פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



43
ועדת הכספים
10/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 266
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ט' באייר התשפ"ב (10 במאי 2022), שעה 10:30



סדר-היום:
 << נושא >> הצעת תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) (תיקון), התשפ"ב–2022. << נושא >> 
 << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257), התשפ"א–2021. << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלינה ברדץ' יאלוב
נירה שפק


חברי הכנסת:
שלמה קרעי
מוסי רז


מוזמנים: 
	ליהי קושניר גנוסר
	–
	רפרנטית מיסים ואגרות, משרד המשפטים

	אלונה שמיר
	–
	יועצת למנכ"ל, משרד הקליטה

	מיטל אנג'ל
	–
	מנהלת תחום מפקחת ארצית מחירי העברה, רשות המיסים

	גיא גולדמן
	–
	ממונה חקיקה, רשות המיסים

	מורן דהן
	–
	עוזרת ראשית ליועמ"ש, רשות המיסים

	חיליק כהן
	–
	ממונה מפקח ארצי, רשות המיסים

	אפרת ריץ
	–
	עוזרת ראשית ליועמ"ש, רשות המיסים

	אבי נוימן
	–
	יו"ר משותף ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל

	אייל בר צבי
	–
	חבר פורום מיסים, לשכת עורכי הדין

	דימיטרי בארד
	–
	מנהל מיסים אלרוב, עמותת CFOS לקשרי ממשל ומשק

	נטע חזן
	–
	שדלנית




ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך
תמר בנתורה

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
רונית רבי
<< נושא >> הצעת תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) (תיקון), התשפ"ב–2022 << נושא >>
<< הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257), התשפ"א–2021 << הצח >>


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בוקר טוב לכולם, היום יום - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אפשר הצעה לסדר?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אפשר להתחיל?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

פשוט לא נרשמתי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יום שלישי, ט' באייר התשפ"ב, 10 במאי 2022. אנחנו מתחילים בהמשך דיון על הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257), שמדבר על הדיווח על חברות, קבוצות בין-לאומיות, רב-לאומיות, ועל התקנות. 

מה שנעשה היום זה נוודא שכל ההסכמות שהשגנו כאן בוועדה אכן מיושמות בנוסח. במידה שיש מחלוקות, ואני יודע שיש כמה, אז נדבר עליהן, וגם נדבר על התקנות. כאשר על התקנות אנחנו לא יכולים להצביע כל עוד החוק לא עבר במליאה. לכן אני מאוד מקווה שנוכל לסיים היום את העבודה על החוק, להביא אותו למליאה, להצביע, ואז לאשר את התקנות, כדי שמדינת ישראל סוף סוף תיכנס לרשימה של המדינות המובילות בתחום הזה. הצעות לסדר. ינון, בבקשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

שלום, אדוני. תודה רבה לכולם. בוקר טוב. אני רוצה לדבר על דבריו של המסית מנכ"ל רכבת ישראל מיכאל מייקסנר. שמעת עליו?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, מה הוא אמר?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הוא מספר בשיחה סגורה, יצאה הקלטה אם אני לא טועה ל-ynet, אולי למקום אחר, ל-ynet, והוא אומר ככה: עובדות הרכבת הסתובבו – הוא אומר לעוברים שלו בהלוויה של הרב חיים קנייבסקי – "מה מרחיק את החבר'ה האלה, את הדוסים מהרציף?", שאל וענה, "שתי בנות אמיצות שהלכו על הקו הצהוב". זה מנכ"ל רכבת שמדבר בצורה כזאת מגעילה, ולא ראוי להחזיק בתפקיד שהוא מחזיק בו. גם כשהוא לוקח בנות ומשתמש בהן בצורה לא ראויה ולא נאותה. אדם כזה לא ראוי להחזיק בכלל בתפקיד במדינה. ואתה יודע מה, שגם לא יהיה במדינה שלנו. אדם כזה שמדבר ומתבטא בצורה כזאת, ומשתמש באותן נשים כביכול להרחיק את הדוסים, הוא אומר להם שזה מה שמרחיק אותם. עצם המחשבה בכלל שהוא לקח אותן והשתמש בהן, ועצם המחשבה שכך הוא חושב שאפשר להרחיק את אותם דוסים שרצו לנסוע להלוויה של הרב קנייבסקי – וזה לא משנה מי אותו דוס או מי אותו דתי או מי יותר חרדי, לא משנה מה – ההתבטאות הזאת שהוא עוד מתגאה בה, ולפרץ קול צחוקם של העובדים, שגם עליהם יש אות קלון שהם ישבו שם, לפחות הייתם סותמים את הפה. אם אתם מפחדים ממנו לפחות תסתמו את הפה. יושבים וצוחקים שם ומלגלגים. לאדם כזה אין זכות קיום במדינה שלנו. זה אדם שמבזה את התפקיד שהוא נמצא בו. צריך לקחת אותו, סליחה על הביטוי, ולבעוט בו מהתפקיד הזה. 

ואני קורא לשרת התחבורה שתעשה הכול, וגם לדירקטוריון של רכבת ישראל, לעשות הכול כדי להעיף את אותו אחד מהתפקיד שלו. אין שום סיבה להשאיר אותו לא עוד שעה או עוד שנייה בתפקיד הזה. להעיף אותו בלי שום פיצויים ובלי שום דבר, שיחפש פרנסה ויעוף מהארץ הזאת בכלל. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נעבור לחקיקה. בבקשה, שלומית. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אפשר גם הצעה לסדר, אדוני?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בבקשה. חיכיתי שמישהו יגיד אם אפשר הצעה לסדר. התחלתי חקיקה. אתה רוצה הצעה לסדר? קח.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

תראה, ההצעה לסדר היא בנושא של מה שראינו אתמול במליאת הכנסת. כולנו יודעים מה קורה מאחורי הקלעים, אבל ועדת הכספים אולי צריכה לתת זרקור, להטיל זרקור על מה שקורה שם. הקמתם ממשלה בתמיכת רע"ם תומכי טרור, אנחנו רואים את מה שקורה ברחובות, אנחנו רואים את מה שקורה בהר הבית, אנחנו רואים את מנסור עבאס יושב בטורקיה ומתייעץ עם מועצת השורא מה יהיה גורלה ועתידה של מדינת ישראל. בסדר, על זה הבוחר יבוא איתכם חשבון. אבל אתמול כשאין לכם רוב בכנסת, ראש ממשלה עם חמישה מנדטים כשהמפלגה הבכירה בקואליציה שלו מקפיאה את החברות בקואליציה, והינה, מה קרה פתאום? באה הרשימה המשותפת שלאורך כל החודשים האחרונים, בסדר, היא מצביעה נגד ביבי, נגד הליכוד, נגד הצעות אי-אמון של הליכוד, זה בסדר, הם לא אוהבים אותנו, גם אנחנו לא אוהבים אותם - - - 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

לא יודע, אני זוכר שאת כל החוקים שלכם העברתם בעזרת הרשימה המשותפת. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אנחנו לא בוחרים את החברים באופוזיציה. הם מצביעים תמיד בעד הצעות אי-אמון של החרדים. כשמרגי ראש ממשלה או גפני ראש ממשלה תמיד כל הרשימה המשותפת פה אחד מצביעה - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אגב, בהצעת אי-האמון הזאת מה היה התפקיד של נתניהו? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אין לו תפקיד.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אה, הוא בלי תפקיד?

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

בלי תפקיד. ואתם מוכנים לממשלה כזו? אתה מוכן לממשלה כשנתניהו לא ראש ממשלה?

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

השאלה היא לא אלינו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

השאלה היא אליך. למי השאלה? השאלה אליך. האם אתה מוכן לממשלה שבראשות הממשלה עומד חבר הכנסת מרגי, כן או לא?

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

השאלה היא כמה – אנחנו הצבענו אתמול בעד הצעת אי-אמון כזאת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז אתה מוכן. אם יש סיכוי שהיא תעבור ב-61, אתה מוכן?

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

השאלה היא כמה אתם - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

רגע, למה אתה שואל את זה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני שואל לא בגלל מרגי, אלא בגלל שנתניהו לא ראש ממשלה. לא קשור למרגי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תשאיר לנו את הוויכוחים האלה, אנחנו נדאג אם כן או לא, מה אתה דואג. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל הוא בא בטענות על זה שהרשימה המשותפת - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

נדאג לשכנע אותם אם צריך, מה אתה דואג?

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אלו לא טענות, אין לי טענות. אני רק שואל כמה שילמתם לטיבי, לרשימה המשותפת אתמול כדי שלא תצביע בעד האי-אמון של החרדים? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שלמה, אני אענה לך.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

הם מצביעים באופן עקבי בעד אי-אמון. ואני בטוח, אתה יודע מה, שיש איזו נוסחה אקספוננציאלית, שבוע הבא התשלום יהיה בריבוע, ושבוע אחריו יהיה בשלישית. אתם מוכנים לשלם כל מחיר, וברור לי שטיבי – הוא גם אמר את זה, הוא אמר: אנחנו ננצל את לשון המאזניים שלנו עד תום. ועד תום הזה אני רוצה לדעת מהו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אגב, זה לא נכון, אתם לא מוכנים לשלם? טופורובסקי אמר שכן.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני לא מוכן לשלם שום דבר לאף אחד. אבל אני רק רוצה להגיד לשלמה שנחמד - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

האמת שהם צריכים לשלם לכם, אתה צודק.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה נחמד שאתה – מי שלא מכיר את עבודת הכנסת מקשיב לך ואומר: ואללה, יש פה דברי הגיון. אבל רק אזכיר לך, ואולי למי שצופה בנו, שכדי שהממשלה תיפול צריך 61. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

וגם אם הרשימה משותפת הייתה מצביעה זה לא היה 61.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אז בוא אני אגלה לך סוד, אם הרשימה המשותפת - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

גם חברת הכנסת עידית סילמן איכשהו לא באה להצביע. אגב, למה אתה לא בא אליה בטענות? למה אתה לא בא בטענות לסילמן?

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

כי לא היה רוב בכל מקרה, כי הרשימה המשותפת הייתה איתכם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אה, בגלל שלא היה רוב בכל מקרה, הבנתי.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל בוא אתה עם ההיגיון שלך, תזרום איתו ותסביר לנו אם ככה, אם אתה אומר שבכל מקרה אין 61, למה קניתם את המשותפת?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אף אחד לא - - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

למה המשותפת הצביעה עם הקואליציה אתמול? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יש לך הוכחות? למה אתה טוען בלי הוכחות, שלמה? תן לי הוכחה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

ההוכחה היא ההיגיון, השכל הישר. עד היום המשותפת הצביעה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

המשותפת הצביעה יחד איתך נגד חוק האזרחות, בכמה קנית אותה?

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

היא הצביעה כאופוזיציה. המשותפת הצביעה כאופוזיציה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ועכשיו היא לא הצביעה כאופוזיציה?

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא, עכשיו היא הצביעה כקואליציה. היא הצביעה בעד ביחד עם הקואליציה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בואו נעבור לחקיקה. דמגוגיה זאת לא חקיקה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אם המשותפת הייתה מצביעה בעד והיו 60 הצבעות אתה יודע שיכול להיות שפתאום מישהו היה קופץ ומוסיף - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אגב, גם עם המשותפת לא היו לכם 60 הצבעות. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

היו 60.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

היו 60.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

גם שיקלי לא היה, מה לעשות.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

היה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא היה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

למה אנחנו מתעסקים בטענות של האופוזיציה המפוררת? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אלו לא טענות של האופוזיציה, אלו טענות כלפי קואליציה חסרת תוחלת. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בקיצור, התחלתם בקול תרועה רמה את הכנס הזה, ותסיימו אותו בקול ענות חלושה כשנעביר את התקציב.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אין לכם רוב בכנסת, ואתם מוכנים לשלם מחיר כבד שאזרחי ישראל – איך אתם אוהבים לומר? 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

חבר'ה, אתם כבר חודש חוגגים שער שטרם הבקעתם.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

שהבנים שלנו, שהנכדים שלנו ישלמו את המחיר של האחיזה בקרנות המזבח שלכם. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אולי תבקיעו קודם שער, אחר כך תחגגו?

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אל תדאג, מחר יהיה שער. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

בסדר.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מחר זה עובר בטרומית.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

יופי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

גברתי היועצת המשפטית, סיימנו את הפלפול הפוליטי, עוברים לעבודה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אגב, אזולאי ביקש שאני אמשוך זמן.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הבנתי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הלוואי שאת כל מה שאני אומר לך תעשה. מרגי יהיה ראש ממשלה. אה, אהבת, אה, אלכס? אנחנו רוצים את נתניהו, גם מרגי אמר. מרגי מוותר על ראשות הממשלה, הוא אומר את נתניהו לפני הכול. אגב, המפלגה הגדולה, למה אתה מתכחש לזה? אתה רואה מה קרה לנו עם בן אדם עם חמישה מנדטים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

סיימנו עם הפלפולים הפוליטיים, אנחנו עוברים לעבודה, ינון, די. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תראה, תראה מה קרה לנו איתו, יש לו יותר רכבים מאשר מנדטים. אתה מבין מה קורה איתו?

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

חלקי שתיים גם זה יוצא יותר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אנחנו בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה. אנחנו מתחילים בהצעת החוק. הנוסח עם התיקונים מופיע בפניכם. הצעת החוק נקראת כעת 257. אבל כיוון שאנחנו כבר 260, היא תהיה 261, התשפ"ב–2022. הקראנו כבר את הצעת החוק, אני אעבור רק על התיקונים או על נקודות שהתעכבנו עליהן או ניסחנו אותן מחדש. 

בסעיף 1 שמתקן את סעיף 85א, רשות המיסים ביקשה להכניס שתי הגדרות. גיא, זה עוד רלוונטי או שבהתחשב בתיקונים שאתם רוצים להכניס זה כבר יהיה - - -

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

את ההגדרות למעלה?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כן.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

זה לא פוגע פה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה בגלל ההפניה ל-CBC. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

זה לא פוגע.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

נקריא אותן. אם נצטרך להוריד נוריד אחר כך. 

	
	
	"
	(ב)	אחרי ההגדרה "אשראי" יבוא:

	
	
	
	
	""הסכם בין-לאומי – כהגדרתו בסעיף 214א;

	
	
	
	
	"הסכם רשויות מוסמכות" – הסכם בין-לאומי לחילופי המידע הנדרש בסעיף 85ג;";"



אלה בעצם שתי ההגדרות שהופיעו בתקנות, ורשות המיסים ביקשה לייבא אותן הנה. זה יהיה רלוונטי אחר כך להפניה בישות אם סופית.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

יכול להיות שזה לא רלוונטי בגלל השינוי בישות אם סופית.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז נחזור לזה בהמשך. מה שמופיע כרגע כסעיף קטן (ג), אחרי ההגדרה "יחסים מיוחדים", בעצם ב"ישות" דיברנו על זה שבמקום דוחות חשבוניים יופיעו "דוחות כספיים". לשכת רואי חשבון ביקשה לברר או לחדד שמדובר בגוף הנדרש לערוך דוחות כספיים נפרדים. רשות המיסים התייחסה לכך, ואמרה – תקנו אותי אם אני טועה – שאם אתה מכין דוח אז מחילים עליך גם אם אתה לא נדרש, נכון? ברגע שהכנת את הדוח מחילים עליך את החוקה.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני לא מבין את זה. תסביר, בבקשה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תסבירו.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

הכוונה שאם הכנת, אם יש לך דוח כזה אז חלה עליך החובה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

גם אם אני לא עומד בתנאי סף לכזה דיווח?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

כל עוד אתה עומד בתנאים. אם יש לך את הדוחות, "חבר בני אדם, לרבות יחידה עסקית... שלגביה נערכים דוחות כספיים". אם נערכים לגביה הדוחות הכספיים זה בפנים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זאת אומרת שהכוונה היא שרשות המיסים ביקשה לא לחדד שמדובר רק בגוף שנדרש לערוך דוחות, אלא כשמדובר בחבר בני אדם. כשנערכים הדוחות אז גם אם לא נדרשת לערוך את הדוחות, הם נערכו, אז כבר ממילא אתה צריך לדווח. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לשכות, אם יש לכם מה לומר אתם מוזמנים.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

לא, זה בסדר.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אני יכול להגיד משהו לעניין דוחות? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לעניין הנקודה הזאת.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

לעניין הנקודה הזאת. אני לא כל כך מבין את הערך המוסף של הדוחות המאוחדים. אני מבין שהכוונה לדוחות מאוחדים, נכון? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תשאל את רשות המיסים.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אם החברות הכינו דוחות מאוחדים?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

לא, אם הכינו דוחות באופן כללי. הכוונה פה לדוחות נפרדים. פשוט אם הכינו דוחות. מוסד קבע הכין דוח, הוא נכנס לתוך הגדרת ישות. פה רק מדובר על ההגדרה. 

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

דוח כספי. 

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

כן, דוח כספי כלשהו.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

מי לא מכין דוח כספי? מה זה אם הכין דוח? ראיתי בתקנות שהייתה כוונה לדוחות מאוחדים. 

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

שם זה משהו אחר, זה לא זה. 

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

שם זה משהו אחר. טעיתי במקום. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אפשר להמשיך? קדימה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

קבוצה רב-לאומית מתקיימים לגביה שני אלה, אחת מהן לפחות היא תושבת חוץ, ואני רוצה רק לוודא, כלומר, יכולות להיות יותר מאחת, נכון? 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אבל בפסקה (2) כתוב: "אחת מהן מחזיקה", זאת אחת מהן לפחות? כי יכול להשתמע מפה שזאת רק אחת.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

לא, זאת אחת מהן לפחות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לפחות?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

 אבל כתוב "של כל אחד מהישויות האחרות".

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז גם פה נוסיף את המילה "לפחות"?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

לא, זאת אחת. זאת מי שבראש הקבוצה. מישהי אחת חייבת להחזיק בסופו של דבר בעקיפין או במישרין. בסופו של דבר יש מישהי בראש הקבוצה. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

יש מישהו בראש הפירמידה, זאת הכוונה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

ב-(2)(ב) דיברנו על העניין של אם אחת מהן הייתה נסחרת בבורסה, האם מדובר בבורסה בארץ או בחו"ל? 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

את רוצה להגיד האם יש לנו שינוי בהגדרה ב-(2)(ב)?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

פה זה נשאר בורסה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זאת אומרת, מה? מה זה בורסה? בארץ או בחו"ל?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

זה באופן כללי. כל הכוונה כאן זה לכלול גם את החברות הפרטיות, כי מי שחלה עליו החובה לפי כללי חשבונות מקובלים לאחד דוחות זה לחברות הציבוריות. לחברות הפרטיות בדרך כלל אין חובה כזאת, והמטרה לכלול אותן גם כן. ואם אנחנו רושמים "בורסה בישראל" זה כולל רק את החברות הישראלית. אבל מה קורה אם החברה נמצאת בחו"ל? ומה קורה אם הבורסה נסחרת בחו"ל? אמרנו שאנחנו רוצים לוודא שאנחנו סוגרים פה את הכול. לצורך ההגדרה הספציפית הזאת כאן - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז תדייקי, תכתבי בורסה בארץ ובחו"ל.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא צריך. מספיק שהם אומרים בורסה בארץ ובחו"ל, אז זה בארץ ובחו"ל.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אני יכול להעיר משהו? אני לא כל כך מבין מה הפחד הזה לקבוע רף של אחוזים כמו שזה קיים בסעיפים אחרים בפקודה. הרי גם אם מחזיקים בחברת בת בחו"ל מתחת ל-100%, למשל 90% - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני רוצה לשאול אותך מה הפחד הזה לדווח?

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

מה הפחד הזה לדווח?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, מה הבעיה לדווח? לא מבקשים ממך מס נוסף, מבקשים ממך לדווח. אז מה הפחד הזה לדווח?

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אני חושב שהראייה צריכה להיות הפוכה, אם אין צורך לא צריך לבקש. אם מבקשים צריך להסביר באיזשהו היגיון למה מבקשים. אני מנסה להסביר כאן - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז מסבירים לך פה כבר שלושה דיונים מה ההיגיון. שלושה דיונים מסבירים מה ההיגיון. יש אמנה בין-לאומית, אנחנו חייבים לעמוד באמנה הזאת. ואני לא רואה שום סיבה שחברות בין-לאומיות גדולות לא ידווחו ולא יהיו שקופות בפני רשות המיסים וגם בפני הציבור. ולכן אני לא מבין מה הפחד הזה לדווח. 

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אני מסכים איתך.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יש לך משהו להסתיר? אז תדווח.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אני מסכים איתך. כל עוד יש צורך. אבל אם אין צורך - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה זה כל עוד יש צורך? אומרים לך שיש צורך.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אני מנסה להסביר כאן שברגע שמחזיקים למשל 90% מחברת בת בחו"ל, אין הגיון כלכלי לחברת האם בארץ לשחק עם מחיר העסקה. אין הגיון. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אתה לא יודע, היום אין, מחר יש. 

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

כי כל הזמן מסבירים שהחברות יכולות לשחק עם מחיר העסקה, ואני אומר שכשמחזיקים באחוזים מסוימים ההיגיון הזה כבר הולך לאיבוד. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז אם אין לך הגיון אז תדווח וזהו. קדימה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אנחנו עוברים לפסקה (2) בעמוד הבא "אחרי סעיף קטן יבוא" – בעצם הסעיף הזה מתייחס לעסקה חד-פעמית. הייתה פה בקשה של הלשכות למחוק את תקנה 4, נראה את זה כשנגיע לתקנות, ולנסח הוראה שתאפשר מסלול ירוק, קביעה בכללים של המנהל, הוראות לעניין עסקה חד-פעמית, לאפשר התוויה במסלול ירוק. אז (ה1)(1) אומר:
 
	
	
	"
	"(ה1)
	(1)	המנהל רשאי לקבוע בכללים שהוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ה), כולן או חלקן, לא יחולו על עסקה בין-לאומית, בתנאים שיקבע, אם התקיימו בה שני אלה:

	
	
	
	
	
	(א) 	העסקה היא עסקה חד-פעמית או שמחיר העסקה נמוך;

	
	
	
	
	
	(ב)	החשש לקביעת מחיר העסקה שלא בתנאי שוק בנסיבות האמורות אינו מצדיק את תחולת ההוראות האמורות;

	
	
	
	
	(2)	עסקה שמתקיים לגביה האמור בפסקה (1) תדווח כאילו המחיר או התנאים, לפי העניין, נקבעו בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים.""



 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני רק רוצה להבין קודם כול איך אתם מגדירים עסקה חד-פעמית. מבחינתכם, רשות המיסים, מה זאת עסקה חד-פעמית? ודבר שני, מה זה מחיר העסקה? זה מחיר היחידה? מחיר כל העסקה? היקף העסקה? 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

היו לנו כמה הערות לשלומית, ההערה היחידה שאנחנו מקווים שיש עליה הסכמה היא היקף עסקה קטן במקום מחיר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

במקום מחיר העסקה. מה זה אומר? תסבירו מה המשמעות של היקף עסקה קטן.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה זה קטן?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

מיטל, את רוצה להתייחס להיקף מחיר עסקה קטן?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

בגלל שאנחנו שוב מדברים על עסקאות בין צדדים קשורים שיכולים לקבע את המחיר ביניהם, אז אנחנו אומרים שאנחנו מסתכלים מבחוץ על משהו שהוא מלכתחילה קטן. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה זה קטן?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

זאת אומרת שאם יש משהו בסכום מאוד נמוך.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

איך אתה מודד היקף עסקה? שוב, סכום.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה זה סכום מאוד נמוך?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

זה מה שייקבע בכללים. אם היה לנו סכום אחד שהוא פיקס, תהיה התייעצות עם נציגי הלשכות על מאפיינים, לא רק על הסכום, מהו הסכום הנכון שיש - - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז אם זה שווי העסקה?

 << אורח >> אייל בר צבי: << אורח >> 

אני רוצה להסביר. ההתייחסות להיקף באמת עדיפה על התייחסות למחיר העסקה, כי באמת מחיר יכול להיות למוצר בודד, כמו שאמר היושב-ראש, וההיקף הוא מה שמשמעותי. העניין הוא שגם היקף הוא מאוד תלוי תחום. אני יכול לקבוע שאני מעביר IP או איזו זכות יצור או משהו כזה, ואני אומר שזה שווה 50, ואולי זה שווה בעצם 500 או חמישה מיליון. אז אני חושב שקודם כול הסעיף הזה נורא חשוב לדעתי, כי הוא נותן דווקא הזדמנות למס הכנסה במסגרת הכללים שהוא יקבע להיטיב עם ההייטק הישראלי בשלבים שהוא צומח. כי סטרטאפים שרק מתעסקים למשל בהתחלת מכירות בארצות הברית יגידו: אתם יודעים מה, את הוורטיקל הזה אנחנו פותרים לכם עד – סתם אני זורק – מיליון שקל. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זאת השאלה שלי.

 << אורח >> אייל בר צבי: << אורח >> 

אז אני חושב שזאת מסגרת הכללים שהם כבר אמרו שהם ישבו איתנו עם הלשכות ויעצבו את זה ביחד, ויהיה אפשר להחליט יותר טוב.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שלומית, אבל הכללים האלה צריכים לבוא לידי ביטוי באיזושהי חקיקת משנה, בנוהל.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הם מגיעים בחקיקת משנה. אלו כללים שמפורסמים. המנהל קובע אותם, והם מתפרסמים ברשומות. כרגע לא כתוב שהם מגיעים לוועדת כספים, אז הם לא טעונים את אישור ועדת הכספים. זה לשיקול הוועדה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה אתם אומרים?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

כדי שתהיה גמישות, אדוני.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני מבין. זה בדיוק השיקול.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

הסעיף הזה מאוד מאוד חשוב, התאמצנו שהוא יהיה כי במהלך הדיונים שהיו, ועשינו לא מעט דיונים, וגם נדמה לי שלכבוד היושב-ראש היה חשוב מאוד מצד אחד כמובן להיות בצייתנות לכללי הדיווח הבין-לאומיים, אבל מצד שני לא להכביד על עסקאות מאוד מאוד קטנות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

וזה בעצם הסעיף שבא לפתור את הבעיה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני מפחד שתהיה פה איזושהי אי בהירות שבסופו של דבר תסבך את העניינים. אם אתם אומרים, ואתם אומרים, שאתם יודעים ביחד לקבוע כללים שיהיו מקובלים על הצדדים, אז אין לי בעיה. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

לא רק שאנחנו אומרים את זה, המהלך הזה בדיוק יוצר בהירות שחסרה היום, כי היום יש ביטוי "עסקה חד-פעמית", פקיד שומה מאשר, זה לא שקוף, לא יודעים מי כן או לא, ואין סטנדרטיזציה של זה. המטרה היא בדיוק להביא - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז מה יהיה הנוסח הסופי?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל אני כן חושב שצריך שיהיה אישור ועדה, אתה יודע, בשביל - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הרבה פעמים הם משנים את זה, ואני מבין שזה גם תלוי בכל מיני תחומים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל זה יקרה להם פעם בחצי שנה, פעם בשנה, אתה יודע מה יקרה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל הם ירוצו אליך כל הזמן בשביל זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אגיד לך מה יקרה. בסופו של דבר היותר קטנים ששם, רשות המיסים תגיד שגם שם אני רוצה, יהיה ביניהם ויכוח. הכוח שלהם תמיד יהיה פחות, של לשכת עורכי הדין ושל רואי החשבון, תמיד הם יהיו פחות. אם אנחנו יודעים שיש פה בוועדה וזה מגיע להסכמה, הם יצטרכו להגיע לפה כבר לבד להסכמה.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

ינון, המטרה לשפר, כי היום אם רשות המיסים בראש קשה, פקיד שומה אומר לא, לא מאשר. שולחים לאישור של פקיד שומה. המטרה לשחרר מהדבר הזה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אין בעיה, תשחרר. אחרי שתגיע איתם להסכמה תשלחו לפה, נביא את זה לאישור, ונגמר הסיפור. אם אתה מגיע להסכמה אף אחד מאיתנו לא יתנגד. איפה תהיה לך בעיה? כשאמרת משהו והם אמרו משהו ולא תהיה הסכמה, תצטרכו לבוא לפה לתת לנו לאשר.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

מהניסיון שלי, ולדעתי של הרבה אנשים פה, התהליך יהיה הרבה יותר ארוך ואתה תישאר עם האישור של פקיד שומה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תיכנס לאירוע מיותר.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

ינון, זה צריך להיות גמיש, כי זה באמת יכול להשתנות גם משנה לשנה. הטרנדים משתנים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה גם מתחום לתחום, נכון?

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

כן, ולכן - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הוא אמר מהניסיון שלו. מניסיון הקטן שיש לי, לא כמו של גיא, יש לו ניסיון עתיר שנים, הניסיון שלי יותר קטן, בסופו של דבר הצד השני שהוא לא רשות המיסים בא אחר כך, ואומר: תשמע, לא הסתדרנו, ואז לנו יש פחות מה לעשות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל ינון, גם להם אין עניין - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני אומר לכם את זה לטובת העניין. לא שהם לא בסדר, הם בסדר גמור, אבל לא תמיד הם יכולים להיות בצד של ההבנה. עכשיו זה בסדר גמור שיש הבנה, שיש את החרב המונפת שאנחנו נהיה מדינה שמסומנת בשחור, הכול טוב ויפה, אבל ברגע שיש את הזמן הזה עם הוויכוח איתכם אתם תתקשרו אלינו כחברי כנסת: תראו מה יש. 

<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>

ינון, אבל הוועדה הזאת צריכה לקבוע את העקרונות, את המסגרות. אם לא נדע להסתדר בפרטים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תבואו, אנחנו נסתדר פה. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

נבוא, אתה צודק, אסור שדבר כזה יקרה, אבל אנחנו צריכים להסתדר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא תהיה לך אפשרות לבוא.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

אנחנו צריכים להסתדר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

חוץ ולהביא להם כוס מים לא תהיה לך שום אפשרות לעשות איתם כלום.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לוועדת הכספים יש מספיק מנופים על רשות המיסים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא ראיתי את זה בתקופה הזאת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני אתן לך כמה דוגמאות, אבל אחר כך. בבקשה, בואו נמשיך.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני רוצה שיהיה אפילו ליושב-ראש הוועדה לבד מנוף. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הוועדה, כולנו ביחד.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אני רוצה שיובהר מה ההבדל מבחינתכם, איך אתם רואים את ההיקף שונה מהשווי, למה זה לא שווי העסקה? למה זה ההיקף? מה הערף המוסף?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

תתקן אותי מיטל, גם היקף ביחס למחיר, מחיר נתון למניפולציה הרבה יותר בקלות. הרי הם שולטים במחיר, ובגלל זה כל החקיקה הזאת. הם יגידו שהם במחיר הזה בעוד שהם לא במחיר הזה. והיקף דווקא מרחיב, נותן עוד דברים חוץ מהמחיר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אין בעיה, אבל כשאתה נותן כללים לגבי היקף מה תהיה המשמעות? איזה סוג של כללים הוא יקבע ביחס להיקף?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

זה יכול להיות גם לגבי סכומים, גם לגבי נפח פעילות מסוים, גם לגבי תחומים שהם בסיכון ולא בסיכון, כפי שהייתה לי בשיחה מקדימה עם אייל. המטרה להביא לתוצאה מאוזנת. מה שלא צריך שהיו לגביו כללים מחמירים שלא יהיה. איפה שהנזק עולה על התועלת שיהיה משוחרר. זה בדיוק הפוך.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מתי אתם מתכוונים להביא כללים כאלה?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אנחנו מקווים שעד סוף השנה בשיח שלנו עם נציגי הלשכות. אנחנו עכשיו במאי.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מה יקרה בינתיים עם העסקאות החד-פעמיות? 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

בינתיים נבקש כשנגיע לתקנות לקבוע שכל עוד אין כללים התקנה שאותה אנחנו מבקשים לבטל תחול, תישאר בתוקף. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תחול, לא תתבטל. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

הביטול שלה ייכנס לתוקף רק כשיהיו הכללים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נמשיך. שלומית.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

פסקאות (2) ו-(3). בפסקה (2) סעיף קטן (ג) בטל, פסקה (3) בסעיף קטן (ה) תימחק. את שתי ההוראות האלה אנחנו מוחקים ומחזירים את המצב למה שהוא היה קודם לכן. זאת אומרת שיישארו כללי הדיווח הרגילים שקיימים כבר היום בפקודה. 

לעניין הטפסים נדבר בהמשך, גיא, איך אתם רוצים לעשות מבחינת הטפסים. אני בסעיף 2, "הוספת סעיפים 85ב ו-85ג". הכנסנו תיקון ברישה, בסעיף 85ב, במקום "חובות תיעוד במחירי העברה" הוא יהפוך להיות "חובות תיעוד לעניין קבוצה רב-לאומית".

הייתה שאלה שנשאלה בדיון הקודם, אני חושבת שלשכת רואי החשבון שאלה אותה, האם השתייכות לקבוצה רב-לאומית מחייבת בדיווח גם אם אין עסקה, ורשות המיסים הבהירה שמבחינתה התשובה היא כן. גם אם אין עסקה אז ההשתייכות מחייבת דיווח. 

	
	
	"
	85ב.
	(א)	שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לגבי כלל הנישומים או סוגי נישומים, הוראות לעניין רישום ותיעוד והוראות לעניין דוחות, מסמכים ונתונים שיוגשו לפקיד השומה, אשר יחולו על נישום המשתייך לקבוצה רב-לאומית."


בעצם פסקאות (10) ו-(2) נמחקות.

	
	
	
	
	
	"
	(ב)	נישום כאמור בסעיף קטן (א) ימציא לפקיד השומה, לפי דרישתו, דוחות, מסמכים ונתונים כאמור באותו סעיף קטן."


כאן הייתה דרישה להוסיף את המילים "המצויים בידו". רשות המיסים הבהירה שהMaster File- יהיה מוכן בידי ישות האם, ולכן יכולה לעלות טענה שהמסמך לא מצוי בידו. לכן היא ביקשה להשמיט את המילים, אז הורדנו אותן מהנוסח. יתר הפסקאות נמחקות.

	
	
	
	
	
	"
	(ג)	מסר הנישום מסמכים, דוחות או נתונים כנדרש בסעיף קטן (ב), תחול על פקיד השומה חובת הראיה אם קבע קביעות שונות מההסכמות בין הצדדים."


זה סעיף שהכנסנו. הסעיף הזה עוסק בהוראות לעניין רישום ותיעוד. כיוון שישנה התייחסות גם לגבי מסמכים חשבנו שאולי נכון להכניס את הסעיף הזה, כיוון שאם מחיר העסקה נקבע גם מהMaster-, ויהיה מצב שבו אם פקיד השומה חושב אחרת, אז הוא יצטרך להוכיח.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

חושב אחרת אז הוא יצטרך להוכיח. חובת ההוכחה בעצם עליו.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רשות המיסים, מה עמדתכם בעניין?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אין לנו התנגדות. זאת הערה של שלומית, אין לנו התנגדות. חשבנו שזה לא הכרחי, אבל אין לנו התנגדות. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה חייב להגיד שחשבתם שזה לא הכרחי? תגיד אין לנו התנגדות. שלומית אמרה משהו, למה?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אמרתי. אני מסביר למה לא התנגדנו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל יש כאן משהו מאוד מאוד חשוב, אתה בעצם מעביר את חובת ההוכחה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני מסכים עם זה, אבל רק אמרתי שאם הוא כבר מפרגן אז שיגיד את הפרגון עד הסוף. קשה לגיא, זאת מכה איתו.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

השאלה אם באמת מחיר העסקה יכול להיגזר כאן. אם באמת יכולה להיות סיטואציה שבה - - -

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

המטרה, כפי שהסברת, לקחת את הסעיף, סייג כזה שקיים לגבי מחיר עסקה ולהעביר אותו למחלוקת אפשרית בנוגע לחובות החדשות של חברה רב-לאומית. אין התנגדות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז אנחנו עוברים לסעיף 85ג, זה בעצם דיווח ישות אם בקבוצה רב-לאומית. כרגע מה שמופיע אצלכם בנוסח זה:

	
	
	
	"85ג.
	(א)	בסעיף זה, "ישות-אם סופית" – כל אחד מאלה:" 


הפסקה הראשונה הייתה המקור:

	
	
	
	
	
	
	"
	(1)	חבר בני אדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, ברוב אמצעי השליטה בישויות האחרות בקבוצה רב-לאומית, כך שהיה עליו להכין דוחות כספיים מאוחדים, לפי כללי חשבונאות מקובלים בישראל, או שהיה נדרש לעשות זאת אם היה נסחר בבורסה, - - "


כאן שוב יש התייחסות לבורסה. תכף תתייחסו.

	
	
	
	
	
	
	
	" - - ובלבד שלא מחזיק בו חבר בני אדם אחר הנכלל בקבוצה הרב-לאומית שמתקיים בו התנאי האמור."


רשות המיסים ביקשה להוסיף, לפי דרישת הלשכות, הפניה גם לחבר בני אדם שחייב בהגשת דוח CBC. אבל אני מבינה שיש שינויים. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אנחנו מבקשים לוותר על ההפניה הזאת. גם לך הייתה הסתייגויות ברמה המשפטית מלהפנות להסכם, וגם ממילא זה לא אפקטיבי לנו, כי ההפניה שם לא נכונה. אם לשכת רואי החשבון עדיין מתעקשת כחלופה על להוסיף את המילה "בישראל" לבורסה, אז נקבל את זה. אם הם מוכנים לוותר על זה, על המילה "בישראל", אנחנו מעדיפים. מעביר את הכדור אליכם.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

אני חושב שכבוד היושב-ראש אמר שהוא מבחינתו רואה בורסה גם בישראל וגם בחו"ל. אני אומר שהבורסה בישראל שרצינו זה בגלל שאתה מפנה לכללי חשבונאות מקובלים בישראל, אז החליפי של זה באמת צריך להיות הבורסה בישראל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הכוונה להכניס "בישראל" רק פה, אם אני מבינה נכון את גיא.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

כן, רק פה.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

אני חושב שזה היה נכון ויותר ברור למי שצריך להסתכל אם הוא עומד בתנאי, כן או לא. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

נשמח אם אפשר בלי המילה.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

קיבלת את הסכמתנו, אפשר בלי.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

מעולה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

רוח של פיוס.


 << אורח >> אייל בר צבי: << אורח >> 

אז אתה שואל, הוא נסחר בְבורסה, נסחר בַבורסה.


 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

גיא, מחקתם את "ישראל"?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

בבורסה, כן. לא מחקנו.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

לא הוספנו.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

לא הוספנו.

 << אורח >> אייל בר צבי: << אורח >> 

אין לי התנגדות עקרונית, אבל בסוף מישהו צריך לקחת את זה ולפרש, ואז הוא שואל את עצמו אם זה בְבורסה כלשהי או בַבורסה בישראל.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז נוסיף ניקוד.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אז בסטנדרט רואים בורסה, לא בבורסה בקיימן ולא בבורסה אחרת.

 << אורח >> אייל בר צבי: << אורח >> 

אז איך? איך אני יודע באיזה בורסה? אני אומר שוב, לי זה לא מפריע, אבל בסוף מישהו צריך לקחת ולדעת אם זה חל עליו או לא. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

הוא ידע, זה הכול בהתאם להמלצות BBS. לא נעשה שום דבר שלא בהמלצות.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

זה מופיע ככה, זה תרגום של ה-BBS.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

סתם, גיא, להבין למה אתם לא רוצים שזה יהיה. אני לא הבנתי. מה מפריע לכם?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

כי זה תרגום של ה-OECD.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

מיטל תתקן אותי אם אני טועה, כי יכול להיות שתהיה איזושהי לקונה בהסדרה של דיווחים בישראל, ומשהו שאנחנו לא רואים יתפספס. כשאנחנו חושבים על התרחיש הזה לצד זה שאנחנו רואים שבסטנדרט הבין-לאומי לא מפנים למדינה מסוימת, אנחנו מעדיפים להישאר עם הסטנדרט.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אחלה, בואו נמשיך.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אבל אז, שוב, אמרת לא בורסה בקיימן, אז עכשיו אני באמת שואלת, אז איזה בורסה כן?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אני צוחק. אני אומר שכל בורסה.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

גם הנוסח של ה- OECDלא נוקב בבורסה מסוימת, זאת הבעיה פה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

ואת פסקה (2) אנחנו מוחקים?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

כן, ונשארים עם הכחול.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

ולגבי ההגדרות?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

אין צורך.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

ההגדרות מתייתרות למעלה.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

יש צורך להן בתקנות, פשוט להחזיר אותן בתקנות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הן מופיעות בתקנות. אז אנחנו מוחקים את פסקה (2). פסקה (1) תחזור להיות כמו במקור. ואנחנו גם את סעיף 1(1)(ב) – ההגדרות שהקראתי לגבי הסכם בין-לאומי והסכם רשויות מוסמכות שהוספנו רק בגלל ההפניה כאן – נמחק גם אותו. ההגדרות האלו יופיעו בתקנות.

	
	
	
	
	
	"
	(ב)	נישום שהוא ישות בקבוצה רב-לאומית, יצהיר על כך בטופס שיקבע המנהל; ההצהרה כאמור תכלול פרטים הדרושים לביצוע" - -


פה היה סעיף, הכנסנו תיקון סעיפים 85א עד 85ג. זאת אומרת שזה יהיה רלוונטי גם לMaster File- וגם ל-CBC, נכון? 

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 
 
	
	
	
	
	
	"
	- - ותצורף לדוח כאמור בסעיף 131.

	
	
	
	
	
	
	(ג)	ישות-אם סופית שהיא תושבת ישראל ושייכת לקבוצה רב-לאומית שמחזור עסקאותיה" - -


את זה הכנסתי – 

	
	
	
	
	
	"
	- - בשנה שקדמה לשנת הדיווח" - - -


בהתחשב בהערות שעלו כאן בוועדה עולה ל-3.4 מיליארד שקלים חדשים.

ובסעיף קטן (ז)(2) הייתה עוד שאלה שהתעוררה בוועדה. הסעיף הזה אומר: 

	
	
	
	
	
	"
	(ז)	שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע... 

	
	
	
	
	
	
	
	(2)	כללים שלפיהם המנהל יהיה רשאי לחייב ישות בקבוצה הרב-לאומית, שהיא תושבת ישראל, להגיש דוח כאמור בסעיף קטן (ג), אף אם לא התקיימו לגביה התנאים כאמור באותו סעיף קטן.""


בעצם המשמעות היא שחברה שהיא תושבת ישראל יכולה להיות מחויבת למרות שהיא לא עומדת בכל הוראות החוק.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל היא חייבת להיות חברה בקבוצה רב-לאומית. היא לא יכולה להיות סתם חברה ישראלית.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בעצם מה שרשות המיסים הסבירה זה שה-CBC עובר בין המדינות, וצריכים לקבל מידע ממדינות אחרות, אבל אם הן לא יקבלו אותו יבקשו מהישות המקומית.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תסביר את זה, גיא.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

הכוונה היא שאם יש מדינה שאמורה לקבל – מיטל, את רוצה להסביר את זה?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

המידע הזה עובר בין רשויות המס באופן מקוון, ויכולים להיות מקרים שמסיבות שנקוטות בתקנות, ורק מהסיבות האלה, לא נקבל את המידע. נוכל לדרוש מחברת הבת הישראלית, שהיא חלק מקבוצה רב-לאומית, שמעל מחזור מסוים, שכן תגיש בישראל למרות שחובת הדיווח בכל העולם היא לחברת האם. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה קיים גם בהסכם?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

כן, אנחנו מיישרים קו עם ההסכם. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לגבי התחולה. במקור רשות המיסים ביקשה להחיל את זה על דוחות שהיו אמורים להיות מוגשים השנה, אבל ביחס לשנה הקודמת, ולתת איזושהי ארכה נוספת של עוד שלושה חודשים עד מרץ 2023. סברנו שנכון יותר להחיל את זה ביחס לדוחות שצריך להגיש ב-2023 לגבי שנת 2022. אני מבינה שזה מקובל עליכם. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

מקבלים את ההערה של שלומית.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז ננסח כך שהוראות החוק יחולו על דוחות שיש להגיש לגבי שנת המס 2022, ואילך.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

את רוצה לעבור על התקנות? נצא לעשר דקות הפסקה כדי שייסגר פה הנוסח.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

למרות שאני חושב שהפשטות תהיה באמת להתחיל עם 2022. אנחנו צריכים לבדוק, אני מבין פה מעמיתי שיש חשיבות בגלל ה-gray list, שכנראה כן צריך לכלול את 2021 בחקיקה. אז אני אומר עוד פעם, אם זה חשוב - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבי, קחו עשר דקות התייעצות, תדברו על זה, ותגידו לי מה הוחלט.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

תודה.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:11 ונתחדשה בשעה 11:36.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו מחדשים את הישיבה. מה בסוף לגבי התחולה?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לגבי התחולה, כמו שאמרתי בהתחלה, ההוראות יחולו על דוחות שיש להגיש בעצם בשנת 2023 לגבי שנת המס 2022, ואילך. אנחנו כן ננסח אפשרות שתאמר שאם ישות אוהבת ישראל וקבוצה רב-לאומית תרצה בכך היא תוכל, היא תהיה רשאית להגיש למנהל דוח כאמור בסעיף 85ג(ג) לגבי שנת המס 2021, ואז המועד להגשת הדוח יהיה בסוף מרץ 2023. בסדר? מקובל?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

כן. מי שיהיה מעוניין מרצונו להגיש לשנת 2021.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

ואנחנו נעודד את זה ככל שאפשר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה המשמעויות?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

ואז מה תהיה המשמעות? איזה כללים יחולו על מי שיגיש לגבי 2021?

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

אני אומר עוד פעם, ה-By Country Country במילא זה סטנדרט בין-לאומי, הוא כבר קיים. זה לא שאנחנו יכולים להמציא איזה דוח שאנחנו רוצים. בכל מקרה זה יהיה את אותו פורמט. השאלה אם ישראל תוכל לקבל את הנתונים האלה כבר לגבי שנת 2021, וזה חשוב. יכול להיות שזה חשוב. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה המשמעות הבין-לאומית של 2021 ו-2022? מישהו יודע להגיד לי? 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

יש לנו מכתבים מהאיחוד האירופי ואיומים להיכנס – היום אנחנו כבר ברשימה מסוימת, יש כבר איומים להיכנס לרשימה אחרת, ולהטלת סנקציות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

איזה סוג של סנקציות?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

לדעתי זאת הגבלה על השקעות בישראל. חיליק, אתה רוצה להרחיב?

 << אורח >> חיליק כהן: << אורח >> 

קודם כול, ההתחייבות שלנו היא לבצע את ההמלצות, קוראים לזה המלצות, שהגלובל פורום הוציא בדוח האחרון שלו. הוא פרש בפנינו את הדברים שאנחנו צריכים לבצע, אם זה מבחינת החקיקה, כמו שאנחנו עושים עכשיו, אם זה מבחינת העבודה מול שאר המדינות, כשאנחנו יוצרים סוג של מאצ' בין המדינות, וגם כן יישום בפועל של העברת המידע בינינו לבינם. כאשר במכתב האחרון שהוא הוציא בנובמבר 2021 הוא רשם שהוא מצפה ומעודד אותנו ליישם את הביצוע של ה-CRS על ידי החקיקה ועל ידי חילופי המידע האוטומטיים. מבחינתו זה צריך לקבל ביטוי בדוח של הגלובל פורום בספטמבר אוקטובר 2023. זאת אומרת שאנחנו צריכים לבצע את זה מוקדם יותר. וכתוצאה מהיישום של ה-CBC אנחנו צריכים להתייחס ל-2021. 

מבחינת הסנקציות שדיברת עליהן. לאיחוד האירופי יש סל של סנקציות. הוא לא אומר למדינה: תעשו X, תעשו Y, אבל יש לו סל, כל מדינה בוחרת את הסנקציות שהיא רואה לנכון להפעיל מול המדינה שנמצאת ברשימה השחורה. זאת אומרת, אם למשל חברה ישראלית פועלת מול חברה לוקסמבורגית, אז לוקסמבורג למשל יכולה לומר: אתם צריכים להעביר כסף לישראל. נכון שיש את הנושא של ניכוי במקור כמו שמכירים, אז רשות המס בלוקסמבורג יכולה להקשות ולא רק להגיד לה: תציגי בפניי את החשבונית או האם החברה הזאת קיימת, אלא גם לבקש ממנה דוחות כספיים, לבקש ממנה אסמכתאות נוספות, ובעצם להערים קשיים על כל ההליך הכלכלי. אלו חלק מהסנקציות שכל מדינה יכולה לבחור.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זאת אומרת שלא שה-OECD מחיל סנקציות, זאת כל מדינה בגלל שמדינה מסוימת נמצאת ברשימה השחורה. בעצם לכל מדינה יש סט כלים וסנקציות שהיא יכולה להפעיל כנגד החברות מתוך אותה מדינה.

 << אורח >> חיליק כהן: << אורח >> 

אעשה סדר. אנחנו יודעים שיש את ה-G-20, את האג'נדה מבחינת הדברים, וה- OECDמייצר את הסטנדרט. מבחינתו כשהוא מייצר את הסטנדרט בקבוצות עבודה, כמו שיש כאן ועדת כספים, אז שם יש קבוצות עבודה שמייצרות את המודלים, כמו ה-CBC, לצורך העניין. זה בעצם הסטנדרט שעליו אנחנו מדברים ומנסים להתכוונן אליו. כשבעצם מי שמפקח על היישום שלו גם מבחינה משפטית וגם ברמה היישומית זה הגלובל פורום, ולו יש את הכלים שלו, אם זה עם הבנק העולמי, וכו', וכו'. 

ובנוסף, יש את האיחוד האירופי שאומר: לנו גם יש כוח, ואנחנו גם רוצים לאכוף ולייצר סטנדרט מבחינתנו. ולכן הוא ייצר את הרשימה השחורה. זאת לא הרשימה השחורה של ה-OECD, אלא הרשימה השחורה של האיחוד האירופי, שם בעצם הוא קבע שכל שנה שנה יש שלושה תנאים מבחינת השקיפות, יש גם מבחינת מיסוי, יש עוד נושאים שונים. אבל מבחינת חילופי המידע האוטומטיים בזמנו הוא קבע למשל על ה-CRS, ועל החקיקה שלו והיישום שלו, וגם כן היום הוא גם קובע לגבי ה-CBC. אם פעם הוא אמר: אנחנו צריכים רק חקיקה, היום אנחנו גם רוצים את היישום שלה, ואז בעצם זה אחד מהדברים שהוא בודק. ומי שלא עומד בתנאים האלה, פעם זה היה רק אחד, היום שלושה, אז נכנסים לרשימה שחורה. בעבר זאת הייתה רשימה שחורה, היום הם אומרים: תנו לנו התחייבות, כמו שהשר חתם, ובמידה שאתם מתחייבים, דמות פוליטית, אז אתם עוברים לרשימת ביניים, רשימה אפורה כזאת, ככה זה נקרא.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז היום אנחנו באפורה.

 << אורח >> חיליק כהן: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אפשר להעיר, כבוד היושב-ראש?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

כל זה נכון, ואני רק רוצה לחדד במיוחד לחברי הכנסת שהולכים להצביע על כל החבילה, גם על החקיקה וגם על התקנות, שמדובר בחובה של CBC - Country By Country. לא מדובר בחובה של Master File, ולא מדובר בחובה של Local File , שהקבצים האלה, הדוחות האלה הם רוב העבודה שהחברות יצטרכו לעבוד עליהם, להפעיל משרדי רואי חשבון, לשלם עשרות אלפי שקלים בשנה, לעבוד שעות. מה שלגמרי מתנגד בדיוק למה שהוצג כאן בממשלה לפני שנה ביולי 2021, תוכנית להפחתת הרגולציה וביורוקרטיה בישראל. הכנסת הזאת הוציאה דוח מאוד יפה של פריון עבודה בישראל, ואני רוצה להגיד לכם שמהדוח הזה אפשר לראות שכל הורדה באחוז אחד בביורוקרטיה בישראל חוסכת אחד מיליארד ש"ח בתוצר לאומי גולמי בישראל. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אחלה נתונים, אבל אני מסתכל על הדף שהעברת לי, ואני מקריא מדינות שאתה נתת, שהן בעצם מחויבות גם לMaster- וגם ל-Local, וגם ל-CBC.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

באמת חילקתי לכל חברי הכנסת את הדף. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יופי, אז אני מקריא, מדינות כמו: אוסטריה, בלגיה, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, הונגריה, אירלנד, איטליה, לטביה, ליטא.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

בא לי להגיד: כן, לא, כאילו זה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הולנד, אני חושב שאלה מדינות שנראה לי ששווה איכשהו ככה להשתוות אליהן.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, אתה רואה שם גם בצד הנגד, ארצות הברית ושוויץ וקנדה, וספרתי כאן בערך שליש מהמדינות שלא אימצו Master File ו-Local File. אני שואל, אנחנו היום כבר 20% מתחת ל-OECD בפריון עבודה בישראל. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל זה לא בגלל זה, בוא, עזוב. תקשיב, די.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

לא בגלל זה. אבל אני רק שואל את חברי הכנסת למה אנחנו צריכים להכביד? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

די, מספיק. זאת דמגוגיה, די. תקנות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אנחנו עוברים לקובץ התקנות. אלו תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק). גם לגביהן כבר הקראנו את הנוסח והתבקשו כמה תיקונים ששילבנו בנוסח. אעבור רק על התיקונים ועל דברים ששינינו, שמופיעים אצלכם בעקוב אחר שינויים. 

בסעיף 1, תיקון תקנה 1, אתם יכולים לראות שמופיעות שתי הגדרות: "הסכם בין-לאומי" ו"הסכם רשויות מוסמכות", שרצינו להעביר להצעת החוק, אבל החלטנו למחוק מהצעת החוק, והם יישארו פה בתקנות. "הסכם רשויות מוסמכות", ביקשנו מרשות המיסים לבחון, ההגדרה אומרת: "הסכם בין-לאומי לחילופי המידע הנדרש בסעיף 85ג לפקודה". הנוסח נשאר כך כשהכוונה בנדרש היא לא להסכם, אלא למידע. המידע הוא זה שנדרש. 

תיכנס פה תקנה 2, שאומרת שתקנה 4 לתקנות העיקריות בטלה. תקנה 4 מדברת על עסקה חד-פעמית, ובעצם אם אנחנו מבטלים את התקנה המשמעות היא שתקנות 2 ו-3 יחולו על עסקה בין-לאומית חד-פעמי. זאת אומרת, עריכת חקר תנאי שוק והשוואה לעסקאות דומות. אבל הכנסנו את סעיף 85א רבתי (ה1), שהקראנו עכשיו בהצעת החוק, וייקבעו כללים לעסקה חד-פעמית. נקבע כאן שכל עוד לא נקבעו כללים תמשיך לחול תקנה 4.

בתקנה 5, בפסקה (2)(א) - - -

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

שלומית, סליחה, מה בסוף עם תקנה 4 מבחינת התחולה ומתי היא מתבטלת? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אמרנו שהיא תבוטל רק ברגע שייקבעו כללים. ננסח פה הוראה שאומרת שהיא תמשיך לחול עד שיחולו הכללים. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

תודה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אני עוברת לתקנה 2(2)(א). דובר בוועדה על הארכת התקופה שבמקור הייתה 60 ימים. רשות המיסים ביקשה לקבוע תקופה של 21 ימים, ובוועדה ביקשנו להאריך ל-30 ימים, אז הכנסנו את זה לנוסח.

בפסקה (1א) הכנסנו ש"תיאור המבנה הארגוני של הנישום, הכולל חלוקה לתחומי פעילות מהותיים" יהיה בקשר למבנה הארגוני, והורדנו את פירוט השם. זה יהיה רק פירוט תפקיד ומיקום גיאוגרפי של המשרדים. 

בסעיף קטן "(ג) אחרי פסקה (5) יבוא: "רשימת מתחרים עיקריים של הנישום"". אחת הטענות שעלתה בוועדה הייתה להכניס "ככל שקיימים", קיבלנו את זה והכנסנו את זה בנוסח.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אפשר להגיד ככל שגם קשור לעסקאות שרוצים לבדוק. אותן עסקאות שעליהן רוצים לבדוק מחירי העברה? הרי למה אני צריך עכשיו לפרט את כל הביזניס של החברה, את כל המתחרים שיש לחברה אם זה לא קשור לעסקה הספציפית, לאותה העסקה הבין-לאומית שבשבילה התכנסנו כאן? אם זה לא קשור לאותה עסקה אני צריך עכשיו לפי זה לתאר את כל המתחרים שלנו, בשביל מה? 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

זה כבר היה בדיון הקודם, זה יחול רק על קבוצות שהמחזור שלהן עולה על 150 מיליון. תשמע, ה-Master File חל על - - -

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

זה לא Master File.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

זה לא משנה, ההערה שלו כללית. התקנות החדשות, ההסדרה הנוספת של התקנות האלה היא לגבי Master File. ה-Master File יחול על קבוצות רב-לאומיות שהמחזור שלהן 150 מיליון ומעלה, בניגוד לתוכנית המקורית. הכול בהתאם לסטנדרטיזציה הבין-לאומית וההערות שהתקבלו מהמומחים.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

גיא, 150 מיליון היא חברה בינונית. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

לא חברה, קבוצה. 

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

קבוצה בינונית, לא הכי קטנה.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אבל אמרו שיש מדינות שקבעו בחוק 100, יש מדינות שקבעו 200, והלכנו על האמצע על דעת הוועדה שביקשה להגיע להסכמות בעניין הזה.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אני לא מדבר עכשיו על הסף, אני מדבר על המתחרים, על הסעיף הזה. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

גם הוא נדון.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

גם חברה שיש לה 200 מיליון מחזור, למה היא צריכה לתאר לכם את המתחרים שלה כשיש לה עסקים בארץ, יש לה עסקים בחו"ל. יש בעלי מניות בחו"ל שאולי לא רוצים שתראו את כל הביזניס בישראל, למה הם צריכים לתאר לכם מידע שלא נחוץ לעסקה?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

גם זה עלה בדיונים, והסברנו את זה.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

לא ראיתי את זה בפרוטוקול הקודם.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אני זוכר שזה עלה, המתחרים, והסברנו שזה בהתאם לסטנדרט.

 << אורח >> אייל בר צבי: << אורח >> 

זה לא רק הסטנדרט, זה גם מונע אחרי זה מחלוקות עם מס הכנסה. כשמס הכנסה בונה בנצ'מרקים משל עצמו, אם יש לו טענות נגד הדרך שבה הציגו את הפעילות, אז אם אתה עוזר לו למצוא מי המתחרים שלך זה פשוט מצמצם מחלוקת אחרי זה. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

נכון, ברור.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אבל אלו מתחרים לכל דבר ודבר. אם יש כמה אלפים - - -

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אבל צריך לבדוק את זה פר - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה זה לכל דבר ודבר? לחברה יש X תחומי פעילות, בכל תחום פעילות יש לה מתחרים. זה לא שיש לה חברה שמתעסקת עכשיו באינספור דברים. 

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

לפי הסעיף הזה ארבע פעילויות. צריך לפרט מתחרים של כל ארבע הפעילויות של הקבוצה גם אם אין קשר לעסקה הבין-לאומית.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אתה עושה את זה פעם אחת וגמרנו, אתה לא צריך כל פעם לעשות את זה. 

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אבל החברה משתנה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

וחוץ מזה אני גם מאמין ומעריך שהקבוצה או החברה שפועלת בתחומה יודעת בדיוק מי המתחרים שלה.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

היא יודעת. זאת פשוט עבודה שהחברה כל פעם צריכה לעשות, זה הכול. אני מציין את זה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא כל פעם, פעם אחת. למה כל פעם?

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

גם כל פעם שיש שינוי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בבקשה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בפסקה (7א), שאתם רואים בסעיף קטן (ד) – "סכומי התשלומים והתקבולים", זה איזשהו שינוי ניסוחי. בסעיף קטן (ז) היה במקור חקר תנאי שוק שכולל את כל אלה, פירוט מאפייני השוואה, שישה, הצד הנבדק, תיאור עסקאות קודמות, תיאור כללי אודות החברות. בעצם כל הנתונים האלה, כרגע, גיא, מאיפה אתם מקבלים אותם? 

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

כרגע הם מקבלים אותם מהטפסים. אגב, כבוד היושב-ראש, אפשר גם בנקודה הזאת? כשהייתי כאן דיברנו, לא בישיבה הקודמת, לפני הקודמת, ואמרתי שיש פה עבודה כפולה, ועכשיו בדיוק הגענו לעבודה הכפולה. היום אנחנו מגישים טפסים בדיוק לנתונים האלה. ואתה, כבוד היושב-ראש, ביקשת מהם לבדוק אם אפשר שלא תהיה עבודה כפולה, ושאולי יבטלו לנו את הטפסים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

גיא, אתה יכול להתייחס?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

איזה נתונים ואיזה סעיף, שלומית?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כל מה שנמחק בפסקה (8).

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

"סכומי התשלומים והתקבולים בגין העסקאות הבינלאומיות", בעצם פירוט.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

הורדנו את כל מה שממילא קיים היום. הסברתי בדיונים הקודמים שבשביל לצמצם מחלוקות להסדרה הזאת לא משנים את הפורמט של מה שקיים היום, אלא פשוט משאירים אותו כדי לצמצם מחלוקות. 

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

מבטלים את טופס 1385? מבטלים את טופס 150? 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אנחנו לא מבטלים ולא מוסיפים.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אבל אתם כן מוסיפים עבודה. אתם כן מוסיפים.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

הוספנו. 90% ממה שיש פה זה ה-Master File. יש פה עוד דברים נקודתיים שהם לא שם, שגם הם בהתאם לסטנדרט.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אבל אתם מוסיפים כאן דברים שכבר היום אנחנו מדווחים.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

איזה?

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

טופס 1385, טופס 150. הפרטים שאתם מבקשים כאן מופיעים באותם טפסים.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אבל מדברים על מחיקה עכשיו.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

על איזה פרטים אתה מדבר שמוסיפים?

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

פרטים לגבי העסקאות, לגבי התשלומים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

השאלה שהוא שואל היא שאלה אחרת, הוא אומר שבמקור דיברנו על זה שיהיו פחות טפסים ותאחדו ותצמצמו.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אם הולכים הלאה, אפילו פרטים על אותן החברות שנמצאות בחו"ל, זה טופס 150, נכון?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אז איפה שאפשר להסיר חסמים, דיברנו על הסעיף הקודם שאמור לשחרר במקרים מסוימים ממסלול אדום של פקיד שומה כדי להקל, והוספנו את הסעיף הזה. ואיפה שהמצב הקיים לא מצריך שינוי לא שינינו.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אני עדיין לא מצליח להבין.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל אתה נותן לו כפל עבודה, גיא. הוא טוען שיש פה כפל, בירוקרטיה. אנחנו לא בעד בירוקרטיה. אם הוא כבר מדווח בטפסים קיימים, תוריד, אל תדרוש את זה שוב, זה מה שהוא טוען.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אין פה, רק מחיקה, לא דורש.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אם אתה לא דורש, לא דורש, מה העובדה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הוא מוחק, הוא לא דורש.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אז שיסבירו אחד לשני, נשמע שיש פה תוספת ביורוקרטיה.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אולי יש פה משהו שאני לא מבין, כי הוא רואה מחיקה ואני רואה ניסוח, אז אני לא יודע - - -

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אבל המחיקה לא רלוונטית לעניין המהותי. המחיקה היא כי אתם יכולים לקבל את אותם טפסים ממה שקיים היום, ועשינו את ההתאמות האלה כדי להימנע ממחלוקות, כמו שאמרת. אבל בסוף תקבלו את המידע הזה מכוח מה שקיים היום בחקיקה ובתקנות. מה שהוא מבקש להתייחס אליו זה אל הנושא של צמצום חובות דיווח ואיחוד טפסים, ואיזושהי התאמה.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

נכון. כלומר, אם יש מידע שהם מבקשים כאן אני מבקש שהם יורידו אותו שם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

רשות המיסים, בבקשה להתייחס.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

אסביר. הטופס עצמו זה סיכום בסופו של דבר של כל העבודה שתיעשה, העבודה שתוגש בעתיד. הטופס מרכז, זה לא כל העבודה, אבל זה סיכום. זה אומר: אוקיי, באיזו שיטה נקטת? נקטת בשיטת שיעור הרווחיות, בעבודה תסביר לי למה השיטה הזאת היא השיטה הנכונה.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אבל ביקשתם את זה גם בטופס 1385, שם ביקשתם לדעת מה השיטה.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

נכון, אבל לא מבקשים לדעת למה זאת השיטה.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אז אני יכול לצרף את הטופס הזה לMaster File-, ולהגיד: זה הMaster File- שלי?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

הטופס מגיע מצורף לדוח השנתי. בדוח השנתי אני לא מבקשת את כל הסטאדי, אני מבקשת רק סיכום: תסבירו לי עכשיו, לפי 85א אתה חייב לדווח לפי מחיר השוק, תסביר לי איך קבעת את מחיר השוק, תסכם לי בכמה נקודות איזה שיטה, מה הסכום, עוד כל מיני פרטים, מי החברה, ממש מפורט שם מה צריך לבוא. 

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

שזה בדיוק הטופס 1385.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

ובסטאדי עצמו – עכשיו תסביר לי למה בחרת את השיטה הזאת, איך בחרת אותה, איך עשית את זה.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

זה מחקר.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

זה המחקר, זה התיעוד המקיף.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

זה ההבדל בין הנמקה למחקר.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אבל מה ההבדל בין זה לבין מחירי ההעברה שאתם מבקשים?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

חבר'ה, אתם שעה על אותו דבר. 

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אבל אילו הפרטים הקטנים - - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל, אלכס, שים לב שאתה לא נותן תוספת ביורוקרטיה מיותרת. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני לא נותן ביורוקרטיה מיותרת.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אם יש משהו נחוץ, נחוץ. אם זה כפל וההנמקה מופיעה גם פה וגם פה, אז תבטל את ההנמקה הישנה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אפשר התייחסות של רשות המיסים.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אמרנו שבדוח, מה שמיטל הסבירה, זאת הנמקה מאוד לקונית.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

וגם בחדש יש הנמקה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

רגע, תן לו להסביר.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

והדרישה בMaster File-, כמקובל בעולם מחירי העברה היא למחקר ולהבאת תשתית שמלמדת על - - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

וגם הנמקה.

 << אורח >> אייל בר צבי: << אורח >> 

אין פה משהו חריג. באמת שאין פה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה שאתה עושה ככה ו"אין פה משהו חריג" זה לא משכנע אותי.

 << אורח >> אייל בר צבי: << אורח >> 

אבל אני יודע שאחרי זה אני מתווכח איתם.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני שומע כאן גוף שמייצג חברות, ואני רוצה לדעת שבאמת לא מקשים על חברות.
 
 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אבל, חבר'ה, אני היחידי כאן שבא מהחברה, אנחנו עובדים על זה ומשלמים כסף על זה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה שרשות המיסים רוצה עוד פעם ועוד פעם ועוד נתונים זה תמיד נחמד, אבל אנחנו לא רוצים את זה.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אז מי שמכיר את איך שרשות המיסים עובדת - - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני מכיר את רשות המיסים, המון טפסים מיותרים. מה רשות המיסים.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

עוד טפסים זה עוד עבודה לרשות המיסים, והיא לא רוצה עוד עבודה סתם, זה בטוח.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה גם עוד מידע, גיא.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה לא אומר שאתם משתמשים בכל טופס שעובדים עליו מאוד קשה כדי להכין אותו.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

בחקיקה עובדים על זה. אנחנו לא רוצים לעבוד על דברים מיותרים.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

גיא, אם יש פה משהו שמופיע כפול גם בסטאדי וגם ב-1385, אז תבטלו משהו אחד.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שלמה, אנחנו כרגע מדברים על תקנות. התקנות האלה יבואו להצבעה רק אחרי שהחוק יעבור במליאה. אנחנו כרגע לא מצביעים עליהן. בדיון הקודם הקודם אמרנו שנאשר את החוק רק אחרי שנראה את התקנות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

נכון, ביקשנו שיעבירו אותן אלינו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אם יש פה דיוקים כאלה ואחרים שאמורים לצמצם ביורוקרטיה אז כדאי שתבחנו את זה כשנגיע שוב לתקנות. תעברו שוב על הטפסים ותראו אם באמת יש משהו שאתם יכולים לאחד. כן כן, לא לא. 

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

או שאת אותם הטפסים שאנחנו עושים היום, שפשוט יקבלו את זה כחלק מהדרישה הזאת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זאת גם אופציה.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אני רק מצטט את חברי אייל, שמייצג את לשכת עורכי הדין, הוא מלווה את זה יום יום עם שתי מחלקות, הוא אמר שאין פה שום דבר, זה בסדר, ולמרות, ואחרי שהוא אמר את זה אנחנו נוסיף ונבדוק.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

הם מלווים והחברות משלמות כסף. הם מלווים, אבל אנחנו משלמים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

על מה אתה משלם? על קופי פייסט?

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אני משלם על העבודה הזאת.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

נראה לך שהרואה חשבון יחתוך לו בשעות בגלל שזה קופי פייסט? הוא יוסיף לו עוד קופון, מה אתה חושב.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לחברה כזאת יש רואה חשבון in house, CFO שיושב לך פה. עזוב, בוא. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

יש רואה חשבון מבקר שמכין את הדוחות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

עדיין, אבל לא רואה חשבון מבקר עושה את זה.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אלכס, את הדוחות האלה עושים במחלקת - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, די, נו, אי-אפשר לחפור על אותו דבר כל פעם. שלומית.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אנחנו מתקדמים. בסעיף קטן (ה) אחרי פסקה (9) יבוא (10) – "אם הנישום הוא ישות בקבוצה רב-לאומית שמחזור העסקאות שלה", הוספנו "בשנה שקדמה לשנת הדיווח עולה על 150 מיליון שקלים חדשים – יכלול בדוח גם סקירה של הקבוצה הרב-לאומית שהנישום משתייך אליה, ובכלל זה כל אלה:". 

לגבי סעיף קטן (א) – "תרשים המציג את מבנה האחזקות של הקבוצה הרב-לאומית לרבות מיקום גיאוגרפי של הישויות בקבוצה וצורת ההתאגדות או הפעילות", ביקשו לשכת רואי החשבון להוריד את הדרישה של צורת ההתאגדות או הפעילות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לשכת רואי חשבון, אבי, אז איך זה ייראה? אם אין את צורת ההתאגדות אז איך אתה רוצה שהם ידעו איך החברה בנויה?

<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

כל מה שביקשנו כאן זה רק למחוק את המילים "צורת ההתאגדות או הפעילות", כי לפעמים אופן צורת ההתאגדות עצמה היא מבנה משפטי שלפעמים קשה אפילו לתאר אותו בחלק מהמקרים, ולכן מיקום גיאוגרפי של הישויות בקבוצה כשלעצמו מספק. אגב, אם אני לא טועה זה מה שכתוב ב-OECD. 

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

לא.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

לא.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

כתוב "לרבות פעילות"? אני לא חושב. תבדוק את זה.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

כתוב "צורת התאגדות".

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

זאת הייתה הבקשה שלנו, כי צורת ההתאגדות לפעמים קשה, מה שנקרא, לעיכול, וגם להסביר אותה. אם הניסוח ב-OECD כולל צורת התאגדות אז נשאיר את זה. זה לא כזה קריטי, אז בואו נתקדם, חבל על הזמן.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה כולל?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

להשאיר כמו בנוסח שלך בלי שינוי.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

ממשיכים הלאה. בסעיף קטן (ב) בפסקה (2) – "תיאור שרשרת האספקה של חמשת המוצרים או השירותים שמציעה הקבוצה", הוספנו ה"רב-לאומית", זה תיקון נוסחי. 

בפסקה (3) הוספנו, כמענה לבקשות שעלו פה בוועדה, פירוט הסכמים "עיקריים" למתן שירותים. 

בפסקה (5) – "תיאור התרומות העיקריות של כל ישות בקבוצה". היו הערות לגבי הנושא של כל הישויות. הטענה שיכולים להיות מצבים של מאות ישויות ששייכות לקבוצה. 
 
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

ביקשנו רק שיהיה כתוב "הישויות המרכזיות בקבוצה" בהתאמה לתרומות העיקריות של הישויות. כלומר, זה הניסוח. זה לא משנה מהותית את הסעיף.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

זה סעיף מילולי, כלומר, זה לא מספרי, לא צריכים להגיד פה מספרים. זה פשוט תיאור במלל, גיא? התיאור של התרומות העיקריות של כל ישות בקבוצה זה מן מלל כזה שמספרים סיפור או שנותנים פה מספרים? מה הכוונה כאן?

 << אורח >> אייל בר צבי: << אורח >> 

זה קצת רוכב גם על הניתוח של הדמפינג אם הוא רלוונטי במקרה של ה-Master File. גם שם הרי אין לך בעצם מספרים. אתה כן צריך לכתוב.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

לספר סיפור.

 << אורח >> אייל בר צבי: << אורח >> 

כן, בדיוק.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

שיגיבו, כל הרשויות, "ישויות מרכזיות".

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

חבר'ה, רשות המיסים, "ישויות מרכזיות".

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

במקום כל הישויות, שיהיה כתוב "הישויות המרכזיות בקבוצה".

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

לא, זה תרגום מה-OECD, וזה משהו שמוכן על ידי חברת האם בכל מדינה, ויועבר. זה מוכן על ידיהם ומוגש אלינו. זה תרגום. כל הסקירה הזאת היא תרגום כמה שיותר קרוב מילולית.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי תרגם?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אהרון עמיר.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

ישבנו כולנו ביחד ועשינו השוואות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

השאלה אם התרגום באמת מתאים לנו, כי יש תרגום מילולי ויש תרגום ענייני. השאלה, כשאת אומרת שתרגמת רק מילים, אז אלו דברים שאנחנו כן משתמשים בהם פה בארץ, זה מקובל?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

ישבנו עם הלשכות על התרגום, ועשינו אותו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מתקדמים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

ב-(6) הוספנו – "תיאור שינויים עיקריים במבנה הבעלות והשליטה". 

בסעיף קטן (ג) – "מידע לגבי נכסים בלתי מוחשיים עיקריים של הקבוצה הרב-לאומית". גיא, פה היו לכם הערות? 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

בשינויים של הקבוצה הרב-לאומית? ההערה היחידה שיש לנו שם זה לנכס הבלתי מוחשי. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

"מידע לגבי נכסים בלתי מוחשיים", מופיעה המילה "עיקריים".

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

לא צריך את עיקריים שם.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הייתה לכם התנגדות פה?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

ההתנגדות היא בתיאור הכללי של כל העברה מהותית של נכס בלתי מוחשי.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

לא, למעלה.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

למעלה? ברשימת הסכמים עיקריים? 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

(ג) רישה.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

(ג) רישה, כאן לא צריך.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

כן, שם נכסים בלתי מוחשיים.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

הכותרות הם חלק ממשהו שעשינו לצורך התרגום, שיהיה ברור, וזה מדבר גם על דברים – שם לא צריך.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

משם צריך להוריד את העיקריים.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 

אבל ב-(ג)(2) אנחנו כן מכניסים את זה ואז זה בסדר. חבר'ה, זה טכני, בואו נתקדם. בסדר, אין בעיה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז זה ירד. בפסקה (2) יופיע "פירוט רשימת הנכסים הבלתי מוחשיים העיקריים", שם זה יישאר. 

בפסקה (3) – "רשימת ההסכמים העיקריים בין ישויות הנוגעים לנכסים הבלתי מוחשיים".

בפסקה (5) – "תיאור כללי של כל העברה", הכנסנו "מהותית" "של נכס בלתי מוחשי". 

סעיף קטן (ד) פסקה (1) – "תיאור כללי של אופן מימון הישויות בקבוצה הרב-לאומית לרבות עסקאות מימון עיקריות".

בסעיף קטן (ה) – "פירוט מדיניות הקבוצה הרב-לאומית". הורדנו את "בעניין הכוונת פעילות עסקיה", ויישאר – "בהתאם לכללי המס והחשבונאות החלים עליה".

בפסקה (2) – "פירוט תמציתי", לבקשות שהושמעו פה בוועדה.

פסקה (3) – בעצם זה תיקון של תקנת משנה (ג), שהיום מפנה לתקנה 4, שאותה אנחנו מוחקים, ולכן יהיה – "בתקנת משנה (ג) במקום "שחלות עליה הוראות תקנה 4", יבוא "שחלים עליה כללים שקבע המנהל לפי סעיף 85א(ה1) לפקודה".

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> 

רק הערה, צריך לעשות תיקון דומה, שלומית, גם בסעיף 5(א), גם שם יש התייחסות לתקנה 4.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

את מתכוונת בתקנה 5?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> 

כן, בתקנה 5, סעיף קטן (א), גם שם כתוב שלא חלה עליה תקנה 4, אז אותו תיקון שמפנה לסעיף 85א(ה1) החדש צריך לעשות גם שם. פשוט כבר עברנו את זה מקודם. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

זאת התאמה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

נכניס את אותו תיקון גם בתקנה 5(א).

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> 

זאת אותה טכניקה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף קטן (ד), פסקה (2) – על המחזור המאוחד של הקבוצה", הוספנו "בשנה שקדמה לשנת הדיווח", בהתאמה למקומות האחרים.

ואנחנו בתקנה 5א – "דוח ישות אם סופית". סעיף קטן (א) ירד – "דוח ישות אם סופית, יהיה ערוך בשפה האנגלית, ויכלול את המידע הכלול בטופס שבתוספת לגבי כל ישות בקבוצה הרב לאומית; המנהל רשאי לתקן את הטופס שבתוספת בהתאם לשינויים באמות המידה הבין-לאומיות". מחקנו את סעיף קטן (א).

בסעיף קטן (ב), בפסקה (2), רשות המיסים, ביקשתם למחוק – "ובלבד שאותה מדינה היא צד להסכם בין-לאומי אשר על פיו נערך הסכם רשויות מוסמכות", אתם יכולים להסביר את זה?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> 

זאת הייתה הערת נוסח.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

זאת הערה של משרד המשפטים בשלב הנסחות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

למה? משרד המשפטים פה?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> 

זאת הייתה הערת נוסח. פשוט לא היה צורך בסיפה הזאת. יש פה כאילו לא קיים הסכם ואחר כך "אשר על פיו נערך הסכם רשויות מוסמכות". הייתה פה איזו טעות בנוסח.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

את אומרת שבהתחלה זה התחיל בלא קיים הסכם, ואחר כך על איזה הסכם אתם מדברים בכלל.

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> 

אנחנו מדברים על הסכם - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בהמשך את אומרת כאילו שכן היה הסכם, אז זה סותר את זה. 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר, שלומית?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כאן ברישה ברור שזה בתנאי שהקבוצה כולה עומדת בתנאי של 3.4 מיליארד? סעיף קטן (ב) – "המנהל רשאי לחייב ישות בקבוצה הרב לאומית", אנחנו בעצם מפנים ל-85ג(ג), אז המשמעות שהקבוצה כולה עומדת בתנאי של 3.4 מיליארד.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זהו, בעצם מה שנשאר זה התחולה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה עם התחולה?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז גם כאן התחולה תהיה לגבי - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כמו שכתבנו בחוק?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כן, ההוראות יחולו על דוחות שיש להגיש לגבי שנת המס 2022, ואילך. נצטרך להכניס גם פה את ההבהרה: "ואולם ישות תושבת ישראל או קבוצה רב-לאומית רשאית להגיש למנהל דוח כאמור בסעיף 85ג(ג) לגבי שנת המס 2021",ואז המועד יידחה ל-31 במרץ 2023. נכניס פה גם את הביטול של תקנה 4 על עסקה חד-פעמית, כך שהסעיפים שמתייחסים לביטול תקנה 4 יחולו רק מהמועד שבו יפורסמו הכללים שעוסקים בכללים של החד-פעמי. לגבי הטפסים, גיא?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

יש לנו טופס מוכן ונפרסם אותו. העברנו אותו במקור כשהתחלנו את הדיונים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אבל בעצם אנחנו מוחקים פה את כל התוספות.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> 

מהתקנות.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

עוד משהו? נעבור לנושא הבא, ונחזור בשעה שתיים בערך להצביע על החוק הזה.

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אפשר הערה קטנה? אם בסעיף 10 נעלה את הרף מ-150,000 - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, עזוב, אין פה מיקוח יותר, נגמר. זה דיון חמישי על הנושא הזה, די, אין. 

 << אורח >> דימיטרי בארד: << אורח >> 

אני רק - - - המדינה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא מעלים שום רף על שום דבר. אנחנו יוצאים להפסקה, נחזור בשתיים עשרה ועשרים לדיון הבא. הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:10. << סיום >>