פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 39 ועדת החינוך, התרבות והספורט 11/05/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 140 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום רביעי, י' באייר התשפ"ב (11 במאי 2022), שעה 9:29 סדר היום: << נושא >> היערכות מערכת החינוך לקליטת תלמידים מאוקראינה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר סימון דוידסון משה טור פז עלי סלאלחה חברי הכנסת: אלינה ברדץ' יאלוב מיכל וולדיגר מוזמנים: טירה גלינויר – מנהלת האגף לקליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך אריאל וייס – מדריך, מרכז ארצי לחינוך חברתי, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך סיון גולדשטיין הבר – סמנכ"לית וראש חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה אילן ברוש – מנהל אגף חירום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אמציה דויטש – הנהגת הורים ארצית דב ליפמן – חבר כנסת לשעבר, יד לעולים קונסטנטין שוויביש – מנכ"ל איגום - ארגון מורים עולים ד"ר שני בר טוביה – מקדמת מדיניות, פורום ארגוני הפליטים ד"ר יונה שרקי – עו"ד, המרכז למדיניות הגירה אורי סלע – כתב חינוך, וואלה מירי סעדה – מחזיקת תיק חינוך מיוחד, עיריית קריית מלאכי שרה שוויכה – מנהלת בית ספר, חב"ד עקיבא לם – ראש תחום ממשל משתתפים באמצעים מקוונים: רז קינסטליך – ראש העיר ראשון לציון דוברת וייזר – רו"ח, מחזיקת תיק החינוך, סגנית ראש העיר רמת השרון נעם וילדר – עו"ד, המועצה לשלום הילד ייעוץ משפטי: צח בן יהודה מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> היערכות מערכת החינוך לקליטת תלמידים מאוקראינה << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני שמחה לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. התכנסנו היום לדיון חשוב, דיון מעקב, על היערכות מערכת החינוך לקליטת תלמידים מאוקראינה. היה לנו חשוב מאוד לקיים את הדיון הזה היום וזאת מכמה סיבות. קודם כל, אנחנו מבינים שיש כאן שתי קבוצות של אוכלוסיות שלמעשה צריך לתת להן פתרונות שונים או מענים שונים. יש לנו כאן את זכאי חוק השבות שלמעשה אמורים לקבל סל קליטה. לוועדה פנו ספר גורמים בכל מיני בקשות או כל מיני שאלות לגבי ילדים שלא שולבו בגנים משום שלא היה מקום, לא שולבו בבתי ספר משום שלא היה בהם מקום ומטרה היא לראות איך משרד החינוך נערך, כמה הוא כבר הצליח לקלוט לתוך מערכת החינוך והיכן יש עדיין מחסור. האוכלוסייה היא אותה אוכלוסיית פליטים. << אורח >> קריאה: << אורח >> סליחה, הם לא נקראים פליטים אלא נמלטי מלחמה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נמלטי מלחמה. בסדר. נמלטי מלחמה על אשרת תיירות? << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השאלה היא האם יש לילדים הסדר מבחינת חינוך. אם תוכלו להסביר לחברי הוועדה מה ההסדר, איך התכוננה מערכת החינוך לקליטה שלהם. טירה גלינויר, אם תוכלי לתת לנו סקירה. נמצא אתנו גם אריאל וייס שיוכל גם הוא להתייחס. תנו לנו סקירה אחד אחרי השני כדי להסביר לנו היכן עומד הנושא. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> המשרד נערך מראש ולבקשת משרד העלייה והקליטה הוכנה תכנית מגירה לאירוע של קליטה של כ-5,000 עולים חדשים. המציאות קצת השתנתה אבל היינו ערוכים מאוד והיה לנו בסיס לפעולה. בבסיס הפעולה שלנו התייחסנו לשתי קבוצות אוכלוסייה, האחת היא זכאי חוק השבות ועולים חדשים, והשנייה, ילדים שהגיעו כנמלטי מלחמה באשרת תייר. בנינו תכנית עבור העולים שיגיעו הישר למגורי קבע באופן שהמשרד קולט את כל התלמידים העולים, הם נרשמים ברשות המקומית והמשרד מקצה לטובתם את כל המשאבים להם הם זכאים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האם המשרד לגבי חלק מהפניות שהגיעו ביקש להמתין לתחילת השנה ולא הכניס אותם כרגע באופן מיידי? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> לא. לאור המצב המשרד גם התגמש מאוד. למשל אם היה צריך החרגה של ילד בגן מבחינה מספרית, אפשרנו זאת לרשויות מקומיות. כל ילד שהגיע למגורי קבע, לרשות המגורים שלו, קיבל מענה למרות שבשלב הזה של השנה כבר היה די מאוחר. אנחנו כל הזמן בקליטה. עד אתמול נקלטו כ-902 תלמידים עולים חדשים. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מתוך כמה? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> תכף אני אומר. הגיעו למעלה מ-4,000 ילדים. לשוהים בבתי המלון המשרד - בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה, החברה האזרחית, מתנדבים, תנועות נוער, הרבה מאוד גופים טובים וכמובן הרשויות - הפעלנו 42 מוקדים חינוכיים בלתי פורמליים שייתנו גם מענים רגשיים לפי צורך. אריאל וייס מנהל את חדר מצב שהמשרד פתח. כל משפחה שעוברת לרשות, כמובן שהילדים נקלטים במסגרות החינוך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היכן היו מרכזי הקליטה העיקריים? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> היו הרבה בירושלים. סיון, היו כמעט 11 מלונות? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> בשיא היו לנו 40 מלונות בו זמנית, מתוכך 11 בירושלים. היו בנוף הגליל ובנצרת. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> ממטולה עד ערד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל איפה היו המוקדים העיקריים? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> ירושלים, נוף הגליל כולל נצרת, נתניה. נצרת טופלה על ידי נוף הגליל ולכן אנחנו מתייחסים לזה כמקשה אחת. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> דיברתן כאן על שתי אוכלוסיות. אני רוצה לדבר על מישהו שנופל בין הכיסאות. בחול המועד פסח נסעתי לכמה מקומות, בין היתר למעלה אדומים, קבוצה שהרבנית ובר לקחה לאזור אולפנה, שם הם במשך כל חג הפסח, ונתקלתי בבעיה שחוזרת על עצמה שוב ושוב. משפחות שיש להן שני ילדים שכן נקלטו כעולים כי עוד לפני המלחמה ההורים עשו סידורים מול השגרירות ובהחלט נכתבו ככאלה שהם זכאים, ונניח שניים או אחד או שלושה אחרים יותר צעירים – בין היתר אולי בגלל המלחמה לא רשמו אותם ולא הצליחו להגיע לשגרירות או לא משנה למה – שאין להם את המסמכים ואין להם את כל מה שנדרש והם לא פה ולא שם. כלומר, הם לא נמלטי מלחמה על אשרת תייר. הם מקבלים אישור זמני. מה בנוגע לקבוצה הזאת? יש לא מעטים כאלה ונתקלתי בלא מעט כאלה. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אני אענה. אם ההורים של הילדים הם בסטטוס של עולה חדש או עולה חוזר, יש לנו מה שנקרא ילד נלווה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם מטופלים כמו האחים שלהם זכאי חוק השבות? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה להרחיב את אותה שאלה. יש הורים שהגיעו לפעמים גם בלי מסמכים. משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית מבקשים מסמכים, בין אם הם על נישואי ההורים, תעודות פטירה, בר מצווה, שיחה עם הרב או מכתבים מהרב. חלק מהאנשים הגיעו בלי כל המסמכים האלה כי נסו על נפשם. גם זאת שאלה למשרד העלייה והקליטה. יש עיכובים בקבלת אותה תעודת עולה או עולה חדש. אנחנו כאן מדברים על משרד החינוך אבל אין ספק שגם שם נדרש פתרון. השאלה היא קודם כל למשרד העלייה והקליטה לגבי איזה פתרון או איזה מענה ביניים נותנים להם עד להצגת אותם מסמכים. השאלה השנייה היא האם משרד החינוך קולט את הילדים באופן שקולט עולים עד לקבלת אותם מסמכים. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם זכאי חוק השבות. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> את רוצה שאני אתן סקירה על הנושא הזה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בבקשה. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> מה-24 בפברואר עת החלה הלחימה עד הבוקר הגיעו 18,583 עולים מאוקראינה, רוסיה ובלרוס. אלה שלושת המדינות המרכזיות שאנחנו מתייחסים אליהן בסיפור הזה. צריך לומר שבאמת בשונה מעלייה רגילה שנערכים אליה מראש, מכינים את המסמכים ומגיעים אחרי שכבר יודעים שעולים ובהתאם לזה גם מקבלים סל קליטה, כאן היינו במצב אחר ומהר מאוד כמשרד נערכנו למצב הזה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הגירה רצונית ולא בריחה. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> בדיוק. נוצר הדבר הזה שנקרא זכאי חוק השבות כאיזשהו מעמד ביניים, דבר שלא היה לפני כן בצורה הזאת. התהליכים שנתיב עושה לרוב בחוץ לארץ, העברנו גם לישראל. כלומר, בשיא היו לנו ב-14 נקודות שונות משהו כמו One stop shop לשינוי מעמד. מגיעים העולים, נמצאת גם נתיב שעושה בדיקת זכאות היהדות שלהם, נמצאת שם רשות האוכלוסין ונמצאת גם משרד העלייה והקליטה, כדי להצליח בבת אחת להביא אותם מהמצב בו הם נמצאים עד למצב של קבלת תעודת עולה בצורה המהירה ביותר. בנוסף, בסיוע של הסוכנות היהודית כל מי שנמצא במצב הביניים הזה כזכאי עלייה, מקבל ביטוח בריאות. זה לקח כמה ימים – הימים הראשונים - אבל היום אין מישהו שהוא בלי ביטוח בריאות גם אם הוא מגיע והוא עוד לא עולה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אלה שמגיעים עם אשרת תיירות או שאתם נותנים להם מעמד? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תעודת מעבר חד פעמית. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> כל מי שמגיע בצורה מוסדרת, נקרא לזה כך, בין אם זה דרך הסוכנות היהודית או דרך גופים דומים, נעשה תהליך עוד בחוץ לארץ שנקרא Go no go. בעצם נעשית איזושהי בדיקה ראשונית, עוד לא עם כל המסמכים אבל כדי להבין שככל הנראה – ובאמת באחוזים כמעט מוחלטים צודקים – זה אדם שזכאי לעלות ואלה מגיעים ואנחנו מתייחסים אליהם כבר בנתב"ג, מהרגע הראשון, כזכאי חוק השבות ואת שאר התהליך כבר עושים להם כן. הם זכאים למלונות של משרד העלייה והקליטה, הם זכאים לכל הליווי, הם מקבלים ביטוח בריאות והם בעצם נחשבים מהרבה בחינות כעולים אבל את העלייה הם יעשו רק אחרי שהם יסיימו את התהליך. נכון להיום 8,287 שינו מעמד בתוך ישראל, רובם תוך כמה ימים. כלומר, מן הסתם היה איזשהו צוואר בקבוק בתחילת הדרך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מתך ה-18,500 כמה הגיעו כבר עם אישורים ויש להם אישורים? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> 9,235. הם הגיעו כעולים. הגיעו עם אשרות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> וכל השאר שינו מעמד תוך כדי? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עוד 8,000? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> עוד 8,287. אנחנו יודעים היום על 1,061 שטרם שינו מעמד וחלקם כי הם הגיעו ממש בימים האחרונים. רובם כי הם בוחרים כנראה לא לשנות מעמד, כלומר, אנחנו כמדינה כמובן לא מחייבים אף אחד לעשות עלייה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אלה שברחו מהמלחמה ונמצאים על אשרת תייר, מדובר בכ-1,061? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> לא. אלה זכאי חוק השבות. זה עוד לא נוגע במה שחברנו ממשרד הרווחה יספר על כל אלה שאינם נחשבים זכאי חוק השבות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כשדיברת על 8,000 ששינו מעמדם, ממה למה? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> שינו מעמדם מאשרת תייר לעולים. קיבלו אזרחות. קיבלו תעודת עולה. קיבלו תעודת זהות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יש לי לא מעט מקרים. אני לא רוצה לפלוש כי לא מדובר בחינוך אבל אם כבר נכנסנו, אני כן מעלה את זה. לא מעט אנשים ופגשתי רבים שמספרים לי על אותה בעיה, שהיו לו שני ילדים, נוספו לו עוד שניים והוא לא יכול לקבל אפילו סל קליטה בלי אישור שהם משפחה. אפילו לא מוכנים להכיר שהילד הוא שלהם. כבר הביאו תעודת לידה אבל תעודת הלידה היא באוקראינית והם לא יכולים להביא אפוסטיל כי שם יש מלחמה. הם לא יכולים לרשום את הילדים בתעודת הזהות. אם היינו באירוע רגיל ובעלייה רגילה, אני מבינה את מה שהמדינה רוצה לעשות אבל המדינה כבר הביאה אותם לכאן, הם כבר כאן, והקושי שהם עוברים, אי אפשר לתאר אותו. יש להם שני ילדים שכן רשומים ושניים שלא רשומים ואין להם מעמד. הם לא יכולים לקבל סל קליטה מלא כדי להבין לאן הם הולכים. הם לא הלכו למלונות כדי לחסוך למדינה, הם מצאו איזה סבתא, אבא, דודה והם גרים איתם. הם מספרים לי על טרטורים שהם עוברים בין משרד הפנים בתל אביב לבין משרד הפנים בירושלים. הם באמת צועקים לעזרה שנראית לי בסיסית ביותר. איפה משרד הקליטה? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> אנחנו עוזרים. אני חייבת להגיד בכנות שאלה לא נתונים שהגעתי מוכנה איתם בהקשר הזה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני אשלח לך. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> בשמחה. שוב, אני לא רוצה לייצג את נתיב ולא את רשות האוכלוסין אבל העבודה הייתה צמודה והם הגמישו ביחס לשגרה את כל התהליך. כל הדברים הפרטניים, אפשר להתייחס אליהם בהמשך. אני אומר עוד כמה דברים. ביחס לנושא לשמו התכנסנו, אני חושבת שכן חשוב לציין שמעבר לשוני מהעלייה הרגילה, באמת כי האנשים האלה ברחו והם לא תכננו לשים את חייהם כרגע בישראל, נכנסת המורכבות הנוספת - וגם כשנערכנו מראש לא ידענו לצפות אותה – והיא שגברים מגיל 18 עד 60 לא יכולים לעזוב את אוקראינה. המשפחות הצעירות שהן המשפחות הרלוונטיות לכניסה למערכת החינוך, הן משפחות שכיום הן משפחות מפוצלות. כלומר, האבא נמצא באוקראינה, פעמים רבות גם לוחם למען מדינה אחרת, והאם והילדים עושים כאן תהליך עלייה. זאת סיטואציה שהיא מאוד מאוד מורכבת. אנחנו מלווים אותם – משרד החינוך, משרד הרווחה, אנחנו – באופן צמוד אבל זאת מציאות שהיא מורכבת. היכולת של אימא שבשגרה שלה היא לא אם יחידנית ופתאום היא אם יחידנית. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בואו נקל עליה. לא נשים עליה עוד מצוקות. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> את צודקת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> את צודקת. אני מציעה, מיכל, שתעבירי את הפרטים של המקרים האלה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> העברתי את זה לכל גורם אפשרי. בינתיים אין תגובות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תעבירי גם לי. אני אעשה את הפנייה ונראה איך אנחנו מטפלים בזה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רק דוגמה. 11 משפחות מתוך 20 נתקלו באותה בעיה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נחזור לנושא הדיון. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> אני אומר עוד מילה בהקשר הזה. גם ביכולת להתמקם במערכת החינוך – ועוד מעט משרד החינוך ירחיב ויאמר מה אנחנו עושים כמענה ביניים - היכולת להיכנס לתוך מסגרת חינוכית מצריכה ממשפחה לדעת שהיא התמקמה במקום מסוים, להיות בדירה, להחליט שכאן הם נמצאים, להפסיק את הקשר עם כיתת האם שלהם באוקראינה. זה תהליך שהוא תהליך די מורכב והמשפחות מתמודדות איתו בצורה שונה בהתאם לרצונות שלהן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה אנשים יש לנו באשרת תייר והם נמלטו מהמלחמה? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> בוקר טוב. שלום ליושבת ראש הוועדה ולחברים. תודה על ההזדמנות להגיע לוועדה. זומנתי בדקה ה-90 ואני חושב שזה מאוד חשוב להסביר את הנושא. אני ראש אגף חירום של משרד הרווחה והפרויקטור, פרויקט צו השעה שזה הטיפול בכל נמלטי המלחמה באוקראינה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מתי יצא לכם זימון? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אתמול קיבלתי זימון. זה בסדר. אני רק אומר שזה חשוב וטוב. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> אין מצב. כולם קיבלו באותו יום. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אין בעיה. הכול בסדר. אני רוצה לעשות סדר במספרים. נכון להיום בבוקר הגיעו לישראל 28,700 אנשים מרוסיה וחבר העמים ואוקראינה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לפני רגע אמרתם 18,523. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אני עושה סדר בכל המספרים. מתוכם 19,100 מאוקראינה שהם על אשרת תייר והם בהגדרה נמלטי מלחמה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כל מי שהגיע, כולל אלה שזכאי חוק השבות? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> יש שלוש קטיגוריות: עולים, זכאי חוק השבות ונמלטי מלחמה. משרד הרווחה מטפל באמצעות מוקד צו השעה, בשיתוף פעולה עם הג'וינט ומד"א, בנמלטי המלחמה. אלה שאנחנו קוראים להם פליטים בטעות. אני הפרויקטור של המבצע הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הם מונים 28,700? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> לא. הם מונים 19,000. נכון להבוקר, מהטיסה של אתמול. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כל השאר הם עולים? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> כן. כל השאר הם עולים וזכאי חוק השבות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה עולים וזכאי חוק השבות? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> מאוקראינה, 9,300. 18,500 – כולל רוסיה ובלרוס. 9,300 מאוקראינה. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אני רוצה לדייק את נושא הילדים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> המספרים לא מסתדרים לי. אני לא מצליחה להבין בין המספרים האלה. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> אני אעשה הפרדה בין אוקראינה למדינות האחרות. מאוקראינה המספר שאתה אמרת, סך הכול הוא? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> נכון להבוקר, מאוקראינה על אשרת תייר הגיעו 19,000 אנשים. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רק מאוקראינה. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> רק מאוקראינה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רק מאוקראינה 19,000 על אשרת תייר. כלומר, מה שאנחנו מכנים פליטים. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> נכון. נמלטי מלחמה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה זכאי חוק השבות ועולים? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> עוד 9,300. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ומכלל המדינות? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> זכאי חוק השבות ועולים 18,583. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שזה גם מרוסיה ובלרוס. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> כולל ה-9,000 שהזכרתי מאוקראינה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> תתחילי מהתחלה ותגידי כמה אנשים הגיעו בסך הכול. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> המספר הכולל ומתוכו כמה מאוקראינה. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> אתה מתעסק רק באוקראינה. אני מתעסקת באוקראינה, רוסיה ובלרוס. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי. כמה כולם ביחד? << אורח >> קריאה: << אורח >> 28.700. זה הכול. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא בטוח. הם אומרים לא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רק מאוקראינה זה 28,000. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> 36 אלף. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 36 אלף אנשים נכנסו למדינת ישראל. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> אני לוקחת אחריות רק על המספרים אצלי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו כמדינה לוקחים אחריות על כולם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מתוך ה-36,000, כמה מהם זכאי חוק השבות ועולים? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> 18,500. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עכשיו זה מסתדר לנו קצת יותר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בקיצור, חצי-חצי. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> חלק מהם זכאי חוק שבות ועדיין לא קיבלו תעודת עולה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מתוך ה-18,000, כמה הם עולים? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> היום נשארו לנו 1,061 שעוד לא עשו את התהליך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם כן, בערך 17,000 הם עולים. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> מעל 17,000. נכון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> חצי מהנכנסים הם זכאי חוק השבות וכולי ומחציתם נמלטי מלחמה. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> נכון. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עוד שאלה לגבי נמלטי המלחמה. יכול להיות שחלק מהם בסוף כן יימצאו כזכאים או שברור שהם לא? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הם עושים את זה כל הזמן. הם אמרו שמרגע שהם הגיעו לארץ, כבר היו 8,000 שלמעשה שינו את המעמד. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שינוי מעמד זה גם זכאות לעולים. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> כאלה שמטופלים על ידי משרד הרווחה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שהם כאן באשרת תייר. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אני אסביר. מי שהגיע על אשרת תייר, הוא בהגדרה הגיע על אשרת תייר. הוא לא זכאי חוק השבות והוא לא עולה חדש. הוא הצהיר כבר שהוא מגיע לכאן לפרק זמן, לשלושה חודשים. דרך אגב, אין יותר מדי אטרקטיביות לבוא לישראל מסובב אוקראינה. זאת המדינה שהכי פחות מטפלת כמו שצריך בנמלטי מלחמה אבל הם הגיעו בגלל זיקה או קרבה כזו או אחרת או איזה שהם אינטרסים אישיים להגיע לכאן. נכון להבוקר אנחנו במדינת ישראל מטפלים בסדר גודל של 19,000 נמלטי מלחמה. מוקד צו השעה שהוקם באחריות משרד הרווחה, באמצעות סיוע הג'וינט ומד"א, מטפל בהם בחמישה ממדים: סיוע בנושא של מזון, בנושא של רפואה, כולל ביטוח רפואי, כולל טיפול רפואי, בנושא של השמה במקרים של צורך בלינה, בטיפול סוציאלי נפשי ובהשמה במסגרות רווחה. זה פרויקט צו השעה והוא מתוקצב על ידי משרד האוצר ומשרד הרווחה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו מנסים להבין לעניין מערכת החינוך. מתוך ה-36,000 שהגיעו לכאן, בין אם הם עולים, זכאי שבות או נמלטי מלחמה, כמה מהם הם ילדים? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אני אתייחס למה שאני מטפל בו, שזה נמלטי מלחמה. נכון להיום בבוקר מתוכם יש 5,800 ילדים בגילי חודש עד 18. מתוך ה-5,800 – אני רק אציין – קרוב ל-1,920 פנו למוקד בנושא של טיפול רווחתי. מתוכם יש לנו 90 ילדים עם מוגבלויות כאלה ואחרות, נכויות, מוגבלות נפשית וטיפולים שקשורים בהגדרה של ילדים עם צרכים מיוחדים. אלה המספרים נכון להבוקר, מהנתונים של מוקד צו השעה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כמה ילדים במסגרת החינוך? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> זאת סוגיה שנדבר עליה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מתוך העולים וזכאי השבות, כמה מתוכם הם ילדים? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> יש לנו 4,361 שהגיעו לישראל מגיל אפס עד 18. חשוב לציין שיש כאלה שיצאו מישראל ויש כאלה שהם בגילאים קטנים יותר. אם אנחנו מסננים לגילי בית ספר שהיום נמצאים בישראל, אנחנו מדברים הבוקר על 2,585 ילדים. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> את מדברת על בית ספר יסודי ותיכון? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> כן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> את לא כוללת גן ילדים? אנחנו מדברים על גיל 3 עד 18. זה חינוך חובה בישראל. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> אני יכולה להגיד לך שמגיל 4 עד 6 יש 807 ילדים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה חשוב. זה 3,300. זה עוד 800 ילדים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אפשר לחזור על המספרים? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היום יש כ-4,500 ילדים, מגיל אפס עד 18. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> מגיל 3 עד 18 שעלו מה-24 בפברואר מהמדינות הללו ונמצאים היום בישראל – יש לנו 3,390. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 4,361 ילדים מגיל אפס עד 18. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שנכנסו לישראל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שהגיעו ויש להם זכות השבות או שיש להם מעמד עולה. כמה ילדים יש בגיל 4 עד 18? << דובר >> קריאה: << דובר >> בפעם הבאה תכינו טבלה. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> יש טבלה מוכנה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בנתונים האלה את כוללת גם את רוסיה ובלרוס, נכון? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> את יכולה לתת את הנתונים לגבי אוקראינה באופן ספציפי? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> היא אמרה. מתוכם 3,300 הם בגילי בית ספר וגן. מגיל 4 עד 18. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה מתוך ה-3,300 נמצאים כרגע במסגרות חינוך ולכמה עדיין לא נמצאה להם מסגרת חינוכית? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 902 שובצו במערכות חינוך ולומדים. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> צריך להגיד שעוד 450 נמצאים במלונות וילדים שבמלונות עוד לא משובצים במסגרות החינוך. יש להם מענה חינוכי במקום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש כאן עוד 2,200 ילדים שזקוקים למסגרות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שני שליש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אלה זכאי חוק שבות? זה לא כולל את נמלטי המלחמה אלא רק את זכאי חוק שבות ועולים. הילדים האלה מעניינים אותנו, ה-2,200 האלה. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> למיטב הבנתי זה קצת פחות מ-2,000. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אחרי כל החישובים אנחנו ב-2,200. אם הייתם מעבירים אלינו את הטבלאות לפני כן, היה הרבה יותר קל. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> איזה נתונים שתרצו, נעביר אותם בצורה ברורה. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> התחלנו תהליך משותף של הצלבת נתונים על מנת לראות מי מהילדים עדיין לא משובץ וביחד עם הרשויות המקומיות לנסות להגיע לילדים האלה. סיון ואני עושות זאת במשותף. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי זה התחלנו? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> מנהלת האגף לקליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> ואני סמנכ"לית משרד העלייה והקליטה ואחראית על רשויות, ארגונים וקהילה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> סיון, למדתי ממך ש-440 ילדים שנמצאים בתוך ה-1,200 שהם לא בתוך מסגרות, בעצם מקבלים מענה בתוך בתי המלון. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> נכון. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מקבלים איזה מענה חינוכי כזה או אחר. אם אני מוסיפה את ה-440 ל-902, אני מגיעה כמעט למחצית מהתלמידים בגילים האלה שכן מקבלים מענה ומחצית לא מקבלים מענה. הבנתי נכון? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עוד שתי הערות לעניין הזה. קודם כל, החוק מחייב באמנה שישראל חתומה עליה בהקשר של ילדים פליטים שתוך 90 ימים מרגע שילד נמצא בישראל, אנחנו מחויבים לקלוט אותו במוסדות חינוך. אני חוזר לעולים. הרי יש כאן כמה מורכבויות. לילדים האלה יש כבר תעודות זהות וכתובות. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> בדיוק לזה אני רוצה להתייחס. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה משפיע על כל תהליך הקליטה שלהם במוסד חינוכי. הרי בסוף מי שעושה את הקליטה זה לא משרד החינוך אלא זאת הרשות המקומית. היא מחויבת לקלוט ילד שנמצא ברשותה ושם 90 ימים זה לא המספר אלא היא חייבת לעשות זאת מיד. איפה זה עומד? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> אני רוצה להתייחס. את נתוני משרד ההרשמה, בסוף יאמר משרד החינוך. אני רוצה להסביר על התהליך. כל עולה וזכאי חוק השבות שנוחת בנתב"ג מחליט אם הוא הולך לרשות מקומית, למשפחה, למקום שהוא בחר ללכת אליו, או שהוא הולך למלון. הם זכאים לשהות במלון בהתחלה שבועיים ואפשר להמשיך את התקופה לחודש כדי לסייע להם בהליכי הקליטה ובתהליכי ההתמקמות. אלה שמגיעים למלונות מקבלים מענה שבנינו מראש במשותף – משרד החינוך ומשרד העלייה והקליטה - בתוך המלונות. זה ניתן על ידי מורות חיילות, על ידי תנועות נוער, על ידי מתנדבים. על זה ידבר משרד החינוך. זה החלק הראשון. היום מדובר ב-450 תלמידים. צריך לומר שעכשיו לאט לאט מצטמצמים המלונות. התחלנו במספרים הרבה יותר גבוהים. החלק השני. אומרים שיש להם משפחה בירושלים, יש להם משפחה בחיפה, הולכים לרשות המקומית. כל מי שנשלח – כל יום משרד העלייה והקליטה מוציא רשימה שמגיעה במייל לכל מחלקת קליטה ברשות ובה פרטי הקשר של מי שהגיע ב-24 השעות האחרונות לשטחה כדי שתדע הרשות המקומית ליצור קשר עם אותם אנשים, לוודא שהם רוצים או צריכים עזרה בתהליכי הקליטה, רוצים לשנות מעמד, לא רוצים לשנות מעמד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי ממונה על זה ברשות המקומית? הרי יש כאן מקרה גבולי. בדרך כלל כאשר האזרח מגיע לרשות, הוא נרשם ומרגע שהוא נרשם, הוא מופיע בדאטה בייס של הרשות ואז אין בעיה, הרשות מחויבת. אבל כאן זה תהליך הפוך. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> יש כאן שני תהליכים. מחלקת הקליטה ברשות המקומית מקבלת את המידע. אני אומר שמתחילת המבצע הוספנו 45 פרויקטורים. אחד הכלים שיש למשרד העלייה והקליטה ברשויות המקומיות זה פרויקטורים שמתמכים על ידי המשרד והם עובדים של הרשות המקומית במחלקת הקליטה. הוספנו 45 פרויקטורים במימון מלא של המשרד מהם מפוזרים ברשויות אליהם הגיעו הרבה עולים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אפשר לומר כבר עכשיו באיזה רשויות הם מתרכזים בעיקר? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היא אמרה. ירושלים, נתניה, חיפה. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> יש בעלייה הזאת הרבה מאוד קשישים. הם לא מתמקמים באותם מקומות. מבחינת הילדים אני יכולה להסתכל כבר עכשיו. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> הצועדת בראש זאת חיפה. יש את נוף הגליל, נהריה, נתניה. יש רשויות אליהן הגיעו קבוצות גדולות של משפחות צעירות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה שאלות זה בסדר אבל אני רוצה למקד את הדיון ולהחזיר אותו ל-2,200 ילדים שאין להם מסגרת. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> יש כאן שני תהליכים. תהליך אחד קורה ברמת הרשות המקומית. ברמת הרשות המקומית הם מקבלים את הנתונים, בוודאי לגבי כל מי שעושה עלייה דרך משרד הפנים וגם הם מקבלים מאתנו את הנתונים של מי יגיע אליהם בין אם הוא הגיע נתב"ג או בין אם הוא סיים במלון והוא אומר שהוא עובר לרשות המקומית הזאת והזאת ואז אנחנו מעדכנים את מחלקת הקליטה באותה רשות. שם גם נעשית העבודה למצוא את אותם הילדים ולסייע להם להירשם למסגרות החינוך. צריך לומר, ואני בטוחה שמשרד החינוך עוד מעט יתייחס לכך, שהרבה מהם עוד לא רוצים לעשות את זה. דבר שני. דיברנו בינינו המשרדים, מתוך רצון לזהות את המגמות, לא רק את עבודת הרשות המקומית אלא לומר שבואו נבין מי אלהה-1,200 בבתי הספר, או קצת יותר, שלא נרשמו. האם הם ברשות מסוימת, האם הם בשכבת גיל מסוימת, האם הם אלה שמגיעים ממשפחות יחידניות או ממשפחות אחרות, האם הם שייכים לזרם דתי מסוים. כלומר, להבין מי האנשים האלה. בשביל הדבר הזה אנחנו צריכים להצליב נתונים בין המשרדים. כלומר, צריך לקחת את הנתונים שבמשרד העלייה והקליטה, את הנתונים שבמשרד החינוך ולהפגיש אותם. זה תהליך הוא תהליך מורכב בתוך משרדי ממשלה והוא מצריך ועדת העברת מידע. אנחנו כבר החלטנו לעשות את זה ואנחנו בתוך התהליך המשותף הזה בין המשרדים כדי להבין את המגמות ולראות האם יש כאן עוד איזושהי סוגיה משמעותית שצריכה מענה ברמת המדיניות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משרד החינוך, אם אתם יכולים לספר לנו על התכנית שאתם עושים במלונות ולכמה מתוך ה-2,200 ילדים אתם נותנים מענה, לאלו שלא משולבים במסגרות. << אורח >> אריאל וייס: << אורח >> אני קודם כל אסביר את הפעילות. אנחנו הפעלנו את מכרז החירום של משרד החינוך. השעה היא לא שעת חירום אבל זה מצב מיוחד ולכן הפעלנו את מכרז החירום של משרד החינוך. יש לנו איזשהו ספק שנותן לנו את כל המשאבים שאנחנו צריכים. במסגרת הפעלת מכרז החירום בכל מוקד הפעלה שיש במלונות מינינו מנהל מטעם משרד החינוך. מנהל חינוכי. הוא מצד אחד כפוף לממונה מטעם משרד הקליטה ומצד שני הוא אחראי על כל הפעולות החינוכיות שנעשות באותו מלון. אני אקדים ואומר שאנחנו לא בודקים תעודות זהות בכניסה. זאת אומרת, כל מי שמגיע אלינו והוא נמלט מלחמה, עולה, זכאי, לא זכאי. ואני אומר יותר מזה, אנחנו כמשרד החינוך מביאים את ההורים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כאן אתם נותנים גם מענה ל-5,800 ילדים שהם עם אשרות תייר? << אורח >> אריאל וייס: << אורח >> בעיקרון כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מי שמשוכן במלוניות? << אורח >> אריאל וייס: << אורח >> מי שמשוכן במלונות ובמוקדי הפעלה בעיקר. יש לנו כמה מקומות שזה לא רק במלונות אבל רוב המשוכנים במלונות – ותקני אותי אם אני טועה – אלה עולים או זכאים. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> לא רוב. כל. כל מי ששוהה במלונות, זה אך ורק זכאים או עולים. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> נקודות הפעלת החינוך שאצלנו הן במלונות, לא עוסקים בנמלטי מלחמה שאינם זכאי. << אורח >> אריאל וייס: << אורח >> היו ערים כמו באר שבע שגם אליהן הגיעו נמלטים. לדוגמה אשדוד. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> גם אשדוד וגם באר שבע. << אורח >> אריאל וייס: << אורח >> זאת אומרת, אנחנו לא בודקים תעודות זהות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מי שמגיע, מגיע. << אורח >> אריאל וייס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם לוקחים איזשהו מתנ"ס? << אורח >> אריאל וייס: << אורח >> מוקדי הפעלה. מוקדי הפעלה הם המלונות. מבחינתנו כל מלון כזה שהוא מלון של משרד הקליטה, מינינו שם מנהל חינוכי. בנוסף היו לנו מקומות שפחות קשורים למרכז הקליטה כמו בבאר שבע ובאשדוד. כפי שאמרתי, יש לנו עוד כמה מקומות קטנים כאלו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה מקומות יש לכם בסך הכול? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> היו לנו 42 מוקדי חינוך, הפעלה. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> בתקופת השיא. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> בתקופת השיא. 40 בתוך המלונות ושני מרכזים, אחד באשדוד ואחד בבאר שבע, שקלטו גם ילדים שהם לא רק עולים חדשים אלא גם מתארחים ברשות. << אורח >> אריאל וייס: << אורח >> במסגרת ה-42 המקומות האלה, היו עוד מקומות שנתנו שירות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לגבי 40 מוקדי ההפעלה שאתם מנהלנים כרגע - - - << אורח >> אריאל וייס: << אורח >> ניהלנו. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> המספר הצטמצם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה יש היום? << אורח >> אריאל וייס: << אורח >> היום אנחנו מדברים על 12. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> היום יש כבר פחות עולים במלונות ויש פחות מלונות. היום יש 24 מלונות, בחלקם כבר יש מעט מאוד אנשים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה תלמידים וילדים אתם קולטים ב-12 המרכזים? << אורח >> אריאל וייס: << אורח >> אני יכול לומר לך שהיום, נכון לאתמול, יש לנו 582 ילדים מדווחים. לכאורה אמורים להיות קצת פחות. אנחנו מטפלים בילדים שקשורים למערכת החינוך. יש לנו מקומות שהם לא מוקדי הפעלה שלהם אבל כפי שאמרתי אנחנו נותנים להם שירות. לכן המספרים לא זהים במאה אחוזים למספרים של משרד הקליטה כי לנו יש עוד ילדים שהם לכאורה לא רשומים אצלם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מכאן המספר שאני מניחה שהוא בין משרד העלייה לבין משרד החינוך, משום שאם יש לכם 580 ילדים במוקדי ההפעלה פלוס 900 שמסודרים בבתי ספר, אז מדובר כאן על אולי 1,800 ילדים שעדיין אין להם מסגרת. מה קורה עם ה-1,800 ילדים אלה שהם זכאי חוק השבות? שהם עולים? שהם זקוקים לבתי הספר האלה? איך אתם מכניסים אותם לתוך בתי הספר? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אני אתייחס למספר שלם. חלק מהילדים, לדעתי למעלה מ-800 ילדים, הם בגילי אפס עד 3. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון. לכן הורדנו מ-4,360 ל-3,300. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> זה בדיוק מה שסיון התייחסה אליו קודם, שאנחנו בתהליך לראות למה הדלתא לא מכוסה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם לא יודעים מה קורה עם הילדים האלה? << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> אני אגיד על זה כמה דברים. אני חושבת שזה מידע שאתם מבינים אותו ויודעים אותו יותר. יש הרבה ילדים שהם עדיין לומדים ב-זום באוקראינה. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> רוב הילדים. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> הם עדיין לא רוצים בשלב הזה להיכנס למערכות החינוך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש איזושהי הכנה? אולפנים בהם קולטים אותם ללימוד השפה? להכניס ילד כזה לבית ספר בצורה מיידית, אני מניחה שזה בלתי אפשרי כי אין לו מושג בשפה. מה מבחינת האולפנים? איפה הם נמצאים? האם נפתחו כיתות לילדים? תגבורים? איפה זה עומד? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אמרתי בהתחלה שהמשרד כן הקצה עבור הילדים הנקלטים את כל המשאבים הדרושים על מנת שבתי הספר יוכלו לקלוט אותם בצורה מיטבית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה זה אומר? יש אולפן בבית הספר? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> בתי הספר הקולטים קיבלו שעות אולפן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה זה שעות אולפן? כמה שעות? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> זה תלוי בקבוצת הילדים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמה ילד מביא איתו? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> שש שעות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תלוי בגיל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בשבוע? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> כן. שבועיות. כמובן המשרד גם מקצה מגשרים חינוכיים בין תרבותיים ברשויות. חשוב להבין שהרשויות מאוד מאוד מגויסות לאירוע והיכן שצריך אנחנו ביחד באמת בהגמשה וגמישות לאירוע הזה. בהיבט של הילדים האחרים, של נמלטי מלחמה, יחד עם השלטון המקומי וחדר מצב צו השעה של משרד הרווחה בנינו תכנית. אנחנו ממש מקווים שהיא תתחיל כבר לפעול בשבוע הבא. היו סוגיות של ביטוח למרות שהיינו מוכנים מהתחלה להפעיל באותה מתכונת כמו מוקדי החינוך שביצענו במלונות בחלק מהרשויות. בדיוק על אותו פורמט, אני מקווה שבשבוע הבא נוכל כבר להתחיל להפעיל אותם עד שהילדים יוכלו להיכנס למסגרות החינוכיות. אנחנו גם ערוכים לפעילות קיץ, גם עבור העולים החדשים – אולפנים ומענים תוספתיים, טיפול רגשי, חברתי, מעטפת שלמה - וגם עבור הקבוצה השנייה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה להסיט את הדיון גם ל-5,800 ילדים שלמעשה כרגע על אשרת תייר והם לא זכאי חוק השבות והם לא עולים. מה קורה מבחינת מערכת החינוך? אתה דיברת על רווחה, על מעון רפואי וכולי. מה מבחינת מערכת החינוך? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אני אתייחס. קודם כל, אנחנו שומעים את הקושי כבר כאן לגבי עולים וזכאי חוק השבות. תחשבו מה עובר על אותם 5,800 ילדים שהם נמלטי מלחמה והעיסוק המרכזי שלהם זה קודם כל בהישרדות ובמציאת קורת גג. הם לא עובדים, הם צריכים לאכול ובנוסף לכל זה יש 5,800 ילדים שנמצאים במרחב הזה. זה האתגר הראשוני. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ההורים על אשרת תייר לא רשאים לעבוד? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> לא רשאים לעבוד. אסור להם לעבוד. הם על אשרת תייר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל זאת אשרת תייר עם איזושהי חריגה לנמלטי מלחמה. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> הם לא רשאים לעבוד. זו הבעיה המרכזית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> על מה הם נשענים? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> יש כאן הרבה נושאים שהם בצנעת הפרט ואני לא רוצה לגעת בהם. אין להם יכולת השתכרות והם בעצם נתמכים על ידי אותן משפחות שקולטות אותם. כבר עברו חודשיים מרגע שהם הגיעו והנטל הוא קשה מנשוא. רוב הזמן אנחנו מתעסקים בהעברת כסף למזון. זה מעבר לבעיות הנפשיות שאני לא אפרט. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כאילו מכריחים אותם להישען על המערכת. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> הם נשענים על המערכת או על אלה שהביאו אותם וזה יוצר בעיות מאוד מאוד קשות במרחב האזרחי. אני רק אפרט ואומר שרוב נמלטי המלחמה נמצאים בכמעט 50 רשויות ברחבי הארץ ואנחנו יודעים לומר בדיוק היכן הם נמצאים. לנו אין מלונות ואין מקומות אכסון חוץ מכאלה שאנחנו מזהים שם מצוקה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איפה הם שוהים? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> יש לנו 50 רשויות מוגדרות ואנחנו יודעים כמה בדיוק יש בכל רשות. הגדולות שבהן הן חיפה, ראשון, אשדוד, פתח תקווה, תל אביב, אשקלון, בת ים, נתניה ובאר שבע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חצי מדינה. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אני אוסיף ואומר שמי שנמצא במצב של משבר בנושא של קורת גג, אנחנו בהתקשרות עם שלושה בתי מלון, עם מה שנקרא 1,000 מיטות זמינות וכרגע אנחנו בהשמה של 180 משפחות במלונות שלנו, שמשרד הרווחה שכר ומשלם לטובת הנשוא הזה. זאת לא העדיפות אלא המקומות החריגים. לנושא החינוך חשוב לי לומר שאנחנו לקראת הקיץ. תחשבו שכבר חודשיים אותם ילדים – הם לא זכאי מערכות החינוך – בבוקר לא הולכים למסגרות חינוך. הם זכאים רק אחרי שלושה חודשים להיכנס למערכת החינוך ואנחנו עוד שבועיים נכנסים לשלושת החודשים, מה-24 בפברואר 2022, זמן תחילת המלחמה. מה קורה עם שעות אחר הצהריים? כלומר, כל המערכת צריכה לקבל החלטה האם אותם נמלטי מלחמה מקבלים טיפול או לא, ואיזה טיפול. אני חושב שככל שהזמן יעבור המצוקה תהיה גדולה יותר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון. אני רוצה לומר משהו בהקשר הזה. אני חושב שהאינטרס הישראלי הראשון במעלה הוא לשלב כמה שיותר מהילדים האלה במסגרות עכשיו. אני מדבר בטח על העולים אבל גם על ילד שהוא פליט. ילד שעלה לכאן עכשיו עם ההורים שלו – כמה אלפי ילדים כאלה – אם אנחנו נחכה עד הקיץ, עד ה-30 ביוני, משמעות הדבר שיולי-אוגוסט הלכו לו. הוא לא ייקלט במסגרת אחרת. לעומת זאת, אם הוא הגיע עכשיו לרשות, נגיד לנוף הגליל, והוא נקלט בבית ספר יסודי או תיכון, אפילו בגן ילדים, ילדים תוך חודש-חודשיים מתחילים לקשקש את השפה והם הנקלטים הכי מהירים. לכן יש לנו אינטרס ראשון שהילדים האלה יהיו כמה שיותר מהר במסגרות לפני הקיץ. דרך אגב, גם יהיה להם חודש אבל את השנה הבאה הם כבר יתחילו מנקודת מוצא אחרת לגמרי. << אורח >> קריאה: << אורח >> בכל מקרה אנחנו מחויבים לזה לפי חוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל אני אומר שיש כאן גם עניין של לדחוף את זה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא תספיקו. זה עוד חודש. שבועיים. לא תספיקו להכניס את כולם למסגרות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא מצליחים להכניס אפילו את זכאי חוק השבות. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> זה לא מדויק. אנחנו ערוכים. ילדים על אשרת תגייר, בנינו עבורם מסגרת, המשרד תקצב את זה, אנחנו בקשר יום יומי עם השלטון המקומי ובנינו תכנית משותפת. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אני מאשר את מה שהיא אומרת. נבנתה תכנית. היא עדיין לא יוזמה אבל נבנתה תכנית. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> עלתה סוגיית הביטוח ופתרנו אותה. היא נפתרה. צריך גם לשמור על הילדים. אנחנו יכולים להפעיל את המהלך הזה ואנחנו נעשה את זה כבר בשבוע הבא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כלומר, עד עכשיו הוא לא נפתח ועכשיו אתם תפתחו. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> זה לא מדויק. היו שני מוקדים – באר שבע ואשדוד – שעבדו נפלא. צריך להבין שהמשרד כמשרד חינוך היה ערוך מזמן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אם כן, הבעיה הייתה ביטוח. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> כן. גם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> חודשיים לא היה להם ביטוח? לכל הילדים במדינת ישראל יש ביטוח. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> בוא נדייק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין את זה. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אילן יאשר את כל מה שאני אומרת. הייתה סוגיה של הביטוח הרפואי. היא נפתרה על ידי משרד הרווחה. אז הבנו שזה לא מספיק. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> ילד תייר שמגיע לישראל, אין לו ביטוח. משרד הרווחה עשה התקשרות עם חברת טרם וביטח את כל הילדים ואת כל נמלטי המלחמה, לא בביטוח אלא במענה רפואי לכל הבעיות הרפואיות עד גיל 60 ומגיל 60 ומעלה בהתקשרות כפולה במחיר באמצעות חברת ביטוח וקופת חולים. כלומר, הסוגיה הביטוחית לילדים עד גיל 60 נפתרה באמצעות טיפול רפואי לכל המענים. אני יכול לפרט לכם כמה קיבלו עד היום טיפול. כל טיפול כזה יורד מהסל של 4,7 מיליון שקלים לטובת החודש הנוכחי. ומגיל 60 פלוס באמצעות חברת ביטוח וקופת חולים שעשינו אתם גם התקשרות בתקציבים מאוד מאוד גבוהים. הנושא הביטוחי של הבריאות הוא היקר ביותר בכל הפרויקט. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> משרד האוצר תקצב את זה לפני תקופה. איפה זה עומד? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> משרד האוצר תקצב הכול. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> גם ההתקשרות הייתה לפני תקופה - עם טרם לפני כחודש ולגבי ביטוח הראל ולאומית, לפני כשבועיים. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> הביטוח קיים חודש. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה הדבר היחידי שמנע, מה קרה? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> הביטוח שנעשה הוא ביטוח רק לטיפול ב-טרם. חירום. שברת רגל, יש כיסוי ביטוחי לטיפול. זה לא ביטוח שמכסה פעילות שאנחנו מזמינים את הילדים אליה ואנחנו יכולים לדעת שהכול בסדר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לכל בית ספר יש ביטוח מבחינת עצמו. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> נכון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לכל המדינה. לכל הילדים. יותר מזה, הביטוח הזה, גם אם את נוסעת עם הילד שלך לחוץ לארץ והוא נפצע, יש לו ביטוח. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> ו צריך להבין. אלה סוגיות משפטיות הן לא הצד שלי באירוע. יש כאן גם את השותפים שלנו בשלטון המקומי. רצינו לעשות את הדברים בצורה מסודרת יחד איתם ולא להנחית עליהם בגדר קחו ותעשו. לא. זאת שותפות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא תוקפים אתכם. אנחנו פשוט רוצים שהילדים ייכנסו למסגרות חינוך. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> יש הרבה ילדים שיש להם עוד זמן עד שהם יוכלו להיכנס למערכת. אנחנו ערוכים. עשינו מיפוי. יש 15 רשויות שאפשר להיכנס אליהן כבר בשבוע הבא, יש בהם ריכוזים מאוד גדולים של ילדים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת לרגע לעצור את זה כי נמצאים אתנו גם נציגים מהרשויות המקומיות שהייתי רוצה לשמוע אותם, איך הם מתמודדים ואיך ההתקשרות מולם. יש לנו את ראש העיר ראשון לציון רז קינסטליך? הוא ירד מה-זום. הוא ביקש לדבר בתחילת הדיון. אולי אפשר לנסות להשיג אותו. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> הוא אמר שהוא יורד כי אין לו זמן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה לגבי הביטוח. זה תופס גם לגבי ילדים בפעילות שהם עושים אחר הצוהריים? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> כן. הביטוח שעשינו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אם ילד הולך לחוג ספורט, זה תופס? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> הפעילות שאנחנו עושים לילדים, מה שאנחנו מציעים לרשויות, אנחנו רוצים שהאחריות תהיה משותפת אבל לא להטיל על הרשות. אם הרשות בוחרת לארח את הילדים בשעות אחרות שהן מחוץ לפעולות שאנחנו מנגישים, זה שלה. בסוף הוא מנהלת את האירוע. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> אני עדיין לא הצלחתי להבין - ויכול להיות שפספסתי. אני מתנצלת - מה התכנית לגבי נמלטי המלחמה? אתם רוצים להכניס אותם למסגרות הקיימות? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אחרי שלושה חודשים כל הילדים רשאים להיכנס למערכת החינוך וחלה עליהם חוק חינוך חובה. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מדברת על זכאי חוק השבות. אני מדברת על הנמלטים. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אני דברתי על הנמלטים. על ילדים נמלטים, בלי קשר למעמד. אחרי שלושה חודשים כל ילד רשאי וחייב להיכנס למערכת החינוך בישראל ואנחנו נעשה את זה ואנחנו ערוכים לכך. כל מי שנמצא כאן כבר שלושה חודשים, נכנס. בהיבט של שעד שהם יוכלו להיכנס למערכת החינוך, אנחנו בנינו תכנית מסודרת בלתי פורמלית שתתקיים ברשויות עבור אותם ילדים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היא עדיין לא עובדת, נכון? היא לא מתפקדת. כלומר, עד היום, כמעט שלושה חודשים, 5,800 ילדים שהגיעו לכאן פליטי מלחמה לא הייתה להם שום מסגרת חינוכית. בנוסף לכך, יש לנו כמעט מחצית מאותם ילדים שהם זכאי חוק השבות, שהם זכאים לעלייה, שטרם השתלבו בתוך מסגרות החינוך במדינת ישראל. קשה לנו לשמוע את זה. מספר דוברים שנמנים על חלק מהארגונים שעובדים כאן ביחד אל מול אותן אוכלוסיות ביקשו לדבר. ישעיהו יחיאלי. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> הוא עזב מזמן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לצערי היינו חייבים לשמוע לפחות את הרקע כדי להבין. << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> תודה רבה כבוד היושבת ראש. אני מייצג את ארגון יד לעולים. יש לנו צוות של דוברי אוקראינית ורוסית שמטפל בכל עולה. אנחנו מדברים על זכאי שבות. האתגר הגדול ביותר לגבי שילוב במסגרת חינוכית הוא שהם עדיין לא החליטו היכן לגור. כל האנשים האלה, העולים, לא יודעים היכן יש תעסוקה, היכן הם יגורו ועד שהם מחליטים סופית שיש להם מקום מגורים קבוע ברשות כלשהי, אני חושב שאין להם יכולת להשתלב במסגרת החינוכית. לכן אני חושב שחייבים להתמקד בנושא הזה, לעזור להם כדי שיחליטו היכן הם רוצים להיות. אני חושב שבמשך הקיץ זה יקרה ואז יהיו לנו רק שבועות בודדים לעזור להם. חייב להיות מוקד. כולם שואלים אותנו איך הם מוצאים מקום חינוך. לכן חייבת להיות תקשורת עם העולים כך שברגע שהם מחליטים שהם גרים בעיר מסוימת, יש להם יכולת להתקשר והם יכולים להיכנס. האתגר הוא כי הם עדיין לא מחליטים על מקום מגורים קבוע ולכן הרשויות לא יכולות לעזור להם וכך גם משרד העלייה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני לא חושבת שזה בהכרח נכון משום שאם צמצמו את המוקדים ואת המלוניות מ-48 מוקדים ל-12 מוקדים, זה נשמע שדווקא כן מתחילים לשכן אותם ברשויות המקומיות בצורה מסיבית. יש איזשהו סוג של צמצום. השאלה היא מי בתוך הרשות המקומית מתחיל לתכלל את זה ולהבין. בסופו של דבר יש חוק חינוך חינם, חוק חינוך חובה. אם הם במעמד של עולים, הם חייבים לשלוח את הילדים שלהם למסגרת החינוכית. << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> לכן חשובה התקשורת. הם לא יודעים מה לעשות ואיך לעשות. אנחנו כל הזמן מקבלים שאלות ופניות איך מוצאים את בית הספר הנכון וכולי. אין לי ספק שיש את השירות הזה אבל חייבים למצוא את הכיוון. הדבר השני. בנושא הפעילות שיש להם, ויש המון פעילות, אני רוצה להמליץ להתמקד בנושא של השפה. יש המון כיף, יש המון דברים שעושים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 6 שעות שבועיות של אולפן, האמת היא שזה מאוד יפה. << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> אבל במלונות וכולי אין להם את זה. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> עשינו פעילות טרום אולפנית. יש לנו מורות חיילות של האגף. << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> אנחנו שומעים על הבעיות של השפה. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> יש פעילויות של משרד העלייה והקליטה בתוך בתי הספר אחרי שמקבלים את השעות. << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> זה הדבר החשוב ביותר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני שוב חוזר לספורט. מערכת הספורט קלטה את העולים בצורה מדהימה. עשיתי איזו עסקה עם מרכז הפועל ומכבי, בשני המרכזים האלה, כל האגודות בכל הארץ מקבלות ספורטאים צעירים ללא תשלום, קולטים אותם באגודות והיום מתאמנים מאות ספורטאים צעירים שהגיעו מאוקראינה. גם מכון וינגייט, המדינה, משרד הספורט שיכן כ-45 ספורטאים. ביום ראשון את תראי את זה. הוציאו 45 ספורטאים מהאקדמיה ושיכנו עולים מאוקראינה שגרים ב-וינגייט ומתאמנים. המערכת הספורטיבית, החינוך הבלתי פורמלי ידעה לקלוט אותם מאוד מאוד מהר. זאת גם שפה. הם מתאמנים עם ישראלים וזאת הדרך ללמוד את השפה. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> אני כן רוצה לומר שיש הרבה משפחות שיוצאות מהמלון לדיור זמני בעיר בה הן מתכננות לגור. הם למשל יודעים שיש להם קרובי משפחה בראשון ושם הם רוצים להתמקם ולכן הם קודם כל עוברים לקרובי המשפחה כדי שתהיה להם את היכולת בצורה נוחה ויום יומית לחפש את הדירה. בית הספר, ודאי בית הספר היסודי, הוא הדבר שסוגרים אותו בסוף כי זה תלוי השכונה בה ימצאו דירה והם עוד לא שם. בהרבה מהמקרים הם עוד לא שם. שוב, עלינו האחריות כמובן ואנחנו לוקחים אותה לצמצם את המספר הזה ולהבין בדיוק מה הסוגיות אבל אנחנו כן יודעים שגם כשיוצאים מהמלונות, הרבה מהמשפחות עדיין אצל קרובי המשפחה בחיפוש דירה בעיר בה הם רוצים לגור. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> יש עוד תופעה שאנחנו נתקלים בה. גם אם הם רוצים להירשם לבית הספר, הם מבקשים או לשחרר את הילדים מוקדם על מנת שהם ילמדו ב-זום עם ארץ המוצא, או אם אנחנו יכולים לאפשר לילדים נניח משעה 11:00 עד 14:00 לשהות בבית הספר אבל ללמוד ב-זום עם ארץ המוצא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> את מדברת על זכאי חוק השבות? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> דוקטור שני בר טוביה מפורום ארגוני הפליטים. << אורח >> שני בר טוביה: << אורח >> בוקר טוב. אני מברכת על השאלות החשובות שחברי הכנסת ויושבת ראש הוועדה מעלים. היו כאן מספיק שאלות נוקבות ולא נשאר לי הרבה להוסיף מעל זה. אני רק רוצה לחדד את מה שאמרת ואת הפליאה שלך על כך שבחלוף חודשיים עדיין לא הולכים לכיוון של אשרות עבודה ולהצטרף לקריאה של יותר ויותר חברים מהממשלה – גם השר נחמן דיבר על כך לפני יום-יומיים – שהגיע הזמן. ככל שעובר הזמן, גוברים הצרכים של הילדים האלה ושל ההורים שלהם שצריכים איכשהו להתפרנס. מסתמן שזה לא כמו שחשבו בהתחלה שהם כאן לדקה או שתיים ולאחר מכן יוכלו לחזור. זה נכון לגבי הילדים והצורך לקלוט אותם במערכת החינוך כולל קליטה אקטיבית של ילדים שהם גם עם רקע הגירתי וגם עם רקע טראומתי. זאת אומרת, זה שילוב. ילדי פליטים באים לא רק עם הצרכים שלרקע הגירתי יוצר, אלא גם עם הצרכים שרקע טראומתי יוצר. יש לזה משמעות מבחינת המענים שהם זקוקים להם. אם כן, גם מבחינת הקליטה במערכת החינוך, גם מבחינת העניין הזה של אשרות עבודה, צריך כנראה לעשות חישוב של מסלול מחדש אחרי שכבר חלפו חודשיים ולא נראה שהמצב באוקראינה עומד להשתפר בקרוב. אני מברכת על הקולות בכנסת ובממשלה שמבקשים את שינוי התפיסה הזאת ואני קוראת לוועדה להצטרף לקולות האלה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מישהו יכול להוסיף לנו לגבי אשרות עבודה? חסרים כל כך הרבה עובדים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אולי נציג משרד הפנים. לא נמצא כאן נציג משרד הפנים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש כאן מישהו שיכול לענות על זה? << אורח >> שני בר טוביה: << אורח >> אני יכולה לומר שעד היום כל הקריאות בנושא לשרת הפנים נענו בסירוב כולל גם באמצעות עתירות בבתי המשפט. היו פליטים שעתרו וביקשו באמצעות בית המשפט אשרת עבודה. עד היום המדינה עומדת בסירובה, משרד הפנים עומד בסירובו, למרות ששרת הכלכלה הביעה תמיכה בכך, הכנסת מספר פעמים הביעה תמיכה בכך, וגורמים במשק קראו לשרת הפנים לאפשר להם לעבוד כי כרגע המשק צריך את זה. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אני רק אציין שמרבית מנמלטי המלחמה אלה הן נמלטות מלחמה וילדים, למעלה המ-75 אחוזים. אנחנו הגשנו בקשה לאפשר להם לעבוד בבתי אבות, בדיור מוגן, בסיעוד ואנחנו ממתינים לתשובה. בסך הכול זה גם מתחבר עם הצורך שלנו כמשרד הרווחה לכוח אדם במקומות האלה. יש לנו פער אדיר בכוח אדם וזה כוח אדם שיודע לעשות זאת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בוא אני אספר לך משהו. היום כמעט ואין ענף במשק שלא מצפה לעובדים. כל ענף. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> כרגע אני באה מדיון שמצמצם את מספר העובדים הזרים. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> על המספר שנתתי, ה-902, את יכולה להוסיף גם 230 ילדי נעל"ה שהגיעו. חשבתי שישעיהו ידבר על זה אבל הוא יצא. אם כן, עוד 230 ילדים שהגיעו דרך תכנית נעל"ה. בסך הכול נקלטו ילדים במערכת החינוך מ-78 רשויות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 230 ילדי נעל"ה זה בערך 10 קבוצות? הם נקלטו בכפרי נוער? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> בכפרי נוער. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה לתת לקונסטנטין שוויביש, מנכ"ל איגוד מורים עולים, את ההזדמנות להתייחס. אגב, יש כאן עוד שאלה. אנשי חינוך והוראה, עולים, זכאי חוק שבות שלמעשה אולי כן יכולים להשתלב במערכת החינוך ואיך פותחים בפניהם את תכנית הלימודים או את האקדמיה להוראה ומסייעים להם גם להיקלט כאן מבחינת עבודה. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> שלום. שמי קונסנטין שוויביש ואני מנהל איגום, איגוד מורים עולים. הערה אחת לגבי בתי מלון. בעיניי זאת החלטה שרירותית של שרת הקליטה לסגור בתי מלון לעולי רוסיה, אלה שעולים מרוסיה עצמה. הם לא באים מתוך מלחמה אבל הם פליטי מצפון, הם פליטי כלכלה. אני לא רוצה להרחיב על המשטר ברוסיה כי שגריר רוסיה כבר יצא פעם אחת מהכנסת אבל בכל זאת עולי רוסיה מהווים חלק משמעותי מאוד מעולי חמ"ע ולא לתת להם היום אפשרות להשתכן בבתי מלון בעקבות נתונים מפוקפקים אשר גרמו לשרת הקליטה לקבל את ההחלטה הזאת, בעיניי זאת ממש שערורייה. נחזור למערכת החינוך ויש לי חדשות למשרד החינוך. אתם אחראים היום גם על ילדים בגילי אפס עד שלוש. לא עד גיל ארבע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אחראים אבל לא על פי חוק. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אחראים. לכן כאשר אתם מדברים על קליטת תלמידים עולים או תלמידים פליטים, צריך לדבר גם על ילדים בגילים אלה. אני מרגיש דז'ה וו מאוד חזק מכיוון שלפני 30 שנים ישבתי בוועדת הקליטה ובוועדת החינוך בכנסת ודיברו גם על מורות חיילות ועל האגדה האורגנית הזאת שילדים בעוד חודשיים מקשקשים בעברית. כל זה לא נכון. ראשית, מורות חיילות עוזרות לקליטת ילדים כמו שבאותה מידה אני יכול לעזור לאסטרופיזיקאים במעבדה בארצות הברית. אין תועלת. שנית, הילדים לא מקשקשים בעוד חודשיים בעברית אלא נהפוך הוא. ילדים שעברו טראומה של מלחמה וטראומה של הגירה, הם גם נכנסים לטראומה שלישית והיא טראומה לשונית. הם נכנסים לסביבה שלא דוברת את השפה שהם מכירים ואין להם מושג שיש שפות שונות. אני מדבר על ילדים בגיל שנתיים, שלוש וארבע. מכניסים אותם באותן מסגרות דוברות עברית כאשר אנחנו כבר 30 שנים – כשאני אומר אנחנו, אני מדבר על איגוד מורים עולים ויש עוד מסגרות– מדברים על דו לשוניות ואנחנו עושים זאת ויש לנו ניסיון רב שנים בקליטת ילדים עולים. אנחנו יודעים איך לקלוט ילדים עולים בלי טראומה לשונית. אנחנו פנינו לכל המסגרות - אני חושב שרק לנשיא המדינה לא פניתי בקריאה זאת – לתת לנו אפשרות להשתתף במאמץ כי אנחנו רוצים שהילדים וההורים שלהם יישארו כאן. יכול להיות שאני מאוד ציוני אבל כוונתי שהילדים יישארו כאן ולא יחזרו הביתה, לא לאוקראינה, לא לרוסיה ולא לבלרוס. אנחנו לא עושים שום דבר על מנת שזה לא יהיה. קליטה מוצלחת היא קליטה כאשר ילדים נקלטו וילדים באים מאושרים לבית הספר, לגן ובחזרה הביתה. ההורים יכולים לעבוד בהיי-טק במשרות טובות ביותר אבל אם לילד לא טוב בגן, הקליטה לא הצליחה. הורים יכולים לא להיקלט במקצוע שלהם אבל אם הילדים מאושרים, גם הם מאושרים. לכן אני שוב קורא לרשויות, למשרד החינוך ולמשרד הקליטה לתת אפשרות לקלוט ילדים במסגרת דו לשוניות, במיוחד לגיל הרך. הרשויות רואות את העולים כנכס שלהן ולא נותנות להתקרב אליהם. אני גם כתבתי לוועדה. בחיפה היה יריד תעסוקה וקליטה. השתתפו בו רק גורמים עירוניים. כאשר ביקשנו להשתתף ולהציג גם מקומות עבודה לעולים ולזכאי חוק השבות – כי כמו שאמרנו, כולנו עוסקים בזה – לא נתנו לנו להיכנס אלא רק לגורמים מקומיים. זה מונופול והרשויות המקומיות כרגיל רוצות לשלוט על כל דבר ודבר ולכן לא נותנים אפשרות לגורמים אחרים. יש רשויות שלא מאפשרות אפילו למשרד הקליטה להיכנס לבתי מלון כי זה שלהן. בנהריה, נהפוך הוא. נהריה וראשון, אלה דוגמאות לרשויות מקומיות שקולטות ילדים יחד עם גורמים מקומיים מהחברה האזרחית. לכן אני מאוד מבקש לתת אפשרות למסגרות דו לשוניות להשתתף במאמץ הלאומי לקליטת ילדים עולים והורים עולים, מורים עולים וגננות עולות בפעילות שלנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אני רוצה להעלות ב-זום את הקונסול הכללי של אוקראינה בישראל. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> הוא יצא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תבררו אם הם עדיין רוצים להתייחס ואם כן, נעלה אותו. זכות הדיבור ליונה שרקי, המרכז למדיניות הגירה. << אורח >>יונה שרקי: << אורח >> תודה. שלום רב. שמעתי לא מעט ממה שנאמר כאן ואני רוצה להאיר את תשומת לב הוועדה לסוגיה שאני חושב שהיא חשובה. מלבד ילדי עולים חדשים שמגיעים מאוקראינה ומרוסיה, יש להם גם הרבה מאוד ילדים שאינם זכאי שבות והם מגיעים לכאן תחת הכותרת של פליטות או של מקלט זמני. השאלה שצריכה להישאל היא מה תוכן הלימודים שהילדים האלה מקבלים. מלבד הסוגיה של המסגרות של איזו מסגרת הילדים האלה מקבלים בישראל, יש גם את השאלה של התוכן. בסופו של יום, ילד כזה שמגיע לישראל, אין שום אינטרס להנחיל לו תכנים כמו חגי ישראל, כמו נושאים אזרחות ישראלית, שפה עברית וכן הלאה. בסופו של יום הילדים האלה נמצאים כאן באופן זמני, הם נמצאים כאן במקלט, אנחנו מארחים אותם אבל חשוב לחשוב על כך שלטובתם צריך לשמר את התכנים הייעודיים שהיו אמורים להתקבל אצל אותם ילדים במדינות המוצא שלהם. אני חושב שהדבר הזה נאמר על ידי ארגון המורים העולים. יש כאן סוגיה של טראומה של שפה אבל הסוגיה הזאת עולה עוד יותר כאשר אנחנו מדברים על ילד שנמצא כאן באופן זמני, שאין כל עניין להכניס אותו לטראומה של שפה ובוודאי לא לטראומה תרבותית וכן הלאה. אני מעלה את הנושא הזה מכיוון שנציגת משרד החינוך העלתה כאן את דרישת ההורים שהילדים יקבלו במקביל אפשרות להתקשר עם מערכת החינוך במדינות המוצא. הדבר הזה יוצא ברמה המקצועית - אבל גם מצד ההורים - שאכן הילדים האלה נמצאים כאן באופן זמני והם צריכים לקבל חינוך אוקראיני. אם יש לנו כאן נשים אוקראיניות שמגיעות על בסיס פליטות ושצריך לתת להן פרנסה, אפשר לחשוב על איזשהו מנגנון של שילוב הצרכים האלה. לראות מי מהנשים האלה במקצוען הן נשות חינוך ולראות כיצד ניתן לעשות את השילוב הזה כאן, כמובן בשיתוף פעולה עם שגרירות אוקראינה בישראל, עם שגרירות רוסיה בישראל, עם משרד החוץ הישראלי, עם משרד החינוך הישראלי וזאת על מנת לשלב כאן כוחות. אני חושב שצריך לחשוב על איזשהו מנגנון, על פרויקטור שיתכלל את הסוגיה של החינוך לילדי זרים בישראל ובפרט ילדים שנמצאים כאן באופן זמני תחת הכותרת של מקלט. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משרד הרווחה, האם נעשתה איזושהי חשיבה מול משרד החינוך לאיתור מורים אוקראינים מבין נמלטי המלחמה? אולי הקמת שני מרכזים, אחד בדרום ואחד בצפון ולשלב שם את אותם 5,800 ילדים? כלומר, זה מספר מאוד גדול של תלמידים שצריך לשלב, בין אם זאת שפה כי אולי ההורים לא בהכרח ירצו שילמדו בשפה העברית, פתאום עכשיו להתחיל אולפן במחשבה שאולי בעוד שישה חודשים בעוד שנה הם יוכלו לחזור לארץ מולדתם. אני מניחה שהם צריכים להשלים בגרויות בארץ מולדתם. כלומר, ניסיון של בנייה של נגיד שני מוסדות חינוך אוקראינים בישראל עם אנשי חינוך. הרי רוב נמלטי המלחמה, אני מניחה שהן נשים ואני מניחה שנצליח למצוא מספר רב של אנשי הוראה. אפשר אולי בשילוב עם מוסדות פרטיים ועם איגוד מורי העולים - שאני מניחה שהם דוברים את השפה – לשלב כוחות עם הקונסוליה כדי לקבל את מערכת השעות או את מערכת החינוך שלהם. כלומר, נעשה איזשהו ניסיון לשילוב, למצוא פתרון כזה מחוץ לקופסה? מדובר כאן ב-5,800 ילדים וזה אומר לפחות שלושה בתי ספר. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> התשובה היא לא. אני אגיד מה כן. נעשתה עם משרד החינוך עבודה ממש טובה של בניית תכנית. צריך להבין שמי שזכאי, הוא זכאי רק אחרי שלושה חודשים. מה קורה עם אלה שהגיעו אתמול? אתמול הגיעו 70 ילדים, לפני שבוע הגיעו 1,000 ילדים והם צריכים לחכות עכשיו שלושה חודשים. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אבל בנינו את המעטפת. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> לא סיימתי את הדברים. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> רק 1,225 ילדים מוכרים. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> לא סיימתי את דבריי. אני רוצה לומר לזכות משרד החינוך שכן נבנתה תכנית משותפת והיא תצא לפועל בימים הקרובים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> התכנית המשותפת הזאת, היא תכנית של מערכת החינוך הישראלית? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה למעשה לא שילבתם את תכנית החינוך הזו יחד עם הקונסוליה האוקראינית לתכנית חינוך של מערכת החינוך האוקראינית? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> יש הרבה פעולות נקודתיות שנעשות באמצעות החברה האזרחית, בעיקר בחינוך הבלתי פורמלי. זה לא המענה ארוך הטווח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברור כי כמה הם כבר יקלטו מתוך ה-5,800 ילדים. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> בדיוק. צריך לחשוב מערכתית ולתת מענה מותאם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לפחות תכנית לשנה אחת. ספטמבר עד יולי. אנחנו מבינים שהמלחמה הזאת לא תסתיים. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> הסוגיה של שלושה חודשים היא דרמטית. כלומר, מי שהגיע לפני שבועיים, הוא צריך לחכות עכשיו שלושה חודשים כדי להיכנס למסגרת חינוך. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אבל אילן, אנחנו הצענו פתרון. אנחנו באמת נערכנו לאירוע הזה. המשרד הקצה משאבים, אנחנו בנינו יופי של תכנית אבל לא הצלחנו לקדם אותה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה לא הצלחתם לקדם אותה? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> רגע. גם על זה שחברי ממשרד הרווחה אומר 5,800, אני רק בתחילת שבוע זה ובהתערבות של השלטון המקומי הצלחתי לקבל נתונים וגם הנתונים שקיבלנו הם על 1,225 ילדים. אפשר להביא את כל הנתונים אבל לנו כמשרד, אם אין לנו את החיבורים, אנחנו מאוד מאוד מתקשים. זה אירוע של כמעט 10,000 ילדים שהגיעו אלינו בשליש האחרון של השנה. נערכנו. אני יכולה לשלוח לכם כל שתבקשו. באמת נערכנו בצורה מיטבית לתת לכל מי שצריך מענה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בעוד שבועיים, כמה מתוך ה-5,800 ילדי המקלט מקבלים את התכנית הזאת? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> בהנחה שכל רשות מקומית שתפנה ויש בה לפחות 20 ילדים במעמד הזה, אנחנו נפתח בה מוקד הפעלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כבר יצאו קולות קוראים לרשויות המקומיות? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אתמול בלילה סגרנו באופן סופי את המתווה ביחד עם השלטון המקומי. חשוב לי לומר עוד שני דברים. חלק מהאימהות לילדים בגילים הצעירים, קצת קשה להן לשחרר. הם באים מחינוך מאוד סובייטי. זה לא שאני מתחמקת מאחריות - - - << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. אני פשוט שואלת למה יש תקופת המתנה של שלושה חודשים. אני עליתי ב-1995. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> את היית עולה חדשה. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מדברים על זכאי חוק השבות. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> לא. אנחנו עכשיו מדברים על ילדי נמלטים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זכאי חוק השבות אמורים להיות משולבים מיידית. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> עולים וזכאי חוק השבות, מיידית. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שאלתי לגבי זכאי חוק השבות. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> משולבים מיידית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו כרגע מדברים אך ורק על נמלטי מלחמה שבאים לכאן באשרת תייר. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שאלתי כמה פעמים האם זה קשור לזכאי חוק השבות. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הגעת באיחור קל. לפני כן דיברנו על זכאי חוק השבות ועולים. הם אמורים להשתלב במערכת החינוך בצורה רגילה. יש להם הקצאה של שעות אולפן. לא כולם מקבלים את זה כרגע, ואני אציג את זה במסקנות הדיון. יש כרגע כ-1,800 ילדים שאנחנו לא יודעים מה קורה איתם. אנחנו בדיון מדברים על 5,800 ילדים עם אשרת תייר משום שהם נמלטי מלחמה כאשר רק כנראה בעוד שבועיים ראשי הרשויות אמורים להגיש בקשה. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> זה אוטומטי. רשות שתפנה לחדר המצב ותבקש – וברשות יש לפחות 20 ילדים במעמד הזה - היא תקבל את המענה. אנחנו בסגירות אחרונות מול השלטון המקומי << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה זה המענה? כיתה אחת? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> לא. כמה שיצטרכו. יש רשויות שיש בהן 187 ילדים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה משרד החינוך מקצה להן? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אנחנו מקצים מסגרת חינוכית בלתי פורמלית, בדיוק כמו שעשינו במעונות – רכז, מתנדבים, משאבים לטיולים, לסדנאות. ממש מערכת חינוכית עבורם שהיא בהיבטים בלתי פורמליים בדיוק כמו שהחבר ציין לגבי האחר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בשפה העברית? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> לא. כמובן לפי הגודל אבל בכל מסגרת הזאת, גם במלונות ובכל מוקד הפעלה אחר, השתדלנו שמינימום יהיה בן אדם אחד, שני אנשים, שלושה אנשים דוברי השפה שיוכלו לאפשר לילדים להרגיש נוח ולבנות גשר עבור כל הפעילויות שקורות. אגב, גם לטיולים שהוצאנו דאגנו שיהיו מדריכים דוברי שפה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האם ניסיתם לתאם את זה מול מערכת החינוך האוקראינית? איזשהו שילוב? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אני יכולה להגיד שהמשרד עשה מספר שיחות ב-זום. מאחר שהמדינה שלנו יודעת להתנהל במצבי משבר ולחימה, משרד החינוך עשה מספר שיחות ב-זום עם אנשי החינוך באוקראינה, שר החינוך שלהם עם שרת החינוך שלנו, כדי לתת לאנשי החינוך שם כלים בהיבטים של חוסן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא שם. לכאן. אני מבינה שהיו מספר מפגשים שאכן דובר על התמודדות מערכת החינוך בתקופת מלחמה וכולי. השאלה היא האם הייתה התייעצות של מערכת החינוך האוקראינית עם אנשי משרד החינוך כאן בארץ על תכנית הישראלית לתלמידים האוקראינים, נמלטי המלחמה. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אני יודעת שהיו פגישות. אני מניחה שהן עסקו בכל ההיבטים שאנחנו מעניקים לילדים העולים מאוקראינה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מרגע שראש רשות מבקש ממך הקצאה לכיתה ומראה לך שיש לו 20 תלמידים, תוך כמה זמן אתם יודעים להעמיד את אותם משאבים? את הרכזים ואת המורה בשפה? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> המשאבים קיימים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זאת אומרת, למוחרת בבוקר? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> תוך שלושה ימים אנחנו יכולים להעמיד מסגרת פיקס. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> דוקטור שרקי, רצית להוסיף עוד משהו? << אורח >>יונה שרקי: << אורח >> כן. ממה שאני שומע, אנחנו מדברים הרבה על שמירה, קייטנה, מסגרת לילדים. יש ילדים שמגיעים לכאן כשהם בכיתה ז, ח', ט'. אלה שנים קריטיות מבחינת התוכן הלימודי שניתן להם. אם אנחנו באמת דואגים לטובתם, אנחנו לא רק מקיימים להם קייטנה. לכן אני שואל, ואני מדגיש את השאלה, איך אנחנו מתאימים כאן בישראל את מערכת החינוך לילדים האלה, את מסגרות החינוך לילדים האלה, בהתאם לתכנים הייעודיים המקצועיים של מדינות המוצא. אני חושב שזאת הנקודה הכי חשובה. פערי הלשון בגילאים האלה הם קריטיים. הפערים המקצועיים בתחום המתמטיקה והמדעים בשנים האלה, הם קריטיים. לתת לילדים האלה להיכנס למצב של קייטנה, טיולים וכן הלאה, זה מבורך במצב של מעבר, במה שנקרא מעטפת ראשונית, אבל הילדים האלה צריכים מסגרת חינוכית עם תוכן והשאלה האם התוכן מותאם. אני יכול לומר שבאירופה התוכן לילדי זרים מותאם עם השגרירויות הזרות. זה דבר שקיים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איך הם עושים את זה? מה המנגנון? << אורח >>יונה שרקי: << אורח >> המנגנון הוא מאוד פשוט. משרד החינוך המקומי, ניקח לדוגמה את צרפת, יוצר קשר עם השגרירות, נאמר עם שגרירות אלג'יריה, שגרירות מרוקו – אני נותן דוגמאות מוחשיות – ושגרירות מרוקו או אלג'יריה מתאימות ביחד עם משרד החינוך הצרפתי לא רק את התוכן אלא אפילו מתאימות להם נציגי שגרירות שהם אנשי חינוך שמגיעים ואד-הוק הם באים ונותנים את המענה לאותם תלמידים. לכן אני חושב שבמקרה שלנו לא צריך ללכת לחפש את האנשים באוקראינה כי הם כבר כאן. יש נשות חינוך ואני אומר את זה אצבע ברוח. יש נשות חינוך שנמצאות כאן בישראל ומשוועות לתעסוקה. יש ילדים שצריכים את החינוך הזה וצריך את השילוב הזה. צריך את התיאום הזה בתוך מערכת החינוך הישראלית. זו עבודה של תיאום. כל הנתונים כבר קיימים, כפי שאמרה חברתנו ממשרד החינוך. המערכת קיימת ואפשר להעמיד אותה תוך שלושה ימים. אני מדבר עכשיו על התוכן. אני בטוח ומשוכנע שעם תיאום נכון מול השגרירות, מול משרד החינוך האוקראיני, מול משרד החינוך הרוסי, אפשר בהחלט לשלב בתוך אותה מערכת תכנים מקצועיים הנדרשים לטובת הילדים האלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. שרה שוויכה, מנהלת בית ספר חב"ד בנות, קריית מלאכי. << אורח >> שרה שוויכה: << אורח >> בוקר טוב לכולם. אנחנו בית ספר חב"ד אחד מתוך עשרות בתי ספר מאוד ארץ ישראל שקולטים כל הזמן עולים ועכשיו שערינו פתוחים בפני כל הפליטים שמגיעים לערים שלנו. יש לי בבית הספר 13 בנות מכיתה א' עד ו' שהן עולות חדשות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הגיעו עכשיו בגל האחרון? << אורח >> שרה שוויכה: << אורח >> בגל האחרון, כן. בנוסף להן יש לי גם שתי מורות פליטות. זה אומר שמלכתחילה התקשרו אלי ושאלו אותי אם יש לי בנות פליטות והאם אני רוצה גם מורות. אמרתי להם בשמחה. יש לי שתי מורות במשרות מלאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הן לפי חוק השבות והעלייה או שהן למעשה מוגדרות על אשרת תייר? << אורח >> שרה שוויכה: << אורח >> המורות הן ישראליות שעבדו שם בחפציבה וחזרו עכשיו במטרה לחזור לשם כשיהיה אפשר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה משהו אחר. הן בתוך המסגרת של חב"ד. << אורח >> שרה שוויכה: << אורח >> לא. של משרד החינוך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בחוץ לארץ הן בחב"ד? << אורח >> שרה שוויכה: << אורח >> בחוץ לארץ הן בחב"ד. לכן שלחו אותן אלי. חפציבה משייכת לכל בתי הספר ולאו דווקא בחב"ד. בתוך משרד החינוך יש מחלקה שמסייעת למורים לעבוד שם מורים ישראלים שליחים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל אלה לא אוקראיניות שהגיעו לארץ. << אורח >> שרה שוויכה: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם הן מלמדות שם באוקראינה, הן יודעות את השפה. << אורח >> שרה שוויכה: << אורח >> הן יודעות את השפה. הן גרות שם שנים. כאן הן פליטות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל זה העניין. יש כאן 3,800 תלמידים שהם עולים מאוקראינה. << אורח >> שרה שוויכה: << אורח >> אני אסביר לכם למה הן פליטות. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אם כן, היא נמלטת מלחמה אבל היא לא פליטה. << אורח >> שרה שוויכה: << אורח >> היא נמלטת מלחמה. הן יצאו עם תרמיל על הגב במטרה לחזור לשם. אני רוצה לספר לכם על המורות. הן אזרחיות מדינת ישראל אבל הן שם. הן השאירו את ביתן, את עבודתן. בעל אחד שעובד שם בעסק של סרדינים, הוא השאיר את כל העסק ובא לכאן. אני רוצה לספר לכם ששתי המורות שנמצאות אצלי, חשבתי שהן יביאו לי שעות לבית הספר אבל בגלל שהן פליטות יש להן בעיה היכן לשים את התינוק, איפה לגור, להשיג רהיטים, אין להן כסף ביד. זאת אומרת, יש לי שתי מורות במשרה מלאה אבל גם הן צריכות להשיג כאן דירה. המקום והשיח הוא לא על המורות ואני רוצה לעבור לילדות. בבית הספר יש לי 13 ילדות. בית הספר קלט אותן בחום ובאהבה. בית הספר שלנו מונה 595 ילדות, כמעט 600. בכוונה פיזרנו את כל הבנות האלה בכיתות והבנות האלה מקבלות בית חם. קריית מלאכי היא עיר חמה בארץ ישראל וזה הבית שלהן. אני רוצה לספר לכם שהבאנו להן בגדים, מכשירי כתיבה, רשת חב"ד העניקה עד 2,000 שקלים עבור כל ילדה וילדה. הרב קרצ'בסקי, מנהל רשת חב"ד, דאג לכל ילדה וילדה שזה אומר ספרי לימוד, תלבושות וכל מה שהן צריכות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הן מקבלות שם שעות אולפן? << אורח >> שרה שוויכה: << אורח >> כבר אני אספר לך על שעות האולפן ומה הן מקבלות. אני רק אומרת לכם שעם כל הסל זה הן מגיעות מאוד בשמחה לבית הספר ואנחנו קולטים אותן יפה. טוב להן. אבל יש להן המון קושי. הן חוזרות לבית שלהורים אין חוסן. ההורים יושבים בבית ואין להם עבודה. הם מחכים כל הזמן לחזור הביתה. לכן מאוד מאוד קשה להן. הן באות עם תרמיל בלבד בלי המשחקים שלהן, בלי החברות שלהן, בלי כל מה שיש להן שם. הן מקבלות גם שעות עולים אבל לא הרבה כי הן לא רשומות כעולות חדשות אבל כן העבירו לי חלק מהשעות. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אם כן, הן במעמד אחר אולי אפילו אי אפשר היה עוד להכניס אותן לבית הספר. << אורח >> שרה שוויכה: << אורח >> זה ההסדר שעשינו בקריית מלאכי. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> עם מי? << אורח >> שרה שוויכה: << אורח >> עם הרשות. כל בת שמופיעה ומגיעה לקריית מלאכי, מיד באותו יום הוא בבית הספר. הם אפילו לא הולכים לעירייה. אנחנו לוקחים את כל הפרטים ואת צילום הדרכונים. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> את מבינה שזה בניגוד? << אורח >> שרה שוויכה: << אורח >> אני חלק מרשות. אני מנהלת בית ספר וזאת ההוראה שקיבלתי מהרשות. הילדים מיד מתחילים את הלימודים שלהם. אני רוצה לספר לכם שפניתי למשל למתי"א והוסיפו לי שעות של טיפול בבעלי חיים. שעת ספורט, הוספנו להן עוד שעה אחת. כל הפרטני שיש לנו במוסיקה ובכל מה שיש לנו בשעות טיפוליות, אנחנו נותנים לבנות האלה. הבנות ברוך השם תוך חודשיים-שלושה קולטות כל הזמן. הן עוזרות לי לקלוט את הבנות החדשות. הן מתקדמות גם בשפה, גם בחיים הבית-ספריים שהם כבר יותר קרובים אליהן. הן הגיעו ערב פורים ולא הבינו מה זה מסיבות פורים ומה זה התחפושות אבל היום הן במצב אחר לגמרי. כל ילדה שנכנסת לבית הספר, אנחנו עוזרים לה אבל גם היא תורמת לבית הספר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אני מניחה שאלו גם חלק מאותם תלמידים שאתם לא יודעים מה מצבם. אני מניחה שאולי בגלל הליכים רגולטוריים טוב לדעת שאולי הרשויות המקומיות נותנות מענה מיידי במקום להמתין מספר חודשים, בין אם אלה אישורים או דברים כאלה. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> אני רוצה לדייק. מדובר כן בזכאיות שבות שהמשפחה לא רוצה לעשות עלייה. << אורח >> שרה שוויכה: << אורח >> נכון. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> אלה ה-1,000 שציינו בהתחלה שטרם שינו מעמד. צריך להגיד שמבחינת מדיניות יש אופן שבו החליטה ממשלת ישראל לנהוג עם עולים ומה שמקבלים עולים, וזה מה שעוזר להורים להסתדר מבחינת קרן נמלטים, מבחינת סל קליטה ומבחינת מענק הסתגלות, סיוע בשכר דירה, כל מה שבעצם ניתן להם כדי להתמקם כאן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסופו של דבר יש כאן בני אדם. הם נמצאים שם במצב של מלחמה, הם היו צריכים לנוס על נפשם ולמצוא מקום בטוח. המקום הבטוח הראשון שהם מצאו זה בעצם המקלט היהודי, ארץ ישראל. אלה זכאי חוק שבות הם יהודים שהגיעו לכאן כי תמיד אמרו להם בבית הספר באוקראינה שמדינת ישראל היא המקלט. ברגע שנפתחה המלחמה, הם פשוט עלו על מטוס בלי שום דבר והגיעו לישראל. הם עכשיו עושים עלייה אבל הם אומרים שהם רוצים לחזור למדינה שלהם והם מקווים שבעוד שלושה חודשים המלחמה הזאת תסתיים והם יחזרו לבית שלהם. הם אומרים שהנה מדינת ישראל נתנה להם את המקלט כיהודים והם היו בטוחים בה בתקופה כל כך קשה כאשר מתבצעים שם פשעים נוראיים, והם אומרים שמדינת ישראל נתנה להם את המקלט לשלושה חודשים והם לא רוצים – נקרא לזה כך – לנצל את זכויות העלייה שלהם עכשיו אלא אולי בגיל 18 הם ירצו להגיע לכאן ולהתגייס לצבא ואז לנצל את הזכות הזו של העלייה עם כל ההטבות וכולי. הם לא רוצים לנצל את זה עכשיו לשלושה חודשים. למה הסגירה הזו על אותם ילדים שהם יהודים? הם לא פועלים על פי הנהלים אבל מזל שיש רשויות מקומיות שנותנות להם את המענה הזה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יותר מזה. אם אנחנו נטפל באופן מיוחד ב-1,000 הילדים האלה, יש סיכוי ש-1,000 המשפחות האלה כן יעשו עלייה. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> אני רוצה לומר כמה מלים בהקשר הזה. בקהילות היהודיות – נתתם דוגמה נהדרת בחודשים האחרונים – החיבור כל כך חזק בין יהדות התפוצות לבין מה שקורה כאן והקהילות האלה מחבקות את החברים בהן בצורה מדהימה ואנחנו רואים את זה במשרד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אלה אחים שלהם. זאת המשפחה שלהם. << אורח >> סיון גולדשטיין הבר: << אורח >> חד משמעית. אני רוצה לומר שאנחנו בסוף מוציאים לפועל מדיניות שהיא מדיניות של הממשלה, שהיא מהווה החלטות חיצוניות. היום אנחנו לא מפרידים הקשר הזה בין יהודי ללא יהודי. אנחנו מפרידים בין כאלה שיכולים קודם כל, אבל אז בוחרים לעשות עלייה, לבין כאלה שבוחרים לשהות בישראל עם אשרת תייר ולא לעשות עלייה. אלה היכולות שלנו ולפי זה גם ניתנו סמכויות למשרדים לפעול. משרד העלייה והקליטה לצורך העניין, עם הכלים שהוא יודע לתת לעולים, יודע לתת את זה למי שבוחר לעשות עלייה. כמובן אף אחד לא חייב לעשות עלייה. אנחנו כמובן מנסים לתת את הבית הטוב ביותר כפי שעושים כאן תמיד כדי שאנשים יבחרו להישאר אבל אף אחד לא מוכרח להישאר ואף אחד לא מוכרח לעשות עלייה. ברגע שהאדם בחר לא לעשות עלייה, מאותה נקודה הוא בעצם מטופל כתייר אינו עולה למדינת ישראל. << אורח >> שרה שוויכה: << אורח >> אם אפשר להוסיף עוד משהו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מצטערת. אנחנו לקראת סיום הדיון. מירי סעדה, מחזיקת תיק החינוך בעיריית קריית מלאכי, את רוצה להוסיף משהו? << אורח >> מירי סעדה: << אורח >> חינך מיוחד. למען האמת ברשותך אני מעדיפה לתת לה את הדקה שלי. היא חיה את זה והיא מרגישה את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בבקשה. ממש מילה. << אורח >> שרה שוויכה: << אורח >> אני רוצה לומר שהבנות שאצלנו לא רוצות להירשם כי הן רוצות אחר כך הקלות בבגרויות. בגרות של עולים חדשים. אם הם יתחילו עכשיו את כל הנושא של העלייה, הן יפסידו את כל הזכויות שלהן לאחר מכן בלמידה כדי להוציא תעודת בגרות. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> זה תמיד היה שיקול. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אנחנו יכולים לתת משאבים רק למי שרשום כעולה ולא למי שהסטטוס שלו לא ידוע. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה להעלות את דוברת וייזר, מחזיקת תיק החינוך ברמת השרון שביקשה לומר מספר מלים מצד הרשויות המקומיות. << אורח >> דוברת וייזר: << אורח >> תודה. ממש בקצרה. לי קשה לעשות את ההבחנה בין ילד כזה או ילד אחר. אני לא יכולה לשאת את ההבחנה הזאת. יש לנו מספר ילדים שנקלטו אצלנו במערכת שהם זכאי עלייה. היום אני מבינה את ההבחנה אבל כשאני במקרה פוגשת ילד בחוג כדורגל של הבן שלי ומבינה שהוא נמצא כאן כבר חודש עם אימא שלו כי הבא נשאר באוקראינה ויש קשיים כדי לקלוט אותו – אותם שלושה חודשים שאני מבינה מהווים איזשהו מכשול ולמעשה בשלושת החודשים האלה מעבירים אותנו לשנת הלימודים הבאה, ל-1 בספטמבר כי עוד מעט מסתיימת השנה – זה משהו שמאוד מאוד קשה לי לקבל ולהכיל אותו. אני לא יכולה לראות את אותנו כאנשי חינוך מסתכלים בצורה שונה על ילד כזה או ילד אחר. אני חושבת שברגע שאנחנו כמדינת ישראל אפשרנו לפליטים להגיע, אנחנו חייבים לתת מענה רחב והוליסטי גם לצרכים הרגשיים והחברתיים של הילדים. אלה לא רק אותן 6 שעות. אני חייבת לחדד ולומר ש-6 השעות שנותנים לילדים עולים שמאוד מוכנים לקראת החזרה לארץ – ואני מכירה את המשפחות האלה כי הרבה משפחות מגיעות מרמת השרון, ההורים עושים תהליך בחוץ לארץ ומכינים את הילדים גם מבחינה שפתית וגם מבחינה תרבותית וחברתית – זה לא אותו מענה כמו שמקבל ילד שהוא פליט מלחמה עם כל הטראומות שלו וכל הקשיים שהוא נושא איתו כאשר עוקרים אותו מהמקום בו הוא גדל בלי כל הכנה ובלי כל מענה שניתן לו לקראת המעבר הזה באוקראינה. אם כן, גם 6 השעות האלה לא מספיקות. אני רוצה לומר עוד דבר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משפט סיכום כי אני חייבת לסכם. << אורח >> דוברת וייזר: << אורח >> משפט סיכום. אני מבינה שיש עכשיו איזשהו מספר מינימלי של 20 ילדים שאנחנו עדיין לא הגענו אליו אבל מאוד מאוד קרובים אליו. צריך לקחת בחשבון שאותן משפחות בחרו להגיע. אנחנו לא מרכזים אותן בערים מאוד דומיננטיות כדי לתת מענה כולל שזה מצוין אלא יש משפחות שבחרו להגיע למקום מסוים ואנחנו צריכים לתת להם מענה רחב ולא רק המענה הלימודי. יש קשיים תרבותיים, קשיים חברתיים וקשיים רגשיים וצריך לתת מענה לכל הצרכים האלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. יש לנו עוד המון דברים לומר. אני רוצה לסכם את הדיון. בעוד כשבועיים אנחנו נקיים דיון נוסף על מנת לעקוב מקרוב אחרי אותה קליטה של 5,800 ילדים שכרגע אין להם כל מענה וכל פתרון. אני מבקשת לבטל את העניין הזה של השלושה חודשים להכנסתם למערכת החינוך. אין שום סיבה שהם ימתינו שלושה חודשים כדי להיכנס לתוך המסגרת הזאת. זאת דרישה של הוועדה. בנוסף לכך, אנחנו מבקשים ממשרד הפנים – אמנם זה לא בסמכותנו – לשקול את העניין של אישור עבודה לתייר נמלט באופן חריג לאותן נשים, בטח ובטח כאשר אלו נשות הוראה, על מנת שיוכלו לסייע באותן תכניות של משרד החינוך. אני מבקשת ממשרד החינוך למפות את המורים במסגרת אלה שהם נמלטי מלחמה. לנסות ולאתר אותם. משרד הרווחה, לאתר נשות הוראה מבין כל הפליטות ולנסות למפות אותן כדי לראות כיצד ניתן לשלב אותן בתכנית של אותם נמלטי מלחמה. יש לנו 5,800 ילדים ואני מבקשת ממשרד החינוך לשבת עם שגרירות אוקראינה בישראל, לדבר איתם בקשר למערכת החינוך האוקראינית ולנסות ולבנות תכנית שתתאים למסגרת שלהם - לא למסגרת הישראלית - משום שאלו תלמידים שישובו אחר כך למדינתם. את התכנית הזאת, אני מבקשת שתבואו ותציגו אותה כאן כדי שנדע מה התכנים שלה. אנחנו מבקשים שבתוך אותה תכנית או אותם מרכזים, לנסות לרכז את המאמץ של כמה שיותר תלמידים בסוג של מוסד כזה עם נשות הוראה שהן למעשה גם נמלטות מלחמה והן בטח מכירות את תכנית הלימודים ומכירות את השפה. אנחנו מבקשים את זה משום שאנחנו נדרשים כרגע לחשיבה מחוץ לקופסה. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> יצטרכו גם לדאוג להן לאשרות עבודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נדון בזה אל מול משרד הרווחה אבל שמשרד החינוך יביא לנו תכנית מסודרת. יש כאן 5,800 ילדים. אנחנו יכולים להקים כאן שלושה בתי ספר אוקראינים על אדמת מדינת ישראל שתספק להם את היכולת ואת החינוך לחזור לתוך המערכת שלהם בסיום המלחמה ולהצליח בבגרויות, להצליח במתמטיקה ולהתגבר על המשבר האדיר הרגשי הזה ולהתחיל מנקודת גובה שם כאשר הם ישקמו את המדינה. הם יכולים להיות הצעירים שיובילו ואיזה יופי שמדינת ישראל תהיה השגרירה ותבנה להם כאן את בתי הספר האוקראינים האלה. יש לנו מספיק תלמידים לעניין הזה. אני מבקשת ממשרד העלייה והקליטה להכין גם מסלול נפרד ליהודים שלא מעוניינים לעשות עלייה כדי בכל זאת לתת להם את הסל הנדרש לשהייה וקליטה כאן בארץ, להגמיש את זה בגלל תקופת המלחמה. צריך לאשר את זה בממשלה, לעשות מה שצריך אבל תכינו תכנית ותציגו לנו אותה עוד כשבועיים ואנחנו נדאג גם בממשלה. יש לכם כאן גוורדיה של חברי כנסת שרתומים לנושא הזה וביחד אנחנו נעבוד כדי להעביר את זה. אנחנו נתראה כאן בעוד שבועיים לדיון מעקב. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת, למשרדי הממשלה, לארגונים ולרשויות המקומיות שבעניין הזה עושים לילות כימים כדי לסייע לאנשים שעברו את אחת הטראומות הגדולות ביותר שאדם מסוגל לעבור. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:01. << סיום >>