פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 2 ועדת הכספים 23/05/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 276 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ב באייר התשפ"ב (23 במאי 2022), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי אופיר כץ נעמה לזימי ג'ידא רינאוי-זועבי מיכל שיר סגמן נירה שפק חברי הכנסת: שלמה קרעי מוזמנים: גל ברנס – רפנט תעשייה ומסחר, משרד האוצר שלמה אוחיון – סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות, משרד האוצר הראל שליסל – משרד האוצר גיא גולדמן – ממונה חקיקה, רשות המסים אפרת ריץ – עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המסים מירי סביון – משנה למנהל רשות המסים אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים אלישיב ממן – יועץ לסמנכ"לית תכנון וכלכלה, רשות המסים ירון גינדי – נשיא, לשכת יועצי המס לירן כהן – רלשית נשיא, לשכת יועצי המס רוית גרוס – מנכ"לית התאחדות ה מלאה והתעשייה פנינה בן דוד – מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות בתי המלון שי ברמן – יו"ר איגוד המסעדות, הברים ובתי הקפה אמיר גוטמן – מנכ"ל הפורום - פורום העצמאים מבית ההסתדרות אורן בוטא – מייסד תנועת העצמאים נעמה צדקיהו – מסעדנית ממודיעין רוסלן פרטמן – בעל מספרה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך לינור כרם מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מ/1538 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה דיון רביעי על החוק הזה. בדיון הקודם ביקשנו מרשות המסים להשלים כמה נתונים שהיינו צריכים לקבל. אני רוצה להתחיל בזה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לפני שאגיע לנתונים אני רוצה להזכיר שהמענק מבוסס על פגיעה בעסקים לפי הירידה שלהם במחזורים המדווחים לצורך מע"מ. מה שחשוב לי לשוב ולהזכיר - שבכל תקופה שאנחנו מודדים את הנתון הזה, וזה בלי קשר לקורונה, יש אחוז מאוד משמעותי של עסקים שנפגעים ככה או ככה. מכיוון שאי אפשר לבודד איזה עסק נפגע בגלל הקורונה ואיזה עסק מראה ירידה במחזורים בגלל מחזור העסקים שלו, אנחנו מנסים למצוא את הפערים של הפגיעה לפני הקורונה ובקורונה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני אזכיר את הנתונים של ינואר-פברואר שדיברנו עליהם בשבוע שעבר. בהתאם לנתונים של העוסקים המורשים, ואני מזכיר שמדברים רק על עוסקים שיש להם דיווחים למע"מ בכל התקופות, כ-27% מהעוסקים ירדו במעל 35% בחודשים ינואר-פברואר 2022 לעומת ינואר-פברואר 2019 - מדובר בכ-124,000 עוסקים. כשבודקים את הנתונים של נובמבר-דצמבר 2021 לעומת נובמבר-דצמבר 2019, רואים שכ-22.5% מהעוסקים ירדו במעל 35% - מדובר על כ-106,000 עוסקים מורשים שיש לגביהם את הנתונים. כשבדקנו את תקופת טרום קורונה, את 2019 מול 2018, כ-20% מהעוסקים נפגעו במעל 35% - מדובר על כ-98,000 עוסקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את 2022 לעומת 2020 לא אמרת. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אמרנו שזה מוריד כ-10,000 עוסקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן לנו את הפילוח באחוזים כמו שעשית עכשיו. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הנתונים שאנחנו מדברים עליהם הם נתונים של עוסקים מורשים שמדווחים בינואר-פברואר – הם גם דיווחו בתקופת הבסיס וגם בתקופת המענק – והדיווחים שלהם תקינים. כמובן שכמות העוסקים בפועל גדולה בגלל שיש עסקים פטורים, עוסקים יהלומנים, אילתיים ועוד כל מיני סוגי עוסקים שלא מדווחים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה לגבי מה שינון שאל? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אם בודקים את ינואר-פברואר 2022 מול ינואר-פברואר 2020, מדובר ב-113,500 עוסקים – כ-25%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שירדו בכמה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> במעל 35%. כל הנתונים שהצגנו עכשיו זה מעל 35% פגיעה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כמה מהם עלו מעל 10% בין 2021 ל-2019 וכרגע יצאו מהחוק? כמה מתוך אלה שבפנים אתם מוציאים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כרגע הנתון הזה לא נמצא אצלנו. זה בהחלט מוריד עסקים שקיבלו מענקים מאוד גבוהים בשנת 2021. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לעשות אותו לקראת למחר? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו נעשה מאמצים לעשות אותו. צריך לקחת בחשבון שהנתון הזה רלוונטי במידה רבה לעוסקים הזעירים שלגבי הנתונים שלהם אנחנו עיוורים מאחר ואין לנו פילוח חודשי. נוכל לתת אומדן רק לגבי העוסקים המורשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה המסקנה שלכם מהנתונים שעכשיו הצגתם? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אם אנחנו מחפשים את התקופה שבה אפשר לראות את הפגיעה הכי מובהקת לעומת המצב הרגיל, אז התקופה של ינואר-פברואר 2022 משקפת יותר פגיעה מאשר התקופה של נובמבר-דצמבר 2021. מדידה ביחס ל-2019 מראה שיעור יותר גבוה של עסקים שיש אצלם פגיעה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הדרך הטובה ביותר הייתה למדוד את הפגיעה בדצמבר-ינואר, אבל היות וזה בלתי אפשרי בגלל הדיווח הדו חודשי, הבחירה בחודשים ינואר-פברואר מבטאת טוב יותר את הפגיעה בגין הגל האחרון של האומיקרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פער של כ-10,000 עוסקים בין ינואר-פברואר 2019 לעומת ינואר-פברואר 2020. ביקשנו לדעת כמה מהם חופפים וכמה מהם לא נמצאים בכלל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה נתון שאי אפשר להעביר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אי אפשר להעביר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה מבין שאתה צריך לבדוק ח.פ, ח.פ? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפעם שעברה ביקשת מהם, אמרת שיש להם יומיים-שלושה לעשות. על 10,000 עוסקים זה לא ח.פ, ח.פ. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לכ-90,000 עוסקים יש חפיפה. סביר להניח, וזה מה שאמרנו לכל אורך הדרך, שעוסקים שהפגיעה שלהם עונתית בשל האומיקרון נפגעו בשתי התקופות האלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש עוד בין 24,000 ל-34,000 לא חופפים. יש משהו כמו 15,000, 20,000 עסקים שלא יוכלו ליהנות מזה, לכן הדרישה שלנו בוועדה הייתה ינואר-פברואר 2019 וינואר-פברואר 2020. רצינו להגיע לכמה שיותר עוסקים שיוכלו לקבל את הפיצוי המינימאלי הזה שמגיע להם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם נוריד את הפגיעה ל-25%, זה יכול לפתור את כל הפינות שאנחנו מעגנים כאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלמה, זה לא יפתור לך, כי אז תהיה חפיפה אחרת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם יש הסכמה להוריד את הפגיעה לפגיעה של 25%, כל אלה שנפלו לך בין הכיסאות בין 2019 ל-2020 בפגיעה של 35% ייכנסו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את האחוז ודאי צריך להוריד, אבל גם שם אנחנו עדיין לא יודעים. אם אנחנו יכולים להביא את שתי האופציות האלו - יותר טוב. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> הדיון צריך להיות כלכלי נטו. שמונה מיליארד שקל מס הכנסה נגבו מכל העצמאים - קטן כגדול - רק בחודש אפריל. התכנית הזאת התחילה עם מיליארד שקלים ותעלה עם ה-25% ל-2.5 מיליארד שקל. אנחנו חייבים להוסיף את נובמבר-דצמבר, כי דצמבר היה קטסטרופה. 22% ירידה בנובמבר-דצמבר 2021 ו-27% בינואר-פברואר 2022 זה שוק למשק. עם ההוספה של נובמבר-דצמבר זה יגיע, אולי, לארבעה מיליארד שקלים. השמונה מיליארד שקלים שאספתם יחזרו לקופת המדינה. יש פה הזדמנות להראות לעצמאים שאתם באמת דואגים להם. הכסף הזה יחזור כולו לקופת המדינה, כי אנחנו משלמים 60% מהמסים במדינה הזאת. כמובן ש-25% זה ייהרג ובל יעבור. אוי ואבוי אם לא נגיע פה להסכמה לגבי ירידה ל-25%. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוא נפסיק עם האיומים. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> אני לא מאיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוא נפסיק עם ה"אוי ואבוי". << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> "אוי ואבוי" זה מטאפורה. אני לא עכשיו אעשה נזקים פה בוועדה, אני מדבר בכבוד. גביית המסים האדירה שהייתה פה זה שיא. אני מבקש שתוסיפו את נובמבר-דצמבר עד מחר. אם יש בעיה עם העוסקים הפטורים, או יש בעיה עם ההשוואה ל-2019 או 2020, תתנו כסף מיידי על תקופה שהחלטתם, ובעוד שלושה חודשים או חודשיים תתנו את החלק הנוסף שמגיע על נובמבר-דצמבר. תגדילו את המיליארד שקלים לארבעה מיליארד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנינה בן דוד, בבקשה. << אורח >> פנינה בן דוד: << אורח >> לגבי ענף התיירות, בניגוד לענפים אחרים שעוד איכשהו חזרו והתאוששו, רק במרץ האחרון הממשלה התירה לתיירים לא מחוסנים להיכנס. התחלנו לראות קצת התאוששות רק ממרץ-אפריל. הסעיף כאן מדבר על כך שלא ייכלל עוסק שדיווח לגבי שלושת החודשים שלפני המועד על מע"מ, כשצריך לזכור שהיו אצלנו בתי מלון ועסקים אחרים בתחום התיירות שבגלל שהם עובדים עם תיירות חוץ לא פתחו, או פתחו בקיץ ובחגים ב-2021 וסגרו מיד. אותו עוסק בתחום התיירות שלא דיווח על אותם שלושה חודשים ייפגע פעמיים: בכל השנתיים שלא היה לו כלום, ועכשיו כשהוא לא יקבל את הפיצוי הזה. אני מבקשת לתקן כך שאם הוא פתח את העסק שלו במרץ או באפריל כן יתנו לו, גם אם ברבעון שלפני ינואר-פברואר לא היו לו הכנסות והוא לא דיווח או דיווח מע"מ אפס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דיברנו על זה בדיון הקודם. אמיר גוטמן, בבקשה. << אורח >> פנינה בן דוד: << אורח >> רציתי לחדד את זה. << אורח >> אמיר גוטמן: << אורח >> אני רוצה להגיד תודה על הוועדה החשובה הזאת והדיונים החשובים בעניין. כמו שאמרת, אדוני יושב ראש הוועדה, זה דיון רביעי. נראה שאנחנו קצת תקועים ושהעסקים בינתיים מדממים. יש חברי כנסת שהניחו הצעת חוק של נוהל לחיצת כפתור, שזה נוהל שיסדיר את נושא המענקים והפיצויים במידה ונחזור לאיזה שהוא אסון, מגפה או כוח עליון שיפול עלינו. אנחנו מאוד שמחים שיושב ראש ההסתדרות, מר ארנון - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אתה יודע שיושב ראש ההסתדרות הוא הבעיה של העסקים בישראל? יש אמנם עכשיו בחירות, אבל את ההסתדרות לא צריך לבחור, את ההסתדרות צריך לסגור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את זה אתה אומר כבן אדם שהקים איגוד לעצמאים - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אצלי הכל היה וולונטרי לחלוטין. את ההסתדרות צריך לסגור. שההסתדרות תבוא לדבר בשם העצמאים כשהיסודות לכל המכשולים, לכל הבעיות של כל אחד מהעצמאים במדינת ישראל זה ההסתדרות? הגיע הזמן לסגור אתכם, להעיף מהכנסת את כל הלוביסטים של יוקר המחייה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם אתה יודע שכל זכויות העובדים שלנו עד היום ניתנו בזכות - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> נעמה לזימי, את לוביסטית של יוקר המחיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לוביסטית של העובדים בשכר מינימום והעובדים שצריכים זכויות. << אורח >> אמיר גוטמן: << אורח >> נמשיך לפעול למען העצמאים כמו שפעלנו עד עכשיו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל הכבוד. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> מה עשיתם עד עכשיו? << אורח >> אמיר גוטמן: << אורח >> נשמח לתמיכה מלאה בחוק שיסדיר את הנושא הזה של מענקים ופיצויים בעתיד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ירון גינדי, בבקשה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> דיברה פה חברתי על הנושא הזה של עסקים שאנחנו מוציאים מתחולת החוק רק כי הם במשך שלושה חודשים לא דיווחו. כמו שאדוני הציע בוועדה, אם הם בכל זאת דיווחו במרץ-אפריל הם יחזרו חזרה לתחולת החוק. אני מבקש שיוציאו מתוך הסיפור הזה את צמצום ההוצאות באופן ניכר, כי החוק קובע, כמו שהוא כתוב עכשיו, שגם אם דיווחת באוקטובר, נובמבר, דצמבר אבל צמצמת את ההוצאות שלך בצורה ניכרת, אתה יוצא החוצה מתחולת החוק. מה שדובר פה, כמו שאני מבין, זה שמורידים את נושא ההוצאות. ברור לנו שכל אחד מהעסקים באוקטובר, נובמבר ודצמבר צמצם באופן ניכר. זה צריך בכלל לצאת מנוסח החוק. אני מקווה שכשאדוני יסכם יהיה ברור שהוצאות שכר הן חלק מההוצאות הקבועות. כאשר בעלי העסקים יצטרכו להוכיח לרשות המסים הוצאות קבועות יהיה ברור שכוונת המחוקק הייתה שהוצאות השכר, מכיוון שלא היה חל"ת, הן חלק מההוצאות הקבועות. זה חשוב לנו צופה פני עתיד, כי אני מניח שיהיו על זה דיונים בין רשות המסים לבין העסקים. יצטרכו לתקן את הנושא הזה של החודשים הנוספים לעסקים חדשים ב-2019, להוסיף חודשיים. יצטרכו לתקן בחקיקה את הנושא של עסקים חדשים ב-2020-2021 כך שהממוצע שלהם יתחיל ממרץ, כמו שהציע היושב ראש. תזכרו טוב שלעסק חדש שנפתח אחרי מרץ תצטרכו לתת בחקיקה מיום הפתיחה חודש קדימה. אני מקווה שנושא הדיבידנד נפתר. אני מאוד מוטרד לגבי העלייה של ה10%. הייתה עלייה ביותר מ-10% במחזורים של העסקים שנפגעו, אם זה מסעדות ואולמות אירועים, כתוצאה מהעלייה של שכר עבודה והעלייה של המזון. אני חושב שזה לא יהיה הוגן שבפעם האשונה תשימו כאן את המגבלה של ה-10%. כשתביאו נתונים ונראה כמה עסקים בחוץ נהיה הרבה יותר חכמים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם 2021 היה כל כך גבוה ו-2022 נמוך, למה עסק לא יהיה זכאי? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו מסתכלים על שנת 2021. שנת 2021 התחילה בשלושה חודשי סגר, אחרי זה גל הדלתא. אנחנו עכשיו נותנים מענק על אומיקרון. הסיכוי שלעסק שנפגע בשלושה חודשי סגר, נפגע מהדלתא ואחרי זה עלה ב-10% יהיה קשר לאומיקרון, הוא מאוד-מאוד נמוך. אם עסק צמח ב-10% למרות זה ולמרות זה, כנראה שהפגיעה שנמצא לא בינואר-פברואר לא קשורה לאומיקרון, היא קשורה לעסקים כרגיל שהצגנו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני לא מצליח להבין את ההיגיון. אתה אומר שהוא דווקא הצליח להרוויח טוב ב-2021. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון, בשנה שהייתה תקופה של סגר, פלוס הדלתא, אם הוא עדיין הצליח להרוויח טוב - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בינואר ובפברואר הוא נפל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש עסקים שבתקופה רגילה יורדים ב-35% במחזור - אולי כי הם שיפצו, אולי כי חשבונית נדחתה בשבועיים, אולי כי קרו כל מיני דברים. המטרה שלנו היא לנסות לדייק ולתת לעסקים שנפגעו מהאומיקרון ספציפית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה לא משווה את הירידה ל-2021. אם היינו אומרים שתשווה ל-2021, היית צודק, זה היה שונות טבעית, אבל אנחנו מדברים על כך שהוא התקדם מ-2019, עלה, הרוויח טוב, רק בינואר-פברואר 2022 הוא נפל בגלל האומיקרון. אתה אומר לו: בגלל שהרווחת טוב בשנה שעברה תוציא את החסכונות, אני לא מפצה אותך? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא מה שאני אומר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מנסה להבין את ההיגיון בלהעניש מישהו שהרוויח טוב בשנה שעברה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו לא מענישים על זה שמישהו הרוויח, אנחנו שמחים שעסקים מרוויחים. ההיגיון אומר שאם הוא הרוויח בשנת 2021 כשלקורונה היה אלמנט משמעותי, הסיכוי שהוא נפגע ב-2022 כתוצאה מהאומיקרון, לא פגיעה כתוצאה מעסקים כרגיל, היא מאוד-מאוד נמוכה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה יכול להוכיח את זה בהוכחה הגיונית סדורה? << אורח >> הראל שליסל: << אורח >> לעסקים יש כל מיני תקופות. הנה עכשיו יש משבר בהובלה הימית. יש הרבה אירועים כלכליים שמשפיעים על עסקים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בחרנו את ינואר-פברואר 2019, זה העוגן שלנו. אי אפשר להגיד לו שזה העוגן אבל בוא נמשוך לכל הכיוונים עם עוד אילוצים. אם החלטנו שזה כלל האצבע, אז זה כלל האצבע, עזבו את 2021. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אמרנו בדיון הקודם שאנחנו מתמודדים פה עם טרייד אוף שהוא די גדול. << אורח >> הראל שליסל: << אורח >> בפעילות עסקית של כל עסק יכולות להיות עליות ומורדות, יכולים להיות כל מיני שינויים אקסוגניים שהעסק צריך להתמודד איתם - גל פיגועים, ירידה בביקושים. יש מיליון דברים שעסק מושפע מהם. המדינה לא מפצה על כל אירוע כזה, בטח אם הוא לא בהיקף גדול. למה בקורונה המדינה פיצתה? כי הקורונה היה אירוע בסדר גודל מטורף. בכל העולם גם פיצוי באירוע של הקורונה. אם העסק ב-2021 עלה ב-10%, שזה יותר מהצמיחה והאינפלציה, סימן - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כולל מענקים. << אורח >> הראל שליסל: << אורח >> בסדר, אבל הוא עלה ב-10%, יותר מכל הצמיחה במשק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה אכפת לי שהוא הרוויח? הוא עבד טוב, היה קיץ טוב. << אורח >> הראל שליסל: << אורח >> מה הטענה שלנו? הטענה שלנו היא שהמדינה צריכה לסייע לעסקים במקרה קיצוני, וזה בדיוק היה מקרה הקורונה. כשעסק חטף בקורונה, וחטף בצורה חזקה, באה המדינה ואמרה שהיא מפצה. אם עסק הוכיח שב-2021 מול 2019 הוא גדל יותר מהצמיחה ויותר מהאינפלציה, סימן שהוא לא נכנס למשבצת הקיצונית של הקורונה, לתוך המשבצת הזאת שהמדינה באה ואמרה: פה, בשונה מכל המקרים שחווים עסקים, אני מסייעת. אותו עסק עלה ב-10%, הוא גדל יותר מהמשק, הוא משך את הצמיחה למעלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם בינואר-פברואר 2022 לעומת 2019 הוא ירד ב-35%, זה אומר שלעומת שנה קודמת הוא ירד ב-45%. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> ההשוואה של תקופת הבסיס היא גם מול 2019, היא לא בתוספת של ה-10%. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם ירדתי בינואר-פברואר ב-35% לעומת 2019 אבל ב-2021 עליתי לעומת 2019 ב-10%, כמה ירדתי ב-2022 לעומת 2021? 45%. זה אומר שהמכה שלי הרבה יותר קשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> מאוד תלוי על איזה עסק מדובר. אם מדובר בעסק מבוסס לקוחות, אז ההיקף של האנשים שחלו היה גדול יותר באומיקרון. אנשים לא הגיעו לבתי ספר, למכללות, לקורסים, לקייטנות בגלל גל תחלואה. העסק עצמו היה בסדר, הוא המשיך לעבוד, אבל קהל הלקוחות שלו ירד משמעותית. אפשר גם להסתכל על סוג של עסק. << אורח >> הראל שליסל: << אורח >> אפילו ענף התיירות, שזה ענף שנפגע בצורה יותר משמעותית וקיבל מתווה סיוע ייחודי, נפגע בגל האומיקרון הרבה פחות מהגלים הקודמים. רואים בנתוני התעסוקה, בנתונים של המסים, בנתונים של כרטיסי האשראי שהגל של האומיקרון היה הרבה פחות משמעותי מגלים קודמים. יש הרבה אמת בדברייך שגל האומיקרון היה מעט שונה באופי שלו, אבל לפי כל פרמטר כלכלי הוא היה הרבה פחות משמעותי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> אני יכולה לספר לך שגל אומיקרון כזה היה גומר לי את העסק. << אורח >> הראל שליסל: << אורח >> הוא יקבל פיצוי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> כרגע אתה אומר שלא. << אורח >> הראל שליסל: << אורח >> אני טוען שמי שנפגע באומיקרון נפגע גם בגלי הקורונה ולכן יקבל פיצוי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> נניח שבמהלך הסגרים מכרתי קורסים בזום - אולי גם הצלחתי להרוויח - וכשהגיע גל האומיקרון פתחתי חזרה והתלמידים שלי לא הגיעו כי הם היו חולים. אני לא נפגעתי באופן ישיר בסגרים, אני נפגעתי עכשיו - זה דבר שלא בא לידי ביטוי אצלך. זו דוגמה לעסק אחד, אבל אני בטוחה שאם אני אעצור רגע ואחשוב אני אגיע לעוד כמה עסקים שנפגעו בצורה כזאת. אמנם גל האומיקרון לא היה גל של סגר אבל הוא היה גל משפיע. << אורח >> הראל שליסל: << אורח >> מה שאת אומרת לא פוגש את הנתונים. הנתונים מראים משהו אחר לגמרי. הם מראים שהגל הזה היה שונה מהגלים האחרים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> הוא בוודאי היה שונה. << אורח >> הראל שליסל: << אורח >> גם ברמת פילוח של עסקים, גם כשאת הולכת ובודקת סגמנטים שונים זה פשוט לא האירוע, זה אירוע אחר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> אין לך פילוח של עסקים. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> חשוב לי להראות את העולם שלנו כי אתה יושב במשרד עם תיאוריות ועם מספרים. העולם של העצמאים הוא קצת שונה. כשאתה אומר שאתה לא רואה ירידה משמעותית - - << אורח >> הראל שליסל: << אורח >> אמרתי שיש פחות ירידה. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> זה נכון מספרית, אבל בפועל הפרודוקטים שלי עלו, כוח האדם עלה. עלות כוח האדם עלתה בצורה מטורפת. פישר הכי קטן לא עובד היום בפחות מ-50 שקל לשעה. המוצרים שאני רוכשת עלו כמעט ב-30%. זה נכון שקיבלתי מענקים, אבל את המענקים קיבלתי כי הייתי צריכה לקבל. המענק לא הביא אותנו לרווח. << אורח >> הראל שליסל: << אורח >> תקבלי גם עכשיו. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> אתה לא יכול לנטרל עסקים שעלו ב-10% במחזור. אנחנו בעולם המסעדות התמודדנו עם בידודים והיינו צריכים לשלם לעובדים שלנו - איפה זה בא לידי ביטוי? כל עובד שני היה בבידוד ואנחנו היינו אלה שהיינו אמורים לשלם את זה. << אורח >> הראל שליסל: << אורח >> תקבלו מענקים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> חסם מיותר שאנחנו נתנגד לו בכל האמצעים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בינואר-פברואר 2021 היה סגר מלא, כשבמהלך 2021 הסגר לאט לאט התרכך. אם גם המחזורים שלך וגם המענקים שלך הם יותר טובים משנת 2019, הסיכוי שתיפגע בקשר הסיבתי - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה זה "סיכוי"? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> באומיקרון לא היו סגרים, העסקים עבדו. אם הצלחת לעבור את 2021 עם המענקים ועם הסגרים האמיתיים בצורה טובה, הסיכוי שאירוע שאין בו סגרים יגרום לך לפגיעה הוא הרבה יותר קלוש. לעסקים כאלה אנחנו לא צריכים לתת את המענק. הוסבר פה של-35% מהעסקים בתקופות רנדומאליות בשנה, ללא קשר לקורונה, יש פגיעה במחזורים של מעל 25%. לעסקים כאלה לא מגיע שניתן פיצוי. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> גם אם עלה לי המחזור ב-10%, זה עדיין לא אומר שעלה לי הרווח. עסק שיש לו מחזור של שני מיליון בחודשיים וירד ביותר מ-80% מגיע 400,000 שקל. אם, נניח, הרווחתי 100,000, מה אתם באים ואומרים לי? בגלל שהרווחת 100,000 תפסיד מענק של 400,000. איך זה מסתדר לכם במתמטיקה? מה, יושבים פה אנשים שלא יודעים לעשות מתמטיקה? אם זה מה שבא לכם לעשות למגזר העסקי, תודה רבה לכם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם עלית ב-2021, נפגעת הרבה יותר קשה בינואר-פברואר. אם נפגעת ב-45% ביחס ל-2021, צריך לפצות אותך עוד יותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נפגעת בכל מקרה ב-35%. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ההשוואה של 10% היא בין 2019 ל-2021, לא קשור ל-2022. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל זה שעלה ב-10% ב-2021 ביחס לשנה שעברה - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא בשנה שעברה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ברור שהבדיקה היא מול 2019, אבל באופן תיאורטי, פילוסופי אם תרצה, ביחס לשנה קודמת הוא נפגע 45%. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו כאן לא מדברים על רווח. המטרה העיקרית של המענק היא לשלם את ההוצאות הקבועות. אם המחזורים שלו עלו ב-10% הוא יצליח לשלם את ההוצאות הקבועות שלו. יכול להיות שתהיה לו פגיעה קטנה ברווח ועדיין יוכל להמשיך לשלם את ההוצאות הקבועות שלו. את המטרה העיקרית של המענק הוא יצליח לכסות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אתה מוציא אותו מהמענק. מה קשור 2021-2022? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם לוקחים את 2018 מול 2019, בלי שום קשר לשום אירוע, למעל 26% מהעסקים במדינת ישראל יש ירידה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אתה אומר שאתה מעניש את אותו אחד שעבד קשה, הוסיף עוד קו אצלו, עלה במחזורים ב2020-2021, שילם יותר מסים. אנחנו רוצים לשלם למי שנפגע ב-2022. אמיר, אתה משלם למי שנפגע באומיקרון. אתה כועס עליו כי הוא הרוויח יותר כסף ב-2021? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו לא כועסים, אנחנו מנסים לחפש את העסקים עם הקשר הסיבתי לאומיקרון. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> זו עוד דרך לעכב את הכסף. אנחנו נעביר פה חקיקה, אלכס, ואז אנשים מעל 300,000 שקל יקבלו את הכסף רק ביוני הבא. אל תוסיפו עוד ועוד דברים שבסוף יגרמו לאנשים לא להגיש את עצמם, לא לקבל את הכסף בקלות. אם קיבלה הממשלה החלטה לפצות אנשים שנפגעו כתוצאה מהאומיקרון ב-2022, אל תעניש אותם בגלל שהם עלו ב-2021. אם אתה טמבוריה שמכרת עד עכשיו צבעים אבל בשנה שעברה הוספת קו של מברשות, אתה לא רואה את הקו, זה לא עסק נפרד. העסקים זה דבר שגדל. האירועים במרפסת שהיו ב-2021 לא היו ב-2020, לא היו ב-2019. לא תיתן להם מענק? אם הייתה ירידה של 45% בינואר 2022 ושל 30% בחודש פברואר, לא תיתן מענק כי זה עלה ב-2021? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> האירוע הוא שהייתה עליית מחזורים ב-2021 וניתנו מענקים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> המענקים היו דו-חודשיים, לא שנתיים. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> לא מענישים אף אחד על זה שהוא הרוויח ב-2021. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה מה שאתם עושים. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> הוא הרוויח ב-2021 וקיבל מענקים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לשון החוק היא לא רווח. אם לשון החוק הייתה רווח, הוויכוח היה אחר. לשון החוק היא הגדלת מחזורים. << אורח >> הראל שליסל: << אורח >> אתה באמת רוצה שילכו לרווח? זה הרבה יותר מסבך. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אם ילכו לרווח, מאזני 2012 יוגשו בסוף 2023 והמענקים יינתנו ב-2024. זה לא במשחק בכלל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש פה טרייד אוף מאוד גדול בין הבירוקרטיה לבין הרצון לסייע לעסקים. כמו שאמרתי בזמנו, בעולם אידיאלי היינו מוציאים עסק-עסק, בודקים אם הוא נפגע בגלל האומיקרון, לא בגלל סיבות אחרות. אני מזכיר שהיחס הוא גדול ביחס למענקים הקודמים - אנחנו ב-22% עסקים כרגיל, לעומת 27% פגיעה, מה שאומר שיש חמישה אחוז דלתא ו-22% עסקים כרגיל. כדי להצליח לתת לכל החמישה אחוז האלה אנחנו נותנים לכל ה-27%, הלכנו על מענק הרבה יותר נדיב ופחות ממוקד. ניסינו למצוא כללים שידייקו יותר את החמישה אחוז מהעסקים כרגיל. הסיכוי ששנת 2021, שהייתה שנת קורונה משמעותית, העסק עלה ב-10% הוא מאוד מאוד נמוך, לכן יש הרבה יותר סיכוי שהעסקים האלה בקבוצה של ה-22%, לא בקבוצה של החמישה אחוז. למי שאנחנו באמת רוצים לתת זה לקבוצה של החמישה אחוז, להם אנחנו יודעים להגיד שזה בגלל האומיקרון. אם ניקח את מרץ-אפריל 2020 הפערים האלה אדירים, הם רחוקים מחמישה אחוז, הם בעשרות אחוזים. אנחנו לא באותו מגרש עכשיו. אנחנו חושבים שנכון למקד ולמצוא את הכללים המדויקים כדי לתת לאותם חמישה אחוזים. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> מי שנפגע בין 40 ל-60 אחוזים קיבל שישה אחוז מהמחזור, מה שאומר שבחודשים האחרים היו לו עסקאות הרבה יותר גבוהות. החיבור של הכל ביחד מנסה להוציא כמה שיותר את העסקים שלא מגיע להם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה לסכם את מה שהיה עד עכשיו. אני רוצה לראות את הדברים שסיכמנו עליהם בנוסח של החקיקה. דבר ראשון, כל מה שקשור לעסקים חדשים, כאשר את העסקים החדשים אני מחלק לשתי קבוצות שונות. לעסקים שנפתחו בשנת 2019 אנחנו מבקשים להוסיף חודשיים לצורך חישוב מחזור הבסיס, את ינואר ובפברואר 2020, ולעסקים שנפתחו ב-2020 אנחנו מבקשים להוריד חודשיים, את ינואר-פברואר 2021, אז היה סגר. אני חושב שבכל מה שקשור לתקופת הבסיס השתכנענו שהתקופה צריכה להישאר 2019, כי גם הממוצע - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה "השתכנענו"? קבענו ללכת על האופציות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא חושב שאופציה זה דבר ריאלי, אני חושב שזה רק יסבך מאוד את העסקים. מה שלפחות אני שקלתי לעשות זה ללכת על ממוצע או על 2019. על פניו נראה ש-2019 מיטיב עם העסקים, לכן אני מבקש להשאיר אותם ככה בחקיקה. בכל מה שקשור לדיבידנד, ודיברנו על זה בדיון הקודם, יתרת עודפים מצטברת נכון ל-31 בדצמבר 2019 אינה רלוונטית. כל מי שחילק עודפים בגין התקופה הזאת לא צריך להיפגע מהמענק. בכל מה שקשור לעסקים עם מחזור אפס – במקום שלושה חודשים אני מבקש לכתוב ארבעה חודשים. גם אם הבן אדם דיווח על ארבעה חודשים אפס מחזור אבל דיווח על מחזור בחודשים מרץ-אפריל 2022 הוא יהיה זכאי למענק. בכל מה שקשור לצמצום ההוצאה - אני מבקש מכם לחשוב על מה שהיה פה בוועדה. ההערה של ירון בנוגע להוצאות השכר בנוסחת ההוצאות הקבועות - חשוב מאוד שזה יופיע שם. לגבי עליית המחזור אני מבין את הרציונל שהציגה הממשלה, אבל אני מבין גם את מה שנאמר על ידי חברי הכנסת ועל ידי הנציגים, לכן אני מבקש שתחשבו להכניס התניה נוספת לתוך התנאי הזה, אולי לגבי המחזורים של מרץ-אפריל 2022. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה זה רלוונטי? תוריד את הסיפור הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש עוד שני נושאים על הפרק: מידת הפגיעה וגודל המענק לעסקים קטנים. אלו הסוגיות שעומדות כרגע על הפרק. אני מבקש כדי שנוכל להתקדם מהר להכין לקראת מחר את הנוסח על פי הנקודות שדיברנו. לקראת מחר נגיע, אני מקווה, להסכמות ולסיכומים אחרים ונוכל להשלים את העבודה על החוק. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>