פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
31/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 286
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, א' בסיון התשפ"ב (31 במאי 2022), שעה 14:20


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה), התשפ"ב–2022 << הצח >>   - רביזיה


נכחו:
חברי הוועדה: 
גלעד קריב – היו"ר


מוזמנים: 
	אייל טולדו
	–
	רכז שירותים מיוחדים באגף תקציבים, משרד האוצר

	תמר יוסף
	–
	משרד האוצר

	עדי שיינבך
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	אמיר ליפשיץ
	–
	רפ"ק, יועמ"ש אג"ת, המשרד לביטחון פנים

	נעמה אורבך פוקס
	–
	ייעוץ משפטי, רשות האכיפה והגביה

	עמרי לוי
	–
	יועץ לראש מערך הסייבר הלאומי, מערך הסייבר הלאומי

	צחי שלום
	–
	מנמ"ר, מרכז השלטון המקומי

	יהודה רשתיאן
	–
	הפרקליטות הצבאית

	לירון הופפלד
	–
	המחלקה המשפטית, הרשות להגנת הפרטיות

	יערה בן שחר תיק
	–
	יועצת משפטית, רשות התקשוב הממשלתי

	לירון ליבסקינד מוליאן
	–
	סגן ראש מטה, מטה ישראל דיגיטלית

	אושרת מור-ברק
	–
	יועמ"שית ישראל דיגיטלית, מטה ישראל דיגיטלית

	שחר צמח
	–
	סמנכ"ל כספים-דפוס בארי, דפוס בארי

	אושרת קפיטנוב
	–
	מנהלת מטה דפוס בארי, דפוס בארי

	יגאל שטרית
	–
	מנכ"ל חברת "מסר"

	עופרה שקד
	–
	דפוס "מסר"





ייעוץ משפטי: 
אלעזר שטרן

מנהל הוועדה:
איל קופמן

רישום פרלמנטרי:
רויטל יפרח


<< נושא >> הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה), התשפ"ב–2022,  מ/1443 << נושא >>   
רביזיה

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חברים, אני פותח דיון בהצבעות על הרביזיה לחוק הפנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2), התשע"ב-2022. חבר הכנסת בגין וחבר הכנסת סעדי, אנחנו זקוקים לכם, אנא שבו.

יש לנו בקשת רביזיה על שלוש הסתייגויות שנדחו על-ידי הוועדה. אני מבקש לעדכן, במיוחד את חבר הכנסת סעדי ואת חבר הכנסת בגין, שכפי שהודעתי בתום ההצבעה על החוק, אני אבקש רביזיה על החוק כולו, והדבר נועד לאפשר לממשלה, בתיאום אתנו ועם הלשכה המשפטית של הוועדה, לראות האם ניתן לתת מענה לשתי סוגיות שעלו כאן – סוגיה אחת העלה חבר הכנסת בני בגין, והיא לפחות לייצר מצב שבו שרת הכלכלה יכולה להפעיל מסלול לאזרחים ותיקים שבו במקביל גם יישלח דואר אלקטרוני וגם יישלח דואר לא אלקטרוני בדרך הקיימת עד היום.

הסוגיה השנייה שמועלית מצד הממשלה ומתכתבת עם הסתייגות של חבר הכנסת סעדי זה לראות האם לא יותר נכון לפשט את כול הרגע הזה שבו ההסדר מוחל על הודעות של מרכז הגביה וההוצאה לפועל. מסתמן פה אולי איזה שהוא כיוון שהמטרה שלו לעשות את זה יותר פשוט ולא בכמה שלבים, לקבוע מועד תחולה. אני לא מאמין שנגיע לארבע שנים שחבר הכנסת סעדי מדבר עליהן אבל זה ייתן איזה שהוא פרק מעבר יותר מסודר ונהיר בעניין הזה.
	
	אחרי שנצביע על ההסתייגויות, נצביע על החוק כולו ואני אצהיר על רביזיה. אנחנו נראה אם ביכולתנו לכנס כבר מחר בבוקר במקום דיון אחר שקבענו את הדיון בנושא הזה. אם לא, ההצבעות על החוק תהיינה ביום שני בבוקר ואז ניתן למצוא פטור מחובת הנחה בוועדת הכנסת ולהעלות את זה להצבעה. אם החוק ייפתח לטובת שתי הנקודות האלה אז נקיים דיון קצר בעניין ואז נצביע עוד פעם אבל צריך לדעת שבאמת יוכלו לעלות גם עוד נקודות אבל אנחנו נדע למצות את העניין. אני חושב שברור שלחוק הזה, בנוסח הנוכחי, יש רוב בוועדה. זאת כן תהיה הזדמנות לבחון האם בתוך ההסתייגויות הרבות שהוגשו, אבל כולן באמת ענייניות, וחשוב לי לומר, להבדיל מחוקים אחרים, יש פה באמת מחשבה סביב החוק בלמעלה מ-90% מההסתייגויות לראות האם יש פה ושם עוד הסתייגויות שהממשלה, במחשבה שנייה, מוכנה להכניס. זה יקל לדעתי על גיוס תמיכה רחבה לטובת החוק.

חבר הכנסת סעדי, האם אתה מעונין לנמק את ההסתייגויות, את שלוש הרביזיות יחד?

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בבקשה אדוני.

 << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

הראשונה זה בעניין סעיף 16, נכון?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

כן.

 << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

אז פה אני חוזר על ההסתייגות שלנו ואני חושב שחלק מנה בא על פתרונו שיהיה בשפה הערבית במידת האפשר – איך זה נוסח?



 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ככול הניתן גם בשפה הערבית.

 << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

אני חושב שעכשיו בני בגין הראה לי משהו משנת 44, אם הוא רוצה לדבר על זה, שהשפה הערבית צריכה להיות שפה רשמית כמו השפה העברית. אני חושב שזה חשוב מאוד במיוחד לציבור שלנו, הציבור הוותיק, לאזרחים הוותיקים, למבוגרים, בין אם זה גברים ובין אם זה נשים שלא דוברים את השפה העברית, שמקבלים מסר – אתה יודע כמה פעמים מראים לי ומבקשים: בבקשה תרגם לי, מה זאת ההודעה הזאת שקיבלתי? אז חשוב מאוד שזה יהיה בשתי השפות. זה לעניין ההסתייגות הראשונה.

ההסתייגות השנייה זה מה שאני הגשתי עם חברי בני בגין לגבי הקבוצה של האזרחים הוותיקים, של המבוגרים, שבאמת בתקופה שתיקבע, שהם ימשיכו לקבל גם בדיגיטלי וגם במסלול הרגיל. אני חושב שזו הסתייגות כל-כך ברורה.

ההסתייגות השלישית זה בעניין רשות האכיפה והקנסות וההוצאה לפועל, שאני מבין שאנחנו נדבר ואולי נמצא את נקודת האיזון ואז נחסוך גם את זה. אלה שלושת ההסתייגויות. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אתה מסכים שנצביע עליהן ביחד?

 << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

כן.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מי בעד קבלת הרביזיה? מי נגד?

הצבעה

הרביזיה לא התקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

הרביזיות נדחות בכפוף לאמירה שיתקיים פה שיג ושיח.

אנחנו עוברים להצבעה על החוק כולו.

 << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, מה שהזכיר חברי כרוז מסוים אז כמו שאומר הגשש: במקרה יש לי בכיס... זה כרוז מ-1944 שכותרתו: אל שכנינו הערבים: הממשלה העברית תעניק לכם שימוש זכויות מלא, השפה העברית והשפה הערבית תהיינה שפות הארץ. לא תהיה אפליה בין ערבי ליהודי בקבלת משרה ממשלתית או - -

 << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >>   

זה מחוק הלאום.

 << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >>   

זה הכרוז שהפנה אבי-מורי אל שכנינו הערבים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אין לי אלא להודות על הבאת הכרוז הזה לידיעתנו. זה מסוג הכרוזים שטוב שיהיה בכיס ואנחנו נקריא אותו מעל הדוכן פעם ועוד פעם ועוד פעם. זו לא פעם ראשונה שאנחנו מתהדרים במורשת של אביך בהקשר של וויכוחים עכשוויים. 

אני רק אומר שבזמנו קיימנו דיון כאן, בוועדה, ביום לציון מעמדה של השפה הערבית ואני אמרתי, ואולי צריך להידרש לעניין הזה יחד עם הנהלת הקואליציה, שהגיע הזמן אולי להקים ועדת משנה בוועדת החוקה לעניין מעמדה של השפה הערבית במדינת ישראל. אינני יכול לחשוב מי יכול להתנגד לכך שהרי חוק הלאום בעצמו קובע שמעמד השפה הערבית ייקבע בחוק.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

לא, אבל זה מעמד מיוחד.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

כן, כן. אתה יודע את דעתי ועוד יגיע היום שייכתב רשמית בספר החוקים של מדינת ישראל מחדש שהשפה הערבית היא לא רק בעלת מעמד מיוחד אלא שהיא שפה רשמית. עוד יבוא היום.

אני עובר להצבעה - -

 << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >>   

חשוב לי להדגיש שההצבעה תהיה על הנוסח כפי שהוא נשלח והופץ לחברי הוועדה שלשום בערב עם שתי ההסתייגויות שהתקבלו.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אתה רוצה להזכיר לנו באיזו הסתייגויות מדובר?

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >>   

הסתייגות לגבי הנושא של שליחת הודעות היידוע, שהוא ייעשה ככול הניתן גם בשפה הערבית. כמובן שהניסוח של ההסתייגות הזאת עוד יעבור... וההסתייגות לגבי דיווח של משרד המשפטים, כולל שתי ההסתייגויות שיוטמעו לתוך הנוסח.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בסדר גמור. 

אם כך, חבריי וחברותי, מי בעד אישור הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2), נתון לשינויי נוסח, התשפ"ב-2022? מי נגד?

הצבעה

הצעת החוק אושרה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

החוק אושר על-ידי הוועדה.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

בכפוף ל - - - אנחנו נגבש את העמדה שלנו.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בסדר גמור. אני מבקש רביזיה על החוק לצרכים שדיברנו בהם בנושא הזה.

אני מנצל את ההזדמנות כדי להודות קודם כול לחברי הכנסת שעמלו וטרחו על החוק, ללשכה המשפטית ולכול נציגי הממשלה שמעורבים ולארגונים החברתיים – תודה לכולם.

 << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >>   

חשוב להדגיש שהנוסח יהיה בכפוף לשינויים על ידי נסח החוק כתמיד.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

כתמיד בחוקים כל-כך קצרים ופשוטים.

אנחנו נודיע בהקדם לגבי מועד הרביזיה אבל פעלו את פעולתכם.

תודה לכולם. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:36. << סיום >>