פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 19 ועדת הכספים 23/05/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 277 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ב באייר התשפ"ב (23 במאי 2022), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אימאן ח'טיב יאסין אופיר כץ נעמה לזימי יעל רון בן משה ג'ידא רינאוי-זועבי מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: שלמה קרעי מופיד מרעי בצלאל סמוטריץ' מוזמנים: יפתח עשהאל – רפרנט תקציבים, משרד האוצר יגאל גוטשל – אגף תקציבים, משרד האוצר אסף וקסלר – אגף תקציבים, משרד האוצר ליאור כלפה – מנהל אגף בכיר פיתוח כלכלי-חברי בחברה הבדואית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים יוסי שבת – מנהל אגף בכיר מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון אמין אבו חייה – מנהל אגף מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון משה הומינר – ראש אגף תקציבים, המשרד לשוויון חברתי אורית לנדסברג – מנהלת אגף בכיר בוועדות מקומיות, מינהל התכנון ייעוץ משפטי: תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו עוברים לפניות תקציביות. 59-60 – משרד השיכון. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הפנייה כוללת 294 מיליון ₪ 940 אלפי שקלים חדשים בהרשאה להתחייב ו-88 מיליון 100 אלף ₪ בהוצאה. התכניות שכלולות בפנייה: 700202 – 100 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב; 700203 – 25 מיליון 100 אלף ₪ בהוצאה ו-80 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב; 700214 – 77 מיליון ₪ 65 אלף בהרשאה להתחייב; 700304 – 63 אלפי ₪ בהוצאה וסך של 589 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב; 700501 – 159 מיליון 120 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה הנושא הזה של בנייה חדשה? איפה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאיפה הכסף? לקחת כסף מרשויות פיקוח. מה ירד משם? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יש לנו פה את תקציבי האוצר ואת תקציבי ההרשאה להתחייב. ההוצאה מיועדת להחלטות 716,717 ו-550, החלטות לפיתוח הישובים הדרוזיים ולפיתוח יישובי המגזר הערבי. כל ה-88 מגיעים מסעיף 54, מתקנות שהיו מיועדות לתקציבים האלה. כשבנו את התקציב, לקחו בחשבון שהולכת לעבור החלטה ולכן שריינו חלק מהתקציב עבור הנושאים האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר שרק חלק. מה לגבי החלק הנותר? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> חלק מההרשאה להתחייב עבור ההחלטות שמגיעות משם, חלק - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כסף שמראש היה מיועד לכך? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן, מבחינת החלטות המיעוטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה אתה צריך העברה? כבר היית שם אותו ישירות בתקנה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בניית התקציב הייתה לפני שהחליטו את ההחלטות. ההחלטות הן מנובמבר-דצמבר 2021, בעוד התקציב הוגש לכנסת ביוני-יולי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אתה אומר שזה מופיע בתקציב, אין צורך בהעברה. זה לא בוצע עד עכשיו, זה מה שאתה אומר, לכן למה אתה צריך את העברה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה אומרת ההחלטה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ההחלטה מקצה את התקציבים על שימושים שעליהם החליטה הממשלה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה סך הכל של ההחלטה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני יכול להחזיר על זה תשובה בהמשך. אני יודע להרחיב על התקציבים של שיכון בתוך ההחלטה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> השיכון זה ה-88 מיליון שיש פה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה סך הוצאת המזומנים בגין פעולות שכבר בוצעו. אלה תקציבים שכבר הוציאו חשבוניות בגינם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה זה מיועד? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה מיועד לפיתוח שכונות חדשות, לסבסוד פיתוח ביישובי המיעוטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שזה כבר בוצע. באיזה ישובים זה בוצע? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אין פיתוח בישובים יהודיים בהעברה הזאת? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יש פיתוח בהרשאה להתחייב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איפה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה במזומן? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> המזומן שאנחנו מעבירים כרגע זה ביצוע בכלל יישובי המיעוטים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> על פי איזו החלטה זה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 550,716 ו-717. הכספים המזומנים יוצאים גם בגין הרשאות עבר שניתנו בהחלטות הקודמות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי התקבלה החלטה 550? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בסוף נובמבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ומתי 716 ו-717? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בדצמבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ממתי העברה הזאת בוועדה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מלפני שבוע בערך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה קרה לפני שבוע שלא היה לפני שבועיים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כחלק מההתניות להעביר את התקציב המשרדים נדרשים להעביר איזו שהיא תכנית ביצוע מפורטת לעניין הזה, קולות קוראים. לפני שבועיים התבצעה במשרד השיכון, בראשות מנכ"ל משרד השיכון, ועדת היגוי להחלטות 717, 716 ו-550. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה לפני שבועיים? מה קרה מנובמבר עד היום? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> מנובמבר עד לפני שבועיים ביצענו תהליך של מיפוי צרכים מול הרשויות, בניית תכנית עבודה, בדיקת היתכנות ביצוע במהלך השנה הקרובה. הצוות התכנס לפני שבועיים, אישר לנו את התכנית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איזה צוות? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> צוות היגוי בראשות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון וראש הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של החברה במשרד לשוויון חברתי. שותפים שם משרד האוצר, חשב המשרד, היועץ המשפטי של המשרד, נציג ציבור מהחברה הערבית, נציג של רמ"י. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מתי הוקם הצוות? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> מיד אחרי שאושרה ההחלטה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שר החוץ היה מעורב בזה? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> לא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> במה הוא כן היה מעורב? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> אני יודע לומר במה שקשור אלי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היו לפעמים גם אורחים שהגיעו כדי להביע את דעתם? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> היו אנשי המקצוע של המטה ונציג של ועד ראשי הרשויות הערביות כמשקיף. התכנית הייתה מאוד מקצועית, נותנת מענה לצרכים על פי זמינות ביצוע בשטח. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היו התייעצויות או פניות מחברי כנסת? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> לא, ההתייעצויות היו אך ורק עם ראשי רשויות ומהנדסים של רשויות. הכל בוצע בתהליכים מקצועיים, בלי שום שיח פוליטי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הכסף של השיכון עובר דרך הרשויות? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> חלק עובר בהתקשרות ראשונה מול הרשויות המקומיות, הם בוחרים מי הספק שיבצע את העבודה, וחלק אנחנו כמשרד - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה "חלק"? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> חלק אנחנו נותנים לחברות מנהלות או חברות מתכננות מתוך מאגר משרד הבינוי והשיכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה לא הכל אתם עושים דרך החברות שלכם? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> בכל מה שקשור לאירועים גדולים כמו ותמ"ל וכמו תכנית גדילה אנחנו מעדיפים חברות מתכננות מטעם המשרד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מדבר רק על תכנון, אני מדבר גם על ביצוע. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> גם ביצוע. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש פה 80 מיליון הרשאה להתחייב ו-88 מיליון מזומן לפיתוח קרקע. מי עושה את הפיתוח? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> כשאתה מחלק את הכסף הזה ל-96 רשויות מהחברה הערבית ומהחברה הבדואית, יוצא שיש משימות מאוד קטנות בכל ישוב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש לך את הטבלה של איך זה מתחלק? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ילווה אותנו לאורך כל הדיון אותו דוח סיכום עבודת צוות מכרזי שפורסם רק החודש, במאי 2022. ישב לפני פחות משנה בוועדה לביטחון הפנים מר יאיר הירש, מנכ"ל משרד הפנים, שביקש את הצוות הזה. הוא הרחיב על הסכנה הגדולה של מלבנת הכספים לטרור ולפשיעה דרך רשויות ערביות – לא מרוע, חס וחלילה, אלא בגלל איומים, אלימות, פרוטקשן וכו'. הוא דיבר על הצורך לייצר שלל מנגנוני בקרה. יש 16 המלצות על איך הכסף הזה צריך להיות מנוהל. הסיבה, למיטב ידיעתי, שכל הפניות שנעסוק בהן היום התעכבו עד עכשיו, זה בגלל הרצון לממש את התקציבים האלה בהתאם לאותם מנגנונים שיוודאו שהכסף אכן יגיע ליעדו ולא יעבור לידיים אחרות. בגלל הלחץ הפוליטי אתם זורקים את הדוח הזה לפח, מעבירים את הכספים בדרך הישנה, המוכרת והמאוד לא אהובה שמביאה לזליגה של אחוזים ניכרים - עד כדי 30% - לגורמים מאוד מפוקפקים, הכל כדי לרצות את זועבי, עבאס, טאהא או את אותו אחד שכרגע צריך לרצות. על כתב המינוי של הוועדה חתום חבר הכנסת יואב סגלוביץ', סגן השר לביטחון הפנים, מתוך הבנה שהכספים האלה במנגנון שבהם הם הועברו עד היום עברו אחר כך לידיים שאנחנו לא רוצים שהם יגיעו אליהם. כל העיכובים במשרד הפנים, במשרד השיכון נבעו מהצורך לוודא שהכספים עוברים דרך המנגנונים האלה. בחוסר אחריות משווע אתם זורקים את ההמלצות ואת המנגנונים האלה לפח, מזרימים את הכסף באוטוסטרדה לרשויות הערביות, כשאתם יודעים, וזה כתוב באותיות קידוש לבנה במרכז השולחן, שחלק לא מבוטל מהכספים יגיע בסוף לטרור, לפשיעה, לדם יהודי ודם ערבי שנשפך ברחובות מדינת ישראל. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> אנחנו ערים למצב שבו זה יכול לזלוג לכל מיני גופים עבריינים שייכנסו למכרזים שלנו, לכן הכל יחולק לפי קולות קוראים. אין מצב שאתה מחלק כסף ואחר כך מחפש איפה הוא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי מה זה משנה. בסוף השאלה מי הקבלן שניגש למכרז ברשות המקומית, כמה אחוז מהכסף הוא מבצע, כמה אחוז הוא לוקח לדברים אחרים, איזה קופים הוא מעסיק, איזה חשבוניות פיקטיביות הוא נותן. כדי למנוע את הדבר הזה דובר על זה שאת המכרזים יבצע המרכז לשלטון המקומי ואת העבודות יבצעו חברות ממשלתיות. יש לכם במשרד השיכון חברות ממשלתיות. דובר לפחות על מאגר קבלנים שהמשטרה תאשר כל אחד מהם. את כל זה אתם זורקים כי מישהו איים על שלמות הקואליציה. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> בגלל זה אנחנו יוצאים בקולות קוראים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> קולות קוראים לא פותר את הבעיה. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> אנחנו מסיימים כרגע הסכם מול חברת "ערים" שלוקחת את כל הפרויקטים לביצוע. אנחנו מפעילים חברות מנהלות שמתקשרות ישירות איתנו - יש כרגע חמש חברות כאלו. אנחנו משתמשים גם ביכולות של משכ"ל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כמה אחוז מהפרויקטים יבוצעו על ידי "ערים" ועל ידי משכ"ל? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> הרוב הגדול. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה "הרוב הגדול"? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לקבל מספר? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה לא הכל? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> יש עוד חברות במאגר משרד הבינוי והשיכון. אני אומר הרוב הגדול, כי אני עדיין פותח פתח לחברות נוספות שרשומות במאגר משרד הבינוי והשיכון להיכנס למכרזים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מי עושה את המכרז? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> משרד הבינוי והשיכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מי בוחר את הקבלן המבצע? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> החברה המנהלת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז למה הכסף עובר לרשויות? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> חלק קטן מהכסף - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה "חלק"? אתה יכול להגיד מספר? אתה יכול להגיד מה המטרה שלכם, למה אתם מכוונים? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> אני לא יודע להגיד כרגע מספרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם מתכווננים למשהו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בדברי ההסבר כתוב שהתקציב מועבר כעת על מנת להתאים אותו לקצב הביצוע. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אנחנו מדברים על פרוייקטי פיתוח שהמשרד מבצע באופן רוחבי בכל רחבי הארץ. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מי מפתח? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> את הפיתוח מפעיל משרד השיכון באמצעות הרשות המקומית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נצביע מאוחר יותר על פנייה 59-60. אנחנו עוברים לפנייה מס' 71. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 75 אלף 500 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב עבור מינהל התכנון לצורך יישום החלטות ממשלה מס' 550 מיום 24 באוקטובר 2021 והחלטות ממשלה מס' 716,717 מיום 28 בנובמבר 2021, וכן סך של 35 אלף אלפי ₪ בהרשאה להתחייב עבור הרשות לפיתוח הגליל לצורך יישום החלטת ממשלה מס' 1279 מיום 14 במרץ 2020, לפי הפירוט הבא: תכנית 543302 – 74 אלף אלפי ₪ בהרשאה להתחייב עבור קידום תכנון מתארי ותכנון מפורט ביישובי החברה הערבית וכן חיזוק הוועדות המקומיות ויחידות ההנדסה ברשויות המקומיות של החברה הערבית, זאת בהתאם להחלטת ממשלה 550 מיום 24 באוקטובר 2021 שעניינה התכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026; תקצוב סך של 1,500 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב עבור הסרת חסמי תכנון ביישובי החברה הדרוזית בהתאם להחלטת ממשלה מס' 716 מיום 28 בנובמבר 2021 שעניינה תכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים בגליל, וכן החלטת ממשלה מס' 717 מיום 28 בנובמבר 2021 שעניינה תכנית לצמצום פערים בישובים הדרוזים ברמת הגולן לשנים 2021 עד 2023; תכנית 544001 – 35 אלף אלפי ₪ בהרשאה להתחייב עבור קידום תכנון וביצוע עבודות לפיתוח תשתיות ודרכי גישה במרכזי השירותים ושיפור דרכים להסעות תלמידים, זאת בהתאם להחלטת ממשלה 1279 מיום 14 במרץ 2022 שעניינה תכנית לפיתוח כלכלי-חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאיפה הכסף? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> מדובר בתקצוב של הרשאה להתחייב שלא תוקצבה בתקציב המקורי מאחר והתקציב המקורי נבנה לפני שההחלטות האלו התקבלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאיזה פרויקט לקחת? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> כיוון שמדובר בתקציב של הרשאה להתחייב לא צריך להביא לזה מקור. לתקצוב במזומן בגין ההרשאה להתחייב נצטרך להביא מקור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפשר פירוט? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> החלטה 1279 כוללת בתוכה מספר רב של מענים, בין היתר נושא של קידום תשתיות למרכזי שירותים. קיימים מספר מרכזי שירותים בנגב. השלושה שנמצאים כרגע בעדיפות גבוהה הם: ר'חמה, ח'שם זנה ועבדה. בשלושתם יש החלטת ממשלה להקמת יישובים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אין שם תב"ע. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> יש תמ"מ 14/4. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה הוא אומר? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> כל העבודות מתבצעות על בסיס התמ"מ. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זאת הייתה החלטה ממשלה ראשונה, לא שנייה. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> הייתה גם החלטת ממשלה שנייה לגבי היישובים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לגבי שלושתם? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> לגבי שלושתם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז למה אתה לא מחכה לתכנון? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> כי פה מדובר על תשתיות למרכזי השירותים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> החלטת הממשלה על שלושת הישובים האלה מותנית בלא מעט תנאים. מה אתה אומר לי? לא מעניינת אותי החלטת הממשלה, לא מעניינים אותי התנאים, אני בונה שם יישוב. אתה מפעיל את החלק התקציבי של ההחלטה בחוסר סמכות, כיוון שהפעלת ההחלטה הותנתה בחתימה של 70% מתושבי מרחב ההסדרה. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> יש את מרכזי השירותים שכולם, למעט ח'שם זנה, קיימים, ויש את שלושת הישובים שחבר הכנסת סמוטריץ' ציין שלגביהם התקבלה החלטה שנייה עם המתווה. כרגע מדובר על תשתיות עבור מרכזי שירותים קיימים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה המשמעות של החתימה של 70% מהתושבים במרחב ההסדרה? האם אתה יכול להצהיר שהתשתיות יבוצעו אך ורק בתחומי היישוב המתוכנן, לא מהפזורה פנימה אל תוך היישוב? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> למרכזי השירותים הפעילים נדרש לתת את התשתית הבסיסית - כביש גישה, מים, תאורה בדרך מהכביש הראשי עד למרכז השירותים. יש הבדל מהותי בין הישובים לבין מרכזי השירותים. מרכזי השירותים הם אזוריים, הם פעילים, הם קיימים, הם פרוסים בנגב במספר נקודות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> האם התשתיות יבוצעו רק בתחומי הקו הכחול של הישוב המיועד שיוקם אם ימולאו התנאים, או שהתשתיות יצאו גם החוצה ויאפשרו למי שגר בחוץ להיכנס למרכז השירותים? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> מדובר על תשתית מכביש ראשי למרכז השירותים, ללא קשר לתב"ע של הישוב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה עכשיו מייצר דרך גישה לכל תושבי הפזורה פנימה אל תוך מרכז השירותים, זאת מבלי שהם יצטרכו להיכנס פנימה לתוך היישוב. חלם יותר מזה אין. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה בהעברה הזאת הופך ללעג וקלס את החלטת הממשלה, כיוון שאין שום תמריץ לבצע את החלטת הממשלה. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> תמ"מ 14/4 זאת תכנית מתאר מחוזית שמאפשרת הקמת מרכזי שירותים בסיסיים – חינוך, רווחה, דת, בט"פ וכו'. אותם מרכזי שירותים כבר קיימים ופועלים בנגב עשרות שנים, לא שנה אחת או שנתיים. לחלק ממרכזי השירותים יש תשתית עד למרכז השירותים, לחלק ממרכזי השירותים יש תשתית חסרה. החלטה 1279 באה לתת מענה להשלמת תשתיות לאותם מרכזי שירותים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זאת אומרת, החלטת הממשלה לגבי הנושא של הסדרת העניין יורדת מסדר היום, כיוון שלפי ההחלטה כאן, אם אנחנו מאשרים את זה, הבעיה נפתרה. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> הבעיה לא נפתרה, כי הישובים צריכים לקום במקביל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם עשית לו תשתיות, מה המשמעות של להקים ישוב? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> מדובר על תשתית מהכביש עד לבית ספר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בית הספר קיים היום? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> בית הספר קיים. למעט ח'שם זנה כל בתי הספר קיימים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תסלול מהקו הכחול של הישוב עד למרכז כדי שלכל מי שגר בתוך הישוב יהיו כבישים נורמליים לנסוע, כששמי שגר בחוץ יתחפר בבוץ, לא ייכנס פנימה. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אין עדיין תב"ע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תתנו קצת פירוט לגבי תכנית 543302. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> התקציב מחולק להשלמה של תכנון מתארי בישובים, לתכנון מפורט ולחיזוק של ועדות מקומיות ומרחביות. << אורח >> אורית לנדסברג: << אורח >> הסעיף שבו האגף שלי עוסק בהחלטה הוא סעיף 14 - עניינו הקצאת משאבים לחיזוק הוועדות המקומיות ויחידות ההנדסה. ההחלטה עוסקת ב-58 ישובים, 54 מהם כלולים בתוך ועדה מרחבית. יש לנו 31 ועדות מרחביות ש-26 מהן הן ועדות מרחביות שבתוכן יש ישובים בהחלטה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כמה תקנים מקבלת כל ועדה מרחבית? << אורח >> אורית לנדסברג: << אורח >> הכוונה שלנו בשנת 2022, בשנה הקרובה, לעשות מהלך שמדבר על עובד רישוי אחד לוועדות המרחביות, על חצי משרת מהנדס עבור רשויות שיש בהן יותר מ-15,000 תושבים, ולהמשיך תקצוב של מתכנן אסטרטגי. במסגרת תכנית 922 הקצינו לחמש שנים מתכנן אסטרטגי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה היעד שלכם? << אורח >> אורית לנדסברג: << אורח >> אנחנו עכשיו יוצאים במכרז לחברה מנהלת שאמורה בכל יתרת הכסף של ההחלטה לעשות ליווי, הטמעה ובקרה על כל התהליכים שאני מדברת עליהם, בין אם זה גיוס כוח אדם, בין אם זה להכשיר אותו לעבודה, בין אם זה לעשות בקרה תקציבית כל רבעון. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> מה קורה עם מרבית הישובים שהם עם פחות מ-15,000 תושבים? מה קורה עם ועדות המשנה שצריכות לקום כדי להאיץ את תהליך התכנון בוועדה המחוזית חיפה ובוועדה מחוזית צפון? << אורח >> אורית לנדסברג: << אורח >> אותה חברה מנהלת אמורה להיכנס לעבודה בסוף השנה ולעשות מיפוי בכל הרשויות ובכל הוועדות, להגיד מה היקפי הפעילות, לסקור את כל תהליכי העבודה שלהן, כמה כוח אדם הן צריכות, להכין תכנית עבודה. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> אתם תוחמים אותם בזמן? מתי הם גומרים את העבודה? << אורח >> אורית לנדסברג: << אורח >> ההחלטה הייתה ב-24 באוקטובר. הבאנו עכשיו לוועדת תמיכות את הבקשה לשנת 2022. היה לו דיון ראשון לגבי אותה חברה מנהלת. אני תקווה שהחברה המנהלת תתחיל בנובמבר לעבוד, תעשה את המיפוי, כדי שנוכל לצאת לארבע שנים של פעילות מלאה. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> לגבי העברות התקציביות לישובים הדרוזיים ב-959 ובתכנית החדשה, איפה אנחנו עומדים? בשבוע שעבר קיימתי דיון בנושא, בפועל עוד לא עבר << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> הפנייה הזאת כוללת מיליון וחצי בהרשאה להתחייב שמיועד לישובים דרוזים. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> למה זה מיועד? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> להסרת חסמי תכנון. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> מה קורה עם התכנון? התכנון זה החסם הכי גדול. << אורח >> אורית לנדסברג: << אורח >> אחד החסמים זה העניין של רישום הקרקעות. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> לא יכול להיות שהתכנון תקוע. מדברים על הסרת חסמים - אין הסרת חסמים. מדברים על תקציב לתכנון - אין תקציב לתכנון. למה אני אומר שצריך לתחם כל דבר בזמן? כי כל עיכוב תוקע אותנו שנים קדימה. אם אתה מתעכב בתכנון חודש ימים, המשמעות היא שנה או שנתיים קדימה. אם לא קובעים לעצמנו זמן מוגדר כדי להשלים את כל התכנון ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, נמצא את עצמנו בעוד 10 שנים בלי פתרון. זה מה שקורה לנו. עד עכשיו לא התקדמנו. אם הקמנו ממשלת שינוי כדי שיהיה שינוי, אני מבקש שיהיה שינוי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה היעד שלכם בתכנית הזאת? לאן אנחנו אמורים להגיע אם אכן זה לא ייעצר באמצע כמו שנעצר כל הזמן? << אורח >> אורית לנדסברג: << אורח >> אני מעוניינת, וזה היעד שלנו, שהוועדות המקומיות במגזר הערבי יעבדו בלוחות הזמנים שקבע החוק לגבי רישוי ותכנון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה לגבי התכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד שנת 2026? << אורח >> אורית לנדסברג: << אורח >> יחד עם מפ"י יש תהליך שלם שמזהים תכניות שבהן אין הסדרה של הקרקע, מנסים לעשות תכניות הסדרה עם התושבים כדי שאפשר יהיה להוציא מכוחן היתרי בנייה. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> עשיתם את החשבון נכון? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אני בפנייה מתקצב בהתאם למה שנקבע בהחלטת ממשלה. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> השאלה אם זה מספיק. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אני לא גורם תכנון. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> יש בהחלטת הממשלה סבסוד של 90% עד ל-400,000 שקל בהכשרה של הקרקע. בפועל הזכיין משלם יותר. מישהו יכול לתת לנו הסבר למה הסבסוד מעלה את ההשתתפות של הזכיין? אני יודע למה. כי קבעו שם רף של 40,000 שקל שלא היה קודם בסבסוד של 300,000 שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ה-74 מיליון זה בשביל לאתר מקומות שאין בהם כרגע היתר ואז להכשיר אותם << אורח >> אורית לנדסברג: << אורח >> 61 מתוך ה-74 נמצאים אצלי. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> משרד הבינוי והשיכון קיבל תקציב עבור מפ"י, אבל התקציב קטן מהצורך. הצורך בתצ"רים ורישום הרבה יותר גדול בחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית מאשר התקציב שהתקבל בהחלטה, אבל בתוך שנות ההחלטה נדע לייצר מקסימום תכניות כדי להסדיר בנייה בלתי חוקית או לא מוסדרת ורישום של תצ"רים. המטרה לחסל את הבנייה הבלתי חוקית גם בתהליך התכנון וגם בתהליך הרישום. ננסה למקסם את התקציב כמה שאפשר. לשאלה של הסבסוד למשרתי כוחות הביטחון הדרוזים והצ'רקסיים. בהחלטה 959 היה סבסוד של 90% עד 300,000 שקל מעלויות הפיתוח. בהחלטה החדשה נקבע, כדי לייצר סוג של איזונים בין ישובים שנמצאים בעמק ובמישור לבין הישובים שעלויות הפיתוח הן גבוהות כיוון שהם מצויים בהר, שמעלים את הסבסוד ל-400,000 שקל עם מחיר מינימום של 40,000 שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה ישובים נמצאים בזה? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> בשיווקים הקיימים כרגע רוב האנשים נפלו ברף התחתון - אם הם שילמו לפני כן עלויות פיתוח x כסף, עכשיו הם משלמים יותר. רק ישוב אחד נהנה מזה, וזה בית ג'אן. כל שאר הישובים נפגעו בפועל. הדבר הזה יצר באיזה שהוא מקום לחץ ציבורי של ראשי רשויות והגיע לוועדה שמופיד מוביל, ועדת המשנה לחברה הערבית. היום אנחנו בדיון מתקדם מול אג"ת, מול מנכ"ל משרד האוצר, כדי לבדוק אם יש מה לעשות - או בתיקון סעיף בהחלטה, או בלייצר פתרון אחר. נכון לעכשיו אין למשרד השיכון פתרון, אנחנו כבולים בתוך גבולות של החלטת הממשלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> האם אפשר להתנות את הביצוע של התשתיות בח'שם זנה בהתקיימות התנאים שבהחלטת הממשלה להקמת היישוב או הקמת המרכז? אחרת תסלול כבישים מהכביש הראשי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה ההיגיון לסלול כביש אם עדיין אין מרכז שירותים? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> התלמידים בח'שם זנה לומדים כיום באבו תלול. משרד החינוך נערך להקמת בית ספר בח'שם זנה, כשבמקביל הרשות הבדואית סוללת את התשתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:37 ונתחדשה בשעה 13:42.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד פנייה מס' 71, מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה מס' 71 אושרה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו חוזרים לפנייה מס' 59-60. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש לדעת בתכנית 700202 איפה הפרויקטים האלה, באיזה מקום. האם יש ישובים יהודיים שזוכים לאותו דבר? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אנחנו מדברים על ביצוע שנתי של שלושה מיליארד בכל הארץ. אנחנו מדברים על באר שבע, לוד. אלה פרויקטים שעכשיו ממתינים לתקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה ה-100 מיליון? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> כן. בסוף זה סל גדול מאוד שמתפזר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה יש ישובים כפריים חדשים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יש מספר החלטות ממשלה שקבעו הקמה של ישובים חדשים, בין היתר יישוב חנון בעוטף עזה, ישובים לאורך כביש 25. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על מה הכסף הולך עבורם? עבור תכנון? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> בעיקר על תכנון, כי אלה השלבים הראשונים של הפעילות. זה לא שעכשיו הולכים לעשות עבודות פיתוח. מתחילים את השלב הראשון של התכנון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על איזה אכלוס של גיל הזהב מדובר בתכנית מס' 700501? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אנחנו מדברים על שלושה פרויקטים: אשדוד, באר שבע והרצליה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> העברנו להם משהו לא מזמן. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> יש הסכם של המדינה עם הסוכנות לבנות על בתי גיל זהב קיימים כך שיהיו יותר יחידות דיור לקשישים. כרגע מדובר על פרויקטים שעומדים להתאכלס בקשישים שממתינים לדיור ציבורי. למשך 20 השנים הבאות זה בהרשאה. אנחנו לא משלמים פה את המזומן, אנחנו יוצרים התחייבות לסוכנות על בערך 440 יחידות דיור חדשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את זה אמרנו אז. זה אותו כסף? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> היה לנו פרויקט בתל אביב, היה לנו פרויקט באשקלון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דיברנו אז גם על אשדוד, גם על באר שבע וגם על הרצליה. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אנחנו בהעברה הזאת מביאים כסף ל-20 שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה על בנייה או שכירות לטווח ארוך? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> זה שכירות לטווח ארוך. הבנייה זה הסכם שהיה לפני שבע שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא של משרד השיכון? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> זה של הסוכנות. המדינה שמה שם דיירים שממתינים לדיור ציבורי, דיירים קשישים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בהקשר של סבסוד פיתוח קרקע יש שלושה סעיפים. יש לנו את 700202 במגזר העירוני, יש לנו את 700203 במגזר הערבי, ביישובי המיעוטים, ויש לנו את 700214 במגזר הכפרי. בדברי ההסבר של 700202 ו-700214 יש את המשפט שמדבר על זה שהתקציב מועבר כעת על מנת להתאים את התקציב לקצב הביצוע. דווקא בתכנית 700203 של מגזרי המיעוטים מאוד בולט שהמנגנון עובד אחרת. על פניו הייתם צריכים לעבוד באותה שיטה גם שם. למה רק ב-700203 המכניזם עובד אחרת לחלוטין – קולות קוראים, רשויות מקומיות, מקסימום איזו חברת ניהול? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הפיתוח בכל הישובים קורה גם ב-202 וגם ב-203, רק ההבדל הוא ש-203 כולל גם את סבסוד הפיתוח ליישובי המיעוטים. במסגרת החלטות 923 ו-716 הוקצה סבסוד פיתוח למשרתי כוחות הביטחון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה הסבסוד פיתוח הזה? לאן הולך הכסף? בסוף מקבל את זה איש כוחות הביטחון שקונה מגרש. דרך מי זה עובד? מי מבצע את הפרויקט? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> סבסוד פיתוח למשרתי כוחות הביטחון הולך לשכונות חיילים משוחררים דרוזים וצ'רקסים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש פה 25 מיליון מזומן ו-80 בהרשאה להתחייב. כמה מתוך זה מגיע לשכונות האלו? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה לסבסוד פיתוח. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כולו לישובים דרוזים, צ'רקסים עבור שכונות לכוחות הביטחון? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לאיזה סעיפים התכוונת כשדיברת על הקולות הקוראים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> סבסוד פיתוח למשרתי כוחות הביטחון זה ב-700203. הקולות הקוראים זה ב-700304. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה לא עובד באותו מכניזם של 202 ו-214? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> סבסוד פיתוח זה עניין של פיתוח בנייה חדשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> גם 700202 ו-700214 זה סבסוד פיתוח. רק במגזר הערבי אתה עובד במנגנון אחר לחלוטין. דווקא במקום שבו היה הכי מתבקש שתבצע אתה עובד במנגנון אחר. שש מאות ארבעים ומשהו מיליון שקלים עוברים עכשיו בקולות קוראים לרשויות המקומיות בלי כל מנגנוני הפיקוח האלה. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> במנגנוני הסבסוד אנחנו פועלים גם בקרקע פרטית וגם בקרקע מדינה. החלק של המדינה זה החלק היותר פשוט, כי המדינה יודעת לפתח, יודעת לקדם, יודעת לטפל בהכל מהתחלה ועד הסוף. החלק של סבסוד פיתוח תשתיות בקרקע פרטית הוא אתגר מאוד גדול לנו ולרשות. התקציב שאנחנו נותנים מתוקף החלטת ממשלה הוא מאוד קטן, ממוצע של 40,000 שקל ליחידת דיור, ולכן אנחנו דורשים מהרשויות להשתמש בכל מה שהם מצליחים להשיג, אם מאגרות והיטלים שמשולמים לוועדה, אם בלהביא חוק עזר רשותי לפיתוח וסלילה ולחייב את הפרטיים לשלם עבור הפיתוח. איגום התקציבים הזה מאתגר אותנו בביצוע. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה אומר שמי שיודע לאגם את התקציב זה הרשות. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> נכון. בחלק מהמקרים אני יודע לקחת את כל הכסף הזה, לקחת את כל החבילה הזאת ולבצע דרך חברה מנהלת, דרך חברה מפתחת שאני מקדם במשרד. השאיפה שלי היא להגיע ל-100% ביצוע של המשרד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> האם הבנייה החדשה במגזר הכפרי זה רק במועצות אזוריות? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> רק במועצות אזוריות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה הם הישובים של המיעוטים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כל הישובים שכלולים בהחלטת ממשלה 716, 717 ו-550. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה גם דרוזים, צ'רקסים וערבים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:56 ונתחדשה בשעה 14:01.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הישיבה נעולה, נצביע מחר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:01. << סיום >>