פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 7 ועדת הכספים 23/05/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 277 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ב באייר התשפ"ב (23 במאי 2022), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> הצעת אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אופיר כץ נעמה לזימי ג'ידא רינאוי-זועבי חברי הכנסת: יואב קיש מוזמנים: גל לנדו – הממונה על ערבויות המדינה, משרד האוצר עידן ברמן – רפרנט ערבויות מדינה, משרד האוצר מורן אשל – רפרנטית ערבויות מדינה, משרד האוצר ליאור שחר – כלכלן היחידה לייעוץ עסקי וחדשנות, התאחדות התעשיינים בישראל יוסי עדס – מנהל תחום מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל אמיר גוטמן – מנכל"ל הפורום - פורום העצמאים מבית ההסתדרות ייעוץ משפטי: שלומית ארליך לינור כרם מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> הצעת אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף השני על סדר היום: אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אנחנו מבקשים מוועדת הכספים לאשר מסגרת ערבות מדינה בסך 540 מיליון שקל עבור הקמת קרן הלוואות חדשה לעסקים קטנים ובינוניים, קרן בערבות מדינה. אגף החשב הכללי מפעיל במשך שנים קרן הלוואות בערבות מדינה, כבר למעלה משני עשורים, והקרן האחרונה שהוקמה, חוץ מאירוע הקורונה שהוא אירוע נפרד, הייתה ב-2016 – קרן שמאפשרת לעסקים קטנים ובינוניים לקחת הלוואות להשקעה, להקמת עסקים, להון חוזר, לתזרים מזומנים, למגוון רחב של מטרות. היא מסתיימת בחודש אוגוסט הקרוב, ואנחנו רוצים להקים קרן חדשה. השינוי המשמעותי שיהיה בקרן החדשה לעומת הקרן הקיימת שהוקמה ב-2016, זה שהקרן הקיימת פתוחה עם ארבעה בנקים, עם שותפות בין בנק לגוף מוסדי - בנק לאומי ומנורה, בנק מזרחי ואלטשולר שחם והפינקס, מרכנתיל ועמיתים, הבינלאומי ומיטב דש. כל עסק יוכל לבחור לגשת לאחד מארבעתם. בקרן החדשה אנחנו פותחים לכלל נותני האשראי, לכלל הבנקים, חברות כרטיסי אשראי, נותני אשראי חוץ בנקאי, מפעילי מערכת תיווך באשראי, חברות P2P, להציע את המוצר הזה של הלוואות בערבות מדינה. אנחנו הופכים את התפיסה מתפיסה מכרזית של כמה גופים, למעין מוצר מדף שכל השחקנים במערכת יוכלו להציע אשראי. זה יגדיל את התחרות בצורה משמעותית, זה יאפשר נגישות גבוהה יותר של עסקים למוצר הזה של הלוואות בערבות מדינה, ישפר את התנאים, יגדיל את התחרות. זה השינוי המשמעותי, אבל יש עוד שינויים במסלולים, התאמה של המסלולים למציאות שאנחנו היום נמצאים בה. כשאנחנו מסתכלים היום על שוק האשראי אנחנו רואים שהעסקים רוויים באשראי של הון חוזר, הם צריכים כספים לפיתוח, להשקעה, להקמת עסקים. זה מה שהיום חסר, והקרן החדשה זה בדיוק הפוקוס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה יקרה עם הקרן הישנה? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> הקרן הישנה מפסיקה לפעול ומחליפה אותה הקרן הזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי? ברגע שאנחנו מאשרים? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> ברגע שאתם מאשרים אנחנו יוצאים בתהליך של פנייה לכל המערכת, מזמינים את כולם לפנות אלינו ולהציע את עצמם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסכום שאתם מבקשים יוקצה כולו לקרן החדשה? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> בדיוק, כולו מוקצה לקרן החדשה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה הסכום? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> הסכום הוא 540 מיליון שקל. כמובן שהסכום ממונף. היקף האשראי שיינתן עם ה-540 מיליון שקל הוא כשישה מיליארד שקל בשלב הזה. כמובן שלפי הביקושים והצורך נגיע אליכם פעמים נוספות להגדלה כשנמצה את הסכום. הסכום אמור להספיק לכשנתיים-שלוש לפי התחזיות שלנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה היקף ההלוואות בקרן הישנה? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> הקרן הישנה נתנה 7.8 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה אתם מצמצמים עכשיו לשישה? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> הקרן הישנה פעלה מ-2016 עד עכשיו - זה היה שמונה שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מכמה זה התחיל? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> גם אז היא התחילה משש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא התחילה מתשעה מיליארד, לא? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> היא התחילה בשש, והורחבה ל-10. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה מלכתחילה להגביל לשש? אם היום אתה נמצא בהיקף הלוואות של כמעט שמונה מיליארד שקל, למה את הקרן החדשה אתה פותח בשישה? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> תראו, זאת נקודת התחלה. אנחנו כל הזמן יכולים להגדיל. לנו שמורה הזכות, באישור הוועדה, להגדיל את המסגרות. זה סכום שאמור להספיק לכמה שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה בשנה? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> בערך שני מיליארד שקל בשנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת, זה אמור להספיק לשלוש שנים. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> נכון. אנחנו לא רוצים מראש להתחיל עם משהו גדול מידי, כי אם נרצה לעשות שינויים, התאמות, להגדיל יותר את הנתונים - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה אחוז הבקשות שנדחות? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אחוז האישורים עומד על קצת פחות מ-60%. בקרן הזאת אנחנו עושים בקרה ראשונית, עושים את החיתום עלינו. בקרן הזאת המדינה עושה את החיתום הראשוני של עסקים, לא הבנקים. חיתום נעשה על ידי גורם בלתי תלוי. לא מעניין אותו אם העסק הוא קטן, גדול, בינוני, צפון, דרום, הוא מקבל פיקס פרייס. אנחנו מייתרים את העבודה הזאת לבנקים. אחד החסמים המרכזיים של הבנקים במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים זו העובדה שהחיתום לא משתלם להם, הם לא רואים בזה הרבה ריביות או איזה רווח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הסיבות העיקריות לסירובים? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> הרבה פעמים לעסק אין יכולת החזר, אין איזו תכנית עסקית שמתאימה כרגע לפעילות שלו. כשמדובר על הקמת עסקים והשקעה, תכנית עסקית היא מרכיב מאוד-מאוד חשוב, להבדיל מהון חוזר שאפשר לנתח מאוד טוב מה צריך המזומן של העסק. הרבה עסקים נדחים ואחר כך חוזרים עם איזו שהיא תכנית מעודכנת. יש גם את מערך הליווי של משרד הכלכלה שעוזר להם הרבה פעמים בהגשות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם יכולים לספר קצת על הליך הגשת הבקשה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למי מגישים את הבקשה הזאת – לקרן או לבנק? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם העסק עצמו חייב לגייס מישהו שיעשה את זה בשמו? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> בקרן החדשה ההגשה נעשית באמצעות מערכת מרכזית של משרד האוצר. המערכת הזאת הופעלה כבר בקרן הקורונה. ההגשה היא באמצעות מערכת מרכזית שלנו בטופס אלקטרוני שבנינו. מדובר על טופס לא פשוט שאנחנו כל הזמן עובדים להקל אותו, להנגיש אותו כמה שיותר לאוכלוסייה. יש עסקים שמגישים לבד, נכנסים, ממלאים, ויש עסקים שנעזרים ביועצים, במערך המעוף של משרד הכלכלה שהוא מערך מסובסד או ביועצים מהשוק החופשי. אירוע יועצים לזה הוא אירוע בעייתי, כי אנחנו נתקלים בהמון יועצים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא במקרה שואל. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אנחנו מנסים להילחם בזה. כבר חטפנו בג"צים למיניהם שאומרים שיש הגבלת חופש עיסוק. אנחנו מנסים לחשוב על פתרונות מבחינת תעריפים ואיכות שירות שאותם יועצים נותנים. זה אירוע מאוד לא פשוט. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש אופציה לפשט את הטופס. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> המטרה שלנו היא שרוב העסקים יוכלו להגיש לבד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איזה חלופות יש להם? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> עקרונית אפשר להגיש לבד. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> יש את מערך המעוף של משרד הכלכלה, מערך מסובסד של יועצים כלכליים בכל רחבי הארץ שכל עסק יכול לפנות, לשלם מחיר מסובסד ולקבל ייעוץ, בין היתר הגשה לקרן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה עובדים בייעוץ וכמה פונים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ליועצים אסור להיות קשורים לשום בנק? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אסור להם. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> כחלק מההתמודדות עם השוק של היועצים, שחלקם הם יועצים טובים ובהחלט מסייעים לעסק, הקמנו את מערך היועצים של המעוף כחלק מהשירותים שהמעוף נותן לעסקים בתחומים רבים. הרבה פעמים קל ליועצים מסוימים לבוא ולהגיד לעסק: הנה אנחנו נסדר לך פה כסף מהמדינה, הלוואה מהמדינה. הרבה פעמים יש הטעיות מפורשות, אפילו מקרים מסוימים של הונאה שהחשכ"ל הגיש תלונה במשטרה. יצרנו תהליך ספציפי לליווי שמרביתו הולך לקרן בערבות מדינה, אבל לא רק. אנחנו אומרים לכל יועץ לבחון אפשרויות. אם הקרן לערבות מדינה זה המקור הכי טוב עבור העסק, הוא מגיש אותו לקרן בערבות מדינה בתעריף מפוקח שלנו. התהליך מפוקח על ידנו, אנחנו עוקבים אחרי היועצים, כאשר במידה ויש יועצים שעושים דברים בעייתיים מול העסק אנחנו יודעים לעצור את הפעילות שלהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה יועצים יש? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> זה תהליך משתנה. בכל המעוף כולו יש כמה אלפים של יועצים, אבל זה לפי תחומים. בסוף יועץ עובד לפי התחומים שהוא מומחה בהם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אלה יועצים חיצוניים שרק אתם מפקחים עליהם? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> הסוכנות לעסקים קטנים מסבסדת עבור עסקים שעות ייעוץ. כולם הם יועצים חיצוניים בפיקוח של הסוכנות לעסקים קטנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שכבעל עסק פניתי ליועץ שעובד עם מעוף והוא יעבוד איתי באופן פרטי? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אם הוא פנה ליועץ ישירות היועץ לא חייב להגיד לו: בוא תעבוד דרך המעוף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> כי היועץ גם עובד פרטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מבין שיש פה סוג של עוולה, כי אני יכול לעבוד איתו ורק בסוף יתגלה לי שיכולתי לחסוך בייעוץ חצי מההוצאה בגלל שהוא עובד עם מעוף. אני חושב שצריכה להיות החובה על אותו אחד, אם אתה באמת רוצה לעזור לעסקים, להודיע לבעל העסק שהוא עובד עם מעוף והוא יכול לקבל את השירות הזה ממעוף. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> העסק פונה ליועץ מיוזמתו, הוא סוגר את התנאים מולו, לכן אנחנו לא צריכים להיות מעורבים שם, אנחנו לא חלק מזה. כשהוא פונה למעוף אנחנו יודעים לבוא ולהגיד לעסק: אלה רשימת היועצים שאתה יכול לעבוד איתם. הוא גם יכול ללכת למעוף ולבקש לעבוד עם יועץ מסוים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כשאתה עובד עם יועץ מסוים אתה נותן לו יתרון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו יכולים להגיע למצב שיש ניצול לרעה של עסקים על ידי יועצים שחלקם לא מקצועיים, חלקם גובים כסף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו במצב הזה. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> זה המצב שקיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברגע שהמדינה נותנת פה ערבות יש לה זכות לקבוע מי רשאי לייעץ להלוואות האלו. למה אי אפשר לבוא ולהגיד שהפנייה היא רק דרך מעוף? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> יש כאן סוגיות של הגבלה על חופש העיסוק. זה לא כזה פשוט לקבוע שרק יועצים מסוימים יכולים להגיש בקשות. גם יש המון יועצים שעושים עבודה מעולה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אף אחד לא אמר שלא. כל היועצים עושים עבודה מעולה, אבל חובת השקיפות צריכה להיות על היועץ. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אני מסכים. אני אשמח לחלוק כמה מהמחשבות שיש לנו לגבי איך לפתור את התופעה הזאת. יש לנו כמה רעיונות שאנחנו בוחנים בימים אלה ועוד לא התגבשו למשהו קונקרטי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא מבין את הטיעון של חופש העיסוק. בטח שהמדינה יכולה להגביל. כל אדם היום יכול לפתוח מכון רישוי? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> עולם של ייעוץ לעסקים הוא לא עולם של מכון רישוי. כדי להפעיל מכון רישוי המדינה קבעה בחוק שצריך רישוי, היא קבעה פרוצדורה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> להיות יועץ עסקי כל אחד יכול? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> כל אחד יכול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה זמן אתם מתמודדים עם האירוע הזה? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אנחנו מתמודדים עם זה הרבה זמן. אנחנו פועלים כשאנחנו מזהים יועצים שאנחנו מקבלים עליהם תלונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ממתי יש את היועצים האלה? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אנחנו חוסמים יועצים שאנחנו מקבלים עליהם תלונות מלפעול בקרן, כשיש לא מעט כאלה. התלוננו כמה פעמים במשטרה על דברים שחשבנו שהם בגדר הפלילי. היו גם שהורשעו בנושא הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה שלא תשנו את הדיפולט כך שרק למי שעובר איזו שהיא מסננת תהיה גישה? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> זה משהו שחשבנו עליו. העברנו את כל היועצים אקרדיטציה, משהו שהיום אין לנו יכולת לעשות לעשרות אלפי יועצים בארץ. אנחנו בוחנים כל מיני פתרונות בנושא של היועצים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נקבע על זה דיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא יכול לקבל את הכסף לכל מטרה בעסק? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> ההלוואה ניתנת למטרות הון חוזר, השקעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לכם פיקוח על כך שהבנק שנותן לא לוקח את זה עבור כיסוי ההלוואה? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אנחנו בודקים שהבנק לא מקטין את מסגרות האשראי לפני העמדת ההלוואה. הבנקים מאוד לא אוהבים את הפיקוח הזה, אבל אנחנו מתעקשים עליו באופן שוטף. אנחנו גם בודקים שהכסף שאנחנו נותנים הולך למטרה שהוא ביקש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה בנוגע לעסקים החדשים? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> יש מסלול מיוחד לעסקים בהקמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בתוך הקרן הזאת? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> בתוך הקרן, עם ערבות גבוהה. אגב, מסלול הקמה הוא אחד המסלולים האטרקטיביים ביותר שלנו, כל הבנקים משתמשים בו, המון עסקים נעזרים בו. מסלול עסקים בהקמה נותן לעסק הלוואות להשקעה של העסק, לשיפוץ ראשוני, לריהוט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שבנק אומר לך: אני לא נותן לתחום הזה? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> לא. זה התחום הכי אטרקטיבי מבחינתם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא יודע מה עכשיו, אבל ב-2018 הועלו הטענות על כך שבנקים לא נותנים לתחום כזה או אחר. יכול להיות שגם בתחום של פתיחת עסק הם לא נותנים כי הם מפחדים. ראינו בקורונה עם הקרן לערבויות לאולמות ולמסעדות שלא נתנו. אי אפשר להגיד לנו שזה לא קיים. זה קיים, כי הגיעו אלינו פניות בקורונה. אני מכיר פניות מלפני הקורונה, כשהיה ב-2018 דיון בוועדת כספים. בסופו של דבר הם יוציאו את הכספים על היועץ בלי לקבל את מה שמגיע להם. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> כמובן שתמיד יש עסק נקודתי שלא מקבל. בקרן הרגילה אנחנו לא רואים שבאופן גורף לא מקבלים בהקמת עסקים, או שיש בנק שאומר: אני לא נותן לעסקים בהקמה. להבדיל מאירוע הקורונה שדובר על אולמות ומסעדות, פה אנחנו כמדינה עושים את החיתום, אנחנו אלה שאומרים אם העסק עובר הלאה או לא עובר הלאה. לבנק הוא מגיע רק בשלב הבא. לא יכול להיות מצב שעסק נדחה ולמדינה אין פיקוח על זה. אנחנו יושבים יום יום על ה-DATA במערכות שלנו, אנחנו רואים מי קיבל, מה קיבל, מה סיבות הדחייה. אנחנו יודעים לזהות את הסיבות, להבין אם זו סיבה הגיונית. עסק נדחה יכול לערער, לפנות, יש ועדה שדנה בזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שהוא נדחה בבנק אחד ובבנק אחר הוא מתקבל? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> בוודאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא נדחה בבנק אחד, כי אותו בנק לא מתעסק עם אותה קטגוריה. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> זה תמיד יקרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע שהתופעה הזאת קיימת. כשאנחנו נדע כמה עסקים הגישו, כמה עסקים סורבו, על מה הם הגישו, על מה הם סורבו, וכמה עברו לבנק אחר וקיבלו את מה שבנק א' סירב להם, נדע שאתם שולטים בנתונים לגבי מסרבים ומאשרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, יש פה כמה סוגיות שאנחנו צריכים לפתור, לכן נעשה על זה דיון נפרד, מסודר. נבקש שיביאו את הנתונים לגבי היקף הסירובים, מה הסיבות לסירובים, מה הדרכים לפתור את הסוגיה של ניצול לרעה של יועצים. המטרה של הקרן החדשה היא לפתוח את העולם הזה לתחרות, להכניס שחקנים חדשים, נכון? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> בקרן החדשה התמקדנו בשלושה צירים מרכזיים. אחד, ציר התחרות, לפתוח את זה לעוד המון שחקנים, להנגיש את זה לנותני אשראי חוץ בנקאיים שיגדילו את התחרות בשוק, יתנו עוד הצעות. התמקדנו בלהתאים את ההלוואות עצמן ואת המסלולים למציאות של הפוסט קורונה מבחינת מסלולי השקעה יותר אטרקטיביים, הלוואות להשקעה לטווח ארוך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה לגבי הריבית? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אנחנו לא מגבילים את הריבית. בקרן הקורונה הריבית הוגבלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה פירוש זה שאתם לא מגבילים? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אנחנו לא קובעים מקסימום ריבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> בקרן הקורונה הוגבל שיעור הריבית, מה שהביא למצב שעסקים מסוימים הודרו, מה שהביא למצב שאמרו להם: אנחנו בריבית הזאת לא נותנים להם, אין להם מה להתקרב. אנחנו מפעילים במסגרת הקרנות שלנו מודל שמתמרץ את הבנקים להוריד את הריבית. כשהבנק מאשר את ההלוואה, בוועדה שדנה ומאשרת יושב נציג שלנו, נציג שהמדינה מינתה שצריך לחתום על ההלוואה ולאשר את שיעור הריבית. אם שיעור הריבית נראה לו גבוה הוא לא מאשר את ההלוואה, הוא דורש להוריד אותו. אנחנו נותנים לבנקים כל מיני תמריצים להוריד. הריבית הממוצעת בקרן אצלנו היא במרווח של 2.65% מעל ריבית הפריים לעסקים קטנים. זו ריבית נמוכה, ריבית אטרקטיבית ביחס לאלטרנטיבות שיש לעסקים קטנים. עסקים קטנים פחות רגישים לשיעור הריבית, הם יותר רגישים לזה שיאושר להם סכום ההלוואה שהם רוצים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מתכון לנפילה. אם הוא רגיש לסכום שהוא יקבל ואתה נותן לו את זה בריבית גבוהה, יכולת ההחזר שלו פחותה. אחר כך נמצא את עצמנו במצב של הוצאה לפועל, במצב של חדלות פירעון, במקום שאנחנו לא רוצים להגיע אליו. זה שאני כבעל עסק צריך את הכסף לא אומר שצריך לקרוע אותי בריבית. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> לחלוטין. בגלל זה אנחנו מפעילים מודלים שנועדו להוריד את הריבית. ברגע שמגבילים את שיעור הריבית זה מדיר עסקים מסוימים מלקבל הלוואות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה זה מדיר עסקים מסוימים? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> הכסף ניתן בחלקו הגדול על ידי הבנקים. אי אפשר להכריח את הבנקים להעמיד הלוואה. בקרן הקורונה זה היה פריים פלוס 1.5%, והבנקים אמרו: בריבית כזאת אנחנו לא נותנים לעסק על אף ערבות המדינה וההגנה שהמדינה נתנה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ראינו אחוזים גבוהים של מיצוי בתקופת הקורונה. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> עדיין היו עסקים שבגלל זה נדחו. כשמכניסים נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות P2P, עלות הגיוס שלהם יקרה יותר מבנקים. בנקים יודעים לגייס את הכסף בכלום - הפיקדונות שלנו אצלם, ההון שלנו אצלם. נותני אשראי חוץ בנקאיים מגייסים בריבית גבוהה יותר, לכן לא יכולים להציע ריבית נמוכה. בקרן הקורונה פנו אלינו נותני אשראי חוץ בנקאיים ואמרו: אנחנו לא יודעים להציע בפריים פלוס 1.5% כי אנחנו מגייסים ביותר, לכן אנחנו בחוץ, אנחנו לא יכולים להציע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ועכשיו? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> עכשיו זה יהיה פתוח, לא תהיה מגבלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה בנקים יהיו עכשיו בפנים? כולם? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אנחנו מעריכים שכל הבנקים הגדולים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפעם שעברה פועלים לא היו. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אנחנו מעריכים שחברות ה-P2P יהיו, כרטיסי אשראי יהיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך זה נותן מענה לזה שאמרת שגיוס הכספים של חברות האשראי יקר יותר? זה לא נותן מענה, כי גם עכשיו אין להם את הכסף שיש לבנקים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההיגיון הוא שהבנקים לא נותנים הלוואות לכולם. בעולם שהבנקים לא בפנים אותו עסק נשאר ללא אשראי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואז הוא ילך לחוץ בנקאי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם הגוף החוץ בנקאי עושה חיתום, רואה את יכולת ההחזר של העסק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגלל שהחוץ בנקאי חייב לתת לו בריבית יותר גבוהה יהיו לו אחר כך בעיות ביכולת ההחזר שלו. צריך למצוא איזה שהוא מאזן לאותם עסקים. גם אני לא רוצה שהעסק לא יחזיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם גוף האשראי החוץ בנקאי לא רוצה שהעסק לא יחזיר. בסוף אתה לוקח בחשבון גם את הפעילות של העסק, אתה רואה מה התשואה שלו, יש תכנית עסקית. זו לא הלוואה פרטית לבן אדם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה יכולה להיות הורדת הריבית? באיזה מצב? עכשיו אנחנו עומדים על כ-10% ערבות מדינה. ברגע שאתה מגדיל את ערבות המדינה הבנקים יכולים לתת יותר. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> הפעלנו בקרן 2016 שהוקמה מודל שבו נתנו לבנקים תמריצים כספיים כדי להוריד את הריבית, מה שהביא להורדה מדורגת של הריבית. כל שנה הורדנו עוד ועוד. זה התחיל בשנת 2018 ב-2.9% מעל הפריים, ירד ל-2.8, ירד ל-2.7, ירד ל-2.65. אנחנו כל הזמן הורדנו עוד ועוד את הריבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה קרה לנו מ-2018 עד היום? הייתה קורונה, היו ערבויות אחרות, היית חייב להיכנס לאיזו שהיא תחרות ולהוריד את הריבית. הורדת בגלל מצב נתון. זה לא משהו מכוון מטרה, זה פשוט קרה לך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, זה דיון מעניין אך תיאורטי. מתי להערכתם הקרן החדשה להלוואות תתחיל לפעול? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אנחנו מעריכים שתוך חודשיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עם השחקנים החדשים בפנים? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נקיים דיון בחודש הקרוב לגבי הסוגיות שדיברנו עליהן מקודם, לגבי כל מה שקשור ליועצים העסקיים, וברגע שהשחקנים החוץ בנקאיים ייכנסו לשוק אנחנו בוועדה נעשה איזה שהוא דיון פיקוח על מנת לראות מה מצב הריביות בפועל בגופים הבנקאיים ובגופים החוץ בנקאיים. אם נראה שיש השתוללות ריביות, נוכל להגדיל - - << אורח >> גל לנדו: << אורח >> ברגע שיינתן אישור הוועדה נפרסם לכל נותני האשראי את המסמך המלא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התוקף של האישור שנותנת לכם הוועדה הוא לשנתיים, אלא אם כן אתם רוצים תקופה קצרה יותר. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> תקופה רגילה, התקופה לפי החוק. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 12:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מעלה להצבעה את הצעת אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>