פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



6
ועדת הכלכלה
16/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 235
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט"ו באייר התשפ"ב (16 במאי 2022), שעה 12:10



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות המכר (דירות) (שיעור מרבי של ריבית פיגורים), התשפ"א-2021. << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
אורי מקלב


מוזמנים: 
	אביעד פרידמן
	–
	מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

	עמית גרידי
	–
	ממונה חוק המכר, משרד הבינוי והשיכון

	אילן רויזמן
	–
	הלשכה המשפטית, משרד הבינוי והשיכון

	אפרת פרוקצ'יה
	–
	יועצת משפטית, משרד הבינוי והשיכון

	עודדה פרץ
	–
	חטיבת הפיקוח- בנק לקוח, בנק ישראל - הפיקוח על הבנקים





ייעוץ משפטי: 
מרב תורג'מן

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
חנה כהן



 << נושא >> הצעת תקנות המכר (דירות) (שיעור מרבי של ריבית פיגורים), התשפ"א-2021 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

שלום לכולם, אנחנו מתחילים דיון נוסף בוועדת הכלכלה בסוגיית תקנות המכר (דירות) (שיעור מרבי של ריבית פיגורים), זה כחלק מהמאמצים של שר השיכון, המנכ"ל והצוות לשלוט בפרמטרים שמייקרים את הדיור בישראל. זה אחד המרכיבים, הוא יוצג בקצרה ואנחנו בעדו. בבקשה. 

 << דובר >> אביעד פרידמן: << דובר >>   

אני אציג את העיקרון שעומד מאחורי ההצעה. היועצת המשפטית ומנהל יחידת חוק המכר יציגו את הפרטים. אסביר במה מדובר - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

עצה – אנחנו בעד, אז קצר ולעניין. 

 << דובר >> אביעד פרידמן: << דובר >>   

הכי קצר. היום, כשמישהו רוכש דירה, אם הקבלן מאחר זה סאגה מאוד קשה כדי לקבל את האחריות על הפיגורים, אבל אם חלילה מי שרכש דירה נקלע לבעיה כספית ולא הצליח לשלם את הכסף בזמן, הריביות שהיו גובים ממנו היו ריביות נשך ותרבית – אפרופו פרשת השבוע – לפעמים הגיעו ל-50% וסכומים מטורפים. גם לקבלן יש הוצאות. הקבלן טוען מצדו, וזו טענה הגיונית, שהוא לווה כסף מהבנק כדי להשקיע בפרויקט ולכן גם על זה יש אחריות, אבל לא יכול להיות שהקבלן מחייב את הרוכש בריבית יותר גבוהה מאשר הריבית אשר הקבלן משלם.

איחור בתשלום לדירה זה לא בסיס לעושק של צרכנים ויחסי הכוחות בין הקבלנים לבין הרוכשים תמיד יהיו לטובת הקבלן, שתמיד יהיה יותר חזק מהרוכש הבודד. מזה בא התיקון – להגביל את הריבית. לא יותר ריביות של 50 ו-60 ו-70 אחוז, אלא מוגבל ריבית בנקאית מוגדרת, מחויבת בזמן ובמקום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יפה. אני מציע שנעבור להקראת הצעת התקנות. לפני כן, היועצת המשפטית לוועדה, בבקשה. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

עו"ד רויזמן, לפני שאתה מקריא, אני מבקשת שתתייחס לשינויים. אני רק אציין שמשרד השיכון העביר אלינו נוסח בשינויים קלים, חלקם הם שינויים נוסחיים, ועוד איזשהו תיקון קטן מהותי שאנחנו נבהיר אותו לוועדה וכמובן להחלטת חברי הוועדה. 

 << אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>   

אני אקרא: תקנות המכר (דירות) (שיעור מרבי של ריבית פיגורים), התשפ"א-2021.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

צריך לתקן – 2022.

 << אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>   

כמובן, התשפ"ב-2022. 

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5ב ו-13 לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן - החוק), בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

	הגדרות
	1. 
	בתקנות אלה -

	
	
	"הודעת שינויים"- הודעה על שינויים הנוגעים לתנאי ניהול החשבון בהתאם לתקנה 5 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992;
"חשבון המשמש להפקדת תשלומי קונה" - חשבון שמנהל המוכר ושבו הקונה מפקיד את התשלומים בעד הדירה נושא חוזה המכר;


 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

למעשה זו הגדרה שלא הייתה קיימת בנוסח שהונח בפני חברי הוועדה. 


 << אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>   

זו הגדרה שהועלתה מתוך גוף התקנות. 

"שיעור הריבית המרבי על אשראי" - שיעור הריבית המרבי על אשראי במסגרת המאושרת, בחשבון חוזר דביטורי (חח"ד), במדרגת הריבית השנייה או השלישית שבמסגרת, לפי הגבוה מהן. 


 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

תסביר בבקשה את השינויים בהגדרה הזאת, גם המדרגה השנייה והמדרגה השלישית – מדוע נדרשו שתי מדרגות לצורך העניין?


 << אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>   

בחלק מהבנקים המדרגה הגבוהה ביותר היא המדרגה השנייה ובחלק יש גם מדרגה שלישית. רצינו להבהיר שהמדרגה הגבוהה היא זו שקובעת. אם היינו נותרים רק עם המדרגה השלישית, נשאלת שאלה מה קורה כשיש רק מדרגה שנייה. 

	
	"תאגיד בנקאי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מי בעד תקנה 1? 

 << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>   

אני רוצה להעיר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש לך הסתייגות?

<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>   

אני רוצה לומר שיש איזו סתירה בין הנוסח של התקנות לדברי ההסבר, כי בדברי ההסבר כתוב שהריבית המקסימלית תהיה לפי מה שהקבלן הספציפי משלם, שזו הכוונה. כלומר, שזה הנזק שנגרם לאותו קבלן. אם מפנים לריבית המרבית הזאת שמתפרסמת לפי כללי גילוי נאות, זה השיעור המרבי בבנק, לא בחשבון הספציפי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא הערת להם את ההערה הזאת מראש? הנוסח הזה הגיע אליכם.

 << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>   

לא קיבלתי את זה מראש. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>   

אני אשיב להערה. התקנות האלה עברו מספר גלגולים, הן כבר בנוסח תקופה מאוד ארוכה. בשלב ראשוני של התקנות באמת חשבו ללכת לפי החשבון הספציפי של המוכר. הבעיה היא שרוכש שצריך איזושהי ודאות, שצריך לבדוק מה הריבית המקסימלית שניתן לגבות ממנו, הוא צריך מקום מסוים שמפורסם לציבור וניתן לדלות ממנו את המידע. כמובן שהוא לא יכול לדעת בהסכמים בין המוכר לבנק מה הריבית הספציפית ולכן קבענו מה הריבית המקסימלית שאותו בנק יכול לגבות, וזאת הריבית שאליה הוא מוגבל. 

 << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>   

אם זו הכוונה, זה בסדר. 


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זאת הכוונה. מי בעד תקנה 1? מי נגד? מי נמנע? 

הצבעה

תקנה 1 אושרה. 
		
 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, ולכן תקנה 1 מאושרת בתיקונים שהוקראו. 

 << אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>   

תקנה 2.

	קביעת שיעור מרבי של  ריבית פיגורים
	1. 
	השיעור המרבי של ריבית פיגורים כאמור בסעיף 5ב לחוק יהיה אחד מאלה, לפי העניין:



	
	(1) קיים חשבון המשמש להפקדת תשלומי הקונה לפי חוזה המכר- שיעור הריבית המרבי על אשראי שקבע התאגיד הבנקאי לפי הודעת השינויים האחרונה שפרסם התאגיד הבנקאי לפני תחילת החודש שבו נכרת החוזה;
(2) לא קיים חשבון המשמש להפקדת תשלומי המוכר לפי חוזה המכר - שיעור הריבית הצמודה בהפרשי הצמדה. 



 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

בהמשך לדברים שאמרה עו"ד פרוקצ'יה, השאלה היא מתי מבחינים בין שני האירועים האלה. למעשה יש כאן שתי חלופות: במקרה שיש חשבון ליווי בנקאי ובמקרה שאין. אני מבקשת שתסבירו מתי כל אחד מהם חל. 

 << אורח >> עמית גרידי: << אורח >>   

כשרוכשים דירה בישראל, שיטת הליווי הבנקאי היא השיטה הנפוצה ואז נכנס לתוקף 2(1) לחוק. אבל במקרה שאין ליווי בנקאי, שזה בערך 10% מהשוק, השיטה היא הערות אזהרה ולכן אין חשבון ליווי ואז אנחנו עוברים לתקנה 2(2). 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

תוכל, בבקשה, לומר לוועדה מה שיעור הריבית הצמודה בצירוף הפרשי הצמדה? התיבה הזאת היא קצת שונה מהרגיל, כי יש פה גם ריבית צמודה וגם צירוף הפרשי הצמדה. 

 << אורח >> עמית גרידי: << אורח >>   

זה יוצא 7.5%. כשהולכים לחוק שאליו התקנות מפנות, זה יוצא 7.5%. 

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

כלומר, יש כאן גם את תקנה 2 לתקנות פסיקת ריבית והצמדה שמדברת על הפרשי הצמדה וריבית, בשיעור הריבית הצמודה המשתנה, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מ-0%, בתוספת 1 נקודת האחוז, וכן תקנה 5 שמדברת  על שש וחצי נקודות אחוז?

<< אורח >> עמית גרידי: << אורח >>   

נכון מאוד. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>   

שתיהן ביחד 7.5%.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה. מי בעד תקנה 2?

הצבעה

תקנה 2 אושרה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני בעד, מקלב עוד לא התארגן, אין מתנגדים ואין נמנעים, תקנה 2 מאושרת. 

נא לקרוא את תקנה 3.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

לפני כן, עלתה השאלה בנוגע לסעיף ההתניה. אני אשמח אם תסבירו את העניין הזה.

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>   

זה הרי חוק קוגנטי ויש הבהרה שלמעשה לא ניתן להתנות על החוק, אלא לטובת הרוכש. להבנתנו הכלל הזה חל גם על התקנות. התקנות מעצם טיבן הן תקנות קוגנטיות, למעשה הן מורות מה המקסימום שניתן לגבות מהרוכש ולכן מבחינתנו זה ברור שלא ניתן להתנות על זה. הדרך היחידה להתנות היא כמובן לתת משהו שהוא נמוך יותר, כי מדובר במגבלה מקסימלית. 


 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אוקיי. כאמור, בסעיף 5(ב) נקבע האיסור המפורש, אלא רק ששיעור הריבית הוא השיעור שנקבע כרגע בתקנות. לכן כמובן המוכר לא יכול  לגבות שיעור ריבית או להתנות על שיעור הריבית שקבוע בתקנות. 



 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>   

שיעור ריבית גבוה יותר מהמכסימלי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה. נא להקריא את 3. 

 << אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>   

	תחילה ותחולה
	2. 
	תחילתן של תקנות אלה, 30 ימים מיום פרסומן  (להלן - יום התחילה) והן יחולו על חוזים שנכרתו ביום התחילה או לאחריו.


 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

הבהרה – כמובן שאין תחולה רטרואקטיבית לגבי חקיקה, אלא במקרים מיוחדים. לכן כאן חשבנו להבהיר שהתקנות האלה יחולו על חוזים שנכרתו ביום התחילה ואילך ולא על חוזים שטרם - - -

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

האם זה הולך ביחד עם ההצמדות?

 << דובר >> אביעד פרידמן: << דובר >>   

אלה שתי חקיקות שונות. פיצלתם, חלק עשיתם פה, וחלק עבר לוועדת הכספים.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

כלומר, יש הלימה בין ההצמדות לבין הריבית. 

<< דובר >> אביעד פרידמן: << דובר >>   

שניהם נועדו להגן על הרוכשים ואני מקווה ששניהם יעברו במושב הזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מי בעד תקנה 3?

הצבעה

תקנה 3 אושרה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

שנינו פה אחד, אין נמנעים ואין מתנגדים, תקנה 3 מאושרת. 

אנחנו שמחים על היוזמה של שר השיכון, המנכ"ל והצוות למצוא את הדרכים לגדר את הסיכון ואת גובה התשלומים ואת העלויות של הדיור, שזו ההוצאה הכי גדולה למשפחה. יש לנו דרך גדולה לעשות כדי להוזיל או לייצר דיור בר-השגה. עוד לא עשינו את זה עד הסוף, אבל כל המעשים הקטנים האלה מצטרפים למעשים גדולים. תבורכו ותביאו לנו עוד תיקונים ועוד תקנות שמאפשרות לשמור על רוכשי הדירות בישראל. 

תודה רבה, אני נועל את הדיון. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>