פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



69
ועדת הכלכלה
10/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 621
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י' באדר התשפ"ה (10 במרץ 2025), שעה 9:18



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה וקביעתו כאזור מיקוד לאומי, התשפ"ה-2024 (פ/5210/25) (מ/1828) של חה"כ אלון שוסטר << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה
אלון שוסטר
קטי קטרין שטרית


חברי הכנסת:
דבי ביטון
נעמה לזימי
מטי צרפתי הרכבי


מוזמנים: 
	אביעד פרידמן
	–
	ראש מינהלת תקומה, משרד האוצר

	אביאל פנסאפורקאר
	–
	סגן ראש מינהלת תקומה, משרד האוצר

	סיון להבי
	–
	סמנכ"ל תקציב ובקרה, מינהלת תקומה

	קרני קירשנבום
	–
	סמנכ"ל אסטרטגיה ושותפויות, מינהלת תקומה

	דגנית לנגה
	–
	ראש מערך אדם וקהילה, מינהלת תקומה

	יעל מלם יפה
	–
	עו"ד, היועצת המשפטית, מינהלת תקומה

	לירון אדלר מינקה
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, מינהלת תקומה

	טל כגן זהבי
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, מינהלת תקומה

	ענבר בן מנדה
	–
	עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, נציבות שירות המדינה

	איתי כהן
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

	נועה שוקרון
	–
	אגף התקציבים, משרד האוצר

	תמר בנתורה
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	נועה סרברו
	–
	עו"ד, ראש אשכול נדל"ן, ייעוץ וחקיקה, אזרחי, משרד המשפטים

	מוריאל אורדן
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך

	רעות בן חור
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

	אלון דוידי
	–
	ראש העיר שדרות

	איתמר מיכאל רביבו
	–
	ראש מועצה אזורית חוף אשקלון

	תמיר עידאן
	–
	ראש מועצה אזורית שדות נגב

	מיכל פלג עוזיהו
	–
	ראשת מועצה אזורית אשכול

	אורי אפשטיין
	–
	ראש מועצה אזורית שער הנגב

	בועז שלמה
	–
	ראש מועצה אזורית לכיש

	חן גוטרמן
	–
	סגן ראש מועצה אזורית לכיש

	דנה אופיר
	–
	מנהלת מרחב דרום, התאחדות התעשיינים

	ירון סולומון
	–
	מנהל המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

	רם שפע
	–
	חכ"ל, התנועה הקיבוצית

	אילן פרידמן
	–
	מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב

	אהד כהן
	–
	מנכ"ל עתיד לעוטף, תנועת עתיד לעוטף

	עדן ביזמן
	–
	מנכ"ל פורום הביתה

	איתי לוי
	–
	נתיב העשרה, פורום הביתה

	מיכל לביא
	–
	גיסתו של עמרי מירן החטוף בעזה

	גיל דיקמן
	–
	בת דודתו כרמל גת ז"ל נחטפה ונרצחה בשבי חמאס

	דני אלגרט
	–
	אחיו איציק אלגרט ז"ל נחטף ונרצח בשבי חמאס





ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
נעמה דניאל
אביטל יזרעאל

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה וקביעתו כאזור מיקוד לאומי, התשפ"ה-2024, מ/1828 << נושא >> 

הצעתו של חבר הכנסת אלון שוסטר

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בוקר טוב. על סדר היום הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה וקביעתו כאזור מיקוד לאומי, התשפ"ה-2024 של חבר הכנסת אלון שוסטר.

אני מבין שנמצאות כאן משפחות שרוצות לדבר. בבקשה.

 << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> 

שלום. אני גיסתו של עמרי מירן שנחטף לעיניה של אחותי לישי והאחייניות שלי רוני ועלמא, כולם היו בני ובנות ערובה בנחל עוז. עמרי ורוני נקרעו אחד מהשנייה, רוני רצה אליו ורצתה ללכת איתו ובמזל לישי עצרה אותה.

חבר הכנסת דוד ביטן, רצינו לשאול אותך אם צפית בראיון שהיה ב"עובדה" עם אלי שרעבי. אנחנו רוצים להעביר לך משהו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תודה.

 << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> 

מה שהבאנו לך זה עולם ומלואו, עולם ומלואו של אלי שרעבי שבמשך למעלה מ-500 ימים אכל בערך את זה ואפילו לא את זה. בשבוע שעבר שאלתי אותך שאלה ואני אשמח אם תענה לי כי בשבוע שעבר לא ענית. רציתי לשאול אותך איך אפשר לחיות במדינה בה ילדים וילדות יודעים ויודעות שאם ייחטפו אולי לא ישובו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עושים מאמצים גדולים מאוד להחזיר את כולם ובסוף יחזירו את כולם.

 << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> 

מתי? אנחנו ביום ה-521. רוני שלנו שואלת כל הזמן מתי, מתי, מתי יחזירו את אבא עמרי. לאחותי לישי אין תשובות. לנו אין תשובות. אנחנו עם חוסם עורקים ב-521 ימים ואנחנו יודעים טוב מאוד מה קורה לגוף שיש עליו חוסם עורקים במשך 521 ימים. הגוף הזה מת. זה לא רק משפחות החטופים אלא זאת מדינה שלמה. האמת היא שאנחנו לא הנושא אלא הנושא הוא 59 אזרחים ואזרחיות שנחטפו מהבית שלהם בפיג'מות, בבגדי מסיבה, ועדיין לא השיבו אותם. אלה לא מספיק מילים. הם נמקים שם ונרקבים שם. אנחנו נמצאים כאן בוועדה שמדברת על תקומה, נכון? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה החוק שעומד בפנינו. כן.

 << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> 

אני גרה שלושה קילומטרים מהגיהינום. יש כאן כאלה שגרים קילומטר מהגיהנום. איך אפשר לגור כך ליד הגיהנום? אני לא יודעת איך הגיהנום נראה מכאן. אם כן, מה אנחנו עושים? איך אפשר לדבר על סוג של תקומה בהיבטים האלה כשאנחנו עם חוסם עורקים? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אמרתי לך בישיבה הקודמת שאני לא אכנס איתך לדיון בעניין הזה. את גם פותחת פתח לשאלה מאוד רחבה שיעברו שעות לדון בה. 

 << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> 

היא מאוד פשוטה. זה כן ולא. זה או שהם כאן או שהם לא כאן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אבל בפעם הקודמת לא יכולתי לענות לך כי אני לא קובע ואני לא נמצא במוקד ההחלטות בעניין הזה. מי שמחליט זה הקבינט. חברי הכנסת משפיעים, הם מדברים אבל הם לא מחליטים.

 << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> 

איך אתה משפיע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני עושה מה שאני יכול. אני לא מדבר על מה שאני עושה או לא עושה.

 << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> 

אבל אתה נציג ציבור. אתה צריך להיות גלוי ושקוף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא בעניין הזה. 

 << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> 

זה העניין הקריטי ביותר למדינת ישראל שיקבע את עתידה. שהילדים והילדות כאן יודעים, יש להם ידיעה ברורה שאם הם ייחטפו, אולי לא ישובו. שאם הם ייחטפו, אולי יירצחו בשבי כי מדינת ישראל תתמהמה, תחליט שלא להחליט. כתוצאה מזה אנחנו נאלצים לכתת רגלינו במקומות אחרים, במחוזות אחרים ולא כאן במדינה שלנו. איך הגענו למצב הזה? לכן זו שאלה מהותית וקריטית של כן ולא, של מלחמה או חיים, של הצלה או ריקבון. כן ולא.

 << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >> 

במשלוח המנות שקיבלת יש מגנט ועל המגנט יש ציטוט של אלי שרעבי: לפתוח מקרר זה עולם ומלואו. אפשר לבקש ממך שתתלה אותו על המקרר בית שלך כדי שתזכור את זה בכל פעם שאתה פותח מקרר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. אין בעיה. 

 << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >> 

תודה רבה. אני רוצה להמשיך את הדברים שנאמרו כאן. אמרת לנו שבסוף יחזירו את כולם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עושים את כל המאמצים כדי שזה יקרה.

 << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >> 

את כולם אתם כבר לא תחזירו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כולם, אתה יודע למה אני מתכוון.

 << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >> 

זה חשוב כי ראיתי כאן מחוץ לדיון, ממש בתוך הכנסת, שכתוב שאורי דנינו עדיין חטוף בשבי חמאס, שאלכס לובנוב עדיין חטוף בשבי חמאס. הם כבר לא חטופים. הם נרצחו בשבי חמאס והגופות שלהם חולצו אבל הם לא חולצו בחיים והם גם לא יחזרו בחיים כי במקום להחזיר אותם הביתה בחרו להמשיך במלחמה. היום אנחנו נמצאים במצב שבו הבחירה מאוד פשוטה - מה אנחנו בוחרים קודם, להחזיר את החטופים או למוטט את חמאס. מה קודם. אני רוצה לשאול אותך חבר הכנסת דוד ביטן מה קודם

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא נכנס לדיון הזה. אמרתי לכם את זה קודם ואני אומר עכשיו. 

 << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >> 

אני אגיד לך שאם אנחנו נבחר להחזיר קודם את החטופים, בחמאס אנחנו נוכל לטפל אחר כך. אבל אם אנחנו נעשה את מה שעשינו, את אותה טעות שאנחנו חוזרים עליה שוב ושוב ונבחר קודם להמשיך ולמוטט את חמאס ורק אחר כך להחזיר את החטופים, יקרה מה שקרה לכרמל בת דודה שלי, לאלכס, לאורי, לאלמוג, לעדן, להרש, והחטופים פשוט ייעזבו שם. לא תוכל בסוף להחזיר את כולם. עולם ומלואו. הם ייגמר שם.

אני בכל זאת רוצה לשאול, למרות שאתה לא עונה כי יכול להיות שזה יציב לך שאלות שתשאל במקומות אחרים. היה תחקיר של הניו יורק טיימס שהתפרסם בסוף השבוע, בדיוק על המקרה של החטופים שנרצחו בשבי, על השישייה הזאת שבת דודה שלי כרמל הייתה בתוכה. אמרו שידעו שיש סכנה לחיי החטופים והחליטו בכל זאת להמשיך. מצאו חטוף בחיים, פרחאן אל קאדי, חילצו אותו, עצרו ל-24 שעות ואז החליטו להמשיך. למה החליטו להמשיך? מי החליט? מי היה בדיונים? מי החליט שיותר חשוב להמשיך בפעולה ולמה? את מי הם חיפשו שם? הניו יורק טיימס העלה טענה שהם חיפשו את יחיא סינוואר. האם כדי למצוא את יחיא סינוואר סיכנו חיים של חטופים והביאו למוות שלהם? ואם כן, האם מישהו מראשי הרשויות שנמצאים כאן היה מוכן לסכן חיים של תושב אחד, להקריב חיים אחד, כדי לחסל מחבל שיום אחרי זה יש לו מחליף? המחליף של סינוואר כבר מונה, במקרה זה גם אח שלו, לכרמל, לאלכס, לאורי, לאלמוג, להרש, לעדן, לאלעד, לאיתי, ליוסי, ליותם, לאלון, לסאמר, לרון, לאליה, לניק, ליגב, לאלכס, לחיים, לעמירם, לאיציק – אין תחליף.

 שמענו אתמול את אדם בוהלר השליח האמריקאי. כאשר מיכל מדברת על מחוזות אחרים אליהם אנחנו פונים, לשם פנינו, לארצות הברית. הם מנהלים את המשא ומתן מעל הראש של ממשלת ישראל והם אומרים שאת עידן אלכסנדר אפשר לשחרר עכשיו, חטופים אמריקאים נוספים אפשר לשחרר עכשיו. אומר עוד משהו. 59 חטופים אפשר לשחרר עכשיו. חמאס הסכים להתפרק מנשקו ולא להיות שותף יותר במערכת של ניהול החיים בעזה. אדם בוהלר אומר את זה. היכן שאתם לא שקופים, האמריקאים שקופים לגמרי. ממשל טראמפ משום מה חושב שזה בסדר להיות שקוף איתנו. 

 ואני מבין שממך אנחנו לא נקבל היום תשובות. 

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם):

אני רוצה לפנות לנשיא טראמפ ולומר לו תודה על כך שהוא עושה כל מה שאפשר כדי לשחרר את החטופים. אנחנו לא עומדים לאפשר לממשלת ישראל לדפוק את זה הפעם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תודה רבה. הפסקה דקה ונמשיך.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:30 ונתחדשה בשעה 09:31.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו מחדשים את הדיון.

אנחנו צריכים להתחיל להתכנס ולסיים את החוק הזה. בעוד ישיבה אחת או שתיים, בחודש מרץ, אנחנו נצביע ונסיים אותו. אני ישבתי עם הממשלה וגם עם המינהלת לישיבה מאוד ארוכה. האמת היא שהתקדמנו הרבה. בואו נגיד שהתקדמנו, הורדתי את הידיים לממשלה בהרבה מאוד עניינים, אבל אנחנו כן נצליח לסיים את זה.
 
אני לא רוצה לחזור לדיונים שהיו. מי שידבר עוד פעם על אותם דברים, אני פשוט אעצור אותו כי באופן הזה לעולם לא נסיים את החוק. 

יש חברי כנסת שרוצים לדבר?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אני רק רוצה לשאול אם ה-פלט בוטל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עדיין אין החלטה אבל כנראה שכן. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אולי תשתף אותנו.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אני לא רוצה לנאום אלא להתייחס לקיצוצים ול-פלט. במקרה שוב יוצא שאתם נמצאים כאן כל ראשי הרשויות כאשר שוב יש דיון מסגרות תקציב כי פותחים את כל מסגרת התקציב בגלל חמישה מיליארד השקלים כספים קואליציוניים. החוק הזה לא יכול לעבור עם קיצוצים. צריך להחריג אותו מכל קיצוץ רוחבי. אסור שזה יהיה. אני אומרת לכם שגם בפעם הקודמת הדיון הזה התקיים כשפתחו את מסגרות התקציב. עכשיו בגלל החמישה מיליארד שקלים שוב פותחים כאן את הדיון, את כל התקציב. החוק הזה צריך לעבור. מלאכת השיקום צריכה להיות מוחרגת מקיצוצים רוחביים. אמירה פשוטה שתקל על הכול. במונחים של תקציב מדינה אלה לא כספים גדולים ואפשר לדרוש את זה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

לנושא ה-פלט אני מוסיף גם את הנושא שקוראים לו 462 כי אי המשך הרכיבים של 462 מקעקע רכיבים שצבועים כאן בצהוב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תודה אבל אנחנו התקדמנו בחלק מהדברים. בישיבה הבאה כבר נציג נוסח מלא, נסיים אותו ובישיבה לאחר מכן נצביע עליו. נמצא את הזמן לעשות את זה.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, אפשר לדעת איפה הפערים? מה חסר בחוק?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני הייתי אומר שכבר אין הרבה פערים. לא אמרתי שאין בכלל אבל אין הרבה. אנחנו לא מתכוונים לעשות את התפקיד של הממשלה ואת זה צריך להבין. מצפים מאיתנו שאנחנו נעשה את התפקיד של הממשלה אבל אנחנו לא נעשה אותו. הממשלה צריכה להכריע במספר דברים. בחוק נאפשר לה את הדבר הזה וזאת החלטה שלה, גם מבחינת תקציבים וגם מבחינת דברים אחרים. הרי בסופו של דבר כבר יש החלטת ממשלה על התקציב, שזה תקציב לא קטן אלא תקציב משמעותי. עדיין הם צריכים להביא גם את התקציב של הצפון ולא רק את החוק של הדרום.

אם מישהו רוצה לומר משהו, בבקשה. זה הזמן. אל תחזרו על דברים שכבר נאמרו. אני מצפה מכם לא לחזור על דברים שנאמרו. 

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

האם יודעים מה עם 462, האם מחדשים או לא מחדשים? זה יורד מהתקציב הזה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הודעתי לממשלה שהדברים החשובים בהחלטה הזאת לא יהיו על חשבון תקציב תקומה. 

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

מה אלה הדברים החשובים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

גני ילדים, ארנונה, המינהל.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >>  

שיטור מועצתי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ארבעה דברים לא יהיו חלק מהעניין. הרביעי היה ביטחון או משהו. הממשלה לא הסכימה אבל זה מה שאנחנו נחליט.

 << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> 

השאלה מה הפערים היום. אתה שואל אותנו מה יש לנו להגיד ואנחנו עוד לא יודעים מה הפערים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני אסביר. אם אתם רוצים שכבר נגיע לסוף, אין בעיה. קודם כל, החלטות כמו ששר הפנים החליט לא יהיו יותר. זאת אומרת, לא יהיה מצב ששר כלשהו, לא משנה מי, יחליט שהוא מקצץ מהשירותים שהוא נותן על חשבון תקציב תקומה. זה יותר לא יהיה. 

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

זה כתוב בחוק כסעיף?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. יהיה כתוב. זה כבר כתוב אבל יהיה כתוב יותר. אם יהיה דבר כזה, זה תקדים מאוד מאוד רציני. אני עוד לא יודע אם זה יהיה במסגרת החוק. הודעתי לממשלה שבמקרה כזה הסכום שהוא לא נתן את השירות יקוצץ מתקציב המשרד ויעבור לתקציב תקומה שתיתן את השירות הזה. לא יהיה מצב כפי שהיה במשרד הפנים. לכן לגבי שנת 2024, אז קוצץ תקציב העיוותים, אנחנו נחזיר את התקציב הזה על ידי תקומה. בתקציב העיוותים שהיה ב-2023 פלוס איזשהו משהו שאני לא אכנס אליו עכשיו.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אם מחזירים את זה על תקציב תקומה, זה כאילו מחזק את מה שהוא עשה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

הוא מדבר על תוספת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא מחזק. זה חד פעמי ואני חייב להחזיר. אני יכול לתקן עכשיו את תקציב 2024. מה קרה כאן? השר כבר חילק את התקציב הזה. בשנת 2023 תקציב העיוותים היה 33 מיליון שקלים ואת זה אנחנו נדאג להחזיר לעיריות כפי שהייתה החלוקה בשנת 2023. השר אלקין הסכים לעניין הזה וקודם כל, כל הכבוד לו.

לגבי ה-פלט של 2025 הייתה החלטת ממשלה. לגבי ה-פלט הזה ביקשתי מהממשלה שזה יבוטל אבל זה לא אומר לגבי העתיד. זאת אומרת, בגדול לקחתי בחשבון שהשר אלקין לא היה בישיבה שהחליטה על ה-פלט. זאת אומרת מה שצריך לעשות זה להילחם על העניין הזה כל פעם מחדש ועם כל הכבוד זה תפקיד השר. אני לא יכול לכתוב בחוק שאף פעם לא יהיה פלט. לגבי ה-פלט שכבר אושר, ביקשתי מהאוצר שיסכימו לבטל אותו.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

זה לא יכול להיכנס לחוק?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא יכנס לחוק.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, אם ה-פלט לא אמור להיכנס לחוק, אמרת שתבקש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הם יכולים לבטל את ה-פלט גם בלי שזה יהיה חלק מהחוק.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אם זה כבר תלוי בהחלטת האוצר, אם זה כבר מה שנקרא ברמת בקשה ולא דרך החוק, אם הנושא של ה-פלט ואם נושא תיקון העיוותים, לרשום סעיף בתקציבי תקומה ולרשום על התיקון עיוותים, אפשר גם לרשום עליו ציפורי לילה. אנחנו מכירים את הכסף הזה ויודעים את התקציב. אם הדבר השלישי, החלטת הממשלה 462 היא למעשה מונחת בממשלה, אז מה מעכב? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ביקשנו תשובה. עוד אין סיכום סופי.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

זה קשור לנושאים אחרים ולא קשור לנושאים שאנחנו כראשי המועצות העלינו אותם. אמרנו ששלושה דברים כאבו לנו: ה-פלט, תיקון עיוותים והחלטת הממשלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין לי ויכוח איתכם. עם כל הכבוד לראשי המועצות הנושא של תיקון עיוותים, לפי סיכום שיש לי עם השר אלקין, יהיה על חשבון תקציב תקומה. זה גם לא צריך לעניין אתכם.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

מה זה לא יעניין? זה יורד מהשירותים שאנחנו מקבלים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא מהשירותים. את השירותים אתם מקבלים ותקבלו. 

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אם כן, מאיפה יבוא הכסף?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מדובר על תוספת לשירותים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

תקציב תקומה יהיה קבוע בחוק? יהיה סגור?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש החלטת ממשלה בעניין הזה. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

הייתה גם לפני כן.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

החוק נותן לזה הגנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. לא יהיה. יש גם שר שמטפל בזה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

שר זה דבר זז. לא דבר קיים.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

מנכ"ל תקומה. לגבי הדברים האחרים, הם כמובן מותנים בסיכום וקודם כל בסיכום התקציבי שיהיה סיכום לפני חקיקת החוק שה-פלט מבוטל. בלי זה אנחנו אחר כך נמשיך לרדוף אחרי הדברים האלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם האוצר ישיב לי תשובה שלילית לבקשה, זה יהיה חלק מהחוק. אני מאמין, על פי ההתרשמות שלי, הם יטפלו בזה בלי צורך להכניס את זה לחוק.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

דבר שני. אותו דבר לגבי הנושא של 462 שזה סיכום תקציבי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה יהיה חלק מהחוק.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

אם לא, יהיה חלק מהחוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אמרתי. לא אם לא. זה יהיה חלק מהחוק.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אבל אם זה יהיה חלק חוק תקומה גם שם ייקחו את הכסף מתקומה.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

לא חלק מהתקציב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוא לא יהיה חלק מתקומה. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אין דבר כזה. הנה הדוגמה שלי לתיקון עיוותים, מילת הכסף היא תקומה. ברגע שמזכירים את תקומה, מכניסים את תקומה, הכול - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם זה לא חלק מתקציב תקומה - - -

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

הבנתי, בסדר, אבל אני עדיין לא מבין למה החוק - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו עדיין מגבשים את העניינים האלה. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

את מה נשאר לגבש לגבינו? האם יש פערים אחרים לגבי דברים אחרים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. אנחנו כבר בדרך לסוף. אין בעיה.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

יש עוד שתי נקודות שצריך להתייחס אליהן. הנושא של תיקון עיוותים, אני מאוד מבקש כדי שהכסף הזה יוכל להגיע למועצות, שיהיה כתוב בחוק - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יהיה כתוב.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

את הפירוט הפנימי של תוך הדברים האלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אמרתי ה-33 מיליון שקלים.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

אני לא רוצה שיהיה כתוב 33 מיליון שקלים. הכסף הוא אותו כסף אבל אם לא יהיה כתוב לאיזה מועצה הולך מה, לא יגיע אליהם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עם כל הכבוד לממשלה, זה לא אחד נגד השני. בואו קודם כל נבהיר את העניין. הדברים צריכים להיות מסוכמים ברמת ממשלה. הנושא של תיקון עיוותים ששר הפנים חילק אותו למועצות, הוא נעלם. התקציב כבר איננו. כרגע צריך לתת אותו לרשויות ולכן קודם כל ניתן אותו לרשויות ואחר כך, אם צריך להוסיף לתקציב - - -

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

אני חושב שלא הבנת. אני אומר שבחוק יהיה כתוב כי הדאגה שלי היא שאני אוכל להעביר את הכסף אליהם כי אחרת זה ייתקע ונישאר עם ההבטחות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

 אם משרד האוצר ידע לפתור את זה בלי צורך בחוק, ייתן את ההנחיה לתת את הכספים לרשויות, אין צורך בחקיקה. אנחנו לא עושים דווקא.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

זה ברור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם הם לא יעשו את זה, נמצא את הפתרון.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

הנושא הרביעי שנמצא שם - אבי חדידה לא כאן אבל זה אחרי סיכום איתו הבוקר – אנחנו נכניס לתוך החוק את הנוסח כמו שקבענו של הפטור בנושא של משאבי אנוש עם הסתייגות שלך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הנושא של משאבי אנוש נגמר.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

אבל יש שם הסתייגות נוספת כי אם תהיה ועדת שירות, לא נצטרך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נקריא את זה היום. 

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול שאלה אחרת לגבי המיליארד ו-300. הם יוכנסו פנימה לתוך החוק או שהם לא אמורים להיות במסגרת החוק?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הם יוכנסו. 

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

בתוך החוק?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

איך ייקבע לגבי המיליארד ו-300? איך יחולקו המיליארד ו-300, לפי איזה פרמטר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בישיבה הבאה, אחרי שנסיים לנסח את זה. בעקרון אמרתי בהתחלה ולא סתם אמרתי שאנחנו לא באים במקום הממשלה. מי שצריכה לקבוע את החלוקה הפנימית של מיליארד ו-300 וגם את הקריטריונים לסכום הזה, זאת הממשלה ולא אנחנו. 

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

זאת אומרת שרק אחרי שזה יקרה החוק של היתרה יבוא לידי מימוש?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא רק אחרי שיקרה. אפשר לסיים את הכול במקשה אחת. 

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אני רק רוצה להבין את הנקודה. כל עוד הסוגייה של המיליארד ו-300 לא תיפתר, החוק שלנו לא יובא לאישור?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין קשר.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אבל אתה אומר שזה צריך לבוא בתוך החוק?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. אז מה? עוד לא סיימנו את העניינים שלכם.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אבל זאת מקשה אחת?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה יהיה בחוק. זה לא בא כתנאי. זה יהיה בחוק. 

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

זאת אומרת, אם הסוגיות שלנו, שלושת הסוגיות שהועלו כאן, ייסגרו מול הממשלה, החוק יובא לאישור גם אם המיליארד ו-300 לא ייפתרו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. המיליארד ו-300 גם ייפתר אבל בעקרון אין קשר בין הדברים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

השאלה אם המיליארד ו-300 לא הופך להיות בן ערובה ואז מעכבים הכול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >>  

לא, הפוך. אנחנו בני ערובה של המיליארד ו-300. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שמעתי את זה. כל הזמן אתם טוענים את זה.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

זה לגיטימי. זכותך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קודם כל, זה לא.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

זו זכותך המלאה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עניתי.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אבל אנחנו לא מבינים. אנחנו יושבים כאן עכשיו ואנחנו מבינים שכל הנושאים שאנחנו העלינו אותם - וקודם כל, אני מעריך מאוד את המאמצים שלך מול הממשלה – אבל לפי הבנתי אין לזה שום קשר לחוק. כלומר, אין לנו מה לצפות יותר. עברנו על המזכר, עברנו על החוק - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

בלי זה אין חוק. אם אין סיכום תקציבי בדברים האלה, אין חוק. צריך שיהיה כתוב.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

לא. הוא אומר לך שלא יהיה כתוב בחוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עם כל הכבוד לכולם, הדברים לא סוכמו באופן מלא ולכן העיכוב. כאשר אנחנו נסיים את זה תוך כמה ימים, לא יהיה עיכוב. מה הבעיה? אני לא מבין מה הבעיה. זה לא מותנה דבר בדבר.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

מבלי לגרוע מאף אחד מאיתנו, אני חושב שכל אחד מראשי הרשויות שנמצאים כאן, יש לו מה לעשות במועצה ואני פשוט מציע שאם לדיונים הבאים הסיפור של המיליארד ו-300 עוד לא נסגר ובגללו החוק מעוכב, שיירשם בדיון שהנושא לדיון בישיבה הבאה מתעסק בסוגיית המיליארד ו-300 שעוד לא נפתרה ונדע שאנחנו לא צריכים להגיע לכאן עד שהדבר הזה ייפתר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ההחלטה היא שלכם אם להגיע לכאן או לא.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אבל לא יכולים להביא אותנו לכאן לדיון שלא רלוונטי לגבינו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה שעד עכשיו דיברנו עליו, הוא לא רלוונטי?

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אם אתה אומר שדברים נסגרו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עד עכשיו מה שאמרתי, הכול רלוונטי לגביכם. עם כל הכבוד לכם, אל תסיטו את הדיון. כל מה שאמרתי זה רק שלכם. אנחנו עשינו מאמצים כדי לקבל את הבקשות שלכם והן התקבלו. 

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אין ספק שזאת התקדמות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם העליתם את הנושא של המיליארד ו-300. לא אני. אני בכוונה לא העליתי את זה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

זה מעכב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא מעכב. עוד פעם את חוזרת על זה? זה לא מעכב כלום כי עוד לא סיימתי לסכם את העניינים שלהם עד הסוף ולכן איך זה מעכב? אני לא מבין את זה. למה סתם להגיד דברים? 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

זה לא סתם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה סתם. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

זה נאמר בצורה מאוד ברורה שהם הפכו להיות בני ערובה ואנחנו צריכים להתקדם עם זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. את אומרת את זה. אני אומר שלא. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

הם אמרו.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, העקרונות של המיליארד ו-300 לגבי אופן השימוש בהם כבר נסגרו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

כי יש לזה השלכה גם לגבי חלק מהרשויות שלנו. רק לדעת איך זה אמור לעבוד ומה התבחינים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הנושא של המיליארד ו-300 לא נסגר באופן סופי. אם אנחנו לא נסגור את זה באופן סופי, אנחנו ... בכל מקרה ואם נסגור, הכול יהיה ביחד. 

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אני אתן דוגמה. מועצה אזורית חוף אשקלון היא מועצה של 21 ישובים כאשר חמישה מתוכם נמצאים בתוך העוטף. שישה. עדיין לא שישה אבל אני מקווה ש-שישה. יש כאן ישובים אחרים שנפגעו במידה רבה ואני לא יודע אם נכנסו פנימה לתוך העוטף של העוטף. זאת אומרת, לפי מה ייקבע שלמשל רשות מקומית אחת היא עוטף של העוטף ורשות אחרת היא לא עוטף של העוטף?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה ביקשת ממני להכניס – חוץ מהחלטת הממשלה – עוד ישוב אחד. נכון? זה מה שביקשת.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

להגדרה של העוטף. נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא להגדרה של העוטף. הוא לא היה בהגדרה אלא הוא היה בהגדרה של העוטף של העוטף. 

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אני לא מכיר. אני יודע שמגדירים הגדרה של העוטף. לפי מה שנאמר לי במשרד ראש הממשלה, לפי חמישה מדדים שנבחנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רבותיי, הממשלה תמיד יכולה. אני בחוק אכניס סעיף שאומר שהממשלה יכולה בצו להוסיף ישובים או להוריד ישובים של העוטף של העוטף. מה שהוחלט בממשלה לגבי איזה ישובים נכללים בעוטף, זה לא ישתנה מהסיבה הפשוטה והיא כי זה מגובה בחוות דעת ביטחוניות ואחרות. מקצועיות. זה לא ישתנה. לגבי העוטף של העוטף, יש אפשרות להוסיף ישוב כזה או אחר, אין עם זה שום בעיה אבל נאפשר לממשלה, במקרים שיש שינוי נסיבות, להוריד או להוסיף.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אפשר לדעת מי עובד על זה עכשיו? לגבי הרשימה הראשונה, מי ייכלל בתוך העוטף של העוטף? מי עובד על זה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

משרד ראש הממשלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה חלק מהעוטף. למה אתה כל הזמן בזה?

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אני אגיד לך למה. אם המועצה שלי על שישה ישובים נקבע כמועצה של עוטף, יש לי 15 ישובים שלא, אז אני רק תוהה לפי מה נקבע שיישובים מסוימים הם עוטף של העוטף ויישובים אחרים הם לא עוטף של העוטף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה ראית את הרשימה?

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

שמעתי עליה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה עוד לא ראית אותה. אתם נגד?

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אני לא נגד. אני רק רוצה לדעת מה התבחינים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עוד אין לי את התבחינים. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, אני אומר לך מה החשש שלי. אנחנו הרי מבינים שהסיפור הזה של העוטף של העוטף, יש לו בעיות משפטיות מאוד מאוד כבדות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

דווקא אני לא מסכים עם זה.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אני בן ערובה כבר חצי שנה בדבר הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא בגללי.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

לא בגללך. ודאי שלא בגללך. כל אחד יחליט בגלל מי. אנחנו מדברים עם היועצים המשפטיים. אתה אומר שאתה מדבר עם הממשלה וגם אנחנו מדברים איתה ואנחנו מבינים שיש שם בעיות אמיתיות קשות כי מחר בבוקר יכול להיות בג"ץ של באר שבע, יכול להיות בג"ץ של אשדוד, ואז מה יקרה? ואז מה אתה עושה עכשיו בדבר הזה שאתה מחבר את שניהם? הבג"ץ יהיה על חוק תקומה וזה לגיטימי. ברגע שיוגש בג"ץ על ידי מועצה אחרת, נגיד לכיש - היא תגיש בג"ץ והיא לא כל כך רחוקה - אז חוק התקומה ייתקע ואז לא העוטף של העוטף ייתקע אלא גם העוטף עצמו ייתקע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא מסכים איתך.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

איך אתה לא מסכים איתי? זה חוק. הנה, עובדה. למה התעמרתם בנו וחתכתם? לא אתה אלא כל הכנסת וכל הממשלה. למה גזרתם לנו את כל הגזרות מהתקציב? כי אמרתם שמונח בג"ץ. יושב כאן יועץ משפטי ואנחנו ישבנו עם יועצים משפטיים של משרדי הממשלה ואחרים. מה שיקרה עכשיו זה שחבירה הזאת בסוף תשאיר אותנו עם עוד בג"ץ ועוד בג"ץ.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מכבד אותך אבל במקרה הזה אני לא מסכים איתך מסיבה פשוטה. קודם כל, בג"ץ יכול לקבל כל מיני החלטות, בין השאר גם לא לעכב עניין מסוים ולא לעכב עניין אחר, כיוון שזה פרק אחר בחוק וזה לא אותו פרק. 

דבר שני. זה פותר חלק מהבעיות של הבג"צים הקיימים ואני אתן לך דוגמה. נתיבות הגישה בג"ץ להיכלל בתוך חוק התקומה. הבג"ץ הוא הפוך. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אני חושב על הפחדנות של הממשלה ושל הכנסת. אמרת נתיבות, אז בוא תסביר לי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נתתי לך דוגמה. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אבל על מה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נתיבות הגישה בג"ץ.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

כל העיכוב שלכם בהחלטה הזאת של המיליארד ו-300, כי אתם לא מצליחים לבנות קריטריונים שמאשרי להם ולא מאשרים לאחרים. על מה? אמרתי שאנחנו רוצים שתשחררו אותנו. אנחנו חוזרים על זה כל פעם, פעם אחר פעם, שחררו אותנו, תנו לנו לעבוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה לא מאפשר לי לסיים את הדברים. נתיבות למשל הגישה בג"ץ כי הם לא נכללים בחוק עצמו. הבג"ץ הזה עוד מתנהל. זה יכול לעכב לך את החוק. לעומת זאת, אם אנחנו נכניס פרק שמכניס את נתיבות למשל לעוטף של העוטף - - -

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אבל יש לך היום - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מנסה לענות לך ואתה לא נותן לי. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

סליחה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם נתיבות תיכנס לעוטף של העוטף, זה בעצם נותן לבג"ץ את הסולם לרדת מהעץ של העניין הזה מכיוון שאם נמצא פתרון לנתיבות, היא לא צריכה להיות כלולה בעוטף עצמו. זה פותר חלק מהבעיות של בג"ץ היום. אני לא מסכים איתך בעניין זה אבל אני לא קובע. אתה מבין למה אני מתכוון?

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

כן, אבל כבר יצאה חוות דעת ביטחונית. בוא תפריד בין החוקים. תעשה חוק תקומה לעוטף ותעשה חוק תקומה לעוטף של העוטף. זה מה שאנחנו מבקשים. ביטן, באמת אנחנו לא נגדך. אנחנו לא נגד חברי הכנסת ולא נגד אף אחד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני אומר שזה לא פוגע בכם.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

זה כמו שמחר בבוקר יהיה מטרו של תל אביב ויבוא מישהו ויגיד שנקשור את זה למטרו של קריית שמונה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא חושב שזה פוגע בכם.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

זה פוגע בנו. הנה. 

 << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> 

אני רוצה לשאול שאלה. כבוד יושב-ראש הוועדה, לפני חודש, היינו כאן בסוף ינואר, היה כאן דיון סוער ובסופו של דבר אמרנו שעד סוף פברואר מביאים להצבעה. אני חייבת לומר שמאוד התרשמתי מזה שהוזמנו היום, אירוע חגיגי, הצבעות.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

היום יהיו הצבעות?

 << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> 

אין הצבעות.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אבל היה כתוב.

 << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> 

אני רוצה לשאול מה לוחות הזמנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני אענה לך.

 << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> 

שאלה נוספת שממש קריטית לי כי אנחנו מדברים כאן על משרד ראש הממשלה. יש כאן נציגות של משרד ראש הממשלה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לצערי הרב, לא רציתי לומר דברי ביקורת אבל הם לא כאן. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

הם לא כאן במובן החיובי של המילה. לא יודע מה זה אומר אבל זאת המשמעות.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אם משרד ראש הממשלה לא כאן, משרד האוצר כאן. נועה, את שותקת יותר מדי. שתיקה רועמת. בואי ספרי לנו אם יש פלט או אין פלט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני רוצה לענות על דבר אחד פשוט. לא שיחקנו אלא אנחנו מנסים להגיע להסכמות על כל הבקשות על כל הבקשות שלכם באותה ישיבה, עת קיימנו דיונים ואני חושב שהצלחנו להגיע להסכמות האלה, גם אם אלה לא הסכמות שמקובלות על האוצר באופן מלא אבל בסופו של דבר הצלחנו לסיים את העניין הזה. הדברים האלה אורכים זמן. 

דבר שני. כתוצאה מהמחלה שלי, זה קצת התעכב ואני מאוד מצטער שזה קרה אבל זה המצב. 

 << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> 

בוא נגדיר את הזמן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה יסתיים לפני הפגרה. אני לא נותן אפשרות שזה יעבור לתאריך שהוא אחרי הפגרה. זה יסתיים החודש.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אם הוא אומר שזה יסתיים, זה יסתיים.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, אני מאוד מוטרד מזה שבדיונים הקודמים האוצר מאוד התנגד להכניס את הסכום וכולנו הבנו, גם היועץ המשפטי שלך, שאם הסכום לא יהיה בפנים, זאת תקלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, זה לא כך.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

ואנחנו מוותרים להם. גם אמרו לך אז שנקבל את זה להחלטה. גם זה אסור שיהיה. עד היום לא שמענו מהם מה הסכום שכן אפשר לרשום, אם בכלל אפשר לרשום. לא שמענו מה מספר ה-פלט. אני לא מאמין להם. האוצר הפך להיות הגוף שהולך נגד העוטף ולא הבנתי למה, במקום להיות כאן ולתת את הגב לדבר הזה כאשר את הכסף שכבר שמו אותו בקופה, ולא לחפש את הניואנסים הקטנים. 

הדבר השני היא סמכות יושב-ראש תקומה עליה דיברנו עליה כמה פעמים. אני עדיין באמירות שכל הסיכומים שהיו לך עם משה אדרי לא רלוונטיים כי הוא לא מוסמך. אתמול ישבתי בשעה טובה עם אביעד ואמרתי לו שיגיד לי אם הוא מוסמך ולא שאנחנו רק יושבים על קפה ועוגיות. 

ב-462 יש כרגע ואקום. 31 בדצמבר. אני אומר שצריך לשים לב שלא יהיה ואקום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אמרתי לכם. אתם חוזרים על עצמכם. הנושא שאמרתי, אוצר לא בעד זה אבל אנחנו נכניס את זה.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

זה צריך להיות רטרואקטיבי כי כרגע יש ואקום. צריך לשים לב לזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנתי. נגיע לנוסח.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

 תיקון עיוותים, זה שאתם אומרים לשר הפנים אל תעשה, הרי מה שר הפנים אומר? הוא אומר שמשרד האוצר הוריד לו מ-150 ל-100. שר האוצר אומר שהוא לא הוריד לו. הם לא יכולים לדבר ביניהם? שניהם עובדים עלינו. זה שאתה אומר לו אל תעשה את זה בעתיד, הוא יגיד לך שהוא לא קיבל כסף מהאוצר וב-2024 נישאר עוד פעם באפס. הבאת כאן לתקן את 2023 אבל מה נעשה ב-2024 וב-2025? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. אנחנו מתקנים את 2024 על בסיס התקציב שחולק לכם ב-2023.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

מה אני עושה ב-2024?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה לא הבנת מה אני אומר. ב-2024 הכסף חולק. לא ניתן לכם, נכון?

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בשום מקום אין סמכות לתת לכם בחזרה אבל אנחנו נדאג לזה. או שהם יעבירו לכם את הכסף עד שנאשר את החוק או שאני אכריז על החוק. 

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

זה לגבי 2024 אבל מה אתה עושה ב-2025? מה אתה עושה ב-2026 וב-2027?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ב-2025 אני מכניס סעיף שזה לא יכול להיות יותר.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

הוא אומר לך שהוא לא קיבל מהאוצר את הכסף. האוצר לא התייחס לזה בפעם שעברה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה. 

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

שיתייחסו לזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בעקרון תקציב תיקון עיוותים הוא תקציב כלל מדינתי.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

כן אבל הוא אומר שהורידו לו 50 מיליון שקלים. שר הפנים אומר שקיבל 100 במקום 150.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עם כל הכבוד, אתה לא חדש בעניין הזה. אם יש לו 100 מיליון, את זה הוא צריך לחלק לכל הארץ. הפעם הזאת מה שהוא עשה זה שלכם הוא לא חילק כלום.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

אבל הוא אומר שהורידו לו 50 מיליון בגללנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה שייך? הוא הוריד את זה לכם.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

אם כן, שהאוצר יחזיר לו את הכסף שהוא צריך לקבל. משחקים בינינו. בסוף זה על הראש שלנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם תשגעו אותי בעניין הזה. זה בדיוק העניין, שזה הכול מתעכב. אני לא אסיים עד שלא נפתור את זה וזה לא קשור למיליארד ו-300. 

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, אם אפשר להתייחס למספר בחוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

המספר בחוק הוא שאנחנו בעניין הזה עם חוות דעת משפטיות מצד אחד ומצד שני עם האוצר. אני רציתי להכניס את הסעיף שמאשר את החלטת הממשלה לעניין הסכום. היועצת המשפטית של הכנסת אמרה שהיא לא מוכנה לזה ואז זה נתקע. השר אלקין אמר לי שהוא לא מודאג מהעניין הזה של הסכום, שזה התפקיד שלו והוא ידאג שהדברים יבוצעו כמו שצריך. אם הוא אומר לי את זה, ואני לוקח את זה בחשבון, לא סתם יש שר אחראי על העניין הזה ולכן אני לא חושב שתהיה פגיעה בנושא הזה של הסכום. 

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

לצערי אנחנו לא מאמינים.

 << אורח >> ערן ביזמן: << אורח >>  

איך את ה-1.3 כן אפשר לכתוב בחוק ואת התקציב של תקומה אי אפשר לכתוב בחוק? איך את תקציב תקומה אי אפשר לכתוב בגלל חוות דעת משפטיות ואת ה-1.3 לעוטף של העוטף כן אפשר לכתוב?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

את זה תשאיר לי. עוד לא הכנסתי את סעיף 1 בעניין הזה. כאשר נכניס, שאל אותי את השאלה הזאת ואני אענה לך.

 << אורח >> בועז שלמה: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש. מבלי לפגוע בחבריי ובקצב התקדמות שלהם אני רוצה לדעת מתי ואיך עובדים על הקריטריונים של ה-1.3. אני לא זומנתי. לכיש היא פר-אקסלנס העוטף של העוטף. אני חושב שזה משהו מבורך מאוד, פוגש מציאות ובאמת שהמגעים והבעיות הכלכליות-החברתיות לא נעצרות בשבעה קילומטרים. אני כראש רשות שעוטפת את שכניי כאן, לא זומנתי לדיון אחד בעניין הזה. אני אשמח לדעת מתי הזמן לדון בזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קודם כל, לא הולכים להזמין את כל הארץ בעניין הזה.

 << אורח >> בועז שלמה: << אורח >> 

אני לא כל הארץ. אני שמונה קילומטרים מהיישוב הכי קרוב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, באופן כללי. תמיד אנחנו מזמינים את הנציגים שלכם במועצות האזוריות שבאים לכאן והם צריכים לומר שיש בעיה עם לכיש, יש בעיה עם מישהו אחר. הם לא עשו את זה. איך הגעת היום? החלטת לבוא לבד?

 << אורח >> בועז שלמה: << אורח >> 

אני נבחר ציבור מזה שנה. התחלתי לעבוד בשנה הזאת. אני צריך לפרוץ את הדרך כדי שתקראו לי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם מישהו חושב שכל הארץ, כל הנגב ייכנסו לעוטף של העוטף, יש לו טעות.

 << אורח >> בועז שלמה: << אורח >> 

אם כן, תבחן קריטריונים ותראה אם אני כל הארץ או הנגב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא תוקף אותך בעניין הזה. אני אומר באופן כללי שמי שצריך לקבוע את הקריטריונים זאת הממשלה. כרגע יש גרירת רגליים מאוד רצינית בעניין הזה מצד הממשלה ולצערי הרב אתה צודק בעניין הזה. היינו צריכים לסיים את זה מזמן אבל משכו את זה. גם החוק הזה של תקומה הגיע אלינו שנה אחרי ואפילו אחרי יותר משנה וגם זה לא היה צריך להיות. היה צריך לבוא מיד.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >>  

אדוני היושב-ראש, אפשר לשאול פרקטית למה באמת אי אפשר לפצל את זה לשני חוקים שונים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כי אין חוק. אתה רוצה שעכשיו נחכה שנה לחוק השני? אתה רואה מה קורה. עד שמגיע חוק, עוברת שנה. 

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אם אתה אומר שיש גרירת רגליים של משרדי הממשלה לגבי העוטף של העוטף, בוא נסגור את הפינה של העוטף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

	לא. ההצעה הזאת לא מתקבלת. הכול יהיה ביחד. 

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אני אומר לך את האמת. שמעתי כאן את השאלה שנשאלה קודם על ידי משפחות החטופים והתשובה שניתנה להם. אני מרגיש שזה כמו הסוגייה של החטופים שכאילו אי אפשר לדבר עליה. יש דברים שלא ברור למה. הרי אם יש חוק שאפשר להביא אותו להצבעה ולשחרר אותנו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עוד אי אפשר להביא אותו להצבעה כי עד עכשיו הוא לא מבושל מספיק. 

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אבל לגבי החלק של העוטף אין גרירת רגליים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא מקבל את הטענה שלכם. אין גרירת רגליים. אם נגיע למשהו שאני יכול להכניס לחוק, אני אכניס אותו. אם לא, אז לא. אני מקבל את הטענה של דוידי במובן הזה שבאת בטענה עניינית. אתה אומר שבגלל שאתה הולך להכניס את זה בתוך זה, זה יכול לפגוע בנו בבג"ץ. מבחינתי זאת טענה עניינית שצריך להתייחס אליה אבל לבוא ולהגיד למה אתה מכניס ערים אחרות, זה לא הוגן מה שאתם עושים.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >>  

לא על זה אמרתי לך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הטענה שלו.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

מה שמדאיג אותי זה לא אתה. מה שמדאיג אותי זה מה שאתה אומר על הממשלה. לא חוות הדעת שלך על הממשלה. אתה מציין עובדה שיש שם גרירת רגליים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נכון. הם אפילו לא הגיעו היום.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

נכון. יושב כאן היועץ המשפטי של הוועדה ואני מנסה להבין. גם אתה כשתרצה לחוקק את החוק, הרי לא תהיה שורה שדוד ביטן החליט לשים מיליארד שקלים ו-300 מיליון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. אנחנו מנסים.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אני גם מבין שאין לאף אחד בממשלת ישראל לחלקיה רצון לדפוק את נתיבות, את אופקים ואת מרחבים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

לכיש.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

לא יודע. זה כבר ענין שלכם. אני מנסה להבין. יש מוטיבציית-על לאשר להם את זה, ואגב, גם אנחנו בשמחה, אבל זה לא קורה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מתפלא עליכם.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

מה שאני רוצה לומר, ואני מתריע בפניך בגלל שאתה באמת רוצה לעזור לנו, שאני מרגיש שהבעיה היא לא הרצון לתת להם, גם לא שלנו באהבה גדולה, אבל יש לנו בקשות אחרות לגבי ה-פלט ולגבי הדברים האחרים. אני מתריע ואני אומר לך שיש לך רצון טוב אבל לדעתי יש כאן בעיות משפטיות שלא מצליחות להיפתר. אנחנו רואים כמה אנחנו עבדנו כאשר במשך שנה וחצי שר הביטחון לשעבר גלנט ג'ינגל אותנו ולא הוציא לנו את חוות הדעת הביטחונית, הדבר הכי ברור. שדרות לא זזה, שדרות קילומטר מהגבול, כל היישובים, חטפנו אלפי רקטות, עשרות אלפי רקטות וכל הדברים האלה ולקח לנו שנה וחצי. אני אומר לך כדי שלא תתבאס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא מתבאס. אין לנו ויכוח.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אנחנו לא מתווכחים אבל אני אומר את האמת ואני אומר באהבה. ביטן היקר, אם באמת אתה אומר שאתה רוצה להשתמש בגונג של יציאה לפגרה כנשק יום הדין שלך, אז בוא נגיד את האמת, בוא נשחרר את הכול, נבוא כולנו ביחד ונעזור לך. ב-6 באפריל נראה גם את היקירים שלנו, החברים שלנו ראשי הערים האחרים שיש להם שלוחים כאן ולנו לצערי אין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה אין לכם?

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אני לא יודע. עזוב. אם אתה רוצה, נדבר על זה אחר כך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה עזוב? הנושא שלך לא בא לדיון?

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

לא יודע, אף אחד לא נפגש איתי על זה. אם היית נפגש איתי, הייתי אומר לך מהתחלה. לא נפגשת – זכותך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אני כאן נפגש.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

עזוב, אנחנו בטוב היום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תגיד לי, מה עשיתי עד עכשיו? לא דאגתי?

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אני אגיד לך מה עשית. אתה עושה מעשה טוב. יש הלכה שאומרת אל תעשה מעשה טוב על חשבון מישהו אחר. אני אומר לך שאתה לא תצליח. נראה לך שראש הממשלה לא רוצה שיחיאל זוהר והתושבים שלו יהיו מרוצים? הרי זה לא הגיוני. אתה הרי מכיר במה מדובר שם. או באופקים או במרחבים. הרי הם חברים שלנו, הם כמונו. אם ראש הממשלה במשרד ראש הממשלה לא מצליח להביא החלטה כזאת במשך חודשים, מישהו שיבוא - הייתי שמח אם היה כאן נציג משרד ראש הממשלה שיסביר למה לא ואנחנו יכולים לעזור לו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בוא נסיים את העניין הזה. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אמרתי את זה לא כטענה אליך. במובן הזה אני משתתף בצערך ואני רוצה לעזור לך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא טענה אבל אתה כן טוען. אני רוצה לסכם את העניין הזה ולסיים אותו. קודם כל, עד עכשיו יכולתי להעביר את החוק של הממשלה כפי שהוא. כל הבעיות שאתם העליתם, לא היו נפתרות. לעומת זאת, שמענו את הטענות שלכם. כשאני אומר שאנחנו עובדים שלכם, זה אמיתי. אני לא צריך להיפגש איתך ל-10 פגישות כדי להבין את הבעיות ולעבוד בשבילכם. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אתה נפגש איתי לפני בחירות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסופו של דבר אנחנו בדיוק על הבעיות האלה. יש עוד בעיות שקשורות למשל לאשכול כאשר באשכול יש המון ישובים שלא נכללים בתקומה וגם את זה צריך לראות איך פותרים. במרחבים יש בעיה יותר חמורה שהיישובים שלה מגיעים עד לגבול של לכיש ואם אתה נותן ליישובים של מרחבים, אין שום סיבה לא לתת ללכיש. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

לכיש הרבה יותר קרובה ממרחבים.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אתה מחזק את מה שאני אומר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני אומר לך מה הבעיות. בכל מקרה, אם אני אצליח להגיע לאיזשהו מתווה שפותר את הבעיה, זה יהיה בחוק. אם לא, אז לא יהיה בחוק. אמרתי את זה במפורש ואני לא מבין על מה הוויכוח. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אפשר לשמוע את האוצר?

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אני רוצה לומר שאני שומע כאן מביטן דברים יותר חדשים ויותר מפורטים כאשר אומרים שאנחנו נתקדם, במידת האפשר נביא הצעה כלולה גם עם העוטף של העוטף ואם לא, אנחנו מתקדמים. לזה אתה מתכוון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אמרתי.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

זה חשוב מאוד. זה שינוי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל עד אז זה יפתור לכם את הבעיות. דרך אגב, אם ניקח את אשכול כדוגמה, חלק מהיישובים הם בתוך העוטף וחלק לא. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

גם שדות נגב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יכול להיות שבסופו של דבר העיכוב הזה כרגע בעניין הזה של העוטף של העוטף הוא לטובת אשכול.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

ממש לא כי יצאה חוות דעת ביטחונית שמגדירה את העוטף -0-7. לכן יש את העוטף של העוטף ולכן היישובים באשכול שלא מוגדרים ב-0 עד 7 ייהנו מהעוטף של העוטף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איפה זה כתוב?

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

יש הגדרה של 0-7. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כרגע מה שאתה אומר לי שאעכב, אתה אומר לי לא לעשות את החוק של העוטף של העוטף.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

הפוך. תעשה אותו אבל בנפרד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תעשה אותו בעוד שנתיים.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

לא. תעשה אותו עכשיו. 

 << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> 

דוידי, אנחנו טוחנים מים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני חושב שהעיכוב שנעשה לכם עכשיו בוועדה, בסך הכול כדי לפתור את הבעיות שיש, לא של העוטף של העוטף אלא באופן כללי, בעיות אחרות שהעליתם, הוא לא עיכוב משמעותי יחסית לעיכוב שהיה עד עכשיו. הדברים האלה יבואו לידי פתרון. אתם צריכים להיות לויאליים כשאתם מקבלים את מה שרציתם.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אנחנו לויאליים. הלוואי והם היו מגיעים כמו שאנחנו מגיעים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם מגיעים בגלל הנושא של העוטף.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

לא נכון.

 << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> 

לא. אנחנו מגיעים לכאן כי עם כל הכבוד לעוטף של העוטף שאני איתו ורוצה את זה, אצלנו מדובר על אוויר, על חמצן. תן לי שנייה, אתה רואה איך אני כל כך מתאמצת לא להתפרץ לדברים של הדוברים כאן. זה לא אקסטרה, זה לא איזה בונוס נחמד שאני נהנית עכשיו מעוד תקציבים, אלה תקציבים שהם אוויר, החמצן של הרשויות. אלה רשויות שעברו את הטבח הגדול ביותר. אני גם אשמח שנציגת האוצר סוף סוף תפתח את פיה ותאמר משהו כי השתיקה שלה מדאיגה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

היא לא תגיד שום דבר.

 << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> 

חשוב להבין שאנחנו צריכים את זה בלוחות זמנים ואם אתה תעמוד בלוחות הזמנים שאתה ציינת עכשיו, אני מברכת על כך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני אעמוד. תבדקו אותי עד סוף החודש ותראו.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, שאלה אחרונה. אם היועצת המשפטית לכנסת תסכים לרשום את הסכום, אתה תהיה מוכן לרשום אותו?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הסכום הוא לא הבעיה. הבעיה היא הפניה להחלטת הממשלה.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

לא משנה. אם היא תהיה מוכנה לרשום את הסכום, אתם מוכנים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לסכום משרד האוצר התנגד.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

ואם היועצת המשפטית לכנסת תהיה מוכנה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אם אתה רוצה לשמוע תשובה, תן לי להשלים משפט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הסכום לא ייכנס. זאת ההחלטה שלי.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

אנחנו לא מסכימים. זאת החלטה שאני חושב שהיא בעייתית מאוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז לא מסכימים.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

זה מאוד בעייתי. אנחנו לא סומכים על בני אדם, היום אלקין כאן ומחר יהיה כאן מישהו אחר ואחר כך נבוא לכאן להתחנן כדי לטפל ביישובים שלנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה לא צריך להתחנן. יש החלטת ממשלה.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

היום אתה נמצא ואני יכול לסמוך עליך אבל אם יהיה כאן מישהו אחר, אני צריך להתחנן אליו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש החלטת ממשלה ויש שר שאחראי.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

מותר לנו להתנגד ולזה אנחנו נתנגד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תתנגדו. אתם יכולים להתנגד למה שאתם רוצים. 

 << אורח >> דני אלגרט: << אורח >> 

ביטן, אני יכול לדבר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן.

 << אורח >> דני אלגרט: << אורח >> 

אני חושב שבדברים שאני אומר עכשיו אני קצת אעזור לכם. שלום. זה אחי, ביטן. אתה מכיר את התמונה של אחי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. משתתפים בצערך.

 << אורח >> דני אלגרט: << אורח >> 

 תודה. זה אחי. זה איציק אלגרט. איציק הובא השבוע לקבורה. אף אחד מהקואליציה לא התקשר. גם אתה לא, ביטן. אף אחד לא ניחם. ממשלת ישראל לא שלחה זר. כלום. שום דבר. כאילו קיבלתם איזו הנחיה. אף אחד. זה פשוט מטורף. יש לי רפרנס כי אחי הוא גם אזרח דני. ברגע שהייתה הודעה על זה שאחי איציק לא בחיים, ממשלת דנמרק, הפרלמנט של דנמרק התכנס, עמד דקה דומיה, ישיבת אבל מיוחדת. מלכת דנמרק שלחה זר להלוויה, ראש ממשלת דנמרק שלחה אלי מכתב אישי בכתב יד, גם שר החוץ שלהם, ועיריית קופנהגן החליטה להקים כיכר על שמו של איציק. 

ממשלת ישראל, אף אחד לא התקשר. אף אחד לא הרים טלפון. למה ביטן? למה לא התקשרת? למה לא הרמת טלפון להגיד, שנינו ראשל"צים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא ידעתי שאתה ראשל"צ.

 << אורח >> דני אלגרט: << אורח >> 

למה לא הרמת טלפון להגיד, דני, אני מנחם אתכם. עכשיו אתה אומר משתתף בצערך אבל אם לא הייתי בא, לא היית משתתף בצערי. למה? מה קרה, ביטן? כשאני אמרתי שרוצים אותם מתים, זאת בדיוק הסיבה. זאת הסיבה שרוצים שהם יבואו מתים. קוברים אותם ויאללה, ממשיכים. קוברים אותם וממשיכים הלאה. רוצים אותם מתים. 

איציק כבר לא בשבי אבל הוא לא חזר. מתים לא חוזרים. המתים בשבי מתים שם. ראש הממשלה סופר אותם באחוזים. אנחנו כבר אחוזים. 80 אחוזים, 70 אחוזים. אלה שמתו חזרו. אם כן, הוא לא בשבי והוא לא חזר והוא הופקר למוות והוא נקבר. הוא כבר לא סובל, הוא כבר לא מורעב, הוא כבר לא חטוף וקורבן, הוא לא יספר, הוא לא ידבר ולא יעיד. הוא לא שרד. אתה יודע, ניטשה אמר פעם שהאלוהים הוא האדם, על-אדם, היטלר חשב שאלוהים זה הגזע הארי ומוסוליני חשב שהאלוהים הוא הלאום, האומה, סמוטריץ' חשוב שאלוהים הוא ארץ ישראל ובן גביר חושב שאלוהים הוא הגזענות וביבי חושב שאלוהים זה השלטון אבל אתם ביטן חושבים שאלוהים זה ביבי. זה המצב.

תשמע, אני נתתי לראש הממשלה ביום ה-85 מכתב ביד. מכתב. ביום ה-87. זה מכתב שאני כתבתי בשמו של איציק והייתה חצי דסקית שמאז אני הולך איתה. אמרתי בפגישה לראש הממשלה שהוא המפקד של האזרחים וכמו שחיילים משאירים מכתבים למפקדים שלהם במידה והם לא יחזרו, תביא אלי את המכתב הזה במידה שאחי איציק לא חוזר. מה אתה חושב קרה עם המכתב? מה אתה מתאר לעצמך?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא נכנס לזה.

 << אורח >> דני אלגרט: << אורח >> 

אני אספר לך. פתחו את המכתב למרות שביקשתי שלא, ואז אמרו לי אבטחה. אבל הם נפלו לא נכון. אני הייתי 24 שנים חבלן במשטרה, הייתי קצין חבלה במשטרה ואני יודע שכדי לראות אם יש משהו במכתב אפשר גם לשקף אותו ואז יודעים שאין שם שום דבר. אבל לא, הם פחדו, הם רצו לדעת מה כתוב שם. הם פתחו את המכתב אבל לא רק פתחו אותו אלא גם איבדו את חצי הדסקית והם לא יודעים היכן היא. אם הם לא היו מזלזלים בי, היו לוקחים ממישהו איזו דסקית, שוברים, ראו שאיבדו ולכן שמים את החצי דסקית ואז פתחו את המכתב, בסדר, לא נורא. אבל מה אכפת להם? זרקו לי את המכתב ככה, פתוח, בלי הדסקית. למה? לאן הגענו?

אני רוצה להקריא מה כתבנו, מה איציק כתב במכתב שאני כתבתי בשמו. אני חושף את זה כאן בפעם הראשונה.

"משפחה יקרה, אני כותב את המכתב הזה בעודי בחיים, אם אפשר לקרוא לזה חיים. אם אתם קוראים את המכתב הזה, אני כבר לא איתכם. חשוב לי שתדעי מה עבר עלי בחודשים האחרונים.

ביום שבת ה-7 באוקטובר בעודי יושב בקיבוץ ניר עוז התברר לי כי ביתי הוא לא מבצרי. מחבלי החמאס שחדרו לקיבוץ הגיעו גם לתוך ביתי תוך כדי ירי, תוך קריאות אללהו אכבר. הם ירו לעבר הדלת של הממ"ד, נפצעתי בצורה חמורה ביד והייתי בטוח שזה סוף חיי כפי שאמרתי לדני בטלפון. מחבלי החמאס הובילו אותי לעזה, ישירות לטיפול רפואי. שהיתי בבית חולים מעל חודש ימים".

אני רוצה להגיד לך ביטן שהשב"כ הביא את הרופא שטיפל בו ולקח ממנו עדות. הם הורידו לו עור מהירך, עשו לו השתלת עוד ביד, טיפלו בו והצילו את החיים שלו שם, בבית החולים נאסר בחאן יונס. הוא היה שם עד ה-24 בנובמבר יחד עם שגיא דקל חן. אז הגיע הצבא והורידו אותם למנהרות. 

"הרופאים טיפלו בי והצילו את חיי. מבית החולים הועברתי למנהרות של החמאס שם כלאו אותי בתנאי רעב וסניטציה קשים. אתם מכירים את הרגישות שלי".

אדוני, מפאת כבוד של אחי אני לא סיפרתי בשום מקום עד היום אבל לאחי היה OCD לאסתטיקה. לסניטציה. אחי היה מתקלח ארבע פעמים ביום, שוטף את הידיים כמעט כל שעתיים, אחי מעולם לא הלך למקום שאין בו בידה, הוא לא היה מסוגל להיכנס לשירותים שאין בהם בידה, והיה לו OCD קשה לעניין הזה. אבל הוא שרד. הוא שרד את הבית חולים, הוא שרד במנהרות, וגם ירדן ביבס שהגיע אמר שהיה איתו 40 ימים. 

"איבדתי ממשקלי וחייתי בתנאי חרדה מתמדת תוך תקווה שיעשו את הכול כדי להציל אותי ממי שהמדינה אפשרה לו לחטוף אותי. לצערי התבדיתי. אני מקווה שגורלם של בני משפחתי בקיבוץ וחברי הקיבוץ האחרים היה טוב משלי למרות שממה שהספקתי ללמוד או לשמוע, כנראה שהסיכוי לכך נמוך. המחשבה שאני לא אוכל יותר לראות את ילדיי ואת בני משפחתי צורבת את לבי שעדיין פועם. האסון אליו הובלה המדינה ייזכר בדברי הימים של עם ישראל לחובתו של ראש הממשלה לדיראון עולם".

זה נכתב ביום ה-87, אז עוד האמנתי וכתבתי בשמו "עם ישראל חי. איציק אלגרט, חטוף שהופקר".

איציק אחי היה אמור להגיע בפעימה האחרונה בעסקה אחרי שהחמאס אמרו שאין שמות של נשים ויש שמות של מבוגרים. היו שם שמות של שבעה מבוגרים. ראש הממשלה ויתר עליהם. הוא אמר, לא, זאת הפרה של ההסכם, אין נשים, זאת הפרה, לא נקבל את המבוגרים ויצאו למלחמה. כל המבוגרים האלה מתו. איך הם מתו? בהפצצה של חיל האוויר. את החמאס הם שרדו. הם מתו בהפצצה ומי שנתן לחיל האוויר את ההנחיה לעשות את ההפצצה הזאת, זאת ממשלת ישראל. לחץ. אתם זוכרים? נשחרר את החטופים בלחץ צבאי. לא רק שהם מתו בהפצצה של חיל האוויר, היה מודיעין בדיוק איפה הם, ידעו בדיוק איפה השישה האלה אבל מי ידע? המפקדה של ניצן אלון ולא העבירו את המידע לחיל האוויר בגלל המסקנות של התחקיר שהיה על פלמחים וכתוצאה מההפצצה הזאת הם נהרג. ביניהם היה גם אלכס דנציגר שהוא הגיס שלי, הבעל של אחותי. אבל איציק לא מת בהפצצה הזאת. הפתולוג, אחרי שהביאו את הגופה, אמר לי שאיציק הוא היחיד שהגיע עד היום שלם, שלם, שלם. לא חסר שום חלק. אפילו זיהו אותו כמעט מיד במעבר לצלב האדום על פי השיניים. את האחרים לא הצליחו לזהות היה צריך לעשות להם DNA. אני מדבר על הפעימה האחרונה. איציק לא נהרג מההפצצה של חיל האוויר, הוא לא נהרג כתוצאה מירי, לא. בגלל מה הוא מת, ביטן? איציק גווע מרעב שם. פשוט הלך וגווע ברעב. הבן שלו הגיע מדנמרק ללוויה והוא סיכם את זה יפה. הוא אמר את זה באנגלית אבל אני אומר את זה בעברית כי אולי לא כולם מבינים. הוא אמר: אבא שלי אהב את החירות יותר מאשר את החיים וברגע שהוא הבין שאין לו חירות, הוא ויתר על החיים. 

אני אומר לך ביטן שלא סתם אף אחד מהקואליציה לא התקשר אלי. אני פעם ראשונה אצלך. אני לא עשיתי כאן חיים קלים לאנשים ואתה יודע את זה. אף אחד לא העז להרים אלי טלפון. פשוט חבורה של פחדנים שלא יודעים לעמוד ולקבל ביקורת. הנשיא בא, למרות שמתחתי עליו ביקורת קשה. הנשיא הגיע לשבעה. הוא אמר לי: דני, באתי לנחם. אמרתי לו תודה רבה אבל אנחנו לא בשבעה של ניחומים אלא אנחנו בשבעה של מאבק. השבעה אצלנו לא הייתה שבעה של ניחומים, לא, לא קרעתי בגד ולא התפללתי ולא הלכתי עם כיפה ואני סתם עם זקן כי אני עצלן. השבעה אצלנו הייתה שבעה של מחאה והגיעו אלפים. המונים, המונים, המונים, אנשים שאני לא מכיר אותם.

אבל היו רק שני צדיקים בסדום, לאחד קוראים יוסי טייב ולשני קוראים יעקב אשר. הם באו. שמעו ביקורת. היה עוד צדיק אחד שהרים טלפון ושאל אם הוא יכול לבוא. אתה יודע מי זה? איימן עודה. איימן עודה הרים טלפון ושאל אם הוא יכול לבוא. אמרתי לו שהוא יכול לבוא וחיבקתי אותו. אמרתי לו תודה שבאת. באת לנחם, תודה שבאת לנחם. אבל ביטן אתה לא, אתה לא הרמת טלפון.

לדעתי המחשבה שלכם הייתה שהנה סוף סוף התפטרנו מדני, אח שלו מת, דני כבר לא יבוא לכאן והרווחנו שני ציפורים במכה אחת. גם אחד ששילמנו עליו יותר בזול כי הוא לא בחיים וגם דני יפסיק לבוא לכאן. מר ביטן, אני אבוא אליכם יום ולילה, בחלומות, בסיוטים אני אבוא אליכם. ביום שאתה אוכל ארוחת צהרים ביטן, תחשוב על איציק שמת מרעב שם. תחשבו אתם כולכם. כל ביס שאתם אוכלים, תחשבו על איציק שמת שם מרעב. כל פעם שאתם מתקלחים, תחשבו על איציק שלא היה יכול להתקלח שם. כל פעם שאתם הולכים לשירותים, תחשבו על איציק כמה היה קשה לו שם. כל פעם שאתם חושבים שהחטופים האלה צריכים להישאר שם כי אולי בעתיד ישתחררו מחבלים ויהרגו אנשים שאנחנו לא יודעים מי הפרצוף שלהם, מי הם ומה יקרה כי אנחנו לא סומכים יותר על המדינה שלנו, לא על הצבא שלנו ולא על אף אחד, תחשבו על איציק.

איציק ילווה אתכם. אני אלווה אתכם עד שכולם יחזרו. אני לא עשיתי רק את המלחמה של איציק אלא עשיתי את המלחמה של עם ישראל ואני אמשיך להילחם למען עם ישראל. 24 שנים אני קמתי כל בוקר והלכתי לטפל במטעני חבלה כדי שאתה תחזור הביתה בשלום וכדי שאתם תחזרו הביתה בשלום. לא עשיתי את זה כדי שאני אחזור הביתה בשלום. זה לא הגיוני, נכון? ביטן, אתם מבחינתי היום מטען חבלה ואני אנטרל אתכם כמו שנטרלתי הרבה מטעני חבלה וכמו שקיבלתי עיטור מופת. עליכם אני אקבל עיטור מופת. אני אנטרל אתכם. אתם לא תתפוצצו לנו בפנים ולא תתאבדו יחד עם המדינה הזאת. אני אנטרל את מטען החבלה הזה שנכנס לכנסת והביא עלינו את ה-7 באוקטובר. תודה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אני הורה שכול לשניים שנרצחו. אני בא בטענות לשב"כ, למוסד, לכל מי שהיה אמור להגן על הילדים שלי ועלי. 26 שנים הייתי ביחידה קרבית. 26 שנים לא היה... במלחמת ההתשה הייתי ילד בן 18 וחצי וביום הכיפורים כבר הייתי במילואים. 

אני אמרתי ביום הראשון – שכולם כאן ישמעו – כשלא שמעתי מהבן שלי ומכלתי ב-7:00 בבוקר, שיש כאן בגידה, ריגול והפיכה צבאית וההפיכה הצבאית עדיין ממשיכה. אני לא מגן על נתניהו, אני לא נתניהו, אני יותר גרוע, אני בן גביר. השב"כ, במקום לשמור על נתניהו שומר על קפלן. אנשים מפרסמים שהחליפו לה בבית חלון במיליון וחצי שקלים, ואם זה היה בבית שלי או בבית שלו או שלה, לא היו מחליפים חלון בחמישה מיליון שקלים אם היה צריך? 

למה הוא ברח החוצה? הבוגדים זה השב"כ, ואני לא מפחד ואני כותב את זה בכל הרשתות. השב"כ בגד בנו. רצח לי את שני הילדים האלה. רצח לי את שני הילדים האלה! זה מה שיש לי להגיד. אם הייתי יכול לירות על... הייתי יורה בו אבל אין לי אקדח.

 << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> 

אני יודעת שזה רגע קשה אבל אני רוצה לנצל את הרגע המאוד קשה הזה ולהגיד שכאשר אנחנו מדברים על מספרים, אנחנו מדברים על כל הגורמים הנוספים שמרגישים שהם חלק, צריך לזכור למה הקימו את תקומה. למה תקצבו 19 מיליארד שקלים. בגלל שאנחנו באתגר אדיר וזה לא רק אשכול ולא רק העוטף. יש הרבה נרצחי נובה. כאשר אנחנו מדברים על תקציבים, על סעיפים ועל ניואנסים, בואו לא נשכח למה בכלל התחלנו את כל המהלך הזה. יש כאן מדינה לשקם , יש כאן חבל ארץ שצריך לשקם ויש לנו קודם כל אחריות כלפי זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תודה. אני נאלץ לחזור לישיבה. הייעוץ המשפטי, בבקשה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בנוסח שהופץ לקראת הדיון מסומנים בצהוב כפי שראיתם סעיפים לגביהם הוועדה טרם סיימה את הטיפול ואני מציע שנתחיל מסעיף 5 בעמוד 3.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

היועצת המשפטית של מינהלת תקומה. 

5.	אזור מיקוד לאומי – שיקול בהפעלת סמכות

במילוי תפקידו של גוף ציבורי ובהפעלת סמכותו לפי דין בתחומי הבינוי והתשתיות, בחבל התקומה או במתן הטבות, הקצאת משאבים והשקעה במחוללי צמיחה ופיתוח הנדרשים לצורך פיתוח כלכלי של חבל התקומה, ישקול הגו הציבורי, נוסף על כל שיקול אחר שעליו לשקול לפי דין את היותו של חבל התקומה אזור מיקוד לאומי שיש לפעול לשיקומו הנרחב, וזאת ככל שהדבר נוגע לעניין ובאופן ההולם את נסיבותיו.
 
אני אזכיר שיש לנו הגדרה של גוף ציבורי: הממשלה, רשות מקומית, תאגידים שהוקמו לפי חוק, תאגידים בשליטת הממשלה או בשליטת הרשות. השינויים שנעשו כאן הם בעקבות הערות הוועדה והייעוץ המשפטי של הוועדה. הוועדה ביקשה לחזק את המחויבות לשקול את השיקול של שיקום החבל. יש כאן שני תחומים – את תחום הבינוי והתשתיות ואת התחום הכלכלי שהוא מתייחס למתן הטבות, הקצאת משאבים והשקעה במחוללי צמיחה ופיתוח.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הנדרשים לצורך פיתוח חבל התקומה.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

הנדרשים לצורך פיתוח חבל התקומה ולכן הסעיף מורה לגוף ציבורי להביא בחשבון את השיקול הזה. כמובן ככל שהדבר נוגע לעניין ובאופן ההולם את נסיבותיו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לגבי הסיפה, רציתי לשאול למה היא נדרשת. כלומר, זה ברור שאותו גוף ציבורי צריך לשקול שיקולים רלוונטיים. גם אם לא נכתוב, אלה עקרונות המשפט המינהלי. לכן לגבי הסיפה, ככל שהדבר נוגע לעניין באופן ההולם את נסיבותיו, אני לא בטוח שהיא נדרשת. 

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

אתה צודק שזה בעצם כללי המשפט המינהלי אבל הסעיף הזה תוך חיזוק של מחויבות נער תיאום ממשלתי בעקבותיו ומתן הטבות והקצאת משאבים בהקשר הכלכלי ניתנים על ידי מנעד רחב של גופים ציבוריים ולכן היה חשוב גם מבחינת התיאום הממשלתי להבהיר גם בנוסח שזה בהתאם לעניין.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני לא מצליח להבין. הרי כתוב "נוסף על כל שיקול אחר שעליו לשקול לפי דין" ובזה אנחנו מכסים את כל הלחצים האחרים שצריכים לעמוד בפניהם, "את היותו של חבל תקומה אזור מיקוד לאומי". נקודה. למה צריך להמשיך לסייג את הדבר המובן מאליו הזה? לא מצליח להבין.

הערה אחרת. אני כמובן מחשיב מאוד את נושא התשתיות ואת הפיתוח הכלכלי אבל חסרים לי הממדים הרכים הדמוגרפיים שהם חלק מהותי מהשיקום. גם משרד החינוך, הרווחה והבריאות ואולי הגנת הסביבה אם זה לא תשתיות.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

הנושא של התחומים האחרים מוסדר בסעיף 4. סעיף 4 מתייחס לכלל התחומים ומאפשר לממשלה וליחידותיה להפעיל את השיקום הנרחב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עוד לא הקראנו את זה. עוד מעט נגיע לזה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אבל בסעיף 5 מחדדים את החובה לשקול את היותו של האזור אזור במיקוד אבל זה לא חל על כל התחומים.

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

הסעיף הזה יותר נוגע לרשויות, לרשות מקרקעי ישראל, לרשות המים, לרשות החדשנות, דברים כאלה שקשורים לצמיחה דמוגרפית, גם חזרה דמוגרפית.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

הגוף הציבורי.

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

כן. אבל יש לך סעיף קודם.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

גם גופים ציבוריים נוספים, כמו בתחום הבריאות, כל גוף ציבורי צריך לחשוב כך. כדי לקיים את השיקום בדור הקרוב, צריכים מגוון תחומים ולא רק תשתיות וכלכלה.

 << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> 

הלשכה המשפטית, מינהלת תקומה. בסך הכול שני הסעיפים הולכים די ביחד, סעיף 4 וסעיף 5. סעיף 4 מתעסק בנושא של הקצאת משאבים ומתן הטבות והוא הסעיף שמתייחס לכלל התחומים. כאן כאשר אנחנו מטילים חובה שבהפעלת סמכויות שונות צריך לשקול את הצורך בפיתוח ובהשקעה בחבל כחבל מיקוד לאומי, התמקדנו כאן, גם בעקבות הערות שהגיעו מהממשלה, בנושא הכלכלי ובנושא הפיתוח שאלה הנושאים שבאמת צריך למשל לתת קדימות ולתת טיפול.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

בין החמישה מיליארד שקוצצו ל-3.7 כנראה, יש צמיחה דמוגרפית. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

3.5.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

יש צמיחה דמוגרפית. שם בדיוק השיקול הזה.

 << אורח >> קרני קירשנבום: << אורח >> 

 סמנכ"לית אסטרטגיה במינהלת תקומה. המחשבה הראשונית הייתה באמת כמו שאמרה היועצת המשפטית, בסעיף 4 שמאפשר את מתן המענים המורחבים והתעדוף של חבל התקומה בכלל התחומים, בכלל תחומי החיים מתוך ראייה הוליסטית. בנוסף לזה רצינו לתת העדפה שנוגעת ברובה לתחומים של תשתיות, גם תשתיות פיזיות כמו שצוין כאן, רשות מקרקעי ישראל, כל מה שנוגע ברשות המים וכולי, וגם בתשתיות כלכליות. לכן יוחד הסעיף הזה. זה סעיף שאנחנו מכירים אותו גם מהעולמות של המטרו כאשר בחוק המטרו יש סעיף דומה. סעיפים מהסגנון הזה של שלילת השיקול הרבה פעמים נוגעים באמת לתחום של תשתיות כלכליות וכמו שאמרנו קודם, זה נוסף על האפשרות לתעדף גם ביתר התחומים וזה לא במקום. רצינו להשוות את זה לחוקים אחרים.

 << אורח >> איתי לוי: << אורח >> 

למה לא לעשות כמו שאלון אמר? זו הערה נכונה. קבלו אותה.

 << אורח >> רם שפע: << אורח >> 

התנועה הקיבוצית. לפי מה שאת אומרת, בסדר, אבל אין שום התנגדות להרחיב את השיקולים ושכל גוף שהממשלה יכולה להחליט שישקול את השיקול הזה, שישקול את השיקול גם אם זה לא בהיבט הכלכלי בלבד. אם יש התנגדות, תגידו את זה.

 << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> 

ההערות שהיו הן בגלל שאנחנו מדברים כאן על הפעלת סמכויות באמת בצורה מאוד נרחבת של גופים שונים בהיבטים שונים, כשאתה מדבר על הפעלת סמכויות שנוגעת לצורך העניין לדברים שהם נוגעים יותר בתחומי הפרט, לא על הקצאת משאבים אלא על סוג של הפעלת סמכויות, היה כאן יותר חשש שיהיה קשה לפרש את הדברים ולא יהיה ברור איך מפעילים את הסמכויות, כשמדברים על פרטים. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

זה לא רק פרטים. כאשר מקימים בית ספר או כאשר משקיעים במרכזי חוסן ומקימים מוסדות רפואה או שירותי רפואה, אני לא כל כך מצליח להבין. אם סעיף 5 חשוב, ההבחנה הזאת, הזרקור על החובה לפעול לשיקום וכולי בגלל שזה מיקוד לאומי, אז הוא נכון לכל הרוחב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה נכון לכל התחומים.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

בוודאי. לא צריך לפרט את זה. המהות של הסעיף היא בדיוק כתובה בצד ימין. הכותרת, היא נכונה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם אומרים שסעיף 4 בעצם מחיל את זה על דברים אחרים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא. סעיף 4, עניינו בנושא אחר. סעיף 4 קובע סמכות לבצע פעולות, חובה לבצע פעולות לשיקום נרחב של החבל. סעיף 5 מדבר על חובה לשקול שיקולים מסוימים בעת הפעלת סמכות בתחומים כפי שכתוב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם נוסיף ונכתוב בין השאר בתחומי זה וזה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לכך הייתה התנגדות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה אתם מתנגדים? 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

למה בכלל צריך "בין השאר"? הרי מדובר כאן באמירה גורפת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בין השאר, זה לא רק. להרחיב זה טוב אבל רגע.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני אפילו מציע לקצר. לא להגדיר על מה זה מוטל. זה מוטל על כל מסגרת בפעולתה של הממשלה או גוף ציבורי. נשמע לי טריביאלי. זאת מהות החוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

להוריד את המילה "בין השאר"? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ראש המועצה של שדות נגב הלך?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

לא. הוא כאן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שים לב שהסעיף הזה מגדיל את התקציב של תקומה. לגבי דוידי, גם סעיף 4 ו-5, השינויים שהוועדה עשתה, שלא היו בחוק של הממשלה, משפרים את המצב שלכם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אתם רואים את השינויים.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

זה מאפשר לך להיות מבודל בעוד תחומים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זאת אומרת, אנחנו אף פעם לא מקבלים את החוק כפי שהוא ולכן עושים שינויים וזה אורך זמן. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

אימרת החוק הזה צריכה להיות שלא יהיה יותר את הביטוי שיש השלכות רוחב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה אומרים משרדי הממשלה?

 << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> 

משרד המשפטים. כמו שהיועצת המשפטית של תקומה הציגה, היה על זה שיח מאוד משמעותי, משרדי הממשלה והגורמים הרגולטוריים השונים. ההבחנה שנעשתה בסעיף הזה היא ביחס למענים שהם תשתיתיים. כלומר, תשתית זה רחב וזה יכול להיות גם תשתיות של מוסדות כאלה ואחרים, ככל שמדובר באמת בבינוי לעומת מענים לפרט כאשר שם באמת זה נושא שהוא הרבה יותר רגיש מבחינת ההשלכות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם אנחנו נמחק את המילים בשורה השלישית "מחוללי צמיחה ופיתוח הנדרשים לצורך פיתוח כלכלי של חבל תקומה" - את זה אני רוצה למחוק – אלא כל דבר שהוא לצורך פיתוח וצמיחה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

תמחק את המילה "כלכלי".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רק את המילה "כלכלי" ואז זה נותן לנו יריעה יותר רחבה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

בהגדרות גוף ציבורי כולל את הממשלה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן.

 << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> 

כן, אבל לממשלה יש סעיף ספציפי שממילא חל עליה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, זה לא כל כך מדויק. אתם חוזרים על זה שוב ושוב. סעיף 4 וסעיף 5, כל אחד מהסעיפים האלה נוגע לתחום אחר. סעיף 4 קובע חובה לבצע פעולות שיקום נרחב של החבל. סעיף 5 הוא קצת יותר רחב, הוא אומר גוף ציבורי שפועל ומפעיל את הסמכויות שלו לפי דין בחבל תקומה בתחומים שציינתם כאן, חייב לשקול, נוסף על כל שיקול אחר, את היותו של החבל אזור מיקוד לאומי. זאת המשמעות של היותו אזור מיקוד לאומי. זה נכון שהם שלובים, הם משמשים כלים שלובים בחוק, אבל הם לא אותו הדבר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו נמחק את המילים "לצורך פיתוח כלכלי". כל הטבה של צמיחה ופיתוח.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אתה יכול למחוק רק את המילה "כלכלי" ולהשאיר "לצורך פיתוח".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הנדרשים לצורך פיתוח. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

פיתוח. זה כולל חינוכי, בריאותי, כל דבר אחר. תמחק רק את המילה "כלכלי".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. אין בעיה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

זה יכלול את כל התחומים האחרים?

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

כן. המילה פיתוח, הכול נשאר בתוך התחום הזה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

יש דברים שהם לא פיתוח אלא הם אחזקה שוטפת. גם הם חשובים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא צריך בכל דבר למתוח את החבל יותר מדי. שוסטר, אל תמתח את החבל יותר מדי.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

מה זה למתוח? יש כאן מגמה ברורה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. יש מגמה כביכול לא לקצץ מתקציבים של משרדים אחרים. תיקנו את זה.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

הסוגייה כאן היא לא סוגייה של תקציב אלא היא סוגייה של סמכויות של רשויות סטטוטוריות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אמרנו שהם צריכים להתחשב בזה. זה הכול.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

נצטרך לבדוק את זה מול הלשכות המשפטיות שלנו לפחות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זאת לא פגיעה בסמכות.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

עשר שנים היו החלטות ממשלה שהן די דומות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין מה לבדוק. גמרנו את הסעיף. נמשיך.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

 שוב, אני מבנה את הרצונות.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

עשר שנים היו החלטות ממשלה שהן היו די דומות ושם לא אמרתם שזה כך וכך. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

החלטת ממשלה לא לקחת סמכויות שכתובות.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

איזה סמכויות? אם אני עושה התחדשות עירונית בשדרות, את צריכה להודות לי. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

כפי שכתובות כרגע. אתה אומר ומתווה את שיקול הדעת לרשות סטטוטורית.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >>  

אבל אלה רק שיקולים. כל החלטת ממשלה אמורה להיות מעל שיקול הדעת הרגיל כי אחרת הוא לא היה עושה את זה.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

אנחנו מדברים על חוק.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

יש דבר אחד שאני מבקש שתתנגדי אליו, שתורידי את כל הסעיפים של כל החברות האסטרטגיות בתקומה, נחסוך מיליונים רבים. זה אני רוצה שתתנגדו. אני רוצה שתבטלו את כל ההסכמים האלוהים ישמור. חתמו שם הסכמים לחמש שנים. את זה את צריכה להוריד. לזה את צריכה להתנגד ולא על הדברים שלנו כל פעם לגבי הקיצוצים. תמחקי את כל החברות האסטרטגיות שעובדות בתקומה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איזה חברות אסטרטגיות?

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

לקחו. ביטן, עזוב, אל תדבר על הכאב שלנו. חברות אסטרטגיות – טיק טק, מוך-מוך, מיק-מק, ושמע, אתה תראה את הסכומים, אחי, אני עוזב את העבודה. אמיתי. את זה אנחנו רוצים שתורידו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל מה הן עושות?

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אני לא יודע. אני כבר מחכה לתקציב, הם באים אלי לישיבות אסטרטגיה. כל היום חברות אסטרטגיה בחינוך, בכלכלה, בפיתוח. ריבונו של עולם, כבר חילקתם את הכסף, על מה אסטרטגיה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

סיימנו את הסעיף. נתקדם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נתקדם לסעיף 6.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

אני אתן את הקונטקסט. לדעתי התיקון כאן הוא בעקבות הערה שעלתה בוועדה. סעיף 6(א), פסקה (8) בתוך סעיף קטן (א). הסעיף הזה מסביר את תפקידיה וסמכויותיה של מינהלת תקומה, בעקבות הערה שנשמעה כאן בוועדה באחד הדיונים הקודמים. נדמה לי שהיא נאמרה על ידי נציג קרן קיימת לישראל. 

יש לנו את הפסקה שאומרת שיהיו שיתופי פעולה לשם קידום וביצוע מטרות חוק עם שורה ארוכה של גורמים. ביקשו להבהיר שאלה גם חברות לתועלת הציבור. בכל מקרה, זאת רשימה פתוחה.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

את מדברת על פסקה (8)? אנחנו מתנגדים לזה בכל תוקף. הכול דרך הרשויות.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

סעיף 6(א) פסקה (8).

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

צריך לדעת שבסוף תקומה, זה לא כאילו חוק לטובתנו אלא זה גם חוק לטובת תקומה. כלומר, יש להם גם את האינטרסים שלהם עם כל הכבוד שאנחנו אוהבים אותם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

במה אתה מתנגד בפסקה (8)?

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אני מתנגד. כל יצירת שיתופי פעולה באים ואומרים לי, שמע, מצאנו בשבילך ארגון שידע לעבוד על זה וידע לעבוד על זה. בסעיף 6(א)(8), אנחנו רוצים שכל הכסף של תקומה יעבור אך ורק לרשויות ולא לשום עמותה, לא לשם חברה אסטרטגית, לא לכל מיני גופים. באים אלי ואומרים לי שהתקשרו איתם ועכשיו שב איתם. לא רוצים את זה. הכול דרך הרשויות.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >>  

זה לא סעיף של העברת תקציב. זה סעיף שבין יתר התפקידים של תקומה זה לייצר את שיתופי הפעולה האלה כדי לנסות למקסם בחבל.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

איזה כסף חדש הבאתם? באמת. חברה למתנ"סים?

 << דובר_המשך >> יעל מלם יפה: << דובר_המשך >>  

זה לא במקום אלא זה בנוסף.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

תביאי לי ותביאי לי את השותפים. אל תעשי את זה מעלי.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

אנחנו לא עושים.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

ראש מינהלת תקומה הקודם עשה דברים טובים ועשה דברים פחות טובים. הוא לא כאן, עם כל הכבוד. לכן אנחנו כאן. אנחנו מתנגדים לזה שאתם תחתמו עם גופים ועם ארגונים. ראינו במשרד הפנים. תבין, אנחנו מגיעים למשרד הפנים, יש תקציב, מביאים לך את הג'וינט כגוף שהוא כאילו מייעץ ואחרי כן הבאתם עוד חברה. יש עוד חברה שחתמו איתה וגם היא מייעצת. הגופים האלה לא מקבלים כסף? למה לבזבז את הכסף? אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו רוצים מעצמנו. אלא אם כן תחליפו גם אותנו. 

 << אורח >> קרני קירשנבום: << אורח >> 

זה יכול לקרות עם או בלי הסעיף הזה. זאת לא המטרה של הסעיף הזה. אתם רוצים לפתור את הבעיה הזאת, אפשר לדבר ולפתור אותה.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אם כן, מה מטרת הסעיף הזה?

 << אורח >> קרני קירשנבום: << אורח >> 

אני אסביר. כאשר הקימו את תקומה, רצו שתקומה תעבוד בצורה מהירה ויעילה יותר ותדע ליצור שיתופי פעולה שבדרך כלל לוקחים ממשלה הרבה מאוד זמן. למשל, היכולת לתאם ולדבר עם פילנתרופיה בצורה מהירה - - -

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

מה פילנתרופיה? לאיזה פילנתרופיה הבאתם? לא הבאתם שקל פילנתרופיה. על מה את מדברת?

<< אורח >> קרני קירשנבום: << אורח >> 

אני סמנכ"לית אסטרטגיה במינהלת תקומה. אני לוקחת את הפילנתרופיה כדוגמה אבל אפשר גם להתייחס לגופים אחרים. הממשלה הרבה פעמים, אנחנו מכירים את זה, גוף שלעתים יכול להיות מאוד בירוקרטי ומסורבל. המטרה כאן היא לנסות לתת מקום לשיתופי פעולה שתקומה עושה.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אין בעיה. תעשי, אבל את הכסף לא תעבירי לגוף הזה. את הכסף של תקומה תעבירי אלינו ואנחנו נחליט אם אנחנו רוצים להשתתף. אבל אתם לא עושים את זה, אתם עובדים מעלינו. הסעיף הזה אומר לעבוד מעלינו.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >>  

למה אתה חושב שהיישובים חייבים לעבוד עם חברת ניהול? אני יודע לעבוד יותר טוב ממנה. למה חייבים לעבוד עם חברת ניהול? יש לי חברה כלכלית.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>  

הדבר הספציפי שמתייחס לזה, זה לא העברת כסף אלא אפשרות שלנו כמינהלת לשתף פעולה עם הדברים. הדיון השני שאתה ודוידי העליתם, אני חושב שהוא משקף גם את תפיסת עולמי לפחות של עבודה דרך רשויות. בסדר, אבל זה לא הדיון הזה. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אביעד, אתה לא מכיר את זה. אתה הגעת ואנחנו מברכים על המינוי שלך אבל תבין שאנחנו מתמודדים. דרך אגב, אין לנו שקיפות בדבר הזה. יש למשל חברה שנקראת טיק-טוק, נכון? משהו כזה. קוראים לה טיק-טק? לא יודע. אפילו אתם לא יודעים.

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

יש חברה שקוראים לה תיק פרויקטים.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

יופי. כמה כסף מקבלת החברה הזאת לצורך הליווי של הרשויות?

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

קודם כל, אנחנו שקופים כמו כל גוף ממשלתי. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

לא מכיר. ביקשנו. הייתם אלי.

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

אני אענה לך. אנחנו מפרסמים את כל זה באתר של המינהלת. אנחנו מחויבים לזה ואנחנו עושים את זה כל שנה. דבר שני, על כל ההתקשרויות, עצרנו אותן ואנחנו עושים תהליך של בחינה מה נדרש ומה לא נדרש. זה לא קשור דרך מי אתה מבצע את תקציב הפעילות. יש החלטת ממשלה שקובעת עם איזה משרדים אתה עושה ואת הדרך. בעניין הזה אנחנו יושבים איתכם לדיונים ואנחנו עושים עכשיו את הרה-תכנון ובמקום הזה יש מקום לשינוי ויש דברים לעשות בצורה יותר טובה או פחות טובה. אנחנו עושים דיונים כאלה איתכם וזה לא הסעיף הזה שנמצא בדיון.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אבל זה הסעיף שבסוף תשתמש בו כדי ללכת מעל הראש. למשל יבוא פקיד בתקומה ויגיד שיש לו את הסעיף הזה לעבוד עם מלכ"רים ויודיע לי שהם החליטו לעשות את זה. אנחנו גם מכירים את הפוליטיקה הפילנתרופית ואת הפוליטיקה הארגונית. הוא יבוא ויגיד שהוא מכניס עכשיו איזו רשת או משהו ושהוא החליט להעביר לה כסף והיא מקצועית והיא תעבוד איתך. זה מה שקורה בתקומה ואתה צריך לדעת.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

קודם כל, זה לא פקידים של תקומה אלא אלה עובדים של תקומה.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

פקיד אצלי הוא רם מעלה. גם אני סוג של פקיד.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

גם אני פקיד ואני באמת רואה בזה מידת גאווה ואני גאה בזה שחזרתי. עובדי תקומה, מהיכרותי הקצרה איתם, אני מאוד תרשם מהם.

עניינית, אחת ההחלטות שקרו לאחרונה בתוך התהליך של הרה-ארגון, הנושא של יועצים, עצרנו את התקשרויות החדשות עם חברות יועצים ואנחנו עושים בחינה כדי לראות את ההתקשרויות הנוכחיות. יש כחלק מהדברים דברים שכן צריך אותם הם טובים. יש דברים שכנראה היו צריכים אותם והיום פחות צריך אותם. לכן אנחנו יושבים עכשיו על שירות אחד-אחד אבל זה לא קשור לסעיף הזה. הסעיף הזה מרחיב לי את האפשרות לעבוד - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה כל ההתקשרויות האלה עם חברות אסטרטגיה?

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

כמו בכל גוף ממשלתי, יש התקשרויות לבצע פעולות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בכמה מיליונים מדובר?

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

אני לא רוצה לענות לך תשובה בעל פה. אנחנו נגיש לך מסמך. מותר לך לדעת את זה, אתה חבר כנסת ותקבל בשקיפות, לגבי כל הגופים שיש את ההתקשרויות ואם תרצה אני גם אשב ואסביר על מה היו ההתקשרויות האלה איתם. אני לא נותן תשובות בעל פה. אתה מכיר אותי. אני רוצה להיות מדויק.

 << אורח >> רם שפע: << אורח >> 

מה שאנחנו מדברים כאן זה מאוד טריביאלי. בתקומה עובדים כמה עשרות אנשים מאוד מוכשרים, לא בכל תחומי הפעילות יש להם את כל הכישורים ויש חברות שזה התפקיד שלהן. דוידי, לפעמים יש דברים רוחביים לשלוש-ארבע רשויות וזה מאוד טבעי.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אני לא נכנס לשאלה איך אתה מנהל את החברה הקיבוצית.

 << אורח >> רם שפע: << אורח >> 

אני לא בתקומה. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

עם כל הכבוד, אני יושב במשרד הפנים ואני מגיש כבר שנה. מה תקציב משרד הפנים? 160, 170 מיליון ואפילו יותר. אנחנו הגשנו, אנשי הצוות שלנו, הגזבר, כוח אדם. אנחנו יושבים בישיבה עם משרד הפנים ועד היום, אתה יודע מה עשתה תקומה עם הכסף? חילקה, לקחה 16 או 20 מיליון ואמרה את התקבל ארבעה מיליון ואתה תקבל ארבעה מיליון ותעשה איתו מה שאתה רוצה. זה אחרי שהביאו את הג'וינט שאני מאוד מעריך אותם. הם בכלל לא ישבו איתנו. יש עוד איזו חברה ששכחתי את השם שלה שמקבלת כסף על זה. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

אין לנו התקשרות עם הג'וינט.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אתה רוצה שאני אכנס לך לתוך הוורידים? גם אני לא רוצה שייכנסו לי לוורידים. אני יודע לייצג את עצמי ושני אנשי צוות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

דוידי, מה רע בג'וינט?

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

לא רע בג'וינט. אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו רוצים מעצמנו ואם היו מקשיבים לנו, יש לנו עוד הרבה דברים שאם היו מקשיבים לנו מהתחלה היינו עושים הרבה יותר טוב. החשש שלנו שהכספים באמת ילכו למקומות נכונים ונצליח ואנחנו יודעים הכי טוב מה טוב בשבילנו. עם כל הכבוד, אם הג'וינט מחליט להתנדב, אבל אם הוא בונה לי מערך ייעוץ - - -

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >>  

לי כמינהלת אין התקשרות עם הג'וינט. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

נכון. אבל הבאתם עוד חברה. ספר על חברת האסטרטגיה הנוספת. תראה לנו את הניירות שהיא הוציאה.

 << אורח >> קרני קירשנבום: << אורח >> 

ראש העיר, אני חושבת שאנחנו נכנסים כאן - - -

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אני לא מוכן. תקומה לא תנהל אותנו ולא תנהל בשבילנו. מספיק אכלנו את הדבר הזה שנה. אני לא רוצה לפתוח את זה כאן אבל זה לא יהיה.

 << אורח >> קרני קירשנבום: << אורח >> 

אנחנו שומעים את הביקורת.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

יופי. אני לא רוצה שתתקשרו עם אף אחד.

 << אורח >> קרני קירשנבום: << אורח >> 

תן לי להשיב לך. מי שלא עושה, לא טועה ותקומה לא חפה לפעמים - - -

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אבל אתם רוצים לשים את זה עכשיו בחוק.

 << אורח >> קרני קירשנבום: << אורח >> 

תן לי לענות לך. אנחנו מוכנים לשמוע ואנחנו גם יושבים איתך לשמוע ואם יש דברים שב-2024 נעשו בצורה מסוימת, אפשר לשנות את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קודם כל, זה היה בחוק. רק הוסיפו את המילים "חברות לתועלת הציבור". זה הכול.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

זה מה שאני אומר. זה גרוע. לא רוצים את זה.

 << אורח >> קרני קירשנבום: << אורח >> 

אנחנו לא בדיון כללי. אנחנו רוצים להתמקד בסעיף הזה. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אתה יכול אולי לרשום בהסכמת הרשויות או משהו. הרי זה כסף שאנחנו אמורים לנהל. אני לא מבין את זה. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

דוידי, זה לא רלוונטי לסעיף הזה, הסכמת הרשויות.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

זה לא קשור? שנפתח? אני אביא לביטן בשבוע הבא. נעשה לכם עבודת מחקר ונביא את כל החוזים שחתמו כאן עם כל מיני חברות אסטרטגיה לשנים בלי לשבת איתנו ובלי כלום. דרך אגב, דברים שחולק בהם כסף. לא רוצה לפתוח את זה עכשיו. אתה רוצה שנפתח? אז נפתח. אין לי בעיה.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

אין לי עניין לפתוח את מה שהיה.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אביעד, לא יעזור. אני לא מוכן שכסף יעבור דרך גופים אחרים עלינו. כך אנחנו עובדים. כך כל אחד עובד. תחשוב שזה היה הפוך, כי אז היו אומרים משרד ממשלתי מתנהל עם כסף בתוך הרשויות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, אבל אתה צריך להבין שלא הכול רשויות. בסופו של דבר חבל תקומה נועד לשקם את החבל. לא הכול רשויות.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אין בעיה אבל למה השיקום צריך לעבור דרך חברות חיצוניות? אם יש לי חברה כלכלית ואני יכול לנהל פרויקטים, למה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

גם אתה לוקח חברות. גם אתה בניהול של העירייה לוקח חברות חיצוניות. 

אם אתה אומר שיש בעיות כאלה, תציג לנו אותן.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אני אומר בעקרון. אם אתה רוצה למחוק אותנו, בבקשה. אמרתי לך כל הזמן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אני לא רוצה. למה בכל דבר אתה הולך לזה?

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

כי כך אני. אני מדבר איתך הכי דוגרי. אני מכבד אותך כמחוקק ואתה כבד אותנו כראשי רשויות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מכבד.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

בינתיים בסוף, במלחמה, ב-7 באוקטובר ועד אז אנחנו התנהלנו ואנחנו ניהלנו את העסק בצורה הטובה ביותר. יש מזל לעם ישראל שעשינו את מה שעשינו. אם היינו סומכים על הממשלה, אבוי לנו. בסוף אנחנו מגיעים. עם כל הכבוד, אם הייתי סומך על רח"ל, אלוהים ישמור מה היה קורה לתושבי שדרות. אז מה, מתי שאנחנו נכנסים תחת האלונקה אנחנו פתאום טובים?

אני אומר לך את האמת. אני לא מת על תקומה. אני אומר לך הכי פתוח. לא על האנשים. כל הדבר הזה בכלל לא היה צריך להיות. זאת החלטת ממשלה אחת. מה זה משנה לי אם יש לי התחדשות עירונית עכשיו בסעיף ממשלתי או תקומה? משרד התחדשות עירונית אומר לי שהוא נותן לי חברות ניהול? המינהל קובע לי את מי אני אקח לתכנן? על מה אתה מדבר

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כל דבר אתה לוקח לקיצוניות.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

מה זה לקיצוניות? זאת עובדה. אתה יודע כמה כסף מוציאים? תגיד לי, אתה ישבת בחוויה שיושב לך בן אדם, יושבים ארבעה אנשים, אומרים לך שהם חברת אסטרטגיה ובאנו לדבר איתך על נושא החינוך. הוא יודע יותר טוב ממני? שיבוא וילמד מה עושים בחינוך. אין לי בעיה אם הוא מתנדב אבל אם הוא לוקח שני מיליון שקלים בשנה או מיליון שקלים בשנה, חראם. זה לא אכפת לכם? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא אמרתי שלא אכפת. אני לא בתוך העניין עד כדי כך אבל בלי קשר למה שאתה אומר גם העיריות לוקחות יועצים ומתייעצות ומשלמות כספים.

 << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> 

השאלה באיזה מינונים. אני רוצה לחזק את הדברים שנאמרו אתמול בפגישה שלנו עם תקומה. חוזק הרשויות הוא שיקבע את ה- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא כך שאם אנחנו משהו אחר, זה נגדכם.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אף אחד לא אמר את זה. אנחנו בסך הכול באים לדבר. בסוף אתה מצביע ומחליט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה רומז לזה. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

זה לא שלנו. גם אתה רומז כל פעם שאנחנו נגד. תפסיק להגיד שאנחנו נגד החברים שלנו. כל פעם אתה אומר אתם יושבים כאן ומדברים. אני אומר לך ואני אומר לך 10 פעמים שלא תצליח להעביר את הקריטריונים נכון. הנה, אני אומר לך, הלוואי שתצליח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא אמרתי שאתה נגד. אני התכוונתי שאתם צריכים להיות פיירים בעניין הזה. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אנחנו האימא של הפיירים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא אמרתי שאתם נגד.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אנחנו הכי פיירים בעולם. הלוואי והיו מתייחסים אלינו כמו שאנחנו מתייחסים. על מה אתה מדבר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו נוסיף דבר כזה. תקומה, תהיו איתי. באותה פסקה נוסיף את המילים "לעניין שיתופי פעולה נוגעים לרשות מקומית מסוימת תתייעץ המינהלת עם ראש הרשות בטרם סיכום על שיתוף הפעולה".

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תפסיק לקטר כל הזמן. נמשיך.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אני לא מבין. אתה רוצה שאלך? אני כבר נבחרתי. אתה צריך להיבחר עכשיו. מה אתה רוצה מאיתנו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה. כל הכבוד. נבחרת. 

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אתה רוצה שנלך? אני קם והולך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא על זה. הנה, עוד פעם אתה גם והולך? לא הבנתי. אפשר להשתגע ממך. אני מתכוון שאתה יכול לומר את הדברים, אין בעיה, אבל תפסיק לחשוב שכולם נגדך.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אף אחד לא נגדנו. אני אומר לך חד משמעית שאני חולק על מה שעשית. אני בן אדם אמיתי, אני לא עושה מאחורי הגב. אתה מכיר אותי מספיק טוב ואני אומר לך שההחלטה הזאת לכרוך את המיליארד ו-300, היא טעות טקטית ואסטרטגית שלך, לא שלי. אתה לא תצליח בזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. קודם כל, עדיין לא כרכתי כלום.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

כרכת. עובדה, אנחנו חודשים כאן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה אנחנו עושים סיימנו את החוק? בינתיים עוד לא הגענו למיליארד ו-300. אנחנו דנים רק בדברים שלכם.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

לכן זה ייקח עוד 200 שנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אבל תפאדל, יאללה, נלך. אני נהנה להיות איתך. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

סעיף קטן (ג).

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

אני מתקדמת לסעיף 6(ג), עדיין בתוך התפקידים והסמכויות של מינהלת תקומה.

(ג)	בביצוע תפקידיה ובהפעלת סמכויותיה לפי חוק זה, תפעל המינהלת ככל הניתן ובהתאם לעניין לקיום הליכי שיתוף ציבור ובכלל כך תוך שיתוף הרשויות המקומיות ויישובי חבל התקומה, וכן לקידום הליכי שיתוף ציבור באמצעות גורמים נוספים.

יש כאן שינויים שהם בעקבות הדיונים הקודמים שהיו בוועדה והמטרה שלהם היא באמת לחזק את ההיבטים האלה של שיתוף הציבור, גם מבחינת פעילות המינהלת אבל גם מבחינת קידום הליכי שיתוף ציבור באמצעות גורמים נוספים שהמינהלת עובדת מולם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

דוידי, לסעיף הזה יש הערה?

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

אני שוב אומר לך שאנחנו נתראה כאן עוד 10 שנים. בסוף יש מנגנון ענק לתקומה וצריך לדעת את הסכומים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא קבעתי את תקומה.

 << אורח >> אלון דוידי: << אורח >> 

גם אני לא. אתה חבר כנסת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי שקבע את תקומה זאת ממשלת ישראל והיא הביאה הצעת חוק ממשלתית.

 << אורח >> איתי לוי: << אורח >>  

אבל ביטן, עד שהוא לא מעיר הערה, אתה סתם מדליק אותו? עזוב, תן לנו להתקדם. 

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

אני מקריאה את סעיף 6א, תקציב המינהלת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כל זה לא היה בחוק הממשלתי.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

6א.	תקציב המינהלת

(1) תקציב המינהלת ייקבע בתחום פעולה נפרד בחוק התקציב השנתי. בסעיף קטן זה -

"חוק התקציב השנתי" – כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב).

"תחום פעולה" – כהגדרתו בחוק התקציב השנתי.

(2) לעניין תקציב המינהלת, יקראו את סעיפים 9, 11 ו-12 לחוק יסודות התקציב, כך:

(1) בסעיף 9, ברישה, במקום "עם השר הנוגע בדבר או עם ממונה אחר על סעיף תקציב, לפי העניין" יקראו "עם ראש המינהלת שמונה לפי סעיף 8 לחוק שיקום נרחב לחבל התקומה וקביעתו כאזור מיקוד לאומי, התשפ"ה-2025 (בסעיף זה – ראש המינהלת)".

(2) בסעיף 11(א), במקום "השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב" יקראו "ראש המינהלת".

(3) בסעיף 12(ד), במקום "השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב" יקראו "ראש המינהלת".

מטרת הסעיף הזה היא לקבוע שהתפקיד של ראש המינהלת בחוק יסודות התקציב, כמי שבא במקום השר הנוגע בדבר או ממונה אחר לפי סעיף תקציב זה, הוא לקבוע את התקציב בתחום פעולה נפרד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

קודם לכן בכלל לא היה אזכור בהצעת החוק לעניין התקציב. לא היה שום אזכור למעט אזכור אגבי בסעיף 6 לעניין ניהול התקציב. הסעיף כאן נועד לתת מענה לחלק מהערות הוועדה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

משהו לא ברור. מי שלא מכיר את חוק יסודות התקציב, לא ברור מהו היתרון או מה הסמכות העודפת שניתנת כאן לראש המינהלת לעומת מה שהיה. הרי יש סעיפים שזה לא מופיע. אני שואל מה הרבותה.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

נמצא כאן נציג משרד האוצר שיסביר.

 << אורח >> איתי כהן: << אורח >> 

הלשכה המשפטית, משרד האוצר. בחוק יסודות התקציב יש סמכות לקבוע מענק מימון, העברות תקציביות ושימוש ברזרבות. כאן כל זה בסמכות שר האוצר בהתייעצות עם השר הנוגע לעניין ואת השר הנוגע לעניין החליפו בראש המינהלת.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

בוא נעשה הפוך. מה לא ניתן? מה לא מאפשרים וכן מאפשרים לשרים? מה היתרון? מה הרבותה כאן? הרי בחרתם כאן שלושה סעיפים מתוך חוק גדול. מן הסתם המונח שר מופיע יותר משלוש פעמים והשאלה מה לא קיים כאן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני אנסה להשלים את ההסבר. אני אענה לחבר הכנסת שוסטר. את הסעיף הזה, סעיף קטן (ב), שאבנו מחוק רשות התעופה האזרחית שמקנה היום משמעות תקציבית ומשמעותית לרשות התעופה האזרחית. המטרה הייתה להקנות את אותה עצמאות גם למינהלת. לכן הסעיפים האלה נבחרו כאן. אל בעצם השינויים שנדרשים, כאשר אותם שינויים שהוחלו לעניין תקציב רשות התעופה האזרחית, הוחלו כאן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זאת בעצם הערת הוועדה, כדי לתת עצמאות. היום אין להם עצמאות.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

להקל על הבירוקרטיה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

 מקל, ברור.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

אני אומר שאנחנו מעדיפים שזה יהיה השר כי כך עובדים כל סעיפי תקציב המדינה.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>  

אנחנו מעדיפים שזה לא יהיה השר.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

שינינו את זה לבקשת הוועדה.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

ראיתי את הלחץ אליו הם נכנסו מהשאלה שלו ועכשיו אני מבין שהרבה לא כתוב, יותר מאשר כתוב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לכן שינינו. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

אני אומרת שעשינו כאן שינוי בהליכה לקראת, לפנים משורת הדין.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

למה אתם נלחצים מהשאלה שלו? תסבירו. הוא שאל שאלה.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

אני אסביר. בכל סעיפי התקציב, האופן שבו תקציב המדינה עובד הוא שיש אחריות של שר על סעיפים מסוימים. זה המנגנון. הגיעה הוועדה, הגיעה מינהלת תקומה, ביקשה לפנים משורת הדין להעצים את העצמאות של מינהלת תקומה ולייצר מצב שראש המינהלת אחראי ולא השר. חרגנו מהכללים הרוחביים, לא אמרנו את המילה השלכות רוחב, הקשבנו לרצון הוועדה ויישמנו את זה בנוסח. 

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

זה בסדר. אלון שאל למה יש כאן רק חלק מהסעיפים ומה באמת יש כאן שאין במקום אחר.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

אין בעיה. אני מסבירה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני אגיד לך. הם התנגדו לסעיף הזה. אנחנו הכרחנו אותם להכניס את זה כדי לתת עצמאות הרבה יותר גדולה למינהלת כמו במקרה של רשות שדות התעופה. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

בעצם נועה אומרת שעד שהיא עושה משהו טוב, אנחנו לא אומרים לה תודה. אז הנה, אנחנו אומרים לה תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לכן הכניסו את הסעיפים הספציפיים שצריכים אותם ולא את כל חוק יסודות התקציב.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

משרד האוצר היה צריך להוביל את החוק הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לראשי הערים יש הערות? אין. נמשיך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

סעיף 7.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה הוספנו את סעיף קטן (ב).

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני מציע שתקראי את כולו כדי שלוועדה תהיה כל התמונה. יש גם שינוי בסעיף קטן (א).

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

7.	תחולה לעניין יישוב חדש

(1) הוראות לפי חוק זה יחולו גם לגבי ישוב שהוקם בחבל התקומה לאחר יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יישוב חדש), בכפוף להוראות סעיף קטן (ב). ואולם הקצאת משאבים ומתן הטבות ליישוב חדש יהיו לאחר בחינת סוג המשאבים וההטבות האמורות והיקפן, כך שיינתנו באופן ההולם את קידום מטרות חוק זה, ובשים לב לכך שהוקם לאחר יום תחילתו של חוק זה.
(2) שר האוצר ושר הפנים יקבעו, בצו, את המועד שממנו יחולו הוראות לפי חוק זה לגבי יישוב חדש.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

תסבירי למה נדרשה התוספת.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

מה שמתאפשר כאן זה לתת את ההטבות לפי החוק גם ליישוב חדש שהוקם לאחר תחילתו של החוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה בעצם להפעיל את החוק. את כל החוק.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

להפעיל את החוק לגביו.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

עם כל הכבוד, אנחנו לא מפגרים. אני לא רוצה להתפרץ, אני מתאפק, אבל אנחנו לא מפגרים. אנחנו דיברנו על הסעיף הזה לפני כן. אל תתחילו עם היום הקמה ושר האוצר יחליט. משרד האוצר שנים לא רצה יישוב חדש ולמרות שהוא לא רצה 12 שנים יישוב חדש, סוף סוף קם יישוב חדש. אם אתם רוצים לא להקים אותו, תגידו לא להקים אותו אבל בלי משחקים ומילים. יישוב שמוקם בתוך עוטף עזה הוא חלק בעוטף עזה, חלק מהשבעה קילומטרים.

הסעיף הזה צריך להימחק, אדוני היושב-ראש כי מה שאומרים כאן כרגע זה שהיישוב אופיר לא יקבל את ההטבות אלא אם כן שר האוצר יחליט שכן ושר האוצר לדורותיו לא אוהב יישובים חדשים בעוטף ולא את אופיר. אני רוצה שהדברים יהיו כתובים ברחל בתך הקטנה. מספיק עם המשחקים האלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל אם הסעיף הזה יימחק, יישובים חדשים לא ייכללו בחוק.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

יש יישוב חדש שכבר מתוכנן ואושר על ידי הממשלה ועוד לא הוקם. מה זה הוקם?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אתה בוודאי יודע שיש בחוק הזה תוספת ובתוספת מנויים יישובים. אם אנחנו לא נכתוב את הסעיף הזה, סעיף 7, יישובים חדשים לא ייכללו בחוק הזה. הסעיף הזה נועד לאפשר במבט צופה פני עתיד להכיל את היישובים.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

איתי, אתה לא מקשיב. בדרך כלל אתה מקשיב. משרד האוצר לא אוהב את היישוב הזה. אם היה יכול לפרק אותו היום, היה מפרק אותו. הם באו אלי ואמרו לי מאיפה אני אביא 34 מיליון שקלים בשנה. אז בוא נוותר על היישוב החדש בעוטף עזה, שממשלת ישראל החליטה עליו, ש-12 שנים עובדים עליו, שהוא על שמו של אופיר ליבשטיין. היום הוא כבר קיים. התב"ע הולכת לקראת הפקדה וזה לא יישוב שיקום מחר בבוקר באיזה רעיון של מישהו. צריך שיהיה כתוב כאן ברחל בתך הקטנה. תגידו לא, בסדר, אבל אני אבין את המשמעות של זה והיא שלא נקים את היישוב הזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אתה אומר שהיישוב הזה כבר הוקם?

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

היישוב הזה לקראת הפקדה. עובדים עליו כבר 10 שנים. הוא עבר את כל ההחלטות, את כל הוועדות, הוא כבר באין חזור. אם מראש אומרים לו שלא בטוח שהוא יקבל את ההטבות, הוא לא יקום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה הבעיה שלך עם הנוסח? שצריך אישור תקציבי כדי שזה יהיה בפנים?

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

 לא. אני אסביר שוב בנחת. היישוב אופיר – קוראים לו עכשיו אופיר ולפני כן קראו לו חנון – הוא על השולחן כבר 10 שנים. ממשלת ישראל החליטה להקים אותו. עברנו את כל הוועדות, ועדה ארצית, כולל התנגדויות, כולל הכול, ואנחנו לקראת הפקדה. ביישוב הזה יהיו 500 יחידות חדשות. 500 משפחות חדשות. יישוב מעורב. אם אתה תגיד לי מראש שלא בטוח שהוא נכנס לגדר תקומה, אני לא יכול לשווק אותו. היום אני לוקח בחשבון שהוא נמצא בפנים, כולנו לוקחים בחשבון שהוא נמצא בפנים, בעלויות פיתוח ובמיליון ואחד דברים מסביב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שר האוצר ושר הפנים יקבעו בצו.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

הם יקבעו שלא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוא אומר שאם יש יישוב חדש בתחום שבעה קילומטרים, תקומה חלה עליו. 

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

כאן הם כותבים בשים לה לכך שהוקם אחרי יום תחילתו. מה זה הוקם? הבית הראשון? התב"ע?

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

לא צריך לשקם או לשפץ.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

הוקם אחרי יום תחילתו של חוק זה. מה זה הוקם?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זאת שאלה שעלתה אצלי עת קראתי את הנוסח. שאלתי ממתי מחליטים.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

נכון. זאת השאלה. זה לא ברור.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

השאלה שאני הפניתי לנציגי הממשלה הייתה בדיוק מה המועד הקובע לצורך העניין שממנו החוק הזה חל על אותו יישוב חדש.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

אין כאן 100 מקרים. יש עכשיו מקרה אחד של תב"ע בת 10 שנים שהממשלה החליטה. ראש הממשלה שם את אבן הפינה, קראו למקום על שם אופיר ליבשטיין ואי אפשר להגיד שמחר הוא לא יקבל הטבות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הכוונה היא הפוכה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש עוד יישובים?

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

לא. אין עוד יישובים.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

כרגע, אבל זה חוק ל-10 שנים.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני מציע להכניס בתוספת, עם כוכבית, כי צריך להגדיר החל ממתי. היישוב נמצא ויכול להיות שבהסברים צריך להוסיף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עדיין אין יישוב. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

הוחלט על היישוב. 

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

עוד לא עשו את כל התהליך כדי להכיר בו כיישוב. אתה לא יכול לרשום אותו כיישוב.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

בעצם חיפשו מועד שיהיה מועד נורמטיבי שהוא מפורסם וממנו יהיה אפשר לתת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה יקרה אם השר לא ייתן את הצו? זאת בדיוק הבעיה. 

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

יישוב שהוא כבר באוויר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מנסים לפתור את הבעיה. אני מבין שאין עוד יישוב כזה.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

לא. אין.


 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

צריך שהשם יופיע. אם הוא לא הוקם יופיע כלא יוקם אבל לקראת הקמה. יישוב עובר.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

יש לו תב"ע. הוא עבר את כל הוועדות. קראו לו חנון. יש את המיקום המדויק שלו. זה לא משהו שהוא בתחילת התוכניות. אנחנו אחרי 10 שנים של תוכניות.

 << אורח >> רעות בן חור: << אורח >> 

אבל ההקמה שלו לא משתנה. יש הליכים מקדמיים של הקמת יישוב ואני מבינה שהוא עבר כמה מההליכים האלה אבל ההקמה עוד לא הושלמה. הוא לא נכנס לצו המועצות.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

הוא לא יכול להיכנס כי התב"ע עוד לא מאושרת.

 << אורח >> רעות בן חור: << אורח >> 

השאלה מתי נכון לקבוע את הזמן בו היישוב הזה ייהנה מאותן הטבות.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

למה את חושבת שזאת שאלה? האם השאלה הזאת היא עמדת שר הפנים? 

 << אורח >> רעות בן חור: << אורח >> 

לא. ממש לא. 

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

אם כן, למה את שואלת את השאלה הזאת? 10 שנים מנסים להקים יישוב עם 500 משפחות חדשות ואת שואלת האם זה נכון שהם יקבלו את ההטבות.

 << אורח >> רעות בן חור: << אורח >> 

לא, 

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

בעיניי זאת לא שאלה רלוונטית.

 << אורח >> רעות בן חור: << אורח >> 

זה לא מה ששאלתי.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

החל ממתי.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

לא מעניין אותי. יש יישוב שאנחנו עובדים עליו ביחד עם הממשלה. לא לבד. זה לא של אבא שלי. תצהירו כאן שאתם לא רוצים אותו, אבל תכתבו את זה בפרוטוקול. אני נלחם על יישוב בארץ ישראל? באמת, השתגעתם? נלחמנו 10 שנים. חלאס, נמצא יישוב, צריך להביא את האנשים מחר בבוקר, שנה שיווק. די לבלבל את המוח. 

 << אורח >> איתי לוי: << אורח >> 

זאת אמירה שכולנו איתה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

היישוב הזה צריך להיקרא תקומה מערב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי זה היועץ המשפטי של משרד הפנים? אם אנחנו נכניס סעיף שאומר שברגע שיש אישור תב"ע, הוא בפנים, רק יפרסמו הודעה ברשומות?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יפרסמו הודעה ברשומות על כך. 

 << אורח >> רעות בן חור: << אורח >> 

כרגע, איך שזה מנוסח, מהנוסח של הסעיף אי אפשר לפרש את זה כך כי כתוב כשהוקם יישוב. כשהוקם יישוב, הכוונה שההליכים הסתיימו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לאור ההערה הזאת, מכיוון שיש רק יישוב אחד שאנחנו יודעים עליו, אין עוד יישובים שאנחנו צריכים להתייחס אליהם, יהיה כתוב – משרד המשפטים מסכים ומשרד האוצר מסכים – שברגע שהתב"ע אושרה, הוא בפנים.

 << אורח >> רעות בן חור: << אורח >> 

זאת אומרת, בנוסח לא יהיה כתוב הוקם יישוב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן.

 << אורח >> רעות בן חור: << אורח >> 

אני אצא החוצה כדי לעשות בירור קטן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. תבררי. משרד הפנים יוצא לברר ואנחנו נראה מה המצב. נתקדם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נעבור לסעיף 10.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

10.	דיווח על יישום המדיניות

אנחנו מוסיפים את המשפט: "בלי לגרוע מחובת הדיווח לפי סעיף 4(ג)". זה תיקון מאוד מאוד טכני ונועד לרכז את כל פעולות המשרדים מכוח הסמכות בחבל התקומה ונועד להבהיר שזה לא גורע מהחובה למסור למינהלת דיווח על פעילות המשרדים בהקשר של תוכניות המדיניות שלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כאן לאף אחד אין הערות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

סעיף 12.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

12.	פרסום

ראש מינהלת תקומה יפרסם באתר האינטרנט של המינהלת, עד ליום 1 באפריל בכל שנה, נוסף על חובתו לפי כל דין, דוח שנתי הכולל נתונים ומידע על פעילותה של המינהלת בשנה שקדמה לשנת מועד הפרסום ובכלל זה מידע בדבר עמידה ביעדים שקבעה המינהלת ליישום מדיניותה באותה שנה.

יש כאן שני שינויים. בעקבות הערות הוועדה הוספנו את המועד לפרסום בסעיף וגם בעקבות הערות שעלו כאן בוועדה בדיונים הקודמים התייחסנו למידע בדבר עמידה ביעדים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

סעיף 13.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

13.	סיום פעולת המינהלת

(1) מינהלת תקומה תפעל עד ליום י"ג בטבת התשפ"ט (31 בדצמבר 2028). השר, באישור הממשלה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך, בצו, את תקופת פעולת המינהלת בתקופות נוספות שלא יעלו, במצטבר, על שש שנים, אם ראה כי הדבר נדרש לשם יישום מטרות חוק זה.

אני מזכירה שהתקופה של החוק, האפשרות לתת שיקום נרחב, נקבעה מלכתחילה מעבר לפעילותה של מינהלת תקומה וכאן יש סמכות לאחר תום תקופת פעילותה, ככל שהדבר נדרש, להאריך אותה בהתאמה לאורך חיי השיקום הנרחב לפי הוראות החוק.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

את אומרת שאם זה ייקח עוד שנה, אז עוצרים? מה זה אומר פרקטית? נגמרה עכשיו התקופה ודברים לא בוצעו. עוצרים?

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

אני מחלקת את זה לשני חלקים. קודם כל יש את החוק והחוק אומר שאפשר לתת שיקום נרחב לתקופה של עד 10 שנים. בתוך החוק יש את הפעילות של המינהלת.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

הבנתי. 

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

17.	הוראת שעה לעניין ההגדרה "תושב"

(1) על אף האמור בהגדרה "תושב", שבסעיף 2, יראו לעניין חוק זה כ"תושב" גם יחיד שמקום מגוריו ערב יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) היה באחד מיישובי חבל התקומה וביום תחילתו של חוק זה אינו מתגורר בחבל התקומה באופן זמני, בשל נסיבות שהכירה בהן הממשלה בהחלטתה ובהתאם לתנאים ולפרק הזמן שהחליטה עליהם הממשלה או גורם אחר שהסמיכה לכך, כל עוד ההכרה בנסיבות אלה עומדת בתוקפה.

(2) המינהלת תפרסם באתר האינטרנט שלה את הנסיבות ופרקי הזמן שהוכרו לשהייה באופן זמני מחוץ לחבל התקומה, בהתאם להחלטות שהתקבלו כאמור בסעיף קטן (א).

התיקונים שנערכו כאן בסעיף הם בעקבות דיונים בוועדה. הנוסח של הסעיף שהיה קודם התייחס למניעה זמנית. סביב הדיון שהיה כאן עלו שאלות כמו האם השהייה מחוץ לחבל היא בהכרח בשל מניעה. אנחנו חידדנו את הכוונה של הסעיף שהייתה מלכתחילה ובעצם הבהרנו שהסעיף הזה נועד לגדר את אותם תושבים שנמצאים מחוץ לחבל בהמשך לנסיבות שהכירה בהן הממשלה. כרגע זה מתייחס להיבטים ביטחוניים או היבטים שיקומיים.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

אבל אם עכשיו מגיע תושב חדש, הוא לא תושב? מי שבא ליישוב החדש הוא לא יהיה תושב? מי שבא עכשיו לגור בכפר מימון הוא לא יהיה תושב? מי שבא לגור בעלומים הוא לא יהיה תושב?

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

מי שגר בחבל הוא תושב לפי ההגדרה בחוק.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

את אומרת מי שהיה ב-7 באוקטובר.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

לא. הסעיף הזה נועד בשביל אותם תושבים שלא יכולים כרגע לחזור.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

אז תגדירו שזה לא מבטיח עכשיו דברים אחרים כי זה סותר את הסיפור של היישוב החדש.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

קודם כל, זה לא. יש לנו הגדרה של תושב שמשמשת בחוק ונמצאת בסעיף 2, בסעיף ההגדרות והיא נשארת. זה לא סעיף שמחליף אותה.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

למה לא לכתוב שזה נכון לאירוע מסוים? זה לא לכל החוק עכשיו.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >>  

זה בדיוק מה שכתוב. הסעיף הזה נמצא בתוך הפרק של הוראות שונות והוא נועד לבוא ולהסדיר את התקופה בה יש תושבים.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

זה עוד יותר גרוע. אם זה מצטרף להגדרה שבהתחלה, זה עוד יותר גרוע כי זה אומר שתושב שהגיע אחרי ה-7 באוקטובר לגור, הוא לא תושב.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

לא. זה לא אומר את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הסעיף הזה נועד לתת מענה לתושבים בחבל שבעצם כבר לא מתגוררים באופן זמני.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

הם לא מתגוררים בו באופן זמני. הם לא יכולים לחזור להתגורר בו.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

הבנתי. תודה.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

אני מתקדמת לסעיף 18, הוראת שעה לעניין סעיף 11(א). התיקונים שעשינו כאן הם תיקונים טכניים ותיקונים שנעשו בהתאמה לנוסח של סעיף 11(א).

18.	הוראת שעה לעניין סעיף 11(א)

בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד המועד האמור בסעיף 16(א), יקראו את סעיף 11(א) כך:

"(א)	בלי לגרוע מכל סמכות הנתונה למינהלת, עובד המינהלת שהוסמך לכך בידי ראש המנהלת, רשאי, לשם מילוי תפקידיה של המינהלת, לדרוש מגוף ציבורי העוסק בעניין הנוגע לתחומי פעילותה, למסור כל ידיעה, מסמך, דין וחשבון או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, הנוגעים לתפקידיה ולסמכויותיה לפי הוראות חוק זה, למעט נתונים שהם מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם אף שאינם בגדר מידע כאמור, או מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין".

19.	הוראות מעבר

(ב)	ראש המינהלת שכיהן ערב יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), יראו אותו כמי שמונה לפי סעיף 8 והוא ימשיך לכהן מיום התחילה ועד תום תקופת כהונתו.
	
הסעיף הזה נדרש כדי שלא יהיה צורך למנות בשנית את ראש המינהלת הנכנס.

(ד)	דיווח ראשון לכנסת לפי הוראות סעיף 15א יוגש עד ליום י"ד בניסן התשפ"ו (1 באפריל 2026".

	סעיף שמתייחס לדיווח לכנסת זה סעיף שהכנסת ביקשה שייכנס לפרק ד', הוראות שונות. כיוון שה-1 באפריל הוא ממש עוד מעט, נקבע סעיף הוראת מעבר לעניין הדיווח הראשון. 

(ה)	בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), עובדי המינהלת יתמנו בפטור מלא ממכרז בהתאם להוראות חוק שירות המדינה (מינויים), בהתאם לתנאים שקבעה ועדת שירות המדינה, כמשמעותה בחוק האמור, בהחלטתה מיום י"ד בחשוון התשפ"ד (29 באוקטובר 2023).
		
זה סעיף שנכנס לבקשת הוועדה. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

הסיכום שלי עם אבי חליבה, אנחנו משאירים את הסעיף הזה ואנחנו מבקשים שתהיה הסתייגות שאם הצלחנו להעביר ועדת שירות עד ה-31 במרס, יכול להיות שהסעיף הזה יתייתר. בינתיים הוא צריך להישאר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם הוא יתייתר, הוא יתייתר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בכל מקרה כרגע אנחנו לא מצביעים. זה לא השלב.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

אני רק אומר שזה הסיכום ואני אומר את הסיכומים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רצינו להכניס את סעיף ראש המינהלת, פטרתם את זה ונגמר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הוא כבר מונה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מונית. לגבי שאר הדברים, אם אתם תראו שאתם מסתדרים לבד, טוב. אם לא, זה יהיה בתוך החוק. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

אותו דבר גם על התקציבים. תודה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני רוצה להבין לגבי חוף אשקלון. יש להם יישוב נוסף שהם ביקשו להכניס פנימה ולא נכנס פנימה בתוספת. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מבקיעים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הם טוענים שבהחלטת הממשלה, אולי גם בחוות דעת הוועדה הביטחונית, זה גם היה. למה הוצאתם אותו?

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

כאשר הוקמה מינהלת תקומה, בהחלטה לא היה מבקיעים אבל לאחר מכן קיבלנו מכתב שאומר שלמרות שזה לא עבר החלטת הממשלה, תראו ביישוב הזה כיישוב בפנים. הכרנו ביישוב הזה בפנים וגם טיפלנו בו. לאחר תקופה מסוימת הגיעה איזושהי אמירה שהמכתב לא החלטת ממשלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא משנה. מה אמרה חוות הדעת הוועדה הביטחונית? יש חוות דעת שמגבה. נכון?

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

הנושא של הבחינה של מבקיעים מצוי בין משרד ראש הממשלה למשרד המשפטים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו מוסיפים. תוסיפו אותו לנספח. אני רואה שיש הסבר לזה כך שאין בעיה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש הסכמה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תוסיף אותו. מה זה אין החלטת ממשלה? יש את זה בחוות הדעת הביטחונית.

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

משרד ראש הממשלה לא כאן אבל הם עושים בחינה אם היישוב הזה הוא בתוך ה-7 או לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

 החליטו לא לבוא. אני הזמנתי אותם ודיברתי אותם אתמול. זו בעיה שלהם שהם לא באו. תוסיף את זה לתוספת. זה הכול. אם יש בעיה, תגידו את זה בבג"ץ.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מבחינת ההנמקות שלכם- - -

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

מבחינת ההנמקות הישוב מבקיעים לא עומד בהנמקות שמבססות.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >>  

הוא נמצא בתוך החלטת הממשלה. הוא עבר החלטת ממשלה. אדוני היושב-ראש, להבהיר, מבקיעים פונה בתחילת המלחמה, על דעת זה שהוא בפנים. מבקיעים קיבל פיצוי על דעת זה שהוא בפנים. הוא פונה כמו כל היישובים. הוא קיבל תקציב לפינוי כיישוב מפונה. יש החלטת ממשלה שעברה. למה לא? יש לי את ההחלטה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

על הפינוי, כן.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

לא על הפינוי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה הבעיה שלכם עם עוד יישוב אחד?

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

החלטת ממשלה 919. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש החלטה ויש חוות דעת ביטחונית.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

לפני תקומה יש החלטה 919 שמבקיעים נמצא בעוטף. נכון או לא? אם כן, מה השאלה? אדוני היושב-ראש, הנה, יש החלטת ממשלה 919 שמבקיעים נמצא בתוך העוטף. ממשלת ישראל קיבלה החלטה כזאת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו מכניסים את זה. לא צריך לחזור על הדברים. מבקיעים נכנס לתוספת. אני לא אמתין למשרד ראש הממשלה שיחליט.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רוצה להעיר שאין כרגע בהצעת החוק מנגנון לשינוי התוספת.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

זאת רשימה סגורה בגלל התזה המקצועית שהוצגה כאן באופן מאוד מפורט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם מחר תרצו להוסיף, בשביל זה תעשו תיקון חקיקה ראשית? נשמע לכם הגיוני? תשאירו צו באישור ועדת הכלכלה שאפשר יהיה להוסיף או לשנות או כל מיני דברים.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

... תעשה צו ואם אתה רוצה להוסיף, תוסיף אצלך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני אוסיף אצלי. הצו נעשה על ידי הממשלה למי שנקבע ואנחנו מאשרים את הצו הזה כדי שלא תעשו מה שאתם רוצים. יש פיקוח פרלמנטרי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אם כן, מה ההחלטה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לגבי התוספת. ניתן יהיה לשנות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מי שממונה על החוק הזה, זה שר שהממשלה מינתה לעניין הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מציע להוסיף ולא להוריד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כרגע אין אף סמכות בחוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי שנמצא בפנים, אי אפשר אחרי שנה לצאת החוצה. להוסיף יישובים.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

דה פקטו הוספו יישובים בוועדת כספים. אני אראה לך את הסעיף בהחלטת הממשלה. לא בחוק הזה. נכון. נעביר את זה לכאן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

אומרים לי אנשי המקצוע שהחשש הוא שאם אנחנו נפתח את זה בצורה כזאת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ילחצו אתכם.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

לא רק שילחצו אותנו אלא שאנחנו עלולים להיתקף בבג"ץ על ידי גופים אחרים ולא נוכל להגן על זה. אני חושש שכל דבר שנרחיב, יפגע בחוק הקיים וביישובים הקיימים.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

לא יפגע. מי שירצה לעתור, יעתור.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

מי שרוצה לעתור, זה קיים.

 << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לפי מה שאתה אומר, היחיד שיכול להוסיף שמות זה בג"ץ. אני לא צוחק. אני אומר ברצינות.

 << אורח >> קרני קירשנבום: << אורח >> 

אנחנו רוצים להזכיר לוועדה. בדיונים הראשונים דנו כאן בבסיס המקצועי להבאת החקיקה והבסיס המקצועי היה בקטע של שכבות שמדברת על זה שיש יישובים שבפרק זמן ממושך הוגדרו כאזורי עדיפות לאומית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה. אם יש טעות, רק בג"ץ יכול?

 << אורח >> קרני קירשנבום: << אורח >> 

השאלה המרכזית היא לא האם אפשר אי אפשר להוסיף אלא מה הקריטריונים להוספה. לכן אני אומרת ביושרה לוועדה שהנימוקים המקצועיים שאנחנו שמנו מתייחסים גם לפרק הזמן הממושך שבו היישובים היו חלק מחבל התקומה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זאת אופציה.

 << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> 

אבל נעשית בימים אלה עבודה מאוד מעניינת, בכל אופן מההסתכלות שלי, במשרד ראש הממשלה על קריטריונים שבאמת עוזרים לעשות סדר במה שאתם טוענים. הם חסרים בדיון אבל יש עבודה וכדאי שהיא תובא בפני הוועדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוספתי. שבג"ץ יוריד את זה. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

אני מבין שמדינת ישראל תלויה עכשיו ברחפן שצריך לעלות כדי לצלם את מבקיעים אם הוא נכנס או לא נכנס. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

צריך להיכנס פנימה. תפסיקו עם זה. זה לא שינוי תקציבים של מי יודע כמה. זה יישוב קטן. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

אני רק רוצה לוודא שאנחנו קדימה ולא לאחור. אני רוצה להבין אם אנחנו קדימה או אחורה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תהיו קצת לארג'ים בעניינים האלה. לא יקרה לכם כלום. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> 

אנחנו לא יכולים, איך תשלמו 20 שנה אחורה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני הכנסתי את זה בפנים. עזוב. גמרנו את הסעיף הזה. אתה בעצמך אומר שיש בלבול לגביהם, ואם כך – אני צודק. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:45 ונתחדשה בשעה 11:50.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מחדש את הישיבה.

בעקרון אני חושב שכן צריך לאפשר לתת סמכות להוסיף יישוב כזה או אחר בצו שיאושר בוועדת הכלכלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מי יבוא את הצו? השר שממונה על ביצוע החוק?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

השר שממונה על החוק. כן. צריך להשאיר פתוח לכל מיני מצבים. אני לא אומר מה הקריטריונים אבל אני אומר שיש סמכות. כמובן שהשר שמביא צו צריך לעבור את משרד המשפטים ואת מי שצריך. אם הוא עבר, הצו יבוא. אם הוא לא עבר, הצו לא יבוא ואז למה אני צריך לכתוב את הקריטריונים האלה? בשביל זה יש את משרד המשפטים.

יש לנו את סעיף 4 שלא סיימנו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

את סעיף 19(ה) סיימנו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש הערות לסעיף? לא. אם כן, נעבור לסעיף 4.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לפני סעיף 4, יש איזשהו תיקון גם בסעיף ההגדרות, הגדרה של שיקום נרחב, עמוד 2 בנוסח.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

ערכנו כאן שינויים שהמטרה שלהם היא לאפשר לפעול בגמישות במקומות שבהם ההטבות והמענים ניתנים גם בגין פעילות שהיא מחוץ לחבל. גם בהמשך להערות שהיו כאן בוועדה. ההגדרה כרגע תהיה:

"שיקום נרחב - פעולות בכלל תחומי החיים שמטרתן חזרה מלאה, מהירה ומיטבית לשגרה בחבל התקומה, וכן עידוד צמיחה ופיתוח בו, לרבות תוך ראייה כוללת שלהן, שיינקטו לטובת הרשויות המקומיות שבחבל התקומה, והיישובים והתושבים בו, ובכלל זה מתן הטבות, הקצאת משאבים והשקעה במחוללי צמיחה ופיתוח, הכול לש השגת מטרות חוק זה.

כפי שהסברנו, יש מקרים בהם הפרשנות הסבירה תהיה לאפשר ביצוע פעולות גם מחוץ לחבל. נתנו כאן בדיונים קודמים את הדוגמאות ולא אחזור עליהן. שינויים אלה נערכו כדי לאפשר את זה. 

באותו אופן ערכנו שינוי גם בסעיף 3 שזה חבל תקומה, אזור מיקוד לאומי. חידדנו את הנוסח כך שזה יהיה ברור שחבל התקומה יהיה אזור מיקוד לאומי שהממשלה תפעל לשיקומו הנרחב באופן מואץ. זאת אומרת, עבור שיקומו הנרחב.

אני מקריאה את סעיף 4.

4.	סמכות לבצע פעולה לשיקום נרחב של חבל התקומה

(1) (1)	לשם יישום מטרותיו של חוק זה, הממשלה בהחלטתה ושר משרי הממשלה, בשטח משטחי הפעולה של משרדו ככל שהוא נוגע לעניין, יפעלו לביצוע פעולות לשיקום נרחב של חבל התקומה, והכול בהתאם לצורך ולנסיבות העניין.

(2)	פעולה לפי סעיף קטן זה תהיה נוסף על פעולות הנעשות על ידי הממשלה או על ידי אותו משרד מתקציבו, עבור חבל תקומה מכוח תפקידם או להטבות הניתנות על ידם לפי כל דין.

(3)	שר משרי הממשלה או הממשלה בהחלטתה לא יימנעו מביצוע פעולה או ממתן הטבה לפי דין אחר רק מהטעם שמתבצעות פעולות אחרות או ניתנות הטבות במסגרת יישום המדיניות האמרוה בסעיף 6(א)(2) ובהתאם לתקציב כאמור בסעיף 6(א)(3).

(4)	אין בהוראות פסקה (3) כדי לגרוע מסמכות הממשלה או מסמכות שר משרי הממשלה להימנע מביצוע פעולה או ממתן הטבה כאמור באותה פסקה, מטעמים אחרים לפי כל דין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוא ימנע וינמק בצורה אחרת. 

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

זה סעיף שהוועדה הציעה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ברגע שאני כותב את סעיף 4, הוא ינמק.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

בוא נסביר. הסעיף הזה בא לומר שמשרדי הממשלה לא יוכלו לומר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה קורה אם הוא מחליט בניגוד לחוק? הוא לא ינמק את זה ויגיד בגלל זה. מה קורה במקרה כזה? משרד המשפטים, מה קורה? אין כאן שום סנקציה. שר מחליט לא לתת שירות שהוא מחויב לתת על פי דין, שהיה בתקציב המדינה. סתם דוגמה, רווחה שהוא חייב לתת. כל השנים הוא נתן והוא מחליט לא לתת ואומר שיש להם תקציבים לתקומה או מנמק את זה בצורה אחרת. מה קורה במקרה הזה? אני רוצה שיהיה כתוב שבמקרה כזה אנחנו שואבים את התקציב הספציפי ונותנים את זה לתקומה שהיא תעשה את זה. אני לא מוכן ששר יעשה מה שהוא רוצה. אם זה באמת בעל היבטים לאומיים, התקציב שמיועד לתקומה הוא רלוונטי לתקומה ולא לנגוס בו בדברים אחרים.

 << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> 

זה מה שנועד לומר הסעיף הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. הסעיף הזה אומר שאסור. הוא לא אומר מה הסנקציה אם הוא עושה את זה.

 << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> 

גם היום, לפני החוק, נגיד שלא הייתה תקומה ושר היה מחליט שמסיבה כלשהי הוא לא נותן שירות שהוא חייב לתת, אפשר להגיש עתירה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא רוצה שיגישו עתירה. אני רוצה שבמקרה כזה, כמו שקרה במשרד הפנים, התקציב יילקח ממנו ויחולק לא על ידו. בעצם נותנים לו את הסמכות. אני מבקש שתחשבו על זה עד לישיבה הבאה.

 << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> 

אני לא מכירה מנגנון שבו אפשר לשאוב תקציב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. למה לא? אם אני כותב את זה בחוק, לא צריך אישור של אף אחד. משרד האוצר, החשב הכללי, שואב את התקציב ומעביר את זה לתקומה, בנסיבות כאלה חריגות. אף שר לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. עם כל הכבוד הדין חל על כל שר.

 << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> 

כל שרי הממשלה מחויבים לפעול על פי דין וכרגע אנחנו קובעים להם דין נוסף עלה דין שחל עליה. ברור שהם מחויבים לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים ולתת את השירות בהתאם לדין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם כן, איך אתם מסבירים את מה שעשה שר הפנים? תסבירו לי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לפני החוק. לא היה את החוק הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה משנה אם זה לפני החוק? זה כסף שמגיע. הוא נימק את זה בכך שיש כסף בתקומה. הוא בעצם לקח את הכסף של המועצות של תקומה, הכסף שהיה מגיע להן על פי כל נימוק, ונתן את זה לדברים אחרים.

 << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> 

משרד הפנים יוכל להתייחס לגבי החלטה ספציפית של שר הפנים אבל אני יכולה לומר באופן כללי שעכשיו, לאור ההערות שעלו בדיונים, אנחנו מחדדים שהשיקול הזה הוא לא שיקול שניתן לשקול ולכן אם הוא יישקל ועל בסיסי תתקבל החלטה, זאת תהיה החלטה שהיא בניגוד לדין ובהחלט אפשר יהיה לעתור לגביה. חזקה על השרים שהם לא פועלים בניגוד לדין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הכול חזקה. בינתיים עשו. המילה חזקה היא טובה מאוד בלימודי משפטים וגם בפועל. 

את חייבת לי תשובה. נכון?

 << אורח >> רעות בן חור: << אורח >> 

כן. אנחנו מוצאים בעייתיות בקביעה שיישוב יהיה זכאי להטבות מרגע מפורסמת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איזו בעייתיות? משרד המשפטים מסכים והאוצר מסכים.

 << אורח >> רעות בן חור: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

דווקא משרד הפנים נגד?

 << אורח >> רעות בן חור: << אורח >> 

אין לנו התנגדות אלא שפשוט יש קושי. לא מדובר ביישוב בשלב הזה. זה שטח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם התחלתם לדבר כמו משרד המשפטים. להגיד יש קושי, זאת מילה של משרד המשפטים ולא של משרד הפנים.

 << אורח >> רעות בן חור: << אורח >> 

אני אומר לך מה אני רואה. בשלב שבו יש תוכנית כזאת והיא מפורסמת, זה לא יישוב אלא שטח ואז נשאלת השאלה לאיזה הטבות ואילו משאבים אנחנו מכוונים שיינתנו בשלב הזה כשאין גזבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. זה רק לגבי המועד. בסופו של דבר היישוב יקבל.

 << אורח >> רעות בן חור: << אורח >> 

המועד שבו הם יהיו זכאים לחסות תחת החוק ולקבל את אותן הטבות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בכל מקרה כתוב בסעיף 7 - אני רק מזכיר – שהקצאת המשאבים ומתן ההטבות לאותו יישוב חדש יהיו לאחר בחינת סוג המשאבים וההטבות האמורות והיקפן כך שיינתנו באופן ההולם את קידום מטרות חוק זה. אם עדיין אין יישוב ואין מה לתת, זה לא רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

	ברגע שזה מותנה בהחלטה, השר יכול לעשות מה שהוא רוצה וזה לא צריך להיות כך.

 << אורח >> רעות בן חור: << אורח >> 

אני חושבת שאולי נעשה עבודה פנימית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה. יש לנו זמן עד הישיבה הבאה.

 << אורח >> רעות בן חור: << אורח >> 

אין לנו התנגדות עקרונית למועד הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בישיבה הבאה הנוסחים יוצאים.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני רוצה להציע. אני חושב שמה שהטריד את ראש המועצה היה שלמתכננים ולתושבים העתידיים אין את הביטחון ואת הערבות. אם כן, למה לא לומר את זה במפורש שככל שיוקם יישוב, הוא יהיה זכאי וכולי בהתאם לאיזשהו ניסוח כזה או אחר?

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

יש דברים שמקדימים את התושבים, למשל סבסוד פיתוח על המגרש שנותנים אותו בעדיפות לאומית, נותנים אותו לפני שהתושב מגיע. לא לפספס את העניין הזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לכן אני אומר שזה ייבחר. כל הטבה תיבחן לגופה.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

רק כדי שיהיה מועד נורמטיבי שהחל ממנו כולם יודעים שהם יכולים לפעול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו נכניס את הסעיף הזה. אם אתם תחשבו עד הישיבה הבאה שיש עם זה בעיה, דברו עם משרד המשפטים ועם משרד האוצר ותאמרו לי מה סוכם. יש בזה הגיון. זה לא שמחר בבוקר הולכים לתת להם מיליארדים.

יש עוד משהו?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן. תוספת קטנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו נוותר על שאיבת התקציב אבל אני אומר לכם את האמת לגבי מה שנעשה במשרד הפנים בנושא של העיוותים.

 << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> 

פעם ראשונה שהכסף נעשה השלכות רוחב חיוביות למשרד האוצר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל משרד המשפטים התנגד. זה נכון. זה תקדים מאוד מאוד רציני ששואבים את התקציב ושואבים את הסמכות להעביר אבל לפעמים צריך לקחת פטיש 10 קילו ולתת בראש. זה לא בסדר מה שנעשה. לא ראיתי את משרד האוצר ואת משרד המשפטים קורא לשר הפנים ואומר לו שזה לא בסדר. אתם יכולים לבטל את ההחלטה שלו עוד לפני בלי ללכת לבית משפט.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

עכשיו יהיה סעיף שמדבר על זה באופן מאוד מאוד מפורש. זה לא היה. זאת המשמעות של החוק. יש תוספת קטנה בסעיף 4(ג).

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

כן, זה ממש נוסח של הסעיף. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה לא בדיוק נוסח. הדיווח יועבר למשרד ראש הממשלה וכן.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

"וכן לגורם אחר שהסמיכה הממשלה לעניין זה לפי הוראות סעיף 13(ב) ככל שהוסמך". מכיוון שזה שמאפשר להסמיך, לא בטוח שיוסמך. זה תיקון ניסוחי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש עוד משהו?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כרגע אין.

 << אורח >> איתמר מיכאל רביבו: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, שאלה אחת. אני רוצה להבין לגבי מבקיעים מה אני אמור לעשות. אני לא מצליח לקבל תשובה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני אסביר לך. כיוון שזה קצת שנוי במחלוקת ומכיוון שהם יודעים שאת כל הדברים היו צריכים לנמק בבג"ץ, לכן אנחנו נמשיך לבדוק את זה ונדבר על זה. אתה תנסה לשכנע אותם ואנחנו נדבר איתם על זה. עוד לא מצביעים על כלום כך שאין בעיה.

אמרתי גם לראש עיריית שדרות. יש לו עניין ברור שיסתיים מהר כי שדרות בפנים ואין ויכוח. כל המועצות האזוריות מסביב, חלק בפנים וחלק לא בפנים. העוטף של העוטף, יש לו חשיבות ולכן לבוא ולטעון שיש כאן כריכה, אנחנו מנסים לדאוג שמשרד ראש הממשלה יביא לממשלה כמה שיותר מהר הצעה לקריטריונים, החלטה עם קריטריונים, כדי שנדע מי בפנים ומי לא. ברור שגם בבג"ץ ברגע שיישוב עותר לבג"ץ ואומר למה הוא לא בפנים אבל מגיע לו להיות בעוטף של העוטף, זה פותר גם את הבעיה של בג"ץ בהחלטות ובנימוקים שלו וגם לכם כגורמי מקצוע שנותנים תשובה לבג"ץ. תמיד צריך להסתכל על כל הכיוונים ולא רק על צד אחד של הכיוון.




תודה רבה. הישיבה הסתיימה ואנחנו נמשיך אותה במועד אחר.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:08. << סיום >>