהלשכות את הפירוט, אנחנו נשמע אחרי זה את משרד הכלכלה, את רשות האוכלוסין, חלקם נמצאים איתנו פיזית, חלקם נמצאים איתנו בזום, ובסופו של דבר אנחנו רוצים להגיע להתקדמות בנושא הזה, אסור שהלשכות יקרסו. מפה אנחנו מתחילים את הדיון. בבקשה, עמותת אחיעוז. מי שידבר שיציג עצמו, שם ושם משפחה מלא, לפרוטוקול, יציג את הדברים ואנחנו קשובים לכם. בבקשה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> קודם כל תודה רבה על ההזדמנות ועל ההירתמות למשימה הכל כך חשובה. שמי יריב שוריאן, אני בעלים של תאגיד, או לשכה פרטית, לעובדים זרים לסיעוד, בכובע השני שלי אני יושב ראש עמותת אחיעוז. אני אתן קצת רקע כללי לכל מי שלא כל כך מכיר את הנפשות הפועלות. במדינת ישראל, על מנת לקבל עובד זר, הוסמך גוף מסוים שנקרא לשכה פרטית מכוח חוק שירות התעסוקה לטפל בכל מה שקשור וכרוך בהעסקת או בגיוס עובד זר. סך הכול במדינת ישראל יש 97 לשכות. בשנת 2008 נוצרה הרפורמה, טרם הרפורמה היו 457 לשכות, נכון להיום יש סך הכול 97 לשכות. סך כל הלשכות, לא רק עמותת אחיעוז, נותנות טיפול ל-57,000 מטופלים סיעודיים. כשאני מדבר על מטופלים סיעודיים זה מדן ועד אילת, בצפון, בכל מגזר, אם זה במגזר היהודי, יהודי חרדי, אם זה במגזר הערבי, המגזר הדרוזי, המגזר הצ'רקסי, ותתפלאו, גם בדואים ואפילו הכושים העבריים בדימונה, גם הם צורכים את השירות. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אתה אומר 57,000 מתוך כמה? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אנחנו, עמותת אחיעוז, מי שמאוגד בעמותת אחיעוז נותן סדר גודל בסביבות 45,000-43,000 מטופלים שיש להם עובדים זרים. בעמותת אחיעוז יש לשכות קטנות, בינוניות וגדולות, בסך הכול מי שחבר בעמותת אחיעוז - - - << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> יש לכם אינדיקציה, או שנקבל מהממ"מ או ממשרד הכלכלה, כמה נזקקים, כמה מטופלים יש לנו? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> סך הכול, מה שאני יודע, נכון לרגע זה, סדר גודל של 57,000 מטופלים סיעודיים שמפוזרים בכל הארץ שמקבלים שירות מ-97 לשכות שפזורות גם כן בכל הארץ. לי לדוגמה יש סניף בפתח תקווה, סניף בתל אביב ויש לי גם סניף באשקלון. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> ברור לי, רציתי לכמת את הטיפול שלכם מתוך הסך הכול הכללי. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אנחנו נותנים טיפול לכל חתך הגילאים, מגיל אפס, שזה ילדים ותינוקות עם צרכים מיוחדים, ועד גיל 120. לא מזמן נפטרה אצלי בלשכה מטופלת בת 108. ביום שאחרי התווסף לקוח ללשכה, ילד בגיל שבעה חודשים, ילד עם מחלה אוטואימונית שהיינו צריכים לדאוג לו למטפלת. הלשכות הפרטיות הוסמכו על ידי רשות ההגירה/מדינת ישראל ואנחנו עובדים תחת נוהל. אנחנו נמצאים בחזית ובפרונט של כל העשייה. אני יכול לספר על עצמי, יש ימים, ובמיוחד בקורונה זה בא לידי ביטוי, שעבדנו גם 16 ו-17 שעות, עבדנו בכוח אדם מצומצם. מה לעשות, גם הקורונה הטילה את אימתה עלינו כחברה עסקית, חלק מהצוות יצא לחל"ת, החלק ההכרחי בצוות העובדים של הלשכה היה חייב להישאר ולעמוד איתן מול כל התהפוכות. אני אתן רק דוגמה לשיחת טלפון שבחלק מהמקרים היינו מקבלים בשבע בבוקר של מטפל, ולא משנה מאיזה לאום, זה יכול להיות פעם מזרח אירופאי ופעם אסיאתי, בשפה כזו או אחרת, שהוא נמצא בלחץ אטומי, למה? הוא לא יצא כבר קרוב לשבועיים מביתו של המטופל. אני מדבר איתכם על ימי הקורונה, אף אחד מבני המשפחה לא בא לטפל משום שיקולים הגיוניים של פחד להידבקות, להדביק, להידבק וכל מה שקשור. מי שעמד בפרונט ותחזק את כל המטופלים האלה הם הלשכות הפרטיות. אני יכול להעיד ולהצדיע באמת לכל הלשכות שעשו עבודה ימים כלילות בכל חבל ארץ, בכל מגזר, ודאגו שאותם מטופלים לא יופקרו ויישארו לבד ללא מענה. תנסו רק לשוות בעיני רוחכם עובד זר שמחליט לעשות דין לעצמו ולעזוב את המטופל הסיעודי, ולא משנה, שוב, באיזה חבל ארץ, כי הוא לחוץ נפשית, ואם אתה כתאגיד או כלשכה לא הצלחת, אתה או העובדים הסוציאליים, כוח הצוות המקצועי שלנו זה בעיקר עובדים סוציאליים, לא הצלחת להרגיע את אותו עובד או את אותו מעסיק ולמצוא לו את הפתרונות נכון לרגע זה גם טלפונית אותו מטופל יישאר בלילה לבד. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> הסכם השכר בסוף, כלומר הסכם ההתקשרות, שזה כולל שכר, הוא נעשה בין המטופל לבין העובד, נכון? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> יש כמה הסכמים, יש הסכם בין המטופל עצמו או בני המשפחה שלו, לא תמיד המטופל יכול לשאת בעול המשפטי מול הלשכה הפרטית. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> או האפוטרופוס שלו, לא משנה. בסופו של דבר אתה אומר שההסכם נעשה ביניהם. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> יש שני סוגי הסכמים. אני מחויב למטופל ולעובד מצד אחד ומצד שני משום שיש מערכת יחסי עובד-מעביד בין המטופל לבין המטפל יש ביניהם גם כן הסכם עבודה. לפי רוח החוק הישראלית, עם כל מה שקשור וכרוך. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> יפה, אז ברגע שיש הסכם עבודה בין המטופל לבין המטפל אתם למעשה הארגון הפכתם להיות, כל הלשכות או כל החברות שמתעסקות עם העובדים הסיעודיים, אתם בסופו של דבר מין ארגון גג לחזק את הקשר בין ה - - - << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לשמר, לחזק, לתחזק, לפתור משברים, לבצע החלפות. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> לחזק את הקשר בין המטופל לעובד הזר שלו. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> נכון, אדוני. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> כשאתה אומר שעובד זר יכול לעזוב את המטופל וללכת, כי יש לו בעיות נפשיות, בסופו של דבר הוא הפר את ההסכם בינו לבין המעסיק. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני אסביר. הרי לא כל דבר אנחנו מקטלגים, אני לא רופא פסיכיאטר על מנת - - - << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> לא, אתה הבאת הדוגמה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אז אני אסביר את הסיטואציה. כשעובד נכנס ללחץ כי אין לו ונטילציה, כי שבועיים הוא לא יצא מבית המטופל, כי אף בן משפחה לא בא לבקר ובדרך כלל כשבני המשפחה באים לבקר הם נותנים גם ונטילציה לעובד, זו לפחות ההנחיה שאנחנו נותנים, תנסה רגע לחשוב שחודש עובד לא יצא, הוא היה סגור, אלה שהיו לדוגמה בדיורים מוגנים, ההנהלה לדוגמה לא נתנה להם אפשרות לצאת מהחדרים, תחשוב איזה סיר לחץ כשאתה נמצא עם אדם שהוא תשוש נפש. ואני יכול לתת דוגמה על עצמי, על אבא שלי ז"ל, שנפטר לפני מספר חודשים והיה לו שש שנים מטפל סיעודי. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> ברור לי, בוא נתקדם לבעיות באמת המרכזיות הכואבות, הדברים ברורים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> חשוב לי לומר, עם כל הכבוד שהוועדה הזו התכנסה על מנת לדון בבעיות של הלשכות הפרטיות, בגדול אני באתי פה לזעוק את המצוקה שהולכת להיווצר במידה שלשכות פרטיות לא יהיו קיימות ו-57,000 או 60,000 מטופלים יהיו ללא השגחה, ללא פיקוח, ללא כתובת לאן לפנות. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> מה הסיכוי שזה יקרה מאחת עד עשר? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זה אני חושב שצריך להפנות למשרדי הממשלה, זה בידיים שלהם. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אנחנו פה בשביל זה, בשביל שזה לא יקרה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אנחנו כבר קרוב לארבע שנים נמצאים עם משרדי הממשלה המגוונים, אם זה רשות ההגירה והאוכלוסין, אם משרד הכלכלה, בדין ודברים לגבי התקציב. הגענו איתם אפילו לבית המשפט ושם חייב אותם השופט לבנות בדיקה כלכלית ואכן זה מה שנעשה. הבדיקה הכלכלית שבוצעה על ידי חברת עדליא, היא נשכרה על ידי משרד הכלכלה, שמה מסקנות על השולחן. רוב המסקנות עושות המון שכל בתקציב החסר של הלשכות הפרטיות ומצביעות ואומרות שמישהו צריך להתעורר ולהרים את הכפפה ולדאוג לתקצב את הלשכות הפרטיות. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> בקיצור אתה אומר שזה בחצר של משרד הכלכלה כרגע? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כרגע בכל מה שקשור לתשלום של העובד הזר, זה נמצא בסמכות של משרד הכלכלה וחברתי פה ממשרד הכלכלה, גב' מאיה, תאשר ותאמר איפה זה נמצא כרגע. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אז אתה אומר שהתקנה הזאת הייתה, מתי היא הסתיימה? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> במרץ 2018. היא התחילה בפברואר 2017, כמדומני, או מרץ 2017 והסתיימה. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> ומאז אנחנו עובדים ללא תקנה, מה שנקרא. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> שלא יבינו אותי לא נכון כשאני אומר שאנחנו עובדים ללא תקנה, ללא תקנה של משרד הכלכלה. תקנה אישית יש לכל אחד. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> נכון. התחלפו ממשלות, ממשלות קמו, ממשלות נפלו. אתה יודע, תמיד אפשר למצוא סיבות מקלות, אבל בשורה התחתונה הלשכות הפרטיות נשארו ללא מענה תקציבי בכל מה שקשור לתשלומים מהעובד הזר. אני רוצה לחדד ולומר, בהינתן ומחר אין לשכות פרטיות, אין מי שינהל את התחום הזה, משום קריסה כלכלית כזו או אחרת, האופציה הבאה הקיימת בגדול, לצערי, זה להכניס את אותם מטופלים למוסדות, לבתי אבות וכאלה. קצרה היריעה מלהכיל כמה זה אמור לעלות למדינה. אני לא איש גדול במספרים, אבל אני יכול להגיד לך, בתחשיב קל שעשינו, אם לקחנו את הקוד שעולה היום לכל מטופל סיעודי שנכנס לבית אבות, סדר גודל של בין 12,000 ל-14,000 שקלים, ובחישוב גס על 57,000 מטופלים סיעודיים שלא יזכו כנראה לשירות של מטפל זר, מדובר ב-500 מיליון שקל, קצת פחות, 490, הגזמתי אולי, 490 מיליון שקל לחודש. זה לעומת החלופה שבמידה שיתקצבו את מה שצריך לתקצב כדי לשמור את הלשכות עם הראש מחוץ למים, כמו שאומרים, חפצות חיים, מדובר על כמה מיליונים בודדים, כמה עשרות מיליונים בודדים, לא עובר את ה-20 מיליון שקל בחודש על מנת לתקצב את הלשכות, את המטופלים. זה לא משנה כרגע מה יהיה המקור התקציבי. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אתה ישר עברת לסכומים שאתה צריך. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זה כתוב. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> באותו הקשר יש לי שאלה, הרי בוצעה בדיקה, חברת עדליא עשתה בדיקה מעמיקה בנושא, איפה אתם בבדיקה? מה המסקנות? מתי זה קרה? כי מהמסקנות של הבדיקה אתה יכול להגיע אולי לדרישה. אתה הקדמת את הדרישה לפני שדיברת על המסקנות. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני יכול להגיד שאני הייתי בין אלה שנבדקו על ידי החברה, זאת אומרת ישב בחור מהחברה הכלכלית, בחור בשם דודי הרשקוביץ, שהוא כלכלן במקצוע, הוא ישב איתי יום שלם, מבוקר ועד ערב, ובדק ותחקר ושאל וקיבל נתונים לגבי מה זה לשכה פרטית. עולמה של לשכה פרטית מתחיל מאוד מוקדם בבוקר ומסתיים, במקרה הטוב, קרוב לחצות. כמו שאתם מבינים, מטופלים סיעודיים לא בוחלים בשעת מצוקה אם להרים טלפון ללשכה הפרטית או לא. המסקנות של החברה הכלכלית דיברו בעיקר על חלקו או התשלום שאמור העובד הזר לשאת על כתפיו, הם לא דיברו על כלל התקציב של הלשכות. חשוב מאוד להדגיש את זה. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> מתי הייתה הבדיקה? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> ב-2016. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אנחנו כמה שנים אחרי. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כן, רצנו כמה שנים קדימה. דרך אגב הסכומים שנקבעו שם לא הוצמדו לשום מדד כזה או אחר. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> מה הסכומים שנקבעו בזמנו? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני חושב שמאיה תדייק יותר ממני במספרים אחרי זה, מאיה ממשרד הכלכלה, היא יותר בקיאה ממני. אני יודע פחות או יותר, אבל אני לא רוצה חלילה לטעות ולו בשקל אחד. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אוקיי, בדקה נוספת, יש עוד משהו? אתה נשאר איתנו, כן? עוד משהו שאתה רוצה להגיד ככה לסיכום? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אולי לחברתי אילה יש משהו להוסיף כרגע? << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> יש משהו להוסיף, בוודאי. שלום וברכה, שמי אילה אלהרר, אני נציגה בוועד אחיעוז, בעלת לשכה, בין הגדולות בארץ, ללשכה סניפים ברחבי הארץ, אנחנו נותנים שירות מהצפון לדרום כמובן ולא פשוט לנו, לא פשוט לנו בכלל. אני יכולה לספר שבתקופת השריפה הגדולה שהייתה בחיפה, כשהמטופלים שלנו הצפוניים היו בלחץ גדול וקשה היה להגיע אליהם היינו צריכים לעשות מבצע שלם כדי לצלצל או להגיע ולהרגיע ולסמן שאנחנו מפקחים ורואים. היינו צריכים להפעיל את לשכות הרווחה בעיר או בסביבה. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> שוב, על איזה שנים את מדברת? << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> אני מדברת על השריפה הגדולה שהייתה בכרמל. אני מדברת גם על תקופת הקורונה. בתקופת הקורונה אנשים ישבו בבתים שלהם בבידוד, האנשים המבוגרים, בחלק הראשון, בשנת 2020, כשהם היו בבהלה גדולה מאוד, הילדים שלהם לא היו יכולים לטפל בהם או להגיע אליהם, זה הגיע למצבים שבהם משפחות היו מצלצלות אלינו ומבקשות, כי הילדים גרים רחוק, והם מבקשים מאיתנו לטפל במזון להורים שלהם, ואלה דברים שעשינו. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> שלא נדבר על מצב חירום בגלל מלחמה, 2006. << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> גם. זה לא נגמר רק בטיפול באנשים עצמם, במטופלים עצמם, גם העובדים הזרים נזקקים לעזרה ובדרך הטבע כל סיפורי העזרה מגיעים תמיד שעה לפני כניסת שבת או בשבת עצמה. היה לנו מקרה של עובדת שנאלצה להיכנס לבידוד ב-2020, כשהקורונה עוד הייתה מאוד מאוד אגרסיבית, והיינו צריכים למצוא לה מקום להיות בו בבידוד ואחת העובדות הבכירות שלי הייתה צריכה לקחת אוכל ממקרר ביתה ולהביא לעובדת כדי שהיא תוכל להתקיים בימי הבידוד האלה. העבודה היא רוחבית, אין לנו שעות, יש לנו צוותים מעל 1,000 עובדי סגל שעושים במלאכה הזאת במסירות רבה. לא כל אדם יכול לעסוק בתחום הזה, זה תחום קשה, זה תחום מורכב, זה תחום שצריך בו, כמו שלפחות אני קוראת לזה, נשמה יתרה. זה לא פשוט לעסוק בתחום הזה ואספנו את עצמנו ותמיד הייתה איזה שהיא סיבה שבגינה הדברים היו צריכים להמתין. ב-2016 או 2015 הגשנו עתירה, דיברנו על הנושא של התקציב, בחלק מהלשכות היו ביקורים ובדיקות כלכליות כדי להבין, דוח עדליא יצא, הוא תורגם והותאם לדוח RIA ומכאן אנחנו נמצאים במקום שהערנו את ההערות שלנו, אנחנו בהמתנה אחרונה להערה אחת של רשות האוכלוסין וההגירה לעניין תחולה של הסיפור. פה אנחנו נמצאים. עברנו את ההמתנה ואת הקורונה וסיפרתי קודם לכן, ב-2017, כשאדון אלאלוף היה חבר כנסת והיה יושב ראש הוועדה, הוא אמר את זה אז, ב-2017, שימו לב כמה זמן עבר: צריך לסיים את הגיהינום של הלשכות. אז בבקשה, אנחנו כאן כדי לסיים את הגיהינום הזה של הלשכות. התקציב הוא תקציב לא גדול, אבל הוא משנה את היכולות שלנו. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> זו אמירה שאפשר להבין אותה לכמה כיוונים, אל תשתמשו באמירה הזאת. << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> לא, אני לא פוחדת להשתמש באמירה הזאת, הוא התכוון וחתם על תקנות. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> לא, לסיים את הלשכות זה יכול להיות גם לסיים אותן, לחסל אותן. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הגיהינום שעוברות הלשכות. << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> לא, היו מחסלים אותנו עוד הרבה קודם. התכנית היא לא לחסל, הוא חתם על הוראת שעה, הוראת השעה התקיימה מ-2018. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> בשביל זה אני אומר שהמונח עצמו – לסיים את כל מה שקורה בתהליך שקורה עם הלשכות, אני מסכים איתך. תתכנסי לסיכום. << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> הגענו לנקודה שבה אנחנו מבקשים שהתקנות יונחו על שולחן הוועדה. אנחנו עומדים בפני פגרה גדולה של הכנסת, אנחנו לא נוכל לעבור את ההמתנה הזאת, אנחנו מבקשים לקדם את זה עד מאוד כדי שנגיע למצב שנוכל להמשיך ולתת שירות כמו שצריך וכמו שמגיע ל-55,000 מטופלים על כל בני ביתם. אנחנו מגיעים למאות אלפי מטופלים, שימו לב למספרים האלה, זה לא עניין של מה בכך, וכל אחד מהם זה אבא ואמא שלנו. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> טוב, הקשבנו לכם. אתם ממשיכים להיות איתנו, תודה רבה. אנחנו נעבור לנציג של משרד הכלכלה. << אורח >> מאיה מילר משי: << אורח >> אז תודה רבה, אדוני היושב ראש, תודה, יריב, על ההסבר המפורט לגבי הדוח של עדליא. באמת, כמו שציין יריב, אכן הייתה בדיקה כלכלית שבוצעה על ידי עדליא. ככלל מה שהבדיקה הזאת עשתה, היא בחנה לעומק את הפעילות של הלשכות ובדקה מה הלשכה עושה עבור העובד באופן שיאפשר להצדיק גבייה מסוימת ממנו. כלומר אנחנו לא בדקנו את צד ההכנסות של הלשכות, לא בדקנו האם הן מגיעות לאיזה שהוא איזון, בדקנו מה הפעולות שהלשכה הפרטית מחויבת לבצע עבור העובד מכוח הנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה וכמה בגין זה מוצדק שהיא תגבה מהעובד. אז באמת המסקנות מהדוח, כמו שנאמר, היו שבסופו של דבר אפשר לחלק את פעילות הלשכה בגדול לשניים, שלב השמת העובד ושלב הטיפול השוטף בעובד ברגע שהוא נמצא בארץ. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> כשאת אומרת השמת העובד זה הכנתו הכשרתו, התאמתו והשמתו. << אורח >> מאיה מילר משי: << אורח >> כן, בעצם כל השלב הזה מהרגע של הבאתו מחו"ל ועד השמתו אצל המעסיק. אולי באמת שריי תוכל לדייק אותי אם יהיה צורך בהמשך מה בדיוק נאמר בנהלים של הרשות, אבל כעיקרון כתוצאה מזה אנחנו גם הגענו למסקנה שהגבייה בהתאם צריכה להיות של סכום חד פעמי בגין הליך ההשמה. הסכום שאנחנו ממליצים עליו כרגע, אני מיד אגיד למה זה כרגע, זה 1,723 שקלים כולל מע"מ. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> זה מה שאתם ממליצים? << אורח >> מאיה מילר משי: << אורח >> החד פעמי, כן. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> רק לעובדים שמגיעים מחו"ל כמובן. << אורח >> מאיה מילר משי: << אורח >> עד סיומה של הוראת השעה ב-2018, שגם בהקשר הזה צריך לציין, אנחנו ניסינו להאריך את הוראת השעה, הגענו לכנסת ולצערנו היא לא הוארכה, עד לאותה נקודה הסכום היה חד פעמי בלבד, עמד על בערך 3,600 שקלים, לא היה סכום חודשי, רק סכום חד פעמי, ברגע שהעובד נכנס לארץ 3,600 שקל. בדקנו בפרוטוקולים של הכנסת, זה נקבע פחות או יותר ככה, זה היה בערך שכר המינימום, בערך 1,000 דולר, וככה זה נקבע ועל כן עשינו בדיקה כלכלית שבאמת המטרה שלה לבחון כמה ראוי לגבות מהעובד בגין השירותים שהוא מקבל מהלשכה. פרסמנו טיוטה מוקדמת של הדוח בנובמבר 2020, הסכום היה במקור יותר נמוך, הוא עמד על 1,500 שקלים ו-70 שקלים בחודש, קיבלנו הערות, גם של אחיעוז וגם של 'קו לעובד', העלינו אותו כתוצאה מההערות, כי הטמענו אותן, ל-1,723 חד פעמי. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> שזה צריך להיכנס לתקנה, כרגע זה לא שם. << אורח >> מאיה מילר משי: << אורח >> נכון, זה ההמלצות של הדוח שצריך להתקין בתקנה. ו-81 שקלים חודשיים בנוסף ל-1,700 חד פעמי. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> ומתי התקנות האלה יהיו מוכנות להביא אותן לוועדה? << אורח >> מאיה מילר משי: << אורח >> אנחנו מקווים שמאוד בקרוב, אנחנו בשלבים סופיים של השיח הבין משרדי. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> מה זה בקרוב? << אורח >> מאיה מילר משי: << אורח >> קודם כל אני באמת כן אשמח לסייג, בסוף היו כאן כמה שנים מאתגרות, גם חילופי ממשלות, כנסת, קורונה, היה לא פשוט, וגם, כמו שאמרתי, היינו בשיח לאורך כל הדרך, גם אחרי פרסום ה-RIA, אחרי פרסום ה-RIA המתוקנת ואחרי פרסום התקנות. כל הזמן היינו בשיח, גם עם אחיעוז, גם עם 'קו לעובד' והטמענו הערות מהותיות ושינינו את התקנות בצורה משמעותית כתוצאה מהן. אז כן, זה גם גרם לעיכובים מסוימים, אבל באמת במטרה שהתקנות יהיו כמה שיותר טובות. עכשיו אנחנו בשלבים סופיים של השיח הבין משרדי. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> מאיה, אנחנו כולנו פה, הדיון הזה מיועד לפתור את הבעיה ונכון ומן הדין שתבואו עם דברים מוחלטים, לא דברים בספק. כשאני שואל מתי התקנות האלה יכולות להיות מובאות לוועדה כדי לדון בהם ולהביא אותם, אני לא יודע, אחרי זה צריך להביא את זה למליאה גם. << אורח >> מאיה מילר משי: << אורח >> בוועדה ואז פרסום ברשומות. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> רק בוועדה, אוקיי. אז אם אלה תקנות שנגמרות פה ולא צריך תיקונים במליאה עוד יותר טוב, אבל מתי? הרי אנחנו גם במרוץ, עומס על הוועדה, לקראת פגרה וכל הוועדות, ואני אומר את זה כאן לכולם, יש יותר דיונים ממה שהתקנות מרשות לוועדות לקיים כדי להשלים הרבה מאוד נושאים, איפה אנחנו עומדים? את יכולה לעזור לנו או שתיתני לי תשובה אחרי זה? << אורח >> מאיה מילר משי: << אורח >> אני אשמח לפרט מה השלבים שנותרו עד שנגיע לוועדה, כי באמת מדובר במספר מאוד מצומצם של שלבים. לינא, תרצי את לפרט או שאני אפרט? אז אני אשמח אם משרד המשפטים יוכל לפרט. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> משרד המשפטים יכול לתת תשובה? אוקיי, משרד המשפטים ואחר כך נעבור לרשות ההגירה. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> אני רפרנטית עובדים זרים, אני מלווה את התקנות האלה, יחד עם עוד רפרנטית אבל אני מובילה בעניין הזה. אני עדה לכך שבעצם זרוע העבודה עבדה על התקנות האלה במשך תקופה מאוד ארוכה. הם קיבלו מספר רב של תגובות. בגלל שמדובר בנושא של זכויות קניין והם היו צריכים גם לבדוק מה הניכוי שמתבצע אל מול השירות שניתן ומדובר בסוגיה שהיא לא פשוטה, היו צריכים לקחת בחשבון את הקורונה שחלפה על המעסיקים וגם על העובדים, וזה גם נלקח בחשבון, הם קיבלו מספר רב של תגובות, הם קיימו שיח עם הלשכות בזמן הזה. אני יודעת שהיה שיח מאוד ער כי אנחנו גם קיבלנו חלק מהשאלות המשפטיות שהגיעו אלינו ויש כבר נוסח שאפשר להגיד שהוא כמעט סופי, הוא ממש היום לקראת שלבים סופיים של שיח בין המשרדים ואני מאמינה שאנחנו לקראת כמעט להגיע להבניית חקיקה בתקווה ממש בשבוע-שבועיים הקרובים. אני מאמינה שזה עניין של שיח אחרון בין המשרדים, כי היה שינוי נוסף שהוכנס בגלל השיח עם אחיעוז לאחרונה וזה משהו שחשוב לקחת אותו בחשבון. << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> אני מבינה שהנושא שנכנס אחרון נמצא כרגע בנוסח, נכון? << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> אני לא מאשרת, אני רק יכולה להגיד שנעשו שינויים בעקבות השיח המתקדם שהיה עם אחיעוז והשיח הזה הגיע למשרדים ויש לקבל גם את עמדת שרת הפנים. אז יש פה שיח בין משרדי מאוד מתקדם. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> את אומרת תוך שבועיים? << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> אני לא יכולה להתחייב לזה, אבל אני כן יכולה להגיד - - - << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> לא את יכולה להתחייב, לא משרד הכלכלה יכול להתחייב, הבנו אתכם. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> אני גם לא חושבת, כי בעצם משרד הכלכלה העביר - - - << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> נניח שעכשיו אתן מבקשות זמן ממני, מהוועדה, לתת לכם זמן לסיים את זה, תוך כמה זמן אתם עושים את זה? << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> בהנחה שהמשרדים יסכימו לנוסח המעודכן ואנחנו נמצאים גם בתקופה של ניקיון אביב, אז זה גם בהבניית חקיקה יקבל עדיפות ראשונה כמובן, אני מאמינה שזה יהיה הכי קרוב שניתן, לא ניתן להתחייב על מועד. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> קיבלתי תשובה וזה לא תשובה. אני אתייחס לזה, חברים. אנחנו באמת בסופו של דבר משקיעים את כל המאמצים לדון בנושא מסוים ולסגור פערים שקיימים ואתם אומרים, בעצמכם, שהיו בחירות והוועדה לא התכנסה והיה קורונה ואלף ואחת סיבות שלא הביאו אתכם בסופו של דבר לגבש תקנה סופית מוסכמת. אז אם אנחנו באים לדיון כזה ואני חושב שכמו שאני מכין את עצמי לדיון ואני רוצה לכבד את הדיון ולכבד את עצמי בדיון, אני חושב שתשובה שאני לא יודע לתת תשובה היא לא תשובה, עם כל הכבוד. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> אני רוצה לחדד, כבודו, השיח הזה נעשה בין משרדי, עבודת התקנות והכנת התקנות נעשתה על ידי זרוע העבודה, אנחנו רק המלווים והמייעצים. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> בסדר, אוקיי. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> יש נוסח עדכני בעקבות שיח עדכני - - - << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אני תיכף אדבר על הנוסח שהרבה משרדים צריכים לשבת עליו כדי לגבש אותו. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> אבל הוא בזכות שיח עדכני עם המשרדים. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> גברתי, אין לי בעיה עם השיח עצמו, אין לי בעיה עם ההתנהלות של השיח, אין לי בעיה גם עם הצורך שהשיח הזה יתנהל, להיפך, צריך, אני מדבר כרגע על התוצאה הסופית. בסדר, תחשבו על מה שאני אומר ואולי תוך כדי אתם תצליחו להגיד לי: תשמע, אנחנו תוך כך וכך זמן נצליח לעשות את זה. אנחנו נשמע את רשות האוכלוסין ואחר כך את עורכת הדין מיטל רוסו מ'קו לעובד' בזום. רשות האוכלוסין פה, בבקשה. << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> ראשית אנחנו כמובן כל העת שומעים את הלשכות, הם גופים שמפוקחים על ידינו, אנחנו מאוד מעריכים את הלשכות, הם עובדים יחד איתנו בשיתוף פעולה לטובת המטופלים הסיעודיים, זה חשוב לציין. אני חושבת שזה בא לידי ביטוי בכל ההתנהלות שלנו מולם, אנחנו תמיד קשובים לבעיות ולקשיים וגם ליוזמות הטובות. בהחלט היו אלינו לא מעט פניות בקשר לסיפור התקציבי ובקשר לתקנות בפרט. אני חושבת שכבר הובהר פה שכל נושא התקנות הוא לפתחם של בעיקר משרד הכלכלה וגם משרד המשפטים שמלווה. אנחנו כמובן תמכנו לאורך כל הדרך, ואפילו אני ארשה לעצמי לומר שקידמנו ולחצנו על מנת באמת שיעברו התקנות האלה ושיתפנו פעולה ככל שניתן. אין לנו עמדה מעבר לכך חוץ מזה שאנחנו תומכים. הנקודה הזאת שהעלה יריב לעניין התחולה, אנחנו כן אמרנו בצורה מאוד מפורשת בקשר לעובדים זרים שמגיעים מחו"ל בעיקר נדרשת תקופת התארגנות והיערכות לדבר הזה, דובר על - - - << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לגבי אלה שפה? << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> שנייה, יריב, בבקשה. דובר על ארבעה חודשים. בקשר לאלה שכאן גם סברנו שצריכה להיות איזה שהיא התארגנות מבחינה יישומית, אגב לא רק שלנו, אבל הקשבנו ללשכות הפרטיות ולעמדתן וראש המינהל שלנו שוקלת את זה ביחד עם המשרדים השונים. זהו, מעבר לכך אנחנו נשמח לשתף פעולה, לקדם, לדחוף כמה שניתן בשביל לסייע בנקודה. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> שרת הפנים הקימה צוות לבדוק את תנאי ההעסקה של העובדים הזרים, נכון? << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> איפה אנחנו עומדים? יש לנו מסקנות, יש לנו נתונים? הצוות הזה או התוצאה של הבדיקה יכולה להאיר את עינינו מה שנקרא? << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> אז אני אומר, הצוות הזה באמת הוקם על ידי שרת הפנים על מנת לבחון את שיטת ההעסקה בענף הסיעוד, לבחון את האפשרות לעבור לשיטת תאגידים. דומה, אבל מאוד שונה, למה שקורה היום בבניין לצורך העניין והצוות הזה, מאז שניתן לו המנדט מתכנס, עובד מאוד קשה, שומע עמדות, אחיעוז הופיעו בפנינו, הופיעו עוד המון גופים אחרים. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> את חלק מהצוות? << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> אני בייעוץ המשפטי של הצוות, בהחלט. שמענו המון גורמים. זה נושא שהוא מורכב. צריך להבין, העניין פה להפוך את כל שיטת ההעסקה, זה מצריך מחשבה מאוד עמוקה, איך זה משפיע על המטופלים, על הלשכות, ככל שיוקמו גופים חדשים מי אלה יהיו, אם זה בכלל נכון לעשות את זה בראייה התקציבית. בכל זאת שרת הפנים הבהירה, אגב גם שרי הפנים הקודמים, לאורך כל השנים שאם יש משהו שלא נרצה לעשות זה להעלות למטופלים את השכר בעבור השירותים האלה ולכן באמת החשיבה היא בעיקר בראי זה, שלא לפגוע במטופלים סיעודיים מצד אחד, ומצד שני לתת להם מענים לקשיים, זו המטרה של הצוות. אז המנדט ניתן לנו עד סוף מרץ, שרת הפנים ביקשה לגבש את ההמלצות, אנחנו ממש בשלבים הסופיים של לקבל עמדות. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> זה אומר זה סוף החודש? << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> נכון, כי אנחנו כמעט במרץ. אז אמרתי, אנחנו בשלבים של לקבל את העמדות. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אנחנו מה שנקרא צעד לפני מרץ. << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> אז ראשת המינהל באמת זירזה את כל הדיונים ואנחנו ממש בשלבים סופיים של לקבל את עמדות כל המשרדים אחרי ששמענו אותם גם בעל פה ולהתכנס לכדי מסקנות, שאני לא אפרוט אותן כרגע כי אנחנו ממש בשלבים של בחינה. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> בסדר, אבל לי יש שאלה. יושבות פה לשכות שמעסיקות את העובדים ואתם מדברים על תאגוד, הצוות בוחן את התאגוד, איך זה הולך ביחד? מה המיקום שלהם? אני לא רוצה להיות הסנגור שלהם כרגע, אבל מה המיקום שלהם? איפה הם יהיו בסדר התנועה, בסלנג הצבאי? << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> שוב, זה אחד מהדברים שאנחנו בוחנים היום. אנחנו בוחנים איפה הם ישתלבו, איך השיטה תעבוד. אני לא יכולה לתת כרגע תשובות מדויקות כי למעשה אנחנו בדיוק בשלבים של לגבש את המסקנות בקשר לזה. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> כלומר אתם לוקחים בחשבון ואתם עושים את זה גם בשיח צפוף מאוד מאוד איתם. << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> חד משמעית. יעיד פה יריב שאנחנו גם נתנו להם - - - << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הופענו בפניהם. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> הבעתם את העמדה שלכם? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הבענו את עמדתנו, אני חושב שהיה מקום לשמוע אותנו שוב אחרי ששמעתם גם את המשרדים האחרים כדי לקבל הבהרות. עוד פעם, אני מתאר לעצמי שמי שיושב בצוות יודע מה שהוא עושה, אני סמוך ובטוח שהוא יודע מה שהוא עושה, אבל כן, בגדול עמותת אחיעוז או הלשכות הפרטיות אמרו את דבריהם. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> ברור לי, חשוב מאוד שהנושא הזה גם עלה פה לדיון כי באיזה שהוא שלב ההמשכיות של העשייה של הצוות עד סוף מרץ וגם המסקנות, יהיו להם השלכות על הנושא הזה, אז חשוב מאוד שהנושא של הלשכות יילקח בחשבון. << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> בסוף הם עושים כרגע, בפועל הכול מוטל עליהם. << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> הם בין הראשונים שקיבלנו את עמדתם, הם יכולים להעיד על זה, חד משמעית. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> בבקשה, עורכת דין מיטל רוסו, 'קו לעובד'. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> בוקר טוב לכולם, בוקר טוב, אדוני. שמי מיטל רוסו, אני בעמותת 'קו לעובד' שמטפלת ומסייעת לעובדים מוחלשים בישראל ובפרט עובדות סיעוד, מהגרות עבודה שמגיעות לפה. אני מבקשת להזכיר ולהחזיר אותנו ארבע שנים אחורה למרץ 2018 שדיון דומה התכנס בוועדה זו ממש ובו הוחלט שלא לאשר גבייה של דמי תיווך מהטעם המאוד פשוט שכיום משלמים עד היום, רוב רובם של מי שמגיע לישראל לעבוד בסיעוד משלם עשרות אלפי שקלים, אלפי דולרים, בשביל להיכנס לכאן לישראל. אכן יש הסכמים בין מדינתיים שנחתמו עם סרילנקה ועם פיליפינים ואנחנו רואים את תחילת כניסת מהגרי עבודה שמגיעים דרך הסכמים בין מדינתיים שלא משלמים דמי תיווך, אבל יש תופעה פסולה שכל הגורמים יודעים ומסכימים על כך של גביית דמי תיווך בלתי חוקיים שמגיעים במדינות המוצא וגם מוצאים את דרכם לגורמי תיווך פה בישראל. אנחנו חושבים, וגם התייחסנו לזה מאוד בפירוש לתקנות שהוגשו, כיום כאשר העובדים הללו שמשלמים אלפי דולרים כדי להיכנס לישראל ואחר כך נאלצים, לפחות בשנה הראשונה שלהם, להחזיר את החובות האלה בריבית קצוצה, אנחנו מדברים על אנשים שמגיעים ממדינות הדרום הגלובלי, לא מדינות שקל להחזיר את הכספים, שנאלצים לעבוד יותר ממה שבן אדם רגיל צריך לעבוד, בעבודה שהיא בזמינות של 24 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע, בשכר מינימום של 42 שעות שבועיות. כשאנחנו מדברים על הדבר הזה אנחנו חייבים לזכור שגם בית המשפט העליון וגם הוועדה הזו לא הסכימה לתשלום של דמי תיווך חוקיים כאשר תופעת דמי התיווך הלא חוקיים ממשיכה להתקיים. אנחנו מבינים ורואים ומברכים על העבודה של רשות האוכלוסין ושל גורמים נוספים בממשלה לחתימת הסכמים בין מדינתיים וסבורים שזה לחלוטין סביר לבקש דמי תיווך חוקיים לאותם אנשים שנכנסים לישראל באמצעות אותם הסכמים, אבל בעינינו וגם בעיני הוועדה בזמנו, ב-2018, לבקש מהעובדים האלה לשלם דמי תיווך נוספים כאשר הם שילמו עשרות אלפי שקלים לא חוקיים בכניסתם לישראל, זה נשמע לנו משהו לא סביר. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> מה ההגדרה היום של התשלום? התשלום החוקי, מה שנקרא, מה הסכום שלו? << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> כיום אין הגדרה של הסכום החוקי בדיוק מהטעם הזה שהוועדה הזו, שבה אנחנו יושבים היום, סירבה לאשר את זה כל עוד העניין של - - - << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אז זה הפתח שבסוף החברות האלה לוקחות דמי תיווך מהעובד עצמו. אני יודע ושמעתי ואני מכיר, בסופו של דבר לוקחים מהעובד הזר דמי תיווך שהוא יצטרך לעבוד פה שנתיים, שלוש וארבע כדי להחזיר את דמי התיווך האלה. איפה אנחנו, איפה אתם בזה? << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> איפה אנחנו עומדים בזה? << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> איפה אנחנו כולנו. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> הייתה עתירה תלויה ועומדת במשך 12 שנים בבית המשפט העליון בעניין דמי התיווך הללו, בית המשפט העליון קבע שאפשר לראות בתופעה הזו של דמי תיווך בלתי חוקיים כסחר בבני אדם. רשות האוכלוסין כיום מבצעת מאמצים כדי לקדם הסכמים בין מדינתיים, מה שנקרא הסכמים בילטרליים, שבאמצעותם נכנסים העובדים היום ולא משלמים דמי תיווך לא חוקיים, לפחות למיטב ידיעתנו. אז אנחנו סבורים שכיום להחליט שעובדים ששילמו את הסכומים הללו יצטרכו לשלם כל חודש גם ללשכות באופן ישיר בלי שיש מנגנון שמסביר כיצד עוברים התשלומים האלה, האם התשלומים האלה ינוכו משכרם של העובדים, כיצד אנחנו שומרים על העובדים האלה, שבואו נזכור, המדינה נסמכת על העובדים האלה בלבד. מקודם דיבר חברי, אדון יריב שוריאן, שדיבר על הפחד מפני מעבר לבתי אבות. אנחנו צריכים לדבר על כיצד המדינה תומכת במוסדות שהם אינם רק מהגרי עבודה שמגיעים ממקומות עניים שמטפלים שעות על גבי שעות במעסיקים הללו. אם העבודה של הלשכות היא מהבוקר עד הלילה אז ודאי שגם העובדים וגם המשפחות של המטופלים, מטופלים צריכים היום מענים נוספים פרט למענים הללו. אנחנו צריכים לדבר על זה שאם אנחנו מדברים על תקציב התקציב צריך להיות גם כלפי מענים נוספים לאוכלוסייה הזאת, זו אוכלוסייה עם צורך סוציאלי עצום. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> הנקודה ברורה. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> כשאנחנו רוצים לדבר על דמי תיווך אנחנו סבורים שראוי לקבל דמי תיווך מעובדים שמגיעים לכאן בהסכמים בין מדינתיים. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> בהתאם לתקנות. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> אבל עובדים שמגיעים לכאן ועדיין משלמים דמי תיווך בעינינו זה לעג לרש. התייחסו לזה בוועדה בפירוש, לא סביר לבקש ולא חוקי לבקש מהעובדות לשלם כספים מדי חודש כשהם שילמו כבר באמת סכומים. בקורונה אנחנו שומעים על 18,000 דולר, אנחנו שומעים על 20,000 דולר. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> לכן, גברתי, צריך למנוע את זה. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> נכון, צריך למנוע את זה, אבל כדי למנוע את זה צריך הסכמים בילטרליים, לא צריך שהם ישלמו עוד כסף. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> זה בדיוק הנושא של הדיון, שהעובדים הזרים לא ישלמו כסף שהוא לא על פי תקנות כמובן, מה שנקבע על ידי בית המשפט וזה לא חוקי היום לבוא ולקחת. אני לא מדבר כרגע על ההשפעה של תשלום כזה של העובד כדמי תיווך, ואם, כמו שאת אומרת, זה מגיע ל-18,000 דולר ול-15,000 דולר והוא מגיע לפה והוא לא יודע איך להחזיר את הכסף, הוא לא יודע איך להשיג את הכסף הזה כדי להחזיר אותו והוא לא מקבל מספיק כסף כדי שבאמת יצליח להחזיר, אז מה קורה? בסוף במי זה מתנקם? במטופל עצמו. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> אני רק רוצה להגיד מילה אחת, במקרה הטוב אם אנחנו לא נפקח על הדבר הזה - - - << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> לפני שאת ממשיכה, התקנות בסוף נותנות מענה לזה, נכון? << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> התקנות נותנות מענה, הן לא נותנות למעשה העברייני של גביית דמי תיווך לא חוקיים. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אז זה מעשה עברייני, אני צריך לטפל בו כעבירה על החוק. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> במקרה הטוב זה הלבנה של גביית דמי תיווך, זה להגיד שאנחנו מקבלים את זה שיש דמי תיווך ובכל זאת לוקחים מהעובדים עוד דמי תיווך בנוסף. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> את עורכת דין, נכון, מיטל? << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> הרי מי שעובר על החוק צריך להיות מטופל על פי כללי העבירה על החוק, נכון? יש תהליכים משפטיים, יש בתי משפט, מה הבעיה שלנו במקרה הזה? ואני מבקש שתתייחסו לזה, משרדי הממשלה, גם משרד הכלכלה וגם רשות ההגירה, ותתייחסו לזה גם בעמותות, בלשכות עצמן, הפיקוח. מה קורה בסופו של דבר עם הפיקוח על מצב כזה שלא יקרה, איך עושים מנגנון פיקוח, איך בונים את זה, האם אתם יכולים, אני כאן חושב ומדבר, האם עובד זר שמגיע לפה, יכול לחתום על הצהרה שהוא לא שילם דמי תיווך מעבר למה שהוא קיבל, ואז זה כלי נוסף לפקח מול הרשויות שהוא לא עשה על החוק או כן עשה עבירה על החוק? ואחרי זה לבדוק אותו. לדגום כמה עובדים במקומות כאלה ואחרים האם באמת שילמו. << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> אני יכולה להתייחס? << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> כן, לא סתם העליתי את זה, אני מבקש התייחסות מקצועית. << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> אוקיי. אז קודם כל אני רוצה להגיד לגב' מיטל שצר לי שקיימות מדינות בחו"ל שמאפשרות גביית יתר. ככל שמדובר במעשה עבירה שנעשה פה בארץ - - - << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> את רוצה להתייחס לדמי התיווך או לפיקוח? מה שחשוב לי זה הפיקוח. << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> לרמת הפיקוח וגם לנושא שצף ועולה בכל פעם על ידי 'קו לעובד' בנושא גביית היתר. אנחנו מכירים, שומעים את הצלילים האלה, כבר שמענו לא פעם לא פעמיים, הם אלה שגרמו להוראת השעה להסתיים במרץ 2018 ומאז אנחנו יושבים כאן ומנסים לתת מענה במסגרת הטיפול שלנו במטופלים הסיעודיים. ככל שיש לשכה או אדם שעבר על החוק יש דרך לטפל בו. אינני יודעת כמה לשכות, נדמה לי שמדובר בשתיים או שלוש, יריב יתקן אותי, שנמצאו בעבר, היום זה כבר לא קורה, שנמצאו בעבר כמי שעבר על החוק. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אוקיי, את אומרת שמי שעבר על החוק, כמו שאמרנו, עובר. מה עוד אתם יכולים לתרום? << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> היום יש פתרון בשני שלבים. אחת, יש את הנושא הבילטרלי ובנושא הבילטרלי אנחנו עובדים כתף אל כתף עם רשות האוכלוסין וההגירה. ככל שהם מעלים יותר ויותר מועמדים אנחנו משתמשים בהם ומביאים אותם ומנסים ככל יכולתנו להקפיד שהעבודה שם תתבצע בצורה מסודרת. יש ביקורת כמובן מטעם המדינה לנושא הגבייה, זה הסכמים בילטרליים. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> את הולכת למקום אחר. אתם יש לכם מנגנון שלכם, של הלשכות, יש לכם מנגנון פיקוח על העובדים? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> טרם ההגעה לארץ? << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> בהגעה לארץ בוודאי. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אני אעשה תסריט, הכנתם את העובד שמגיע מסרילנקה, מגיע מהפיליפינים, הוא הוכן, הכול בסדר גמור, הגיע לכאן. אתם לא יודעים אם אחת הלשכות שלכם לקחה מהם דמי תיווך מוגדלים מה שנקרא. הם מגיעים לפה, אתם מחברים את העובד למטופל, איפה מנגנון הפיקוח שקולט את העובד, מוודא שהוא נכנס על פי הנהלים ואין חריגה ואין עבירה על החוק, כמו שאמרנו קודם, ואיך מערכת הפיקוח מלווה בסופו של דבר את תהליך ההשמה ותהליך ההחזקה, כלומר ההחזקה של העובד מול המטופל? יש לכם מנגנון כזה? זה כל השאלה שלי. והוא עובד? הוא יודע לעבוד, הוא יודע לאתר לנו את אלה שעשקו את המטפלים והם לא שילמו כסף מיותר לחברה וללשכה? יש לכם את המנגנון הזה? תיכף נגיע לרשות ההגירה ולמשרד הכלכלה, אבל קודם כל לכם, יש? << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> אני חושבת שזו שאלה שצריכה להיות מופנית לרשות האוכלוסין. אני רוצה רגע להתייחס - - - << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> לא, גברתי, אני לא מוכן לקבל את זה. את אומרת שהשאלה צריכה להיות מופנית אליהם, לא, קודם כל היא מופנית אלייך ואליכם כי לכם צריך להיות מנגנון כזה. ארגון שאין לו מנגנון פיקוח, כלשהו, לא משנה איזה ארגון הוא, הוא ארגון שדינו להיות כושל בעתיד. << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> ברור, אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> בבקשה, כן. << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> תודה. קודם כל עובדים שנמצאים בארץ אינם מורשים לשלם אף לא שקל אחד לאף גורם בדרך, ואנחנו יודעים את זה, את זה אנחנו מוודאים. יש לנו צוות של עובדים סוציאליים בלשכות, העובדים הסוציאליים אמונים על הבירורים של כל מה שקורה עם העובדים, כולל הנושא הכלכלי, כדי לוודא בכמה סבבים שעובדים לא עושים הלוואות, לא משלמים. אנחנו עושים עבודה שהיא עבודה ישירה מול חו"ל כדי לחסוך את כל אותם אנשים שנמצאים באמצע. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אוקיי, בקיצור את אומרת לנו שיש לכם מנגנון, היו מקרים בודדים שהייתה חריגה. << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> לא, אני לא אומרת שהיו מקרים בודדים, אני אומרת ש - - - << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אמרת שהיו שני מקרים קודם, לא? << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> לא, לשכות, אני חושבת שהיו שתיים. << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> היו יותר. << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> אז הרשות עושה את עבודתה בעניין של מי שחוטא בסיפור הזה. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אז נעבור באמת אליכם, מה קורה עם מנגנון הפיקוח? << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> אז אני אומר. ראשית, צריך להבין את התופעה. הקושי האכיפתי פה הוא בכך שמרבית הכספים לא מועברים בארץ, הם מועברים בחו"ל, ופעמים רבות, ושוב אני לא נוקבת פה בשום אשמים, אבל פעמים רבות זה ככל הנראה שיתוף פעולה, לעתים של לשכה פרטית בארץ, לעתים של לשכות זרות, לעתים גם מתווכים בלתי חוקיים. לאכוף את הדבר הזה זה מאוד מאוד קשה, שוב, משום שהמנגנון מתבצע בחו"ל ברוב הפעמים ולא בארץ. אנחנו מצאנו לאורך השנים שהדרך היעילה ביותר, היחידה למעשה, לתקוף את הדבר הזה היא באמצעות ההסכם הבילטרלי. אין שום דרך אחרת, העובדים שמגיעים לפה לא תמיד מספרים, לא תמיד מודים, אין לנו שום דרך לפקח על הדבר הזה. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> הם גם מפחדים לפעמים, מכניסים אותם לבהלה, יש את כל הכלים להבהיל אותם. << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> נכון. אנחנו יודעים בוודאות שזה קורה, לשכות שמצאנו בהיסטוריה שם שיתוף פעולה לגבי הדבר הזה, כמובן שפעלנו נגדם. זה מאוד קשה לעלות על הדברים האלה, אבל באמת המנגנון היעיל ביותר ושאנחנו מקדמים ודוחפים במלוא המרץ, זה הסיפור של ההסכמים הבילטרליים שאנחנו רואים באופן ממשי ש - - - << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> וזה ימנע את התופעה? << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> זה מה שהתחלתי לומר, שאנחנו כבר בודקים את עצמנו ובודקים מול העובדים ואנחנו מגלים שעד כה זה מפחית מאוד עד כמעט בכלל את הסיפור הזה של הגבייה הבלתי חוקית. אז זה הפתרון מבחינתנו. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני רוצה להרחיב. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> ולמנוע כניסת עובדים בגלל זה, בגלל התשלומים. << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> הייתה תקופה, לפחות פעם אחת בהיסטוריה, שסגרנו שמים ממדינה שבה התופעה ממש איבדה שליטה. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> איזה מדינה? << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> זה היה בעבר, מסרילנקה. א', הם מצאו דרך עוקפת להגיע, ו-ב', שוב, זה לא מונע את התופעה, התופעה קורית מכל המדינות, היא נורא מפושטת, צריך מנגנון, וזה למעשה מה שנאמר בבג"צ ואנחנו על זה לגמרי, מנגנון שיפתור את כל הסיפור הזה, בגדול. זו הדרך הנכונה. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> שאלה מעניינת, איך עליתם על זה שבמדינה כמו סרילנקה יש תשלומי יתר? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> סרילנקה או נפאל, שרי? את נפאל סגרו. << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> יכול להיות שנפאל. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אז נפאל, לדוגמה. פשענו מה שנקרא כשאמרנו סרילנקה. << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> זה לא באמת משנה. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> מדינה X, איך הצלחתם לגלות שהמדינה הזאת כך ולסגור את זה? לקבל החלטה שמשם אנחנו סוגרים ולא מגיעים? האם זה יכול לקרות לנו מחר, שזה התחיל מאתמול במדינה אחרת ואנחנו לא יודעים, לא שמנו לב, בתמימות או בזדון? אני לא יודע. << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> משום שכאמור התופעה מאוד מפושטת אז אני לא רואה איך זה קורה ממדינה מאוד מסוימת. איך אנחנו עולים על זה? בעיקר מהעדויות שיש לנו, בין אם זה מעובדים ובין אם זה מגורמים אחרים בשטח. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> בינתיים, עד להסכמים הבילטרליים, אתם - - - << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> ההסכמים קיימים כבר, הם עובדים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 50% מהעובדים שמגיעים היום לישראל נכון לרגע זה, מ-1.6.21, זה עובדים תחת ההסכמים הבילטרליים. << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> והשיטה היא לזרז כמה שיותר. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אתם יודעים כמה זה 50%? כמה זה 50% מהעובדים שאתם אמרתם קודם, מהנתונים שאתם הצגתם? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> סך הכול מגיעים סדר גודל של 9,000, שרי, תקני אותי אם אני טועה. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> לא מספרית, אני מדבר מהותית. אתה אומר 50%, זה מספיק? זה לא מספיק? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לא, אבל עדיין יש עוד 50% שמגיעים עדיין בשיטת הגיוס כי עדיין רשות ההגירה לא סגרה הסכמים בילטרליים עם מזרח אירופה. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> זה מה שאני אומר, אני מדבר דווקא על ה-50%. באופן כללי, כתפיסת עולם, זה לא תפיסת עולם של קיבוצניק, מה ששלי שלי, מה ששלך שלי, מה שיש ואנחנו יודעים עליו ואנחנו מטפלים בו זה בסדר, מה שאותי תמיד מטריד זה מה שאנחנו לא יודעים עליו, אנחנו לא יודעים לטפל בו ואנחנו לא יכולים גם למצוא חלופה מתאימה. וזה אגב בכל תחום בחיים. אני בעמותת הילדים של המפעל להכשרת ילדי ישראל בחופש, בכפר הילדים הדרוזי, ותמיד אני אומר שיש לנו 70-60 ילדים בפנימייה, בכפר הילד, אנחנו מטפלים בהם, מתאמצים לתת להם את מלוא השירות, מה קורה עם האחרים? עוד 100 שאנחנו אין לנו מקום לטפל בהם. אז זה בדיוק מה שאני אומר, ה-50% שאתה מדבר עליהם, בסדר, אמרת את זה, שיש 50%, מה קורה עם ה-50% האחרים? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> חשוב לחדד, המנטליות. אני יכול להגיד לך, לכל עובד שנוחת בארץ, ואני מתאר לעצמי שגם חבריי מהלשכות הפרטיות, אני נותן תדריך, יש מילה אחת שהעובדים הזרים רובם ככולם אוהבים אותה, זה המילה loan, העובדים הזרים אוהבים ללוות כספים. אני יכול להגיד, סתם דוגמה, לא מזמן התעסקתי עם עובדת שנמצאת 15 שנים בארץ והיא מסובכת חבל על הזמן בשוק האפור, לא 15, 12, שידכתי אותה לילדה עם צרכים מיוחדים, אותה משפחה שקיבלה אותה, דפקו לה בדלת גובי חובות. להגיד לך שהיא שילמה את החוב כשהיא נכנסה לארץ? ממש לא. עובדים זרים אוהבים ללוות כספים מן הטעם שהם בחלקם מבינים שאולי לא צריך להחזיר את זה, אז קשה לשנות מנטליות. צריך גם להבין שריביות הנשך שעובד משלם במדינת המוצא, סתם דוגמה, מספיק שעובד לקח 1,000 דולר כהלוואה, כי לא היה לו את זה, על מנת לממן את כרטיס הטיסה, שזה משהו שכן חל על כתפיו של העובד, 1,000 דולר, והוא לוקח את זה בריבית של 10% בחודש בתשלומים של שנתיים, קרי פי 2.4, זאת אומרת שאותו עובד כשיתשאלו אותו כמה הוא שילם כדי לבוא לארץ הוא יגיד 2,400 דולר. זאת אומרת צריך להבין את כל התמונה בפריזמה מאוד רחבה, איך המדינות האלה פועלות, איך המנטליות במדינה הזאת, בכל מדינה כמובן, אבל אלה מדינות עולם שלישי בסך הכול והדברים שם הם לא מעוגנים כמו פה. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אתה אומר את זה כאילו, אתה נשמע כאילו אתה מסכים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> ממש לא. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> נשמע. בואו, חברים, אנחנו עם שתי הרגליים על הקרקע, כולנו לדעתי מכירים את העוּבדות, כולנו בתוך העניין הזה. המצב של התשלומים, התשלום של העובד, הגבייה, בסכומי עתק, אתם לא יודעים להגיד לי מה-50% שדיברנו עליהם, כמה מהם שילמו תשלומים גבוהים, 20, 15, 18,000 דולר כדי באמת שיגיעו לארץ כדי לעבוד. אתם לא יודעים להגיד לנו את זה, למה? כי הכול מתבצע מה שנקרא בדרכים לא דרכים וקשה לנו לשלוט בזה. עובדתית זה קיים. אני חוזר ואומר, זו נורה אדומה לכולנו, מי שמשלם את המחיר בסוף הוא לא רק העובד, אלא המטופל עצמו. כל התנהלות של העובד עצמו, בזה שהוא לא יכול להחזיר את הכסף, במקום לשבת בלילה ולטפל במטופל, בזקן הסיעודי, כל מטופל שהוא נמצא אצלו, הוא מתעסק בכלל עם הבעיה האישית שלו והבעיה האישית שלו יכולה לגרור אחרי זה לגרור את המטופל לבעיה האישית, את המשפחה של המטופל לבעיה האישית ואת כל השכונה לטפל בבעיה האישית של העובד, למה? כי החברה גבתה דמי כניסה לא חוקיים גבוהים גם בארץ ומה שעבר עליו בארץ המוצא, שהוא צריך לקחת הלוואה בריביות כאלה או אחרות, בסופו של דבר מדובר בנזק ובעוד נזק ואף אחד לא יוצא עם תועלת מהמצב הזה. זו תמונת המצב העגומה שיכולה להיות מהתשלומים האלה, זה הדבר שחייבים מהר מאוד למנוע אותו. ואתם, איגוד הלשכות, יש לכם את החלק הגדול בזה, במניעה של הדבר הזה. רשות האוכלוסין, גם כן, בניית מנגנוני בקרה, קו לעובד, קו דיווח של תלונות של העובדים שגבו מהם יותר כסף, מערכות משפטיות, עורכי דין, כל זה אתם צריכים בסופו של דבר להעמיד כדי שהתופעה הזאת תיגמר עוד לפני שההסכמים הבילטרליים ייכנסו לתוקף באופן מלא. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני חייב רק - - - << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> דיברתם מספיק, מיטל, שמעת את כולנו, תתייחסי למסקנות בבקשה. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> הדבר היחידי שאני רוצה להתייחס אליו בהקשר הזה זה שאנחנו פה בדיון שמדבר על גביית דמי תיווך לגיטימיים וכשאנחנו מדברים על זה אנחנו רוצים לומר, גביית דמי תיווך לגיטימיים היא סבירה ונכונה ורק מעובדים שנכנסים דרך ההסכמים הבילטרליים. כמו שאמרת, אדוני, ודיברת על ה-50% שלא נכנסים באמצעות הסכמים בילטרליים. כל הגורמים מודעים למצב הזה. כמו שאמרה חברתי שרי גבאי נוריאל, מדובר במצב שהוא מפושט בכל המדינות. כשאנחנו מסתכלים על הדבר הזה אנחנו צריכים להבין, גביית דמי תיווך לגיטימיים יכולה להתבצע אך ורק מעובדים שנכנסים דרך הסכמים בילטרליים. ככל שנצליח לחתום על הסכמים בילטרליים כך ייטב, אחרת אני חושבת שלבקש, אנחנו מדברים גם על סכומים חודשיים בנוסף מעובדים שנמצאים כבר שנים, לבקש מעובדים כאלה ששילמו את דמי התיווך האלה, ויש לנו עשרות אם לא אלפי תצהירים שמעידים על קבלת דמי תיווך כאלה, ולא צריך אותם כי כבר כל הגורמים מיודעים על כך, כיום לפי נוסח התקנות שאנחנו ראינו, המטרה היא לגבות מכל העובדים באשר הם. אנחנו סבורים שזו תהיה הלבנה, פשוט הלבנה, של העבריינות הזאת, שגם אם אומרים שהיא מתבצעת בחו"ל אנחנו רואים גם פה כל מיני גורמים שמקבלים את הכספים באמצעות ספסרים מה שנקרא, ואנחנו יודעים שהעובדים מפחדים לדבר על זה. כמובן שאם העובדים יישאלו הם יגידו שהם לא שילמו כי הם יודעים שהם יכולים להסתבך. חברי מדבר על זה שעובדים אוהבים לקחת הלוואות, אולי נחשוב מדוע הם לוקחים הלוואות, מדוע אנשים נכנסים למצב של הלוואות כל כך גדולות. אני חושבת שאי אפשר לייחס לאוכלוסייה שלמה אהבה לכניסה לחובות ומדרונות. אנחנו פוגשים הרבה מאוד עובדי סיעוד ואנחנו לא ניתן שיכפישו אותם בצורה כזאת ואנחנו סבורים שאם יש התדיינויות סופיות בין משרד המשפטים למשרד הכלכלה בהקשרים הללו הנושא של גביית כספים מעובדים שלא נכנסו דרך הסכמים בילטרליים צריכה להילקח בחשבון ולא לאפשר את זה, פשוט לא לאפשר את ההלבנה של העבריינות הזאת. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> טוב, תודה רבה. זמננו עוד מעט יסתיים, משפט סיכום אחד קצר, ממש בחצי דקה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני חייב רק לחזק את ידי רשות ההגירה ולומר שהלשכות הפרטיות רתומות בכל מה שקשור במימוש הגיוס הבילטרלי וההסכמים הבילטרליים והבאת עובדים תחת ההסכמים הבילטרליים. כל זה יקרום עור וגידים בשני תנאים עיקריים. אמרתי את זה מעל כל במה ואמרתי את זה גם לפני כמה שנים כשדיברו על זה, בשני תנאים עיקריים, אחת, שייתנו ללשכות הפרטיות את האופציה המקצועית לבחור את העובדים, הדבר השני, שיתקצבו את הלשכות הפרטיות באופן כזה שיוכל לתת ללשכות להמשיך ולהתקיים וכמובן בזכות זה לתת לאוכלוסייה של המטופלים הסיעודיים להמשיך ולצרוך את השירות הכול כך חיוני הזה. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> תודה רבה. משרד הכלכלה, משפט סיכום. << אורח >> מאיה מילר משי: << אורח >> תודה רבה. רק בהמשך לשאלתך, רצינו לציין בעניין לוחות הזמנים והמטלות שעוד נדרשות לסיום. אנחנו כבר העברנו נוסח ראשוני למשרד המשפטים, היום אנחנו נעביר את הנוסח ליתר המשרדים לקבלת הסכמתם. כולם מגויסים לטובת העניין הזה. אחרי אישור הנוסח על ידי הבניית חקיקה צריך לקבל את אישור שרת הפנים ואישור שר המשפטים באופן רשמי ומשם אנחנו מגיעים לוועדה. השלבים שנשארו הם באמת ספורים ואנחנו עושים מאמצים כבירים כדי שזה יהיה בשבועות הקרובים. אנחנו מודעים ללו"ז של סיום המושב, שהוא מאוד מאתגר, ולכן אנחנו מתקשים להתחייב, אבל באמת זה בשלבי סיום. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אני רוצה שזה יהיה לפני סוף המושב. << אורח >> מאיה מילר משי: << אורח >> כולנו רוצים, אבל זה באמת לא תלוי רק בנו, אנחנו עושים מאמצים, כולם מגויסים לזה. אנחנו באמת רוצים. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> טוב, תיכף נדבר על זה בסיכום. רשות האוכלוסין. << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> אנחנו כאמור נכונים לשתף פעולה, לקדם ככל הניתן, בין אם בשלב של אישור שרת הפנים, מה שצריך, אנחנו תומכים ונסייע ככל שניתן לקדם כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אוקיי. עוד מישהו שרוצה להתייחס? << אורח >> אילה אלהרר: << אורח >> כן, בבקשה. ברמת העיקרון באמת נותרה עוד תשובה אחת שצריכה להגיע מרשות האוכלוסין בעניין התחולה והפשרה שהוצעה להם בשבוע שעבר, זה נידון כרגע ואנחנו באמת מחכים לעניין הזה. הנוסח נמצא גם בשלב אחרון. מאוד חשוב שזה יגיע לוועדה לפני ה-13 לחודש, לפני הפגרה. אנחנו לא נעמוד בהמתנה של פגרה וועדות ותחולה ארבעה חודשים אחר כך, אנחנו לא נעמוד בלתת שירות יותר, הגענו לקצה. אנחנו אומרים את זה כבר במ-2018 ואנחנו צריכים פה את העזרה שלכם. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> עוד מישהו? טוב, תראו, לפני שאני מתכנס לסיכום אני רוצה שוב לדבר בכמה מילים על החשיבות של הדיון ולמה חשוב באמת לשים את הבעיה על שולחן הדיונים, בסופו של דבר זה כדי לקדם את התהליך. נכון שיש לנו מרוץ כנגד הזמן בנושא של לוחות זמנים, הייתי אומר שחבל שלא דנו בתחילת המושב הזה, אז היה לנו יותר זמן. אז לסיכומו של עניין. קודם כל אני, הוועדה והצוות, גם סגנית המנהלת של הוועדה, מודים באמת לכל מי שהשתתף כאן בזום ומי שהשתתף בפועל בדיון, גם למשרד הכלכלה, גם לכם, גם לרשות האוכלוסין וכל מי שנטל חלק. אני חושב שכל אמירה פה הוסיפה עוד נדבך לבעיה עצמה ולפתרון של הבעיה. נכון, המושב מסתיים עכשיו, אני הייתי רוצה שהתקנות יהיו פה עוד לפני סיום מושב החורף, אני מבקש ממשרד הכלכלה מהר מאוד לשים על שולחן הוועדה את התקנות. אתם לא ידעתם להגיד לי מתי, אתם אומרים שזה מחייב אישורים, אני מבקש לדעת עד ליציאה לפגרה, אני אגיד תיכף למה, לדעת תמונת מצב, איפה אנחנו עומדים. למה? כי מזה יכול להיות שבשלב הפגרה אנחנו נבקש דיון בפגרה על הנושא הזה, כי ברגע שמוכנים, מה שיקרה, נוכל לבוא ולהגיד אוקיי, אנחנו עכשיו מקדמים דיון כדי לקדם. אתם צריכים לראות איך אתם חיים עם המצב הזה עד לדיון. אני לא יודע, ואני אבקש אולי ממשרד הכלכלה לבחון את המצב של הלשכות עד לקבלת התקנות. דיברו על תקציבים, האם משהו חלקי, לא חלקי, תנסו לבנות מנגנון, שאני לא יודע להגיד אותו כרגע, כי גם לא בחנו אותו ולא דיברנו, האם יש דבר כזה, אם כן, אני מבקש לדעת ותניחו את הבדיקה הזאת על שולחן הוועדה גם עד לעוד שבועיים, כן או לא. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> כבודו, הנושא של התקציב, סליחה שאני קוטעת, הוא לא באחריות משרד המשפטים. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אני אמרתי משרד הכלכלה. אמרתי שמשרד הכלכלה יבחן את זה, הוא צריך לבחון את זה מול האוצר כמובן, כי דיברו פה על תקציבים. אני לא נכנס כרגע לדקויות, אני מבקש לבדוק את ההיתכנות של הנושא, האם יש היתכנות כדי לסייע להם, שלא יקרסו. אנחנו לא רוצים שהם יקרסו, לזה אני מכוון. נושא ההסכמים הבילטרליים. אני מבקש מרשות האוכלוסין לקדם את כל נושא ההסכמים הבילטרליים, כי אותי מה שמעניין זה 50% מהעובדים שנמצאים עדיין בבועה משלהם. חוץ מה-50% שנמצאים מתחת להסכמים, אלה שללא הסכמים הם הבעיה שלנו ומשם יכולה לבוא הצרה. ואני לא רוצה לחזור על מה שאמרתי קודם, מי בסוף נפגע, זה האיש הסיעודי כתוצאה מתהליך עקום שהעובד מגיע לפה ומכניסים אותו להתעסק עם התהליך במקום עם המטופל. << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> אדוני, אני רק חייבת לציין פה שהמדינה קידמה פה, הרשות, הסכמים בילטרליים בתקופה בלתי אפשרית של קורונה באמצעות שיחות בזום ומה שהיה נדרש. אז באמת, זה מעיד על הכוונות שלנו והנכונות שלנו לקדם. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> כוונות זה בסדר. << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> והנכונות והעשייה. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> כוונות זה בסדר, אני אומר, וגברתי צודקת ואמרנו את זה קודם, 50%. << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> צריך להבין שצריך לתת פה - - - << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אני באמת לא מתכוון כאן לתת צל"שים, אני מכבד, מעריך ואומר - - - << אורח >> שרי גבאי נוריאל: << אורח >> זה לא עניין של צל"שים, רק להבין שמה שנדרש זה לקיים הסכמים עם כל המדינות, כולל מזרח אירופה, כולל כל מדינה שנדרש להביא ממנה וזה משא ומתן בין מדינות. << יור >> היו"ר מופיד מרעי: << יור >> אני איתך, אני מבין ואני יודע מה זה ההסכמים האלה, נכנסתי גם לסוגיה הזאת דרך הוועדה לעובדים זרים. בכלל יש לנו בעיות אחרות עם עובדי החקלאות שאני גם מטפל בהם, שגם מגיעים, גם שם יש לא מעט בעיות. זה לא אותו נושא, אבל זה גם עובדים זרים, ובסופו של דבר ההסכמים האלה שאנחנו מדברים עליהם הם הסכמים שבאמת יכולים לפתור לנו את הבעיה עצמה. לא הכוונה להגיד שאתם לא עושים מספיק, להיפך, אני יודע שזה מורכב, אני יודע שזה בכלל תלוי במדינות היעד, במדינות המוצא של העובד, האם אנחנו יכולים לדבר איתם, לא יכולים לדבר איתם, אם יש לנו הסכמים בכלל איתם. המורכבות והבעייתיות של התהליך הזה מובנת לי, אני לא מדבר על זה, אני אומר הגענו ל-50%, אנחנו צריכים להגיע ל-100%. ככה עובדים ואני חושב שהדרך שלכם תביא אותנו ל-100%. לזה אני מתכוון. אני מבקש לעדכן בהחלטות של צוות הבדיקה שמינתה שרת הפנים, אני חושב שהשילוב של הצוות ושל ההסכמים הבילטרליים יחד עם הסיוע והתמיכה וההחזקה של לשכות ההעסקה זה הפתרון, זה המשולש שאפשר לחזק אותו בינתיים עד שיהיה לנו פתרון סופי. תודה רבה לכולם על זה שהשתתפתם, אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:10. << סיום >>