פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 109 ועדת החינוך, התרבות והספורט 23/05/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 147 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, כ"ב באייר התשפ"ב (23 במאי 2022), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> חופש ביטוי, הסתה ואלימות בקמפוסים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר משה טור פז אלון טל עופר כסיף חברי הכנסת: סמי אבו שחאדה איתמר בן גביר אלינה ברדץ' יאלוב גלית דיסטל אטבריאן מיכל וולדיגר רות וסרמן לנדה רון כץ אורית מלכה סטרוק יעקב מרגי שמחה רוטמן קטי שטרית עאידה תומא סלימאן מוזמנים: שרון פרץ – פקד, קמ"ד מדור חקירות אח"מ, המשרד לביטחון הפנים מרב אברהמי – סמנכ"ל אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה עמרי גולן – הלשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה רחל בן ארי – עו"ד, יועצת משפטית, ארגון ור"ה – ועד ראשי האוניברסיטאות אלחנן פלהיימר – יושב-ראש התאחדות הסטודנטים סאלח אגבאריה – רכז ארצי של חד"ש סטודנטים באוניברסיטאות אלין נסרה – סטודנטית, פעילה בחד"ש סטודנטים באוניברסיטת תל אביב אמנון בארי-סוליציאנו – מנכ"ל שותף, יוזמות אברהם מורן מימוני – מנהלת המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם מתן אשר – דובר תנועת אם תרצו דורית יצחק – אם תרצו שי רוזנגרטן – ראש אגף פעילים, אם תרצו אורית אליהו – רכזת אוניברסיטת תל אביב, אם תרצו דוד קוזלובסקי – רכז האוניברסיטה העברית, אם תרצו רז תורג'מן – רכז אוניברסיטת בן גוריון, אם תרצו ארנסט איבניצקי – רכז אוניברסיטת בר אילן, אם תרצו ידידה אביגד – פעיל, אם תרצו שי שמאי גליק – מנכ"ל בצלמו יוסף חדאד – מנכ"ל ביחד ערבים זה לזה משה אשכנזי – התחדשות ציונית ואחדות אדוה אנגל בינו – מנהלת קבוצות פעילים משה פייגלין – חבר כנסת לשעבר הלל שנקולבסקי סטודנט גליה אור מלכה – סטודנטית אורני בבלי – סטודנטית טל דדון – סטודנט יעל אגמון נכט – אחראית על תחום הסטודנטים איסלאם עאזם – סטודנט דוד דהן – יו"ר הארגונים החברתיים בכנסת ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: אלון דמלה << נושא >> חופש ביטוי, הסתה ואלימות בקמפוסים << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בוקר טוב לכולם. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כמעט צוהריים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> וואו, אולם מלא. אולי היינו צריכים לעשות את זה באולם נגב. פעם באה. תודה רבה לכל חברי הכנסת. תודה רבה לכל הנציגים שהגיעו. אני, קודם כול, רוצה להתנצל על התחלה המאוחרת. הדיון הזה כינסתי אותו כדיון חירום. אני חושבת שהדין הזה הוא קריטי ומהותי על השינויים שחלים כרגע או כבר לאורך מספר שנים באקדמיה, באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ. כשאנחנו רואים ואנחנו מגיעים למצב שבו סטודנטים פונים אליי, לוועדת החינוך, ואומרים שהם פוחדים להיכנס לתוך הקמפוס והם מבקשים ללמוד בזום מתוך חשש לביטחונם האישי, משהו כאן לא מתפקד. משהו כאן לא בסדר. לא יכול להיות שבמדינת ישראל, איפה שסטודנטים מובילים, בין אם זה כן גם מחאות ושינויים ומהפכות ובונים שם גשרים לעתיד טוב יותר למדינה שלנו, לעם שלנו, סטודנטים ירגישו מאוימים ושהם לא מסוגלים להגיע. הדבר הזה פשוט בלתי מתקבל על הדעת. אני חושבת שלאורך השנים לא נקטו ביד קשה כלפי אנשים שמסיתים, כלפי אנשים אלימים. בגלל זה גם ביקשתי לזמן את כל ראשי האוניברסיטאות, גם את המל"ג, כדי לבוא ולתת תשובות, כדי לראות איך מפה אנחנו מתקדמים הלאה. האירועים בשבועות האחרונים חצו קו אדום, קו אדום של אלימות שהיא פשוט בלתי מתקבלת על הדעת. ולמיטב הבנתי, גם לאלימות שהייתה עוד לפני כן, כל פעם זה היה בטפטופים, לא נקטו ביד קשה כלפי אותם אנשים אלימים, וכנראה בגלל זה הרגישו אולי קצת יותר בנוח להמשיך למתוח את קווי הגבול שם. אני חייבת לומר שאני ברמה האישית הזדעזעתי. הזדעזעתי בשבוע שעבר משום שבתוך ההפגנה, ולא משנה איזו הפגנה זו, בטח שבתוך האוניברסיטה שתלמידים זה לצד זה, ראיתי וידאו עם סטודנטית, אני לא זוכרת את שמה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> היא פה. היא פה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מי הסטודנטית? << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> והיא לא סטודנטית. אני סיימתי את הלימודים שלי לפני כעשרים שנה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> זו מחמאה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה שמך? << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> עד שרואים אותי במציאות. << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> לא רואים. לא רואים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה שמך? << דובר_המשך >> דורית יצחק: << דובר_המשך >> שמי דורית יצחק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> דורית יצחק. אני חייבת לומר שאני הזדעזעתי. למה הזדעזעתי? משום שכשאני רואה או קוראת גם ברשתות ובתקשורת על גיבורה לאומית שהעיזה להניף את דגל ישראל בקמפוס, זה גיבור לאומי? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבסורד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה אמור להיות דבר - - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מניח שהסתפקת בלראות את הווידאו ולא לברר את העובדות, כי הייתי שם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סליחה. זה אמור להיות דבר - - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא רק שלא מדובר בגיבורה לאומית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא לקטוע אותי בדברי הפתיחה, אני מבקשת. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מדובר בעם שחוגג נכבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני קוראת לך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אלה אנשים שמחייבים טיפול פסיכולוגי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני קוראת לך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> על מה? על את קוראת לי לסדר? על מה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כי בדברי הפתיחה לא קוטעים את היושב-ראש. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> בדברי פתיחה של יושב-ראש לא מפריעים. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל אדוני - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מציעה שתגיע אולי יותר לישיבות ועדת החינוך כדי להבין שבדברי פתיחה לא קוטעים את היושב-ראש. אני גם לא מקבלת התפרצויות פה. אנחנו מקיימים דיון ענייני ומעמיק ולכולם תינתן זכות הדיבור, לכולם. אף פעם לא הזנחתי אף צד. אז בטח שלא לקטוע אותי. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גברתי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא לקטוע אותי בדברי הפתיחה. אנחנו נתחיל דובר, חבר כנסת; דובר, חבר כנסת. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מדברת על הענייני והמעמיק? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מתנצלת. אבל יושבת פה יושבת-ראש ועדה, ומותר לה לפתוח את הוועדה עם הדברים שלשמם היא מקיימת את הדיון. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הענייני? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סליחה. זה לא אכפת לי. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אוקיי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה זה "הענייני"? מה זה הזלזול הזה? מה זה "הענייני"? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אחזור על הדברים. הזדעזעתי ממצב שבו במדינת ישראל, מדינה ריבונית, מדינתו של העם היהודי, שבה הוא צריך להניף את דגלו בגאווה, גיבור לאומי נחשב מי הולך עם דגל ישראל בתוך קמפוס. זה מזעזע אותי. אבל אני אומרת לך באמת, בכנות, כל הכבוד. כל הכבוד שהעלית את הנושא הזה לשיח. כל הכבוד שהיה לך את האומץ באמת לעשות את זה, למרות שהבנתי שהיו גם דחיפות או ניסיונות אלימים ממש כלפייך. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> ניסיון לחטוף לי את הדגל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סליחה? << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> ניסיון לחטוף לי את הדגל באלימות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, כן. אנחנו נתחיל את הדיון הזה. מה שאנחנו נעשה הוא שאני ארשום את כל חברי הכנסת. ואנחנו נעשה דיון של דובר, חבר כנסת; דובר, חבר כנסת. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> ברשותך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה. לפי בעצם סדר הישיבה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> למה לא לפי סדר הגעה? << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> לא. אני התנחלתי. אני לא ראשון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה התנחלת? אוקיי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> למה לא לפי סדר הגעה? << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> רק שאלה לסדר, שאלה לסדר. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> חברת הכנסת סטרוק הייתה הראשונה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> את יכולה לרשום לי מי הגיע? << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> שרן, שאלה לסדר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני ארשום אצלי לפי סדר הגעה. אורית, את יודעת שאני עושה את זה בדרך כלל לפי סדר הגעה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כן. יהודית הייתה כאן. והיא יודעת. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> שאלה לסדר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע. << דובר_המשך >> יעקב מרגי: << דובר_המשך >> רק שאלה, שאלה. את אמרת בדברי הפתיחה שהזמנת את ראשי האוניברסיטאות. השאלה שלי היא: האם הם הגיעו? זהו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו מייד נראה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי: << דובר_המשך >> כרגיל. למה שהם יבואו? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא הגיעו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הגיעו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי: << דובר_המשך >> למה שהם יבואו, מגדל השן? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> או המל"ג. << דובר_המשך >> יעקב מרגי: << דובר_המשך >> עזבי. זה כבר נעלם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> או שאני העליתי יותר מדי גבוה את הרף. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> זה מועדון, זה מועצת מנהלים של בית הקשיש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר'ה, תודה. תודה על הערה. זה זימון שלי. לא פעם לא רצו בהתחלה להגיע גורמים שונים שזימנו. אנחנו ידענו בסוף איך להביא אותם ולעשות פה שינויים מרחיקי-לכת בתוך ועדת החינוך. מי שמגיעים פה לא מעט, אז אתם מכירים גם את השינויים שהצלחנו לעשות אחרי שלא רצו להגיע. יש לנו את הדרכים שלנו גם לעשות את זה. אני רוצה, קודם כול, שנתחיל עם הסטודנטים עצמם. יש לנו פה רכזים מאוניברסיטאות שונות. אני רוצה שנשמע אותם. ולאחר מכן אני רוצה באמת, בין אם זה המל"ג או ראשי האוניברסיטאות, מי שכן נמצא, מי שלא נמצא, אני אשמח לקבל רשימה של מי שלא נמצאים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נמצא פה יושב-ראש אגודת הסטודנטים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, כן. בוודאי. בעצם לבוא ולתת לנו סוג של סקירה על מה שהיה עד עכשיו ואיך הסטודנטים בעצם מתמודדים עם המשבר הזה, אני הייתי קוראת לזה, של מה שקורה באקדמיה. אני רוצה להתחיל בעצם עם יושב-ראש התאחדות הסטודנטים, אלחנן פלהיימר. בבקשה, זכות הדיבור אצלך. אני אומרת לכולם, לרוב האנשים יהיו בין שתיים לשלוש דקות. אז תהיו עדכניים עם הזמן. אני אסמן סטופר וזה יצלצל ברגע שיהיה. בבקשה. << אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >> אז בוקר טוב, יושבת-ראש הוועדה, דיון מאוד מאוד חשוב, ולכל חברי וחברות הכנסת ולכל האורחים החשובים שהגיעו לכאן. אני אלחנן פלהיימר, אני יושב-ראש התאחדות הסטודנטים הארצית. ואני מייצג 350,000 סטודנטים וסטודנטיות במדינת ישראל, מתל חי ועד אילת. חשוב לי להדגיש ולומר בראש ובראשונה שאנחנו בעד חופש ביטוי. אנחנו בעד פלורליזם, בעד אקטיביסטיות של סטודנטים, של תאים סטודנטיאליים, בין אם הם פוליטיים ובין אם הם א-פוליטיים. אנחנו מעודדים את זה. זה דבר חשוב, ומבחינתנו הוא בראש סדר העדיפויות. אבל, וזה אבל גדול, עד שזה גובל בהסתה ובאלימות. והאירועים שאנחנו ראינו בשבועות האחרונים, מבחינתנו, זה לא בא בחשבון. והמוסדות צריכים להתעסק בזה ולשים את זה בראש סדר העדיפויות שלהם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה פניות הגיעו אליך מלבד אלה שהעברתם אלינו? << דובר_המשך >> אלחנן פלהיימר: << דובר_המשך >> הגיעו אלינו מאות פניות מכל רחבי המדינה, ממוסדות פה בירושלים, ממוסדות האקדמיים בבאר שבע, בצפון, במרכז, בכל המוסדות האירועים האלה קרו. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> תתאר את האירוע. מה טיב התלונה? << אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >> אנחנו מקבלים תלונות מסטודנטים וסטודנטיות, אני עוד רגע ואפרט גם, אבל סטודנטים וסטודנטיות שמביעים חשש להגיע לקמפוס ומביעים חשש לבוא ולהתבטא. וכמו שאמרתי קודם, כל עוד זה מגיע ונמצא ברמת שיח, אז זה בסדר גמור. אבל כשסטודנטים וסטודנטיות מאוימים ומאוימות, זה לא יכול לעבור לסדר-היום שלנו. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה להבין, כבודו, כדי שננהל דיון ענייני. בכל הקמפוסים במדינת ישראל קיבל יושב-ראש אגודת הסטודנטים תחושת חוסר ביטחון של סטודנטים וסטודנטיות בכל הקמפוסים בכל הארץ בימים האחרונים, בשבוע האחרון, בשנה האחרונה או שאתה מתייחס למשהו ספציפי או יש תופעה רוחבית? << אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >> אני מתייחס ספציפית לאירועים שקרו בשבועות האחרונים ומזה אני משליך לתחושה הכללית של מעתה והלאה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אילו אירועים? << אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >> יש אירועים בשבועות האחרונים - - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אילו אירועים? << אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >> יש אירועים בשבועות האחרונים שהובילו להתססות בקמפוסים, וזה לא מתקבל על הדעת. זה לא משנה מה האירועים, מה סיבת האירוע. עצם זה שזה מגיע למקומות של הסתה ושל אלימות, זה לא מתקבל על הדעת. ודבר נוסף שנגעת בזה, יושבת-ראש הוועדה, אנחנו לא באיראן, ולהניף דגל ישראל זו לא פרובוקציה. ואנחנו קיבלנו ודיווחו לנו על סטודנטים במוסדות אקדמיים שמפחדים להניף את דגלי ישראל או מוסדות אקדמיים שלא נתנו לסטודנטים וסטודנטיות להיכנס עם דגלי ישראל. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אילו אוניברסיטאות עשו דבר כזה? << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> בן גוריון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם בבר אילן. גם בבר אילן, במעונות של בר אילן. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> אני מתבייש כבאר שבעי שאני תומך במוסד הזה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יש סרטון של בחור בדואי או דרוזי, הוא רצה להיכנס, ולא נתנו לו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> דרוזי. << אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >> יושבת-ראש הוועדה, ופה אני חושב שצריכים לצאת קריאות ברורות לכל המוסדות גם בעניין הטרור והסתה בקמפוסים, גם בעניין של התבטאויות גם של סטודנטים וסטודנטיות וגם של מרצים ומרצות. צריכים לשים סוף לדברים האלה. ובכל מה שקשור לדגלי ישראל בקמפוסים, גם שם לברר מי נתן הנחיה לא להכניס דגלי ישראל לקמפוסים, ממי הגיעה הנחיה, ולהעמיד אותו לדין משמעתי. ומפה, בשורה התחתונה, אני קורא לכל הסטודנטים והסטודנטיות במדינת ישראל: אם אתם מרגישים מאוימים, ואם אתם מרגישים שאתם חוששים, ואם יש אירועים בקמפוסים, תצלמו לנו ותדווחו לנו, ואנחנו נטפל באירועים האלה. אבל אני אומר שוב, חופש ביטוי כן. הסתה ואלימות חד משמעית לא. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך על הדברים. ואני אעבור לחברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כן. קודם כול. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש על כינוס הדיון החשוב הזה. אני באמת מציעה שאנחנו נקרא לילד בשמו ולא נדבר באופן ערטילאי על אלימות או על חוסר נוחות. אנחנו מדברים על השאלה: האם האוניברסיטאות שלנו והקמפוסים שלנו נצבעים בצבעי פלסטין כן או לא? ואני חושבת שהתשובה של הוועדה הזו ושל הכנסת חייבת להיות חד-משמעית לא. ואני רוצה להסביר למה. דגלי פלסטין, דגלי אש"ף, הם דגלים של הרשות הפלסטינית שבתוך ספר החוקים שלה, חוק מספר 17 של הרשות הפלסטינית, לא תוכנית לימודים, לא קריאת כיכרות, חוק, חוק של הרשות הפלסטינית, הוא חוק שמעודד ומייצר רצח של יהודים, כי זה חוק שקובע, בתוך ספר החוקים, זה חוק שקובע שכל מי שמבצע פיגוע נגד ישראל, נגד ישראלים, נגד יהודים בעולם גם, הוא יתוגמל כספית לפי "טיב", במירכאות, הפיגוע שהוא ביצע. The more you slay, the more you get paid. ככה, זה החוק. זה חוק בספר החוקים. ולכן הרשות הפלסטינית היא רשות עוינת את מדינת ישראל ואת היהודים באשר הם. לא צריכים להגיע על החמאס. הרשות הפלסטינית, שזה בספר החוקים שלה, עד שהיא לא תעקור את חוק הרצח הזה מתוך ספר החוקים שלה, היא רשות עוינת לא פחות מאיראן. והדגל שלה לא יכול להיות מונף במדינת ישראל ובטח לא בקמפוסים, לא רק בגלל שזה מאיים על הסטודנטים שלומדים שם, אלא בגלל שזה מבזה אותנו כמדינה. וזה לא בא בחשבון, הדבר הזה. עכשיו אני רוצה לומר לך, גברתי היושבת-ראש, שאני כבר ביום רביעי שאלתי את שרת החינוך במליאה על האירועים האלה בקמפוסים. קיבלתי גם פניה מסטודנטים, חלקם יושבים כאן, מאוניברסיטת בן גוריון. ושאלתי אותה, ואני רק רוצה להגיד מה שהיא אמרה. מצד אחד היא מאה אחוז הזדהתה איתי ומאה אחוז אמרה שזה לא יכול להימשך כך. היא אמרה שהעלתה את זה בישיבה עם המל"ג ושהיא ביקשה מהצוות המשפטי שלה להגיש לה המלצות איך אפשר לנקוט בסנקציות נגד סטודנטים שמניפים דגלים כאלה ועושים אירועים כאלה, וגם נגד אוניברסיטאות שאוסרות על הסטודנטים להכניס דגלי ישראל ולהניף דגלי ישראל. אבל בסוף דבריה היא אמרה רק אבל אחד קטן, רק אבל אחד קטן, שאין לה סמכות, שאין לה בעצם סמכות לגרום להנהלות האוניברסיטאות לנהוג על פי אמות המידה שהיא הייתה רוצה. וזה דבר שצריכים לברר כאן בוועדה: האם לשרת החינוך יש או אין סמכות? האם לוועדה הזו יש או אין יכולת לגרום להנהלות האוניברסיטאות לפעול בהתאם לקודים הבסיסיים של מדינת ישראל? ולמה בעצם ראשי האוניברסיטאות לא כאן? פשוט מצפצפים עלינו צפצוף ארוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים. ואני רוצה לתת את ההזדמנות ל"אם תרצו", שאני מבינה שהיו ככה בלב הבלגן או מקרי האלימות שהיו שם. מי מכם רוצה את זכות הדיבור? << אורח >> מתן אשר: << אורח >> שי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שי, שלום. << דובר >> שי רוזנגרטן: << דובר >> כן. שלום. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בזכותם אנחנו יודעים בכלל מה קורה בקמפוסים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בזכותם אתם יודעים מה שמשקרים על הקמפוסים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בזכותם . עופר, הינה, שמענו אותך. שמענו. שמענו. << דובר >> שי רוזנגרטן: << דובר >> אני אשמח לדבר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> את יודעת, אלה תנאי הקבלה לאוניברסיטאות. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> עופר, מתי היית פעם האחרונה באוניברסיטת תל אביב? אני גרה סמוך לאוניברסיטה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, רגע, חברים. שנייה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לפני שבוע. בגאווה גדולה הייתי ביום הנכבה. ואני אמשיך להגיע עם חבריי ולהניף את הדגלים שנגד הכיבוש. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> יום נכבה תעשה בג'נין. את יום הנכבה תעשה בג'נין. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> עופר, אתה במדינה מתוקנת צריך להיות כרגע במעצר, במקרה הטוב. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה תשתוק. אין לך זכות דיבור. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> במקרה הטוב. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תעבור לפלסטין. אתה מוזמן. עופר, אתה מוזמן לעבור לרשות הפלסטינית ולהיות שם. אתה מוזמן. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה תשתוק, אין לך זכות דיבור. אתה מבין את זה? אתה תשתוק. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> אל תגיד לי לשתוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברים, אני אומר ככה. אני אחזור עוד פעם על הנהלים למי שמגיע. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> חבר כנסת אומר לי: אתה תשתוק. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש פה חצוף שהוא לא חבר כנסת ומפריע. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עופר, אבל אתה עכשיו מפריע לי. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז תגידי קודם לחצוף הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אני מנסה להבהיר את הנהלים של הוועדה, ואתה כרגע קוטע אותי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה את אומרת? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. כן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שהוא לא חבר כנסת והוא מתחצף ככה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עופר, אתה יודע שבדרך כלל אני גם מרימה את הקול ואני צועקת במקרים כאלה. הגרון שלי לא מסוגל לעשות את זה כרגע. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תהיה בריאה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אני מבקשת גם להתחשב ביושבת-ראש הוועדה בעניין הזה. << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> עופר, דיברנו על כור היתוך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היי, היי, היי. << דובר_המשך >> משה אשכנזי: << דובר_המשך >> אוקיי. שרן, זה בסדר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת לחזור על נהלי הוועדה. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> זה לא בסדר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לאף אחד מהמוזמנים אין רשות לדבר שלא בזכות דיבור. אוקיי? היחידים שמותר להם להתפרץ בתוך הוועדה ולקרוא קריאות ביניים ולקרוא הערות הם חברי הכנסת. אוקיי? מי מהמוזמנים שיתפרץ שלא בזכות דיבור שניתנה לו, שיקלל או יגדף את אחד מחברי הכנסת, וזה לא משנה ממי וממה, יוצא החוצה בידי הסדרנים. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> Fair enough. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו רוצים פה לשמוע את כולם. הגיעו פה אנשים מכל רחבי הארץ. תנו לנו לא ההזדמנות לשמוע את הדברים בנועם. התפרצויות, צעקות ודברים כאלה, תנו לי לטפל בח"כים אם הם מפריעים לכם בזכות דיבור. אוקיי? שאף אחד לא יתפרץ לדבריהם. << דובר >> שי רוזנגרטן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. שי, אני מבקשת שתתאר לנו, בבקשה, גם את סדר האירועים שהיו בעצם בחודשים האחרונים שהובילו לסוג של פיצוץ כזה שראינו בעצם בתקשורת, שהתבטא בלא מעט כתבות גם בטלוויזיה וגם בעיתונות. << דובר_המשך >> שי רוזנגרטן: << דובר_המשך >> נכון. אני הכנתי מצגת. אני אשמח אם נוכל להציג אותה. כי שם יש לצורך העניין לא רק מילים, אלא גם עדויות וסרטונים. כך שיהיה ברור יותר איפה אנחנו נמצאים. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> תציג את עצמך, מאיפה אתה, מה, מי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לך רק ארבע דקות, אז תחשב את זמנך. << דובר >> שי רוזנגרטן: << דובר >> אז אני אעשה את זה זריז, ברשותך. שמי שי רוזנגרטן, רכז פעילים ארצי של תנועת "אם תרצו". קודם כול, תודה רבה, יושבת-ראש הוועדה, על כינוס הוועדה הזו. אני שמח על כל מי שנצמא כאן. כאמור, ועדה חשובה. ואני מצר מאוד על מי שבחר לא להגיע. הטרדות, הסתה לאלימות ותמיכה בטרור בקמפוסים, אני אנסה טיפה להסביר לכם. דובר קודם באמת באופן כללי על אלימות, על הסתה וכו'. אני לא נמצא מהאו"ם. אנחנו מייצגים תנועה ציונית, הגדולה בישראל, תנועה ציונית סטודנטיאלית. ואנחנו, לצורך העניין, רואים במהלך החודשים האחרונים, גברתי היושבת-ראש, עלייה ניכרת במקרי הסתה לאלימות, תמיכה בטרור בקמפוסים. אנחנו רואים את זה, קודם כול, מאז אירועי "שומר חומות" לפני כשנה, ביתר שאת, מאז גל הטרור שהתקיים בחודשים האחרונים וספק אם נגמר. האירועים הללו מקרינים, וחשוב להבין את זה. לא מדובר על שתי זירות נפרדות. האירועים שהמתרחשים בציבור הישראלי וגל הטרור מקרינים באופן חד-משמעי על מה שקורה באקדמיה. עכשיו, אני אדלג על השקף הראשון. אשמח אם תוכלו להעביר. קודם כול, קצת על המאפיינים של התופעה. אמרתי, קשר הדוק לגל הטרור שמתרחש והתרחש לנגד עינינו. האירועים בדרך כלל מתקיימים בשני מישורים, גם במישור הפיזי וגם במישור של הרשתות החברתיות. ההתוודעות הראשונית, אגב, היא כמעט תמיד של הסטודנטים עצמם. אנחנו לא מצאנו כמעט מקרים שבהם הנהלת הקמפוסים עצמה מצליחה לאתר ולשים לב מתי האירועים הללו מתרחשים. בדרך כלל, המעגל הראשון שמקבל את האירועים הללו הם הסטודנטים עצמם. ותכף נדבר למי הם בוחרים לפנות ומדוע. זה סימן שאלה מאוד גדול, ואני מקווה שהדבר הזה גם בסופו של דבר ישתנה. אנחנו נעבור טיפה על מעט מהאירועים שקרו לאחרונה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אפשר לקבל את המצגת? כי אני בתור פרופ' אגיד לך, בדרך כלל, זה מצליח יותר במצגת. << דובר_המשך >> שי רוזנגרטן: << דובר_המשך >> כרגע, יש הרבה אירועים, לצערי. ולכן אנחנו נצטרך לראות גם קצת הרבה מלל. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אחרי זה אני אסביר לך איך לעשות את זה. << דובר_המשך >> שי רוזנגרטן: << דובר_המשך >> בסדר. תודה. אז אם אנחנו מתייחסים לאירועים שיש כרגע גם בחודשים האחרונים בירושלים, גברתי היושבת-ראש, קודם כול, 29 במרץ – שני סטודנטים ערבים מאוניברסיטה העברית נעצרים לאחר ששרו שירי הסתה: אימא, אני הולך לגי'האד. זה קרה ממש בלב גל הטרור. יום למוחרת הפגנות המוניות עם דגלי אש"ף. שמענו את זה קודם. 25 באפריל – סטודנטים בבצלאל יוצאים להפגנה עם דגלי אש"ף בשטח הקמפוס. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רק מבקש. << דובר >> שי רוזנגרטן: << דובר >> כן. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה דגל הפלסטיני, זה לא דגל אש"ף. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה דגל אש"ף. זה דגל אש"ף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה דגל פלסטיני. זה לא דגל של ארגון, זה דגל של עם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תפסיק להגיד את זה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבקש לדייק. לא משנה מה יגידו, זאת האמת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה דגל אש"ף. ארגון הטרור ממשיך, יושב בהנהגה שם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עופר, בזכות הדיבור שלך תוכל לומר מה שאתה רוצה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> דגל של הרשות הפלסטינית, שהיא רשות לרצח יהודים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. שידייקו. שידייקו. זאת האמת. זה דגל של עם. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא לא יכול לקרוא לזה מה שהוא רוצה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> דגל של הרשות הפלסטינית, שהיא רשות לרצח יהודים. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> דרך אגב, לאש"ף יש סמלים משלה. זה לא הדגל. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בחוק שלה, בחוק שלה מעודדים רצח יהודים. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואם תמשיכו לשקר, זה לא יעזור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה דגל של שמשקף את חיסולה של מדינת ישראל. זאת המטרה של הדגל. חיסולה של מדינת ישראל. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא. אם אנחנו בוועדת חינוך, שיעור ראשון בחינוך. הדגל עם ארבעת הצבעים זה דגל פלסטין. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זאת רשות שבחוק שלה מתגמלים רוצחי יהודים. שחאדה, זאת רשות שהחוק מתגמל רוצחי יהודים. זה מה שזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שחאדה, אני אצטרך להוסיף להם עכשיו תוספת זמן בגלל שאתם קוטעים אותם. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, עובדות, עובדות. אבל אי-אפשר לקרוא לזה, נגיד, דגל דנמרק. אי-אפשר לשקר כך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> גם חברי הכנסת לפעמים מעוותים דברים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה דגל של רשות שקוראת לרצח יהודים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ואני לא מתקנת אותם כי יש להם את זכות הדיבור. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז תמשיך לעוות דברים, תיפאדל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> גם תנועת "אם תרצו" יכולה להשתמש באילו מילים שהיא בוחרת להשתמש בהן. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> יכולים לעוות דברים. הבנתי. הבנתי את המסר. גם ל"אם תרצו" מותר לעוות. תעוותו, בבקשה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כל עוד זה לא קללות וזה לא איומים. תודה רבה. << דובר_המשך >> שי רוזנגרטן: << דובר_המשך >> תודה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אוסיף לך עוד דקה. << דובר >> שי רוזנגרטן: << דובר >> תודה רבה. אני באמת לא רוצה להיסחב יותר מדי עם המילים, אבל יש לנו אירועים גם ב-28 באפריל, בימי הזיכרון לחללי צה"ל ויום הזיכרון לשואה, צעקות, קללות וקריאות ביניים לביזוי, ביזוי הצפירות. אלה אירועים שאנחנו ראינו לא רק בירושלים. ראינו אותם גם בתל אביב, בבאר שבע, במקומות אחרים. וכאמור, הצעקה האחרונה גם ביום הנכבה וגם כמה ימים לפני כן הסיפור של מותה כתבת אל-ג'זירה והמחאות ההמוניות. אני רוצה עכשיו להראות לכם, אם נעבור רגע שקף, טיפה, כדי שתוכלו לחוות מעט מהדברים שנאמרים, אם אפשר להפעיל את הסרטון. (צופים בסרטון) << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בבקשה. בבקשה. << דובר_המשך >> שי רוזנגרטן: << דובר_המשך >> הדברים כן, כאמור, בתוך הקמפוס עצמו, האוניברסיטה העברית: "ברוח, בדם, נפדה אותך, שאהיד". נעביר הלאה לסרטון הבא. (צופים בסרטון) << דובר_המשך >> שי רוזנגרטן: << דובר_המשך >> אני חושב שהמילים מדברות בעד עצמן: "תתלו את הבוגד ומשתף הפעול על חרטום הטנק". שיהיה ברור, לא מדובר פה על סתם קריאות, לצורך העניין, של: אנחנו באנו בעד כתבת כזו או אחרת. הסתה לאלימות פר אקסלנס. אם אפשר לעבור הלאה, רק כדי שתבינו, התופעות האלה חובקות את כל הארץ. אני רק רוצה לעבור מעט גם על תל אביב. היה לנו שם תופעות יחסית דומות, שבראשן ציון יום הנכבה, כפי שהוא מכונה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הסרטון שראינו הוא מהאוניברסיטה העברית? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> העברית. << דובר_המשך >> שי רוזנגרטן: << דובר_המשך >> מהאוניברסיטה העברית. ותכף אנחנו נראה גם מאוניברסיטת תל אביב. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זמנו מוגבל, לא? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. ככל תתפרצו, אני אצטרך - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני שואל. אני שואל. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו רוצים לשמוע אותו ואנחנו רוצים לראות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כדי לראות שאין הטיה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << דובר >> שי רוזנגרטן: << דובר >> צר לי שהזמן מוגבל, כי יש באמת הרבה מה לראות. אנחנו נעביר, אתם רוצים ישירות? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> דיברו על חופש הביטוי. זה סתימת הפיות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אה, כי להם צריך לתת חצי שעה, נכון? נכון? למה? למה צריך לתת כל כך הרבה זמן? כי הם מוצאים חן בעיניכם? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק ככה. אנחנו מדינת ישראל, מתחברות לאמת, לאמת, עופר. אמת לאמיתה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. אתם מאריכים לו את הזמן. זה לא אף אחד אחר. ככל שאתם תקטעו אותו, ניתן לו יותר זמן. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> הכול בסדר. אפשר להציע אפילו פשרה. אפשר לתת לו לתת את ההרצאה, ונבוא אחר כך. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כמה שהוא צריך. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מתי הוא אמור לסיים? נבוא. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה יכול לבחור בזה, סמי. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מתי מסתיימת ההרצאה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סמי, אני נמצאת עם סטופר. ככל שאתם תמשיכים להפריע, הדיון נגרר. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אוקיי. אין בעיה. אפשר לסיים את ההרצאה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הם לא יכולים לשמוע את זה. מה לא מובן? הם לא יכולים לשמוע את האמת. הם לא יכולים לשמוע. גם לסתום לנו את הפניות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אם תהיו בשקט ולא תתפרצו, נצליח לעשות את זה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בתקווה שייתנו גם לסטודנטים אחרים לדבר אחר כך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו ניתן אם תשאירו להם זמן, בקום כל שנייה להעיר. אנחנו חמש דקות מתווכחים בינינו לבין עצמנו במקום לתת להם לדבר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ממש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז תוסיפו להם עוד דקה ועוד דקה ועוד דקה. תמשיכו להתפרץ. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ממש. << דובר_המשך >> שי רוזנגרטן: << דובר_המשך >> תודה. אין תחליף למראה עיניים. בואו נראה דברים שקרו באוניברסיטת תל אביב ב-7 באפריל. (צופים בסרטון) גם זה בכניסה לקמפוס תל אביב. קצת קשה לראות פה את הכתוביות: "מהפכה, מהפכה". קריאות להתקוממות עממית. תכף אנחנו נראה גם קריאות לפתיחה באינתיפאדה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> איפה "מוות לערבים" שהיה שם? << דובר_המשך >> שי רוזנגרטן: << דובר_המשך >> הינה: "צאו לרחובות, יא מתנגדים; תגרמו לרחובות לבעור". העדויות מדברות בעד עצמן. זה לא אני אומר, אלא תיעודים אחד לאחד. אפשר להעביר לסרטון הבא, אם אפשר? הזה כבר מה-12 במאי גם כן מחאות. (צופים בסרטון) << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> איפה זה? << דובר >> שי רוזנגרטן: << דובר >> זה באוניברסיטת תל אביב, בכניסה לאוניברסיטה. גם זה ב-12 במאי, מחאות לכאורה, התאבלות כביכול על מותה של כתבת אל-ג'זירה: "ברוח, בדם, נפדה את פלסטין". וזה אגב, לפחות לעניות דעתי, ואני חושב שגם לדעת רובכם, בין זה לבין מחאת או עצרת התאבלות אין שום דבר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משפט סיכום, בבקשה, שי. << דובר_המשך >> שי רוזנגרטן: << דובר_המשך >> כן. אז אני רוצה להעביר ישר. יש לנו באמת הרבה מאוד תופעות שראינו, ואנחנו גם העברנו לך את כל החומרים שהיו לאחרונה. המלצות שלנו לכלי ההתמודדות, אפשר להעביר עוד ועוד. אני רוצה להגיד בכמה מילים. קודם כול, התמודדות של ראשי המוסדות. לצערנו הרב, גם שהם לא נמצאים פה, אנחנו לא רואים טיפול שהוא, לצערי אני אומר את זה, טיפול עיקש ואמיתי וממשי שיכול למנוע אירועים מהסוג הזה. לצערנו הרב, הרבה מאוד מראשי המוסדות, גברתי היושבת-ראש, מסתפקים בשליחת מיילים לומר שהם מתנגדים לאלימות משני הצדדים תוך שהם מדגישים, לצורך העניין, את הרצון להדגיש את הסימטריה. לא רוצים להגיד מי ומה קרה. רק שהם מתנגדים לאלימות וכו' וכו'. וסטודנטים רבים בוחרים, גברתי היושבת-ראש לפנות לאנשים, לצורך העניין, שהם חיצוניים לאוניברסיטה, בין אם זה גופים כמו תנועת "אם תרצו" ובין אם זה ישירות לתקשורת. זה כשלעצמו מעיד על אוזלת היד של האקדמיה. עצם העובדה שסטודנטים בוחרים לדלג על הנהלה של האקדמיה ושל המכללות והאוניברסיטאות ולפנות לגורמים חיצוניים מעיד בפני עצמו. וכלי המלצה שאנחנו מבקשים, גברתי היושבת-ראש, באמת בקצרה. קודם כול, אנחנו חושבים שראוי, לאור כל התופעות הללו, להקים אגף לזכויות סטודנטים, קו חם בלתי תלוי להגנה על סטודנטים שמרגישים מאוימים, ותכף אנחנו נשמע אותם, סטודנטים מירושלים, מתל אביב, מבאר שבע וכו', כדי שיוכלו לפנות בצורה חדה וברורה ובצורה בטוחה אל מול התופעות הבאמת מאיימות שאנחנו רואים, כי סטודנטים באמת פוחדים להתהלך ופוחדים להסתובב גם עם דגל ישראל וגם בלי. והדבר השני – אני לא יודע איזה תהליך חקיקה מדויק צריך לעשות בעניין הזה – צריך להכתיב לכל ראשי המוסדות להכניס לתוך תקנות המשמעת ולתקנוני המשמעת, לא לסבול ולא לקבל בשום צורה שהיא קריאות להסתה, קריאות לאלימות, קריאות לטרור, התקוממות אלימה. הדבר הזה לא יכול לעבור בשתיקה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משפט סיכום. << דובר >> שי רוזנגרטן: << דובר >> כן. לא יכולים, גברתי היושבת-ראש, להשאיר את הטיפול הזה רק למשטרה, להגיד שהמשטרה תטפל. אם המשטרה תגיע, וראינו מקרים שלפעמים היא הגיעה, צריך שגם המכללות ואוניברסיטאות בעצמן יגידו אמירה ערכית שהן בעצמך אומרות: מי שמסית לטרור ומי שמסית לאלימות, לא נמצא במוסד האקדמי שבו אנחנו נמצאים. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים. אני רוצה לתת את זכות דיבור לסמי אבו שחאדה. חבר הכנסת, בבקשה. לרשותך שתי דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה שתי דקות? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שלוש דקות. חברי כנסת, שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ל"אם תרצו" עשר דקות. אני מבין שזאת החלוקה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש פה דוברים. יש פה סטודנטים שהגיעו כדי להציג את הדברים, כדי להציג תמונה. אני רוצה לתת להם את ההזדמנות לדבר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני בעד. השאלה היא שזה יהיה פרופורציונלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אנחנו מנסים. כל עוד תיתנו לנו לנהל את הוועדה כמו שצריך, בלי התפרצויות, אז אנחנו נצליח גם לעשות את זה. בבקשה, חבר הכנסת אבו שחאדה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, נושא מאוד חשוב, חופש הביטוי בקמפוס. ואני חושב שצריך להפריד בין הדברים. הדיון הכללי הזה של קלישאות וסיסמאות ושירותי הביון של "אם תרצו" עם הדוחות שלהם, את זה צריך לקחת בערבון מוגבל. ואת מה שקרה באוניברסיטת תל אביב, איפה שהייתי גם אני וגם חבר הכנסת עופר באותו זמן, משהו אחר. עכשיו, לא צריך לדבר על חשיבות חופש הביטוי. אבל אני לא חושב שחגיגות של נכבה של עם אחר הן במסגרת הנסבל בחופש הביטוי. אני חושב שהחלטה של בני אדם, לא משנה מיהם - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני רוצה לשאול אותך בכנות. באמת אני רוצה לשאול אותך בכנות. אתה חושב שבקמפוס כשאתה שומע: בדם ובאש נפדה אותך; האיומים האלה על אלימות, על רצח, הילול של רצח, אתה באמת חושב שזה חוסה במסגרת חופש הביטוי? << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אמשיך את הטיעון שלי כדי לא לקטוע את קו המחשבה, ואני אשיב גם לשאלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר גמור. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז קודם כול, אני חושב שהחלטה של קבוצה כלשהי, "אם תרצו" או כל הזויה אחר, לחגוג נכבה של עם אחר, אני חושב שזה פשע. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו חוגגים את יום העצמאות שלנו, כן. וזה לא פשע. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> איזו חוצפה. חוצפה. אתה לא תגיד את זה לא ברצפת ולא באנגליה, לא בשום מקום. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, את לא - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אם זה נכבה תלך לסוריה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> איזו חוצפה לבוא להגיד לנו לא לחגוג את יום העצמאות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, את יכולה לקרוא להן לסדר? מה זה? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אם אתה חושב שיום עצמאות שלנו זה נכבה, תלך לסוריה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברת הכנסת אורית סטרוק. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה הדבר הזה? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תלך לסוריה. לא הייתה מקבל שם גרם ממה שאתה מקבל פה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הוא היה נתלה על איזה עץ גבוה. על מה את מדברת? מי בכלל היה משאיר אותו חי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תגיד תודה שהייתה נכבה. אחרת, לא היית יושב פה. אחרת, היית בתנאים הרבה יותר גרועים. חצוף. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברת כנסת סטרוק, אני מבקשת. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אולי את לא יכולה לצעוק בגלל הגרון. אבל אני יכול. הן מפריעות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עופר, אני מבקשת לתת לו להשלים את הדברים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> הוא לא יגיד שאנחנו חוגגים נכבה. כן אנחנו חוגגים את יום עצמאות שלנו. כן. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני הייתי שם. הגיעו אנשים עם מוזיקה, עם תופים, עם דגלונים שכתוב עליהם: נכבה שמח; נכבה חרטא. צעקו דברים מזעזעים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מה מזעזע? מצוין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אורית, אורית, אני מבקשת. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> ובאים בטקס של אזכרה של, גם אם הם לא מאמינים, זה לא משנה. אנחנו כן מאמינים שזה מה שהיה שם, זה הנרטיב הלאומי שלנו. אוקיי? ובאים אנשים לחגוג. עכשיו, עזבי, הם יכלו, נגיד, לעמוד, להפגין. אבל לבוא לחגוג נכבה, אני חושב שזה כבר עבר הרבה מעבר למה שאפשר לסבול בחופש הביטוי. דרך אגב, אני באמת חושב שזה מעיד על מחלה, על מחלה נפשית רצינית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האם זה מצדיק אלימות? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מחלה - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> את המחלות הנפשיות תשאיר לוועדה אחרת. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לחגוג את הסבל - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברים, ככל שהדברים היו קשים כלפי אותם אנשים, האם זה מצדיק אלימות? << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גברתי, אני מבקש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני שואלת אותך בכנות. האם זה מצדיק אלימות? << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גברתי, אני רוצה לענות לך, לכל השאלות. אבל אני רוצה להגיד, לפחות אני הייתי שם, בניגוד לכל מי שיושב ומסית פה, ואני ראיתי. אני רוצה להגיד מה אני ראיתי ואיך אני חוויתי את הדברים. ואז אני אענה לכל שאלה שאת רוצה. אבל לפחות לשים את הדברים על השולחן. הדבר הזה צריך להיפסק. עכשיו, אני מבין שיש הכחשה של נכבה. חברה מכחישה. צריך לטפל בזה. אבל חברה שחוגגת נכבה זה כבר פשע. זה פשע. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> באמת פשע לחגוג את העצמאות שלנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה, אורית. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> דבר שני, דגל פלסטין, עובדה היסטורית. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בכנסת ישראל. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> עכשיו, אפשר לחלוק מה שאתם רוצים. יש עובדות היסטוריות בעולם. דגל פלסטין קיים הרבה לפני אש"ף. לקרוא לזה במכוון דגל אש"ף כדי להסית, לא יעבוד. דבר שני, לאש"ף יש סמלים משלה. דבר שלישי, ישראל חתומה על הסכם שלום עם אש"ף. הדגל הזה חוקי במדינת ישראל. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> הוא לא חוקי. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> חוקי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא תיקנו שום חוק. אסור להניף. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הוא לא חוקי. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא מייצג את העם הפלסטיני בכל מקום. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מ-1967 אסרו על הנפת הדגל. אתה יודע מתי זה השתנה? זה השתנה בהסכם אוסלו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא נכון. יש חוות דעת של היועץ המשפטי. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> צריך ללמוד. זה הדגל שמייצג את כל העם הפלסטיני בכל מקום, בכל מקום. ימשיך לייצג את העם הפלסטיני בכל מקום. מי אוהב, מי שלא אוהב, לא משנה, זו החלטה. עכשיו, ניסיון המחיקה של העם הפלסטיני כשל. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אין עם פלסטיני. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כשל. לא יעזור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אין עם פלסטיני. אין. לא קיים. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> צריך ללמוד. תלמדו מאנשים אחרים. ניסיון המחיקה של העם הפלסטיני כשל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זאת המצאה. יש בירדן. ירדן. שם המדינה הפלסטינית. בירדן. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש דברים אחרים שאנחנו לא הצלחנו בהם, אני מודה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אין. אין עם פלסטיני. אין. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כפלסטיני אני אומר, יש הרבה דברים שלא הצלחנו בהם. ניסיון המחיקה של העם הפלסטיני כשל. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> שרן - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. אז אני צריכה להוסיף לו זמן אחר כך, אם אתן מתפרצות לדברים שלו. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תוסיפי לו זמן, תוסיפי. זה מה שהוא אומר בצוהריים. ואחרי צוהריים, את תסתמכי עליו כדי להעביר חוקים במליאה. זהו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא באמת. לא. כי כמעט כל החלטות של הגוש שלהם נסמכו על האופוזיציה, על ידיכם. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> גוש העם הפלסטיני. תסתמכי עליו אחר הצוהריים כדי להעביר חוקים במליאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מחיקת העם הפלסטיני נכשלה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תלוי כמה כסף שילמו להם. שרן, תלוי כמה כסף שילמו להם. כל חוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> סליחה, מי נשען על המשותפת כחלק 60:60? כשאת אומרת 60:60, את מי את סופרת? אותו. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> הוא עושה לך הנשמה מפה לפה. הוא עושה לך. הוא. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> ניסיון המחיקה של העם הפלסטיני נכשל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה לעשות? ככה את סופרת. זה גם צודק עובדתית, מה לעשות? << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכשל. ניסיון המחיקה של העם הפלסטיני נכשל. נקודה. עכשיו, לגבי השאלות, אני מתנגד לאלימות, מתנגד להסתה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, לא, לא. 30 שניות, משפט סיכום. נגמר. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני עונה לך על השאלות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ולחברות הכנסת, מי שיתפרץ עכשיו וינסה להכניס לי כל מיני תכסיסים פוליטיים, אני אתחיל לקרוא אתכם לסדר. הדיון הזה צריך להיות דיון ענייני. אתן רוצות להכניס פוליטיקה, אין בעיה. אני אכנס בהן גם ב-120 קמ"ש. לא על חשבון הסטודנטים שהגיעו לפה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לענות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 30 שניות, סיכום. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מתנגד לאלימות. אני מתנגד להסתה. אני מתנגד לפגיעה בחפים מפשע בכל מקום בעולם. אני עקרונית בעד חברה דמוקרטית שמבוססת על צדק ועל שוויון לכל האזרחים. זה הפרויקט הפוליטי שלי. ואנחנו מוכנים לשבת עם נשיאי האוניברסיטאות, ראשי האוניברסיטאות ולהגיע להסכמות בסיסיות. חלק מההסכמות הן שצריך להפסיק את הכחשת הנכבה. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לעבור לדובר הבא. נמצא איתנו כאן יוסף חדאד, מנכ"ל "ביחד ערבים זה לזה", בבקשה. לרשותך גם שתי דקות. אני נאלצת לקצר בגלל חברי הכנסת שממשיכים להתפרץ אחד לדברי השני. אז בבקשה, שתי דקות לכל דובר. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> תודה רבה. שומעים אותי? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יוסף חדאד: << דובר_המשך >> טוב. בכל מקרה, זה מעניין. לפני שאני אתחיל, אני באתי מסודר עם קצר. אבל וזה מעניין, כי חבר הכנסת אבו שחאדה מדבר על אלימות. אבל באייטם על אלימות בערוץ 12, שהוא תמיד נגדי, החליט לקרוא לי חלאת אדם ועוד כמה דברים. זה מעניין לראות אותך ולשמוע אותך מדבר על אלימות כשאתה בעצמך אלים ומסית. ואתה יודע מה עוד יותר מדהים אותי? מה שמדהים אותי זה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. וזה עצוב. << דובר_המשך >> יוסף חדאד: << דובר_המשך >> רגע, שנייה אחת, גברתי. תקשיבו לי, בבקשה. וחברת הכנסת אורית, אני חייב להגיד לך שאת פשוט נותנת לו דלק. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה פתאום שהוא מדבר כך לחבר הכנסת? << דובר_המשך >> יוסף חדאד: << דובר_המשך >> את נותנת לו דלק להמשיך כל דבר. עופר, כמו שאמרתי לך, אתה אמור להיות במעצר כרגע. תן לי כרגע לדבר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה הדבר? הוא אומר לחבר כנסת שצריך להיות במעצר. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> סליחה. סליחה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> למה אסור לו להגיד את זה? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> רגע, אני לא מבין למה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> למה אסור לו להגיד את זה? סליחה, אין זכות ביטוי? << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> עופר, עופר, מה עם חופש הביטוי? נגמר חופש הביטוי? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סליחה, יוסף, אני מבקשת. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אדוני, תדבר לעניין. אל תתקוף חבר כנסת. זה לא מכובד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אחד, אני אומר שדבריו של חבר הכנסת אבו שחאדה כן גובלים בסוג של הסתה שמנסים להגיד שאנחנו מנסים להכחיש דברים או להעלים כל מיני דברים כאלו ואחרים. עם כל הכבוד, בואו. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה ההסתה? מה ההסתה, סליחה? מה ההסתה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם אתה חושב כמו שתיארתי. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מדינת ישראל מכחישת נכבה, גברת. מדינת ישראל באופן רשמי מכחישה נכבה. מה קורה לכם? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אם אתה חושב - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש פה אורח שמדבר בחוצפה לחברי הכנסת. זה העניין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> - - שקריאות הסתה כמו: בדם, ברוח, נפדה את פלסטין, ואתה חושב שהן לגיטימיות במסגרת חופש הביטוי, זו הסתה לאלימות. באמת, בואו, אתם יכולים כל פרובוקציה שאתם רוצים. אבל זו המציאות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> את הופכת את היוצרות פה, זה פשוט לא ייאמן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. ואני מבקשת שתיתנו לו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> במקום להעיר לו איך שהוא אומר שצריך להכניס חבר כנסת למעצר, את מעירה לחבר כנסת? מה זה? מה זה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סליחה, יוסף, המלצה שלי - - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> את מי? את יוסף? את יוסף? אחרי הביקור הגרוע שלו בצ'ילה, איפה שזרקו אותו מכל הקמפוסים ומכל המדרגות, אני יכול להבין את התסכול שלו. אבל את זה שאת מנהלת את הדיון בצורה הזאת? << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> אז בוא אני אספר לך על הקמפוסים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת שחאדה, אתה בקריאה השנייה. אני מבקשת לשמור על השקט. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מבקש לא להסית נגדי. אני מבקש ממך לא להסית נגדי במשך כל הדיון, אם את יכולה. אם את יכולה. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> תשתקו לאיזו שנייה. אי-אפשר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני לא רוצה להוציא אותך, אוקיי? << דובר_המשך >> יוסף חדאד: << דובר_המשך >> למה סגרו לי את המיקרופון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת, כדאי. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> כן. כן. אין בעיה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני ממליצה לך, יש לך זמן מוגבל. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> דקה כבר עשית. נשארו לך 60 שניות. אני הייתי ממליצה לך להתרכז בדברים שבאת לומר מאשר לתקוף ברמה האישית חברי כנסת. בבקשה, ב-60 שניות. << דובר_המשך >> יוסף חדאד: << דובר_המשך >> אין בעיה. מסכים. אני רק אגיד לגבי צ'ילה, שרן, חברי פרלמנט הזמינו אותי לנאום בוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מציעה לך לא להתייחס לזה. אתה סתם מבזבז את הזמן. בוא תדבר על מה שקורה. יש לך 60 שניות. << דובר_המשך >> יוסף חדאד: << דובר_המשך >> כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, חברים יקרים, שלום לכולם. אני מסתובב בארץ ובעולם בשנים האחרונות ומקיים הרצאות בפני סטודנטים בקמפוסים. כשאני בעולם, אני רגיל לחוות מחאות נגדי וניסיונות להשתיק אותי ולבטל אותי רק כי אני מישראל. זה קרה לי ממש לאחרונה בצ'ילה. זה קרה לי ממש לאחרונה באיסלנד. וזה קורה כמעט בכל מדינה שאני מגיע אליה. אבל יש תופעה חדשה לאחרונה, שאני חווה את זה גם פה בארץ. ואני רוצה לשתף אתכם בשני מקרים ממש מהזמן האחרון. בתחילת החודש הגעתי להרצאה באוניברסיטת תל אביב, וקבוצה של סטודנטים שמזהה את עצמה כפלסטינית, התחילה מייד למחות נגדי ונגד ההגעה שלי, וחטפתי קללות ואיומים ואפילו מישהו כתב לי: כדאי להגיע עם שכפ"ץ. מחר אני מגיע למכללת ספיר. גם שם, ברגע שזה פורסם לפני כמה ימים, התחילו מחאות, וסטודנט מאגודת הסטודנטים במכללה בשם סלימאן אפילו רשם שהם מתנגדים להגעה שלי כי מדובר באירוע פוליטי, כי אני "ערבי מחמד" ושההגעה שלי פוגעת בשקט הנפשי של הסטודנטים הערבים במכללה. וחשוב לי להגיד שהוא וחבריו הובילו החודש אירוע נכבה במכללה עם דגל פלסטין, אבל להרצאה שלי הוא קורא אירוע פוליטי. הוא וחבריו, שמגדירים את עצמם פלסטינים, רוצים חופש ביטוי, אבל כשזה מגיע רק מצד אחד, מהצד שלהם. כשבא ערבי ישראלי שמדבר אחרת, ולא מזהה את עצמו כפלסטיני, ורוצה לקדם שותפות, הם מנסים להשתיק אותי ועושים את זה באופן הכי אלים שיש. אנחנו מדינה דמוקרטית, וחשוב שכל אחד ירגיש חופשי להגיד את דעותיו בגבולות חופש הביטוי. אבל אותם סטודנטים קיצוניים מנצלים את אותו חופש ביטוי שהם זכאים לו כדי להסית, כדי לעורר פרובוקציות, כדי להעביר מסרים אלימים ותוקפניים, ולזה צריך לשים סוף. כאן זו מדינת ישראל. מי שלא מקבל את זה ולא מכיר בזה, יכול לעבור ללמוד באוניברסיטה הפלסטינית אחרת, אולי של חמאס. אבל לא ייתכן שהמדינה לא תעשה כלום בזמן שהם הופכים את הקמפוסים שלנו לכלים במאבק שלהם נגד זכות קיומה של מדינת ישראל. לסיום, וחשוב לי עוד לומר – יותר משהם פוגעים בסטודנטים היהודים, הם קודם כול פוגעים בסטודנטים הערבים ישראלים, שרוצים ללמוד, להתקדם ולבנות לעצמם עתיד כחלק אינטגרלי בחברה הישראלית. אבל בגלל אותן קבוצות של סטודנטים פנאטיים ורדיקלים, הם מסומנים וסופגים אש. כן, אותם סטודנטים שבאים רק ללמוד. בשבילם אני נאבק, לא בשבילי, כי אני אמשיך לספוג מהם את ההתקפות ואעמוד בהן על אפם וחמתם. אבל אני נלחם בשביל הסטודנטים הערבים, בשביל השותפות, בשביל שנדע לעמוד על שלנו במדינה ושנפריד בין חופש הביטוי לחופש להסית וללבות את האש. ומה ששני חברי הכנסת האלה פה עושים זה להסית וללבות את האש. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. זה לא יכול להיות. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> זה הכול. תודה רבה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יפה מאוד. דיברת יפה מאוד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> היושבת-ראש, יש לי שדולה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה "יפה מאוד"? מדברים ככה לח"כים? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כל הכבוד. יפה מאוד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה לא מתבייש? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא דיבר יפה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עופר כסיף שקרא לחברת כנסת תרגולת, בוא. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> חבר הכנסת עופר כסיף, זו מדינת ישראל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תעוף מפה. תעוף מפה. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> אל תגיד לי לעוף. אל תגיד לי לעוף. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יוסף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תוציאי אותו. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> חצוף. חצוף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה? << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> חצוף. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היי, יוסף, אני מבקשת בלי התפרצויות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה? << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> הוא חצוף. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עופר, בלי הערות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> שיעוף. תוציאי אותו. מה זה? << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> אתה שמעת איך פונה אליי? חתיכת חצוף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כך הוא מדבר לחבר כנסת? מה זה פה? מה זה? << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> יש לך מזל שאתה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עופר, אתה מתגרה בו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה "אתה מתגרה בו"? את לא מתביישת להגיד את זה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה מעיר לו כל הזמן. אתה מעיר לו הערות. נו, בחיאת, די כבר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש פה אורח וכך הוא מדבר לחברי כנסת, ואת מאפשרת לו? << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> יש לך מזל שאתה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני לא יכולה. אני באמת לא יכולה. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> ואני כערבי אומר לך, אני גאה במדינה הזו. אני גאה להיות ערבי. אני גאה להיות ישראלי, על אפך ועל חמתך, עופר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> חוצפה. את פשוט חוצפנית. ככה מדבר אורח לחבר כנסת? מה זה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יוסף, אנחנו אוהבים אותך. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> שמעת? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> חוצפן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יוסף, אני מבקשת לשמור על השקט. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> אל תגיד לי חוצפן. אבל הוא קורא לי חוצפן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה לא בזכות דיבור יותר. אם אתה תמשיך לדבר שלא בזכות דיבור, אני איאלץ להוציא אותך. עופר, תפסיק עם הערות פרובוקטיביות כלפי הדוברים. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אני מבקשת את רשות הדיבור. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תגידי לי, את ירדת מהפסים? יש פה אורח שמדבר, משתלח בחברי הכנסת, קורא להכניס אותם למעצר, ואת לא אומרת לו כלום. מה זה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עופר כסיף, אתה מגזים לגמרי. מגזים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה זה שמגזים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אורח קורא להכניס חברי כנסת למעצר, וזה עובר בשקט. בושה וחרפה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כולנו מגזימים. עופר, כולנו מזימים, רק אתה בסדר. ברור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עופר, אני קוראת לך לסדר פעם שנייה. אני קוראת לך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בושה וחרפה. מה זה? << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> היושבת-ראש, אני מבקשת את רשות הדיבור. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אותו את לא מוציאה. מה זה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עופר, אתה לא נירגע. אתה לא נירגע, אני אוציא אותך לעשר דקות. די. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> את מאפשרת לאורח לדבר בגסות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה קוטע אותי. אתה קוטע את הדיון. אתה מפריע לנו פעם אחר פעם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. הוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כאילו הגעת לפה רק לעשות פרובוקציות ולא כדי לאפשר דיון מעמיק. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> גברתי יושבת-ראש, אני במבקשת את רשות הדיבור, כי יש לי שדולה פשוט. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני לא. אני מתנצלת, אבל יש לנו סדר דוברים. ואי-אפשר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם אני חייבת ללכת. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יש לי ריאיון עוד דקה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו הגענו לפה ראשונים. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אין שום בעיה, אבל תאפשרו לכולם לדבר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם פשוט לא מאפשרים לאף אחד לדבר. << דובר_המשך >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון. אתם משתלטים על הדיון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני פשוט מאוד, גם חברי כנסת בהתפרצויות האלה, אני פשוט אוציא אתכם לחמש דקות להירגע בחוץ. נקודה. אני לא אתחיל לעבד לחלוטין את הקול שלי בגללכם. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה, בשתי דקות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני אנסה לעשות את זה מהר. אז קודם כול, אומר פה חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, מדינת כל אזרחיה, זה מה שהוא רוצה. אז לא. אני רוצה להגיד לך משהו שאולי לא שמת לב. זאת מדינת ישראל. מדינת הלאום של היהודים, של עם ישראל. ולכן כך היא תישאר. זאת המדינה, לא מדינת כל אזרחיה, בוודאי לא מדינה של הערבים המוסלמים שקוראים לעצמם פלסטינים. אתה רוצה ללכת לפלסטין, אתה יכול ללכת לרשות. אתה יכול ללכת לירדן. אתה יכול לעבור לכל מדינה מוסלמית אחרת שתקבל אותך. פה זו מדינה של הלאום היהודי כאשר כל העמים האחרים שיושבים פה - - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> את עכשיו ממשיכה את הגירוש, יעני? שאני אבין אותך? את עכשיו ממשיכה את הגירוש? זה נראה לך במסגרת חופש הביטוי? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כאשר כל מי שיושב פה והוא אזרח של מדינת ישראל, זכאי בהחלט לזכויות. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה נראה לך במסגרת חופש הביטוי? שהיא מגרשת אותי? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא. זה לא הגיוני. זה לא הגיוני. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> היא מרשה לעצמה לגרש אותי? זה נראה לכם סביר? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני אמשיך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אצטרך לתת לה עוד זמן. אתה סתם מתפרץ. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברת כנסת מגרשת חבר כנסת. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מזמינה אותך לעבור לרשות הפלסטינית בהחלט, אם אתה לא תבין שפה זו מדינה של הלאום היהודי. אין פה מקום לעוד לאום. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם אני לא אעבור, תעשי את זה בכוח, וולדיגר? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה רוצה להיות אזרח שומר חוק, יש לך את כל - - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> וולדיגר, אם אני חושב אחרת, את תעשי את זה בכוח? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לך עוד 60 שניות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא יכולה. אבל הוא נכנס לי לתוך הדברים. אני אמרתי את הדברים בצורה מאוד ברורה. ואני חייבת לומר עוד פעם, שמעתי היום - - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני שואל את וולדיגר, אם אני לא חושב כמוך - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה לא תפסיק? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כנראה המטרה שלו היא לפוצץ את הדיון. זאת המטרה. לפוצץ את הדיון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה - - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> יושבת חברת כנסת שאומרת שהיא רוצה לגרש חבר כנסת. אני לא יכול להבין את זה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שמזמינה אותך לעבור לרשות הפלסטינית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> היא אומרת לך שזו מדינה יהודית. היא לא אמרה לך. היא אמרה, אתה מוזמן. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> את יודעת מה? אם זה היה הפוך, היית מתנהגת אחרת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם זה היה הפוך, היית מתנהגת אחרת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תקשיבו, בהתפרצות ראשונה עכשיו של חברי כנסת, אני פשוט מוציאה אתכם לשתי דקות רגיעה בחוץ. נגמר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נגמר. אתם סתם מבזבזים וטוחנים פה מים ואת הזמן. את כל הדרמות שלכם מהפוליטיקה הפנימית תעשו מול המצלמות, לא בוועדה שלי. 60 שניות, מיכל. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> גברתי, אני צריך לצאת לישיבה קצרה. תשמרי על התור שלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני שומרת. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שמעתי היום ברדיו את עיסאווי פריג', שר בממשלת ישראל, שאומר שקריאת שמע ישראל, שהכמיה לבניית בית המקדש, זאת הסתה. הוא ממשיך ואומר שבגלל שכל האזור נפיץ, כי יש כאן מעשי טרור, אז לא, לא נטפל בטרור. נטפל ביהודים ונגיד להם: אסור להם לעלות להר הבית; אסור להם להגיד שמע ישראל. שמע ישראל, שזאת הקריאה הכי אופיינית ועומדת בבסיס של עם ישראל, את זה אסור להגיד. אסור לכמוה לבניין בית המקדש, כי אסור. מישהו משתלט לנו פה על השיח. לא רק טרור פיזי והורגים אותנו בגרזנים. גם בשיח אסור להגיד את זה. אז אני כן אומרת, זאת מדינה של הלאום היהודי, של הבית היהודי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משפט סיכום. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ואני חושבת שהיעדר המשילות שאנחנו רואים אותו ברחוב, בירושלים, בבאר שבע, בלוד, בכל מקום, באלעד, בבני ברק, אנחנו רואים אותו איך הוא גם גולש לתוך אוניברסיטאות. וזו בושה וחרפה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלון טל (כחול לבן): << דובר_המשך >> כל מוסד במדינת ישראל – אני מסיימת – צריך לצאת בגאוות דגל. זה חייב להיות בתוך חוק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש חוק כזה. יש. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שלא ממומש. דגל ישראל צריך להיות מונף. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> במוסדות ציבוריים. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> וכך זה צריך להיות, ולא דגל של אש"ף, שהוא טרור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים, חברת הכנסת מיכל וולדיגר. אני רוצה לתת את ההזדמנות לאורית אליהו. אורית אליהו מאוניברסיטת תל אביב, שחוותה הסתה ביום השואה, נמצאת איתנו? << אורח >> אורית אליהו: << אורח >> נכון מאוד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, יש פה גם סטודנטים במירכאות מהצד השני, שייתנו להם גם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבינה, וככל שתמשיך לדבר, אז לא אספיק להגיע אליהם. אז תפסיקו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ברור. בגלל שאני מפריע, לא צריך לתת להם לדבר. חוצפה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בבקשה, שתי דקות לרשותך. << אורח >> אורית אליהו: << אורח >> קודם כול, תודה רבה על ההזדמנות לדבר. לי קוראים אורית אליהו ואני סטודנטית באוניברסיטת תל אביב. אני חייבת לציין שאני מגיעה לפה היום עם תחושות מאוד מאוד קשות, כי אנחנו עוברים תקופה לא קלה באוניברסיטה, גם באוניברסיטה, גם במעונות. אני גרה במעונות, ולא קל שם בכלל. סטודנטים היום, סטודנטים יהודים במצב שמפחדים להגיע לאוניברסיטה. חלק מהסטודנטים שלומדים איתי, שגרים איתי במעונות, החליטו לחזור להורים, כי הם פשוט מפחדים. והם מפחדים בצדק. למה שהם לא יפחדו כשהנפת דגל אש"ף – כן, דגל אש"ף, דגל טרור, דגל אויב – הפכה דבר שבשגרה? בזמן שהנפת דגל ישראל הפכה להיות פרובוקציה, כשבעצם להניף את דגל ישראל זו החובה שלנו. ולמה שהם לא יפחדו כשביום הזיכרון במעונות באמצע הצפירה הסטודנטים הערבים הוציאו את הראש שלהם מהחלונות, מחאו לנו כפיים וצחקו עלינו, שאנחנו עומדים בצפירה? ולמה שהם לא יפחדו כשבשבוע שעבר ביום הנכבה, מתן פה לידי, הוא אחד מהחבר'ה שקיבלו מכות מערבים, מסטודנטים ערבים? ולמה שהם לא יפחדו כשכמה שעות לפני הפיגוע בדיזנגוף שבו נרצחו שני סטודנטים מהאוניברסיטה שלנו, הערבים באוניברסיטה עשו הפגנה וקראו לאינתיפאדה? אותם חבר'ה שיום אחרי זה לומדים איתנו, יושבים לידנו בהרצאות, אומרים שהם רוצים לרצוח אותנו. כשמוחאים לנו כפיים באמצע הצפירה, אומרים לנו: אנחנו נשמח שתמותו. הם יום אחרי זה יושבים לידנו בהרצאות. למה שלא נפחד? זה מזעזע. אנחנו משקשקים מפחד. זו האמת. זה לא נעים להגיד. אני גרה במעונות ואני מפחדת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה, אורית, על הדברים. << דובר_המשך >> אורית אליהו: << דובר_המשך >> אפשר? יש לי עוד כמה מילים לומר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני לא יכולה. אנחנו נותנים ממש שתי דקות לכל אחד. אני מבינה. אלה דברים קשים, הדברים שאת אומרת. אני חושבת שאסור שאף סטודנט יחווה את הדברים האלה בקמפוס. << דובר_המשך >> אורית אליהו: << דובר_המשך >> אני חייבת לציין עוד משהו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בטח איפה שזה חייב להיות מקום בטוח לכל הסטודנטים. אני פשוט רוצה לתת את ההזדמנות לעוד מספר סטודנטים ככה לומר את הדברים שלהם, כי אחרת זה פשוט יבוא על חשבון מישהו אחר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז תודה רבה על הדברים. אני רוצה לתת לחברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, גברתי. אני רוצה להצטרף לברכות. הדיון הזה הוא דיון מאוד מאוד חשוב, הוא מגיע מאוחר, לא בגללך. הוא מגיע מאוחר בגלל שאני חושבת שכבר הסוסים יצאו מהאורווה. אני עוד לפני שנתיים התרעתי באוניברסיטה העברית כשסטודנט עם מדים מהמילואים הגיע לכיתה והמרצה ביקשה ממנו לצאת כי זה פוגע ברגשות הסטודנטים הערבים. ומפה הגלגל פשוט מתגלגל והופך לכדור שלג שאי-אפשר יהיה להשתלט עליו. וזה שאנחנו רואים כל יום מראות כאלה ואחרות, שדגל אש"ף, דגל הטרור, מנשא בכל אוניברסיטה אז כבר מאוחר מדי. דגל אש"ף הוא לא סתם פיסת בד צבועה, אלא הוא ביטוי לחסל את המדינה היהודית, את מדינת ישראל. ואם זה לא נקרא הסתה, אז מה כן נקרא הסתה? << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> הצורך שלך לשקר אומר הכול, קטי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הוא יפריע לי ותוסיפי לי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת להוציא לשתי דקות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הדגל הוא שקט, אבל הקול שלו נשמע היטב על ידי כל מי שרואה אותו, כי הוא נועד לשדר מסר. המסר הזה של הנפת דגל אש"ף זו הכרזת מלחמה באמצעות אמצעים ויזואליים. דגל אש"ף זה קריאה למאבק, לקרב, למלחמה נגד מדינת הלאום של המדינה היהודית. מי שמניף דגל אש"ף הוא שואף לחסל אותה ולהקים על חורבותיה סוג אחר של מדינה, פלסטינית, ערבית, אסלאמית, אין לי מושג איך קוראים לזה. הנורמליזציה שעובר הדגל, דגל אש"ף, זה בדיוק כמו נורמליזציה שאנחנו עוברים עם פעולות הטרור נגד היהודים ברחבי מדינת ישראל. דגל מוביל לטרור. הרשות הפלסטינית שהדגל הזה הוא הדגל שלה, היא צריכה להיות מוגדרת כישות עוינת שאסור להעביר לה לא כספים, לא לשתף איתה פעולה, שום דבר ועניין. וזה הדגל שמשקף את הישות הזו. כל הזמן בבג"ץ, בבתי המשפט מדברים על עקרון הדדיות. האם אני יכולה להסתובב ברמאללה עם דגל ישראל? בשום פנים ואופן לא. ולכן אני לא רוצה שהדגל שלהם יהיה אצלנו. קריאות באוניברסיטה, שכולם מדברים עליהן כחופש הביטוי, אז בואו נאמר לכם. חלק מהביטויים שנאמרו, הרי כל הזמן מדברים איתנו על קריאות אותו מיעוט לשוויון וכו', אז הקריאות הן כאלה: "ברוח, בדם, נפדה אותך שירין; דרישת שלום מג'נין; לתלות את הבוגדים ואת משתפי הפעולה" - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משפט לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> - -"אנחנו לא רוצים ציונים". השאלה היא: למה מדינת ישראל צריכה להתיר בכלל הנפת דגל אש"ף במרחב הציבורי? ולכן מהסיבה הזו, הגשתי הצעת חוק לתיקון חוק העונשין שמגדירה ואוסרת התקהלות, ואוסרת על הנפת דגלי ישות עוינת ומגדירה גם את העונש שלה. דגל אש"ף צריך להיות מונף ברמאללה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> וצריך, חד-משמעית, לתת לאותם סטודנטים ואותן סטודנטיות להרגיש באוניברסיטאות, להרגיש שהם באו ללמוד ולא להרגיש שהם חוששים. ולכם אני אומרת חד-משמעית, במידה שזה לא יהיה, אפילו נגיע לתביעות משפטיות. הדבר הזה חייב להיפסק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן "אם תרצו", תודה רבה לכם שאתם בכלל קיימים. אתם מביאים גאווה למדינה הזו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך על הדברים חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גאווה לפשיזם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אמרתי, מי שיתפרץ גם מחברי הכנסת יצא לרגיעה בחוץ לשתי דקות. מספיק. זהו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, כן, כן. מי שיתפרץ, יצא לשתי דקות רגיעה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה לתת את זכות הדיבור לרכז הארצי של חד"ש סטודנטים באוניברסיטה, סלאח אגברייה. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> סלאח, תבוא לפה, שיהיה לך מיקרופון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ואני מבקשת, בלי התפרצויות. מי שיתפרץ, יצא פשוט לשתי דקות רגיעה בחוץ. בבקשה. << דובר >> סלאח אגברייה: << דובר >> אני רוצה שזה יהיה ארוך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שתי דקות. << דובר >> סלאח אגברייה: << דובר >> אני רק רוצה להתחיל לשתף אתכם בחלק מהתגובות שיש בפייסבוק, בקבוצות הסטודנטים עצמם, הערבים והיהודים המשותפים. אני יכול גם להעביר את זה לוועדה, את התגובות האלה. כאן יש תג לחיל אוויר, שמבקשים מחיל אוויר, עושים תג לחיל אוויר, מבקשים שינקו את המעונות ויתאמנו מעל המעונות, כאילו בגלל שהמעונות מלאים, יש בתוכם הרבה סטודנטים ערבים. אז יש תג לחיל אוויר: תבוא תנקה את המעונות. איפה זה קיים? על פוסט של "אם תרצו". כאילו, "אם תרצו" לוקחים סיפור, מגלגלים אותו, בכלל לא קיים בשטח. היום כל הפגנה, יש לנו הרבה פניות גם מסטודנטים יהודים שאומרים: אנחנו רוצים חופש ביטוי באוניברסיטה; אנחנו רוצים לשמוע את שני הצדדים; האוניברסיטה היא מקום לחופש ביטוי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל, סלאח, השאלה שלנו לדיון - - - << דובר_המשך >> סלאח אגברייה: << דובר_המשך >> רק תיתני להמשיך את המשפט. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אין בעיה. אני אתן לך. אני גם אוסיף לך זמן על הזמן של השאלה שלי. השאלה שלנו פה בדיון הזה היא: איפה עובר הגבול של חופש הביטוי? כשאנחנו רואים מקרי אלימות, אנחנו מבינים שמשהו פה השתבש בקו הזה של איפה שעובר חופש הביטוי ועובר לקריאה להסתה ולאלימות אחד כלפי השני. אנחנו לא יכולים לקבל את זה שיש אלימות בקמפוסים. << דובר_המשך >> סלאח אגברייה: << דובר_המשך >> אבל מה שמתנהל עד עכשיו, כאילו אני שמעתי, שמעתי בצד בשיח, מה מתנהל זה הצגה, שזה סערה דגלים. זה שיח אידיאולוגי שיש בסוף חוק. יעני, אנחנו עומדים לפי החוק. יש בסוף חוק. יש אישורים. ההפגנות מאושרות מתוך האוניברסיטה, דרך המשטרה. יש חוק, לפי החוק. יש בית משפט, לפי בית משפט. יש מסגרת חוק, ככה עובדים לפי מסגרת החוק הזאת. וזו זכות הסטודנטים לעשות את זה. "אם תרצו" עכשיו מנסים לעשות סוג של משטרה בתוך האוניברסיטאות, כאילו מנסים לעשות: כן, אתה ערבי, אתה אסור לך להפגין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> - - - << דובר_המשך >> סלאח אגברייה: << דובר_המשך >> אני משתף עוד תגובה. אני משתף עוד תגובה. אני משתף עוד תגובה. בחודש מאי בשנה שעברה הייתה תקיפה במעונות סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון, שנתקפו סטודנטים ערבים באבנים. ואני הייתי שם וקיבלתי גם אבן כאן מהימין. מהימין. והיו שם קריאות: מוות לערבים. ונזרקו אבנים. ובסוף נעצרו שישה סטודנטים. בית המשפט החליט שהם לא אשמים, הוציא אותם. כאילו, למה הוועדה גם לא דיברה על זה? << אורח >> מתן אשר: << אורח >> חבל שתהיה לך תביעה משפטית. אתה אומר דיבה, וחבל שתהיה תביעה משפטית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סליחה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה אתה מתפרץ? << דובר >> סלאח אגברייה: << דובר >> למה הוועדה לא דיברה על דבר כזה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> להוציא לשתי דקות, בבקשה. << דובר >> סלאח אגברייה: << דובר >> יוסף חדאד אומר: אני באתי לאוניברסיטאות ועשיתי הרצאות וכל זה. הייתה עצומה, כשהוא בא לבן גוריון, עצומה שסטודנטים בסביבות 70%, 80% מהסטודנטים במלגה עצמה שיש לה את ההרצאה של יוסף חדאד, ביקשו: אנחנו לא רוצים להגיע. יוסף חדאד לא מייצג. לא רוצים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חייבו אותם להגיע להרצאה? << דובר_המשך >> סלאח אגברייה: << דובר_המשך >> בגלל או שתגיעו או שלא תקבלו את המלגה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. זה לא נכון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שלוש הרצאות. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> איימו עליי. איימו עליי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היי, היי. לא, לא , לא, לא. << דובר >> סלאח אגברייה: << דובר >> הוא מתגאה שהסטודנטים באים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> סלאח אגברייה: << דובר_המשך >> התאחדות הסטודנטים הארצית לא דיברה גם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משפט סיכום. << דובר >> סלאח אגברייה: << דובר >> כן, כן. התאחדות הסטודנטים הארצית לא דיברה על מה שקרה בחודש מאי בשנה שעברה, שהותקפו סטודנטים במעונות. לא דיברה לצד הסטודנטים הערבים. האגודות גם, כל עוד הנציגים באגודות, הנציגים של הסטודנטים ערבים באגודות מנסים - - << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> תספר מה היה בבן גוריון, משני הצדדים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עכשיו. יעקב, עכשיו בבן גוריון. << דובר >> סלאח אגברייה: << דובר >> מנסים להביע דעה ולהגיע להתאחדות, גם אין אוזן קשבת בהתאחדות. לא רוצים לשמוע. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סלאח אגברייה: << דובר_המשך >> אני מסכם. משפט אחד. אני מסכם ואומר, אנחנו רואים שהאוניברסיטאות הוא מקום לדיון אקדמי, תרבותי, למפגש בין סטודנטים ערבים והיהודים, אנחנו רוצים להיות ביחד, ורוצים ללמוד ביחד, ורוצים גם שניתן כל אחד סיכום לשני וגם ללמוד ביחד ולעשות מבחנים ביחד ולהצליח ביחד. אבל אנחנו גם רוצים חופש ביטוי לשנינו. לשנינו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> ואז אתם קוראים לשים אותי על התותח ולהעיף אותי ולהרוג אותי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. סליחה. << דובר >> סלאח אגברייה: << דובר >> זה לא קרה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ובדם, באש, נפדה את פלסטין. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> זה לא קרה? הינה, בבקשה, הסרטון. יש לי סרטונים כאלה, שרן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יוסף, אני אוציא אותך להירגע. << דובר_המשך >> יוסף חדאד: << דובר_המשך >> שרן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. שתי דקות. << דובר_המשך >> יוסף חדאד: << דובר_המשך >> שרן, תקשיבי, הם מאיימים עליי ואז אומרים לי: חופש ביטוי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יוסף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה? הוא מעל הוועדה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת להוציא לשתי דקות את יוסף חדאד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> חופש הביטוי: בדם נפדה את פלסטין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שתי דקות. זה שתי דקות רגיעה, חוזרים. די. חבר הכנסת עופר כסיף, אני מבקשת מחברי הכנסת - - - << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> אפשר את רשות הדיבור? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מרגי היה לפניהם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. כן. הטעות פה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אני מבקשת את זכות הדיבור לפני הח"כים, אפשר? שתי דקות, בגלל השדולה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מתנצלת, אבל יש פה פשוט גם ח"כים שממתינים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מצידי, היא יכולה לדבר לפניי, אם היא ממהרת. אין לי בעיה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> כן? אם זה בסדר מבחינתך? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז ממש, רות, שתי דקות. לא יותר. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> שתי דקות. קודם כול, תודה רבה. כל הכבוד שבאמת כינסת, גברתי היושבת-ראש, את הדיון המאוד חשוב הזה. ותודה לכל הסטודנטים שהגיעו. שמי רות וסרמן לנדה. אני חברת כנסת מזה שנה. כל מי שמכיר אותי יודע שאחד הדברים שהם נר לרגליי בוודאי זה חופש ביטוי. התפיסה שלי היא תפיסה ליברלית. כל החיים שלי אני עוסקת לא מעט בניסיון לשלב את האוכלוסייה הערבית בתוך המיינסטרים הישראלי. ואני רוצה להגיד לכם משהו שלי באופן אישי מאוד מפריע בדיון הזה. מי שפה בימין הוא נגד אלימות והסתה של חלק מהסטודנטים הערבים, ומי שבשמאל הוא לכאורה בעד. וזה פשוט מטורף. זה מטורף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. לא. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> זו דעתך, עופר. אני שומעת באוזן שלי, שלי. עליתי למדינה הזאת בגיל 17, ומאז אני חייה פה. ואתה יודע וכולם, כל מי שמכיר אותי, שאולי מיליון שעות אני השקעתי בהתנדבות ולא בהתנדבות בניסיון, ואני ממשיכה. אגב, השדולה שאני מובילה עכשיו היא בנוגע למיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית. ואני אומרת, כל מי שבימין פה הוא מה? נגד הסתה ואלימות? אסור שתהיה הסתה ואלימות. "בדם וברוח נפדה אותך פלסטין" זה לא לגיטימי באוניברסיטה. ולכן וגם לקרוא מוות לערבים זה לא לגיטימי. והגיע הזמן שבאוטובוסים ובכיתות ובבתי חולים ובאוניברסיטאות יהיה פה סדר. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון - - - << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אבל רגע, זה שלך. אבל אתה דיברת כל כך הרבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני אוציא אותך להירגע. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אני לא דיברתי הרבה. ואני אומרת מדם ליבי. העולם הזה השתגע. המדינה הזאת השתגעה. אתה טועה, סמי. אסור להגיד: "בדם וברוח נפדה אותך פלסטין" באוניברסיטה כמו שאסור להגיד את זה באף אחת ממדינות ערב וגם לא ברשות הפלסטינית. ואסור לומר מוות לערבים. והגיע הזמן שמישהו ישים את יד ואת הרגל ולהגיד: די, די מכאן ודי מכאן. הסתה ואלימות זה רע. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה לא של הימין. זה לא של הימין לקחת על זה בעלות. ואני לא מהשמאל ואני לא מהימין. אני נגד אלימות ואני נגד הסתה. ואסור לנו, אסור לנו, להבליג. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים, כן, רות וסרמן. אני רוצה לתת את ההזדמנות – יש לנו פה סטודנטית לתואר ראשון, גליה? << אורח >> גליה אור מלכה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. בבקשה, ממש ככה דקה וחצי. << אורח >> גליה אור מלכה: << אורח >> קודם כול, תודה רבה. ואני רוצה לציין שאני לא מייצגת שום מפלגה ושום גוף אזרחי. אני סטודנטית, אזרחית חרדה. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> איפה את לומדת? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איפה את לומדת? << אורח >> גליה אור מלכה: << אורח >> אני לומדת בבן גוריון. אזרחית שחרדה על עתיד של המדינה שלנו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש עכשיו אצלכם הפגנה. << אורח >> גליה אור מלכה: << אורח >> נכון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> דגלים של פלסטין, כן. שלחו לי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם קוטעים אותה, אבל, נו, באמת. יש לה דקה וחצי. 90 שניות. << אורח >> גליה אור מלכה: << אורח >> אני רוצה להגיד שתחושת הביטחון היא עוד נרמסה אי שם ב"שומר חומות". אבל זה הולך ומקצין ומקצין. והיום אנחנו כבר מבינות ומבינים שאנחנו חייבים להגיע עם אמצעי הגנה לאוניברסיטה, כי אין מי שיגן עלינו. אנחנו מבינים שכדי לקבל תגובות מהקמפוסים ומהנהלות האוניברסיטאות, אנחנו צריכים לפנות לכלי התקשורת ולחברי כנסת. כי אחרת, הם לא יגנו את זה ולא נרגיש תחושת ביטחון. ופה אנחנו מבקשים את התערבותכם ואת התערבות המשטרה כדי שלא נצטרך לפנות כל פעם לכלי תקשורת אחר כדי לקבל איזושהי תגובה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הזיה. << אורח >> גליה אור מלכה: << אורח >> לא ייתכן שאירועים קיצוניים כאלה יקרו, בטח לא באוניברסיטה ובטח לא בשום מקום. כולנו בעל חופש ביטוי וכולנו רוצים ביטחון. אבל כרגע אין לנו ביטחון בסיסי. אין לנו ביטחון בסיסי. אנחנו לא מקבלים הכלה של הסתה ואלימות בקמפוסים. אנחנו לא ניתן לזה יד. אף אחד מאיתנו. אנחנו דורשים שהאוניברסיטה וכל האוניברסיטאות ייצרו מנגנון ותקנות שיגבילו את הדברים ויעשו סדר מה מותר ומה אסור, ומה קורה לסטודנטית שנעצרת בחשד להסתה לרצח, ומה קורה כשהיא חוזרת לספסל הלימודים. האם אנחנו מסוגלים לשבת איתה כשברשתות החברתיות היא תומכת במחבלים? האם זה משהו שאנחנו מקבלים, מכילים? כי אנחנו לא מסוגלים להכיל. ואנחנו ציבור רחב שלא יכול לקיים את הדבר הבסיסי – ללמוד. ואת זה אנחנו דורשים. זו כבר לא בקשה, זו דרישה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, גליה, על הדברים שאת מביעה כאן בפני הוועדה, בפני חברי הכנסת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> היא אמרה דבר אלמנטרי. ללמוד. היא אומרת: באתי ללמוד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אלה דברים קשים, לחלוטין. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה לא ייאמן, לא ייאמן. באיזו מדינה זה קיים? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. גם לרשותך שתי דקות, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לומר, קודם כול, שעצם הדיון הוא מביש ומזעזע ואני רוצה להסביר למה. דבר ראשון, ההתנהלות של גברת היושבת-ראש כשנכנס לפה אורח - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מציעה לך להיזהר, עופר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מדבר לעניין ומותר לי לדבר ואת לא יכולה לפגוע בזכות הדיבור שלי. אני לא מגדף. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מותר לי. בעיקרון, מותר לי. אני אומרת לך, תיזהר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא בשרירותיות. את מפריעה לי כרגע. מותר לי להעביר עלייך עניינית כמו שלך מותר להעביר עליי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמו שקראת לי פשיסטית בשבוע שעבר. נכון? זו באמת ביקורת לגיטימית. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> קודם כול, כן, אבל זו לא הכוונה שלי כרגע. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. אז אני אומרת שתיזהר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הדבר השני, כשקוראים לי תומך טרור זה לא פחות גרוע, שלא לומר יותר גרוע. ואני לא שמעתי אותך יוצאת נגד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מציעה לך שתתרכז בדברים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עכשיו, אני אומר עוד פעם, הניהול הוא מביש. כשיש פה אורח, לא משנה כרגע מי, זה באמת מאיזה צד, שמגדף חברי כנסת, הוא אומר שחבר כנסת צריך להיות במעצר, קורא לחבר הכנסת אחר – איך הוא קרא לך? לא משנה. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> הוא קרא לי. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא ממשיך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אוציא אותך עוד פעם לשתי דקות. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> הם מדברים עליי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סליחה, להוציא לשתי דקות את יוסף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואת נותנת לו את זכות הדיבור. ולעומת זאת לחברי כנסת מסומים את לא נותנת. את מזהירה אותם. זה דבר שלא ייאמן. דבר שני, הנושא הזה עולה עכשיו משום שלכאורה, ואני מדגיש את המילה לכאורה, הייתה אלימות של סטודנטים מצד מאוד מסוים פוליטי, שמאל כלפי ימין. ואני מדגיש, שזה כביכול כי זה שקר. אבל במשך שנים, במשך שנים יש אלימות של סטודנטים מהימין בהובלה של ארגון "אם תרצו" שמייד אומר עליו כמה מילים שבית המשפט קבע. << אורח >> מתן אשר: << אורח >> זאת דיבה. זאת דיבה. אנחנו לא מעודדים אלימות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא מפריע. הוא מפריע. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מתן, אני מבקשת. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> והכנופיות הפשיסטיות של "אם תרצו" מאיימות על סטודנטים ערבים, מכות אותם. רק השבוע במעונות באוניברסיטת תל אביב הגיעו הכנופיות האלה וצעקו במסדרונות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תפסיק לקרוא להם כנופיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היי, היי, קטי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אל תקרא להם כנופיות. זה אלה שלומדים שם הם הכנופיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מבקשת להוציא אותה לשתי דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הם מסתובבים במסדרונות, הסתובבו במסדרונות המעונות וצעקו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הם שומרים על הסטודנטים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת לצאת לשתי דקות, להירגע ולחזור. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> וצעקו מוות לערבים. על זה לא מדברים. מתי מדברים? כשכביכול יש אלימות מהצד הערבי. המניע האמיתי של הדיון הזה שנעשה בצלמה ובדמותה של הכנופיה הפשיסטית "אם תרצו", הוא סתימת כל קול ביקורתי, עצמאי וספקני שיש באקדמיה. הם לא רוצים שתהיה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא. אני מבקש. זה לא ייתכן שאת תיתני עשר דקות ל"אם תרצו" ולי תיתני שתי דקות. לא ייתכן. אני לא מתכוון להגיע לעשר דקות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם אנחנו מחשבים עכשיו את כל ההערות שלך, אנחנו נגיע להרבה יותר מעשר דקות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני לא מתכוון להגיע לעשר דקות. אני כן אעמוד על כך שתיתני לי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה כבר על שלוש דקות. אני מבקשת שתסכם את דבריה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה שאת תיתני לי לסיים. זה פחות מדקה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תסכם את דבריך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם לא תפריעי לי, אני מסיים בפחות מדקה. אני אומר עוד פעם, הם רוצים סתימת פיות של כל מי שיש לו ביקורת וספקנות ומחשבה עצמאית. ומותר, וחובה באקדמיה במיוחד, לפתח מחשבה עצמאית, ביקורת וספקנות. את זה הם רוצים למחוק. עכשיו, אני אסיים בשני דברים מאוד מאוד קצרים. בית המשפט המחוזי קבע, ואני מצטט מפסק הדין שלו, ומי שיגיד שבג"ץ הפך את זה, זה לא נכון. מה שנאמר בתביעת דיבה של "אם תרצו" ובית המשפט דחה אותה, נאמר כך: "קיימים קווי דמיון מסוימים בין התנועה הזאת" – כלומר, 'אם תרצו' – "לבין עקרונות מסוימים שביסוד הפשיזם". את זה בית המשפט קבע. וכך הארגון הזה מתנהל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דבר אחרון לגבי הנושא של הדגל. קודם כול, מדובר בדגל של עם, בדגל הפלסטיני, והוא דגל לגיטימי לא רק מבחינה עקרונית אלא גם מבחינת החוק הישראלי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אין עם פלסטיני אבל שיהיה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משפט לסיום, תודה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמובן שאני נגד זה שימנעו הנפת דגלים אחרים, כמובן דגל ישראל, למשל. אני לא אומר שצריך לאסור את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה רק באמת לסיים בזה. בסעיף 15 לחוק המועצה להשכלה הגבוהה שעוסק בחופש פעולה, כל הדברים האלה נמצאים באחריות המוסד האקדמי, ולא באחריות המדינה. וטוב שכך. כך שאם מוסד אקדמי מחליט שיניפו או לא יניפו דגל, אל למדינה להתערב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים. ואני רוצה באמת לתת רגע את זכות הדיבור. נמצאת איתנו גם סמנכ"ל אקדמי במועצה להשכלה גבוהה, מרב אברהמי. נמצאת איתנו? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> שרן, אני חייב לעוף. אני יכול דקה לדבר? << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> כולנו חייבים וחייבים והולכים וחוזרים. ורות הייתה פה ונתנו לה והיא אחרינו. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני פשוט חייב לעוף. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה. אני מנסה. אתם כל הזמן קוטעים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> רגע. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו לא שמענו את - - - ואת הממשלתיות, וכבר נגמר לנו הדיון. ואני אמורה לסכם. אז איך אני עכשיו אדחף עוד סטודנטים וחצי מחברי הכנסת? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסדר. אז בכל זאת, יש סטודנטית שחוותה אלימות. שייתנו גם לה לדבר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. ואני מנסה לתת. אתם כל פעם קוטעים אותי. זה בלתי אפשרי כך. קודם כול, מרב, תודה שאת עולה איתנו בזום, למרות שהדרישה שלי הייתה באמת להגיע לוועדה, גם מכם וגם מראשי האוניברסיטאות. הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת, באמת. מדובר פה בנושא קריטי שגם אני פניתי אליכם ברמה האישית עליו. זה מגיע לקצה גבול כרגע. << אורח >> מרב אברהמי: << אורח >> סליחה, אני בבוקר התקשרתי ולשאלתי את מזכירות הוועדה ונמסר לי שאין שום בעיה לעלות בזום. לכן אני בזום. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> אתם אמרתם שלא יכולים לבוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם אמרתם שאתם לא יכולים להגיע. ולכן בלית ברירה העלו אתכם בזום. << אורח >> מרב אברהמי: << אורח >> לא. זה לא מה שנאמר לי. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> לא משנה. בכל מקרה התוצאה זהה. בין אתם בדיון ובין אם אתם לא בדיון, אותה תוצאה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה בלתי מתקבל על הדעת שאתם לא הבאתם לפה את ראשי האוניברסיטאות לדיון כל כך קריטי ומהותי. אנחנו צריכים לשמוע מהם מה נעשה בקמפוסים, שאנחנו שומעים שסטודנטים יוצאים עם דם, מאושפזים, חדרי מיון. ולא משנה איך, מה, כמה ולמה, יש פה אחריות עליהם, ואחריות על ראשי האוניברסיטאות בדבר הזה. << אורח >> מרב אברהמי: << אורח >> נמצאת פה נציגת ור"ה. ואנחנו נמצאים, נציגי המל"ג. אני לא יודעת, אם הוזמנו ראשי האוניברסיטאות, מדוע לא הגיעו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אני גם בדבריי לסיכום אני אומר שביום שני בשעה 12:00 יתקיים דיון נוסף. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ואני מצפה מכם, אוקיי? לשלוח את ראש המל"ג. מוור"ה לשלוח את הנציג הראשי, ושכל ראשי האוניברסיטאות יתייצבו פה, כי מה שקורה כרגע, בשבועות האחרונים באוניברסיטאות, הוא פשוט קו גבול שאי-אפשר להשלים איתו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי, למה את מתעלמת מדברים שקרו קודם? למה? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> להוציא, בבקשה, לשתי דקות רגיעה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למה את מתעלמת? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סדרנים, בבקשה. להחזיר אותו ב-12:58, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ויש פה סטודנטית שחוותה אלימות לפני שבוע, ולא נותנים לה לדבר? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ולכן הדרישה שלי היא שתגיעו כולכם, תתייצבו פה ותיתנו פה לכל חברי הכנסת, שורה של מעל 15 חברי כנסת, שמבקשים תשובות. אנחנו צריכים לשמוע אותם. אז אני מבקשת שכבר תארגנו את כל ראשי האוניברסיטאות להגיע לכאן לדיון ביום שני. אני אסכם את זה גם בדבריי מאוחר יותר. עכשיו, מרב, אני יודעת שאת השליח ככה, בסופו של דבר. אבל בסופו של דבר כמי שעלתה, את צריכה לענות לנו על השאלות האלה. כלומר, אנחנו שומעים על מקרה אחר מקרה, הפגנה אחר הפגנה, הסתה אחר הסתה, אלימות אחר אלימות. מה המל"ג עושה עם זה? אילו הנחיות אתם מורידים לראשי האוניברסיטאות? << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> המל"ג, זה לא תפקידו בכלל. << אורח >> מרב אברהמי: << אורח >> קודם כול, המל"ג לאורך השנים קיימה דיונים בנוגע לדברים מהסוג הזה, וקיבלה החלטה אחרונה ב-2014 לגבי פעילות ציבורית בקמפוסים כאשר בעצם היא מבקשת ממוסדות להשכלה גבוהה – קודם כול, זו אחריות של המוסדות להשכלה גבוהה, זה ברור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אתם רואים שזה מדרדר. אתם לא שמים פה איזשהו ברקס? << דובר_המשך >> מרב אברהמי: << דובר_המשך >> פניות הציבור שמגיעות אלינו, לא הגיעו אלינו רבות. פניות הציבור שהגיעו אלינו, אנחנו בעצם מבררים אותן אל מול המוסדות להשכלה גבוהה. והמוסדות להשכלה גבוהה, למיטב הבנתנו, מטפלים. אנחנו יודעים על שני מקרים שאתמול לאחרונה, באופן מקרי, הגיעו לידיעתי, על מוסדות שהשעו תלמידים שעסקו בהסתה ובפעילות לא ראויה. המוסדות, למיטב הבנתנו, מטפלים ועומדים מאחורי אחריותם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה היה זמן השעיה של אותם סטודנטים? << דובר_המשך >> מרב אברהמי: << דובר_המשך >> אני מבינה שבמוסד אחד השעו לצמיתות. במוסד אחר לתקופה מוגבלת. אני לא באמת יודעת להשיב בצורה מדויקת. << אורח >> טל דדון: << אורח >> אני יכול להשיב. היא צריכה עזרה. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> שאלי אותה על הסטודנט עם הדגל בבן גוריון. מה דעתה על זה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> על מה? << דובר_המשך >> יעקב מרגי: << דובר_המשך >> שלא אפשרו לסטודנט לשים דגל ישראל בקמפוס. << אורח >> טל דדון: << אורח >> בצלאל השעו ל-15 ימים והוא חזר לספסל הלימודים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה. תודה. מה עמדת המל"ג בעניין של הנפת דגלי ישראל? זאת אומרת, כשאנחנו שומעים על אוניברסיטה שלא מאפשרת, מה שקרה בבן גוריון, לדעתי, שלא אפשרו לסטודנט להיכנס עם דגל ישראל, כשמוסד חינוך מחויב בהנפת דגל ישראל על פי חוק, איך זה מתכתב בעצם עם הנהלים שלכם? << אורח >> מרב אברהמי: << אורח >> אז אני עונה. קודם כול, בישיבת מל"ג האחרונה העלתה את הסוגיה שרת החינוך ביום המל"ג. בעקבות אותה ישיבה, יום לאחר הישיבה, יצא מכתב מממני כמזכיר המל"ג, כמזכיר המועצה להשכלה גבוהה, לכל המוסדות להשכלה גבוהה, ובו הזכרנו את חובת המוסדות להשכלה לחוק הדגל ולהנפת דגל ישראל על ראש בניין המינהלה. המכתב הזה נשלח לכל המוסדות להשכלה גבוהה, לנשיאים, לרקטורים - - << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> זה תודה. מה עם הסטודנט? << אורח >> מרב אברהמי: << אורח >> - - למזכירים האקדמיים, לכל מי שאחראי על המוסדות להשכלה הגבוהה בעצם, ליישם את חובתו לחוק הדגל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. אייר, תוודא, בבקשה, באמת שיש בכל מוסד דגל, לראות אם הם באמת עוקבים אחר ההוראות או לא. יש לנו את הבחור מהארגון של הדגלים. אתה יכול לבדוק, לעשות קצת סקר, לראות את זה. ומה בנוגע לסטודנטים שמגיעים עם דגלי ישראל? איך זה יכול להיות שמונעים מהם כניסה עם דגל ישראל? << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> על זה מה עשיתם? << אורח >> מרב אברהמי: << אורח >> להבנתנו, המוסדות אמורים לטפל בזה. ושוב, אנחנו מבחינתנו את ההוראה שלנו הוצאנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האם האוניברסיטה מבחינה חוקית - - - << דובר_המשך >> מרב אברהמי: << דובר_המשך >> בכל מקרה - - - שהמוסדות אכן מטפלים. ובכל מקרה אני גם אוסיף ואומר שביקשה השרה בישיבת המל"ג האחרונה לבדוק את הסמכויות ומה ניתן לעשות מול אותם אנשים בעצם מסיתים או מונעים. אבל החובה היא ברורה ואין פה שאלה לגבי החובה של המוסדות להניף את הדגל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה, נגיד, לעניין המוסד. גם אנחנו נעקוב בעניין הזה. השאלה שלי היא לגבי כניסה של סטודנטים גם דגלים. למה מונעים את זה מהם? מה הסיבה? והאם זה בכלל מותר על פי חוק? << דובר_המשך >> מרב אברהמי: << דובר_המשך >> אולי על השאלה החוקית, עמרי גולן, נציג הלשכה המשפטית שלנו במל"ג, יוכל להשיב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עמרי גולן איתנו? את רואים את עמרי גולן? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> כן, כן. אני כאן. שלום לכולם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז תשאירי את שניהם על דיבור. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שלום, עמרי. << דובר_המשך >> עמרי גולן: << דובר_המשך >> שלום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. אנחנו נשמח להבין. איך יכול להיות שמוסדות האוניברסיטה מונעים כניסה של סטודנטים עם דגלים לתוך השטח להם? דגלי ישראל, כן? לא דגלים אחרים. << דובר_המשך >> עמרי גולן: << דובר_המשך >> קודם כול, אנחנו לא קיבלנו פנייה בנושא הזה. אנחנו קיבלנו, כמו שמרב אמרה, מספר פניות בודדות. אחת הפניות התקבלה בתחילת החודש והיא של תנועת "אם תרצו". היא צוינה גם במצגת ש"אם תרצו" הציגו כאן בוועדה. זה היה בנוגע להעמדה לדין משמעתי והרחקה מאוניברסיטה העברית של הסטודנטים שמסיתים לאלימות ולגזענות. אנחנו כמובן פנינו גם לאוניברסיטה העברית וקיבלנו את התייחסות הרקטור שלפיה ההפגנה הזאת נעשתה באישור והייתה תחומה לאזור שנקבע מראש על ידי צוות הביטחון. וזה לא סיכן את האנשים בקמפוס. ובכל מקרה, המוסד עוד בודק את תוכן הדברים שנאמרו שם. ואם הוא יצא שיש בהם עבירה על החוק, הוא יעביר את העניין לטיפול של המשטרה. זה קודם כול, לגבי הפגנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, על איזה מקרה אתם מדברים? << דובר_המשך >> עמרי גולן: << דובר_המשך >> מה שהוצג עכשיו במצגת של "אם תרצו". << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אה, מה שראינו בסרטון של קריאות: ברוח, בדם. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> היושבת-ראש שאלה על בן גוריון, ספציפית. << אורח >> מתן אשר: << אורח >> לא. על העברית. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> היא שאלה גם על הדגל בבן גוריון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. אני שאלתי על הדגל, על אי כניסה של דגל ישראל לאוניברסיטת בן גוריון. << דובר_המשך >> יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אל תעזור להם להתחמק. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> בכל מקרה, אני אדגיש ואני אחדד שכל הנושא של הפעילות הציבורית של סטודנטים בקמפוסים מוסדר בסעיף 6 לחוק זכויות הסטודנט שקובע באופן ברור שלסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עמרי, שנייה. יש לי שאלה. אנחנו מכירים את זה. יש פה את הכללים, הכול מולי. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> רק תנו לי לסיים את הטיעון הזה בהיבט משפטי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל יש לנו שאלה מאוד מאוד ספציפית. האם מבחינה חוקית, מבחינת החוק הישראלי, מותר לאוניברסיטה לאסור על כניסה של סטודנט עם דגל ישראל לתוך הקמפוס? << דובר_המשך >> עמרי גולן: << דובר_המשך >> אני לא מכיר הוראה כזאת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן. בבר אילן זה היה. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> ואם תתקבל פנייה בנושא הזה, היא תיבדק אל מול המוסד, כמו שהתקבלו פניות בנוגע לזה, שהמוסדות לא מניפים את הדגל על פי חוק הדגל, הסמל וההמנון. אנחנו פנינו לכל מוסד שקיבלו פניה בנושא הזה ומבררים שבאמת המוסדות מחויבים - - - << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> חבל על הזמן, להשקיע בהם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. אז אני שמחה אולי לבשר כאן, קודם כול, לסטודנטים שפנו אלינו שגם על פי הייעוץ המשפטי של המל"ג, אין כל מניעה מסטודנט ישראלי להיכנס לקמפוס גם דגל ישראל. אין כל מניעה משפטית או חוקית להיכנס לקמפוס עם דגל ישראל. אני לא מאמינה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מה, איזה חידוש. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> את לא מאמינה שאת אומרת את זה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> - - - בישראל בשביל שיישמע המשפט הזה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> אבל, שרן, יש מניעה מעשית לסטודנטים שעושים את זה. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> חשוב לציין שזה דגל גם של ערביי ישראל. והסטודנטים הערבים לומדים בארץ ישראל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, רגע. תודה. תודה. אני עדיין בהלם שזה צריך להיאמר. ברור. זה מובן מאליו. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> זה גם הדגל שלהם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל, אבל, מפה יוצאת בקשה. נמצאים פה המון המון סטודנטים פעילים שנמצאים בקמפוסים. במידה שאחד הקמפוסים למעשה אוסר עליהם את הדבר, אני מבקשת שתפנו מכתב אלינו, לוועדת החינוך, אליי ברמת האישית, ולמל"ג עצמו שלא יגידו אחר כך שלא קיבלו פנייה, על מנת שהם יוכלו לפנות לאותה אוניברסיטה ולנזוף ולוודא מה היה המקרה ואיך למעשה הוא נעשה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אפשר גם לתקוף את התקנון בבית המשפט. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. אבל השאלה היא אם התקנון עומד בחוק הישראלי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא. השאלה אם התקנון אוסר את זה. התקנון אוסר את זה? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני לא יודעת. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא. אם התקנון לא אוסר את זה, לא צריך לתקוף את התקנון. צריך לשאול את המל"ג. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה. שאלה נוספת שעולה כאן מחברי הכנסת שלמעשה דיבור כאן לפני כן, אנחנו מבינים – תראו, מדינת ישראל היא לא במצב, בואו נקרא לזה, ביטחוני רגיל. אין אף מדינה שאפשר להשוות אותה. אלון, אתה הבא בתור, אגב. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> בסדר. הוא קידם אותי בתור. אה, טוב שחזרת. לא מוותר לנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נמשיך את הדין עד בחצי. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> כן. התחלנו מאוחר, בגלל זה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני ממש חייב לעוף. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה חברי כנסת העלו את הנושא הזה של הנפת דגל פלסטין בקמפוסים ישראליים. עכשיו, תקשיבו, אם אנחנו הולכים עכשיו לכל קמפוס, אני לא יודעת, בארצות הברית, אוקיי? ומניפים שם את דגל הטאליבן, לא נראה לי שזה ככה יעבור בסוג של שקט. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> או של דעא"ש. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> כלומר, באמת יש כאן ישות עוינת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש חוק, חוק המאבק בטרור. אולי חשוב להדגיש על חוק המאבק בטרור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז היועצת המשפטית רגע תחדד את הדברים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש חוק ויש איזושהי הנחיית יועמ"ש לגבי אכיפת החוק הזה. חוק המאבק בטרור, בסעיף 24, מדבר על גילוי הזדהות עם ארגון טרור. והחוק אומר: העושה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל". כלומר, הנפת דגל כשלעצמה של ארגון טרור היא עבירה על ספרים החוקים. אולם, לגבי דגל הרשות הפלסטינית שזהה לדגל אש"ף שלא הוצא מרשימת ארגוני הטרור, יש הנחיה שאכיפה לגביו תהיה רק אם הנפה באמת נעשית בנסיבות שיש בהן הסתה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> למשל: "בדם, באש נפדה את פלסטין". << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> "ברוח, בדם". << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בסדר. אני רק מסבירה את המצב החוקי. כלומר, לא שכשלעצמו, אם הדגל, אני לא יודעת מה, תלוי על מרפסת של מישהו, אלא אם באמת הוא מונף במסגרת שיש בה את - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> במקרה שגם המלל, זאת אומרת, זה לא רק הנפה, אלא גם הקריאות והמלל - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן. זה מה שקורה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> - - למעשה גם כן עומדים באותה מסגרת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נכון. הופכים להיות במסגרת שיש בה כדי הבעת הזדהות שיכולה להביא לפגיעה בסדר הציבורי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> במקום ציבורי, באופן שאנשים יכולים לראות או לשמוע. כלומר, בנסיבות האלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עכשיו, אנחנו מבינים שיש פה בעצם עבירה על החוק הישראלי. היא מתבצעת בשבועות האחרונים בקמפוס אחר קמפוס. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עכשיו, אני עוד מעט אפנה למשטרה בעניין הזה. אבל מבחינת המל"ג, זה לא מניף אצלכם סוג של דגל אדום? אין איזו הנחיה? כלומר, מה ההוראות מבחינתכם לאוניברסיטאות בעניין הזה? הן פשוט עוברות על החוק הישראלי. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> קודם כול, בנוגע להנפת דגלי פלסטין, אש"ף, אנחנו לא קיבלנו פניות בנושאים האלה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> אנחנו מקבלים פנייה, בוחנים אותה, גם מבחינה עובדתית, וגם מבחינה משפטית - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, רגע, עמרי. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> צודקים. מי זה המל"ג? הם לא קיימים, המל"ג. הוא צודק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה. רגע. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> גם אם זה גילוי הזדהות עם ארגון טרור באופן ברור? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עמרי, אני לא חושבת שאתם צריכים רק ככה כמל"ג להיות במגננה, אוקיי? כלומר, כל פעם שולחים לכם פנייה. אני לא נכנסת לוויכוח אם נשלח או לא נשלח, משום שנאמרים כאן שכן נשלחו פניות. אני שמה את זה בצד. אבל השאלה שלי, במקום להיות כל הזמן במגננה, אתם רואים שהנושא כרגע בתקשורת, אתם רואים שזה הגיע לכדי אלימות בקמפוסים. סטודנטים פונים אלינו, מבקשים לעזור להם לעבור ללמוד בזום כי הם פוחדים. שמעתם את גליה מקודם. היא פוחדת להיכנס לכיתה שלה, משום שבוע לפני כן היא ישבה שם, יושבת לידה מישהי שעשתה את אותן קריאות הסתה שאסורות על פי חוק. << אורח >> גליה אור מלכה: << אורח >> ונעצרה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה. אני אומרת, יש פה קו גבול. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש פנייה, שרן. אני מחזיקה פנייה של ראש עיריית באר שבע לפרופ' חיימוביץ' עכשיו, ממש ברגע הזה, שהוא אומר לו: "זעזוע ובושה מאירועי היום בקמפוס של אוניברסיטת בן גוריון". הוא אומר שזה קורא להסתה והוא חושש כי הוא בעצמו, ראש עיר, מבין שזה גולש אחר כך לרחובות. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> שרן, עוד פיסת אינפורמציה חשובה ומאוד רלוונטית. התקנון באוניברסיטה העברית לא מאפשר התקבצות עם דגל ישראל. זה התקנון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו כאן מבינים שבסופו של דבר אתם חייבים למצוא את הדרך גם להיות אקטיביים. אתם לא יכולים לעמוד מן הצד, לראות שאותן אוניברסיטאות שאתם אחראים עליהן עוברות על החוק. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> כמובן. קודם כול, חשוב לחדד את האחריות לעמוד בהוראות החוק של המוסדות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה. בין אם קיבלתם תלונות מסטודנטים בודדים או לא, עומדים שם סטודנטים מופחדים, ומה אתם עושים? מה, אתם ממתינים לפניית הציבור? אתם לא רואים את זה בתקשורת? << דובר_המשך >> עמרי גולן: << דובר_המשך >> מרב כבר ציינה את זה, שהיא פנתה באופן אקטיבי לכל נשיא המוסדות להשכלה גבוהה וחידדה את העניין שהם מחויבים לעמוד בהוראות חוק הדגל, הסמל וההמנון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע. אבל אני לא מדברת על הוראות חוק הדגל, הסמל וההמנון. אני מדברת על חוק הטרור. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> אני לא יכול להתאפק. אתם מנותקים ממה שקורה בהשכלה הגבוהה. אתם מנותקים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סליחה. אני מדברת כאן על חוק המאבק בטרור. חוק המאבק בטרור שלמעשה האוניברסיטאות מפירות את החוק. << אורח >> מרב אברהמי: << אורח >> זו האחריות של המוסדות האקדמיים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, לא. זו אחריות שלכם. אתם המל"ג. אתם המל"ג. אתם אחראיים עליהם. זה לא נכון. אתם עכשיו זורקים את האשמה על הנשיאים. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> שיתקנו את חוק המל"ג. היא צודקת. הם מנותקים בכלל. הם סתם גוף ערטילאי. תתקנו את חוק המל"ג. הם מיותרים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתם אחר כך באים לבקש מאיתנו לסייע להם לקבל תקציבים. אתם תקבלו אפס תקציבים בפעם הבאה שתבקשו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היי, היי. קטי, תודה רבה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> חוצפה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת אלון טל שהמתין בהמון המון סבלנות ולא התפרץ. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> הם יודעים להגיע לכאן לבקש תקציבים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היי. קטי, אני לא רוצה להוציא אותך לעוד שתי דקות. די. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני מצטרף לברכות על עצם הדיון הזה. אני מדבר בתור אחד, אני חשוב שמכל אחד פה, אני הכי לא מנותק מהאוניברסיטה, כי לימדתי שם. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> לא. אתה המל"ג? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מרגי. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אני לא הייתי אף פעם חבר המל"ג. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> לא. הוא פונה אליי. אני פניתי למל"ג. המל"ג מנותקת ממה שקורה באוניברסיטאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מרגי, די. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אני לא כיוונתי להתקפה אישית. לא התכוונתי לזה. אני פשוט אומר שהייתי חבר סגל באוניברסיטת בן גוריון ולימדתי בעברית ואני ראש חוג באוניברסיטת תל אביב. אני קצת מבין מה שקורה. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> נדליק משואה ביום העצמאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> די, מרגי. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> ולכן אני רוצה לומר, קודם כול, שחשוב שיהיה שיח פוליטי תוסס וענייני בקמפוס כל אוניברסיטה. זה חלק מהמורשת של אוניברסיטאות. שם באמת מאבקים אידיאולוגיים ואינטלקטואליים צריכים להתנהל. השאלה היא איך לומר. וכולנו מכירים את המשל של מי שצועק אש בקולנוע וזה פסול, ולצעוק אש במקום אחר אולי זה בסדר. ומה שאני למדתי היום הוא באמת כנראה שהמידתיות או האיזון הזה הופר. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> הופר. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> ומהסרטון שראיתי לגמרי הזדעזעתי. אני חושב שפה ראשי האוניברסיטאות צריכים להבין שהם, אף על פי שלא נעים להם, כי צריכים באמת להבליג, לגלות איפוק, ברגע שגם הסטודנטית קוראת לאנשים להיות שהידים ובאמת צועקת דברים מאוד מאוד בוטים, וברגע שהסטודנטים מפחדים להביע את דעתם, יש צורך להתערב. כנראה שהרצון לאפשר שיח ציבורי הלך קצת רחוק מדי. ולכן השיח הזה מאוד מאוד חשוב. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מאוד חשוב. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> ואני חושב שיש מה לעשות. מאידך, בואו נזכור שחשוב שכן יתקיים ויכוח וזה בסדר גמור. אבל אם אנחנו בעצמנו לא נקשיב אחד לשני ונתערב כל פעם, אנחנו בעצם משדרים לאותם סטודנטים שהעיקר הוא לצעוק בקול ולא להקשיב זה לזה. ולכן אני מקווה שבדיון ביום שני, וחשוב שיהיה לזה המשך, נקשיב אחד לשני, לא נתערב. אני גם כן את ההתפרצות של חלק מחברי הכנסת. ובואו ביחד ליצור אווירה אקדמית בריאה שמאשפרת החלפת דעות, ובעיקר חינוך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ללא אלימות. ללא אלימות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אלון, זה לא מעניין אותם. הם רוצים להחליף את המדינה לגמרי. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> זה הרי המהות של יום הנכבה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון. יושבת-ראש הוועדה, תדעי לך שיש כבר סטודנטים שבוחרים לבוא ללמוד במוסדות שבהם אין את התופעות האלה, כמו באוניברסיטת אריאל, לדוגמה. חד-משמעית, סטודנט שרוצה ללכת ללמוד, מתחיל לבחון איפה טוב ללכת ללמוד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> קטי, תודה. אני מעוניינת לשמוע כרגע את נציגי המשטרה והמשרד לביטחון הפנים. נמצא איתנו נציג דוברות המשטרה, שבתאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. יש דוברת. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> תנו לה לשבת. << אורח >> יעל אגמון נכט: << אורח >> אפשר יהיה לשמוע גם את הסטודנטים שוויתרו על יום לימודים בשביל להיות כאן? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. תעבירו לי את השמות שלכם. אני אנסה לשלב תוך כדי גם כן. << אורח >> איסלאם עאזם: << אורח >> איסלאם עאזם. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> בפתק, בפתק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בפתק. << אורח >> יעל אגמון נכט: << אורח >> נתתי פתק כבר בתחילת הדיון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תעבירו לי עוד פעם. כן, בבקשה. << אורח >> שרון פרץ: << אורח >> צוהריים טובים. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> תציגי את עצמך, בבקשה. << אורח >> שרון פרץ: << אורח >> שרון פרץ, נציגת חטיבת החקירות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שרון, כן. אנחנו שמענו כאן באמת דברים מאוד קשים מטעם הסטודנטים. בסופו של דבר, אתם אחראים על השמירה על המרחב הציבורי, בין אם זה שם או בחוץ. עכשיו, עולות פה טענות מאוד קשות, מספר טענות. בואו נחלק את זה לשלוש, אוקיי? הדבר הראשון הוא באמת סטודנטים שמגיעים ואין להם את הביטחון בקמפוס שגופם לא ייפגע, ממש ככה. מאוימים באלימות, יותר מבאלימות, בחייהם. זה מה שהם מרגישים. הבעיה השנייה היא בעצם ההסתה שמתקיימת בקמפוס. ויש פה עבירה ברורה על חוק הטרור. אוקיי? כפי שגם היועצת המשפטית ציינה לפני כן. אותם סטודנטים שלמעשה קוראים קריאות ממש כמעט מפורשות לרצח, הולכים אחר כך ויושבים לצד סטודנטים אחרים, והם פוחדים. הם פוחדים. הרי גם אנחנו, לפעמים גם למשטרה, הסיבה שבגללה אתם לא מצליחים למעשה לאכוף או לעצור 100% מכלל מקרי הטרור או מכלל הפיגועים היא כי יש דברים שאנחנו עדיין לא מבינים על מתי הטריגר הזה שבאמת עובר מסוג של דיבור לביצוע. ואותם סטודנטים נמצאים בחשש מתמיד אם אותו קו גבול יעבור שם בקמפוס ומתי. האם זו שאלה של זמן? והדבר השלישי הוא באמת הגעה למקרי אלימות של ממש. כלומר, סטודנטים אחרים יצא פצועים, מדממים, מתוך הקמפוסים אחרי ההפגנות שהתקיימו שם. עכשיו, אתם כמשטרה אחראים על השמירה על הביטחון שלהם, על המרחב הציבורי. יש פה עבירות שלדעתי חמורות בהרבה ממקרים אחרים. איך אתם מתמודדים? מה אתם עושים? מה היו התוצאות בשבועות האחרונים בכל המקרים? << אורח >> שרון פרץ: << אורח >> אז ראשית, אני לא יודעת לומר לך – שומעים? << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> כן, כן. שומעים. << דובר_המשך >> שרון פרץ: << דובר_המשך >> ראשית לגבי מספר האירועים שטופלו בשבועות או בימים האחרונים במסגרת המחאות באוניברסיטאות, אני לא יודעת לומר לך נתונים, אני מתנצלת. אנחנו קיבלנו את הזימון אתמול בערב ואין לי את האפשרות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתמול בערב רק קיבלתם את הזימון? << דובר_המשך >> שרון פרץ: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> שרון פרץ: << דובר_המשך >> בסד הזמנים הזה אני לא יכולה לתת את הנתונים, ואני גם לא יודעת לומר - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תמיד זה ככה. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> לדיון הבא. << אורח >> שרון פרץ: << אורח >> - - אם זה נתון שאני יכולה לומר אותו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל מה המדיניות של כניסה לקמפוסים? << אורח >> שרון פרץ: << אורח >> שנייה. היו מספר אירועי 100 במסגרת המחאות האלה. הגיעו לשם והיה טיפול משטרתי. בכל מה שקשור לדיווח על עבירות מתחום חופש הביטוי, כל דיווח כזה נבחן לגופו. אנחנו פועלים וזה מועבר לפרקליטות המדינה לבחינה אם לפתוח – הם בעצם הגורם המוסמך להחליט אם לפתוח בחקירה בגין המקרים האלה או לא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. אבל האם אתם הגשתם לפרקליטות תיק? כמה תיקים הגשתם בשבועות האחרונים על מקרי האלימות בקמפוסים? כלומר, את משרד המשפטים אנחנו נשאל אחר כך, כמה מתוך התיקים שהכנתם הם החליטו להעמיד לדין, חלק החליטו שלא. אבל אתם מבחינתכם, כמה תלונות קיבלתם בשבועות האחרונים? וכמה מהמקרים האלה החלטתם להעביר לפרקליטות להעמדה לדין? << דובר_המשך >> שרון פרץ: << דובר_המשך >> אז שוב, אין לי נתונים בנוגע לכמה. אבל ככל שהוגשו תלונות, הן יטופלו וייבחנו או שכבר נבחנו ויועברו לפרקליטות המדינה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. אז גם אין לנו נתונים על העניין הזה. מה המדיניות שלכם מבחינת ההפגנות? האם אתם, כאשר סטודנטים רוצים לבוא ולהפגין עם דגלים וכו' ביום הנכבה וכול זה, האם הם צריכים לבקש מכם אישור הפגנה? << דובר_המשך >> שרון פרץ: << דובר_המשך >> כל עוד ההפגנה היא הפגנה לגיטימית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה זה לגיטימית? << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> מאושרת. << אורח >> שרון פרץ: << אורח >> על פי חוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, אבל האם הם נדרשים לאישור הפגנה או שהם יכולים פשוט לצאת ולהפגין? << דובר_המשך >> שרון פרץ: << דובר_המשך >> אם השאלה היא בנוגע להנפת הדגלים, הדגל הפלסטיני - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תראי, זה לא נראה לי התקהלות. יש יותר מ-50, נכון? << דובר_המשך >> שרון פרץ: << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בתוך כל הסרטונים האלה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שלושה אנשים זה התקהלות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שלושה? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. זה החוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מכמה אנשים הם צריכים לבקש כבר אישור להפגנה? << אורח >> שרון פרץ: << אורח >> אני רק רוצה להזכיר שההפגנות האלה בוצעו במסגרת המוסדות האקדמיים. וכל עוד הן היו מחאה לגיטימית ולא נדרשנו לטיפול משטרתי שם, אז באמת לא היינו שם. וככל שנדרשנו, אז הדברים טופלו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה. בעיקרון, על כל הפגנה שיש נדרש אישור משטרתי. האם על פי התקנונים של האוניברסיטאות, שלמעשה בתקנון, אם מישהו רוצה לקיים הפגנה, כתוב: אתם צריכים לבקש אישור מהאוניברסיטה. האם במקביל הם נדרשים לבקש גם מכם אישור לקיום הפגנה או שזה לא נדרש על פי חוק? ויש להם את ככה כרטיס חופשי. << דובר_המשך >> שרון פרץ: << דובר_המשך >> אני לא מכירה את זה. אני יכולה לבדוק. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> לדיון הבא תהיה יותר מוכנה. שיבואו יותר מוכנים לדיון הבא. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא צריך אישור משטרה. אוקיי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני בשוק. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> באישור שלהם - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. כן, השאלה אם זה במסגרת החוק, על ההתקהלות. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> את יודעת שבאוניברסיטה העברית צולמה במצלמות סגנית נשיאת האוניברסיטה שבאה לשוטרים והעיפה אותם מהקמפוס כי הם מחוללים הסתה? ידוע לך המקרה הזה? << אורח >> שרון פרץ: << אורח >> אני לא מכירה את האירוע. ואני גם לא יכולה להתייחס לאירועים ספציפיים, בוודאי שלא במסגרת הוועדה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הנחיה של המל"ג מ-2014 היא: "מוסד מוכר להשכלה גבוהה לא ימנע או יגביל את זכותו של סטודנט לקיים פעילות ציבורית, לרבות להתארגן ולהפגין בכל נושא, אלא בהתקיים אחד או יותר מהתנאים: הפעילות אסורה לפי כל דין; יש בה פגיעה מהותית בקיום הסדיר של פעילות המוסד או למטרות מסחריות". ולאור הנחיה הזאת מ-2014 שהוזכרה, המוסדות בעצם מתקינים לעצמם תקנונים. ולמיטב הבנתי, כמעט בכל המוסדות אתה חייב אישור לפני שאתה מפגין. אני לא חושבת שצריך אישור משטרה, למיטב הבנתי, אם זה בתוך הקמפוס. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> לא צריך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זהו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שהמל"ג יענו על זה. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> איזה מל"ג את מדברת? אל תעירי אותם משנ"צ. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה צודק. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> את מעירה אותם משנ"צ. זה לא מעניין אותם בכלל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שלא יקבלו גם תקציב, יעקב. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כמעט בכל התקנות האלה יש איזשהו סייג שאומר שאם הדבר הזה מתדרדר למשהו לא חוקי, אפשר להפסיק את זה. השאלה היא איך אוכפים את התקנונים הטובים האלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. אוקיי. אני רוצה את זכות הדיבור לחברת הכנסת - - - << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> מה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה? כבר דיברת, לא? << דובר_המשך >> יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני לא דיברתי. יאללה, תמיד דופקים את השחורים. תמיד דופקים את השחורים. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> מה, אני לבנה? << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> את? כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון. חבר הכנסת, יושב-ראש ועדת החינוך לשעבר, יעקב מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> תקשיבו, אני פונה לסטודנטים, קודם כול, חבל לי. קודם כול, לפרגן לך, כי זה דיון טעון. מניסיוני, דיונים כאלה בדרך כלל מתפוצצים. כל הכבוד לך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> וטוב שכך. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> טוב שכך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נראה לי בשתי דקות רגיעה האלה זה עובר. << דובר_המשך >> יעקב מרגי: << דובר_המשך >> יפה. דבר שני, אני אומר לך, חבל שהשקעת זמן במל"ג. הלוואי, החלום שלי הוא לשנות את חוק המל"ג, כי אין להם הרבה סמכויות. חבל להפריע את מנוחתם. הוות"ת קצת עוד עושה משהו. המל"ג, חבל, מיותר. הם לא צריכים לבוא. טוב, אני רוצה לדבר אליכם, הסטודנטים. אני חקרתי את התופעה הזאת פתולוגית. אני איש באר שבע. אני גר בנגב, במושב. קודם כול, בן גוריון, אני הייתי הפטריות שלה. הם איבדו אותי. אני אכנס בהם בכל הזדמנות שאני יכול. קודם כול. אני חקרתי את התופעה הפתולוגית. שימו לב, הם רוצים שתחששו. זו המלחמה שלהם. הם שנאבד את הביטחון העצמי שלנו, שלא נעז. ראיתם את התופעה שאנשים פחדו לשים דגל יום העצמאות על המכוניות. הם הצליחו, ניצחו אותנו, בגלל הרפיסות שלנו. אלה שכל השנה מדברים איתנו: חופש ביטוי, זה דאגה רק של השמאל. אוי ואבוי, מותר להם, למרצים שלהם, השמאלנים, לדבר בצורה הכי קיצונית, חופש הביטוי. ואם איזה קומץ סטודנטים – אני לא מצאתי מרצים ימניים, אני לא יכול להגיד אם איזה מרצה ימני אמר משהו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הגזמת. זה בתנאי קבלה. אם אתה לא בשמאל, אתה לא. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> אין מרצים ימניים. ואם יש, הם יפחדו לדבר. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> שנייה. אני רק רוצה לומר. גברתי, אני באתי לדבר אל הסטודנטים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אין מרצים בימין. לא קיים. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> אני צייצתי, ובזה אני אסיים. אני באתי לדבר אליכם. קחו יוזמה. סליחה שאני אומר לכם. זה לא עניין של חקיקה. אם זה היה עניין של חקיקה, היינו מחוקקים. החוק מדבר בעד עצמו. להגיע למצב שאני צריך לשאול אם להרים דגל, דבר שמעורר אצלנו דמעות והתרגשות וצמרמורת מהתרגשות? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> הם הצליחו בזה. ואני אומר לכם, רבותיי, אל תכניסו מורך. מה שעשית זה מעשה גבורה מתבקש. אבל צריך לשכפל. רבותיי, באגודת הסטודנטים, אני צייצתי באותו רגע. זו התנהלות מבישה של ראשי האוניברסיטאות. קחו את זה, קחו את הדגל כעניין שבשגרה עד שנבין, נבין, שהחזרנו לעצמנו את הגאווה הלאומית. לצערי הרב, יש מפלגות פוסט-ציוניות פה שהתקשורת נותנת להן לגיטימציה ומשחקים אותה כנאורים. הכניסו בנו מורך, כן, כן. אני הפטריוט. הם הכניסו בנו מורך. ואני אומר, טוב שזה קרה עם המשבר של הדגל. אולי זה מה שיעיר אותנו. זה נתן לנו אגרוף בפרצוף. לאיזה מצב הגענו, שאנחנו צריכים לשאול אם דגל ישראל זו התרסה? בושה וחרפה לאוניברסיטת בן גוריון. בושה וחרפה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם לעברית וגם לתל אביב. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> אני כבאר שבעי מתבייש. מתבייש. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> כל הארץ. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כל הארץ. כל האוניברסיטאות. בושה וחרפה לכל האוניברסיטאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים, חבר הכנסת יעקב מרגי. אני רוצה לתת לידידה אבישג? << אורח >> ידידה אביגד: << אורח >> אביגד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אביגד. נעים מאוד. יושב-ראש אגודת הסטודנטים באריאל, לתת את ההזדמנות גם כן להציג את הדברים על מה שקורה באוניברסיטה, בבקשה. << אורח >> ידידה אביגד: << אורח >> תודה רבה. קודם כול, באמת הנושא הזה ממש חשוב. בגלל זה אנחנו מודים לך שקידמת אותו. רציתי לענות לחבר הכנסת אבו שחאדה, אבל הוא הלך. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> זה לא יעזור. חבל על הזמן. זה לא יעזור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. << אורח >> ידידה אביגד: << אורח >> אז זהו. הוא דיבר ששמחים על רצח עם וכאלה. אז אחרי כל פיגוע אנחנו שומעים בכפרים מסביב לאריאל שיש זיקוקים ויש שמחה. וזה לא קורה רק באש"ף. לצערי, זה קורה גם בעיירות מעורבות, כגון לוד ועוד כמה כאלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יפו, חיפה. << דובר_המשך >> ידידה אביגד: << דובר_המשך >> יש לא מעט, לצערי. עכשיו לגבי הקמפוסים שאמרתם שאין נציגים מהאוניברסיטאות, אני לא יודע מה קורה בכל האוניברסיטאות, אבל אני פשוט יודע באוניברסיטה שלנו, שברוך השם, היא אוניברסיטה ציונית. ובאוניברסיטה שלנו קיים את הדו-קיום הכי יפה שיש. יש לי גם תמונות. פעם העברתי גם לחברי הכנסת, של ממש מישהו, מ"פ בצבא, במילואים, רואים אותו לומד יחד עם בחורה ערבייה עם כל הרעלה. והם לומדים יחד מדעי המדינה ומזרח תיכון או משהו כזה. אני רוצה להגיד שאצלנו באמת גאים במדינה ובכל סמליה. ברוך השם, לא מניפים דגלים של מדינת אויב, ובטח ובטח גאים ומניפים דגלים של מדינת ישראל. אחרי כל פיגוע, אחרי כל דבר, אנחנו פותחים בספריה שולחן עם נרות. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> איזו אוניברסיטה? << אורח >> ידידה אביגד: << אורח >> אוניברסיטת אריאל בשומרון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אריאל. אחרונת המוהיקנים. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> רגע. שכחת שכמעט לא הייתם לגיטימיים. << דובר_המשך >> ידידה אביגד: << דובר_המשך >> זה מה שאני רוצה לדבר בסוף. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אחרונת המוהיקנים. << אורח >> ידידה אביגד: << אורח >> אני רוצה להגיד שאצלנו כל פעם, כל אחד שנצרח, בין אם הוא למד באריאל, גם אלה מתל אביב, לא משנה איפה, אנחנו שמים שולחן עם נרות. כל הסטודנטים מדליקים. קוראים פרק תהילים משותף. עשינו גם עצרת בעקבות כל הפיגועים שהיו. אני רוצה להגיד עוד שאצלנו בכל כיתה ובכל משרד מונפים דגלי ישראל בגאווה. ובכל טקס שהאוניברסיטה עושה גם למצטיינים, גם לא משנה איזה טקס זה יהיה, לא מחייב שזה מדבר משהו על המדינה, תמיד אנחנו מסיימים אותו בהמנון התקווה. תמיד. וכמובן שיש בו דגלי ישראל. אז אני לא יודע בדיוק לגבי החוק, אם הוא כולל גם את שירת התקווה וכאלה בטקסים, אבל נראה לי שחובה גם לעשות את הדבר הזה. ובאמת אני רוצה להגיד שזה הזוי שדווקא האוניברסיטה שהכי גאה במדינה, הכי תומכת ובאמת עושה את הכול לקדם את המדינה, וגם הסטודנטים שלומדים, לומדים מתוך ציונות ומתוך לפתח את המדינה, בסופו של דבר היא האוניברסיטה שמוחרמת על ידי ור"ה – ועד ראשי האוניברסיטאות – ועל ידי עוד המון מרצים שמסכימים לפגוע בנו. תודה רבה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אני רק אוסיף, אני יודעת שאתם כרגע עושים מחאה בעניין החרמה הזו. אני קבעתי עם אלחנן. הוא ביקש ממני אישית להגיע אליהם, לדעתי, זה בשבוע הבא. << דובר_המשך >> ידידה אביגד: << דובר_המשך >> בשבוע הבא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אני אפגוש אתכם שם ונראה כיצד אנחנו יכולים לטפל בעניין הזה גם כן. << דובר_המשך >> ידידה אביגד: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה לתת את זכות הדיבור לחברת הכנסת גלית דיסטל, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. טוב, בהחלט, בהחלט זה דיון חשוב ואני מודה לכם שבאתם. בעיקר כי אני יודעת מה אתם עוברים, כי זה לא פעם ראשונה שאני מתעסקת בזה. עשיתי למעשה כנס לפני חצי שנה בדיוק על הנושא הזה. ושם באמת היה זמן רק לסטודנטים לדבר. ח"כים כמעט ולא דיברו. ועלו עדות אחר עדות אחר עדות מכל האוניברסיטאות בארץ, מבן גוריון, מהעברית, מתל אביב, מבית ברל, מבצלאל, צפון, דרום, לאורכה ולרוחבה של הארץ. אם אני אלקט עכשיו את כל עדויות שקיבלתי, אז האסוציאציה שלי היא המשל של הצפרדע שמתבשלת לאט בתוך סיר מים. ולמה הכוונה? דברים טריוויאליים שנראו לדור שלי ברורים מאליהם לחלוטין לאט לאט מתאדים מתוך הסיר הזה. והדברים שעבורי היו כמו אוויר לנשימה, עבורכם זה ממש מאבק, מאבק אמיתי. עכשיו, אני לא חושבת שזה המל"ג, ואני לא חושבת שזאת המשטרה, ואני לא חושבת שזה הסטודנטים מהחברה הערבית. אני חושבת שצריך לומר פעם אחת את האמת. זה הסגל. הרוח שמנשבת כרגע באקדמיה הישראלית עם הלובי החזק היא רוח בין פוסט-ציונית לאנטי-ציונית. את הסממנים לזה אני זוכרת כסטודנטית. למדתי גם באוניברסיטה העברית וגם באוניברסיטת תל אביב, ובשני המקרים חצי שיעור, לא משנה מה היה הנושא, הוקדש לכיבוד, הוקדש לכמה המדינה הציונית היא מדינה שקמה על חטא, הוקדש לרעיונות שמאפיינים אולי, אולי, אולי, אולי, 5% מהאוכלוסייה היהודית בישראל. עכשיו, אני רוצה להגיד לכם עוד יותר מזה. זה הרבה יותר עמוק ממה שנדמה לכם. כי כשרוח המפקד, כשמרצה בכירה מתסכלת על דגל ואומרת: בדגל הזה יש מחלה, הדגל הזה הוא חולה; הסטודנט מבית ברל, וזה מקרה אמיתי, שתולה את דגל ישראל בחלון חדרו ויורד למטה וחוטף מכות ומביא לי לכנס את החולצה המוכתמת בדם, אני לא מאשימה את הסטודנט הערבי. אני מאשימה את המרצה הבכירה שקראה לדגל שלנו חולה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סיכום, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> כשבחורה בזום בתוך הרצאה יושבת ומאחוריה דגל ישראל, והמרצה אומר לה: אנא, תזיזי את הדגל מהזום, כי זה פוגע ברגשות שאר הסטודנטים – אני לא מאשימה אף אחד, לא את המשטרה, לא את המל"ג ולא את הסטודנטים. את המרצה. הם נוקמים בציונים; הם נוקמים בנושאי העבודה, אם נושא העבודה שלכם יהיה פטריוטי מדי, ציוני מדי. אתם יודעים מה? מקרה שאני שמעתי מסטודנטים מאוניברסיטה העברית, פשוט בגלל שהיא כתבה בעד נשים חרדיות, נאמרה לה מפורשות: את רוצה ציון טוב, גברת? תחליפי את המאסטר. זו רוח המפקד. זו הצפרדע שמתבשלת. ומול האנשים האלה תהיה מלחמה. ואני רק רוצה להוסיף משפט מסכם למה שאמר אלון כאן. אתם מדברים על מאבקים אידיאולוגיים, על שיח פוליטי, על ספקנות, על חשיבה ביקורתית, על חשיבה אקדמית. אין את זה יותר. הפרוגרסיביזם משיק ממש אחד לאחד לפשיזם. הם לא מאפשרים חשיבה ביקורתית. הם סותמים פיות. הכול בשם איזו רוח ליברלית מומצאת שהיא דכאנית. היא לא יכולה לשאת דעה שונה משלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> היא מתעמרת בדעה שונה משלה. ואתם יודעים את זה בגיליון הציונים שלכם. אז אני רק אוסיף משפט אחרון. אנחנו כאן. אנחנו נילחם. אנחנו לא ניתן לצפרדע הזו להמשיך להתבשל. וכל הכבוד לכם על האומץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים. אני רוצה לתת את ההזדמנות ליועמ"ש של ור"ה, רחל בן ארי, שנמצאת איתנו גם כן בזום, שביקשה גם להתייחס לדברים. שלום רחל. מה שלומך? << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> שלום. צוהריים טובים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> צוהריים טובים. << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> שלומי בסך הכול טוב. אחרי השעה האחרונה פחות טוב, כי אני חושבת שיושבים וטופלים על מוסדות להשכלה הגבוהה האשמות שווא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> טופלים? << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> מסכינה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תני לה את זכות הדיבור, בבקשה. << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> טופלים האשמות שווא. צריך לזכור, קודם כול, המוסדות להשכלה גבוהה לא מפירים חוק כמו שזה נאמר מספר פעמים בסשן הזה, כולל על ידי יושבת-ראש הוועדה, ואני מאוד מאוד מצרה על כך, לא את חוק הטרור ולא שום חוק אחר. יכולה להיות ביקורת על מידת האכיפה ולחשוב שאולי צריך לנהוג אחרת. אפשר לשוחח על זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, רגע. את טוענת, שנייה. << דובר_המשך >> רחל בן ארי: << דובר_המשך >> סליחה, עכשיו אני מדברת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, לא, לא. את פה כדי לענות על השאלות שלנו לפני שאת כאן כדי לדבר. אוקיי? << דובר_המשך >> רחל בן ארי: << דובר_המשך >> אני הייתי מבקשת להתייחס בדקה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> את כדי לענות על השאלות המאוד מאתגרות האלו שאני מבינה שעד היום זה די זרם ככה מתחת לפני השטח. << דובר_המשך >> רחל בן ארי: << דובר_המשך >> ממש לא, ממש לא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל כמו שאמרתי, אנחנו נשים על זה, אנחנו שמים כרגע, הוועדה תשים את האמצע על הדופק בעניין הזה והיא לא תרד מהנושא. << דובר_המשך >> רחל בן ארי: << דובר_המשך >> מצוין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ולכן השאלה כאן היא: האם אתם אסרתם על סטודנטים להיכנס לקמפוסים של המכללות, של האוניברסיטאות, עם דגל ישראל? << דובר_המשך >> רחל בן ארי: << דובר_המשך >> Never and ever. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> יש לי עדות של סטודנט מבן גוריון מוקלטת פה. את פשוט לא דוברת אמת. << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> שנייה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> את לא דוברת אמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני הייתי שם. << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> האם רוצים תשובה? תנו לי להשלים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע. << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> המקרה שתיארתם הוא מבחינת החריג, וגם הוא עניין של מספר דקות בעיניי מיותרות ולא היה צריך לקרות. ומייד אחרי זה נתנו לסטודנט להיכנס. אז כל העניין הזה, תראו, בואו, המוסדות להשכלה הגבוהה זה בבועה של החברה הישראלית. וכשאנחנו נמצאים בתקופה עם מתיחות מאוד חריפה, אז בוודאי שדברים קשים יוצאים גם בתוך האוניברסיטאות כמו גם נתונים בבתי חולים בחברה שהיא מאוד מגוונת ויש שם מכל וכול מכל המינים ומכל הסוגים, וטוב שכך. אז המבחנים שבאמת גבול הדק בין חופש ביטוי לבין הסתה, שהוא כמובן מותר ומבורך, לעומת הסתה ואלימות שהן כמובן אסורות וחמורות, והוא באמת גבול דק שצריך הרבה חוכמה ואיפוק איך מתמודדים איתו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רחל, שנייה. כשאתם רואים בשבועות האחרונים שאותם דברי הסתה שקורים, כמו שראינו את הסרטונים כאן לפני: "ברוח, בדם, נפדה את פלסטין", ומגבים את השהידים בסרטונים שהראו לפני כן בתוך ההפגנות האלה, ושזה מגיע לכלל אלימות ממש, סטודנטים יוצאים פצועים משם. אוקיי? יוצאים לחדרי מיונים. את רואה דם על החולצות. << דובר_המשך >> רחל בן ארי: << דובר_המשך >> חמור מאוד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה אתם כוועד ראשי האוניברסיטאות, איך אתם מתמודדים עם זה? << דובר_המשך >> רחל בן ארי: << דובר_המשך >> חמור מאוד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה? התכנסתם? החלטתם? מה אתם עושים עם זה? << דובר_המשך >> רחל בן ארי: << דובר_המשך >> שנייה. חמור מאוד מאוד מאוד. וצריך לזכור שהאמצעים של המוסדות להשכלה הגבוהה מטבע הדברים, וטוב שכך, הם אמצעים מוגבלים. זה לא רשויות חקירה וזה לא רשויות אכיפה. אז יש נהלים פנימיים. אפרופו, דובר פה על הפגנות. כל הפגנה במוסד להשכלה גבוהה צריכה לקבל אישור הנהלה. יש נהלים שהם לא אחידים, אבל הם דומים ברוחם בכל האוניברסיטאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, זה ברור. אבל כשאתם רואים פגיעה אחר פגיעה, איך אתם ממשיכים לאשר את זה? << דובר_המשך >> רחל בן ארי: << דובר_המשך >> שנייה. תני לי להשלים. אולי לא נעימה התשובה, אבל תנו לי להשלים. יש תקנוני משמעת. מטבע הדברים, טיפול במשמעת זה לא כאן ועכשיו. זה לא מעצרים ולא כתיב אישום. וכאשר הדברים מגיעים לעבירות פליליות, הכתובת היא כמובן רשויות אכיפה, משטרת ישראל, ותלונות מוגשות וצריכות להתברר כמו תלונות על עבירות פליליות צריכות להתברר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> דבר שדווקא קורה עם הסטודנטים הערבים. המשטרה ישר מתערבת. לא מחכים, לא למשמעת ולא לכולם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה. רחל, האם אכן אתם הגשתם בחודשיים האחרונים פעם אחת תלונה במשטרה? << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> אני צריכה לבדוק את זה. אני גם בהתרעה יחסית קצרה. אני צריכה לבדוק את זה ואני אשמח לתת תשובה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> הם אפשרו מעצר של סטודנטים? זה חטיפה מתוך מהאוניברסיטה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע. זה לא העניין. ברגע שהסטודנט עובר על החוק, אז המשטרה מטפלת. << דובר >> הלל שנקולבסקי: << דובר >> סטודנטים אלימים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה לא תדבר אליי. אתה לא תפנה אליי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר'ה, הנהלים מתקיימים גם עכשיו, למרות שכל חברי הכנסת כבר יצאו. אוקיי? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה לא תפנה אליי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה. כשאנחנו רואים בעצם שהפגנה אחר הפגנה הופכת ליותר יותר אלימה ויוצרת ממש פחד וחרדה בקרב הסטודנטים, למה ממשיכים לאשר את אותן הפגנות כרגע ולא עוצרים אותן רגע ואומרים: חבר'ה - - - << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למה את קוראת להן אלימות? כי מי שביצע את האלימות באוניברסיטת תל אביב היו התא של "אם תרצו". << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה לא נכון. זה לא נכון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> ובסוף נעצרו הסטודנטים הערבים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עאידה. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> זה נכון. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה מה שקרה. אני נכחתי שם. << דובר >> הלל שנקולבסקי: << דובר >> שרן, זה שקר. << דובר_המשך >> מתן אשר: << דובר_המשך >> יש פה דיבה. יש עדויות מצולמות. << דובר >> הלל שנקולבסקי: << דובר >> שרן, זה שקר. אני קיבלתי מכות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני נכחתי שם. ואני ראיתי מה קרה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני לא נכנסת עכשיו - - - << דובר >> הלל שנקולבסקי: << דובר >> אני סטודנט באוניברסיטה וקיבלתי מכות, והגשתי קובלנה משמעתית. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ומה שנקרא ההפגנה אלימה גרמה לדיבור. << דובר >> הלל שנקולבסקי: << דובר >> והיא הייתה שם. אני הגשתי קובלנה משמעתית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואתה משקר, ואתה לא תגיד לי שקר פה. << דובר >> הלל שנקולבסקי: << דובר >> אני לא משקר. אני לא משקר ויש סרטונים. ואני הגשתי קובלנה משמעתית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה לא תגיד לי שקרנית פה. << דובר >> הלל שנקולבסקי: << דובר >> אני הגשתי קובלנה משמעתי נגד הסטודנט. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הלל, אני מבקשת. אני אחזיר את הנוהל של שתי דקות הרגעה בחוץ. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> המקרה האלים לא קרה בתוך מתחמי ההפגנה. זה קרה בחוץ, ליד הדוכן של "אם תרצו". << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עאידה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> והם אלה שהתנפלו על הסטודנט. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> ערבי חטף לי את דגל ישראל מהיד. << דובר >> הלל שנקולבסקי: << דובר >> לא נכון. לא נכון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עאידה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תפסיקו עם זה. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> ערבי בא וחטף לי את דגל ישראל מהיד. << דובר >> הלל שנקולבסקי: << דובר >> לא נכון. יושבת-ראש הוועדה, זה שהיא חברת כנסת היא לא יכולה לשקר לנו בפנים. זה לא לעניין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר'ה, אתם לא מתפרצים לדברי חברי הכנסת. אתם לא מתפרצים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שילמדו שלא פונים לחברי כנסת ככה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם לא מתפרצים. מי שיתפרץ, יצא לשתי דקות הפסקה בחוץ. עאידה, הנוהל, כמו שלפני כן מספר חברי כנסת יצאו, אנחנו גם לא מתפרצים. אוקיי? לא לסטודנטים, לא כשהם מעירים ולא כשהם בזכות דיבור. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. אני לא מתפרצת כאשר הוא מעיר? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה, הפכתם את היוצרות? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הזכות היא לחברי הכנסת והם אסור להם להעיר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל, עאידה, אני מנסה כן לשמוע את ור"ה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אסור לך להכליל. מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אנחנו מנסים לשמוע את ור"ה ואני מבקשת לא להתפרץ לדברי דובר. זה מה שאנחנו ביקשנו גם מקודם. אנחנו הצלחנו לנהל פה דיון בלי לפוצץ אותו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני שאלתי שאלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז תשאלי שאלה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה שהם התחילו לענות, אז אני התעצבנתי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע. את שואלת שאלה את ור"ה או את מי את שואלת את השאלה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. אני שאלתי את ור"ה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז תשאלי, בבקשה, את ור"ה ואל תתייחסי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני שאלתי, אבל הם התחילו להגיב. בגלל זה התעצבנתי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, לא. את הבעת עמדה ואמרת שהאלימות הזאת נגרמה ממקום אחד. לא שאלת אותה שאלה, את רחל בן ארי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא. שאלתי קודם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז בואי תשאלי. אני יכולה לשאול שאלות. אני רוצה גם לסכם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שאלתי: אפשרו מעצר? אמרתי: אתם אפשרתם מעצר של סטודנטים? בעצם זה היה סוג של חטיפה. נכנסו אנשים בליבוש אזרחי, לקחו סטודנטים מתוך מתחם האוניברסיטה למעצר. << אורח >> גליה אור מלכה: << אורח >> שתמכה בטרור ובהסתה, ואנחנו צריכים לשבת לידה וללמוד לידה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> וזה לא קורה בלי הנהלה שמסכימה. << אורח >> מתן אשר: << אורח >> סטודנטית שהעלתה פוסט שתומך במחבל באלעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שקט. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> הם היו יכולים גם לעצור אותה בבית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עאידה, זו לא שאלה. תודה רבה. << אורח >> גליה אור מלכה: << אורח >> הם רוצחים אותנו ברחובות והם תומכים בזה. איך זה הגיוני? די. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני שואלת: זה היה בהסכמת ההנהלה? אמרתי את זה. תקשיבי טוב, שרן. אמרתי, כבוד היושבת-ראש, שאלתי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה, מה השאלה? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> האם זה היה בתיאום עם הנהלה, בהסכמה של הנהלת האוניברסיטה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמו שהיא אמרה, אין לה מידע על מקרים פרטניים, כששאלנו אותה לפני כן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. זה מקרה שמאוד ידוע. זה קרה לפני שבוע. << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> אני לא מכירה. אני לא מכירה את המקרה המתואר כרגע. אבל אם אנחנו נקבל את הפרטים אודותיו, אנחנו בהחלט נברר ונעביר את זה - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> ור"ה, את יודעת טוב מאוד על זה מקרה אני מדברת באוניברסיטת בן גוריון. בואי, לא ניתמם. את יודעת על איזה המקרה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עאידה, די. << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> זה לא קשור להיתממות. ממש לא קשור להיתממות. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היא אומרת שאין פרטים. גם אני שאלתי אותה על המקרה, והיא אומרת שאין פרטים. באמת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> וזכותי להגיד שאני לא מאמינה שמקרה כזה היה והיא לא יודעת עליו. נו. נו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עאידה, אני צריכה לסכם עוד חמש דקות. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לעוד אנשים. שנייה. << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> את שאלת אותי לגבי המדיניות, לגבי היתר ההפגנות והתניית התנאים. אז ראשית, כמו שכבר נאמר פה הבוקר, לא כל ההפגנות נעשות בתוך הקמפוסים. יש הפגנות שנעשות בסמוך לקמפוסים. אז כמובן שהאחריות שלנו היא לא קיימת. וזה לא בשביל להתחמק. זה פשוט להתייחס בצורה עניינית. עכשיו, בימים כתיקונם, וזה עניין של שיקול דעת של כל מוסד ומוסד. אין פה מדיניות אחידה. אבל אני כן יכולה לתאר איזושהי גישה שאני חושבת שהיא חלה על כולם. בימים כתיקונם, אז ההתייחסות להיתר ההפגנות היא התייחסות יותר ליברלית כשברירת המחדל היא כן לאפשר, בתנאים המסוימים, בשעות מסוימות, במיקומים מסוימים, עם אמצעי ביטחון מסוימים, כמובן, עם ההגנות, כי בסופו של דבר מדובר במוסדות להוראה ומחקר. אוקיי? וכאשר יש מתיחות, מתיחות בחוץ ומתיחות בין הפלגים השונים, אז בוודאי שנדרשת זהירות יתרה ולפעמים שיקול הדעת הוא קשיח יותר כדי באמת לשמור על ביטחונם של הסטודנטים ושל העובדים. בוודאי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. תראי, רחל, אני מבקשת, אנחנו נקיים דיון נוסף ביום שני, בשעה 12:00. אני מבקשת שתגיעו מוכנים למקרים הפרטניים שעליהם דיברנו גם פה בוועדה, כדי שנוכל לקבל מכם תשובות כיצד התמודדו האוניברסיטאות מול המקרים האלו. זו הבקשה שלי. << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> בסדר. לא כל המקרים בדיוק – אנשים זרקו דברים, אבל לא אמרו דברים מעבר לזה שזה מאפשר לי ממש לבדוק. אבל מה שאנחנו נוכל לבדוק מתוך הדברים שנאמרו, בוודאי נעשה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. עכשיו, מבחינתכם, מבחינת ראשי האוניברסיטאות, כשאנחנו קוראים את חוק המאבק בטרור, איך כאילו, את הרי היועצת המשפטית של ור"ה. << דובר_המשך >> רחל בן ארי: << דובר_המשך >> לא. הדברים נאמרו קודם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> את אומרת שהנפת דגל פלסטין וקריאות: "ברוח, בדם, נפדה את פלסטין" הם לא עבירה על חוק הטרור. << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> הנפת דגל פלסטיני כשלעצמה אינה עבירה במדינת ישראל. יכול להיות שהנפת דגל בנסיבות מסוימות – דרך אגב, להבדיל, גם יכולים להיות גם דגלים אחרים – שבנסיבות מסוימות המטרה היא באמת להסית ולהמריד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> או להזדהות עם ארגון טרור. << דובר_המשך >> רחל בן ארי: << דובר_המשך >> ואז הן הופכות את כל האירוע לעבירה פלילית או לפחות לחשד לעבירה פלילית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רחל, את היועצת המשפטית של ור"ה. כשאת רואה כאן את הסרטונים שעלו לפני כן, ואת רואה שהנפה מגיעה יחד עם קריאות של חיזוק אותם מחבלים, המחבלים מג'נין, וקריאות של: "ברוח, בדם, נפדה את פלסטין", האם מבחינתך זה לא עבירה על חוק הטרור? << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> זה בהחלט עובר את הקו האדום, בעיניי. אבל צריך לזכור שגם הסרטים שראינו, חלקם לפחות, שמעתי – עוד פעם, אין לנו אפשרויות חקירה. אתם צריכים להבין את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אף אחד לא מבקש מכם לחקור את זה. אבל השאלה היא שבמקרה שבשטח של האוניברסיטה, ראש האוניברסיטה, כלומר, האם מגיש תלונה למשטרה בעניין הזה? האם הוא מטפל בזה? או הוא פשוט מתעלם מהעבירה על החוק שמתבצעת בשטחו? << דובר_המשך >> רחל בן ארי: << דובר_המשך >> לא. אני לא חושבת. אף אחד לא מתעלם מהעבירה על החוק בשטחו. זו לא ההתייחסות של המוסדות. אי-אפשר פה באמת, כל הדברים שנאמרו על מוסדות כאילו זה מהם והלאה. זה לא מה שקורה. הם מאוד מוטרדים, כמו כל אזרח ומעבר לכך, בגלל האחריות שיש להם לציבור של אלפים שנמצאים בדל"ת אמותיהם. התפקיד הוא לא תפקיד קל בימים שכאלה. צריך להבין את זה. אבל צריך להבין גם את המגבלות ולא להתלהם מאף צד של המפה. המוסדות אינם פוליטיים. בניגוד למה שנרמז מקום, הם כולם ציוניים. ועל הרקע המדיניות הזאת, צריך להתנהל בזהירות, באיפוק, וכמובן בנחישות לגבי אותם מקרים של מפרי חוק שמפירים את הסדר הציבורי בתוך האוניברסיטה. חד-משמעית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז רחל, אני מבקשת ממך, משום שהיום עצם העובדה שלא הגיעו ולו ראש אוניברסיטה אחד או אחת, מראה זלזול לא קטן בעצם בוועדה שלנו. ואני מבקשת שכחלק מהמחויבות לבוא ולהציג בפנינו כיצד הם מטפלים בעניין הזה, והכי חשוב מכול, איך הם מטפלים בעניין הזה שסטודנטים פוחדים להגיע לאוניברסיטה, שיבואו וייתנו לנו את התשובות האלה ויתייצבו ביום שני בדיון בוועדה. הוועדה דיון המשך אך ורק משום שהם לא הגיעו לדיון שלנו. אז אני מבקשת גם כן להבהיר להם את זה. << דובר_המשך >> רחל בן ארי: << דובר_המשך >> לחזור ולדבר על הפחד כאילו מפחדים רק בגלל שנשיא אוניברסיטה כזה או אחר לא עשה מעשה כזה או אחר, סליחה, זו התייחסות טיפה שטחית לעניין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רחל, אבל לא בעניין הזה מדובר. << דובר_המשך >> רחל בן ארי: << דובר_המשך >> עוד פעם, אנחנו בתקופה מתוחה. יש לכך הרבה מאוד סיבות. הן לא מתחילות באוניברסיטה וגם ייגמרו באוניברסיטה. די לנו מה שהם עשו בדיון גם בוועדה הזאת בשעה אחרונה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רחל, יש גם גבול להיתממות. אוקיי. << דובר_המשך >> רחל בן ארי: << דובר_המשך >> אוקיי? לא צריך ללכת רחוק. רואים את זה מול העיניים גם בכנסת ישראל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רחל, יש גבול להיתממות. אוקיי. << דובר_המשך >> רחל בן ארי: << דובר_המשך >> לא. אין היתממות בכלל. אין היתממות בכלל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רחל, יושבת כאן סטודנטית שלידה בשולחן שלה ישבה סטודנטית אחרת, או יושבת עדיין סטודנטית, שכתבה פוסט שלמעשה שיבח והילל את המעשה של אותו מפגע ועל מה שקורה בג'נין. << אורח >> גליה אור מלכה: << אורח >> והיא נעצרה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה. והיא נעצרה. היא פוחדת להגיע לשיעור הזה משום שאותה תלמידה ממשיכה להגיע אחר כך ללימודים. זה משהו שאי-אפשר להתעלם ממנו. אם היית צריכה להגיע לעבודה בידיעה - - - << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> כל העניין של הרשתות החברתיות, ומה מותר ומה אסור ומהן גבול הגזרה של מה שנאמר ברשתות החברתיות, הוא הרבה יותר רחב, עמוק ומורכב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. אין פה שאלה. אבל יש להתייחס, כשאנחנו אומרים שיש פחד של סטודנטים להגיע לקמפוס ואת אומרת שזה לא באמת קיים, והם באים מדברים על זה. אז חשוב להתייחס לזה. יש פה דברים משמעותיים שאתם צריכים לטפל בהם. << אורח >> גליה אור מלכה: << אורח >> במקום לבטל את התחושות שלנו, כדאי שתטפלו בהם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אה, גליה. << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> בוודאי שצריך לטפל. אבל דרכי הטיפול, כמו שנאמרים כאן, הם לא דרכי טיפול היחידים. צריך פה זהירות והצריך - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לאלין נסרה, בבקשה. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> אז שלום ותודה רבה על ההזמנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ומי שיתפרץ, שתי דקות בחוץ. לא יהיה פה בסיכום, אז בבקשה, אלין. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> השם שלי הוא אלין נסרה. אני סטודנטית שנה א' לתואר חשבונאות וניהול באוניברסיטת תל אביב. ואני גם פעילה בחד"ש סטודנט באוניברסיטת תל אביב. ובאתי לכאן היום כדי לזעוק את זעקתם של הסטודנטים והסטודנטיות הערבים הפלסטיניים שסובלים מהסתה פרועה מצד ארגוני ימין וגם מהתנכלות מצד אנשי המשטרה, ולצערי הרב, משתיקה רועמת מצד הנהלת האוניברסיטאות. וגם אני, כמו רבים ורבות, סבלתי בשבועיים האחרונים מהסתה ברשתות וגם בקמפוס רק מהסיבה הפשוטה שהעזתי להביע עמדה פוליטית, חוקית ולגיטימית. ב-15 במאי 2022 ציינה התנועה הסטודנטיאלית הפלסטינית באוניברסיטת תל אביב את יום הנכבה. זה היום האבל הלאומי שלנו. היום שבו אנחנו מציינים את עקירתנו מהכפרים שלנו ואת הנישול והגירוש של עם שלם. זו ההיסטוריה שלי. וזו לא רק הזכות שלי להמשיך ולהנכיח אותה, אלא גם החובה האישית והקולקטיבית שלנו. כמו מדי שנה מזה עשור, אנחנו מתכנסים בכיכר באוניברסיטה כאשר כוחות רבים מהמשטרה וחלקם במדים אזרחיים גיבו את פעילי ארגוני "אם תרצו" שקיללו אותנו והסיתו נגדנו. כאשר חלק מהסטודנטים הפלסטינים הותקפו ביד פעילי "אם תרצו", כוחות המשטרה עצרו דווקא שלושה סטודנטים ערבים. ושיהיה ברור, שניים מהם שוחררו באותו יום והשלישי שוחרר אחרי יומיים ללא תנאים. זה אומר שהם לא עשו משהו. לדיכוי יש פנים רבים. חברים, חבריי, נעצרו בכוח. אני חוויתי רדיפה והסתה פרועה ברשת כאשר הם פרסמו את התמונות שלי עם מילות גנאי והסתה לאלימות. סטודנטית פלסטינית נוספת עצרו אותה מלב הקמפוס על ידי מסתערבים. סטודנט אחר הורחק מאוניברסיטה כי הוא הביע את דעתו בפייסבוק, שהיא דעה לגיטימית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> אלין נסרה: << דובר_המשך >> כן. פעילים היו ליד שער המעונות שלנו באוניברסיטה, אומרים מוות לערבים. את לא מדברת על זה. את מדברת שאנחנו אומרים ברוח, בדם נפדה את פלסטין. אבל לא מדברת עדיין על מוות לערבים. וזה מפחיד. זה היה מפחיד אותי. היה מפחיד אותי ללכת לדירה שלי. את יודעת מה זה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אלין, תראי. קודם כול, אני מבינה לליבך כשאת אומרת שעוברים ליד הקמפוסים והמעונות שלכם ואומרים להם: מוות לערבים. הדבר הזה גם באותה בחינה בלתי מתקבל על הדעת. יש לי שאלה אלייך. האם את חושבת שאמרה או פוסט שתומך, למשל, במחבל מג'נין או במחבלים, מה שהם עשו בחדרה, בירי, מבחינתך, להביע תמיכה במחבל כזה זה לגיטימי? << דובר_המשך >> אלין נסרה: << דובר_המשך >> אני אומרת יש פה חוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, זה לגיטימי או שזה לא לגיטימי? << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> אני מדברת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חושבת שיש מערכת משפט במדינת ישראל. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> לא. נתני לה לענות. אל תעני בשבילה. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> היי, אל תדבר. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תוציאו את יוסף, בבקשה, לשתי דקות רגיעה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> את שומעת איך הוא מתייחס אליה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני לא יודעת מה הוא אמר. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> אתה בן אדם לא מעניין. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> - - - << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תשתוק. אל תתקוף אותה. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> את ערבייה ישראלית. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> אני ערבייה פלסטינית. תצא מפה. רוך. אל תדבר אליי. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מוציאה אותו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תוציאו אותו. אלין, אל תתייחסי אליו. אל תתייחסי לחלאה הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. להוציא לשתי דקות. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> - - - << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> אתה בן אדם לא מעניין. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אל תתייחסי אליו, שיצעק כמה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יוסף, אני מעלה לך את זה לחמש דקות. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא רוצה את ה-Show הזה. קיבל עכשיו וידאו להציג. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> חברת הכנסת עאידה סלימאן - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה תסתום. תסתום. תסתום ותצא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> להוציא, בבקשה. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> איזה שקרנית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תסתום ותצא. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> די. תודה, להוציא. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תסתום. לך מפה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שקט. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> שכל הפלסטינים יחזירו את תעודה הזהות הישראלית שלהם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תוציאו אותו. תוציאו אותו. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> יש לכם תעודה זהות ישראלית עם מגן דוד. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תצא החוצה. מה אתה מחכה להוציא אותו, המשמר? << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תצא מפה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברים, אני לא צריכה פה עזרה. << אורח >> יוסף חדאד: << אורח >> - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לך מפה. ימני. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עאידה, אני מבקשת, אף אחד כאן לא צריך עזרה, ובטח שאני לא צריכה עזרה. תודה רבה לכולם שמנסים ככה לעזור. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כאשר יהודי ימני זו זכותו להחזיק בדעות, אבל כשערבי מתנהג ככה זה משת"פ. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. לא. עאידה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בוגד בעמו. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> הוא ישראלי שגאה בארצו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, תראו, מי מגן עליו. כל הכבוד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עאידה, אני מבקשת. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> ערבי ישראלי שגאה בארצו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היי. אני מבקשת. << דובר >> הלל שנקולבסקי: << דובר >> משת"פים תולים. איך אפשר להגיד דבר כזה? באמת, אני לא מצליח להבין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר'ה, תודה על העזרה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נו, באמת. נו, באמת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם סתם טוחנים מים. זה לא יעזור. אוקיי? אתם סתם טוחנים ומבזבזים את הזמן שלנו פה. אלין, לי חשוב לומר. כל הדיון כאן - - - << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> לא. אני רוצה להגיד משהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא עוד לא ענתה לך. היא עוד לא ענתה לך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה. תודה. אני צריכה עזרה. נו, באמת. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו. את שאלת אותי על מה היא פרסמה, אבל לא שאלת אותי מה שם פרסמו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אלין, אלין, אלין, רגע. << דובר_המשך >> אלין נסרה: << דובר_המשך >> הם פרסמו תמונות של סטודנט ברחבי הקמפוס. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אלין, אני מבקשת ממך להקשיב שנייה. הדברים שאת אמרת הם בדיוק לב הדיון שאנחנו מדברים עליו כרגע, והוא: איפה נגמר חופש הביטוי ואיפה מתחילות הסתה ואלימות. וזה נכון לשני הצדדים. לא צריך לשמוע בקמפוס קריאות מוות לערבים, לא צריך לשמוע קריאות מוות ליהודים. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> אנחנו לא קוראים מוות ליהודים. רק הם קוראים מוות לערבים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה. אני לא צריכה עזרה. אני מבקשת גם לא להתפרץ לדבריי. ולכן כשאנחנו מדברים על חופש הביטוי שהוא כל כך עדין באמת ואני כליברלית וכמישהי שבאמת מקדמת ונלחמת על חירויות הפרט, חופש הביטוי עומד כנר לרגליי. העניין הוא איפה אנחנו מציירים את הקו האדום שזה הופך לכדי קריאות לאלימות כמו שראינו בקמפוסים בשבועות האחרונים, וזה לא משנה מאיזה צד. ולכן שאלתי אותך האם לדעתך קריאות התמיכה במחבל מג'נין, שירה בחדרה וביצע את הפיגוע, האם הן קריאות לגיטימיות? << דובר_המשך >> אלין נסרה: << דובר_המשך >> למה לא שאלתי את "אם תרצו" אם זה לגיטימי? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. אני שואלת אותך. << דובר_המשך >> אלין נסרה: << דובר_המשך >> לא. תשאלי, אל תיקחי את הצד הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני שואלת אותך. אני שואלת אותך בכנות. << אורח >> אורני בבלי: << אורח >> היא שואלת אותך. תעני לה על השאלות. << דובר_המשך >> אלין נסרה: << דובר_המשך >> מה? מה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סדרנים, מי שמפריע, אני מבקשת להוציא לשתי דקות רגיעה. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> את רוצה תשובה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה תשובה של כן או לא. האם זה חוצה את הגבול? << דובר_המשך >> אלין נסרה: << דובר_המשך >> יש פה חוק. תעבדו לפי החוק. אבל לא תעצרו את הסטודנטית בלב הקמפוס על ידי מסתערבים. << אורח >> אורני בבלי: << אורח >> אין הקשר. << דובר_המשך >> אלין נסרה: << דובר_המשך >> כן. יש קשר. יש קשר. את מפחדת ללכת לאוניברסיטה, גם אני מפחדת ללכת לאוניברסיטה. << אורח >> אורני בבלי: << אורח >> אני בחיים לא אתן למישהו לקרוא מוות לערבים. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> זו ההסתה. אתם עשיתם הסתה נגד התלמידים. << אורח >> אורני בבלי: << אורח >> אני בחיים לא אתן לזה. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> גם אנחנו לא קראנו מוות ליהודים. << אורח >> אורני בבלי: << אורח >> יופי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אלין, אלין, אני מדברת אלייך. ואני מבקשת לא להתחמק, משום שזה לב הדיון. אם אנחנו רוצים לבנות כאן גשרים וחיי שיתוף, אנחנו חייבים לשים את הקריאות האלה של מוות בצד. אוקיי. והשאלה שלי, כשאת מדברת על הנושא הזה, שהוא כאוב, אני מבינה שהוא כאוב, בטח כשאת שומעת קריאות כאלו, האם את מן הצד השני תומכת באותן קריאות כלפי הצד הימני? האם זה לגיטימי מבחינתך? << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> לא. את שואלת אותי על זה, אבל כשהיא דיברה, והיא דברה, לא שאלת אותה מה הם עשו באוניברסיטה. הן מפחדות. כן, זה כואב. אבל אנחנו מפחדים. את שואלת אותנו אם אנחנו תומכים בטרור. זה מה שאת עשית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. אלין, אלין, אלין, שנייה. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> זה מה שעשית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. המטרה שלי היא לבנות את הגשרים האלה. << דובר_המשך >> אלין נסרה: << דובר_המשך >> לא. את לא עושה את זה. את בוכה עליהם ואת שואלת. את בוכה, תבכי עליהם. אנחנו מפחדים מהם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז הינה, גליה, יש לי שאלה. האם מבחינתך קריאות ליד הקמפוסים של מוות לערבים הן לגיטימיות? << אורח >> גליה אור מלכה: << אורח >> חד-משמעית לא. כולם יכולים, הרשתות החברתיות שלי מלאות - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. זה מה שרציתי. << אורח >> טל דדון: << אורח >> העלינו פוסט בשבוע שעבר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז שנייה. אלין. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> ומה עם "אם תרצו"? הם העלו פוסטים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אלין, האם מבחינתך הקריאות האלה הן לגיטימיות? תעני לי כן או לא. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> אני אומרת מילה אחת. יש פה חוק, יש פה משפט. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> וזו עבירה על החוק. << דובר_המשך >> אלין נסרה: << דובר_המשך >> אם הוא עובר. אבל מה אתם עושים ליד הסטודנטים? << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> למה את מתחמקת? למה? אני ראיתי אותך גם בטלוויזיה. למה את מתחמקת? שואלים אותך שאלה. מה? למה את מתחמקת? << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> ראיתי אותך, היי. אני לא מתחמקת. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> למה את מתחמקת? << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> למה אני מתחמקת? << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> איזו בושה. איזו בושה. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> אני בושה? ומה אתה? << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> את סטודנטית במדינת ישראל? את סטודנטית במדינת ישראל? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בן גביר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בן גביר, נו, בחיאת. די. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מי נתן לה להיות סטודנטית? ריבונו של עולם, תהיה סטודנטית בסוריה. היא לא עונה לך על השאלה. את שואלת אותה כבר עשר דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם מחליטים מי ניכס לאוניברסיטה ומי לא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא להתפרץ לדברים שלי. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> זה הקטע שאני ראיתי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, לא. רגע. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היא לא מסוגלת לענות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אלין, אלין. << אורח >> טל דדון: << אורח >> אנחנו נגד קריאות של מוות לערבים בתור סטודנטים. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> אנחנו נגד אלימות משני צדדים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << אורח >> גליה אור מלכה: << אורח >> אז תגידי את זה. פשוט תגידי את זה. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> למה? אבל לא אומר ככה. לא אומר ככה. << אורח >> טל דדון: << אורח >> כשיש פוסט שמהלל את המחבל מאלעד, זה בסדר מבחינתך או לא? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברים, מי שמדבר, בבקשה, להוציא לשתי דקות. מי שמדבר. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> אנחנו נגד אלימות לשני צדדים. ככה אמרתי. << אורח >> טל דדון: << אורח >> הם שהידים או לא? << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> אבל לא מתנהלים עם סטודנטים ערבים ככה ועם סטודנטים יהודים ככה. זה גזעני. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. תסגרו את המיקרופון. << אורח >> טל דדון: << אורח >> אם אני אצעק מוות לערבים, יעיפו אותי מהאוניברסיטה. אין פה שאלה בכלל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. תודה רבה. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> ומה עם מוות לערבים ליד האוניברסיטה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברים, יש לנו כאן דיון מאוד מאוד חשוב. זה דיון שמתקיים כבר כמה דורות במדינת ישראל וזה דיון שימשיך להתקיים בעוד מספר דורות. ואלין, מאוד מאוד עצוב לשמוע את זה. עצוב לי לשמוע את זה, כי כשאנחנו מדברים על סוג משוואה, ואת שומעת פה את כל הסטודנטים מגנים את הקריאות האלו של מוות לערבים, אבל אתם, מהצד שלכם, אפילו לא מסוגלים לגנות את הפיגוע. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו אומרים אותה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש פה חוסר איזון. יש פה את העניין שבקמפוסים פתאום התירו לשפוך את דמם של יהודים. התירו קריאות של שפיכת דמם של יהודים. כשאנחנו שומעים: "ברוח, בדם נפדה את פלסטין"; כשאנחנו שומעים את הסרטונים האלה של המחבלים בג'נין: "אנחנו מגבים אתכם ומחזקים אתכם". אלה סרטונים שראינו בתחילת הוועדה. אז יש כאן צד שתומך באלימות הזו. אוקיי? כל אחד שאני אכניס לכאן לוועדה אני אשאל אותו את השאלה הזאת, כי המטרה שלנו כאן היא לבנות גשרים. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> אני לא ראיתי. לא שאלת את כל הצדדים. << אורח >> גליה אור מלכה: << אורח >> אבל היא שאלה אותי ועניתי לא, בכנות ובפשטות. << אורח >> אלין נסרה: << אורח >> היא שאלה אותך אחרי שאני אמרתי לה. היא שאלה אותך אחרי שאני אמרתי לה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> שרן, שרן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אני אתן לך עכשיו שתי דקות, כמו כולם, ותגידי את מה שאת רוצה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> את אומרת כולם? << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אני גם רוצה להגיד משהו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> די, די. אנחנו כבר בסוף. אני הארכתי את זה בשעה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> מה לעשות? מה? אני חבר כנסת כמו כולם. צריך לדבר כמו כולם. להם את נותנת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> את אומרת שכולם מגנים, אבל יש אנשים שצעקו מוות לערבים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל היא יושבת פה רבע שעה, ואנחנו לקראת סיום. << אורח >> יעל אגמון נכט: << אורח >> גברתי היושבת-ראש, אנחנו יושבים כאן וויתרנו על יום לימודים. אם אפשר לקבל את רשות הדיבור לעוד סטודנט פלסטיני שחווה אלימות בקמפוס? << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה פלסטיני? פלסטיני שילך לפלסטין. מה זה סטודנט פלסטיני? פלסטיני שיחיה בפלסטין, מה הוא עושה כאן. << אורח >> יעל אגמון נכט: << אורח >> אם אפשר, אנחנו ויתרנו על יום לימודים והגענו לכאן בשעות נסיעה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> עכשיו אתה רוצה להחליט איך מגדירים את עצמם? << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה סטודנט פלסטיני? סטודנט פלסטיני, שילך לירדן. שם זה פלסטין. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה מחליט איך מגדירים את עצמם? אתה פלסטיני ואתה גאה שאתה לפלסטיני. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> בעצם ירדן היא שלנו. בעצם ירדן היא שלנו. סטודנט פלסטיני, ממי הוא מקבל תקצוב סטודנט פלסטיני? מה זה פלסטיני? גם כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> טוב. מה שאנחנו נעשה הוא ככה. << דובר >> משה פייגלין: << דובר >> יש אוניברסיטה בג'נין, הוא יכול ללכת לשם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מאשרת ארבעה דוברים, כל אחד שתי דקות. אם תרחיבו את זה, זה יהיה על חשבון מישהו אחר. ואני פשוט אקטע אתכם, כי אני רוצה לסכם את הדברים. הבא שידבר הוא הלל שנקולבסקי. לאחר מכן חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. ולאחר מכן איסלאם עאזם. אוקיי. << אורח >> איסלאם עאזם: << אורח >> איסלאם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ואז חבר הכנסת בן גביר. << דובר_המשך >> דורית יצחק: << דובר_המשך >> אני גם רוצה. << אורח >> טל דדון: << אורח >> אני אשמח גם. דקה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מתנצלת. אנחנו פשוט כבר שעתיים וחצי בתוך הדיון. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> הפסדתי יום עבודה כדי להגיע הנה, כי הזמינו אותי לדבר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. אני נותנת ככה חריגה אחת וזה יהיה דקה וחצי, כי אנחנו חייבים כבר לסיים. אנחנו הרחבנו את הדיון הרבה מעבר למה שיכולנו. אז ככה, בבקשה, הלל, בשתי דקות ממש. << דובר >> הלל שנקולבסקי: << דובר >> אז קודם כול, תודה רבה באמת, שרן. הדיון, אני חושב תמצת אותו, באמת את רובו, בשאלה שהפנית ולצערי לא קיבלנו תשובה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אל תרד. יש שתי דקות. << דובר >> הלל שנקולבסקי: << דובר >> זה ממש חלק חשוב, בסוף זה מתומצת לזה. אני יכול להגיד לך, וטוב שחברת הכנסת עאידה נמצאת כאן, כי היא הייתה בהפגנה בשבוע שעבר. אני גם קיבלתי גז פלפל. הייתי באותו רגע בעת ההפגנה. וגם נדחפתי. אותו סטודנט ערבי שבא וחיפש את המכות והתחיל אותן ורואים את זה בסרטון, עובדות ברורות, אני נגדו הגשתי, למרות שהמשטרה בחרה לשחרר אותו, לצערי, הגשתי נגדו קובלנה משמעתית. את תהיה מוזמנת, אם תרצה לבוא לייצג אותו בדיון שהגשתי כסטודנט באוניברסיטת תל אביב נגדו. מעבר, קריאות: "בדם, באש נפדה את פלסטין; אנחנו חיילים של מוחמד דף". אני הייתי לוחם בסיירת צנחנים. כשנכנסתי לאוניברסיטה מייד לאחר הדבר הזה, אני, שרן, הסתכלתי, אני נשבע לך, הסתכלתי כל רגע מאחורי הגב כאילו אני בפעילות מעצר בג'נין באמת, ולא פחדתי, אבל הרגשתי חשש. וניגשתי לדייקן הפקולטה למשפטים ואמרתי לו את זה. והתשובה שלו הייתה: אנחנו לא מתכוונים להתערב, זה בגדר חופש הביטוי. ואז נשיא האוניברסיטה, מר אריאל פורת, מחליט להוציא? מכתב שהאלימות משני הצדדים. שקר וכזב. לא היה. זה אותו נשיא אוניברסיטה שבמאי, בשומר חומות, בחר להוציא מכתב לכל האוניברסיטה, ומה הוא מציין שם? שאלימות כלפי ערבים היא חמורה שבעתיים מאלימות כלפי יהודים. איפה נשמע דבר כזה? זאת המשוואה? הדם שלי שווה שביעית מדם של ערבי? מה זה הדבר הזה? איך אני אמור לבוא אחרי זה לאוניברסיטה? באמת אני אומר לך, שרן, סטודנטים פוחדים. אני מגיב לדברים שקורים בווטסאפ, של השנתונים, סטודנטים לי בפרטי: תודה שאתה מדבר בשבילנו. אנשים מפחדים לדבר. מפחדים להגיע. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משפט לסיכום. << דובר_המשך >> הלל שנקולבסקי: << דובר_המשך >> משפט לסיכום. ראינו מה, לצערי, הסטודנטים אחרים חושבים. אני חושב שהפתרון צריך לבוא מצד מוסדות האוניברסיטה. אני אחרי הפיגוע בבני ברק ניסיתי להקים עמדת הנצחה עם דגלי ישראל ונרות נשמה, זהו, לא כלום מעבר. עברתי שבעה מדורי גיהינום מצד מזכירות האוניברסיטה עד שאישרו לי את הדבר הזה. למעלה משלוש שעות נלחמתי איתם כדי להעמיד שולחן עם דגל ישראל. זה לא נורמלי. זה הזוי. ואני אשמח שהם יהיו פה בשבוע הבא לתת דין וחשבון על כל הדברים האלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> הלל שנקולובסקי: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה על הדברים. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, שתי דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> הדיון הזה הוא דיון חשוב. אני חושבת שאף סטודנט לא צריך להרגיש פחד כשהוא מגיע לקמפוס. אבל אני חושבת שהדיון הזה הוא לא מאוזן, כולל ההערות והשאלות שכיוונת, כבוד היושבת-ראש. אני חושבת שכמי שהייתה בהפגנה הזו, בתוך מתחם ההפגנה שהיה מתוחם עם גדרות, עם משטרה, לא קרתה אלימות. האלימות קרתה ליד דוכן "אם תרצו" כאשר הסטודנט עבר משם. עובדה, המשטרה שחררה את שלושת העצורים, שניים באותו יום ואחד אחר כך. עכשיו, להפיץ תמונה של סטודנטית אחת ולאיים עליה ולהאשים אותה בכל מיני דברים ברשת החברתית, זאת הסתה פרועה. ולא פוסחים על משפט של אנשים שהגיעו מתחת למעונות הסטודנטים וקראו מוות לערבים, לא פוסחים עליו. זה לא יפה ממש. אבל זה מה שקורה בדיון הזה. << דובר >> הלל שנקולבסקי: << דובר >> אנחנו מסכימים איתך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם מסכימים איתי. אז אני לא ראיתי. << דובר >> הלל שנקולבסקי: << דובר >> מסכימים איתך, אבל אנחנו רוצים לראותך אותך שם שותפה בצד השני. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> שנייה, אתה לא מתפרץ לדברים שלי. << דובר >> הלל שנקולבסקי: << דובר >> אני מחזק אותך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היי, היי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה לא מתפרץ לדברים שלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שתי דקות רגיעה בחוץ, בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה לא מתפרץ לדברים שלי. << דובר >> הלל שנקולבסקי: << דובר >> אני מחזק אותך, חברת הכנסת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תפסיק עם זה. אתה לא מתפרץ לדברים שלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הלל, שתי דקות בחוץ, בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל כשלא מגיעים ולא מגינים על הסטודנטים כאשר קוראים להם מוות לערבים וכאשר לא מעמידים אף אחד בבית משפט על קריאות כאלה, כאשר ארגונים שלמים עומדים מאחורי מסעי הסתה נגד סטודנטים בגלל שרצו לכבד את הנרטיב שלהם – כן, אנחנו כולנו פלסטינים, ואנחנו אזרחי מדינת ישראל. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> איך אפשר? זה סותר. זה סותר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם לא תקבעו לנו אם אנחנו פלסטינים או לא. אף אחד לא יעשה את זה. וזכות הצעירים הפלסטינים לציין את הנכבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חובה עליהם לציין את הנכבה. ואני לא מסכימה. אני הייתי בהפגנה. לא קראנו כולנו את המשפט הזה: חיילים של דף. לא שמעתי קריאה כזו בתוך ההפגנה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אף פעם לא שמעת. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זו עלילת דם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, די. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו ברורים בעמדה שלנו על איום ברצח של אזרחים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> למרות שהמשוואה היא לא נכונה, אבל אנחנו נגד כל פגיעה באזרחים חפים מפשע. אמרנו את זה. יש מערכת משפט שיכולה להעמיד. אבל גם לחטוף סטודנטים מתוך הקמפוס, זה בלתי מתקבל על הדעת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה ניסיון להפחיד את כלל הסטודנטים מפעילות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואת מוזמנת גם ביום שני לוועדה כאשר יגיעו ראשי האוניברסיטאות והם יוכלו לענות פרטנית על המקרים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מקווה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני נאלצת לתת למתן אשר מ"אם תרצו", אני נותנת לך 60 שניות להגיב, משום שאתה אומר שזה גובל בדיבה. << אורח >> מתן אשר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני נותנת לך 60 שניות לפני איסלאם עאזם, בבקשה. << אורח >> מתן אשר: << אורח >> אני אתחיל מהתחלה. סטודנטית מרים אבו קווידר מאוניברסיטת בן גוריון העלתה פוסט של יחיא סינוואר. הוא אמר שם להרוג יהודים בגרזנים. כל הכבוד למשטרת ישראל שעצרה את המחבלת הזאת, שהוארך מעצרה בשבוע. שירות הביטחון הכללי הוציא הודעה שהיא מסוכנת לציבור ולכן הוארך מעצרה. בנוגע להפגנה, "אם תרצו" מעולם לא קראה שום קריאות הסתה. יתרה מכך, אני באופן אישי הרחקתי אזרחים שהגיעו להפגנה וקראו קריאות הסתה, ואני אמשיך לעשות את זה. מעולם לא הפצנו שום פוסט הסתה. מה שכן היה בהפגנה הזאת, ואני חושב שגם חברת הכנסת שעכשיו יצאה הבינה את מה שקרה. היא פשוט לא אמרה את מה שהיא הבינה, אבל היא הבינה. היה מתחם, בעצם כל הכניסה לאוניברסיטה נכבשה בידי סטודנטים שמספר פעמים כבר קראו קריאות הסתה. הגיעו אלינו בכלל. לא הייתה לנו שם שום עמדה. זה לא נכון. הנפנו שם דגל ישראל אחד. הגיע סטודנט ערבי, רמי ח'טיב, ונתן לי אגרוף בפרצוף. למה? כי עמדתי עם דגל ישראל. לא דיברתי איתו. עמדתי עם הגב אליו. לא פניתי אליו. הוא פשוט ניגש אליי, הרים את היד ונתן לי אגרוף. זה קשה להבין, זה קשה להפנים. זה מה שהיה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מתן אשר: << דובר_המשך >> רק באמת משפט אחרון. אני בהלם, ושמעת את זה פה, הסטודנטית שישבה לידי כותבת פוסטים בעד המחבלים שברחו מהכלא. זאת שישבה פה עכשיו. אז תשימו לב עם מי אתם מדברים רק. זהו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. בתמצית הבנו את זה. גם השאלה שהופנתה הראתה את זה. << דובר_המשך >> מתן אשר: << דובר_המשך >> בדיוק, הוכיחה את המציאות. זהו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים. איסלאם עאזם, שלום. לרשותך גם שתי דקות. << אורח >> איסלאם עאזם: << אורח >> שלום לכולם. אני איסלאם. סטודנט באוניברסיטת תל אביב. חשוב לי לדבר על גם חוסר ביטחון, כמו שכולם דיברו. אבל לא להתעלם מהסטודנטים הפלסטינים שגם הם מרגישים חוסר ביטחון. אני אספר לכם מה קרה בשלישי שעבר בקמפוס, בעצם בשער של האוניברסיטה. הגיעו חבורת הימין הקיצוני עם קריאות של מוות לערבים, מוחמד מת גם. הם ניסו להיכנס לתוך הקמפוס. המשטרה מניעה מהם להיכנס. אז הם החליטו לצעוד לכיוון המעונות עם אותן קריאות של מוות לערבים, כן? מול עיני השוטרים. עכשיו, ברור לי שגם יהודים לא מרגישים בטוחים בכמה מקרים, וברור לי שיש קיצונים משני הצדדים. אבל להתעלם מהצד השני, שגם יש פלסטינים שמרגישים חוסר ביטחון, זה ההפך ממה שאתם אומרים, חופש ביטוי וחוסר ביטחון. למשל, "אם תרצו" לא פרסמו את הסרטונים של הפעילים שהגיעו לאוניברסיטה, אלא להפך. << אורח >> מתן אשר: << אורח >> כשזה קרה, מייד הגשנו למשטרה. אתה פשוט לא יודע על מה אתה מדבר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היי, היי. << אורח >> איסלאם עאזם: << אורח >> נכון, אבל לא פרסמתם את הסרטון כמו שאתם עושים תמיד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> איסלאם עאזם: << דובר_המשך >> אני באתי מטעם "עומדים ביחד", תנועה של ערבים והיהודים למען שותפות וחיים משותפים. ואנחנו חושבים שהדרך היחידה בשביל לחיות ביחד היא קודם כול להכיר בהיסטוריה ובמה שקרה כאילו לכל צד. הכרת הדדית היא נראה לי הדבר הכי חשוב למען התחלה של חיים משותפים, ולא קריאה של צד אחד. זהו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה על הדברים. חבר הכנסת בן גביר, בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> טוב. אני שומע כאן את הדיון ואני גם צפיתי במקצת מהדברים. אני חייב להגיד שאני מרגיש פשוט, גם עאידה שהייתה כאן עזבה את הדיון בחיוך עצום וגם כל מיני גורמים כאן שהם אנטי מדינת ישראל, פשוט צוחקים, מצחקקים עלינו כל הדרך אל האוניברסיטה. ההשוואה הזאת, הסימטריה הכל כך לא נכונה הזאת: הינה, יש מכאן שצועקים מוות לערבים; והינה, יש מכאן שצועקים כל מיני צעקות. זו השוואה אומללה. זה לא נכון. אנחנו רק עכשיו מקבלים את התמונות מאוניברסיטת בן גוריון. אין כמעט שבוע שאנחנו לא מקבלים את התמונות מהאוניברסיטאות. מוות לערבים, מישהו צועק את הקריאה הבזויה הזאת? צועקים שם נגד היהודים. מניפים שם דגלי ארגון טרור, דגלי ארגון טרור. אש"ף זה ארגון טרור. עכשיו רואים שם מאבטח בבן גוריון גם הוא מניף את הדגל. פשוט לא להאמין, לא נתפס. אנשים מפחדים ללכת באוניברסיטה העברית בירושלים. בנות מפחדות להתגורר במעונות באוניברסיטה העברית בירושלים. אוניברסיטת תל אביב מזמן נכבשה. אתה הולך שם אתה מרגיש כאילו אתה ברמאללה. מה הולך כאן? הם משתלטים עלינו. ואני אומר לכם, חבריי הסטודנטים הציונים שנמצאים כאן, אני אוהב אתכם, מעריך אתכם, מעריץ אתכם. מה אתם מתגוננים? מה פתאום כל הדיון: לא, לא אומרים מוות לערבים. זה הדיון? זה הדיון? אתם לא צריכים להתגונן. מי שצריך להתגונן הם אלה שקוראים לעצמם סטודנטית פלסטינית. אז סטודנטית פלסטינית, לכי מכאן. מה את עושה בישראל? מה את עושה במדינת ישראל? למה מערכת החינוך של מדינת ישראל מחזיקה סטודנטים פלסטינים? מה פתאום? בשביל מה? על מה? לאיזה חוק? לפי מה? אני רוצה להגיד לך, גברתי היושבת-ראש, שמה שראינו כאן בוועדה הוא באמת איזשהו סמל למה שמתרחש באוניברסיטאות. יש כאן צד אחד שהוא צד, לצערי, אנטי-ציוני, ולא כל הערבים הם נגד מדינת ישראל. יש הרבה ערבים שהם נאמנים, שהם טובים. אבל דווקא לוקחים את המיעוט שהוא נגד המדינה והוא נגד החיילים, והוא בעד לפגוע בנו, והוא הופך להיות הקול של הסטודנטים הערבים. אתם לא הקול של הסטודנטים הערבים. אתם לא מייצגים את הסטודנטים הערבים. ולמרבה הפליאה, אנחנו כביכול נותנים להם לבוא לכאן ולהתחיל לדבר בשם כל מיני סטודנטים. אתם מייצגים את עצמכם. אם אתם סטודנטים פלסטינים, לכו לירדן. אני חושב הוועדה הזאת צריכה לעשות כאן משהו אופרטיבי, משהו אפקטיבי. וההצהרות הן חשובות, גברתי היושבת-ראש. אני גם יודע שהקצת המון זמן יחסית לדיונים בוועדה. ואני יודע כמה הנושא חשוב לך. וביום שני יהיה כאן עוד דיון חשוב שאני אשתדל לבוא מתחילתו. אבל דבר אחד ברור לי: כך זה לא יכול להימשך. אגב, צריך לדעת, לטובת כל קברניטי האוניברסיטאות: אתם פוגעים בסוף בעצמכם. ממילא לא מעניינים אתכם מדינת ישראל, עם ישראל. אבל גם בעניין של מה שיקרה בהמשך באוניברסיטה, האוניברסיטאות במדינת ישראל מאבדות מצביונן - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - והופכות להיות סניף של אנשים ששונאים את החיילים ושונאים את המדינה. כל הכבוד לסטודנטים הציוניים שעומדים כאן מול האלימות הזאת - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> - - ומול הבריונות הזאת. תגינו על עצמכם. אל תתחילו להצטדק. זה לא התפקיד שלכם. הם צריכים להצטדק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בן גביר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת בן גביר, על הדברים. אני אתן לעוד מספר דוברים אבל ממש בדקה, משום שבאמת הגיעו מכל רחבי הארץ. דורית, ממש דקה אחת ככה לסכם את הדברים, בבקשה. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> שמי דורית יצחק. אני זאת שנופפתי בדגל ישראל בהפגנה של ערביי ישראל, שהם סטודנטים במדינת ישראל, באוניברסיטה בלב תל אביב, שמרימים בגאון שם את דגלי אש"ף, את דגלי האויב. והם חוגגים יום שהוא יום הנכבה. נכבה פירושו אסון, אסון שקרה להם בעצם הקמת מדינת ישראל. וזה מה שמאפשרים להם פה במדינת ישראל, לחגוג. ומקבלים פה רוח גבית גם לחגוג את היום הזה. במקום שנחיה פה, כמו שיוסף חדאד יושב פה והוא גאה בדגל ואני הלכתי ונופפתי מולכם את דגל ישראל. במקום שתריעו לי ותחבקו אותי ותגידו לי: בואי, את מרימה לנו את דגל ישראל, כי אתם לומדים במדינת ישראל, אתם באים בבריונות ובאלימות ביום הזה. ניסו לחטוף ממני את הדגל. בכזאת חוצפה בא ומנסה לקחת ממני את דגל ישראל ולהרחיק אותי משם. אני בוגרת אוניברסיטת תל אביב. לפני משהו כמו 20 שנה, כשלמדתי שם, זה בכלל היה מחוץ לחוק להניף את דגל אש"ף במדינת ישראל או באוניברסיטת תל אביב. לא חגגו ולא ציינו את יום הנכבה. למדנו ביחד יהודים וערבים באוניברסיטת תל אביב ובאמת שהיו לי חברים גם שהם שהיו ערבים, ערביי ארץ-ישראל ולמדו איתנו ביחד, והם כיבדו את דגל ישראל. ואני רוצה גם להוסיף. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> דורית יצחק: << דובר_המשך >> משפט האחרון. הישראלים לא יודעים את ההיסטוריה. ושקר שאומרים אותו יותר מדי לא הופך להיות אמת. יום הנכבה הוא לא יום שגירשנו ולא נישלנו אתכם מאדמותיכם. יום הנכבה זה יום שבו אמרו לכם ללכת ואתם בחרתם לצאת – והם בחרו לצאת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל את שוכחת מי אמר להם לצאת. << דובר_המשך >> דורית יצחק: << דובר_המשך >> ההנהגה הערבית אמרה להם לצאת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זהו. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> ומאז ועד היום הם נשארו פליטים במקום להשתקם. גם סבא וסבתא שלי היו פליטים. אז מה? הם באו לישראל והתחילו מחדש ובנו את הארץ. בואו, תתגברו על מה שקרה לפני כל כך הרבה שנים, תשתלבו איתנו. ערביי ארץ-ישראל צריכים לדעת לחיות איתנו בשלום פה במדינה הזאת ולהכיר בדגל, ולהכיר במדינה ולדעת שאנחנו כאן כדי להישאר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה על הדברים באמת. ויישר כוח, אמרתי. זיעזע אותי האומץ שלך. << דובר_המשך >> דורית יצחק: << דובר_המשך >> וזה עוד משהו שאני רוצה להגיד עליו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. אני לא יכולה. << דובר_המשך >> דורית יצחק: << דובר_המשך >> רק משהו אחד אחרון, בבקשה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. כי זה יגיע על חשבון אחרים. זה אומר שמישהו אחר לא יוכל לדבר. << דובר_המשך >> דורית יצחק: << דובר_המשך >> זה לא אומץ להניף את דגל ישראל במדינת ישראל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אמרתי את זה בתחילת הדיון. << דובר_המשך >> דורית יצחק: << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני הזדעזעתי מזה. אדווה בינו, בבקשה. גם ממש ב-60 שניות. ולאחר מכן חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> רק צריך להגיד לה אבל כל הכבוד. באמת, כולנו התרגשנו מהסרטון הזה שלה עומדת ומנופפת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בן גביר. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> כל הכבוד. אנחנו מצדיעים לך. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> וכל הכבוד הזה הגיע מימין ומשמאל, כי העם שלנו מתרגש לראות את הדגל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מתאחד מסביב לזה. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> וזה לא משנה אם אנחנו ימניים או שמאלניים. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה, גלית. << אורח >> דורית יצחק: << אורח >> יש פה אחדות אחת נגד קיצוניים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היי, דורית, תודה. אדוה בינו, בבקשה, ממש בדקה. << אורח >> אדוה אנגל בינו: << אורח >> תודה רבה, היושבת-ראש. אני עוסקת בימים אלו בהסברה, בניהול קבוצות הסברה ברשתות יחד עם יוסף חדאד, נטלי דדון ועוד טובים ורבים. ואני מרגישה שאנחנו פה מפספסים איזושהי נקודה מאוד מאוד מרכזית בנושא האוניברסיטראות. הדבר הזה נחלק לשלושה. דבר ראשון, יש כאן סגל. דבר שני, יש כאן סטודנטים. ודבר שלישי, יש כאן אוניברסיטה. שלושת הגורמים האלה הם גורמים שונים שצריך להתייחס אליהם בצורה שונה בנושא הזה. בעצם אם הרוח של הדברים היא שהדגל הוא מחלה ויש סטודנט שמפחד וחושש לומר דברים אחרים, כי הוא חושש לציון שלו, הוא חושש לחייו הכלכליים הלאה, להתקדמות שלו בחיים הכלכליים, זו הבעיה. אם סגל שעובד במדינת ישראל עבור מדינת ישראל ובמערכת החינוך הישראלית, לא מבין שדגל ישראל הוא משהו שיש להעריך ולציין כסמל מכובד, כאן מתחילה הבעיה. ואז זה משליך על הסטודנטים שגם חלקם מקבלים מלגות, חלקם לא עוברים כל מיני פסיכומטרי וכן הלאה, מקבלים הקלות, אבל מרשים כן לבוא ולהתנגד לישות הזאת שבעצם נותנת להם כל ההזדמנות הזו. ואז אני שומעת שהאוניברסיטה מוציאה כל מיני מאמרים שמדברים על כך שאנחנו מחזיקים את עזה כדי לעשות איזשהם ניסויים באנשים שם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> אדוה אנגל בינו: << דובר_המשך >> ניסויים בנשק. אז אני אומרת כזה דבר: הנושא צריך להיבדק משפטית ואולי לתת קנסות מינהליים. בנוסף, צריך לבוא אל הסגל ולהגיד: בואו, תנסו לחבר במקום לנתק; בואו, תנסו לעשות משהו שיחבר את שני הצדדים, כי זה התפקיד שלכם כמחנכים. והדבר האחרון פה הוא בעצם ההשלכות של כל הדבר הזה החוצה, להסברה העולמית. אנחנו עושים נזק תדמיתי שאנחנו רואים אותו ברשתות. ואני אשלח את כל הלינקים בהמשך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים. << דובר_המשך >> אדוה אנגל בינו: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ואחרון הדוברים, חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין, בבקשה. גם שתי דקות לרשותך. << דובר >> משה פייגלין: << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני מבקש להזכיר ממש ב-30 שניות לסטודנטים הערבים שהגיעו לכאן את ההיסטוריה. מנהיגיכם, הסבים והסבתות שלכם ב-1948, הכריזו שבכוונתם לסיים את מה שהיטלר התחיל באירופה. הכריזו. כך הכריזו. ופתחו במלחמה. ואתם הפסדתם. למזלכם, הפסדתם, כי בזכות זה שהפסדתם, יש לכם היום את אוניברסיטת תל אביב, את כל האוניברסיטאות במדינת ישראל. ואתם עכשיו טוענים שההפסד הזה הוא יום הנכבה שלכם, יום הנכבה הלאומי שלכם. הנכבה הזו נוצרה, ואני כן חושב שיש לכם נכבה פה, הנגבה הזו נוצרה כתוצאה מכך שאתם פתחתם במלחמה וברוך השם הפסדתם. ועכשיו, אם אינכם מקבלים את עובדת היותה המוגמרת של מדינת ישראל מדינה יהודית שקמה כאן ליהודים, מדינה ריבונית ולגיטימית, ומכנים את עצמכם עם אחר, עם פלסטיני כביכול, ואתם רוצים לחגוג את הניצחון שלכם או את ההפסד שלכם, יש לכם בג'נין אוניברסיטה פסלטינית. אני לא מבין מה אתם עושים בתל אביב. יש אוניברסיטה שקמה במיוחד עבורכם בג'נין. לכו לג'נין, תניפו כמה דגלי פלסטין שאתם רוצים, ובא לציון גואל. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. אני רוצה לסכם את הדיון היום, שהיה דיון לא פשוט וטעון. זה התחיל ככה בוויכוחים פוליטיים, ואני שמחה שלאט לאט התחלנו להתיישר והצלחנו לקיים דיון יותר ענייני. קודם כול, אני מבקשת לשלוח מכתב לכל ראשי האוניברסיטאות על כך שאנחנו רואים בצורה שלילית מאוד את אי הגעתם לוועדת החינוך. אנחנו, בעקבות אי הגעה שלכם, מזמנים אותם ספציפית לדיון מיוחד ביום שני בין השעה 12:00 ל-13:00 על מנת שיענו לנו על כל השאלות הפרטניות ועל המקרים הפרטניים שעלו בשבועיים האחרונים. להוסיף לזה את המקרה שקורה ממש עכשיו באוניברסיטת בן גוריון, שכרגע ראיתי שהתפרסם ב-Ynet, גם על תגרה. וכפי שכתוב בחוק המאבק בטרור, מונף דגל פלסטין יחד עם קריאות מסיתות ואלימות, זו עבירה על חוק הטרור, שלא יגידו שלא פנו, שלא ביקשו, שלא התלוננו. שיבואו אלינו עם תשובות לגבי האירועים האלו. מה נעשה, מה הם מתכננים לעשות. אנחנו דורשים התייצבות של כל אחד ואחד מהם. אנחנו מבקשים מהשטרה נתונים מדויקים על האירועים האחרונים, כמה הפגנות היו, כמה אישורים להפגנות התקבלו. אוקיי? את הדבר הזה גם להפנות לאוניברסיטאות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם זה בקמפוסים, זה לא, זה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אם זה בקמפוסים, גם שראשי האוניברסיטאות יגיעו אלינו עם רשימה של כמה הפגנות אושרו בחודשיים האחרונים לסטודנטים. לא משנה ממי, ממה, אנחנו רוצים לראות כמה הפגנות ואיזה הפגנה אושרה. אוקיי? שכל אוניברסיטה תבוא עם טבלה. כמה דיווחים על אלימות הגיעו למשטרה, כמה דיווחים על אלימות הגיעו לאוניברסיטה. כמה מתוך דיווחי אלימות או הפרעות הסדר הועברו למשטרה מטעם האוניברסיטאות, כלומר כמה תלונות הגיעו. אני רוצה לדעת מהמשטרה, מכל המקרים שהגיעו אליה, כמה הועמדו לדין והתיקים הועברו בעצם לפרקליטות. אני רוצה להבין מהפרקליטות כמה מתנהלים כרגע. ואני מדברת על החודשיים. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. מתי התחיל גל האירועים האלה? אנחנו מדברים על חודשיים או על שלושה חודשים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלושה חודשים, משהו כזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו ניקח את זה שלושה חודשים אחורה, לא חודשיים. קודם כול, גם הוועדה קובעת, על פי חוק המאבק בטרור, בסופו של דבר, דגל אש"ף הוא דגל עוין של בעצם ישות אויבת כמו שכתוב בחוק המאבק בטרור. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יחד עם הנחיית היועמ"ש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. כאשר הוא מלווה בדברי הסתה ובקריאות אלימות, הוא מהווה עבירה על חוק הטרור. הוועדה קובעת כי יש לאסור את הנפת הדגלים יחד עם הקריאות האלו בקמפוסים ברחבי ישראל. אנחנו מבקשים מהמל"ג להוציא מכתב משפטי שמבהיר לכלל ראשי האוניברסיטאות את העניין המשפטי הזה ולעדכן אותם שכאשר הם מאפשרים את הדבר הזה הם למעשה עוברים על החוק הישראלי, הם עוברים על חוק המאבק בטרור. אוקיי? שיהיה ברור. אני פונה מכאן לכל הסטודנטים: אם מישהו אוסר עליכם להגיע עם דגל ישראל או להניף דגל ישראל בקמפוס, מייד לדווח לנו. זה אסור על פי חוק. כלומר, הם לא יכולים לדרוש מכם להוריד דגלים, להסיר דגלים וכו'. גם הייעוץ המשפטי של המל"ג אמר את זה בצורה מאוד מאוד ברורה. אנחנו נתראה ביום שני. תודה רבה לכל מי שהגיע. אני רוצה לשלוח ככה באמת מילים חמות לכל הסטודנטים שעוברים כרגע תקופה לא פשוטה ומאוד מאוד מאתגרת, שהמצב לא היה צריך להגיע לכדי כך. זה מצב שבמשך שנים כרגע. אנחנו רואים את ההתדרדרות בתוך הקמפוסים במדינת ישראל. ואני אומרת לכם, הגיע הזמן לשים לזה סוף. אנחנו ביחד, בשיתוף פעולה, ניצור מרחב בטוח לכל הסטודנטים במדינת ישראל בכל הקמפוסים. לא ייתכן מצב שבו סטודנטים יפחדו להגיע לשיעורים. אם אני אקבל עוד מכתב אחד על זה שסטודנט מבקש לעבור ללמוד בזום כי הוא פוחד, אני פשוט לא יודעת מה אני אעשה. זה בלתי מתקבל על הדעת. אז קודם כול, תודה רבה לכם על כל שיתוף הפעולה. תמשיכו להעביר אלינו את כל המידע והידע הזה. אנחנו נתראה ביום שני. תודה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:29. << סיום >>