פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 113 ועדת הכספים 02/05/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 262 מישיבת ועדת הכספים יום שני, א' באייר התשפ"ב (02 במאי 2022), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלינה ברדץ' יאלוב משה גפני אופיר כץ יצחק פינדרוס מיכל שיר סגמן נירה שפק חברי הכנסת: אלון טל שלמה קרעי מוסי רז מוזמנים: נעם שרלו בריגה – רפרנט תקשורת ומדע, אגף התקציבים, משרד האוצר יפתח עשהאל – רפרנט שיכון ודתות, אגף התקציבים, משרד האוצר נטע בר זיו – רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר עידו מור – רפרנט אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר יואב הכט – רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר עפרי אשל – רפרנטית פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר יגאל גוטשל – רפרנט תכנון וסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר יובל צפריר – רפרנט רשות המסים, אגף התקציבים, משרד האוצר מיכאל בן דהן – רפרנט פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר מלסה ווסה – מנהל תחום תקציבים, משרד האוצר שרונה לוי – ראש תחום הוצאות ותשלומים, משרד האוצר ספי אלטלט – תקציבן, משרד האוצר אפרת תבור שני – רו"ח, תקציבאית, משרד האוצר טניה גויכמן – מרכזת תקצוב, רשות המסים, משרד האוצר אורעם שיימס – סגן ראש אגף תקציבים, משרד ראש הממשלה שירי יחזקאל – אגף תקציבים, משרד הביטחון אליאנה רובנוביץ – מנהלת תחום תקציב ורכש, משרד התקשורת גלעד ונגרובר – מנהל אגף תקציבים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יובל פרידמן – מנהל מינהל כספים, הרשות לבטיחות בדרכים מתן אונגר – תקציבן, מינהל התכנון אתי מזרחי – מנהלת תחום התקשרויות ותקצוב, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, משרד הבינוי והשיכון מיטל פוירשטיין עמר – סמנכ"לית הון אנושי, מינהל רשות התחרות גלעד שור – מנהל תחום משאבים ושלטון מקומי, האגף לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים קרן יצחקי פרוכטמן – מרכזת בכירה, המשרד להגנת העורף דוד נחום – תקציבן, המשרד לשירותי דת ירמיהו גור – סמנכ"ל תכנון, המרכז למיפוי ישראל אורי שבת – ראש אגף אסטרטגיה ומדיניות, רשות המים מעיין אוחיון – מנהל תחום תקציב, רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים משתתפים באמצעים מקוונים ראפת דיבסי – מנהל תחום בכיר, תקציב, משרד האנרגיה ענת בן עזרא זקן – סמנכ"לית בכירה, אסדרה, מינהל וארגון, הרשות להגנת הצרכן ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. ישיבה אחרונה בזמן הפגרה. אני גם מצהיר על כך לפרוטוקול. בשבוע הבא אנחנו נתחיל את כנס הקיץ שיבוא עלינו לטובה. יש לנו הרבה מאוד סוגיות לדון בהן אבל היום נתרכז בהעברות תקציביות ויש לנו לא מעט. אני מקווה שנוכל לעשות זאת בצורה יעילה ואפקטיבית. לפני שנתחיל, הצעות לסדר. חבר הכנסת בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב ראש. אנחנו שבוע לפני פתיחת כנס הקיץ של הכנסת שצפוי להיות, לפחות בעיניי, אחד הכנסים הכלכליים החשובים בעשרים השנים האחרונות. לאחר שהצלחנו בשנה האחרונה להגיע להישגים מרשימים ברמת המקרו, בהורדת הגירעון, באבטלה ולהעביר רפורמות מרחיקות לכת, זו העת להרחיב ולהעמיק את ההצלחה במרמת המקרו למיקרו לכיס של כל אזרח. כבר בפתח המושב הקרוב נקדם את מענק האומיקרון לעצמאים, נקודות זיכוי למשפחות עובדות, הכפלת מענק עבודה ומהפכה בנקודות זיכוי לעולים חדשים. מתחילים כמובן ביישום רפורמת הייבוא שבעיניי היא הגורם המרכזי בהורדת יוקר המחייה, מתקדמים עם הקלות ברישוי עסקים ואתמול הייתה מסיבת עיתונאים בנושא ברפורמת החקלאות. בשלבי סיום נמצא מתווה רשת ביטחון לעצמאים, גם רפורמה נהדרת ומקיפה בדיווח העסקים הקטנים לרשות המסים, וכמובן הצעדים המתוכננים בתחום הדיור. כל מה שמניתי ישנה את פני כלכלת ישראל, יוריד מחירים, יגדיל את ההכנסה הפנויה לכל אזרח אבל על מנת שזה יקרה, אנחנו כמובן חייבים יציבות פוליטית וחייבים לשמור על ממשלה יציבה ומתפקדת, להימנע מעוד סבב של אי יציבות וטלטלה מיותרת ומזיקה, ועל כן עלינו, על כל חברי הכנסת, מוטלת אחריות. אנחנו חייבים להפנים את חשיבות השעה ולהבין כי היציבות הפוליטית היום היא המפתח גם להורדת יוקר המחייה וגם בסופו של דבר לעלייה ברמת החיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. קודם כל, ניחומים למשפחת גילאון על מות חבר הכנסת אילן גילאון. לי אישית יש הכרת הטוב המיוחדת לחבר הכנסת אילן גילאון עליה דיברו אתמול רבות. כולם יודעים שבשנת 2017 בדיון על חוק המרכולים אבי זיכרונו היה שר לשירותי דת וחבר כנסת ולא היה יכול להגיע להצבעה שהייתה אולי אחת ממלחמות הדגל של מרצ. בכל זאת ידענו שצריך להביא את אבא לכנסת, זה היה קשה להביא אותו, אבל הוא מצדו אמר לי שהוא בכל מצב מגיע. אז הייתי יועצו של השר דרעי. הוא אמר לי שהוא מגיע בכל מצב ולא משנה אם זה באמצע טיפול ואם הוא צריך להפסיק את הטיפול. אמר שלכבוד השבת הוא מגיע בכל מחיר וגם במחיר שיצטרך לשלם על כך בחייו. אילן גילאון, חבר כנסת ממרצ, מהקצה השני בדעותיו משל אבי שמע את זה, פנה ליושב ראש הסיעה שלנו, התקשר אלי באופן אישי ואמר לי שאבא לא מגיע וכי הוא מקוזז איתו. אמרתי לו שלהיות מקוזז, אנחנו יודעים שלא נותנים לו. אז יושב ראש הקואליציה היה יואל חסון שבשום פנים ואופן לא הסכים ולא גילה ולו טיפת אנושיות אחת ואמר שהוא לא מוכן שיתקזזו. אילן אמר שהוא לא שואל אף אחד, שהוא מתקזז עם אבא ואכן כך היה. אבא לא הגיע לקריאה ראשונה. לאחר מכן בקריאה שנייה ושלישית אמנם לא הרגיש טוב אבל הצליח להגיע. כשפגשתי את אילן בכנסת, חיבקתי אותו ואמרתי לו תודה רבה. אמר לי שאין תודה רבה, אין על מה, אנושיות לפני הכול, וינון, מתי שאתה צריך, אתה לא שואל אף אחד, לא מחפש אף אחד, אילן גילאון הוא הכתובת. אילן היה כזה. אילן היה זה שדואג לחלשים, הוא תמיד היה עבור החלשים. אצלו זאת לא הייתה סיסמה אלא הוא אמר שאנחנו עובדים אצל החלשים, וכי אם כל אחד בכנסת ירגיש מי שהוא חלש, ירגיש אדם עם מוגבלות, הוא יצליח לחוקק ולהעביר חוקים. אנחנו זוכרים את המלחמה שהוא ניהל מתוך האופוזיציה עבור זכויות לאנשים עם מוגבלויות, הנגשה במוסדות החינוך, וגם הצליח. הוא הצליח להעביר בקריאה טרומית את הצעת חוק להגדלת קצבת הנכות לשכר המינימום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא בכה כשזה עבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא בכה. הוא עלה ובכה והוא בכה לא בגלל שאילן היה אדם עם מוגבלות כי הוא לא הרגיש זאת כאילו הוא עצמו כזה אלא הוא הרגיש את השני. זה היה אילן גילאון. אדם. לאחר מכן הייתי איתו מספר פעמים בקשר, גם לאחרונה, ותמיד שוחחנו ודיברנו בחיבה. הוא תושב העיר אשדוד, היה סגן ראש העיר, ורק בשנתיים האחרונות הוא עבר לרמת גן. גם כסגן ראש עיר באשדוד תשמעו עליו רק דברים טובים. זה לא שתשמעו דברים רעים, תשמעו רק דברים טובים כי אילן היה אדם מיוחד, אדם בשביל כולם והכי חשוב, הוא היה אדם לפני הכול. לכן כל אחד מאיתנו צריך לעשות משהו במה שהוא מאמין, בדרך של אילן כדי שזה יהיה לעילוי נשמתו וימשיך את דרכו בעוד מעשה טוב ובעוד גילוי אנושיות. אני חושב שאילן היה סמל וזה סמל שלא צריך לומר שהיה אלא זה סמל שצריך להמשיך ולהיות כאן איתנו. זה על אילן גילאון. כולנו חבים לו וצריכים להסתכל עליו וללמוד ממנו. כמו שאומרים, במעבר חד לימינו אנו. שמעתי את דבריו של ידידי היקר ולדימיר. אני מסכים איתך שצריך יציבות. אני מסכים איתך שכדי לתפקד צריכה להיות כנסת יציבה. אני זוכר שזעקתם על כך עת הממשלה לא הייתה יציבה והכנסת לא הייתה יציבה ואמרתם צאו לבחירות. לכן אני רוצה להמשיך את דבריך ולומר: צאו לבחירות. הגיע הזמן. אם הכנסת לא יציאה, אנחנו 60-60, הגיע הזמן לצאת לבחירות ושהעם יחליט. אני לא יודע אם אנחנו יכולים ממשלה בכנסת הנוכחית אבל הגיע הזמן לצאת לבחירות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בממשלה הקודמת היו חודשיים שלא התקיימה ישיבת ממשלה ולכן קראנו לזה ממשלה לא מתפקדת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עדיף שלא תהיה ישיבת ממשלה מאשר תהיה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> בפעם האחרונה שבדקתי, אתם 54. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא יודע איך האצבעות שלך סופרות. כנראה ספרת כמה ביחד בקואליציה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> אלא אם כן אתה סופר גם את המשותפת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו כאופוזיציה, כרגע אנחנו נמצאים עם 60. ולדימיר, אמרת לא פעם וגם אתמול אמרת שבוועדת הכספים העברתם הכול והכול בסדר. אם כן, לא חכמה להעביר בוועדת הכספים כאשר השוויוניות כאן היא מכאן והלאה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אני מזכיר לך שהרבה דברים העברנו כאן בהסכמה וביחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכף אני אגיע גם לזה. בדיוק אני בא לומר גם את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה באמת גילוי מרעיש שלקואליציה יש רוב בוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם ריבוי דורסני, אבל ייאמר לזכותו של יושב ראש הוועדה שהרבה דברים בזכותו באנו, נכנסנו לחדר והעברנו אותם גם בהסכמה. יש דברים שלא הסכמנו עליהם וכקואליציה דורסנית מבחינת האחוזים שלכם, העברתם אותם. היו פעמים שידעתם שאתם לא מצליחים להעביר ולכן הגשתם בקשה להתייעצות סיעתית וביקשתם להגיש רוויזיה. זה לא חכמה להעביר. יש אדם שאומר שהוא הגיע לסוף המסלול אבל השאלה אם הוא הגיע חבול ופצוע או חלילה ללא רוח חיים או שהוא הגיע בריא ושלם כאשר ראשו למעלה. אתם לא נמצאים עם הראש למעלה, אתם אפילו נמצאים חבולים, פצועים ואפילו בהחייאה. לכן אני אומר שהרפורמה שהגשתם, גם מה שאתם רוצים לעשות בחקלאות, זה עדיין לא נגמר. זה אמור להגיע למליאה. הגשתי מכתב. הנה, קח אותו. אני אומר לך, תשמרו על החברים שלכם בקואליציה כי ככל הנראה יש לכם בעיה גדולה להעביר את הרפורמה הזאת. אל תתגאו בה עד שהיא לא תעבור. לגבי האומיקרון. תקרא מה כתבו כל הבכירים ואחרי שתעבור על כל מה שהם כתבו על התכנית הזאת אתם תתביישו על כך שהצעתם אותה. קשה לראות את זה עובר כשאתם מכניסים את זה. ימים יגידו אבל הימים האלה לא רחוקים אלא הם ימים קרובים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה היה אחלה נאום קדם בחירות. יש לך עוד הרבה זמן לתרגל כי עד הבחירות יש לנו עוד הרבה מאוד זמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוא נראה אם התקציב יעבור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מבטיח לך כאן את כל הבמה כדי שתוכל לדבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מוכן להתחייב שהתקציב יעבור כמו שכל הזמן התחייבת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נעשה את כל המאמץ שהתקציב יעבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מוכן להתחייב כפי שהתחייבת כל פעם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נעשה הכול כדי התקציב יעבור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מתחייבים על מקסימום מאמץ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפני שהתקציב יעבור, יש לנו העברות תקציביות. אופיר, אתה רוצה הגיד משהו? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן. תודה אדוני היושב ראש. חברת הכנסת שיר, הייתי שמח לשמוע את התגובה שלך על חברת הקואליציה שלך – אבתיסאם מראענה - שהולכת ליום הזיכרון הישראלי-פלסטיני. זאת שימינה אמרו שזאת בושה שבג"ץ הכשיר אותה כחברת כנסת, שהיא מבזה את זיכרון השואה ואת חיילי צה"ל הגיבורים. הייתי שמח לשמוע את העמדה שלך, מה את אומרת על זה שיושב ראש ועדה וחברת קואליציה שלכם הולכת למפגש המחפיר הזה. לגבי האומיקרון. אדוני היושב ראש, יזמתי יחד עם חבריי מהאופוזיציה דיון מיוחד במליאה. עזוב את העובדה שלפני יותר חודשיים ליברמן עשה כבר מסיבת עיתונאים והבטיח שנעזור וכי כל עצמאי שנפגע באומיקרון יקבל פיצוי.ץ עד עכשיו לא הבאתם את זה להצבעה למרות שאמרנו שתביאו ואנחנו נתמוך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה קצת מבלבל עם העובדות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אחר כך תתקן את העובדות כפי שאתה רואה אותן. כפי שאני רואה אותן, ב-28 בפברואר הוא עשה מסיבת עיתונאים ואמר שיפוצו אבל עד עכשיו לא עשיתם עם זה שום דבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוץ מהעובדה שזה אושר בוועדת שרים לחקיקה ויעלה למליאה בשבוע הראשון של הכנסת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> את העצמאי זה מעניין? העצמאי רוצה את הכסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא יקבל את הכסף ברגע שנחוקק אתה חוק ונעשה את זה מהר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לגבי התכנית עצמה. זאת תכנית מחפירה. בושה שבכלל הבאתם את התכנית הזאת. הדברים היחידים שיש שם שבולטים לעין הם איך באוצר מנסים לא לתת לעצמאים. שמים כל מיני מכשולים, כל מיני קריטריונים כדי לתת כמה שפחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למשל? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למשל לא לתת עד דצמבר. למשל העליתם מ-25 אחוזים פגיעה ל-35 אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא היו 40 אחוזים? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היו 25 אחוזים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היו גם 40 אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נתווכח על כך הרבה עת נתחיל לדון בחוק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כשאנחנו הבאנו את זה עד 100 מיליון, כשאתם הגבלתם עכשיו ל-60 מיליון, אתה זוכר מי צעק ש-100 מיליון זה לא מספיק? חברי האופוזיציה, אתה ומיקי לוי שהשתולל כאן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה יגיע לוועדה ואנחנו נדון בזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אמרתם למה עשיתם 100 מיליון ובואו נעשה עד 400. זה היה מאבק שלכם ואנחנו הקשבנו להם לטובת העצמאים והגדלנו את הסכום ל-400 ואז העלינו את רף הפגיעה. כאן מלכתחילה אתם קובעים 35 אחוזים. הגבלתם את זה ל-60 מיליון. אתם נותנים להשוות רק לשנה אחת. למה? תנו להם להשוות לשנתיים. אתם רוצים באמת לעזור, תנו להם להשוות לשנתיים כך שיותר אנשים יקבלו. כל הארגונים יוצאים נגד התכנית הזאת. אני רוצה להגיד לך שאני מאוד מקווה שכפי שאנחנו קיבלנו את התכניות מהאוצר ונאבקנו ביחד, קואליציה ואופוזיציה, ושיפרנו והוצאנו את התכניות אחרות לגמרי, אני מקווה שבתכנית הזאת - אנחנו אמרנו שנתמוך בקריאה הראשונה – כשזה יגיע לוועדה, אני מקווה שלא יהיו כאן רובוטים שיעבדו למען האוצר ולא למען העצמאים. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לעבור להעברות תקציביות? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא. גם אני ביקשתי הצעה לסדר. אדוני היושב ראש, בגלל דברי השנאה שנשמעו כאן קודם, אני רוצה להבהיר. מאז שנת 2006 אני משתתף בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני שמארגן פורום המשפחות השכולות ולוחמים לשלום. אני רוצה לשאול מי אתם שתגידו למשפחות שאיבדו את החיילים שלהם בצבא איך לציין את האבל שלהן? איזו חוצפה ואיזו שנאה צריך כדי להשמיע את הדברים שאמר כאן חבר הכנסת כץ. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ומה עם רוב המשפחות השכולות שמזדהות - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אל תפריע לי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא להפריע. אתה תרצה להגיד משהו, תוכל לעשות זאת. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מי אתם שתתקפו אדם שאיבד את הבן שלו שהיה בן 13, ילד שלא עשה שום דבר, בטעות אולי, על כך שהוא מציין את יום הזיכרון עם המשפחות השכולות הישראליות? מי אתם שתתקפו את החבר שלי בסאם, שהבת שלו שהייתה בת 10 קיבלה בגב כדור שהרג אותה ואתם תוקפים אותו על ההשתתפות שלו בטקס יום זיכרון ישראלי-פלסטיני? מי שתוקף את הטקס הזה הוא אנטי ישראלי, נגד חיילי צה"ל, מבזה את חללי צה"ל. תתבייש לך חבר הכנסת כץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תתבייש לך אתה שאתה מגבה כנס כזה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> תתבייש לך. חצוף. שונא את צה"ל, שונא את חללי צה"ל, שונא את מדינת ישראל, שונא את הפלסטינאים, שונא את העולם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתה שונא את חיילי צה"ל שרוצים לשפוט אותם בהאג. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> גועל נפש. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתם שונאים את חיילי צה"ל. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> גועל נפש צרוף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מוסי רז ואופיר כץ, אתם בקריאה ראשונה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתם רוצים להעמיד אותם לדין. תתביישו. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> שונא ישראל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> על מה, על זה שהם שומרים עלינו? בושה ששמו אתכם בקואליציה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה חי בבועה, אתה לא רואה שיש כאן אויבים שרוצים להשמיד אותך ואותי ואת כולנו? אלה שאתה יושב איתם. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אביר ארמין בת 10 שקיבלה כדור בגב, היא אויבת? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> טקס הזיכרון הזה, אלה שיושבים איתך בטקס הזה היו רוצים להשמיד אותנו ולהעיף מהאדמה הזאת. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אתה אל תקבע למי שיושב בטקס מה הוא היה רוצה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה טקס שהוא חרפה, וחרפה שחבר כנסת במדינת ישראל משתתף בטקס חרפה כזה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> שונאי ישראל. זה מה שאתם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתה שונא ישראל ושונא חיילי צה"ל. מי שרוצה להעמיד אותם לדין, שונא אותם. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הייתי בצה"ל יותר ממך ואל תיתן לי ציונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר כץ ומוסי רז, קריאה שנייה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אתה מבזה את חללי צה"ל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תשאל את המשפחות השכולות מה הן חושבות על הטקס. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מי שמארגן את זה, אלה משפחות שכולות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מספיק עם הוויכוח. הוויכוח שלכם והמלים בהן אתם משתמשים כרגע, למרות חילוקי הדעות, הם אלה שפוגעים במשפחות השכולות. אני מבקש שעם כל הוויכוחים שיש, עם כל חילוקי הדעות ועם כל האמוציות, כאשר מדובר על משפחות שכולות, תשמרו על שיח תקין והולם. העברה תקציבית ראשונה מספר 13003. פנייה לוועדה מספר 14-15, משרד האנרגיה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> רפרנט אנרגיה, אגף תקציבים. אנחנו מבקשים לדון בסעיף 34, משרד האנרגיה, פנייה מספר 34003. הפנייה נועדה לתקצב את סעיף 34 ב-25 מיליון שקלים בהוצאה, ב-150 אלפי שקלים בהוצאה מותנית ובשני תקני כוח אדם. הפנייה מחולקת לתכניות. תכנית ראשונה היא הוצאות שכר, תקצוב של שני תקנים במשרד האנרגיה לצורך היערכות משק הדלק בהתאם להחלטת ממשלה 1231 בנשוא אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה ותיקון החלטת ממשלה. התכנית השנייה היא יחידות מקצועיות 343003, תקצוב של 150 אלף שקלים בהוצאה מותנית עבור פעילות של אכיפה ותפיסת דלקים. בנוסף סך של 20 מיליון שקלים עבור שינוי בתחזית הרשאות עבר שניתנו לשם פיתוח תשתית החלוקה של הגז הטבעי. התכנית השלישית היא תפעול ופעולות במכון הגיאולוגי, 343102. מדובר ב-5 מיליון שקלים עבור תקצוב פעילות מחקרית בנושא ים המלח בהתאם להחלטת ממשלה 3742 מיום 15 באפריל 2018 שעניינה סיוע ליישובים ולרשויות באזור ים המלח להתמודדות עם נזקי הבולענים ותיקון החלטת ממשלה בהתאם לקצב הביצוע של הפעילות בפועל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות, חברי הכנסת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלום לך. קודם כל, לגבי תכנית 343003. יש שם תכנית לגבי מפרץ חיפה. מה היעדים של התכנית? ראיתי שב-2015 הייתה החלטת ממשלה ולאחר מכן הייתה שוב ב-2021. מה היעדים? מה נעשה עד עכשיו? תן לנו קצת רקע על התכנית כי כפי שנראה כרגע מפרץ חיפה עדיין ממשיך בזיהום האוויר והוא עדיין לא ירוק. << אורח >> עידו מור: << אורח >> אני אדייק. יש כאן תיקון שנדרש לעשות בפנייה, שנשלח לוועדה. התכנית היא 343001. זאת תכנית השכר. נמצא ב-זום תקציבן משרד האנרגיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אשאל אותך לגבי התקנים. מאיזה משרד אתם לוקחים שני התקנים? אתם מניידים אותם בתוך המשרד? << אורח >> עידו מור: << אורח >> כן. אנחנו מניידים אותם בתוך המשרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאיפה לאיפה? למה? מה קרה? מה הצורך שהתעורר? << אורח >> עידו מור: << אורח >> אני אומר בגדול ואם צריך פירוט, התקציבן ישמח לתת אותו. התקבלה החלטת ממשלה שהתכלית שלה הוא להיערך בין השאר בצורכי משק האנרגיה מבחינת יתירות כדי שיהיה אפשר בעתיד לשנות את פעילות מתקני הזיקוק בחיפה ולצורך כך מינהל הדלקים במשרד האנרגיה צריך להיערך והוא צריך לייצר יותר פעילות ולשם כך להשתמש ביותר כוח אדם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה תקנים יש היום ולאיזה תפקידים רוצים להכניס את שני התקנים? << אורח >> עידו מור: << אורח >> במינהל הדלקים או בכל המשרד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במינהל הדלקים. מאיפה אתם לוקחים בתוך המשרד? << אורח >> עידו מור: << אורח >> אנחנו לוקחים את זה מהמכון הגיאולוגי במשרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שם אתם לא צריכים את התקנים האלה? << אורח >> עידו מור: << אורח >> כרגע האיוש לפי התקנים לא מלא ולכן אנחנו יכולים להעביר את התקנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש שם עוד תקנים מיותרים? << אורח >> עידו מור: << אורח >> אני לא מכיר. אני אבדוק. צריך לומר שהם לא מיותרים, אלא זה פשוט תיעדוף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם לא בשימוש. אתם מחליטים כך כי אתם רואים שיש שני תקנים שהתפנו, שלא אוישו, שכנראה יצאו לאיזה שהם מכרזים, אולי יצאו לפנסיה או משהו ואז התקנים האלה לא אוישו ואתם אומרים שאם חצי שנה הם לא אוישו, כנראה שאין צורך בזה ומעבירים אותם למקום אחר בתוך המשרד. אני מבין שזה כך. בסדר, אין בעיה. אני רק שואל אם אין לכם עכשיו צורך או שאולי נראה בפנייה אחרת בעוד חודש אז תבואו ותאמרו שאתם צריכים שני תקנים ותביאו אותם ממקומות אחרים. האם עשיתם את הבדיקה הזאת? שנית, הייתי מבקש לדעת באיזה רמת דאגות נמצאים התקנים שהיו שם ואתם מעבירים אותם למינהל הדלק. אני מבקש לדעת לאיזה תקנים אתם מעבירים אותם ואחר מכן הייתי רוצה לדעת לגבי התכנית בגינה אתם מעבירים לשם את התקנים. << אורח >> עידו מור: << אורח >> אני אומר שהבקשה היא מהמשרד. כלומר, המשרד עצמו עושה את התיעדוף. אנחנו לא מחליטים איך לחלק את התקנים בתוך המשרד. במקרה הזה למשרד נדרשו שני תקנים נוספים למטרה הזאת והוא העדיף את זה על פני שימושים אחרים במשרד. לגבי כמה תקנים בדיוק יש שם, אפשר לפנות לתקציבן משרד האנרגיה, נשמח. הוא ב-זום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תעלו אותו בבקשה ב-זום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, למה הוא ב-זום? כבר דיברנו על כך. << אורח >> עידו מור: << אורח >> יש לו חג. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל הכבוד לו שהוא עובד בחג. << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> לשאלת חבר הכנסת אזולאי. במינהל הדלק יש 37 תקנים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> (בערבית). חג שמח. << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> תודה רבה. לשאלתך, במינהל הדלק יש 37 תקנים שרובם הם תקנים של פיקוח. אנחנו דורשים את התקנים למינהל הדלק לצורך היערכות מתאימה של משק האנרגיה שתכליתה להביא להפסקת זיקוק הנפט והתעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. אנחנו חייבים לשמור על הרציפות התפקודית ולשמור על כל מקורות האנרגיה במדינת ישראל והיערכות להפסקה או צמצום בדלקים פוסיליים ומעבר לאנרגיות מתחדשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי אתם מתכננים להפסיק ולנקות את מפרץ חיפה מכל הדלקים? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> החלטת הממשלה מפרטת את הצעדים שמשרד האנרגיה חייב לעשות בתקופה הקרובה. קודם כל, צריך להקים מתקן קבע אחר בצפון הארץ שיחליף את המתקן במפרץ חיפה. צריך להקים מתקני אחסון לצורך אחסון מלאי אסטרטגי של דלקים. צריך להכין תכנית מפרט להקמת מתקנים מוגנים לאחסון. גם צורך בשמירה על יכולת הניפוק של מדינת ישראל מבחינת תזקיקי הדלקים. לכל זה יש תכנית מפורטת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ההחלטה הייתה ב-2015 וכל אחד יגיד שזאת הממשלה הקודמת, אבל זה לא משנה. השאלה היא איך אתם כמשרד האנרגיה התקדמתם מאז. << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> המשרד נערך ליישום כל החלטות הממשלה. אנחנו דורשים את התקנים לצורך הכנת תחזיות לצריכת הדלקים בישראל. אנחנו רוצים גם להכין תכנית מתאר להקמת תשתיות האחסון. המשרד נערך בכל מה שניתן גם בתקנים הקיימים וגם בתוספת של כוח האדם שאנחנו דורשים עכשיו. לכן, ככל שנקבל את התקנים כמה שיותר מהר, נתחיל ליישם את זה בפועל בצורה הרבה יותר מהירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית 343003, התכנית הבאה, יש את כל נושא הגז הטבעי. אתמול יצא מכתב ממשרד האנרגיה לאותם אלה שמובילים את הגז הטבעי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בקשה לשימוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בקשה לשימוע. מדוע עדיין לא יושמו לפי ההחלטה. השאלה היא לגבי התאריך בו זה היה צריך להיות והמפעלים היו צריכים להיות מחוברים. אני רוצה להזכיר שגם בית חולים איכילוב היה אמור להיות מחובר לגז טבעי וגם הוא עדיין לא מחובר לגז הטבעי. אני מבין שהשימוע הזה נועד כדי לדעת. ראשית, מה הסנקציות שיש עליהם בחוזה? כלומר, אם הם לא יעשו זאת, האם הם ייקנסו או בכלל לא יוכלו לספק? שנית, עד מתי הם היו צריכים לספק את הגז הטבעי ולחבר את המפעלים לחלק מבתי החולים? << אורח >> עידו מור: << אורח >> עבור השאלה הזאת, אם זה בסדר, אני מעדיף לפנות לרשות הגז כדי שהיא תיתן לי תשובות מדויקות כי אני פחות בקיא בפרטים האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה האוצר. << אורח >> עידו מור: << אורח >> כן, אני האוצר. אני פשוט לא מתקצב את רשות הגז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן אני לא פונה אליך אלא למשרד האנרגיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לך תשובה? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> כן. לגבי בית החולים. כל מה שקשור לבתי החולים זה תקצוב אחר שנמצא ברשות הגז. יש תקנה ייעודית לחיבור בתי החולים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היום פורסם בתכנית הבוקר של כאן 11 שהמכתב יצא ושם הוזכר שהגז הטבעי היה אמור להיות מחובר במפעלים בצפון וכן בבית חולים איכילוב. כלומר, החיבור היה צריך להיות מאותן חברות והיה אמור להגיע גם לצפון וגם לבית חולים איכילוב. אני שואל מתי החיבור היה צריך להיות, ושנית, מה הסנקציות שיש לכם בחוזה – לא מה יהיה אחרי השימוע אף אחד לא יודע מה יהיה – על אותם אלה שמאחרים. אם כן, ראשית, מתי לפי החוזה היו צריכים לספק ולהיות מחוברים, ושנית, מה הסנקציות שבחוזה. << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> לגבי הסנקציות. יש חילוט ערבויות שחברות החלוקה הגישו במסגרת הרישיונות שלהם. לגבי החיבור, התחלתי להסביר. יש שתי תכניות נפרדות. בתי חולים הם תכנית נפרדת וחיבור מפעלים היא תכנית אחרת. לגבי חיבור המפעלים, משרד האנרגיה יצא בשלוש פעימות כאשר אחת מהן יצאה בשנה האחרונה. שתי הפעימות הראשונות הן מאוד מתקדמות. אנחנו כן מצליחים לחבר עוד ועוד מפעלים. מדובר בפרויקטי תשתית מאוד גדולים ומסובכים כאשר צריך להגיע גם לוועדות תכנון שאורכות זמן רב. לכן לדעתנו נושא חיבור המפעלים יתקדם. זה ייקח קצת זמן. חיבור בתי חולים, זה סיפור אחר וצריך לפנות לרשות הגז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא עונה לי. היה שימוע, נכון? המכתב שיצא אתמול, אתה מכיר אותו? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> לא. אני לא מכיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה לא מכיר, זה משהו אחר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה צריכה להיות מופנית לרשות הגז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבוקר דיברו על האנרגיה. הייתי שמח לקבל תשובה מסודרת מרשות הגז. שיאמרו לנו מתי היו צריכים להתחבר ואני מבין שהשימוע הזה היה לברר למה לא חוברו. אני אגיד לך למה אני שואל, ואת השאלה הזאת תעביר ונשמח לקבל עליה תשובה מסודרת. אם היו צריכים להתחבר עד לפני שנה או שנה וחצי ורק עכשיו מוציאים להם את השימוע, השאלה למה מוציאים שימוע כל כך מאוחר. דבר שני שהייתי מבקש לדעת זה מה הסנקציות עליהם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אמרו לך. חילוט ערבויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא שמעתי. בסדר גמור. התכנית הבאה, תכנית 343102, לגבי הבולענים. אם אתם זוכרים, אנחנו מביאים לכאן הרבה פעמים את העודפים של הבולענים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל הזמן אנחנו מדברים כאן על בולענים. כל חודש אנחנו מדברים עליהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיוק. זו השאלה שלי. פעם אלה עודפים, פעם זאת פנייה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תסבירו לנו פעם אחת מה קורה עם הבולענים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאני מסתכל, כל פעם הבולענים האלה בולעים למשרד האוצר עוד קצת ועוד קצת. השאלה אם לא כדאי לפתוח איזה בולען אחד גדול שייקח איתו כל מה שצריך בפעם אחת ולא כל פעם להביא לנו את זה כך. אנחנו מכירים את זה דרך מועצת תמר שהיא מקבלת ועושה את הפעילות אבל אני רוצה לדעת תכל'ס, לקראת מה אנחנו הולכים. הפעם זאת פנייה ובפעם הקודמת אלה היו עודפים. לקראת מה אנחנו הולכים ומה הצפי? << אורח >> עידו מור: << אורח >> ההחלטה לגבי הבולענים עצמה היא החלטה שכוללת הרבה מאוד סעיפים ואני מדבר ספציפית על הסעיפים שנוגעים משרד האנרגיה ולמכון הגיאולוגי. אכן בסוף שנה שעברה הייתה פנייה תקציבית שבזמנו העבירה סכום בגובה של 3.5 מיליון שקלים והיום הסכום עומד על 5 מיליון שקלים, בהתאם להחלטת הממשלה. אנחנו מסכימים שהדבר ההגיוני הוא לתקציב את זה בבסיס ולכן החל משנה הבאה זה יתוקצב בבסיס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל מה המטרה של הפעילות? מה עושים? << אורח >> עידו מור: << אורח >> לגבי התכלית של הפעילות. הייתה החלטת ממשלה שהמטרה שלה הייתה להיערך בסוגיית הבולענים, בעיקר סביב ים המלח והתכלית היא לעשות מחקר כדי לבדוק מה ההשפעה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואיך זה התקדם? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם אתה עושה מחקר אחד, תיסע בכביש 90 ותראה את ההשפעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היושב ראש שואל – לפעמים אני מצליח להסביר אותו כי יש לנו דברים שאנחנו מבינים ביחד - האם לא כדאי לעשות מחקר על המחקר שעדיין לא קיים לגבי הבולענים? נושא הבולענים הגיע לכאן כמה פעמים וכל פעם הוא מגיע בחלקים קטנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל פעם עוד בולען ועוד בולען. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא ראיתי שהגיע לכאן איזה בולען גדול. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אולי נתחיל עם הבולענים הקטנים האלה שגורמים לנו לפנצ'רים בחורף. תתחילו לטפל בה. תאמינו לי שתשיגו הרבה יותר ואנחנו נהיה יותר מרוצים. << אורח >> עידו מור: << אורח >> בפעם הקודמת כאשר דנו בפנייה הזאת, שאלתם את זה לגבי בולענים במקומות אחרים. עשינו בדיקה במכון הגיאולוגי. ההחלטה הזאת לא נוגעת לבולענים ברשויות אחרות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה הבולענים האלה שכאן? << אורח >> עידו מור: << אורח >> בים המלח. רק בים המלח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת פעילות מחקרית של המכון הגיאולוגי. לזה אנחנו מעבירים תקציב. << אורח >> עידו מור: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי הם אמורים לסיים את המחקר? << אורח >> עידו מור: << אורח >> אני אוודא בהחלטת ממשלה אבל זה מחקר ממושך. עשור שאנחנו מתקצבים את הנושא הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה אם אין איזשהו טיפול שיפתור את זה אחת ולתמיד כי זה גם אירוע שיש בו סכנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון, אבל זה לא אירוע שאתה יכול לטפל בו אחת ולתמיד כי הוא מורכב מאוד. אם אתה צריך כאן שמכון גיאולוגי יעשה מחקר במשך עשור, אתה מבין שזה אירוע מורכב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה מתי מתחיל העשור. התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. התייעצות סיעתית. חוזרים בשעה 10:41. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:36 ונתחדשה בשעה 10:41.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחרי התייעצות סיעתית, אנחנו מחדשים את הישיבה. אנחנו מצביעים על פנייה מספר 14 עד 15, משרד האנרגיה. מי בעד אישור הפנייה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. ממשיכים עם משרד האנרגיה, פניית עודפים מספר 6-34-001. << אורח >> עידו מור: << אורח >> הפנייה נוגעת לשימוש בעודפי תקציב בשנת 2002 משנת 2021 בסעיף 34, משרד האנרגיה. הפנייה מעבירה כ-108 מיליון שקלים ו-193 אלפי שקלים משנת 2021 לשימוש בשנת 2022 לפי החלוקה לתכניות הבאות: משרד האנרגיה, תפעול ופעולות – 34-3002 – 16 מיליון ו-83 אלפי שקלים. העודפים נוצרו בגין התקשרויות לשירותים אשר חוצים שנה קלנדרית, בעיקר חידושי תוכנה מול ספקיות בחוץ לארץ והתחייבויות שהתשלום בגינן בפועל נעשה לאחר השלמת הפרויקט וכמו כן ארנונה והתחייבויות אחרות ששולמו בסוף שנה. 34-3003, יחידות מקצועיות – 77 מיליון ו-475 אלפי שקלים. התקשרויות לפרויקטים ולתכנון שכוללים שירותי ייעוץ שהתשלום נעשה בהם על פי קצב הביצוע בפועל וההתקשרות היא חוצת שנה. בין התשלומים יש תשלום עבור אחסון מלאי דלקי חירום שמשולמים בתחילת שנה עבור החודשיים האחרונים של השנה ותשלום עבור תמיכת המדען הראשי בפרויקטים, מחקרים וקרנות שגם הם רב שנתיים לפי אבני דרך שמשתנות בהתאם להתקדמות המחקר. התכנית האחרונה, 34-3102, מינהל אדמה והים, תפעול ופעולות – 14 מיליון ו-589 אלפי שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפעם בלי בולענים. << אורח >> עידו מור: << אורח >> זה אותו מכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לכן חשדתי. << אורח >> עידו מור: << אורח >> העודפים נוצרו בגלל הוצאות של תפעול והתקשרויות שחוצות שנה קלנדרית שהביצוע שלהן החל בשנה קודמת והוא ממשיך גם לשנה הבאה. יש התקשרויות לביצוע מחקרים בתקציבים ייעודיים שהתקבלו במכון בסוף שנת 2021 אבל השירות עצמו ומלוא הציוד בגינו טרם סופק בסוף שנת התקציב ולכן המימוש נעשה בשנת 2022, בין השאר ככל הנראה לגבי הבולענים כי לדעתי העברנו את הפנייה בדצמבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו עכשיו ב-34-001 בקשת עודפים של משרד האנרגיה. היושב ראש, אפשר לשאול שאלות?\ << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרת שהתכנית 343002, העודפים, אני מבין שזה בדרך כלל משנה קודמת. התייחסת גם לארנונה. ארנונה לא משלמים קדימה? << אורח >> עידו מור: << אורח >> תלוי באיזו עירייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מכיר עירייה שלוקחת אחורה. בדרך כלל הם לוקחים כך רק אם היה לך פיגור. << אורח >> עידו מור: << אורח >> אתה צודק. התשלום ב-2021 היה מקדמה לשנת 2022. בסוף שנה שילמו מקדמה אבל מבחינת איך משלמים ארנונה, אני מכיר למשל שבירושלים – אני גרתי בירושלים – משלמים שנתי, ובתל אביב משלמים חודשי. זה משתנה ממקום למקום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מכיר שאת הארנונה מיד משלמים חודשיים קדימה. לגבי תכנית 34-3003. יש כאן מענקי המדען הראשי למחקרים. מה הסכום של המענקים במשרד המדען? << אורח >> עידו מור: << אורח >> סך המענקים שניתנו באותה שנה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. באותה שנה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> ברשותך, אני אתן מענה לתשובה ששאלת קודם ואחר כך אני אתן מענה גם לשאלה הזאת. איכילוב עומד בלוחות הזמנים שנקבעו. בצפון יש די הרבה מפעלים. לרשות הגז אין אפשרות כרגע לציין כל אחד ואחד, אבל אם אתם רוצים היא תשמח להעביר לכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שם אנחנו יודעים שלא עומדים ביעדים. << אורח >> עידו מור: << אורח >> יכול להיות שבחלק מהמקומות. נאמר לי שישמחו להעביר את זה בצורה מסודרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו נשמח לקבל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לקבל בכתב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה לנו בזמנו דיון על כך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. בכנס הבא עוד יהיו כאן הרבה מאוד דיונים על כך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כנראה זה יהיה במקום המליאה כי במליאה לא יהיו הרבה דיונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אלא אם כן תגיש הצעות לסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נביא אותן ישר לכאן. << אורח >> עידו מור: << אורח >> מבחינת המדען הראשי. בפעילות המדען הראשי, בשנת 2022 התקציב שלו להרשאות שנועד למענקים ולא רק למענקים אלא לקרנות מחקר וכולי, עמד על 37 מיליון ו-800 אלף שקלים. בשנת 2021 באופן פעמי, בגלל הקורונה ובגלל תכנית ההאצה שהייתה, תכנית ירוקה, הסכום הזה גדל והגיע – אם זיכרוני אינו מטעני – ל-88 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה ביצוע? << אורח >> עידו מור: << אורח >> ביצוע של התחייבויות. המזומן בסופו של דבר נפרס ליותר שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל 88 מיליון שקלים, אלה התחייבויות. << אורח >> עידו מור: << אורח >> התחייבות בשנה שעברה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתוך כמה? כמה סך הכול היה התקציב שלו? 88 מיליון? << אורח >> עידו מור: << אורח >> מה זאת אומרת מתוך כמה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מבחינת המחקרים, שאלתי מה תקציבו של המדען. אתה אומר שמתוך זה 88 מיליון שקלים הם עבור התחייבויות לשנה הבאה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> למדען הראשי במשרד האנרגיה יש שתי תקנות. תקנה אחת שהיא תקנת מזומן שבדרך כלל היא בסביבות 25 מיליון שקלים, פלוס-מינוס, בכל שנה והיא נועדה להתחייבויות שוטפות של המדען. התקנה השנייה היא תקנה של הרשאות והסכום שלה בשנת 2022, סכום הבסיס, 37 מיליון ו-800 אלף שקלים, שזה בעצם כלל הסכום בתקנה הזאת. זה סכום שהוא מחייב ולצורך העניין הוא נותן את זה עכשיו, לאורך חמש שנים הוא משלם למחקר בהתאם לאבני דרך. בשנה שעברה הסכום הזה היה בסביבות ה-88 מיליון שקלים. אני מחפש לכם את הסכום המדויק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דבר נוסף. בסיבות המרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית יש גם את המלאי של דלקי החירום. מדינת ישראל מחזיקה מלאי של דלקי חירום. בכל הסיפור של המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, יש חשש ממחסור בדלק? << אורח >> עידו מור: << אורח >> לא מתפקידי לענות על זה אבל אפשר לשאול את משרד האנרגיה. אם לא, אני אעביר לכם את המידע הזה ממשרד האנרגיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה גם לשאול לגבי המלאי עצמו. מי נמצא כאן לענות לי? << אורח >> עידו מור: << אורח >> תקציבן משרד האנרגיה, ראפת דיבסי. אם הוא יודע לתת מידע נוסף, בשמחה, ואם לא, נעביר את כל המידע בצורה מסודרת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה עם מחירי הדלק? אתם מתכוונים לעשות עוד משהו אחרי העלייה האחרונה במחירי הדלק? לעזור לאנשים שמאוד מתקשים עם זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו העלינו. לא מחיר הנפט בעולם קפץ? אנחנו העלינו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכולתם שוב להוריד את הבלו. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה היה גם בתקופה שלכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> להזכיר לך, ב-2012 הורידו באופן משמעותי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה משמעותי. בחצי שקל, כאשר השכר הממוצע היה 30 אחוזים פחות? ינון, באמת. זה לא רציני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למעלה משקל בשנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מאוד מעריך את שלמה קרעי שיודע להעיר את חברי הוועדה. תודה רבה שלמה. רפאת, בבקשה, תענה לגבי מלאי דלקי חירום. << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> אני לא יכול לפרט יותר מדי אבל לשאלתך, אין לנו בעיה עם נושא מלאי דלקים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין חשש. << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> אין חשש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סתם שאלה טכנית. מלאי הדלק שנמצא בחירום, מדי פעם הוא מוחלף? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> כן. ודאי. השאלה היא שאלה טובה. המלאי מוחלף מדי תקופה. לא מדי שנה אבל מדי תקופה אנחנו מחדשים את המלאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה קצת פחות טכנית. כאשר המלאי מוחלף, יש הפסד למדינה על כך או שהדלק הזה יוצא לשוק? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> לא. אין הפסד. הדלק נמכר במחיר שלו. הפערים בין מחיר הקנייה למחיר הקנייה החדש הוא ההפסד היחיד כי לאחרונה מחירי הדלקים עולים אבל אין הפסד למדינה בעקבות הדלקים האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מותר לך להגיד כמה מלאי דלק נמצא בחירום או אסור לך לומר? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> אני מעדיף לא לומר. . << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה. דבר אתי אחר כך בארבע עיניים, אם תרצה, או תאמר לי באוזן. תודה. באותה פנייה, מספר 3, יש תשלום עבור תמיכת המדען הראשי. אמרנו שיש קרנות. מה הקרנות האלה? מה הסכום של הקרנות, ספציפית למספר 3? << אורח >> עידו מור: << אורח >> אני אדייק את המספר שאמרתי קודם. הרשאה להתחייב שבוצעה בשנת 2021 הייתה 91 מיליון ו-490 אלף שקלים. המזומן בשנת 2021 היה 27 מיליון ו-432 אלף שקלים עבור הרשאות להתחייב. יש כמה קרנות כאשר אחת הקרנות היא "ברד" שהיא קרן של שיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי. יש קרן הורייזן שהיא קרן של שיתוף פעולה עם אירופה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה אנחנו משקיעים וכמה למשל משקיעה ארצות הברית בקרן כזאת? << אורח >> עידו מור: << אורח >> אני צריך לוודא את הפרטים. אולי ראפת יודע יותר. << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> אנחנו משקיעים בקרן 22 מיליו וארצות הברית משקיעה את אותו הסכום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדרך כלל זה אמור לגבי כל הקרנות במדינות אחרות איתן יש לנו שיתופי פעולה? שקל מול שקל? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> כרגע כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית 34-31-02, יש כאן את הנושא של המחקרים, התקשרויות לביצוע מחקרים ותקציבים ייעודיים שהתקבלו. אני מבקש לדעת באיזה מקומות נעשים המחקרים האלה. באיזה מכונים נעשים המחקרים האלה? מכונים פרטיים? << אורח >> עידו מור: << אורח >> בפניית סוף שנה בה העברנו את הכסף, באנו עם רשימה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה על אותו הדבר. << אורח >> עידו מור: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה על אותו דבר, אפשר להתקדם. << אורח >> עידו מור: << אורח >> בצורה מפורשת כאן אלה עודפים, בגלל שהעברנו את הפנייה בדצמבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, באנרגיה אני כמעט לא מבין ולכן זה היה קצר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לגבי הגז והמדיניות החדשה של השרה להפסיק את החיפושים, איך זה משפיע מבחינה תקציבית? זה לא מפנה כסף? << אורח >> עידו מור: << אורח >> אנחנו לא משקיעים היום כסף בחיפושי גז. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המדינה לא משקיעה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אלה מתן רישיונות חדשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה נותן רישיון ומי שמחפש, זה היזם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אין לנו מעורבות מבחינה תקציבית? << אורח >> עידו מור: << אורח >> זאת יוזמה פרטית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוזרים להצבעה בשעה 10:59. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:54 ונתחדשה בשעה 10:59.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחרי התייעצות, אנחנו מחדשים את הישיבה. מי בעד אישור הודעה תקציבית מספר 34-001, משרד האנרגיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. אנחנו ממשיכים בעודפים. פנייה מספר 05-004, משרד האוצר. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> אגף התקציבים. פנייה תקציבית מספר 05-004 נועדה להעברת עודפים משנת 2021 לשימוש בשנת התקציב 2022 בסך 636 - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזו פנייה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 05-004, משרד האוצר. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> התכנית היא תכנית של רשות המסים. התכנית משמשת לתקצוב התפעול השוטף של רשות המסים אשר כולל הוצאות שכר, תפעול, ניהול פרויקטים, ביטחון, הדרכה, תשתיות ותחזוקה. הסיבות בגינן נוצרו העודפים. הוצאות תפעוליות שוטפות חוצות תקנים של ארנונה, חשמל, חניה, אחזקת מבנים, ניקיון, שכר דירה וכדומה. התקשרויות לאבטחת מידע של המערכות הטכנולוגיות ברשות המסים. התקשרויות בשע"מ שזה גוף המחשוב של רשות המסים עם נותני השירותים ושדרוג מערכות המחשוב ברשות. תחזוקת ציוד ואמצעים טכנולוגיים לבידוק ופיקוח ביטחוני במעברי הגבול כאשר ההתקשרויות בגינן חוצות שנות תקציב. התקשרויות חוצות שנים בתפעול ותחזוקת מערכת שער עולמי, שזאת מערכת לניהול מכסי היבוא והתקשרויות חוצות שנים של שירותי אבטחה באגף המכס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא חייב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא לשאול את רשות המסים, לא נעים. יחשבו שלא מתייחסים אליהם. לגבי תכנית 05-52-01. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> אני אתקן. זה בסוף צריך להיות 03. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. לגבי הסיבות בגינן נוצרו העודפים. יש את 4, תחזוקת ציוד ואמצעים טכנולוגיים לבידוק ביטחוני במעברי הגבול. כמה כסף מושקע שם? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> אני אבקש מנציגת הרשות לתת מספר מדויק אבל אני אגיד שבהיבט הזה של מעברי הגבול והאמצעים הטכנולוגיים, בסוף השנה הייתה תכנית, יש תכנית אסטרטגית לרשות המסים, וזה נכון לגבי כל הפנייה הנוכחית, שבשנת 2020 ו-2021 לא הצליחה לצאת לפועל בגלל שלא היה תקציב המשכי. לקראת סוף השנה הרבה מהתקציב השתחרר והתחילו לצאת לפעילות וגם לרכש המיוחד הזה כדי שיוכלו לשדרג את המערכות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. אני מבקש קודם כל לדעת מה התקציב וגם באיזה גבולות. האם התקציב הזה קיים לגבי כל הגבולות או רק בגבולות ימיים או אחרים. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> ככלל, רשות המסים מחולקת לשלושה. אחד הגופים ברשות המסים הוא המכס שהוא מתפעל את כל המעברים בהיבט של העברת סחורות ואלה גם המעברים היבשתיים וגם נמל התעופה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הייתי מבקש לשמוע מהרשות. << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> רשות המסים. תוכל לחזור על השאלה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. שאלתי כמה כסף מתוקצב הסעיף הזה במעברי הגבולות ועל כמה גבולות אנחנו מדברים. << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> כמו שיובל אמר, רשות המסים כוללת בתוכה שלושה אגפים שהם בעיקר מס הכנסה, מכס ומע"מ ושע"מ. חלק נכבד של מכס ומע"מ נועד לפעילות של המכס. בכל הקשור למעברים יבשתיים ואוויריים, המכס הוא בעצם אמון על כל מה קשור לבטיחות וביטחון בהקשר להחדרת אמל"ח. הפעילות של האגף, רובה מושקעת במכס. אני מעריכה שמדובר במשהו כמו 300-300 מיליון שקלים בשנה כאשר כאן אנחנו מדברים על עודפים שזה בעצם אותן התקשרויות לתחזוקה ודברים שקשורים להיבט הזה, שעוברים משנה לשנה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מדובר באמל"ח שמגיע דרך האוויר? יש דבר כזה? יש תפיסות כאלה? << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> אנחנו מדברים על מעבר גבול. גם נתב"ג שהוא מעבר גבול אווירי וגם אשדוד וחיפה שאלה מעברי גבול ימיים, שם המכס אמון על כל מה שקשור לפעילות הביטחונית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אמרת תפיסת אמל"ח. << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> כן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש אנשים שבאו עם מזוודות עם אמל"ח? היו תפיסות כאלה? << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> אם אנחנו מדברים על נתב"ג, יכולים להביא דברים במזוודות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני שואל אם היה דבר כזה, דרך האוויר. << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> האם היה? אני לא יודעת להצביע על משהו ספציפי. אני מניחה שיש ניסיונות ובטח בסחורות שמגיעות במכולות דרך הים. יש טכנולוגיות מאוד מתקדמות שהמכס משתמש בהן וכך מאתר את הפעילות הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לאו דווקא לאמל"ח אלא לכל מיני הברחות שיכולות להיות. נכון? << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> יש את ההיבט המכסי ויש את ההיבט הביטחוני. השיקוף של אותן סחורות שמתבצע, הוא בודק גם את ההיבט הביטחוני אבל גם את ההיבט המכסי, תלוי בסיטואציה. במקרה ספציפי אותה מכולה או אותה מזוודה מופנית לבידוק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם מישהו שולח אמל"ח בטיסה, הביטחון בודק את האירוע הזה כדי שזה לא יעלה על המטוס. << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> בכל מה שקשור להגדרת אמל"ח במעברי הגבול היבשתיים-הימיים, המכס אמון על הנושא הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היו כאן דיונים ועבר כאן מיסוי של הכלים החד פעמיים ושל השתייה המתוקה. עלה כאן הנושא של הברחות מהרשות הפלסטינית לארץ של הכלים החד פעמיים ושל השתייה המתוקה. אני יודע בוודאות – לא מסיפורים – שההברחות האלה קורות על ימין ועל שמאל. אנשים מביאים מהרשות הפלסטינית לתוך ישראל כלים חד פעמיים ושתייה מתוקה ומוכרים את זה כאן. אגב, לי זה לא מפריע, מצדי שימכרו את זה גם בשקל אבל מפריע לי ששם מרוויחים. כאשר רשות המסים הייתה כאן, היא נשאלה לגבי זה והיא אמרה שלא יכול להיות דבר כזה ולא יקרה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> תסביר למה אתה מתכוון. קונים את זה ברשות הפלסטינית? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. קונים את זה ברשות הפלסטינית, מביאים את זה לכאן ללא המס ומוכרים כאן. צלחות חד פעמיות שנמכרות היום דרך הסופרמרקט, 100 צלחות ב-39 שקלים ואם יכולים למכור לך את זה ב-17 שקלים, ב-12 שקלים, כפי שהיה קודם לכן. אני מדבר על כמויות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא מתווכחים על זה. עד כמה שאני ביררתי את הסוגיה, אין הברחות דרך מעברי הגבול הרשמיים. ההברחות הן דרך אותן פרצות שקיימות בגדר, כמו שמעבירים את שאר הדברים, כולל את המחבלים. אם כרגע נסגור את הפרצות, ועל זה העברנו תקציב - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא בטוח. יכול להיות שזה לאו דווקא משם כי הראו שבאותו כפר יש לך צד אחד שהוא פלסטיני וצד אחד שהוא ישראלי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> במקומות שאין גדר, יש בעיה. לרשות המסים הרי יש איזושהי אמנה מול הרשות הפלסטינית, שהמס שמופעל בישראל יהיה מופעל גם שם. מה קורה עם זה? << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> היבוא שמגיע לרשות הפלסטינית עובר דרך - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הייצוא משם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ייצור ואחר כך מכירה. << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> לא הבנתי. יבוא לרשות הפלסטינית? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מביאים משם. הם גם מייצרים אצלם וגם מייבאים לשם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם זה מיובא, אין בעיה. אם זה מיובא, יש את אותו מס כי זה מכס. זה אותו הדבר. נכון? << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> יש הסכמים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדד את השאלה. מס על כלים חד פעמיים. הגדלנו כאן את המס מה שהוריד את הצריכה באופן מאוד משמעותי. עשינו צעד מבורך אבל יש תופעה של הברחות מהרשות הפלסטינית לתוך ישראל. חלק מההברחות הן דרך אותן פרצות שאותן אנחנו כרגע סוגרים אבל השאלה הנשאלת היא האם במסגרת הסכמי המס שיש לכם מול הרשות הפלסטינית, אתם קודם כל מחייבים את המס הזה בייבוא, אם הם מייבאים, ושנית, מה קורה בייצור ובמכירה לישראל. << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> אני מניחה שבכל הקשור להיבטי המס, יש איזה שהם הסכמים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא רוצה שתניחי. אני רוצה שתבדקי ותתני לנו תשובה בכתב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם הם לא אמרו בוועדה שאין דרך, אין דרך, ואני אומר לך כלקוח שאין דרך לגבות. אין מס. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אם מישהו הולך וקונה ברשות הפלסטינית ומשתמש בזה לצרכיו, זה כאילו הוא קנה בחוץ לארץ. לעומת זאת, אם הוא מוכר את זה כאן, הוא צריך לשלם כאן את המס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מדבר על מכירה. אנשים רוכשים שם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר אתך על כך שקונים שם כמויות ומוכרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא לא מוכר את זה בסופרמרקט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אם הוא מוכר את זה בסופרמרקט, הוא עדיין נמצא בפער עצום לעומת מה שיש כאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסופרמרקט צריך לשלם מס. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> גילינו שיש כאלה שלא משלמים מס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נבקש לקבל את כך תשובה מוסמכת וממוסמכת מרשות המסים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מי שנמצא במחסומים זה משרד החקלאות ולא רשות המסים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא רק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. גם הם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בהודעה שנאמרת שם זה שאסור להעביר מזון. לצורך העניין, אם עצר אותי במחסום פקח והוא רואה שיש לי כלים חד פעמיים, אין לו מה לעשות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תעשה ניסיון פעם אחת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש לי חדשות בשבילך. אני עושה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בוא נתחיל מזה שבכלל אסור לך להיכנס לאזור A של הרשות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה לאזור A? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אתה אומר שאתה יכול לקנות באזור C. בסדר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> חוץ מזה שאני משתמש בחסינות שלי ועולה מדי פעם לחומש. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> אני רק אגיד שהמעברים כן מתופעלים על ידי אנשי המכס. על ידי אנשי הרשות. יש בהם נציגים של משרד הבריאות ונציגים של משרד החקלאות שאמונים על בדיקת סוגיות שאנשי הרשות לא יודעים לבדוק אבל בסוף יש הנחיות מאוד ברורות שאנשי המכס בודקים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. אנחנו נקבל תשובה ממוסמכת מרשות המסים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אזכיר שהם אמרו כאן שזה אמור להיגבות - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין אירוע מס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נקבל תשובה מוסמכת מרשות המסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הייתה היום כותרת לפיה לאחר פסיקת בג"ץ יחזירו 100 מיליון שקלים לגמלאים מהם נגבה מס בניגוד לחוק. זה פורסם היום. אתמול ניתנה הפסיקה. במשך שמונה שנים רשות המסים גובה מגמלאים כסף שלא מגיע לה. אני שואל איך זה קורה ומה אתם עושים כדי שזה לא יקרה שוב. זה אמנם לא קשור לפנייה אבל השאלה אם יש מישהו שיכול לענות על כך. מה אתם עושים כדי שזה לא יקרה ותוך כמה זמן הכסף יוחזר? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> אני לא מכיר את הסוגיה הספציפית. אני יכול לומר שכל התקציב של רשות המסים הוא לתפעול ולשיפור הביקורות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של הפנייה הזאת. אמרתי מראש שזה לא קשור לפנייה. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> אני עונה לך בכלליות. אם אנחנו מדברים על הפנייה הנוכחית, הרבה מאוד מהכסף הולך לאמצעים טכנולוגיים. אמצעים טכנולוגיים מאפשרים לרשות לבדוק ולבצע שומות אמת - אני לא מכיר את המקרה הספציפי כדי שמקרים בהם נוצר איזשהו עוול שהוא לא קשור לחוק, הוא לא יקרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה חמודים אתם. כל הכבוד לכם. רשות המסים, אנשים טובים. התייעצות בבקשה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נחזור להצביע בשעה 11:18. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:13 ונתחדשה בשעה 11:18.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחרי התייעצות סיעתית, אנחנו מחדשים את הדיון. אנחנו מצביעים על פנייה 05-004, משרד האוצר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. פנייה מספר 12-001, גמלאות ופיצויים. << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >> פנייה מספר 12-001. מטרת הפנייה היא העברת עודפים משנת 2021 לשנת 2022 בסך 3.8 מיליון שקלים בסעיף גמלאות ופיצויים. העודפים נוצרו בתכנית תפעול מינהלת הגמלאות המשמשת לתשלום הוצאות תפעוליות של מינהלת הגמלאות. הוצאות מינהלת הגמלאות כוללות אחזקת ראשי גמלה, הוצאות מחשוב, הוצאות בשירותי ביקורת פנים, דוחות כספיים וניהול סיכונים. העודפים נוצרו בגין התחייבויות רב שנתיות במכרזים והתקשרויות שהמטרה שלהם תלושי גמלה וביקורת פנים. התשלום עבור ההתקשרויות נעשות באמצע שנה כאשר הן נעשות עבור השנה העוקבת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להבין. יש את הגמלאות אנחנו יודעים לקראת מה הולכים. בכל שנה באים עם סכום של עודפים. סך הכול אנחנו יודעים כמה גמלאות אמורות להיות משולמות? << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >> אני אחדד. העודפים כאן הם לא עבור תשלום הגמלאות אלא הם עבור תשלום תפעול של מינהלת הגמלאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואתם מודעים למה ששאלתי קודם את רשות המסים לגבי ה-100 מיליון שקלים שגבו מהגמלאים שלא כדין? אתם מכירים את הסיפור הזה שהגיע לבית המשפט ואתמול בית המשפט פסק שרשות המסים צריכה להחזיר 100 מיליון שקלים? כנראה נגבה יותר מהסכום הזה, אבל היה איזשהו הסכם פשרה. אתם מכירים את הדבר הזה? << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >> אני אישית לא מכיר את הנושא הזה אבל נוכל לברר ולבחון את הדברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך למה אני שואל. ה-100 מיליון האלה אמורים לעבור גם דרככם? אם רשות המסים אמורה להחזיר זה עובר דרככם? בסופו של דבר זה מגיע כקצבה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אני לא בטוח שזה כאן כי אלה פנסיות תקציביות. בוא נבדוק את זה עם רשות המסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. רק רציתי לדעת אם זה עובר דרכם. אם זה משהו טכני, התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההתייעצות טכנית, לכן מספיקות שלוש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. שש דקות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוזרים בשעה 11:25. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:20 ונתחדשה בשעה 11:25.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחרי התייעצות סיעתית, אנחנו מחדשים את הדיון. אנחנו מצביעים על פנייה מספר 12-001, גמלאות ופיצויים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. הפנייה הבאה, פנייה מספר 22-02, שירותי דת. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> המשרד לשירותי דת. הפנייה כוללת סכום של 109 מיליון ו-926 אלפי שקלים בתכניות הבאות: 22-01-01 – 2 מיליון ו-920 אלפי שקלים. 22-01-02 – 46 אלף ו-945 אלפי שקלים. 22-01-03 – 7 מיליון ו-690 אלפי שקלים ועוד 912 אלפי שקלים מקופסת הקורונה. 22-01-05 – 12 מיליון ו-54 אלפי שקלים. 22-02-01 – 12 מיליון ו-319 אלפי שקלים. 22-03-01 – 27 מיליון ו-998 אלפי שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית מספר 22-01-01, העודפים יצאו בגלל איוש חלקי של תקני רבנים ובלניות בהתיישבות. למה איוש חלקי? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הכוונה בחלקי, חלקיות שנה. אנחנו העברנו את התקציב בשנה שעברה רק בחודש נובמבר וחלק מהתקציב היה גם הגדלה של התקציב עבור איוש בלניות ורבנים חדשים. חלק מהאיוש שלהם היה חלקי, רק חלק מהשנה. לדוגמה, חותמים על חוזה בנובמבר ואז יש רכיבי שכר שאני מחויב לעובד ואני לא מסיים לאייש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מכיר את זה שנבחרו רבנים חדשים בשנה שעברה. אם אפשר לדעת כמה רבנים חדשים נבחרו ומתי, בבקשה. תכף נגיע גם לבלניות בהתיישבות. כמה רבני התיישבות נבחרו בשנה האחרונה ולכן נוצרו העודפים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אפשר להפנות את השאלה למשרד לשירותי דת? דוד נמצא ב-זום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה אתה ב-זום? << אורח >> דוד נחום: << אורח >> הקורונה עוד לא נגמרה לגמרי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סליחה? הדיונים של הוועדה עד שעה 15:00 ויש לך זמן להגיע לכאן. אנחנו עוברים לסעיף הבא. פנייה מספר 26-002, המשרד להגנת הסביבה. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אגף התקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 891 אלף ו-175 אלפי שקלים בחלוקה לתכניות: תכנית מספר 1, תכנית הטיפול והשכר – 26-11-01 – 19 אלף ו-98 אלפי שקלים. תכנית מספר 2, -26-12-01 – פעולות יחידות המשרד – 57 אלף ו-505 אלפי שקלים. תכנית מספר 3, קרן לשמירת הניקיון, חשבון הטמנה – 26-13-01 – 770 אלף ו-986 אלפי שקלים. תכנית מספר 4, חשבון כללי בקרן לשמירת ניקיון – 26-13-02 – 18 אלף ו-564 אלפי שקלים. תכנית מספר 5, חשבון הפיקדון בקרן לשמירת הניקיון – 26-13-03 – 3 אלפי שקלים. תכנית מספר 6, הקרן למניעת זיהום ים וקרן צער בעלי חיים – 26-13-04 – 20 אלף ו-518 אלפי שקלים. תכנית מספר 7, תכנית הפרויקטים הסביבתיים – 26-14-01 – 4,501 אלפי שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תכנית 26-12-01. אלה לא אותם עודפים שהבאנו? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> לא. זאת פניית העודפים הראשונה שמתייחסת לתכנית הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי התכנית השנייה, 26-13-01. לגבי הפרויקטים שהם רב שנתיים. על איזה פרויקטים מדובר שעושה הגנת הסביבה? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אני אגיד באופן כללי וקרן, התקציבנית של המשרד, תוכל לפרט. מדובר גם בתקצוב של מענקים להקמה של מתקנים לטיפול בפסולת כמו מתקני מיון וכולי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה? באיזה מקום עושים את זה? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> המשרד מפרסם קולות קוראים ואז גופים רלוונטיים יכולים לגשת לקולות הקוראים האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המקומות של הפסולת והמיחזור, זה לא מה שאנחנו רואים שאוספים בהם את בקבוקי המיחזור אלא זה משהו שהולך למקום אחד. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> למיחזור יש תאגיד נפרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית יש משהו לגבי הפיקדון שלו. עוד נגיע לשם אבל אני שואל לגבי התכנית הזאת. היכן נמצאים האתרים האלה? מה התכניות שלהם, הרב שנתיות? זה על המיחזור, על הקמת האתרים האלה? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> המשרד להגנת הסביבה. מדובר במיתקנים לטיפול. יש מיתקנים למיון. מדובר בפסולת, חלק אורגנית וחלק פסולת בניין. אנחנו מפרסמים קולות קוראים ומי שמצליח לעמוד בקריטריונים, אנחנו תומכים בהקמת המפעל לא רק בהקמת המפעל אלא גם בתפעול עצמו של המפעל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה מפעלים כאלה קיימים כרגע בארץ? כמה של המיחזור וכמה של הטיפול בפסולת? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> זה תלוי באיזה סוג. יש הרבה מיתקנים שנמצאים עכשיו בשלבי הקמה. יש בקשות שנבדקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לצורך העניין, פארק אריאל שרון נמצא בחלק מהם, של מפעלי המיחזור? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> כן. פארק אריאל שרון, יש בו כמה מיתקנים ואחד מהם הוא מיתקן RDF שהוא אחד המיתקנים שתמכנו בו גם בהקמה וגם בתפעול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא זרוע מבצעת שלכם? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> לא. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אני אבהיר. זה לא קשור לפארק אריאל שרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מכירים את ההיסטוריה של המקום. תכנית 26-13-02, הקרן לשמירת הניקיון. תגידי לי בבקשה כמה כסף יש בקרן הזאת. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> מדובר ב-12 מיליון שקלים שבאים מהכנסות שאנחנו מקבלים בממוצע בשנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מהקנסות? בעיקר מהקנסות. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הקנסות עליהם אנחנו מדברים, זה גם בחופים וגם באתרים? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> בעיקר השלכת פסולת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתכוונים להשלכת פסולת של הבניין כשאנשים בונים וזורקים פסולת? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> גם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שהיה למשל עם האנייה מתורכיה? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> לא. אניות לא. קנסות על הזרמת שפכים, שפיכה מאניות, זה קרן לזיהום ים. זה בהמשך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וזיהום החופים שייכים לכאן? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> גם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל החופים. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסך הכול כמה כסף נכנס מהקנסות? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> מהחופים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. בכלל מהקנסות הסביבתיים. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> 12 מיליון שקלים בשנה, זה הסכום שנכנס לקרן הזאת מקנסות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם יודעים להצביע על מגמות, על עלייה או ירידה בקנסות? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> יש איזושהי ירידה קטנה אבל היא לא נובעת מחוסר באכיפה אלא זה עניין תפעולי שלנו. עברנו לחברה חיצונית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה היא לא על הקנסות ולא על האכיפה אלא השאלה היא על התופעה. האם אתם מזהים ירידה בתופעה של השלכת פסולת לא חוקית? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> אני לא יודעת לענות על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לאן הולך הכסף? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> הוא בעיקר הולך לתקצוב של אשכול אכיפה אצלנו במשרד והלשכה המשפטית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את מבינה מה אתם עושים? הולך לאשכול אכיפה כדי לקחת כסף ולתת לאשכול אכיפה. זה איזשהו מחזור. למה לא לקחת את הכסף הזה ולעשות איתו הסברה? אומר היושב ראש שאם אנחנו רואים ירידה מזערית, זה אומר שיכול להיות שחסרה לנו הסברה ואנחנו לא מסבירים את עצמנו מספיק טוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה לא עניין של הסברה. אתה לא מדבר על אזרחים תמימים שמשליכים פסולת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר גם על האזרחים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התופעה הבעייתית היא מה שאתה למשל אמרת לגבי הסיפור של השלכת פסולת בניין כשהיא השלכה לא חוקית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם כאן צריכה להיות הסברה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא עניין של הסברה. זה עניין של עבריינות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אתן לך דוגמה. אני גר בעיר אשדוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה אנחנו יודעים. אני לא חושב שיש מישהו שלא יודע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את יודעת שאני גר בעיר אשדוד? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> לא. גם אני מאשדוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את זה לא ידעתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תעשו התייעצות סיעתית בבית. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא סתם גר באשדוד. הוא מעכו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את אולי מכירה את זה מאשדוד. אדם השליך פסולת. אומרים לו שישלם 50 שקלים ויקבל שק לפסולת בניין והעירייה אוספת את זה. העירייה עשתה על זה הסברה נכונה ורואים שהיכן שבונים, היכן שעושים שיפוצים, יש את השקים האלה. זה לא לקבלנים אלא לאותם אלה שמשפצים. הסברה נכונה של העירייה הביאה את התוצאה הנכונה. קח את ההסברה הזאת ותעשה איתה משהו ארצי ולאו דווקא לגבי פסולת בניין אלא גם בחופים ובכל המקומות. לכן אני אומר שאת הכסף שנכנס מהקנסות, להשקיע אותו יותר בהסברה. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> בנושא ההסברה, כיוון שמדובר בתקציבים שהם מאוד מאוד גדולים, בטח הסברה שהיא ארצית, אנחנו לוקחים בעיקר מקרן הניקיון בחשבון ההטמנה. יש לנו שם פרויקט של ניקיון במרחב הציבורי שעוסק בדיוק בזה. אנחנו משקיעים הרבה כסף בהסברה. בחינוך ובהסברה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מאוד אשמח אם תוכלו לשלוח לנו את הניתוח הזה של המגמות של השלכת פסולת לא חוקית גם במרחב היבשתי, גם במרחב הימי וגם בחופים. אני בטוח שיש לכם איזשהו ניתוח כזה ונרצה לקבל אותו. זה מאוד מעניין לראות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תכנית 26-13-03. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 3,000 שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כסף קל בעיניך? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. 3.000 שקלים. חשוב שאתה מדבר על כך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תראה שאני מתייחס אפילו לכסף הקטן. לגבי חוק הפיקדון. אני מדבר על הבקבוקים הגדולים. יש מספיק פריסה ארצית במכונות על מנת לקבל את הבקבוקים? יצאתם למבצע של חוק הפיקדון. אני גם יודע לענות על השאלה הזאת אבל הייתי שמח לשמוע אולי אני יודע משהו שהוא לא נכון. מה קורה עם זה? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> קרן הניקיון וחשבון הטמנה, שזה החשבון הגדול יותר, תקצבנו שם הקמת מכונות אוטומטיות לקבלת מכלים. המשרד כרגע בודק היכן יש מקומות בהם לא הוצבו מכונות כי בסופו של דבר האחריות של האיסוף היא על היצרנים והיבואנים ולא על המשרד ולא על הקרן. לכן המשרד עושה בדיקה לעשות מיפוי ולראות היכן חסרים, וזה בעיקר בפריפריה, ואת הקולות הקוראים להפנות לשם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם מבינים שאנחנו כבר הרבה זמן אחרי תחילת חוק הפיקדון על הבקבוקים הגדולים. הייתה זעקה על כך שמראש צריך לעשות את זה כדי שאנשים לא ישלמו עבור הבקבוקים. היום עדיין אפשר לראות שאנשים זורקים את הבקבוקים כי הם אומרים שמתחת לבית שלהם לא מקבלים ושהם לא ילכו למסור אותם כי הנסיעות עולות להם יותר. הוא שילם עבור הבקבוק, הוא שילם את ה-30 אגורות עבור הבקבוק והוא לא מקבל החזר. האם אתם לא ערוכים לזה? יצאתם למהלך כזה שאגב, הדעות לגביו חלוקות. אני טוען שהמהלך הוא מהלך מבורך ואם יודעים לקבל בחזרה את 30 האגורות, זה בסדר גמור. בסופו של דבר האזרח משלם ולא מקבל את הכסף בחזרה. אני חושב שזה לא ראוי ולא נכון במקומות כאלה לקחת את כסף הפיקדון ולא להחזיר אותו. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> המשטרה הירוקה - שהיא חלק מאשכול אכיפה שאותו אנחנו מממנים מהחשבון הכללי - מבצעת אכיפה בבתי העסק כי בסופו של דבר בתי העסק מחויבים לקבל את מכלי המשקה האלה ולהחזיר את הפיקדון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל יש בעיה ואני אומר לך מהי. מי שאחראי על האיסוף, זה תאגיד אלה, נכון? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני שמעתי הרבה מאוד תלונות, בעיקר מעסקים קטנים, לפיהן תאגיד אלה מתנה את איסוף הבקבוקים בכמות. זאת אומרת הם לא אוספים מתחת ל-1,500 בקבוקים. המשמעות של זה היא שעסקים קטנים צריכים מחסנים כדי להחזיק את הבקבוקים האלה. אני פניתי במכתב גם אליכם וגם לתאגיד עצמו. זו סוגיה שמאוד מטרידה אותי באופן אישי. אני חושב שאנחנו צריכים להגיע כאן לכדי פתרון כי לא יכול להיות מצב שאת מטילה עלות נוספת על עסקים קטנים שצריכים עכשיו להקים מחסנים כדי להחזיק את הבקבוקים. יש כאן איזשהו כשל. פניתי אליכם במכתב ואני מבקש שתבדקו את זה ותחזרו לוועדה עם תשובות בסוגיה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באותו עניין, בהמשך, גם לגבי הפריסה הארצית הייתי מבקש לדעת היכן אתם רואים שיש, היכן חסר ומה היעדים שלכם על מנת שיהיה בכל המקומות. יש עוד תופעה, אלא אם כן תאמרו שזה מקובל עליכם, שיש שעות וימים לקבלת בקבוקי המיחזור. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> לפי החוק אסור להם להתנות את זה. בית עסק, כל עוד הוא עובד ופועל, הוא מחויב לקבל מכלי משקה ולהחזיר את הפיקדון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה קורה, אפילו בסופרמרקטים גדולים. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> אני מכירה את זה. במקביל פתחנו מוקד לתלונות כדי לאסוף את כל התלונות שמגיעות מהציבור בנושא הזה וכדי לטפל בהן הן במישור של אכיפה וכן כדי למפות את הבעיות העיקריות האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה טכנית. אדם שבא עם בקבוק שאין עליו סימון של פיקדון, הוא משלם עליו 30 אגורות? נשארה לבן אדם סחורה שקנה לפני חוק הפיקדון. אני כצרכן הגעתי למכולת, לקחתי בקבוק מים שעל הבקבוק אין פיקדון. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> בעיקרון בית העסק מחויב לגבות את הפיקדון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אני לא מקבל עליו החזר כי אין עליו את המדבקה של ה-30 אגורות. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> אם לא תעביר את זה במכונה שבודקת ברקוד, אתה תקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, נתקלתי בהרבה בקבוקים כאלה שאין עליהם את התווית של ה-30 אגורות פיקדון, אולי בקבוקי מים ויוצא שגם אם אני אלך למכונה, המכונה לא תזהה את הבקבוק הזה. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> המכונה לא תזהה. תצטרך לעשות זאת באופן ידני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במכונה באופן ידני? היא לא תקבל את הבקבוק. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> בסופר אתה יכול להעביר ידנית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסופר חייבים לקבל בחזרה את הבקבוק הזה ממני? עשיתם כאן מהלך. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> יש תקופת מעבר. אתה צודק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תקופת המעבר, מי שמפסיד זה אותו אזרח שמשלם ולא מקבל את ההחזר. יותר מזה, גם בעל המכולת, אני לא בטוח שהוא מקבל את הבקבוק. יכול להיות שהמשרד עצמו מקבל אבל מי שבשורה התחתונה מפסיד מכל הסיפור הזה, זה האזרח. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> בכל מקרה הפיקדון לא מגיע למשרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מגיע לקרן. מה זה משנה? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> לא. זה פיקדון. זאת המשמעות של הפיקדון. הכספים שמגיעים לחשבון הפיקדון, אלה כספים שמגיעים אך ורק מעיצומים שהמשרד הטיל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם זרקתי את הבקבוק, זה מגיע לחברה. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> אם זרקת את הבקבוק למיתקן מיחזור, הוא בכל מקרה הועבר למיחזור, אבל כפיקדון, מעשית אתה צודק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התכנית האחרונה, 26-14-01. יש כאן את התכנית עם הסיפור של המימון קרן קיימת. קרן קיימת העבירה את כל הכסף לתכנית? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> כן. קרן קיימת העבירה את הכסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולמה אתם לא מחזירים לקרן קיימת חלק מהכסף, אם הוא העביר את הכול מראש? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> יש התחייבויות שעדיין פתוחות ולכן צריך להעביר את הכסף לעודפים, כדי לשלם את ההתחייבויות האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התחייבויות של מי? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> התחייבויות של המשרד להגנת הסביבה כלפי מי שזכה בקולות הקוראים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה מקרן קיימת לקחתם את הכול? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אני לא יודע להגיד מה בדיוק היה בזמנו ההסדר מול קרן קיימת אבל בפועל מה שקרה זה שקרן קיימת העבירה את כל הכסף. קצב הביצוע בסופו של דבר נפרס על פני כמה שנים. אלה פרויקטים ארוכי טווח והכסף עובר לרשויות באופן מדורג. במקום שכל פעם קרן קיימת תעביר, היא העבירה בפעם אחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוזרים להצבעה בשעה 11:49. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:44 ונתחדשה בשעה 11:49.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחרי התייעצות סיעתית, אנחנו מחדשים את הדיון. אנחנו מצביעים על פניית המשרד להגנת הסביבה 26-002. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. פניית מספר 39-001, משרד התקשורת. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> רפרנט תקשורת, אגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת הכספים 2021 לשנת 2022 בסך של 25 מיליון ו-803 אלפי שקלים לתכניות התקציביות הבאות. נפלה טעות סופר בדברי ההסבר המקוריים שנשלחו ונשלחה הבהרה לוועדה. תכנית 39-11-01 – פעילות משרד התקשורת – 17,266 אלפי שקלים. במסגרת התכנית מתוקצבת הפעילות השוטפת של המשרד. הסיבות העיקריות בגינן נוצרו עודפים הן פעילויות חוצות שנת תקציב בעולמות התפעול, חניה, אבטחה, ניקיון וכדומה ופרויקטי מחשוב וטכנולוגיה שונים שמתארכים על פני יותר משנת תקציב אחת ואמורים להסתיים השנה. תכנית 39-11-05 – המועצה לשידורי כבלים ולוויין – 8,537 אלפי שקלים. במסגרת התכנית מתוקצבת הפעילות השוטפת של המועצה לשידורי כבלים ולוויין. עיקר העודפים שם הם בעקבות התחייבויות לתמיכה ושידורים בשפה האמהרית שמתוקצבים על פי חוק בכל שנה וביצוע שלהם לעתים מתארך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד לי בבקשה, בתכנית 39-11-01 יש איסוף והנגשת ידע נתונים וכן ניהול יעיל של פניות הציבור למשרד. פניות ציבור אלה במה הן מטפלות, באיזה נושאים, היכן הנושאים ממוקמים? תן לי קצת פרטים עליהם. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> אני אתן קצת רקע. בשנים האחרונות המשרד עובר התקדמות טכנולוגית מתבקשת ומתחיל לנהל באופן יותר יעיל את הדאתה המשרדית. כרגולטור למשרד יש אגף פניות הציבור שמקבל פניות בכל תחומי העיסוק של המשרד, בין אם זה טלקום, בין אם אלה שידורים, אינטרנט, סלולר וכדומה. עד היום הניהול היה באמצעות רישום ידני ועתה מנסים לייצר כאן מערכת שתצליח לנהל יותר טוב את פניות הציבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך זה היה מתבצע בניהול ידני? << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> אני לא בקיא בפרטים. אליאנה תוכל להרחיב. << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> תקציבנית משרד התקשורת. הייתה תכנית מאוד ישנה שעבדה במשרד במשך 20 שנים והגיע הזמן להחליף למשהו יותר חדשני, למערכת CRM שמטפלת בפניות הציבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש איזשהו משרד שכבר עובד עם מערכת CRM? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> יש מודול פניות ציבור שנמצא עכשיו בתהליך הרצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה עלות הקמת מערכת CRM? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> של פניות ציבור, העלות הייתה בסביבות מיליון שקלים, עד כמה שאני זוכרת. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> אני רק אבהיר כאן שיש מערכת אחת כוללת עליה כל פעם מפתחים עוד מודול שמתעסק בפעילות ספציפית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם כן, את אומרת שעלות הפיתוח הזה מיליון שקלים. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> של המודול הספציפי של פניות ציבור. << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חסכתם בזה כסף? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> אני לא חושבת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הייעול של זה? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> על מנת לתת פתרון יעיל, טוב ונכון לציבור צריך להשקיע במערכות מחשוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה פניות ציבור אתם מקבלים בשנה ומה האפיון שלהן? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> אני יכולה לבקש להשיב. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> אנחנו נעביר לוועדה בכתב את הנתונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חשוב לנו לקבל את הנתונים - כמה פניות ציבור בשנה, מה האפיון שלהן ובאילו תחומים. תכנית 39-10-05, המועצה לשידורי כבלים ולוויין. זה מה שהשר כל הזמן אומר סיבים אופטיים? << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> לא. זה לא קשור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רואה שיש לכם כאן התחייבות לתמיכות בשידורים בשפה האמהרית. היכן אתם משדרים? מה אתם נותנים בשפה האמהרית? כשבאו מכאן מהלפ"ם והראו לנו את הגרף, הייתי אומר שהזדעזענו בגלל הכסף המועט שניתן לשפה האמהרית. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> זה לא קשור ללפ"ם. חוק התקשורת קובע במפורש שבכל שנה יתוקצבו 4.8 מיליון שקלים לתמיכה בשידורים בשפה האמהרית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה ערוצי התקשורת בהם זה מפורסם? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> בכבלים יש ערוץ תקשורת אתיופי. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> המשרד מפרסם תמיכות ולרוב זה מגיע לערוץ האמהרי שפועל בישראל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם רדיו רקע משדר באמהרית, לא? << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> אלה תמיכות ספציפיות להפקות אודיו-ויזואליות. כלומר, לא לרדיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם כן, ה-4.8 מיליון שקלים, למה הם מיועדים? << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> לשידורי טלוויזיה בשפה האמהרית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לשידור עצמו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא פרסום. << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> הפקת תכניות. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> הפקת תוכן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> והסכום מספיק? אתם פעם עשיתם בדיקה כדי לדעת עד כמה זה מתקיים? אנחנו יודעים שיש שידורים גם בשפה הצרפתית, הרוסית, הערבית. תן לנו הסברים כדי שנבין מה ההבדלים כי אני חושב שיש פערים עצומים. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> אתה יכול לראות מהיקף העודפים שכנראה זה מספיק. קצב הביצוע שם הוא יותר נמוך מקצב התקצוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא בטוח. יכול להיות שאתם נותנים להם לא מספיק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש עוד שפה שמתוקצבת על פי חוק? << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו השפה היחידה שמתוקצבת על פי חוק? << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> והסכום הזה מספיק להם? עשיתם בדיקה לאחרונה לבדוק אם הסכום מספיק, שזה באמת התוכן שהם מקבלים? גם לדעת מה הרייטינג שלהם. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> הם אפילו לא בהכרח ממצים בכל שנה את הכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? השאלה היא למה אם לא ממצים, כי אין להם מספיק תוכן? אולי צריך להשקיע בדברים אחרים כדי שיהיה תוכן? << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> לא. זה אומר שהמגבלה האפקטיבית שלהם היא לא מגבלה תקציבית אלא מגבלה ביצועית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם נשקיע יותר, יכול להיות שנצטרך יותר. יכול להיות שאתם נותנים 4.8 מיליון שקלים למשהו מסוים והם לא יודעים להשתמש בכסף הזה. יש למשל עיריות שמקבלות תקציב אבל לא יודעות להשתמש בו. השאלה אם אתם עושים מספיק כדי שישתמשו בכסף הזה. יכול להיות שאם אתם כמשרד התקשורת הייתם עושים מספיק כדי שישתמשו בכסף הזה, הייתם מקבלים דרישה ליותר כסף כדי להנגיש את השידורים ולעשות יותר תכניות בשפה האמהרית. אם תסתכלו ותראו ברחוב את דוברי השפה האמהרית, הם פחות מעורים בחברה הישראלית גם ובעיקר בגלל השפה, במיוחד המבוגרים שבהם לא דוברים עברית באופן שוטף. יכול להיות שחסר להם שם תוכן ואתם לא יודעים לתת להם את הכלים הנכונים על מנת שיוכלו לבזבז את הכסף הזה. << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> כל שנה מתפרסם קול קורא לחלוקת תמיכה וניגשים לזה. לא תמיד מצליחים לממש את כל התכניות בגינן מחולקת התמיכה. אולי אפשר לעשות יותר פרסום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חושב שכדאי שהמשרד יעשה, לאו דווקא פרסום. זאת לא הבעיה של פרסום. צריך לעשות איזשהו מחקר ולבדוק למה בשפה האמהרית לא מגיעים לניצול הכסף מבחינת התכניות שלהם. יש איזו בעיה. אם אני נותן לבן אדם 100 שקלים והוא לא יודע לבזבז אותם, לפעמים הוא לא צריך אבל לפעמים אם תיתן לעני 100 שקלים ותגיד לו שיקנה לו אוכל אבל הוא לא יבזבז אותם, זה לא בגלל שהוא לא רעב, הוא רעב אלא שהוא לא יודע היכן ללכת לקנות. יכול להיות שבנושא הזה אתם צריכים לעשות עבודה יותר לעומק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תבדקו מה הרייטינג של הערוץ הזה. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> שאלת הרייטינג היא לא בהכרח השאלה הרלוונטית כי מועצת הכבלים והלוויין מתקצבת מבחן תמיכות לרכש תוכן. כלומר, הערוץ הזה בפועל לפעמים רוכש תוכן קיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שהתוכן הזה לא נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המדידה היא לא מבחינה מסחרית אלא מבחינת מדידת התכנית, עד כמה הם איכותיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה לא רוצה שהמדינה תכתיב את התוכן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. אני רוצה שהמדינה, כשהיא משקיעה כסף, שהיא תראה שהכסף מנוצל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. שהתוכן הוא מספיק איכותי לקהל הרלוונטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את זה אני רוצה שיבדקו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לכן שאלת הרייטינג היא רלוונטית מאוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לנצל את זה שמשרד התקשורת כאן. אמר השר שלכם יועז הנדל שרפורמת הניידים הכשרים יצאה לדרך ואני רוצה שתעבירי מסר. אני מבקש ממך אדוני לחרוג מהפניות עליהן אני עובר אחת לאחת אבל מכיוון שמשרד התקשורת כאן אני חייב לומר את זה. אמרתי פעם ואני אומר שוב פעם כי זה כואב לי. אני רוצה שעם ישראל ידע. יש אנשים שלא מבינים מה זאת רפורמת הניודים בסלולר הכשר. אומר שר התקשורת שהוא לא ייתן שיהיה – הוא מתבטא בנושא של הכשרים – אדם אחד בעסקנים שיקבע את זה. כמו שאתם רואים, לי יש טלפון כשר. הטלפון שלי כשר והוא בכלל לא נגיש לאינטרנט. אני גם לא רוצה שיהיה נגיש לאינטרנט. כשאני חתמתי ולקחתי את הטלפון הזה לי, לאשתי ולילדיי, אני חתמתי שאני לא רוצה שהטלפון שלי יהיה פתוח לאינטרנט. חתמתי על זה. הטלפון הכשר הזה, יש לו גם מספר כשר, הוא מתחיל ב-84 בקומה של פרטנר. יש קומה של פלאפון שזה 41. לכל אחד יש את הקומה שלו. זה מה שנקרא הקומות הכשרות. אני לא רוצה שהילדים שלי, וגם לא אני, נהיה חשופים לאינטרנט דרך הטלפון. אני בכלל לא רוצה. זה חלק מהסייגים ששמתי לעצמי. היו ימים ששילמתי יותר מאשר משלם מישהו אחר. היום אנחנו משלמים 29.90 שקלים, 39.90 שקלים ואולי לפעמים 24.90 שקלים. אני מוכן לשלם 400 שקלים ו-500 שקלים בחודש עבור חינוך הילדים שלי. מה שיועז הנדל עושה עכשיו, שר התקשורת, הוא אומר שהוא רוצה שעם המספר הזה תוכלו לעבור לכל מסלול ותפתחו את הטלפון הזה לטלפון שיהיה פרוץ לסמרטפון. אני לא מחזיק סמרטפון כי אני שם סייגים גם לעצמי וגם לילדים שלי. כולנו עלולים להיכשל בכל דבר. הוא אומר, לא, מעל גיל 18 כל אחד יעשה מה שהוא רוצה. הילד שלי, גם מעל גיל 18 הוא הילד שלי ואני אשמור עליו בכל משמר, גם אחרי שהוא יתחתן. שהשר לא יספר סיפורים שאי אפשר להעביר את זה כי אם ילד נמצא במשבר, ילד שהוא מעל גיל 18, הוא יכול להתקשר ולהעביר על פי מספר תעודת זהות שלי. עם כל הכבוד וזה שאני סומך על הבן שלי, וכל אחד סומך על הבן שלו, ברגע משבר אנחנו לא יודעים לאן הם יכולים ללכת. כל אחד מאיתנו לא יודע. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> הבן שלך גם יכול ללכת לחנות ולקחת טלפון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבן שלי לא יכול ללכת לחנות ולקחת טלפון כי כאן המספר כשר. כשמספר כשר, אני יודע איזה טלפון יש לבן שלי, וכשאני מחייג אליו אני יודע שהתקשרתי לטלפון כשר. למרות כל האסונות שקורים בחוץ, אני אומר שלפחות באסון הרוחני הזה שנקרא טלפון כשר, שלא יהיה חשוף לאינטרנט ואני יודע שהוא לא חשוף לאינטרנט. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> זה או שאתה סומך עליו או שאתה לא סומך עליו . << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני סומך על הבן שלי אבל כמו שאני לא סומך על עצמי בדברים מסוימים. לעולם את לא תהיי במקום הזה ולא תביני אותי כי את לא שם. הילדים היום נחשפים לכל מיני תועבות גמורות באינטרנט. אני אומר דבר אחד והוא שאני רואה ילד בן 14 עם סמרטפון ולמה הוא נחשף ואת ההידרדרות של הנוער היום. החינוך שלנו מצליח בגלל דבר אחד. תנסי לקבל מה שאני אומר ממקום של ניסיון. החינוך של הציבור החרדי מצליח. גם לנו יש מה לתקן, אני לא אומר שלא, בכל מקום יש מה לתקן, אבל הפשע אצלנו לא מגיע לאחוזים גבוהים וזה בגלל שאנחנו שמים על עצמנו סייגים. כשאני לוקח טלפון כשר, את חושבת שנוח לי להתקשר מה גם שלא תמיד יש לי קליטה טובה? אבל זה לא מעניין אותי. את חושבת ש קל לי שאין לי את הנגישות שיש לך בכל רגע נתון? << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> אתה לא מתנגד לטלפון הכשר. אתה תישאר עם טלפון כשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא אתן. זה יפגע בחינוך. אל תתערבי לי בחינוך של הילדים שלי. זה מה שאני מבקש מיועז הנדל. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> אף אחד לא מתערב לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מתערב. אם הוא אומר לי שהוא לוקח את הטלפון של הילד שלי והוא נותן לו אפשרות להגיע לסמרטפון עם המספר הכשר שלו, כלומר, אני לא אדע איזה טלפון הבן שלי מחזיק, אז בעצם הוא מתערב לי בחינוך של הילדים שלי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> ילד מעל גיל 18 יכול ללכת לכל חנות פלאפונים ולקנות טלפון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מבין דבר אחד. אני לא מבין מה מפריע לך שלבן שלי יש טלפון כשר עם מספר כשר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> אין שום בעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אל תתערבו לנו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> הוא רוצה לדאוג לכל אזרחי ישראל שישלמו פחות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הקשר לזה שישלמו פחות? << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> תישאר עם הטלפון הכשר שלך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר > כמה אני משלם? אני משלם 29.90 שקלים. על מה את מדברת? איזה פחות? אני משלם פחות ממך. את מדברת על כסף? לעזאזל כסף, לא רוצה כסף. אני אתן את החיים שלי בשביל החינוך של הילדים שלי. את מדברת אתי על כסף? כסף לא מעניין כאן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> אדרבה, אף אחד לא לוקח לך את הטלפון הכשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו משלמים 19.90 שקלים, 29.90 שקלים, 39.90 שקלים. אתם לא מבינים. אתם מתערבים בחינוך של הילדים שלנו. אני מתחנן לפניכם. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> ינון, זו פרשנות שגויה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת לא פרשנות. הבעיה היא שאתם לוקחים חינוך הילדים כפרשנות. בחינוך הילדים אין פרשנות. יש חינוך ילדים בדרך שאתה מאמין בה. אני לא אתערב ליועז הנדל ולך בחינוך הילדים שלכם. אל תתערבי בחינוך הילדים שלי. אם אני רוצה שהבן שלי יהיה עם טלפון כשר, הוא יהיה עם טלפון כשר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> אף אחד לא לוקח את הטלפון הכשר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אני חושב שהמסר שלך הועבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בשעה 12:09 חוזרים להצבעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:04 ונתחדשה בשעה 12:09.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחרי התייעצות, אנחנו מחדשים את הדיון. אנחנו מצביעים על פנייה מספר 39-001, משרד התקשורת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מספר 41-001, מים וביוב. << אורח >> עידו מור: << אורח >> רפרנט אנרגיה, אגף התקציבים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה לא אמרת לי? אם הייתי יודע, הייתי מקדים את זה לפנייה של משרד האנרגיה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> יש לי אחר כך גם את פנייה מספר 54. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. זהו. עכשיו אתה כאן. << אורח >> עידו מור: << אורח >> העברת עודפי תקציב לשנת 2022 משנת 2021 בסעיף 41, רשות ממשלתית למים וביוב. הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת תקציב 2021 שנת תציב 2022 בסך של 26 מיליון ו-611 אלפי שקלים. תכנית מספר 41-30-01, הוצאות שוטפות לפעילות המשרד. זה כולל את כל הפעילות השוטפת של המשרד והסיבה בגינה מחויבים העודפים. אלה התקשרויות חוצות שנה. בין ההתקשרויות האלה יש נושאים שונים שאורי שבת, התקציבן של הרשות, ישמח לפרט עליהן, ביניהן היערכות לתרחישי חירום, אספקת מכליות וציוד אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עברת על כל התכניות? << אורח >> עידו מור: << אורח >> זאת רק תכנית אחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו רואים שהתייחסתם לשעת חירום. משק מים לשעת חירום. אם לא הייתה שעת חירום, לכן יש לכם עודפים? << אורח >> עידו מור: << אורח >> לא. רוב העודפים הם עודפים שבשגרה, תקנות שחויבו אבל אני אשמח שאורי שבת יתייחס כי הוא מכיר את התקציב טוב ממני. << אורח >> אורי שבת: << אורח >> שלום. אני לא תקציבן המשרד שיש לו היום חג אלא אני ראש אגף אסטרטגיה ומדיניות ברשות המים. התכנית הספציפית שאתה מדבר על משק המים בחירום, היא מורכבת מרכיב של תחזוקת המחסנים ובמידה ויש שימוש, כמובן משלמים את ההפעלה ואחר כך משלימים את הכסף. בכל מקרה, העודפים הם חציית שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, כשאנחנו מדברים על משק המים בחירום, אנחנו מדברים על שנה של בצורת? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> לא. זה ממש מכליות מים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מלחמה? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> מלחמה, רעידת אדמה, עכשיו הפעלנו את ההתיישרות יחד עם משרד החוץ ונתנו חלק מהאמצעים לטובת מלחמה באוקראינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תחתכם נמצאים תאגידי המים? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מאמין שעברתם – אתם אנשים אחראים – על דוח מבקר המדינה לשנת 2020. הייתי רוצה לדעת קצת על המסקנות שלכם מבחינת התיקונים אבל יש את הסיפור של תאגידי המים. יש חוק שאם אני לא טועה העביר אותו איציק שמולי, צמצום של 50 אחוזים בתאגידי המים. אנחנו עדיין לא רואים שהמספר פוחת. לא ראינו ירידה דרסטית של 50 אחוזים במספר תאגידי המים. אתם לא חושבים שזאת עבירה על החוק? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> קודם כל, כמובן שכן ואנחנו פועלים בנושא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה שנים אתם פועלים בנושא? אתה יודע מתי החוק הזה עבר? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> אני לא רוצה לומר סתם את השנה, אבל זה היה אולי לפני 2013. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. קצת אחרי. אם אני לא טועה, זה היה ב-2016. יכול להיות שאני טועה, אבל גם ארבע שנים או חמש או שש שנים לעבור על החוק כמשרד ממשלתי או כתאגיד, זה דבר שהוא לא מקובל. אתה אומר שאתם עושים ואני שואל מה אתם עושים כדי לצמצם את מספר התאגידים. קודם תענה על השאלה הזאת ואחר כך אני אתייחס לתאגיד עצמו. מתי אתם חושבים לקיים את החוק הזה? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> מי שאחראי על נושא התאגידים ברשות המים זה הממונה על התאגידים. אני לא רוצה לדבר בשמו על כל פעולה ופעולה שמתבצעת בנושא . הנושא כמובן נדון מספר רב של פעמים גם במועצת רשות המים והוא על השולחן. אם צריך, אני אדרוש מהממונה התייחסות ספציפית לנושא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש שתהיה התייחסות ספציפית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, תגדיר בדיוק את השאלה כדי שיוכלו להתייחס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש חוק שאיציק שמולי העביר. כמו שהוא אמר, אני לא רוצה לנקוב בשנה אבל זה היה לפני מספר שנים. החוק מצמצם את מספר תאגידי המים. היה חוק שהעביר תאגידי מים ואז נפתחו על ימין ועל שמאל תאגידי מים בכל מקום. נראה לי שמדובר ל-60 תאגידי מים. אולי אני טועה במספר. החוק אומר לצמצם אותם בכ-50 אחוזים. עשו בדיקה וראו שזה לא דבר שמועיל. מאז לא צומצם מספר תאגידי המים, אלא אולי אחדים מהם אבל ודאי לא באחוזים גבוהים. כרגע הם עוברים על החוק כי זה חוק שעבר במליאה בשלוש קריאות. אני מבקש לדעת מה הצפי לצמצום מספר תאגידי המים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התשובה צריכה להיות תשובה ממוסמכת וכתובה לוועדה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תוסיף לשאלה של ינון עוד שאלה. מה אתם עושים אל מול תאגידי המים, מבחינת התאגידים, השירות שהם נותנים לאזרח. אני לא יודע מי מכם פעם ניסה לתפוס את תאגיד המים באזור המגורים שלו ואם בכלל מישהו ענה לו, אחרי כמה זמן זה היה. מה אתם עושים כגוף מבקר כי כל הזמן יש תלונות על כך שקשה לתפוס אותם. איזה פעולות אתם עושים כדי לבדוק את המענה שם ואת תלונות הציבור על חוסר נגישות התאגידים? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> על זה אני יכול לענות. יש אמות מידה לשירות שהתאגידים מחויבים לעמוד בהן. אנחנו גם מבקרים אותם. יש חברות בקרה מטעמנו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איך אתם עושים את הביקורת? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> יש לנו חברת בקרה שמגישה דוחות ביקורת. חלק מהביקורות הן ביקורות רוחב, חלק הן ביקורות עומק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מתי מישהו התקשר וניסה להשיג אותם? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> המתודולוגיה של חברות הבקרה, אני לא בקיא בה אבל אני יכול לצרף את זה לשאלה הקודמת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איך אתה יודע אם אנחנו משפרים את השירות או לא? העיקר להגיד שיש חברת בקרה? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> לא. יש לנו גם פניות ציבור שלנו. במידה ומישהו לא שבע רצון מהשירות שהוא מקבל מהתאגיד, הוא פונה אלינו וכמובן מטעמנו נערכת בדיקה של התלונה עצמה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא צריך את החברות האלה. זה בזבוז כסף. מאחר שחשוב לכם לשפר את השירות לאזרח, תתקשרו לכל תאגידי המים ותבדקו תוך כמה זמן עונים לכם ואז תראה אם השירות הוא טוב ואם הבקרה עושה את מה שצריך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בדקתם בפניות הציבור חתך גילאים שמתקשר? המבוגרים הרי לא יתקשרו אליכם. איפה הרגישות החברתית לזה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איך הם ידעו, אם בכלל לא עונים שם? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להראות לנו פילוח של פניות ציבור? בחתך גילאים או פריפריה ומרכז וגילאים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא עונים בתאגידי מים. כולנו יודעים את זה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הוא אומר שיש להם פניות ציבור. פניות ציבור, בדרך כלל זה אינטרנטי. << אורח >> אורי שבת: << אורח >> יש גם טלפוני. יש מענה טלפוני אצלנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אצלכם עונים יותר מהר מאשר בתאגידים? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> בפעם האחרונה שבדקתי, לדעתי פחות משתי דקות. זה הממוצע במענה אצלנו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם אפשר לקבל את דוח הביקורת האחרון, מה היו הממצאים ומה הפעולות שננקטו בעקבות דוחות הביקורת לשיפור השירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, היום יש שיטה להמתנה של שתיים או שלו דקות. פונים למוקד ואומרים שיחזרו אליך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> או מנתקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מנתקים. בדוח מבקר המדינה לשנת 2020 דיבר גם על מנגנון הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות. שם הוא דיבר על כך שצריך לשנות את המנגנון הזה ולסייע יותר לאותן שכבות אוכלוסיית מוחלשות. הוא גם אמר ש-60 אחוזים מתוך תקציב ההטבה לאוכלוסיות הזכאיות לתשלום חשבונות המים בשנים 2015 עד 2019, לא נוצלו. הווה אומר, 153 מיליון שקלים לא נוצלו. איך קורה דבר כזה שהכסף לא מנוצל? 60 אחוזים. << אורח >> אורי שבת: << אורח >> אני לא מכיר את המספר הזה. אני יכול להתייחס לשנה האחרונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דוח מבקר המדינה. << אורח >> אורי שבת: << אורח >> כן. אני מכיר את המקור. אני אומר שאני יכול להעיד על השנה האחרונה. זה היה 42 מיליון מתוך 50 מיליון שקלים שהוקצו בתחילת השנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 42 מיליון מתוך 50 מיליון שקלים שנוצלו? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תסביר לי איך בין 2015 ל-2019 סכום של 153 מיליון לא נוצל? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נפגשתי בנושא הזה עם מנהל רשות המים. עם הממונה. הוא הסביר לי שהם עשו ריצ'ינג אאוט, ממש פנייה לאנשים בשכבות החלשות. הם עושים את זה דרך תאגידים. מי שהגיש, הם באחוז מאוד גבוה. יש עם זה בעיה. קיימנו כאן דיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני זוכר, אבל יש כאן משהו שלא מובן. בין 2015 ל-2019 יש 153 מיליון שקלים שמהווים 60 אחוזים. הוא אומר עכשיו שרק 20 אחוזים נוצלו ואני שמח לשמוע על כך. יחד עם זאת אנחנו מדברים למשל על הנחות, משפחה שיש לה ילד חמישי, תקבל הנחה. זה לא אוטומטי. למה? למה שזה לא יהיה אוטומטי כאשר יש ילד חמישי? הרי כל המערכות מסונכרנות. יש להם את זה בארנונה. אם הוא הגיש את הבקשה באיחור, יש בעיה – תלוי כמה זמן איחור – לקבל את זה לאחור. אני הגשתי באיחור. לא ידעתי על כך. יש אנשים שלא מודעים לכך שכאשר יש להם ילד החמישי הם יכולים לקבל את ההנחה. ברגע שיש לו ילד שהוא מעל הגיל, שיכול להעלות את מחיר קוב המים, פתאום יש סנכרון. למה? מה ההבדל בין זה שאתה צריך לקבל הנחה לבין זה שהיא נגמרת? יש לך תשובה? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מבין שדברים כאלה מקשים עלינו לסייע להעביר פנייה כזאת. אני חושב שיש כאן דבר הזוי ויש גם עוד דבר. התאגידים מרוויחים כסף או מפסידים כסף? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> חלק וחלק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפי מה שראיתי בדוח מבקר המדינה, רובם מפסידים כסף. אתם לא חושבים לעשות איזשהו חושבים, אולי להחזיר את זה? הרי גם יש להם יותר הוצאות. זה לא סוד. יש להם יותר הוצאות מאשר יש לעירייה ובנוסף יש להם גם הוצאות יותר גדולות כלפי אותו אזרח. כלומר, האזרח בסוף ישלם יותר כולל מחירי המים שעולים ועדיין לא ראינו ירידה אלא כל הזמן עולים ועולים. מה עשינו את התאגידים האלה? באנו לייעל, כדי שלרשויות יהיה נוח? הרשויות בעניין הזה פחות מעניינות. אנחנו יודעים שהיה לובי ענק להראות שזה טוב לרשויות המקומיות ויכול להיות שהרשויות המקומיות עכשיו כועסות על כך שאנחנו נגיד את זה אבל אין מה לעשות. הרשויות צריכות להתמודד. לא יכול להיות שבסופו של דבר האזרח ישלם את זה. בהמשך לשאלה הראשונה לגבי התאגידים, אם התאגיד מפסיד, למה שהוא ימשיך להחזיק את זה? יגלגל כסף בכסף? בנוסף, את ההפסד שלו האזרח משלם בעליות המחירים של המים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני חושב שהרעיון להשקיע את הכסף במקומות שלא כל הרשויות היו משקיעות בביוב הוא טוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם שם אתה לא בדיוק מקבל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בדיוק. הביצוע הוא גרוע. הרעיון להקים את זה הוא טוב אבל הביצוע גרוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. הביצוע גרוע. התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפני התייעצות, נירה שפק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נירה, ברוכה הבאה למחנה שלנו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא במחנות. אני חושבת שאתמול בערב הוכחנו את זה עם משפחת בניה שראל. אתמול היה זיכרון בסלון אצלי בבית ואמרו פוליטי, לא פוליטי. אירחנו את ההורים של בניה שראל אבל זה ממש לא היה פוליטי כי ישבנו שם שלמה קרעי, יעקב מרגי ואני עם עוד המון אזרחים, ושמענו מהמשפחה שמאוד רצתה לספר לנו על הבן, מה היה כשהיה קטן ומה קרה לו בצבא. אין צדדים. יש דברים שהם לא קשורים לצדדים. אנחנו באים לעשות טוב. אני באמת רוצה להודות לקרעי ולמרגי שהיו. רשות המים היא נושא שהוא מאוד בליבת העשייה שלי גם כמי שרוצה לטפל באזרחים וגם כמי שמטפלת בחקלאות. אנחנו יודעים שזה לא קשור למשרד האנרגיה כי זו רשות ייעודית וזאת הייתה הכוונה, להקים גוף מקצועי שלא יהיה פוליטי בהחלטות שלו. לכן יש לי כמה שאלות ספציפיות לבקשה המוצגת כאן. אפשר לומר לי כמה מתוך התקציב של הרשות הוא מרכיב הוצאות השכר? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> כן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה לא מופיע בחומר המצורף. בפירוט מופיעות שתי שורות בלי הסברים וכתוב למה. רצוי שתסבירו לנו גם בנתונים את ה-למה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> חברת הכנסת, חשוב לציין שעודפים הם לעולם לא עודפי שכר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כשאנחנו באים להראות תקציב, איך הוא מחולק, מה הייעול ואני לא מוסיפה על השאלות שינון שאל, אני רוצה לדעת ולהבין מה האחוז. כשאתם מחפשים את זה, חפשו לי בבקשה עוד דבר. יש כאן הגדרה של שורות תקציביות לתפעול שוטף ואני שואלת מה זה תפעול שוטף ומה אחוז התפעול השוטף. מה ההגדרה שלו ואיך הוא מחולק. תבדקו לי גם מה הרכש שבוצע ואם הרכש היה על פי תכנון. << אורח >> אורי שבת: << אורח >> ההוצאות השוטפות כוללות כמובן נושאים של שכירות ותשלומים למקומות בהם המשרד יושב, כולל נושא ההדרכה והרווחה של העובדים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אמרת משפטים שהם אותו הדבר. אמרת נושא שכירות ותשלום עבור המקום בו יושבים. << אורח >> אורי שבת: << אורח > יש דמי ניהול לחברה שמנהלת את ג'נרי 2. << אורח >> עידו מור: << אורח >> בדיור הממשלתי יש שני רכיבים. יש רכיב שמשלמים את השכירות לדיור הממשלתי שמחזיק את ג'נרי 2 ומלבד זה יש דמי שימוש שמשלמים לדיור הממשלתי עבור התחזוקה. אלה שני רכיבים שונים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת דיור ממשלתי? << אורח >> עידו מור: << אורח >> הדיור הממשלתי הוא הגוף שנמצא באגף החשב הכללי במשרד האוצר שמנהל את כלל הנכסים של הממשלה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> קוראים לזה מעשר בשפת העם? << אורח >> עידו מור: << אורח >> לא, זה לא מעשר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כי המשרדים הממשלתיים משולמים. << אורח >> קריאה: << אורח >> עמלה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני קוראת לזה העמסות. מעשר. אני מנסה להנגיש לאזרחים ששומעים אותנו ורוצים לדעת מה נעשה עם הכסף. אם יש גוף שהוא משולם, תסביר לי. << אורח >> עידו מור: << אורח >> אני אנסה להסביר שוב כי אלה הרבה מאוד גופים שפועלים כך מול מינהל הדיור הממשלתי. מינהל הדיור הממשלתי יושב תחת החשב הכללי במשרד האוצר והוא מנהל את כלל נכסי הממשלה. את נכסי המדינה. אחד הדברים שמינהל הדיור הממשלתי מנהל דרך הדבר הזה, אלה בעצם נכסים שהם בעצם של שאר המשרדים. חלק מהמשרדים - בעבר היו יותר – היו שוכרים. היום הרוב יושבים בנכסים של הממשלה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו משלמים להם גם דיור וגם מה שנקרא תפעול, כמו חברת אחזקה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> בדיוק. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> שווה לבדוק מה יותר זול לנו. << אורח >> עידו מור: << אורח >> בג'נרי 2 משלמים על השכירות ועל התפעול שלו, בדיוק כמו שמשלמים ועד בית ושכירות. << אורח >> אורי שבת: << אורח >> לגבי השכר. השכר הוא קצת יותר מ-50 מיליון שקלים מתוך תקציב של סביב ה-800 מיליון שקלים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> והרכש? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> אלה שאר הדברים בהם אני נוגע. הסעיף הגדול מתוכו הוא חברות ייעוץ שמסייעות לנו בבקרה על הפרויקטים ההנדסיים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כמה מתוך זה הן חברות ייעוץ? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חברת ייעוץ, זה רכש? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> כן. בערך 7.5 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה רכש שירות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מאמינה – עכשיו אנחנו לפני תקציב – שנרצה לראות מה יעשו החברות האלה, מה יצא מזה, מה זה חסך לקופת המדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חשוב שתכיני את כל השאלות האלה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הם יבואו מוכנים. עוד דבר שאני רוצה לדעת. דובר כאן תקציב עבור איומי סייבר. זה הרי אחד האיומים היותר חזקים. כיושבת ראש ועדת המשנה למוכנות העורף, מאוד מעניין אותי לדעת כמה כסף שמו על זה, מה המענה וכמה חסר. << אורח >> אורי שבת: << אורח >> אנחנו פתחנו שולחן ייעודי למים, בשיתוף ותחת משרד האנרגיה וכמובן רשות הסייבר. אנחנו משלמים על זה 2.1 מיליון שקלים בשנה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> והסכום מספיק? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> אני לא איש המקצוע שיודע להגיד האם זה מספיק או לא. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אולי צריך להעביר לסעיף אחר. בסוף אנחנו אומרים איפה השקל ייתן את הערך המוסף הגבוה יותר. לא דרשתם את זה לזה ולכן אני שואלת כמדינה שנמצאת תחת איומי סייבר ומים הוא אחד הדברים הבסיסיים וההכרחיים לאזרחי מדינת ישראל. אם יש שם פער, אולי לשם צריך להפנות. זה בכלל נבדק? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> העברת העודפים, הסייבר הוא בתוך הסכום. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת האם הסכום מספיק. << אורח >> עידו מור: << אורח >> חברת הכנסת, צריך לציין שהתיעדוף בין תכניות שונות ובאמת איך עושים את זה בצורה הטובה ביותר, הכנסת - הממשלה מאשרת את זה בכנסת – קובעת את זה בתקציב המדינה השנתי. הפנייה הזאת באה להעביר עודפים של דברים שהוקצו על ידי הממשלה בשנת 2021 ובגלל שתקציב המדינה בשנת 2021 אושר במועד מאוד מאוחר, המשמעות הייתה שהרבה מההתחייבויות שנעשו בשנת 2021 הועברו לשנת 2022. צריך לומר שחלק מהדברים האלה קורים כל שנה והשנה ביתר שאת כאשר משרדים וחשבים אישרו את התקציב בדצמבר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תרשה לי לומר שמכיוון שאנחנו יושבים כאן אספיק שעות, מה שאתה אומר זה חלק. חלק מזה גם באים ומציגים לנו שרוצים להעביר מסעיף שחשבו שהוא תוקצב ביתר או בחוסר. לכן אני שואלת את השאלות האלה. זה גם חלק מהעניין. << אורח >> עידו מור: << אורח >> את צודקת במאה אחוזים. אני אתן דוגמה. העברנו שתי פניות של משרד האנרגיה כאשר אחת הייתה פניית עודפים. לא עשינו בה שום שינוי תיעדוף. זה עבר. אותו דבר כאן, 41, פניית עודפים – אין שינוי תיעדוף. יש פניות אחרות שהן פניות שאנחנו מבקשים לעשות תיקונים אבל כאן זה לא המצב. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול עוד שלוש שאלות על תקציב אחד. המזהם הוא המשלם. זה אחד הכללים שנקבעו ואני רוצה לדעת האם רשות המים הייעודית עובדת בהקשר הזה. האם למשל השפדן נושא בחלק התקציבי כמו שאמור לעשות בצורה מסודרת אל מול החקלאים שמשלמים את מחיר המים. << אורח >> אורי שבת: << אורח >> אני לא מבין את האלה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בסוף מדברים על תקציב. מדברים על מקורות תקציב. שאלו אותך קודם כמה קוצץ, כמה השכר, ואני שואלת עכשיו על מקורות תקציב למים. אני מרחיבה את זה מעבר כי זה המקום שלנו. המזהם הוא המשלם. אתה מכיר שיש תקציבים שמגיעים? הרי זאת רשות סגורה. האם אתם עושים עבודה, מקיימים עבודה, השתמשתם ביועצים שלקחתם לכל מיני דברים בשבעה-שמונה מיליון שקלים גם כדי לבחון איך המזהמים של מים משלמים עליהם ולא הצרכן בקצה, בין אם הוא אזרח פרטי ובין אם הוא החקלאי. האם הנושא הזה נבחן במסגרת כל התקציבים? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> את מתייחסת לשפדן כמזהם? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> נתתי דוגמה. כן. שפכי גוש דן מגיעים ומשקים את חקלאות העוטף. האם הוא נוטל חלק בזה או שזה מושת רק על האזרחים? האם נשכר איזשהו יועץ לטפל בזה? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> אכן השפדן מטפל בשפכי גוש דן ולאחר מכן הוא משמיש את השפכים כמי קולחין להשקיה חקלאית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מי משמיש? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> השפדן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הוא משלם כסף על כך? תבדוק את זה. << אורח >> אורי שבת: << אורח >> עלות הטיפול. ההקמה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> עוד דבר, בהמשך לשאלה אליה התייחס בהתחלה ינון. המפה שהייתה צריכה להיות תוך 120 ימים. האם יש איזושהי עבודה? האם יש איזושהי היערכות תקציבית? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> איזו מפה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מפת שיוך התאגידים. היה על כך דיון עם שר הכלכלה לשעבר ואמרו באוגוסט 2020 שתוך 120 ימים תשונה המפה האזורית לכדי מפה שתאפשר גם צמצום, גם רווחת האזרחים וגם עבודה מול הרשויות. נעשה עם זה משהו? << אורח >> אורי שבת: << אורח >> הנושא נדון במועצת רשות המים. אני אבקש להביא את הדיון האחרון שהתקיים שם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אסיים בזה, כבוד היושב ראש. אני רק אומרת שרבים החורים בתשובות שאנחנו מקבלים כאן. כיוון שזו רשות שנוגעת לכל אזרח במדינת ישראל ומשפיעה על כך על התעשייה, על החקלאות ועל משק הבית, אני מבקשת שניזום דיון בטח לפני התקציב הבא כדי שנקבל את כל התשובות לשאלות האלה. כמו שאמר מבקר המדינה, ואני מאוד מוטרדת מהניסוח שלו, התאגידים הפכו להיות מפעלי ג'ובים. תפקידנו לוודא שהם לא שוכחים ותפקידם לשרת את האזרח ולהתייעל. תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התייעצות. חוזרים בשעה 12:38. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:33 ונתחדשה בשעה 12:38.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחרי התייעצות, אנחנו מחדשים את הדיון. אנחנו מצביעים על פנייה מספר 41-001, מים וביוב. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רוויזיה. כדי לשחרר את עידו, נעבור לפנייה מספר 54-002. << אורח >> עידו מור: << אורח >> תודה רבה כבוד היושב ראש. פנייה 54-002, שימוש בעודפי תקציב לשנת 2022. הבקשה דנה בסעיף תקציבי מספר 54, רשויות פיקוח. עיקר הפנייה על פי תכניות: פנייה 54-10-02 – רשות התחרות, תפעול – 8 מיליון שקלים ו-411 אלפי שקלים. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית, התחייבויות שנמשכות מעבר לשנה הקלנדרית, בין השאר שדרוג מערכות מחשוב לצרכי חקירה, רכש נתונים, החלפת תוכנות מחשבים, ייעוץ ואבטחת מידע. תכנית 54-11-02 – הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, תפעול – 6 מיליון ו-448 אלפי שקלים. העודפים נוצרו עקב התחייבויות שנמשכות מעבר לשנה קלנדרית, בין השאר קמפיין פרסומי להעלאת המודעות בקרב קשישים ואוכלוסיות מוחלשות אחרות ומתן כלים להתמודדות עם ניצול דרך טלמרקטינג. תכנית 54-13-01 – רשות הטבע והגנים – 17 מיליון ו-410 אלפי שקלים. העודפים נוצרו בגין פרויקטים רב שנתיים, בעיקר פיתוח, שיקום בתי גידול לחים, פיתוח אתרי טבע ומורשת. תכנית 54-30-01 – שכר ופעולות של רשות החשמל – 6 מיליון ו-856 אלפי שקלים. העודפים נוצרו בגין התקשרויות הנוגעות לתפעול וייעוץ. כל ההתקשרויות חוצות שנה וכאמור נוצרו לקראת סוף שנה ולפיכך נוצרו עודפים. תכנית 54-31-02 – רשות הגז, הוצאות תפעול ופעילות – 30 מיליון ו-620 אלפי שקלים. העודפים הם בגין התקשרויות ייעוץ מקצועי ושוטף וסקירה ומעקב אחר התפקוד השוטף של משק הגז, בין השאר יועצים לבדיקת עבודות פיקוח על הקמת מערכות גז טבעי ותשתית חלוקה. העודפים נוצרו בגלל התקשרויות חוצות שנה קלנדרית. כמו כן חייבים עודפים בגין התקשרויות לטווח ארוך הנוגעות לחיבור בתי חולים לגז טבעי כחלק מתכנית ההתמודדות עם הקורונה. תכנית 54-33-02 – מינהל תכנון, פעולות – 34 מיליון ו-718 אלפי שקלים. העודפים נוצרו בגין התקשרויות שוטפות של תפעול המשרד שחוצות שנה. תכנית 54-35-01 – הרשות להתחדשות עירונית – 5 מיליון ו-810 אלפי שקלים. התכנית היא תכנית שמרכזת את התקציב לתפעול הרשות להתחדשות עירונית וכמובן ההתחייבויות חוצות שנה בתחומי התפעול השוטף. תכנית 54-36-01 – רשות שוק ההון – 36 מיליון ו-100 אלפי שקלים. ההתחייבות היא בגין הליכים מכרזיים, בין השאר ייעוצים בתחום הרפואה, פיתוח מערכת דיווחים מוכנים, ייעוץ בתחום הביטוח. אלה הליכים שנפתחו בשנת 2020 ובשנת 2021 וטרם הסתיימו. תכנית 54-40-01 – הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים – 41 מיליון ו-898 אלפי שקלים. פעילות שוטפת של רשות הבדואים וגם פעילות של הקמת תשתיות על וסבסוד של פיתוח של היישובים הבדואים בנגב. תכנית 54-44-02 – היחידה לשילוב האוכלוסייה הבדואית – 23 מיליון ו-88 אלפי שקלים. העודפים מחויבים בגין מחויבויות חוצות שנה, בין השאר בפרויקטי חינוך בלתי פורמלי ולפיתוח של תשתיות מים במיזם כוכבי המדבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי רשות התחרות. בכמה היא מתוקצבת במשך השנה? << אורח >> עידו מור: << אורח >> נמצאת כאן מיטל, התקציבנית של רשות התחרות והיא תוכל להתייחס. היא יצאה. אני בודק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תתקדם לשאלה הבאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראינו לא מזמן שהיו תיאומי מחירים או לא היו כאלה. מה התכנית שלכם? << אורח >> עידו מור: << אורח >> ביקשתי ממיטל להיכנס. אני אשמח אם השאלות לרשות התחרות יישאלו מול מיטל שהיא התקציבנית של רשות התחרות ומכירה את החומר טוב יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תפעול הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן. << אורח >> עידו מור: << אורח >> ענת בן עזרא. היא אמורה להיות ב-זום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היושב ראש יחליט אם הוא רוצה לשמוע אותה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה היא ב-זום? << אורח >> קריאה: << אורח >> היא לא ב-זום. << אורח >> עידו מור: << אורח >> אם היא לא ב-זום, אני בודק את זה עכשיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל למה היא ב-זום? למה היא לא כאן? << אורח >> עידו מור: << אורח >> אם היא לא ב-זום, זה אפילו יותר בעייתי. אני בודק את זה עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא כנראה בדרך. היא שמעה את מה שהיה עם המשרד לשירותי דת והיא בדרך. נחכה לה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עד מתי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד שהיא תבוא. עד 15:00. << אורח >> עידו מור: << אורח >> מיטל התקציבנית של רשות התחרות כאן ואני בינתיים בודק מה קורה עם הגנת הצרכן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגידי לי בבקשה, מה התקציב הכולל של רשות התחרות? << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> 68 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתוך זה אתם רוצים רק 8 מיליון. << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשנה האחרונה נחשפנו לבעיות של מונופולים, תיאומים, ואני מבין שזה בחקירה. מעבר לחקירה, מה אתם עושים כדי שדברים כאלה לא יישנו? יכול להיות שהם בכלל לא היו, אבל מה הפעילות שלכם כרשות התחרות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפני שאתה ממשיך. עידו, יש כאן הרבה מאוד רשויות. כולן נמצאות כאן? << אורח >> עידו מור: << אורח >> אני מוודא עכשיו. אני עובר ומוודא שכולן על הקו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי אם לא, אין טעם להמשיך בסעיף הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היושב ראש לא שואל אותך לגבי ה-זום. << אורח >> עידו מור: << אורח >> התקציבן של רשות הגז נמצא ב-זום באישור בגלל החג. אני מוודא עכשיו שלא חסר אף אחד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לך כאן את רשות שוק ההון, את רשות הפיתוח להתיישבות, מינהל התכנון, רשות התחדשות עירונית. כל האנשים האלה נמצאים כאן? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראיתי כאן את נציגת רשות הטבע והגנים. << אורח >> עידו מור: << אורח >> אני עכשיו מוודא כי כאמור אני רפרנט שמרכז את הסעיף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> במקרה הזה אתה גם אחראי על הנוכחות. << אורח >> עידו מור: << אורח >> נכון. אני בודק את הנוכחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נמשיך עם רשות התחרות. << אורח >> עידו מור: << אורח >> מינהל התכנון ורשות האכיפה כאן. << אורח >> קריאה: << אורח >> גם הרשות העירונית. << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> לגבי הפעילויות שמתבצעות. אנחנו מאשרים מיזוגים, נותנים את השירות הזה לשוק הפרטי, מקריטריונים מסוימים של היקף העסקה. הם צריכים להגיע לרשות ואנחנו בודקים אם יש פגיעה בתחרות או לא ובהתאם לזה מאשרים או מאשרים תנאים או לא מאשרים מיזוגים. יש גם אכיפה מינהלית של הטלת עיצומים על מונופולין. יש גם ייעוץ למשרדי ממשלה בתחום התחרות. לדוגמה, אם משרד התחבורה רוצה להוציא אשכולות קווי שירות למכרזים ויש מספר שחקנים בשוק, אנחנו מייעצים בתחום הזה ובכלל בכל תחום שהמדינה מוציאה למכרז, זיכיונות או דברים מהסוג הזה. זה פחות או יותר מסכם, חוץ מאכיפה פלילית כמו שהזכרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בעודפים עצמם, זה עבור שדרוג המחשוב והמערכות. כמה עלה לכם השדרוג? קודם דיברנו כאן על כמיליון שקלים עבור משרד התקשורת לייעול פניות הציבור. כאן אנחנו רואים שעשיתם את ה-ביג דאתה, מערכת ביג דאתה, ואני שואל כמה השקעתם בזה. << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> זה מורכב ממספר תוכנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עבור מה שאתם רוצים עכשיו. << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> כשני מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בור התכנית הזאת לבד. זה נותן לכם מענה גם עבור הסייבר? << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> לא. זה לא קשור לסייבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפנייה עצמה אתם מביאים שינוי עבור ייעוץ ואבטחה וסייבר ותחזוקת מבנים. כלומר, זה בתקציב הזה, המידע והאבטחה. מידע על הסייבר. << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא כולל 2 מיליון. << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> לא, לא כולל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה מה שאתם רוצים בפנייה הזאת. << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> לא הבנתי את השאלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפנייה הזאת יש לכם בעודפים יש גם על הסייבר. כמה הוא כולל מתוך ה-8 מיליון? << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> באזור המיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וזה רק עבור העודפים? כלומר, התחייבויות לשנה הזאת. נכון? << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הגנת הצרכן. יש נציג? << אורח >> עידו מור: << אורח >> נמצאת ב-זום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה את ב-זום? << אורח >> ענת בן עזרא זקן: << אורח >> אני ב-זום בגלל שהגעתי מהצפון. אני היום ביום חופש. לקחתי את הבת שלי לשדה התעופה וביקשתי להיות ב-זום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. הבנו. << אורח >> ענת בן עזרא זקן: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מתנצלים שהבאנו אותך ביום כזה אבל גם אותנו הביאו לכאן בפגרה. ראיתי כאן שיש לכם קמפיין להעלאת המודעות בקרב הקשישים ואוכלוסיות מוחלשות. << אורח >> ענת בן עזרא זקן: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה האוכלוסיות המוחלשות ומה אתם עושים בקמפיין ובאיזו דרך? << אורח >> ענת בן עזרא זקן: << אורח >> באוכלוסיות מוחלשות מבחינתנו מדובר על קשישים, על עולים חדשים, על אוכלוסיות במצוקה כלכלית, גם במגזר הערבי וגם במגזר החרדי. אנחנו מעלים קמפיין למודעות של העוקץ. זאת אומרת, היזהרו מכל העוקצים. אנחנו רואים שכל החברות המעוולות האלו שמתלבשות על כל האוכלוסיות החלשות, הן בעצם עוקצים אותן בגלל החולשה שלהן. אני אתן לכם דוגמה. למשל הלוואות. אנשים במצוקה כלכלית, במיוחד כרגע אחרי הקורונה, צריכים הלוואות ומגיעות כל החברות המעוולות האלה ויושבות עליהם ועוקצים אותם. לוקחים מהם כספים ולא נותנים להם שום דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את מדברת על מה שאנחנו מכירים כשמתקשרים ושואלים אם אתה רוצה לרכוש מוצר כלשהו. << אורח >> ענת בן עזרא זקן: << אורח >> גם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך אתם מגיעים למשל לקשישים? באיזו צורה ובאיזו דרך אתם מגיעים? אבל לפני כן תאמרי לי כמה בסך הכול מושקע בפרסום עבור כל האוכלוסיות. << אורח >> ענת בן עזרא זקן: << אורח >> אנחנו מקווים שייתנו לנו להשקיע הרבה יותר ממה שיש. אנחנו מתכוונים לתת בסביבות 2 מיליון שקלים. הקמפיין יהיה קמפיין ייעודי שננסה לאתר את האוכלוסיות הללו, כאשר אנחנו מדברים על הקשישים, על החרדים והערבים וכולי. אני מקווה שנצליח גם לשים יותר, מעבר למה שיש עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 2 מיליון שקלים זאת טיפה בים לעומת מה שאנחנו רואים במקרי העוקץ. אנחנו רואים שעוקץ הקשישים ממשיך וממשיך וכל פעם שומעים על משהו אחר. אתם אמורים לדעת איך מפרסמים ואיך מנגישים את המידע הזה לאותה אוכלוסייה, לאותם קשישים. אתם עושים את זה דרך הטלוויזיה והעיתונות? יש לך פילוח? אני רוצה גם לבקש לדעת איך אתם מגיעים לאנשים במגזר החרדי. אני נחשף לתקשורת גם במגזר החרדי ואף פעם לא ראיתי משהו שמדבר לאותם אנשים ואם הוא קשיש, על אחת כמה וכמה זה לא מגיע אליו. אני רוצה להבין איך אתם מגיעים לאותה אוכלוסייה. << אורח >> ענת בן עזרא זקן: << אורח >> אנחנו מתקשרים עם חברות שנותנות לנו את הפילוחים האלו. מדובר גם על התקשרות עם לפ"ם וגם עם גורם חיצוני ממנו אנחנו מבקשים לדעת איך אנחנו מגיעים לכל האוכלוסיות האלו. כאשר אתה מדבר על המגזר החרדי, גם שם כשאנחנו מבקשים מלפ"ם לפרסם, אנחנו שמים באחד מסדרי העדיפויות שלנו את המגזר החרדי. כמובן שלמגזר החרדי יש את הדרך שלו לפרסום. כאשר אתה מדבר על קשישים שהם לא במגזר החרדי, יש להם את הדרך שלהם. אנשים שהם דוברי השפה הרוסית, אנשים שהם דוברי השפה האמהרית. כן, אנחנו עושים את הפילוחים האלה. אנחנו לוקחים אנשים מומחים. אנחנו לא מומחים בתחום של איך לפרסם ואיך להגיע לאנשים האלה כי יש דרכים שונות להגיע לכל סוגי האוכלוסייה. בנוסף לכך אני רוצה לומר שזה לא הדבר היחיד שיש לעשות כשנלחמים בעוקץ הקשישים. הרשות נלחמת בעוקץ הקשישים גם כשהיא עושה חקירות ומענישה את המעוולים הללו. אנחנו מפתחים לומדות. דרך אגב, אחד הדברים בעודפים שלנו זה פיתוח לומדות. הלומדות יהיו גם ייעודיות. אנחנו רוצים למנוע את זה לפני שמגיעים אליהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאת אומרת שאתם מגיעים לאלה שעוקצים, איזה שוט יש לכם כלפיהם? << אורח >> ענת בן עזרא זקן: << אורח >> עיצומים כספיים. גם עיצומים כספיים וגם כתבי אישום, תלוי לאן אנחנו מנתבים את התיק. מדובר כאן בעבירות כלכליות. צריך לראות בניהול הסיכונים שלהם מה יותר משתלם, אבל אלה גם עיצומים מאוד גבוהים ואנחנו מדברים על מיליוני שקלים. דרך אגב, יש עכשיו החלטה 450 ויש גם שינויי חקיקה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול לגבי משהו שאמרת. אמרת שאתם מתקשרים גם עם הלפ"ם וגם עם עוד גוף. הרבה כסף הולך מהמשרדים ללפ"ם. אמרת שאת מתקשרת עם עוד גוף לגבי אותו נושא ואני שואלת אם את מתקשרת עם שני גופים כי את לא מרוצה? כי את לא מקבלת הכול? << אורח >> ענת בן עזרא זקן: << אורח >> לא. אני אסביר לך. אני מתקשרת עם עוד גוף כיועץ חיצוני. לפ"ם היא זאת שהלכה למעשה אנחנו מוציאים איתה את הקמפיין. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מכירה את זה. אני רק שואלת למה את צריכה עוד גוף חיצוני אם את מקבלת את ה-100 אחוזים מהלפ"ם או שאת לא מקבלת את ה-100 אחוזים מהלפ"ם. << אורח >> ענת בן עזרא זקן: << אורח >> אני מקבלת, לא את ה-100 אחוזים אלא את ה-99 אחוזים אבל חשוב לנו מאוד להתקשר עם בן אדם שיודע ומבין את האוכלוסיות. את צריכה להבין שנכון שלפ"ם נותנת לנו את כל המסגרת אבל צריך בן אדם ספציפי שיודע איך אני מגיעה לכל אוכלוסייה ואוכלוסייה ומנטרת אותה בתקשורת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם אחר כך עושים בדיקה שבאמת הגעתם אל האוכלוסייה? אם את מדברת על המגזר החרדי, אני לא בטוח שאתם מגיעים בדרך המוכרת, מה גם שבמיוחד במגזר החרדי הולכת עיתונות כתובה. אני לא רואה. אני עובר על העיתונות הכתובה ולצערי אני לא רואה אתכם שם עם כל האזהרות שלכם. במגזר החרדי יש הרבה עוקץ, הרבה נעקצים ויכול להיות שעם הסברה יותר טובה זה לא היה קורה. שאת אומרת לי 2 מיליון שקלים ומצד שני אתם מטילים עיצומים במיליוני שקלים ולפעמים זה מגיע כנראה - בסכום המצטבר - לעשרות מיליוני שקלים, אם לא יותר, והשאלה אם לא הגיע הזמן שתגידו שאתם מטילים קנסות, מקבלים כסף וניקח אותו עבור ההסברה. 2 מיליון שקלים זאת באמת בדיחה. << אורח >> ענת בן עזרא זקן: << אורח >> הערה. הכסף הזה לא נכנס לתקציב הרשות להגנת הצרכן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר שהוא ייכנס. אני מסכים איתך. אני אומר שהוא צריך להיכנס. << אורח >> ענת בן עזרא זקן: << אורח >> עם זה אני לא יכולה להתווכח. לא אני הכתובת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, יש עוד נושא שהוא לא קשור אליך אבל כן קשור אלינו. אני יושבת בחודשים האחרונים בהעברות תקציב וכמה גופים הציגו לנו שהם משלמים לגוף חיצוני כדי לראות איך אפשר להגיע לאנשים המוחלשים. זאת אומרת, מדינת ישראל, כל משרד וכל גוף בפני עצמו. האנשים המוחלשים הם אותם אנשים מוחלשים. למה צריך לשלם עשר פעמים? אני חושבת שאנחנו כאן - ובטח משרד האוצר – צריכים לראות איך עושים את זה פעם אחת ונותנים את השירות לכולם ולא שכל גוף מטפל לבד. תעודת הזהות של כל אלה שמוגדרים כאלה היא אותה תעודת זהות ולמה צריך לשלם עשר פעמים לעשר חברות? זה לא אצלך. זה אלינו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לרשות התחרות. קראתי כתבה היום או אתמול על מוצרי מזון שמשווקים כאילו פעמיים, פעם אחת בשם חברה שהיא מוכרת ופעם שנייה בשם חברה שהיא פחות מוכרת כאשר הם מיוצרים באותו מפעל אבל יש פערים במחירים שלהם. מה זה האירוע הזה? מעבר לשירות שנתנו לנו לדעת מה לקנות, אבל יתכן שמייצרים את אותו מוצר אלא ששמים עטיפה אחרת של חברה אחרת ואז יש פער במחירים? << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> כמוך גם אני קראתי את הכתבה הזאת. אני לא יודעת. אני צריכה לבדוק את זה. אין לי תשובה כרגע. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה משהו שחשוב לבדוק אם אנחנו משלמים על אותו מוצר עם אותו טעם אלא שמשנים את האריזה והמחיר הוא שונה. ראית בכתבה. << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> כן. קראתי את הכתבה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> פער במחיר זה משהו שכדאי לבדוק. לא נראה לי שזה תקין. << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> אני צריכה לבדוק את זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נשמח לקבל תשובה מה העלתה הבדיקה. אם תצטרכו בהמשך חקיקה בנושא כדי לא לגרום לדברים כאלה להתרחש, תפנו אלינו ואני מאמין שביחד נעשה מה שצריך לעשות. זאת תופעה שצריך להוריד אותה. << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> אני בהחלט אבדוק ואמסור את המידע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי רשות הטבע והגנים. הפנייה מדברת על פרויקטים שטרם הסתיימו. איזה פרויקטים וכמה זמן הם אמורים להימשך? << אורח >> מעיין אוחיון: << אורח >> מנהל תחום תקציב, רשות הטבע והגנים. מדובר כאן בתכנית של הקורונה. 168 מיליון שקלים לשנים 2022 עד 2023, לפי תכנית מסודרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית של הקורונה מדובר על כך שייקחו את מורי הדרך וכחלק מהפיצוי שניתן להם הם יהיו מדריכים ברשות הטבע והגנים. הכסף הזה נוצל עד תומו? << אורח >> מעיין אוחיון: << אורח >> לא. הפרויקטים האלה הם פרויקטים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר שלקחתם כסף מהקורונה. 168 מיליון שקלים. הימרתם מתקציב של קורונה ושמתם אותו לפיתוח האתרים. אגב, הפיתוח לא התחיל לפני הקורונה? << אורח >> מעיין אוחיון: << אורח >> היו שתי קרנות ישנות שגם אותן הסבו ופרסו אותן מחדש, את היתרות שלהן, וגם את התקציב שהתקבל. היה תקציב בקרנות ישנות שלקחו את היתרות שלו ותקצבו אותן מחדש וגם את התקציב של קרן חבצלת שהתקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה קרן חבצלת? << אורח >> מעיין אוחיון: << אורח >> שדרוגי חניוני לילה, מבואות כניסה, בעיקר פרויקטים של פיתוח שאורכים מספר שנים. הפרויקט שאתה דיברת עליו של משרד התיירות הוא פרויקט שהיה בשנה שעברה והוא מתקיים גם השנה. בשנה שעברה זה היה 3 מיליון שקלים והשנה אלה 10 מיליון שקלים, אם אני לא טועה. הוא לא תלוי אחד בשני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בנושא הזה של מורי הדרך, נוצל התקציב עד תומו? << אורח >> מעיין אוחיון: << אורח >> בשנת 2021, כן. בגלל שהפרויקט היה מוצלח, השנה הוא תוקצב סכום הרבה יותר גדול, ב-10 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה. רשות הגז. לגבי בתי החולים, אם אפשר לשלוח לנו איזה בתי חולים כן אמורים להיכנס לתכנית של הגז הטבעי ואם נכנסו, בדגש על הפריפריה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> את הבקשה הזאת ביקשת גם בדיון הקודם. אני העברתי מכתב לגבי כל השאלות ששאלת בדיון הקודם. אם תרצה, אני אעביר שוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מינהל התכנון. לגבי הרשות להתחדשות עירונית. << אורח >> עידו מור: << אורח >> מינהל התכנון והרשות, אלה שני גופים שונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה. אני מדבר על הרשות להתחדשות עירונית. אנחנו יודעים שבתכנית אנחנו מדברים על תמ"א ועל פינוי בינוי. את התכנית הזאת האריכו. עד איזו שנה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הפנייה לא נוגעת לענייני תמ"א ופינוי בינוי. התכניות הן שונות. פניית העודפים נוגעת רק לתפעול הרשות עצמה ולא המדיניות שהיא מייצרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה סך הכול כל התפעול? << אורח >> קריאה: << אורח >> סדר גודל של 5 מיליון שקלים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הרשות גם מתעסקת בתכנון, בנוסף לתפעול עצמו. התקציב השנה הוא 102 מיליון כולל העודפים שנעביר עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מבחינת התפעול שלהם, יש לכם איזושהי בקרה לדעת כמה זמן אורך מבחינת הבירוקרטיה? אנחנו רואים מה קורה בתמ"א 38. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח > הרשות לא מתעסקת בפרויקטים של תמ"א 38. היא כן מבצעת איזשהו מעקב עבורנו. התהליך של תמ"א 38 הוא בהיתר בנייה דרך הרשות וזה משתנה בין רשות לרשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין לכם שום פיקוח על זה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה לחלוטין תהליך עצמאי של הרשות. יש לנו מעקב על הזמנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תסביר לי מה התפקיד שלכם. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני ממשרד האוצר. נמצאת כאן תקציבנית הרשות והיא תוכל להרחיב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה יש כסף לרשות? מה אתם עושים שם? << אורח >> אתי מזרחי: << אורח >> אנחנו בעצמנו מקדמים תכניות של פינוי בינוי, תכניות בנייניות בכל רחבי הארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האמת? בלבלתם אותי. כשאני שואל על זה, אומרים לי שזה לא קשור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. הוא אמר שהפנייה לא קשורה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר שהם לא נוגעים בזה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני אעשה סדר. הרשות היא סוג של רגולטור מטעם הממשלה שמומחה לענייני התחדשות עירונית. תהליכי תמ"א ופינוי בינוי בפועל – נשים רגע בצד שלרשות יש איזושהי פעילות בפועל שהיא עושה – מבוצעים על ידי השוק. אנחנו הרגולטור, הרשות להתחדשות עירונית היא הרגולטור לתחום הזה והממשלה וגם המחוקק חוקק הרבה חוקים בנושא הזה, וזה פועל בשוק. רשות מקומית מוציאה היתר בנייה לתמ"א 38 או גם לפינוי בינוי, היא מוציאה את זה ללא קשר לרשות להתחדשות עירונית. היכן נכנסת כאן הרשות להתחדשות עירונית? בשלושה אספקטים עיקריים. האחד, מדיניות ועל זה דיברנו. השני, תכנון, הרשות להתחדשות עירונית מוציאה קולות קוראים לרשויות מקומיות לתכנון של פרויקטים לפינוי בינוי, לא תמ"א אלא פינוי בינוי. השלישי, הרשות להתחדשות עירונית מפעילה גם נציגים במינהלות. זאת אומרת, יש מינהלות בתוך רשויות מקומיות שהן אמורות לסייע גם מצד הדיירים, גם הרשות המקומית וגם ליזם לבצע פרויקטים של פינוי-בינוי. לא תמ"א 38 אלא פינוי-בינוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתם לא נוגעים בהם? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הדבר היחיד שיבוצע זה רק איזשהו מעקב כדי לדעת את המצב בשוק אבל אין התערבות כי זאת בעצם תכנית שכבר אושרה, תמ"א 38. << אורח >> אתי מזרחי: << אורח >> אנחנו בעצם עושים את התכנון. בפועל, אחר כך הוצאת ההיתרים – זה מול הרשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר > מול הרשות, ודאי. מובן לי. אם אתם אומרים שתמ"א לא קשור אליכם, למה האוצר אומר שהוא ממשיך את התכנית או לא ממשיך אותה? אם לרשויות משתלם, שימשיכו. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא. זאת המדיניות. כן יש פעילות וגם לרשות יש SAY בעניין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגלל שאתה מעורב במדיניות שזה הדבר הראשון שאמרת, בעצם אתה גם מעורב בעריכת בקרה, לבדוק עד כמה זה כדאי, מה התהליך של זה וזאת השאלה ששאלתי בהתחלה. אני אומר שכאשר אתה כרגולטור, כבקר, כפיקוח, ככל, האם בבקרה שלכם אתם בודקים מדי פעם כמה זמן לוקח מאז הוא החתים את הדיירים גם על פינוי-בינוי וגם על תמ"א? << אורח >> אתי מזרחי: << אורח >> יש לנו חברת בקרה שאוספת נתונים עבור כל הפרויקטים ברחבי הארץ. היא עושה את הבקרה על הוצאת ההיתרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם יש בעיה בעיר, יש בעיה בבניין מסוים שלקחו אותו לתמ"א או לפינוי-בינוי. לעמוד מול הקבלן זאת לא חכמה כי לקבלן יש את האינטרס שלו. אני אתן לך דוגמה. אתמול בערב הגיעה אלי פנייה של אדם בן 84. נכה צה"ל, בן 84, מרותק לכיסא גלגלים, כרגע הוא גר בקומת קרקע. החתימו על פינוי-בינוי למרות שזה כבר לא משנה אם זה תמ"א 38 או פינוי-בינוי כי הוא לא יכול לחיות בדירה עם כל הרעש מסביב ועם זה שיצטרכו להיכנס לדירה שלו ולעשות את השיפוץ החיצוני. אתמול בשעה 10:00 בלילה הגיעה הפנייה אלי. הוא פנה אליהם ואמר להם שהוא מבקש לתת לו דירה בשכירות. אמרו לו שאין בעיה, בדקנו, לא מגיע לך אבל לפנים משורת הדין ניתן לך 3,000 שקלים לשכירות. מישהו יודע מה זאת שכירות בעיר אשדוד, דירת קרקע, אדם נכה שיש לו גם עוזרת בבית? אלה גרושים. אני שואל למי פונה אדם כזה. << אורח >> אתי מזרחי: << אורח >> דיברנו על זה בפעם הקודמת ואמרנו שיש לנו ממונה על פניות דיירים ויש לנו אתר בו אפשר לפתוח פניות. יש מספר טלפון אליו אפשר להתקשר, לפתוח פנייה וכל מקרה נבדק לגופו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז כן יש לכם מעורבות. << אורח >> אתי מזרחי: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יפה. אם יש לכם את המעורבות הספציפית הזאת, השאלה שלי היא האם אתם לא עושים בקרה על משך הזמן שאורך פרויקט כזה גדול. לפעמים הוא אורך 5, 6, 7 שנים. האם אי אפשר לקצר את הבירוקרטיה, במיוחד כאשר הדיור שלנו במדינת ישראל לוקה בחסר? אין לנו דירות לא רק לזוגות צעירים אלא גם לזוגות שכבר נשואים עם ילדים. אין דיור בר השגה והשאלה אם אתם לא עושים משהו כדי לצמצם את הבירוקרטיה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני אדגיש שבדיוק בנושא הזה של משך הזמן עברה בחוק ההסדרים האחרון רפורמה מאוד גדולה לעניין התחדשות עירונית. זה היה בוועדת הפנים. הרפורמה נגעה לכל שלבי יצירת הדירה בתהליך הפינוי-בינוי ובעצם באה לקצר בירוקרטיה ולקצר שלבים וגם ליצור את הוודאות ליזם ולדיירים לאורך כל התקופה. שוב, זה פחות רלוונטי לפנייה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. ברגע שנתת לנו את האפשרות להבין מה זה, אוטומטית יש לנו גם כמה שאלות בנושא. יש את הסיפור של היחידה לשילוב. היחידה היא של הרשות לפיתוח התיישבות או היא יחידה בפני עצמה? << אורח >> עידו מור: << אורח >> היחידה לשילוב היא תחת משרד הרווחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אשמח לדעת מה תפקידכם כי מהפנייה עצמה לא הכרתי את היחידה הזאת. << אורח >> גלעד שור: << אורח >> האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במשרד הרווחה. << אורח >> גלעד שור: << אורח >> כרגע במשרד הרווחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה כרגע? אתם עוברים? << אורח >> גלעד שור: << אורח >> אנחנו יחידה נודדת. האגף הוקם במשרד החקלאות, עבר לכלכלה, היום אנחנו ברווחה, בית טוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, סתם לדעת. הפנייה הזאת היא יצור כלאיים בין כל המשרדים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי אלה רשויות פיקוח. אספו את כל רשויות הפיקוח ושמו בפנייה אחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל אחת במשרד אחר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה אותו סעיף תקציבי, נכון? << אורח >> עידו מור: << אורח >> זה סעיף 54 שכולל את כל רשויות הפיקוח. יש לזה רציונל. בכוונה הן מופרדות מהמשרדים הקשורים אליהן כדי שתהיה להן עצמאות. לצורך העניין, רשות החשמל מופרדת בכוונה ממשרד האנרגיה כדי שתהיה לה עצמאות והיא לא תהי תלויה בו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוא לא נדבר על רשות החשמל ולא נפתח כאן את הדיון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה היחידה שלך עושה? << אורח >> גלעד שור: << אורח >> היחידה שלנו עצמאית על תכלול הפעילות הממשלתית בנגב, בעיקר תכנית החומש הגדולה שעברה לא מזמן. עברה החלטת חומש של 5 מיליארד שקלים. אנחנו מתאמים את כל המשרדים לביצוע של ההחלטות האלה והחלטות קודמות, וגם נושאים שהם מחוץ לתכנית החומש. זה עיקר הפעילות. לסבר את האוזן, בינוי חינוך, אלפי כיתות לימוד שחסרות, יש יחידה במשרד החינוך שעושה את זה אבל אנחנו רוצים לעקוב שהם באמת מבצעים את 1,000 הכיתות שנתנו להם לעשות וגם לראות שזה מתואם עם התשתיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה באמת קצב ההתקדמות? << אורח >> גלעד שור: << אורח >> ההחלטה עברה לפני שלושה חודשים. בסוף החודש כל המשרדים יציגו לנו את התכניות שלהם, נאשר אותן ואז נבוא לכאן שוב. כל אחד מהמשרדים יבוא לכאן שוב כדי לבקש כדי שאת 5 מיליארד השקלים נתחיל לראות יוצאים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נשמח לראות את התכנית. אתם הגוף המתכלל. אנחנו נשמח לראות איזושהי התייחסות מתכללת לכל הנושא הזה שקשור בשילוב בדואים. אתם מקבלים תכניות מהמשרדים? << אורח >> גלעד שור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תעבירו אותן אלינו כמסמך מתכלל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, יש גם החלטת ממשלה בנושא הזה משנת 2017. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, ברוך הבא. התגעגענו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הדדי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא לפחות לא רוצה בחירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אף אחד לא רוצה בחירות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גם אנחנו לא רוצים בחירות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם לא רוצים בחירות? זה לא מה שאומרים ראשי הפלגות שלכם אבל בואו נתקדם. אני שמח שיש לכם דעה עצמאית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שאלה. התכניות, כיתות וכל מה שאתם מפקחים עליו, זה רק ביישובים מוכרים או שגם ביישובים לא מוכרים? << אורח >> גלעד שור: << אורח >> רוב הפעילות קורית מן הסתם ביישובים המוכרים. חלק מהמענה ניתן גם לתושבים שלא נמצאים שם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כשבונים כיתות לימוד בונים גם ביישובים לא מוכרים? << אורח >> גלעד שור: << אורח >> כן. לא בתי ספר, בדרך כלל לא במבני קבע ביישובים הלא מוכרים, אבל על פי החלטת בית המשפט יש שירותי חינוך שניתנים בפזורה, מה שנקרא מרכזי שירותים. בעצם בית ספר שנבנה במקום לא מוסדר אבל במרחקים מסוימים שנקבעו נקבע שכן יוקם שם בית ספר. אני אתן לך דוגמה להקמת מבנה. מתוך אותו בית ספר, מרכז שירותים, יכולים לתת עוד שירותים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בתכנית החומש יש גם תכניות לבנות ביישובים לא מוכרים? << אורח >> גלעד שור: << אורח >> מרכזי שירותים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה הם מרכזי השירותים? << אורח >> גלעד שור: << אורח >> מרכז שירותים הוא בית הספר שסביבו יש עוד שירותים שניתנים. הכוונה היא שיש שם בריאות, רווחה, כמובן מים וחשמל וכל מה שמסביב לזה. הכוונה להרחיב את זה בחומש כך שתהיה שם גם פעילות מתנ"ס. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הופכים את הזמני לקבוע. << אורח >> גלעד שור: << אורח >> לא. זה מרכז שירותים. הבתים מסביב לא מקבלים את כל שאר השירותים אבל בית הספר ומה שמסביבו, כן מקבלים. אמרת שהופכים את הזמני לקבוע. במקומות שאתה יודע שבטווח הזמן הקרוב ממילא אין פתרון הסדרה. לרשות ההסדרה אין פתרון לכל אדם אבל במקומות שאתה יודע שב-10-5 שנים יש תכניות, אנחנו יודעים שהפזורה לצורך העניין מתכנסת לאחרונה והמקבץ הזה ייכנס והיישוב מיועד לרהט. אז במקבץ הזה לא יוקם מרכז שירותים. במקומות שמיועדים לעבור, לא מקימים שם תשתיות אבל בין ערד למה שנקרא תל ערד, יש מקום שכרגע אין לו ייעוד וב-10 השנים הקרובות לא יהיה שם ולכן כרגע פועל שם מרכז שירותים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני מבין שמקימים שם מרכזים כדי לתת שירות אבל מצד שני, אם אתה מקים את המרכז, איזה אינטרס יש לו לעבור ליישוב קבע שם כן יש שירותים? << אורח >> גלעד שור: << אורח >> אני אסייג ואומר שפעילות ההסדרה עצמה, מה שנקרא רשות ההסדרה, היא משהו קצת יותר מורכב. זאת אומרת, מפת האינטרסים של התושב הספציפי, של המשפחה ושל השבט, היא מאוד מורכבת. הרבה פעמים אומרים לנו – אתמול הייתי בדיון בו זה עלה – שעכשיו למשל נתחיל לפנות אשפה בחלק מהמקומות. למשל בני שמעון, מועצה אזורית מהסביבה, רוצה להתחיל לפנות אשפה בשטחים שלה. עלתה השאלה מרשות הבדואים שאם נתחיל לפנות אשפה, מה יקרה, האם זה פוגע בנושא ההסדרה? העמדה של רשות הבדואים היא שזה לא פוגע, שהסיפור כאן הוא הרבה משאים ומתנים שנעשים ברמה הפרטנית וכן תפנה אשפה או לא תפנה אשפה, זה לא מה שימנע. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כל הדברים כמו בריאות וחינוך, יישוב שהוא מוסדר ובו יש את כל השירותים האלה והוא גר במקום שאף אחד לא מכיר במקום הזה, הוא ירצה לעבור למקום בו יש לו את כל השירותים. אם נתחיל עכשיו לשים את כל השירותים טיפין טיפין, לא יהיה לו שום אינטרס ושום רצון לעבור למקום חדש. << אורח >> עידו מור: << אורח >> אם אפשר להתייחס כי זאת לא סוגיה של מדיניות שאנחנו כממשלה או כרשות הבדואים עוסקת בה. יש פסיקות בג"ץ שאומרות שלא קושרים בין חובת החינוך לבין המקום בו אנשים גרים ולכן המדינה מחויבת לספק שירותי חינוך ללא קשר לתמריצים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> המדינה מחויבת גם בשירותי פינוי אשפה? << אורח >> גלעד שור: << אורח >> לא. << אורח >> עידו מור: << אורח >> אפשר לבדוק את זה. ספציפית לגבי חינוך יש פסיקות בג"ץ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה דיון הרבה יותר עמוק ומשמעותי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי הפנייה, העודפים שנוצרו בגין הפנייה הזאת, יש את פרויקט כוכבי המדבר. זה משהו שמתבצע עם הצעירים בדרך כלל אחר הצהריים. נכון? זה לא אתם מפעילים אותו אלא מפעיל אותו משרד אחר. << אורח >> גלעד שור: << אורח >> פרויקט כוכבי המדבר התחיל הרבה דברים ויש כאן שיתוף פעולה ממשלתי רחב. בנושא הזה אנחנו בעצם תומכים בהקמה של קמפוס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה אמור להיות הקמפוס? << אורח >> גלעד שור: << אורח >> ליד מועצה מקומית בני שמעון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לפני 10 ימים הונחה אבן פינה. << אורח >> גלעד שור: << אורח >> בין מועצה מקומית בני שמעון לרהט, יש שם שטח שבני שמעון נתנה לשם כך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם בונים את כל הקמפוס שם? המדינה בונה את כולו? << אורח >> גלעד שור: << אורח >> זה מיזם משותף. חצי המדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכסף הזה הולך רק לבינוי או רק לפעילות. << אורח >> גלעד שור: << אורח >> בעיקר לבינוי. יש איזו פעילות קטנה שאנחנו מממנים אבל בעיקר זה לבינוי. משרד החינוך מתקצב את התקצוב הרגיל שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יוצאים להתייעצות. חוזרים להצביע בשעה 13:22. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:17 ונתחדשה בשעה 13:22.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחרי התייעצות, אנחנו מחדשים את הדיון. אנחנו מצביעים על פנייה מספר 54-002, רשויות הפיקוח. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. פנייה מספר 43-001, מיפוי ישראל. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אגף התקציבים. אני גם אומר שהגיע הנציג של המשרד לשירותי דת בקשר לפניית המשרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כבר אין קורונה? זה זלזול בוועדה, גם התשובה שלך. התשובה. עזוב את זה שלא הגעת. התשובה שלך היא זלזול. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> פנייה להעברת עודפים על סך 25 מיליון ו-930 אלפי שקלים למרכז למיפוי ישראל, סעיף 43. יש כאן שתי תכניות: תכנית אחת, 43-02-01 – שכר ותפעול – 6 מיליון ו-18 אלפי שקלים, ותכנית 43-03-01 שנייה – 19 מיליון ו-912 אלפי שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה תקציבו של כל המרכז? תן לי קצת רקע. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> המרכז למיפוי ישראל, בחוק התקציב של 2022 עומד על 110 מיליון ו-105 אלפי שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה עובדים נמצאים בו? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 219.5 משרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא חייב לענות עכשיו אבל סתם מעניין אותי לדעת. מבחינת העובדים, מתוך ה-219, כמה אנשים הם עם מוגבלויות, ערבים, חרדים, עולים? נשמח לקבל את המידע הזה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ירמי נמצא כאן ויוכל להעביר את המידע הזה לאחר מכן. << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> סמנכ"ל תכנון. אני אעבר לכם את המיפוי. רק לציין שאנחנו במקום הראשון בגיוון תעסוקתי. קיבלנו את זה מנציבות שירות המדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן אני רוצה להרים אתכם גבוה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה גיוון תעסוקתי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. חבר הכנסת גפני, אתה יודע בדיוק מה זה גיוון תעסוקתי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה גיוון תעסוקתי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה גיוון תעסוקתי. << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> יש אוכלוסיות גיוון. העדה האתיופית, נוצרים, חרדים, ערבים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כל האוכלוסיות. << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ינון צודק. חשוב שזה יהיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התייעצות. חוזרים להצבעה בשעה 13:32. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רגע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לך עוד שאלות? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בטח. למה יש עודפים בנושא של שכר במיפוי ישראל? הרי אלה דברים ברורים. << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> העודפים הם לא בנושא של שכר. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> רוב העודפים הם בתפעול. אלה התחייבויות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה שכר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף הוא שכר ותפעול. העודפים נוצרו בגין התפעול. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז תן לו להגיד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא אמר את זה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> העודפים נוצרו בתקנת התפעול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לצאת להתייעצות סיעתית? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עוד דקה. על מה העודפים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> העודפים בהתחייבויות התפעול של המשרד, בעיקר הניהול השוטף של המטה, בין אם זאת ארנונה לשנה קדימה, ניקיון ואבטחה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי. זאת תשובה טובה. אדוני היושב ראש, זאת תשובה טובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יוצאים להתייעצות. חוזרים בשעה 13:33. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה 13:33? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התייעצות סיעתית, חמש דקות. גם על זה נתווכח? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רוצים להתפלל מנחה. נחזור בשעה 13:40. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב בסדר, חוזרים ב־13:40. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:28 ונתחדשה בשעה 13:43.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לאחר התייעצות, אנחנו מחדשים את הדיון. אנחנו מצביעים על פנייה מספר 43-001, מרכז למיפוי ישראל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. נשנה קצת את הסדר כי יואב צריך לעזוב. פנייה מספר 23 ו-24, משרד ראש הממשלה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> פנייה מספר 23 עד 24. הפנייה נועדה להוסיף 28 מיליון שקלים לקרן למורשת הכותל. מדובר בתוספת שנדרשת לאור גידול במספר המבקרים בכותל בשנת 2022 והצפי להמשך הגידול בהמשך השנה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה גידול במספר המבקרים בכותל? אתה יכול לפרט מה זה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מבחינת מספר האנשים. התקציבן של משרד ראש הממשלה, אורעם שיימס, יוכל לפרט יותר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה גידול? היו 1,000 ועכשיו יש 1,002? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> את המספרים המדויקים אני אשמח שיאמר נציג אגף התקציבים של משרד ראש הממשלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא כאן? << דובר >> קריאה: << דובר >> קודם הוא היה כאן. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אולי הוא עדיין מתפלל מנחה. בכל מקרה, צריך לזכור שכאשר הוגש והוכן התקציב, זה היה ביולי 2021, היינו באמצע הגל הרביעי של הקורונה, מספר המבקרים באופן כללי בארץ וגם בכותל היה נמוך ולא היה צפי להתאוששות רבתי מהקורונה. לכן התקציב שיקף מספר מסוים חזוי של מבקרים. כעת, משנודע שהמספרים גדלו ויש צפי להמשך גידול, אנחנו מביאים בקשה לתוספת של 28 מיליון שקלים לקרן למורשת הכותל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> והתכנית השנייה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בתכנית השנייה למעשה לא מדובר בתוספת. זאת טעות שצוינה כאן בדברי ההסבר אבל אני ארחיב. למעשה 15 מיליון שקלים מתוך ה-28 מיליון שקלים מגיעים מהתכנית של מערך הדיגיטל הלאומי לאור דחיות בפעילות של המערך הדיגיטלי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה 15 מתוך ה-28? אתם מבקשים 15 למערך הדיגיטל הלאומי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא. בדרך כלל אנחנו מקפידים לציין את השימושים ולכן זה מבלבל אתכם. מדובר אך ורק ב-28 מיליון שקלים לקרן למורשת הכותל ולכן אם תסתכל בתכנית 04-52-15, זה מינוס 15 מיליון שקלים. למעשה זה לא שימוש שהפנייה נועדה לתקצב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ה-28 מיליון מיועדים גם למערך הדיגיטל הלאומי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא. ה-28 מיליון שקלים, זה השימוש היחיד שהפנייה נועדה לתקצב והוא עבור הקרן למורשת הכותל בלבד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה מינוס 15? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 15 מיליון, זה חלק מהתקציב שנועד לממן את ה-28 מיליון. בדרך כלל זה לא משהו שמפורט ולכן זה מבלבל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עם כל הכבוד לא מביאים פנייה כזאת לוועדת הכספים. אני עכשיו צריך זמן כדי לקרוא את מה שאתם אומרים או כדי להבין את מה שאתם אומרים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני אשמח להסביר את הכול. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תסביר. מה זה ירידה של 15 מיליון שקלים במערך הדיגיטל הלאומי. אני חשבתי שמוסיפים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אנחנו לא מוסיפים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מערך הדיגיטל הלאומי, אתם הולכים להוריד 15 מיליון שקלים ואתם מביאים פנייה כאילו מוסיפים את ה-15 מיליון האלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. כתוב שמורידים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה מה שכתוב בפנייה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מינוס 15. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה 13. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אנחנו מתנצלים על צורת ההצגה שהיא לא ברורה ולוקחים את זה לתשומת לבנו. להבא אנחנו נקפיד לעשות עוד וידוא כדי שהדברים לא יישנו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> סעיף 2, תכנית 04-52-15, מערך הדיגיטל הלאומי, 15 אלפי שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מינוס. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איפה כתוב מינוס? בגלל שיש כאן את הקו הזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קו זה מינוס. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לכן אני מחדד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תיאור התכנית. התכנית כוללת את תקציב התפעול, הפרויקטים והשכר של מערך הדיגיטל הלאומי במשרד הכלכלה והתעשייה שהוקם לפי החלטת הממשלה וכולי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, תקרא עד הסוף. מטרת השינוי התקציבי, התאמת תקציב בהתאם לקצב ביצוע בפועל. תסתכל, בסף הבא יש טבלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני ראיתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בטבלה כתוב בצורה מאוד מאוד ברורה מינוס 15. אני מסכים שההצגה לא ברורה ואני מבקש להבא להקפיד על ההצגה. תסבירו לי למה אתם מקצצים 15 מיליון שקלים ממערך הדיגיטל הלאומי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> למעשה מלכתחילה הפנייה נועדה רק לשימוש נוסף. מכיוון שיש שימוש נוסף שמצריך עוד 22 מיליון, ביצענו בדיקה וראינו שבתכנית 04-52-15 יש יכולת להסיט 15 מיליון שקלים מכיוון שהפרויקטים שם לא מתבצעים בקצב שתוכנן לפני שנה. הם לא בוטלו, הם לא נדחו, לא מדובר בפעולה אקטיבית של הממשלה אלא זיהינו שיש אפשרות לבצע את השינוי התקציבי הזה ולכן זה השינוי שאנחנו מציעים לעשות כדי לממן את התוספת התקציבית עבור הקרן למורשת הכותל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, נשגב מבינתי העניין הזה. אנחנו נמצאים במאבק. הנושא של הדיגיטל הוא נושא וכאן לא עושים את כל הפעולות שצריך לעשות. אפילו יש כסף מיותר שאפשר להוריד ממנו. נראה לי שמשהו כאן לא לעניין. הרי צריך יותר כסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> העניין הוא לבצע ולא לתקצב. אם יש כאן תקצוב יתר, זה מאוד חכם להעביר את הכסף למקום אחר. מעבירים את זה לטיפול במורשת הכותל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> המשמעות היא שהביצוע לוקה בחסר. הם אומרים שעד כדי כך הוא לוקה בחסר שאפשר להוריד מהתקציב הזה. זאת אומרת, אנחנו נמצאים בעידן שבו צריך להוסיף כסף, צריך להתמודד עם הדבר הזה ולא משהו שאני לא רוצה להשתמש במילים לא יפות אבל זה לא יפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד לי בבקשה, אני רואה שהכסף נלקח ממשרד החינוך. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאיפה ממשרד החינוך? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מהתכנית שמיועדת לבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מדובר בתקציב שעומד לרשות בתי ספר עבור תכניות מגוונות, הרבה תכניות, ולרוב הניצול הוא לא מאה אחוזים. זו בעיה שאנחנו מכירים ומנסים לטפל בה. מכיוון ששנת תשפ"ב כמעט נגמרה במונחי תקציב, אנחנו מזהים שיש כאן יכולת לבצע העברה של 13 מיליון שקלים בלי לפגוע בבתי ספר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא פוגע בתכניות של בתי הספר? לא נראה שיש שם חוסר? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בתי הספר לא ייפגעו מהמהלך הזה. חד משמעית לא ייפגעו. המהלך הזה לא יפגע בבתי הספר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית 04-51-10, כמה סך הכול מתוקצב? בכמה מתוקצבת התכנית הזאת בסך הכללי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כרגע יש שם 25 מיליון שקלים ואנחנו מציעים להוסיף עוד 28 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומוסיפים עוד 28 מיליון שקלים. כל זה ילך כתקציב למורשת הכותל? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני חיכיתי לכם כמעט 5 דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. תמשיך הלאה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד הפניות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפניות אושרו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תוך כדי הבעת מחאה על חוסר ההתנהלות בנושא של הדיגיטל אבל אני לא רוצה להצביע נגד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדרך כלל הרב גפני לא מעיר על הדיגיטל ואם הפעם הוא העיר על הדיגיטל, זה משהו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה כל הסייבר. הממשלה לא מתפקדת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו חוזרים להודעת עודפים מספר 51-001, דיור ממשלתי. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> אגף התקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 172 אלף ו-357 אלפי שקלים בסעיף הדיור הממשלתי. פעילות הדיור הממשלתי מאופיינת בפרויקטי בינוי ארוכי טווח שההוצאה בגינם חוצה שנות תקציב בשל הצורך בהליכי תכנון, רישוי ובינוי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יפה. כמה כסף הולך לבתי הדין הרבניים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תן לו להקריא עד הסוף. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> בתכנית 51-07-01, בינוי במשרדי ממשלה – 99 אלף ו-137 אלפי שקלים. בתכנית 51-07-02 – בינוי בתי משפט – 19 אלף ו-836 אלפי שקלים. בתכנית 52-08-01 – גביית תשלומי שכר דירה – 53 אלף ו-384 אלפי שקלים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לגבי בתי המשפט. אתה מהדיור הממשלתי? << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> לא. אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. נמצא לידי ספי אלטלט שהוא מהדיור הממשלתי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מישהו מכם יכול לענות לי. גם בתי הדין הרבניים סובלים ממצוקת דיור ואני רוצה לדעת, במקביל לבינוי בתי המשפט שאתם מבקשים בפנייה הזאת, כמה בינוי יש בבתי הדין הרבניים. << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> שלום. רפרנט תקציב, הדיור הממשלתי. חלקם של העודפים המחויבים מול בתי הדין הרבניים בביצוע, השנה בהקמת בית דין חדש בנתניה, שיפוץ בית הדין בצפת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מתחיל להתבלבל כי כל הזמן אתם חוזרים על אותה תשובה. << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> בנתניה זה בינוי של קריה ממשלתית חדשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> קריה ממשלתית? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> כן. חלק מזה זה בית דין חדש בנתניה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רגע. זה לא היה בפעם הקודמת. עכשיו אתם אומרים משהו חדש. בונים קריה ממשלתית בנתניה. בתוך הקריה הממשלתית הזאת יהיה גם בית דין רבני? מי החליט על זה? ואם נבוא אחר כך ונשאל למה אין בית דין רבני, מה יגידו? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> כחלק מהבינוי של קריה ממשלתית בנתניה, עתיד להיות בית דין חדש. כרגע זה בהליך בינוי. הצפי לסיום הוא עוד 4 שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה הליך בינוי? התכנון הסתיים? יש אישורי בנייה? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> קיבלנו את היתרי הבנייה. הפרויקט בביצוע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ינון, אין לך מה לדאוג. זה לא בתי הדין. זאת קריה ממשלתית ושם בסוף יהיו אישורים אבל לא יבנו בית דין. << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> שם עתיד להיות בית הדין הרבני בנתניה. בנוסף בוצע שיפוץ נרחב בצפת. ביפו בוצע שיפוץ ושימור מקיף של המבנה. בירושלים כרגע ביצענו קידום תב"עות והיתרי בנייה מול עיריית ירושלים לטובת דיור חדש להנהלה בירושלים ותשלום עבור מנהלי הפרויקטים וביצוע פרוגרמות לבדיקות מבנה לטובת הרחבת המבנה בבית הדין האזורי בגרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי יתחיל הפרויקט בירושלים ועד מתי הוא יימשך? מתי הסיום? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> הצפי לסיום ומעבר להנהלת בית הדין, המטה במגדלי טופז, הצפי לסיום הביצוע כשלוש וחצי שנים לאחר קבלת היתרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי יקבלו את ההיתרים? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> זה תלוי בעיריית ירושלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם יקבלו את ההיתרים בעוד שלוש שנים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה הצפי? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> זה תלוי בעירייה. יש פעמים שקיבלנו אחרי שנה, שנה וחצי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה זמן זה כבר נמצא בהליך? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> כחצי שנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם כן, זאת רק ההתחלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אין עוד בעיות בבתי הדין בארץ? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באשדוד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אין בעיה בחיפה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפעם שעברה שאלתי ולא קיבלתי תשובה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היכן שבניתם בתי משפט חדשים, לפעמים את המבנה הישן אתם מעבירים לבית הדין הרבני. הרבה שנים אתם לא מביאים פנייה על בתי הדין הרבניים. תמיד יש לכם הסברים אבל לבתי המשפט אתם כן מביאים פניות. למה זה כך? זאת טעות שלי? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> אני אענה קודם על השאלה הזאת ולאחר מכן על השאלה לגבי אשדוד. הדיור הממשלתי נכון לבצע בינוי חדש ולמצוא פתרון דיור, בין אם שיפוץ רחב או דיור חדש, בהתאם למסגרת הצרכים, למוגבלויות התקציביות ולאישורים סטטוטוריים מהעיריות. באשר לאשדוד. אכן לפני מספר שנים הושג הסכם – אני לא סגור על כמה שנים אבל היה הסכם מול היזם – ונעשה כבר תחילת ביצוע. לאחר מכן בית הדין הרבני ביקש תוספות שהיזם סירב לבצע אותן. כתוצאה מכך הפרויקט הוקפא ועכשיו הנושא בדיונים משפטיים. בנוסף מצאנו פתרון דיור וכרגע הם נמצאים בשכירות במרכז העיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מכיר את הסיפור של אשדוד ואני שואל אותך שאלה. אתה אומר שבתי הדין ביקשו תוספת שהיזם לא יכול היה לתת ולכן הולכים לבתי המשפט. אני לא יודע מי הלך לבית המשפט, אם זה בית הדין או היזם. זה פחות מעניין אותי הוויכוח ביניהם. למה הציבור שמגיע לבית הדין צריך לסבול בגלל הוויכוח בין בית הדין ליזם? היה צריך למצוא קודם כל את הפתרון. אתה אומר שיש איזשהו פתרון. << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> לגבי הפתרון, באמת מצאנו פתרון שכירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי יעברו לשם? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> כרגע יש צוות משולב של הדיור ובתי הדין הרבניים מול בתי המשפט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כרגע זה סגור? יש שם פתרון? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> לא. כרגע זה פלונטר משפטי ובמקביל אנחנו מוצאים פתרון דיור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר על פתרון דיור. << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> כרגע זה בשכירות. אין פתרון שנראה באופק. אנחנו מנסים לגבש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, איפה זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באשדוד. מקום פחות נגיש. יש שם בעיות חניה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קריית הממשלה החדשה בעפולה, אני מבין שמחכים שם ליציאה למכרז. מתי זה אמור לקרות? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> אנחנו כרגע מבצעים את שלב התכנון. אנחנו תלויים בתקציב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי מסתיים התכנון? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> התהליך של התכנון עכשיו רק בראשיתו. קריית הממשלה בעפולה היא רק בהתחלה. עוד לא התחיל תהליך של ביצוע. כרגע זה רק בשלב התכנון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי אמור להסתיים שלב התכנון? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי יודע? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> נצטרך לבדוק מול מנהל הפרויקט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סדר גודל של בין שבע לשמונה שנים. ארבע שנים קריית ממשלה בנתניה פלוס שלוש שנים של תכנון. אתה נכנס לאירוע של שמונה שנים. זה לשאלת אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבל שאופיר לא כאן כי בעקבות ההזמנה שלו ביקרתי אתמול בעפולה. היה סיור מאוד משמעותי ואחד הדברים שראינו זה את בית המשפט בעפולה שנראה כמו צריף. דיבר ראש העיר על כך שיש כבר שטח ואפשר לבנות שם קריית ממשלה ויש תכנון ורצון אבל הדברים תקועים. אני מבקש לקבל תשובה ממוסמכת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה חבל, שלא הודעת לאופיר שאתה עושה אתמול סיור? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה לא הודעתי? בטח הודעתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל נושא הדיור הממשלתי, הרי יש החלטת ממשלה מלפני כמה שנים, אולי מלפני 10 שנים, אולי פחות ואולי יותר, שכל משרדי הממשלה אמורים לעלות לירושלים. אנחנו יודעים שלא כולם עלו לירושלים. אנחנו יודעים שחלק עדיין נמצא מחוץ לירושלים. כמה משרדים נמצאים כרגע מחוץ לירושלים? מה צפי העברתם לירושלים? בנובמבר 2021 הממשלה הטילה סנקציות על אותן יחידות ממשלתיות שלא עברו לירושלים בגלל שאין תקציב לשיפוצים וריהוט וכולי. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> האירוע הזה מובל על ידי מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת. אני חושב שהם יוכלו לתת לך את הנתונים המדויקים ולא ספי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא הדיור הממשלתי? << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> לא. לא הדיור הממשלתי מוביל את האירוע. מי שמוביל את האירוע זה משרד ירושלים ומורשת. << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> הדיור הממשלתי לצורך העניין הוא גוף שמבצע. הוא גוף ביצועי אחרי קבלת ההחלטות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה התשובה ליושב ראש לגבי בית המשפט בעפולה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ישלחו לו תשובה בכתב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נקבל את התשובה בכתב בצורה מסודרת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הם לא חשבו שאתה תשאל אותם את השאלה הזאת? ולדימיר לא כאן אבל היה מתאים לו להגיד שאני הייתי יושב ראש ועדת הכספים ולא שיניתי את זה וזה נכון. עבר נחל מתחת לבית הדין הרבני בחיפה. בית הדין הרבני הוא לא איזה מקום שבאים אליו אנשים דתיים וזהו. לבית הדין הרבני מגיעות כל האוכלוסיות שיש במדינת ישראל שעל פי החוק הם צריכים להגיע אליו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חלקם בעל כורחם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> חלקם בעל כורחם. נכון, אבל מגיעים לשם. הם נתקלים באיזשהו נושא דתי ומגיעים לאיזשהו מקום שלא ראוי להיות בו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין לנו ויכוח. אתה צודק. השירות שהמדינה צריכה לתת צריך להיות ברמה נאותה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני קיימתי על כך כמה דיונים ודנו רק בעניין הזה, לא כשהייתה העברה, כי ראיתי את זה כל הזמן בהעברות. אמרו שצריך להעביר את בית הדין הרבני למשרד המשפטים ואז יהיה בינוי שווה לכולם. זה אחד הנושאים שניסו לשכנע אותנו. המציאות לא השתנתה. ההתנהלות הזאת של משרד האוצר כלפי המציאות, זאת בושה וחרפה. משרד הדתות לא מהווה גורם בעניין הזה. אם משרד הדתות כאן בוועדה יעז להגיד מילה אחת על הנושא של הבינוי, הם יתחילו לקצץ לו בכל מיני דברים אחרים. אנשים במשרד הדתות פחדו להעלות את הנושא הזה. אם ולדימיר היה כאן, הוא היה אומר לי שעם כל הכבוד לי, אני הייתי יושב ראש ועדת הכספים וזה לא השתנה. זה נכון. זה לא הדבר היחיד שלא השתנה ולכן צריך להחליף שוב את הממשלה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בתכנית 51-07-01 כתוב שכל נושא הקמת משרדי ממשלה שונים וביניהם משרד המשפטים במה שנקרא נראות, כפי שנאמר כאן על ידי גפני, האם יש תכנית כוללת שמראה לנו את המצב בכללותו, לבוא ולהציג מה המצב בכל משרדי הממשלה, מה התכנית השנתית והרב שנתית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> את מדברת על הבינוי? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת על הבינוי, כן. לפני שבוע הייתה כתבה ברדיו בה אזרחים אמרו שהם מחכים שעות - אני לא אנקוב בשמות משרדי הממשלה – ואפילו אין שירותים ואם יש, הם שבורים. עלה נציג אגף הבינוי ואמר שהם צודקים אבל יש עוד שניים שבורים. אין דבר כזה לחכות אלא צריך לתת מענה ביניים. לתקן אסלה זה לא משהו שמדינה לא יודעת להתמודד איתו. השאלה הראשונה שלי היא האם יש מקרים כאלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. יש. << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> אני יודע שיש תכנית אסטרטגית כזאת. נשמח להציג לכם אותה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מה ההבדל בין תכנית אסטרטגית לתכנית לביצוע? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אסטרטגיה זה לאורך שנים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני לא סתם שואלת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אני לא סתם עונה. אני פשוט מכיר את התשובות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שאלה חשובה. אנחנו רוצים גם את התכנית הזאת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כשאומרים לי תכנית אסטרטגית, זה מלחיץ אותי. אסטרטגית, זה אומר שעושים מיפוי. אחרי שעושים תכנית אסטרטגית, מה היעדים ומה התפיסה, הופכים את זה לתכנית לביצוע רב שנתית. אל תגידו לי את המילה אסטרטגית אלא אם כן אחרי כן יש תכנית לביצוע, כמו שאמר כאן ינון או גפני. אני רוצה לדעת איך מממשים אותה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יפה. אנחנו מצטרפים אליך. שאלה טובה מאוד. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה משהו מהותי. מבחינתי, אסטרטגית זה לא. השאלה השנייה שלי היא לגבי כל נושא הנגישות. הייתה רפורמה, כולל באוצר בתקציב דו שנתי בנושא הנגישות. זה עלה גם בכל הנושא של חירום בוועדה שלי למוכנות העורף, כל הנושא של הפינוי בחירום, הנגשת מוסדות וגופים שחיוניים ורלוונטיים לתפקוד בזמני חירום לאנשים עם מוגבלויות. התכנית שהוצגה לנו, כולל דוח מבקר המדינה, הייתה איך מתייחסים – כי מדובר באוכלוסיות מוחלשות – והאם יש תכנית לנושא הנגישות ואיך זה בא לידי ביטוי. אני יודעת שוועדת העבודה והרווחה רק בסוף המושב הזה סיימה את התקנה הרביעית מתוך שבע תקנות בנושא נגישות, מה ששמונה שנים לא טופל. אני אשמח לשמוע אי זה בא לידי ביטוי כאן, אם אנחנו בתקנה הרביעית מתוך שבע אחרי שמונה שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא ישלח לך מכתב. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא. הוא לא ישלח לי מכתב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נראה לך שיש לו תשובה בשלוף על כל מה ששאלת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך שהוא בחור מוכשר והוא ייתן לך תשובה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו אישי. כשאני מקבלת נושאים לדיון כמו הדיונים כאן, אני לוקחת אותם ברצינות והיועצים שלי מכינים לי תיק ובתיק הזה אני לוקחת את דוחות מבקר המדינה, אני לוקחת את ההצגה התקציבית שהייתה, את הסטטוס האחרון שהציג המשרד ואני לומדת את זה. אני מצפה שכמו שאני מכבדת אותם, שהם יכבדו אותנו וכשמעלים משהו, שיבואו עם התיק. אם כתוב כאן מוגבלות, שיבואו עם המשמעות ולא רק עם השורה ויצפו מאתנו להרים יד, להוריד יד ולהגיד נמנע. מצטערת. כולנו מקבלים משכורת כדי לשרת את הציבור וזה מה שאני מצפה. זה נאה דורש ונאה מקיים. אם לא הייתי באה מוכנה, כנראה לא הייתי דורשת מכם לבוא מוכנים או שכן, אבל הפעם כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, מיקי לוי מהמפלגה שלך, פעם הוא היה ממלכתי, הוא קורא לזה ת"ת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תיק ביקורת. זה מושג משפטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היום הוא שכח מה זה כנסת? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הוא לא שכח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אדוני, יש לך תשובה? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> כן. לגבי נגישות והתאמת מבני הממשלה. בהחלט. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתה מכיר את הדוח של מבקר המדינה? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> לא. אני יודע שאנחנו בהתאם להחלטת ממשלה לחוק שוויון אזרחים עם מוגבלות, הדיור הממשלתי פועל ומבצע הנגשה. קיבלנו משימה להנגיש כ-2,000 נכסים. כרגע אנחנו ב-80 אחוזי ביצוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 2,000 נכסים בכלל הנכסים? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> כן, מתוך כלל הנכסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא החדשים. הקיימים. << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> הקיימים. נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מקומות שאתם לא יכולים להנגיש ותצטרכו לבנות חדשים? << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> כן. מתוך הנכסים שקיבלנו כמשימה לבצע התאמה ונגישות, כ-2,000 נכסים, ביצענו כ-1,400 נכסים שהם סביב ה-80 אחוזי ביצוע. כרגע, במקביל, אנחנו עובדים על סביב ה-400 נכסים. הצפי לסיום בשנה הזאת, תחילת שנה הבאה, לסיים את כל ה-2,000 נכסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, 600 עוד לא ביצעתם. << אורח >> ספי אלטלט: << אורח >> סיימנו 1,400 והשנה אנחנו עובדים במקביל על 400 נכסים נוספים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני שמח שיש כאן אישה צעירה שלוקחת את הדברים ברצינות אבל אני שמח על כך שאת תולה תקוות באגף התקציבים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני תמיד תולה תקוות באגף התקציבים והם גם עושים עבודה טובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את הדיון הזה אתם תמשיכו בהתייעצות סיעתית. נכון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוזרים להצבעה ב-14:15. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:10 ונתחדשה בשעה 14:15.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחרי התייעצות, אנחנו מחדשים את הדיון. אנחנו מצביעים על פנייה מספר 51-001, הדיור הממשלתי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רוויזיה. פנייה מספר 47 ו-48. << דובר >> קריאה: << דובר >> היא הופצה אתמול. אי אפשר להעלות אותה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. אפשר להעלות את הוצאות פיתוח אחרות. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> גם את העודפים של 22 לא אישרנו קודם. דילגנו על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה משרד הדתות. זה בסוף. סעיף 83-009, פנייה מספר 49. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> גם בה אי אפשר לדון כי היא לא הופצה במועד << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מספר 43 עד 45, משרד הביטחון. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב של 33.6 מיליון שקלים בהוצאה עבור הקצאת כספים קואליציוניים לתמיכה במסלולי הסדר, מסלולים לחיילים משוחררים קרביים, פנימיות צבאיות ועידוד שירות לחיילים חרדים. כמו כן תקצוב שלן 2.385 מיליארדי שקלים בהרשאה להתחייב ותוספת של 7 שיאי כוח אדם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה ההסכמים הקואליציוניים? עם מי? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הסדרה של כספים קואליציוניים שניתנו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עם מי? עם רע"מ? עם מי הסכמים קואליציוניים? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אין לי את זה כרגע. אני יכולה להשיב לך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חשוב שתבדקי לפני שאנחנו מצביעים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מציעה לעשות הפסקה כדי שיכינו את החומר. לא נצביע על דברים שאנחנו לא יודעים. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> יש לי תשובה. ישיבות הסדר, זאת מפלגת ימינה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה את קוראת? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> מהמידע שיש לי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מידע מסווג? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבל אותו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בואו לא נגזים. הסכמים קואליציוניים הוצגו ואושרו בוועדה. היא כרגע מעדכנת על איזה סעיף אנחנו מדברים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע שבאנו לבדוק בפועל כמה מתוך ההסכמים באמת מומשו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. זאת בעיה אחרת אבל את זה אנחנו רוצים לבצע. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> שיציגו לך את הרשימה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הכול פורט בהחלטת הממשלה שהסדירה את הכספים הקואליציוניים אבל אני אתן את הפירוט לפי מה שאני מכירה. מסלול ישיבות הסדר – מפלגת ימינה. מסלול לחיילים קרביים משוחררים – מפלגת ימינה. פנימיות צבאיות ועידוד שירות חיילים חרדים – מפלגת ימינה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה לא הבנת? ימינה, ימינה, ימינה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עם כל הכבוד, לא הבנתי. מה זה עידוד חיילים חרדים? מה המשמעות? מה עושים עם הכסף? קונים פיצה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני אפנה לנציגת משרד הביטחון שתפרט את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפני כן תסיימי עם ההסכמים. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> ימינה אחראית על מסלול ישיבות הסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאת אומרת ימינה, זה ניר אורבך? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני לא יודעת. מסעות לחיילים קרביים משוחררים, פנימיות ועידוד שירות חיילים חרדים – ימינה. בנוסף לכך, מפלגת העבודה – גרעיני נח"ל, 3 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עכשיו תאמרו מה זה עידוד חיילים חרדים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ומה זה גרעיני נח"ל שצריך על זה הסכם קואליציוני ולמה זה לא בתקציב. אלה דברים חדשים שלא היו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אציין שהוספתם 6 מיליון שקלים בהסכמים הקואליציוניים לאחר ההסכמים שהיו. לאחרונה נוספו 6 מיליון השקלים האלה, 3 מיליון שקלים לכל שנה. את זה לא אמרת לנו אבל חשוב שזה ייאמר כאן. 3 מיליון שקלים אלה נוספו בהסכמים קואליציוניים לאחר ההסכמים הקואליציוניים שעברו בתקציב. אני צודק או לא? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אתה מדבר על ההסכמים של גרעיני הנח"ל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גרעיני נח"ל ומה שהוספת בימינה. מפלגת העבודה 3 מיליון שקלים וגרעיני נח"ל 3 מיליון שקלים. אלה 6 מיליון שקלים שהוספו מעבר למה שהושג בהסכמים הקואליציוניים עת הוגש התקציב. אם אני טועה, תגידי לי. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אנחנו לא יכולים לפרט. ההסכמים הקואליציוניים, זה מה שאושר גם כאן בוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. אני אומר שזה לא אושר בוועדה. זה הסכם קואליציוני מעבר למה שאושר בוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה? מה פתאום? אין דבר כזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מיום 19 בדצמבר 2021 התקבלה החלטת ממשלה שמוסיפה 3 מיליון שקלים לכל אחת מהשנים 2020, 2021 ו-2022. נראה לי שאלה ה-3 מיליון שקלים שכאשר באה לכאן שירה ממשרד האוצר היא אמרה שיש לה עוד 3 מיליון לחקלאות. אתה זוכר שהיא הייתה כאן? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה קשור עכשיו החקלאות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ניר אורבך רצה 3 מיליון שקלים וקיבל אותם. מפלגת העבודה רצתה 6 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. זה משהו אחר לגמרי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תבדוק שזה לא זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא אותו הדבר. שם זה היה לגבי תנועות נוער. זה לא קשור לזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה שנאמר שההחלטה המתקנת מוסיפה 3 מיליון שקלים בכל אחת מן השנים. למה? על התקציב של משרד הביטחון או זה מוסיף יותר בכספים הקואליציוניים? מעבר לתקציב הקואליציוני עליו סוכם מוסיפים עוד 3 מיליון שקלים? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כל מה שהצגתי כאן, אלה דברים שכמובן אושרו כבר במסגרת הוועדה ואנחנו עכשיו מקצים את הכסף עבורם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מהי התוספת? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני לא יודעת להגיד מה בדיוק קרה במסגרת הקצאת הכספים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לדעת למה יועד הכסף? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כן. אנחנו נפרט עכשיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נשמע. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני אמרתי את הייעוד. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לפני ה-איך, לאן יועד הכסף, שאלה שלנו חשוב לדעת מה התשובה עליה, לנו, כחברי ועדת הכספים, לא משנה קואליציה או אופוזיציה. אנחנו רוצים לדעת האם היה הליך אישור סדור בוועדה לגבי הכסף הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בטח שכן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שהיא עונה. היא צריכה לענות על זה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני לא מכירה את כל הנושא הכללי של הסדרת הכספים הקואליציוניים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין הסכם קואליציוני שלא אושר כאן בוועדה. אין דבר כזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש. מה שהעבירו לנו, עדיין לא אושר. זה אמור להגיע בפנייה תקציבית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התקציבים עצמם כן אושרו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> על זה אני שואל. אני רוצה לדעת. אנחנו רוצים לקבל הסבר על הכול. זה נראה לנו משונה. מי ביקש את המיליון וחצי שקלים לעידוד שירות צבאי? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> מיליון וחצי שקלים עידוד שירות לחיילים חרדים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> מפלגת ימינה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ומה עושים עם הכסף הזה? << אורח >> שירי יחזקאל: << אורח >> הכסף הזה מיועד לעידוד שירות חיילים חרדים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן. זה כתוב. איך עושים את זה? << אורח >> שירי יחזקאל: << אורח >> מדובר בימי עיון וסדנאות הכנה לצה"ל, ימי גיבוש, בעקבות לוחמים, בעצם ללוות את החייל החרדי במהלך שנת השירות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ההכנה לצה"ל היא כמו שעושים לכל המלש"בים בתיכון? << אורח >> שירי יחזקאל: << אורח >> האגף הביטחוני חרדי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל יש תקציב לזה. יש תקציב שעובר את כל הרשויות ואת כל בתי הספר בארץ על פי מיפוי. << אורח >> שירי יחזקאל: << אורח >> למעשה התקציב כאן מיועד לאוכלוסיית מסלולי נצח יהודה בגיוס לשירות החרדי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל יש תכנית ארצית כזאת. הרי התכנית הזאת עובדת על פי מיפוי. משרד הביטחון ממפה על פי רשויות ובתי ספר ואז בונה את התכנית אל מול הצורך. יש תכנית כזאת ויש סדרי עדיפויות. לא הבנתי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני גם לא מבין את כל העניין הזה וזאת עוד מפלגת ימינה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> גילוי נאות, זאת שאלה כמי שהייתה מרצה באגף הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שהייתה משתמשת בכספים הקואליציוניים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה פתאום? כשהיא הייתה, אני הייתי יושב ראש ועדת הכספים ולא נתתי את זה. נתתי את זה בתוך התקציב. אני יודע בדיוק איך זה עובד. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אנחנו לא נוגעים כאן בשיקולים שבהקצאת הכספים הקואליציוניים. אנחנו משקפים את התוספת שהוקצתה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה זה בכספים קואליציוניים? למה זה לא מופיע בתקציב? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי זאת תוספת לתקציב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> את זה הבנתי. למה זה לא מופיע בתקציב? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש בתקנה הזאת כסף נוסף, חוץ מהכסף הקואליציוני? כמה הוא? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יש כסף נוסף. זה ודאי. יש אגף חברתי ביטחוני שעובד שנים על הדבר הזה. דרך אגב, אני רוצה להגיד לכם שזה משהו מאוד חשוב והתכנים מאוד חשובים. אתן מפתיעות אותי זה כי אני יודעת שיש תקציב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל הוחלט להגדיל אותו במסגרת ההסכם הקואליציוני. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה נתון שאין לנו כרגע בפנינו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני כן רוצה לשאול על עידוד גיוס החרדים. אמרתם שזה עבור עידוד גיוס חרדים לצה"ל. אם זה עידוד גיוס, זה אמור להיות לפני שהם מתגייסים, נכון? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם נכנסים לישיבות ומעודדים? איך זה מתנהל? << אורח >> שירי יחזקאל: << אורח >> אני יכולה לבדוק איך בדיוק מתבצע התהליך אבל באופן עקרוני זה אמור להיות לבני הציבור החרדי לפני שהם מתגייסים. זה מיועד לציבור הנח"ל העצמאי החרדי, מסלול נצח יהודה, לפני שהם מתגייסים לצה"ל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לעודד אותם להגיע לנח"ל? << אורח >> שירי יחזקאל: << אורח >> זה לעודד אותם להגיע לצבא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש הבדל בין בחור שהחליט שהוא מתגייס, ויתר על המעמד שלו כבן ישיבה. עכשיו דואגים לך, עושים לך עידוד לאן ללכת ומנסים להפנות אותך, בסדר, כל אחד בדרכו. אבל אם את באה ואומרת שאת רואה בחור ישיבה ואת הולכת – אני אשתמש במילה הזאת – לצוד אותו, להוציא אותו מהישיבה ולגייס אותו לצה"ל, זה סיפור אחר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> סליחה שאני מתפרצת כי זה חשוב לי וחשוב לומר את הדברים כמי שבאמת עשתה את זה. קודם כל, תדע לך שלא נכנסים לאף גוף אם אין תיאום. אם מנהל בית הספר, מנהל הישיבה והרשות הרלוונטית לא עושה תיאום, לא נכנסים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה נכון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אין דבר כזה לבוא ולא צדים בחוץ ובפנים. אני מאוד מאמינה בתכנית הזאת. דבר שני שמאוד חשוב כאן זה שלא באים ואומרים לך בוא תתגייס אלא מגיעים לשם באפיון ובתיאום גם שירות לאומי. כשאני הייתי מגיעה לבתי ספר של תלמידות דתיות, היינו מביאים כל מיני גופים והיינו אומרים שלא רק השירות בצבא חשוב אלא כל שירות משמעותי חשוב והיינו מפנים אותן למסלולים של שירות לאומי. זאת אומרת, תורידו מהשולחן את זה שיש כאן לצבא איזושהי מיסיונריות. זה באמת חשוב. הקטע שלי הוא להבין שאם זה כזה חשוב, למה צריך כספים קואליציוניים ולמה זה לא חלק מהתקציב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זאת השאלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי זאת תוספת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל לא קיבלנו תשובה כמה כסף יש בתוך התקנה הזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה כסף יש בתקנה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אנחנו נשלים את הבדיקה וניתן תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולגבי גרעיני הנח"ל. << אורח >> שירי יחזקאל: << אורח >> למעשה התקציב הנ"ל מיועד להפעלת גרעיני הנח"ל במסלול הנח"ל כאשר התכנית כוללת ליווי והדרכה בכל שלבי המסלול כמו ליווי משימתי, מפגשי גרעין, שיפור כשירויות מדריכים וביצוע סמינרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה תוך כדי או לפני? << אורח >> שירי יחזקאל: << אורח >> התקציב הנ"ל מיועד למסלול עצמו כאשר המסלול כולל ארבעה שלבים. הוא כולל גם את שנת השירות, גם את הפרק הצבאי הראשון בו בני הגרעין משרתים ביחד ומשמרים מוקדים חברתיים בכל גרעין, פרק צבאי שני שמיועד למשימה הלאומית ובמהלכו קורות משימות חינוכיות-חברתיות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הצבא רוצה את גרעיני הנח"ל האלה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוא נשאל את כל הצבא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא. לא לזה אני מתכוון. אני מכיר את תקציב משרד הביטחון. המציאות הזאת בה מפלגת העבודה צריכה לבקש כסף קואליציוני על גרעיני נח"ל, 3 מיליון שקלים, נראה לי אבסורד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, עבור משרד הביטחון אלה גרושים. באמת אני אומר לך. גם המיליון וחצי שקלים וגם ה-3 מיליון, אלה גרושים עבור המשרד. יש משרדים שבשום פנים ואופן אסור לתת להם תקציבים קואליציוניים כי אם המדינה מאמינה בזה, היא צריכה להשקיע ואחד מהמשרדים הוא משרד הביטחון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש בזה משהו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הייתי מבקש לדעת גם כאן מה התקציב הכולל. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> גם לי יש שאלות לגבי זה. קודם כל, כאשר חייל מתגייס לצבא, חייל או חיילת, כשהוא הופך ממלש"ב להיות חייל, הוא הופך להיות חלק מהצבא. כמו שעכשיו לא הולכים ונותנים תכניות רווחה, כמו שיש לאוכלוסיות מיוחדות בתוך הצבא וזה בתקציב משרד הביטחון, לא ברור לי למה כאן צריך תקציב בנפרד. אני לא מבינה למה זה לא חלק מהתקציב הצבאי. כשאני באתי עם כספים קואליציוניים, ישבתי מול המשרד הרלוונטי ואמרו לי נושא חשוב אבל לא צריך כי תפקידו של המשרד הוא לתת את זה. אני שואלת למה משרד הביטחון לא בא ואמר כך, מעבר לזה שגרעיני נח"ל – וזה גם לכם, גפני וינון - לא שייכים רק לשומר הצעיר. יש גרעיני נח"ל מכל התחומים. יש גרעיני נח"ל ששייכים לבני עקיבא ויש גם גרעינים חברתיים שנמצאים בעיירות פיתוח ובאוכלוסיות מיוחדות. זאת אומרת, זה משהו שהוא חוצה את כל צורכי החברה ולכן בעיניי זה עוד יותר לא ברור למה צריך כספים קואליציוניים. לגבי שנות השירות, אני מנתקת את זה כי יש הבדל ויש מעבר חד בין היותו של מלש"ב בשנת שירות לבין גיוסו ולכן לא ברור לי. אני גם יודעת שיש תכנית לשנות שירות, היא גדלה, היא מתוקצבת והיא משולבת בגופים אחרים. כשאת אומרת לי שזה כולל שנות שירות, יש שנת שירות בסוכנות והסוכנות מממנת אותה. יש לי קצת בלגן בנושא הזה ואני חושבת שהדבר הזה מאיר לנו זרקור על כך שזה לא טוב. אני אשמח אם יש תשובה לזה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> כאב לנערה שסיימה את מסלול הנח"ל לפני חצי שנה, אני מבקש להעיר הערה. לאורך כל המסלול היה תת תקצוב וההורים היו צריכים לגייס כספים. הגרעין היה מאוד חברתי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> שילמת כסף על שנת השירות. אני שילמתי על זה 8,000 שקלים לבן שלי בשומר החדש, ואני עוד שילמתי זול. זה אבסורד שהצעירים האלה מתגייסים לשנת שירות, מתגייסים למען המדינה, ואנחנו ההורים משלמים. זה יוצר עוד פער חברתי כי אם אני אימא שיש לה כסף לתת לילד שלה שרוצה להיות אזרח טוב, אני משלמת כסף כדי שהוא יממש את זה. אם יש ילד שהוא לא פחות ערכי מהילד שלי ולהורים שלו אין כסף לשלם לו עבור שנת שירות, הוא לא יכול להיות מנהיג חברתי וכאן יש בעיה. במקום לטפל בבעיה, אנחנו מוסיפים טלאי על טלאי על טלאי ואסור לנו לעשות זאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בנימה אופטימית זאת, אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית . חוזרים להצבעה בשעה 14:38. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:33 ונתחדשה בשעה 14:38.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחרי התייעצות סיעתית, אנחנו מחדשים את הדיון. אנחנו מצביעים על פנייה מספר 43 עד 45, משרד הביטחון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת להעיר. יש משהו שצריך לומר אותו. בסעיף 15-10-01 שלא דיברנו עליו, מופיע כאן הוצאות כוח אדם, 7 שיאי כוח אדם. נאמר שהתכנית נועדה לתקצב את משרד הביטחון. אני כבר הערתי על זה כמה פעמים. אני יודעת שיש כאן לקונה בכל הנושא הזה, אבל כשכתוב כאן שזה עבור פעולות ביטחוניות שונות ומטעמי סיווג הטעמים יינתנו בוועדה המשותפת, אני אומרת שזה עדיין לא הוצג בוועדה המשותפת ונוצר כאן מצב שאנחנו מאשרים משהו שיכול להיות שהוועדה המשותפת תאמר שזה לא מתאים. אני אומר שמכיוון שאני זאת הנציגה שיושבת בוועדה המשותפת, אני לא יודעת לומר, כמו שאמרתי במקומות אחרים, כשאמרתי שהייתי בוועדה, ישבנו על הנושא והנושא הזה קיבל את אישור הוועדה המשותפת. כאן הנושא הזה לא עבר את הוועדה המשותפת. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני חייבת לחדד. מבחינת ההליך, משרד הביטחון לא יכול לאייש את התקנים האלה עד שהוועדה המשותפת לא מאשרת. זאת אומרת, האישור של ועדת הכספים הוא אישור מקדים לוועדה המשותפת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא אישור להקצאת הכספים והאישור לביצוע הוא של הוועדה המשותפת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> את זה רציתי להדגיש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מספר 02-00-2, משרד הדתות. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הפנייה הוקראה. להקריא שוב? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. שאלות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, כנ"ל גם לגבי 15-11-01. הקראתי אחד מהם כדוגמה אבל הדברים מתייחסים לשני הסעיפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לי שתי שאלות שהן פחות קשורות לפנייה אבל זאת הזדמנות לשאול אתכם. שאל הרב גפני לגבי שנת השמיטה. היה תקציב בשנת השמיטה ולפי זה שאתה מהנהן, אתה מודע לזה. אין לנו תקציב שם. נדמה לי שהיו 12 מיליון שקלים או 8 מיליון שקלים וכי בשנה שעברה כבר עשינו העברה של התקציב הזה. משום מה אנחנו רואים שאין כל התייחסות לתקציב של השמיטה ואנחנו בשנת השמיטה. להיכן נעלם התקציב הזה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> התקציב קיים בתקציב הרבנות הראשית והוא הוקצה ובוצע ברובו בהיתר מכירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה שם אוצר בית דין. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא. אוצר בית דין לא בתקציב של הרבנות הראשית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתקציב משרד לשירותי דת, אני לא זוכר אם אלה היו 12 או 8 מיליון שקלים, מלבד מה שיש בחקלאות. היה לנושא הזה של אוצר בית דין. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני לא מכיר. אני מכיר שהיה רק על היתר מכירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך בוודאות. תבדוק. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני אעשה בדיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מכיר את זה? ניסית לבדוק את זה. << אורח >> דוד נחום: << אורח >> אתה מתכוון למה שהיה לפני 7 שנים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. מה שיש עכשיו. היה גם לעכשיו. << אורח >> דוד נחום: << אורח >> תקציב אוצר בית דין? לא ידוע לי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם היה לפני 7 שנים, גם יש עכשיו. היה אמור להיות עכשיו. אני יודע את זה בוודאות ולא מסיפורים. לא על היתר מכירה אלא על אוצר בית דין. << אורח >> דוד נחום: << אורח >> אני אבדוק את זה מול הגורמים המקצועיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חשוב לבדוק את הנושא הזה. נושא שאליו מתקרבים אליו, הילולת רשב"י ב-ל"ג בעומר. ראיתי פרסום שמתוקצבים 50 מיליון שקלים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ההילולה היא בפנייה נפרדת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> היא נשלחה לוועדה. היא עוד לא פורסמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הסכום הוא כ-50 מיליון? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן. סדר גודל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הלוואי שהייתם עושים את זה בשנים קודמות. היו רבים אתכם, מקיאים דם על 12 מיליון, 11 מיליון, 10 מיליון, אני מכיר את כל המספרים בעל פה. הייתי במקום הזה. לצערנו לא השכלתם לעשות את זה כשהיה צריך את זה. אני מקווה שהשנה זה מספיק ותתנו את הדעת איך לכלכל את הצעדים שם בצורה נכונה ונבונה. לגבי הפנייה עצמה. בתכנית מספר 22-01-01, אני רואה על המיזמים במועצות הדתיות. על איזה מיזמים אנחנו מדברים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בעיקר עירובים. עניין של עירובים. << אורח >> דוד נחום: << אורח >> גם עירובים ואולי נשארו גם מערכות חינוך למקוואות, הנגשת מקוואות והנגשה של מבני מועצות דתיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כסף נמצא בתקנה של העירוב? << אורח >> דוד נחום: << אורח >> זאת תקנה מאוחדת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול לדעת כמה כסף בתוך התקנה הזאת הוא עבור עירובים? אם אני לא טועה, 300 אלף שקלים. יכול להיות? בכל הארץ. << אורח >> דוד נחום: << אורח >> שוב, אנחנו מדברים על דברים מהעבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מעביר כסף בתקנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה כסף יש בתקנה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלה עודפים. אני שואל אותך כמה יש בסך הכול בתקנה הזאת. << אורח >> דוד נחום: << אורח >> חשוב להדגיש, אדוני היושב ראש, שזאת תקנה מיוחדת שהיא גם במיזמי המועצות, גם עירובים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה. כמה כסף נועד לעירובים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מיליון שקלים בבסיס התקציב שעבר עבור כלל המיזמים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל לגבי התקנה. אתם מעבירים עודפים שנוצרו, חלקי תקנים מהרבנים ובלניות וגם ממיזמים מתמשכים במועצות הדתיות. במיזמים אתה אומר לי למשל מהסעיף של העירוב. נכון? << אורח >> דוד נחום: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסעיף של העירוב, אני מכיר את זה ולכן אני שואל אותך. זכור לי המספר 300 אלף שקלים ולא סתם אני שואל. אני רוצה לדעת כמה כסף בעודפים הולך לעירוב. כמה כסף יצא בשנה האחרונה וכמה כסף אנחנו מאשרים עכשיו בעודפים האלה בשביל עירוב. << אורח >> דוד נחום: << אורח >> אני אבדוק את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלה דברים שאני חושב שאסור לבדוק אותם אלא צריך לבוא איתם מוכנים כי אלה דברים שבטוח ישאלו עליהם כאן ואני מאלה ששואלים. אני אומר לך עוד דבר. יש כאן איוש חלקי של תקני הרבנים והבלניות בהתיישבות. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון. אני אחדד, אחרי שיחה אם דודו חידדנו את הדברים יותר לעומק. יש כאן שני דברים עיקריים. זה אמנם סכום יחסית קטן כי גם הייתה פנייה לקראת סוף שנה אבל כשהעברנו את התקציב ביולי עשינו איזושהי תחזית משותפת עם המשרד לכמות התקנים והשכר שעתיד לצאת, כמות התמיכות שצריך להעביר למועצות שמעסיקות רבנים ובלניות. לקראת סוף שנה חלק מהתקציב לא יצא, גם בגלל עניינים של איוש, כאשר חלק אוישו חלקית משרה וחלק לא הספיקו עדיין לאייש, וגם עניינים של רכיבים של תמיכות שמעבירים למועצות ויש איזושהי ועדה במשרד - דודו יוכל להרחיב עליה - שדנה על כל מיני רכיבי שכר ובגלל זה יש לנו את ההתחייבויות האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוועדה הזאת של המשרד דנים בבלניות? << אורח >> דוד נחום: << אורח >> הוועדה נקראת ועדת רטרו. זאת ועדה שדנה על כל מיני דברים שהיו סביב מחלוקות מסוימות או שהמשרד לא בדיוק הסכים עם המועצה האזורית או המועצה הדתית האזורית. יכול להיות שבינתיים אותה מועצה אזורית המשיכה לשלם לאותו רב או לאותה בלנית. במשרד שלנו מתכנסת ועדה עם נציג החשבות והלשכה המשפטית, כל אחד נותן חוות דעת מהצד שלו ואז מחליטים אם המשרד צריך להשלים להם בגין אותה תמיכה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתקני הרבנים שאתם אומרים שהיה על זה ויכוח – יכול להיות שזה חלק מהוויכוח, האם חלק מהרבנים קיבלו את השכר או לא – אתה אומר שהמועצה בפועל שילמה להם את השכר ועכשיו היא בדין ודברים מול המשרד. אם אני מבין, זה מה שאתה אומר, שיש ועדה. << אורח >> דוד נחום: << אורח >> היא מתכנסת אחת לתקופה ודנה בכל מיני בקשות שיש למועצות בהתיישבות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתקנים של הרבנים, מתי פעם אחרונה נבחרו רבנים בהתיישבות? << אורח >> דוד נחום: << אורח >> חדשים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. אתה בא לכאן ואתה מדבר על הוויכוח. 10 שנים אין ויכוח ואנחנו יודעים מה משלמים לו ואנחנו יודעים מה צריך לשלם. << אורח >> דוד נחום: << אורח >> אני אתן לך דוגמה. רב פרש ויש עלויות פרישה חד פעמיות שצריך לשלם לו אבל יכול להיות שבאותה נקודת זמן בה הוא פרש, אולי המועצה או הרב עצמו לא הגישו את כל המסמכים הנדרשים והמשרד באותה נקודה לא הסכים לשלם או שילם רק חלקית. כל תקופה מסוימת מתכנסת ועדה במשרד כדי לעשות את ההשלמות האלה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה שנוגעת ולא נוגעת. כשאתה אומר בלנית בלשון נקבה, זה בסדר כי בלנית יכולה להיות רק אישה. אבל למה אתה אומר כל הזמן רב? זה יכול להיות רב או רבנית. לא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> למה לא? במועצות דתיות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את מתכוונת לראש מועצה דתית שהיא יכולה להיות אישה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מדבר על משהו אחר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת שבכל השיח אני שומעת – לכן אמרתי שזה קשור ולא קשור לשאלה שלך – שהוא אומר רב. בוא נתחיל לדבר מגדר כדי שנתחיל להבין. דיברתם על המועצות הדתיות. זאת לא רק בלנית ורב. אני גם רוצה שהאזרחים יתרגלו לזה שיש עבודה בתחום, בטח עם כל מה שקורה היום עם הבג"צים. תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מדבר כך משום שכרגע מכהנים כרבני ישוב, אלה רבני ישוב. אין רבניות בין רבני היישוב. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יכולה להיות רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכולה להיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בואו נעזוב את הוויכוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי הבלניות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני לא מתעקשת שיגידו בלן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, יש בלן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לגברים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא ידעתי. למדנו משהו היום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבלנים בדרך כלל במקוואות פרטיות ולכן הם השכר שמשולם להם משולם על ידי אותם גורמים אבל שכר הבלניות משולם על ידי המועצות הדתיות. אני יודע שבעבר, כשאבא שלי היה השר לשירותי דת, הייתה ועדה והעלו במעט את השכר של הבלניות. מה קורה עם זה עכשיו? << אורח >> דוד נחום: << אורח >> כרגע, נכון לעכשיו, אנחנו נכנסים לדיוני תקציב לשנה הבאה מול האוצר. אני כתקציבן הצפתי את הנושא הזה שאתה מדבר עליו מול המנכ"ל שלנו מוני מעתוק ואנחנו בהחלט נדון בדברים לקראת שנה הבאה כדי לעשות התאמה בין מה שקורה במשק, יוקר המחיה, לשכר המשולם. זה חלק מהדיונים שאנחנו נקיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי הבלניות בהתיישבות. יש מחסור. אתה בא ואומר לי שאתה הולך להעביר עודפים אבל הרי גם השעות שם הן לא שעות אלא משלמים להן על פי שעות קריאה ופחות על פי שעות כוננות. במקווה רגיל בו נמצאת אישה, היא נמצאת משעה מסוימת, חצי שעה לפני השקיעה, עד 10:00 בלילה, ובמקווה שהוא מקווה תורן, עד 11:00 בלילה. במקוואות שנמצאות ביישובים יוצא שבלנית מקבלת כביכול פחות גם משכר המינימום. היא מקבלת שכר מינימום אבל היא מקבלת את זה על פי שעות ולא במצב בו היא נמצאת בכל השעות האלה. אני אומר שכשאתה בא ואומר שיש לך עודפים, תסתכל דווקא ותראה שבהתיישבות יש נשים בלניות שלא מקבלות את מה שמגיע להן וכדאי שנשים לב לזה ונראה כמה היא מקבלת. תעשו עבודה והייתי מבקש גם לשלוח אלינו לוועדה כמה השכר של הבלנית בעיר לעומת שכר הבלנית בהתיישבות. זה מאוד חשוב לי. תכנית 22-01-02, תמיכה בשירותי דת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אני מבקש שנפסיק את הדיון בנושא הזה כי לא נספיק. יש לנו עוד 10 דקות לסיום הדיון ויש לנו שלוש רוויזיות שצריך להצביע עליהן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מגיש רוויזיה על כל מה שהיה במשך היום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מציע שנסיים עם זה בצורה טובה. תן לי לסיים את הנושא הזה. נשלח עכשיו מייל על הרוויזיה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> לא. למייל נשלחו דברי הסבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברגעים אלה נשלח מייל על הרוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נשלח כרגע. עכשיו. מאחוריו יושבים אנשים נאמנים שעושים את זה בדיוק ברגע זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עם כל המספרים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הם עושים את זה מסמרטפון ולא מטלפון כשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לי מורת רוח מהעניין הזה ואני אמרתי ליועצים שלי שכל מי שרוצה להיות עם טלפון כשר, אני מסכים לזה, ואני מסכים שלא יהיה לו ווטסאפ ואין לי שום תלונה ושום דאגה. אני לא מכריח אף אחד. אם שאלת קודם מה אכפת לי ושכל אחד יבחר, אז הנה, אני אומר ליועצים שלי שכל אחד שירצה טלפון כשר, בבקשה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר להתקדם לפנייה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית 22-01-02 יש את הסיפור של מבני הדת בפרויקטים שנמצאים שהם חוצי שנה. אתה מדבר על המקוואות? << אורח >> דוד נחום: << אורח >> גם המקוואות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה בתקציב 2021 היה למקוואות וכמה יש לשנת 2022? << אורח >> דוד נחום: << אורח >> ספציפית רק על המקוואות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. תכף אני אשאל אותך על בתי הכנסת. << אורח >> דוד נחום: << אורח >> אני צריך לבדוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אתה לא צריך לבדוק. אני לא אוהב את המשחק הזה של משרד האוצר שיודע שהוא לחוץ להעביר את ההצבעה והוא משחק את המשחק הזה. אל תשחקו איתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני יכול להמשיך את זה גם בדיון הבא. התחושה היא שמשרד הדתות לא מוכן לדיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה שאני אומר לך כמה יש בתקציב? << אורח >> דוד נחום: << אורח >> אני יכול לבדוק את זה במרכבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך שבשנת 2020 היו 72 מיליון שקלים עבור מבני דת שהיו בכספים קואליציוניים שלנו. אני מבקש לדעת כמה היה ב-2021 וכמה היה בשנת 2022. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 2021, מבני דת – 40 מיליון שקלים. 2022, 40 מיליון שקלים. אותו הדבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הייתה ירידה משנת 2020. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בשנת 2020 היו 17 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. היו 70 מיליון. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא. 17 מיליון. בשנת 2020 לא היה תקציב. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בקיצור, הממשלה הזאת נותנת יותר מהקודמת. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בשנת 2019 היה 70 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון, סליחה, ב-2019. כמה כרגע נמצאים בהליך של בנייה שהכסף להם חסר? אני מבקש שתבדוק את זה ותשלח לי. אני לא מאמין שיש לך את המידע כאן עכשיו. << אורח >> דוד נחום: << אורח >> אתה מדבר על השנה הזאת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << אורח >> דוד נחום: << אורח >> בעיקרון התקציב של ה-40 מיליון עוד לא עבר. אנחנו מחכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל יצא קול קורא. נכון? גם לשנת 2022 יצא קול קורא של מבני הדת? << אורח >> דוד נחום: << אורח >> אני אבדוק את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תבדוק כי אני חושב שיצא קול קורא למבני דת ואני שואל האם הוא נסגר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תגיד, יש משהו שאתה יודע? סליחה שאני שואל. אני אבדוק את זה, אני אבדוק את זה, אני אבדוק את זה. אתה מגיע לוועדת כספים, בבוקר אתה מספר לי שיש קורונה ועכשיו אתה מגיע ואתה אומר שתבדוק את זה. נשאלות כאן שאלות. מילא היו נשאלות שאלות כלליות, אבל נשאלות שאלות לתוכן הפנייה ואני לא מקבל שום תשובה. מה זה הדבר הזה? אתה מבזבז את הזמן של הוועדה. << אורח >> דוד נחום: << אורח >> אני רוצה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אל תתווכח איתי. ינון, מה אתה רוצה לעשות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לשאול עוד שאלה אחת או שאתה רוצה בפעם הבאה להצביע ואז אני מפסיק לשאול עכשיו ושהוא יבוא בפעם הבאה עם כל התשובות. או שנצא להתייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין לנו יותר זמן להצבעה. בוא נצא להתייעצות לכמה דקות. חוזרים להצבעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:55 ונתחדשה בשעה 15:00) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחרי התייעצות, אנחנו מחדשים את הדיון. מפאת קוצר הזמן, אנחנו חייבים לסיים את הדיון, לא נצביע על הפנייה הזאת. אני מבקש בפעם הבאה, עת נמשיך את הדיון, לבוא מוכנים עם תשובות לשאלות שנשאלו כאן על ידי חברי הכנסת, גם על ידי ינון וגם על ידי נירה. צריך לבוא מוכנים לוועדת כספים. מה שהיה כאן, אני לא אתבטא. התבטאתי מספיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי הרוויזיות. אני מושך את הרוויזיות. אני משאיר את הרוויזיה על הדיור הממשלתי ועל התקשורת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל שאר הרוויזיות, נמשכות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בשבוע הבא, עם תחילת הכנס, אנחנו נחזור לדיונים על פניות תקציביות והודעות תקציביות. הישיבה נעולה. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:02. << סיום >>