פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



32
ועדת ביטחון הפנים
11/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 89
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום רביעי, י' באייר התשפ"ב (11 במאי 2022), שעה 9:35

סדר היום:
 << נושא >> האיזוק האלקטרוני ככלי למלחמה באלימות במשפחה - דיווח משרדי הממשלה על התקדמות החקיקה הממשלתית בנושא << נושא >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
מירב בן ארי – היו"ר

חברי הכנסת:
קרן ברק

מוזמנים: 
	אפרת ליפשיץ פרקש
	–
	עו"ד, לשכה המשפטית, המשרד לביטחון הפנים

	כנרת מגן אלמליח
	–
	מנהלת תחום תכנון, ניהול וארגון, המשרד לביטחון הפנים

	יעל סיני
	–
	יועצת השר לביטחון הפנים, המשרד לביטחון הפנים

	גד פרישמן
	–
	אסטרטגיה - מדען ראשי, המשרד לביטחון הפנים

	תמר דורי 
	–
	יועמ"ש ליחידות סגן, שב"ס

	עינת קרפל
	–
	שב"ס- ר"כ יועמ"ש מעוז, המשרד לביטחון הפנים

	יצחק אמיר
	–
	רפ"ק ק' הנחיה וחקיקה תביעות, המשרד לביטחון הפנים

	רוני אופיר
	–
	פקד, תכנון אג"ת, משטרת ישראל

	שחר אורון
	–
	רפ"ק, קמ"ד יועמ"ש אח"מ, משטרת ישראל

	אפרת מנחם 
	–
	רפ"ק, רמ"ד מחשוב אג"מ, משטרת ישראל

	אמיר ליפשיץ
	–
	עו"ד, יועמ"ש אג"ת משטרה

	קרן רוט
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

	גבריאלה לבנפלד
	–
	מתמחה, ייעוץ וחקיקה משפט ציבורי חוקתי, משרד המשפטים

	רחל ספירו
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	שלהבת אינשטיין אלפסי
	–
	עו"ד, עוזרת ראשית, הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים

	סאיד תלי
	–
	מפקח ארצי, תוכניות וועדות בין-משרדיות לאל אלימות, משרד העבודה והרווחה ושירותים חברתיים

	גלי עציוני
	–
	עו"ד, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, נעמת

	יורם לוי
	–
	G1 , מנהל אגף בחברת זכיין, איזוק האלקטרוני

	אריק רגב
	–
	מנכ"ל אלקטרה

	בני פרץ
	–
	פעיל חברתי

	רוחמה גמרמן
	–
	יו"ר פורום תקווה



ייעוץ משפטי: 
מירי פרנקל-שור
איתמר אדלשטיין 

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים
<< נושא >> האיזוק האלקטרוני ככלי למלחמה באלימות במשפחה - דיווח משרדי הממשלה על התקדמות החקיקה הממשלתית בנושא << נושא >>  


 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים את הדיון של הוועדה לביטחון פנים, היום ה-11.05.22 י' באייר תשפ"ב. הנושא הוא האיזוק האלקטרוני ככלי למלחמה באלימות במשפחה, דיווח משרדי הממשלה על התקדמות החקיקה הממשלתית בנושא, דיון מעקב. אוקי אז הדיון האחרון בנושא האיזוק היה ב-23 לפברואר 22, לפניו עשיתי דיון ב-29 לדצמבר 21, הדיון השלישי שלנו בנושא האיזוק, כמו כן במהלך הפגרה הלכתי לביקור בחברה G1 החברה שמפעילה את האיזוק כבר עכשיו של שב"ס, גם באלקטרה הייתי כבר בעבר, אבל הייתי ב- G1 נכון? לא טעיתי וראיתי בדיוק איך זה מתנהל מבחינת הכלי עצמו והשלט והפלאפון הזה, מאוד התרשמתי גם מהביקור, היה מצוין ובכלל למדתי יותר לעומק את התחום של האיזוק.

במקביל היינו בביקור גם בבית המשפט השלום ופגשתי את יחידת נחשון וכן ישבתי גם עם נשיא בית השלום בבאר שבע שבו גם שם דיברנו על חלופת המעצר, מאסר, גם שם נתקלתי וגם נדבר על זה כאן על העניין שכן אושרו תקנים של 1,200 משהו כזה באיזוק, אבל לא משתמשים בכולם, אני רוצה לשמוע גם התייחסות, למה בעצם לא משתמשים בכלי הזה, בטח שהוא הרב היותר משמעותי ממעצר בית, זה קצת מבחינת מה שעשיתי בתקופה האחרונה וחשוב לזכור שבדיון האחרון אני אמרתי שאם לא נראה איזושהי התקדמות, אנחנו נקדם את הצעות החוק הפרטיות ואני מזכירה שיש כאן הצעות חוק פרטיות של חברי וחברות כנסת שנמצאים איתי באירוע, דיברתי גם, יש לנו את מיכל רוזין, עאידה תומא סלימאן, קרן ברק, נעמה לזימי ויוראי להב הרצנו לדעתי, אלה חברי הכנסת שגם הציעו וקידמו בצורה טובה מאוד את החוק שלהם ולכן אני הגדרתי כבר אז שנראה את ההתקדמות, אם לא תהיה התקדמות נעבור לקידום הצעות החוק לקריאה ראשונה, כפי שהבטחתי ועוד דבר אחרון בעניין של האיזוק, אני שמחתי לשמוע מהמשרד לבט"פ שלאחר הדיון שהיה כאן הוחלט להרחיב את היריעה, זה כבר היה בדיון הקודם שלייזר הציג, זאת אומרת שאנחנו חברי וחברות הכנסת דיברנו על העניין של באמת לתת לאותם איך נגדיר אותם, הם לא עצורים, הם לא אסירים, אותם אלה שקיבלו צו הרחקה, כן לאפשר לקבל את האיזוק ולכן כבר זה התקדמנו כאן. 

עכשיו אני רוצה לדעת איך אנחנו מתקדמים מבחינת אותו גם שלייזר שאני מניחה שיש לכם אותו, שהוצג בפניי גם, כפי שלפחות מה ששמעתי שבסוף חודש מאי המכרז אמור להיות מוכן לפרסום, אני ארצה לשמוע התייחסות לזה, אני ארצה לשמוע התייחסות לנושא של אותם צווי הגנה לכאלה שהגישו תלונה על עבירות אלמ"ב וכמובן אני ארצה לדעת את אוכלוסיות היעד ואני גם רוצה לדעת התייחסות למה ששמעתי בביקור שלי ב- G1 זה האם באמת יש לכם תקצוב לאיזוק ולמרות שזה כלי בעיניי מצוין לפי מה שהבנתי כיום עד 800 מקבלים וחבל, כי זה הדרך הכי טובה לדעתי היום, הרבה יותר משמעותית, אגב, הגיעה אליי גם ידיעה שהשופטים לא מספיק מעורים באופציית האיזוק, אבל בביקור שקיימתי בבית המשפט השלום בבאר שבע ובשיחה הבנתי שהשופטים זה לא הבעיה, בדרך כלל ההמלצה של המשטרה היא לא לאיזוק, אז גם בזה אני ארצה לשמוע שתעשו לי סדר באירוע הזה, כי אני לא יודעת מה פה נכון, לא נכון, אבל אני מניחה שיש כאן מספיק אנשים ששולטים בתחום ויוכלו לעשות לי סדר. אוקי, אז בבקשה, מי מציג מהמשרד?

 << אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

אני אציג. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אוקי. 

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

השם שלי ד"ר גדי פרישמן, אני המדען הראשי במשרד.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

היית פה גם פעם שעברה, נכון?
<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

נכון וכפי שציינת העבודה הזאת מובלת על ידי המשנה למנכ"ל אצלנו במשרד על ידי לייזר.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כן, הבנתי שהוא יוצא לפנסיה.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

ככה אומרים.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אתה תחליף אותו? כי מבחינתנו לייזר זה האדם באיזוק, אז אתם חייבים לתת לנו את האלטרנטיבה שתגיע.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

אני מאמין שתהיה לנו את האלטרנטיבה טובה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אוקי, בסדר.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

בכל אופן אנחנו הצוות שעובד אתו בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

הוא מוביל את התוכנית במשרד.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

הוא מוביל כן ונציג את הסטטוס כרגע במדע אז הכנו איזושהי מצגת קצרה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

יופי.

(הצגת מצגת)

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

אז השקף הראשון אנחנו הגדרנו את ייעוד היחידה לפיקוח הטכנולוגי, וכפי שניתן לראות ניהול כלל תהליכי הניטור והשליטה מקבלת ההחלטה על כניסה לפיקוח ועד קבלת ההחלטה ליציאה מהפיקוח, כמובן שכל התהליך של כניסה לפיקוח ויציאה לפיקוח הוא תהליך מורכב, הן הקבוצה המשפטית, או הצוות המשפטי עוסק בנושא הזה, גם אנחנו בצד המבצעי, או בהגדרות המבצעיות אכן גם כן עוסקים בנושא הזה, אבל ברמת הרעיון היחידה לפיקוח תנהל את כלל התהליכים שקשורים לניטור ושליטה, שכולל כמובן בירור אירועים, קבלת החלטות מנהלתיות, ניהול תקשורת עם כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים שאנחנו נראה תיכף בהמשך שבמסגרת הפעילות של היחידה יהיה גם תא מתוכנן, תא שותפויות שירכז את כלל המשרדים והגופים הרלוונטיים לנושא. השקף הבא הוא אני מניח שבהמשך לביקורים שלך –


 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אגב אני מציעה לכם, גם ל- G1 דיברתי הבוקר עם מיכל רוזין שמכיוון שאתם מפעילים כרגע את האיזוק אז תזמינו את חברות הכנסת המציעות, יש גם חבר כנסת יוראי, כדי שיבינו על מה מדובר, כי אני ראיתי איך זה נראה, פלאפון שהיא שמה בתיק, זה ממש נראה כמו פלאפון, זה המכשיר החדש, איך נראה איזוק, דיברתי עם מיכל רוזין בדרך ואני מציעה שתלכו גם אתם ותיראו, זה היה מאוד מעניין, גם רואים את הטווח, יש גם את המשל"ט אז זה הערה שנזכרתי תוך כדי שדיברת על פיתוח טכנולוגי, ראיתי אותו.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

כן, אז אנחנו מדברים כאן גם על הפיקוח הנייד, שזה קרוב שזה מדידת המרחק בין המפוקח למאוימת באופן דינמי על כל נקודה במרחב, כמובן המעגלים האלו הם מעגלים שמצוירים עכשיו באופן מאוד סכמתי ויפה, צריכה להתבצע ומתבצעת ואת הצלחת להכיר אותם ומה המשמעויות של מרחק, תנועה, מיקום וכו'. אנחנו מדברים גם על הצד הסטטי, ישנה אפשרות גם להגן על מקומות סטטיים שיוגדרו בתנאים, אם זה מקום העבודה, הבית, גן ילדים וכו' ואנחנו מדברים על שני מעגלים, מעגל ההפרה, שבו מתבצעת הפרה ברורה וידועה לכל הגורמים בנושא של הפרה ומעגל ההתראה שהוא מעגל שיאפשר הערכות, יאפשר שיח, יאפשר הבנת האירוע, שלא לכל נקודה נדרש להקפיץ כוחות, האם יש פה אי הבנה, או פשוט הפרה שהולכת להתבצע הפרה. בתפיסת ההפעלה ישנה כוונה להפעיל גם כוח אבטחתי מדלג אזרחי וגם כמובן את כוח המשטרה שהוא יהיה הכוח המרכזי.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אז אמרת שיש כוח אבטחתי מדלג, דיברנו על זה גם.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

כן, יש כוח אבטחתי אזרחי מדלג לכיוון המאוימת שייתן את האבטחה עד שהאירוע יטופל במסגרות המשטרתיות. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

ברגע שהוא פורץ את המעגל של ההגנה שרואים במשל"ט אז בעצם היא מקבלת כבר את האתראה לנייד שהכוח יצא אליה? אם היא נגיד שהיא נמצאת בקניון ולא בבית.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

יש שיח רציף ברגע שהכוח יצא אליה, יש שיח רציף עם המאוימת.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

רצית להוסיף?

 << אורח >> כנרת מגן אלמליח: << אורח >>  

כן אם יורשה לי, השיח עם המוגנת ועם המפוקח מתקיים ברגע שהוא נכנס לטווח האתראה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

גם אם היא לא נמצאת בבית, היא נמצאת במקום ציבורי שיגידו לה ש- עכשיו עוד משהו שהיה מעניין בביקור שדיברנו עליו בהנחה שהוא הולך לקניון, בלי קשר אליה.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

אם הוא הולך לקניון המערכת יודעת שהוא נמצא –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

או שהוא פונה ימינה ברחוב והוא אז נוסע, כאילו יש מישהו שלכל אורך הזמן רואה איפה הוא נמצא על ה –

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

המערכת באמצעות ה- JPS יודעת למקם את המאיים.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אוקי, עכשיו אמרתם לנו שבמאי זה אמור לצאת למכרז, מה המצב של המכרז, האם הוא מוכן?

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

המכרז נמצא בעבודה יש לי שקף שמתייחס לה גם באופן סדור בסוף הזה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אוקי, אז תמשיך, סליחה.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

נוכל להתייחס נעבור במהירות על ה-

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

התיעדוף של האוכלוסיות יעד כבר עשינו פה.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

כן, כן אני רק מציין מאז הפגישה האחרונה ועד –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מה התקדמנו?

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

להיות בטוחים שלא חלו שינויים מאז ה- 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אין בעיה, אוקי. אגב, בפעם שעברה אם את זוכרת הכנסנו את אוכלוסיית היעד בגלל זה, זה היה כן חשוב. מה, תיעדוף.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

מיפוי כל תרחישי הפיקוח, כתיבת עיקרי תפיסת ההפעלה הסתיימה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

סיימתם?

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

את עיקרי תפיסת ההפעלה ועכשיו אנחנו בתהליך של אישור של תפיסת ההפעלה, אישור משרדי ואישור בין הגופים הרלוונטיים אצלנו, שיקבלו בימים הקרובים את הטיוטות. תהליך עדכון הצעת החוק הממשלתית מתבצעת, תהיה התייחסות רחבה בנושא הזה ואנחנו התחלנו בכתיבת המכרז, ישנה התקשרות והדבר הזה נמצא בעבודה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

רגע, שנייה, אתה מדבר על המכרז שנמצא בעבודה?

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

אני מדבר על המכרז שנמצא בהכנה, שהוא בפני עצמו זה –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אבל לפי מה שאמרתם כאן בדיון, אמרתם וכתבתי לי שבסוף מאי המכרז אמור לצאת.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

המכרז ייצא –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

הוא לא יכול לצאת בסוף לפני החוק, זה מה שאמרו כאן, אני כתבתי את זה.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

לא, אני חושבת אז הם אמרו שיהיה מוכן, זה החוק יהיה מוכן בסוף מאי –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כן, הנה, כתבתי את זה בסוף חודש מאי מכרז מוכן לפרסום.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

מכרז מוכן לפרסום אחרי הפרסום יש תגובות, יש מיקוח, יש בחינה, המכרז יהיה מוכן בסוף חודש מאי.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כמו שהתחייבתם, אוקי ומה לגבי החקיקה?

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

לגבי החקיקה הצוות המשפטי תיכף יהיה לו את ה –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אוקי, אפשר תוך כדי אין בעיה, כי אני רואה שהחקיקה פה, אוקי, ההינו בעיקרי תפיסת ההפעלה זה באישור, אבל כתבתם והמכרז כן יהיה מוכן. עכשיו מה לגבי הצעת החוק הממשלתית, איפה היא עומדת?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אני אתייחס בקצרה גברתי, רחל ספירו מייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. יש בהמשך באמת גם שקף של כל מיני סוגיות משפטיות שעלו אגב ההצעות, החקיקה בעצם תהליך החקיקה מבחינת הסוגיות נעשית במקביל, אז אני מבקשת לעדכן גם יש שקף אחר כך על סוגיות משפטיות שלדוגמא שדנו בהם –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אז את רוצה לחכות?

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

רק אני אגיד בקצרה שבעצם תהליך החקיקה אנחנו עושים אותו במקביל לעבודה של צוות תפיסת ההפעלה, יש סוגיות שעוד לא הסתיימו בבחינת המודל ולכן אנחנו עושים את זה במקביל אז לכן אני מציעה להמתין עד ש-

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

את יכולה להגיד לנו תוך כדי אנחנו יכולים לשלב בט"פ משפטים.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אני אומרת שאנחנו עשינו עבודה מאומצת יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים השונים, קיימנו לפחות ארבע ישיבות רבות משתתפים לאורך כמה שעות טובות, עולות הרבה סוגיות משפטיות, אגב המודל של היחידה ואיך הוא יפעל, לרבות הפעלת כוח אזרחי כלשהו בתוך היחידה וצריך לבחון ובחנו חלק וחלק טרם בחנו, חלק החזרנו לצוות של תפיסת ההפעלה ואנחנו עדיין באינטנסיביות רבה גם בימים אלה עובדים על הנוסח, ברגע שצוות תפיסת ההפעלה יסיים את העבודה שלו ויגבש את המודל הסופי –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, לא, אבל סליחה, צוות תפיסת ההפעלה שגם את הצוות שלו יש לי כי אני שומרת כל דף שליה מביאה לי פה, בדצמבר 2021 הציג את עקרונות תפיסת ההפעלה, עכשיו אני במאי 22, מה? בדצמבר, הנה עקרונות תפיסת ההפעלה.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

כן, אז –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

נו, כמה זמן לגבש?

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

אנחנו ממשיכים לעבוד על תפיסת ההפעלה באופן רציף.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כן, אבל זה לא שאנחנו המצאנו איזוק אלקטרוני, האיזוק האלקטרוני כבר נמצא אצל סוהרים, נמצא אצל עצירים.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

אבל עדיין בתפיסת ההפעלה יש גם סוגיות משפטיות.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אין בעיה, אז מה הסוגיות המשפטיות?

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

לגבי הכוח ההפעלה האזרחי, לכוח הפעלה המשטרתי, לכוח הפעלה משרדי, סמכויות עובדי מדינה, סמכויות המשטרה וסמכויות הכוח האזרחי, הנושא הזה נמצא בדיונים וזה –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

בסדר, אבל גם הכוח האזרחי כבר מופעל, מופעל בבתי חולים, אנחנו היינו אני ואיציק שמולי בכנסת ה-20 היינו בקופת חולים מכבי, שאלקטרה מפעילה, נכון, היינו שם בסיור, זה לא המצאנו, יש לכם היום קופות חולים כמעט בכל הארץ, יש בנקים, מי עוד? 

<< אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

רשויות.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

רשויות מקומיות.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

השאלה גם למה לא להשאיר את העניינים האלה לתקנות שיוגדרו אחר כך, כלומר מבחינת החוק כן לקדם את החוק ולהשאיר את כל העניין של סמכויות.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, כי היא אומרת שהמהות –

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אי אפשר, למה?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, המהות היא שבסוף –

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

יש היבטים שדורשים סמכויות מפורשות בחקיקה ראשית, אנחנו עדיין מנסים להבין תוך כדי גם –

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

כמו מה?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אם אנחנו מפעילים כוח תגובה אזרחי, אז מה יהיו הסמכויות שלו, מבררים אם יוצרים איזשהו גורם שיהיה סוג של מברר ושהוא לא יהיה גורם משטרתי שבוחן – 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

את יודעת שאני שמעתי בביקור שלי ב- G1, שתי החברות שיושבות פה אני מכירה אותם היטב, שאפילו לא יושבים איתם ומתייעצים איך הם עושים את האיזוק האלקטרוני, למה? הם מפעילים כמעט בכל העולם איזוק על אלמ"בים, בספרד, בניו זילנד, איפה עוד באיזה מדינות?

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

באנגליה גם לא?

<< אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

פורטוגל.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תגיד את השם והתפקיד שלך בבקשה.

 << אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

יורם לוי G1 מנהל האיזוק האלקטרוני.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

את יודעת שהם לא יושבים איתם, הם מפעילים את זה, מה אתה עושה במדריד שזה המודל שלך? מפעיל על הלמ"בים נכון? נו, למה אתם לא יושבים עם אלקטרה לראות איך הם עובדים עם- איפה אתה, תזכיר לי את המקומות –

<< אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

בכל הארץ עם הרשויות מקומיות, בנקים וכו' - 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

שמגיע כוח אבטחה אזרחי רכוב.  

<< אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

עם הבט"פ ישבנו מספר פעמים.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, אבל משרד המשפטים הוא כותב את החוק.

<< אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

אני יכול להזמין, הם צריכים מה שנקרא לרצות לבוא.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

יש לכם כבר מודלים שקיימים בארץ ובעולם.

<< אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

עם הבט"פ ומשרד הרווחה ישבנו כמה פעמים.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

הבעיה שלכם שנפלתם על יושבת ראש שמכירה אותם מצוין ואני יודעת איך הם עובדים ואם אני הייתי במשרד ממשלתי מה הבעיה להתייעץ, זה לא שאתם מתחייבים אליהם למרכז, להתייעץ, במדריד יש לך אסירי אלמ"ב שזה עובד מעולה.

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אני אבקש להתייחס –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אני לא מבינה את זה וכוח רכוב שעובד בקופות חולים, את יודעת שבקופות חולים הוא מגיע ומרגיע אותם.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

יושבת ראש, צריך להזכיר גם כן שכל התהליך הזה של למידה מהחברות, אנחנו הגשנו אותו ב-2016 עוד כשזה עבר אצלי בוועדה, גם כן הייתם מוזמנים ודיברתם, נעשה פיילוט, אנשי המשטרה נסעו לכמה מקומות בעולם ולמדו –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מה הבעיה להתייעץ.


 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

איך זה עובד, כלומר –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מה מדריד היא לא מדינה מספיק דמוקרטית שאי אפשר -

 << אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

עשינו פיילוט פה בארץ, גברתי, גם אנחנו ונדמה לי גם אתם במשך שבוע ומשהו והדגמנו את כל היכולות גם הטכנולוגיות וגם המבצעיות.

 << אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

אנחנו עשינו במשך מספר חודשים עם המשטרה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מי זה דיבר עכשיו? תגיד רק את השם והתפקיד שלך.

 << אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

אריק רגב, מנכ"ל אלקטרה.

<< אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

אני אומר עשינו פיילוט במשך שבוע ימים.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

עם מי עשיתם פיילוט?

<< אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

עם המשרד לבט"פ, עם אגף המבצעים והמשטרה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

יופי.

<< אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

RFD בסופו של יום רק חברה אחת השתתפה בפיילוט.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אוקי ולמה משרד המשפטים, אבל לא - 
<< אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

אני רוצה להזכיר שלפני הפיילוט הזה, היה עוד פיילוט נוסף של מספר חודשים יחד עם שתי ה- 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אין בעיה, אבל למה משרד המשפטים לא –

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

ברשותכם אני אבקש להתייחס.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כן.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אנחנו במשרד המשפטים גם חבר בצוות תפיסת ההפעלה, צוות תפיסת ההפעלה מבחינתנו בוחן את המודל המתאים לצורך הפעלת הכלי הוא קצת שונה, אפילו פה אולי חבריי ממשרד הביטחון פנים יסבירו את ההבדל בין כלי איזוק אלקטרוני לבין פיקוח טכנולוגי הוא שונה, הוא לא אותו דבר, בכל מקרה אנחנו שומעים ביחד עם משרד לבט"פ בצוות של תפיסת הפעלה, אחרי שצוות תפיסת ההפעלה ואנחנו גם חברים בו, אנחנו במקביל עושים את הבחינה המשפטית של סוגיות משפטיות שעולות אגב זה והדיון נעשה במקביל, זה לא ש –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כן, אבל את מבינה שהדיונים האלה נמרחים חודשים על חודשים, על שנים, מה הבעיה? אני לא מצליחה להבין, את חושבת שהמצאת את הגלגל? את לא המצאת, יש איזוק אלקטרוני ברוב מדינות העולם, במקביל יש מודל הפעלה שקיים בקופות חולים, ברשויות מקומיות, למה לא להתחיל לשבת? אני מבינה שאתם חושבים שהמצאתם את האיזוק האלקטרוני, אבל אתם לא.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

לא, אנחנו בהחלט לא המצאנו ואני אבקש מהמשרד לביטחון פנים להתייחס.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אני רוצה להבין כמה זמן עד שתסיימו את הצעת החוק הממשלתית?

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אז אני תלויה מאוד בצוות תפיסת ההפעלה ובמשרד לביטחון פנים מתי הם יסיימו את העבודה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תגידי, מה? יש לי פה את תפיסת ההפעלה מדצמבר, אמרתי לכם.

 << אורח >> גלי עציוני: << אורח >>  

גברתי, בישיבה הקודמת אמרת שתתקדמי עם ההצעה הפרטית ושהם יצטרפו.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מי את?

<< אורח >> גלי עציוני: << אורח >>  

עורכת הדין גל עציוני מנעמת.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אל תדאגי, אני יודעת בדיוק מה שאמרתי, כמו שאת שמה לב הכול כתוב לי ואמרתי את זה בתחילת הדיון אם לא הקשבת לי.


 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

אני לא הקשבתי, מה אמרת?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כי באת עכשיו.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

כי אני בין דיון לדיון, מה לעשות? יש לנו גם מענקים לאומיקרון.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אני מבקשת שמי שרוצה לדעת מה אמרתי, אני מבקשת לבוא בזמן ואם לא אני אעדכן אותו. בבקשה מה אתה אומר לי על עיקרי תפיסת ההפעלה.

 << אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

אנחנו נמצאים בסבב התייחסות עם כלל המשרדים וכלל הגופים, אנחנו אמורים לסיים את זה בתקופה הקרובה, בימים הקרובים. תפיסת ההפעלה כתובה, תפיסת ההפעלה המסמכים עם כל הקושי ועם כל המורכבות היא לקראת סיום בימים הקרובים.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מסתיימת בימים הקרובים, זאת אומרת שמה לגבי החוק?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אחרי שהם יסיימו אנחנו יש עוד ישיבה – 


 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

(צוחקת)

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

קרן, רק אם את יכולה לצחוק לא ליד המיקרופון.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

יש עוד ישיבה שקבועה אצלנו בהמשך חודש מאי, ברגע שהם יסיימו את המודל תפיסת הפעלה –



 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אבל את מבינה שגם אם המכרז מוכן כפי שהובטח, המכרז לא יכול לצאת לדרך בלי הצעת חוק ממשלתית, אליהם הם אמורות להיצמד.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

המכרז לדעתי אמור אחרי שהחוק עובר.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, הוא לא יכול לצאת נכון?

 << אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

הוא לא יכול לצאת לפני סיום העבודה המשפטית והוא לא יכול לצאת ללא -

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

רק תסבירו לי למה הוא לא יכול לצאת לפני כן?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

המכרז לא יכול לצאת עד שיש חוק.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

אבל עשרה חוקים פרטיים, מה הבעיה?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא קשור, החוק שלכם לא נוגע באיך המכרז יהיה.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

המכרז של ההפעלה? כבר יצא לפני שנתיים.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

כן, מכרז לפני שנתיים יצא.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

המכרז לא יכול לצאת עד שאין הצעת חוק.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

המכרז יצא לפני שנתיים, RFI , מה אתם אומרים לי, את המילה מאי אני כבר שומעת שלוש שנים את החודש מאי.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אוקי, תמשיך.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

רק את המילה מאי.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

יש לך עוד המשך למצגת, נכון?

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

לא, כל הזמן הם אומרים מאי.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

מאי, אבל לא איזה שנה.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

השקפים לגבי מבנה ותפקידי המשל"ט ברמה הפונקציונלית במידה ורוצים להיכנס לזה, אז השקף הקודם רק כדי לתת את תוכנית המימוש, היא מחולקת לשלושה שלבים, השלב הראשון עד 250 זוגות, השלב הבא 500 והשלב השלישי הוא 1,000, התשתיות יבנו לעד 1,000 זוגות לפחות עד 1000 זוגות, כאשר התהליכים מדורגים על מנת לחדד את תפיסת ההפעלה שתוחלט עליה. השקף הבא הוא מציג את תפקידי המשל"ט שיוקם במשרד לביטחון פנים, הכוונה כמובן 24/7 אחר כלל אוכלוסיית המפוקחים. המשל"ט יהיה אחראי לקליטת הזוג המפוקח וסיום הפיקוח, כל הנושא הטכני, בדיקת ישימות וניהול המשל"ט. תהליכי שליטה, הקמת מוקדנים, אנשי משרד, אנשים בביקור חוץ ואנשי משרדי הממשלה והמשטרה ויכול להיות שיצירת דוחות ותחקור.

המרכיבים המרכזיים יהיו תא משטרה שיהיו בו נציגים הרלוונטיים וינהלו גם את הצד המבצעי של המשטרה וגם את הצד הקשר הרציף מול המוקד האזרחי, תא שותפויות שיהיה הגורם המקשר בין המשל"ט לכלל גורמי הממשלה הרלוונטיים, בעיקר לרווחה, מבררים לבירור אירועים שמתעוררים תוך כדי ואחרי בנושא של הפרות טכנולוגיות וכו'. נושא של רישום שזה נושא מאוד קריטי בהפעלת המשל"ט, קיום שגרה מול הנהלת בתי המשפט, ביצוע תהליכי רישום, הקלטות. כוח תגובה אזרחי כפי ציינו, תפקידו יהיה לנהל את השו"ח של הפיקוח ולהפעיל כוחות, הן את הכוח האזרחי והן את הכוח – הוא לא יפעיל את הכוח המשטרתי, אבל הוא ייתן את היכולת –

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

כשאומרים כוח אזרחי, מה הכוונה שלכם? מה בדיוק?

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

כוח אזרחי האבטחה מדלגת על ידי מאבטחים שיהיו בעל נראות ובעל יכולת גישה מהירה.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

כלומר תקימו כוח מיוחד לזה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

יש את זה כבר היום בקופות חולים וברשויות מקומיות.

 << אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

יש כאלה צוותים שפרוסים בכל הארץ, השילוב של כל הדברים האלה מאוד חשוב, אני רוצה להתייחס לזה בהמשך.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כן, היינו אצלו בביקור אני ושמולי.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

בכל הארץ, כן?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, גם, גם באוכלוסייה הערבית, תסביר אריק.

<< אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

אנחנו מחזיקים למעשה צוותים של לוחמים שיש להם הכשרה מאוד ייעודית מיוחדת הם רכובים על אופנועים כבדים, יודעים להגיע לכל זירת אירוע תוך מספר דקות, כאשר החבר'ה הלאה המטרה שלהם זה בעיקר לטפל באלימות, ההכשרה שלהם מעבר להכשרה המשטרתית, אנחנו מתמכים בטיפול בהפגה, או בהרגעה של אלימות, אנחנו רואים את זה בבנקים, בתחבורה ציבורית, ברשויות, ובהרבה מאוד מקומות והיחידה כמו שאמרתי פרוסה עם למעלה מ-120 כלים כאלה ברחבי הארץ ומגיבה תוך דקות לכל תרחיש כזה. אנחנו מטפלים בסדר גודל של 10 אלף אירועים כאלה בשנה.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אני לא ראיתי שהם מצילים שום אלימות בכפרים הערביים.

<< אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

בוודאי שבכפרים, בבנקים, בקופות חולים.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

בנקים זה משהו –

<< אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

אנחנו לא מחליפים את המשטרה.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אלימות נגד נשים זה לא אותו דבר, סליחה, אנחנו לא מדברים על אותם מיומנויות, אנחנו לא מדברים על אותם אנשים, עם כל הכבוד, זה לא אותו דבר.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, אני תראי אני מציעה - 

<< אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

ברור, אני מסכים לגמרי.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

שתזמינו את החברות כנסת, אבל נגיד ראינו את זה גם בקופת חולים, אבל רגע תגיד לי שנייה רגע, בכל מקרה יהיה כוח רכוב שיגיע לאותו מקום שהוא הפר את הצו? איך? כי נגיד בקופת חולים ראיתי שהם באים מרגיעים ואז מחכים עד שהמשטרה תגיע.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

הכוח הרכוב אמור להגיע אך ורק למאוימת, הטיפול המרכזי באירוע יהיה על ידי משטרת ישראל.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

ברור, ברור, אני יודעת, עברתי את זה כבר, אני ראיתי, הם מחכים למשטרה.

 << אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

תפקידו של הכוח האזרחי הוא לקצר לוחות זמנים על מנת לתת תחושת ביטחון למאוימת עד שהמשטרה תגיע.

<< אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

המטרה היא להגן, ממש להגן פיזית באמצעות לוחמים.

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

כן, אבל עדיין התייחסות על עניין הסמכויות –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

הסמכויות הם סמכויות שיטור שנמצאות אצל המשטרה, לא אצל הכוח הרכוב, אני יודעת, תקשיבו עברנו את זה, כל מה שאם אומרים פה, לא נעים לי אתם מתחליפים גם אנחנו מתחלפים, אבל היינו כבר בכל הסרט הזה, כאילו המצאנו פה איזוק אלקטרוני, כוח רכוב, מזל שלרשויות המקומיות ושל הקופות חולים ושל הבנקים שאין להם את הבירוקרטיה שלכם, אם לא גם היום לא היה להם כוח הגנה כמו שיש להם.

 << אורח >> כנרת מגן אלמליח: << אורח >>  

אפשר להוסיף עוד משהו קטן?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כן.

<< אורח >> כנרת מגן אלמליח: << אורח >>  

א' המענה ייבנה בהתאם לאוכלוסייה הייחודית של נפגעות אלימות במשפחה, גם בהיבט של ההכשרה וגם בהיבט של האופן הפעלה של אותה כוח תגובה אזרחי ובין הייתר גם יוגדרו זמני ההגעה, זה משהו שייקבע במכרז בכדי שזמני הגעה באמת יאפשרו הגנה אפקטיבית לאישה, זה משהו חדשני, למיטב ידיעתנו אנחנו מדינה ראשונה שבעצם מפעילה כוח אבטחה אזרחי להגנה על נשים שמעורבות במעגל האלימות במשפחה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

טוב, אני הבנתי את האירוע פה, האירוע כאן הוא משרד המשפטים, משרד הבט"פ לא יוציא לדרך את המכרז ללא כתיבה של הצעת החוק הממשלתית.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

והם לא יכתבו את הצעת החוק עד שלא תסיים המשטרה את המסמך שלו

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אבל אמרת שסיימת, לא?

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

לא, הם עוד לא סיימו.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

האם משרד המשפטים תקוע בגלל שלא סיימתם את עיקרי התפיסה? תגידו לי מי תוקע פה את האירוע? במילים פשוטות.

 << אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

זאת טענתם, אנחנו מסיימים את מסמך התפיסה שעובר שינויים –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אבל כמה זמן? מה דברי רחלי.

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אנחנו העברנו נוסח כבר לכל המשרדים לאחר כפי שציינתי עשינו הרבה ישיבות רבות משתתפים, הנוסח חלק קיבלנו הערות, חלק מהמשרדים טרם העבירו הערות, יש סוגיות שלפחות בישיבה האחרונה ביקשנו לקבל התייחסות ולהבין את תפיסת הפעלה, אי אפשר לכתוב את החוק אם אנחנו לא מבינים את המודל ולכן אי אפשר לצעוד את הצעד הזה של –

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

כמה סוגיות כאלה נשארו תלויים? כי תשמעו אנחנו מכירים כבר, המשטרה מפחדת פחד מוות מהטלת האחריות הכבדה הזו עליה שאולי חס וחלילה ייקרה איזשהו פספוס באמצע, זה היה הדיון מאז שהעברתי את זה בטרומית ב-2016, אני מבינה ולכן הם רוצים כאילו לסגור את כל הפינות של התפעול, כל הכבוד שאתם עושים, אבל אתם לא עושים את זה מהר מספיק. השאלה איזה סוגיות עדיין אפשר לבוא להגיד לי נשארו שתי סוגיות, אז אני אבין -

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כן, מה הם ?

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

נשארו 20 סוגיות אז נבין שגם הלו"ז שאתם נותנים לא אפקטיבי ולא יכולים לעמוד בו, תגידו לנו כמה סוגיות נשארו לא פתירות, או שאתם מחפשים להם פתרון ונבין גם כן המודל הנייר שצריך להסתיים, תגידו לנו זמן אמיתי, מתי זה?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כן, מה הסוגיות אנחנו רוצות לדעת קודם.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

כן, אז אני אתייחס אני אתן כמה דוגמאות, למשל במהלך תהליך של תפיסת הפעלה ואיך המודל יופעל, עלתה השאלה לגבי הערכת מסוכנות, האם יש צורך שבית המשפט יקבל איזשהו מסמך שבעצם יעיד על המסוכנות של אותו אדם כדי לבחון האם יש, עוד פעם זה חדשני, זה עוד לא קיים בחקיקה אזרחית, אני לא מדברת פה על הליך פלילי, אני מדברת פה על הליך אזרחי, אין היום הגדרה של מי זה מעריך מסוכנות, איזה סוג של מסמך הוא מביא בפני בית המשפט ואנחנו זקוקים פה להתייחסות - 

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אבל למשטרה יש כלי קיים, אמנם מדברים, שנייה, לא, לא, לא, יש כלי ויש כלי אחר שקיים במשרד הרווחה, יש תהליך עכשיו שמנסים לאחד לפי התוכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים, יש תהליך שלוקח כבר שלוש שנים, בסדר, את התהליכים אצלנו זה נמרחים, אבל התהליך הזה היה צריך להסתיים, אי אפשר לחכות, אפשר להתחיל עם מה שקיים, כלומר במשטרה יש טופס להערכת מסוכנות, היו התאמה בינו לבין הרווחה, אפשר להגיד אתם רוצים להגיד עכשיו מי יהיה אחראי על ההגשה, האם זה משרד הרווחה, או בתוך המשטרה? בבקשה.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אז אנחנו כבר דנו בזה, בעצם משרד הרווחה יכולים להתייחס כאן, אבל זה לדוגמא סוגיה שעלתה אגב הדיון, האם מתחייב להביא הערכת מסוכנות לבית משפט, האם יש אפשרות להביא מידע לבית המשפט מגורמים ממשלתיים, למשל אם זה אסיר משוחרר אז איך דואגים שהמידע הרלוונטי יגיע ויהיה בפני בית המשפט כדי שהוא יוכל לבחון את הבקשה, אז זה דוגמאות של סוגיות שדנו, חלק מהם יש לנו כבר התייחסות וסיימנו.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

איזה סוגיות לא נפתרו?

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

איך היום עושים את זה? יש היום אסירי אלמ"ב שמשוחררים ויש עליהם ושמים אותם בפיקוח, איך זה היום קורה? כאילו איך השופט מחליט שהמשוחרר הזה הוא מסוכן וצריך לשים עליו פיקוח אלקטרוני?

 << אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >>  

אני רק רוצה לחדד שזה הליך אזרחי אז לא שמים עליו פיקוח, ברגע שהוא אסיר משוחרר ושוחרר וסיים לרצות את עונשו, אין עליו פיקוח, אפשר להגיש בקשה לצוו הגנה בהליך אזרחי ואז מי שמגיש את הבקשה –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

רגע, רגע, רגע, סליחה, עאידה זה לא הוועדה לקידום מעמד האישה, את יכולה גם מדי פעם להכניס משפט.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

חבל שזה לא הוועדה לקידום מעמד האישה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, משנה רק אם אכפת לך שאני אכניס משפט?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

את יכולה להגיד לי מה הם מעבר לעניין של הערכת מסוכנות, מה הסוגיות הקשות? האם כל האירוע הוא בגלל אותם מורחקים שאין להם בכלל תלונה במשטרה? זה הבעיה שלכם שמה? כאילו הרי ברגע שהיא הגישה תלונה אנחנו רוצים שהוא יקבל את האיזוק, אבל אתם באים ואומרים שאין כתב אישום, אין הליכים, כאילו זה מה שתוקע את האירוע?

<< אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >>  

לא.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אז מה כן? מה כן? כי הרי אסירים משוחררים כבר יש להם היום איזוק, כאלה שיש להם כתב אישום יש להם איזוק, זה חלופת מעצר, אז איפה הדבר היחיד שהיה נראה לי שונה מכל מה שקיים היום בארץ, זה אלה שקיבלו צו הרחקה.

<< אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >>  

צווי ההגנה דווקא, כי זה ההליך האזרחי, זאת אומרת יש כאן איזשהו בלבול בהליך האזרחי.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אז זה האירוע?

<< אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >>  

הייחודיות של ההליך הזה כאן הוא בהליך האזרחי, בעצם וגם ממה שאנחנו מכירים מהאיזוקים במדינות אחרות וגם בספרד זה בהליך הפלילי ולכן יש כאן איזושהי ייחודיות במודל של החוק למניעת אלימות במשפחה בגלל שזה הליך אזרחי ולא מעורבת, לדוגמא הערכת מסוכנות שמבוצעת במשטרה היא רק עם הגשת תלונה, צו הגנה לא מחייב הגשת תלונה, יכול להיות שאין גורם מדינתי היום שמעורב בכלל ואנחנו בוחנים גם את המעורבות לעניין הערכת מסוכנות, סאיד יכול להרחיב בנושא על הערכת המסוכנות.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מה תסביר.

<< אורח >> סאיד תלי: << אורח >>  

מה להסביר? כי מה שבעצם שלהבת, שמי סאיד תלי, מנהל תחום טיפול באלימות במשפחה, משרד הרווחה, אז יש פה כמה דברים, קודם כל יש פה את הנושא של הליך אזרחי, שזה אומר שאין בכלל מעורבות של המשטרה, אין תלונה, אין תיק וגם יש מצבים שהאישה וזכותה לא רוצה להגיש תלונה במשטרה ואז בעצם היא פונה בהליך לבתי משפט לענייני משפחה, בתי משפט אחרים שיכולה להגיש בהם בקשה לצו הגנה ושם נבחנת גם בין היתר נושא המסוכנות שיכול להשליך כן, או לא איזוק אלקטרוני. אנחנו מבחינתנו הובלנו פיתוח של כלי, כמו שאמרה חברת הכנסת עאידה תומא, הובלנו פיתוח של כלי חדש להערכת מסוכנות, כבר זה קיים וזה כמובן בשיתוף כל המשרדים, הוא לא רק לאלימות בין בני זוג, כמו נניח הכלי של המשטרה, הכלי כבר נמצא בתהליך הטמעה והכשרה בין-משרדי מאוד רחב, העניין הוא כן בסופו של דבר כרגע גם אנחנו לצד הבט"פ מקימים, בוחנים, כמו שהוקמו בחוק החדש של יחידות האבחון והתאמה לטיפול אז אנחנו בעצם בוחנים לצרף לזה גם את המערך של מעריכי מסוכנות, שהוא גם כן יהיה מערך, זה הנושא שאנחנו כבר קיבלנו החלטה ובוחנים על מנת להיות מוכנים כשיהיו כל הנושאים המשפטיים והמודל ההפעלה מוכן, שיהיה לנו כבר מערך מוכן של מעריכי מסוכנות שיעברו את ההכשרה על פי הכלי החדש.

<< אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >>  

וכחלק מהעבודה על הצעת החוק אנחנו גם כוללים את הבחינה של בעצם של הסדרה בחקיקה של הערכת מסוכנות כזאתי, כי צריך להסדיר אותה אם אנחנו מבקשים להכניס אותה לתוך החוק.

 << אורח >> סאיד תלי: << אורח >>  

אנחנו למעשה כבר במקביל בונים את המודל של הערכת מסוכנות, כלומר הכלי קיים, אלא פשוט נערכים, כי אנחנו יודעים שזה בסופו של דבר יבוא לפתחנו ואז אנחנו צריכים להיות מוכנים עם המערך הארצי של הערכת המסוכנות.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

השאלה שאתם אומרים רוצים להסדיר את זה, אני מכירה הזכרת את החוק שמחייב טיפול לגברים, החוק שאני העברתי ואז הוקמו יחידות מיוחדות שיכולות במשרד הרווחה לעשות את הערכה אם הגבר האלים הוא בר טיפול, או לא ואז ככה והם יספקו את השירות הזה לבתי המשפט שירצו להבין, אתם מנסים להגיד שכדי לעשות הערכת מסוכנות, אתם רוצים לבנות עוד מערך שהוא מערך של אנשים ייחודיים שיש להם את ההכשרה, לפי המודל שיש לכם להערכת מסוכנות ויכולים לספק את זה לבתי המשפט, כשאתה אומר צריך להסדיר את זה, או כשאת אומרת, צריך להסדיר את זה, מה הכוונה? להסדיר את זה מבחינה תקציבית?

<< אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >>  

גם וגם.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

האם מבחינת החוק חייבים להכניס את זה, למרות שאפשר לעשות את זה בתע"ס עד כמה שאני זוכרת, אשר לעשות את זה בתע"ס, לא צריך להכניס את זה לחקיקה, השאלה אם עניין התקציב הוא זה שתוקע את התהליך?

<< אורח >> סאיד תלי: << אורח >>  

קודם כל אני אגיד שבזכות היחידות ובזכות החוק שאת קידמת אז יש לנו כבר, אנחנו לקראת באמת להקים את ה-12 יחידות צמודות בתי משפט, זה יהיו יחידות אזוריות להתאמה ואנחנו כן רוצים להצמיד אליהם, לעלות על המנגנון הזה, אין ספק שיש פה עניין תקציבי לא פשוט, אנחנו מדברים על כמעט 11 אלף פניות לצווי הגנה, אני לא יודע כמה מהם, יש פה –

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

לא כולם יבקשו איזוק אלקטרוני ולא כולם צריכים בדיקת מסוכנות.

<< אורח >> סאיד תלי: << אורח >>  

כן, אני לא מדבר על כולם, אבל עדיין יש פה עניין תקציבי מאוד רציני, יש פה כמובן את הנושא המשפטי של להסדיר מי עושה וכל נושא הערכת מידע על מנת לעשות הערכת מסוכנות, מיטבית, מקצועית, אנחנו כן מוכנים, אבל יש פה כן, צריך להסדיר את זה משפטית וכמובן תקציבית.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

כשהתחלנו לדבר על החוק של טיפול בגברים נאמר לי שהתקציב הדרוש הוא 95 מיליון ₪, בסוף חוקקנו את החוק עם 7 מיליון ₪, אז נו באמת.

<< אורח >> סאיד תלי: << אורח >>  

כן, אבל ה-7 מיליון ₪ -
 
 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

ו-12 יחידות צמודות בתי משפט.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

טוב, אני רוצה לחזור לדיון שלנו, רק כדי שאני אבין כאן איפה אנחנו נמצאים, כי אני אומרת לכם זה לא הולך למקום טוב מה שקורה כאן בין משרד הבט"פ למשפטים, אם בתוך כל הסוגיות שעדיין אתם בשיח, כמה סוגיות עדיין פתוחות? האם זה קשור רק לעניין משפטי? האם זה עניין תקציבי?

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

לא, זה לא רק עניין, זה נגיד למשל, זה גם משפטי וגם תקציבי, יש לפחות שלוש-ארבע סוגיות שכן אנחנו יודעים על השולחן –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

שעדיין לא הבנתי מה הם.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

כן, אז למשל אני אגיד עוד דוגמא –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

הערכת מסוכנות הבנתי, מה עוד?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

צו הגנה להגנת קטין, פה אנחנו צריכים להבין איזה סוג של צימוד כלי שעד עכשיו המודל מדבר על שני צימודים ולגבי קטין אנחנו מתלבטים בכלל האם נכון להכניס למודל, כן, או לא.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אבל יש לך כבר היום שם קטינים, נכון? דיברנו על זה בפגישה, יש היום כשמקבלים איזוק, יש כבר קטינים שיש להם הגנה.

<< אורח >> תמר דורי: << אורח >>  

באיזוק אלקטרוני קיימים קטינים.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כן, נו? 

 << אורח >> תמר דורי: << אורח >>  

תמר דורי משב"ס, יועמ"ש.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

יש היום איזוק שנותנים להגנה על קטינים, לא?

<< אורח >> תמר דורי: << אורח >>  

לא, האיזוק האלקטרוני לקטינים הוא האיזוק האלקטרוני הרגיל, מסגרת מעצר עד תום הליכים, לא במסגרת צו הגנה אזרחי, שני דברים שונים.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, אבל אמרת לי בביקור, שהמשפחה מקבלת הגנה – 

 << אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

מדובר בעצם על הרחקה של מאיים ממשפחה, כלומר לתת גם מספר כלים, מספר מובליים –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

היא מקבלת והילד מקבל.

<< אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

זה נכון.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

נו, אז מה?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אז אני בדיוק מתייחסת לזה, הכלי של האיזוק האלקטרוני הוא שונה, כן, הוא יש איזה מכשיר ויש איזשהו צימוד על האדם ובמכשיר שפה המשרד לבט"פ מציע זה שני צימודים אז אנחנו צריכים לקבל התייחסות שלהם, זה דוגמא, כן, זה לא משהו שהוא לא פתיר, אנחנו צריכים לקבל –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אבל יש את זה כבר, נו-

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אבל לא בצימוד שכרגע מונח על הפרק, זה לא צימוד של JPS זה –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

רגע, מה רצית להגיד? תסביר.

<< אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

שנייה, את מדברת כרגע ממשרד המשפטים, סליחה, על צימוד של מאיים ומאוים.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

נכון.

<< אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

יפה, ברגע שמדובר על מאיים כנגד מאוימת ועוד ילדים ניתן להתקין, כלומר לצמד עוד מספר מוביילים על אותה פלטפורמה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

ראיתי את זה.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אבל השאלה –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

שנייה, לא, אני רוצה לסיים ואז תשאלי –

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אבל זה לא העניין –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אבל, רגע, שנייה אני אתן לך, תסבירי לי אם היום כבר אפשר על אותו מובייל הזה ראיתי גם לפקח גם על הילדים שנמצאים באותו זמן בגן ובבית ספר?

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

כן.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אז איפה הבעיה?

<< אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

אולי מבחינה טכנולוגית נעשה טיפה אבחנה בין הטכנולוגיה הנוכחית שנמצאת ב-JPS לבין הטכנולוגיה ששב"ס משתמשים שאיננה מבוססת JPS והיא מבוססת על טכנולוגיה שמודדת מרחק מבייס סטיישיין, זאת אומרת יש יחידה קבועה בתוך אזור ההגנה ואם הוא מתרחק מאזור שהוגדר כאזור ההגנה שלו, היחידה מתריעה על יציאה מאזור ההגנה. כמה שאני גם מכיר את ה- אין אישור לניטור באמצעות JPS גם בתוכנית הפקא"ל של שב"ס.


 << אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

מה שראית זה את הפיילוט, או מה שראית אצלם זה את הפוטנציאל, בפועל זה עוד לא עובד, בסדר? לא אצלנו ולא אצלם, אין כזה מימוש, אבל יש את האפשרות הטכנית.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אבל יש אפשרות.

<< אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

בוודאי, חד משמעית.

 << אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

הטכנולוגיה היא לא מפרידה בין קטין לבין –

<< אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

אפשר לשים גם 20 בני משפחה.

 << אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

זה מאוד פשוט זה טכנולוגיה שמתקיימת.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

רציתי להבין, ההתלבטות מבחינת הניסוח המשפטי הם התלבטויות של שאלות משפטיות שנוגעות כמה קטין יכול להיות כאילו תחת ה- הם לא שאלות טכניות, האם אלה שאלות טכניות, כי מה שהם אומרים שמבחינה טכנית אפשר לעשות את זה, אז אני מבינה שהשאלות והדילמה והסוגייה היא משפטית שקשורה בזכויות ואחריות כלפי קטין.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

היא גם משפטית וגם טכנית, כי המודל של היחידה שלפחות המשרד לבט"פ הציג בפנינו לא כולל כלי כזה ולכן כדי לקבל את עמדת משרד הרווחה וגם לשקול אנחנו אם זה מותאם לקטין, האם זה נכון לעשות את זה לקטין.

 << אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

מה זה מותאם? בוא נבין רגע, הקטין לא מסתובב עם אזיק או צמיד, הוא מסתובב סך הכול עם סמרטפון.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

עוד פעם אנחנו בעצם מקבלים את המודל של משרד הביטחון פנים, הם מפעילים את זה, זה היחידה שלהם, אנחנו ביקשנו מהם לקבל איזושהי התייחסות האם אפשר לעשות צימוד שהוא לא על אדם, אלא על מקום, אנחנו מקבלים את ההתייחסות שלהם ואחר כך גם הרווחה, גם אנחנו נתייחס לזה, דוגמא לסוגיה גם משפטים גם טכנית, עוד דוגמא, חוות דעת לגבי טווחים, טווח הפרה, טווח אזהרה, גם שאלה שאנחנו ממתינים לצוות תפיסת הפעלה, אם זה יהיה קצין משטרה, מי הגורם שיעשה את זה, מי הגורם שיביא את חוות הדעת לבית המשפט.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אבל אתה מכיר את הטווח, אתה מתעסק עם זה כל הזמן, למה הם לא יודעים מה זה?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

לא, אנחנו יודעים מה זה טווח, מי הגורם שיעשה את זה.

 << אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

הטווח זה עניין להגדרה במכרז, אני לא בטוח בנושא המשפטי אם צריך לכתוב איזה טווח אנחנו נדרוש כטווח ההגנה, הטווח הוא טווח שמושפע מהרבה מאוד פרמטרים, שאנחנו נמצאים עכשיו בנושא של ההגדרה שלו, הוא מושפע בעומס התנועה, הוא מושפע אם זה אזור אורבני, או אזור כפרי –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

נו אבל מה הבעיה להגדיר את זה, נו באמת, מה אני מתעסקת פה זה שטויות, אנחנו שנים על שנים על שנים מורחים את זה, גם בתקשורת ראיתי כבר שהופכים אותנו ללעג, באמת, שלא נדבר על נשים שלא מוגנות, באמת, על טווח, נו אז תסכמו איזה טווח, מה העניין? מילא הקטין אני מבינה הוא גם סוגיה משפטית.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

הם צריכים לסכם מי אחראי לקבוע את הטווח.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, הבנתי, זה כל הזמן, שלא תחשבו אני אתכם כבר באירוע הזה בערך מתחילת הקמת הוועדה, שלא לדבר על עאידה, אוקי, מה עוד? זה באמת קשקוש, סליחה, מה הבא?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

לא, אז, רק עוד פעם, זה הגורם ואז לצורך העניין זה גורם שצריך להגדיר אותו בחקיקה ולקבוע את הסמכויות שלו –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אז הוא ייתן לך את הטווחים ואת תגדירי בחקיקה.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

עוד פעם, עוד דוגמא, כמו שאמרנו בהתחלה, גם ביחידה עצמה הם מבקשים להוציא, או להפריט כמה סמכויות לגורמים פרטיים, זה גם משהו ש-

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מה זה פעם ראשונה שהמדינה מפריטה את עצמה?

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

לא, נכון, לא, אבל אנחנו צריכים להבין אם אנחנו יכולים לאפשר את זה, אנחנו צריכים להבין מה התפקיד, אז עוד פעם אנחנו עובדים בצמוד, אנחנו עובדים עבודה אינטנסיבית, אפילו שלוש ישיבות בשבוע היו לנו ימים כאלה ישיבות ארוכות, אז אנחנו באמת לפחות חברי ממשרדי הממשלה מגויסים לתהליך הזה, מודעים לסד הזמנים הלחוץ, אנחנו עושים את כל המאמץ.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מה עוד הסוגייה לא הבנתי, מה הסוגייה פה? העניין של להפריט משהו שהמדינה עושה? מה זה אנחנו נמצאים בשנות השישים? יש תחום היום שהמדינה לא מפריטה? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

אפשר להגיד משהו?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כן, לא, עכשיו הם, אחרי זה, כן, משרד המשפטים, רגע שנייה.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

לא, אז זה דוגמאות פחות או יותר סיימתי.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, עוד לא סיימתי את הסוגיות, אני הבנתי כרגע שיש לך סוגיה אחת של קטין, אוקי, הערכת מסוכנות, הטווח הזה. 

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

סמכויות של גורמים.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

והפרטה, מה עוד?

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

והיבטים נוספים, עוד פעם, זה גם תלוי באיך המודל יעבוד, מבחינת שמירת המידע במאגרי מידע, הגנה על פרטיותו של בעצם שני הצדדים שהכלי מוטל עליהם, איזה שימוש יעשה במידע, אז גם כאן יש כדי להתאים את המבנה של המאגרים ושל הפרטיות צריך להבין בדיוק איזה סוג של מאגר, מאגר אחד, מאגר שני, איך המידע בעצם יכנס לתוך המערכת שלהם, אנחנו עוד פעם כמו שאמרתי אנחנו עושים את זה במקביל בגלל סד הזמנים, בדרך כלל אנחנו –

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אבל כל זה סוגיות שעדיין לא פתירות?

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

לא, הן פתירות, אנחנו מנסים –

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

יש להם ניסוחים להם?

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

בטח, כפי שאמרתי בהתחלה כבר העברנו נוסח בין משרדי הממשלה, יש נוסח בעבודה.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

 לא, אנחנו יודעים איזה בעיות עדיין קיימות מבחינת חקיקה ואז פתאום הרשימה מתארכת.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

לא, אז עוד פעם, זה לא בהכרח בעיות, זה פשוט סוגיות שאנחנו צריכים להבין עד הסוף את המודל שהוא- העבודה תסתיים על המודל והם יושבים על זה, כמו שחברי כאן אמר ממשרד לביטחון פנים, הם התחייבו לסיים את זה במהלך החודש הקרוב, אנחנו נסיים במקביל ומעט אחרי, ברגע שהם יסיימו אז אנחנו נוכל להבין את ההוראות שיקבעו ולהתאים אותם בהתאם ליחידה ולמודל.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אוקי, מה רצית להעיר, אריק?

 << אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

דיברנו על הנושא של הסמכויות, אז באמת זה נושא שצריך להסדיר, אנחנו שאנחנו מטפלים בבנקים, או מטפלים בקופות חולים, אנחנו נמצאים תחת הנחייה של משטרת ישראל, גם הגופים המומחים וגם אנחנו ויש קריטריונים מה מותר, מה אסור, בהיבטים הפליליים אנחנו מאוד מאוד מוגבלים ופה נצטרך באמת לטפל בסוגיה הזאת כדי שנוכל להיות אפקטיביים, אנחנו לא משנה מי שזוכה בהפעלה של הסיפור הזה, אני חושב סליחה גברתי, רחל, אתם חייבים לרדת לשטח ולהכיר את הטכנולוגיה, אתם מדברים במושגים שהם לא לגמרי מובנים.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

למה את לא יושבת נגיד לבדוק איך זה עובד?

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אז כפי שאמרתי אם צוות תפיסת ההפעלה יסבור שנכון לעשות ישיבה משותפת אנחנו איתם.

<< אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

אנחנו נשמח, אנחנו זה לא מחייב אותכם בכלום.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

זה עבודה של משרד לביטחון פנים.

<< אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

אני בטוח שגם המתחרים שלנו יסכימו לעשות-

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

איזה שאלה אם חברי הכנסת יכולים ללכת. מה הבעיה? למה אתם לא יושבים להכיר, משרד המשפטים? למה אתה לא לוקח אותם שהם יכירו אותם איך זה עובד?

<< אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

משרד הרווחה היה, בט"פ היה, המשטרה הייתה, כאילו מחזיקים סודות מדינה.

 << אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

ניקח אותם, נתאם פגישה ביחד עם משרד המשפטים אצל החברות.

<< אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

אגב, אנחנו יושבים קרוב באותו עיר.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

זה מדהים אותי כל כך הרבה חודשים אתם באירוע ולא חשבתם שנייה ללכת ולראות איך זה עובד? יש שתי חברות.

 << אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

אני חושב שיש כאן עשרות של ניסיון בשטח בהיבט המבצעי וכדאי ללמוד ממנו.

 << אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

גם המבצעי, גם הטכנולוגי, כי כשאת מדברת על האיזוק ולא להבין איך מצמידים לקטין, כי לא מצמידים לו כלום בעצם, זה דברים שצריך לראות אותם בעין להבין את תורת ההפעלה ואז בעצם –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

הם עושים את זה בכל העולם, רק פה הם המציאו את הגלגל של האיזוק.

<< אורח >> אריק רגב: << אורח >>  

יהיה לכם פרספקטיבה הרבה יותר מהירה.

<< אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

אני רוצה אולי לדייק את הדברים, הסיפור הוא עם כל הכבוד, יש כאן סוגיות שהן סוגיות משפטיות מהותיות, הם הרבה מעבר למה שקורה בשטח בסופו של –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מה השם והתפקיד שלך?

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

קרן רוט, מייעוץ וחקיקה פלילי, בסופו של דבר אנחנו מדברים פה על הפרטה של סמכויות שלטוניות.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אני לא מצליחה להבין, תעצרי איפה שאת נמצאת.

<< אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

אוקי.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אוקי, אני ארבע שנים הייתי פה בכנסת ה-20, אין משרד שלא הפריט את עצמו לדעת, אין משרד, ברוך השם לפחות את שב"ס עצרנו רגע לפני שהמדינה רצתה גם להפריט את בתי הכלא ולמדה מה קורה בארצות הברית שזה נהפך ל- כאילו באיזה סרט את חיה? אני מתנצלת שאני משתמשת בשפה כזאת, הרי כל משרד הרווחה מופרט לעמותות, כל משרד החינוך מופרט לעמותות, מה המצאתם עכשיו? אפילו בבט"פ יש חברות שעובדות, אני מצטערת, תקשיבי ובזה זה נגמר, אתם מורחים את המדינה הזאת חודשים על שנים על שנים על שנים על איזוק, כאילו המצאתם איזוק אלקטרוני, בכל העולם יש איזוק לאלמ"בים, כולל את צווי הגנה וצווי הרחקה, לא טרחתם לבוא ולבדוק מול החברה שעושה את זה, היא חברה ישראלית, מילא לא שלחתי אותכם עכשיו לפורטוגל, זה חברה ישראלית שמפעילה את פורטוגל ודבר שני יש עוד חברה שבמקרה אותה הכרתי, כי התעסקתי באלימות נגד צוותים רפואיים, שגם היא יש לה כבר מאבטחים בשטח שמאבטחים את האחות שהולכת לאפליקציה, לוחצת, ברגע שמישהו מאיים לה על השולחן, או הרופא.

אני הייתי שם, ראיתי בעיניים שלי איך זה עובד, אתם יושבים במשרדים ואומרים לי הפרטה, מה? כל המדינה מופרטת, עכשיו נזכרתם שאי אפשר להפריט? אנחנו עושים מעצמנו צחוק וראיתי כתבה לא מזמן של מיכל פ' לדעתי שרק פשוט הופכים אותנו את הכנסת והממשלה הזאת לבדיחה ואני הדבר הראשון שישבתי ב-G1 ישבתי לפני שבועיים, אמרתי להם מישהו מהמשרדים ישב פה? ראה איך אתם מפעילים את המודל בכל העולם? כמה שנים אתה עושה את האיזוק לשב"ס.

 << אורח >> יורם לוי: << אורח >>  

מ-2005.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

פשוט בדיחה, בדיחה, לתת לכם התייחסויות ואז אנחנו הולכים לסיום. בקורונה תוך חמש דקות היה איזוק.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

בקורונה בחמש דקות הצלחתם להעביר את החוק, בעניין הקורונה, כעס עליי אז הסגן השר שאמרתי אולי זה יזרז.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

רגע, רגע, שנייה, אני נותנת סבב התייחסויות, כי רוצות עוד להגיב וגם רחלי תגיב ולא כשרוצים הכול אפשרי.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

אלה שני מודלים שונים וחשוב ל-

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אני לא מדברת עכשיו על המודל, אני מדברת על העובדה, כי שרוצים לעשות משהו עושים אותו מהר כמה שאפשר, בתקופת הקורונה "זבנג" ועבר, ככה זה היה, העבירו אותו תוך שבוע, תוך שבוע, עם כל ההשלכות המשפטיות בנושא הזה, אני חושבת שהגיע הזמן, כלומר אפשר עוד למשוך ולמשוך ולמשוך ולמשוך.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, לא, לא, הבדיחה הזאתי הסתיימה ואני –

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

השאלה מתי תסיימו?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, לא, עכשיו, כן, מה רצית להגיב.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

כן, רק רציתי להשלים את הדברים ונראה לי שמבחינתי סיימתי, אבל כפי שאת אמרת גברתי הפרטה קיימת אז זה לא שאנחנו לא חושבים שאי אפשר להפריט, אנחנו פשוט צריכים להבין בדיוק מה המבוקש ומה כן אפשרי ומה לא אפשרי, אז זה דבר אחד.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

רחלי כמה השנים את עברת וועדות פה?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

ארבע שנים בערך. אוקי, דבר שני שאני כן –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

את יודעת שזה כבר מביך האירוע הזה? אגב, אני לא הטלתי כאן, אל תתבלבלו גם, שנייה, לא הטלתי פה אשמה על אף אחד, על אף אחד, לא על בט"פ, לא על משפטים, אני לא בנאדם שממש לא מאשימה, אני רק אומרת שהשהיית ההליכים כל כך הרבה שנים על דברים שבאמת באמת חצי מהדברים פה הם אפשר לפתור אותם אם רוצים, אני לא מאשימה אף אחד, הדבר היחיד שסוג שהאשמתי, או סליחה אם קצת יותר מידי יצאתי עלייך, אני מתנצלת, אני מתנצלת, אבל זה פשוט בגלל שכבר באמת נמאס לי ואני אומרת לך, אני הדבר הראשון שישבתי, שאלתי אותם למה לא ללמוד? עכשיו אני מבינה את האילוצים, כי אתם משרדי ממשלה, אבל אם לא נבין מה קורה, אפילו להבין אותם אליכם, לא ללכת אליהם, להביא אותם, אם לא נלמד אז אנחנו פה מתבלבלים ואת נמצאת כאן רחלי הרבה זמן בוועדות ושלא תתבלבלו אני לא יודעת אם אתם זוכרות את הדיון שהיה כאן בפברואר, איזה צרחות אני חטפתי פה ובצדק, כי הם נמאס להם, צרחות, שלא לדבר אחרי זה על הרשתות ועל איך אני כאילו באה למשרדים ולא דואגת לנשים, אני שזה מה שהתעסקתי כל החיים שלי בנשים נפגעות אלימות.

 אז ישבתי פה גם הבנתי את הרעש ואת הכעס, אבל עכשיו אני כבר יושבת, נתתי לכם מלא זמן , פברואר היה דיון אחרון, אנחנו במאי עכשיו ואתם נמצאים איתי בדיוק באותה נקודה, נכון התקדמתם, נכון ישבתם, לא מזלזלת בזה, אבל חזרתם אליי לוועדה שאתם עדיין בין תפיסת הביטחון להצעת חוק ממשלתית, אבל הייתי בסרט הזה כבר בפברואר, אז אני מתנצלת בפנייך, אם קצת הגזמתי בתגובה שלי, אני באחרונה שהיא משתלחת בפקידי ציבור, שתדעו, זה בטח אני לא מצפה מכם, אתם מייצגים, אבל זה לא טוב, זה לא טוב.

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

תודה גברתי, אני רק אציין שעוד פעם אנחנו כמו שאמרת אולי זה נראה שאנחנו לא התקדמנו, אבל אנחנו כן עשינו עבודה, אנחנו לקראת סיום, אנחנו מקווים בחודש הקרוב ותחילת יוני, סוף יוני, מתישהו ביוני בכל זאת להביא הצעה מוכנה ואנחנו מקווים שזה באמת יסייע בטיפול בתחום של האלימות במשפחה, עוד פעם אני גם מכירה שבזכות הוועדה –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מה הלוחות זמנים שאת נותנת לי כאן?

<< אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אנחנו אם חברי כאן ממשרד הביטחון פנים אמר שהם יסיימו במהלך החודש האחרון את תפיסת ההפעלה, אנחנו מניחים שבמהלך יוני אנחנו נוכל להביא הצעה מוכנה, כמובן שזה תלוי כאן בשותפיי לעבודה ואני כן חשוב לי לציין שגם בזכות הוועדה ובזכות הדיונים הקודמים גם השתנתה התפיסה, כן, אם בהתחלה השלב הראשון הוא לא היה דווקא לטפל בצווי ההגנה בפיקוח טכנולוגי, אלא דווקא בעצורים, אז אנחנו כבר במקום אחר, ההצעה היא באמת מורכבת, אין מודל כזה במדינות אחרות בעולם שיכולנו ללמוד, יכולנו ללמוד ממודלים דומים, אבל לא זהים ולכן אנחנו כן עושים עבודה ומקווים שהתוצר יהיה טוב ומתאים וייתן מענה ראוי.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אוקי, מה העמדה שלך?

 << אורח >> גד פרישמן: << אורח >>  

אני רוצה למרות כל מה שנאמר כאן והוא אני מבין אותו, אני חושב שצריך לציין את העבודה המאומצת שעושים, לא רק במשרד הבט"פ בהובלת המשנה על ידי ארבעה צוותי עבודה שעובדים בצורה מאומצת, אם זה צוות תפיסת ההפעלה, האפיון הטכנולוגי, הצוות המשפטי ונושא של הכנת המכרז, כל ארבעת הצוותים האלו עובדים באופן מואץ, אנחנו מקיימים פגישות של כלל משרדי הממשלה עם כלל הגופים הרלוונטיים עם משרד הרווחה, משרד המשפטים, משטרת ישראל, הנהלת בתי המשפט וכל הגורמים הרלוונטיים אז נכון שבמבחן התוצאה אנחנו צריכים לסיים את הנושא, אבל כנושא מורכב אנחנו עושים את המאמץ במשרד לבט"פ כדי לקדם אותם.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

משרד הרווחה אתם רוצים להתייחס? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

לא, זה בסדר.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

שב"ס?

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

לא.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אוקי, כן, מי רצה? בבקשה.

 << אורח >> גלי עציוני: << אורח >>  

עורכת דין גלי עציון מנעמת, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה בנעמת. אני מאוד מכבדת את הגישה הממלכתית שלך כבוד היושב ראש, אבל באמת אני חושבת שהגיע הזמן להתקדם, זה שעת רצון, אנחנו לא יודעים מה ייקרה בממשלה הזאת מחר וליטרלי מחר ולכן-

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

זה ליטרלי היום.

<< אורח >> גלי עציוני: << אורח >>  

היום, כן, בכל מקרה השורה התחתונה ואני לא הולכת להתנהל אל משרדי הממשלה כאילו הם שקי חבטות, אני יודעת שיש עליהם המון עומס, אבל זה די ברור במקרים שהם מאוד מאוד מעוניינים אנחנו רואים את זה גם כגופי החברה האזרחית, אנחנו מקבלים בקשה להתייחס לתזכירי חוק תוך 24 ו-48 שעות, ראינו את זה בנושא האזיקונים בזמן הקורונה, זה משהו שהוא באמת בנפשנו ואנחנו לא יכולים לחכות. אני רוצה לתת דוגמא מ-למשל חוק –שגם עשו אותו במהירות מאוד גדולה ודחו את התכולה, גם פה אפשר לעשות את אותו דבר, להתקדם, הרבה מהסוגיות שעלו פה הם כן סוגיות שכבר נדונו בדברים אחרים וגם סוגיות שיכולות כן להיות בתקנות, צריך להתקדם, גם אם התכולה תהיה יותר מאוחרת, אסור לחכות יותר, פשוט אסור לחכות יותר ויוני יהפוך ליולי, או ליוני אנחנו לא יודעים איזה שנה, אנחנו התחלנו את המסע הזה ב-2016, אנחנו ב-2022, אנחנו בממשלה הכי ידידותית לנושא שיכולה להיות, אם זה לא היום, זה כנראה לא יקרה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תספרי לי על זה, אוקי, עאידה את רוצה להתייחס.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

כן, אני רוצה להגיד –

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

בני, אני אתן לך סבלנות, גם אתמול נתתי לך בדיון, תן רגע לעאידה לדבר בבקשה.



<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

כן, כמי שכבר מלווה את הצעת החוק הזה מ-2015 הצלחנו להעביר אותה כבר שלוש פעמים, הצלחתי להעביר אותה בטרומית, אני חס וחלילה לא רוצה להיות תקועה באותו מצב של העברתי בטרומית ומחכה. אני באמת רוצה שנתקדם בחוק הזה ואני מרגישה שאיפשהו אני אתן לכם באמת את הקרדיט על העבודה המאומצת, אני יודעת שהחוק הזה מביא הרבה שאלות, גם טכניות וגם משפטיות לפתחכם, אבל חלק גדול גם כן מהשאלות האלה נפתרו בסוגיות, או בחוקים אחרים שאפשר ללמוד מהם, הסוגיות הטכניות אפשר להיעזר במי שמפעיל כבר שנים וללמוד איך אפשר להתקדם משם. אני חושבת שניתן זמן מספיק כדי ללמוד את כל הסוגיות, אנחנו הובטח לנו שעד סוף מאי יהיה כבר תזכיר ממשלתי. אני מבינה שהתזכיר הממשלתי מחכה למסמך של הבט"פ, או מסמך קבוצת ההפעלה, אי אפשר להמשיך להתבחשש כאילו בסוגיות, צריך לזרז את זה, אנחנו כבר באיחור, בישיבה הזו חודש, אתם בעצם לא אומרים את זה, אתם מבקשים דחייה של חודש. 

	אני מתנצלת, הזמנים שלנו לא כמו הזמנים שלכם, אתם אנשי מקצוע, אתם יכולים, אנחנו הזמנים שלנו פוליטיים, הזמנים שלנו אומרים שאולי לא נהיה פה בעוד חודש, זאת אומרת להתפזר עם העברתי הצעה טרומית, פעם שלישית, זה לא עובד, אני לא מדברת גם על הזמנים של הנשים שצריכות את ההגנה הזו, צריכות את הכלי הזה, נשים נרצחות כל יומיים-שלושה יש עוד אישה שנרצחת, אי אפשר, אני חושבת שחודש זה יותר מידי, צריך תוך שבוע להוציא את המסמך הזה וצריך עד סוף החודש באמת לנסות לסיים את החקיקה, יש דברים שאפשר להעביר לתקנות, אני לא מקובל עליי שאומרים לא את הנושאים האלה אי אפשר בתקנות, כן אפשר בתקנות, ראינו את זה, כפי שניסו לעשות את זה בקורונה, החוק הוא לא עבר תוך שבועיים, אז בואו, בואו תעשו טוב לעצמכם ולא רק לכלל הציבור ולנשים ולכל מי שסובל באלימות, אי אפשר לחכות עוד יותר.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה רבה חברת הכנסת עאידה תומא סולימאן, בני פרץ, הוא פעיל חברתי, תתייחס בשתי דקות.

<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>  

כן, אני רוצה להתייחס ודווקא אני רוצה לחזק –

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

שנייה, שנייה, אני נזכרתי עכשיו גם עניין פרסום התזכיר, צריך לקצר את התקופה, כלומר לא לחכות 45 ימים.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

24 שעות כמו שהם יודעים בעניינים אחרים.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

צריך לבדוק מה הקיצור הכי גדול שהיה ולבקש אותו.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

יפה, כן, בני.

 << אורח >> בני פרץ: << אורח >>  

גברתי היושבת ראש היות ואני מכיר את הכול, אבל אני לא שומע פה את החשיבה הנכונה מה שאנחנו אומרים חשיבה קרימינלית, אדם שמסכן גם יכול לחשוב גם אם תשים לו אזיק, אבל יש לו תנועה חופשית, אבל יש לו הגבלה למרחק לא להיות ליד האישה, או ליד האדם שאותו מסכן, אבל מעבר לזה יש לו תנועה חופשית, אני שואל את השאלה הפשוטה, הוא חייב להיות עם אזיק, כי אם תגידו שתשים לו משהו במכשיר אלקטרוני, הוא ייתן אותו למישהו אחר והם יעקבו אחרי מישהו אחר, אז אני אומר דבר אחד זה עם אזיק, אבל מה קורה, היא שאלה שאלה פשוטה, הקניון נגיד איש כזה שרוצה בקרימינליות לבצע את הפשע אז הוא יחשוב, הוא יודע את הדרך לאן מה אם הולכת קניונים, דברים כאלה, הוא לא מוגבל, סופר, כל הדברים האלה, אז הוא יכול להקדים וללכת לטייל, יש לו חופש, עכשיו מה קורה כשהיא יוצאת והולכת ומתקרבת לקניון, האם אתם מצלצלים אליה ואומרים לך, סליחה, גברתי, אל תכנסי לקניון, מה אתם תנועה שלה? או באים ומגנים עליה אם היא נכנסה, או מיד עוצרים אותה לפני שהוא יתקרב אליה, כי הוא זכותו בחופש הזה, איך אתם תבצעו את זה? כי פה כמו שאני מכיר את המדינה ואיך היא אמרה הלא חוק משנים בשבוע כשרצו בקורונה, אני אומר חוק יסוד גם בשעתיים שינו אותו, אוקי, חוק יסוד, אבל כשמדובר בפרט ובהגנה ובזולת הכול זה בירוקרטיה וסעיף ותת סעיף ותת סעיף שאחר כך יש אלף פרצות וזו השאלה, מדברים כל הזמן על רצח נשים ונשים ולי זה כואב שנשמע, אבל למה לא מבצעים דבר ברור? פשוט וקל, פשוט וקל במעקב אחרי בנאדם מה ההגבלה שלו, אבל אם הוא בקניון ואין לו הגבלה והיא מגיעה זכותה גם ללכת, אבל שילווה אותה אדם, שילווה אותה מאבטח שמה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

בני, תודה רבה, טוב, אני אתכנס לסיכום. קודם כל תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וחברות הכנסת המציעים של הצעת החוק של האיזוק האלקטרוני, תודה למשרדי המשפטים, בט"פ, רווחה ושב"ס וכל המעורבים. אני מציעה כמה דברים שדיברתי עליהם, אחד אני מציעה לחברות הפעילות בתחום, אלקטרה ו-1G שיושבות פה להזמין את חברות הכנסת וחברי הכנסת המציעים, אני כמו שהצעתי אני מציעה למשרדי הממשלה ללמוד מה קורה בשטח, זה בסדר גמור לשבת עם חברות שעובדות, אנחנו עושים את זה בכל משרדי הממשלה, אפשר גם פה ללמוד קצת איך מתנהל מול העולם, אני ראיתי את המודל של מדריד, היה מאוד מעניין, גם בפורטוגל יש מודל מעניין, אנחנו כבר מפגרים מאחור אי שם ומה שעצוב כאן שמי שמפעיל את המודל בצורה כל כך טובה הם באמת זה כבר קיים, אני ל- 1 G נחשפתי לעבודה שלהם בעולם והיא מדהימה ואני לא מצליחה להבין למה מדינת ישראל שהחברה ישראלית מפעילה באוסטרליה וניו זילנד, לא מסוגלת להפעיל את אותו מודל כאן רק בגלל כל אותם שיקולים משפטיים, בואו נתקדם ושלא נדבר על חברת אלקטרה שמפעילה את האופנועים כבר בתוך בתי חולים ורשויות מקומיות ובנקים.

אתם יושבים כאן, סליחה, סוג של- אנחנו כבר, העולם מתקדם, מתקדם ואנחנו מאחור, אני לא מצליחה להבין למה, אם יש אגב, בלי קשר לעולם האלמ"ב, גם חלופת מעצר רגילה, למה לא לתת אזיק לכל מי שיכול לקבל אזיק במקום מעצר בית? הרי אין דבר שיותר אתה יכול לאתר ולשלוט מאזיק, מלשלוח בנאדם למעצר בית שיכול להפר את זה, כי מה לעשות אין לנו מספיק שוטרים, אין מספיק, אז אחד קצת למידה ממה שקורה בעולם ובשטח לא מזיקה לאף אחד, אני בעצמי עשיתי את זה ולמדתי המון, פשוט למדתי, זה רק עוזר. אני שתדעו תוך כדי דיון תכננתי לקבוע הצבעה ל- 24 למאי, לאור העובדה שדיברת על יוני, אני דחיתי עכשיו את זה להצבעה ל- 1 ליוני, אם עד ה-1 ליוני אין תזכיר חוק של איזוק אלקטרוני תהיה כאן הצבעה לפרוטוקול, לא אני אשקול, אוקי, את רושמת אני מניחה, גם חברות הכנסת, אני כבר אומרת לכם, אני קבעתי עם חברות הכנסת, יש גם פתק שעבר, נכון עאידה ודיברנו על ה-24 אבל בגלל שאמרת אנחנו צריכים את יוני, אם ביוני תבואו לפה עם התזכיר חוק, עוד לפני אפילו סבב, תבואו עם התזכיר חוק, תענו גם לעאידה על סבב התייחסויות אם אפשר לעשות קצר ולא 45 יום, אבל תביאו לנו משהו, אנחנו לא נקיים את ההצבעה לטרומיות, יש לכם חודש, זה מספיק זמן, יש כאן כמה סוגיות תפתרו אותם.

היום הרגשתי שבאתי לישיבה ויש לי דז'ה וו משתי הישיבות האחרונות, אני לא מתנהלת ככה, אני יודעת שהממשלה רוצה היא מביאה, אני אתמול אשרתי פה את תקנות מרון, היא דיברה על הקורונה, למה את הולכת רחוק, אני אתמול אשרתי את מרון, תקנות שעשו צ'יק צ'ק אין מה לעשות בגלל אילוצים משפטיים, אילוצים קואליציוניים גם והביאו ואישרנו והמשטרה יצאה לדרך אתמול, אתמול, יצאה לדרך, נתנו סמכויות של אכיפה ובאמת כל הדברים התמודדנו, כי יש לנו אירוע של הילולה שאנחנו חייבים לטפל בו כראוי.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

כי יש רצון פוליטי שם .

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, עזבי את הרצון הפוליטי, צריך להגן על חיי אדם, זה הכי חשוב, 45 נהרגו שם על ההר, צריך להגן.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

גם זה הגנה על חיי אדם.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אז את יודעת מה אז רצון פוליטי, אז אנחנו גם רוצים, גם מבחינה פוליטית החוק הזה חשוב לנו, אבל עזבו את הכול, מה שחשוב זה שניתן כלי טוב, מקצועי, יעיל, שפועל בכל העולם ומדינת ישראל לא נמצאת באירוע, אגב, היא נמצאת רק עם שב"ס, אבל היא לא נמצאת באפשרות של אסירי האלמ"ב, לפחות אלה שמורחקים אחרי ששוחררו וכדומה. אני מבקשת מכם לעלות הילוך, אני אמרתי את זה, אנחנו קצת נראים להגיד וזה אנדרסטייטמנט להגיד שזה נראה לא טוב, זה נראה גרוע מאוד, גרוע מאוד, אני מבקשת מכולם להתגייס לאירוע הזה, אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:49. << סיום >>