פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 52 ועדת הכספים 04/04/2022 הכנסת העשרים-וארבע הכנסת מושב שני פרוטוקול מס' 253 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ג' בניסן התשפ"ב (04 באפריל 2022), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלינה ברדץ' יאלוב משה גפני אחמד טיבי עופר כסיף אופיר כץ אוסאמה סעדי מיכל שיר סגמן נירה שפק חברי הכנסת: יעקב אשר שלמה קרעי מוסי רז מוזמנים: מוחמד חלאילה – רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר דניאל בלנגה – רפרנט ביטוח לאומי וקליטה, משרד האוצר טליה ישפה – רפרנט, אגף תקציבים, משרד האוצר גל ברנס – גל ברנס, משרד האוצר נועם דן – משרד האוצר אסף דוברוביצר – רפרנט רווחה וזכויות ניצולי שואה, אגף תקציבים, משרד האוצר גל לנדאו – החשב הכללי יוסי שבת – מנהל אגף בכיר מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון אריק אוזן – מנהל תחום בכיר תקציב, תמחיר ותוכניות, המשרד לקליטת העלייה קרן שפר – מנהלת תחום בכיר, משרד התיירות יאיר צימבליסטה – ראש תחום תקציב, הרשות לחדשנות (המדען הראשי) אופיר אטינגר – תקציבאי, הרשות לזכויות ניצולי שואה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הילה לוי שינויים בתקציב לשנת 2022 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוקר טוב לכולם, היום יום שני, ג' בניסן תשפ"ב, 4 באפריל 2022. יש לנו סדר-יום עמוס, ואני מקווה שנספיק לעמוד בזמנים ובתכנון. נתחיל מהצעות לסדר, חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב, תודה רבה, רמדאן כרים, מכובדי היושב-ראש, ב-28 במרס בשעה 15:13 שלחתי אי-מייל לוועדת הכספים, ובו אני כותב כך: אני מבקש רוויזיה על סעיף: הודעה על העברת עודפים של משרד החינוך, מס' בקשה 20/002, שהוצבעה לפני שבועיים בערך. גם חברת הכנסת לזימי הגישה רוויזיה על אותו סעיף. אתמול הופתעתי לגלות, שהרוויזיה של חברת הכנסת לזימי הוסרה, לא היה יחס לרוויזיה שאני הגשתי, והכסף הועבר. אני תמה למה זה קרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא יכול להיות, טיבי. אתה בטוח שהכסף הועבר? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה מה שנאמר לי, ואני מבקש לברר עכשיו מיושב-הראש. זה המייל ששלחתי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני הייתי עד למייל הזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ישבנו שם שלושתנו, ושלחנו את המייל יחד עם נציגי בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> השאלה שלך היא מה סגרו איתה, ואז היא ביטלה, או רק למה עשו את זה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה להבין מה התרחש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברת הכנסת לזימי משכה את הרוויזיה, ועד כמה שאני ביררתי מול מנהל הוועדה, לא הוגשה רוויזיה נוספת. << קריאה >> טמיר כהן: << קריאה >> לא התקבלה אצלנו עד עכשיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם התקבלה רוויזיה, והגשת את הרוויזיה, אני מתנצל. מדובר בטעות. << קריאה >> טמיר כהן: << קריאה >> זה לא הגיע אלינו. עשינו בדיקה נוספת, וזה לא הגיע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עשינו בדיקה נוספת, והרוויזיה לא התקבלה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון שזה אי-מייל של חבר כנסת ערבי, אבל הוא טוב ויעיל. הוא מגיע למטרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אנחנו נבצע בירור נוסף בסוגיה הזאת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אחמד טיבי, אל תתפלא. יש עוד דברים מוזרים שקורים דרך הממשלה, כשצריכים משהו. השאלה הייתה מה סגרו וזה היה מאוד מעניין. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למען ההגינות, בדרך כלל, בכל פעם שאני מגיש הסתייגות, הנהלת הוועדה עושה את זה בצורה יעילה ואמינה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הבעיה היא לא הוועדה. מעניין לדעת מה סגרו, וזה לא קשור לוועדה או להנהלת הוועדה. אני מאמין שאם נעמה לזימי משכה את הרוויזיה, כנראה סגרו דברים טובים, אבל היה צריך להתייחס, כמובן, גם לרוויזיה שלך. אני מאמין שבהנהלת הוועדה זה בטח היה בשגגה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ומה מטרת הרוויזיה שלנו? הרי אתה יודע – למצוא פתרון ולתת סיוע לבתי ספר מוכרים, שאינם רשמיים. גם שלנו וגם שלכם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. אני רוצה להעלות לסדר את כל נושא הפיגועים. אני משתתף בצערן של המשפחות בבני ברק, בחדרה ובבאר שבע. אולי הגיע הזמן שתכניסו את השר לביטחון הפנים ל-mute, להשתק, עם כל השטויות שהוא מדבר. אולי גם תקשרו לו את האצבעות כדי שהוא לא יצייץ, כי אין לו דובר. פעם הוא הפיל את זה על הדובר, והגיע הזמן שהשר לביטחון הפנים יעשה מעשה. או יותר נכון, שב ואל תעשה. שישתוק. הוא מבייש אותנו. הוא עשה המון למען עם ישראל, אבל לפעמים צריך להגיד תודה רבה, ושילך הביתה. נגמר. הוא עושה לנו בושות כאזרחים, ולכם כממשלה, אבל אני מתבייש בו כאזרח. לא יכול להיות שבכל פעם הוא מוציא ציוץ אחר. פעם אחת הוא מפטר את הדובר, ועכשיו אין לו גם את מי לפטר. לגבי יוקר המחייה. אדוני היושב-ראש, ישבנו פה לפני שבוע-עשרה ימים ולפני שבועיים, ודיברתי על יוקר המחייה. דיברנו על מחירי הדלק, ואמרת שלא תהיה עלייה. אז הינה, הייתה עוד עלייה במחירי הדלק, ותהיה עוד עלייה במחירי הדלק. ביקשתי דיון על מס הבלו, ושליש מחברי הוועדה חתמו, אבל לא קיימת דיון בנושא הזה. שר האוצר עדיין לא טרח להשיב לי בנושא מס הבלו, וחברי, ולדימיר, עדיין יושב פה. הוא ונירה אמרו שהם לא יצביעו כל עוד מס הבלו לא יקוזז. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, כן. תשאל את נירה, שהייתה בערוץ 12 אצל עופר חדד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה מסלף? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ישבתם אצל עופר חדד, ונירה אמרה שלא יצביעו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז תגיד נירה, ואל תגיד שאני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כשהוציאו הודעה, זה היה גם בשמך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, ממש לא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בגלל זה נירה לא מגיעה? אז אני מחזק את ידיה של נירה. אם אתה לא אמרת, אני חוזר בי מהאמירה אליך, אבל אני מדבר על נירה שאמרה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> על הבלו לא דיברתי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> היא דיברה נטו על הבלו, וזה יצא אז גם בשמך. אם אתה אומר שזה לא היה בשמך, בסדר. לא יכול להיות שיוקר המחייה ממשיך להאמיר, אנחנו נשב פה ותוציאו לנו כל מיני תוכניות על עזרה בהייטק. אדוני היושב-ראש, שמעתי אתמול את הריאיון שלך על הסיוע להייטק. די, תעזרו לאותם עובדי כפיים. יוקר המחייה, יוקר הדיור שאנחנו רואים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוא נעביר את החוק בדיון הבא, ונסייע. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ראינו את מה שהוצאתם. יש הצעת חוק של יואב קיש, שכבר נמצאת על השולחן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון, ואנחנו נמזג ביניהן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> למה? כי אתם לא יכולים לתת קרדיט למישהו אחר שעשה את זה? זה היה בהסכמה, זה היה בהסכמה. יואב קיש שם פה בשמנו – בשמו של הרב גפני, של אופיר כץ ושלי, וגם שלך. יש פה הצעת חוק שנמצאת באותו מצב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> והסיכום היה שזה יבוא יחד עם - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בשבוע שעבר אמרתי שיש אנשים שמחזיקים בקרקעות האלה, ויש להם תב"ע מאושרת. שימכרו את הקרקעות, ואם לא יתחילו לשווק אותן, ייתנו להם מס יתר. אם הם נותנים, ישחררו אותם מהמס, ייתנו להם הנחה. גיחך מי שגיחך פה, ופתאום האוצר מוציא את זה. אני אומר לך, הפתרון הוא לא רק זה. גם להוריד את מס שבח, כי אם לא תורידו מס שבח, לא ישתחררו דירות לשוק. תפסיקו עם אחיזת העיניים. להעלות מס רכישה לדירה רביעית, חמישית ושישית, זה מס עיניים ומס שפתיים. תעשו משהו מועיל, ותורידו את מס שבח. אל תנסו לטאטא את יוקר המחייה. יוקר המחייה קיים, ואנחנו מרגישים את זה כולנו, עכשיו בחגים. זה בנוסף לכך שאין ביטחון אישי. אין ביטחון אישי, אין ביטחון תזונתי, אז מה אתם עושים? הגיע הזמן שתלכו הביתה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, אנחנו מתקרבים לחג הפסח, ועל פי הודעת שר הבריאות, הוא לא מתעסק בדברים אחרים, רק בנושא החמץ. שמענו מגורמים אנטי דתיים את האמירה: תחיו אתם את החיים שלכם, ואנחנו נחיה את החיים שלנו. מתברר, שהיום יש להם כוח, הם נמצאים בשלטון, והם עושים כל מאמץ כדי שאנחנו לא נוכל לחיות כאן. אדם צריך להגיע, לצערנו הרב, לבית החולים, והאיסור של חמץ הוא בל ייראה ובל יימצא. יהיו רבים שלא יבואו להתאשפז, לא יבואו לבית החולים, מכיוון שלא ירצו שיהיה שם על פי הודעת שר הבריאות – הדבר הכי חשוב שהיה לו לומר, זה שהוא נותן הוראה לבתי החולים להכניס חמץ, ושלא יתחשבו בשום דבר. הוא גם קורה לזה כפייה. יש פה כפייה הכי אנטי דתית, הכי חילונית שיכולה להיות. יש ציבור גדול בישראל, ולדעתי הוא רוב הציבור היהודי בישראל, שמקפיד על שמירת הכשרות לפסח. ואם הוא נאלץ ללכת לבית החולים, יהיו כאלה, כפי שאמרתי, שיחשבו פעמיים אם ללכת. אני חושב ששר הבריאות הזה לא יכול להמשיך בתפקיד שלו. הוא חייב לעזוב את התפקיד. הוא עוסק בכל מיני שטויות, שלא קשורות לעניין הבריאות. ראינו את זה גם עם הכסף שהוא נתן לכל מיני נושאים, שהם אינם בריאות אלא דברים אחרים, שהוא מעוניין בהם. מתברר שכל האמירות של אותם גורמים, בעיקר פוליטיים אבל לא רק, גם עיתונאים, שאומרות: אתם תחיו את החיים שלכם – אין דבר כזה. ראינו את שר האוצר בנושא המעונות, אנחנו רואים את זה עכשיו בתחבורה, אנחנו רואים את זה בחמץ בפסח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תסביר לי מה הבעיה בתחבורה. דווקא תחבורה היא דוגמה מצוינת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בתחבורה יש מקומות שהעלו את המחיר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בנתיבות ובטבריה עלו מחירי התחבורה הציבורית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בפריפריה המחירים עלו, ופוגעים עוד פעם בפריפריה. שאלתם מה הבעיה עם התחבורה? זאת הבעיה עם התחבורה. אתם לא יודעים איפה לתת – מכים את החלשים, ונותנים לחזקים. זאת הבעיה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם אתם רוצים, אני יכול לתת סדרה ארוכה של דברים, שבהם אתם רוצים למרר את החיים לאלה ששומרים מצוות בישראל. יש דברים שכבר עשיתם, ויש דברים שאתם רוצים לעשות. אחד הדברים החמורים שקורים עכשיו, הוא הדבר הזה. ניצן הורוביץ מסתמך על בג"ץ. בג"ץ אמר שצריך לחוקק חוק, ובלי חוק אי-אפשר לעשות את הדבר הזה. אני חולק עליו מכל וכול, וזה מעיד על חוסר רגישות מהמדרגה הראשונה. בא שר הבריאות, שצריך לדאוג לכל החולים בישראל, ואומר: תקפידו להכניס חמץ. שילך כבר הביתה, הוא נמאס עלינו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוסאמה סעדי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רמדאן כרים, אנחנו ביום השלישי בחודש הרמדאן, ובכל רמדאן חוזר על עצמו הניסיון להבעיר את השטח. עד היום ראינו את זה מפירומנים כמו בן גביר וחבר מרעיו, אבל הפעם הגדיש את הסאה כאשר שר החוץ וראש הממשלה החליפי בעצמו, יאיר לפיד, עושה סיור ברמדאן בעיר העתיקה, בבאב אל עמוד. מישהו מהנוכחים כאן אמר לי: מה צריך את בן גביר, אם יש ראש ממשלה חליפי? אם הוא רוצה להזדהות בשמו, הוא מוזמן להגיד את הדברים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אוסאמה, אסור לנו להיות שם? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בטח שאסור. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש איזה חוק שאומר, שאסור לנו להסתובב במדינת ישראל? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה שטח כבוש. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם מחפשים תירוצים על פירומנים? אתם הפירומנים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם עולים לרגל למלך ירדן, למלך עבדאללה כדי להרגיע את המצב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם אלה שמרביצים לשוטרים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ובגלל התחרות בין גנץ לבין לפיד – מי יתעסק בענייני ביטחון, מי יתעסק בענייני חוץ – ראש הממשלה החליפי בוחר לעשות סיור. על מה? מה הוא מחפש שם? תגיד לי מה הוא מחפש בעיר העתיקה, בבאב אל עמוד? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא יכול ללכת לאן שהוא רוצה ואיפה שהוא רוצה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה הוא מחפש, אם לא להצית, ולהוסיף שמן למדורה הבוערת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה, חברים, בלי להתווכח. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם לא צריכים סיבות, אתם עושים את זה כל הזמן. ממש צריכים סיבות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מוסי רז. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני רוצה להתייחס לדברים של חברי חבר הכנסת הרב משה גפני. במשך שנים במדינת ישראל, בניגוד לחוק, המאבטחים בכניסה לבתי החולים, במקום לדאוג לביטחון, בפסח חיטטו בתיקים של אנשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> צבא ה'. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> לא, המאבטחים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, תדעו שחב"ד נקראים צבא ה'. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> בדקו בתיקים של אנשים, האם יש חותמת כשר לפסח באוכל שהם הכניסו לחוליהם בבתי החולים. בג"ץ קבע שהדבר הזה לא חוקי, ולא שהיה צריך בג"ץ בשביל זה. היה צריך קצת שכל, אף אחד לא הסמיך אותם לעשות את זה. חבר הכנסת גפני היה יושב-ראש ועדת הכספים במשך שנים, ושנים רבות היה בקואליציה. לו רצה, יכול היה לחוקק חוק – אני בעדו עד היום – שיעשה סדר בדבר הזה. אני בכלל אינני מבקש להכניס חמץ לאף בית חולים באופן אישי, אבל גם באופן ציבורי אינני מבקש להכניס חמץ לבית חולים בבני ברק, או לחדרם של אנשים שומרי כשרות בבית חולים כלשהו ברחבי הארץ. לכן, נדרשת כאן התערבות הגיונית של המחוקק, שיקצה מקומות לאלה שמעוניינים לשמור על קדושת החג, והם כנראה הרוב במדינת ישראל. במקומות האלה יתאפשר הנושא הזה. אף אחד לא מבקש שבית החולים יגיש מזון חמץ; אף אחד לא מבקש שבכליו של בית החולים יהיה המזון הזה; אבל מבקשים לא לפשפש. דיברו פה קודם על מתיחות ביטחונית, האנשים שהתפקיד שלהם הוא ביטחון, שלא יבדקו חותמת כשרות תבוא הכנסת, תעשה סדר בדבר הזה, ותקבע שבבית החולים בבני ברק ישמרו על כשרות בפסח, ובבית החולים בנצרת ובחיפה – לא. באיכילוב ובהדסה, חצי מהחדרים יהיו כאלה וחצי כאלה, ויבוא המצב על תיקונו. מי שהיה בקואליציה כל כך הרבה שנים, ויכול היה לפתור את הבעיה הזאת, צריך להנמיך קצת את הווליום עכשיו, עם כל הכבוד. אני מאחל פסח כשר למי ששומר כשרות, ופסח שמח למי שלא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי ששומר כשרות, אפשר גם כשר וגם שמח? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> כן, אפשר גם וגם. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> בכלל לא בטוח. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> שאף אחד מהם לא יגיע לבית חולים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני הייתי צריך לחוקק חוק? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא הוויכוח עכשיו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש עדכון לגבי האי-מייל. בבדיקה יסודית נמצא, כי המייל שלי נחסם, blocked. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בגלל שאתה ערבי? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אולי אופוזיציה, אולי ערבי באופוזיציה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> השאלה מי חסם. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה זה נחסם? מה פירוש המילה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מערכות המידע של הכנסת חסמו, משום מה. כשיש ספאם, חוסמים. משום מה, המייל של חבר הכנסת טיבי נחסם, ואנחנו נבדוק את זה מול מערכות המידע, למה זה קרה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רואה את זה בחומרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת כסיף ואחריו חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב לכולם, רמדאן כרים לצמים, ופסח שמח. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו עוד לא בפסח, ולא כל כך שמח לנו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה שלא נתראה פה לפני פסח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו כן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לחבר שני דברים שנאמרו קודם, ולדעתי יש ביניהם קשר. הראשון הוא גל ההתייקרויות המטורף. זה כבר לא גל, זה כבר לא צונאמי, זה הרבה מעבר לזה. אנחנו קוראים בכל יום על עוד דברים שמתייקרים. רק לאחרונה המליצה ועדת המחירים לייקר את מוצרי החלב בפיקוח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ומה אמר שר החקלאות? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה שיש לי להגיד על המדיניות של שר החקלאות, לא רלוונטי לפה. זה לא פתרון. אתה רוצה שאני אתייחס לזה? אני אתייחס. "הפתרונות" שהזכיר היושב-ראש, הם לא פתרונות. הם בעצם הולכים לפגוע עוד יותר, ובעיקר באוכלוסיות המוחלשות. אם הוזכר משרד החקלאות, לא עוצרים משלוחים חיים, וזה יגרום נזקים לשוק המקומי ולמגדלים. יש שרשרת של דברים. התחלתי לדבר בנושא הדיור. הדבר הזה בלתי נסבל, בעיקר לפני פסח. אבל לא רק. את צונאמי ההתייקרות הזה חובה עלינו לבלום, כי מי שמשלם עליו את המחיר, תרתי משמע, זה בעיקר האוכלוסיות המוחלשות ממילא. המדיניות שהממשלה הזאת מגבשת ומוציאה לפועל, היא מדיניות פוגענית ובמכוון. הצד השני של המטבע, הוא מה שאמר חברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי. למה אפשר להכביד עוד יותר ולהקצין עוד יותר את הכיבוש האלים ממילא בירושלים המזרחית ובכל השטחים הכבושים? למה עושים את זה? משום שזה משמש הסוואה, הסטת תשומת הלב מההתייקרויות ומההתעמרות של הממשלה באוכלוסיות המוחלשות, למה שרוצים להמציא כצורך קיומי, שהוא לא. אלה שני צדדים של אותו מטבע. תדחוף אצבע בעין לאוכלוסיות המוחלשות על ידי התייקרויות, ותסב את תשומת ליבן לקשיים לכאורה ביטחוניים, כדי שהן לא יוכלו להתרכז במחאה ובמאבק נגד ההתייקרויות. זה בדיוק מה שהממשלה הזאת עושה, ונגד זה אנחנו צריכים לעמוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה קשיים ביטחוניים לכאורה? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה רוצה תשובה באמת, או שאתה שואל את זה סתם? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אחרי השבועיים שאנחנו עוברים - - - << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אגיד לך מה זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, לא, לא. אתה לא תענה לו. אופיר כץ, בבקשה, הצעה לסדר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> 11 יהודים נרצחים, וזה ביטחוני לכאורה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ביטחוני לכאורה משום שברגע שיש כיבוש, אין ביטחון. הביטחון הוא סיום הכיבוש, ולא עוד יותר אלימות ועוד יותר כיבוש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עופר, קריאה ראשונה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועוד יותר אלימות כנגד הפלסטינים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עופר, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> עופר, אנחנו נרצחים ואתה אומר שאנחנו - - - << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הפלסטינים נרצחים יותר, ואני רוצה שכולם יחיו. אני רוצה שכולם יחיו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> 11 נרצחו בגלל שהם יהודים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עופר כסיף, קריאה שלישית. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> עופר, הגזמת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יהודים נרצחים בגלל שהם יהודים, ואתה אומר שנרצחים פלסטינים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קריאה שלישית, עופר. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רוצה שכולם יחיו, גם פלסטינים וגם ישראלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תוציא אותו החוצה כבר. (חבר הכנסת עופר כסיף יוצא מהאולם) << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר כץ, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני קצת מופתע מעצמי, אבל אני הולך להגן על יאיר לפיד. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> דבר לאט, אני מקליטה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מצד אחד אני מגן עליו, ומצד שני, טוב שהוא קיבל מראה לפנים. בכל פעם שחבר כנסת או כל אזרח יהודי או ישראלי מגיע לכל מקום שבו יהודי יכול וצריך ללכת, יש פרעות של ערבים, כאילו זאת הסיבה לכך שהם נוהגים באלימות ובפרעות. יאיר לפיד תמיד אומר: למה אנחנו צריכים את זה? למה צריך ללכת לשם? הוא פירומן, כמו שאמר חבר הכנסת סעדי. לגישתו של יאיר לפיד, הוא הצית אתמול את מה שקרה בשער שכם, כי אם יאיר לפיד לא היה עושה את הסיור, הם היו מסיימים את התפילה והולכים הביתה בלי פרעות. כן? זה לגישתו של יאיר לפיד. אני לא מסכים עם הגישה הזאת, וטוב שאתמול הוא חווה את זה. טוב שהוא הלך לשם, טוב שהוא עשה את הסיור וטוב שהוא גיבה את השוטרים, אבל הוא צריך להפסיק עם צדקנות היתר הזאת, כאילו הם צריכים סיבה בשביל לנקוט באלימות כלפינו. הם נוקטים באלימות כלפינו כי הם שונאים אותנו. המכות שנתנו אתמול לשוטרים, אלה דברים שהם תמיד רצו להגיע אליהם. הסרטונים שראינו אתמול הם עליית מדרגה, זה חמור יותר. שוב, שום נוכחות של פוליטיקאי לא גורמת לזה. אנחנו צריכים להיות נוכחים, אנחנו צריכים ללכת לשם. הם עשו את זה, והם ימשיכו לעשות את זה עם פוליטיקאי שנכח במקום וגם בלעדיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להעברות תקציביות. הוגשה רוויזיה על פנייה מס' 20004/42/003, של משרד החינוך. הרוויזיה הוגשה על ידי חבר הכנסת גפני, פנייה לוועדה 11-10. חבר הכנסת גפני, אתה רוצה לנמק? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, בטח. אדוני היושב-ראש, אנחנו הולכים להצביע על ההעברה שהייתה במשך כל השנים. משרד האוצר ומשרד החינוך היו מעבירים כסף לתמרוץ וטיפוח של בתי הספר המוכרים, שאינם רשמיים, והמוסדות החרדיים. מעולם לא היה דבר כזה. תמיד היו בעיות, כי משרד האוצר היה מעכב את הכסף, לא מעביר אותו בזמן, אבל בסופו של דבר הכסף היה מגיע. באופן קבוע הייתי מבקש מהם שיעבירו את הכסף הזה, ואז דובר על 84 מיליון שקל, שניתנים לכולם, ליהודים ולערבים, לדתיים לאומיים ושאינם דתיים. כל מי שהיה בהגדרה הזאת. הפעם הגיעה העברה, והיא מוציאה את החרדים החוצה. הם לא יקבלו. יש העברה של 53 מיליון שקלים, במקום של 84 מיליון שקלים. אם אלה לא היו חרדים, העולם היה רועש וגועש, וחברים בוועדה לא היו מסכימים בשום פנים ואופן שדבר כזה יקרה. אפליה ברורה על פניה, וזה כבר לא ויכוח האם אנחנו רוצים שיתחנכו כך או יתחנכו אחרת, אלא פשוט לא להעביר כסף. אלה הדברים הבסיסיים, הלחם והחלב של אותם ילדים במוסדות, ולא יהיה להם כסף. שמים את זה על השולחן ואומרים: אלה כן ואלה לא. זה דבר חדש, ובזמני לא יכול היה להיות דבר כזה. לא שזה לא היה מגיע לשולחן, זה לא היה יוצא ממשרד האוצר בצורה כזאת, עם אפליה, שבה אומרים: תיתן רק לחרדים, אל תיתן לערבים, או תיתן רק לחרדים, ואל תיתן לציונים הדתיים. לא היה דבר כזה. היה צריך להביא את הכול. משרד האוצר יעיד על כך, שמעולם לא יכול היה להיות דבר אחר. אני לא מבין, אתם לא אנשים עם מצפון? אתם לא אנשים שיש להם איזה היגיון בעניין הזה? אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, מה ההרגשה שלי. אני מרגיש שאנחנו מבזבזים פה את הזמן. אני מנהל איתך משא ומתן – אני מעט, אבל ינון ואחרים יותר – ואני רואה שיש דברים שאתה רוצה לעשות. אני אומר את האמת. אני מרגיש שאתה רוצה לעשות, וכשיש דברים שצריך לעשות בהם שינוי, תמיד עשינו. ישבנו עם האופוזיציה והגענו תמיד להסכמות. היה כדאי לאופוזיציה לא לריב כל הזמן, ומגיעים למשהו. אחרי זה אתה חוזר אלינו, ואומר: לא. אין דבר שעשית, ואני לא מדבר על השוליים אלא על דברים מהותיים. אפילו כשדיברנו על החוק שאתה הולך להביא היום להצבעה, הגענו לדברים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההצעה עדיין על השולחן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע שאנחנו צודקים. ההרגשה שלי היא שאנחנו מבזבזים את הזמן, כי מה שעובר פה, זה מה שהאוצר מביא. זה מה שעובר. לפעמים נעשים שינויים מינוריים כאלה ואחרים, כי אם מישהו עלום שם לא אומר לעצור, הם עוברים. אבל בדברים המהותיים, אין דבר כזה. אנחנו שואלים אם יש הסכמה, ואתה אומר: תחכו, נראה אם אני אוכל. ובסוף אתה חוזר, ואתה אומר שאתה לא יכול. ראיתי את הנוסח שהכינה הוועדה, ואין שום שינוי. בשביל מה אנחנו מבזבזים פה את הזמן? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו דנים עכשיו ברוויזיה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ניצלתי את הרוויזיה גם לעניין הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה לא תדבר אחר כך? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם ברוויזיה זה ככה. מי שמצביע נגד הרוויזיה, מצביע על אפליה של ילדים בישראל, ולא על שום דבר אחר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. מי בעד הרוויזיה? הצבעה הרוויזיה לא אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 5-6, הרוויזיה לא אושרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הבאתם ממלא מקום במקום נעמה לזימי מישראל ביתנו? << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לך בעיה, ינון? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא. בשבוע שעבר הביאו את יבגני, והוא אמר שהוא יהיה תפוס. תבדקו אם אתם יכולים להביא עוד, זה בסדר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בושה לקואליציה הזאת. בושה, בושה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו עוברים לפנייה תקציבית של משרד החינוך, פנייה מס' 60002 – פיתוח משרד החינוך. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתם רק מלמדים אותנו מה לעשות כשאנחנו נחזור, ולא היה מעולם דבר כזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, משרד האוצר. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> אני מאגף התקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022, בסך של 160,072 אלפי שקלים במזומן, לתוכנית התקציב 6002/10 – בניית כיתות לימוד, מתוך המסגרת המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. מדובר בתקציב מזומן עבור הרשאה להתחייב, שניתנה לבינוי כיתות לימוד בזמן משבר הקורונה לפני שנה וחצי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. שאלות, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה לגבי הרוויזיות הנוספות שלנו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נשארה רק אחת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הרוויזיה שלי על נקודות זיכוי בגיל 18? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה כשנדון בחוק. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כמה כיתות ייבנו? << דובר_המשך >> מוחמד חלאילה: << דובר_המשך >> מתוך המסגרת שהוקצתה בשנת 2020, 546 כיתות הוקצו כבר באותה שנה. כרגע מדובר על מזומן בגין אותה הרשאה להתחייב שניתנה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אז כמה כיתות בסך הכול? << דובר_המשך >> מוחמד חלאילה: << דובר_המשך >> 546 כיתות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה החלוקה שלהן? << דובר_המשך >> מוחמד חלאילה: << דובר_המשך >> נעביר את החלוקה לוועדה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זאת החלטה מלפני שנתיים. מה עשיתם בינתיים? << דובר_המשך >> מוחמד חלאילה: << דובר_המשך >> הפרויקטים עוד לא הסתיימו. זה תלוי בקצב הבנייה של הרשויות המקומיות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כמה כיתות נבנו מתוך 546? << דובר_המשך >> מוחמד חלאילה: << דובר_המשך >> כולן בתהליך בנייה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כבר עלו על הקרקע ומתחילים לבנות? << דובר_המשך >> מוחמד חלאילה: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ומה צפי הסיום שלהן? << דובר_המשך >> מוחמד חלאילה: << דובר_המשך >> יש כאלה שמסתיימת בנייתן תוך חצי שנה, יש כאלה שבעוד שלוש או ארבע שנים. זה תלוי ברשות המקומית. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> יש גם שיפוצים? << דובר_המשך >> מוחמד חלאילה: << דובר_המשך >> לא, רק בנייה חדשה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמה מתוך זה יש לחברה הערבית? << דובר_המשך >> מוחמד חלאילה: << דובר_המשך >> אנחנו נעביר את החלוקה לוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אלה כיתות שהתחילו את בנייתן בסוף 2020. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אם אפשר, תעבירו את כל הרשימה כדי שנראה את החלוקה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם אין עוד שאלות, אני רוצה התייעצות. בגלל שזה משרד החינוך, אנחנו רוצים להצביע בעד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התייעצות סיעתית. נחזור ב-10:42. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:27 ונתחדשה בשעה 10:42.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההתייעצות הסתיימה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, התייעצנו ורצינו להצביע בעד, אבל יש שתי סיבות לכך שלא נצביע בעד. האחת, משרד החינוך משתף פעולה עם משרד האוצר, כדי להפלות לרעה ילדים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כבר אמרת את זה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני מתפלא עליך, שאתה היושב-ראש. הרי אתה מעביר עכשיו את הכסף - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לבניית כיתות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא, אני מדבר על ההעברה שהייתה קודם. אתה יודע שאי אפשר לעשות כלום, בלי שיהיה שינוי בתקנות. השאלות שלך כל הזמן היו: מתי יהיו התקנות האלה? היום לא שאלת אף אחד מתי יהיו התקנות, וכבר עברו מאז שבועיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עד כמה שאני יודע, הוועד המנהל עוד לא קם. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> שרת החינוך גם אמרה שבוועד החינוך הזה, שאין בו אף חרדי, היא תשים חרדי ולא שמה. כולכם רשעים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מס' 60002 – פיתוח משרד החינוך, הצבעה. הצבעה הפנייה אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה הבאה, מס' 25003, של הרשות לניצולי שואה. << אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >> בוקר טוב, אני רפרנט רווחה וזכויות ניצולי שואה באגף תקציבים. הפנייה דנה בסעיף 25 – הרשות לזכויות ניצולי שואה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תעדכן אותנו מה הסדר בטאבלט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מעדכן. יש לנו שתי פניות של הרשות לניצולי שואה, מס' 25003, 25004, 30002, 38003, 37002, 78001. << דובר_המשך >> אסף דוברוביצר: << דובר_המשך >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022, בסך 85,527 אלפי שקלים, כפי שמפורט להלן: תוכנית מס' 1 – אמרכלות, 25/01/02, סך של 18,277 אלפי שקלים. התוכנית כוללת התקשרויות שונות שמבצעת הרשות על מנת לשפר את רווחת ניצולי השואה. הסיבות שבגינן נוצרו העודפים: התקשרות רב שנתית עם קופות חולים, לצורך העמדה של מתאמי טיפול לטובת ניצולי שואה; התקשרות רב שנתית עם חברת בינת לצורך מוקד ניצול זכויות; תוכניות ייחודיות של הרשות להתמודדות עם מגפת הקורונה. תוכנית מס' 2 – טיפול רפואי ושירותים, 25/02/02, סך של 27,250 אלפי שקלים. התוכנית כוללת השתתפויות שונות של הרשות בטיפולים רפואיים, ובכללם סבסוד תרופות ושעות סיעוד, והתקשרות עם עמותות לסיוע נפשי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות, בבקשה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני יודע שמקבלי הרנטה מגרמניה, לא מקבלים. האלמנות לא מקבלות במשך כל החיים, כמו אלה שמקבלים כאן מהממשלה. יש דברים שהם מופלים בהם לרעה, ובעבר זה היה הפוך. בעבר, הרנטה הגרמנית הייתה יותר אטרקטיבית, וזה השתנה. אנחנו עובדים על העניין הזה הרבה שנים, והממשלה העבירה יותר כסף לניצולי השואה. היו דברים לתקן, ולא תיקנו. גם בהעברה שמעבירים עכשיו, אין פתרון למקבלי הרנטות, שמקבלים פחות מניצולי שואה שמקבלים מהמדינה. אני רוצה לדעת למה לא מתקנים, והרי אנחנו מדברים על מעט אנשים. לצערנו הרב, הם הולכים ומתמעטים. << דובר_המשך >> אסף דוברוביצר: << דובר_המשך >> אני אענה, ואולי תקציבאי הרשות ימשיך אחריי. בשנים הקודמות ניתנה הטבה מיוחדת למקבלי קצבת נר"ן. קצבת נר"ן מקבלים מכוח חוק נר"ן, כך שאלמנות מקבלות שנתיים לאחר הפטירה את סכום הקצבה המלא, ולמשך שארית חייהן 2,000 שקל. ההטבה הזאת לא ניתנה לקצבת BEG. זאת קצבה שמקבלים ניצולי שואה מהגרמנים, ומדובר בכ-3,000 ניצולי שואה שמקבלים רנטה מגרמניה. ההטבה שניתנה, היא לניצולי שואה שמקבלים ממדינת ישראל, כ-50 אלף ניצולי שואה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כאילו מדובר על ניצולי שואה, שנמצאים במקום אחר בעולם. אלה אותם ניצולי שואה, שנמצאים כאן בארץ. חלקם מקבלים את זה ברנטה מממשלת גרמניה, וחלקם מקבלים את זה מממשלת ישראל. עבדנו במשך כל השנים, כדי שממשלת ישראל תיתן יותר ממה שהיא נתנה בעבר, בגלל שהיה צריך לתת יותר. את האינפורמציה אני מכיר, והשאלה שלי היא למה מפלים לרעה את מקבלי הרנטה מגרמניה, כך שהם לא מקבלים הטבה שמקבלים ניצולי שואה בארץ? כולם תושבי הארץ, כולם אזרחי ישראל. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> מה גודל ההטבה? << דובר_המשך >> אסף דוברוביצר: << דובר_המשך >> לפי הקצבה החודשית שמקבל השאר שנפטר בשנתיים הראשונות, ולאחר מכן 2,000 שקל להמשך שארית חיי האלמנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מדברים רק על שארים, נכון? << דובר_המשך >> אסף דוברוביצר: << דובר_המשך >> כן, שארים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זה לא הדבר היחיד, ויש עוד דברים שהם מופלים בהם לרעה. אני לא מזכיר את הכול, אבל פשוט לא עושים את הדבר המתחייב, והוא שכולם יהיו שווים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נבדוק את זה, חבר הכנסת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא, אין מה לבדוק. הוא אומר לך. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> עד היום נתנו? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> עד היום, מקבלי הרנטה מגרמניה קיבלו יותר מאלה שמקבלים מהממשלה. נלחמנו על העניין הזה. הבאתי לפה את השגריר הגרמני. אני לא מבין, בשביל מה אתם נמצאים כולם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא הכרתי. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה לא עושים את זה? הרי מדובר על פחות מכפי שהיה בעבר, לצערנו הרב. מדובר על אנשים מבוגרים, חלקם כבר לא נמצאים. למה צריך לעשות את האפליה הזאת? אני לא מבין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רשמנו, חבר הכנסת גפני, ונבדוק. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני אקבל תשובה כמו על ועד החינוך, או תשובה אחרת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נבדוק את זה. אני לא יודע מה המצב האמיתי. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה שצריך לעשות זה להרים טלפון למשרד האוצר, ולהגיד להם: רבותיי, אנחנו מבקשים שתשוו את ניצולי השואה. ואם לא תשוו, אל תבואו לפה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לנו תקציב בדרך. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה בעל הבית על כל דבר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כמה נוצל מהתקציב של 2021 בתוכנית הזאת? << דובר_המשך >> אסף דוברוביצר: << דובר_המשך >> אופיר, אתה זוכר את המספר? << אורח >> אופיר אטינגר: << אורח >> אני מהרשות לזכויות ניצולי השואה. אנחנו מדברים על תקציב שעמד לרשותנו בסך 5,528 מיליוני שקלים, ומתוכו ניצלנו במזומן 5,396 מיליוני שקלים. התוכנית הראשונה של האמרכלות, יש בה התקשרויות רב שנתיות עם קופות החולים, לצורך העמדת מתאמי טיפול ופרויקט של מתנדבים. פירטנו על זה לפני כחודש וחצי בוועדה, כולל התקשרות עם חברת בינת. בתוכנית הזאת הוצאנו 68 מיליוני שקלים, מתוכם 42 יצאו במזומן. בתוכנית השנייה של טיפול רפואי ושירותים, תוכנית מס' 25/02/02, שם דיברנו על 67 מיליון שקלים עודפים. זאת תוכנית של 1,341 מיליוני שקלים, שמתוכם הוצאנו 1,251.3 מיליוני שקלים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מי מנהל היום את הרשות? << דובר_המשך >> אופיר אטינגר: << דובר_המשך >> מר אברמי תורם. היינו בוועדה לפני כחודש וחצי, והוא זה שהציג את הפעילות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הוא חדש? << דובר_המשך >> אופיר אטינגר: << דובר_המשך >> כן, כ-10-9 חודשים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אותם 9 חודשים שחורים של הממשלה הזאת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כשהוא היה פה, העלינו את הנושא של יוקר המחייה. אתם רואים יותר פניות? הבאנו מקרים מזעזעים של שורדי שואה, שאין להם מזגן להדליק בבית. אין להם אוכל והם נזקקים לעמותות שיביאו להם מנה חמה. אתם רואים עלייה בזה? יש לכם פתרון לאלה שמבקשים? << דובר_המשך >> אופיר אטינגר: << דובר_המשך >> בתקופת הקורונה עשינו סקר צרכים מאוד רחב, במסגרת פרויקט מגן זהב. יצרנו קשר עם למעלה מ-60 ניצולים, והמסקנות שלנו לגבי המחסור במזון קצת שונות ממה שהוצג פה. אנחנו מכירים בבעיה הזאת וחושבים על דרכים לפתור אותה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ספציפית לנושא שכולנו חווים, במיוחד האנשים המוחלשים יותר, והוא יוקר המחייה. שורדי השואה חווים את זה עוד יותר. הייתי בדיון לפני חודש וחצי והעליתי את הנושא. עובדת כנסת שהיא שורדת שואה הייתה בדיון, והיא התראיינה בערוץ 12. ראינו את המצוקה שלה והבאנו אותה כדוגמה. מה עשיתם מאז, כשהמחירים רק עולים ועולים, ויעלו עוד יותר? האם השתנה משהו? האם עשיתם משהו מעבר לזה בחודש וחצי האחרונים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה היא האם אתם מקבלים יותר פניות, כן או לא? << דובר_המשך >> אופיר אטינגר: << דובר_המשך >> לא, אנחנו לא מקבלים יותר פניות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, זה לא מה ששאלתי. בוא נחלק את השאלה – האם היו יותר פניות, ומה הם עושים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אותה שורדת שהוצגה פה, היא אותה אחת שנמצאת בקבוצה של אלה שמקבלים קצבה שנתית ולא קצבה חודשית. להם כמעט הכפלנו את המענק השנתי בתקציב הקודם. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא יכול להיות. בתשעת החודשים האלה גם עשו דברים, והכפילו דברים שלא עשו קודם? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נירה, כשמדברים על שורדי השואה לא רציתי לערב, אבל נראה לי שהמקום שלך לא צריך להיות עם הקואליציה בהצבעות. אמרת שלא תצביעי על מס הבלו, אם לא יורידו אותו. בעניין של שורדי השואה, אני אצביע בעד. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> לא, ממש לא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שורדי השואה הם אצלי קדושי עליון, והמקום שלי רוצה לעזור להם, ולא מפוליטיקה. לכן אני אצביע בעד זה, וגם לא נגיש רוויזיה. אלה שורדי השואה שאנחנו איתם, והשאלה שלי אמיתית וכנה, כדי לדעת מה קורה איתם, והאם באמת יש לנו פתרון. << דובר_המשך >> אופיר אטינגר: << דובר_המשך >> בנוגע לחלקה הראשון של השאלה, לא זיהינו יותר פניות בתקופה הזאת. אנחנו בקשר תמידי עם הניצולים, ואנחנו מקבלים מאות אלפי פניות בשנה. יש לנו מוקד שפועל, ואנחנו גם יוזמים שיחות וביקורי בית, גם על מנת לאתר את המצוקות האלה. בנוגע להגדלת התגמולים, אנחנו עושים עדכונים שנתיים, כמו שעשינו מידי שנה. בשנה שעברה עדכנו את התגמולים בוועדה הזאת בלמעלה מ-135 מיליון שקלים. המענק השנתי עמד על 3,991 שקלים, ובהגדלה של 300 מיליון שקל, העלינו את המענק הזה ל-6,500 שקל. בוודאי זה לא סוף הדרך, ונרצה להגדיל יותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. עוד שאלות? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חברת בינת היא עמותה? << דובר_המשך >> אופיר אטינגר: << דובר_המשך >> חברת בינת היא חברה עסקית, והיא בעצם מפעילה את המוקד הטלפוני שלנו. במהלך השנים הרחבנו את הפעילות איתם גם לביקורי שטח שדיברנו עליהם. גם בתקופת הקורונה השתמשנו בהם כגוף מקצועי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היא זכתה במכרז? << דובר_המשך >> אופיר אטינגר: << דובר_המשך >> כן, היה מכרז פומבי. בימים אלה אנחנו עובדים על מכרז חדש. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כשיש פלט על משרדים, יהיה פלט גם על אותם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כרגע אין שום פלט. שאלה לא רלוונטית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יהיה פלט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כרגע אין שום פלט. נירה, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כשנעמה לזימי דיברה איתך על פלט, לא אמרת לה שזה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כרגע אין שום פלט. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> יש לי שתי שאלות, הראשונה לגבי חברת בינת. דובר, וגם כתוב שם, שהם עושים ביקורים טלפוניים. האם לאור השינוי בנושא הקורונה, יש שינוי בהתקשרות איתם? בסוף צריך לגעת באנשים. אנחנו יודעים שהיה פער על השיח הטלפוני, בטח עם בעיית האוריינות, שהם גם אמורים לטפל בה. אני אשמח לדעת כמה מפגשים היו, מה היו חוות הדעת ואיזה סקר העברתם. אנחנו מרימים יד להצביע, וחלק מזה כדי לראות שזה ירי לתכלית, כפי שזה נקרא בשפה שלי. זאת השאלה הראשונה שלי לגבי חברת בינת. שאלה שנייה היא לגבי הטיפולים הרפואיים. אני רוצה לקבל נתון בהקשר לשורדי שואה בפיזור הגיאוגרפי שלהם. האם אתם רואים איך ניתן המענה? אנחנו מכירים את הפערים שיש בפריפריה, ולכן יש שם חשיבות יותר גדולה לתת. אני רוצה לדעת האם החלוקה נעשית בהתאם. תודה. << דובר_המשך >> אופיר אטינגר: << דובר_המשך >> בנוגע לחברת בינת, בראש ובראשונה הרשות נערכה ממש עם הגל הראשון להתמודדות עם העובדה, שלא נוכל להגיע לבתים של הניצולים. זה נכון היה גם לגבי השאלה השנייה. כמו שאמרתי, ביקורי הבית שהיינו עושים, חלקם עברו לביקור טלפוני. ברוב המקרים אנחנו מתחילים עם שיחות טלפון, והשתדלנו להגיע ככל שניתן. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> לא, זאת תשובה לא טובה מספיק. אני רוצה לדעת כמה באמת ולא "השתדלנו ככל שניתן". << דובר_המשך >> אופיר אטינגר: << דובר_המשך >> בתקופת גלי הקורונה לא הגענו. את ההתקשרות עם בינת הרחבנו בתקופת הקורונה, גם לאותן שיחות לצורך פרויקט מגן זהב, וגם בנוגע לאוריינות דיגיטלית. יצאנו בפרויקט חדש, ובמסגרתו עשינו למעלה מ-2,000 ביקורי בית. בביקורים האלה אנחנו מחברים ניצולים לאמצעים דיגיטליים, כגון פייסבוק, ווטסאפ וכל דבר שיעזור להם להמשיך את הקשר הרציף שלהם עם המשפחות ועם הקהילה, מה שנגדע, מן הסתם, ואצלם ביתר שאת בתקופה הזאת. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> התנדבתי בעצמי בזה. פעם אחת שבאים לבקר, זה לא מספיק, ולכן צריך ביקור שלישי או רביעי. האם יש מעקב ווידוא שהם באמת יוצרים קשר? אם כן, אני אשמח שתגיד את זה. << דובר_המשך >> אופיר אטינגר: << דובר_המשך >> בוודאי. אנחנו מודעים לזה שביקור אחד ללימוד של כלים דיגיטליים לא עוזר. בטח לא בגילם, ואלה דברים מורכבים מאוד. אנחנו נמצאים איתם במעקב, ובוודאי ממשיכים את הביקורים ככל שצריך. המטרה איננה לסמן "וי" ולהגיד שהיינו, אלא שיהיו באמת מחוברים לעולם הזה. בנוגע לשאלה השנייה, התוכנית של הטיפול הרפואי יש בה כמה פעילויות עיקריות, כאשר תוספת שעות הסיעוד, למשל, זאת פונקציה שניתנת לכל הניצולים בכל אזור בארץ ללא שום הבדל. בטיפולים הנפשיים חווינו עלייה בתקופת הקורונה, ולא באופן מפתיע. גם שם התאמנו את הטיפולים הנפשיים כדי שתהיה לנו אפשרות להעניק טיפולים מרחוק, טיפולים קצרי מועד, ובעצם ביטלנו את כל החסמים הבירוקרטיים שקשורים לטיפולים האלה, וגם זיהינו את העלייה. אנחנו פועלים באמצעות שתי עמותות: עמך ואלה, שפועלות בפיזור ארצי. כל פנייה שאנחנו מקבלים, הן יודעות לענות על זה במהירות הכי טובה שיש, והן יודעות לתת מענה בכל נקודה בארץ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אני אבקש לקבל פירוט של מה שביקשתי. אני מבקשת מהוועדה לוודא שאני אקבל את הפירוט של הפניות בחתך גיאוגרפי – נושא, כמה וחתך גיאוגרפי. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו נצביע בעד. יש לי בקשה שתהיה אמירה שלך – אמירה, לא לבדוק – שלא תהיה אפליה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, אני לא יודע להתייחס על סמך אמירה שנאמרת בוועדה. אני רגיל לבדוק את הדברים. אני אבדוק את הדברים ואראה. מי בעד פנייה 25003? הצבעה הפנייה אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. אנחנו עוברים לפנייה 25004, פנייה מס' 12 – ניצולי שואה. << אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 300 מיליון שקלים לביצוע שינויים פנימיים ברשות לזכויות ניצולי השואה, כפי שמפורט להלן: בתוכנית מס' 2 – תגמולים ישירים – 25/02/01, סך של 290 מיליון שקלים. התוכנית נועדה לתקצוב קצבאות ומענקים מכוח חוק. תיאור השינוי: ביצוע שינויים פנימיים לתקצוב סך של 290 מיליון שקלים לצורך התאמות. בתוכנית מס' 2 – טיפול רפואי ושירותים, 25/02/02, סך של 9,800 מיליוני שקלים. התוכנית כוללת השתתפויות שונות של הרשות בטיפולים רפואיים, ובכללם סבסוד תרופות, סיעוד והתקשרות עם עמותות לסיוע נפשי. השינוי נועד לתקצב סך של 8,300 אלפי שקלים, להרחבת שירות הטיפולים הנפשיים והנגשה לבתים, הנעשה באמצעות מבחן תמיכה. כמו כן, תקצוב סך של 1,500 אלפי שקלים, לטיפול נפשי נוסף לסיעודיים מקרב נכי המלחמה בנאצים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש שאלות? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה זה שינויים פנימיים? << דובר_המשך >> אסף דוברוביצר: << דובר_המשך >> אנחנו מבצעים התאמת ביצוע, כי אנחנו מזהים שהביצוע בתוכנית גדול ממה שחשבנו, ולכן אנחנו דואגים שיהיה תקציב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מוסיפים למה שחשבתם? << דובר_המשך >> אסף דוברוביצר: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה להבין את ההבדלים בין שתי הפניות. למה אתה צריך פנייה נפרדת? << אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >> הפנייה הקודמת הייתה פניית עודפים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> וזאת העברה תקציבית. פנייה 25004, מי בעד? הצבעה הפנייה אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה פה אחד. אנחנו עוברים לפנייה של משרד הקליטה, מס' 30003. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה עברת עכשיו לפנייה הזאת? למה אתה לא הולך לפי הסדר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד הקליטה, זה דחוף. יש גל עלייה שמגיע וצריך לטפל בעולים. << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> אני מאגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפי תקציב בסך 303,469 אלפי שקלים למשרד הקליטה, על פי הפירוט הבא: תוכנית 30/11/02 – מינהל ואמרכלות – 66,852 אלפי שקלים. תוכנית 30/12/01 – דיור – 66,425 אלפי שקלים. תוכנית 30/12/02 – חטיבת הפרט – 92,144 אלפי שקלים. תוכנית 30/12/04 – חטיבת רשויות ארגונים וקהילה – 49,308 אלפי שקלים. תוכנית 30/12/08 – עידוד עלייה – 28,740 אלפי שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות, בבקשה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה זה אמרכלות? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אני מנהל אגף בכיר תכנון ותקצוב במשרד העלייה והקליטה. מדובר למעשה בסעיפי התפעול של המשרד, כל המינהלה, רכש, ביטחון, וחלק גדול מחשוב. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זה לא בגלל העולים או משהו שיש עכשיו יותר ממה שהיה קודם? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> לא. אלה עודפים משנה שעברה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הבנתי. זה אמרכלות, לדאוג למשרד. << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> יש לנו בעיקר הוצאות מחשוב, עם הרבה פיתוחים חדשים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם רוכשים בעקבות גל העלייה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אלה עודפים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כרגע אמרת לרב גפני שזה דחוף, כי יש עלייה מאוקראינה וצריך לטפל בהם, אבל הוא אומר שזה לא קשור בכלל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, רגע, חבר'ה. ברגע שהעודפים לא עוברים, מה קורה לתקציב השוטף של המשרד באותה שנה? התקציב מצטמצם, בגלל שהעודפים עוד לא עברו. לכן, חשוב להעביר את העודפים, על מנת לשחרר את התקציב השוטף של המשרד. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זה בכל משרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל משרד הקליטה מתמודד עם אתגרים מאוד מאוד משמעותיים, ולכן צריך לסיים את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הכול יעבור, הכול יהיה בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז בואו נעביר את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא אמרנו שלא נעביר את זה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> רגע, לא. אמרכלות של משרד הקליטה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש אומר שזה כתוצאה מכך, אחרת התקציב ייפגע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה לא מה שאמרתי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> האם תקציב נפגע ברבעון הראשון אם לא מעבירים עודפים, ולמה? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> בכל תחילת שנה יש סעיפים תקציביים, שנמצאים בבעיה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני אשאל שאלה אחרת. אנחנו מקבלים עכשיו עודפים, כמה בסך הכול תקציב נוצל לפני העודפים? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> במזומן? אם אני זוכר נכון, בערך 200 מיליון שקל, 15% בערך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כמה נוצל מסך התקציב של המשרד? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> אם אני לוקח בחשבון את ההתחייבויות משנים קודמות, אנחנו נמצאים באחוז גבוה. בחלק מהתקנות אנחנו מגיעים אפילו למיצוי מלא, ואנחנו באמת צריכים עודפים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מהעודפים האלה מורידים לך 12.7%, נכון? ואתה כן נפגע. << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> כן, בסוף השנה אני אפגע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אפרופו שורדי השואה, אתה פוגע בהם כשאתה מוריד להם 12.7% בעודפים. אתה אומר שאתה מנצל כמעט 100% מהתקציב בדברים מסוימים. יש פה דיור לעולים, לקשישים, תוכנית מס' 301201. כמה נוצל מהתקציב הזה? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> ההתחייבויות כמעט מלא, כי מדובר בתקציב הרשאתי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה התקציב שהיה לך בכל מקבצי הדיור? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> בערך חצי מיליארד שקל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כלומר, אתה צריך להעביר 66,425, וזה כבר מחויב. למי התחייבת? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> למפעלים של המקבצים, ולסוכנות היהודית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה אומר שכמעט מיצית את זה. כשאני מוריד מחצי מיליארד 12.7% - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא מהחצי מיליארד אלא מהעודפים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מסך כל העודפים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז לא מחצי מיליארד. ינון, ההיתממות הזאת, אני לא מקבל אותה. בכל שנה, גם כשאתם הייתם בממשלה, היה קיצוץ פלט עודפים, אז אל תגיד כאילו משהו חדש קורה פה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מישהו אמר שזה משהו חדש? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עזוב, זה קורה כל הזמן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מישהו אמר שזה משהו חדש? << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> מה שחדש זה שאתה מתנגד, ותמיד תמכת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלות שלך לא רלוונטיות. זאת היתממות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> השאלות רלוונטיות, כי הן לגוף הפנייה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת היתממות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני יכול להיות תמים, וזה בסדר. לא הכול אני מבין ויש לי גם תמימות. תאמין שיש לי תמימות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היתממות, לא תמימות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מורידים לך מהכסף, ואתה אומר שאתה הולך על 100%, מאיפה תביאו את שאר הכסף? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> אין ספק, נצטרך לעשות התאמות במסגרת העודפים. יכול להיות שייוותרו לנו יתרות מסוימות, שיצמצמו את הפגיעה, אבל אנחנו פועלים בהתאם לתקציב שנקבל בסופו של דבר במסגרת העודפים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה התוכנית של רשויות מקומיות ופרויקטים בתחום הזהות היהודית, הזהות הישראלית ושילוב תרבויות? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> זאת התוכנית שלנו קליטה בקהילה. יש בה בעיקר לימוד השפה, תגבור לימודי. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הזהות היהודית, זה נשמע - - - << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> אחת התקנות היא תמיכה ברשויות מקומיות, כאשר ועדות היגוי משותפות לרשויות ולמשרד בוחנות את הצרכים ואת הפעולות שעומדות בפתח. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה הם בודקים, למשל? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> יש פעולות בכמה תחומים, ואחת מהן פעולות בזהות יהודית, בזהות ישראלית. לפעמים אלה פעולות לקשישים, הרצאות וסיורים להכרת הארץ, ודברים מהסוג הזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מסתכל על תוכנית 301202 – מלגות לסטודנטים ומדענים. כמה סטודנטים בסך הכול? מאיזה מדינות הם מגיעים? וכמה בתוכנית הכללית? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> אם אנחנו מדברים על סיוע בשכר לימוד לעולים, זה בסביבות 5,000 סטודנטים בשנה מכל המדינות. אין לי פילוח נכון לעכשיו, אבל אנחנו מקבלים כל סטודנט שזכאי, לפי תנאי הזכאות שלנו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא צריך להגיע בתור סטודנט, או הוא מגיע לכאן בתור עולה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. סטודנט שמגיע בתור עולה, יש תקופת זמן שבה הוא יכול להיות זכאי לסיוע הזה ממשרד העלייה והקליטה, ממינהל הסטודנטים, ללא קשר מאיזו מדינה הוא הגיע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מדבר על התוכנית הזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, זאת התוכנית הזאת, מינהל הסטודנטים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עולה שהגיע לא בתור סטודנט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא נרשם ללימודים בישראל? הוא מקבל את הסיוע. אם הוא לומד במוסד אקדמי ישראלי, הוא זכאי לסיוע. << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> בודקים את הזכאות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה לקבל פילוח, ואני אגיד לך מה חשוב לי בו. חשוב לי לראות האם אנחנו עושים מספיק בשביל העולים מאתיופיה. אני רוצה לדעת כמה עולים מאתיופיה הלכו לאקדמיה, כי אני יודע שהאחוז שלהם מאוד מאוד נמוך. האם אתם כמשרד עושים משהו, כדי לעודד גם אותם שיגיעו למצב שהם לומדים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אגיד לך, ינון, שהסיוע לסטודנטים יוצאי אתיופיה הרבה יותר רחב מהסיוע לשאר הסטודנטים גם מבחינת זמן הזכאות לסיוע הזה לעומת שאר העולים, וגם מבחינת גודל הסיוע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חשוב לי לדעת מה ניצול התקציב. << דובר >> אריק אוזן: << דובר >> אני רק אציין, שבמסגרת תוכנית העבודה השנה, המדד הזה מדד נפרד עבור בחינת ניצול הסיוע בשכר לימוד לעולים מאתיופיה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> ממתי מה שאמרת? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> השרה והמנכ"ל הדגישו את הנושא של שכר לימוד לסטודנטים עולי אתיופיה, כמדד בפני עצמו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא יודע אם היה כזה לפניכם. עוד שאלות? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אז עשינו משהו טוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חד משמעית. אני לא אומר שכל מה שעשיתם, עשיתם רע. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כל הזמן אתה אומר: אצלכם היה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה זה פרויקט עלייה קבוצתית? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> מדובר בתוכנית 30/12/08 – עלייה קבוצתית שהפעלנו בעבר לעולים שהגיעו לנגב ולגליל. נותרו רק עודפים במסגרת התוכנית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עלייה קבוצתית כבר לא קיימת? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> יש תוכנית אחרת, שהיא במסגרת התמיכות לארגונים מעודדי עלייה. עמותה אחת מעלה עולים, בעיקר מצרפת, במסגרת קבוצות. בעבר זאת הייתה תוכנית אחרת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הם הולכים לפריפריה, נגב או גליל, ושם יקבלו יותר סיוע? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> זאת תוכנית שנכון לעכשיו כבר לא פועלת, ומפעילים אותה מחדש באמצעות משרד הנגב, הגליל והפריפריה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תודה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רציתי לשאול ספציפית לגבי דיור ציבורי לקשישים, תוכנית 30/12/01. יש פה משיק גם למשרד השיכון, נכון? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> יש הפרדה בין הזכאויות, ויש נהלים ברורים מי זכאי במסגרת משרד העלייה והקליטה, ומי זכאי בזכאות הכללית של משרד השיכון. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אומר למה אני שואל. פניתי לשר השיכון לפני כחודש, ולא קיבלתי מענה עד עכשיו. במשך תקופה ארוכה נאמר שאין דיור ציבורי לתושבים האלה בתוך ישראל. פתאום יש דיור ציבורי. אני רוצה להבין, יש אנשים שזכאים לדיור ציבורי ולא מקבלים, ופתאום יש? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זאת אומרת יש ואין? לא הבנתי. מה הקשר בין יש ואין? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אומר לפרוטוקול. אני מעלה את זה ותוהה, איך יכול להיות שאין דיור ציבורי לזכאים שממתינים המון זמן בתור, כולל קשישים ואנשים נזקקים, ופתאום, אחרי שאומרים להם שאין, יש דיור ציבורי לאחרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין דיור ציבורי לאחרים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> זה מחסור שהיה קיים באמת שנים, ועכשיו השר בונה מספר חסר תקדים של יחידות חדשות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נירה שפק, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ההערה שלי כללית, והיא לסעיף הזה. אנחנו רואים שלא תמיד מי שמגיע לוועדה, מתמצא בכל השאלות שלנו. אני רוצה להצביע, ואני לא מקבלת את הכלים בטבלאות שמוגשות לי. נראה לי שכאשר הלכו לאגף התקציבים לאוצר, לא הגיעו עם המסמך הזה. לא נראה לי שמישהו באוצר היה מאשר על בסיס ארבע שורות המלל הכללי הזה העברות תקציביות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תרדי למטה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תזלזל בי. את הטבלה הכללית ואומרת כלום הזאת, אני קוראת ומכירה. אבל גם היא לא הייתה עוברת את האוצר. לכן, הבקשה שלי היא לקבל פירוט. את הפירוט שאתם מגישים לאוצר, תצרפו גם פה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אז מה אם ביקשת? << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> גפני, כשאני מבקשת, בדרך כלל אני מקבלת. הוועדה יושבת איתי ונותנת לי תשובות. באנו לעבוד, ואנחנו ניצור שינויים בדברים האלה. אני מבקשת לוודא את זה להבא, גם אצלנו בוועדה וגם אצלכם. לא להביא לנו שורה עם ארבע שורות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש לי שאלה. בסעיף 3 אתם מדברים על סיוע בקליטתם של עולים בשוק העבודה. בשעתו קיימנו דיון על עולים מצרפת, רופאים, שבאו ועשו עלייה. מעבר לכך, הם עברו לגור בפריפריה כשליחות. לא מצאנו את משרדי הממשלה, גם לא את משרד הקליטה, מסייעים להם בשביל לחבר אותם לבתי חולים או לקופות החולים, כדי שיעסקו בזה באמת. קרה משהו מאז? היום אתם יודעים איך לנתב את אותם אנשים, שבאים ממקצוע שהוא בביקוש במדינה, בשביל שיעבדו בזה? מדובר במיוחד במי שהולך לפריפריה. << דובר >> אריק אוזן: << דובר >> לא נכחתי בדיון הספציפי. אני יכול לומר שהמשרד נותן חשיבות גדולה לקליטתם של רופאים עולים. יחד עם משרד הבריאות אנחנו מעבירים קורסים, כדי שהם יוכלו להשלים את הליכי הרישוי. אנחנו גם מממנים חלק מהשכר שלהם, כדי שהם יוכלו להיקלט בתעסוקה, אם זה השלמת התמחות, ההסתכלות או תחילת העבודה במסגרת בתי החולים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מעבר לזה, אופיר, משרד הנגב והגליל – עודד פורר – יצא עם תוכנית ייחודית לנגב-גליל, כולל קליטת רופאים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אפשר לקבל את זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוזרים ב-11:22. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:17 ונתחדשה בשעה 11:22.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מס' 30002, של משרד הקליטה, מי בעד? הצבעה הפנייה אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה התקבלה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש רוויזיה. אנחנו עוברים לפנייה הבאה – משרד הכלכלה, פנייה מס' 38003. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> הפנייה נועדה להעברת עודפים בסך 1,147 מיליוני שקלים משנת הכספים 2021, לשנת הכספים 2022. העודפים בפנייה זאת כוללים את עודפי רשות החדשנות, ועודפי משרד הכלכלה והתעשייה. בעודפים כלולים כלי הסיוע שהפעילו משרד הכלכלה ורשות החדשנות לצורך סיוע לעסקים בתקופת הקורונה, וכן פעילות הקרן בערבות מדינה, שמפעיל החשב הכללי. עיקר התוכניות הן מענקי מחקר ופיתוח, ועודפים בהיקף של 309 מיליוני שקלים; קידום השקעות ועידוד תעשייה, בהיקף של 143 מיליוני שקלים, וקידום היצוא ועידוד עסקים קטנים ובינוניים, בהיקף של 559 מיליוני שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש שאלות? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תספר לי על תוכנית מס' 3830/02 – אבני דרך, עם איזה חברות הם עובדים. מה זה בדיוק. << דובר >> טליה ישפה: << דובר >> אני אשיב על השאלה. תוכנית 3830/02 היא תוכנית המענקים של רשות החדשנות. במסגרת התוכנית מחלקת רשות החדשנות מענקים ליזמים, לחברות בשלבים שונים, החל מחברות בשלב גיוס ההון הראשוני שלהן, מה שנקרא שלב הסיד, שלב ההנבטה, ועד חברות גדולות שמבצעות תהליכי מו"פ חדשניים ופורצי דרך, כדי לעודד חדשנות גם בחברות גדולות, שהן תאגידים רבי עובדים, רבי מכירות והכנסות. כמו כן, רשות החדשנות תומכת בתוכנית הזאת גם בהקמה של תשתיות. תשתיות הן תנאי הכרחי לקיום תהליכי מו"פ מתקדמים בתחומים מסוימים. רשות החדשנות מסייעת לחברות להקים תשתיות, שלרוב יש בהן גם אלמנט של זליגת ידע. כלומר, הידע שנוצר במסגרת התשתית, יכול לשמש חברות אחרות. אני מנסה לומר שמנעד הפעילויות שמתבצעות במסגרת התוכנית הזאת, מאוד רחב, לפי הצרכים השונים של האקו-סיסטם בישראל, ושל חברות על פני שרשרת המו"פ – משלב הרעיון, היזם, ועד השלב של חברה שלמה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> את אומרת שאתם נותנים את זה גם לחברות גדולות וגם לחברות קטנות יותר. << דובר_המשך >> טליה ישפה: << דובר_המשך >> הדגש הוא על חברות קטנות, או על תהליכי מו"פ מסוכנים, כי שם נכון יותר ויעיל יותר שייצא הכסף הציבורי, בעולם שבו יש שוק עסקי רווי ומתקדם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם את אומרת שנכון יותר לחברות קטנות, מה אתם עושים כדי לעודד אותן? אם ייגשו גם חברות גדולות וגם חברות קטנות, יכול להיות שהכסף המחולק ייבלע על ידי החברות הגדולות מאשר החברות הקטנות. << דובר_המשך >> טליה ישפה: << דובר_המשך >> רשות החדשנות בנויה לפי זירות שונות, ויש זירות שזה ממש תחום התמחותן – פעילות ההזנק. יש תוכניות שונות, מתוכנית חממה, שזאת פעילות ממוקדת בתחום מסוים – אם אני זוכרת נכון, דיברנו על זה כאן בוועדה, בכמה דיונים שונים – ויש תמיכה בחברות לפי הגשות שוטפות למסלולים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתם נותנים עדיפות לחברות קטנות יותר. לא יכול להיות שאם יצטרפו יותר חברות גדולות, הן יבלעו את הכסף הזה? צריך לתת תמריץ לחברות הקטנות יותר. << דובר_המשך >> טליה ישפה: << דובר_המשך >> נכון, וכך בנויה גם הפעילות של רשות החדשנות. יאיר צימבליסטה, שנמצא בזום, יוכל להרחיב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אולי הוא ירחיב על תוכנית 3830/04. את יכולה לקרוא את תיאור התוכנית? אני לא יודע לקרוא את כל החלקיקים. אני רוצה להבין את זה, ולשאול על העודפים בתוכנית. כתבתם שאתם מעבירים כמקדמה, ואני רוצה לדעת למה צריך להעביר כמקדמה, כמה המקדמה, ואם מדובר בהשקעה, תעבירו על פי אבני הדרך. כדאי שגם אתם תקשיבו לתוכנית הזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מאיץ החלקיקים. כן, בבקשה, הסבר. << דובר_המשך >> טליה ישפה: << דובר_המשך >> ישראל מקיימת שיתופי פעולה בתחומי המחקר והפיתוח עם מספר רב של מדינות. גם במסגרת תוכניות שבהן לוקחות חלק מספר מדינות ביחד, וגם באמצעות שיתופי פעולה בילטרליים, כלומר שיתוף פעולה בין מדינת ישראל למדינה שנייה. חלק מהתוכניות האלה הן בהסכמים רב-שנתיים, שבהם, כל צד להסכם מתחייב להעמיד סכום מסוים. לכן, בשונה ממענק לחברה, שמשולם בכפוף לעמידה באבני דרך, כי יש יעדים ויש תוכנית מו"פ מאושרת, ותקציב מאושר על פעילות, כאן יש יחסי חוץ עם מחויבות של מדינת ישראל למדינה השנייה. על כן, התוכניות מתנהלות באופן שונה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש לנו דרישה מאותן מדינות שאנחנו נותנים להן מקדמה? כלומר, אם הם יעשו פרויקטים פה, גם הם ייתנו מקדמה? יש יחסי גומלין איתן? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יאיר, בבקשה. << דובר >> יאר צימבליסטה: << דובר >> סליחה, לא הבנתי את השאלה. תחזור, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נאמר כאן שהעברת המקדמות קשורה ליחסי חוץ, וכמובן כהשקעה. האם הדרישה שלנו היא שגם פה ייתנו מקדמות למשקיעים, או רק אנחנו מעבירים לאותם משקיעים בחו"ל? << דובר_המשך >> יאר צימבליסטה: << דובר_המשך >> בעיקרון, יש אפשרויות שישקיעו פה, וזה מתקיים בהסכמים שלנו במסגרת ההסכמים עם האיחוד האירופי, אבל זה פחות קורה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> על זה אני שואל. האם אנחנו מבקשים אותם תנאים, כמו שדורשים מאיתנו להעביר מקדמות? או שזאת מחווה שלנו? << דובר_המשך >> יאר צימבליסטה: << דובר_המשך >> ככל שזה קורה, התנאים אמורים להיות אותו הדבר לשני הצדדים. במקרה הזה, זה פחות קורה ספציפית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לתוכנית מס' 3840/01 – מדובר על מפעלים שעודדו אותם לעבור לשימוש בגז טבעי. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> התוכנית של הגז הטבעי היא ישנה יחסית. בעבר ניתנו התחייבויות של משרד הכלכלה למפעלים שיתחברו לגז טבעי, שבעת החיבור הם יקבלו תשלומים. התשלומים שיוצאים בתקנה הזאת ספציפית, הם תשלומים על סמך הבטחות שניתנו בעבר לחברות. ברגע שהחברות מתחברות, הם מציגות אישור שהן התחברו, ובהתאם לזה הן מקבלות את החלק הנוסף של המענק. במענק הזה מקבלים 50% בהתחלה ו-50% בסוף. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הבטחות צריך לקיים, ואתם רוצים לקיים אותן. באחת הפניות שעלו בוועדה, וגם בדיון שהיה עם משרד הכלכלה, עם המשרד להגנת הסביבה וכל מי שהיה יכול להיות פה, נאמר שיש מפעלים בצפון, בקריית שמונה, שעשו הכול. הם היו צריכים לקבל חיבור לגז, ועדיין לא מחברים אותם לגז טבעי. כתוצאה מזה, הם לא מקבלים את הכסף. אתם מכירים את זה? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> מי שאחראי על חיבור מפעלים לגז טבעי זה משרד האנרגיה. משרד הכלכלה הוא סוג של קבלן ביצוע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא צריך לשלם את הכסף. הרי אתה נותן את זה על פי אבני דרך, ואם החיבור לא הסתיים, אתה לא תיתן להם כסף. הם השקיעו שם הון, מיליונים. יש שניים-שלושה מפעלים בצפון הרחוק, באזור קריית שמונה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא רק בצפון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יכול להיות שבעוד מקום. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> העלו כי אין תשתית לחבר מראש. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא. הם מבחינתם עשו את הכול, ובפועל הם השקיעו מיליונים, אבל המדינה לא עשתה את החיבור המגיע להם, וגם לא שילמה להם. אם אתה לא משלם, אותו מפעל נמצא בהפסד. אתה רוצה להעביר עודפים שבשביל לשלם להם, אבל בשביל מה להעביר את העודפים? כדי שלא תשלם ויהיה עוד כסף בקופה? הרי הם לא מקבלים, בסופו של דבר, כי זה משהו ישן ואתה מעביר למישהו אחר. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אני לא מכיר את הדוגמה הספציפית, ואפשר לבדוק לגבי אותם מפעלים ולהחזיר תשובה. ככלל, אנחנו מעבירים את העודפים במטרה לשלם, והכוונה של משרד הכלכלה היא לבצע באופן מלא את כל כלי הסיוע שלהם, ולא לשמור את הכסף בצד. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה זה פעולות לקידום התעשייה? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זאת תוכנית שכוללת כלי סיוע נרחבים. הכלי העיקרי הוא מענקים מתוקף החוק לעידוד השקעות הון. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה יש עודפים? למה זה לא בוצע? הם מתלוננים על זה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אין שום עיכובים. משרד הכלכלה מאשר למאות חברות, אם לא ליותר, מענקים, והכסף ניתן בפועל אל מול חשבוניות. אני אישרתי עכשיו למפעל, שהוא יכול לעשות השקעות ברכש ציוד של עד מיליון שקל. בכל פעם שהוא יבוא עם חשבונית, אני אתן לו אחוזים מסוימים מאותה חשבונית, כתשלום על המענק. אנחנו מתקצבים לפי ההערכות הטובות ביותר שלנו, ובסוף אנחנו לא יודעים כמה מפעלים יבואו בפועל. כל מפעל שמגיע, מקבל את הכסף שלו בתוך הימים שהחשב הכללי מחויב להם. העודפים האלה זה לא כסף שלא הועבר למפעלים, אלא הדלתא שלא יכלו לדעת במדויק כמה מפעלים יבקשו. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו נמצאים כמה חודשים ב-2022. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> יש תקציב גם ל-2022, כמובן בבסיס. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הם מתלוננים על זה. אנחנו שומעים כל הזמן שהם באים בטענות. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אני לא מכיר שמעוכב כסף לאף אחד ממשרד הכלכלה. אם יש דוגמה ספציפית, כמובן נשמח לבדוק, אבל יש כסף גם בבסיס, שאמור לכסות על התקופה עד שאותם עודפים עוברים, ואיתו משלמים. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> זה כבר הוצג לנו. כשנציגי משרד הכלכלה היו כאן, הם דיברו על ההבדל בין החברות שבונות תשתיות, לבין אלה שכבר חיברו וקיבלו. זה הוצג לי, זה רשום לי. קיבלנו תשובות על זה כבר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תוכנית 3840/04 – קידום היצוא ועידוד עסקים קטנים ובינוניים. בסיבות המרכזיות בגין הוצאות העודפים בתוכנית, יש עודפים לגבי קרן הלוואות בערבות המדינה לקורונה, שעדיין פעילה. כמה יש בקרן הזאת? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אנחנו מעבירים עודפים בגובה של כ-350 מיליוני שקלים. ככלל, הקרן פועלת על בסיס זכאויות, וכל מי שפונה ומאושר לו, מקבל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה אומר שמתוך 539 יש כ-350 מיליון? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הקרן עדיין פתוחה, ומי שזקוק יכול לגשת? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אחת הבעיות הייתה שאולמות שמחה לא יכלו להגיש, כי לא היו נותנים להם. לא אמרו את זה בקול, אבל לא הייתה להם אפשרות להחזיר, ולכן לא נתנו להם. במצב היום, כשאנחנו מעבירים את העודפים האלה לשנה הבאה, וכנראה יש שם כסף, כמו שאתה אומר, גם בעלי אולמות יוכלו? אתם מוודאים שגם הם יכולים לקבל את ההלוואה מקרן ההלוואות? הנושא הזה מאוד חשוב. העלינו אותו כמה פעמים, וזה נמצא עכשיו בפנייה. אני רוצה לוודא שמתוך 350 מיליון, גם אותם אלה שלא עבדו בקורונה, ועובדים עכשיו, יוכלו לקבל. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> הפעלנו הרבה כלים כדי לוודא מיצוי זכויות, כולל הוספת נציג חשב כללי לאותן ועדות אשראי בבנקים. חשוב להגיד, שמי שלא מגיש – אנחנו לא יודעים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא מדבר איתך על מי שלא מגיש. אני מדבר על בעלי אולמות שהגישו ולא נתנו להם. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> מי שהגיש, עשינו הכול כדי להגדיל לו את הסיכויים דרך קרן בסיכון גבוה, ודרך אותו נציג בוועדות. בעבר עלתה טענה, שיש כאלה שהבנקים אומרים להם כביכול לא להגיש, כי אין להם סיכוי. איתם אנחנו לא יכולים להתמודד, ואנחנו מעודדים את כל אותם עסקים להגיש. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה פירוש אתה לא יכול להתמודד עם הבנקים? אתה הפטרון של הכסף. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אני לא יודע אם מישהו לא הגיש. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם אני פונה אליך עכשיו כבעל עסק, והבנק אומר לי לא להגיש כי אין סיכוי. הבנק מוציא את האוויר, כי הרי להגיש זאת פרוצדורה. אם הוא פונה אליך, האחריות שלך כממונה על אותו בנק שנתת לו כסף, לשלוח אזהרה שאם יקרה מקרה כזה שוב, הוא לא יוכל להשתתף בזה. אתם עושים צעדים בנושא הזה? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אפשר להעלות בזום את גל לנדאו? << דובר >> גל לנדאו: << דובר >> שלום, לגבי שתי השאלות, קודם כול לגבי הנקודה השנייה, שבה הבנקים אומרים לעסקים לא להגיש, שאין להם סיכוי – אנחנו בהחלט במעקב על זה. אנחנו מקבלים המון פניות ישירות מעסקים, ומשוחחים באופן שוטף עם הבנקים. אנחנו גם מפעילים עליהם כלים שונים שיש ברשותנו להפעיל, כדי למנוע את זה. כמו שאמר גל בוועדה, אנחנו מעודדים את כולם תמיד להגיש, כי אנחנו מפקחים על הבנקים. יש נציג ציבור בוועדות, שבודק שהבנקים מאשרים למי שצריך, ולא עושים כל מיני מניפולציות. אנחנו ממש על זה ביום יום, וזה חלק ניכר מהעבודה. אנחנו מקבלים הרבה פניות, גם מחברי כנסת וגם מכל מיני גורמים, שמגיעים דרך פניות ציבור של עסקים ספציפיים. אנחנו מסייעים אחד אחד, ואם יש מקרים קונקרטיים, כמובן נשמח לבדוק ולסייע היכן שניתן. לגבי השאלה הראשונה על אולמות אירועים – כן, בוודאי. יש גם את המסלול המוגבר שנותן מענה, ועל ידי הפיקוח בוועדות האשראי אנחנו מוודאים, שמי שצריך – מקבל. בנוסף, בתחילת התפרצות האומיקרון, בינואר, החשב הכללי הוציא הקלה נוספת בקרן, שאמרה שאפשר לקבל גם הלוואות במסלול המוגבר, על בסיס תחזית ירידה בהכנסות ברבעון הראשון. להרבה אולמות אירועים לא היה צבר הזמנות קדימה בינואר-מרס, בגלל האומיקרון וכל חוסר הוודאות. החשב הכללי אישר שעל בסיס זה יהיה ניתן לחשב את הירידה בהכנסות, ולקבל זכאות להגשה במסלול המוגבר. זה עוד איזשהו כלי שסייע לאולמות אירועים, וגם לעסקים נוספים בתחום הזה – תיירות ואחרים – לקבל הלוואות. אנחנו במעקב שוטף אחרי זה ובקשר עם כולם, גם עם הארגונים היציגים שלהם, ומסייעים במקרים פרטניים שעולים אלינו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מבקש לשלוח אליי או לוועדה את הטבלה של המיצוי מבחינת העסקים. בהתחלה הצגתם לנו את זה בוועדה – זה היה באמצע הקורונה – על פי ההתפלגות לפי עסקים: אולמות, ביגוד, אופנה וכולי. וכמה הגישו ולא קיבלו. << דובר_המשך >> גל לנדאו: << דובר_המשך >> העברנו את הנתונים האלה לפני חודש וחצי ל-ממ"מ, ונעביר שוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נחזור להצבעה ב-11:44. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:39 ונתחדשה בשעה 11:44.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההתייעצות הסיעתית הסתיימה. כמו שאמרה נירה שפק, קיבלתם עוד קצת שעות לגמול השתלמות. פנייה מס' 38003, משרד הכלכלה, מי בעד? הצבעה הפנייה אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה התקבלה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו עוברים לפנייה הבאה של משרד התיירות, מס' 37002. << דובר >> נועם דן: << דובר >> הפנייה התקציבית מעבירה עודפים בסך 192,6 מיליוני שקלים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022, מתוכם כ-44 מיליוני שקלים עודפי קורונה במזומן, בעיקר עבור תוכנית הסיוע לענף המלונאות, בהתאם להחלטת הממשלה מס' 327, מיום 16 באוגוסט 2020, שהורחבה במסגרת החלטת ממשלה מס' 466, מיום 25 באוקטובר 2020, ובהחלטת ממשלה מס' 175, מיום 25 ביולי 2021. נכון לסוף שנת 2021, טרם הושלמה הבדיקה של כל המלונות שהגישו בקשות לסיוע במסגרת הפעימה השלישית והרביעית, ועל כן ישנם עודפים. בנוסף, מועבר סך של 106 מיליוני שקלים עבור תוכנית השיווק של המשרד, זאת עבור פעולות השיווק של המשרד בחו"ל, כאשר העודפים המחויבים נבעו מהתקשרויות קיימות, תחת פעילות השיווק בחו"ל, אשר בשל משבר הקורונה התבצעו בקצב איטי. וכן, בשל התקשרויות שהמשרד ביצע לצורך פעולות שימור ישראל בתודעה כיעד תיירותי בקרב קהלים בחו"ל, אשר חוצות שנה קלנדרית. כמו כן, נוצרו עודפים בתוכנית במסגרת שתי קרנות השיווק של מארגני תיירות נכנסת, שהמשרד פרסם, כאשר קרן אחת, בדיקתה טרם הסתיימה בשנת 2021, והקרן השנייה חוצה שנה קלנדרית לשנת 2022. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בתחילת משבר הקורונה החליטה ועדת הכספים, בהסכמת שר האוצר, על העברת 30 מיליון שקל לעיריית נצרת, כמו שהועברו סכומים גם לאילת וגם לטבריה. לאילת ולטבריה הכסף הגיע, לנצרת – מאז עברה יותר משנה – הכסף לא הגיע, למרות כל הפניות, גם למשרד האוצר וגם למשרד התיירות. נפגשנו עם השר והובטח גם לראש העיר. מה הסטטוס של ההעברה הזאת? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> אני מניחה שמדובר בכסף, שאמור להיות מוקצה לתשתיות פיתוח תיירותיות בעיר נצרת. נוהל פיתוח 21 יצא בצורה מצומצמת, והתייחס רק להחלטות ממשלה. ככל שהכסף שאתה מדבר עליו הוא במסגרת החלטת ממשלה, זה אומר שהוא הוקצה. השנה צפוי לצאת נוהל חדש לפיתוח תשתיות, ובמסגרתו אני מניחה שנצרת יכולה להגיש. << דובר >> קרן שפר: << דובר >> נצרת היא עיר ליבה אצלנו, וזאת עיר שאנחנו רואים בה עיר תיירות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מ-30 מיליון שקל, למרות ההחלטות, לא הגיעה אף לא אגורה אחת לעיריית נצרת. << דובר >> נועם דן: << דובר >> חבר הכנסת, איזו החלטת ממשלה זאת? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ההחלטה התקבלה כאן, בוועדת הכספים, ולאחר מכן הממשלה הודיעה לראש העיר, ושר התיירות נפגש איתנו ועם ראש העיר. הודיעו לו על 30 מיליון שקל, והייתה החלטת ממשלה במסגרת 100 מיליון שקל, כמדומני, לכמה יישובים. רק נצרת לא קיבלה. אם אתם יודעים למה, תגידו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד התיירות, אני מבקש לבדוק את זה, ולהחזיר תשובה לחבר הכנסת טיבי. יש עוד שאלות? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן. לגבי הסיוע לבתי המלון, למה זה מתעכב? כמה בקשות הוגשו, כמה אושרו ובכמה עדיין לא הסתיימה העבודה? << דובר >> קרן שפר: << דובר >> נכון להיום, אנחנו ממש בסיום שלוש הפעימות שהיו, לתקופה שמיוני 2020 עד מאי 2021. אלה עודפים, אבל נכון לעכשיו, תחילת אפריל, כבר סיימנו את הפעימה השלישית. עכשיו אמור להתפרסם נוהל חדש, שנותן סיוע על המחצית השנייה של 2021. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כשאת אומרת שזה הסתיים, זה אומר שהם קיבלו את הסיוע? << דובר >> נועם דן: << דובר >> יתרת הכסף תלויה בהעברת העודפים, כמובן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לגבי השתלמויות למורי דרך, קיימנו דיון בוועדת הכלכלה. היית בדיון? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נאמר לנו שזה לא כל כך עבד בנושא ההשתלמויות, הסבות ודברים מהסוג הזה. למה צריך את הכסף אם זה לא כל כך עבד? << דובר >> נועם דן: << דובר >> אני חושבת שדיברו על נושא ההכשרות המקצועיות, שגם היה בהחלטת הממשלה האחרונה, מס' 856, שהייתה בנובמבר. מדובר בחידוש ההכשרה שלהם, ויש לזה מספיק קהלי יעד של מורי דרך, שבאים ומחדשים את ההכשרה שלהם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> המשרד משלם על חידוש ההכשרה שלהם? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> יש לזה עלות, והמשרד ספג את זה בשנתיים האחרונות, כך שהם לא שילמו על כך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> העלות היא 800 שקל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> התיירות, אדוני היושב-ראש, הייתה אחד הדברים שנפגעו הכי הרבה בקורונה. מגיעים לפה עודפים ממשרד התיירות, וזה קצת צורם. ממשרדים אחרים זה פחות בעיה, כי יש דברים שלא בוצעו בשנה שעברה, ומבצעים אותה השנה ולכן יש עודף. אבל משרד התיירות, בכל הדברים האלה יש עודפים? אנשים ישבו פה ובכו. מורי הדרך היו אצלי ואצל כולם, היו בתי המלון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תשובה, בבקשה. << דובר >> נועם דן: << דובר >> חלק מההתחייבויות מדברות ממש על תוכניות הסיוע, גם עבור מורי הדרך – זאת תוכנית שבהשתתפות רשות הטבע והגנים, שמדברת על סיורים מסובסדים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה עודפים? למה לא נתנו להם בשנה שעברה? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> ההתחייבות כבר בוצעה. << דובר >> קרן שפר: << דובר >> ב-2021 הקצינו, במסגרת החלטת ממשלה 865 – החלטה חדשה לסיוע – 25 מיליון שקלים למורי דרך. 10 מיליון חייבנו בסוף השנה, כדי שנוכל להתחיל ישר. נכון לאפריל, 10 מיליון האלה כמעט נגמרו, כי יש היענות מאוד גדולה של מורי הדרך. הפעלנו המון מורי דרך, שמקבלים למעלה מ-1,000 שקל על סיור של שעתיים-שלוש. זה פרויקט מצליח, ותכף נגיע אליכם לגל נוסף. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה לא ביצעו את כל זה? למה הם היו צריכים לבכות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם ביצעו. נירה שפק, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בהמשך להערה הקודמת שלי, אני שמחה לראות ולשבח את משרד התיירות. כל החלטות הממשלה שמדברים עליהם, מצורפות כאן. אפשר לבדוק ולראות על איזו החלטה מדברים, ולקרוא את התוכן. הגיע הזמן שזה ייראה ככה. באמת, כל הכבוד על העבודה הזאת. << דובר >> קרן שפר: << דובר >> את מאלצת אותי לתת קרדיט למשרד האוצר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> נהדר. כך צריך להיות, וכך אנחנו יכולים לבדוק, כששואלים לאיזו החלטה מתייחסים. אני מלווה בעוטף את משרד התיירות, העבודה שם מטורפת וגם לשאלה של גפני, אני רוצה להגיד שלא תמיד זה תלוי במשרד התיירות. אני יודעת כמה לוחצים עליי לעבוד על ראשי רשויות בעוטף, ואומרים: הכסף עומד, הכסף עומד. עוד מעט מסתיימת 2021, והם לא הגישו תוכנית. מה קורה? שיגישו לתוכנית הבאה. זאת אומרת, משרד התיירות מגיש, מתכנן ונותן, אפילו לתערוכות, לאמפי ולכל מיני דברים כאלה, וצריך ללחוץ על הרשויות ועל החברה הכלכלית כדי לייצר את זה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני מקנא באופטימיות שלך. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאוד אופטימית. 70% מהתקציבים שסוכמו לעוטף עזה, כבר מומשו. משרד התיירות מלווה באופן אישי את ה-30%, כדי לקדם. אני אתן כדוגמה את חוף אשקלון, ושם אנחנו ממש מלווים באופן אישי, כדי לייצר את אתר הגלמפינג. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא רלוונטי לפניית העודפים. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומרת כל הכבוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל הכבוד. הלאה, מתקדמים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תוכנית 3702/08 – הפיצויים שניתנו למורי הדרך. אמרת שזה בערך 10 מיליון, וזה רק מוכיח שיש שם צימאון, וזה לא מספיק. זה שאתם נותנים להם 1,000 שקל עבור שעתיים שהם היו, הם בעצמם זעקו שזאת לא המשכורת האמיתית שלהם. המשכורת שלהם עדיין לוקה בחסר, והם באו לכאן ולוועדת הכלכלה לא פעם ולא פעמיים, ואמרו: זה לא מספיק. זה אפילו לא מתחיל. מדובר באלה שהיו נאמני קורונה בבתי ספר, היו ברט"ג ובכל מיני מקומות כאלה. לכן, המענה צריך להיות קודם כול לאלה שעדיין לא קיבלו אותו. << דובר >> קרן שפר: << דובר >> אנחנו מכניסים אותם בנגלה השנייה של 15 מיליון שקלים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נשאלתם לגבי המלונאות, ואמרתם שהפעימה השלישית הסתיימה. אני מסתכל על הסיבות המרכזיות, בגינן נוצרו עודפים בתוכנית, וכתוב שטרם הושלמה הבדיקה של כל המלונות שהגישו בקשות לסיוע, במסגרת הפעימה השלישית והרביעית של הסיוע, ועל כן יש להם עודפים. << דובר >> נועם דן: << דובר >> בסוף שנת 2021. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כלומר, נכון לעכשיו סיימתם את הפעימה השלישית. << דובר >> קרן שפר: << דובר >> יש לנו יתרות קטנות. הרבה פעמים אתה רוצה לעזור, והיתרות שיש הן בגלל שבתי מלון לא השלימו את כל הדוחות. אנחנו ממש ממש ביתרות האחרונות, ב-5-4 מיליון השקלים האחרונים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תוכנית 3703/16 – פעולות שיווק תיירות. כשאנחנו מדברים על 106 מיליון, זה רק בעודפים. כמה בסך הכול שיווק התיירות בארץ ובחו"ל מבחינת כסף? << דובר >> קרן שפר: << דובר >> ב-2021 זה היה בערך 200 מיליון שקלים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ויש פער של 50% לפחות? << דובר_המשך >> קרן שפר: << דובר_המשך >> כן. עשינו ביצוע במשורה, כדי לא לבזבז כספי ציבור. במקומות שהיינו להעלות קמפיין, וראינו שגל התחלואה עלה, עצרנו קמפיינים באמצע. ממש נהגנו פה באחריות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש לכם פילוח כמה בארץ וכמה בחו"ל? << דובר_המשך >> קרן שפר: << דובר_המשך >> בשנת תקציב רגילה, חלק הארי של תקציב השיווק תמיד יהיה בחו"ל. זה הסקופ שלנו. בתקופת הקורונה, עשינו יותר פעילות ויותר קמפיינים בתקופת הקורונה, כדי לעודד בתי מלון בערים. יש לנו עכשיו קמפיין מאוד גדול, בערים שמוטות תיירות נכנסת, כדי שישראלים יגיעו גם אליהן. אני מעריכה שהוצאנו כ-10 מיליון שקל לתיירות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני אשמח לקבל את הפילוח של המקומות שבהם פרסמתם, כולל האתרים הדיגיטליים והעיתונות. דבר אחרון, אנחנו יודעים שאתם נותנים פיצוי למלונות, ודיברנו על זה גם בפנייה הקודמת. זה היה באוגוסט, ואז המלונות הפקיעו מחירים. עשיתם משהו, כדי שפסח הזה לא יופקעו מחירים? אנחנו כבר שומעים שפסח הזה גם מפקיעים מחירים, והעלות למשפחה שרוצה לבוא היא עשרות אלפי שקלים, לעומת חו"ל. אנחנו משקיעים את הפרסום שלנו בחו"ל, ובסופו של דבר, אי-אפשר לצאת לבית מלון בארץ. גם בפנייה הקודמת העלינו את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, הנקודה ברורה. תשובה, בבקשה. << דובר_המשך >> קרן שפר: << דובר_המשך >> השר חרט על דגלו לנסות להוזיל מחירים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עזבי חרט על דגלו. מה אתם עושים? << דובר_המשך >> קרן שפר: << דובר_המשך >> יצאנו בקמפיין, והצטרפו בתי מלון עם מחירים סבירים, בין 500 ל-1,000 שקלים ללילה. הקמפיין הזה נמצא עכשיו באוויר. בהיבט של נוהל בתי מלון, ניסינו להגיע למעלה, כמה שיותר מעל המתקן המלוני. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אין לכם באמת שוט עליהם. << דובר >> נועם דן: << דובר >> עכשיו כן. הנוהל החדש, שמוסיף 150 מיליון שקלים בעקבות החלטת ממשלה 856, מדבר רק על מלונות שממש חוו הספד משמעותי בהכנסה, של 40%, ושהם מוטי תיירות נכנסת. כלומר, 40% מההכנסות שלהם בשנת 2019 היו תיירות נכנסת. כך אתה באמת יודע שמדובר באותם מלונות, שהפסידו הרבה הרבה יותר, כי הם לא פונים לקהל פנים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל לא שלא יפקיעו מחירים. << דובר >> קרן שפר: << דובר >> מלונות שקיבלו בפעימות קודמות, בהכרח לא יקבלו. הם לא יקבלו עכשיו, כי הם הפקיעו מחירים. << דובר >> נועם דן: << דובר >> בדגש על הרשתות הגדולות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוזרים ב-12:04. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:59 ונתחדשה בשעה 12:04.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, אנחנו עוברים במעמד חגיגי זה להצבעה על פנייה תקציבית של משרד התיירות, מס' 37002 – מי בעד. הצבעה הפנייה אושרה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> רוויזיה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מגיש רוויזיה על נצרת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה, ויש רוויזיה. אנחנו עוברים לפנייה הבאה, מס' 78001 – פיתוח תיירות. << דובר >> נועם דן: << דובר >> הבקשה התקציבית נועדה להעברת סך של 94 מיליון שקלים, עודפים במזומן משנת תקציב 2021 לשנת התקציב 2022, מתוכם כ-81 מיליוני שקלים עבור פיתוח תשתיות תיירות בגליל ובגולן, לפי החלטת ממשלה 326, מיום ה-16 באוגוסט 2020. בנוסף, סך של כ-13 מיליוני שקלים עבור תקצוב תוכנית ההשקעות, בהתאם להגשת דרישות תשלום שהגיעו מאוחר בשנת 2021 מהמלונות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איזה ערים יש פה? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> לא מדובר על ערים ספציפיות. מדובר על אזור הגליל והגולן, וזאת החלטת ממשלה שהתקבלה כבר בממשלה הקודמת, במסגרת החלטת הממשלה הגדולה על סיוע בתוכנית כלכלית בגין משבר הקורונה. משרד התיירות עובד עכשיו על נוהל, שאמור להיות מפורסם ממש בימים אלו, שמכוון לאותם אזורים, לגליל ולגולן, לצורך פיתוח תשתיות תיירות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה זה הגליל והגולן? למה דווקא הגליל והגולן? למה לא הנגב? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> זאת החלטת הממשלה, שהתקבלה על ידי הממשלה הקודמת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הממשלה לא מעניינת אותי. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> הקודמת, הקודמת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> גם הקודמת לא מענינת אותי. אני רוצה לדעת למה הגליל והגולן. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> זה צריך להיות הפוך – אתה צריך להיות בעד, ואנחנו נגד. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> הייתה החלטה נפרדת לנגב ולעוטף, החלטות מס' 546, 556. צריך להכיר את כל ההחלטות האלה. יש שש החלטות, גפני. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אתה צודק שזה פסול לקבל החלטות - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אם את יכולה, להקשיב לי ולא לשמוע מה שצועקים. אני פשוט נעלב מזה. << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> חס וחלילה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> את אשת מקצוע, ואת באה להסביר מקצועית. אני שואל אותך בנושא פיתוח התיירות, מה מיוחד בגליל ובגולן? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת הייתה ההחלטה של הממשלה הקודמת, לחיזוק הגליל והגולן. מה זה קשור? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני יכול לשאול משהו בוועדה הזאת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יכול, אבל כבר קיבלת תשובה. אתה תשובה לתשובה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> עוד לא קיבלתי תשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קיבלת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה קיבלתי? החלטת ממשלה. אני בוועדה בכנסת, לא בממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יכול בוועדה בכנסת לתקן את החלטת הממשלה? לא. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה יכול, וזה התפקיד שלך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה הגליל והגולן? אני שואל את משרד התיירות. << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> צירפתי את ההחלטה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה לא נגב? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> יש החלטת ממשלה על הנגב. יש החלטה של פיתוח מוצר תיירותי בנגב. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> יש עודפים גם לנגב? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> לא, כרגע אין. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> מוקצה תקציב בבסיס לצורך פיתוח המוצר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> וזה בסדר? השתמשו בכל הבסיס בעניין של הנגב? הפיתוח של שדה בוקר, למשל? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כשיש עודפים – טוב; כשאין עודפים – גם טוב. מה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא רוצה לדעת שהשתמשו בזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השתמשו. התשובה היא כן. << דובר >> קרן שפר: << דובר >> המשרד מפרסם נוהל בכל שנה, ורשויות מוזמנות להגיש. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני רוצה לדעת האם היה פיתוח באזור של מצפה רמון. << דובר_המשך >> קרן שפר: << דובר_המשך >> ודאי. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה ודאי? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם יהודה ושומרון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלום, חבר הכנסת אשר, מה שלומך? << דובר >> נועם דן: << דובר >> אזור מצפה רמון מוגדר גם כאחד גם מאזורי הליבה בתיירות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מוגדר. אני שואל האם השנה הם קיבלו תקציבים לפיתוח. זה מה ששאלתי. << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> הנוהל עוד לא פורסם, והוא צפוי להיות מפורסם ממש בימים הקרובים. << דובר_המשך >> קרן שפר: << דובר_המשך >> אנחנו עושים פרויקט ענק לפיתוח - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. עוד שאלות? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש אינדיקציה לערים שנכללות בפרויקט הזה? אמור להיות, למשל, טבריה וקריית שמונה. את יודעת להגיד אם הן בתוך התוכנית? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> הנוהל יפורסם, וערים שנמצאות באזור הגליל והגולן, שיגישו ויעמדו בכל הקריטריונים, יקבלו את הסיוע, יקבלו את הסבסוד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה מיועד הסיוע? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> לפיתוח תשתית תיירותית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה זה? מה זה? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> למשל, טיילת, שביל אופניים, איזושהי תצפית. << קריאה >> קרן שפר: << קריאה >> את כל הפיתוח התשתיתי התיירותי בעכו וביפו, עשה משרד התיירות. << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> למשל, טיילת בטבריה. זה חלק מהדברים שדנים בהם, ולדעתי כבר קיבלו תקציב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זאת אומרת, כל רשות בגליל ובגולן, שתרצה להקים טיילת, תקבל. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תשתיות תיירות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אופיר, מדברים על עודפים, על דברים שכבר קבעו בשנה שעברה. << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> נתתי דוגמה לתשתית תיירותית, טיילת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל רק עכשיו הם קובעים את הנוהל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> עכשיו יפורסם הנוהל. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אז למה עודפים? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> אלה עודפי קורונה. זה עניין טכני. זה פשוט לא בוצע. הנוהל עדיין לא פורסם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הם לקחו את זה מקופת קורונה, שמו את זה בתקציב, ומהתקציב הזה הם מפנים לתשתיות תיירות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זה מה שפרסמתם בשנה שעברה. << דובר >> קרן שפר: << דובר >> יש תקציב נוסף. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הצורה הזאת לא תקינה, אבל בסדר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> זה כנראה מהמענקים לעצמאים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בתוכנית 7802/01 – בינוי בתי מלון, אלה בתי מלון בכל הארץ, חוץ מהרצליה ומתל אביב? << דובר >> נועם דן: << דובר >> נכון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה התקדם מפעם שעברה? כמה מלונות היו? ארבעה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן, היה לנו דיון על זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כמה הגישו מאז וכמה קיבלו? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> קבלת התקציב היא לפי אבני דרך. אני לא יודעת להגיד לך איזה מלונות נמצאים עכשיו בדיוק באיזו אבן דרך, אם זה אחרי קבלת היתר בנייה. << דובר >> קרן שפר: << דובר >> יש למעלה מ-70 בתי מלון, שהם בשלב כזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> 70 בתי מלון בהקמה? << דובר_המשך >> קרן שפר: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בכל הארץ, מלבד הרצליה ותל אביב. << דובר_המשך >> קרן שפר: << דובר_המשך >> הם לא מקבלים את הסבסוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, באילת מקבלים סבסוד? << דובר_המשך >> קרן שפר: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נראה לי שלגבי אילת יש החלטת ממשלה אחרת, והם לא נמצאים פה. << דובר_המשך >> קרן שפר: << דובר_המשך >> הם נמצאים בתוך זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גם מקום שיש לגביו החלטת ממשלה, כמו אילת, זה בנוסף? << דובר_המשך >> קרן שפר: << דובר_המשך >> כן, בנוסף. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בגליל ובגולן, שם המחירים יותר סבירים וזה בסדר לתת שם סיוע. אבל מה עושים במקומות, שבהם אנחנו נותנים סיוע, ומצד שני, המחירים שם מגיעים למחירים מטורפים שאי אפשר לעמוד בהם? למה אנחנו מסבסדים מישהו, שבסוף קובע כאלה מחירים לאזרחים? << דובר >> קרן שפר: << דובר >> הדרך היחידה היא להגדיל היצע ולגוון את ההיצע, וזה מה שאנחנו מנסים לעשות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה אתם לא נותנים בתל אביב ובהרצליה? כי המחירים שם גבוהים? << דובר >> נועם דן: << דובר >> יש שם כדאיות כלכלית לבניית בתי מלון. גם אם הם לא יקבלו את המענק, שעומד על סך 20%, הם יבנו בתי מלון. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> ובמלון אחר אין כדאיות כלכלית? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> מבדיקות שערכו משרד האוצר, והחוק לעידוד השקעות הון, מעריכים שפחות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה אתן עונות על השאלה של אופיר כץ לגבי המחירים בבתי מלון? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> כיום, החוק לא מתנה את המענק בקביעת המחיר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל את אומרת שאת תל אביב והרצליה שמתם בצד. למה מלונות יקרים באילת מקבלים? << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> זאת מפת עדיפות לאומית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל אין הבדל בין אילת לתל אביב מבחינת המחירים. << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> אילת היא עיר פריפריה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מסכים איתך שיש פה איזשהו עיוות. אני מסכים. אנחנו רואים את המחירים המופקעים באילת, והשאלה אם הכלים לטפל בזה, הם הכלים האלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אולי אנחנו צריכים לחשוב על זה. << דובר_המשך >> נועם דן: << דובר_המשך >> אני יכולה להגיד שהצו, שמאשר את מפת העדיפות לאזורי עדיפות שזכאים למענקים, מאושר בכל שנתיים. לדעתי, הוא צריך להגיע בשנה הבאה שוב, ואתם לגמרי יכולים לקבל החלטה, שאתם מצמצמים אותו לאזורים עוד ספציפיים. מחליטים שאילת או נתניה, למשל, לא יהיו שם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוזרים להצביע ב-12:18. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:13 ונתחדשה בשעה 12:18.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מס' 78001 – פיתוח תיירות, מי בעד? הצבעה הפנייה אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש עליה רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש מרשות המסים ומשרד האוצר, אגף תקציבים, שרלוונטיים לחוק של נקודות הזיכוי, נתחיל את הישיבה בשעה 12:30. נא להיערך. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:20. << סיום >>