פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 54 ועדת ביטחון הפנים 31/05/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 101 מישיבת ועדת ביטחון הפנים יום שלישי, א' בסיון התשפ"ב (31 במאי 2022), שעה 12:47 סדר היום: << נושא >> סקירה על פעילות אגף רישוי כלי ירייה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר חברי הכנסת: ניר ברקת אורית מלכה סטרוק מוזמנים: אור רוזנמן – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון הפנים אורלי צרפתי – מנהלת מחוז מרכז, אגף כלי ירייה, המשרד לביטחון הפנים בני סולומון – רפ"ק, ר' תחום נשק ארצי, חטיבת האבטחה, המשרד לביטחון הפנים חן כהן – מנהלת מוקד שירות, אגף כלי ירייה, המשרד לביטחון הפנים רועי הראל – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון הפנים מירב בן צור – רפ"ק, ר' חו' בקשות רישוי נשק, אח"מ, מח' מענה אזרחי, המשרד לביטחון הפנים טל שיר פרידמן – רפ"ק, ס' ר' חו' עררים ועת"מים, אח"מ, מח' מענה אזרחי, המשרד לביטחון הפנים לימור ארזני – רח"ט רישוי, אגף כלי ירייה, המשרד לביטחון הפנים ישראל אבישר – אגף כלי ירייה, המשרד לביטחון הפנים ליאת אליהו סבאן – הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון הפנים יובל קוקוש – רפ"ק, ר' חו' עררים ועת"מים, אח"מ, מח' מענה אזרחי, המשרד לביטחון הפנים יעל דגן – מאמנת קליעה ואלופת ישראל בירי מעשי דניאל גרובר – מנכ"ל אמ.אי.אל סופליי בע"מ, יבואני ומשווקי כלי איירסופט אורן ורדי – חבר ועד, העמותה לקידום תרבות הנשק דניאל ברס – עו"ד ומדריך ירי, ארגון מדריכי הירי ומפקחי המטווחים ייעוץ משפטי: עידו בן יצחק רכזת פרלמנטרית בכירה: ליאת סעדון רישום פרלמנטרי: חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים << נושא >> סקירה על פעילות אגף רישוי כלי ירייה << נושא >> << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> שלום לכולם, אנחנו נפתח את הדיון של הוועדה לביטחון הפנים, היום, ה-31 במאי 2022, א' בסיון תשפ"ב. הנושא הוא סקירה על פעילות אגף רישוי כלי ירייה, במשרד לביטחון הפנים. אז אני קודם כל ביקרתי באגף אצל ישראל, ישראל מנהל האגף, ומאוד התרשמתי. זה היה לדעתי לפני ארבעה חודשים, משהו כזה, עם הכניסה שלי לתפקיד בוועדה. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> בנובמבר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> ראיתי באמת גוף יעיל שעובד באמת למען הציבור, בעיקר אחרי מבצע "שומר חומות" שבו באמת החלה עלייה גדולה ברצון להחזיק נשק פרטי, וישראל יפרט בצורה מסודרת על כך. גם היום, בעיקר לאחר גל הטרור, עוד יותר עלה הביקוש לנשק אישי, גם על זה ישראל ידבר, ואנחנו מחויבים באמת לסייע לציבור שרוצה וגם עומד בקריטריונים, ולאפשר לו לרכוש נשק אישי. הוועדה תתכנס גם לדעתי עוד בכנס הזה, לגבי כל מה שקשור לתבחינים של כלי הירייה שהמשרד לביטחון הפנים מביא. אני מאמינה שהמשרד ייתן גם התייחסות, אבל חשוב לי שהדיון הזה יהיה מאוד ברור. ישראל, אתה מציג את פעילות האגף, אוקיי? זאת אומרת, מה האגף עושה, הוא יראה לנו את העלייה הדרמטית, אני עושה לכם ספוילר, בביקוש לנשק אישי במדינה, הוא יראה את השינוי מהשנים האחרונות, אבל אתה לא נכנס להחלטה של מי קובע את הקריטריונים, לזה יהיה דיון נפרד. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לקריטריונים להחלטה. המשרד לביטחון הפנים הולך להעביר רפורמה בכל מה שקשור לתבחיני כלי ירייה. למשל, פנו אליי חבר'ה שריונרים, חבר'ה תותחנים, זה לא קשור לישראל, ישראל הוא מגשים מדיניות. איך קובעים את המדיניות? אפשר ויהיה כאן דיון על השינוי, כי המשרד לבט"פ עובד על זה. מי פה מהמשרד לבט"פ? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אני אציג את האנשים שלנו. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> יפה, אז אתם גם תציגו, או לפחות תעשו איזשהו ספוילר לקראת הדיון שיהיה כאן על תבחיני בג"ץ, כי דיברתי גם עם מנכ"ל המשרד והוא אישר את זה, ולכן זה מאוד חשוב לי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אז כעת הדיון הוא על ההתנהלות של האגף? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> על ההתנהלות. כדאי לכם לראות מה קורה מבחינת רישוי כלי ירייה בארץ. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> ומישהו יוכל להציג לנו מה הרצוי ולא מה המצוי? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אנחנו כרגע מציגים את המצוי, וגם - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אבל גם במצוי יש רצוי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וגם בהתנהלות זאת שאלה של רצוי - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, רק שהוא לא קובע מי מקבל נשק, למען הסר ספק. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי, ומתי יהיה הדיון על זה? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> יהיה, אל תדאגי, יהיה כבר בכנס הזה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> איך הכנס הזה נשמע כמו משהו שנמשך שנתיים? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כמו שאת יודעת, אפילו בפגרה קיימתי שמונה דיונים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, בואו נראה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הוועדה הזאת עובדת על זה, אנחנו על הסיפור הזה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אז אני אתן לישראל לדבר, ברשותכם, ולאחר מכן, כמובן תרגישו חופשי גם לשאול. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> צוהריים טובים, קודם כל תודה על האירוח ועל הבמה, שבעינינו היא חשובה וגם נערכנו לזה. שמי ישראל אבישר, מנהל האגף. נמצאים איתי מהאגף עוד מספר מנהלים, ואני אציג אותם בקצרה: לימור ארזני, היא ראש חטיבת הרישוי הפרטי והארגוני. חן כהן, מנהלת מוקד השירות האגפי, שנמצא כרגע בחזית. אורלי צרפתי, מנהלת מחוז רישוי כלי ירייה מרכז, אחד מתוך שש מחוזות. יש פה גם נציגים מהמחלקה המשפטית, גם רועי הראל, גם אור רוזנמן, וגם ליאת אליהו סבאן, שלושה נציגים מהמחלקה המשפטית שהם בעצם מכוונים לתחום של רישוי כלי ירייה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> והשוטרים? מי הם השוטרים? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> הם יציגו את עצמם. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הם יציגו את עצמם והם גם ידברו. << אורח >> בני סולומון: << אורח >> אני בני סולומון, ראש תחום נשק בחטיבת האבטחה של משטרת ישראל. << אורח >> יובל קוקוש: << אורח >> אני יובל קוקוש, ראש חוליית עררים ועתירות מינהליות, ממחלקת מענה אזרחי, חטיבת החקירות. אנחנו בעצם עושים את הערכת המסוכנות הפלילית למבקשים רישיונות. << אורח >> מירב בן צור: << אורח >> אני מירב בן צור, ראש חוליית בקשות לרישוי נשק, מאותה מחלקת מענה אזרחי שבוחנת את המסוכנות לרישיון לכלי ירייה. << אורח >> טל שיר פרידמן: << אורח >> אני טל שיר פרידמן, סגנית של יובל בעצם, בעררים ועתירות מינהליות. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> תודה, תמשיך. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אז אני אתחיל ברשותכם בהצגת המצגת. אני אציג את הדברים באמת ברמה של קליפת האגוז כדי להציג את הליבה, וכדי שיהיה אפשר לנהל לאחר מכן שיח וכולי. (באמצעות מצגת) מבחינת ייעוד ומשימות, האגף בעצם הועבר למשרד לביטחון הפנים בשנת 2011. מאז הקמת המדינה, 1949-1948, האגף פעיל במשרד הפנים, והחוק הוא "חוק כלי ירייה 1949", ללמדכם שכבר אז היו כללים ומנגנון ברור. בכל אותם שנים, עד 2011 הוא התנהל במשרד הפנים, ובשנת 2011 הוא הועבר למשרד לביטחון הפנים תחת תפיסה לאומית של כל איגוד כלל גורמי ביטחון הפנים במשרד אחד, בתפיסת מה שנקרא "homeland security" שמאוד מקובלת בעולם, ואז הוא הועבר לבט"פ ומאז הוא בעצם מתעצם, מתפתח ומתאים את עצמו. מבחינת ייעוד ומשימות מרכזיות, בקצרה. האגף בעצם מופקד על מספר משימות מרכזיות כיום, עוד לפני הרחבת תחומי האחריות, שנדבר עליהם בהמשך, במסגרת החלטה 549. הנושא הראשון, הוא כמובן רישוי כלי ירייה פרטי, נציג את זה בהרחבה. היום, כ-150 אלף כלים מוחזקים על ידי כ-142 אלף אזרחים, בעיקר לצורכי הגנה עצמית, ונציג את זה בהרחבה בהמשך. הנושא השני הוא הרישוי הארגוני. על פי חוק, אנחנו בעצם הגוף המוסמך לבצע חימוש ורישוי לשבעה ארגונים שונים, לצורכי מה שנקרא ביטחון ואבטחה ושלום הציבור וכולי. את כל הנושא הזה נציג בהרחבה, אבל זה רישוי ארגונים, וזה עולם תוכן גדול ומורכב בתוך העשייה האגפית. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> איזה ארגונים? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> הארגון הגדול ביותר זה חברות האבטחה. כלל חברות האבטחה החמושות במדינת ישראל, בעצם פועלות תחת הרגולציה והרישיון שלנו, לעניין כלי הירייה. חברת אבטחה שאינה מחזיקה חדרי נשק מקבלת את הרישוי שלה ממשרד הפנים עם משרד המשפטים, אך היא אינה פועלת תחת הרגולציה שלנו. הארגונים הגדולים והמוכרים הם חברות אבטחה, יצרני נשק, סוחרי נשק, מטווחים. נציג את זה בהרחבה בהמשך, אבל כל הגופים האלה פועלים תחת הרישיון שלנו ותחת הרגולציה האגפית. מעבר לכך, אנחנו כמובן אחראיים על ניהול מערך רגולציה ארצית בכל תחומי ועולמות התוכן שלנו, שכולל את מה שנקרא בעיקר כללים, תקנות, אגרות, ועוד הרבה דברים אחרים. אנחנו מנהלים מערכת פיקוח ובקרה ארצית בתחומי הפעילות שלנו. הנושא המרכזי האחרון בייעוד והמשימות, זה כמובן שאנחנו הגורם המקצועי שמייעץ ומגבש המלצות ותובנות לשר, בעניין התבחינים שדיברה עליהם הרגע יו"ר הוועדה. אז אנחנו, למשל, בשנה האחרונה ניהלנו עבודת מטה מסודרת שהתרכזה אצל השר, גיבשנו המלצות והצגנו תובנות, כי בסך הכל, הידע המקצועי, העבר, ההווה, העתיד והידע, נמצאים באגף, ולכן אנחנו הם בעצם הגוף המקצועי שמציג את הדברים ומגבש את ההמלצות על פי המדיניות של השר. את הנושא הבא אני אציג בקצרה, מדיניות. ראשית, אני רוצה לבוא ולומר, שהמדיניות היום היא מאזנת ומרסנת. אנחנו, בתפיסה, בכל דבר ועניין, בכל בחינה של נושא, אנחנו תמיד מנסים ליצור איזון בין שני מרכיבים מרכזיים. פעם אחת, זה בעצם הערך המוסף הגלום באחזקת הכלי, זה ברור לחלוטין. היכולת להגן על אדם, על אוכלוסייה, על ציבור, זה הצד החזק וזה הערך המוסף. מצד שני, ברור לנו לחלוטין שבצד השני יש גם סיכון מסוים שכרוך בכך שאדם, ראשית, לא יחזיק את הכלי באופן נכון, ושנית, לא יבצע בו שימוש מושכל ואחראי. אלה הם שני הקצוות שאנחנו מנסים לאזן בין שני הקצוות השונים של - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אין לנו את המצגת מולנו, נכון? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> ליאת, אין המצגת לח"כים בטאבלט? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה יהיה נחמד. << דובר >> ליאת סעדון: << דובר >> אני אעביר לכם אותה לטאבלטים, בסדר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> יש פה טאבלטים, אני גם לא רואה, אני באופן עקרוני לא רואה. << דובר >> ליאת סעדון: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, תמשיך בינתיים. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אוקיי, אנחנו מבינים היטב שלרישוי כלי ירייה יש ערך מוסף מבחינת שלום הציבור וביטחונו, זה ברור לחלוטין. מנגד, אנחנו גם מבינים היטב שברגע שכלי ירייה נישא, כלומר, מוחזק על ידי אדם שהוא כרגע במצב נפשי, בריאותי, או בסוג של מעורערות מסוג כזה או אחר, הוא מהווה סיכון, ולכן יש לנו גם מנגנונים ברורים ותומכים כדי לנטר, לבקר, להצביע על אותם אנשים, ולדעת מה שנקרא למשוך את הנשק בהתעורר אותו דגלון רלוונטי. אנחנו נציג את המנגנונים בהמשך, אבל זה חלק מהמדיניות, מצד אחד ערך מוסף ומצד שני סיכון פוטנציאלי, ויש לנו מנגנונים ברורים כדי לנטר וכדי לנסות לטפל בכל אותם מצבים. אז זה ברמה של המדיניות. לגבי חזון האגף, אני אומר דבר פשוט. החזון שלנו הוא להיות עדכניים, מקצועניים, נקיים, ומובילים, לשלב כל הזמן טכנולוגיות ואנחנו נציג את זה בהמשך. אנחנו אגף מאוד טכנולוגי, כל השירות שלנו הוא מקוון, לצורך העניין, אדם שמגיש היום בקשה לקבלת רישיון, הוא מגיש את זה באופן מקוון בלבד. אין טופסיאדה, הכל מקוון, גם השיח שלנו מולנו וכולי וכולי. הלאה. מבנה. לגבי המבנה הארגוני, אז ממש בקצרה. אנחנו אגף שיש לו מטה שפועל בירושלים ועוד שישה מחוזות שפרוסים בכל הארץ. אפשר לעבור לשקף הבא ולראות את הפריסה, יש לנו שישה מחוזות בהלימה מוחלטת לפריסה של משטרת ישראל, למעט יו"ש, ושם בעצם מוצב המחוז. המחוז שלנו, בעצם בתפיסה, נותן את השירות. נמצאת פה למשל אורלי, שהיא מנהלת מחוז, אצלה מתנהל כל הרישוי הפרטי והארגוני בתחום הגיאוגרפי שנמצא בשליטתה. אז זה במילה קצרה לגבי האגף. אני ממשיך הלאה. תהליכי רישוי. אני אציג ממש בראשי פרקים את ההליך הרישוי הפרטי, שהוא אולי מעניין יותר או רלוונטי יותר לשיח שעלה כאן בפתיח של הדיון, אז אני אציג את זה בקצרה. ראשית, אדם שרוצה להגיש בקשה עושה את זה אך ורק באמצעות האתר, הוא חייב להזדהות. יש היום מערכת הזדהות ממשלתית, אי אפשר להציג את זה באופן אנונימי, האדם חייב להזדהות, אנחנו חייבים לאמת שהאדם באמת רשום במרשם האוכלוסין וכולי, ורק אז הוא יוכל להגיש בקשה. הגשת הבקשה היא מקוונת, כמו שאמרתי. האדם חייב לעמוד בתנאי סף ובתבחין מזכה. מה זה תנאי סף ומה זה תבחין? תכף נאמר על כך מילה. במידה והוא עומד בהם, הוא ממשיך לשלב הבא שזה בדיקה של הפרטים שלו, בשני מרכיבים שמנטרים, ראשית את המסוכנות הפלילית שלו, שזה משטרת ישראל, מחלקת המענה האזרחי ששייכת לאח"מ משטרת ישראל, ושנית את המסוכנות או את ההיבטים הבריאותיים שלו מול משרד הבריאות, בעיקר מה שנקרא היבטים נפשיים, היבטים של מסוכנות או חוסר יציבות נפשית. אז האדם נבדק, כמו שאמרנו, על ידי משטרת ישראל ומשרד הבריאות, ובתקווה ובהנחה שהכל תקין הוא עובר לשלב הבא. השלב הבא הוא ריאיון. הוא מגיע אלינו לפקיד רישוי כלי ירייה, יש לנו תפיסת הפעלה ברורה לגבי הריאיון. המטרה של הריאיון היא, ראשית, לוודא שהאיש העומד מולנו הוא האיש האמיתי, לאמת את כל העמידה שלו בתנאי הסף בתבחינים, להבין עוד כמה מרכיבים שהם חלק מתהליך הרישוי, ובסופו הוא מקבל מאיתנו אישור מותנה שמאפשר לו להתקדם. עם האישור המותנה, הוא בעצם עושה שני מרכיבים מרכזיים. ראשית, הוא מבצע את תקנת ההכשרות. יש לנו תקנה שנחקקה פה בכנסת, חקיקת משנה שמגדירה בדיוק מה הוא צריך לבצע כלימוד, אימון, הכשרה ומבחן, ושנית, לאחר מכן הוא מבצע את הרכישה של הכלי וכולי. אז זה מה שנקרא בקצרה תהליך הרישוי. מבחינת תנאי סף, אני רוצה להציג ממש בקצרה את תנאי הסף. תנאי הסף, חלקם בעצם קבועים היום בחוק, וחלקם נקבעו בעצם במסגרת מסמך התבחינים. פה אני רוצה להרחיב במילה. מסמך התבחינים זה בעצם מסמך שמבטא מדיניות והוראות פרטניות, שחתום עליו השר לביטחון הפנים. המסמך העדכני שבתוקף, שלאורו אנחנו עובדים, הופץ לציבור בקיץ 2018 על ידי השר דאז, גלעד ארדן, הוא המסמך התקף היום. כלומר, מאז לא בוצעו שום שינויים. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אפשר לראות אותו? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> בבקשה, אני אציג אותו. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הנה, הוא מציג לך אותו, וגם הבאנו לכם את הטאבלטים כדי שתוכלו לראות את זה. << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> תנאי הסף והתבחינים הם ליבת המסמך, אני אציג אותם בקצרה, אבל אני רוצה לומר דבר פשוט. בעצם, מאז לא בוצע בו שום שינוי, גם בגלל מגבלות משפטיות שאני לא רוצה להיכנס אליהם, אבל במהות, בשורה התחתונה, עובדי האגף פועלים על פי מסמך שכולל גם מדיניות וגם הנחיות פרטניות מיולי-אוגוסט 2018 ללא כל שינוי. לגבי תנאי הסף בקצרה. ראשית, סוגיית הגילאים. היום, סוגיית הגילאים נחלקת לשלוש קבוצות מרכזיות. הקבוצה הראשונה, אדם שביצע שירות צבאי מלא או שירות לאומי מלא כהגדרתו, ועם תום השירות הצבאי המלא, הוא יכול להגיש בקשה. בדרך כלל יש ניואנסים של 21-18 אבל זה לא משנה, בשורה התחתונה, כל אזרח שביצע שירות לאומי או צבאי מלא כהגדרתו, רשאי. הקבוצה השנייה, מי שלא ביצע, רשאי להגיש מגיל 27. זה נוגע לחרדים, אזרחים ישראלים שלא ביצעו שירות צבאי או לאומי מסיבה כזו או אחרת, ערביי ישראל ועוד, כל הקבוצות האלה, מגיל 27 בלבד רשאים להגיש בקשה. הקבוצה השלישית, זה בעצם תושב שאינו אזרח, והוא רשאי להגיש בקשה מגיל 45. אלה הן שלושת הקבוצות המרכזיות, כשבעצם בהן מוגדר תנאי סף מאוד ברור ומאוד קשיח לעניין הגשת הבקשה. המרכיב הבא, זה אזרח, אדם צריך להיות אזרח ישראלי או תושב קבע וזה מפורט כאן. הנושא הבא הוא שליטה בשפה העברית. אנחנו מתעקשים על שליטה בשפה העברית בגין העובדה, שבעצם כל הנושא של הכשרה, לימוד הכללים, פעילות במרחב הציבורי, למשל, אדם שנקלע למרחב הציבורי ומעורב בתקרית, סביר להניח שיהיו הנחיות של כוחות הביטחון או של אזרחים שנקלעו לסיטואציה, והוא חייב להבין את הסיטואציה ולהישמע להוראות. לכן, אדם שאינו דובר את השפה באופן בסיסי, אנחנו פשוט פוסלים אותו. בנוסף, יש את הנושא של תקנות ההכשרה, וכל מה שקשור להצהרת בריאות. במסגרת התהליך, כל אדם מגיש הצהרת בריאות חתומה על ידי רופא. ההצהרה כוללת גם היבטים פיזיולוגיים, נפשיים, שימוש באלכוהול, שימוש בסמים, שימוש בקנאביס רפואי וכולי וכולי. יש לנו לכל אחד מהסעיפים תהליכי עבודה מאוד סדורים ושיטתיים מול משרד הבריאות, אבל זה חלק מהמנגנון שנועד להבטיח שהאדם כשיר גם פיזיולוגית וגם נפשית לעניין נשיאת כלי ירייה. הלאה. תבחינים. אני לא אכנס לפירוט, אבל אני שם לכם מול העיניים את הקבוצה של 18 התבחינים המזכים שקיימים כיום. כמו שציינתי, הם תקפים מקיץ 2018 ועד היום. אנחנו נמצאים כרגע בתהליך, בו בעצם המשרד אישר אצל השר הקיים, אצל השר עומר בר לב, תקנות או תפיסת הפעלה עדכנית לעניין התבחינים. בזמן הקרוב זה יגיע לכאן, לוועדה, כי בעצם אנחנו מחויבים להמיר את התבחינים לתקנות ולאשר אותם במסגרת הוועדה. התקנות כבר בשלבים די מתקדמים של גיבוש ושל השלמת הניואנסים האחרונים מול משרד המשפטים, ובזמן הקרוב זה יגיע לכאן, לוועדה. בתקנות ובתבחינים החדשים אני לא אעסוק, אלא אני אציג בקצרה את התבחינים הקיימים היום, ואפשר לראות אותם. אני, כבוד היו"ר, לא התכוונתי לסקור את התבחינים כי הם מול העיניים, אבל אם רוצים להבין - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> ממש בקצרה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> יותר חשוב ההתנהלות, בעיניי. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> 100 אחוז. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, רק בקצרה. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> מגורים ביישוב זכאי. יש היום הגדרה של משטרת ישראל שקובעת מהו אישור לעניין - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> היום כל היישובים זכאים. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> ממש לא. היום יש רשימה של - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> לא, אני לא אומר את מה שיש לך, אני אומר שאני קובע שהיום כל יישוב זכאי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לתפיסה שלו, זה לא אומר שזה מה שזה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> כן, אין יישוב שהוא לא זכאי. חדרה זכאי? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> לא. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> לא. דיזינגוף רשאי? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בסדר, עוד פעם, אנחנו - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> לא. באר שבע רשאי? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> נכון, בשביל זה אנחנו - - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אלעד רשאי? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> כן. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש לנו קריטריונים שאני יכול להסביר אותם. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> לא, אני אעזור לך, לא צריך להסביר. אני קובע שכל המדינה "רשאי". המציאות השתנתה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> המציאות השתנתה, מה לעשות. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> המציאות השתנתה, לא לחיות באתמול, אנחנו מסתכלים על מחר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> נכון, ובגלל זה יהיה כאן דיון על התבחינים. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אני פשוט מקל על כולם. האזור צריך להיות כל המדינה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> קדימה. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> היום, כמו שאמרנו, יש מנגנון שמשטרת ישראל מגדירה בו את הרשימה של היישובים והרחובות הזכאים, והיא בעצם מהווה את הבסיס לפעילות שלנו. זה על בסיס של מגורים, לצורך העניין, כל היישובים ביהודה ושומרון מוגדרים כיישובים כאלה, ולדוגמה, כנ"ל רחובות. זה מרכיב ראשון, אדם המתגורר ביישובים האלה. מרכיב שני שהוא תבחין מזכה, אדם שעוסק ביישובים האלה. כלומר, אזרח תושב תל אביב, שעובד באלקנה או בקדומים או בכל יישוב כזה, ויש לנו הגדרות מאוד ברורות לגבי איך הוא מאמת את פעילותו וכולי, זכאי להגיש בקשה. הלאה, מורה דרך, חקלאי, הובלת חומרי נפץ. התבחינים הגדולים והמרכזיים זה הנושא של שירות בכוחות ביטחון ושירות במשטרת ישראל. שירות בכוחות ביטחון זה שלוש קבוצות מרכזיות, קבוצה ראשונה, קצונה מדרגת סגן, קבוצה שנייה, לוחמים מדרגת רובאי, ממיומנות של - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בסדר את זה לא צריך, את זה מבינים, שירות ביטחון, משטרת ישראל, וכולי. על זה אנחנו כולנו מסכימים, הלאה. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> יפה, אז אפשר להמשיך ולדלג על רשימת התבחינים? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> יש בתבחינים משהו שקשור ללוחמים לשעבר? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> כמו שציינתי, ברשותך אני אציג את זה בקצרה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> פשוט אני עברתי על זה. << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> הקבוצה של שירות בכוחות ביטחון כוללת בעצם רובאי 07. כל אדם שביצע הכשרה בשירות הצבאי של רובאי 07 והוא מביא לנו את האישור הרלוונטי ממערכת האישורים של צה"ל, זכאי להגיש בקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> רק אם הוא ביישוב זכאי? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> לא, לא, ללא שום קשר. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אבל אם הוא לא גר ביישוב זכאי? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אז כמו שאמרתי, אין קשר. אני אבהיר בקצרה, אין קשר, אתה יכול להתגורר בכל יישוב ברחבי מדינת ישראל. עצם העובדה שביצעת שירות כלוחם, רובאי 07 ומעלה, מאפשר לך להגיש בקשה ללא קשר לרמת הסיכון שלך בעת זו בגין מגורים, עיסוק, או כל פרמטר אחר. בסדר? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, כן, זה הסיפור של - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> זה לא תואם למידע שיש לנו, לאנשים שניגשים ומבקשים רישיון עם רובאי 07 ולא נותנים להם כיוון שהם לא זכאים. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> לא, אנחנו נציג את הנתונים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אין דבר כזה, ואם יש דבר כזה אתה יכול לפנות אליי ואני אעזור. זה לא משנה, זה לא, הנה הצוות נמצא כאן גם, את רוצה להגיד משהו? << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אני אומרת שכל רובאי 07 זכאי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מבינה, ומה עם שריונרים? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אמרתי ששריונר הוא לא 07 ואנחנו מטפלים בזה לקראת התבחינים הבאים. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אלא אם כן הוא סורב מסיבות אחרות של משטרה ובריאות ואז זה משהו אחר. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> לא מהסיבות האלה? << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> לא, מהסיבה הזאת בטח שהוא לא יסורב. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אז זה לא כתוב במפורש, זה צריך להיות כתוב במפורש – לוחמים לשעבר זכאים. << אורח >> חן כהן: << אורח >> אבל יש רמות - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> גוברים על חלק מהקריטריונים פה, של יישוב, של עיסוק, של מגורים. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> לגמרי, אבל רק מ-07. << אורח >> חן כהן: << אורח >> תבחין שירות בכוחות הביטחון מגדיר שלוש קבוצות הרלוונטיות לכוחות הביטחון, ביניהם רובאי מדרגה 07. זאת אומרת, לוחם עם 05 - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> למה לא 05? << אורח >> חן כהן: << אורח >> עכשיו השר פרסם שהוא מתכוון להרחיב בתקנות הבאות - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, אבל דיברתי על זה. << אורח >> חן כהן: << אורח >> אבל כרגע זה 07. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אמרתי, השריונרים, ההרחבה, ייכנסו לפה בתבחינים הבאים. תמשיך, אפשר להמשיך, ישראל. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אוקיי, אז אני מדלג ברשותכם - - - << אורח >> דניאל ברס: << אורח >> לא לשכוח לוחמות, יש גם לוחמות. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, כן. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> חברים, כל התבחינים וההנחיות, הן לא מפלים בין גזע, מין, דת, הם נותנים לכלל אזרחי מדינת ישראל, ללא שום שיוך מגזרי, מגדרי או אחר. אני ממשיך. בקצרה, הפילוח העדכני, אז רק כדי לרפרף הלאה, אפשר לראות בעצם, שהיום בעצם יש כ-141,646 אזרחי מדינת ישראל שנושאים כלי נשק, כלי ירייה ברישיון פרטי, בניגוד לרישיון הארגוני שנציג אותו בהמשך, והם נושאים בסך הכל כ-150 אלף כלים, מכוח התבחינים שמפורטים במסגרת המצגת. הלאה. הנושא הבא זה ממשקים - - - << אורח >> דניאל ברס: << אורח >> חוק הוראות מעבר. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> כולל הכל, גם הוראות המעבר בפנים, זה מוצג בתוך המצגת ואפשר לראות את זה. אני עובר הלאה ברשותכם, בקצרה לנושא של הממשקים. מבחינת ממשקים, ממשקי הליבה המרכזיים, שני גופים מרכזיים עובדים איתנו באינטנסיביות 24/7 גם בפעילות היום-יומית וגם במערכות המידע. כמו שאמרתי, אלה משטרת ישראל ומשרד הבריאות, וזה חלק מהמנגנון שהצגתי. מעבר לכך, כל הטיפול של מערך הרווחה שפרוס ברחבי מדינת ישראל שמה שנקרא, מונף לו דגל על אלימות במשפחה או סיכון כזה או אחר, גם, המידע הזה עובר אלינו דרך משטרת ישראל, ואנחנו יודעים לנקוט צעדים מאוד ברורים. אני אומר בקצרה בלי להיכנס לתהליכים, אבל כל מקרה שמדווח על מקרה אלימות, אדם שמעורב באירוע כזה או אחר, מיד משטרת ישראל נוקטת בגישה מחמירה והיא ממליצה לנו, כיום היא ממליצה לנו לבטל את הרישיון ואנחנו באופן שוטף, במהלך שנת העובדה, מבטלים רישיונות בכל מקרה בו בעצם משטרת ישראל מרימה דגל בגין מסוכנות כזאת או אחרת שהתעוררה מאותו אדם, והמנגנונים האלה קיימים, ברורים, והם מופעלים באמצעות מערך המענה האזרחי שנמצא פה. מעבר לכך, יש לנו ממשקי עבודה ותהליכים סדורים מול מספר גופים ורשויות שונות לעניין התבחינים, וזה מפורט כאן, לרבות רשות הטבע והגנים ועוד גופים אחרים. הלאה. בקשות. אני אציג בקצרה את הסקאלה של השנים האחרונות, כשאפשר לומר בצורה ברורה, המשתנה המרכזי שמשפיע על הגרף הזה, זה כמובן אירועים בזירת ביטחון הפנים והשפעתם על שלום הציבור, על ביטחונו, על תחושת הביטחון וכולי, זה המרכיב המרכזי שהגרף הזה מבטא. מבחינת כרונולוגיה, אפשר לראות שאנחנו בעצם מ-2016 נמצאים בטווח של כ-12-10 אלף בקשות בשנה. הקפיצה המשמעותית, מבחינת כרונולוגיה, הייתה ב-2018 כשפרסמנו את התבחינים, שהם תבחינים מרחיבים, כי בעצם לראשונה הרחבנו את הרף לאוכלוסיית לוחמים רובאי 07 והייתה קפיצה מסוימת. המשתנה המרכזי, שמשפיע בשנים 2022-2021 זה היבטים במה שנקרא זירת ביטחון הפנים. בשנת 2021, מאי 2021, שנת שומר החומות, אנחנו רואים קפיצה גבוהה מאוד שהסתיימה בסיום השנה עם כמעט 20 אלף בקשות. זאת קפיצה מאוד גדולה, חורגת לחלוטין מהממוצע בשנים האחרונות, וכמובן, שובר השוויון או שובר הגלים בלשון הצה"לית, זה בעצם שנת 2022 שתכף נציג אותה בהרחבה - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> שעוד לא הסתיימה גם. << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> אנחנו אפילו לא במחציתה, זה נתון מדהים. אנחנו עוד לא במחצית השנה כי אנחנו רק במאי, ואנחנו כבר עומדים על מספר של 29 אלף בקשות רק ממרץ, ואם לוקחים את הנתונים מינואר אנחנו כבר ב-32 אלף בקשות. זה נתוני פעילות מטורפים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אז הקטנצ'יק הזה זה מה שאתם אישרתם? << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> מה אורך התור? כמה זמן אנשים מחכים בתור? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אז אנחנו תכף נציג את זה, ברשותך. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> שנייה, סליחה, הימני זה מה שאתם אישרתם והשמאלי זה מה שביקשו? << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> חיובי. לאורך כל השנים שמנו פה בר שכולל את מספר הבקשות, ובכל שנה כמה אנשים קיבלו בפועל רישיון או החליטו לממש אותו, צריך לציין גם - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן אבל רגע, שנייה. נגיד שבשנת 2021 הגישו 19,773 - - - << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> וקיבלו כ-11 אלף. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> ואישרו לכ-11 אלף. << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אז למה אני שואלת על הקטן פה? כי השנה אישרו, אבל עוד לא סיימתם? << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בדיוק. << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> תכף אנחנו נציג את - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל נגיד כמה מונח עוד לאישור? כל הדלתא הזאת או שנגיד לא אישרתם - - - << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> אנחנו תכף נציג את זה ברשותך בפירוט, יש לנו פה תמ"צ עדכני. אני אומר דבר פשוט, אנחנו מאז תחילת המשבר, מאז תחילת מרץ, מפיצים כל יום תמונת מצב שסוקרת ומנטרת את כל התמונה העדכנית, ותכף נציג אותה בהרחבה, אבל זאת הסקלה, מה שנקרא תמונת מקרו של השנים האחרונות. אפשר לראות בצורה ברורה ופשוטה שהשנים 2022-2021 תחת ההשפעות, פעם אחת של שומר החומות - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אבל איך אתה מסביר את הפער? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> איזה פער? בין מה למה? ברשותך. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בין הבקשות לבין האישורים. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אז אני אגיד דבר פשוט, זה לא קשור לאישורים - - - << אורח >> רועי הראל: << אורח >> רגע, ישראל, כדאי לחדד אולי שהעמודה הימנית של 2,707, זה מתוך הבקשות שהוגשו בחודשיים האחרונים. יש עוד בקשות שאושרו שהוגשו בינואר כבר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, זה מה ששאלתי. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> חברים, אנחנו תכף נציג את זה בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, רועי, זה בדיוק מה ששאלתי. כן, אבל זה חשוב, אלה הבקשות שאישרתם רק בחודשיים האלה, יש לכם עוד הרבה - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> איזה אחוז של הבקשות כן טופלו? בואו נעשה שנייה פאוזה כי זה חשוב. איזה אחוז של הבקשות כן טופלו וכן קיבלתם בהם החלטה לכאן או לכאן? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אין בעיה, אז אפשר לדלג קדימה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> שניה, והאם יש לכם, על פניו ולא יכול להיות שאין לכם, מצוקת כוח אדם בטיפול בבקשות האלה? << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> שאלתי מה אורך התור, הם עוד צריכים לענות. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> יפה, אז בואו נדלג קדימה, ברשותכם, בואו נמשיך הלאה. מה שאני אעשה כרגע זה שאני אעביר רשות הדיבור לחן, היא מנהלת המוקד, היא תציג את התמ"צ. התמ"צ בעצם סוקר את גל הבקשות מאז ה-22 במרץ, פיגוע הטרור בבאר שבע, שבעצם התחיל את הבוסט הגדול. אנחנו נסקור את הנתונים ברמה הפרטנית, מה הוגש, מה טופל ומה בקנה, זה ייתן, אני מקווה, מענה לשאלות. חן, בבקשה. << אורח >> חן כהן: << אורח >> שלום לכולם. אז בעצם, ממוצע הגשת הבקשות בשגרה הוא בערך 700-600 בקשות בחודש, ומאז גל הטרור אנחנו מקבלים ממוצע של 600 בקשות ביום - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> לא מספיק, אגב, אם את שואלת אותי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> היא לא אחראית על הבקשות. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> לא, אני יודע, אני רק אומר. << אורח >> חן כהן: << אורח >> זה מה שמגישים, אלה הם האנשים שמגישים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא כל אחד רוצה נשק, אתה יודע. << אורח >> חן כהן: << אורח >> הפוטנציאל גדל בעת שזירת ביטחון הפנים חמה יותר, אנחנו רואים את זה וזה מתבטא בהחלט בנתונים. לגבי שאלתכם קודם, מסך הבקשות שהוגשו ממרץ, 29,600 בקשות שהוגשו, כרגע הוזנו 12 אלף, הם טופלו והוזנו ונמצאים בשלבי בדיקה וטיפול לפי הפירוט שתיאר ישראל קודם. הפער כרגע הוא 17,600 שטרם טופלו, זאת אומרת, הם נמצאים בקנה להזנה ולטיפול. מתוך ה-12 אלף האלה, ניתנו רישיונות ל-2,700 כפי שהוצג קודם, מתוכם נדחו 1,232. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> על איזה סיבות הם נדחו? יש לכם את הפילוחים לפי הדחיות? << אורח >> חן כהן: << אורח >> כן, יש סיבות. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> מאיזה סיבות? << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> זה יכול להיות משטרה, בריאות, אי עמידה בקריטריונים. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> מה זה אי עמידה? << אורח >> חן כהן: << אורח >> אי עמידה בקריטריונים, או שהוא לא עונה לתנאי הסף, זאת אומרת, לא שירת בצה"ל, לא בגיל המתאים, נדחה בריאיון. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אפשר לקבל פילוח לפי תתי נושאים של הסירובים? << אורח >> חן כהן: << אורח >> אפשר להוציא את זה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> תודה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה חשוב ממש. עדיין לא הבנתי, כלומר, גם האושרו והנדחו גם יחד - - - << אורח >> חן כהן: << אורח >> אז הנה, יש לך פה את זה, מתוך ה-12 - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זאת אומרת, זה עדיין לא מתחיל להתקרב לקצב הבקשות. << אורח >> חן כהן: << אורח >> זה נכון. מאחר והקצב הוא מורגש ממש ב'פיקים'. אני יכולה להגיד לך שלאחר הפיגוע בבני ברק קיבלנו פיק של 800 בקשות ביום. הקיבולת, לפי כוח האדם שקיים היום במוקד, שמזין את הבקשות, לא מצליח להכיל את הכמות שהוגשה בפיק אחד. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אז יש לכם מצוקת כוח אדם? << אורח >> חן כהן: << אורח >> קיימת מצוקה, תכף יציג ישראל את הפערים. מבחינת הבקשות שהוזנו, מתוך ה-29 אלף הוזנו 12 אלף, שמתוכם אושרו 2,7000 ונדחו 1,000. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה כלום. והשאר ממתינים? << אורח >> חן כהן: << אורח >> הם לא ממתינים, זה הכל נבדק במקביל, טכנולוגית. זאת אומרת, הממשקים שלנו - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מבחינתם הם ממתינים. << אורח >> חן כהן: << אורח >> הם ממתינים לתשובה סופית, אבל הבקשה שלהם נמצאת בתהליך בדיקה. זאת אומרת, שתוך כדי שהיא נבדקת במשטרת ישראל היא נבדקת גם במשרד הבריאות. מספר ימים לאחר שהיא הוזנה, הוא כבר מקבל זימון לריאיון שתלוי בו, זאת אומרת, הוא צריך לתאם והוא צריך להגיע לריאיון בטווח שנוח לו. אחרי הריאיון יש לו טווח של חצי שנה שהוא יכול לממש את הרישיון שלו, זאת אומרת, אני יכולה לתת לו את האישור העקרוני תוך שישה ימים, אבל הוא יבחר ללכת ולהוציא בפועל את הרישיון אחרי שלושה חודשים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, אבל זה לא הגרף הזה. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> זה הגרף הזה. << אורח >> חן כהן: << אורח >> זה גם הגרף הזה, כי יש לך פה - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> הגרף הזה זה גם על מתי הוא הולך להוציא את הרישיון? << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן זה הופק רישיון, זה כתוב - - - << אורח >> חן כהן: << אורח >> אז אני אפנה אותך לפאי, שתראי שיש שם 1,232 אנשים שהופק להם אישור מותנה והם טרם מימשו את הרישיון שלהם, זאת אומרת, הם טרם הוציאו אותו, זה תלוי בהם. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> בסדר, זה לטובת העניין בעיה אחרת. כלומר, אם אני מבין נכון, אתם הוצאתם עד עכשיו 2,700 מתוך 29 אלף בקשות? אז זה קצת פחות מעשרה אחוז. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> נכון. אני אתייחס לזה, ברשותכם. אושרו קצת פחות מעשרה אחוז. צריך לזכור שגם אם אדם הגיש בקשה לפני חודש, באחד הפיקים, זאת אומרת, זה גם לגיטימי שייקח 30 יום לטפל בבקשה שלו או לבדוק אותה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אני לא שואל מה לגיטימי, אני לא בא בתלונות אני רק אומר שזה לא מה שאנחנו צריכים. אנחנו רוצים לחמש את הלוחמים כמה שיותר מהר. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> את הזכאים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> את הזכאים אתה רוצה לחמש. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> את הזכאים, ודאי, מבחינתי זכאים ולוחמים זה - - - אנחנו נדבר על זה, אבל חבר'ה, אנחנו פה בבעיה כי אין מספיק כלי נשק ללוחמים כדי להתמודד עם המציאות של מחר. קיבלנו פרומו למה שהולך להיות כאן, ואנחנו כולנו צריכים להיות באטרף כדי לאשר כמה שיותר לאנשים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> ממש לא צריך להיות באטרף. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> באטרף. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> צריך לבדוק את הדברים לעומק, זה נשק, זה לא - - - << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> ברור, אני לא אומר את זה. רגע, מחילה, לא התווכחתי על הקריטריונים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מה זה באטרף? << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אמרתי שהמענה בפועל - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, צריך להיות רציני ועמוק, זה נשק. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מתווכח, אני רק אומר שאם נקפיד לפי הקריטריונים וניתן לעשרה אחוזים, במקום לפי - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא נותנים לעשרה אחוז, למה שנה שעברה נתנו לעשרה אחוז? << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להרים דגל אדום, אני לא בא בטענות לאגף - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל אין עשרה אחוז. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מרים דגל אדום לזה שאנחנו צריכים לתת להרבה יותר לוחמים לשאת נשק מיד. זה הצלת חיים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אחד, לא כל מי שמגיש בקשה הוא לוחם. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא התווכחתי עם הנתון הזה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> זה דבר אחד. דבר שני, אני רק אומרת, בשנה שעברה אושרו 11 אלף מתוך 19 אלף שהגישו, זה ממש לא עשרה אחוז, זה יותר מ-50 אחוזים. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> מהבקשות, מהבקשות שמחכות בקנה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בוודאי. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אבל חבר'ה, אתם מדברים איתי על אתמול - - - << אורח >> חן כהן: << אורח >> אבל אושרו בפועל יותר שלא מימשו את זה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> חברים, שלא יקל בעינכם, אני חושבת שצריך לתת נשק למי שראוי, אבל עם כל הכבוד, לכל אחד כזה צריך לעשות בדיקה נפשית, רפואית, של המשטרה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> ברור, עדיין, לעשות בדיקות. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא כל אחד הוא לוחם, צריך לקחת את הדברים - - - << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הנקודה היא - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל לא, אני מבקשת - - - << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מירב, השנה שעברה היא לא רלוונטית. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בוודאי, שומר חומות רלוונטי בהחלט. כל הפיק התחיל בשומר חומות. עכשיו זה הצטבר בגלל גל הטרור אבל תבדילי בין 2020 ל-2021. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> מירב, את יודעת, זה קצת מצחיק אותי משהו פה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> שמה? << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> לוחמים שנותנים להם לשאת נשק במילואים ואנחנו בונים עליהם להגנה במדינה. כל המילואימניקים שהם לוחמים, מיד לתת להם רישיון, מה זה כל הקריטריונים האלה? מיד לתת להם רישיון. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל סליחה, אני יודעת מה המצב הנפשי של הלוחם הזה? << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> אז למה את נותנת לו נשק כדי להגן על המדינה? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> רגע, אבל הוא כבר סיים את השירות הצבאי שלו, לא? << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הוא עדיין עושה שירות מילואים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל אמרת לי לפני דקה שהוא סיים את השירות הצבאי שלו. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא סיים את הסדיר, הוא עכשיו לוחם משוחרר. יש לו רישיון לשאת M16 או גליל או כל נשק אחר, אוקיי? ולהגן עלינו. אנחנו נותנים לו נשק, מה, הוא לא יכול להגן על המשפחה שלו? על הקהילה שלו? על העיר שלו? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני לא שם. דיברת על זה שכל מי שמבקש הוא לוחם, אמרתי שלא. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נכון, זה לא מה שאמרתי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אמרת לבדוק באטרף, אמרתי שלא. אני חוזרת - - - << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אני מבקש לדבר בצורה מסודרת כי - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אז בוא נעשה סדר. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כי לתת נשק לאותו צוות, שאגב ראיתי את המקצוענות שבה הם עובדים ובצורה מאוד טובה, לתת באטרף? אוי ואבוי, בסוף גם נשים - - - << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי באטרף ללוחמים לשעבר, ללוחמים לשעבר שיודעים להסתער באירוע, לייצר מגע. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> שלזה הם מתאמנים כל השנים, למלחמה. נהגי טנק, טנקיסטים, שריונרים, לוחמים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל אני קודם דיברתי על זה שאני אטפל בזה - - - << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל כרגע לא, הם עומדים בתור הארוך הזה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בסדר, הם לא עומדים בתור כי הם לא - - - << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל עובדה, איך זה יכול להיות? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הסברתי בפעם הרביעית, שבשריונרים אנחנו נטפל כשיגיעו התבחינים, ורועי כאן מהמשרד לבט"פ מכיר את העניין עם השריונרים מצוין, נכון? זה פעם ראשונה שאתה שומע על זה? << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רק שריונרים, חי"רניקים, יש פה בן של מישהי שאני מכיר כאן, והוא כבר מחכה כמה חודשים, הוא לוחם, אגב, הוא רובאי 10, בסדר? << אורח >> חן כהן: << אורח >> אין המתנה של חודשים. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אני אתייחס לזה, חה"כ ברקת. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל אם יש - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> שלושה חודשים הוא מחכה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, אבל אני אגיד פה משהו שאני אומרת פה תמיד בוועדות, גם בוועדה הקודמת, אנחנו לא פותרים פה בעיות אישיות. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> לא, אני אומר, לגבי מה שגברתי אמרה על השריונרים וכולי, כל הנושאים האלה אלה הם נושאי מדיניות שהשר קובע אותם. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> רועי הראל: << דובר_המשך >> השר מקבל פניות, השר בוחן, ובסוף השר הוא זה שיחליט מה יהיו הקריטריונים לזכאות, ואנחנו מה שנקרא מיישמים אותם. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> רועי הראל: << דובר_המשך >> אין לי מנדט אפילו להגיד לך מה אני חושב. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני ממש רוצה שנתקדם, אז בואי - - - << אורח >> דניאל ברס: << אורח >> אבל גברתי, הם מתארים פה עובדות שהן לא נכונות, ואני חייב להעיר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, אדוני, חברי הכנסת יכולים להתפרץ, אף אחד לא מדבר חוץ ממנו וכמובן חברי הכנסת. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מירב, סליחה רגע. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, רק מהר כי אני רוצה להתקדם. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, שנייה, רק שאלה על סדר הדיון. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, השאלה היא אלייך. עד מתי הדיון הזה? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> עד 14:00. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר, אז אני מבקשת שכן יינתן לי עכשיו להציג שאלה שאני אשמח שהם יתייחסו אליה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל עוד לא סיימנו, רק תני לה לסיים - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> לא, נראה לי שהבנו את הרעיון המרכזי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כי בסוף - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, אבל יש פה עוד חצי מצגת, לא ראינו אותה בכלל. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מירב, מירב - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אז בבקשה, יש לך שלוש דקות לדבר, ואנחנו חוזרים אלייך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אני באמת לא צריכה יותר משלוש דקות ואני שואלת את זה כדי שהם יוכלו להתייחס. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, אבל הם עוד לא סיימו את המצגת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבינה, אבל אני מטפלת בלא מעט אנשים שקרה להם הדבר הבא, ואני רוצה לשים את זה רגע על השולחן ולבדוק את נושא ההתנהלות. תראו, אנשים שכבר יש להם רישיון נשק, הם אוחזים בנשק כחוק, הם עברו את כל התהליך וכולי, והם נקלעו לאירוע שבמסגרתו הם היו צריכים להשתמש בנשק. מה שקורה איתם זה ככה, קודם כל נפתחת חקירת משטרה, כולל נגדם כחשודים, הנשק נתפס כמוצג בתיק. הם ירו להגנה עצמית, ייתכן שהצילו חיי אדם, חיסלו מחבל וכיוצא בזה, אני מטפלת בהרבה מקרים כאלה, בסדר? הנשק נתפס, וההבנה שלי, מירב, מהרבה מקרים כאלה, זה שאף אחד לא ממהר להחזיר להם את הנשק. זה לא בעדיפות ראשונה, שהבן אדם הזה, שקיבל את הנשק כחוק, יקבל את הנשק שלו כמה שיותר מהר בחזרה. אין שום ניסיון להאיץ את החקירה, הרבה פעמים קורה שתוך כדי החקירה, לפעמים אפילו באותו תיק עצמו, יש אנשים שתוך כדי שהנשק נמצא כמוצג במשטרה, הרישיון שלהם נשלל, ובאותו תיק עצמו לא נשלל. זה קרה לנו בלוד, נשלל להם הרישיון, וזה אומר, שגם כשייסגר התיק באין אשמה, שאף אחד לא מאיץ את זה ואת זה כבר אמרנו, הם יצטרכו לעבור מחדש את כל התהליך של הרישוי כדי לקבל את הנשק שהם כבר קנו והחזיקו בו והצילו איתו חיי אדם, אוקיי? עכשיו, לגבי זה עוד דבר. יש איזושהי מערכת העברת מידע לצבא. האנשים האלה שמשרתים במילואים ועושים את זה באהבה ובשמחה ובמסירות, פתאום מוצאים את עצמם מחוץ למערך המילואים כי רישיון הנשק שלהם נשלל, בצדק או שלא בצדק, או כי הנשק שלהם נתפס כחלק ממוצג. תביני, מירב, שאם לא היה להם רישיון נשק, והם היו באותו אירוע והם לא - - - אז כלום לא היה קורה והם היו ממשיכים לשרת במילואים, אבל בגלל שהם כן היו אנשים אחראיים וכן עשו רישיון, וכן השתמשו בנשק באירוע טרור, הם מוצאים את עצמם מחוץ למערך המילואים, והם פונים אליי ואומרים לי שהפלוגה שלהם עושה מילואים והם מתים להשתתף אבל הם לא יכולים. היום קיבלתי הודעה מבחור כזה שהשתמש בנשק לגמרי בהצדקה כבר לפני חודשים, ועכשיו הוא אומר לי שהוא קיבל אתמול הודעה מהפרקליטות שהתיק שלו נסגר. התיק שלו נדד מהמשטרה לפרקליטות והפרקליטות החליטה לסגור, הפרקליטות לא הודיעה למשטרה שהיא סגרה, הפרקליטות אמרה שהיא בכלל הודיעה למשטרה כבר לפני שבוע אבל המשטרה היא זו שצריכה להודיע לאגף כלי ירייה, ובסוף הבחור כבר חודשים בלי נשק, כשהוא יום יום נוסע באזורים, וצודק ידידי חה"כ ברקת, כל האזורים היום הם מסוכנים, אבל הוא נוסע גם באזורים שאליבא דתבחינים הקיימים היום נחשבים לאזורים מסוכנים. צריך לעשות סדר בדבר הזה. בן אדם שהשתמש בנשק בדיוק בשביל מה שיש לו אותו, בשביל הגנה עצמית או בשביל להציל חיי אדם באירוע, המערכת צריכה לעבוד הכי מהר והכי יעיל, בעדיפות ראשונה להחזיר לו את הנשק, ובטח שלא לשלול לו את הרישיון. תודה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> טוב, זה לא רלוונטי אליכם אבל המשטרה תתייחס. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> המשטרה תתייחס, כן. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לתת קונטקסט יותר חשוב לדיון, כי אז נראה את הדברים בצורה אחרת. תראו, מה שקיבלנו בגל הטרור האחרון, זה פרומו. זה פרומו, ואם נחבר את זה למה שהיה בשומר חומות, חברים, אנחנו ערוכים למה שהיה אתמול. אנחנו לא ערוכים למה שיהיה, כיוון שבמלחמה הבאה, כשנותקף בהרבה חזיתות וכל המילואימניקים שלנו יהיו בחזית, בעזה, בצפון, ביהודה ושומרון, ובמקומות אחרים, חברים, ההיקף של הפעילות החבלנית, של הטרור בערים המעורבות, בדרכים, בצירים, בנגב, בירושלים, במקומות אחרים, ההיקף גדול על המשטרה בכמה וכמה מידות. יש לנו משטרה מצוינת, אני אוהב אותה, 30 אלף שוטרים, אבל אנחנו צריכים 200 אלף לוחמים, זה המספר שאנחנו צריכים, ובשביל להגיע ל-200 אלף לוחמים, לוחמים לשעבר שהם לא בשירות מילואים פעיל, שיהיו בתוך הערים, שיעזרו למשטרה להגן על הקהילה שלהם, על המשפחה שלהם, על העיר שלהם, אנחנו צריכים מיליון כלי נשק אצל לוחמים משוחררים, אנשים שהם מיומנים בלהשתמש בנשק. אתם שומעים את המספר שאני מדבר עליו? עכשיו, כמו שבצה"ל בסדיר יש על כל לוחם - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לתת למיליון חיילים משוחררים? << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> חד משמעית יש, אין שום בעיה. האנלוגיה היא שלכל לוחם בצה"ל יש למעלה מחמישה מילואימניקים. אין את העתודה הזאת היום למשטרה, וכל הקונספציה שהמשטרה וצה"ל הם היחידים שאחראים על הביטחון, צריך לשבור את הקונספציה, כי הכללים שעל פיהם אתם עובדים, ואני ממש לא בא אליכם בטענות, זאת הקונספציה שהייתה עד היום. כשמשנים קונספציה, ואנחנו חייבים לשנות קונספציה ולהביא לכך שכמו שחבורת צעירים הולכת לבר בערב, כמו שהיה בדיזינגוף, או שהולכים לאירוע, אז כמו שיש נהג תורן צריך להיות לוחם תורן, שאחד מהחבורה יהיה חמוש וידע להגן עליהם, קונספציות חדשות. אני מכיר את זה מירושלים, כראש העיר, ואני אומר לכם את זה כמ"פ בצנחנים. כשאני ביקשתי, כשהיו לנו אירועי טרור ב-2014 ו-2015, אני ביקשתי מהחברים לשאת נשק ושליש מהאירועים בירושלים נוטרלו על ידי אזרחים, מה שהיה לנו בבאר שבע, והמזל שלנו הוא שהיו לנו חברים בחדרה, ובאוטובוס פה ושם, אתם רואים שלוחמים - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הם היו לוחמי ימ"ס. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בסדר, זה אותו דבר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לוחמי ימ"ס, לא אזרח עם נשק. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אראה לך את המקרים שבהם לוחמים - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> גם בפיגוע בבני ברק, זה אמיר חורי שהיה שם - - - << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר'ה, אני לא יודע, אני מדבר על זה, אבל בבני ברק? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> שוטר. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> ובאוטובוס - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> שוטר, שוטר חיסל אותם. << דובר >> קריאה: << דובר >> באר שבע. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אמיר חורי. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> התכוונתי בבאר שבע. חבר'ה, זה לא ויכוח, כולנו מסכימים שלוחמים עושים עבודה. עכשיו, מה ההבדל? נושא נשק רגיל או אזרח רגיל, רואה אירוע ובורח ממנו. לוחמים, רובם ככולם נכנסים לאירוע ומייצגים מגע, ככה חונכנו בצה"ל, ואנחנו צריכים מספרים גדולים. בשביל להגיע למספרים כאלה, אנחנו לא מעודדים מספיק אנשים לצאת ולקחת נשק, ובוודאי שבמערכת הנוכחית אין שום סיכוי להגיע למספרים כאלה מהר. אני לא יודע מתי יהיה האירוע הבא, גל הטרור הבא, הוא יכול להיות עוד חודש ועוד חודשיים, ועם יד על הלב, אני אומר לכם שלהגיע למספרים גדולים זה מה שייתן מענה. זאת קונספציה שלפיה האזרחים הלוחמים הם חלק משמעותי ממתן המענה לאתגר הביטחון האישי, ואני רוצה שאם אחד משבעה אזרחים נושא נשק בממוצע, בשביל להגיע למספרים האלה, חברים, האירועים יגמרו מאוד מאוד מהר והמחבלים ידעו שאין להם מה להתחיל אירוע כי הם מיד ינוטרלו, כמו שקורה וצריך לקרות. לכן, היעד שאני שם זה מספרים בסדר גודל שהיום המערכת הקיימת לא יכולה לתת להם מענה בהגדרה, יתקנו אותי החברים אם אני טועה. לכן, בביקורת אני לא מתווכח עם החברים שעובדים קשה במערכת ממוחשבת, חלילה, באמת, הטענה היא לא אליכם, אתם עושים עבודת קודש. בקונספציה הקיימת, בקריטריונים הקיימים, בקצב הפעילות, אין לנו סיכוי לתת מענה למלחמה הבאה ולאתגרים שיש לנו בעורף, בכל רחוב, בכל עיר, בכל קניון ובכל בר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> תודה רבה, חה"כ ברקת. את יכולה להמשיך, בבקשה. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אז אני אמשיך ברשותכם, מבחינת המצב הקיים, ואני לא אכנס לפרטים, אבל אני רק אומר דבר פשוט. המספרים שבעצם נספרו ממרץ ועד היום, כ-30 אלף בקשות, הם גדולים מבחינת מה שנקרא ההיקף ביחס לבניין הכוח לסד"כ שלנו, גם במוקד וגם במחוזות. זה פשוט וברור, זה שיטפון ביחס לסד"כ הנוכחי, צריך לגדול, צריך להתחזק, המסרים האלה עברו בצורה ברורה, ואנחנו בראשיתם של תהליכים. בכל זאת, מה אנחנו עושים? על מנת לתת מענה למציאות המורכבת, ואנחנו מבינים שאנחנו כרגע בפער בקצב הטיפול, עשינו כל מיני צעדים שהם נקודתיים. ראשית, תגברנו בצורה מסוימת את המוקד, שנית, הרחבנו ותגברנו את פעילות הלשכות, שלישית, הקמנו מוקד נוסף במטה האגף. אלה הם כל מיני פתרונות שהם בעצם במסגרת סעד המשאבים המסוים שיש לנו כאגף, ושם בעצם אנחנו פועלים. אנחנו עושים את המיטב עם המשאבים הקיימים, אבל צריך לומר ביושרה, ובאופן ברור ומסודר, שבעצם, האגף היום הוא לא בנוי לטפל בהיקפים הגדולים שנחשפנו אליהם בחודשיים האחרונים. זו השורה התחתונה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> שהם פחות ממה שאנחנו צריכים. ההיקפים הם פחות ממה שעם ישראל צריך. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> 100 אחוז. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אגב, יש לכם מסלול מהיר? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, נתתי לכם, הזמן שלי קצר. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה, שאלה, האם יש מסלול מהיר? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אז אחרי זה תשאל, תמשיך, ואחרי זה. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אוקיי, אני ממשיך ברשותכם. לגבי מחוזות, אנחנו לא נציג. אני רוצה לעבור ברשותכם לרישוי הארגוני. מאוד חשוב לנו להציג בקצרה את הרישוי הארגוני, כי זה עולם תוכן גדול ורחב היקף, ורחב משמעות מבחינת שלום הציבור וביטחונו, אנחנו נציג אותו ממש בקליפת האגוז. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אבל תהיה לך תשובה לשאלה שלי, למה אתם שוללים - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> על זה המשטרה תענה לך. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> על זה המשטרה תשיב. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> זה לא רלוונטי אליו. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אבל הם שוללים את הרישיון. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> לא, לא, זה במסגרת תהליכי עבודה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> המשטרה ממליצה, הם מגשימים מדיניות, הסברתי את זה, ובני אם הוא ירצה הוא יענה אחרי זה, אבל לא עכשיו. קודם הוא, ואחרי זה המשטרה. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> את הרישוי הארגוני אנחנו נציג בקצרה. לימור, ראש חטיבת הרישוי, בבקשה. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> צוהריים טובים. כמו שישראל אמר, אנחנו מרשים, בנוסף לאנשים פרטיים גם ארגונים. יש לנו שבעה ארגונים שמקבלים רישיונות על פי חוק, יש בתי מסחר, יש חברות אבטחה, יצרנים, משרדים ממשלתיים, מפעלים ראויים, יישובים ראויים, ומטווחים. לכל אחד מהארגונים האלה נקבעים תנאי סף להגשה, יש להם גם תנאים לרישיון, בעלי הרישיונות בהם, אלה שמקבלים את הרישיון, לתת הרשאות בחלקם, נבדקים גם הם על ידי המשטרה ומשרד הבריאות. בעלי הרישיונות, בחלק מהארגונים, נבדקים גם בבדיקת כשירות נפשית. גם המורשים שמקבלים פה הרשאות, נבדקים בבריאות ובמשטרה. מה שאני רוצה לדייק הוא, שאנחנו לא בודקים רק פעם אחת, בעת קבלת הרישיון או ההרשאה, הם נבדקים מידי חודש, יש הצלבות כדי לעקוב אחרי מצבם הבריאותי ומסוכנותם הפלילית, ובמקרה וקורה איזשהו אירוע בתוך החודש, אנחנו מקבלים המלצות מהמשטרה או ממשרד הבריאות לביטול הרישיונות. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> יש כזה דבר גם בצה"ל? ללוחמים, כלומר, למילואימניקים יש מנגנון כזה? << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אנחנו לא אחראים על צה"ל ואני לא יודעת מה צה"ל עושה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> צה"ל הוא רשות בפני עצמה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> לא, יש כזה משהו דומה ללוחמים שהולכים ועושים מילואים? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> היא לא יודעת. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אני לא יודעת. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אני מניח שלא, נכון? << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אני יודע מניסיוני כמ"פ מילואים על מקרים שקרו עם חיילים שלי. במקרים למשל של תיקי אלמ"ב או דברים כאלה - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> זה ברור. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> לא, היו לי חיילים, שעקב מידע שהגיע מהמשטרה ומקרים כאלה - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אין בעיה, זה מקובל עליי, אבל שאר הלוחמים - - - << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אני לא יודע על שאר הלוחמים. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> שאר הלוחמים, כשהם יוצאים למילואים הם עוברים את אותם בידוקים? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אם זה לא - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אתם מבינים על מה אני רומז? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, אבל זה לא אצלם בכלל. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אבל זה לא אצלנו. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אני יודע שזה לא אצלכם. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> תברר מול הצבא. תמשיכי בבקשה. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> לימור, זהו? סיימת? << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> מירב, תעזרי לי, אנחנו באותו צד. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני מנסה לעזור, אבל אני מנסה שגם תעזרו לי, ברשותכם, אני רוצה לשמוע את המצגת, אוקיי? אין בעיה, אתם שואלים באמצע - - - << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, אבל האתגר זה לא רק המצגת, האתגר הוא - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אין בעיה, תשאל, אבל תן להתקדם, אני רוצה לשמוע. אני באמת רוצה לדעת מה קורה באגף לרישוי כלי ירייה, חוץ מהנאומים בני הדקה שלי, שיש לי גם הרבה מה להגיד. וואלה, תקשיב, שמעתי את כל מה שאמרת ויש לי מלא מה להגיד אבל חשוב לי לשמוע אותם רגע. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> יופי, אז אני צריך ללכת. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני רק אגיד עוד דבר אחרון. ביום ראשון עולה לוועדת השרים הצעת החוק ששמתי, בנושא של לעשות מסלול מהיר ללוחמים לשעבר. כמו שלא בודקים אותם בצה"ל, בואו קודם כל ניתן להם נשק, ואחרי זה תוך כדי תנועה נטפל בזה, כמו שעושים בצה"ל, ואז, יובטח לנו שלצד הרישיונות הללו, אנחנו נפתח אפיק במסלול מהיר ואנחנו נחמש את הלוחמים כי זה צו השעה. זאת הבקשה שלי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אוקיי. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> איזה רישיון הם יקבלו, אזרחי או צבאי? << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> זה לא משנה לי כרגע, תן להם מבחינתי צבאי, ואחרי זה תמיר אותו בקצב שלך לאזרחי. לא משנה, נחפש איזה מהלך מעבר, לי הכי חשוב שניתן להם נשקים, אם זה באמצעות צה"ל או באמצעות זה, צריך לפתור את זה. אנחנו כולנו באותו צד, חברים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. בהצלחה. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אז אני אמשיך רגע עם הרישוי הארגוני. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> כמו שאמרתי, ברישוי הארגוני, יש לנו היום כמות של כ-144 אלף כלים, ואני אעשה איזשהו זום אין על רישיון אחד שהוא גדול, מורכב ורחב היקף, וזה חברות האבטחה, וזה השקף הזה. יש לנו היום 337 חברות וסניפים בכל רחבי הארץ שפועלים תחת הרישיון שלנו וקרוב ל-40 אלף מאבטחים שיש להם רישיון מהאגף, הרישיון מתקבל רק לאחר הכשרה, כשירות ופרמטרים נוספים, מתוכם כ-24 אלף פעילים. הנתון החשוב הוא שיש היום כ-8,100 אתרים, כלומר, נקודות ברחבי מדינת ישראל, מאילת ועד דן, שבהם מתבצעת פעולת אבטחה חמושה על ידי אותם מאבטחים. למה אני מציין את הנתונים האלה? כדי להבין את ההיקף. רק הסעיף הזה של חברות האבטחה זה מפעל פעילות אדיר של תהליכים, רישיונות, פיקוח, בקרה, גם שלנו וגם של משטרת ישראל, על מנת להבין את ההיקפים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תגיד שנייה, מאבטח, לא אזרח מן השורה, שבמסגרת פעילותו כמאבטח ירה וחיסל מחבל, מה קורה עם הנשק שלו? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> בני, אתה רוצה להתייחס? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, אחרי זה. לא, כי כבר שאלת. אחרי זה המשטרה, יהיה כאן סדר. אני מבקשת לשמוע את המצגת, מה כל כך מסובך בזה? שאלת, תאמיני לי בני כתב והוא יתייחס גם. יש לך פה את הטופ של מי שצריך לענות לשאלות האלה, והם יענו. אני לא מתעלמת. << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> אוקיי, אני ממשיך ממש בקצרה. חטיבת הרישוי היא בעצם החטיבה שעוסקת בכל הנושא של הרישוי הארגוני והפרטי, עוסקת בגיבוש תפיסה, תורה, נהלים, רגולציה, עולם תוכן גדול ורחב היקף. לימור היא ראש החטיבה, אבל כמובן שתחתיה יש עובדים ועובדות נוספות שמיישמים את הדברים. הלאה. חטיבת הפיקוח. חטיבת הפיקוח היא בעצם הזרוע שמאפשרת לנו להגיע לארגונים בלבד. אנחנו מבצעים על פי חוק תהליכי פיקוח ובקרה בארגונים בלבד, לא אצל האדם הפרטי. כלומר, כל אזרח במדינת ישראל שנושא נשק ברישיון, אנחנו לא נגיע אליו הביתה לבדוק האם הוא נושא את הרישיון, מחזיק אותו, מפקיד אותו כחוק, כי אין לנו את הסמכות אלא אם יש צו פרטני. הפיקוח שלנו מיושם בארגונים בלבד. הפיקוח הוא רב חשיבות, הוא רב ערך, הוא מאתר חריגויות, הפרה של נהלים, של תנאי הרישיון, ואנחנו בעקבות מה שנקרא פעילות הפיקוח, מבצעים שימועים, עצירת פעילויות ועוד שורה ארוכה של מנגנונים, שמאפשרים לנו להיות רגולטור עם שיניים, ואפקטיבי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> איך אתה מבצע תכלס את הפיקוח על החברות האלה? << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> אז אני אתן דוגמה. למשל, חברת אבטחה, ציינתי שיש לנו 337 חברות. אנחנו, בכל חברת אבטחה עושים כארבע ביקורות בשנה, יש לנו מודל פיקוח ובקרה. הביקורות, חלקן מתוכננות וחלקן ביקורות פתע. כלומר, ביום פתאומי, בוקר, צוהריים, ערב, מגיע המפקח שלנו לפעילות, והוא בודק עמידה בתנאי הרישיון בכל מה שקשור לניהול הנשק, אחזקתו, שהאנשים שנושאים כלי נשק, לוודא שהם הוכשרו, ביצעו את האימונים ואת ההכשרות בזמן. אנחנו מטפלים בכל הפרה כזאת, אנחנו מבצעים שימועים באופן סדיר. אני אתן דוגמה, אורלי, תספרי בבקשה על השימוע של צוות 5 בימים האחרונים, בלי הפרטים, רק כדי ליצור זיקה בין מה שנקרא הפרה לבין תהליך שימוע, שהוא אצלנו שגרתי לחלוטין, כי אנחנו מאוד מתעקשים על כך שההנחיות שלנו ייושמו כדת וכדין. מי שמפר, יש לנו מנגנון של סמכויות מינהליות בחוק, שאנחנו מיישמים אותם ללא כחל ושרק. אורלי, ממש בקצרה, בלי להיכנס לפרטים. << אורח >> אורלי צרפתי: << אורח >> טוב, אז במסגרת ביקורת של מפקח מחוז צפון, שהוא עשה באיזשהו אתר אצלו בגזרה, הוא מצא שבעצם חברה, שהיא שייכת לגזרת מחוז מרכז, מאבטחת שם אתר קנאביס, עם עשרה מאבטחים, עשרה כלי ירייה, בלי אישור שלנו. כמובן שנאלצנו לעצור את הפעילות מיידית, להחליף שם את החברה, ועשינו שימוע לחברה על אבטחה מחוץ למחוז, על ניוד כלים ללא רישיון, ועל חימוש מאבטחים ללא רישיון כמובן. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> המסר הוא פשוט, כל הפרה שמתגלה, והיכולת שלנו לגלות זה אך ורק בפעילות פיקוח ובקרה אפקטיבית, זה מבוצע כל ימות השנה בכל רחבי מדינת ישראל. כל הפרה מטופלת על ידנו בחומרה, מתוך ההבנה שהפרה משמעותה התנהלות לא תקינה עם כלי ירייה, וזה נושא רגיש ורב השפעה. אני אמשיך ברשותכם. הנושא הבא הוא בעצם כל הנושא של הכשרה וכשירויות. יש לנו צוות של שני עובדים שמנהלים את כל העולם הזה של הכשרה וכשירויות, הוא עולם מרכזי ומשמעותי, כי מבחינתנו יש רציונל מאוד ברור, כל אדם שנושא נשק חייב לעמוד בדרישות הכשירות וההכשרה כפי שנקבעו בתקנות. היום באופן כללי, אדם במחזור החיים של הרישיון, במשך שלוש שנים, כל שנה הוא מחויב לבצע אימון, אימון מסוג אחר, אני לא אכנס לפרטים, על מנת לוודא את הבקיאות שלו בכמה נושאים. אחד, בהוראות הפתיחה באש, שתיים בתפעול הנשק, ויש גם מבחן, הוא צריך לפגוע כמות מסוימת מסך הכדורים, ואם הוא לא עומד בהם יש לו את האפשרות לבצע אימון חוזר, ואם הוא לא עומד בכל זאת ברף שנקבע, עומדת הסמכות המלאה בפני מדריך הירי, ויש פה גם מדריך ירי, שלא לחדש לו את הרישיון, וזה דבר שקורה באופן תדיר מול אותם אנשים שחורגים. כלומר, יש לנו פיקוח, בקרה, וכולי וכולי על מנת שאדם יהיה כשיר. יש עוד הרבה פעילויות שמבוצעות במנגנון הזה, לרבות מדריכי ירי. יש היום, רק כדי לסבר את האוזן, כ-2,000 מדריכי ירי ברחבי מדינת ישראל, הם פועלים תחת הרישיון שלנו, וגם לקבוצה הזאת יש מנגנונים של הכשרה, כשירות, ריענונים וכולי. המסר שלי הוא פשוט. זה מפעל אדיר שמנהל מאות אלפי רישיונות מסוגים שונים, ויש פה אינסוף פעילויות בכל רחבי הארץ, על מנת לשמר את המנגנון הזה, ולוודא עמידה. אירועים חריגים, בקצרה. תראו, ברור לכל בר דעת שכשמחזיקים מאות אלפי כלים, בכל מערכת יש את מה שנקרא חריגים, וגם אצלנו. אז פה, אנחנו נציג בקצרה את החריגים בנשק הארגוני בלי להיכנס לפרטים. אני אומר דבר פשוט. בארגונים שפועלים תחת הרישיון שלנו, בכל ארגון כזה יש בעל רישיון מיוחד, אדם שהוא QRC שלנו על פי חוק, והוא מחויב לדווח ולמלא את הנחיות הרשות המוסמכת, והוא גם חייב לדווח לנו. אז כל הדיווחים פה נסמכים על מנגנון דיווח סדור, שיטתי, שמוזן אצלנו במערכות המידע, ונמדד באופן תדיר. אני אגיד מה הדבר המרכזי שמטריד אותי. למשל, בעולם המאבטחים, כל נושא האובדנות מטריד אותנו מאוד. בשנת 2021 היו 12 מקרי אובדנות, הכוונה היא למאבטח שחומש, עבר הכשרה, והנשק הארגוני שניתן לו למילוי תפקידו משמש אותו גם לצורכי אובדנות. זאת תופעה מטרידה שמלווה אותנו לאורך זמן. אני אומר דבר פשוט. אנחנו, לפני חודשיים, ביוזמה ניהולית שלנו קיימנו סדנה עם בעלי מקצוע מתחום בריאות הנפש, וניסינו מה שנקרא לחקור את המקרים ולגבש מנגנונים חלופיים, שיאפשרו לנו בקרה, ניטור, איתור סימנים חשודים המעידים על כך שמישהו נמצא מחוץ למסלול ההתנהלות הנורמטיבית, ואנחנו מנסים להתמודד עם התופעה גם בכלים שלנו וגם באמצעות מנגנונים נוספים על מנת לצמצם אותה. זאת דוגמה לאירוע חריג שהוא מאוד מטריד, כי הוא הקיצון, הוא אובדנות עם נשק שניתן לצורכי מילוי תפקיד. אני ממשיך הלאה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> גם אלימות במשפחה. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> בוודאי. אז לגבי אלימות במשפחה, הדברים מאוד ברורים. כל אדם שבעצם היה מעורב באלימות במשפחה, יש שני מנגנונים מרכזיים. מנגנון אחד זה דיווח במשטרה, ברגע שאדם הגיש תלונה במשטרה, אנחנו מיד מקבלים את זה כמה שנקרא המלצה לביטול רישיון, וזה קורה. יש מנגנון נוסף של צווי הגנה. כל אדם שמרגיש מאוים כתוצאה מסכסוך, ממערכת גירושים וכולי, יכול לפנות לבית המשפט לבקש צו הגנה. אנחנו כל יום באגף מקבלים עשרות צווים כאלה, ומטפלים בהם. אני רוצה לומר דבר פשוט. אנחנו מחוברים ב"תבור" למערכת המשפט, לבתי המשפט, ולמערכת של מה שנקרא רווחה בקהילה. כל אירוע חריג שמתרחש במרחב הזה, מדווח לנו בקווים קצרים ואנחנו מנתקים את האדם מהנשק עד שהתמונה תתברר. אני חושב שבדברים האלה, ככל שהאירוע מדווח, הוא מטופל לחומרה, תמיד. הלאה. מוקד מידע, אני לא בטוח, כבוד היו"ר, שצריך להציג את זה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> אז אני ממשיך. מערך שירות נפש, ממש בקליפת האגוז. אני אומר דבר פשוט, על פי חוק, בחקיקה משנת 2015, בעיקר מאבטחים אבל לא רק, מאבטחים ובעלי רישיונות אבל המפעל הגדול הוא מאבטחים, שבעצם בקצה מקבלים מאיתנו רישיון, ציינתי שיש היום כ-40 אלף כאלה, חייבים לעבור מערך בדיקות כשירות נפשית שהוא ייחודי, הוא אך ורק למאבטחים, ובעצם הם עוברים תהליך. התהליך, בקצרה, הוא בעצם, שאדם כזה בתהליך קבלת הרישיון, עוד לפני שהוא עובר את ההכשרה הראשונית, הוא מגיע למכון אבחון שפועל תחת הרישיון והרגולציה שלנו והוא עובר אבחון שכולל שני פרמטרים. פרמטר ראשון הוא מבדק, מבדק במערכות מידע על פי כל מיני מנגנונים שנבנו, ופרמטר שני, שיח עם פסיכולוג שבסיומו הוא מקבל "go" או "no go". בכל שנה יש לנו בין 12-10 אלף נבדקים, זה מנגנון שאנחנו מפעילים עליהם, על מנת לצמצם את הסיכון שמאבטח או יישא נשק ויהיה מסוכן לסביבתו או לזולתו וכולי. אז זאת דוגמה לפעילות רחבת ההיקף שמבוצעת על ידינו. על מנת להעביר מסר מאוד ברור גם לוועדה הנכבדת וגם לציבור, שאנחנו נוקטים בגישה מאוד מחמירה בתהליך הרישוי ומתן הרישיונות, מתוך הבנה, שבד בבד עם הערך המוסף בנשיאת הנשק, יש מגוון רחב של סיכונים. אני ממשיך הלאה. הערכות ל-549 ממש בקצרה. אנחנו, במסגרת החלטת ממשלה 549 מאוקטובר האחרון, שעוסקת בתוכנית הממשלתית להתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות במגזר הערבי וכולי, קיבלנו שני תחומי אחריות גדולים ומורכבים אל תוך האגף. הראשון, הוא רישוי חברות אבטחה, ואני אומר על זה מילה קצרה. היום, כל הנושא בעצם של רישוי ראשוני של חברות אבטחה למיניהן מבוצע על ידי משרד המשפטים, וכל המנגנון הזה עובר אלינו. המוטיבציה למעבר מבוססת על שני עקרונות מרכזיים. עיקרון ראשון, זה בעצם האחדה של כל עולמות התוכן שנוגעים לשלום הציבור וביטחונו תחת הבט"פ ובשיח משותף, ובמנגנון משותף של הבט"פ ומשטרת ישראל. עיקרון שני הוא איזשהו ניסיון נוסף להתמודד עם תופעת הסד"ח, כי בעצם, היום הרישיון שנותן משרד המשפטים, הוא רישיון לא מספיק מה שנקרא נשכני, בהיבט של רגולציה, תו תקן, פיקוח ובקרה. אני לא אכנס פה לאמירות שיפוטיות, אבל אנחנו בנינו איזשהו תזכיר חוק עם מערכת רגולטורית הרבה יותר קפדנית ונוקשת שתאפשר לנו להעלות את רף הרגולציה, הפיקוח והבקרה, על סך העשייה של חברות האבטחה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה מאוד חשוב היום. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> כן. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אז את זה אתה מריץ? כל הסיפור הזה של הסד"ח אל מול הנשק, איפה זה עומד? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> זאת אמירה כללית, מה זאת אומרת הסד"ח אל מול הנשק? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אתה אמרת אמירה כללית מאוד קצרה, תרחיב טיפה. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אז אני אגיד על זה בקצרה. יש היום חברות אבטחה שפועלות תחת רישיון של המדינה, הרישיון ניתן היום על ידי משרד המשפטים. הם נותנים היום מספר סוגי רישיונות, גם לחברות אבטחה, חברות שמירה, מארגני שמירה, וכולי. הרישיונות האלה, בפועל, איך נקרא לזה, מנוצלים בעיקר לצורכי אבטחה לגיטימית, חברות מסחריות שפועלות ומבצעות אבטחה מאילת ועד רמת הגולן. בשוליים, יש גם תופעה שהמשטרה תוכל להציג לכם אותה בסקירה, ככל שזה יידרש, שחלק מהחברות, בשוליים בלבד, מייצרות גם פעילות שהיא אינה חוקית, שכוללת בין היתר את תופעת הסד"ח. זה בין היתר המוטיבציה להגביר את מערך הרגולציה, הפיקוח והבקרה על החברות, על מנת לצמצם את תופעת הסד"ח. זאת אחת המוטיבציות, אבל לא רק, בסדר? זה נושא מורכב ורחב היקף. המשטרה, ככל שהיא תידרש, תדע להציג את הדברים. אנחנו מכירים את הסקירות בצורה מעמיקה, כי זה בבסיס המוטיבציה של המדינה להוביל את השינוי, אבל זה מה שנקרא בקליפת האגוז. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אז הרישוי של חברות השמירה עובר אליכם בעצם? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> כן, כל חברות השמירה מבוצעות - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כשהמטרה המרכזית, נגיד את זה ככה, זה לפלוט מתוך הרשימה את החברות שהן בעצם חברות לסחיטת דמי חסות? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אז תראי, אני לא רוצה להתייחס לזה באופן ישיר. אני אומר דבר אחר, כל החברות שבעצם יעברו אלינו, יש לנו מערכת רישוי מעודכנת שכוללת בדיקת מסוכנות פלילית הרבה יותר מעמיקה ממה שקורה היום, בדיקת בעלים, בדיקת היבטים אחרים, כדי שתהיה לנו אפשרות, להבנתנו, לחשוף טוב יותר קודם כל את הבעלים וגם את המוטיבציות ואת הרקע שלהם. זה חלק מהמנגנון שאנחנו כרגע נמצאים בבנייה שלו. מכיוון שהסטטוס כרגע הוא שבעצם התקבלה החלטה להעביר את זה אלינו, יש לנו תזכיר חוק מוכן, תזכיר חוק שירותי שמירה, ובמקביל אליו, אנחנו גם במסגרת צוותי עבודה משותפים של הבט"פ, המשטרה, ומשרדי ממשלה נוספים, בונים נהלים ותפיסת הפעלה שבמהות אמורים לעשות את מה שאת מציירת באופן טוב יותר, על מנת לצמצם את התופעה, פעם אחת, ופעם שנייה, בלי שום קשר לתופעת הסד"ח, יש אינטרס למדינה שבעצם הרגולציה ותו התקן המקצועי לכל הנושא של אבטחה, שיש לזה השפעה על שלום הציבור וביטחונו, יבוצע ברף גבוה יותר כי היום זה לא קיים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> עיין ערך המאבטח באלעד. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אוקיי, אני לא נכנס לזה כי אני לא מכיר את התחקיר מספיק. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> ערן, הוא פצוע קשה מאוד. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אוקיי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו רוצים שהמאבטחים יהיו כאלה שיכולים לתת מענה בזמן אמת. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אז זה במילה אחת לגבי רישוי חברות אבטחה. עולם אחר זה הנושא של דמוי כלי ירייה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לגבי מאבטחים, יש הסדרה חוקית, דווקא כן עוברת איזושהי הסדרה של המשטרה. לגבי החברות, אין כיום. << אורח >> בני סולומון: << אורח >> לא כל המאבטחים הם מונחי משטרה. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> לא כולם מונחי משטרה. << אורח >> בני סולומון: << אורח >> זה בדיוק מה שהתחום של חברות אבטחה בא להסדיר, שלא יהיה דבר כזה מערך אבטחה שאין לו סף מסוים של כשירות ויכולת. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הכל בסדר, אני מבינה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בני ממשטרת ישראל תכף ידבר. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אוקיי, אז אני אמשיך הלאה, ואני אומר אמירה מסכמת. כל הנושא של עולמות התוכן החדשים של 549 הם גדולים, הם מורכבים, והם רחבי היקף. אנחנו עוסקים כרגע בשלב של בניין הכוח, התשתית הארגונית ותפיסות ההפעלה, בד בבד עם העומס המאוד כבר שציינתי את זה בבסיס הדברים, שנוגע בשגרה, אנחנו מנסים לתת את המיטב ולעשות את המיטב בעת זו. אני ממשיך הלאה. נושא אחרון, אתגרים מערכתיים. זה כמה דברים ברמה של התפיסה, בוודאי שלי כמנהל האגף, אלה הם נושאים מעבר לשוטף שאנחנו מנסים מה שנקרא לטבוע בהם השפעה וראייה ארוכה יותר, של שיפור תמיד של הטכנולוגיות, גישה מקוונת, דיגיטציה, שיפור של מערכות המידע והתאמתם. אני אציין, יש לנו מערכת מידע מצוינת. כל כלי הנשק במדינת ישראל, בארגונים ובפרטיים, מנוהלים במערכת מידע חכמה, דינמית, מתעדכנת יום יום ומותאמת כל הזמן, אבל אנחנו כל הזמן שואפים ולהתאים. יש כאן עוד כמה סלוגנים שהם אתגרים שאני ארחיב עליהם, אבל בהזדמנות אחרת, כי אני רוצה לאפשר ליתר הנציגים להציג, אז תודה לכם. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, רגע, אבל אני רוצה שתגיד לי משהו. עכשיו כשראינו את העלייה בעקבות שומר החומות ואחרי זה בעקבות גל הפיגועים, מה השתנה מבחינת כוח אדם, תקציב? במקום לקבל משהו כמו 20 ביום היא מקבלת 600, אז מה השתנה? המדינה השתנתה, הביקוש עלה, אבל השאלה היא איך האגף - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אולי גם תוספת תקנים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, מה השתנה. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אני אציג את זה בקצרה, אין בעיה. אני לא אכנס למספרים אבל אני אגיד דבר פשוט. ברגע שהתקבלה החלטת ממשלה 549 באוקטובר 2021, קיימנו תהליכי עבודה מול הנהלת המשרד, ובעצם, קיבלנו מספר תקנים שהייעוד המרכזי שלהם לא היה השוטף אלא בעניין הכוח למשימות החדשות. כלומר, תקנים שאמורים לבנות את התשתית, את התפיסה, את התורה והנהלים לשני עולמות התוכן החדשים. אנחנו נמצאים כרגע בשלב של גיוס התקנים, הם עדיין לא אצלי בפועל בשגרת העבודה. תהליכי הגיוס במערכת הממשלתית הם ארוכים וזה לא קווים קצרים כי - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר לדבר במספרים בבקשה? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אז אני יכול לדבר בקצרה. קיבלנו שמונה תקנים תוספתיים, בשלב הזה - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כמה יש? כמה היו לפני? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אז אני אציג את זה. היום האגף מונה 54 עובדים, זה נמצא במצגת של המבנה הארגוני. 54 עובדים, כל האגף, כולל מטה, כולל מזכירות, כולל פקידי רישוי, מקצה לקצה כולל 54 עובדים, זה הסד"כ הלוחי, זה נמצא במצגת. מעבר לכך, כמו שאמרתי, יש כרגע שמונה תקנים שקיבלנו אותם תוספתיים לבניין הכוח. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> רגע, אבל מתי הם יצטרפו התקנים האלה? התקנים האלה מתוקצבים? << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> חיובי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אז מתי הם יצטרפו? << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> הם בתהליכי גיוס. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הם בתהליכי גיוס? << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> זאת אומרת, שמה שבאמת יכול לסייע להם זה בעיקר אותם עובדים או שצריך גם תקציב ייעודי נגיש? כי ככה הם האתגרים שלכם, כי את מקבלת מלא פניות ביום. << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> אז אני אחלק את זה לשניים. השמונה האלה, זה לשלב בניין הכוח, ויש לנו גם תוכנית שאושרה על ידי המנכ"ל לגבי מה שנקרא המשך גיוס כוח אדם נוסף לשלב הביצוע. זה גם כן מאושר ברמה הרעיונית אבל עדיין לא ירד לפסים יישומיים של תקצוב וכולי, אבל יש לנו תוכנית מפורטת. אני במודע לא רוצה להיכנס פה למספרים וכולי, כי אני לא חושב שזה מטופל במשרד ברמה של מנכ"ל ושר - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> שהם מבינים את מה שקורה לכם באגף? << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> בוודאי שהם מבינים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כי אתה גם שולח, כפי שהבנתי, כל יום - - - << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> אנחנו כל יום מפיצים את תמ"צ, אנחנו לא אנשים שנחבאים אל הכלים, אנחנו אומרים את דעתנו בצורה ברורה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, הוא אמר לי את זה גם תומר. << אורח >> יובל קוקוש: << אורח >> גברתי, אם יורשה לי, משהו קצר? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> עכשיו אני עוברת אליכם. << דובר_המשך >> יובל קוקוש: << דובר_המשך >> משהו ממש בקטנה כי זה בהקשר לעניין הזה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יובל קוקוש: << דובר_המשך >> כפי שאת מבינה, הפקק היום נמצא במשרד לבט"פ. מרגע שישוחרר הפקק שם - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> רגע, רק תגיד את השם והתפקיד. << דובר_המשך >> יובל קוקוש: << דובר_המשך >> שמי יובל, אני ראש חוליית עררים ועתירות מינהליות במחלקת מענה אזרחי. אנחנו, מירב ואנחנו, בעצם מטפלים במה שנקרא הערכת המסוכנות הפלילית של מבקשי רישיון הנשק. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אז אתם גם מקבלים הרבה. << דובר_המשך >> יובל קוקוש: << דובר_המשך >> אז זה מה שאני בא להגיד כרגע. ברגע שהפקק אצל ישראל ובמשרד לבט"פ ייפתר, הפקק יעבור אלינו, כי אנחנו לא קיבלנו שום תקנים, שום כוח אדם ושום תגבורת, וכבר אני צופה את פני העתיד, שזה מה שהולך להיות, אז זה משהו שכמובן יש לתת עליו את הדעת גם. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> רגע, איך זה שעכשיו אין לך? << דובר_המשך >> יובל קוקוש: << דובר_המשך >> משום שכרגע - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כל העומס אצלם? << דובר_המשך >> יובל קוקוש: << דובר_המשך >> הידיים העובדות במשרד לבט"פ מסוגלות לתת מענה ל-X פניות - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו עם צוואר בקבוק, מירב. עם צוואר בקבוק מופרע. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, לא, חכי שנייה, תני לי רגע לשמוע אותו, אני מבינה. << אורח >> יובל קוקוש: << אורח >> כל עוד הפקק נמצא שם, אצלנו החיים מתנהלים רגיל, זה מה שאני רוצה להגיד בסופו של דבר, מבחינת הטיפול בבקשות, פחות או יותר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תגיד לי, אבל מי יכול לתת תשובה לשאלה? מירב, אני פשוט אצטרך לצאת ב-14:00, אולי קצת אחרי זה, ואני חייבת - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אנחנו ב-14:00 גג מסיימים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יפה, אבל אני חייבת תשובה לשאלה שלי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אין בעיה, עכשיו אנחנו עוברים. אני עברתי למשטרה, אבל הוא אמר בצדק הערה מאוד חשובה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הערה חשובה ביותר, כן. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כי בסוף, ברגע שהוא יגייס את התקנים שלו - - - << אורח >> יובל קוקוש: << אורח >> כי בסופו של דבר, כן. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הם ייקחו חלק מזה, זה יעבור אליכם, ואתם - - - << דובר_המשך >> יובל קוקוש: << דובר_המשך >> בדיוק, אנחנו לא נוכל לתת את המענה, ואז בעצם נישאר באותו מצב. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> משרד הבריאות? הם פה ממשרד הבריאות? איך משרד הבריאות ייתן מענה לזה. << דובר_המשך >> יובל קוקוש: << דובר_המשך >> אין לי את הנתונים לגבי משרד הבריאות, כמה באמת הם פוסלים או לא פוסלים, אבל את הבדיקות שלהם הם יצטרכו לעשות וסביר להניח שגם שם יהיה עומס. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אז בינתיים אתה בסבבה, עוד לא הגיע אליך הזרם - - - << אורח >> יובל קוקוש: << אורח >> אני לא בסבבה, אנחנו רואים עלייה - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אז רק תגיד לי רגע מה אתם עושים עם חבר'ה, אנשים אחראיים, שיש להם רישיון - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> רגע, רגע, לא, לא, את לא חוזרת עוד פעם על הנאום, ממש לא, גם אין לנו זמן ובני הבין את השאלה. שמענו, הבנו, אני יודעת בדיוק על מי את מדברת, אני יודעת גם מי זה הבחור אפילו. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה לא בחור, יש לי רשימה של כמה ספורים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא משנה, גם נתת דוגמה ספציפית על מישהו עם המילואים, איו"ש, אני מניחה שגם הם יודעים במי מדובר. זה לא משנה, המטרה היא באמת ברורה, והשאלה שלך טובה. בבקשה, בני, או מי מאצלכם שרוצה לספר. << אורח >> בני סולומון: << אורח >> בגדול, חוק כלי ירייה מגדיר סמכויות מפורשות למשטרה איך אנחנו עובדים. אנחנו עובדים בשיתוף עם האגף לכלי ירייה בנושא הזה, ועיקר השיתוף שלנו מול אגף כלי ירייה זה יישום חוק כלי ירייה. מעבר לכך, אנחנו עובדים בנושא אבטחה חמושה על פי עוד מספר חוקים, חוק רישוי עסקים, חוק הסדרת הביטחון, חוק הסמכויות, אבל מול אגף כלי ירייה החוק העיקרי שאנחנו עובדים לפיו ושמקנה לנו סמכויות לעבוד בשיתוף פעולה עם האגף, ושיתוף הפעולה שלנו הוא הדוק ויום-יומי, זה חוק כלי ירייה. החוק הזה מפרט מה אנחנו עושים. אנחנו נותנים לאגף מסוכנות לכלי ירייה של כל בן אדם, שזה הליך שמבוצע בסך הכל במערכת ממוחשבת ברובו, באופן די מהיר, וזה מבוצע על ידי המחלקה למענה אזרחי באח"מ, ואנחנו משתפים איתם פעולה גם בכלי נשק ארגוניים, בבדיקות מיגון של אתרים, בהמלצות. יש סעיף בחוק כלי ירייה, שאומר שכל מתן רישיון בכל אחד מהרישיונות שהם נותנים, תלוי בהמלצה שקצין משטרה בכיר במשטרת ישראל נותן המלצה האם לתת את הרישיון לאותו גוף או לא לתת. בקשר לשאלה ששאלת, לגבי מה קורה אם מאבטח או אזרח עושה שימוש בכלי ירייה. אז כל שימוש בכלי ירייה מצריך בדיקה של האם השימוש בוצע כחוק או שהוא לא בוצע כחוק. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תוך כמה זמן אתם משלימים את הבדיקה הזאת? << אורח >> בני סולומון: << אורח >> יפה, עכשיו, אנחנו בודקים עד כמה שניתן יותר מהר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה אומר? << אורח >> בני סולומון: << אורח >> יכול לקרות אירוע וטריגר, כמו לדוגמה האירוע שקרה בבאר שבע, שגורם לכך שהמשטרה תשנה את תהליכי העבודה, תשפר אותם. הרי, אנחנו לא יכולים - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> ברור, אם כולם צועקים, כל הטוויטר עף באוויר - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> רגע, רגע, אורית. << אורח >> בני סולומון: << אורח >> אנחנו לא יכולים לצפות פני העתיד, ולכן יש הליך מסוים, ואם אנחנו רואים שהוא לא פועל בדיוק כמו שצריך, אז אנחנו משפרים אותו, ולכן - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בני, רגע, שאלה. אני אעזור לך קצת, האם יש לכם נוהל - - - << אורח >> בני סולומון: << אורח >> כן, שינינו את הנוהל. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, האם יש לכם נוהל איך ובאיזה לו"ז מטפלים בנשק שמישהו השתמש בו לצורך הגנה עצמית, לצורך נטרול מחבל או כל דבר אחר שהוא לצורך ביטחוני? מה עושים מול משרד הרישוי? מה עושים מול הפרקליטות? ומה עושים מול - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אוקיי, אוקיי. << אורח >> בני סולומון: << אורח >> אכן נקבע נוהל בעקבות האירועים, נקבע נוהל מסודר ואנחנו עדיין ממשיכים לשפר את הנהלים, זה נהלים של אח"מ. << אורח >> יובל קוקוש: << אורח >> רגע, שנייה אני אסביר. << אורח >> בני סולומון: << אורח >> בבקשה. << אורח >> יובל קוקוש: << אורח >> בסופו של דבר, ב-8 במרץ בעקבות תחילת האירועים ואותו אירוע ארור בבאר שבע, יצאה הנחייה לשטח. ההנחיה לשטח אומרת, שבעצם מגדירה את הטיפול בכלי נשק אשר נלקח לחקירה, והוא יוחזר תוך 48 שעות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא קורה. << אורח >> מירב בן צור: << אורח >> זה במקרה שבוצע ירי להגנה עצמית, החקירה - - - << אורח >> יובל קוקוש: << אורח >> מה זאת אומרת זה לא קורה? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כי זה לא קורה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, אנחנו לא נכנסים לבעיות ספציפיות. האירוע שהיה בבאר שבע - - - << אורח >> יובל קוקוש: << אורח >> זאת ההנחיה שיצאה ב-8 במרץ 2022, אנחנו נמצאים ב-31 במאי - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> יש נוהל? << אורח >> יובל קוקוש: << אורח >> יש הנחייה בשטח - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא אבל סליחה, האירוע הזה שהיה בבאר שבע, עם אותו שוטר שלקח את הנשק, לא משנה שהוא גם התנהג בצורה שאפשר לומר שהיא די מגעילה, לאותו בחור - - - << דובר_המשך >> יובל קוקוש: << דובר_המשך >> לנו אין אחריות על העניין הזה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בגלל האירוע הזה יצאה הנחיה - - - << דובר_המשך >> יובל קוקוש: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> וכעת, ההחלטה היא, לפחות מהחודשיים האחרונים, לעשות את הבדיקה הבליסטית כמה שיותר מהר. << דובר_המשך >> יובל קוקוש: << דובר_המשך >> מהירה ככל שניתן, עד 48 שעות. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אוקיי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> האם ההנחיה הזאת - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> רגע, לא, תמשיכו, רק אתם מדברים. מספיק, זה לא דיאלוג פה. << אורח >> מירב בן צור: << אורח >> במידה ונמצא שבאמת היו נסיבות שמצדיקות את הירי, והיורה מחזיק ברישיון בתוקף ואין משהו חריג, אז הנשק יוחזר למבצע הירי ללא עיכוב, ללא צורך בהליך מחודש, ללא בקשה חדשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו נניח - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, לא, סליחה, אבל אני מתנצלת, את לא מנהלת עכשיו דיאלוג. אני רוצה שאתם תתייחסו. לא, זה לא יקרה כאן, עם כל הכבוד, הערת והערת, תעצרי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא הערתי, אני רוצה לדבר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, אני רוצה שתגידו לי משהו. בעבודה שלכם מול האגף, מעבר לחשש של העניין עם בעיות כוח האדם, עד כמה מבחינת המשטרה ההתמודדות מול אותם צעירים כאלה או אותם יורים שנלקח להם הנשק, שבאמת מגיעים למצב שבו המשטרה, או אלא אם כן אמרת שיש פה נסיבות מיוחדות, או מצב שבו זה הולך לפרקליטות, למה? מחשש שהוא לא ירה - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> למה אני לא יכולה לשאול את השאלה שלי שהיא יותר - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> שנייה, אבל אכפת לי - - - << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא מבינה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני לא מצליחה להבין, אני לא יכולה לשאול שאלה? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תשאלי, אבל תני לי גם לשאול. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אין בעיה, אבל שאלת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> שאלת, קיבלת תשובה על נוהל 48 שעות. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סליחה, זה לא לעניין, באמת זה לא לעניין. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> עם כל הכבוד. בסדר, בבקשה, תמשיכי. << אורח >> מירב בן צור: << אורח >> כל מה שאנחנו רוצים להגיד הוא שהמטרה היא להגן על האזרח ועל משפחתו ועל הסובבים אותו, ולכן, במקרים שבהם נמצא שהירי היה מוצדק, ושוב, לצורך הגנה עצמית, לא יהיה עיכוב בהליך. החקירה תמוצה כמה שיותר מהר, הכי יוחזר בפרק הזמן הקצר ביותר שניתן לאזרח, ללא סרבול, ללא הגשת בקשה חדשה. יש בדיקה במערכת שהרישיון הוא בתוקף, שאין שום דבר חריג, והוא יוחזר לו. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מירב, אם את לא נותנת לי לשאול את השאלות, אני פשוט קמה והולכת במחאה מאוד חריפה. אני יושבת פה שעה וחצי, אני מטפלת במקרים האלה, לא אחד ולא שניים, הרבה מקרים, תני לי לשאול את השאלות שלי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל שאלת, שאלת כמה זמן - - - << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא שאלתי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אמרו 48 שעות. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני יכולה לשאול? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> תשאלי שאלה, בבקשה, תשאלי. << אורח >> בני סולומון: << אורח >> אם יורשה לי, אולי חוסר ההבנה זה - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תן לי לשאול, ואז תענה. << אורח >> בני סולומון: << אורח >> סליחה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תן לי לשאול, אני שואלת את השאלות הבאות ואני מבקשת שתרשמו ותענו. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אמרת שאלה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו מה את רוצה, גם להגביל אותי? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כי נגמר לי הזמן, מה אני אעשה? שתי שאלות, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שאלה ראשונה, האם יש נוהל והאם אפשר לקבל אותו? שאלה שנייה, מה קורה במקרה שמי שנפגע או לא נפגע, יש צד שמתלונן כנגד הנושא בנשק ואז אתם חייבים לפתוח לו תיק חקירה, למרות שאתם יודעים היטב שהוא בסדר אבל אתם חייבים מצד החוק לפתוח לו תיק חקירה, האם יש נוהל איך לזרז את הטיפול בתיק הזה. שאלה שלישית, למרות שמירב לא מרשה, איך אתם מוודאים שהרישיון לא נשלל, ושהזכות לשרת במילואים לא נשללת. << אורח >> בני סולומון: << אורח >> לגבי שתי השאלות הראשונות, יש לנו כאן את מענה אזרחי שמייצגים את האח"מ ואני חושב שהם ענו עליהן, הם אמרו שיש הנחייה לזרז את החקירה. ההנחיה לזרז את החקירה לא תבוא על חשבון איכות החקירה, ואם צריך יותר זמן כדי לברר את הנסיבות של מה שקרה באירוע, אז זה מה שיקרה, ללא שום לחץ להחזיר את הנשק בגלל שכתוב 48 שעות. << אורח >> מירב בן צור: << אורח >> סליחה, אני רק אוסיף על זה משהו. ככלל, כשמבוצע ירי בנשק אז נלקחת הודעה באזהרה, אבל במקרים המתאימים, בדיוק בגלל הירי להגנה עצמית, יש הודעה פתוחה וזה מוביל לזה שאפשר - - - << אורח >> בני סולומון: << אורח >> זאת לא חייבת להיות חקירה כנגד הבן אדם. << אורח >> מירב בן צור: << אורח >> זאת הודעה פתוחה שנלקחת. << אורח >> בני סולומון: << אורח >> זאת לא חייבת להיות חקירה כנגד הבן אדם אלא נפתחת חקירה, ואם ברור לגמרי על פי הנסיבות של הירי שהבן אדם ירה כדין, אז נלקחת ממנו הודעה פתוחה שבה כתוב משהו כמו: "בתאריך כך וכך קרה אירוע כזה וכזה, ירו עליי, יריתי בחזרה וכולי". אנחנו עדיין נצטרך לבדוק בליסטית את הנשק כי מישהו נפגע, גם אם זה מחבל, גם אם הוא ירה כדין, אנחנו נבצע את החקירה כמה שיותר מהר, יש הנחייה חדשה. << אורח >> מירב בן צור: << אורח >> יש הנחייה חדשה שיצאה בדיוק בעניין הזה, וזה כבר עובד גם מחשובית וזה גם ירד עד אחרון השוטרים, וזה משהו שהוא כבר פועל. << אורח >> בני סולומון: << אורח >> עכשיו, אם יש חריג פה ושם, מתדעים את זה ברמה של המטה, המטה בודק ובודק גם מה קרה בשטח. גם אני נתקל בהרבה חריגים. יש כמה? 140 אלף נושאי רישיונות? מבוצע שימוש בנשק, יש לפעמים חריגות, יש לפעמים טענות, כל הטענות האלה מגיעות לרמה של המטה, אם ברמה של המטה של האח"מ, אם ברמה של המטה של האג"מ בנוגע למאבטחים וכאלה, ואני בודק ונותן תשובה, ואם צריך לתקן אני מתקן. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> יש לך תשובה לגבי - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, לא תודה, תודה על השאלות. יש לך התייחסות לגבי הנושא של המילואים? אתה מכיר את זה? << אורח >> בני סולומון: << אורח >> לגבי מילואים, צה"ל הוא רשות רישוי בפני עצמו. אצלנו, כשיש חקירה פלילית אנחנו מתדעים את צה"ל, אנחנו לא קובעים לצה"ל כלום. אנחנו מתדעים את צה"ל שיש לנו חקירה בנושא כך וכך, כמו אלמ"ב, שימוש בנשק שלא כדין, הונאה, שימוש בסמים. הם בתור גוף הרישוי שמרשה את עצמו, שיחליטו בעצמם מה הם עושים עם המידע הזה. אנחנו לא מחייבים אותם, אנחנו לא קובעים להם, אנחנו לא אומרים להם מה לעשות - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, אבל אתם מיידעים - - - << אורח >> בני סולומון: << אורח >> אנחנו מיידעים אותם בלבד, אנחנו אפילו לא ממליצים להם - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> על שימוש בנשק שלא כדין - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> תודה, לא, לא, סיימת. << אורח >> בני סולומון: << אורח >> אנחנו אפילו לא ממליצים להם, אנחנו מודיעים להם מה קרה, הם מחליטים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, אני הסברתי לך עכשיו מה התוצאה, תחשבו פעמיים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אפשר? תודה. אני נותנת לך דניאל וליעל את זכות הדיבור, אתם רוצים להתייחס למשהו? בבקשה. << אורח >> דניאל ברס: << אורח >> קודם כל, צוהריים טובים לכולם. שמי דניאל ברס, אני מחברי ארגון מדריכי הירי ומפקחי המטווחים בארץ. כמה דברים הייתי רוצה לומר, גם לגבי התבחינים ודרך ההתנהלות של משרד הבט"פ. דובר פה על כך שמי שעומד בתבחינים, מקבל רישיון, אז אני אומר את זה ואני מסתכל על כולם בפנים ואני אומר: לא נכון. משרד הבט"פ בחודשים האחרונים משתמש בסעיף 12 לחוק כלי הירייה, שנותן לו סמכות להפעיל שיקול דעת, שגם אדם שעומד בכל התבחינים, ויש לי החלטות כאלה אם ממש תרצו לראות, ומקבל המלצות של כל הגורמים המוסמכים כולל תיקוף של גורמים נוספים, ומשרד הבט"פ אומר שהוא לא נותן. הוגש ערר בעניין, נציג שאני לא אגיד מיהו, פקיד רישוי, אמר שהכל נכון אבל סעיף 12 מתיר לו ולא יקבלו רישיון. דבר נוסף. מדברים על עלייה של כמות הרישיונות, מבחינת הביקוש. חשוב פה להדגיש, משנת 2020 כמות הרישיונות בכל מדינת ישראל ירדה בסדר גודל של 4,000 רישיונות, היא לא עלתה, אלה העובדות. << אורח >> חן כהן: << אורח >> בגלל הקורונה. << אורח >> דניאל ברס: << אורח >> עזבי למה, עובדות. זה נורא פשוט, אם תסתכלי לפני כן, אגב את מדברת על הקורונה, ב-2021 זה 2,000 פחות, זאת אומרת שזה 6,000 כלים אז זה לא מדויק כל כך. עכשיו, לגבי כל הנושא של איך משרד הבט"פ פועל בנושא של מדיניות הרישוי. המדינית שבעצם קיבלה תוקף בכל הוועדות שהיו, החל משנת 1995, דרך ועדת קציר, דרך כל הוועדות שהיו אצל כל הגורמים, אומרים שצריך לעשות איזון בין האינטרס להבטיח את מי שנמצא בקבוצת סיכון עקב סיכון במקום מגוריו, לבין הסיכון מבחינת פגיעה בכלי ירייה, שהוא מסוכן. הכל טוב ויפה, יש עכשיו גם משהו חדש שמשרד הבט"פ עושה, למרות שהוא טוען שמ-2018 הוא לא שינה כלום. פתאום, יש את הנושא של ריבוי כלי ירייה. אם לאדם יש מעל למספר כלים, פתאום מהכלי השלישי הוא הופך להיות מסוכן, עובדה כי ככה מסרבים לו. נמצאת לידי יעל דגן, 17 פעמים אלופת ישראל בקליעה, לא פחות. אם היא רוצה לקבל רישיון היום בהגדר שנקרא PCC, אין יותר. למה? לא בגלל שוועדת הבט"פ אישרה, יצאה חקיקה, ואגב זה מופיע בתבחינים. למה? ככה. אם אני היום רוצה להוציא רישיון, כמדריך ירי דרך אגב, לרובה F22 אולימפי, פשוט וחמוד, לכאורה אני לא אקבל, נורא פשוט. עכשיו, מה הסיבה שמסבירים ממסמכים שהועברו לידי? שמשרד הבט"פ לכאורה חושש מאיזושהי זליגה של הכלים האימתניים האלה. בואו נבהיר, מחבלים ופושעים והחברה הערבית לא בדיוק לחוצים על רובה ה-F22 האולימפי שלי, או שמישהו אחר יבצע איתו פשיעה, זאת בדיחה. הם לא מחכים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> דניאל ברס: << דובר_המשך >> עכשיו רגע, עוד דבר, אני אקצר. יש פה גם כשל משפטי ולוגי, אם הסכנה היא זליגה, לא עוצרים את כל הרישוי. אומרים "אדוני, תוכיח שאתה שומר", אולי יש לי חדר ביטחון? אולי אני שומר יותר מבית מסחר? לא שואלים אפילו. עצרתם, יש עוצר רישיונות מוחלט בניגוד לתבחינים. לא שואלים, לא נותנים לי לבדוק. למה יעל עכשיו רוצה? אני אמור לצאת בעוד שבוע לתחרות בין-לאומית בחו"ל. למה אני? כאלוף ישראל לשנת 2020 ומדורג בשלושת היורים הטובים בארץ, לא יכול לקבל את הרישיון על ה-PCC? אתם מסרבים לי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> תודה. יעל, את רוצה להוסיף משהו? אוקיי, בסדר. אז תתייחסו רק לדברים שנאמרו כאן ואנחנו נעבור לסיכום. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אני אתייחס בקצרה להערות של דניאל. כל הנושא של סוגיית הגבלת הכלים נשענת על מסמך התבחינים שחתום על ידי השר. אני מקריא את סעיף 5, מכיוון שאני כמנהל האגף מוביל מדיניות ברורה שנוגעת ליישום הנחיות השר בעניין. "סעיף 5: א. ככלל יינתן רישיון לכלי ירייה אחד בלבד, אף אם מתקיימים מספר תבחינים המאפשרים קבלת רישיון. ב. ראש האגף לרישוי כלי ירייה רשאי לתת רישיון לכלי ירייה נוספים...". עכשיו ברמה הפרקטית, תראו, הסוגייה שמעלה דניאל נוגעת למציאות שאני מוטרד ממנה מאוד ונוגעת לעובדה שיש היום אלפי אזרחים שמחזיקים מספר רב של כלי ירייה בבית, 3, 4, 5, 6, 7. יש לנו נתונים, אנחנו בדיונים על מסמך התקנות נציג את הנתונים ואת המשמעות שלהם, כי אנחנו מתכוונים לתקן את הנושא הזה בתקנות העדכניות. זה לא סתם עולה כאן, כי זה בחלק מהתקנות העדכניות. דבר ראשון, אנחנו סבורים, שאדם שמחזיק כלי ירייה לצורך הגנה עצמית לא צריך יותר מכלי אחד, מכיוון שמבוצע שימוש בכלי אחד ולא במספר כלים בו זמנית. דבר שני, לצורכי ספורט, אדם רשאי להחזיק עד שני כלים שונים לצורכי ספורט. אם הוא רוצה להחזיק סוגים שונים של כלים לצורכי ספורט, זה בסדר גמור, לשם כך יש את המפעל ראוי מועדון קליעה, וכל מיני פתרונות אחרים שקיימים. דניאל ויעל מכירים אותם היטב, אפשר להפקיד את הכלים האלה במועדון תחת מה שנקרא הרישוי של המועדון, ולבצע שם את כל הפעילות. אנחנו סבורים שאדם שמחזיק 6, 7 ו-8 כלים, וזאת מציאות שגרתית היום במדינת ישראל, זה תהליך לא תקין. זה עומד, ותקשיב טוב, בניגוד למדיניות שהשר קבע, וכל השרים בעבר, זה פשוט לא יושם. אנחנו כרגע מקפידים ליישם את זה בעיניים פקוחות ומתוך כוונת מכוון, אז זה נעשה וזה נעשה תוך יישום מדיניות השר. אני מקווה שעניתי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> טוב, תודה. אני רוצה לסכם. קודם כל, הבנתי שיש לנו כאן בעיה אמיתית של מספר הולך וגדל של מבקשי נשק, אבל אחד, גם בגלל שאני מאמינה שהמחסור בכוח אדם טרם הושלם, בגלל שקיבלתם את השמונה תקנים אבל תוך כמה זמן נראה לך שיהיו אנשים שיתחילו לעבוד? << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> לצערי זה לא בשליטתי, זה בתהליך. חודשים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בגלל שזה דרך הנציבות? << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> חלקם דרך הנציבות וחלקם בתהליכים פנים ארגוניים, אבל תהליכי גיוס כוח אדם בנציבות שירות המדינה, זה לוקח זמן. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני יודעת, אבל התחיל תהליך הגיוס? << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> התחיל, כן, זה בתהליך. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כי המצוקה כאן היא אדירה. << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> המצוקה היא מטורפת. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> המצוקה היא אדירה והציבור רוצה, הוא רוצה לשאת נשק ויש הרבה מתוך הציבור שגם מתאים לשאת נשק, אבל בגלל אותה מצוקה, ואני יודעת גם שהאגף עובד טוב אבל אני מנסה להבין איך אתם יכולים לפעול, כי כל העומס הוא עכשיו, הוא בתקופה הקרובה, ואם לא ניתן לאזרחים - - - כמה זמן זה בעצם לוקח היום? לא דיברנו על זה. כלומר, מהרגע שהוא פותח פנייה באינטרנט, תוך כמה זמן הוא מגיע לריאיון למשל? << אורח >> חן כהן: << אורח >> לריאיון, בין שלושה לארבעה שבועות. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> לא, יש תהליך. ככה, השלב הראשון הוא פתיחת הבקשה. אנחנו פותחים את הבקשה אחרי חודש וחצי מהרגע שהוא שלח אותה, ומהרגע שפותחים, לוקח עוד מספר שבועות עד שהוא מגיע הלכה למעשה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> שנייה, אז מהרגע שהוא שלח את הבקשה לוקח חודש וחצי רק לפתוח אותה? << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> זה הפקק שהצגנו כרגע בנתונים, בהחלט כן. זאת מציאות מורכבת, אני אומר את זה ביושרה כמנהל האגף, אני לא ישן עם זה טוב בלילה, ה-SLA שלנו בשגרה - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, אנחנו לא חושבים שאתה אשם, חלילה, אני רק חושבת שבמציאות שבה אנחנו חיים, אם לוקח שישה שבועות רק לפתוח את הבקשה זה לא נורמלי. << דובר_המשך >> ישראל אבישר: << דובר_המשך >> זו המציאות היום, לצערי הרב. << אורח >> חן כהן: << אורח >> לא, שישה שבועות זה להגיע לריאיון. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא, בואו נגיד שהקצב שהחיזבאללה מזליג נשק לתוך ישראל יותר מהיר מהקצב שאתה זוכה להזרים נשק לאזרחים שרוצים להגן על עצמם. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא רק חיזבאללה, אלא עוד הרבה אחרים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ועוד הרבה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אוקיי, זה מאוד מטריד אותי. מכיוון שאתמול עשיתי שיחת הכנה, אמרו לי שקיבלתם תקנים, אבל אני מבינה שזה בעיכוב. יש משהו שנוכל לסייע כדי כן לשחרר את זה? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> נדבר על זה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אוקיי, אז נדבר על זה, בסדר? כי אני חושבת שהדבר הקריטי הוא באמת להגדיל את כוח האדם. אם זה חודש וחצי רק כדי לראות את הפנייה באינטרנט אז זה מלא זמן. בנוסף, מטריד אותי הסיפור עם המשטרה עם המצב שהם נמצאים בו כרגע, אבל הם מה שנקרא, בעניין של חודשים ספורים במקום להתעסק אתכם אני אצטרך להתעסק איתם, אז אולי עדיף כבר לנצל את הזמן הזה כדי באמת לחשוב איך לתגבר אתכם בתוך האגף, שזה מטריד. תראו, אני חושבת שהתבחינים, רועי, חייבים להגיע. הבנתי שזה עכשיו נמצא במשרד המשפטים. אתם סיימתם את עבודת המטה של המשרד לבט"פ על התבחינים החדשים? << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אנחנו שלחנו להם טיוטה שאושרה על ידי השר, ומבחינתו משקפת את המדיניות. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> השר לבט"פ? << דובר_המשך >> רועי הראל: << דובר_המשך >> כן. ביקשנו התייחסות על סוף החודש. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אנחנו גם צריכים לפנות למשרד המשפטים. מתי העברתם את זה? << דובר_המשך >> רועי הראל: << דובר_המשך >> העברנו להם את זה לפני שבועיים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> וביקשתם תוך חודש - - - << דובר_המשך >> רועי הראל: << דובר_המשך >> לא, ביקשנו את זה כמה שיותר מוקדם, בהשתדלות עד חג השבועות. קיבלנו מהם כבר הערות ראשונות שאנחנו כבר עובדים עליהם. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> רועי הראל: << דובר_המשך >> לתקף כל מיני קריטריונים או לעשות כמה בדיקות נוספות. הם כתבו לי השבוע שיש עוד כמה נושאים שהם רוצים לבחון. ביקשנו כמה שיותר מהר, וכמו שכבר הודענו בדיון שהיה בערב החג בבג"ץ, אנחנו התחייבנו לעשות כל מאמץ שהוועדה, הכנסת, תאשר את התקנות עד סוף המושב אם לא לפני כן, אז אנחנו עובדים על זה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> טוב, מכיוון שזה נושא מאוד מורכב, כמו שאתם רואים, כדאי מאוד, אם אנחנו עכשיו בתחילת יוני, שזה יגיע לפה לפחות עד סוף יוני, כדי שיהיה לזה מספיק זמן. אנחנו נפנה גם למשרד המשפטים בבקשה לקדם את התהליך. אי אפשר להביא את זה בסוף המושב. << דובר_המשך >> רועי הראל: << דובר_המשך >> לא, לא, אני התכוונתי שזה יעבור את אישור הוועדה לפני סוף המושב. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> חברי הכנסת צריכים להיות מעורבים בכל האירוע הזה, זה מאוד חשוב להם. אני עוד פעם אומרת, אני בעד שאנשים שזכאים לכלי נשק יקבלו ויתחמשו, ויגנו על עצמם לא רק ביהודה ושומרון, כמו שרואים, זה קורה בכל הארץ, לכן אני בעד. אני רק אומרת, שכשאומר חבר כנסת "באטרף" זה מטריד, זה לא צריך להיות באטרף, זה צריך להיות בבחינה אמיתית ומדוקדקת כי זה עדיין כלי נשק, ועם כלי הנשק הזה לצערי גם רוצחים נשים, גם מתאבדים לצערי, היה לי כאן דיון לא מזמן על מספר המתאבדים שהוא מטורף בארץ יחסית למדינות אחרות, ועדיין, אנחנו צריכים לתת את כלי הנשק. אני בעד, אני חושבת שההתחמשות של אנשים שמתגוררים באזורי חיכוך היא הרבה מאוד פעמים גם מצילה את החיים שלהם וגם שומרת עליהם. אבל עם כל זה, בבדיקה, שוב, לא כל מי שמגיש בקשה הוא לוחם, הנה, עובדה שלא כולם מקבלים. אבל, מכיוון שאנחנו נציגי ציבור, אנחנו צריכים לדאוג לציבור, ואם הציבור פונה ורק מתייחסים אחרי שישה שבועות וכל ההליך הוא מאוד עמוס, זה מאוד מטריד אותי, וגם בזה אנחנו נתעסק, כולל בעניין של הכנת המשטרה. הנוהל הזה של ה-48 שעות, בגלל האירוע בבאר שבע, הוא נוהל חשוב, ואנחנו נעקוב אחרי זה שהוא יתקיים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> קודם כל שנקבל אותו. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אין בעיה, אפשר להעביר לוועדה את הנוהל של - - - << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וגם, שייפסק הנוהל שמודיעים לצבא שמישהו ירה. תחשבי, מירב, זה לא - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל אני לא אומרת לא, אני רק רוצה לקבל את הנוהל, אמרתי כן, ביקשתי, אנחנו נביא את הנוהל. << אורח >> מירב בן צור: << אורח >> זאת הנחייה שיצאה לשטח. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אין בעיה, תעבירו שנראה את זה, בסדר? שזה יצא, כי עדיין, האירוע הזה בבאר שבע של אותו בחור טלטל מדינה שלמה, ולא סתם, כנראה הפיקו לקחים. אם חס וחלילה יקרה שוב מקרה, אנחנו נוודא שבאמת זה מתנהל. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל קרה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל הנה, אני עוד פעם אומרת, מאז האירוע הזה בבאר שבע, שהוא היה ב-2 במרץ, הופקו לקחים. אנחנו רוצים להבין, אם יהיה עוד פעם אירוע כזה - - - << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היה, אבל אני אומרת לך שהיה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בסדר, אבל הנה, אני אומרת לך, אם יש משהו ספציפי נבדוק את זה מולם אחרי זה, אוקיי? אני לא פותחת את זה עוד פעם, אני אומרת. אמרתי, אנחנו כן נוודא את העניין. בנוסף, הנה אני אומרת, אני לא מצליחה להבין את הפער פה עם - - - << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> את רוצה שאני אסביר לך רגע - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> עליה אני מדברת, לא עלייך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, לא, אין לי זמן לזה, אני רוצה להבין את העניין - - - << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, אין לך זמן אליי? אין לך זמן אליי? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא אמרתי שאין לי זמן, אורית, את כל הזמן מדברת, יש לי עוד דברים שאני רוצה לבדוק. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אני מדברת איתך על זה שפתחו לבן אדם תיק שלא באשמתו - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אוקיי, אז את רוצה לפתוח את זה כאן? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה דבר אחד. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, אין בעיה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שהמשטרה תפסיק כלאחר יד להודיע לצבא שפתחו תיק נגד מישהו, כשזה בעצם היה הגנה עצמית, והוא מוצא את עצמו מחוץ ליחידת המילואים שלו - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אין בעיה, אבל אני לא - - - << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שלא ישללו רישיון לבן אדם שלקחו לו את הנשק במסגרת חקירה פלילית, הוא צריך לעבור מההתחלה את כל התהליך של ההרשאה. זהו, זה לא ברור? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הבנו את הנקודה, אני רוצה רגע להבין את זה ממך. בכל מקרה, הבנתי את האירוע, אני רוצה לדבר איתך על הנושא הזה. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:15. << סיום >>