פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 48 ועדת החוקה, חוק ומשפט 23/05/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 272 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני, כ"ב באייר התשפ"ב (23 במאי 2022), שעה 9:37 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א-2021 – טבריה << נושא >> << נושא >> 2. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס), התשפ"ב-2022 – שלומי << נושא >> << נושא >> 3. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א-2021 – רמלה << נושא >> << נושא >> 4. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס'.. ), התשפ"א-2021 – אשקלון << נושא >> << נושא >>5. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ב-2022 – קריית ים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אוסאמה סעדי – היו"ר אורי מקלב חברי הכנסת: אימאן ח'טיב יאסין מוזמנים: יפעת רווה – ראש אשכול סד"פ וראיות, אגף ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אסף יונוביץ – מתמחה, אגף ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נעמה וינברג – הלשכה המשפטית, משרד הפנים עקיבא רוזיליו – מתמחה, הלשכה המשפטית, משרד הפנים שמעון בלסן – היועץ המשפטי של עיריית טבריה אלדר כהן – היועץ המשפטי של המועצה המקומית שלומי יוסף לוצ'י – מנכ"ל המועצה המקומית שלומי שרון אטנר – מנהלת מחלקת איכות הסביבה, עיריית רמלה שרון בן יקר – סגנית היועץ המשפטי של עיריית רמלה נטע בר קמאלי – תובעת עירונית, עיריית רמלה אייל איזמן – היועץ המשפטי של עיריית אשקלון שלמה פרץ – תובע עירוני, עיריית אשקלון יהודה גוטמן – עו"ד, עוזר של חבר הכנסת אורי מקלב מוזמנים באמצעים מקוונים: דקל קורץ – היועץ המשפטי של עיריית קריית ים ייעוץ משפטי: טליה ג'מאל מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: אור שושני << נושא >> הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א-2021 – טבריה << נושא >> << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. היום 23 במאי 2022, ואנחנו ממשיכים גם היום במספר הצעות לעבירות קנס, חוקי עזר של כמה מועצות ועיריות. חלקם צווים חדשים, חלקם תיקון לחוקי עזר וצווים קיימים. נתחיל בעיריית טבריה. נמצא איתנו עורך דין שמעון בלסן, היועץ המשפטי של עיריית טבריה, לדבר על הצעת צו העיריות (עבירות קנס), התשפ"א-2021. אני הבנתי שיש כמה דברים בהסכמה ויש כמה שלא. בוא נתחיל עם הדברים המוסכמים, ואז נגיע לעניין של השילוט, שאני מבין שגם לנו בוועדה וליועצת המשפטית שלנו טליה וגם למשרד המשפטים יש כמה הערות בנושא. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> דבר ראשון, בפני חברי הכנסת יש נוסח עם הערות ב"עקוב אחר שינויים", ואני מציעה שזה יהיה הבסיס לדיון. להבנתי זה נוסח שמוסכם גם על העירייה, למרות שלא דיברתי איתכם ישירות. נכון? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> נכון, לא דיברת איתנו, דיברת עם עורך דין עופר שפיר - - - << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, דווקא דיברתי עם משרד הפנים ומשרד המשפטים ולא עם הרשות ישירות, אבל אני מבינה שזה נוסח שמוסכם גם על הרשות. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> נכון. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז זה יהיה הבסיס לדיון ולהצבעה. יש לנו כמה הערות כלליות לגבי חוק העזר של מניעת מפגעים - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עורך דין בלסן, מה שכתוב לגבי סכומים והורדות וכו' מוסכם, כן? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> כן. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> יש לנו את הסעיפים הכלליים של מניעת מפגעים, סעיף 2(א) וסעיף 3 לחוק העזר, שאנחנו בדרך כלל מאשרים אותם בדרגת קנס מקסימלית, 730 שקל, בגלל שמדובר במפגע. אבל אני מציעה להסתכל על הפסקאות של הגדרת מפגע, יש לי שם כמה הערות קטנות. יש לי הערת נוסח על איך אנחנו מגדירים מנגל, האם זה שימוש ביתי או בחוץ, אבל נסגור את זה אחר כך עם משרד המשפטים. דבר שני, יש פה את פסקה 16 להגדרת מפגע. זאת פסקה מאוד מאוד רחבה. היא אומרת כך: "כל ליקוי בנכס הנובע ממצב אחזקתו המזיק או עלול להזיק לבריאות ולסביבה". בהתחשב בזה שיש הרבה מאוד מפגעים אחרים שמתוארים בצורה קונקרטית, כולל מפגעים וליקויים ספציפיים בתוך מבנה, לא ברור לנו מה הסעיף הזה נותן כתוספת ולצורך מה הוא נדרש. זה נראה כמו סעיף סל, והשאלה אם הוא לא רחב מדי. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> לטעמנו זה נדרש. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> השאלה היא מה הוא נותן לכם שאין לכם בסעיפים אחרים. הרי יש לכם פה סעיפים שמתעסקים בליקוי בבתי כיסא, יש לכם סעיפים שמתעסקים בליקויים בצינורות, בסדקים בצינורות, בדברים שעלולים ליצור רטיבות ועוד כל מיני דברים של תברואה. אז מה הסעיף הזה נותן לכם בנוסף? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> מפגעים זה לאו דווקא תברואה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל יש רשימה של 25 סעיפים שנכנסים לתוך ההגדרה של מפגע, והסעיף שאנחנו דנים בו הוא פשוט סעיף סל מאוד כללי. יש גם עניין בפסקה (23), שמדברת על שטח לא מגודר שעלול לשמש להצטברות של פסולת. גם זה סעיף כללי שכבר מכוסה בסעיפים אחרים שאנחנו מאשרים לגביהם קנסות, סעיפים של חובת גידור ושל מניעת פסולת. בעצם אני חושבת שכדאי להוריד את פסקה (23), כי זה כבר מכוסה על ידי קנסות אחרים. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אבל ב-23 זה לא מגודר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> יש לכם סעיפים אחרים שמאפשרים לך להטיל קנס אם מישהו לא בונה גדר, ויש לך סעיפים אחרים שמאפשרים לך להטיל קנס אם מישהו גורם להצטברות של פסולת. לכן (23) מיותר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> משרד המשפטים? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אנחנו אישרנו את זה, אבל מבחינתנו ברגע שהוועדה מעלה שאלה אנחנו נשמח לשמוע את התשובה של העירייה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אם זה קיים אז לא צריך את זה. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אני רוצה לוודא שזה קיים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בוא נסכם שאם זה קיים - - - << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אם זה קיים אז אין בעיה, אנחנו לא מחפשים כפל קנס. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 24, כמו 16, הוא סעיף מאוד כללי. הוא מדבר על גרימת גזים או עשן, אבל כבר יש בהגדרת מפגע את סעיף 1, שמדבר על זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, ולכן לא ברור לי מה 24 מוסיף. אז עולה השאלה האם צריך את 16 ו-24, ואם כן, מה הם מוסיפים על יתר הסעיפים. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> 1 ו-24 זה לא אותו דבר. 1 מדבר על זיהום אוויר חזק או בלתי סביר כמשמעותו לפי חוק אוויר נקי, ו-24 מדבר - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נשאיר את 24. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בסדר. מה לגבי 16? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אני חושב שגם אותו צריך להשאיר. אנחנו לא יכולים לכסות הכול, ויום-יום אנחנו נתקלים במצבים בעייתיים. אנחנו עיר תיירות. כמו שאתם יודעים, לקח לנו שנה ומשהו להגיע לפה. שנה ומשהו אנחנו כל פעם צריכים לתת תגובות לבתי המשפט - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל שמעון, סעיף כזה כללי בעבירות קנס זה בעיה. מה זה "כל ליקוי" למשל? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אני לא יודע. אנחנו עיר תיירות, ואם מחר בבוקר נתקלתי במפגע... אנחנו לא מחפשים אף אחד, אבל - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> שמעון, אתה ראית שב-24 ישר קיבלתי את העמדה שלך. אבל ב-16 אני לא מקבל, זה סעיף יותר מדי כללי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זה כאילו כל אחד יכול לעמוד שם ולהגיד שיש לקות. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> לא, ממש לא. כתוב "המזיק או העלול להזיק לבריאות או לסביבה", כלומר, זה לא שהוא יכול לקום בבוקר ולתת למישהו קנס סתם ככה. זה רק במקרים - - - << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל יש לכם היעדר בור, זיהום אוויר, צינור מי שפכים - - - << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אבל זה לא כל ליקוי. ואם מישהו קיבל דוח שלא כדין הוא ילך לבית משפט. אני מדבר על משהו שמזיק או עלול להזיק לבריאות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> את 16 לא נשאיר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בסדר, נמחק. יש לי עוד כמה הערות לעניין חוק העזר הזה. סעיף 39 אומר: "לא יכסה אדם, לא יחסום, לא יגרום ולא ירשה לאחר מטעמו לכסות או לחסום תעלה, שוחה או תא בקרה ברחוב". אני התייעצתי על הסעיף הזה גם עם היועץ המשפטי לוועדה. זה סעיף כללי שאנחנו לא לגמרי מבינים איזה נסיבות הוא אמור לכסות. אם הטענה היא שאדם לא יחנה מעל פתח ביוב, אנחנו לא חושבים שזאת הדרך לכסות את זה - - - << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> לא, זאת ממש לא הכוונה. עיריית טבריה בנויה במדרון, והרבה פעמים שופכים פסולת בתעלות הניקוז שלה. זאת הבעיה. הוא זורק שם פסולת והוא חוסם את התעלה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל כבר יש לך סעיפים שאומרים איפה מותר ואיפה אסור להטיל פסולת. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אבל פה מדובר על עבירה אחרת, עבירה של חסימת תעלה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> באמצעות פסולת? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> כן. גברתי, כל חורף אנחנו פותחים את כל תעלות הניקוז, ואנחנו מוצאים שם פסולת בכמויות מטורפות, כי אנשים שופכים לשם פסולת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז תגדיר שאסור להשליך פסולת לתוך בור ניקוז או דבר שיביא לחסימתו. אבל מה זה "לא יכסה"? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> למשל שאדם רוצה לעבור לבית שלו אז הוא בונה איזה גשר מעל התעלה וחוסם אותה. כל מיני דברים כאלה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> ומה אם סיטואציה שבה יש כבר בור או איזשהו מפגע ברחוב, בן אדם רואה את זה, קורא לעירייה, ועד שהעירייה מגיעה הוא מכסה את זה. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אם מישהו בא לעזור לעירייה אף אחד לא ייתן לו דוח. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> פשוט אני לא נתקלתי בעבירה הזאת בצווים אחרים, למעט שלומי, שהסכימו למחוק. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> תתקנו את זה בצורה שאומרת שאסור להשליך פסולת לתוך בורות ולחסום - - - << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אבל זה לא רק פסולת, זה גם אם מישהו בונה עכשיו תעלה או גשר כדי להגיע - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> תגדירו את זה אחרת. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז נכתוב "לעניין השלכת פסולת לתעלות ובניית גשרים מעל תעלות". << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל כבוד היו"ר, מה אם התעלה מול הבית והבן אדם צריך להיכנס לבית שלו? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> הוא צריך לפנות לעירייה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ואם היא לא עושה את העבודה? אז האזרח יסבול מזה? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> הוא צריך לקבל אישור, לא כל אחד יכול לבנות במרחב הציבורי. התעלה נמצאת בשטח ציבורי, היא לא נמצאת בשטח פרטי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אם הוא קיבל היתר לזה אז בסדר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז אני אוסיף "אלא בהיתר". אני ממשיכה לסעיף 62(א), שמתייחס לבעלי חיים. החלק הראשון של הסעיף בסדר מבחינתנו, אבל הסיפה של הסעיף אומרת: "לא יחזיק אדם ולא ירשה לאחר מטעמו להחזיק בנכס וברשות הרבים בעל חיים אשר אין מחזיקים אותו למעשה או בדרך רגילה, אלא לפי היתר מאת ראש העירייה ולפי תנאי ההיתר". לא ברור לנו מה "למעשה או בדרך רגילה" אומר. אני חייבת להגיד שניסוח כזה של חוק עזר ראיתי רק בשלומי, ובשלומי הם פשוט הציעו להגיד איזה סוגי בעלי חיים הם רוצים להכליל בזה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זה לא רק איזה בעלי חיים אלא גם איך מחזיקים אותם. אם מישהו יוצא עם הכלב שלו לשטח הציבורי, צריך להגדיר איך מותר לו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל זאת ההגדרה של העבירה, ולצערי אנחנו לא יכולים לגעת בה - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> גם יש תקנות נפרדות לגבי כלבים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> נכון, יש חקיקה ארצית. אבל זה כן חל לגבי ארנבים וחתולים. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> דווקא לדוגמאות שנתת לא צריך היתר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> מה זה "שימוש בדרך רגילה"? איזה בעלי חיים זה? בהקשר של שלומי הגיעה ממשרד המשפטים בקשה להגדיר לאיזה בעלי חיים נדרש היתר. מדובר על חיות למעט חיות מחמד? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אני לא יודע אם ארנב מוגדר כחיית מחמד, אבל עם ארנב אין לנו בעיה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל כרגע אתה כן דורש היתר. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> לא צריך היתר לארנב. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז זה צריך להיות הפוך: לא שתוכל להחזיק רק אם יש לך היתר, אלא שיהיה לך אסור רק אם זה נאסר איפשהו. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> לא, ארנב מחזיקים בדרך רגילה, ולכן לא צריך בשביל זה היתר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל מה ההגדרה של "דרך רגילה"? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל כתוב "אלא לפי היתר מאת ראש העיר ולפי תנאי...". << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> לא, הכוונה היא שאם לא מחזיקים אותו בדרך רגילה, רק אז צריך היתר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני לא מבינה מה זה דרך רגילה. במקום אחר הפתרון היה להגיד על איזה חיות זה חל. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> סוס למשל. להחזיק סוס בחצר של הבית. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז אפשר להגיד "למעט חיות בית". << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> סוס זאת חיית בית. << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> אולי פשוט לכתוב את החיות הספציפיות שדורשות היתר. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אני לא יודע לתת את כולם. ואם אני מפספס אחת ומחר בבוקר אני צריך להתמודד עם איזה מפגע כזה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל התושבים צריכים לדעת מזה. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> חבר'ה, אין פה איזו עירייה שמחפשת להשתולל. אני אסביר. אנחנו צריכים כלים להתמודד עם תופעות שפתאום צריך להתמודד איתן, ונניח שפספסנו פה משהו בצו, כדי לתקן את הצו נצטרך לחכות עוד שנתיים שבהן לא נוכל לאכוף את זה. חבל. אנחנו לא מחפשים אנשים, אין תלונות על עיריית טבריה שהיא משתמשת בקנסות מבוקר עד לילה רק כדי להזיק לתושבים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> החיות הרגילות, חתולים וכלבים וכדומה, לא צריכות היתר, זה ברור ואתם גם אומרים את זה. אז צריך להחריג את זה. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> נניח שמחר בבוקר מישהו מגדל תרנגולים בבית. זה רגיל או לא רגיל? לכן בדרך כלל העירייה לפני זה אומרת לפנות או לעשות מה שצריך, לא מחפשים ישר לתת את הדוחות. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אפשר להגיד בסוף "בכפוף לאזהרה". << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> כן, ואז זה פותר את כל הבעיה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז נוסיף בסיפה "בכפוף לאזהרה". << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כבוד היו"ר, אני חושבת שיש כאן בעיה. יש חיות שעולות המון כסף, ואני כאזרחית לא יודעת מה מותר ומה אסור, אני הולכת וקונה לבית שלי את החיה - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז לכן הוספנו שלא נותנים קנס מיידי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל אני כבר שילמתי המון כסף. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> הוא יכול לפנות לבית משפט. אם נתנו לו אזהרה על משהו שהוא נורמלי וסביר, יש לו הזדמנות - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן, הוא יוכל ללכת לבית משפט, לבקש להישפט ואז לשכנע את בית המשפט. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני אומרת שזכותי כאזרחית לדעת עוד קודם מה מותר ומה לא, ולא שיהיה מצב שאני הולכת, קונה, משלמת כסף, ואז אומרים לי שאסור. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> חברת הכנסת אימאן, זה נכון, אבל אי אפשר להגדיר את כל המקרים בתוך חוקים ובתקנות. בנוסף, רשות מינהלית צריכה לקחת החלטות סבירות, ואם אזרח נפגע מהקנס הזה יש לו רשות להתגונן. לכן, בהמלצת משרד המשפטים, הוספנו שלפני שמטילים את הקנס נדרשת אזהרה קודם. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> כשדיברתי על הפנייה לבית המשפט התכוונתי לפנייה עוד לפני שמקבלים את הקנס. אם האזהרה לא סבירה אז אפשר לעתור נגדה, כך שיש הזדמנות לאתגר אותה עוד לפני שמקבלים את הקנס. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו חייבים להתקדם. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אנחנו מחפשים פה איזשהו פתרון שמצד אחד - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הפתרון הוא שהמידע לאזרח יהיה מדויק והוא ידע מלכתחילה מה מותר ומה אסור. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> נכון, אבל אין אפשרות לכתוב רשימה של כל בעלי החיים בעולם. לכן זה פתרון ביניים שמשאיר להם את הפתח. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אם הוא היה באפריקה והביא איזו חיה מסוכנת, אז נבוא לפה לתקן את החוק? << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> יש בחוק העזר לטבריה הגדרה של איזה בעלי חיים דורשים היתר. זה ממש מפורט. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז נקפוץ להערה האחרונה, שנוגעת לחוק עזר של החזקת בעלי חיים. מדובר על סעיף 2(א): "לא יחזיק אדם בעל חיים בתחום העירייה אלא אם קיבל לכך היתר". אני מניחה שלא לכל בעלי החיים נדרש היתר, ולכן צריך למצוא דרך להגיד את זה. הרי ברור שזה למעט כלב, כי יש לגבי זה חקיקה ארצית. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> וחתול? בשביל חתול קטן הוא צריך ללכת לקבל אישור של רופא? בטבריה כולם מקבלים היתרים? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> כמו שאדוני יודע, יש גם כאלה שמגדלים כלבים בלי היתרים ובניגוד לחוק. כלבים מסוכנים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני לא יודעת אם אתם בכלל נותנים היתרים לכל סוגי החיות. << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> רשום. בהמות עבודה ורכיבה למיניהן, בקר, צאן ובהמות אחרות לבשר או חליבה, בעלי חיים שמגדלים למטרות חקלאות. יש בחוק עזר לטבריה הגדרה של איזה בעלי חיים דורשים היתר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בסדר, אני מקבלת את ההערה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> איפה זה? << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> בסעיף 1, בהגדרות, בחוק עזר לטבריה (החזקת בעלי חיים). << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> דווקא ההגדרה של בעלי חיים היא מאוד רחבה והיא כוללת החזקה של בעלי חיים למטרות אילוף, ניסויים או תחביב. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז נסייג את זה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> איך אתה מציע לסייג את זה? אני מדברת על סעיף 2(א) להחזקת בעלי חיים. על איזה בעלי חיים אתה רוצה שזה יחול? כלומר, לאיזה בעלי חיים אתה נותן היתר? לגבי כלב יש חקיקה ארצית, אבל מה עוד? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אני אתייעץ עם הווטרינרית. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בסדר, תחזיר לנו תשובה. סעיף נוסף, 4, הוא קצת מורכב. סעיף (א) מניח שמותר להחזיק בעלי חיים רק בתוך חצר מגודרת, אבל אני לא רואה סיבה עקרונית לא להחזיק בעל חיים בתוך הבית, לצורך העניין. גם לגבי מניעת תופעת מחלות, אני לא בטוחה כמה זה בשליטתו של המחזיק. כך שלא ברור לי לגמרי מה סעיף 4(א) נותן, בטח ביחס לסעיפים הקודמים שדיברנו עליהם, שבהם נתנו אישור לקנסות אם מחזיקים את בעל החיים בצורה שיכולה לגרום למפגע. לא ברור לי מה הדלתא כאן בין הסעיפים. אדוני, בהקשר הזה אני רוצה להציע שאם משאירים את הסעיפים של חוק העזר של החזקת בעלי חיים, לפחות הייתי מורידה משמעותית את הקנס, כדי שלא יהיה בדרגות הגבוהות של הקנסות בסעיפים שמנוסחים באופן יחסית חריג. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> "המחזיק בעל חיים בתחום העירייה יחזיקו בתוך חצר מגודרת". << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה אומר שאני לא יכולה להחזיק ארנב בתוך הבית? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> לא, בוודאי שאת יכולה. הכוונה היא שהוא לא יגיע לרחוב ויזיק לאחרים. אם בתוך החצר שלך את יכולה אז בוודאי שגם בתוך הבית את יכולה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז ננסח את זה "לעניין רשות הרבים". << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בסדר, ננסח את זה אחרת. << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> אבל שוב, מדובר רק על אותם בעלי חיים, לא מדובר על ארנב. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל זאת הגדרה מאוד רחבה. זה כולל אילוף, ניסויים או תחביב. מה עוד יכול להיות? << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> צריך למעט את התחביב. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני כותבת "לעניין רשות הרבים". << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אבל מה אם הוא יעבור לחצר פרטית אחרת? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש הגדרה מה זה גדר? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא בחוק העזר הזה. "חצרים" מוגדר ככולל קרקע חקלאית או כל קרקע אחרת המשמשת למרעה, אבל אין כאן הגדרה של גדר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש חוקי עזר דומים לזה במקומות אחרים? אנחנו הרי לא רוצים להמציא את הגלגל. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בדרך כלל הסעיפים הרלוונטיים בהקשר הזה הם סעיפים שדומים לסעיף שאישרנו קודם. מכיוון שאישרנו את הסעיף ההוא, לא ברור לי למה צריך לאשר את גם זה. אבל ככל שמאשרים אותו בכל זאת, אז בגלל החריגות לפחות הייתי מורידה את הקנס. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז שמעון, ב-2(א) אנחנו מורידים את הקנס - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מה בעצם אתם רוצים? כלב? חתול? מה? באיזה מקרה נתקלתם שאתם רוצים לבוא לתקן? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> יכול להיות שבן אדם מגדל פתאום 200 תרנגולים בבית. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> - - - בתוך חצר מגודרת. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אבל לא תמיד זה מגודר. מה אם זה בחצר של בית משותף? זה לא מגודר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> 200 תרנגולים, גם אם זה בבית משותף וגם אם זה בחצר מגודרת, זה לא בסדר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה כבר מכוסה בסעיף הקודם שדיברנו עליו, לא כאן. כתוב פה "מחזיק בעל חיים ישמור על ניקיונו ועל ניקיון מקום החזקתו, וימנע הופעת מחלות או נגעים". שוב, מה היחס בין זה לבין הסעיף הקודם? איך הוא יודע? האם זה בכפוף - - - << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> עוד פעם, יש וטרינרית, הוא מקבל אזהרות, אומרים לו מה הוא צריך לעשות. זה לא שקמים בבוקר ומחפשים את הבן אדם. חבר'ה, זה לא עובד ככה. זה פשוט סל כלים שמאפשר לרשות מקומית להתמודד עם דברים כאלה. ועם כל הרצון, אף פעם לא נצליח לכסות לגמרי - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל סל הכלים צריך להיות כזה שמטפל בתופעות שקיימות. השאלה איזה תופעות באמת יש פה. אני לא רוצה להכניס סתם סעיפים כוללניים. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אני אסביר. אם מהירות החקיקה הייתה פשוטה, ככה שאם אני נתקל בתופעה אני יכול תוך שבוע להסדיר את העניין, אז הייתי מקבל את ההערה של אדוני ואומר שמה שלא דחוף לי כרגע בהחלט אפשר למחוק. אבל - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אני זוכר שלפני כמה חודשים הבאתם את העניין הזה של טבריה ואישרנו לכם - - - << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אדוני, זה כבר יותר משנה. הרי זה הולך למשרד המשפטים, זה הולך למשרד הפנים - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> שמעון, אתה מדבר על תקופה שהייתה קשה מבחינה פוליטית, שנתיים בחירות וכו', שבגלל זה הדברים התעכבו. מבחינתנו כוועדה אנחנו משתדלים - - - << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אין לי ביקורת על הוועדה, אני רק מתאר את המציאות לגבי טבריה. אני מוצא את עצמי מגיש פעם אחרי פעם תגובות לבית המשפט שאומרות שאי אפשר לתת קנס מכוח החיקוק הזה והזה, כי הוא בוטל. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו צריכים להתקדם. טליה ומשרד המשפטים, תנסחו את זה כך שזה יהיה רק בתוך בית או בתוך מקום מגודר וגם נוריד את הקנס לדרגה... לאיזו דרגה? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> הייתי מורידה את זה לדרגה ו', שזה 105 שקלים. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> זה באמת נמוך. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל יש לך קנס גבוה שכבר מכסה את רוב הדברים בסעיף הזה. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> למה אתם לא מדברים איתנו קודם? למה להגיע ככה סתם? זה באמת לא נכון. אתם מסתכלים כרגע על זה שמחזיק את בעל החי, אבל אתם לא מסתכלים על הנזק שהוא עושה לסביבתו. אם הוא יקבל 105 שקל קנס, לא בטוח שזה ידגדג אותו. אבל אם הוא יקבל קנס יותר משמעותי, יכול להיות שזה כן ירתיע. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל איזה מקרה נופל כאן? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אני לא יודע, אבל למה לצמצם את זה? צמצמתם את ההגדרה, אבל למה לצמצם את הקנס? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> איזה עוד דרגות יש? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> ד' זה 245. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז נשאיר את זה ד'. בואו נעבור לשילוט. שמעון, מה המטרה בשילוט? בהרבה מועצות ובהרבה עיריות אחרות ראינו הגדרות של שילוט. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> זה חוק עזר חדש יחסית, אישרנו אותו רק לפני כשנה - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> צריך לאזן בין השילוט לבין הזכות הבסיסית של חופש הביטוי של לתלות דגל למשל. אישרנו את זה באעבלין ואישרנו את זה ב - - - << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה לא בצווים, זה בחוקי עזר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בוא תגיד לנו מה אפשר לשנות בהגדרה כדי שנוכל לאשר את זה. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> קודם אמרו לי שמה שמפריע לכם זה שזה רחב מדי ושמדברים על מישהו שמציב שלט בשטח הפרטי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נכון. אם הוא תולה דגל – זה צריך אישור? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> לא, על דגל לא צריך אישור. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל זה מה שיש לפי ההגדרה. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> תלוי איזה דגל. הכוונה פה היא לדגלים פרסומיים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אם מישהו רוצה לתלות דגל פלסטין או דגל כלשהו, במסגרת החוק - - - << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אנחנו חגגנו לא מזמן את יום העצמאות, ואף אחד לא ביקש רישיון ולא היה צריך היתר מראש העיר כדי להציג דגל. כך שאנחנו לא מדברים על דגלים כאלה. הכוונה היא לדגל פרסומי שבא לפרסם איזשהו עסק או מוצר. על פי חוק העזר גם כשבן אדם מציב משהו בשטח הפרטי שלו אבל הפרסום פונה לרחוב, הוא צריך היתר מראש העיר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> גם אם זה לא מפריע ולא פוגע בשדה הראייה? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> זה לא מדבר על להפריע. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בגלל זה ביקשנו מכם להציע חריגים. הקושי שלנו עם זה הוא שמדובר בחוק עזר משנת 95', והיום חוקי עזר של שילוט בדרך כלל לא מנוסחים בצורה כל כך רחבה. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> לא, יש לנו חוק עזר חדש, אישרנו אותו לפני שנה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> הצו מתייחס לחוק עזר משנת 95'. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אז נצטרך לתקן את זה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> הוא מדבר גם על מודעות, כולל שימוש במגאפונים ורמקולים. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אז יש פה אי-הבנה, כי חוק העזר שלנו הוא מלפני שנה ומשהו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא הוגשה לוועדה בקשה לגבי חוק עזר חדש וזה גם לא עבר את הממשלה. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> משרד הפנים אישר אותו, למיטב ידיעתי. אבל אני אבדוק את זה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> תבדוק את זה. אם זה לא הגיע למשרד המשפטים ולמשרד הפנים - - - << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אני בודק את זה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> משרד המשפטים ומשרד הפנים, אתם לא יודעים על חוק העזר החדש? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אני אבדוק. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני רוצה לשאול משהו. בן אדם שעושה שימוש בשטח הפרטי שלו, אפילו לפרסום עסק שלו או עסק אחר, אם זה לא מפריע לאף אחד ולא מפריע לשדה הראייה, למה צריך לאסור את זה? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> חוק עזר לשילוט לא בא להסדיר רק מפגעי בטיחות. כשבן אדם רוצה לפרסם משהו במרחב הציבורי, הוא צריך היתר מראש העיר, כי - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל דיברת גם על שטח פרטי. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אם הוא מפרסם בתוך הבית שלו הוא לא צריך, אבל כל עוד זה פונה למרחב הציבורי אז הוא כן צריך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל הוא לא בתוך השטח הציבורי. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> גם אם הוא לא בתוך השטח הציבורי - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו לא נגיע לזה, חברת הכנסת ח'טיב, כי אם חוק העזר החדש לא הובא לידיעת משרד המשפטים ולשרת הפנים אז אנחנו לא יכולים - - - << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אנחנו צריכים בקשה של שרת הפנים מאושרת על ידי שר המשפטים. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אני בודק את זה וחוזר אליכם. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל זה לא הגיע לוועדה בכל מקרה. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> לא, לדעתי זה כבר פורסם ברשומות. << דובר >> נעמה וינברג: << דובר >> שמעון, זה הצו שאנחנו מדברים עליו ומתכתבים עליו. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אז כנראה יש כאן פספוס. אבל לגבי חוק עזר (שילוט), יש לנו חוק עזר חדש. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בכל מקרה זה לא הגיע לוועדה, והוועדה צריכה לקבל את זה כבקשה של שרת הפנים - - - << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אני אצא לבדוק את זה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בסדר. << נושא >> הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס), התשפ"ב-2022 – שלומי << נושא >> << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נעשה הפסקה מטבריה עד שהוא יבדוק את העניין ובינתיים נעבור לצו המועצות המקומיות (עבירות קנס), התשפ"ב-2022, מועצה מקומית שלומי. מי נמצא איתנו? << דובר >> יוסף לוצ'י: << דובר >> יוסף לוצ'י, מנכ"ל המועצה. << דובר >> אלדר כהן: << דובר >> אלדר כהן, היועץ המשפטי. << דובר >> יוסף לוצ'י: << דובר >> שלומי זה מועצה מקומית. היישוב נמצא בצמיחה, ומבחינת תוכניות מאושרות הוא אמור להגיע בשנים הקרובות ל-25,000 איש, שזה בערך פי שלושה ממה שהוא היום. עד היום לא הייתה לנו שום הסדרה ולא היה צו עבירות קנס, ולמעשה זאת פעם ראשונה שלנו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מבחינת תקנים, הכנות, פקחים תקצוב וכו' – יש לכם את זה ואתם מוכנים להתחיל ביישום? << דובר >> יוסף לוצ'י: << דובר >> בנינו את זה בצורה מודולרית כדי שנוכל להתחיל ברגע שזה יאושר. את הבקשה אישרנו במועצה בדצמבר 2019, חודש אחרי זה זה עבר, ואז זה נמשך שנתיים וחצי. ברגע שזה יאושר אנחנו נגייס פקחים - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יש לכם תקציב? << דובר_המשך >> יוסף לוצ'י: << דובר_המשך >> כן, יש לנו תקציב לכל הדברים האלה. הרעיון פה הוא לא לייצר מקור הכנסה לרשות המקומית, אלא לעשות הסדרה, כי במצב הנוכחי אפילו אי אפשר לקבוע ימי הוצאת גזם, כי כל אחד מוציא בזמן שלו. הרעיון הוא שיהיו לנו כלים להתמודד עם מי שלא מתיישר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> ואם זה מאושר אז אתם גם ערוכים מבחינת הסברה לתושבים? בדרך כלל כשיש צו חדש אנחנו מבקשים לא להתחיל מייד בהטלת קנסות אלא לתת קודם פרסום ואזהרות שעוד מעט מתחילים. << דובר >> יוסף לוצ'י: << דובר >> היו בשבוע האחרון דיונים פה עם הוועדה, והכניסו פה תיקונים לאור הדיונים שהיו בשבוע שעבר -- - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> הוועדה באמת הייתה בקשר איתכם. היו הרבה סעיפים בדרגת הקנס הגבוהה ביותר ואתם הסכמתם להוריד את זה לדרגה א' או ב'. טליה, אני מבין שברוב הדברים יש הסכמות עם המועצה? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> נכון. נשארו שלושה דברים קטנים. דבר ראשון, גם פה יש סעיף, 46, שמדבר על לא לחסום שוחה או תעלה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז נעשה פה אותו נוסח כמו בטבריה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה בסדר מבחינתכם? << דובר >> אלדר כהן: << דובר >> למה הגעתם בטבריה? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> שזה רק לעניין בניית גשר מעל תעלה, ובהיתר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> ולא לזרוק פסולת לתוך התעלות ולחסום אותן. << דובר >> יוסף לוצ'י: << דובר >> אין בעיה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> ההערה הבאה נוגעת לסעיף 6(ד), פינוי פסולת. בדרך כלל אנחנו מגדירים פה שאנחנו מוכנים להטיל קנס רק לגבי התקנה של כלי אצירה ראשון, ולא לגבי "שמירה על התקינות, על ניקיון הסביבה וכל האמצעים הדרושים לניקיון". סעיף קטן (ד) בעצם מפנה לסעיף קטן (א), שמדבר על כל הדברים האלה. אני מביאה את זה בפני חברי הוועדה כי בדרך כלל אנחנו לא מאשרים את זה. מצד שני, הרשות ביקשה את הסעיף הזה באופן ספציפי. בעצם סעיף קטן (ד) מתייחס למקרה שבו הרשות היא זאת שהתקינה את כלי האצירה בגלל שהבעלים של הנכס לא עשה את זה. לכן זה נראה לי סביר לאשר את זה בנסיבות האלה, למרות שבדרך כלל לא מאשרים דבר דומה. אבל, בגלל שזה סעיף חריג, אני מציעה להוריד את הסכום וגם להוריד את המילים "ולנקוט אמצעים סבירים הנדרשים למניעת מפגע", גם כי זה מכוסה בסעיפים 2(א) ו-3 וגם כי יש פה שיקול דעת שלא ברור לנו מה הוא אומר. << דובר >> אלדר כהן: << דובר >> לאיזו רמה את מציעה להוריד? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 245. << דובר >> אלדר כהן: << דובר >> בסדר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז ב-6(ד) אנחנו מורידים את הקנס ל-245 ומורידים את הסיפה. ההערה אחרונה לגבי שלומי היא בעניין הגדרת מפגע. זה נוגע גם ל-2(א) וגם ל-3. פסקה (12) היא פסקה מאוד רחבה והורדנו אותה אצל טבריה. מדובר על פסקה מאוד רחבה: "כל ליקוי בנכס הנובע ממצב אחזקתו". גם פה אנחנו מורידים. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אצלנו לא הורדנו את זה בסוף, השארנו את זה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> הורדנו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> ואנחנו מורידים את זה גם כאן. לגבי פסקה (13), אני מציעה להכפיף את זה להתראה מראש, בגלל שאלה דברים שהם על דעת התברואן ולא תמיד אנחנו יודעים מראש אם יש בעיה, ובגלל שאין פה סכנה מיידית. "גג, תקרה או קיר, מעקה, ארובה, תריס, חלון, אשנב שהוא לקוי בכללו או בחלקו באופן המאפשר למים...". אני מציעה להתנות את זה באזהרה. מקובל על חברי הכנסת? כן. פסקה (14), לפחות בחלק הראשון שלה, מדברת על היעדר מתקן שפכים בנכס, אבל בגלל שההגדרה של נכס היא מאוד רחבה והיא כוללת גם קרקע לא תפוסה, השאלה היא אם תמיד יש חובה שיהיה מתקן שפכים בנכס. << דובר >> אלדר כהן: << דובר >> הכוונה היא כמובן לנכס פעיל, נכס עובד, לא לקרקע לא תפוסה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז אולי צריך לצמצם את ההגדרה. "לעניין בניין" או משהו כזה. נגיע לנוסח המתאים אחר כך. פסקה (15) מדברת על מקרים שהתברואן חושב שכל מיני דברים הם מזוהמים, וזה כולל גם פח אשפה, שירותים ומכל מים ברשות היחיד. אני תוהה איך אנחנו מגיעים למצב שהתברואן יגיד לי שהשירותים שלי בתוך הדירה מזוהמים. << דובר >> אלדר כהן: << דובר >> מדובר על מקרים קיצוניים של מפגע שנובע מתוך בית. משהו שנתקלנו בו זה התופעה של אגרנים – אנשים שאוגרים בתוך הבית פסולת ודברים אחרים. אלה דברים מאוד חריגים, אבל בתקופתי נתקלנו בזה כבר פעמיים. לכן אנחנו שולחים תברואן – גם כדי שהבן אדם לא יזיק לעצמו וגם כדי שלא יזיק לשכניו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז מבחינתי זה בסדר. לגבי פסקה (17), שמדברת על צינורות שעלולים לגרום נזק אם הם סדוקים, שבורים, סתומים או פגומים, הייתה פה החרגה שזה בכפוף לאזהרה רק לגבי צינורות אוורור. אני תוהה מה ההבדל בין צינורות אוורור לכל היתר. בגלל שלא מדובר בסכנה מיידית, האם אפשר להכפיף את כל הסעיף לאזהרה? << דובר >> אלדר כהן: << דובר >> אין לנו בעיה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז נעשה אזהרה על הכול. פסקה (18) מדברת על שטח לא מגודר שעלול לשמש להצטברות של פסולת. יש לכם סעיפים אחרים שבהם אישרנו לתת קנס אם המפקח קובע שצריך לגדר ויש סעיפים שמתייחסים לקנסות אם מישהו צובר פסולת במקום אסור. לכן הסעיפים שעוסקים בזה בפסקה (18) נראים לנו מיותרים. << דובר >> אלדר כהן: << דובר >> בסדר. יש לנו מענה לזה - - - << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> יש סעיפים אחרים שנותנים מענה גם לעניין הפסולת וגם לעניין החובה לבנות גדר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> ושאר הדברים מוסכמים עליכם? << דובר >> אלדר כהן: << דובר >> כן. ישבנו גם ביום חמישי וגם ביום ראשון, אחרי שנתיים וחצי שבהן עברנו על הכול. אנחנו שמחים שיהיה לנו צו קנסות להתחיל איתו, ובמידה וניתקל בבעיות כאלה ואחרות נוכל להגיש בקשות לשינויים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז אני מעלה להצבעה את צו המועצות המקומיות (עבירות קנס), התשל"ג-1973, למועצה המקומית שלומי בנוסח שמונח בפני הוועדה עם כל השינויים והתיקונים שהגענו אליהם עד היום, בהסכמת המועצה כמובן. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אושר פה אחד. מברוק. << דובר >> אלדר כהן: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אני מזכיר לכם לתת התראה ופרסום לדברים האלה לפני שתתחילו. נקווה שלא יהיה בזה צורך. תודה. << נושא >> הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א-2021 – טבריה << נושא >> << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> חוזרים לטבריה. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> כמו שאמרתי, אדוני, חוק עזר לשילוט חדש ומעודכן אושר ב-13 באוקטובר 2021, הוא פורסם ברשומות, וכנראה שהצו מונח פה על השולחן הרבה לפני ולכן זה לא עודכן. לכן כנראה שלא תהיה לנו ברירה אלא להשמיט כרגע את חוק העזר (שילוט). << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז אנחנו נפצל את זה מהשאר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> פשוט נצביע בלי זה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה לגבי הווטרינר? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> הוא עוד לא החזיר לי תשובה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז תבדוק את זה. << נושא >> הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון) התשפ"א-2021 – רמלה << נושא >> << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נעבור לצו העיריות (עבירות קנס), התשל"א-1971, רמלה. יש לכם כמה תיקונים, בעיקר בעניין מניעת רעש. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> אני נטע בר קמאלי, התובעת העירונית. למיטב ידיעתי היו מספר תיקונים שעברנו עליהם – לעניין סעיף 3, לעניין סעיף 7 ולעניין סעיף 5. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני אגיד לפרוטוקול שלגבי סעיף 3(א) ביקשו פה שני קנסות נפרדים – אחד על רעש בין שתיים לארבע ואחד על רעש בלילה. הם הסכימו לבטל את הסעיף שמבקש להטיל קנס על רעש בין שתיים לארבע. ההסכמה השנייה היא לעניין סעיף 7, שמדבר - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז סעיף 3(א) - - - << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> הורדנו חלק ממנו ועכשיו קנס מכוח סעיף 3(א) מוחל רק בלילות, בלי קנס בין שתיים לארבע. הדבר השני נוגע לסעיף 7, שמדבר על קנס על הפעלת מכונות לצורכי בנייה וחפירה - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נטע, בחתונות אתם מפסיקים את הרעש ב-23:00 בלילה? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אלא בהיתר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה, כל חתונה צריכה לקבל היתר? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> רגע, אני רק אגיד שסעיף 3 כולל בתוכו החרגה לאולם שמחות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל יש תופעה שעושים חתונה בחצר הבית. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> עד 23:00. מ-23:00 מתבצעת אכיפה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה מתאים לשעות של כל הארץ. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל בין שתיים לארבע אין. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שגם באולמות סגורים אפשר עד 23:00 - - - << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> לא, לא. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הם כן צריכים להוריד את הווליום. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן, זה בתקנות הרעש. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> למה הורדתם בין שתיים לארבע? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בשנים האחרונות אנחנו בדרך כלל לא מאשרים קנסות בין שתיים לארבע. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל לפעמים ראש הממשלה ישן בצוהריים, אז אולי כן צריך לקחת את זה כדוגמה לשאר האזרחים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נעבור לסעיף 7. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> סעיף 7 מדבר על הפעלת מכונות לצורכי חפירה, בנייה וכדומה באזור מגורים. הצענו להתאים את הקנס לקנס שהם מבקשים על סעיף 6, שמדבר על עבודות תיקונים ושיפוץ, כך ששניהם יעמדו על דרגה ג', 320 שקלים. פשוט כי שני הסעיפים מדברים על אותו דבר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> מה נחשב בזה כרעש? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> "לא יפעיל אדם ולא יאפשר לאחר מטעמו להפעיל מכונה באזור מגורים בימי חול בין השעות... לצורכי חפירה, בנייה או כיוצא באלה, זולת אם הפעלת המכונה דרושה באופן דחוף לשם מניעת סכנה לביטחון הציבור או להסרת סכנה כאמור". אלה סעיפים כלליים מקובלים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז שני הסעיפים האלה מוסכמים. מה הבא? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> סעיף 5. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> יש את תקנות מניעת מפגעים וצו סדר הדין הפלילי משנת 2000, שם אנחנו מדברים על הפעלה של מגביר קול. בצו סדר הדין הפלילי ניתנו שלוש אופציות לקנסות, ואנחנו מעוניינים להחיל את זה גם עלינו. אנחנו ביקשנו שהדרגה תהיה א', 730 שקלים. אצלנו זה סעיף 5, שהוא מקביל פחות או יותר לתקנות מניעת מפגעים וצו עבירות קנס משנת 2000. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> הסעיף הזה הוא בעצם סעיף נפרד מסעיף 3 - - - << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> הוא מוסיף עליו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> סעיף 3 מנוסח בנוסח דומה לסעיפי מניעת רעש שאנחנו בדרך כלל מאשרים בצווי עיריות אחרים, אבל פה יש סעיף נוסף, שמוסיף על סעיף 3. הסעיף הזה חל ביחס למקומות שכלולים בסעיף 3 והוא גם אומר שהוא לא גורע מהנאמר בסעיף 3. כך שהוא בעצם מוסיף על הסטנדרט הרגיל שאנחנו מכירים - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יש לנו את החוק ואת צו הסדר הפלילי, יש לנו את התקנות של מניעת רעש בלתי סביר, ועכשיו אתם מבקשים משהו מעבר לזה. אנחנו לא נרשה מעבר לזה. מה שקיים קיים, ולא נוסיף עכשיו בעבירות מינהליות מה שלא קיים. אני מתייחס במיוחד לכל העניין של המואזין ושל המסגדים, במיוחד בעיר מעורבת כמו רמלה. אנחנו נשאיר את התקנות שיש עכשיו ולא נשנה את זה ולא נוסיף על זה. אני גם דיברתי עם ראש העיר רמלה, וסוכם שבשום פנים ואופן זה לא יחול על המסגדים. המסגדים ברמלה פועלים ועובדים לפי - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הם עובדים לפי הנהלים, זה משהו שדרוש מבחינה דתית. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה מסוכם עם ראש העיר. הוא אמר שהוא בוודאי לא התכוון למסגדים ברמלה. << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> אני רוצה להתייחס. קוראים לי שרון אטנר, אני מנהלת מחלקת איכות הסביבה בעיריית רמלה מזה 27 שנה. אם כבר מדברים על בתי תפילה, גם בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר בבית כנסת של ברסלב צועקים "טאטע". אבל אנחנו לא מדברים פה על בתי תפילה, תורידו את זה מסדר היום, לא לזה הכוונה פה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל הם לא צועקים את זה ברמקול. << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> אבל זה עדיין בצורה כזאת ששומעים את זה. בכל מקרה, זה לא קשור לעניין שלנו ואין מה להכניס את זה לפה. אני אסביר מה ההבדל בין סעיף 3 לסעיף 5 ולמה סעיף 5 נדרש. סעיף 3 מדבר על שעות מסוימות שבהן אסור להפעיל רמקול בכלל. הפעלת רמקול, תקבל קנס. למשל שתיים בלילה. לעומת זאת, סעיף 5 מדבר על רעש בלתי סביר שמדדו. אנחנו שני אנשים בעירייה עם תואר אקדמי וקורס של המשרד להגנת הסביבה עם אפשרות למדוד רעש. בסעיף 5 צריך למדוד רעש ולהוכיח שהוא מפגע. בסעיף 3 אין צורך בזה, כי עצם זה שהפעלת רמקול בשתיים בלילה זה כבר עבירה על החוק, בלי שיש צורך שמישהו יבוא עם מדידה. לכן אלה שני סעיפים שונים ולכן צריך את שניהם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אם עצם הפעלת הרמקול מהווה קנס, למה צריך מדידה? כל רמקול של חנות אבטיחים בשוק זה מייד קנס? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אם זה בשעות הלילה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל סעיף 5 לא מדבר על שעות הלילה. << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> סעיף 5 מדבר על כלל השעות. נניח יש לנו חנות במרכז מסחרי שאוהבת לשים מוזיקה וכל השכונה עומדת על הרגליים. אם זה קורה בארבע אחר הצוהריים, אני צריכה למדוד - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> למרות שזה בשעה שמותר? << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> בשעה שמותר, אבל - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> הרי זה לא מיוחד לרמלה. מה המדיניות ביישובים אחרים? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> התייחסת קודם לתקנות מפגעים ודיברת על זה שמשם אפשר להחיל את הקנסות. יש פה שאלה למשרד המשפטים ולמשרד הפנים: האם רמלה יכולה להחיל קנסות מכוח תקנת מניעת מפגעים, או שכאן הם נזקקים לסעיף 5 בשביל זה? << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> רמלה היא רשות מקומית גדולה, ואלא אם כן היא החריגה את עצמה מהחוק הזה, יש לה את הכלים לאכוף את צו - - - << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז זאת השאלה. האם יש לכם את הכלים - - - << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> יש לנו פקחים שמוסמכים על פי חוק אכיפה סביבתית, אבל זה לא כולם. בשביל החוק הזה נדרש סף כניסה שאין לחלק מהפקחים שלנו, למרות שהם פקחים מצוינים. רוכל אבטיחים זה דווקא מקרה קל, כי לפי חוק עזר (רוכלות) אסור לו בכלל לעשות רוכלות אם לא נתנו לו אישור. אבל חנות מסודרת שמחליטה לשים מוזיקה – במקרה כזה אנחנו רוצים שתהיה לנו אפשרות למדוד אם זה מפריע או לא. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> ומה אם זה לא מוזיקה אלא פרסומת לחנות, וזה לא ברעש בלתי סביר? << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> לכן אני מודדת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל את אומרת שאת לא מודדת. << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> אני אמרתי שאני כן מודדת. סעיף 5 הוא סעיף של מדידה, לעומת סעיף 3, שמדבר על שעות מסוימות ואין בו צורך במדידה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל לפי איזה עוצמה? << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> לפי התקנות הארציות. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לפי איזה תקנות? כאן אתם אומרים שאתם עושים פה משהו שהוא מעבר לתקנות מניעת מפגעים - - - << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> לא, מה פתאום. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> אני אחזור על זה. אנחנו באים להוסיף על סעיף 3, אנחנו לא באים להוסיף על תקנות למניעת מפגעים. אני הפניתי לזה פשוט כי זאת המקבילה למה שיש לנו בחוק העזר, ובגלל שלנו קל יותר ונגיש יותר לאכוף מכוח חוק העזר ולא מכוח התקנות, בגלל היעדר הסמכה של מספר פקחים אצלנו. << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> אנחנו עובדים ממש לפי התקנות האלה: עולה על שלוש שעות, עולה על תשע שעות, האם זה רק מגורים וכן הלאה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> על מנת להסיר כל ספק, אנחנו עדיין במסגרת של אותן תקנות - - - << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> זה לא במסגרת התקנות אלא זה תואם אותן. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז אולי כדאי להגיד פה באופן מפורש שזה בהתאם לסטנדרטים שקבועים בתקנות מניעת מפגעים. << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> וגם להחריג את בתי התפילה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אוקיי. ננסח את זה אחר כך, אבל נגיד שזה בכפוף לכך שזה לפי הסטנדרטים של תקנות מניעת מפגעים, ולמעט בתי תפילה. << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> אם כבר רוצים לכתוב "למעט בתי תפילה", אז עדיף לכתוב את זה בסעיף 3, בגלל הרעש בלילה. אבל אני חושבת שזה בכלל מיותר. אנחנו עובדים גם עם - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אני לא רוצה להשאיר מקום לספקות. זה מקובל עליכם וזה מקובל עלינו, חברי הכנסת, ולכן אנחנו - - - << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> מדינת ישראל השאירה מקום לספקות ברגע שבחוק הארצי היא לא החריגה בתי תפילה. בחוק הארצי, שכתוב בו שבין 23:00 בלילה ל-07:00 בבוקר אסור להפעיל רמקולים, מדינת ישראל, ולא הממשלה הזאת אלא ממשלה מלפני 27 שנה, לא החריגה בתי תפילה. ובמקביל היא מנהלת ומממנת בתי תפילה שקוראים בשעות האלה. לכן בבקשה אל תכניסו אותנו לעניין ואל תכתבו כלום, לא לטוב ולא לרע, אנחנו מסתדרים ככה מצוין. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל אנחנו כבר למודי ניסיון שכל מה שנאמר פה לפרוטוקול זה טוב ויפה וזה אולי נרשם בדברי הכנסת, אבל הפרקטיקה היא אחרת. הרי אף חבר מועצה, אזרח, בעל עסק או מישהו שמקבל קנס לא יגיד "רגע, רגע, אבל אמרתם בוועדת חוקה ב-22 במאי שלא תעשו את זה". מתישהו את לא תהיי בעיריית רמלה, ואז יבוא מישהו אחר ויגיד שהוא כן רוצה להשתמש בחוק הזה בצורה כזאת וכזאת. או שיבוא חבר מועצה אחר שירצה להפעיל את החוק הזה בצורה אחרת. אז מה, אז תבואי ותגידי לו שהבטחת ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אוסאמה סעדי שלא תפעילי את זה? לכן הדברים האלה צריכים להירשם. אז עם כל הכבוד, כשבאה לידינו הצעת חוק שבאה למדוד, אנחנו רוצים להגיד שלא לכולם ימדדו. הרי תכלית החוק הזה היא לבעלי עסקים, לבעלי דוכנים, ששם אתם רואים איזה סוג של פרצה שמשתמשים בה. אבל זה לא מיועד למקומות ממוסדים שיש להם כתובת, יש להם ותק. דרך אגב, אנחנו התנגדנו לחוק המואזין בכנסת. << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> סליחה, אני חייבת לתקן אותך - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מתחילים עם חוק המואזין ובסוף מגיעים לשמחת בית השואבה ולסליחות בבית הכנסת, שזה נראה למישהו לא טוב באוזן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כבוד היו"ר, כתוב שבתי תפילה מוחרגים בחוק הזה? << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> סליחה אם הובנתי לא נכון, אבל אני כן מודדת רעש של מואזין, כי ככה אנחנו, יחד עם יושב-ראש הווקף, יודעים אם הוא צריך להנמיך, להזיז את הרמקולים כלפי מטה וכו'. אנחנו כן מודדים, אבל אנחנו לא אוכפים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> שרון ונטע, אנחנו לא משנים לא את התקנות ולא את הצו ולא מה שנקבע שם מבחינת רמת הרעש הבלתי סביר והדציבלים וכל אלה. כל הדברים האלה נשארים. אבל כאן אני כן רוצה להחריג את בתי התפילה. שיהיה כתוב שזה לא יחול על בתי התפילה, זה הכול. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> אבל אם זה לא רשום בחוק המדינתי אז למה זה צריך להיות רשום בחוק העזר העירוני? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כדי לוודא שזה לא ילך לכיוון הזה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נטע, זאת עבירת קנס, ואז הפקח יוכל לבוא ולהגיד שיש רעש בשתיים לפנות בוקר והוא ייתן קנס. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> היושב-ראש הסביר את זה מצוין. אתם רוצים לבקש משהו שהוא מועיל לכם ונוח לכם, אבל הוא פוגע בהגנה על אותו אחד שמקבל את הקנס. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> לא, זה פשוט לצקת לנו תוכן שאנחנו לא - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל הרי יש הסכמה שבתי תפילה מוחרגים, אז מה הבעיה שזה יהיה כתוב? << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> אני אגיד לך מה הבעיה. בחוק הארצי מדינת ישראל בחרה להתעלם מזה - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> היא לא בחרה בזה. כשזה מגיע לבית המשפט, בבית המשפט יש את האיזון - - - << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> למה לעשות אצלנו מה שלא עושים בכל המדינה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל יש הסכמה לגבי זה, אז מה הבעיה שזה יהיה גם כתוב? << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> אם יש הסכמה אז הכול טוב, למה לשנות את המצב? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל אם זה לא כתוב, מישהו יכול להגיד שהוא לא מסכים והוא ישנה את המצב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> היושב-ראש אמר בקצרה ואני רוצה להרחיב על זה. אנחנו יודעים בדיוק למה הדבר הזה בא לעולם. אנחנו יודעים מה זה ברירת קנס ומה זה קנס מינהלי. אלה דברים שמחלישים את האזרחים ומחזקים את הרשות. יכול להיות שבאופן כללי אנחנו רוצים לעזור לרשות לשמור על הסדר, אבל למה אתם לא מפעילים היום בית משפט? למה באתם לכאן עם עבירות קנס? אתם יודעים את האמת וגם אנחנו יודעים את האמת. כשדברים כמו בית תפילה מגיעים לבית משפט, אני יודע שיש את ההגנה של בית המשפט שנותנת איזשהו איזון. אבל בעבירות קנס ברירת המחדל היא שלא עושים את זה. ולכן אנחנו צריכים לתת להם את ההגנות הכי חזקות במקומות האלה. עכשיו אני שואל שאלה אחרת. למה אתם צריכים בכלל לבוא אלינו? הרי רעש אסור לעשות, אז מה אכפת לי איך מדדתם את זה. אתם נותנים עבירה למי שמפעיל רעש. איך אתם יודעים? או בעזרת האוזן של הפקח או השוטר, ואני כבר נתקלתי בשוטרים שהגיעו בתקופת הקורונה או לא בתקופת הקורונה למוזיקה חרדית. הם באו, התפרצו לבית מהגג, לאדם שנשא תפילת מוסף, בגלל שזה לא נשמע להם טוב באוזן וצרם להם; כשאותה מוזיקה של אייל גולן או שמות אחרים שאני לא מכיר, כן באה לו טוב והוא לא בא להפסיק את זה. זה מאוד סובייקטיבי לאותו אחד ששומע את זה. ואתם עכשיו רוצים לעשות עבירת קנס כשעוברים את הדציבלים המותרים - - - << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> במדידה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מה אכפת לי איך עושים את זה. תעשו את זה על עבירת קנס, למה אני בכלל צריך לתת לכם סעיף. אתם תצטרכו להוכיח לבית המשפט שהוא עשה רעש ונתתם לו קנס. למה אני צריך סעיף כזה? דרך אגב, אני לא מכיר עוד רשות שהגיעה אלינו עם כזה סעיף עזר. את מכירה רשות כזאת? אני לא מכיר. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> יש סעיף מדינתי - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מה אכפת לי איך מודדים את זה. זה נותן לכם כלי עזר איך לעשות - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> שרון, את נותנת דוגמאות של כל מיני דברים. אנחנו מסכימים לכם ומאשרים לכם את זה. את אומרת בעצמך שאתם לא הולכים לאכוף את זה על בתי תפילה. << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז אני לא נוגע לכם בצו ובתקנות, אני לא משנה את זה - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני מציע להוריד מסדר היום את הסעיף הזה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אם אתם רוצים להשאיר את זה אז אנחנו רוצים להיות בטוחים שתחריגו. אם אתם לא רוצים להחריג - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> למה צריך את זה בכלל? הרי החוק לא מחייב אתכם במכשיר מדידה כדי לתת קנס - - - << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> הוא כן מחייב. בשעות שמותר לעשות רעש אנחנו צריכים למדוד את זה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אז תגידו שבדקתם ויש רעש, למה אתם צריכים לעשות את - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו מסכימים להצביע על סעיף 3 ועל סעיף 7, ואת סעיף 5 תבדקו. אם אתם רוצים להשאיר אותו אז אנחנו רוצים להחריג אותו בכתב. תבדקו ותשקלו אם אתם רוצים להוריד את זה או לא. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אם בחנות "הכול בשקל" הוא שם רמקול בחוץ כדי להכריז על מרכולתו, אתה יכול לתת את הקנס על הרמקול עצמו, שאסור לו להוציא אותו, אתה לא צריך על הרעש עצמו. הרי גם אסור להוציא רמקול מחוץ לחנות. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לפרוטוקול, ההחרגה של בתי התפילה שאתם מדברים עליה זה גם לגבי סעיף 5 וגם לגבי סעיף 3? << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> אנחנו דיברנו רק על סעיף 5. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> רק על 5? סעיף 3 אומר שבלילה אסור רעש בכלל. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כתוב שאסור מוזיקה ודברים כאלה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל זה כולל גם מכשירי הגברת קול. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> צריך שבתי התפילה יהיו מוחרגים בכל הסעיפים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כתוב "לא ישיר, לא יקים צעקה ולא יפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה". << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> "או מכשיר כיוצא באלה", שזה ניסוח מאוד כללי שכולל גם מערכות הגברה. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> אלה הנוסחים המקובלים, לא המצאנו את הגלגל. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> נכון שאלה הנוסחים הרגילים. אנחנו גם לא נוגעים בחוק העזר, אין לנו סמכות לעשות את זה כאן. חוק העזר קובע את העבירה שהוא קובע, ואתם יכולים לאכוף באמצעות בית משפט. ככל שמבקשים - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אם אתם רוצים להפוך את זה לעבירת קנס אני רוצה להגדיר את זה באופן ברור, זה הכול. תבדקו את זה ונמשיך איתכם אחר כך. << נושא >> הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א-2021 – טבריה << נושא >> << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו חוזרים לטבריה. עורך דין בלסן, בבקשה. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> כרגע אנחנו עובדים על חוק עזר חדש שיעדכן את חוק העזר של החזקת בעלי חיים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז נצביע בלי הסעיפים האלה? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> רק את הסיפה של הסעיף. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, לא. הסיפה היה בחוק העזר של שמירת הניקיון - - - << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אני מדבר על זה ששאלתם מה זה רגילה ומה זה לא רגילה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה לא בתוך חוק העזר של החזקת בעלי חיים אלא בתוך חוק העזר של שמירת הניקיון ומניעת המפגעים. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אז את זה להוריד. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> שנייה. יש את חוק העזר של החזקת בעלי חיים משנת 91', שיש בו סעיפים יחסית חריגים ולא ברור לנו לגמרי מה הם נותנים ביחס לסעיפים שאנחנו מתכוונים לאישור בתוך חוק העזר של מניעת מפגעים. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> את החוק להחזקת בעלי חיים אפשר להוריד. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> להוריד לגמרי? בסדר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז זה 2(א) ו-4. אנחנו מורידים את שני הסעיפים האלה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> נצביע בלי חוק העזר הזה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> ואנחנו מפצלים - - - << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אנחנו לא מפצלים. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> נגיש בקשה חדשה לגבי השילוט. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יש בפנינו צו שכולל גם את השילוט. לכן אנחנו מפצלים ומורידים את זה, ומצביעים על שאר הסעיפים עם התיקונים שאמרנו, לרבות מחיקת הסעיפים 2(א) ו-4. אני מעמיד להצבעה את צו העיריות (עבירות קנס), 1971, עיריית טבריה. << דובר >> יהודה גוטמן: << דובר >> אני רוצה להעיר איזושהי הערה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מי אתה? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> עורך דין יהודה גוטמן, אלוף ההסתייגויות בכנסת ישראל. << דובר >> יהודה גוטמן: << דובר >> זה לגבי 12(א). כתוב "לא יעשה אדם את צרכיו ברשות הרבים, אלא במתקן המיועד לכך". אני נזכרתי בסיפור שחברים שלי היו בטבריה לפני כמה שנים, ומישהו הלך להשתין כי לא היו שם שירותים ציבוריים. בא אליהם פקח ונתן להם קנס כזה או אחר. אז דבר ראשון, אם כתוב "אלא במתקן המיועד לכך", אז שיוסיפו "אם יש מתקן מיוחד במקום סמוך". דבר שני, לא יכול להיות שנותנים קנס של 475 על כזה דבר. הרי בניגוד לבן אדם שזורק זבל מהבית שלו, מי שעושה את צרכיו ברחוב עושה את זה לא בגלל שהוא רוצה ללכלך את הרחוב - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> הוא עושה את זה כי הוא חייב. << דובר_המשך >> יהודה גוטמן: << דובר_המשך >> בדיוק. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> שנוריד את זה? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> לא חושב. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נוריד את הדרגה. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אנחנו עיר תיירות ואנחנו מנסים להילחם כדי שטבריה תיראה - - - << דובר >> יהודה גוטמן: << דובר >> אז תשימו שירותים ציבוריים ברחוב. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> בשבוע הבא אמורה להתפרסם כתבה על השירותים הציבוריים בטבריה, שהם בדרגה הכי יפה בארץ. << דובר >> יהודה גוטמן: << דובר >> כמה? אחד? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> יש כמה שירותים כאלה באזור התיירות. << דובר >> יהודה גוטמן: << דובר >> אבל למה 500 שקל? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> הרי מי שעושה את זה לא עשה את זה כי בא לו לעשות את זה באמצע הרחוב. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אפשר להגיד את זה על הרבה דברים. גם על מי שזרק פסולת. אנחנו מתמודדים עם דברים - - - << דובר >> יהודה גוטמן: << דובר >> אבל מה האינטרס של בן אדם לעשות פיפי ברחוב אם יש שירותים? << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> אני לא יודע. יש גם כאלה שלא מוכנים ללכת שני מטר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בוא נעשה את זה 320 שקל. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש את זה בעוד חוקי עזר? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אושר פה אחד. מברוק לטבריה. ותעבדו על העניין של השילוט. << נושא >> הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון) התשפ"א-2021 – רמלה << נושא >> << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו חוזרים לרמלה. נטע, בבקשה. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> נחזור בנו מכל מה שקשור לצו עבירות קנס ביחס לסעיף 5. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יופי. אז אנחנו מצביעים על שאר הסעיפים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> רק אני אגיד לפרוטוקול שהתיקונים הם אלה: בסעיף 3(א) מחקנו את הראשון, בסעיף 7 הפחתנו את הקנס מ-ב' ל-ג', ולגבי סעיף 3(א) השני אנחנו אומרים "למעט בתי תפילה"? << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> לא, אמרנו שאנחנו מורידים את זה לחלוטין וזה לא ייכנס בכלל צו עבירות קנס. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בסדר. וסעיף 5 מבוטל. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> כן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז מה עשינו אם זה לא נכנס בכלל לכאן? << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> יש את החוק המדינתי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מוחקים את זה, לא מצביעים על זה, נמחק, לא קיים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מה הביא אתכם להחלטה הזאת? אולי זה לא מסתדר להם עם דברים שהם כן חשבו לעשות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא, אני יודע שברמלה אין את הבעיה הזאת ולכן טוב שלא מעוררים את זה. תגידו לראש העיר. << דובר >> נעמה וינברג: << דובר >> אז את 3 הורדתם לגמרי? << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> לא הורדנו לגמרי, רק קיבלנו את ההערה שלכם לעניין צו עבירות הקנס שהיו בו שתי עבירות על סעיף 3(א). הסכמנו להוריד עבירה אחת. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אנחנו בעצם נאשר את הצו בלי סעיף 5. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> סעיף 5 נמחק לגמרי. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> בהתאם לתיקונים שקיבלנו בעניין סעיף 3 וסעיף 7. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז אנחנו מצביעים רק על שני סעיפים – 7 ו-3(א). << דובר >> נעמה וינברג: << דובר >> ב-3(א) בהתייחסות לשעות הלילה אתם לא מחריגים בתי תפילה? << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> לא, אנחנו משאירים את הכול כמו שהוא. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> איפה? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> השאלה היא האם אנחנו מחריגים בתי תפילה בסעיף 3(א) בשעות הלילה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> צריך להחריג את בתי התפילה מלכתחילה. בגלל זה אמרתי שצריך שתהיה התייחסות לזה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל זה לא קיים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, זה קיים במובלע בכל הסעיפים, ולכן צריך להתייחס לזה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא, אימאן, כתוב "לא ישיר, לא יקים צעקה ולא יפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה". << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אתם מתכוונים לאכוף כנגד בתי תפילה מכוח סעיף 3? אתם חושבים שהסעיף מאפשר לכם את זה? << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> אנחנו לא אוכפים כנגד בתי תפילה מכל זרם, דת או אני לא יודעת מה. אנחנו עובדים בהבנה ואנחנו מסתדרים. נכון, מכל צד יש כאלה שאומרים שאפשר לעשות יותר, אבל הרוב, שהוא הקובע, חיים עם זה בסדר ובהבנה. אנחנו כן מודדים, אנחנו כן מדברים, ובסוף אנחנו מסתדרים, וחבל לעורר את זה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז בסעיף (ג) רק נמחק "או מכשיר כיוצא באלה". << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> ומה אם בן אדם עומד עם מגאפון? זה לא טוב. << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> זה בעייתי, כי אם אתה מוריד "מכשיר וכיוצא באלה" אתה משאיר רק רדיו, טלוויזיה וכלי נגינה. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> זאת בעיה. << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> אל תדאגו, אתם לא מקלקלים לנו את ההבנה שיש לנו עם בתי תפילה בעיר. תשאירו את זה ככה. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> זה הנוסח הסטנדרטי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל שרון, אנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד עשר שנים, כשאת כבר לא תהיי בעיריית רמלה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו נרשום לפרוטוקול שזה לא קשור לבתי תפילה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אומנם כאן יש לך הבנה ואתה בטוח בעצמך, אבל אתה בעצם יכול להעתיק את זה לעוד מקומות וכך לפגוע בהם. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל את סעיף 5 אני הורדתי לגמרי. אני מדבר עכשיו על סעיף 3. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אדוני, אני אציג את זה ואתם תחליטו איך שתרצו. ההבנה שלי כרגע היא שסעיף 3(א) מאפשר הטלת קנסות כנגד מי שמשתמש בכל מיני מגבירי קול למיניהם, ולכן, ככל שלא נכתוב את זה כהחרגה לעניין עבירת הקנס, ההבנה המשפטית שלי היא שאפשר יהיה תאורטית – גם אם אתם לא מתכוונים לעשות את זה – להטיל קנסות ביחס לבתי תפילה על רעש שהם עושים בלילה. זאת ההבנה שלי אם מאשרים את זה ככה. משרד המשפטים והפנים, את מסכימים איתי, נכון? << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> כן. << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> אני מקווה שבעוד עשר שנים מדינת ישראל תתמודד עם הדבר הזה ואז הרשויות המקומיות יתאימו את עצמן לחוק הארצי. אבל אם מדינת ישראל לדורותיה בחרה לא לכתוב את זה, למה שרמלה תהיה הראשונה לעשות את זה? מילא הייתה לנו איזושהי בעיה אקוטית נוראית, אבל אין. << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> כן יש פה סוגיה של עיר מעורבת. זה לא שכל הרשויות שמגיעות אלינו, יש בהן גם אוכלוסייה יהודית וגם ערבית. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> בתל אביב יש חוק רעש חדש, מ-2021, ולא הוחרגו שם בתי התפילה. אז למה אנחנו צריכים להיות הראשונים? << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> הרי גם ביפו יש מסגדים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זאת החלטה של חברי הכנסת האם לאשר או לא לאשר את האכיפה באמצעות קנס. העבירה קיימת ויש לכם יכולת לאכוף אותה באמצעות פנייה לבתי משפט, והמהלך של הסבה לעבירת קנס הוא מהלך חריג מבחינת היחס כלפי האזרח, כי בעצם מדובר פה על אכיפה פלילית, שזה כלי חזק כלפי האזרח. בעצם אנחנו מדברים פה על סיטואציה שבה אנחנו מורידים הגנות שבדרך כלל כן יש לאזרח בתוך ההליך הפלילי. אנחנו בעצם משנים את הנטל ומקילים על הרשות בכך שאנחנו לא מחייבים אותה לעמוד בנטל ההוכחה כדי להוכיח את קיומה של העבירה. ולכן אנחנו בדרך כלל מסתכלים בצורה קצת אחרת על הסיפור של עבירות קנס, וכאן הנושא הזה עלה. רק חשוב לי להבהיר לפרוטוקול שההבנה שלנו היא שככל שאנחנו לא מחריגים בתי תפילה באופן מפורש, זה מאפשר את שיקול הדעת של הרשות אם להטיל קנסות גם על בתי תפילה. בידי חברי הכנסת מצויה ההחלטה האם לאפשר את האכיפה באמצעות עבירות קנס או באמצעות פנייה לבית המשפט. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> שרון ונטע, אני מבקש מכן לבדוק את זה עוד פעם. או שאנחנו מחריגים את בתי התפילה בצורה מפורשת, או שאנחנו מוחקים את "או מכשיר כיוצא באלה". תבדקו את זה. << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> תקשיבו, בתור מי שמתעסקת עם זה הרבה שנים אני שואלת למה מתל אביב, שלהם יש את יפו, לא דורשים את אותו דבר. ולמה מדינת ישראל לא עושה את זה בחוק הארצי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> תל אביב לא הגיעה אלינו ולא אישרנו את זה. אני לא זוכר. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> תל אביב היה ב-2021. << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> אז אני שואלת למה רמלה צריכה לשאת את הדגל הזה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש הסכמה לגבי הדבר הזה, אז מה הבעיה שזה יהיה כתוב? << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> כי אני לא יודעת מה זה יעורר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> שרון, עם כל הכבוד, אתם אלה שעוררתם את זה, ואנחנו רוצים להיות זהירים יותר. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> אני לא עוררתי, אני רק הפניתי לתקנות הארציות - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נטע, לפעמים מוטב לא לעורר דברים. תבדקו את זה. << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> עוד משהו אחרון. אני חושבת שזה משהו כבד משקל ורציני מדי בשביל להגיד "יאללה, בואו נוסיף עכשיו בתי תפילה". צריך קודם לחשוב על זה - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> על מה לחשוב? הרי יש הסכמה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אני גם דיברתי עם ראש העיר והוא אמר שבוודאי שזה לא קשור לבתי תפילה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> וגם את אמרת שזה לא קשור לבתי תפילה. << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> אבל אם נכתוב את זה, אני לא יודעת מה זה יעורר. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> עצם הכתיבה מעוררת את העניין. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נמשיך הלאה ונחזור אליכם בהמשך. << נושא >> הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס'...), התשפ"א-2021 – אשקלון << נושא >> << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו עוברים לצו העיריות, עיריית אשקלון. מה אתם מבקשים? << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אני שלמה פרץ, התובע העירוני של עיריית אשקלון. אנחנו מבקשים את אישור הוועדה לצו העיריות לגבי שני חוקי עזר. הראשון זה חוק העזר בעניין הפיקוח על הכלבים והחתולים, והשני זה חוק העזר לאשקלון (פינוי אשפה). << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נתחיל עם הכלבים. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> סעיף 6(ב), שאנחנו מבקשים לאשר, הוא עבירת קנס על כך שמישהו לא ניאות לאסוף את גללי הכלב. תירשם כנגדו ברירת משפט בסך 730 שקל, שזאת דרגה א'. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני רק אגיד שיש פה הסכמה לכתוב "למעט עיוור". << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> כן, אין שום בעיה, זה מוסכם ומבורך. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה סעיף חדש? << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> זה סעיף שהיה קיים, אבל הוא אף פעם לא נכנס. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז עכשיו אתם מכניסים את זה לצו בפעם הראשונה? << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> ולמה הדרגה הגבוהה ביותר? << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> כי יש לנו תופעה מאוד חמורה בעיר, גם בשכונות החדשות שנבנות וגם בשכונות אחרות, ואנחנו סבורים שקנס בדרגה הגבוהה ביותר יביא לסוג של הרתעה בעיר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> ניסיתם דרגה יותר נמוכה וזה לא עזר? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אכפתם את זה עד היום? << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> בוודאי. אכפנו את זה בסעיף אחר מחוק עזר אחר, ולא הייתה שום בעיה עם זה, לא מול בית המשפט ולא מול התושבים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יש נתונים כמה דוחות נתתם על הסעיף הזה? << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> לא, אין לי כרגע נתונים, אבל מדובר בלא מעט. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> מכוח איזה סעיף זה נעשה? << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> חוק שמירת הסדר והניקיון, סעיף 28(ב) אם אני לא טועה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> דרגת קנס של 475 זה לא מרתיע? << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> לא, זה לא מרתיע. אם זה היה מרתיע אז הייתי אומר מלכתחילה. אדוני היושב-ראש, אני אומר לך שזה הפך למכה בעיר, וצריך הרתעה, הרתעה והרתעה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי, נעבור לסעיף הבא, בינוי. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני רק אגיד עוד משהו. יש פה גם ביטול של סעיפים שכבר בוטלו בחוק העזר של פינוי האשפה. לעניין הנוסח, אני אציין שהסעיפים היום הם בדרגה ב' ולא א' כמו שכתוב פה. שימו לב לזה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נעבור לחוק עזר לפינוי אשפה. באיזה סעיפים יש בעיה, טליה? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> יש פה כמה דברים. ב-2(א) אנחנו בדרך כלל מחריגים את זה רק לעניין התקנת כלי אצירה ראשון. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כלי אצירה זה לא על חשבון העירייה? למה על חשבונו? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני כן אגיד שאנחנו קיבלנו את הצו עם בקשה שזה יהיה רק לעניין התקנה של כלי אצירה ראשון. הפער הוא שבדרך כלל אנחנו גם מחריגים את הדרישה לשמור את כלי האצירה במצב תקין ונקי. פה מתעקשים על זה, אבל בכל מקרה זה יהיה רק לעניין ההתקנה לעניין כלי אצירה ראשון. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אני חושב שהוועדה עושה איזשהו ערבול קטן בין האגרה של כלי ראשון, שני, שלישי וכו' לבין העבירה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, כך התקבל הצו. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אני אסביר לכם. אם למקום מסוים יש כלי ראשון וכלי שני אז אנחנו נאכוף את מה שמחוץ לאשפה או את שאר הסעיפים. אם אנחנו זורקים פסולת אחרת - - - << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, אני אומרת שלעניין ההתקנה של כלי אצירה ראשון – ככה זה הגיע. הבקשה של שרת הפנים, שאישר אותה שר המשפטים, היא - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כתוב בה "חובת התקנה לעניין כלי אצירה ראשון בלבד". << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> השאלה היא לעניין השמירה על התקינות והניקיון. אנחנו בדרך כלל מחריגים, ולעניין דרגת הקנס, אנחנו בדרך כלל מאשרים קנס ברמות הרבה יותר נמוכות. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אני רוצה להסביר, ברשותכם. האם בכלי אצירה שני ושלישי אנחנו לא נאכוף אם מישהו זרק את הפסולת? ההחרגה הזאת לא סבירה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אם מישהו זורק פסולת בחוץ, גם שני ושלישי זה בסדר. << דובר >> נעמה וינברג: << דובר >> ההחלטה היא רק לעניין ההתקנה. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אבל עניין ההתקנה כאן זה עניין של אגרות, זה לא רלוונטי לענישה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל זה הצו המבוקש ולכן אנחנו לא ניגע בזה. << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> הוא מדבר על מי שזורק פסולת, אבל יכול להיות שההגדרות "להחזיק במצב תקין ונקי" לא קשורות בכלל למי שזורק פסולת אלא למי שהוא בעל הכלי. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> נכון, כי יש סעיפים אחרים שמדברים על איפה מותר ואיפה אסור לזרוק פסולת. פה אנחנו מדברים על ההתקנה והשמירה על כלי האצירה וסביבתו. בדרך כלל אנחנו לא מוכנים לאשר קנסות לעניין שמירה בצורה תקינה ונקייה וכו'. אלה דברים שאנחנו בדרך כלל לא מוכנים לאשר. לא מדובר על איפה הבן אדם זורק פסולת, בשביל זה יש סעיפים אחרים. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אבל זה לא משנה באיזה סוג של כלי אצירה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל אלה סעיפים אחרים. פה אנחנו מדברים על שמירה על כלי אצירה, תקינותו וניקיונו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> שלמה, אנחנו מדברים על הסעיף כמו שהוא מנוסח כאן. כתוב בו: "חובת התקנה לעניין כלי אצירה ראשון בלבד – בעל נכס חייב להתקין על חשבונו כלי אצירה לאשפה, במספר, מסוג, מטיב, באופן ובמקומות שהורה המפקח...". זה הסעיף, זה הנוסח שקיים בפני הוועדה. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אז אם זה כך אז אנחנו נאשר את זה בנוסח הזה, אבל עדיין נשאיר את גובה הקנס בדרגה הגבוהה ביותר, 730 שקל. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז אנחנו בעצם כותבים "לעניין התקנת כלי אצירה ראשון בלבד, למעט שמירה על תקינותו וניקיונו". בסדר? << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> זאת החרגה לא טובה במיוחד אבל אנחנו נקבל את העצה של הוועדה. אם תהיה לנו איזושהי בעיה בהמשך הדרך נבוא שוב לוועדה ונתקן. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> ב-2(ג) יש לנו קושי עם הניסוח. נאמר בו: "לא ישים אדם ולא ישאיר כל אשפה אלא בתוך כלי אצירה שהותקן כאמור בסעיף קטן (א) ולא ישאיר אשפה מחוץ לכלי האצירה". הקושי שלנו הוא שבעצם זה אומר שמותר לזרוק זבל רק בכלי אצירה שהותקן בנכס על חשבון הבעלים. תאורטית אנחנו מאפשרים פה קנס על הטלת אשפה בתוך פח שנמצא בפארק ציבורי למשל. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> כל ההתייחסות כאן היא לגבי פסולת שזורקים בתוך כלי אצירה שאדם פרטי או בעל עסק מתקינים. אנחנו לא מדברים כאן על מקרה שאת הולכת ברחוב וזורקת את המסטיק בפח ברחוב. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לכן אני מציעה לנסח את זה באופן שאומר את זה, ולא כמו שזה מנוסח כרגע. << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> אפשר להציע את המילה "למעט" החל מהמילה "אלא" ועד המילה "אשפה" שבשורה שלפני האחרונה. ואז זה יוצא ככה: לא ישים אדם ולא ישאיר כל אשפה מחוץ לכלי האצירה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> הקושי שלי פה הוא שאולי אנחנו מרחיבים את העבירה. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אלה סעיפים שגם משרד המשפטים וגם משרד הפנים אישרו אחרי אין-סוף תיקונים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל הוועדה לא כפופה למשרדי המשפטים והפנים. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אבל כן חשוב להדגיש את זה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל גם אתה הרי מסכים לתיקון הזה. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אני יכול להסכים להצעה של נציג משרד המשפטים, אני לי בעיה עם זה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> יפעת, זה נראה לך נכון? זה לא מרחיב במקום לצמצם? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> תמשיכו האלה, אני אחשוב על זה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> הסעיף הבא הוא סעיף 7(א), שמדבר על החזקה של ביתן אשפה במצב נקי ותקין להנחת דעתו של המפקח. יש פה אותה בעיה שהייתה לנו ב-2(א). אנחנו בדרך כלל לא מוכנים לאשר קנסות כאלה. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אני לא רואה שום בעיה עם זה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כרגע זה חל גם על בעל נכס וגם על מחזיק במפעל. אם רוצים לדבר על שמירת הניקיון של ביתן האשפה הייתי עושה את זה רק לעניין עסקים ולא לעניין אנשים פרטיים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל גם אדם פרטי צריך לשמור על הניקיון. אבל לא בדרגת קנס כזאת. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אנחנו נסכים לדרגת קנס ב'. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה עדיין מאוד גבוה. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> זה לא מאוד גבוה, בדקתי את זה ברשויות אחרות. אדוני היושב-ראש, אני מוכרח לומר שלפני שביטלנו את הסעיפים בחוק העזר הקודם, אנחנו השתמשנו בדרגה הגבוהה ביותר, 730. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> הסעיפים שבוטלו עכשיו היו בדרגה ב', לא א'. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אני חושב שחלקם היו בדרגה א'. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, הם היו בדרגה ב'. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> טוב, אז לא נורא. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז דרגה ב', להחריג אנשים פרטיים. ואני מציעה להוסיף שזה יהיה בכפוף לאזהרה מראש, אבל זה לשיקולכם. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אין צורך באזהרה מראש. תוכלי להגיד שוב מה הצעת? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> שזה יהיה דרגה ב', ולעניין מחזיק במפעל, כי זאת ההגדרה. זה יהיה במקום "מי שהוא בעל נכס או מחזיק בו, או בעל או מחזיק במפעל...". << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> כלומר, הדרגה של בעל מפעל תהיה א' ולאדם פרטי זה יהיה ב'? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בסדר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז זה יהיה דרגה א' לעניין בעל מפעל ודרגה ב' לעניין אדם פרטי. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> טליה, אני רוצה להציע לגבי הסעיף הקודם: "למעט כלי אצירה שהותקן שלא כאמור בסעיף קטן (א)". << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בסדר גמור. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> זה נועד להבהיר שאם מישהו זורק זבל לאשפה לא ייתנו לו קנס גם אם זה לא לכלי אצירה שהותקן כאמור בסעיף קטן (א). כלומר, אפשר לזרוק לכל פח, לאו דווקא לפח שהותקן לפי (א). << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> סעיף 8(א) מדבר גם על פינוי פסולת כללית וגם על פסולת חקלאית. אני מציעה או לצמצם את זה רק לפסולת חקלאית או להגיד "למעט מקום מיועד לכך" או משהו כזה. כי כרגע זה כולל תאורטית מצב שבו אני לוקחת שקית ריקה של מקדונלד'ס באוטו וזורקת אותה במקום אחר. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אבל אז אנחנו לגמרי מרוקנים את הסעיף מתוכן. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> מה, אסור לי להחזיק פסולת ביתית בתוך האוטו שלי? זאת האמירה של הסעיף הזה כרגע. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> לא, זאת לא האמירה כאן. אני רוצה להקריא את הסעיף בפני הוועדה: "לא יפנה אדם, פרט לעובד עירייה או מי שמינתה העירייה לעשות כן, לא יעביר ולא יוביל אשפה או פסולת חקלאית מכל נכס, אלא לפי היתר מראש העירייה". מה שקורה בפועל, אדוני היושב-ראש, זה שקבלנים זורקים פסולת במקום א' ואחר כך באים בערב ומעבירים אותו למקום ב', וככה הם חוסכים מאות ואלפי שקלים על הובלת פסולת. דבר נוסף, הפרט, כלומר התושבים, עושים גם הם אותו דבר. הם זורקים פסולת במקום אחד, אחר כך הם באים, אוספים את הפסולת וזורקים במקום אחר. לא מגיע להם פרס על זה. כל שינוי בסעיף הזה נותן להם פרס. מה שקורה אחר כך הוא שהעירייה, מכספי הציבור של התושבים, מביאה משאיות ומפנה למקום הטמנה. זאת עלות גבוהה שהעירייה מוציאה, ולא ייתכן כדבר הזה. לכן חשובה ההרתעה בסעיף הזה, ואני מציע, אדוני היושב-ראש, להשאיר אותו על כנו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני אפנה להגדרות של חוק העזר. כרגע הסעיף הזה מתייחס לאשפה ולפסולת חקלאית. ההגדרה של אשפה בחוק העזר היא: פסולת שאינה פסולת למחזור, פסולת בניין, פסולת גזם, פסולת חקלאית, פסולת חומרים מסוכנים או פסולת אזבסט. כלומר, כרגע הסעיף הזה לא כולל פסולת בניין או פסולת גזם, ומה שנשאר בה זה אותה שקית של טייק-אווי ריק שאני לוקחת באוטו שלי. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> לא, זאת הקצנה של המצב. לא זאת הפואנטה כאן. בעירי אני חי ואני מכיר בדיוק את ההתנהלות של התושבים. הם לוקחים שקיות אשפה ביתית וזורקים אותן מחוץ לכלי מוטמן. לא יכול להיות כדבר הזה, זה לא יכול להיות, אדוני. לא יכול להיות שנוציא משאיות זבל בגלל דברים כאלה שעושה תושב כזה או אחר. ולא מדובר באחד, שניים או שלושה; מדובר על עשרות בחודש. זאת בעיה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה סעיף שמקובל ביישובים אחרים? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני לא ראיתי עוד סעיפים כאלה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> שלמה, זה שמישהו לוקח את שקית האשפה שלו וזורק מחוץ לכלי אצירה – העבירות האלה קיימות. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אבל מה שקורה פה זה שאנשים מפנים בעצמם את הפסולת וזורקים אותה במקום אחר. זה קורה גם לגבי פסולת ביתית. זה קורה וקורה וקורה, ולכן אני מבקש לא לרוקן את הסעיף זה מתוכן, אדוני היושב-ראש. << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> אתם יכולים לחזור על השאלה לגבי צווים במקומות אחרים? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> האם זה קיים במקומות אחרים? << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> לעניין פסולת חקלאית? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, גם לעניין אשפה. << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> אני זוכר שאנחנו לא אישרנו איסור להוביל אשפה ברכב. יש רשויות שאמרו לנו פה ושם שמדובר על פינוי פסולת מסוימות למטמנות. במקרים ספציפיים כאלה צריך לפעול לפי ההיתר, אבל לא מדובר על להעביר סתם אשפה ביתית ברכב. אין בעיה להעביר ברכב סתם אשפה ביתית. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אם הוא מפנה ואז זורק את זה בכלי אצירה אז זאת לא עבירה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> ואם הוא לא פינה את זה לכלי אצירה אז זאת ממילא עבירה אחרת. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אני עוד לא נתקלתי במישהו נורמטיבי שלוקח אשפה ביתית ומוביל אותה ברכב. << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> מה הבעיה בזה? << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אם יש לו כלי אצירה ליד הבית אז למה שהוא לא יזרוק שם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נניח שעשית יום הולדת בחוץ ויש לך מלא אשפה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עצם הפינוי הוא לא עבירה. זה מה שאומר לך משרד הפנים וגם אנחנו. עצם זה שאני לוקח את השקית באוטו וזורק אותה עוד קילומטר, אין בזה עבירה. אתה אומר שהוא לוקח את זה, זורק את זה במקום אחד ואחר כך לוקח וזורק במקום אחר. אני מסכים איתך שזה לא בסדר. אז תבדקו ותנסחו משהו מתאים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני מציעה לכתוב "למעט אשפה". << דובר >> נעמה וינברג: << דובר >> או שזה יהיה לעניין פסולת חקלאית בלבד. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אגב, אם הסעיף היה מנוסח אחרת אפשר היה להחיל את זה גם על פסולת בניין. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> שלמה, כבר יש לך עבירה של זריקת אשפה מחוץ לכלי אצירה. אז מה הבעיה? << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אז כרגע נחריג את הסעיף הזה ולא נעביר אותו כאן. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אתה לא רוצה להשאיר אפשרות לתת פה קנס על פסולת חקלאית? << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> בסדר, נשאיר את זה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז נעשה את זה לעניין פסולת חקלאית בלבד. העניין האחרון הוא שכל הקנסות, למעט אותו אחד שהחרגנו, מבוקשים להיות ברמה א', שזאת רמה גבוהה יחסית, ואנחנו בדרך כלל לא מאשרים אותה על כל העבירות האלה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> סעיף 10 מדבר על גזם? << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> כן, על פינוי פסולת גזם. זה סעיף חשוב מאוד. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> הוא גם בדרגה הגבוהה? << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> כן, בוודאי ובוודאי. << אורח >> אייל איזמן: << אורח >> אני אייל איזמן, היועץ המשפטי של העירייה. אשקלון היא עיר עם הסכם גג של עשרות אלפי יחידות, ובשנה האחרונה אנחנו מאכלסים אלפי יחידות והצמיחה היא אדירה, כולל שכונות חדשות. אנחנו מתמודדים עם דברים שלא התמודדנו איתם קודם, ותוך כדי זה אנחנו צריכים לשמור ולחנך. בסעיף הקודם ההערות שלכם היו נכונות, ובגלל ההגדרה לא נכנסה לתוכו פסולת בניין, למרות שהסעיף כן התכוון לזה. אבל אנחנו רואים את הבעיה הזאת גם בגזם. זאת עיר שיש בה הרבה בתים פרטיים - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו יכולים להוסיף לסעיף ההוא פסולת בניין. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, אנחנו לא יכולים לגעת בחוק העזר. << אורח >> אייל איזמן: << אורח >> אני מודה לך, אבל לצערי אתם לא יכולים. אבל עם המעט שיש לנו אנחנו משתדלים גם לעבוד, גם לחנך וגם לייצר תשתית. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אני בכל זאת פונה אליכם לגבי סעיף 10, לגבי הגזם. לא מדובר על קבלן, פסולת בניין, משהו מסחרי וכו'. זה מישהו פרטי. בשבילו גם דרגה ב' זה המון כסף. אז אני מבקש להוריד את זה. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני שוב אומר שבעירי אני חי, ולדאבוני הרב אנשים זורקים פסולת גזם מחוץ לאזור, מה שיוצר מצב שבו העירייה צריכה להוציא משאית לפינוי הגזם על חשבונה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אני מסכים איתך, אבל אני חושב שאדם פרטי מן היישוב שמקבל על זה קנס של 475 שקל יחשוב עשר פעמים לפני זה. זה לא כמו קבלן שמפנה פסולת בניין, שגם אם תיתן לו 1,000 שקל, עדיין ישתלם לו לעשות את זה. לכן אני מציע שלא נתחיל בדרגה הכי גבוהה, אלא בדרגה ב', 475 שקל. בשביל אדם פרטי זה המון. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> ושבוע שעבר אישרנו את זה למועצות אחרות בדרגות של 320 ו-245. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אתם מקבלים את זה? אנחנו יכולים פשוט להצביע על זה, אבל אני מעדיף לעשות את זה בהסכמה. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> אני מסכים עם היו"ר הנכבד, נעמיד את זה על דרגה ב'. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז זה לעניין סעיף 10. את יתר הסעיפים אנחנו משאירים 730? כולל למשל אדם שזורק אשפה בפח ליד הבית שלו? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> תיקנו את זה, לא? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> תיקנו את ההחרגה, אבל אנחנו עדיין משאירים את הקנס על אדם שזורק, למשל, אשפה ליד הצפרדע שמחוץ לבניין שלו. הוא יקבל על זה 730 שקל. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> על מעשה כזה לא מגיע לו פרס. זה מביא מזיקים, זה מביא חולדות וכו'. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בסדר גמור, אני רק שואלת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי, אז אנחנו מעמידים להצבעה את צו העיריות (עבירות קנס), עיריית אשקלון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אושר פה אחד. מברוק. << אורח >> שלמה פרץ: << אורח >> תודה, אדוני. << נושא >> הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון) התשפ"א-2021 – רמלה << נושא >> << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> חוזרים לרמלה. << דובר >> נטע בר קמאלי: << דובר >> אנחנו מבקשים לדחות את האישור של צו עבירות קנס. אנחנו נחזור ונעשה חשיבה מעמיקה על כל הנושאים שעלו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עדיף. תודה רבה. << דובר >> שרון אטנר: << דובר >> תודה רבה לכם. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> משרד הפנים, תשלחו לנו הודעה מטעם שרת הפנים שאתם חוזרים מהבקשה. אנחנו לא מצביעים על אי-אישור, זה חייב לבוא מכם. << נושא >> הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ב-2022 – קריית ים << נושא >> << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נעבור לקריית ים. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> תכף הם עולים בזום. יושב-ראש הכנסת ביקש שהם יגיעו, והם לא העבירו לנו בקשה מנומקת מבעוד מועד, למרות שכבר מסיום הפגרה אנחנו מסבירים מראש את הנחיית יושב-ראש הכנסת שהם חייבים להגיע. << דובר >> דקל קורץ: << דובר >> שלום, אני דקל קורץ, היועץ המשפטי של עיריית קריית ים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> למה לא הגעתם לוועדה למרות שהוזמנתם? << דובר_המשך >> דקל קורץ: << דובר_המשך >> אני מתנצל, זאת פעם ראשונה שאני מופיע בפני הוועדה ואני חשבתי שאפשר יהיה לעשות את זה בזום. הייתה אי-הבנה, אני מתנצל. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בפעם הבאה אתם מוזמנים לוועדה. מכיוון שהייתה אי-הבנה ומדובר רק בסעיף אחד, אנחנו נקבל את זה הפעם. בבקשה תסביר את הבקשה. << דובר_המשך >> דקל קורץ: << דובר_המשך >> תודה. עיריית קריית ים התקינה בשנת 96' חוק עזר (פיקוח על כלבים וחתולים), ולמעשה יש שלוש עבירות שאנחנו מבקשים לגביהן את אישור הוועדה לצרף הפניה לצו עבירות קנס, כדי שניתן יהיה לבצע אכיפה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בפני הוועדה מונח רק סעיף 6(ב). << דובר >> דקל קורץ: << דובר >> זה סילוק צואת כלבים. "בעל כלב יפנה מייד לכלי אשפה צואה שהשאיר כלבו במקום ציבורי או במקום פרטי שאיננו בבעלותו". דרגת הקנס היא ב' והסכום הוא 475 שקלים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> גם פה ביקשו החרגה של אנשים עם עיוורון, כמו בדרך כלל. אני רק אעיר שההפניה לחוק העזר לא נכונה, יש טעות בשנה. הם יתקנו את זה אחר כך בנוסח. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> יש לי שאלה של לוגיקה. האם ברור שזה גם למעט אדם עם עיוורון וגם למעט "אם הכלב עשה את צרכיו במקום שנקבע כבית שימוש לכלבים", וזה לא תנאים מצטברים? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני חייבת להגיד שההחרגה הנוספת של "למעט אם הכלב עשה את צרכיו במקום שנקבע כבית שימוש לכלבים" כוללת ניסוח שאני לא מכירה. מצאתי אותו רק בצווים של ראשון לציון ושל תל אביב, ובשלוש העיריות האלה – תל אביב, ראשון לציון וקריית ים – אין הגדרה בחוק העזר לבית שימוש לכלבים. בעיניי אפשר להוריד את הסיפה הזאת. << דובר >> אסף יונוביץ: << דובר >> אלא אם לרשות יש פרקטיקה של מקומות שנקבעו לצורך זה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יש בקריית ים מקומות כאלה? << דובר >> דקל קורץ: << דובר >> יש גינת כלבים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> שם זה מותר? << דובר >> דקל קורץ: << דובר >> מותר אבל עדיין צריך לאסוף. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אז לא צריך את הסיפה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא צריך את הסיפה, נאשר את זה בלעדיה. נשאיר רק "למעט אדם עם עיוורון". << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. אז אני מעמיד להצבעה את צו העיריות (עבירות קנס), קריית ים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אושר פה אחד. תודה רבה למשרד המשפטים ומשרד הפנים, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:25. << סיום >>