פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 44 ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים 24/05/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 41 מישיבת ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים יום שלישי, כ"ג באייר התשפ"ב (24 במאי 2022), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> השפעת רפורמת הכשרות על כניסתה של ענקית המזון "קרפור" לישראל ועל שוק המזון בכללותו << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יוליה מלינובסקי – היו"ר משה טור פז מוסי רז חברי הכנסת: מיכל ורדיגר מוזמנים: סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה הראל גולדברג – מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל הרב רפאל יוחאי – ראש אגף הכשרות בפועל ומנהל תחום אכיפה, הרבנות הראשית לישראל עשהאל צור – רפרנט שיכון ודתות באג"ת, משרד האוצר יאיר אלבין – מנהל אגף בכיר מסחר ושירותים, משרד הכלכלה והתעשייה אנואר חילף – הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה ד"ר תמיר גשן – מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר איגי פז – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יצחק ברקוביץ – עו"ד, ראש תחום מזון, רשות התחרות עמית זאב – מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה נני מזל סימון – בעלת החברה, איגוד לשכות המסחר זאב סגל – מנכ"ל חברת יבוא ושיווק מזון, רשתות מזון הרב עזרא פרידמן – אחראי מערך כשרות בארגון OU רוית עדני עוזי – יועצת משפטית, אלקטרה מוצרי צריכה אריאל מואב – ראש תחום מדיניות ציבורית, המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים << נושא >> השפעת רפורמת הכשרות על כניסתה של ענקית המזון 'קרפור' לישראל ועל שוק המזון בכללותו << נושא >> << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> בוקר טוב, אני פותחת את דיון הוועדה. הנושא שלנו היום: השפעת רפורמת הכשרות על כניסתה של ענקית המזון 'קרפור' לישראל ועל שוק המזון בכללותו. ברור ששוק המזון בארץ הוא מאוד ריכוזי, כולנו מכירים את ההשלכות של הדבר הזה, גם במחירים, גם במגוון וכמובן שכל רשת חדשה שיכולה או מתכוונת להיכנס לשוק בישראל זה מבורך. אבל יחד עם זאת ברור לכולנו ששוק המזון בארץ זה משהו מיוחד במינו, אין זכר בשום מדינה אחרת בעולם, הדבר הזה נקרא כשרות, זה מהיהדות שלנו, אנחנו מדינה יהודית, ורשת שרוצה לפנות לכלל הציבור כמובן צריכה לדאוג לכשרות לפחות ברמה הבסיסית שמקובלת על רוב העם. אז מצד אחד מאוד חשוב שרשת חדשה מתכוונת להיכנס לשוק, מצד שני צריך לשמור על המנהגים במדינת ישראל, מצד שלישי עלינו לעשות הכול כדי להסיר חסמים ואנחנו כמדינה יכולים להתפאר בבירוקרטיה שלנו, אנחנו אלופים בזה. הדיון היום יתמקד ב'קרפור', אבל כמובן הוא יתייחס לכל שוק המזון בכללותו כי מה שנאמר על 'קרפור' כמובן זה שייך גם לרשתות אחרות. רפורמת הכשרות עברה בתחילת השנה, לרפורמה הזאת יש השלכות דרמטיות על שוק המזון בישראל. כפי שכולכם יודעים פה, הרפורמה היא בכמה שלבים, השלב הראשון הוא כבר בתוקף, זה הסרת חסמים גיאוגרפיים, השלב הבא שייכנס לתוקף ב-1.1.23 הוא הרבה יותר דרמטי ומהותי. פה ביקשתי מנציגי הרשת להגיע, ברוכים הבאים, גם מכל משרדי הממשלה, כמובן הרבנות הראשית שהיא השותף המרכזי לכל הרפורמה ואנחנו ננסה לחשוב היום ביחד, לשמוע מהי תמונת המצב ומה ניתן לעשות, איפה הקשיים, איפה גורמי הממשלה יכולים לסייע בתקווה למצוא פתרונות. אם אני לא טועה, בהמשך סגן השר אביר קארה צריך להצטרף אלינו כי הוא בממשלה מרכז את כל הנושא של התחרות ופתיחת החסמים, הבנתי שהוא היה אצלכם בסיור לפני כמה ימים. איכשהו הוא ואני חשבנו ביחד, בלי לדבר, ומשם אנחנו נתקדם. אני רוצה לברך את חברי הכנסת, אנחנו סיימנו אתמול בשלוש לפנות בוקר את ההצבעות על החוק 'ממדים ללימודים', ברוכים הבאים ותודה רבה שבאתם. וכמובן במילה אחת, החוק 'ממדים ללימודים' זו בשורה ענקית, דיברנו על זה אתמול, זה מגיע ללוחמים שלנו ואני מאוד שמחה שזה קרה אתמול. חבל שזה לא קרה הרבה קודם, ב-12 השנים האחרונות, אבל זה קרה אתמול ומשם נתקדם. אני אפתח את הדיון לרשת 'קרפור', תוך כדי אנחנו נעשה פינג פונג, שאלות, תשובות, עניינים. המיקוד שלנו היום זה הכשרות כי אנחנו רוצים אתכם פה, אנחנו רוצים מוצרי 'קרפור' בארץ. אני דיברתי עם מישהו שאמר ש'קרפור' בצרפת זה משהו שמאוד אהוב ומאוד מבוקש ואנשים מחכים לזה, אבל האם אתם תוכלו להביא לפה מוצרים מיוחדים של 'קרפור', איך אתם מתכוונים לעשות את זה, מה התכנון? אנא, בבקשה, תציג את עצמך לפרוטוקול ותפתח את הדיון. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> עמית זאב, מנכ"ל קבוצת יינות ביתן שהופכת להיות בסוף השנה 'קרפור ישראל'. קודם כל תודה רבה על ההזמנה ועל הדיון, זה באמת - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא, אני גם צרכנית, אתה יודע, בכובע של הצרכנית. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> אני חושב שהרפורמה הזאת ורפורמות נוספות הן מה שמאפשרות לנו להביא את 'קרפור' לישראל ואת 'קרפור' להתעניין בישראל, אלה רפורמות גם של הכשרות ורפורמות תמרוקים ורפורמות המזון. אני חייב להגיד שהפתיחות היום של הרגולטור להסרת חסמים היא מרעננת מאוד ובוצעו בשנה האחרונה דברים שמעולם לא בוצעו ואני בהחלט מברך על זה. אנחנו עסק, המטרה שלנו היא להרוויח עסק, אבל הדרך לעשות את זה, מבחינתנו, על ידי שני דברים, האחד, להגדיל את המגוון בישראל שהוא מאוד מאוד מצומצם, בסופרמרקט בישראל יש 7,000, 8,000, 10,000 מוצרים בסופר גדול, ובחנויות באירופה ש'קרפור' היא המובילה באירופה, יש 25,000, 30,000. זה יוצר תחרות מאוד מאוד גדולה בין היצרניות ובין המותגים והתחרות הזאת מושכת את המחירים למטה. כשיש חברה אחת ששולטת ב-20%, 30%, 40% בקטגוריה מסוימת אז המחירים נשארים גבוהים. כנ"ל של מותגים בין לאומיים שמוכרים את המותגים שלהם בישראל באינדקס הרבה יותר גבוה ממה שקורה באירופה, לפעמים כפול. בהגדרה של המשרד שיושב בהולנד או שיושב באנגליה בכמה אפשר למכור בישראל, בכמה אפשר למכור בצרפת, אוקיי, בישראל אפשר לעשות אינדקס של 1.8 אז בוא נמכור ב-1.8 לנציג הישראלי. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> ואנחנו משלמים. שלא יהיה פה ספק, הציבור הישראלי משלם על זה. יש לזה סיבות, היסטוריות. אני לא אומרת שכשרות זה מה שעושה את האינדקס הזה, לכשרות יש מחיר, אנחנו מוכנים לשלם את המחיר הזה כי זה האופי של המדינה שלנו, אבל איפה אנחנו נמצאים כרגע? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> בהיבט של הכשרות אני חייב להגיד שאני מופתע מאוד לטובה, גם מהנכונות של כל הגורמים וגם לגלות כמה מפעלים של 'קרפור' כבר כשרים, כבר יש להם תעודה, יודעים מה זה כשרות או עשו עבור קהילה מסוימת בחו"ל, ללא קשר למדינת ישראל, והרבנות הראשית, אני חייב להגיד, נותנת שירות מצוין ומהיר ושיתוף הפעולה פה הוא טוב, הוא בריא, ואני לא רואה היום, ודאי לא את הרבנות, כחסם. אנחנו רוצים להגדיל את מגוון המוצרים הכשרים בישראל, שייתן מענה לכל האוכלוסיות. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> מה רמת הכשרות שאתם מתכוונים במוצרים שלכם? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> יהיו דברים שיהיו OU, יהיו דברים שהם בד"צ, הכול תלוי במורכבות ובדרישה של השוק לזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> OU, שוחחנו על כך, זה חלק מהכשרויות שנכנסות עכשיו לישראל? אין לנו הרבה מוצרים ב-OU, או בכלל לא? << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> יש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש לנו? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אבל כשהם מביאים את זה המשמעות היא שיש כאן כניסה נוספת? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> כרגע יש מחסור של שוקולדים במדינת ישראל, אנחנו החלטנו שאנחנו ב - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אנחנו כולנו בדיאטה פה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שוקולד מותר, רק פחמימות אסור. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> אנחנו במבצע בזק מביאים שוקולדים של 'קרפור', הם קיבלו הכשרה של ה-OU, הרבנות אישרה את זה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אבל עם כל הכבוד לשוקולדים, השוקולד כמובן מאוד חשוב, אבל זה לא מוצר חיוני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש שיחלקו על זה, אבל בסדר. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> זו דוגמה קטנה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זו דוגמה קטנה מאוד, אנחנו יותר מתעניינים במוצרים שהם מה שנקרא בסל המזון הקבוע שלנו. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> פסטה, שמן, אורז. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> גם מוצרי חלב, אולי בהמשך פסטרמות. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> מוצרי חלב זה יותר מורכב לייבא את זה לארץ בגלל חיי המדף הקצרים, לא בגלל הכשרות ולא בגלל רגולציה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אז מה אתם מתכוונים להביא לארץ כמוצרי 'קרפור', כמותג של 'קרפור', שייתן לנו גם מגוון וגם ישפיע על מחירים? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> מתוך 14,000 המוצרים ש'קרפור' מייצרת באופן קבוע ל-50 המדינות, אנחנו נהיה המדינה ה-50, ל-49 המדינות שהיא פעילה בהן כיום, אנחנו זיהינו כ-6,000 שמתאימים לשוק הישראלי ואנחנו - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> שמה הקטגוריות שלהם? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> אין קטגוריה ש'קרפור' לא פעילה בה, ממאפים דרך פסטות, שמן, ועד נייר אלומיניום ושקיות זבל. הם פעילים בכל אחת מהקטגוריות. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> בסדר, מתוך כמה אמרת שהם מייצרים לעצמם? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> 14,000. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> מתוך 14,000 אתה הגעת ל-6,000 שהם יכולים להיות מתאימים למדינת ישראל. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> נכון, זה להכפיל את המגוון של סופרמרקט בישראל. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אוקיי, בתוך 6,000 האלה, אם אפשר לחלק את זה לקטגוריות של מוצרי מזון או מוצרים נלווים, כי למשל תבנית אוכל מאלומיניום לא צריכה כשרות, למרות שיש עליה בד"צ. שלום, הרב רפי, אני מרגישה שחזרתי לאותם דיונים. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> הרוב מזון, זה מתחיל מטונה, קופסת שימורים של טונה שאני מקווה שיירד המכס עליה שהיום הוא 12%, וזה ממשיך ל - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> השאלה אם המכס יירד אם אנחנו נרגיש את זה או שזה יישאר אצלכם? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> כי גם על זה יש הרבה ביקורת, שהמכסים יורדים ואיכשהו המחיר לא מתגלגל לצרכן. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> כשאנחנו היבואן ואנחנו היד הראשונה אז אנחנו נדאג שזה יגיע לצרכן וכל חיסכון שיהיה בבירוקרטיה, שיהיה ברגולציה או יהיה במכסים, יתגלגל באופן ישיר לצרכן. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אני מתמקדת בכשרות, זאת אומרת כדי להביא את ה-6,000 מוצרים האלה, שחלק מהם לא צריכים כשרות, למרות שיש כאלה ששמים כשרות גם על תבנית אלומיניום, אבל חלק מחויבים בכשרות, כמה מתוך ה-6,000 מחייב כשרות? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> כ-4,000. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> שזה מוצרי מזון? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> הראל, מנכ"ל הרבנות, הרב רפי, אתם מכירים את המספרים האלה? כי זו עבודה מאוד – זה חדש, זה כמות אדירה. שלא יהיה פה אי הבנה, אני מתמקדת ב'קרפור', אבל אם אנחנו נצלח בהצלחה את 'קרפור' עם כמות כזו אז זה גם לכל הרשתות האחרות, גם ליבואנים אחרים, לקחתי אותם כדוגמה כרגע. שלא תהיה פה טעות, אין לי שום קשר עם 'קרפור', פעם ראשונה דיברנו בטלפון לפני שבוע. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> טוב, גברתי. קודם כל תודה רבה, גם על ההזמנה וגם על הדיון, אני שמח לשמוע, ואני גם שמח לשמוע שאתה כלקוח מייצג לקוח מרוצה, מבחינתנו זה מאוד חשוב. חוץ מהאחריות והתפקיד שלנו לשמירה על הכשרות, שזה התפקיד הראשון שלנו, אנחנו משתדלים לנצח את עצמנו כל הזמן מבחינת רמת הכשרות ולשמוע על לקוח מרוצה זה מחמם את הלב. גברתי, אני רוצה לחלק את הדברים לרפורמה ולפני רפורמה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> כן. אגב, אתם מכירים את הרפורמה, אתם יודעים מה ההשלכות, מה עכשיו, מה יהיה? << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> חד משמעית. אם את שואלת איך אפשר לקדם את זה, כמה שיותר להקדים אותה. ככל שנקדים את הרפורמה זה יוריד חסמים. יש לנו עוד חצי שנה, אם רוצים להוריד מחר את יוקר המחיה ולא עוד חצי שנה אז זה אומר שצריך להוריד את החסמים כמה שיותר מהר, גם בתמרוקים, גם במזון וגם ברבנות. בסך הכול הרפורמה מעבירה את האחריות המלאה אלינו, זה עלות גדולה יותר, אחריות גדולה אפילו אישית שלי כמי שחתום על זה, אנחנו מוכנים לקחת את האחריות הזאת כבר היום. מבחינתנו לא צריך לחכות לינואר, אפשר מחר בבוקר. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> כרגע זה מה שיש. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> קודם כל מבחינת הרפורמה. הרפורמה יוצרת שני מסלולים למתן כשרות למוצרים מיובאים. המסלול האחד זה המסלול הקיים, זה עיגון של המסלול הקיים היום. המסלול השני זה מסלול שבו גוף כשרות מוכר, ישראלי, שמבקש לתת שירותי השגחה גם לתוצרת בחו"ל יהיה לו, נקרא לזה סוג של מסלול ירוק שבו הוא מעניק תעודה, הוא מוסמך לתת תעודה, היבואן רשאי על פי התעודה שלו לשווק את התוצרת, להציג אותה ככשרה במרכולים בכפוף לדיווח שבעה ימים לפני שמועבר לרבנות. אנחנו פועלים כמובן, אנחנו מחויבים לזה, זו הוראת למחוקק ואנחנו ב-1.1.23 מחויבים לכך שהאמצעי הדיגיטלי, בסופו של דבר מבחינתנו זה מערך דיגיטלי, שהמערך הדיגיטלי הזה יוכל לפעול, ייכנס להפעלה. כמובן שהוא כפוף לכך שיהיו גופים ישראלים שמבקשים לתת השגחה לשירותי מזון בחו"ל. זו הרפורמה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> נכון, זה שני מסלולים, המסלול הקיים, רשתות שיווק יבואנים, המסלול הקיים יישאר קיים. אגב, גופי כשרות בחו"ל, למשל בצרפת יש גופי כשרות מאוד חזקים כי יש שם קהילה יהודית מאוד חזקה שצורכת מוצרים כשרים, באיזה מסלול הם יוכלו ללכת? כי חלק מהם כבר מוכרים, נכון? << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> לא, ההכרה של היום היא הכרה מסוג אחר, כי למשל המחוקק דורש שתאגיד שמוכר הוא תאגיד ישראלי. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא, זה אחרי הרפורמה. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> זה אחרי הרפורמה. היום הם מוכרים, אבל הם מוכרים לצורך המסלול הקיים היום. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אבל הם גם יישארו מוכרים לצורך המסלול הקיים? זאת אומרת זו תהיה בחירה שלכם. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> בזה אנחנו לא מתכוונים לערוך שום שינוי. במסלול הקיים. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> למשל OU, כרגע הוא מוכר במסלול הקיים והוא יכול להישאר קיים במסלול הקיים או להתקשר עם תאגיד ישראלי, כי בעצם המשמעות של הרפורמה הייתה שאנחנו רוצים אבא ואמא פה בארץ, כפי שאתה הגדרת נכון, אחריות. יחד עם הזכות באה אחריות. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> כבוד היושבת ראש יוליה, אם אפשר להגיד משהו. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> משרד האוצר. תציג את עצמך. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> להראל לא כל כך נעים להחמיא לעצמו, אבל גם המסלול הקיים היום עבר בחודשים האחרונים שדרוג טכנולוגי משמעותי ברמה של מכמה ימים לכמה שעות. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> כבר נגיע למצב הנוכחי. תודה, עשהאל. בעצם זו הרפורמה, כמו שגברתי אמרה. ביחס למצב הנוכחי היום, אני שמח לומר שהיום הרבנות עברה לא פחות ממהפכה בשנה האחרונה, מעיכובים בהליך מתן הכשר למוצרים מיובאים - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> סגן השר בסערה נכנס לדיון. חבר הכנסת אביר קארה, בבקשה, המקום שמור לך. אז אנחנו נסיים עם מנכ"ל הרבנות, אחר כך סגן השר ואנחנו נחזור לסדר הדיון שלנו. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> אני שמח לומר שבחודשים האחרונים הרבנות התיישרה לגמרי על SLA, אמנת שירות של תוך 14 יום מתן הכשר למוצרים מיובאים. אנחנו בדרך כלל לא מגיעים גם ל-14, זה בדרך כלל ניתן בכמה ימים, ואנחנו מדברים על כ-10,000 תעודות שנה, כ-1,000 בקשות לחודש. בשבועיים האחרונים חל עוד חידוש, במשך עשרה חודשים פיתחנו ממשק טכנולוגי שהמשמעות שלו לשתף את גופי הכשרות בתוך הליך בדיקת הבקשה. כלומר אם עד היום היבואנים הם היחידים שעומדים בקשר עם המחלקה, מגישים בקשה דיגיטלית דרך המערכת שפותחה לפני כשנתיים והמחלקה בודקת אותם מול היבואן, בעקבות הממשק הדיגיטלי שאנחנו הכנסנו בחודשים האחרונים יש פה מהלך משולש שבו היבואן מגיש את הבקשה, גוף הכשרות מקבל חיווי דיגיטלי, בודק את הבקשה, רואה שהיא הוגשה כמו שצריך, לוחץ על כפתור וי ירוק למחלקה לומר שהכול הוגש. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> גוף כשרות, אתה מדבר על מחלקת הכשרות שלך? << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> לא, גוף כשרות בחו"ל. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> יש לנו פה נציגים של הארגונים מחו"ל, נכון? << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> כן. שלום, הרב פרידמן. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> תיכף, אנחנו גם נשמח לשמוע אתכם. פעם ראשונה שאנחנו נפגשים, כשהייתה פה רפורמה לא ראיתי אתכם. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> על פי הממשק הדיגיטלי היבואן מגיש את הבקשה, גוף הכשרות בחו"ל בודק את הבקשה באמצעות הממשק הדיגיטלי ומשגר אישור לרבנות דרך המערכת. בנסיבות כאלה אנחנו התחייבנו, גברתי, ל-SLA שלא יאוחר מיום עבודה אחד. לקח לנו הרבה זמן להשיק את הממשק הזה כי זו אבטחת מידע, התקשרות של גופים זרים שהם לא ישראלים דרך המערכת של ממשל זמין פה לתוך הארץ. ממשל זמין נתן לנו הרבה סיוע, אנחנו חייבים כאן גם לומר תודה רבה למחלקות המחשוב שלנו. בשבוע שעבר ישבתי בדיון בראשות סגן השר אביר קארה ובסוף הדיון אני פותח את הווטסאפ ואני רואה הודעה של מנהל המחלקה שלנו שהוא מבשר לי שתעודת ההכשר הראשונה של הרבנות הראשית יצאה על בסיס הממשק הדיגיטלי החדש, שמבחינתנו זה לא פחות ממהפכה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> מצוין. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> כלומר אם מחר 'קרפור' רוצה לקבל תעודה וחשוב לו לקבל אותה מהר ולנו חשוב לתת אותה מהר, הוא יגיש בקשה יחד עם גוף הכשרות שלו, תוך פחות מיום, בינתיים בתעודות האחרונות זה עומד על ממוצע של שעתיים, תוך שעתיים הוא מקבל תעודת הכשר אצלו במערכת. אנחנו התחייבנו ל-SLA של יום עבודה אחד. אני כן אדגיש שהמערכת הקיימת היום זה בהתאם לתקני הרבנות הקיימים, התקן תקן מועצת הרבנות של נוהלי הכשרות, אבל זו רמת השירות שאנחנו - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> גם, אגב, הרפורמה מדברת על זה שהכשרות תהיה לפי תקן הרבנות, שכרגע הוא לא קיים, אם אני לא טועה. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> יש היום נהלים, גברתי, אבל הוא לא תקן סטטוטורי שמתלבש לתוך - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> נכון, אז בוא נדייק. גופי הכשרות שיקומו, תאגידי הכשרות שיקומו בשנה הבאה יוכלו לעבוד או לפי תקן הרבנות או לפי ועדת השלושה, ועדת שלושה הרבנים, סביר להניח שאם אנחנו מדברים על רשתות מזון לציבור הרחב זה כנראה יילך יותר לכיוון הרבנות. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אני יודעת שאתה מאחר, בבקשה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אז, גברתי יושבת הראש, קודם כל דיון חשוב מאוד ותודה רבה על הדיון הזה. נכון, נפגשנו בשבוע שעבר יחד עם מנכ"ל הרבנות, נפגשתי ביום ראשון עם הנציגים של אלקטרה שמביאים את 'קרפור' לישראל. 'קרפור' היא שם ליזמים בישראל. בכל הדברים שאנחנו עושים בשנה האחרונה, אנחנו פותחים את השוק לתחרות, אין דרך אחרת להוריד את יוקר המחיה בלי להכניס למדינת ישראל עוד תחרות ועוד שחקנים ועוד מגוון ועוד איכות. תחשבו כמה מגוון אנחנו מאבדים כשאין את התחרות הזאת, כמה מוצרים חסרים על המדף, כמה מוצרים לא ידענו שקיימים, איזה עולמות חדשים הולכים להיפתח פה כשתהיה עוד תחרות. אני שמח לשמוע שהרבנות נמצאת שם. אני שמח לשמוע שהראל נמצא שם, אני שמח לשמוע שמשרד הכלכלה רוצה להיות באזור הזה. לצערי הרב היזמים נמצאים 90 צעדים קדימה והממשלה נמצאת רחוק רחוק מאחורה. הדיון הזה הוא דיון חשוב מאין כמותו. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אתה תיתן בעיטה לתחת לממשלה, אתה עושה את זה מצוין. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני עושה את ההשתדלות לעשות את זה כל בוקר כמעט, ואם אני לא עושה את זה אז יש לי כאבי בטן. בממשלה הזאת כאבי הבטן עושים אחלה עבודה. אבל תראו, מאוד מאוד מאוד חשוב באמת שכל המשרדים יגיעו לדיונים האלה, אני מאוד שמח ומאוד שמחתי לשמוע אתמול שיושבת ראש הוועדה לוקחת את הדבר הזה כאיזה שהיא משימה ואני מכיר אותה שכשהיא רוצה לפרוץ דלתות אז באמת היא מתכוונת לעמוד בזה, אבל בסוף בקצה כל אחד מהאנשים שיושבים כאן מסביב צריך לראות לנגד עיניו את האזרח הפשוט ששלח אותנו לתפקידים שאנחנו נמצאים בהם, את האזרח הפשוט שמשלם לנו את המשכורות ואת המסים שהם משלמים כדי שיוכלו לחיות בארץ הזאת בכבוד, ואנחנו צריכים לזכור שבגלל הנחיצות, בגלל הדחיפות, בגלל שכל כך יקר לחיות בישראל חשוב, הראל, לפעול מהר, חשוב לעבוד מאוד מאוד מהר כדי שזה לא יהיה 'קרפור' אחד. אני ישבתי אצלם ביום ראשון והדבר הראשון שהם אמרו לי, שאם לא היינו עושים את כל הרפורמות בקיץ, אם לא היינו מביאים את כל חוק ההסדרים הגדול הזה הם בכלל לא היו חושבים לעשות את היוזמה הזאת ולהגיע לישראל. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> ואומרים שאנחנו לא עושים פה כלום. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> שמעתי את זה לחלוטין. לא, הם כבר מתוכננים גם, כל הקו שלהם מתוכנן לכניסת הרפורמות לתוקף, ליוני, לספטמבר, לינואר. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> תכננו שחלק ייכנסו ביוני, הם נדחו. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> בבקשה. אז תראו מה קורה, הרי הממשלה לא יודעת להגדיל את הרווחה של האזרחים לבד, היא צריכה להגדיל את התוצר, בשביל להגדיל את התוצר צריך עוד יזמים, בשביל עוד יזמים צריך לפתוח חסמים וזה מאוד מאוד חשוב שהממשלה עושה את זה. אני יודע שפה ההתמקדות תהיה בנושא של דת ושל כשרות. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא, זה לא דת, זה משהו שמיוחד למדינת ישראל, זה מה שיש לנו, עם זה אנחנו נתמודד. ברור לנו שכשרות מעלה תוספת למחירים, מה שאין בשום מקום אחר בעולם. אנחנו מוכנים לזה כי זה אנחנו, אבל יחד עם זאת צריך לראות איך אנחנו פותחים את זה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> ושכל השחקנים מגיעים סביב השולחן ועושים את העבודה מאוד מהר. לי חשוב שזה לא יהיה רק תחת השם 'קרפור', כי אנחנו לא פותחים את זה עבור חברה אחת, זאת חברה שהיא דוגמה, אנחנו רוצים לפתוח את זה לכל החברות שייכנסו לכאן, יש חברות אמירתיות מאוד גדולות ויש חברות טורקיות גדולות שיש להם הרבה סחורות שהם משווקים, וזה גם בנושאים של כשרות וזה גם בנושאים של כל מיני סימונים שהמציאו בישראל, קיים רק בצ'ילה, אז גם פה עושים, וכל מיני המצאות ישראליות ייחודיות שאנחנו צריכים להסיר אותן. אני שמח שהוועדה עושה את זה, באתי לאחל לך בהצלחה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> מפה אני ממשיך לוועדת הכספים ולאומיקרון. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> תישאר רגע, אנחנו שנייה נסטה מהכיוון של הכשרות. כשדיברתי עם המנכ"ל הוא סיפר לי על חיתולים, אני ברוך ה' סיימתי עם החיתולים של הילדים שלי, אבל זו באמת הייתה ההוצאה הכי גדולה, אני מצטערת שטיפה ניקח את זה לכיוון אחר, אבל זה מאוד רלוונטי לכל משפחה ישראל, אבל הבנתי שחיתולים דורש איזה שהוא תקן, כנראה טוסיק של ילד ישראלי הוא מאוד מאוד מיוחד שהוא דורש אישור מיוחד. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אז אתמול אנחנו דיברנו על ההבדל בין הטוסיקים האלה בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אני רוצה לנצל שתסביר לי מה הסיפור שם. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> יש תקנים מקוריים שהם ייחודיים לישראל, זה לא רק חיתולים, זה גם טמפונים וזה גם אבקות כביסה וזה עוד שלל מוצרים שאנחנו עוסקים איתם ביום יום. זה גם ילקוט, דרך אגב. אתה מסתכל על הדברים ואתה אומר, למה? מה צריך להיות ההבדל בין ילד שהולך בשבדיה, בדנמרק, בארה"ב, שהולך עם אותם מוצרים, זה משגע אותי. ואתה אומר שהדבר הזה פשוט לא יכול להימשך, הוא לא יכול להיות, ומשרד הכלכלה, יש פה איתנו, דרך אגב מצוין, אני רוצה לציין אותו לשבח - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אני מצטערת שאנחנו לוקחים את זה קצת לכיוון אחר. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לא, אבל אני רוצה לציין אותו לשבח, כי באמת כל פנייה ובאמת לפתוח כל פקק ולפתוח כל - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אגב, הראל, לא עושים לנו חיתולים כשרים או שגם זה יש? << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> לא מוכר לי. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> יופי, לפחות זה. << אורח >> זאב סגל: << אורח >> יוליה, סליחה, ואביר, אני דווקא הייתי רוצה, בגלל זה אני מתפרץ לשיחה הזאת - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> רגע רגע, רגע. מה השם? << אורח >> זאב סגל: << אורח >> השם שלי זאב סגל ואני בעל חברה ליבוא של מוצרי מזון כבר למעלה מחצי יובל, 25 שנה, ואני לצערי הרב באמת, אני לא מצטרף לחגיגה הזאת, ממש לא מצטרף, כי הרי כל הרפורמות האלה נועדו ובאו גם על בסיס העניין של – כדי למנוע שחיתות, ואני לא בא להאשים פה אף אחד בעניין שכזה, יש לי עסק קטן שהוא לכאורה רגיל, אבל מה שמייחד אותו מאוד הוא בזה שאנחנו יוצרים תחרות. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> רגע, אדוני, תתמקד. כרגע הדיון מתמקד בנושא של כשרות. << אורח >> זאב סגל: << אורח >> ואני מדבר רק על הנושא של הכשרות. יש לי מפעל שאני מייבא ממנו 25 שנים, שאיתו התחלתי, מפעל לחמוצים שהוא נמצא בפולין. לפני שבועיים, מהרבנות הראשית שלחו הוראה להוריד את כל המוצרים האלה מהרשתות, וזה עמוד התווך של העסק שלי, אני עובד עם שופרסל, אני עובד עם כל מיני רשתות, עם יוחננוף. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני חייב לצאת. קודם כל הטלפון שלי מפורסם בכל מקום, רק תעשה ווטסאפ ואנחנו נדבר. אני רק רוצה לומר לך על העניין הזה, שהתחלת איתו, בגלל זה אמרתי, הכותרת היא לא 'קרפור', היא פתיחת השוק לתחרות, תחרות תחרות תחרות. << אורח >> זאב סגל: << אורח >> בדיוק, אני עכשיו יוצר תחרות - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> תיכף אנחנו נתמקד בעניין שלך. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני חייב לצאת. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> על החיתולים, תואילו בטובכם, תורידו את התקנים האלה שאין בזה שום עניין, זה גם כן יוכל לעזור ל'קרפור' ולרשתות אחרות להביא לנו מוצרים אחרים וזה יוריד לנו מחירים. אני לא אשכח שכשהילדים שלי היו קטנים חיתולים ומטרנה זה היה ההוצאה הכי גדולה בבית, עד שהם לא נגמלו מהדבר הזה. << אורח >> זאב סגל: << אורח >> החברה שלי בין יתר הדברים יוצרת תחרות ואני כל כך שמחתי שבאה רפורמה כזאת שמורידה גם את הנושא הזה של משרד הבריאות וגם את הנושא של הרבנות הראשית שלדעתי, עם כל הכבוד, ואני אומר את זה בפרצוף של הרב רפאל יוחאי שאני ניסיתי לפגוש אותו כמה פעמים והוא נמנע, והחדש, העורך דין שהפך להיות המנכ"ל, מתבצע לדעתי איזה שהוא פשע, פשע אדיר, מכיוון שכך, קודם כל - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> תהיה ממוקד, הסירו ממך לפני שבועיים - - - << אורח >> זאב סגל: << אורח >> שלחו הוראה לרשתות להוריד את המוצרים, ולמה? << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> למה? << אורח >> זאב סגל: << אורח >> שאלה טובה, למה. במשך 25 שנה יש במוצר הזה, קודם כל מדובר על אורבנק, יכול להיות שאת ממוצא שאת אולי מכירה אותו, חמוצים כאלה שנמצאים בכל הרשתות ותודה לאל, עקב לצד אגודל יש הצלחה, העסק שלי מצליח. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אדוני, אנחנו לא עוסקים בפרסום. << אורח >> זאב סגל: << אורח >> ביקשו להוריד את המוצרים מכיוון שבתוך המוצר יש שמיר שגדל בפולין, הם שמים שמיר והשמיר הזה במשך 25 שנה היה בסדר גמור, יש אישור של נותן הכשרות ונותן הכשרות הוא מאוד פדנט, שזה KF בד"צ לונדון, גם עכשיו יש את האישור שלו, והם כל הזמן מבקשים, בשנים האחרונות, את ההתייחסות לגבי הנושא של נגיעות של שמיר, כביכול יש בתוכם, שהם נכנסים ויש אולי חרקים. השמיר הזה במשך 25 שנה, שום דבר לא השתנה במוצר, המוצר הזה, אין שום בעיה עם העניין של השמיר, הוא עובר שטיפה אדירה במשך כל הזמן הזה ופתאום הם החליטו להוריד את זה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> דקה, דקה. << אורח >> זאב סגל: << אורח >> סליחה, יוליה, זאת לא פעם ראשונה, זאת כבר פעם שנייה שהם עושים את זה לעסק שלי וזאת מתוך נקודת הנחה שאני אומר אותה, בגלל שאנחנו יוצרים תחרות, התחרות שלנו היא בתחום התה, יש לנו תה ואנחנו נכנסנו, החברה, מה שמייחד את החברה שלנו זה ששברנו את תקרת הזכוכית והצלחנו להיכנס לרשתות הישראליות, אושר עד, מחסני השוק, יוחננוף, עם התה הזה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> איזה תה? << אורח >> זאב סגל: << אורח >> אימפרה וחליטות של בי פיקס. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> טוב, אני לא עושה פה פרסום מוצרים, אבל זה הדיון בכנסת - - - << אורח >> זאב סגל: << אורח >> לא, אל תעשי פרסום, אני לא צריך פרסומות. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אתה פתוח לדבר, זה בסדר גמור. הרב רפי והראל, אתם מכירים את הטענות? כי אולי הכול נחמד וטוב עם הרשתות הגדולות, שיש שם כוחות גדולים, אבל יש פה יבואן - - - << אורח >> זאב סגל: << אורח >> יוליה, העסק הולך לקרוס במידה שאני צריך לאסוף את כל המוצרים האלה. הם פשוט הורידו, הרשתות הורידו את זה וטוענים שאני זייפתי בכלל את הכשרות הזאת. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> דקה, תקשיבו, עם כל הכבוד, אני מבינה, כוחות השוק, יש הענקים האלה, אנחנו לא מוכנים שיהיה תעדוף כזה או אחר. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> אני מציע שהרב רפי יתייחס לגופו של עניין. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אני רק מבקשת, לא להיעלב, הוא מדבר מדם ליבו, העסק קורס, יש בעיות, אתם עובדי מדינה. << אורח >> זאב סגל: << אורח >> נכון מאוד. אני בניתי את העסק הזה עקב בצד אגודל ומה שהם עושים זה עניין – צריך לבוא ולראות את העסק, עסק בריא לחלוטין וכנראה שזאת הבעיה, אנחנו מצליחים לשרוד, זאת הבעיה, ומה שהם מנסים לעשות - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> כמה מבחינת אחוזים, מה החלק שלך בשוק? << אורח >> זאב סגל: << אורח >> של מה, של התה? << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> של התה, של ה - - - << אורח >> זאב סגל: << אורח >> לא, כמו שאמרתי, עסק מאוד קטן, יש לי 20 עובדים, הרבה מאוד דתיים גם כן, 20 עובדים, בעלי משפחות שאני דואג לפרנס אותם בצורה מאוד מכובדת, ואני משלם מסים והעסק רווחי וטוב מאוד. ממש טוב. אני אגיד לך את האמת, הם שינו את התקנון, הם רוצים שאני אקנה פה שמיר בארץ ואשלח לשם כי זה אמור – את חייבת לראות את זה, הזוי לחלוטין. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> טוב, הבנתי. הרב רפי. << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> שלום וברכה, מה שלומך? << אורח >> זאב סגל: << אורח >> תודה, בסדר. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא, רע לו. אתה רואה שרע לו. << אורח >> זאב סגל: << אורח >> למה לא ענית לי כשהתקשרתי אליך כמה פעמים? << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> קודם כל נפגשנו אצלנו ברבנות הראשית. מר סגל הגיע אלינו מספר פעמים, כן נפגשנו בקדנציה הקודמת שבה למעשה הוא שיווק מוצרים שאנחנו אוספים אותם כי הם מכילים חרקים ועל פי ההלכה זה אסור. הסברנו והיה קשה לו לקבל, גם עכשיו קשה לו לקבל. דבר שני, הוא קיבל קנסות בגלל שהוא הציג את המוצר ככשר בלי שיש לו - - - << אורח >> זאב סגל: << אורח >> לא קיבלתי שום קנסות ואתם טענתם שאני זייפתי את הכשרות הזאת וזה לא נכון. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא, דקה, דקה, בוא נכבד את הדיון. << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> בכל מקרה אנחנו לא נרשה לשווק מוצר ולהציג אותו ככשר בהשגחתנו בלי שיש בידך תעודת הכשר בתוקף ולא הייתה לך. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אבל מה לגבי הדרישה הזו להביא שמיר מהארץ וכו'? << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> לא, מישהו אמר לך מהארץ? לפי ההלכה, לפי הנהלים שלנו, עלי ירק, פטרוזיליה וכדומה, בגלל שהם מכילים חרקים אז אנחנו מוכנים שייעשה בזה שימוש ובלבד שזה גודל כשזה מפוקח מחרקים ותולעים. זו ההלכה וזה הנוהל שלנו. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זה לא חייב להיות מגודל פה בארץ? << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> לא, יש בחוץ לארץ היום גידולים מפוקחים מחרקים. היבואן פשוט צריך לעשות שימוש דווקא באותם גידולים ולא לפי הבנתו את ההלכה. << אורח >> זאב סגל: << אורח >> מה זה גידולים של - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אדוני, דקה. 25 שנה לא הייתה בעיה עם אותו שמיר. << אורח >> זאב סגל: << אורח >> נכון, גם עכשיו יש כשרות של נותן הכשרות שטוען באופן חד משמעי שהשמיר נקי מחרקים כי הוא בא ובודק. זה עובר שטיפה ש - - - << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> מה שאני מבקש, עוד פעם, ככל שיש בידי מר סגל להביא לנו מסמך מגוף מוכר שמעיד על כך שזה נקי מחרקים ותולעים, אותו שמיר, מה שלא יהיה, ודאי שנקבל. << אורח >> זאב סגל: << אורח >> ודאי שיש, שלחו לך. << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> רק צריך לשלוח את זה, זה הכול. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> טוב, מה שאני אבקש פה, ולתשומת הלב גם של רשתות קיימות והרשת החדשה שהולכת לפתוח פה וגם גופי כשרות בחו"ל, יש כללים, צריך לעבוד לפי הכללים, אחרת יהיו השלכות. אבל מצד שני, אתם צריכים להיות יותר ברורים, אם מר סגל אומר שיש לו את כל המסמכים הנדרשים והם הוצגו בפניכם ואתם אומרים שלא, אז יש פה אי הבנה. המטרה שלנו, אני רק מזכירה לכולכם, לעובדי המדינה, והרבנות זה גם כן עובדי מדינה, המטרה שלנו לא להקשות על האזרחים, המטרה שלנו לעזור במסגרת החוק. << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> וכמובן ההלכה בכשרות. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> במקרה של הכשרות זה הלכה, אבל גם יש חוק. האזרח הוא לא משרת אתכם, אותי, אנחנו משרתים את האזרחים במסגרת הקיימת. מה שאני אבקש מכם, מר סגל, טוב שבאת, טוב ששמענו, אף אחד - - - << אורח >> זאב סגל: << אורח >> זה עוד בזעיר אנפין, תאמיני לי, את יכולה לבוא לעסק שלי ואני אראה לך דברים שאת תגידי וואו, מה זה? << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אני כבר ראיתי כמה וכמה דברים, הכול בסדר, אתה כבר לא תוכל להפתיע אותי בשום דבר. << אורח >> זאב סגל: << אורח >> לא, לא יודע, דווקא כן אולי. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> מה שאני רוצה לבקש, הראל, הרב רפי, שבו בבקשה עם מר סגל, תראו איפה הבעיה, כי אף אחד מאיתנו – מצד אחד אנחנו רוצים לשמור על הכשרות, על הכללים, על החוקים, מצד שני אני מאמינה שאתם לא רוצים שהעסק שלו יקרוס ו-20 משפחות יישארו בלי פרנסה, נכון? אז צריך למצוא פתרונות. אם הבעיה זה בשמיר הזה ויש כבר גוף כשרות מוכר, אם אני מבינה נכון זה גוף כשרות מוכר שאנחנו עובדים איתם - - - << אורח >> זאב סגל: << אורח >> KF בד"צ לונדון הם ארגון מאוד פדנט. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> עובדים איתם בהרבה מאוד מוצרים ואתם מכירים את האנשים שם, אפשר ליצור קשר, אפשר לדבר, אפשר לבדוק, אפשר שמישהו מטעמם או מטעמכם יבוא ויראה ויבדוק וכו' וכו', זה רק עניין של רצון. אז בבקשה אחרי הדיון, שבו עם מר סגל, תראו איפה הבעיה. כי הגדולים, עם הכוחות שיש להם, עם כל הכבוד יהיה להם קשה, אבל הם יסתדרו, מצטערת, אבל אתם תסתדרו, הוא הבעיה, 20 משפחות, עסק קטן. תודה רבה לך, מר סגל. אני רוצה לשמוע את הנציג של גוף הכשרות. אני קודם כל מברכת אתכם בברכה שבאתם, את מי אתה מייצג? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> כשרות OU. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אני ציפיתי לראות אתכם כשחוקקנו פה את הרפורמה בכשרות, משום מה בחרתם לא להגיע. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> איך אומרים? עד שדברים נגמרים והכול נסתם, אנחנו חיכינו להתכונן, וגם היינו בדיונים, בין עם חברי כנסת וחברי ממשלה ויועצים פרלמנטריים. היינו מאחורי הקלעים. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא יודעת, אני לא הרגשתי את זה, וזה בסדר גמור, אני לא הייתי מושפעת משום דבר. איפה אתם עומדים? איך אתם עובדים עם הרבנות, איך אתם נערכים לרפורמה? וההתמקדות שלי כרגע על רשת 'קרפור'. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> אני אתן הקדמה. שמי עזרא פרידמן, אני סמנכ"ל כשרות OU בישראל. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אתם מתכוונים לפתוח תאגיד ישראלי? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> בהחלט שוקלים, בוא נספר קודם כל על התאגיד העולמי. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש פה OU ישראל. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> ברשות יושבת ראש הוועדה, חברי הכנסת, החברים מהרבנות, כל שאר המשתתפים, ה-OU נותן אישור כשרות על מעל 1.2 מיליון מוצרים במעל 10,000 מפעלים, במעל 100 מדינות. 80% מחומרי הגלם המיובאים לארץ הם בכשרות ה-OU. כפי שהזכרת, אנחנו לא באים להפיץ מוצרים, אבל בין אם זה פרינגלס, בין אם זה פרוקטר אנד גמבל, נייצ'ר ואלי, אנחנו נמצאים כבר מעל 70% מהשוק העולמי. אנחנו עמותה בת 100 שנה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אתם לא מרוויחים כסף מזה? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> אז אחרי משכורות ואחרי התשלומים השוטפים כל הרווחים של כשרות OU עוברים לציבור. יש לנו בארץ מעל 21 מרכזי נוער, יש לנו גוף לילדים עם צרכים מיוחדים, יש לנו גוף נוער מעל 75,000 בחוץ לארץ, יש לנו הוצאה תורנית, יש לנו מיזמים חברתיים ופוליטיים, שירותי בית כנסת, ה-OU היא עמותה לכל דבר ועניין ואני מאמין שבזכות זה אנחנו התברכנו בסיעתא דשמיא בכשרות. ה-OU השתנה בשנתיים האחרונות בארץ, וזה משהו שחשוב לי להדגיש, העתיד של מדינת ישראל בתחום האוכל הוא לא ייצור מקומי. קשה לייצר פה, יקר לייצר פה, בסופו של דבר מעדיפים לעבוד בהייטק, בוא נאמר את האמת. יבוא אוכל לארץ הוא העתיד של מדינת ישראל. אני חושב שהגענו כמעט ל-50% מהמוצרים המוגמרים בסופר שהם מוצרי יבוא וזה רק הולך וגדל מדי שנה. זה משפיע על עולם הכשרות בממדים אדירים, כי לא רק שמדינת ישראל היא שוק גדול בעולם הכשרות, היא גם השוק המשפיע בכשרות העולמית כי כל פעם יש מפעלים בחו"ל, במזרח אסיה, באירופה, בארה"ב, בדרום אפריקה, בדרום אמריקה, ששואלים האם אפשר להיכנס לארץ עם הכשרות הזאת, האם יהיה בזה תהליכים וקשיים בכשרות הזאת. אנחנו קצת פנינו לכיוון אחר, זה לתת שירות ליבואנים, להבין את המצוקה שלהם ולסייע להם בעצם להביא מוצרים לארץ כיוון שבסופו של דבר פונים אלינו, כי מה לעשות רוב המוצרים הם בכשרות שלנו. זה משמעותי ואני חושב שהמדינה, והדיון הזה הוא דיון מאוד חשוב והתהליכים שעושים, ואני גם אזכיר את הרבנות תיכף, באמת לשבח בחלק גדול מהדברים, אנחנו צריכים להיערך ש - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אבל אני רוצה שתהיה דלת פתוחה שלכם גם לענקים כאלה והמונופוליסטים, סוג של, וגם לאדון הפשוט הזה עם העסק הקטן. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> בנוגע לרבנות, אני חייב לציין לשבח שהרבנות כן השתפרה פלאים בשנה האחרונה. היו קשיים במהלך הקורונה, ואני לא מאשים אף אחד, באמת היה שיפור אדיר. יש כמה הבדלים שאני חושב שנוכל לעבוד עליהם, יש פערים בין חלק מהנהלים שקבועים בחו"ל, שהם נהלים הלכתיים לכל דבר ועניין, לבין הנהלים שקבועים בארץ ואנחנו הרבה פעמים בדיון, יש לי טלפון ישיר לשני האנשים המכובדים פה והם עונים לי ואנחנו משתפים פעולה, ובעצם אנחנו - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> בטח שעונים לך. לך, אני מאמינה שהם עונים די מהר, אני רוצה שהם גם יענו לו. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> אני מקווה שעונים לי בגלל שאני נעים ולא בגלל שאני עובד ב-OU, אבל זה לא משנה. אבל לענייננו, אנחנו כן - - - << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> גברתי, אני רוצה להפתיע אותך, גם לקטנים אנחנו עונים. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> יופי יופי. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> אז למעשה אני חושב, בתור גוף כשרות, אני רואה את זה בהשפעה בחברות שלנו, בחברות עולמיות, הנושא של יבוא הוא חשוב והמדינה וגם הרבנות צריכים להיערך שזה הולך להשתנות. בעוד עשר שנים 70%-60% מהאוכל שקנוי בשוק יהיה מחוץ לארץ. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> שאלה. הכשרות שאתה עושה בחו"ל למדינות בחו"ל והכשרות שאתה מחויב להביא לארץ, אתה אומר שיש הבדלים, למרות שכשרות זה הלכה וזה אותו דבר. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> יש פערים מסוימים, חלק זה נדרש כי יש דרישות הלכתיות אחרות, לא רוצה להגיד גבוה-נמוך, דרישות - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> למה? זה אותה הלכה, אני לא מכירה הלכה לחו"ל והלכה - - - << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> הרבנות הראשית קובעת כללים מסוימים, וזכותם לקבוע אותם, ואנחנו גם הרבה פעמים מנסים לתאם את זה בשבילם, אבל יש לפעמים פערים בין הדרישות שלהם לדרישות של ה-OU, אני לא רוצה להיכנס לפרטים. << אורח >> זאב סגל: << אורח >> כנס, כנס. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> יש מפעל בצרפת - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כמו תו תקן, תו תקן יש בכל ארץ. << אורח >> זאב סגל: << אורח >> למה בארה"ב - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אדוני, סליחה, אתה לא מפריע לי. יש מפעל בצרפת שמייצר מוצר ל'קרפור' שהוא כשר. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> חלק מחברות 'קרפור' גם תחת ההשגחה של ה-OU. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אני יכולה לקחת את המוצר הזה, לא אני, אלא היבואן, ולהביא לפה לארץ והוא יהיה כשר? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> כן, מה זאת אומרת? אפשר, כן. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> לא, לא כל המוצרים. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> מי את? << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> אני נני סימון מחברת סימון סחר, מהנהלת חטיבת המזון בלשכת המסחר ואני יבואנית של מוצרים רגישים ומוצרים שמחייבים השגחה בזמן הייצור, חליבה, בעיקר מוצרי חלב. << דובר >> קריאה: << דובר >> הגבינות הכי טובות בארץ. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> חלק תחת ההשגחה שלנו, אני חושב. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> פעם ראשונה בעולם שה-OU עשה כשרות חלב ישראל מהדרין ביחד איתי. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> נכון, שמחנו מאוד. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> אני חושבת שכל הדיון כאן, הלכתי לא הלכתי, אני כבר עובדת 40 שנה עם הרבנות הראשית, אני התחלתי לעבוד בתקופת הרב נשר, אז אתם יודעים כמה שנים, עברתי את כל המהפכות שהיו עם הרבנות, הבעיה היא שאני תופסת את הרבנות הראשית שזה מערך ממשלתי שהוא צריך להיות הגשר בין החילוניים, הדתיים, החרדים, שהוא צריך לתת את מענה הכשרות לכל תושבי מדינת ישראל, ליותר דתיים, לפחות דתיים, וזה לדעתי היה צריך להיות התפקיד שלהם. עד התקופה של הרב נשר ככה זה היה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> סליחה, גברתי, אם אני לא טועה, אנחנו קבענו ברפורמת הכשרות בסיסית ומחמירה. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> עם אפשרות גם ליותר, נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון, כשרות מחמירה או יותר מזה. דייקנו, יש גם מעל מחמירה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> כן, אבל יש את רמת הכשרות הבסיסית שכנראה מקובלת על רוב הציבור בישראל, שזה התקן שלהם, זה הכי בסיסי. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> חשוב להזכיר שרמת כשרות בסיסית עדיין דורשת ביקורים ופיקוח ובקרה, חשוב להתייחס גם לנקודה הזאת. זה שזו כשרות בסיסית, אין שתי רמות בחוץ לארץ, יש כשר, יש כשר עם דרישות מסוימות. מה שקורה, לפעמים שעושים את הפערים בין כשרות בסיסית אז כשרות בסיסית היא פשוט לא כשר כי בעצם אומרים טוב, מה שלא מאה אחוז עובר את הרף נעביר את זה הלאה ומה כשר מהדרין מהדרין לפעמים הולכים לגוזמה שנייה. אז צריך לעדן, גם כשרות בסיסית דורשת פיקוח וביקורת. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא, בזה אין ספק, אבל אם את מדברת על זה שאנחנו צריכים לפנות לכמה - - - << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> נכון, ובגלל זה הרבנות הראשית, היא עשתה מעבר מאוד מאוד גדול, היא עשתה מהפכה, הרבנות הראשית עברה במשך השנים התחרדות וכשרות הרבה יותר חרדית עם פיקוח הרבה הרבה יותר ממה שהיה בשנים עברו. לצערי הרבנות הראשית היום מנסה להפוך להיות בד"צ ולא רבנות ראשית שתיתן תשובה לכולם. אני לא רוצה שאחרי הרפורמה תהיה פה מהפכה וכל שלושה רבנים יבואו ויחליטו שהמוצר כשר, זה הולך להיות בלגן, ובגלל זה אני חושבת שאמנם הרבנות הראשית הפכה להיות חרדית יותר, חשוב מאוד שזה יישאר בידיים של הרבנות הראשית, אבל שתיתנו שתיים-שלוש רמות של כשרות מאושר על ידי הרבנות הראשית. כשרות בסיסית, כמו שאומרים, אבל שהרבנות הראשית תוכל לפקח על זה, כי ברגע שיש שלושה רבנים בכל מיני מקומות - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> קודם כל זה כבר קרה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, מה זאת אומרת? כבר יש חקיקה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זה כבר ברפורמה ואת קצת איחרת את הרכבת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה מלפני שנה הדיון הזה. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> נכון, אבל אני חושבת שעדיין - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זה כבר קרה. כנראה ששלושה רבנים לא יקבעו כשרות לרשות המזון הגדולות ולציבור הרחב, זה כנראה יהיה יותר לדברים יותר מצומצמים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אלא אם זה מה שהציבור ירצה. אם הציבור ירצה זה מה שהוא יקבל. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> כרגע זה דיון לא רלוונטי. איפה את רואה כרגע בעיות בכשרות? את מביאה מוצרי מזון שהם רגישים, שזה מוצרי חלב, איפה החסמים? איך את מייצרת את זה בחו"ל, איך אנחנו יכולים לסייע? עוד מעט תיכנס הרפורמה, כרגע הרפורמה נמצאת בשלב ראשון שפתחנו אזורים גיאוגרפיים, לצורך הדוגמה אם העסק שלך בחולון את יכולה לקחת משגיח כשרות מראשון. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> כן, אבל אני יבואנית אז זה לא קשור אליי. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> את יבואנית, זה משהו אחר. לצורך הדוגמה, סניף של יינות ביתן עכשיו בחולון יכול לקחת משגיח כשרות מתל אביב, לעשות התקשרות עם המועצה הדתית תל אביב. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה מינואר. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא, זה כבר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן, מינואר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מינואר שעבר. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זה כבר נכנס לתוקף. לצורך הדוגמה, היום רשת מזון שיש לה כמה סניפים ברחבי הארץ והיא הייתה מחויבת שיהיה לה משגיח כשרות מאותה מועצה דתית שהיא נמצאת שם פיזית, היא יכולה להתקשר עם מועצה דתית אחת ושתיתן לה השגחה בכל הארץ עם המשגיחים שלהם. זה כרגע. אבל את יבואנית, איך את מסתדרת עם קווי הייצור בחו"ל של מוצרי חלב, איך את מביאה את זה ואיפה הקשיים? << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> אני השקעתי בעשר השנים האחרונות לא מאות אלפי שקלים, מיליוני שקלים, עשרות מיליוני שקלים כדי להגיע - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> עשרות מיליוני שקלים? << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> כן, אם אני עושה חשבון בעשר השנים האחרונות זה יכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים, אם אני לוקחת את כל הטוטאל של מה שעשיתי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> במה? תשלימי את המשפט. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> בחליבה, לשלוח משגיחים לעשות את החליבה בשביל לייצר את המוצר. עד שנת 2000 - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> את שולחת משגיחים שלך? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> לא, של גוף הכשרות. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> הם לא שייכים לי, אבל אני משלמת עבור כל המשגיחים. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אני יודעת, למי הם שייכים? << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> הם שייכים ל-OU, הם שייכים ל-OK, הם שייכים למשולש K, אני עובדת עם כל הארגונים. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> את משלמת להם והם משלמים? איך זה עובד? << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> והם משלמים למשגיחים. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אז הרפורמה גם כן תאסור את זה בקרוב, אתם יודעים את זה. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> לא, אבל אני רוצה לומר לך, עד שאני הצלחתי להגיע לרמת הכשרות של הרבנות הראשית עכשיו הכול הולך להיפתח וכל ההשקעה שלי תיעלם. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זה לא הולך להיפתח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> טוב, לזה קוראים תחרות, מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זה נקרא תחרות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם זה מה שהציבור ירצה אז זה מה שהוא יקבל. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> אין לי שום בעיה עם זה, זאת אומרת שנכון לעכשיו - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אז אני צריכה לעצור את הרפורמה כדי לשמור על עשרות המיליונים שאת השקעת? << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> לא, לא, אבל מה? מה שאני מבקשת, שיהיה פיקוח נוסף, זאת אומרת על כל מי שיעשה ויחליט שיהיה כתוב כשר, שהמילה כשר, יהיה כתוב על זה כשר, שבכל זאת יהיה איזה שהוא ארגון, יהיה איזה משהו שיפקח על זה. כי הולך להיות כאן, לדעתי, אחרי ה-1.1 בלגן עם הכשרויות. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אז את רוצה לשמור, מה שנקרא, את המונופול שלך? << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> לא, לא, לא, מה שאני מבקשת זה שהרבנות הראשית תוריד את רמת הכשרות שלה, לא תהפוך להיות בד"צ, אלא שיהיו לה כמה רמות כשרות. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זה כרגע כבר נמצא ברפורמה. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> לא. הרבנות תוכל לתת אישור רבנות ראשית לכשר לא חלב ישראל, שהיום הם לא נותנים את זה ואז זה ייתן גם כוח לרבנות הראשית לפקח על - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> כי יש ציבור רחב שלא אכפת לו אם זה חלב ישראל או לא חלב ישראל. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> נכון, 80% זה לא מעניין. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> גברתי, חשוב לי להבחין בין שתי רמות, הרמה הביצועית והרמה ההלכתית של מדיניות. אנחנו דרג מבצע, דרג ביצועי, כל הגוף שנקרא יחידת הסמך הרבנות הראשית לישראל שכפופה אליי היא דרג ביצועי, אנחנו לא קובעים את הסטנדרטים ההלכתיים. לצורך קביעת הסטנדרטים ההלכתיים יש מועצת הרבנות הראשית לישראל, היא גוף נבחר, היא שוקלת את השיקולים ההלכתיים, היא קובעת את הסטנדרטים, אנחנו מבצעים אותם. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אוקיי, אז אני רוצה לפנות בשם הוועדה, אני חושבת שחברי הכנסת יתמכו בי, דרכך אני רוצה להעביר פנייה למועצת הרבנות הראשית. שמענו פה טענה מאוד מעניינת, יש ציבור רחב, חילוניים או מסורתיים לייט, מה שנקרא, שחלב ישראל או לא חלב ישראל פחות עניין אותם, בהחלט אפשר להגיע למצב שיהיו כמה דרגות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה יש היום. אני, אגב, כן שומרת חלב ישראל, אני כן נזהרת אפילו מאבקת חלב נוכרי, וכל דבר שאני מסתכלת עליו היום, אתה מסתכל ואתה רואה, יש לך כשרות וכתוב עם חלב נוכרי או חלב ישראל, זה כתוב היום, זה נמצא היום. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבקת חלב. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גם אבקת חלב, גם חלב נוכרי. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, חלב נוכרי לא, גברתי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל יש חלב ישראל. כלומר חלב ישראל ואבקת חלב. << דובר >> קריאה: << דובר >> כן, אבל חלב נוכרי לא. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אנחנו מבקשים בשם הוועדה לבדוק את הנושא הזה כי יש ציבור שזה חשוב לו והוא מוכן לשלם על זה יותר, וזה בסדר גמור, יש ציבור אחר שפחות נכנס לדקויות האלה והוא בהחלט יכול להסתפק ב – איך זה נקרא? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> בארה"ב זה נקרא חלב סתם. חלב נוכרי זה הלכתית אסור, חלב סתם זה חלב שיש לו פיקוח ממשלתי שאין בו תערובת אחרת. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> יופי, מצוין. אז אני מבקשת דרכך - - - << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> אני רוצה לומר - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> תקשיבו, הגברת אמרה פה דברים חשובים, הרבנות הראשית נותנת שירות לכלל עם ישראל, גם חילוניים, גם מסורתיים, גם דתיים וגם הפלגים ש – כנראה שהפלגים שרוצים את הגלאט כשר הם לא ישתמשו בכשרות של הרבנות הבסיסית, הם ישתמשו בבד"צ שלהם, אז אל תכריחו אותנו במשהו שאנחנו בכלל לא רוצים ולא צריכים. תתאימו את הדרישות שלכם, שאני אבוא לסופר, מיכל, היא מבינה בזה, זה חשוב לה, היא תסתכל על זה, היא לא תקנה משהו שלא מתאים לרמה שהיא מבקשת, אני לא אשים לזה לב, זה פחות מעניין אותי, אני חיה עם זה בשלום. תפתחו את זה, תקבעו את זה. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> אני רוצה לומר שאפילו - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> דקה. אני פונה דרככם למועצת הרבנות הראשית, אנחנו נוציא, ברשותכם חברי הכנסת, מכתב למועצת הרבנות הראשית, תשקלו את זה, כי הרבנות הראשית מייצגת את כולנו, מפה עד לפה. אם אני לא טועה, בישיבות מועצת הרבנות הראשית הם בעצמם לא אוכלים כשרות של הרבנות, הם אוכלים את הבד"צים שלהם, אז אנא מכם. קיבלתי מודיעין, בסדר? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גברתי יושבת הראש, אני יכול? << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> אני רוצה רק לסיים. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> סליחה, חבר כנסת רוצה להתייחס. תודה רבה לךְ על ההערה, אנחנו נתייחס לזה גם בסיכום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שלום, בוקר טוב, צהריים טובים, אצלך כבר לילה. אני אצטרך לעבור לדיון בוועדה למעמד האישה אז אני מתנצל מראש. ראשית אני רוצה לומר הסתייגות שהיא אמנם לא עיקר העניין, אבל התייחס כאן מנכ"ל ה-OU לנושא של יבוא מוצרים ונזכור שאחרי הכול נושא העצמאות התזונתית בישראל הוא מאוד חשוב ודווקא בעידן הזה אנחנו רואים עד כמה חשוב שאנחנו גם נדע לייצר לעצמנו חלק משמעותי ממה שאנחנו אוכלים על מנת לקיים את העצמאות התזונתית הזו, והיא חשובה. זו הערה שלא קשורה לדיון. כניסת גופים בינלאומיים כמו ה-OU ובאופן אחר, זה גוף אחר, 'קרפור' היא בעיניי מבורכת וחשובה, אנחנו רוצים איכות, גם איכות תזונתית וגם איכות כשרותית ואנחנו רוצים מחיר נמוך, וזה קשור גם לרגולציה וגם לתחרות. את הצעד הראשון בנושא עשינו בחוק ההסדרים הקודם ואני מקווה, כמו שנאמר, שב-1 ביולי 2023 נשלים את השינוי הנדרש. אני מסכים איתך, גברתי יושבת הראש, שרוב האנשים בישראל שצורכים כשר, לא מעניין אותם איזה כשר. חברת הכנסת וולדיגר וגם אני, יש לנו כל מיני דרישות כשרות שבאנו איתן מהבית או מהמסורת, אבל רוב הישראלים אוכלים כשר כי הם פשוט רוצים שמישהו יגיד להם על משהו שזה כשר, זה בסדר. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זה בסדר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם רוצים כשר. זה לא רק שיגידו להם שזה כשר, הם רוצים כשר. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> מיכל, את יודעת מה פירוש של המילה כשר? כשר זה נקי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא, לא. לא נכון. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא, אבל אם - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתם נכנסתן פה לדיון, אני לא אכנס ביניכן, אני אומר כאן שבעיניי - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, ממש לא, יש נקי, יש כל מיני דברים של משרד הבריאות שהוא קובע ועושה בקרות של משרד הבריאות, זה לא נקי. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> מיכל, אנחנו מכבדים - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי שרוצה לאכול בד"צ יש לו את הבד"צ שלו, מי שרוצה לאכול מהדרין יש לו מהדרין, גם היום הרפורמה לא תשנה את זה, מה שבעיניי הרפורמה תשנה, אני מקווה, זה שרמת הכשר הבסיסית תעלה באיכות ותרד במחיר, ואם נשיג את זה זה מהפך דרמטי במדינת ישראל, זה מה שאני מקווה שיקרה. אני חושב שכניסה של גופים נוספים תסייע לזה ובסוף נקרא לזה, הציבור המסורתי בישראל, זה שכאמור רוצה שמאחורי המילה כשר יהיה כיסוי באיכות גבוהה ככל הניתן יקבל יותר. אם נשיג את זה אני חושב שהרפורמה הזו הצליחה, תודה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> רק שאלה ל'קרפור'. את רוצה להתייחס? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן, אני רוצה גם להגיד כמה מילים כי אני חייבת ללכת גם לוועדת העבודה והרווחה, דיון על נכים. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> רגע, אבל אני גם רוצה, ברשותכם, שאלה. דיברנו על המוצרים שאתם מתכוונים להביא מחו"ל, על פסי הייצור שיש כבר, השאלה שלי מתייחסת לירקות, בשר ועופות, מה עם זה? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> נתחיל בזה שגם הגישה שלנו וגם האסטרטגיה של 'קרפור' זה לעודד ייצור מקומי, כמה שיותר ייצור מקומי, ירקות, חקלאות מקומית. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מבורך. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> אנחנו מאמינים בזה, ואנחנו גם נוכל לפתוח את הדלת ליצרנים קטנים שברגע שהם מקבלים את תו התקן של 'קרפור' הם יוכלו למכור בכל העולם את המוצרים שלהם. בגלל זה אנחנו פונים לכל היצרנים הקטנים, וגם הגדולים אגב, להיכנס למעגל שייצר לנו את המותג הפרטי של 'קרפור', לשאת את הלוגו 'קרפור' ולקבל את האופציה להימכר ב-49 מדינות. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זאת אומרת מפעל ישראל, לצורך הדוגמה, פלוני אלמוני, שיעבור תו תקן שהוא מייצר, לא יודעת מה? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> למחרת ברזיל פתוחה בפניו, צרפת פתוחה בפניו. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> ל'קרפור' יש תו תקן משלה? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> יש תו תקן אחיד בכל העולם של תו איכות, והוא מחמיר מאוד. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זה סופר מעניין, זאת אומרת אתם - - - << אורח >> עמית זאב: << אורח >> אנחנו בעצם פלטפורמה שתאפשר ליצרנים - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> איך היצרנים שלנו יודעים על הדבר הזה? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> כבר עכשיו יש לנו 151 סופרים פרוסים בכל הארץ של יינות ביתן ומגה שהופכים ל'קרפור', אז אנחנו כבר היום בקשר מאוד גדול ובאסטרטגיה שלנו זה מגוון כמה שיותר גדול. אז אנחנו פונים ליצרנים קטנים ובינוניים וכאלה שגם צריכים את הליווי שלנו בכלל לעמוד ביכולות הלוגיסטיות ואומרים להם בצורה חד משמעית, אנחנו עכשיו מחפשים ספק מקומי שייצר פסטרמה, נקניק, הזכרת קודם את הנקניק, ואותו יצרן יוכל למכור אחר כך בכל העולם. << אורח >> זאב סגל: << אורח >> סליחה, אתם מוכרים רק מוצרים שהם תחת מותג של 'קרפור' או דברים אחרים? << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אדוני, אל תתפרץ לי בדיון, יש פה דברים מאוד מעניינים וחשובים. חוץ ממנוע צמיחה והוזלת מחירים, שאני רוצה שיהיה פה יותר זול ויותר מגוון, בעצם אם היצרנים הישראלים ירצו ויוכלו ויעמדו בתו תקן שלכם בכל מיני מוצרים הם יוכלו גם לייצר סחורות לחו"ל? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> ככה זה עובד. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אבל שאלתי על ירקות, בשר ועוף. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> היום רוב הבשר במדינת ישראל מגיע מלכתחילה מחו"ל, אין כמעט בשר מקומי וגם הבשר המקומי שמגיע לא נולד כאן. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זאת אומרת מה שהיה מבחינת הבשר זה מה שיהיה? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> נכון, אנחנו ממשיכים, זה מורכב, יש כשרויות גבוהות יותר. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> פסטרמות כרגע בכלל אין יבוא? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> כן. עולם הבשר והפירות והירקות הוא - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> בשבוע הבא דיון רחב על נושא בשר, כבר פורסם סדר יום. זה ככה ספוילר. ירקות? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> אנחנו מגלים שלא מעט חקלאים כבר היום מייצרים ל'קרפור', ישראלים. הגענו לספקים שלנו, ביקשנו שיארזו לנו את זה תחת המותג הפרטי וכבר היו יצואנים. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זאת אומרת פה בארץ מייצרים ל'קרפור' בחו"ל? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> ואז פה אצלנו יקר ואז אנחנו מביאים מטורקיה. אחלה, תקשיבו, זה מעגל קסמים. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> אגב, כשהשוק פתוח כולו ויש כמה שפחות חסמים אז זה מתאפשר באמת לעשות סחר עולמי ולאפשר חקלאות מקומית. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אוקיי, אני עוד מעט ארצה לחזור שוב פעם לאדון, אבל מיכל ממהרת. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, כבוד יושבת הראש. תכננתי להגיד משהו אחד, אבל אני חייבת רגע להתייחס לנושא הזה. אמרת שיש לכם תו תקן מאוד, לא מכביד, אבל מאוד חשוב ודורשני, איך קראת לו? לא זוכרת בדיוק את הביטוי שהשתמשת בו. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> תקנים אירופאים של מזון. אגב, הישראלי הרבה יותר מחמיר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> קפדני. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> התקנים הישראלים לפעמים לא מכבדים את התקן, אנחנו מנסים להביא כמה מוצרים עכשיו, בישראל המציאו תקנים חדשים. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני לא באה להתעמת איתך חלילה, אני רק אומרת שאנחנו יושבים היום פה בוועדה שהיא ועדה שמתייחסת לענייני דת, כלומר לנושא של הכשרות, וזה מתחבר לי למה שאמרת מקודם, אני חייבת לציין שהנושא של הכשרות זה לא נקי. כלומר ודאי ודאי ודאי שזה אוכל בריא ונקי, בוודאי, אבל יש כאן את העניין הדתי, אי אפשר להתעלם ממנו. אנחנו יושבים פה בוועדה שדנה בנושא הזה, לכן בעוד שאת מקבלת בנפש חפצה את הנושא של תקנים, שזה תקנים של ניקיון, באיזה שהוא מקום אני מרגישה שיש כאן איזה - - - << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> לא מקבלים את זה בנפש חפצה בגלל שמדינת ישראל הרבה יותר מחמירה מאירופה בתקנים של הבריאות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, אני רק רוצה לומר - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> רגע, מיכל, דקה, נקי, אם את הולכת לאידיש ועושה תרגום 'כשר' בעצם במשמעות זה היה נקי, הכשרות, ממה נבעה הכשרות? מכללי היגיינה שעוד לא הייתה אז. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה גם עניין רוחני. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זה שמר על בריאות העם. בכשרות יש הרבה מאוד היגיון בריאותי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל יש בזה גם – לא ניכנס לזה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> כשלא היו אנטיביוטיקות ולא היה את כל הדברים האלה, אחר כך זה נכנס - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יוליה, לא ניכנס לזה, כי גם אני לא יודעת מספיק, אני רק חייבת להגיד לך שיש גם הרבה נושאים רוחניים בתוך הנושא של הכשרות. זה לא רק משהו שאת רואה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> ברור, מה שאנחנו אוכלים משפיע על הנפש שלנו. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן, בדיוק, אבל בואי לא ניכנס לזה, כי זה דיון פילוסופי. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אבל המשמעות של נקי זה המשמעות, וזה אם את עושה תרגום מאידיש ומהמקורות זו הייתה המשמעות, אחר כך זה הפך למשהו אחר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, היה חשוב לי להעיר את זה, << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא, לא צריך הערות, גם נפש נקייה אפשר - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק רוצה לומר כזה דבר - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> הנקי זה לא רק ניקיון, זה לא רק אקונומיקה, למרות שיש אקונומיקה כשרה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני איתך, אני מתנצלת, חשבתי שאת מתכוונת לצד היותר – בסדר, לקחתי חזרה את הדברים, אבל חשוב לי לומר שיש כאן נושא של כשרות שהוא גם צד רוחני ודתי. דיברנו על הרפורמה, אני מסכימה עם הדוברת שיושבת שם, לא זוכרת את שמה, אבל לא ניכנס לזה, כי זה כבר מיותר, זה כבר נכנס לדרך, אני כן חושבת ששלושה רבנים יכולים להוות פה סיכון מאוד גדול, אבל אני גם משאירה את זה, כי די, דנו בזה מספיק ואין טעם לדבר על זה. אני כן רוצה לשאול, אני לא יודעת אם יש פה נציג מטעם המשרד לשירותי דת, יש כאן נציג? << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא, הם בזום, לא? << דובר >> קריאה: << דובר >> הם אמרו שאין נגיעה לדיון. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> בפעם הבאה, לאה, נציג של המשרד לשירותי דת זה כלל ברזל. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> למה מאוד חשוב לי לשאול? כי אני יודעת שאנחנו עברנו חצי שנה מאז שהרפורמה יצאה לדרך, השלב הראשון שרבנים יכולים לתת באופן גיאוגרפי, אנחנו בעצם כבר בעיצומה של הרפורמה, אז קודם כל, רציתי לדעת איך זה מתבצע ואם יש לנו נתונים על מה שקורה, האם באמת בפועל רב בראשון נותן בבאר שבע ולהיפך? זאת שאלה ראשונה שלי. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אני מכירה את זה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני שמחה, לא, אני רוצה לשמוע, אני פשוט לא יודעת מנתונים. שאלה נוספת שיש לי, אני הבנתי, אני לא יודעת אם זה נכון או לא, אבל אני אשמח לשמוע, האם אוישו כבר התקנים לרפורמה שנקבעו בתקציב המדינה? האם יש כבר איוש של התקנים? << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> את קוראת את השאלות מדף של הוועדה? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה דף שלי, אבל כנראה גם את קיבלת אותם. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> כן, אנחנו קיבלנו את נייר ה - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז כנראה גם את קיבלת את אותן שאלות, יכול להיות, ואני רוצה לדעת. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זה אחלה שאלות ואנחנו נשאל אותן כל הזמן. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני אשמח לדעת, כי זה חלק מהעניין, גם האם כבר יצא מכרז, כי הבנתי שלא יצא עוד המכרז על הממונה על הכשרות. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זה אותן שאלות שיש – שאלות מאוד נכונות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני אשמח לשמוע את התשובות לשאלות הללו. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> יש לך תשובות, או שזה המשרד לשירותי דת? << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> יש לי תשובות. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אוקיי, מעניין, מצוין. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז להקריא את השאלות? << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אגב, הייתה פה שאלה מה עם החוק המשלים. אני עכשיו אזרוק את הכדור אלייך, יש את החוק המשלים לרפורמה בכשרות שמסדיר את הקנסות על מי שלא יעמוד בתקנים ומי שיפר את ההנחיות, גם ליבואנים וגם לגופי כשרות וכו' וכו'. זה בעצם נותן סמכות לרבנות מבחינת אכיפה, זה האכיפה, זה הפיקוח. כרגע יש רפורמה, בלי החוק המשלים היא תצא לפועל, אבל אם היבואן יתנהג בצורה לא הוגנת ויפר את הכללים כרגע אין מה לעשות כי אין את החוק המשלים שמטיל עליו קנסות. החוק המשלים הזה עכשיו במליאה, תקוע לקראת קריאה ראשונה, ומי שלא מאפשר את זה זו הסיעה שלך. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כי כנראה מה שכתוב שם לא מספיק טוב. אני לא מכירה את זה, את זרקת עליי. אני מוכנה, כמו כל דבר שמגיע אליי אני בודקת יסודי, אז אני אוכל לענות כשאני אבדוק את החוק הזה. אבל אם החבר'ה שאחראים אצלי בסיעה על הנושא הזה מעכבים כנראה יש דברים בגו. אבל בסדר גמור, אני מוכנה לקחת את זה על עצמי ולבדוק. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא, כרגע זה בוועדה, מי שתוקע את זה זו הסיעה שלך. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כנראה בצדק. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זה תקוע במליאה לקריאה ראשונה. וגם אם יש שם משהו שצריך לתקן יש את הוועדה שתמיד אפשר. החוק המשלים הזה באמת צריך לתת סמכויות לרבנות ראשית כדי לפקח על הגופים הפרטיים ועל היבואנים. כי אם אנחנו לא נעשה את זה, הרפורמה באופן מלא תיכנס לתוקף מ-1.1 ולהם לא יהיה שום - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מאה אחוז, אבל, יוליה, לפני החוק שצריך לחוקק, החוק כבר נחקק, אני רוצה לדעת איך בוצע. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא, לא נכנס. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הרפורמה. אני אומרת הרפורמה, מדברים על ממונה על הכשרות, מדובר על - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זה כבר בדקתי, תדעו כולכם, אם אנחנו לא נחוקק את החוק הזה של סמכויות הפיקוח והקנסות ואת כל המנגנון הזה, הרפורמה באופן מלא תיכנס לפועל מ-1.1.23 ולרבנות הראשית לא תהיה שום יכולת, שום כלי, שום אפשרות לפקח על הדברים. זה המצב. אבל תענה, בבקשה, לחברת הכנסת על השאלות שהיא שאלה בלי שום קשר לחוק המשלים. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> תודה, גברתי. קודם כל אני רוצה להגיד, כדרג מקצועי, אני לא נכנס לשאלה הפוליטית, זה לא מתפקידי ואני לא אכנס לזה, אנחנו כדרג מקצועי מאוד מודאגים למען צרכני הכשרות מאי קידומו של החוק המשלים. החוק המשלים הוא היחידי שנותן את הכלים לרבנות להבטיח כשרות לאזרחי ישראל, אנחנו מאוד מודאגים שהחוק המשלים הזה אינו מתקדם. ועוד פעם אני מדגיש, גברתי, אני לא נכנס לשאלה פוליטית, לא מתפקידי, אני לא ברובריקה הזו. ביחס להיערכות ליישום הרפורמה, גברתי, אנחנו פרסמנו מכרז לשכירת שירותים של חברה לייעוץ אסטרטגי שמלווה אותנו ביישום הרפורמה. אנחנו כבר עובדים תקופה, במגעים אינטנסיביים, דיונים אינטנסיביים על בסיס שבועי עם החברה לדון במכלול ההיבטים שקשורים להתארגנות של הרבנות הראשית למערך יישום הרפורמה. אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שזה כולל גם את הסכמי השכר עם העובדים? << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> גברתי, אנחנו מדברים על שוק מופרט, שוק מופרט אומר שאנחנו לא נתערב בשאלות של שכר של עובדי הגופים הפרטיים שאמורים לתת כשרות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, עובדי הרבנות הראשית אני מתכוונת. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> גברתי, רק רגע אחד. לגבי העבודה של הייעוץ האסטרטגי, בשבועות הקרובים, אנחנו מקווים כבר תוך חודש, לצאת בכנס גם לגופי הכשרות וגם עם שותפינו במשרד לשירותי דת למועצות הדתיות המוסמכות, לפרסם בפניהם את הכללים לשם קבלת רישיון כגוף מוכר. זה אחת. שתיים, בשבועות הקרובים, אחרי שאנחנו נגבש את המבנה הארגוני של יחידת הממונה שתהיה ברבנות הראשית, אנחנו מתכוונים לפתוח במשא ומתן ובמגעים כחלק מדיוני התקציב של 2023 מול אגף התקציבים, לדבר על מספר התקנים שדרושים לנו כדי להבטיח כשרות לצרכני ישראל, כדי לפקח על הגופים הפרטיים ועל המועצות הדתיות המוסמכות בשלבי הכשרות. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> טוב, אנחנו עוד נעשה דיונים - - - << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> ומה קורה עם היבואנים, כדי שהם יידעו מה אפשר לעשות? << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> גברתי, סליחה, לא מתפרצים פה. את לא בעסק שלך, אני מנהלת את הדיון, בסדר? מבקשים זכות דיבור. אם את תרצי תקבעי אחר כך פגישה. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> אז אני מבקשת. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא. לגבי יישום הרפורמה בכשרות בכללותה אנחנו עוד נקיים דיונים, אתם תחויבו בדיווח, אנחנו נדבר על זה, כרגע 'קרפור'. שוב פעם, 'קרפור' מייצגת לי את כל רשתות המזון. רשות לתחרות, תתייחס בבקשה, איפה אנחנו נמצאים, איך אתם יכולים לסייע, איפה המחסומים, איפה הבעיות. הם רוצים להביא לנו לפה 6,000 מוצרים מחו"ל. << אורח >> יצחק ברקוביץ: << אורח >> בסופו של דבר אנחנו לא הגוף שבאמת הרבנות - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא, אז למה אתם? << אורח >> יצחק ברקוביץ: << אורח >> אני אסביר. אנחנו כמובן היינו רוצים לראות כניסה של הרבה מוצרים מחו"ל, מוצרים שיקבלו אישור כשרות מחו"ל, זה בהחלט משהו שהוא מאוד חשוב ואנחנו כן המלצנו אין ספור פעמים להגביר את היבוא, כי בסוף מקטע הספקים בישראל הוא ריכוזי ואנחנו כן רואים חשיבות מאוד גדולה בהגדלת היצע המוצרים, בייחוד מחו"ל. אנחנו כן רואים חשיבות גדולה ששחקן חדש שנכנס לישראל יוכל לייבא מוצרים שהם בכשרות גם מחו"ל, כי, שוב, זה יגדיל את היצע המוצרים. זה לא בסמכות שלנו, אבל בהחלט אם היינו מזהים חסמים כאלה - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אבל הנה, עכשיו זיהית חסם, לגבי חלב. << אורח >> יצחק ברקוביץ: << אורח >> לגבי חלב, את מתפרצת לדלת פתוחה, זה בהחלט נושא שניסינו לטפל בו. שוב, זה לא בסמכות שלנו, לפני שלוש שנים פרסמנו דוח על דרישת חלב ישראל, על ההשפעה שלה על היצע המוצרים, על העלויות. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אז תקשיב טוב, זה שפרסמתם דוח זה בסדר גמור, אבל הממונה עליך יכול לפנות למשל לרבנות הראשית, ליצור מגע, ליצור הידברות, לראות איך אפשר לצאת מהפלונטר הזה, כי יש ציבור שיסתפק במילה חלב ומישהו שצריך חלב ישראל. אז אם זה סתם חלב זה פותח הרבה מאוד דברים, ומי שרוצה יותר מחמיר הרבנות יכולה לנסות, לחשוב, לפנות למועצת הרבנות, ליצור כמה דרגות של כשרות. זה אפשרי. אז אל תספרו לנו על דוחות שאתם מוציאים. << אורח >> יצחק ברקוביץ: << אורח >> לא, אנחנו פרסמנו את הדוח ופנינו לרבנות והיינו בדין ודברים עם הרבנות, כי בסוף אנחנו כן רואים חשיבות, בטח בעולם מוצרי החלב, שהוא שוק כמעט אחד הגדולים בישראל ומאוד ריכוזי, אנחנו כן ראינו חשיבות בהסרת החסם הזה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> תתאר לך השפעה של, שוב פעם, בלי לפרסם את רשת 'קרפור', אם מחר אנחנו נוכל להגיע להסכמה שיהיו כמה רמות כשרות בחלב ויהיה חלב ויהיה חלב ישראל, אז למשל בסניפים בריכוזי אוכלוסייה חילוניים יוכלו להסתפק בזה, בסניפים שיש שם אוכלוסייה יותר שומרת ושרמת הכשרות יותר גבוהה יוכלו להביא דברים אחרים. זאת אומרת זה יפתח לנו הרבה מאוד שווקים וזה גם ידבר לאוכלוסייה יותר רחבה. << אורח >> יצחק ברקוביץ: << אורח >> אנחנו ראינו שתי - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> דקה. מה אתם מייצרים בחו"ל, כשאתם עושים פיקוח בחו"ל לחלב, איך אתם עושים את זה? מה אתם עושים שם? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> הפיקוח של מוצרי חלב דורש גם נוהלי כשרות צמודים כיוון שחלק מדובר בתהליכים כימיים שעוברים, גם החלב וגם המוצרים, אנחנו סומכים על בסיס הלכתי מוצק ברוב המוצרים שלנו, שבעצם חלב שמפוקח, מבחינת המדינה יש פיקוח מספיק מצד הרשות המקומית בכל מדינה שהיא, מאפשר לנו לתת כשרות על החלב גם ללא נוכחות של חלב ישראל. אני חייב רק להזכיר, יושבת הראש, זה לא בכל מדינה, יש מדינות מסוימות שלא עומדים בתקן הכשרותי של ה-OU ולכן זה לא מאושר. זה לא חד וחלק. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אז מה כן? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> מדינות אחרות, מדינות צפון אמריקה, חלק גדול ממדינות אירופה, כן מאושרים מבחינת החלב. שוב, יש פיקוח וביקורת ובדיקת חומר גלם ותהליכי השגחה, אבל אנחנו לא מחייבים את החליבה בנוכחות משגיח. אנחנו גם מייצרים חלב ישראל לפי דרישה, זאת אומרת אנחנו לא אומרים שחלב ישראל הוא לא בסדר, חלב ישראל הוא בסדר גמור למי שרוצה, אנחנו גם מכבדים, רוב הרבנים שאני מכיר ב-OU גם אוכלים חלב ישראל - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> בחו"ל קהילה שומרת כשרות, מה היא אוכלת? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> רוב גדול של המוצרים שלנו, מוצרי חלב, הם לא חלב ישראל. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> ובן אדם דתי בצרפת שומר מצוות חי עם זה בשלום, לרוב? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> יש אנשים שכן מהדרים. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> צרפת זו קהילה חרדית, הם רק חלב ישראל. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> בסדר, אבל רוב הציבור הוא לא חרדי. יש חלק שהוא חרדי, בסדר. רוב הציבור, גם שומר המסורת, הוא לא חרדי, הוא לא צריך מהדרין. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> אני מתכוונת לקהילה הצרפתית, את דיברת על צרפת, הקהילה הצרפתית במיוחד היא אוכלת בעיקר רק חלב ישראל. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> יש גם הבדלים בגבינה וחמאה, זה מורכב קצת, אבל כן. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אוקיי, הבנתי. מתוך 6,000 מוצרים שאתם מתכוונים לייצר ולהביא לפה, כמה מתוכם מוצרי מזון? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> 4,000. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> באיזה קטגוריות? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> בכל הקטגוריות. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> כמו? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> מוצרי יסוד, יבשים, פסטות, אורז, נעבור לשימורים, אז ירקות, פירות, טונה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא, פירות וירקות אמרת - - - << אורח >> עמית זאב: << אורח >> לא, בקופסאות שימורים. מוצרים קפואים. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> קפואים מה? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> הכול, כל מה שיש בפריזר במדינת ישראל יש מגוון נוסף בעולם שהוא ברמות שונות ובאיכויות שונות ואנחנו הולכים להביא את הכול. אין פינה בסופרמרקט שלא תמצאי מוצרים נוספים, בכל מדף. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> קרטון חלב בישראל עולה 5.9, ב'קרפור' בצרפת 3.7. למשל גבינות. טוב, גבינות הבנתי שזה סיפור, גם כן, בארץ 9.20 ובצרפת 3.12. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> לא, יש שמונה שקלים מכס. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> ביצים 20 שקל, בצרפת 7.9. קוקה קולה 7.16, לא שאני שותה ולא ממליצה לאף אחד, זה לא בריא, שם זה 4.6. מלפפון בארץ 5.9. אגב, אתם במלפפונים בצרפת הרבה יותר יקרים. הנה, אנחנו זולים פה, מצאתי משהו זול. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> זה לא מלפפונים שבדרך כלל רואים אותם פה בארץ. בצרפת זה מלפפון אחד גדול בצורה הזאת, אין להם את המלפפונים הקטנים. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> הבנתי. איך אתם חושבים להשפיע על יוקר המחיה? כמובן שצריך להגיד את זה ביושר, הכשרות מוסיפה עלויות, חד משמעית, אבל זה מה שיש לנו. עם תוספת העלות הזאת איך אתם - - - << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> בשוק העולמי, אני לא רוצה לבקר אותך חס ושלום, אבל אני יכול להגיד על מפעל בחוץ לארץ, ענק, שראה בתוספת הכשרות העולמית שלו רווחים של 5% במחזור השנתי ועלות הכשרות הייתה פחות מפסיק נקודה פסיק פחות נקודה אחוז. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זאת אומרת זה לא כזה? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> אנחנו שאנחנו נפגשים לא. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זאת אומרת המפעלים בחו"ל כן רוצים לעשות פס ייצור כשר? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זה מוסיף להם רווח? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> בצפון אמריקה אני חושב שבין שליש לשני שליש מוצרים שנמצאים ברשתות הם כשרים. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> למה? חוץ מהיהודים בחו"ל כנראה שגם ציבור רחב אוהב לקנות את המוצרים האלה. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> אני לא רוצה להתייחס לנקודה הרוחנית שהוזכרה קודם, אבל בציבור הכללי כשר נתפס כדבר שמוסיף איכות, זה סוג של תו תקן, וצריך לומר, הקהילה היהודית בחלק מהמקומות, אף על פי שהיא קטנה בכמות היא משפיעה בגדול באיכות וזה משפיע על המרקם החברתי. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אוקיי. החבר'ה מהרבנות, אם יש לי כבר מפעל כשר שמייצר מוצרים כשרים שהם מספיק טובים לארה"ב, לצרפת, לקהילות, בפיקוח של הארגון המכובד, איך אנחנו יכולים לגרום שהמוצרים האלה יבואו לארץ בלי הסבך הבירוקרטי? << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> קודם כל סיפרנו מקודם, גברתי, שהסבך הבירוקרטי הוא לא סבך, אבל אנחנו חוזרים עוד פעם לשאלת הסטנדרטיזציה. אני מזכיר שבארץ יש סטנדרטיזציה ישראלית שאותה קובעת המועצה ולכן כל מקרה ייבחן לגופו. אם המוצר לאחר בדיקתו פעם אחת עומד בסטנדרטים הישראלים הרי שסבך הבירוקרטיה לא קיים. אם הוא לא עומד בסטנדרטים הישראליים אז הוא - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זאת אומרת אנחנו צריכים לפנות למועצת הרבנות הראשית ולבקש סלאש לדרוש סלאש לצפות שיתכבדו ויבינו שיש את העולם הרחב ואפשר שבמסגרת ההלכה אולי למצוא פתרונות. אנחנו נפנה, גברתי מזכירת הוועדה, למועצת הרבנות הראשית בבקשה להתייחס לנושא כדי להסיר חסמים ולפתוח כבר את המוצרים שיש להם כבר תקן של OU או של גוף הכשרות השני, KF – הם לא פה? יש עוד כמה גופים שהם בין לאומיים. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> יש הרבה. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא, הגדולים, שזה בעצם אתם ו-KF, נכון? או שאתם מונופוליסטים? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> לא, מונופוליסטים, אנחנו עובדים עם כולם, ברוך ה', אבל יש לנו, ברוך ה', נתח שוק גדול. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אז צריך לפרק את זה. אנחנו בכיוון לפרק את המונופולים. << אורח >> אנואר חילף: << אורח >> אפשר להתייחס רגע? << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אנואר חילף: << אורח >> אני רוצה לחדד, כי 'קרפור' כמובן הציפיות גדולות, אבל בסופו של יום הם מגיעים בספטמבר כשהרפורמה היחידה שתיכנס באופן מלא לתוקף, הרפורמה בתקינה, ולפי הקטגוריות שקיבלנו, אנחנו בקשר שוטף עם 'קרפור', נתח המוצרים של תקינה הוא לא גדול. יש שם תמרוקים ומזון והם יצטרכו את הסניף הראשון לפתוח על בסיס הרגולציה והבירוקרטיה הישנה, שזה ייקר מוצרים, אני לא יודע כמה, אבל זה תהליך לא פשוט. יש כמובן שיתוף פעולה מצד משרד הבריאות לנסות לזרז את הדברים, אבל כנראה הדברים הראשונים שיגיעו והסניף הראשון יסבול מ - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> מתי אתם מתכוונים לפתוח, בספטמבר? << אורח >> עמית זאב: << אורח >> אנחנו רוצים לפתוח כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> איפה הבעיות? כרגע אתה סיפרת לי סיפור שהכול גן עדן. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אם גן עדן אז – << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> הבעיה הקשה זה משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אני כרגע לא מדברת על משרד הבריאות. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> גברתי, הוא אמר שרק הרבנות זה גן עדן. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> יש פערים בין הגישות, חלב ישראל, אפיית ישראל, יש עוד פערים גדולים מאוד בעולם ההלכתי, אני מבין קטן בו, אנחנו בעיקר רוצים לתת שירות ומענה ללקוחות שלנו ולתת מענה לכל לקוח, לתת לו את הכשרות שהוא רוצה. יש לנו גם רשת חרדית, שוק מהדרין, שפונה בדיוק לקהל החרדי ואנחנו גם בסניפים בקיבוצים. אנחנו פרוסים בכל עבר ואנחנו רוצים לתת לכל אחד את המענה שהלקוח רוצה, גם את המענה הכשרותי, ביניהם יש פערים גדולים. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אתה יודע, שני יהודים, שלושה בתי כנסת. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> יש לא מעט מוצרים שמוגדרים ככשרים ומצוין בהם שזה חלב נוכרי, לא מסתירים את העובדה, או שזה אינה אפיית ישראל, לא מסתירים את העובדה, והם לא יקבלו הכשרה בכשרות של הרבנות כי זה לא עומד. אני לא יודע לתת מענה לפער הזה, אני גם מבין קטן בזה, אבל יש פערים, זה לא שאין. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אבל זו הנקודה. הרב רפי, וכמובן, שוב פעם, אנחנו נפנה למועצת הרבנות, תנסו לחשוב שיש מגוון רחב של אוכלוסיות בארץ ומה שאתה אוכל ומה שאני אוכלת זה כנראה דרישות שונות, ומה שהסניף במרכז תל אביב של רשת המזון יכול למכור ומה שיהיה בבני ברק זה לא אותו דבר לחלוטין, אז אתם, כרבנות, כממונים על הנושא הזה במדינת ישראל, חייבים לתת מענה. כמו החוק לאנשים עם מוגבלויות, שהוא חייב לתת מענה לכולם. << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> גברתי, אנחנו נעביר את המסר לגורם הרלוונטי. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> לשאלתך על המחירים. אנחנו עושים הכול כדי לצמצם את הפער, אנחנו מקבלים את זה במחיר שאת רואה במחיר הצרפתי, פחות מזה. סופרמרקט במדינת ישראל לא מרוויח יותר מסופרמרקט בצרפת, הפער במחירים נובע דבר ראשון מהשילוח, אין מה לעשות, יש מרחק, אבל זה לא העיקר, והוא נובע מהמון המון בירוקרטיה. הזמנו עכשיו כדורים מאושרים ב-49 מדינות, כדורי רגל לקראת טורניר שיהיה בסוף השנה ועל פי התקינה הישראלית חייבים לפוצץ עוד פעם 500 כדורים כדי לוודא שהכדור הזה בסדר וכל התקינה האירופאית היא לא בסדר וכל התקינה האמריקאית היא לא בסדר, אבל בישראל צריך לפוצץ מחדש את הכדורים ולוודא שהכדור הזה הוא בטוח. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> מעניין אותי מי מרוויח מזה. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> מכון התקנים. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> אבל גם שם יש רפורמה. זה שכבות על שכבות על שכבות של רגולציה של עשרות שנים, שאנחנו מסתכלים פתאום אחורה ואומרים: רגע, למה התכוונו? יכול להיות שפעם לא הייתה תקינה אירופאית או תקינה אמריקאית מספיק טובה והתקן הישראלי היה נפלא, היום מאמצים כולם תקנים מסוימים ועובדים. מפעל שעובד לפי ISO שמאושר FDA, מאושר מאושר מאושר, בישראל צריך עדיין לבדוק את הבלון. אם הרפורמה לא תשתנה אחרי הדיון של אתמול גם חיתולים יישארו שם וגם שמפו יישאר שם וכל הדברים האלה זה עלויות שמתגלגלות בסופו של דבר על המוצר. אז תקינה שלא מאמצים, מכסים שלפעמים הזויים, צ'יפס, ידעתם שעל צ'יפס קפוא יש למעלה מ-60% מכס? צ'יפס קפוא. כנראה שלא נייבא צ'יפס קפוא. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אני חותכת בעצמי. אני לא קונה קפוא. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> יש חסמים. אננס, חייבים לקטום את הראש שלו ואז חיי המדף יורדים לשבועיים. אז עיקרו את ההיגיון בלייבא את זה כי זה תוך שבועיים מתחיל להירקב, אז למה להביא אננס? כבר קונים את האננס בארץ. יש דוגמאות שונות. אפילו עכשיו, אנחנו מביאים שוקולד לארץ, ביקשו מאיתנו שהמפעל יחתום שאין רעלנים בזה. בישראל רוצים את זה. אין רעלנים בשוקולד. כל מיני דברים, שכבות על שכבות של תקינה ורגולציה שהיא קיימת רק בישראל כשהמכסים והרגולציה והרפורמה המבורכת בכשרות, עם רמת השירות שעלתה - - - << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> רגע, אני רוצה לדייק, כרגע יש לך מסלול רק מול הרבנות, מחר OU העולמי יוכל לפתוח פה תאגיד כשרות שיהיה מחויב, מה הכיוון? אתם שם? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> קודם כל אנחנו עדיין לומדים את השטח, אבל כפי הבנתי, והיה לי ברוך ה' דיונים יפים מאוד עם הרבנות, יש פער בין הנושא של היבוא לבין הנושא של הכשרות המקומית. אני אצטרך לקבל הסבר בדיוק איך הולכת להשפיע הרפורמה בכשרות על היבוא. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אז אם אתה צריך ייעוץ תפנה אליי, אני מכירה את זה יותר טוב מהם. מ-1 בינואר יהיו פה תאגידי כשרות פרטיים שגם כן יהיו רשאים להתעסק בכשרות פה בארץ וגם ביבוא. יבואנים יוכלו לפנות לתאגיד ישראלי, להתקשר איתו, אתה תהיה אחראי כתאגיד, שזה גם כן יכול להיות עמותה או חברה או עסק מורשה, על הכשרות. הדבר היחיד, שיהיה לפי תקן, או של הרבנות, או של ועדת השלושה וחובת דיווח תוך שבעה ימים לרבנות ראשית, דיווח אלקטרוני, אבל אתה אחראי על הכשרות. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> אנחנו עושים את זה 100 שנה, נראה לי שנסתדר. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> כלומר אתה תיקח על עצמך את האחריות, זאת אומרת מחר יש את 'קרפור', היא יכולה להחליט שהיא עושה את כל היבוא שלה דרך תאגיד הכשרות, אבל אז אתה נושא באחריות באופן מלא. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> יש גם יתרון, החברה בארץ, הנציגות של ה-OU בארץ מתעסקת הרבה גם ביצוא. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> כמה מוצרים בחו"ל סך הכול אתם - - - << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> מעל 1.2 מיליון מוצרים עם הכשר של ה-OU. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> למה הם לא כולם פה? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> לא כל הישראלים אוהבים את כל האוכל שלנו, מה לעשות? לא, זה נכנס לאט לאט. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אתה יודע להגיד כמה היום אנחנו מייבאים מחו"ל מוצרים כשרים? כמה יש לך היום ספקים? כמה תעודות הכשר אתה נותן? << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> אני יודע להגיד שיש לי היום 10,000 בקשות לשנה, אבל זה לא מייצג את מספר המוצרים בהכרח. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> לא כל בקשה היא פר מוצר? << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> יש לנו בשרים ועופות שלא נכנסים לארץ, מוצרים עם מיונז, דגים, שיש חסם יבוא, זה לא קשור לכשרות. << אורח >> עמית זאב: << אורח >> אני מעריך שלא יותר מ-10,000 כרגע נמצאים, מוצרים שונים. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> מוצרים שונים, שזה לא הכול - - - << אורח >> עמית זאב: << אורח >> שזה לא אותו מוצר, פסי ייצור שונים של אותו מוצר, גדולים שונים של אותו מוצר. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> זאת אומרת אם כרגע יש לנו בחו"ל 1.2 מיליון מוצרים שהם כשרים לעולם הגדול, מתוכם רק 10,000 נכנסים לארץ? << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> אני חושב שהכשרות פה זה לא, יש פה גם תקינה, יש גם משרד הבריאות, יש אלף ואחד רגולטורים, זה לא רק הכשרות והרבנות. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> אנחנו מסכימים. שיש פער, אנחנו מסכימים, יש פה עוד הרבה שחקנים בעולם. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אני יותר מסתכלת לשוק המזון כי זו ההוצאה העיקרית של משפחה על בסיס יום יומי, כולנו עושים סופר כל שבוע. יש לנו שוק מזון מאוד ריכוזי, יש לנו את המיוחדות של נושא הכשרות, שמצד אחד חייבים לתת לזה מענה, יש רמות שונות של כשרות, אין מה להשוות בין הציבור האורתודוקסי לציבור החילוני או המסורתי לייט, מה שנקרא, זה שונה לחלוטין. רשתות המזון צריכות לתת מענה לכולם ברמות השונות, כפי שגם הרבנות צריכה לתת מענה לכל הרמות, לפי דרישות של האנשים ולפי הצרכים של אנשים. אם אנחנו בכלל מדברים על כשרות, יש רשתות שהן בכלל לא כשרות ולא מתיימרות להיות כשרות. אז כמובן שכמה שיותר אנחנו נשתמש באותם מפעלים שיש כבר בחו"ל ואותם ארגונים שכבר מוכרים לנו, זאת אומרת אי אפשר להגיד שאנחנו לא יודעים מי הם, גם אתם עובדים איתם על בסיס קבוע, אז זה יפתח את השוק הישראלי וזה כמובן יוזיל לנו את העלויות. אם המפעל הזה הוא כבר כשר, זאת אומרת העלויות כבר שם. << אורח >> עזרא פרידמן: << אורח >> אני רק אתייחס לנושא של הייצור המקומי, שאני רואה שכמה אנשים לקחו את זה לליבם. בארץ יש לנו מעל 170 מפעלים שמייצאים מהארץ עם כשרות של ה-OU כיוון שזה יותר נתפס בשוק העולמי. אנחנו נשמח גם אם 'קרפור' ואם יצרנים מקומיים, לעזור להם גם לייצר לשוק הישראלי וגם לייצר לחו"ל עם הכשרות הזאת. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> טוב. זה רק דיון ראשון, אני חייבת לסיים, יש לי בעוד עשר דקות דיון אחר בוועדה אחרת, אני מצטערת, אנחנו רק התחלנו, נושא הכשרות, נושא התחרות, הנושא של עלויות, חסמים, זה נושא סופר חשוב לנו. אני מברכת אתכם. אני יודעת שאתם עושים עבודה טובה, אני יודעת שאתם סופגים גם ביקורת, אז תהיו קשובים לביקורת, תדעו לדבר לא רק עם הגדולים, אלא גם עם הקטנים, תעבירו את הבקשה שלי - - - << אורח >> הראל גולדברג: << אורח >> גברתי, במשפט אחד, רק להזכיר לך, הם ישבו איתו, להבנתי אפילו יותר מפעם אחת, זה לא שהתעלמו. יכול להיות שיש אי הסכמות, זה בסדר, אבל זה לא שמישהו מהרבנות התעלם מהאזרח הקטן או מהיצרן הקטן, בשום אופן לא. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> אם רוצים אין זו אגדה. צריך למצוא פתרונות. אני מאמינה שאפשר. זה בדיוק היופי של הדת היהודית. אני מודה לכם שבאתם, זה מורכב, זה לא פשוט, אבל זה ישראל, אף אחד לא הבטיח שיהיה קל. אנחנו לרשותכם, אני מאמינה שהדיון הזה יזיז דברים מבחינת ההידברות בין גופי הכשרות עם הרבנות ואנחנו נמצא את הפתרונות. אנחנו רוצים פה כמה שיותר, מגוון יותר גדול, וכמובן שזה יהיה יותר זול. יש לכם פה תפקיד, וגם רשתות המזון האחרות, שכמובן הם חלק מהשוק. אני לא מפרסמת פה את 'קרפור' או רשת אחרת, אבל כמובן יש לזה השפעות. אנחנו לרשותכם. בשבוע הבא אנחנו נקיים דיון רחב על נושא יבוא הבשר לארץ, אנחנו נעשה סדרת דיונים על בשר, על עופות, על כל מה שקשור, על פסטרמות, כי כרגע זה בכלל מחוץ לתחום, הרפורמה לא התייחסה לזה, אבל אנחנו רוצים להבין את ההשלכות של הדבר. אני מבקשת לעשות חושבים אצלכם, הרב רפי והראל, אתם יודעים, לא צריך להמציא את הגלגל, זה כבר שולם מה שנקרא, איך אנחנו יכולים להשתמש בגופי כשרות גדולים בחו"ל, להשתמש בכשרויות שלהם. אנחנו מכירים, אנחנו עובדים איתם, אנחנו יודעים מי הם, תמיד אפשר לעשות פיקוח כדי להביא לפה לארץ מגוון יותר גדול של מוצרי מזון וכמובן להוזיל מחירים. יחד עם זאת משרד הכלכלה, הוא הלך, רשות התחרות, הסיפור הזה עם התמרוקים, עם החיתולים ועם השמפו, זה בלתי נתפס, זה פשוט בלתי נתפס ולהגיד שזה מעצבן זה לא להגיד שום דבר. כמה אפשר להיתקע באותו קיר? זהו, די, הבנו, יש פה דרישות לא הגיוניות, צריך לשנות תפיסה, מה שטוב לילד בשבדיה או בארה"ב גם מתאים לטוסיק של ילד ישראלי, זה אותו טוסיק, זה אותו דבר, לא צריך פה להיות משיגנע קופ, בסדר? להירגע. << אורח >> נני מזל סימון: << אורח >> הממשלה גם מייצרת את הריכוזיות. << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >> תודה רבה לכולכם, אני מודה מאוד לאנשים שהשתתפו בדיון, אני מקווה מאוד שתיכנסו להידברות, בשבוע הבא ניפגש על בשר, תתכוננו, יהיה מעניין. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:38. << סיום >>