פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



49
ועדת הכלכלה
18/05/2022

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



30
ועדת הכלכלה
18/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 240
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ז באייר התשפ"ב (18 במאי 2022), שעה 9:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות מחלות בעלי חיים (דיג), התשפ"ב-2021 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
סמי אבו שחאדה
לימור מגן תלם – מ"מ היו"ר 


חברי הכנסת:
אלינה ברדץ' יאלוב
אוסאמה סעדי


מוזמנים: 
	חגי נויברגר
	–
	ראש תחום דיג ומעגנות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	ד"ר נדב דוידוביץ
	–
	רופא וטרינר לפיקוח על מחלות דגים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	עו"ד אודליה אסולין דגני
	–
	הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	ד"ר שלי עינב
	–
	רופא ראשי למזון, משרד הבריאות

	עו"ד אור מלכי
	–
	רפרנט, משרד המשפטים

	ד"ר ינון יוני
	–
	מנהל היחידה הווטרינרית, משרד הבריאות

	עו"ד ליאורה עופרי
	–
	לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

	גיל ססובר
	–
	יו״ר איגוד הדייגים בישראל

	ד"ר יובל ארבל
	–
	סמנכ"ל ים וקשרי ממשל, צלול-עמותה לאיכות הסביבה, ארגונים להגנה על הסביבה

	סידו זיינב
	–
	ראש ועד דייגי נמל יפו ואיגוד הדייגים

	אלון זסק
	–
	מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל





ייעוץ משפטי: 
מרב תורג'מן

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
תמר פוליבוי



 << נושא >> הצעת תקנות מחלות בעלי חיים (דיג), התשפ"ב-2021 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת תקנות מחלות בעלי חיים (דיג), התשפ"ב-2021. הדיון הבוקר הוא בנושא תקנות חדשות, לבקשת שר החקלאות, מתוקף סמכותו ובאישור הוועדה. התקנות המוצעות נועדו להחליף את הוראות צו ההגנה (טיפול בדגים), שתוקפן מותנה בקיומו של מצב חירום, ולעדכן אותן בהתאם לדרישות המקובלות כיום בנושא. מטרת התקנות היא לקבוע הוראות, שתכליתן שיפור הפיקוח הווטרינרי על שלל דיג ימי, באמצעות הסדרת הטיפול בשלל דיג בכלי השיט ומניעת דיג באזור מזוהם, וכל זאת למטרה חשובה של הגנה על בריאות הציבור. אני אבקש מגורמי המקצוע, ממשרד החקלאות, להציג את התקנות, בבקשה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

כפי שצוין כאן, מדובר בתקנות בעלות חשיבות מקצועית מאוד מאוד גדולה לבריאות הציבור ובריאות המזון שהציבור צורך. יש בתקנות האלה שני פרקים מרכזיים: אחד מהם מתייחס לאחזקת שלל הדיג על כלי השיט, במטרה לשמור עליו מפני זיהומים ומפני כל מה שיכול לגרום לו לקלקול, על מנת שיגיע כפי שצריך לשיווק; הפרק השני מתייחס לאיסור דיג באזורים מזוהמים, כאשר יש זיהום במקווה מים, כשהמטרה היא לצמצם את הנזקים הן לציבור והן לציבור הדייגים על מנת שדגים שמקורם מאותו אזור לא יגיעו לשיווק. 

התקנות האלה, כפי שצוין, הפרק הראשון מחליף צו חירום. התקבלו מספר פניות מוועדת החוקה, חוק ומשפט ומוועדת החוץ והביטחון בנוגע להחלפת הצו הזה. הפרק השני הוא פרק שיש אינטרס ציבורי מאוד מאוד גדול לקדם אותו. זאת כבר הפעם הרביעית שאנחנו נמצאים בוועדה זו במטרה לקדם את התקנות האלה, ואנחנו מאוד מקווים שנצליח לעשות זאת היום. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אנחנו נעשה זאת היום, בסדר גמור. 

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

אני עובד בשירותים הווטרינריים ומלווה את עוה"ד אסולין דגני מבחינה מקצועית. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו לפני שנעבור לסעיפים?

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

אנחנו לא סתם נמצאים פה פעם שלישית או פעם רביעית. בפעם הראשונה מר ברוורמן היה יושב-ראש הוועדה, אחרי זה מר כבל היה יושב-ראש הוועדה. שניהם דחו את כל הדברים האלה. חייבים לעשות הבחנה בין כלי שיט. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

למה לא הגשתם איזשהו נייר עמדה או טענות?

 << דובר_המשך >> גיל ססובר: << דובר_המשך >>   

רק לפני כשלושה ימים הודיעו לנו על הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

שלושה ימים לא מצאתם זמן להגיש טענות?

 << דובר_המשך >> גיל ססובר: << דובר_המשך >>   

אני יכול לצטט מהפרוטוקולים גם את ברוורמן וגם את כבל. יש ספינות שבהן יש מקררים, וממה שאני רואה בפרוטוקולים התקנות האלה עברו לגבי המכמורתנים, שלהם אין שום בעיה להחזיק מקררים, שיחזיקו את הדגים בטמפרטורה של 4 מעלות. בדיג החופי זה פשוט בלתי אפשרי. גם ברוורמן וגם כבל אמרו אז: הם יכולים לשים את הדגים מכוסים בקרח, אם זה יהיה בארגז, בצידנית, בקלקר, זה לא משנה, כל עוד הדגים בקרח. אין אפשרות, רוב הדייגים בארץ עובדים בסירות של בין חמישה לשבעה מטר ואין מקררים על הסירות האלה. 

כל התקנה הכתובה עם מי שיפוליים, הדברה וגריז – אצלנו אין דברים כאלה, כי זאת סירה פתוחה, ששוטפים אותה בסוף. זאת בדיוק הסיבה שכבל אמר בוועדה: אתה לא יכול לחוקק או להתקין תקנות שהציבור לא יכול לעמוד בהן, אסור להתקין תקנות שהן אות מתה. אחרי זה הוא אמר: אני מעלה להצבעה את סעיף 2 פרק ב' עם שני התיקונים, הורדת סעיף 7, התיקון שאומר שהקרח יכסה באופן מלא, והחלופה של הסעיף שמדברת על מי שיש לו מקררים, שזה צריך לעמוד בסטנדרטים. אין לנו יכולת. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

התייחסות של משרד החקלאות. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

הנושאים האלה נפתרו כבר ב-2017 כבר באותה ישיבה. אין היום בתקנות האלה דרישה למקרר. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הוא התייחס לנוסח קודם, לא התייחסת לנוסח הנוכחי שקיבלתם ושפרסמנו, אתה מתייחס לנוסחים קודמים. 

 << דובר_המשך >> אודליה אסולין דגני: << דובר_המשך >>   

הטענה הזאת התקבלה. אנחנו דורשים קירור, אנחנו לא מחייבים באמצעי קירור מסוים. ניתן לעשות קירור, כפי שאתם רגילים לעשות. ניתן לעשות את זה גם באמצעות כיסוי הדגים שבמיכל בקרח. מי שיש לו מקרר בספינה, יכול להשתמש במקרר. מה שחשוב לנו זאת השמירה על הטמפרטורה, וזה נשאר בתקנות. מכיוון שירד הנושא של המקרר, יש דרישה אחת – לאחזקה בטמפרטורה שאינה עולה על 4 מעלות צלזיוס, זה בא להעמיד את הדברים על דיוקם בתקנות. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

יכול להיות שנגיע לזה גם בהמשך, אבל עקרונית אנחנו מברכים קודם כל על התקנות מהפן של בריאות הציבור. ישנה סוגיה מרכזית אחת, שמבחינתנו היא קרדינלית. אמרנו את זה גם בוועדות הקודמות, ואנחנו אומרים את זה גם הפעם. עם התקנה הזאת, צריכה להיות built in בפנים גם יכולת העקיבות של התוצרת שמגיעה מהים לדרכי השיווק. יש בנושא הזה לקונה. אנחנו חושבים שהתקנה תהיה ריקה מתוכן, ברגע שאין לנו יכולת לדעת לאן הגיעו דגים מאותם אזורים. 

ברגע שמכריזים על אזור מרגע מסוים, זה לא אומר ששעה, שעתיים, יומיים לפני זה האזור לא היה מזוהם. יש צורך לקרוא לציבור לא לצרוך את אותה תוצרת. לא ניתן לומר לציבור דבר, ההודעה תהיה כללית, כל עוד אין לנו יכולת לדעת לאן הלכו הדגים ולהגיע ספציפית לאותם מקומות כדי להוציא אותם מדרכי השיווק. 

אנחנו מבקשים שבאותו סעיף יהיה מנגנון גם של נעקבות ושמשרד החקלאות ידאג לזה, כדי שנדע לאן הגיעו הדגים בכל רגע נתון. 

נקודה נוספת, שאני חושב שהגענו לגביה לידי הבנה, זה נושא של דיווח לרופאים וטרינריים בדרכי השיווק. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

לא הבנתי את מה שאמרת לגבי הנעקבות.

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

כל מזון, כל תוצרת, כל משלוח שהוא בר פיקוח, יש צורך לדעת מניין הוא בא ולאן הוא הגיע לצורכי בריאות הציבור. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

	מה זה אומר מבחינת הדייגים? הם צריכים משהו כתוב?

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

אני לא יודע לומר מה זה אומר, אני יודע מה זה אומר מבחינתנו בצעד אחד שהוא לפנינו, שזה משרד החקלאות. זה עובד ככה לגבי תחנות מיון דגים, זה עובד בבריכות, זה עובד ככה לגבי משחטות, זה עובד ככה לגבי בתי מטבחיים. כל אימת שקיימת תוצרת שאנחנו אחראים לה על השיווק, אנחנו יודעים לפנות לגורם שלפנינו ולוודא מולו מנין התוצרת הגיעה ולאין היא משווקת. זה גם כדי למנוע נזק לדייגים עצמם, כי ברגע שאנחנו נצטרך לדווח לא לצרוך דגים מסוג מסוים בכל מדינת ישראל, במצב של זיהום לצורך העניין, זה למעשה כאוס טוטלי. לכן יש צורך לעגן גם את הדבר הזה בתקנות. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני מבין את ההיגיון. אני שואל טכנית מבחינת הדייגים, דיג פשוט יוצא על סירה להביא דגים, מכר אותם, מה הוא צריך לעשות?

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

מה שמשרד החקלאות יאמר לו לעשות, כדי שיהיו הנתונים בידי משרד החקלאות מה הוא דג ולאן שיווק. איך לעשות את זה? אני לא חושב שאני יכול להיכנס לזה, זה גם לא במגרש שלנו כרגע. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אתה לא יכול להיכנס לזה, אני גם לא יכול להבין את זה. אני שואל מבחינת הדייגים, אם זה אמור לפגוע בהם איכשהו בצורה ישירה או עקיפה. האם ישנה הוצאה נוספת שהם צריכים להוציא כדי לבצע את זה? 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בבקשה תחדד את השאלה, חבר הכנסת אבו שחאדה.

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

מצופה כאן מהדייגים לעשות משהו. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מה זה "משהו"?

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

הוא אומר שהוא רוצה לעקוב אחרי הדגים מאיפה הגיעו ומה מסלולם, כדי שאם חס וחלילה צריך למנוע, להוציא או להודיע משהו - - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

במצב חירום? לגבי מה אתה שואל? לגבי איזה סעיף? לגבי איזו הנחיה? 


 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

	על ההנחיה שבדיוק דיבר עליה הד"ר. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הוא לא דיבר על משהו שקיים בתקנות. זה לא משהו שקיים. נציג הדייגים דיבר על נוסח קודם, שלא קיים פה. אתם צריכים להתכנס למה שקיים. זה משהו שהיה בוועדות קודמות בכנסות קודמות, וזה כבר לא קיים פה, זה כבר תוקן והוסדר בתקנות האלה. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

זה לא שזה לא קיים, זה מה שדיברנו עליו גם בוועדות קודמות, ומבחינתנו כמשרד בריאות אמרנו שהנושא הזה קרדינלי, כדי לעגן אותו ולתקן אותו בכל דרך. אנחנו לא נכנסים לדרך שבה משרד החקלאות יבצע את זה, אבל כשמגיעים דגים לבתי אוכל, בתי אבות, גני ילדים, לא משנה לאן מגיעים הדגים, אנחנו חייבים לדעת מנין הם הגיעו, כי אנחנו מדברים על זיהום ים. יכול להיות ששעה לפני זה היה זיהום ולא היה מצב של איסור. צריך להתחקות אחרי אותם דגים, ולא ניתן לעשות את זה, ברגע שלא קיים איזשהו מנגנון של הדייגים מול משרד החקלאות לדווח להם – לדווח בדיעבד, לדווח באיזושהי צורה תקופתית, לדווח באיזושהי דרך למשרד החקלאות. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בוא נשמע את משרד החקלאות. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

לעניין ההכרזה על אזור מזוהם והוראות לגבי אותו אזור מזוהם, זה משהו שכרגע לא מוגבל בנוסח התקנות – אין הגבלה מה ניתן להודיע ואיזה הוראות אפשר לתת, וכך צריך שיהיה, מכיוון שבכל זיהום ובכל אירוע כזה יכולות להיות הוראות שונות. 

לגבי ה-traceability,  יש חקיקה אחרת שתעסוק בזה. קודם כל יש לנו חוק בריאות הציבור (מזון), שמדבר על הנושא של עקיבות במזון, ויש גם תקנות בהתהוות, שמדברות על תחנות מיון לדגים ועקיבות אחר הדגים. לכן התקנות האלה מתמקדות אך ורק בנושא של אחזקת שלל הדיג בכלי השייט ובהכרזה של אזור מזוהם. לגבי מה יודיעו, איך יודיעו, כל הפעולות איך לטפל בדגים שנדוגו באזור מזוהם, כל זה יהיה במסגרת חקיקה אחרת, זה לא בחקיקה הזאת. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור. 

ד"ר יובל ארבל מצלול, רצית להוסיף משהו, או שאתה רוצה להתייחס ספציפית לנושא התקנות? משהו כללי או ספציפי לתקנה?

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

בהקשר לתקנות, אני רוצה לברך שסוף סוף יעבירו את התקנות האלה היום. זה חשוב שהציבור יידע שהוא מקבל דגים שאין בהם זיהום מהים. אני חושב שזה גם אינטרס של הדייגים, ואני מקווה שזה יעבור היום. 

אני רוצה להזכיר פה, שיש היום לפחות חמישה אזורים, שמוגדר שיש בהם זיהום. זה לא אומר שחייבים בכל האזורים האלה להגדיר איסור דיג, יכול להיות שרמת הזיהום היא כזאת שעדיין מאפשרת דיג, זה עניין של משרד הבריאות והשירותים הווטרינריים, אבל יש אזורים מזוהמים אלה. בתור מי שעוסק בתחום הזה כל הזמן, אני יודע את זה, אבל הציבור לא יודע. 

אני חושב שסעיף 4 שבו הגורם המדווח, שזה יכול להיות המשרד להגנת הסביבה או חקר ימים ואגמים או משרד הבריאות, מעבר לזה שהוא מדווח למנהל  - - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אתה מדבר על סעיף 4, ההודעה על זיהום?

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

כן, אני חושב שההודעה הזאת צריכה גם להיות מפורסמת לציבור באתר המרשתת של אותו גורם מדווח. אם אני רוצה לצרוך דגים ונגיד שאני חששן, פרנואיד כזה, אני אדע ואני יכול לבדוק. אני לא אומר שצריך לעשות מזה כותרות בעיתונים, אבל צריכה להיות איזושהי ידיעה איפה שהוא, שהציבור יוכל לדעת. 

הזיהום בכספית – ב-2015 20% מהדגים היו מעל התקנות של משרד הבריאות לשיווק דגים. הנתונים של הדוח האחרון של חקר ימים ואגמים שבודק את מצב הדגים הם מ-2019. אני לא יודע מה קורה בשלוש השנים האחרונות ואין לי דרך לדעת. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בהמשך יש התייחסות: "נוכח לדעת גורם מוסמך כי קיים זיהום מים או חשד לזיהום מים, יודיע על כך למנהל לפי הטופס". 

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

בסדר, יודיע למנהל. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אבל תמשיך הלאה: "ראה המנהל שקיים חשש של סיכון בריאות הציבור כתוצאה מדיג במקווה מים...רשאי לאחר התייעצות...להכריז על האזור"; "המנהל רשאי לקבוע ששטח האזור האסור וגבולותיו יהיו שונים...וכן להגביל". אחר כך "הכרזת המנהל...על אזור אסור עקב זיהום...תהא תקפה למשך 30 ימים ותפורסם לפי תקנה 8". כל ההתייחסות בהמשך, למה לפרסם לציבור? 

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

קודם כל הוא רשאי והוא רשאי גם לא להכריז. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

רשאי זה במשמעות של חייב בתקנות. יש התייחסות לפרסום. 

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

אבל רק כשהוא הגיע למסקנה, שיש איסור זיהום. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הוא צריך לבדוק, אם יש חשש – לא מפרסמים לציבור. קודם כל בודקים ורק אחר כך מודיעים. 

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

אנחנו יודעים שיש זיהום, אף אחד לא יודע מה קורה בשלוש השנים האחרונות ואתם לא רוצים שיפרסמו. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אנחנו רוצים, אבל יש פה פרוצדורה שמסדירה את כל הנושא הזה. 

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

סליחה כבוד היושבת ראש, כרגע אין פרוצדורה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

התקנות שאנחנו הולכים לעבור עליהן עכשיו, איגוד הדייגים נתן דעתו עליהן?

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

לא, הן פורסמו, והוא לא נתן שום נייר עמדה. בתחילת הדיון שאלתי, למה לא נתתם שום נייר עמדה ושום התייחסות. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

סליחה, פשוט איחרתי בכמה דקות. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני לא באה בטענות אליך, אמרתי ששאלתי את איגוד הדייגים למה לא נתנו שום נייר עמדה והתייחסות לתקנות. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

יש להם פה ייצוג? אפשר לשמוע אותם?


 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני חוזרת על השאלה שהפניתי פה למי שיושב לימינך, קיבלתם את התקנות, הן פורסמו, למה לא הגשתם שום נייר עמדה?

<< אורח >> סידו זיינב: << אורח >>   

לא ידענו בכלל מהישיבה הזאת. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

לא ידעתם, אבל הגעתם. 

 << דובר_המשך >> סידו זיינב: << דובר_המשך >>   

אמרו לנו לא לפספס אותה. 

בקשר לזיהום שכולם מדברים עליו, לא כל הים התיכון מזוהם. לפעמים יש אזורים שקורית תקלה עם אנייה או עם צינור, תמיד אומרים לדייגים לעצור באותה תקופה, עד שבודקים את הדגים ואת הים ורק אחרי זה מאפשרים לנו לעבוד. זה לא שכל הים מזוהם. באזורים שמזוהים אומרים לנו להפסיק את הדיג למשך כמה ימים, שבוע, שבועיים, יומיים, שלושה, עד שבודקים את הדגים ואת הים. אף פעם לא יכולת להביא דגים מזוהמים, כמו שאומרים. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

לגבי התקנות, שלכאורה תהיינה אותן תקנות משלימות, עברנו כמה ורסיות – שוב אני אומר גם כמשרד הבריאות, גם ב-day zero, כשתהיינה תקנות שתשלמנה את זה, עדיין את אותן תקנות. למעלה מחמש שנים עדיין אין תקנות משלימות. נדבר על זה בהמשך, אבל אין פה מנגנון הודעה לציבור בהקשר של אזורים מוכרזים. אנחנו רוצים לדעת מה תהיה ההודעה לציבור, אם הכרזנו על אזור מזוהם, אנחנו יודעים שדגו בו לפני יום וצריך להודיע לציבור. אנחנו רוצים שמשרד החקלאות יאמר מה מנגנון ההודעה לציבור, שמעוגן בתקנות האלה בהתאם לאזורים או למקומות ששווקו הדגים.  

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

קודם כל, במסגרת התקנות האלה כל הנושא של הכרזה הוא בהתייעצות עם משרד הבריאות. גם הנושא של פרסום ההודעה יהיה לאחר אותה התייעצות ובסיכום עם משרד הבריאות, כך שאני לא רואה פה את החשש. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

היינו בכמה מצבים כאלה רק לאחרונה, אפילו בחצי שנה, שנה האחרונה, עם זיהום כתם הנפט שהיה בים. אנחנו כבולים בנושא הזה של היכולת להודיע לציבור, כי אז יש הודעה גלובלית לציבור, נאמר: מי שצרך דגים בבתי אוכל, בחנויות דגים. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אבל אם הנציגה של משרד החקלאות אומרת פה, שההכרזה היא בהתייעצות עם משרד הבריאות והכול נפתר בתקנות, מה הבעיה?

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

אין בעיה, התייעצו אתנו דה-פקטו אחרי הזיהום. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אבל כתוב פה שכל הכרזה היא אחרי התייעצות. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

אבל אין לנו את היכולת לדעת. התייעצו אתנו ומתייעצים אתנו. המנגנון הוא לא התייעצות אתנו איך אנחנו מודיעים, האם להודיע לכלל הציבור. אנחנו לא רוצים לגרום נזק, צריך להיות מנגנון, שבו למשרד החקלאות יש נתונים לאן שווקו הדגים מכל אזור ואזור. אם אין להם את המנגנון הזה לאן שווקו הדגים, התקנה הזאת הופכת להיות ריקה מתוכן. במידה ולמשרד החקלאות אין מנגנון לדעת לאן שווקו דגים, מה אתה במצב שיש זיהום ואתה רוצה להודיע לציבור? מה אתה עושה במצב כזה שיש זיהום ואתה רוצה להודיע לציבור? אז יתייעצו אתנו, אבל מה נעשה עם ההתייעצות הזאת? אין לנו מה לעשות, ואז צריך כאן בתקנה להיות מעוגן שמשרד החקלאות צריך שיהיה לו מנגנון ל-traceability לגבי הדגים שמגיעים מאזורי הדיג. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מרב, רצית להתייחס?

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

לא, אני אתייחס לגופו של עניין.  

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני רשמתי לי את הנקודה הזאת, כשנגיע נתייחס. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

תקנות מחלות בעלי חיים (דיג), התשפ"ב -2022

	
	
	בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22(א)(2), (5א) ו-(14) ו-28(א1) לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה -1985  (להלן – פקודת מחלות בעלי חיים), ולפי סעיף 9(ה) לפקודת הדיג, 1937  (להלן- פקודת הדיג),  ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 22(ג) לפקודת מחלות בעלי חיים לעניין תקנה 9 לתקנות, ולפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) למעט לעניין תקנה 11, אני מתקין תקנות אלה: 

	
	
	פרק א' : פרשנות

	הגדרות
	1. 
	בתקנות אלה -

	
	
	"גורם מוסמך"  כל אחד מאלה או מי שהוא הסמיכו לכך בכתב:

	
	
	1. המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה;

	
	
	1. המנהל הכללי של משרד הבריאות;

	
	
	1. מנהל החברה הממשלתית לחקר ימים ואגמים לישראל;

	
	
	"דיג" – שליית שלל דיג ממקווה מים, לרבות איסופם מן החוף, בין שהם חיים  ובין שהם מתים, למעט דיג לצריכה עצמית;

	
	
	"דיג לצריכה עצמית" –  דיג שאינו טעון רישיון לפי פקודת הדיג או שברישיון הדיג רשום שהוא למטרה ספורטיבית ומיועד לצריכה עצמית בלבד;

	
	
	"המנהל" – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או חלקן;

	
	
	"המשרד" – משרד החקלאות ופיתוח הכפר;

	
	
	"זיהום מים" – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק המים, התשי"ט – 1959 ;

	
	
	"מי שתייה" – כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940 ;

	
	
	"מקווה מים" – כל אחד מאלה: ים, נחל, אגם, מאגר מים, למעט פארק דיג ומשק חקלאי לגידול דגים למאכל;

	
	
	"פקיד הדיג הראשי" – כהגדרתו לפי פקודת הדיג.

	
	
	"קרח" – צורתם המוצקה של מי שתיה או של מי ים שאינם מי נמל או מאזור אסור כהגדרתו בתקנה 5, וללא תוספת חומרים משמרים;

	
	
	"רישיון" – רישיון דיג או רישיון לספינה, לפי העניין;

	
	
	"רישיון דיג" – רישיון לדוג דגים שניתן לפי פקודת הדיג;

	
	
	"רישיון לספינה" – רישיון לכלי שיט המשמש לדיג שניתן לפי פקודת הדיג;

	
	
	"שיווק" – העברה לאחר בין בתמורה ובין שלא בתמורה;

	
	
	"שלל דיג" – בעלי חיים החיים במים, למעט יונקים ימיים.



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

יש הערות לסעיף ההגדרות 1?  אני מביאה להצבעה את תקנה 1, מי בעד? מי נגד?


הצבעה

אושרה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים – סעיף 1 עבר. 

אנחנו בפרק ב', תקנה 2. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   


	
	
	פרק ב': טיפול בשלל דיג

	החזקת שלל דיג  בכלי שיט
	1. 
	לא יחזיק אדם בכלי שיט שלל דיג אלא בתנאים אלה:

	
	
	1. 
	המשטח והציוד הבא במגע עם שלל הדיג עשוי חומר שאינו סופג, הוא ניתן לניקוי וחיטוי בקלות והוא אינו חלוד;

	
	
	1. 
	כלי השיט נקי ומתבצעת בו הדברה למניעת מזיקים;

	
	
	1. 
	בכלי השיט אין בעלי חיים למעט שלל דיג;

	
	
	1. 
	האזור שמוחזק  בו שלל הדיג נקי, ומבנהו מונע מגע של שלל הדיג עם מי שיפוליים כהגדרתם בתקנות הנמלים (מעגנות), התשע"א-2010, שפכים, עשן, דלק, שמנים, גריז וכל זיהום אחר העלול לפגוע בבריאות הציבור;

	
	
	1. 
	שלל הדיג מוחזק בכלי קיבול  (להלן- מכל) נקי,  עשוי חומר שאינו סופג,  הוא ניתן בקלות לניקוי ולחיטוי והוא אינו חלוד;

	
	
	1. 
	שלל הדיג מופרד מכל חומר אחר, לרבות מיני הדגים הרעילים למאכל בני אדם המנויים בתוספת הראשונה טרם הכנסתו למכל ומכוסה בקרח לאחר הכנסתו למכל;

	
	
	1. 
	שלל הדיג מוחזק בטמפרטורה שאינה עולה על  4 מעלות צלזיוס.



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הערות לתקנה 2?

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

יש לי שאלה לגבי (5) ו-(7). 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

תקנה 2(5)?

 << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

כן, יש משהו שאמור לשנות את מה שנעשה עכשיו מבחינת הדיג? לגבי ה-4 מעלות בסעיף (7), מישהו שדג בחסקה, זה מה שיש לו, איך הוא בודק את ה-4 מעלות האלה? מה הוא עושה?

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

שם קרח. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כולם שמים קרח, מה השתנה? 

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

רק שיתירו לנו. למי שאין מקרר או חדר קירור בספינה, שיגידו: מכוסה בקרח וזהו. 

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

זה מה שעוה"ד אמרה מקודם, שלא אמרו איך. אחד יכול לשים מקרר, אחד יכול לשים קרח. 

 << אורח >> סידו זיינב: << אורח >>   

אין מקרר בחסקה. 

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

אבל שיהיה בקירור ושיהיה קר. 

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

אבל איך אנחנו יכולים לבדוק טמפרטורה? אני בים, הוצאתי הרגע את הדגים מהים, שמתי אותם בארגז וכיסיתי אותם בקרח. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

איך מודדים את הטמפרטורה? איך מוודאים שזה 4 מעלות?

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

איך יש לי בכלל יכולת בקרה על זה?

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

איך מוודאים שזה 4 מעלות?

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

לגבי שאלתך הקודמת בנוגע לאחזקה של שלל דיג, היום כמעט בכל המקרים כבר לא משתמשים במכלים עשויים עץ או חומרים כאלה, היום משתמשים במכלי פלסטיק, שניתן לנקות ולחטא אותם. 

לגבי המדידה, גם פה אנחנו לא קבענו האם להשתמש במד חום כזה או במד חום אחר, אלא ההגדרה הזאת של עד 4 מעלות נמצאת בחוק המזון, ואפשר למדוד אותה בשיטות שונות. כמו בתקנות האחרות פה, לא רצינו להיכנס לאמצעי אלא להגדיר מה המטרה. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אבל הוא רוצה לוודא שזה באמת 4 מעלות. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

דייג שעובד על סירה קטנה או על חסקה – אין לו עליה מקרר. 

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

אין תרמוסטט. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כמה עשרות שנים הוא עובד עם קרח, האם הוא צריך לשנות משהו עכשיו? או שהוא ממשיך לעבוד כרגיל?

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

מטרת התקנות היא למנוע קלקול של הדגים, שבסופו של דבר יגיעו לצריכה ויגרמו לבעיות של בריאות האדם. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני חייבת להזכיר שאנחנו מדברים על בריאות הציבור. אנחנו לא רוצים לתת לדייגים אפשרות להסיר אחריות. אנחנו מדברים על תקנות, שבאות להגן על בריאות הציבור, ולכן צריך לשים את הדגים בקרח. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אכפת לנו מבריאות הציבור. אנחנו אוהבים דגים ורוצים לקנות דגים טריים ותמיד בודקים שלא היו בשמש, אבל בכל זאת אלה צריכות להיות תקנות שהציבור יכול לעמוד בהן. תקנה שהציבור לא יכול לעמוד בה, או במקרה הזה הדייגים הקטנים - - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אבל זה קרח, לשים קרח. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אבל הם שמים קרח, ככה הם עובדים. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

בסעיף (7) כתוב "בטמפרטורה שאינה עולה על 4 מעלות צלזיוס". אפשר לכתוב שזה יהיה בקרח, הוא יתחיל למדוד את זה?

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

זה רלוונטי לחדרי קירור, כשיש לך מקרר גדול, שבו תרמוסטט ואתה יכול לבדוק. כל הבעיה היא בהגדרה של כלי השייט. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה, שהדייגים האלה – במיוחד הדייגים הקטנים עם חסקה ועם סירה – לא חוזרים אחרי שעות. הם יוצאים לחצי שעה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אדרבה. אני רוצה לשמוע התייחסות של היועצת המשפטית, אני לא רוצה שום בעיה. אנחנו צריכים להגן על בריאות הציבור, מדברים על תרמומטר ומדברים על קרח. 

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אני לא מכירה את זה בפועל, אפשר לשמוע את הגורמים המקצועיים, אבל השאלה היא אם יקבעו שזה יהיה מכוסה בקרח, מה מידת הקרח? כמה קרח שיאפשר לשמור את שלל הדיג בטמפרטורה של 4 מעלות?

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אבל אפשר לנסח את זה כך, לשמור את הדיג הזה בתנאים שיבטיחו את שלום הציבור ואת בריאות הציבור, בלי 4 מעלות. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

חייב להיות רשום 4 מעלות, אחרת בריאות הציבור נתון לפרשנות. 

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

לספינות הגדולות שיוצאות ל-36 שעות או ל-48 שעות יש חדר קירור ובו יש תרמוסטט. איך אדם שעכשיו הוציא 20 ארגזים, כל ארגז מכוסה בנפרד בקרח והם מונחים אחד על השני, איך הוא יכול לבדוק?

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אמרנו עם תרמוסטט. 

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

איפה יהיה התרמוסטט? איפה הוא נמצא? אנחנו בחוץ. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אתה מאחסן את הדגים בארגזים?

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אז אתה מכניס את התרמוסטט לארגז ובודק שיש 4 מעלות. אני אומרת לכם שוב, זאת בריאות הציבור. אתם רוצים לנסח סעיף כללי שנתון לפרשנות. 

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

אנחנו לא רוצים שיהיה נתון לפרשנות, אנחנו פשוט מבקשים שיהיה רשום "מכוסה בקרח".

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

יש ענף שקיים אלפי שנים, ואחרי כל הקשיים שהערימו עליו בעשרות השנים האחרונות, שרדו מעט מאוד אנשים, ועל המעט מאוד הזה אני מעוניין לשמור. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אבו שחאדה, אנחנו אמורים לשמור על בריאות הציבור. אני מזכירה לכם שאלה תקנות שבאות לשמור על בריאות הציבור, אנחנו מדברים על דגים, על טריות של דגים. הנחיה כזאת צריכה להיות ספציפית ומפורטת לגבי ה-4 מעלות. לא נעשה תקנה כללית כזאת.  

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני אתך. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

לא לא, אנחנו לא נשנה את זה, חבר הכנסת אבו שחאדה. זה צריך להיות 4 מעלות, ואנחנו לא ניתן פה שום פרשנות שתפגע בבריאות הציבור, עם כל הכבוד. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

גברתי, את רוצה לכפות על הדייגים דבר שהם לא יכולים לעשות?

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני רוצה לכפות על הדייגים, שישמרו על בריאות הציבור. 

 << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

את אומרת שהם לא ילכו לדוג. גברתי, קודם כל אין לנו פה לא סקר של בריאות ציבור, ולא אחד שטען שהם עשרות שנים כבר הורגים את הציבור, אין פה מחקר. הטיעון הזה בעייתי. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אבל למה משנים את זה דווקא עכשיו? מאז קום המדינה, למה עכשיו מכניסים את הסעיף הזה אחרי עשרות שנים? מה קרה? היה משהו? יש תלונות?

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

נשמע את משרד החקלאות. 

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

גברתי יושבת הראש, כמו שאת הזכרת, התקנה הזאת לא יכולה להיות עמומה, אנחנו מדברים על מזון. מזון, במיוחד בשר דגים, הנטייה שלו לקלקול היא מאוד מהירה בהשוואה למזונות אחרים, ולכן צריך לנקוט בפעולות של קירור. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

איפה הייתם עשרות שנים? מה קרה עכשיו? מה קרה שעכשיו אתם משנים ובאים עם הסעיף הזה? למה אתם משנים? כל מה שאתה אומר נכון, לא שמרתם עד היום על בריאות הציבור?

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

ההגדרה הזאת של עד ארבע מעלות היא לא הגדרה חדשה, היא קבועה בחוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), ואלה הטמפרטורות, בין אפס לארבע מעלות, שנחשבות צינון של מזון. שלל דיג זה מזון שאמור להיצרך על ידי אנשים. 

בניגוע לכיסוי בקרח, כמו שגברתי יושבת הראש הזכירה, אנחנו לא יכולים לכתוב תקנה עמומה, כי אחד יכול לכסות בכמה שבבים, והשני יכול לכסות ב-20 ס"מ קרח.  

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אמרנו שיש פה גם עניין עונשי, יש פה הוראה עונשית שחייבת להיות ברורה. אין לי ספק שנושא בריאות הציבור עומד פה מעל לכל. אני לא רואה שזו הנחיה שאי אפשר לעמוד בו, אלא שזו הנחיה ברורה מאוד.  

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אם היא נמצאת בחוק, למה צריך את זה בתקנה? אתה אומר שהיא נמצאת בחוק, זאת לא הוראה חדשה, אז למה עכשיו אתה מכניס את זה לתקנות?

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

היא נמצאת בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון). כאן אנחנו קובעים תקנות לטיפול בשלל דיג על גבי כלי שייט. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אבל חוק המזון חל גם על זה, למה אתה צריך תקנה חדשה? 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

לדעתי הוא חל על השינוע של מזון, נכון? צריך פה הוראה מפורשת. 

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

אנחנו מדברים פה על רבע שעה או 20 דקות, אחרי שהדג יצא אל הסיפון. שמים אותו בארגזים ומכסים אותו. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

שמעתי והבנתי, ואני שומעת פה את נציגי משרד החקלאות, ואני מדגישה עוד פעם שמדובר פה על בריאות הציבור. שמעתי את משרד החקלאות, אני שומעת פה את היועצת המשפטית של הוועדה מרב. 

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

מרגע שזה מגיע לחוף, זה נכנס למקררים, ושם יש 4 מעלות. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אבל עד שזה מגיע לחוף, זה יכול להתקלקל. אני מזכירה לכם שוב שמדובר על דגים ומדובר על בריאות הציבור. 

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

דג שמסיעים אותו 20 דקות ומכוסה בקרח, לא יכול להתקלקל. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אז אנחנו עכשיו באים להסדיר את זה, זו המטרה של הדיון היום – להסדיר את זה ולשמור על בריאות הציבור, ואנחנו לא נקל פה בנושא של בריאות הציבור. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

גברתי, אף אחד פה לא נגד בריאות הציבור. אני לא רוצה להקל בבריאות הציבור, אני אתך בנושא הזה. התקיימה שיטה שעבדה עד עכשיו, האם מישהו במשרד החקלאות יכול להגיד לנו, שהשיטה שהתקיימה עד עכשיו הרעילה את הציבור, בגלל שלא ידענו, בגלל שלא הבנו? האם מישהו במשרד החקלאות יכול להגיד לנו שהשיטה שעובדת היום פגעה בבריאות הציבור?

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

קודם כל יש דייגים שעושים את זה כבר היום, התקנות לא מחדשות. יש דייגים מסודרים, שמצננים בקרח את הדגים על גבי כלי השיט, זה כבר נעשה היום. אבל מהניסיון שלי ומהסתובבות שלי בשטח, יש גם דייגים שלא מקפידים. ההוראות בתקנות אלה אמורות להסדיר את מעט הדייגים, שלא מקפידים על צינון שלל הדיג על גבי כלי השייט. 

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

אבל אין לנו בעיה עם הקרח, רק לגבי ה-4 מעלות. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

כמו שאמרנו בתחילת הדיון, התקנות האלה באות להחליף צו חירום, שקיים כבר משנת 56' בנושא טיפול בדגים בכלי שייט. זה לא שאנחנו נכנסים לחלל ריק, התקנות האלה מוסדרות מכוח פקודת מחלות בעלי חיים, שמטרתם מניעת הפצת מחלות בעלי חיים, שמירה על בריאות הציבור, בריאות המזון, הציבור שצורך את המזון הזה. התקנה הזאת חייבת להיות מאוד ברורה, כדי שניתן יהיה לאכוף אותה מבחינה עונשית. הנושא של המעלות ניתן למדידה, בין שהדייג מחזיק מקרר, ובין שהוא משתמש במיכל. כפי שגברתי אמרה, ניתן למדוד את זה באמצעות תרמומטר, מדחום. ניתן למדוד את זה, זאת לא דרישה שציבור הדייגים לא יכול לעמוד בה. 

הוזכרו כאן קודם דיונים קודמים. הדרישות כאן צומצמו כמה שיותר כדי להתאים לשטח, להתאים למה שקיים היום, וכדי לא להטיל איזשהו עול שלא ניתן לביצוע. לכן זה נקבע כפי שנקבע.  

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

תודה, אני לא השתכנעתי שהתקנה הזאת היא תקנה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אני חוזרת שוב, תקנה חשובה למען ביטחון הציבור, ולכן אני מביאה את תקנה 2 להצבעה כמו שהיא, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושרה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

שלושה נגד אחד. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

רביזיה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

תקנה 3, בבקשה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

	שמירת מסמכים
	1. 
	מי שעושה שימוש בכלי שיט לדיג ישמור אצלו את הרישיון לספינה או את העתקו אם אינו בעל הרישיון, ואת רישיון הדיג ויציגם לפי דרישה.



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הערות לתקנה 3? 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

איפה הוא ישמור את זה? לא בספינה?

 << דובר_המשך >> אודליה אסולין דגני: << דובר_המשך >>   

כתוב ישמור אצלו, לא נאמר בספינה, הוא יכול לשמור גם את העתקו. מכיוון שהוא צריך להציג אותם לפי דרישה, בהחלט כאשר הוא נדרש על ידי מפקח להציג אותם, הוא יצטרך להציג אותם, לא נאמר כאן מתי. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

הוא בטח יציג את זה, אבל השאלה אם בחסקה הוא צריך ללכת עם הרישיון הזה. 

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

לא קבענו בכוונה איפה הוא יחזיק את זה. הוא יכול להחזיק את זה על גביו, או העתק של הרישיון, זאת אומרת גם צילום שלו, על מנת לא להיצמד לזה שזה יהיה בכלי השיט. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

גם יכול להיות שזה יהיה אצלול על הפלאפון, על הנייד, מספיק שיהיה לו הרישיון. 

מי בעד תקנה 3?

הצבעה

אושרה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. 

הלאה, תקנה 4. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   


	
	
	פרק ג': דיג במים מזוהמים

	הודעה על זיהום
	1. 
	נוכח לדעת גורם מוסמך כי קיים זיהום מים או חשד לזיהום במקווה מים, יודיע על כך למנהל לפי הטופס שבתוספת השנייה.



 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

אני אחזור על מה שאמרתי קודם לגבי הסעיף הזה, אני חושב שצריך להוסיף פה תת סעיף, שהוא צריך לפרסם את זה באתר המרשתת של הגורם המדווח. 

 << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >>   

מדובר פה על הטלת אחריות על המשרד להגנת הסביבה. מדובר פה על שלושה גורמים. אין לנו שום בעיה, אנחנו בסוף עם הסמכות עם משרד החקלאות, רק חשוב לבקש שזה יהיה בהתאם למידע שברשותו. מדובר על חובות דיווח על זיהום מים, וההגדרה היא מאוד רחבה בחוק המים, ורק בהתאם למידע שברשות המשרד ורק אחרי בדיקה ודיגומים שהמשרד עושה, הוא ירשה לעצמו לדווח שבאמת יש זיהום מים. 

לבקשה של צלול, באופן ספציפי אין למשרד התנגדות. אני חושבת שזה לא הכרחי, אבל באמת אין למשרד התנגדות ככל שזה ייכנס פנימה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

משרד החקלאות, מה ההתייחסות שלכם לגבי הנושא של יובל? יובל, תציג שוב את העניין. 

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

ברגע שהמשרד להגנת הסביבה הגיע למסקנה, לאחר כל הבדיקות והסקרים, שיש זיהום, לא חשד, אלא שיש זיהום, הוא גם צריך לפרסם את זה באתר האינטרנט של המשרד. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בשלב החשש? 

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

זה לא חשש, זה זיהום. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

נוכח לדעת גורם מוסמך כי קיים זיהום – לפני שיש בדיקות, אתה כבר רוצה פרסום?

 << דובר_המשך >> יובל ארבל: << דובר_המשך >>   

כבוד היושבת ראש, יש שני שלבים: יש זיהום ים, ויש זיהום שכבר פוגע בדגה ובשלל הדיג ברמה שדורשת איסור דיג, זה לא זהה. יכול להיות זיהום, למשל זיהום אורגני שהוא לא טוב, אנחנו לא רוצים שיהיה מזוהם, אבל בסופו של דבר משרד הבריאות, משרד החקלאות והשירות הווטרינרי יגיעו למסקנה שלא צריך לאסור שם דיג. אני חי עם זה, אין לי בעיה עם זה, אבל אני חושב שהציבור כן צריך לדעת וכן צריך להיות מפורסם שיש שם זיהום, וכל אדם יבחר לעצמו אם הוא רוצה להיות יותר זהיר ממשרד הבריאות או לא. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אבל בתקנה 5 נמצא כל המנגנון, אני לא כל כך מצליחה להבין למה המנגנון בתָקנה 5 לא מספק אותך. 

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

אולי מישהו אחר יסביר יותר טוב ממני?

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

משרד החקלאות, אתם רוצים להתייחס לנושא הזה של הפרסום?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

תקנה 5 מתייחסת לפרסום ההכרזה. להבנתי, גם כאשר בסופו של דבר מנהל השירותים הווטרינריים לא מכריז על האזור כאזור אסור דיג, עדיין הוא מבקש שהמידע יפורסם לציבור באתרי האינטרנט של הגורמים המוסמכים. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מה העמדה שלכם לגבי זה?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

לנו כמובן אין התנגדות, אם משרדי הגנת הסביבה, הבריאות נוהגים לעשות זאת ומוכנים לעשות זאת, מבחינתנו - - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, מה העמדה שלכם לגבי זה?

 << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >>   

אני בדקתי מול גורמי המקצוע במשרדי, אין להם התנגדות לבצע את הפרסום. אנחנו ערוכים מבחינת הפרסום. יחד עם זאת, אני שוב חוזרת – והציג את זה גם יובל – שיכול להיות פער בין הדיווח שאנחנו מסרנו לבין ההחלטה של משרד החקלאות, ופה זה כבר עניין של משרד החקלאות אם הדבר הזה הוא נכון או לא נכון. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

לנו בוודאי שאין בעיה לשקיפות שכזו. אני תמיד רק מחבר לאמירה הראשונה שלי, שהציבור יצטרך גם לדעת מה לעשות עם נתונים מסוימים. השאלה הבאה תהיה מה עושים עם זה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

מבחינתו הציבור לא צריך לקנות דגים, אלא מאלה שלא דגים אותם אצלנו בים. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

איך הוא יודע את זה?

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

ככה, שהציבור במדינת ישראל יפסיק לקנות דגים טריים. נשארו עוד כמה דייגים, צריך בכלל לחסל את הענף הזה, לחנוק אותו עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת ועוד קצת, ולהקשות עליו עוד יותר, ויוצאת עוד הערה כזאת ועושים בהלה, ואז אני בא לחנות הדגים ואומר שם: אדוני, אל תמכור לי דגים מהים במדינת ישראל, וככה זה יעבוד. 

 << אורח >> שלי עינב: << אורח >>   

זה בדיוק מה שזה בא למנוע. ברגע שיגידו שהדגים שנדוגו ספציפית ושווקו לאותן שלוש חנויות בחיפה, למעשה בכל שאר הארץ ניתן לקנות דגים ללא חשש, זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים. תסתכלו על ה-recalls האחרונים במדינת ישראל. כשאתה מגדיר אזור ואתה מגדיר נקודה, אתה פותח את כל שאר השוק. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אדוני, אתה הגדרת אזור, מנעת בו דיג. הם אומרים משהו אחר, הם אומרים: אתה לא מנעת דיג, אתה חשבת שיש זיהום וסביר לדוג שם – הם אומרים גם זה לא, צריך להפחיד את הציבור שגם את זה לא יעשה. הוא אומר: אם אדם פרנואיד - - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

חבר הכנסת אבו שחאדה, הנקודה ברורה. 

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >>   

שוב אנחנו אומרים שככל שיש לנו מידע – שוב, חשוב שיהיה מוכן לציבור – קחו בחשבון, שיכול להיות שיהיה פער, זאת אומרת: אנחנו נדע על מידע מסוים, ואותו שווה, כדאי וראוי שהציבור יידע, אבל עדיין יש סמכות ושיקולים וכל מה שהשירות הווטרינרי היה עושה לגבי ההחלטה האם כן או לא, זה משהו אחר לגמרי. לשם כך קיים סעיף 5, שאחרי זה אודליה תדבר עליו. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

יש פה שני דברים שצריך להתייחס אליהם. אחד, השיקולים שאמורים להישקל במסגרת התקנות האלה הם שיקולים של מחלות בעלי חיים, ולא שיקולים של הגנת הסביבה או יידוע הציבור. צריך לשים לב שיש פה גם עניין של סמכות, האם לשר החקלאות יש סמכות לחייב את גורמי המקצוע ביתר המשרדים לפרסם הודעות, ואני לא בטוחה, זה משהו שלדעתי צריך לבדוק אותו. אני חושבת שזה יותר בהיבט של הגנת הסביבה, ואולי עוה"ד עופרי תתייחס לזה. 

ההיבט השני שאני רוצה להפנות אליו את חברי הוועדה הוא לחשיפה. יכול להיות שיש פה באמת חשיפה שהיא לא מידתית, שאולי תעמיד גם את הדייגים או כל גורם מקצוע אחר בפני בעיה, משום שאין עדיין הכרזה רשמית, ואולי לא באמת אסור לדוג שם, אבל אולי העובדה שיידעו את הציבור שהאזור הזה עלול להיות אזור אסור לדיג, או שיש שם איזשהו סוג של זיהום, גם אם לאו דווקא הוא יכול לגרום באופן ודאי לפגיעה בשלל הדיג, זה אולי מידע שעלול – שוב, כמו שאני אומרת, להעמיד את הדייגים בסיכון לפני שיש הכרזה, לפני שהדברים נבדקו לעומק. אני חושבת שצריך לבדוק ולשקול את הדברים האלה בזהירות. את עניין הסמכות אני מבקשת לבדוק. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור. 

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >>   

אני רוצה להצטרף לדברים של מרב, במובן שהסעיף המסמיך כאן מכוח פקודת מחלות בעלי חיים – התכלית של כל ההסדר הזה היא למנוע מחלות בעלי חיים, והיא תכלית וטרינרית. ההכנסה כאן של הסדר של פרסום על זיהום במקורות מים באופן כללי - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

- - עוד לפני שיש הכרזה. 

 << דובר_המשך >> אור מלכי: << דובר_המשך >>   

- - היא זרה. הרי בסוף כשמנתקים את הזיקה בין ההכרזה לבין איסור הדיג, זאת בעצם הכרזה כללית על זיהום במקורות מים. אני לא בטוח שזה תואם לתכלית הפקודה והחקיקה מסמיכה כאן ושזה המקום הנכון. 

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

אני לא מסכים, הים הוא לא מקור מים. הים בישראל לא מוגדר כמקור מים, תסתכל על חוק המים. כבוד היושבת ראש, אנחנו מבקשים שתהיה פה איזושהי שקיפות בתהליך. יש פה תהליך, שבסופו מוכרז אזור שאסור בדיג. יכול להיות שיגיעו הממונים להחלטה, שקולה ואחראית, שלמרות הזיהום - - - 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אבל יובל, אתה חוזר על הטענה שלך. אנחנו שמענו את הטענה בקשב רב, קיבלנו את כל ההתייחסות. מרב, התייחסות אחרונה, ואני מביאה את זה להצבעה, כי אני לא חושבת שזה צריך להיות בסעיף 4. 

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

הים הוא לא מקור מים. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אני גם לא בטוחה שיש מניעה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, אם הוא ירצה ליידע את הציבור על אזור שאולי יש חשש לזיהום – אולי אם תסכים אתי או לא, אם יש ברשותך המידע, אם יש לו מניעה לפרסם את הדבר הזה גם ללא קשר לתקנות. 

 << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >>   

לא, אין מניעה. כמו שאור אמר, כל המטרה של התקנה הזו – שלשיטתי היא לא מחויבת אפילו ברמה של החקיקה, כי כבר היום יש שיתופי פעולה בין משרדי הממשלה על הדיווחים האלה, ותמיד שיקול הדעת אם להכריז על אזור אסור בדיג או לא הוא של משרד החקלאות. כמו שהוצג פה, כל הכוונה היא שהדיווח הזה יביא למצב שהוא באמת יהיה רלוונטי לעניין איסור הדיג באזור הזה, בגלל שיקולי בריאות הציבור, שיקולים וטרינריים וכו'. כמו שאמרתי, הזיהום הוא מאוד רחב. השיקולים של המשרד לגבי מה הוא מזהה באותם מקורות מים הם מאוד גדולים, ובהקשר הזה לא בהכרח תהיה הלימה בין הדיווח לבין ההכרזה. פה זה עניין של הוועדה איך היא מקבלת את ההערה, מה שלנו חשוב זה להוסיף את הסיפא בהתאם למידע שברשותנו. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

ביחס להערה שלך, על אף שאני סבורה שנוסח התקנה אכן מחייב העברת מידע שנמצא ברשותו, ובוודאי אין פה חבות להעביר מידע שלא נמצא ברשותו, אין לי התנגדות להוסיף את זה, בהתאם למידע שנמצא ברשותו. אני חושבת שזה לא מוסיף ולא גורע.  

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אנחנו בעד להוסיף את זה.  

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אני רק אומר איפה בדיוק, בתקנה 4 הנוסח יהיה: "נוכח לדעת גורם מוסמך כי קיים זיהום מים או חשד לזיהום מים במקווה מים, יודיע על כך למנהל" – בהתאם למידע שברשותו ולפי הטופס שבתוספת השנייה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מצוין. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

ההבחנה שנעשתה פה כבר כמה פעמים בין אזור מזוהם לבין אזור שאסור בו הדיג, איך היא תשליך על ההודעה? 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

תחזור בבקשה על השאלה. בתקנה 4 אנחנו מוסיפים את התיקון שאמרה כרגע מרב כדי לעשות איזון ומענה לנאמר. בהמשך ב-5 תהיה הכרזה, כמו שהסברתי קודם. נעבור ל-5 ואז תראה את ההכרזה, וזאת לדעתי תהיה התשובה. תקראי שוב את סעיף 4 עם התיקון, ואז תהיה הצבעה. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אחרי המילים "יודיע על כך למנהל", יתווספו המילים "בהתאם למידע שברשותו, והכל לפי הטופס שבתוספת השנייה". 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מצוין, אני מעלה את תקנה 4 להצבעה – מי בעד? מי נגד?

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני נגד. 

הצבעה

אושרה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

1-2 – בסדר, אז התקנה עברה. 

עכשיו נעבור לתקנה 5. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני גם מבקש רביזיה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

רביזיה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

	הכרזה על אזור אסור לדיג
	1. 
	1. ראה המנהל שקיים חשש של סיכון בריאות הציבור כתוצאה מדיג במקווה מים שיש בו זיהום מים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך, להכריז על האזור אזור אסור לדיג עקב זיהום ארעי או מתמשך (להלן - אזור אסור); המנהל רשאי לקבוע ששטח האזור האסור וגבולותיו יהיו שונים מאלה של אזור הזיהום לפי הודעת הגורם המוסמך מכוח תקנה 4 וכן להגביל את איסור הדיג למיני דגים אשר נמצא בהם זיהום ארעי או מתמשך.

	
	
	(1) הכרזת המנהל לפי תקנת משנה (א) על אזור אסור עקב זיהום ארעי תהא תקפה למשך 30 ימים ותפורסם לפי תקנה 8, זולת אם בוטלה קודם לכן לפי תקנה 7 ואולם המנהל רשאי להאריך את תוקף ההכרזה מזמן לזמן לתקופות נוספות, אם ראה כי ממשיכות להתקיים הנסיבות שהביאו להכרזה.



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הערות לתקנה 5? בבקשה, המשרד להגנת הסביבה. 

 << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >>   

בהמשך להתייחסות שלנו לעניין הגורמים המוסמכים בתקנה 4, כדי שיהיה ברור שבאמת הסמכות פה היא של המנהל של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, שלא ישתמע שהשלב שבו הוא מתחיל להפעיל את שיקול דעתו זה רק בכפוף להודעות שהוא מקבל מהגורמים המוסמכים, ולכן מה שחשוב לנו להדגיש זה להוסיף איזושהי תוספת אחרי המילים "שיש בו זיהום מים" בשורה השנייה, "בין היתר על סמך הודעת גורם מוסמך", וגם בסיפא - - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

את מדברת על השורה השנייה בתקנה 5 "ראה המנהל שקיים חשש של סיכון בריאות הציבור כתוצאה מדיג במקווה מים שיש בו זיהום מים"?

 << דובר_המשך >> ליאורה עופרי: << דובר_המשך >>   

"בין היתר על סמך הודעת גורם מוסמך, רשאי הוא", זאת אומרת שזה לא רק על בסיס ההודעה של הגורם המוסמך, כי זה נשמע – במיוחד לפי הכרונולוגיה של התקנות – שרק אחרי שהוא מקבל הודעה לפי תקנה 4, הוא מתחיל את הפעילות שלו ומפעיל את שיקול הדעת שלו. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

איך זה יכול להיות אחרת, אם לא גורם מוסמך בדק?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >>   

גם השירותים הווטרינריים בעצמם יכולים לדעת מראש. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הניסוח "בין היתר" נראה לי מאוד. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אני מקבלת את ההערה, אני רק חושבת שיש צורך להוסיף את המילים "בין היתר" רק לסיפא ולא לרישא, ואני אסביר. הרישא לא מתייחסת ולא מפנה לתקנה 4, אלא רק הסיפא. אפשר גם בהחלט לפרש את זה שהסמכות שלו היא לא רק על סמך הודעת גורם מוסמך, אבל אני חושבת שהמקום הנכון להוסיף את המילים "בין היתר" הוא ש"המנהל רשאי לקבוע ששטח האזור האסור וגבולותיו יהיו שונים מאלה של אזור הזיהום" – "בין היתר לפי הודעת הגורם המוסמך מכוח תקנה 4", אחרת אין משמעות לבין היתר אם תוסיפי את זה גם בסיפא.  

 << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >>   

אם כבר, לשיטתי, "בין היתר" צריך להיות ברישא, ואז גם משתמע שזה – בין אם זה על בסיס הודעה של גורם מוסמך, ובין אם לא, הוא רשאי לקבוע גבולות ואזורים אחרים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אז על סמך מה? 

 << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >>   

על סמך לא רק הודעה של הגורם המוסמך. לא יכול להיות שרק על בסיס הודעות של משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה וחקר הימים והאגמים – איפה רשות המים לדוגמה? אני סתם זורקת, יש פה המון גורמים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אם יש עוד גורמים והם מוגדרים - -

 << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >>   

יש, משרד החקלאות בעצמו - - -

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

- - אם יש עוד גורמים ברי סמכא, מקצועיים, שיכולים להביא להודעה מהסוג הזה, בטח אין מיליון כאלה בארץ, אפשר לפרט אותם. אבל להשאיר את זה פתוח ככה, שהוא יכול בלי הגורמים המוסמכים להכריז? מאיפה הסמכות הזאת? על סמך מה? כי יש חשד? כי מה?

 << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >>   

התקנה צריכה להימחק, כי אין שום סיבה שרק על בסיס הודעות של משרדי הממשלה, כולל מנכ"ל חקר הימים והאגמים, שאז רק יתחיל מנהל השירותים הווטרינריים להפעיל את סמכותו. שיפעיל את סמכותו בלי תקנה 4. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני מסכימה אתך חד-משמעית, נוסיף את "בין היתר" גם בסיפא וגם ברישא. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

גם חשוב להבהיר שלמנהל יש סמכות להפעיל את סמכותו להכריז על אזור אסור גם בלי שקיבל הודעה של גורם מוסמך. אם מכוח הבדיקות שלו והביקורים שלו בשטח, הוא גילה שיש איזשהו חשש לזיהום של אזור מסוים שבו מתקיים דיג, הוא יפעיל את סמכותו ויכריז על אזור אסור; לאו דווקא אם הוא קיבל הודעה מגורם מוסמך, מהמשרד להגנת הסביבה או מהמכון לחקר ימים ואגמים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אז למה צריך שינוי כלשהו? אם יש לו את זה וזה עובד, מה הצורך בשינוי?

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אם אני מבינה נכון, היא רצתה להבהיר שלא מדובר בסמכות שהוא יכול להפעיל רק על סמך הודעה של גורם מוסמך. אני חושבת שזה עולה מהתקנות. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אבל עכשיו אנחנו מחדדים את זה. 

 << דובר_המשך >> מרב תורג'מן: << דובר_המשך >>   

זה בסך הכול חידוד של הנוסח, שיבהיר שהוא יכול להפעיל את הסמכות גם בלי הודעה של גורם מוסמך. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

זה ברור גם בנוסח הזה, אבל אנחנו מחדדים שזה גם בלי הודעה. אנחנו מוסיפים את "בין היתר" גם בסיפא וגם ברישא. 

 << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >>   

למעשה הסמכות הבלעדית להחליט אם זה אזור אסור לדיג או לא זה אך ורק של משרד החקלאות. מאוד יכול להיות, שלא יהיה המידע או שהמידע שגוי. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

משרד החקלאות, אין לכם התנגדות שנוסיף "בין היתר" בסיפא וברישא?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

אין לנו התנגדות, נציין שמקורות מידע יכולים להיות גם למשל, מכיוון שאנחנו מפקחים על הנושא של המזון הגולמי, אז יכול להיות גם מידע שמתקבל מתחנת מיון, אחרי שנעשית בדיקה לדגים, נמצא זיהום מסוים בדגים, אז בודקים מנין הגיעו הדגים ואז אפשר להגיע למידע שיש איזשהו זיהום או חשד לזיהום – זאת גם דרך שבה יפעיל המנהל את סמכותו. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

רק כדי להיות מדויקים, את מבקשת להוסיף את המילים "בין היתר" אחרי המילים "זיהום מים"?

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

כן, בשורה השנייה "במקווה מים שיש בו זיהום מים", ואז "בין היתר".

 << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >>   

"בין היתר על סמך הודעת גורם מוסמך", ובסיפא "המנהל רשאי לקבוע ששטח האזור האסור וגבולותיו יהיו שונים מאלה של אזור הזיהום" - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

- - "בין היתר לפי הודעת הגורם המוסמך". אפשר להביא את תקנה 5 להצבעה?

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כדי שאני אדע איך להצביע, שאלה למשרד החקלאות.

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הבנת את התיקון, שהוספנו "בין היתר" גם בסיפא וגם ברישא?

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני חושב שהדבר הזה כבר קיים. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אנחנו מחדדים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

מה התדירות של ההודעות האלה?

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

די נדיר, אתה יכול לראות גם בפרסומים בתקשורת. זה לא שכל שני וחמישי יש זיהום, אלה אירועים שקורים פעם ב-. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

אחת לכמה שנים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

עזבו מה יצא לתקשורת, מבחינת משרד החקלאות מה התדירות?

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

נדיר. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

נדיר אחת לכמה שנים?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

בהחלט, התקנות האלה מתייחסות ספציפית לאזור זיהום, אבל מבחינת פיקוח שוטף על בריאות הציבור ועל הדגים, זה נעשה במסגרת חקיקה אחרת שלנו וזה קשור לזה. כשאתה מדבר על אזור מזוהם, כפי שנאמר פה, זה די נדיר. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

בתקנה 5, מאחר שזאת תוספת, מבחינתנו זה 5 או 6 למה שהיינו רוצים להוסיף בהקשר למה שאמרתי קודם, שמשרד החקלאות ידווח למנהל היחידה הווטרינרית במשרד הבריאות על נקודות השיווק, אליהן שווקו הדגים מאזורים שהוכרזו כמזוהמים. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אין אפשרות כזו, דיברנו על זה קודם ואמרנו שאין אפשרות כזו. אתה חוזר לנקודה שכבר דיברנו עליה בתקנה הקודמת ובתחילת הדברים, ואמרו שאין אפשרות כזאת. למה זה קשור עכשיו לתקנה 5?

 << דובר_המשך >> ינון יוני: << דובר_המשך >>   

זה קשור, כי ברגע שיש כבר קונצנזוס וידוע מה הוא האזור שאסור לדיג, מאותו רגע צריך להיות לנו כמשרד הבריאות המידע, מרגע קרות הזיהום ועד ההכרזה, מה הנקודות אליהן שווקו הדגים.  

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

אני חוזרת על העמדה, התקנות האלה מתעסקות בשלב של ההכרזה. כפי שנאמר פה, כל הנושא של ההכרזה נעשה בשיתוף ובהתייעצות עם משרד הבריאות ועם שירותי בריאות הציבור, ככה שכל הנושא הזה נעשה בתיאום וגם הפרסום נעשה בתיאום. אנחנו נראה את זה בהמשך בתקנה 8, כך שאין פה מקום להוסיף את הנושא הזה, שממילא יהיה במסגרת חקיקה אחרת. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

כן, זו התשובה שקיבלנו קודם. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

אבל גברתי היושבת ראש, אני חוזר ואומר ההתייעצות היא מה מוגדר כאזור אסור. ההתייעצות תהיה במה לפרסם, אבל כל אימת שלא יהיה רשום באופן חד-משמעית, שמקרות הזיהום – שקרה בבוקר והוכרז יום למחרת, עד כמה שיתייעצו, אנחנו נצטרך לדעת ממשרד החקלאות לאן שווקו הדגים, שיהיה להם אותו מנגנון, זאת אומרת: משרד החקלאות ידווח למשרד הבריאות, וזה יהיה בסעיף הזה או בסעיף הבא, על נקודות השיווק אליהן שווקו הדגים מקרות הזיהום ועד להכרזה לגבי האזור המוגדר. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

יש נהלי עבודה משותפים. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

זה לא קשור לתקנות העתידיות, התקנות העתידיות מדברות על תחנות מיון דגים. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

משרד החקלאות, לעניין המנגנון לפרסם לאן שווקו הדגים מקרות הזיהום. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

יש שיתופי פעולה בנושאים האלה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אבל תתייחסי ספציפית לעניין הטענה שלו למנגנון. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

במסגרת המנגנון של ההכרזה מה לדרוש מציבור הדייגים ומה לפרסם לציבור, זה משהו שהוא חלק מההתייעצות וייעשה בשיתוף מלא עם משרד הבריאות. יש כאן הסדרה, שהיא הסדרה במסגרת החקיקה הזאת, הסדרה לא מקבילה. אין כאן איזושהי הגבלה שאומרת מה תודיע וכתוב למי להודיע, אבל בהחלט זה צוין פה למי להודיע בתקנה 8. אני לא רואה מקום, מעבר להתייעצות המשותפת עם משרד הבריאות, להיכנס לפרטי הפרטים. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אבל הוא אומר שההתייעצות פה לא מספקת, אני רוצה שיהיה איזשהו מנגנון שאנחנו נדע מרגע קרות הזיהום לאן שווקו הדגים. תתייחסי ספציפית לנושא המנגנון שיודיע למשרד הבריאות לאן זה שווק ביום הזה, איפה הבעיה? 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

שוב, אין בעיה כזאת. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

יש לכם את הנתונים האלה?

 << דובר_המשך >> אודליה אסולין דגני: << דובר_המשך >>   

כשיהיה מצב כזה, יהיו את הנתונים האלה, ואנחנו נעביר אותם בדיוק כמו שגורמים מוסמכים, הן ממשרד הבריאות והן מהמשרד להגנת הסביבה, מעבירים את המידע אלינו. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

זה לא ביום הזה, זה לא מדויק. אני יכול להבין את הבקשה, אבל זה קודם כל לא ביום ספציפי ולא באזור ספציפי. זה צריך להיות מידע זמין באופן קבוע מאיפה יצאו הדגים ולאן הם הגיעו באופן קבוע, כך שאם יש מקרה של זיהום, נוכל לעשות עם זה משהו יותר רציני, יותר ספציפי ויותר מוגדר, אבל זה כבר לא קשור לדיון שלנו בתקנות היום. אדוני ממשרד הבריאות רוצה שיהיה איזשהו מנגנון - - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

למשרד הבריאות אין את המנגנון הזה? למה משרד החקלאות צריך לספק את הנתונים האלה עבור משרד הבריאות?

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

בגלל חלוקת הסמכויות. לו המנגנון היה אצלנו – וככה אנחנו פועלים דרך אגב כבריאות ציבור. צריך להבין, זה קרדינלי, זה לא דבר פשוט. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

זה מה שאני אומרת, משרד הבריאות אמור לבצע את החקירה ולבדוק, למה להטיל את זה על משרד החקלאות?

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

לנו יש מערכת ממוחשבת, נכון להיום מאז 2015 - - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מצוין. 

 << דובר_המשך >> ינון יוני: << דובר_המשך >>   

אבל לכל משרד יש מתקנים שעליהם הוא מפקח. המתקנים שאנחנו מפקחים עליהם לא יוצא גרם שלא במערכת הממוחשבת מבחינתנו. דרך אגב, גם באתרים של משרד החקלאות – זאת אומרת, בתי מטבחיים לדוגמה – הם מחוברים אלינו למערכת, ואנחנו יודעים בכל רגע נתון לאן הגיעה התוצרת. נניח שבית מטבחיים הוציא תוצרת, וידוע שהתוצרת הזאת לא היתה אמורה לצאת לדרכי השיווק. אנחנו יודעים ממשרד החקלאות ממתי התוצרת הזאת יצאה באופן לא תקין, ואנחנו יודעים לאתר בדיוק את אותן נקודות ולבצע משם את ההחזרה מהשיווק ולהודיע לציבור. פה אנחנו לא נמצאים בבתי מטבחיים, לא במשחטות ולא בספינות הדיג. לו אנחנו היינו בספינות הדיג, היינו מפתחים את הדרך לבצע את זה. התקנות הן של משרד החקלאות. לכן אנחנו מבקשים ממשרד החקלאות משפט אחד בלבד. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

למשפט הזה יש המון משמעות, ואני לא רואה למה המנגנון הזה לא אצלכם. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

והוא לא נשלח אלינו, אבל אדוני מבקש, אולי בצדק, משהו אחר.  

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

אנחנו לא מבקשים את זה כרגע, כי תהיינה תקנות, אנחנו חושבים שמזמן היה צריך להיות - - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

משרד החקלאות, יש פה הסכמה של השר להוסיף את זה או לא? אם לא, אני מעלה את זה להצבעה. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

לא ניתן יהיה להכריז - - - 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הבנתי, שמעתי את משרד החקלאות, שמעתי את משרד הבריאות. אני מעלה להצבעה את תקנה 5 בנוסח כמו שהוא, עם שני התיקונים שהקראנו שהם לבקשת המשרד להגנת הסביבה, מי בעד?

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני נגד. 


הצבעה

אושרה.


 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

1-2, תקנה 5 עברה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

רביזיה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

גברתי היושבת ראש, לגבי התוספת שאנחנו רצינו, איך אנחנו מתייחסים לזה כרגע?

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

כרגע קראנו את התקנה בלי התוספת, לא קיבלנו את ההערה שלך לעניין התוספת הזאת. אנחנו קיבלנו את ההערות של המשרד להגנת הסביבה, הוספנו אותן, ואת הבקשה שלך לא קיבלנו ולא הוספנו. 

 << דובר_המשך >> ינון יוני: << דובר_המשך >>   

אני מבקש לומר לפרוטוקול, שנושא ההכרזה וההודעה לציבור מבחינתנו יהיו חסרים, ואנחנו אומרים את זה חד-משמעית. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור, הדברים נאמרו ונרשמו. 

תקנה 6, בבקשה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

	איסור דיג באזור אסור
	5. 
	(1) לא ידוג אדם שלל דיג באזור שהוכרז אזור אסור לפי תקנה 5.

	
	
	(2) לא ישווק אדם שלל דיג שמקורו באזור שהוכרז אזור אסור.



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני מעריכה שלתקנה הזאת אין הערות. אני מעלה להצבעה את תקנה 6, מי בעד? 


הצבעה

אושרה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

שלושה, תקנה 6 עברה. 

תקנה 7 לעניין ביטול הכרזה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

	ביטול הכרזה
	6. 
	המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך, לבטל הכרזה על אזור אסור ויודיע על כך כאמור בתקנה 8.



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני מעלה להצבעה את תקנה 7, מי בעד? מי נגד?


הצבעה

אושרה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

שלושה בעד, אין מתנגדים. 

תקנה 8, פרסום הכרזה וביטולה. 
 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

	פרסום הכרזה וביטולה
	7. 
	(1) הכרזה על אזור אסור וביטולה יפורסמו ברשומות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית ובעיתון אחד נפוץ בשפה הערבית ובאתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה במשרד; הודעה על ההכרזה תישלח לרופאים הווטרינריים המוסמכים לפיקוח בשווקים לפי סעיף 177 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015; ולתחנות מיון לדגים כמשמעותם בפסקה (3) להגדרת "מפעל לשחיטת בשר" בסעיף 177 לחוק האמור.

	
	
	(2) בחופים שבהם קיים אזור אסור עקב זיהום שהוכרז לפי תקנה 5, יציב המשרד שלטים המורים על איסור הדיג בשפות העברית, הערבית והאנגלית ובאותיות גדולות וברורות הניתנות לקריאה בקלות.



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הערות לתקנה 8?

 << אורח >> שלי עינב: << אורח >>   

טכנית, מי שמפעיל את הרופאים הווטרינרים שמפקחים בשווקים זה מנהל היחידה הווטרינרית במשרד הבריאות, ולכן מן הראוי שההודעה תגיע אליו. למשרד החקלאות אין דרך להודיע לרופא בג'יסר א-זרקא, כי הוא לא יודע מה המייל שלו ומי הוא בכלל, ולכן מן הראוי שזה יגיע למי שמנהל את הרופאים הווטרינריים בשווקים. הוא יודיע לכל רופא ורופא: שים לב, זה מה שיש בשוק, אנא פעל להוציא את זה מהשווקים. אין למשרד החקלאות את היכולת להגיע לכל רופא בכל מקום, הוא לא יודע מי הם בכלל. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

אין לנו התנגדות. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אין התנגדות, גם לי זה נראה בסדר גמור. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אין לי גם התנגדות. איך אתם רוצים להוסיף את זה?

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

"הודעה על ההכרזה תישלח" - - 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

למחוק את "הווטרינריים"?

 << אורח >> שלי עינב: << אורח >>   

תוסיפי "באמצעות מנהל היחידה הווטרינרית במשרד הבריאות", זה הכול. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

"הודעה על ההכרזה תישלח", למחוק את "לרופאים הווטרינריים"?

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אנחנו רוצים לדייק בניסוח: "הודעה על ההכרזה תישלח" - - 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

- -  "לרופאים הווטרינריים המוסמכים לפיקוח בשווקים לפי 177 לחוק – הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, באמצעות מנהל היחידה הווטרינרית במשרד הבריאות". 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

הוא מוגדר איפה שהוא?

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

כן, בחוק המזון. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אודליה, זה משהו שאתם יכולים לבדוק אותו?

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

בעניין הזה הוזכר ראש שירותי בריאות הציבור בסעיפים הקודמים של התקנות, או מי שהסמיכו לכך. השאלה היא האם להוסיף גורם נוסף, או להוסיף את אותו נוסח שהיה בתקנות הקודמות.

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

	על איזה נוסח?

 << דובר_המשך >> נדב דוידוביץ: << דובר_המשך >>   

ראש שירותי בריאות הציבור, או מי שהסמיכו לכך, שזה גם מנהל - - -

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

אתה מתכוון לתקנה 5. 

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

כן. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

ההסמכה לפי 177 כבר מעוגנת בחוק המזון, ההסמכה היא מהיחידה הווטרינרית. מאחר שזה סעיף חדש, נכון לעשות את זה בתצורה הזאת, כי זה קיים בחוק. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

ככה מנהל היחידה הווטרינרית?

 << אורח >> שלי עינב: << אורח >>   

כן, ככה זה כתוב בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר, קודם כל ברמה הטכנית ההערה מקובלת, יש פה הסכמה של כולם, ואני מסמיכה את מרב היועצת המשפטית לבדוק את הנושא של הנוסח. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

בדיוק, אני אבדוק את הנוסח, ואני אפנה שזה יהיה באמצעות – או אליו והוא יעביר. גם נבדוק איך הוא מוגדר. על פניו, אני רואה שבסעיף 194 מתייחסים אליו כמנהל היחידה הווטרינרית, אז אני מניחה שהוא מוגדר, אבל אני רוצה לבדוק את זה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

שאלה לחבר הכנסת אבו שחאדה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אנחנו מדברים פה על הכלי לפרסום, העיתון. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

שני עיתונים יומיים, אחד בעברית ועיתון אחד נפוץ בשפה הערבית, ובאתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים. 

 << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

קודם כל, אין עיתון נפוץ בשפה הערבית, לצערי, זו לא עמדה, זו עובדה. לצערי, אין עיתון נפוץ. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מה כן יש?

 << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

אולי אתרי חדשות בשפה הערבית. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

זה יכול להיות עיתון אינטרנטי?

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני רוצה להציע שאם אנחנו כן רוצים להגיע לציבור הערבי - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

כן, אנחנו רוצים להגיע. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

יופי, אז יש אתרי חדשות. אין עיתון מודפס, נפוץ, אני חושב שאין אפילו עיתון יומי אחד. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אתרי חדשות צריכים להיות יותר ספציפי. שני עיתונים יומיים זה מאוד ספציפי ומוגדר, אתר אינטרנט זה מוגדר, אז אתרי חדשות צריכים להיות מוגדרים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

יש כמה אתרי חדשות מוכרים, אפשר לכתוב אותם, את כולם, שלא ייצא שאני מפרסם מישהו פה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מרב אומרת שבכל החקיקה מופיע בדיוק אותו נוסח, ואם נפתח אותו פה, זה יהיה בעייתי.  בכל החקיקה מופיע עיתון בשפה הערבית, לא רק בתקנות האלה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

יכול להיות שלא שמו לב, כי אין. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני מסכימה אתך, שיכול להיות שצריכה להיות חשיבה רוחבית לגבי כל החקיקה, אבל פה כרגע יש בעיה להגדיר את זה. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

יש בכל זאת איזושהי משמעות לאחידות בחקיקה, ולשנות את זה דווקא כאן בתקנות ולקבוע שזה יפורסם באיזשהו אתר שאני לא יודעת איך להגדיר אותו - - -

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אז לפרסם במקום שלא קיים זה יותר נכון?

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אבל באתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים, אולי באתר המשרד - - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אולי אפשר להוסיף את זה בשפה הערבית באתר האינטרנט? 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

בסוף אנחנו רוצים להגיע לאנשים, ההיגיון של הפרסום זה להגיע לציבור. הציבור לא מגיע לאתר הווטרינרי בשפה הערבית. 

 << אורח >> חגי נויברגר: << אורח >>   

גם היום מפרסמים בערבית. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הוא אומר שרשום עיתון נפוץ בשפה הערבית. חבר הכנסת אבו שחאדה אומר שאין עיתון נפוץ בשפה הערבית. אומרת לו מרב, שאי אפשר להתחיל לתקן בתקנות את העיתון הנפוץ, כי זה משהו בכל החקיקה. הוא אומר: אנחנו רוצים להגיע לציבור הערבי, אבל עיתון נפוץ זה לא הפתרון, כלומר אין עיתון אחד נפוץ. 

 << דובר_המשך >> חגי נויברגר: << דובר_המשך >>   

בנוסף לזה שיש לנו הודעות לדייגים, גם דחופות ולאו דווקא דחופות, מודיעים גם באס-אם-אסים לדייגים, עם קישור לאתר שלנו, ובאתר שלנו יש גם הודעות בשפה הערבית. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אבו שחאדה, אני חושבת שצריכה להיעשות חשיבה כללית.

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני רשמתי לי לחשוב איך פותרים את זה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בדיוק, אני מציעה לך לשבת עם המחלקה המשפטית ולחשוב על תיקון רוחבי. 

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >>   

אני יכול להעביר את ההערה של חבר הכנסת למחלקת הבניית החקיקה במשרד המשפטים ונעשה איזה חשיבה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

כן, בדיוק, כי אם אין עיתון נפוץ, באמת אין היגיון שבכל החקיקה יהיה רשום "עיתון נפוץ בשפה הערבית".

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

זו באמת הערה חשובה, שצריך לבדוק אותה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הערה חשובה, תחשבו עליה ותשב איתם לעשות תיקון רוחבי. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אוקי, אני אתכם. אני רק אומר שעד שנגיע למשהו הגדול הזה, בסוף כל הדיון שלנו פה היום וכל הנושא הזה זה - - 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

- - זה איך להודיע לציבור ולשמור על בריאות הציבור.

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

ופה אנחנו יודעים שאנחנו עושים משהו שלא יעשה את זה, אז בואו נתאמץ עוד קצת, נחשוב קצת וניתן לזה פתרון. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

איזה אתר חדשות?

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אל-ערב, פאנט, ערב 48. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אבל איך? מי יבחר? באיזה פרוצדורה?

 << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

לכן אני לא רוצה להגיד משהו, שלא ייראה שבאתי לפרסם פה אתר. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

לכן חבר הכנסת אבו שחאדה, אני אומרת שצריך לחשוב עם משרד המשפטים ולחשוב על משהו רוחבי, אי אפשר לתקן את זה כרגע בתקנות, אי אפשר לבחור סתם פתאום אתר חדשות. 

 << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >>   

	יש עיתון שיש לו גם אתר?

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

יש, והוא יוצא בימי שישי והוא לא נפוץ. 

 << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >>   

האתר יומי?

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כן, כל האתרים שהזכרתי יומיים. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אבל העניין הוא שהוא אומר שיש כמה אתרים. 

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >>   

אנחנו מפרסמים באל-איתיחאד. 

 << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם זה העיתון - - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אולי עיתון נפוץ בשפה הערבית, שיש לו אתר יומי? משרד המשפטים, בגלל שאנחנו מדברים על תקנות בריאות הציבור וכל כך חשוב להביא את זה לידיעת הציבור, אולי להוסיף עיתון נפוץ בשפה הערבית, שיש לו אתר חדשות באינטרנט יומי?

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >>   

אפשר. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני רוצה שזה יהיה פרטני לפה, בגלל שמדובר על זיהום. 

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >>   

אני לא יודע מה זה אומר אתר יומי, בסוף אתרים מתעדכנים און-ליין. 

 << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יש אתרים שמתעדכנים פעם בשבוע, אבל יש התעדכנות בהתאם ליציאה של עיתון. יש מערכת שמחזיקה אינטרנט על בסיס יום יומי, וזה פותר את הסוגיה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

ואז זה יכול לפתור את הסוגיה הספציפית פה לתקנות. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

זה גם ישרת אותנו יותר. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני בעד, אני רק רוצה לעשות משהו שיהיה ספציפי לפה ולא ישפיע על כלל החקיקה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

לא כתוב כאן עיתון בפורמט כתוב, הרי היום יש גם עיתונות דיגיטלית. אני לא חושבת שזה מגביל, גם חוק הפרשנות לא מגביל את ה"בכתב", בכתב יכול להיות גם אמצעי דיגיטלי. 

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >>   

אם תרצו, אפשר להמשיך הלאה, ואני אצא לבדוק עם הבניית החקיקה אצלנו ואתן לכם תשובה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אוקי, זה יכול להיות באמת עיתון נפוץ בשפה הערבית, או עיתון כתוב או דיגיטלי, ואז יכול להיות פתרון. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני לא משפטן, את רוצה לבדוק את זה?

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

הוא יוצא עכשיו לבדוק את זה. לכן בראשית דבריי אמרתי, שאני לא יודעת אם הפרשנות של עיתון היא עיתון במדיה הכתובה או - - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה זה נראה כתוב. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כפי שזה פה, על פניו זה עיתון מודפס. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אני לא בטוחה שיש מניעה, שיש איסור על משרד החקלאות לפרסם באתר אינטרנט. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הוא יצא לבדוק, הוא יחזור תוך דקה עם תשובה, וננסה למצוא לזה פתרון. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני לא רוצה להסתבך עם ההגדרות שלכם, אבל לדעתי זה מה שמשתמע פה. 

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

כבוד היושבת ראש, אני יכול להתייחס לעניין אחר בסעיף 8? אני חושב שיש פה פספוס. אני חושב שההודעה צריכה להיות לפקיד הדיג. יכול להיות שפקיד הדיג עובד בצמוד עם השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות, אני מתאר לעצמי שכן, אבל זה צריך להיות פקיד הדיג. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

שהודעה על הכרזה תישלח לפקיד הדיג בנוסף לרופאים הווטרינריים?

 << דובר_המשך >> יובל ארבל: << דובר_המשך >>   

כן, כי בסופו של דבר, מה המטרה של התקנות האלה? 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הבנתי את ההערה, אני רוצה להתקדם. 

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

אני רוצה להשלים את הטיעון, אבל לא אמרתי משפט חשוב. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אבל הבנתי את ההערה שלך, אני רוצה לשמוע את משרד החקלאות להוסיף פה את פקיד הדיג. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

אנחנו משרד אחד, פקיד הדיג זה חלק מהמשרד, וברור שההודעה תהיה חלק נכבד מזה. כל הנושא של ההודעה לדייגים הוא רק דרך אגף הדיג אצלנו. מה שכן, אני יכולה להסכים שאולי במקום אתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים יהיה כתוב אתר המשרד, ואז ברור שיהיה ניתן לפרסם גם - - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

זאת אומרת, זאת הגדרה יותר רחבה. בסדר, מקבלת. 

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

אני חושב שצריך גם להודיע לרשות הטבע והגנים. מי שמבצע את הפיקוח בפועל על נושא הדיג זה לא פקיד הדיג. פקיד הדיג העביר את נושא הפיקוח לרשות הטבע והגנים. ההסמכה של מפקחי רשות הטבע והגנים, הם נמצאים בשטח. הדייגים צריכים לדעת איפה האזורים המזוהמים, וזה נעשה דרך פקיד הדיג, אבל גם המפקחים של רשות הטבע והגנים צריכים לדעת שיש עכשיו אזור שהוא אסור בדיג, ולכן הדיווח צריך להיות גם אליהם. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

השאלה האם סעיף (ב) לעניין השלטים לא פותר את מה שיובל מעלה פה. 

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

השלטים בחוף, לא בים. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

או שאפשר להוסיף להגדרה גם את רשות הטבע והגנים?

 << אורח >> חגי נויברגר: << אורח >>   

אנחנו, משרד החקלאות אגף הדיג, מנחים את רשות שמורות הטבע, הם עושים עבורנו את העבודה, וכל שינוי או כל הוראה, אנחנו מנחים אותם. אנחנו בקשר יום יומי איתם, אני באופן ספציפי מנחה אותם, אין עניין להודיע להם בנפרד. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני חושב שפה מתן הדגש לא פחות חשוב מההודעה לציבור. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

זה חשוב מאוד. אין ספק, אנחנו רוצים הגדרה רחבה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

האנשים שכן צריכים מיד לעבוד עם זה, פה דווקא ניתן להרחיב, שגם פקיד הדיג יהיה בתמונה וגם כל מי שיש לו איזשהו מגע, זה מצוין שיהיה בתמונה.  

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

עד כמה אנחנו רוצים להרחיב את זה? אתר האינטרנט של המשרד זה מספק?

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

כן, כי גם דייג שנכנס לענייני אגף הדיג, רישיונות וכו' - - - 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

זה באתר האינטרנט של המשרד, זאת כבר הגדרה רחבה שמכלילה את הכול. 

אני רוצה להביא את תקנה 9 להצבעה. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

דחיפת ההודעות גם למפקחים, רשות הטבע והגנים וכו' - - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אבל אמרנו אתר האינטרנט של החברה, אנחנו לא נרחיב את זה יותר מזה. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

זה בסדר, זה העניין, כדי שיפקחו, אפרופו לרופאים וטרינריים בשווקים, שזה בדיוק העניין, כי מה לעשות עם הנתון הזה. 

רציתי לוודא גם מול משרד החקלאות, ישנם מקומות שזאת הכרזה אבל היא אזורים קבועים. מוצא שפד"ן לים הוא אזור קבוע שאסור לדיג, האם המנגנון הזה הוא נכון גם לאזורים הקבועים? איך זה הולך להתבצע לאזורים הקובעים שאסורים לדיג? בעיתונים? יש אזורי דיג אסורים, כבר נכון להיום, שזה לא כתוצאה מאירוע כזה או אחר. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

לא הבנתי, אז למה הם רלוונטיים פה?
 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

אם זה אזור אסור לדיג וזה דבר ידוע – פה אנחנו מדברים על מקרי זיהום ארעי או מתמשך, אז זה קודם כל חל גם על מצב של זיהום מתמשך, אבל מרגע שהוא זוהה, מרגע שהוא דווח. אתה מדבר על מצב שהוא מתמשך, ברור שזה כולל. 

 << אורח >> ינון יוני: << אורח >>   

זה בסדר, אין לי בעיה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

תקנה 9. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

	חובת רשות מקומית
	8. 
	רופא וטרינר ממשלתי רשאי להורות בכתב לרשות מקומית שבשטחה מצוי אזור אסור, לפנות גוויות של שלל דיג למכון לכילוי פסדים, או להטמינן במקום ובתנאים שיורה; ואולם לא יורה רופא וטרינר ממשלתי על הטמנה אלא  לאחר התייעצות עם מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך.



 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אפשר להבין את הדבר הזה?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

הכוונה היא לשלל דיג שנמצא בשטח הים והחופים של רשות מקומית, שצריך לאסוף אותו כדי למנוע הפצה של מחלות בעלי חיים, פגיעה בבריאות הציבור. ברגע שיראו אזור זיהום ויראו את גוויות בעלי החיים באותו מקום, גוויות הדגים באותו מקום, צריך לאסוף אותן ולפנות אותן למכון לכילוי פסדים. היום יש מכון לכילוי פסדים, שאליו מעבירים ושהוא מורשה על ידי מנהל השירותים הווטרינריים, וככל שיוחלט להטמין את הגוויות האלה באיזשהו מקום, זה צריך להיות באתר שאושר לאחר התייעצות עם גורם מוסמך במשרד להגנת הסביבה, שהשר הסמיך אותו. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כל רצועת החוף מוגדרת לפי מועצות אזוריות?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

זה חלק משטח מוניציפלי של רשות מקומית, שאגב גם היום - - -

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני שואל כדי לדעת, אני באמת לא יודע, כל החוף הוא ככה? באזור תל אביב, אני מבין, עיריית תל אביב. כל החוף הוא תחת מועצות אזוריות? כל החוף נכנס בהגדרה הזאת?

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

או מקומיות או משרד הביטחון. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

בהחלט. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כל החוף נמצא בהגדרה, הבנתי, תודה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני מעלה להצבעה את תקנה 9, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושרה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

נגד, רביזיה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אוקי. 

תקנה 10. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

	
	
	פרק ד': עונשין הוראות שונות

	עונשין
	9. 
	(1) מי שעשה אחד מאלה דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:

	
	
	
	(1) החזיק שלל דיג בטמפרטורה העולה על  4 מעלות צלזיוס בניגוד לתקנה 2(7);

	
	
	
	(2) דג שלל דיג באזור אסור, בניגוד לתקנה 6(א);

	
	
	
	(3) שיווק שלל דיג שמקורו באזור אסור, בניגוד לתקנה 6(ב).

	
	
	(2) מי שעשה אחד מאלה דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:

	
	
	
	(1) החזיק שלל דיג בכלי שיט, בניגוד לתקנות 2(1) עד (6);

	
	
	
	(2) לא שמר אצלו את הרישיון לספינה או את העתקו ואת רישיון הדיג, בניגוד לתקנה 3.



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני מביאה להצבעה את תקנה 10, מי בעד?

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

רק לגבי "לא שמר אצלו" את הרישיון. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אמרנו מקודם, שהוא צריך להראות רישיון. הוא יכול להראות את זה בפלאפון, עותק, מקור. 

 << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

יש משהו שונה, חדש, שלא קיים היום? יש בעיה עם רישיונות?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

לא, אין בעיה עם רישיונות. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

רוצים להקפיד ולראות שיש לו רישיון, זה הכול, זה חלק מהפיקוח. בדיוק כמו שיש לך רישיון ברכב, אומרים לך להראות פיסית שיש לך רישיון. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני מבין, אני אומר שהחוק היום גם אומר שהוא צריך להציג רישיון, נכון? 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אתה מדבר על התקנות - - -

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

לפני התקנות, אני מניח – אני לא יודע, אני שואל - - -

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

פקחים עושים את זה עם תעודת זהות בים. אתה נותן להם תעודת זהות, והכול מופיע להם במחשב. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני לא מצליחה להבין מה הבעיה שרוצים שהדייג יראה רישיון דיג. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני רואה את זה חוזר בתקנות פעם אחר פעם. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

לא, זה העונשין. פה זו ההוראה העונשית, פעם אחת דיברנו על כך שהוא חייב להחזיר רישיון, עכשיו התקנות אומרות איזה מהסעיפים הם עונשיים. אנחנו לא חוזרים על זה עוד פעם, זו אותה תקנה שדיברנו עליה קודם, היא פשוט פה מגדירה את זה כעבירה עונשית, אם הוא לא מחזיק רישיון. זה לא חוזר עוד פעם.  

 << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

מי שעובד בשטח עם הדייגים, יש בעיה שאנשים יוצאים בלי רישיונות ואז מגיע הפקח?

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

אין שום בעיה, הפקחים גם מכירים את כל הדייגים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני שואל, יש בעיה? או שאנחנו עושים את זה כדי להיות ב-safe side?

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני לא מצליחה להבין מה השאלה. אומרים לך שמי שיוצא לדיג, צריך רישיון. הם רוצים לראות שיש לו רישיון, זה הכול, אין שום בעיה, רק רוצים שיהיה סדר.  

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני פשוט רוצה להבין. את יודעת מה, אם אי אפשר לשאול - - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני רוצה באמת להבין כדי להפנות אליהם את השאלה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני רוצה להבין. אני לא דייג, ואני קורא פה דברים שאני אמור להצביע עליהם. אני שואל דברים כדי להבין, גברתי, זה הכול. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

רוצים לראות שמי שיוצא לדיג, יש לו רישיון דיג. אם הוא לא יראה, זו עבירה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

הבנתי, ואז שאלתי את אלה שעובדים, האם יש בעיה? יש אנשים שיוצאים לדוג בלי רישיונות? מה הבעיה?

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הוא שואל, האם נתקלתם במקרים של אנשים בלי רישיונות?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

בוודאי. 

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

כן, לפעמים יש מקרים שאנשים דגים ללא רישיון. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אנחנו לא רוצים שאנשים ידוגו בלי רישיון, דיברנו על בטיחות הציבור. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני שואל אם ישנה בעיה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אומרים שכן. 

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

זה כמו רכב, רוב האנשים מציגים רישיון, לפעמים יש אנשים שנוהגים ללא רישיון. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הם אומרים שיש מקרים שהם יוצאים לדיג בלי רישיון. 

עוד הערות לתקנה 10? אני מביאה להצבעה את תקנה 10, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אבו שחאדה?


הצבעה

אושרה.

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

לא מצביע. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אפשר לחזור לתקנה 8? כי יש לנו תשובה. עוה"ד מלכי ממשרד המשפטים בדק. ההצעה היא שבמקום בעיתון אחד נפוץ בשפה הערבית, יירשם ובאתר חדשות בערבית, זה בסדר?

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כן, זה סביר מאוד. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מצוין שמניח את דעתך.   

אבו שחאדה, אנחנו הודענו על רביזיה בשעה 10:45 ונוכל לקיים אותה, בתנאי שאין על סעיף 9 בקשה שלך לרביזיה. תעבור רגע על סעיף 9, תראה אם אתה עומד על הנושא של רביזיה על סעיף 9, כי אם כן צריך לדחות את הרביזיה ליום אחר. אני מדברת רק על 9. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כן, רק על 9 גם רביזיה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר, אז זה לא יתקיים היום, זה יהיה ביום אחר. 

לגבי 8 קיבלנו את ההערה, את רוצה לחזור עליה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אני אבדוק אם יש אפשרות להצביע ב-11:05. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אבל את צריכה לפרסם סדר יום, היא לא תספיק. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

לא, אי אפשר לעבוד ככה חברים. העולם לא ישתנה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אנחנו דיברנו מתחילת הדיון על בטיחות הציבור. אני שואלת לגבי סעיף 9, האם יש באמת חשיבות לעמוד על הרביזיה?

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

את יודעת שהעולם לא ישתנה לגבי בריאות הציבור, את מציגה את זה כאילו אני יוצא נגד בריאות הציבור. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

לא, שאלתי אם אתה עומד על הרביזיה לגבי תקנה 9, כי באמת לא היה שם שום דבר עקרוני מבחינתך. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אמרתי שכן. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר, אמרת כן, קיבלתי. אפשר את תיקון תקנה 8?

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

תקנה 8(א) יהיו שלושה תיקונים: אחד, במקום "ובעיתון אחד נפוץ" יירשם "ובאתר החדשות בשפה הערבית"; שניים, במקום "ובאתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה במשרד" יהיה "אתר האינטרנט של המשרד", הכוונה היא לאתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שמוגדר בסעיף ההגדרות; התיקון השלישי בסעיף הקטן יירשם באמצעות מנהל היחידה הווטרינרית, כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון). אני אנסח את זה אחרי הדיון. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור. אם כך, אני מביאה להצבעה את תקנה 8, מי בעד? מי נגד?


הצבעה

אושרה.

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני נמנע. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר, חבר הכנסת אבו שחאדה נמנע, שניים בעד. סיימנו את תקנה 8, את תקנה 9 ואת תקנה 10. תקנה 11. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

	סמכות פקיד הדיג הראשי
	10. 
	(1) קיום הוראות תקנות אלה יהיה תנאי ברישיון.

	
	
	(2) הפר בעל רישיון הוראה מהוראות תקנות אלה, רשאי פקיד הדיג הראשי לבטל או להתלות את הרישיון שברשותו או להימנע מחידושו, ובלבד שאם פקיד הדיג הראשי החליט על ביטול הרישיון, תינתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.

	
	
	(3) ראה המנהל כי הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה, רשאי הוא להמליץ לפקיד הדיג הראשי לנקוט הליך לביטול הרישיון או להימנע מחידושו לפי תקנת משנה (ב), בעקבות ההפרה.

	
	
	(4) המלצת המנהל תועבר לפקיד הדיג הראשי בטרם החלטה על ביטול רישיון או הימנעות מחידושו לפי תקנת משנה (ב).



 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

זה נראה לי לגיטימי באזור אסור לדיג או מזוהם, אבל אם אדם שחזר מהים וכיסה את הארגזים שלו בקרח ובא הגורם האחראי וגילה שזה חמש מעלות צלזיוס, עכשיו גם ייקחו לו את הפרנסה?

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

כן, כן, אם זה לא יהיה 4 מעלות צלזיוס, זו התשובה. 

אני מביאה להצבעה את תקנה 11, מי בעד? מי נגד? 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

שנייה גברתי. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אנחנו באמצע ההצבעה, חבר הכנסת אבו שחאדה. 

הצבעה

אושרה.


 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני נגד. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

נרשם, תקנה 11 אושרה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

רביזיה. 

לגבי ההחלטה הגורפת של ה-4 מעלות צלזיוס, בהסתמך על מה גברתי?

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

משרד הבריאות הסביר מתחילת הדיון כמה חשוב הנושא של שמירה על בריאות הציבור, שזה יהיה בין אפס ל-4 מעלות צלזיוס, ולא מעלה אחת יותר.  

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

וגם בכפוף לשימוע, הכנסנו בתקנות שיש זכות שימוע לדייג. הוא בהחלט יכול לטעון את טענותיו ולהוכיח אחרת, זאת אומרת: יש שלבים. אגב, גם באכיפה פלילית זה אותו דבר, זה לא שרצים ומטילים קנסות. גם שם יש בדיקה של הדברים ויש חקירה. 

 << אורח >> גיל ססובר: << אורח >>   

הסיפור זה לא הקנס, אלא לקחת את הרישיון. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

נכון, אבל זה בכפוף לשימוע, ויש הזדמנות להשמיע את הטענות. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

ופשוט תקפידו, אמרנו שמדובר בבריאות הציבור. 

תקנה 12, תחילה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

	תחילה
	11. 
	תחילתן של תקנות אלה  3 חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).



 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

נראה לי שלא צריך את "להלן – יום התחילה", כי (א) נמחק. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אוקי, אני מעלה להצבעה את תקנה 12, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושרה. 


 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

תקנה 12 עברה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

רביזיה. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אין צורך להקריא את התוספות. מילה על התוספות ואיזשהו הסבר לוועדה?

 << אורח >> נדב דוידוביץ: << אורח >>   

התוספת נלקחה אחד לאחד מהדירקטיבה האירופית. מדובר על מיני דגים, שבני אדם שצורכים חלק מהם או את כולם, יכולים חס וחלילה גם להגיע למצב של מוות, כי מדובר על דגים שיש בהם רעלנים שיכולים לגרום לתופעות קשות. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור, אני מביאה להצבעה את תוספת ראשונה, מי בעד? 

הצבעה

אושרה. 


 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

מה זה הדירקטיבה האירופית? שאני אדע על מה אני מצביע. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אנחנו באמצע ההצבעה, מי בעד? שניים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

את אומרת שלא צריך לדעת על מה מצביעים. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

לא, אתה שאלת באמצע ההצבעה. מי נגד? אתה נגד?

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני לא יודע מה זה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

תסיים את ההצבעה ואני אתן לך לשאול. באמצע ההצבעה לא שואלים, אלה הכללים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני לא יודע מה זה, את אומרת תצביע ואחר כך תבין. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

יכולת לשאול לפני ההצבעה.  

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני לא אצביע. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר. 

התוספת השנייה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >>   

התוספת השנייה היא טופס הודעה למנהל השירותים הווטרינריים על ידי גורם מוסמך על זיהום מים, והיא כוללת בתוכה את הפרטים שניתן להודיע. כפי שאמרנו, הפרטים האלה, ככל שהם במידע שנמצא ברשותו, ימלא אותם. יש גם אפשרות להוסיף פרטים נוספים, כך שזה לא מוגבל. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור. אני מביאה להצבעה את תוספת שנייה, מי בעד?

הצבעה

אושרה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. סיימנו. 

אם כך, אנחנו נקיים את שש הרביזיות על סעיפים 2, 4, 5, 9, 11 ו-12 במועד אחר. מזכירות הוועדה תודיע על המועד. תודה רבה לכולם, אני רוצה להודות לכולם על הדיון החשוב הזה. אנחנו נקיים את הרביזיות ונמשיך הלאה. תודה רבה לכם. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:44. << סיום >>