פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



38
ועדת הבריאות
10/02/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 307
מישיבת ועדת הבריאות
יום שני, י"ב בשבט התשפ"ה (10 בפברואר 2025), שעה 9:00



סדר היום:
הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2022 (פ/487/25), של חה"כ מיכל מרים וולדיגר 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יונתן מישרקי – היו"ר
מיכל מרים וולדיגר


מוזמנים: 
	אורלי גרינפלד
	–
	ראש אגף רישוי מקצועות הבריאות, משרד הבריאות

	רגדה חכים
	–
	סגנית מנהלת האגף לרישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

	מיטל גבאי
	–
	לשכה משפטית, משרד הבריאות

	יואב סטשבסקי
	–
	רפרנט בריאות, משרד המשפטים

	נועם פליק
	–
	מנהל מחלקה בכיר, לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	הדס אלמליח
	–
	רשמת העובדים הסוציאליים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	עירית שביב שני
	–
	ממונה שאילתות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות

	עדית סרגוסטי
	–
	אחראית קידום מדיניות, בזכות

	עמרי גולן
	–
	לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

	עמיחי תמיר
	–
	יו"ר ארגון הנכים זכויות הנכים

	גיא אקוקה
	–
	מנכ"ל, ארגון הנכים זכויות נכים

	תמי ליאורה מגן
	–
	יו"ר ועדה רפואה תעסוקתית ארצית, ארצ"י- ארגון הרופאים העצמאיים בישראל

	יוסף אנגל
	–
	משפחות החטופים




משתתפים באמצעים מקוונים: 
	דבורה מרגוליס
	–
	ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

	רחל בן ארי
	–
	יועצת משפטית, ועד ראשי האוניברסיטאות




ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת
אילת וולברג

מנהלת הוועדה:
מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2022, פ/487/25 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות הבוקר שתעסוק בנושא הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2022, של חברת הכנסת וולדיגר. 

אני מבקש לפתוח את הישיבה הזאת כפי שאנחנו נוהגים תמיד, בתפילה לחזרתם הביתה בימים הללו, בימים של התקווה הזו, שאנחנו באמת נזכה לראות את כולם שבים הביתה, ממשיכים הלאה, לפעימות הבאות ונזכה לראות אותם בעזרת ה' גם במצב בריאותי טוב. אני אתמול פתחנו את הישיבה עם התמונות הקשות, דיברתי על השבים הללו, על מצבם הבריאותי הקשה, ההתעללות הבלתי נתפסת הזו, ולכן זה רק מחזק אותנו הלאה להמשיך ולעשות הכול כדי להשיבם הביתה במהרה. תפילה נוספת היא לרפואתם השלמה של כלל הפצועים במלחמה במערכה הקשה הזו. 

אנחנו נפתח עם הדברים של המשפחות, יוסף אנגל בבקשה.

 << אורח >> יוסף אנגל: << אורח >> 

493 ימים ולילות של גיהינום ועדיין 76 ישראלים חיים או מתים בידיים הרצחניות של הארגון שגדל וצמח במשך שנים ללא פיקוח בזכותם של מר הפקרה, חבריו וממשלת קטאר. 

בשבת עברתי טראומה לא פשוטה, אישית, כשראיתי את אלי שרעבי חוזר מהתופת נזכרתי בצילומים של אבי ז"ל שחזר בדיוק לפני 80 שנה מהגיהינום, אחרי שהצליח להרוג עם שני חבריו את שומריהם הנאצים בצעדת המוות ולהתחבר לאמריקאים בפלוסנבירג בגרמניה ומשם חזרה להולנד, מהמקום שבו נתפס שנתיים וחצי קודם לכן. התמונה של אלי כל כך דומה לזו של אבי מאותם ימים. אין דרך לתאר מצב זה אלא כשואה שנייה. תמונת המוזלמן של אבי וצילומי המוזלמן של אלי שרעבי שוברות את הלב. 

עברו כמה שעות מהמראות הקשים בטלוויזיה, או אז שמעתי את מר הפקרה ממקום שבתו במלון המפואר בוושינגטון חוזר ומבטיח, נחסל את החמאס ונשיב את החטופים, שוב בדרך הפוך של כל היגיון. 

חברי הכנסת, לכם הכוח והיכולת לשנות כיוון. האם נראה לכם הגיוני להפוך את החטופים שעדיין שם לבני ערובה של המשך קיומה של ממשלת הזדון שכבר 493 ימים לא מוצאת את הדרך כדי לשחרר את כולם? מי נתן לכם את המנדט להשאיר חטופים שם כדי להציל את הממשלה? עשו משהו כדי להפוך את המשוואה. קודם להחזיר את החטופים החיים והמתים, את כולם, עד האחרון שבהם, ואחר כך, כשהשטח יהיה נקי עשו מה בא לכם כדי שהחמאס לא יהווה יותר איום. אם רק הייתם שומעים אז, באוקטובר 2023, להמלצתם של אנשים ישרי דרך ומומחים בנושא, מה שאתם כנראה לא. 

בשבת ראינו שהחמאס לא חוסל ואפילו לא בדרך. כל עוד הוא מחזיק בידיו 76 חטופים הוא לא יחוסל והחזרת כל החטופים כנראה תתמהמה כי מר הפקרה לא לומד מהניסיון. בידיכם לעשות כדי שכל החטופים יחזרו לבני משפחותיהם. הפקרתם לתעתועי החמאס מסוכנת להם ולכל החברה הישראלית שלא תבריא במהרה מהשואה הקשה שהחטופים עוברים. 

לסמוטריץ' ובן גביר אני רוצה להציע, אל תשחקו באש שתכלה את החברה הישראלית, דאגו להשיב את כל החטופים ואחר כך תסייעו בעצות למר הפקרה כיצד למנוע מהחמאס לחזור על פעילותו נגדנו ולא להישאר אדישים לסיוע ההומניטרי הרב שקיבל החמאס ועדיין מקבל כדי שיתחזק ויסכן אותנו. סמוטריץ', לא הייתי חותם עם היטלר על עסקה שתביא להמשך שלטונו, כאמירתך, אבל אתה שותף לעסקה עם הנאצים החדשים שפועלים בזכותך. כן, גם אתה אשם, סמוטריץ', כחבר בממשלה, 493 ימים זה מספיק זמן כדי למצוא פתרון להשיב את החטופים הנמקים במעמקי אדמתה של עזה ולחסל את החמאס. בשתי המשימות נכשלתם, עכשיו הגיע הזמן, את כולם עכשיו בבת אחת, בלי שלבים, תודה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה, יוסף. לא נרשמו עוד מבני המשפחות. 


 << אורח >> יוסף אנגל: << אורח >> 

מעניין אם יש חברי כנסת מוועדת הבריאות שיכולים להתייחס לתמונה הזאת. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני אמרתי בפתח הדברים, אתמול גם כן התקיימה ישיבת ועדת הבריאות - - - 

 << אורח >> יוסף אנגל: << אורח >> 

הם צריכים לשמוע את זה, זה הדבר הכי חשוב בעולם. תראו את אלי שרעבי איך הוא חזר וכשהוא חזר היו צריכים להודיע לו שאשתו ושתי בנותיו נרצחו. תחשבו על זה רגע, על מה אתם דנים, על איזה נושאים עכשיו יש לדון חוץ מהדברים החשובים האלה, להביא את כולם כדי שלא ימותו שם. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה, יוסף. נעשה את המעבר לאחר הדברים הללו לנושא הדיון. בסך הכול אנחנו עסוקים פה בנושאים שהם אפשר לומר די קונצנזוס בין הסיעות בבית ובטח כלפי אזרחי מדינת ישראל. אנחנו עסוקים בנושאים של בריאות שנוגע לכל אחד ואחד מהאזרחים. כמובן שזה לא במקום להתעסק עם הנושאים החשובים שעל סדר היום של המדינה, זה בנוסף. 

גברתי היועצת המשפטית, אם תוכלי למקם אותנו איפה סיימנו בדיון הקודם ונשתדל להמשיך מהנקודה האחרונה שבה עסקנו. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

בנוסח שלפניכם בעמוד 2 לנוסח אפשר לראות עד איזה סעיף הקראנו בדיון הקודם. אדוני היושב ראש, ביקשת שנשב ביחד עם המשרדים, היה פה דיון ער בדיון הקודם והוועדה הגיעה להחלטה לגבי התוכן של ההגדרה מחלה מסכנת כפי שהוא בא לידי ביטוי בסעיף 32(א), כמובן את ההגדרה עצמה של מחלה מסכנת מוחקים ואת התוכן שלה מטויב ומשופר ללא התייחסות למחלת נפש או למצב נפשי בכלל, אתם יכולים לראות בסעיף 32(א) בעמוד הראשון. כל זה הקראנו בדיון הקודם. 

הדבר היחיד שכן מוצע לתקן בנוסח שכבר הקראנו, כאמור לאחר שיח בין המשרדים, גם עם מציעת החוק, נמצא בעמוד 2, לעניין המידע. במקום הנוסח שהוקרא בוועדה הקודמת שעל פיו מידע שיידרש לפי סעיף קטן (א) יהיה בהיקף הדרוש לשם קבלת ההחלטה כאמור באותו סעיף קטן והשימוש בו יהיה רק למטרה זו, מוצע לנסח אחרת, תיכף אני אסביר, 'לא יידרש מידע או מסמך כאמור בסעיף קטן (א) אלא במידה הנדרשת לצורך העניין'. 

זה ניסוח שלקוח באופן דומה מחוק זכויות החולה, סעיף 20(ב), לעניין מסירת מידע על פי אותו סעיף. כתוב בחוק זכויות החולה 'מסירת מידע, כאמור בסעיף קטן (א), לא תיעשה אלא במידה הנדרשת לצורך העניין ותוך הימנעות מרבית מחשיפת זהותו של המטופל'. הסיפה לא רלוונטית לגבינו, אבל כן חשבנו שנכון בנושא של הגבלת המידע שמבוקש ללכת על עולמות תוכן דומים. בחוק זכויות החולה, סעיף של העברת מידע רפואי קובע את ההוראה הזאת וכך בהתאם מוצע לקבוע. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

למישהו יש הערה על זה? לא. אז אפשר להמשיך. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני רק אגיד שאני חושבת שלקראת שנייה ושלישית בהמשך יהיה כדאי להמשיך ולחדד גם את התוכן של ההגדרה לשעבר של מחלה מסכנת. דיברנו על הרכיב של כושר לקוי שעלול לפגוע בבריאות החולה, האם זה כלול בשלילת היכולת שלו לעסוק במקצוע או לא. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

דיברנו על תפקודי ולא תפקודי. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

נכון. זה עלה בדיון הקודם, ואני מבינה שהוועדה החליטה שכרגע זה הנוסח שיונח לקריאה הראשונה, אבל בהחלט אפשר בהמשך, אם הוועדה תרצה, להמשיך ולחדד את הנוסח הזה. 

 << אורח >> מיטל גבאי: << אורח >> 

רצינו להציע ב-32, במקום להגיד 'בבריאות החולים שבטיפולו', אולי משהו אחר, לא בהכרח חולים, מטופלים, או אנשים. בחוקים אחרים השתמשנו במונחים אחרים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני רק אגיד שאני מאוד הקפדתי לקחת את הנוסח המקורי שהיה בחוק בתוך ההגדרה ולהתאים אותו לנוסח החדש. בפקודת הרופאים בהגדרת מחלה מסכנת דובר על בריאות החולים שבטיפולו ולכן כתבנו ככה. אני חושבת שזה עניין של נוסח. אם הוועדה תסמיך אותנו לשנות, במקום חולה יהיה מטופל. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

בחוקים אחרים זה אנשים שבטיפולו. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

עוד יותר טוב. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

בכל מקום השארתי את זה כמו שהיה בחוק המקורי. אני חושבת שזה עניין של נוסח ואפשר לתקן את זה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אין שום בעיה. 

 << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> 

כי היום רופאים מטפלים לא רק בחולים אלא גם באנשים שהם עדיין לא חולים. 

 << אורח >> מיטל גבאי: << אורח >> 

אבל אולי באמת צריך לעשות בדיקה שזה מסתדר עם כל הפקודה. אני כן רוצה שזה יהיה מטופלים, אבל אתם צריכים לראות איך זה - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אנשים. 

 << אורח >> מיטל גבאי: << אורח >> 

לא, נגיד אחר כך רישום עיסוק ברפואה זה בדיקת חולים. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

השאלה אם יש הגדרת חולה, מהו חולה. 

 << אורח >> מיטל גבאי: << אורח >> 

אין הגדרה, אבל חוזרים על המונח חולים. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני מבינה, אני שואלת כי אם בהגדרה יש אדם שיש לו קושי כזה או אחר, זה חולה, זה אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תסלחו לי, חבל לבזבז זמן ועדה על הדיון בנושא הזה. היועצת המשפטית של הוועדה תבדוק, היא תתאים את זה לנוסח הקיים ובואו נמשיך, ברשותכם. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

רציתי להעיר לעניין הנושא של המידע שאני חושבת שנותר לברר ולדייק באיזה שלב נדרש המידע הרפואי, האם בשלב שבו המנהל מקבל את ההחלטה אם לדרוש מאדם להתייצב בפני ועדה רפואית, האם במידע הזה נעשה שימוש גם לאחר מכן על ידי הוועדה הרפואית עצמה ונושאים שאני חושבת שאפשר להמשיך לחדד ולדייק לקראת שנייה ושלישית, אבל בנוסח הנוכחי כאמור קבועה הוראה כי לא יידרש מידע או מסמך כאמור בסעיף קטן (א) אלא במידה הנדרשת לצורך העניין. 

זה בנוסח שכבר הקראנו. והערה אחרונה לעניין מה שכבר הקראנו, שם הצעת החוק. הצעת חוק איסור הפליה, מכיוון שלא מוצע פה לקבוע איסור אלא בעצם רוצים לתקן אפליה שלכאורה קיימת, אז אנחנו מציעים להחליף את המילה איסור במילה 'למניעת', הצעת חוק למניעת אפליה ברישוי. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מיכל, מקובל? 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

מקובל לחלוטין. 	

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני עוברת להקריא את סעיף 2 בעמוד 2. 

	תיקון פקודת רופאי השיניים
	2.
	בפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש] התשל"-1979 – 

	
	
	(1) בסעיף 1, ההגדרה "מחלה מסכנת" – תימחק;



 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה התאמות שאנחנו עושים בעקבות הנוסח. עכשיו יהיה רצף כזה? 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

כן, עכשיו יהיה רצף, עברנו ארוכות בדיון הקודם וגם הסברתי איך הכול משתלב בסעיפים. זמן הוועדה יקר לי ואני לא חושבת שצריך לחזור ולשלב עוד פעם מחדש. ממש כמו שהסברתי בדיון הקודם לגבי פקודת הרופאים. 

	
	
	(2) בסעיף 23, הסיפה החל במילים "התעוררה שאלה" – תימחק; 



כאן חשוב לי לציין, זה עלה כבר בדיון הקודם בנוסח של פקודת הרופאים, סעיף 23 נוגע גם להרכב הוועדה הרפואית ובסיפה שלו כתוב: 'התעוררה שאלה של כושר נפשי תהיה הוועדה מורכבת משלושה רופאים פסיכיאטרים'. כאמור דיברנו על כך שאין צורך להתייחס באופן נפרד ולהקים הרכב שונה, אלא להשאיר את שיקול הדעת למנהל ולאפשר ועדה של שלושה רופאים כאשר הוא יבחר את הרופאים המומחים לפי העניין. 

אני רוצה לשתף שבשיח לפני הדיון פנו גם מהנציבות, גם מצד חברת הכנסת המציעה לעניין הרכב הוועדה - - -

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> 

אני חושבת שזה כן עלה. גם במיילים ההתכתבויות היו על העניין הזה של להכניס איש מקצוע בריאות לוועדה. אנחנו עדיין דנים בזה ואין החלטה סופית. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

בוועדה יש רופאים. 

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> 

איש מקצוע בריאות ולא רופא. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

תלוי באיזה ועדה. מה שאנחנו הצענו, שככל שמדובר בוועדה שעוסקת במקצוע בריאות מסוים, אחד מחברי הוועדה יהיה מהמקצוע הספציפי.

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> 

אנחנו מסכימים עם זה. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

אותו דבר לגבי רופאים. אם מדובר בוועדה שדנה בעניינו של עובד סוציאלי - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הבנו, תודה.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני רוצה לציין שהועברה תשובה ממשרד הרווחה ובחן ובדק ומבחינתם אני מבינה שמקובל - - - 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

אין מניעה מצד גורמי המקצוע, אבל עלה פה הדיון שכרגע מדובר על שלושה רופאים וברגע שנעשה שני רופאים ואיש מקצוע, אצלנו זה עובד סוציאלי, אז ברגע שתהיה מחלוקת בין הרופאים לאיש המקצוע אין את הידע והמומחיות ברפואה, לכן אולי הוא יהיה משקיף או תהיה חובת נוכחות שלו, אבל עדיין יש שלושה רופאים והעובד הסוציאלי. אנחנו צריכים לבדוק ונדבר עם אילת גם. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אוקיי, יוכרע בהמשך. הלאה. כמובן משרד הבריאות, נשמח לקבל לפה את חוות דעתכם. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

פסקה (3), עמוד 3. 

	
	
	(3) בסעיף 25(א), במקום כי "אדם המבקש רישיון סובל ממחלה מסכנת" יבוא "כי לאדם המבקש רישיון כושר לקוי לרבות עקב מחלה העלול לשלול ממנו בנסיבות העניין את היכולת לעסוק בריפוי שיניים לחלוטין, זמנית או חלקית, או שיש בו כדי לפגוע בנסיבות העניין בבריאות האנשים שבטיפולו";



 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה העתק-הדבק לאותו נוסח ש - - - 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

כן. המבנה של כל החוקים האלה בעניין מחלה מסכנת היה מבנה כמעט זהה ולכן כל התיקונים הם ממש בהתאמה לתיקונים שהצגתי בדיון הקודם. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בסדר גמור.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

	
	
	(4) בסעיף 26(א) במקום "ראה המנהל כי מורשה לטיפול שיניים סובל ממחלה מסכנת" יבוא "היה למנהל חשש סביר כי למורשה לריפוי שיניים כושר לקוי כמשמעותו בסעיף 25(א)";

	
	
	(5) בסעיף 27, אחרי סעיף קטן (ב), יבוא:

	
	
	"(ג) לא יידרש מידע או מסמך כאמור בסעיף קטן (א), אלא במידה הנדרשת לצורך העניין;

	
	
	(6) בסעיף 28(א), במקום "מחלה מסכנת של מורשה לריפוי שיניים גורמת" יבוא "כושר לקוי של מורשה לריפוי שיניים לרבות עקב מחלה גורם";



בסעיף 29 שעניינו חובת סודיות, גם מוצע לבצע התאמה. 

	
	
	(7) בסעיף 29 במקום "שהגיעה" יבוא "שהגיע", במקום "ידיעה בדבר מחלה" יבוא "מידע" ובמקום "לשומרה בסוד ולא לגלותה" יבוא "לשומרו בסוד ולא לגלותו";

	
	
	(8) בסעיף 30(א), במקום "מבקש רישיון או מורשה לריפוי שיניים אינו מסוגל" יבוא "למבקש רישיון או למורשה לריפוי שיניים כושר לקוי כמשמעותו בסעיף 25(א) שבשלו אינו כשיר", ובמקום "מחלה מסכנת או כי הוא מסוגל" יבוא "או שבשלו הוא כשיר".



 << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> 

אולי פספסתי קודם בפקודת הרופאים, אבל אנחנו רצינו להגיד שוב שצריך לתקן את החוק לדעתנו כך שגם כאשר המנהל בוחן את הכושר הלקוי וגם כאשר הוועדה בוחנת את הכושר הלקוי היא תבחן קודם כל את ההתאמות שהאדם יקבל בתפקידו. כלומר אם אדם יכול לעשות את התפקיד בהינתן התאמות אז לא ייקבע שיש לו כושר לקוי. 

דבר נוסף לגבי החלטת הוועדה שקודם כל היא תבחן את ההגבלות והתנאים, קודם כל היא תשתדל מאוד שאדם יוכל לעבוד בתפקיד, בהגבלות או בתנאים, ובהתחשב בהתאמות ולאחר מכן רק אם היא לא תצליח בהגבלות ובתנאים היא תשלול לו את הרישיון. אני גם שוחחתי בנושא עם ייעוץ וחקיקה, עם יואב ודן אורן. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

קודם כל אני חושבת שכדאי להבין את המצב העובדתי מבחינת משרד הבריאות, האם הם בוחנים, האם זה דבר שכבר נעשה היום, האם הבעיה היא בפרקטיקה או בלשון החוק. אני לא יודעת בדיוק איך מתנהלות הוועדות האלה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אבל גם אם כן, אני שואל לגופו של עניין, נניח שיש באמת בעיה ולא בוחנים כפי שהנציבות דורשת, שיגישו הצעת חוק ונדון בה. אני שואל האם זה נכון לדון בזה אגב התיקון המבוקש פה על ידי חברת הכנסת וולדיגר? זו השאלה שלי, שאלה עקרונית. אולי משרד הבריאות, תגידו לנו בפרקטיקה, אם זה עובד ככה היום. 

 << אורח >> מיטל גבאי: << אורח >> 

אני אגיד שזה לגמרי לא מתיישב עם עולם הפרקטיקה וזה אפילו יכול להרע עם אותם אנשים שנתחיל לבדוק להם זה. אנחנו נותנים רישיונות, אנחנו לא מוגבלים למעסיק כזה או אחר. כשנותנים רישיון או בוחנים את המשך הרישיון זה לא רלוונטי לבדוק כרגע איפה הוא מועסק, אתה בוחן את המצב באופן כללי וכמובן שאם מישהו יכול להסתדר עם התאמות זה נסגר ברמת המעסיק, זה בכלל לא מגיע לפתחה של ועדה רפואית להחליט אם הוא יכול להמשיך לעסוק או לא. 

לכן אלה דברים שנסגרים בעולמות התעסוקה, אנחנו לא רוצים שזה יגיע לשיקולים של מתן רישיון או לא. אמרנו שהמקרים שנשללים על ידי ועדה רפואית אלה מקרים באמת בשוליים שבשוליים. להכניס את זה לעולם תעסוקה זה ייצור שאנשים יקבלו רישיונות מוגבלים. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אבל עירית כנראה מעלה סוגיה שקיימת, יש איזה שהוא קושי. 

 << אורח >> מיטל גבאי: << אורח >> 

היא לא קיימת. 

 << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> 

אני ד"ר אורלי גרינפלד, ראש אגף רישוי מקצועות הבריאות. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ברוכה הבאה ובהצלחה גדולה. היית צריכה להתחיל עם זה, היינו צריכים אנחנו לפתוח עם זה. אז בהצלחה גדולה. נכנסת פה לנעליים גדולות מאוד, אנחנו בטוחים שתעשי את זה בצורה הכי טובה שיכולה להיות והוועדה תשמח לראות אותך פה תמיד. יש לנו הרבה מאוד אתגרים לפנינו. הרבה מאוד דברים טובים, קצת מסובכים, אבל טובים. 

 << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> 

לגמרי נכון, אני גם שמחה להצטרף. אני מסכימה עם מה שמיטל אמרה, שלא צריך להיכנס לנושא התעסוקתי, יחד עם זה כן יש גם בחוק וגם בפקודת הרופאים התייחסות לזה שבמקרים מסוימים שהרופא יכול להמשיך ולעשות דברים מסוימים, לא קשור למקום תעסוקה כזה או אחר, אז יש רישיון מיוחד שניתן לו שהוא יכול לעסוק בתנאים מסוימים עם השגחה, יש לזה בדיוק מענה בחוק. אז בהחלט נכון לבחון גם את הדברים האלה, לא לפני כושר לקוי, אלא בוחנים את זה ביחד ואם מחליטים שהוא יכול להמשיך לעבוד בתנאים מסוימים אז מגדירים את זה ומגדירים לזה רישיון מיוחד. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

כיום יש רישיונות שאתם נותנים עם תנאים מסוימים? 

 << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> 

זה כמעט ולא קורה בפרקטיקה, אבל בחוק יש לזה מענה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אז מה קורה עם מבקשי רישיון שזקוקים להתאמות וכן יכולים לעסוק במקצוע? איזה רישיון הם מקבלים היום? 

 << אורח >> מיטל גבאי: << אורח >> 

אם יש להם התאמות והם עוסקים במקצוע אז פשוט נותנים להם רישיון לא מוגבל. אם יש ספק לגבי המשך היכולת שלו נותנים רישיון זמני שמותנה במעקב אחרי תקופה מסוימת שבוחנים אותו שוב, אבל אנחנו לא בודקים אם הוא מיישם את ההתאמה או לא, זה כבר בן אדם אחראי והמעשים שלו אחראים. יש דברים שלא צריך לרדת לרזולוציות כאלה. 

 << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> 

הרישיון הזמני לא נחשב מוגבל? 

 << אורח >> מיטל גבאי: << אורח >> 

לא, הוא מוגבל בזמניות של. בדרך כלל זה מה שנותנים, רישיון זמני שמוגבל בזמניות שלו, הוא לא מוגבל בתנאים. הוא יכול לעסוק, אנחנו לא יורדים לרזולוציה של איך הוא יעסוק. עוד פעם, זה נפתר יותר ברמת התעסוקה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני לא רוצה לפתוח את זה, נשארו לנו מספיק דברים לקריאות הבאות, השאלה היא פה במהות, כלומר האם כשמגיע לוועדה בן אדם שאו פיזית רואים שיש לו מגבלה, או לא פיזית בהכרח, מה קורה אז לאותה ועדה? האם היא שוללת באופן מיידי? עזבי רגע אפשרות לתת בחוק, האם נתקלתם באירוע כזה? 

 << אורח >> מיטל גבאי: << אורח >> 

קודם כל אני אענה שבדקנו את המקרים והמקרים האלה בדרך כלל לא יגיעו לוועדה כי המעסיק והבן אדם מגיעים ל - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לפני קבלת הרישיון, אין פה מעסיק. עוד לפני המעסיק, עוד בשלב הראשוני, בשלב הרישיון. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

מתן רישוי. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

האם קרה לכם מקרה שבו הגיע אדם לוועדה, אני רוצה לחלק את זה, גם מוגבלות פיזית וגם מוגבלות שכלית נפשית, שפחות נראית, מגבלה שקופה, איך הוועדה מתייחסת לזה, האם היא אומרת לא מתאים או שהיא כן אומרת רגע, בנסיבות העניין ניתן את הרישיון המיוחד שדיברה עליו אורלי? מה אתם עושים בפועל, דה פקטו? 

 << אורח >> מיטל גבאי: << אורח >> 

אם הוא יכול לעשות דברים ואין איזה שהיא סכנה אז נותנים את הרישיון, לא שוללים. אין נטייה לשלול ועובדה שבאמת אין כמעט מקרים כאלה. ואם יש ספק אז נותנים באופן זמני ודורשים מעקב. 

 << אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >> 

זה לא מגיע לפתחי הוועדה. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

מה זאת אומרת? הבן אדם מבקש רישיון, איך זה יכול לא להגיע לוועדה? היא לא מדברת על מישהו שכבר עובד. 

 << אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >> 

את צריכה להפריד, יש את הוועדה לקבלת הרישיון ויש את הוועדה אחרי. מה שאת אומרת, את צודקת, יש את הנושא של לפני ויש את הנושא שאחרי. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אחרי, אני מסכימה שזה שייך למעסיק, זה לא קשור לרישוי ולא קשור למשרד הבריאות, קשור כפיקוח אבל לא בנתינת כלים או רישיון. אני מדברת על השלב שלפני שיש מעסיק בתמונה, מה קורה אז? זה מופנה למיטל ואורלי וגם לרגדה. 

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> 

מה שאני חושבת, על פניו זה כמעט אותו דבר. אנחנו צריכים להחליט אם לתת רישיון, אם הוא זמני אז מבחינתנו הוא צריך להיות במעקב, אם זה חצי שנה או שנה, בפועל מה שקורה פה זה שנה. על פניו אני לא חושבת שאנחנו צריכים להתערב, אנחנו נותנים את הרישיון ואני חושבת שהמעסיק צריך להחליט.

אם אנחנו ניתן לפני, מה שאת שואלת, אנחנו נחליט לתת לפני ואחר כך הוא יילך למעסיק ויגיד לו: הנה יש לי רישיון, והיו מקרים שאנשים פנו למה נתנו רישיון זמני ופה ייכנס המעסיק ויחליט אם הוא רוצה להעסיק אותו בהגבלה או לא. אני לא חושבת שהתפקיד שלנו כמשרד הבריאות, אני חושבת שתפקיד הוועדה או תפקידנו לתת את הרישיון ולהחליט אם הוא זמני ולעשות מעקב, אני לא חושבת שזה נכון להיכנס - - - 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

השאלה היא לא רק לגבי הזמניות. יש מצבים שבהם ההחלטה יכול או לא יכול היא לא שחור לבן, אלא הוא יכול בהינתן תנאים מסוימים. 

 << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> 

בפקודת הרופאים יש לזה מענה, אנחנו ניקח את זה לראות איך זה עובד בפועל ואיך זה מיושם. בפקודת הרופאים יש רישיון מיוחד. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אורלי, בוא נניח שבן אדם לא רואה, בסדר? 

 << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> 

הוא מסוגל לעסוק ברפואה בהגבלות ובתנאים מסוימים. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

נכון, ההגבלות והתנאים, לתוכם יכול להיות העניין של ההתאמות. שוב, אם אדם כבר עובד אז זה בינו לבין המעסיק ואז חלות החובות שיש בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שהוא מחויב לתת התאמות. אני שואלת בשלב שבו האדם מבקש את הרישיון, הוא עוד לא עובד, הוא פונה לוועדה לבקש רישיון. 
 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> 

ואז פה הבעיה, אני חושבת שזה בעייתי להגביל, ואז הוא יילך למעסיק. אני חושבת שצריך להתאים את העבודה שלו לפי המעסיק. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

עירית, הנושא שאת הצפת עכשיו, זה מגיע מתוך פניות שקיבלתם? מתוך ההבנה בפרקטיקה שיש בעיה או שאתם מעלים איזה שהוא חשש שהוא תיאורטי? 

 << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> 

זה לא מתוך הניסיון, אבל המטרה שלי שהוועדה תנסה ככל הפחות להגביל את חופש העיסוק של האדם. אם הוא יכול לעבוד בהתאמות, בהגבלות או בתנאים אז שייתנו לו לעבוד. 

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> 

אבל אנחנו כן נותנים לו לעבוד. 

 << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> 

שיהיה כתוב בחקיקה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

קודם כל בסמכויות הוועדה, מה הם בוחנים, מה הם נותנים, זה אחת, שתיים, מה קורה בפרקטיקה, לכן שאלתי אם זה משהו שצף מלמטה או שזה שאלה שהיא קצת תיאורטית. אני רוצה להבין, התשובה של משרד הבריאות, הם נותנים את הרישוי, הם לא בוחנים את ההתאמות. 

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> 

ההיפך, אנחנו לא רוצים להגביל אותו. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

לא, אבל השאלה אם זה שאתם נותנים למעסיק את שיקול הדעת לעשות התאמה או לא בלי להגיד לו: אנחנו כרגולטור מחייבים, אם אנחנו לא יוצרים פה איזה שהוא – כי כל מעסיק אומר עזוב אותי עכשיו, מה אני צריך עכשיו - - - 

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> 

לא, אבל אנחנו לא צריכים לחייב. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני רוצה להגיע לצד פיזי. בוא נניח שבן אדם לא רואה, הוא מגיע אליכם לוועדה, כשהוא מגיע לוועדה זה אומר שהמנהל שלח אותו לוועדה, הוא לא הגיע סתם לוועדה, לא כולם מגיעים לוועדה. אז הוא מגיע לוועדה, הוא לא רואה, עיוור, אתם שואלים אותו שאלות, אז איך תסתדר אם? אתם שואלים אותו. הרי לא כל אחד מגיע לוועדה, מגיעים לוועדה רפואית כאלה שהמנהל חשש בחשש סביר שיכול להיות שיש לו כושר לקוי והוא לא יוכל לתפקד. זה מגיע אליכם, המקרים המאתגרים מגיעים אליכם, מה הוועדה עושה? 

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> 

יש תרפיסט כזה שהוא עיוור.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז כן יש משהו בדבריה של עירית, בסוף מגיע אליכם אירוע אתגרי, מה אתם עושים? אתם שואלים אותו: תוכל או לא תוכל? ואז הוא אומר לכם כן, אני אוכל, ואז אתם אומרים לו: אוקיי, בסדר, תלך והכול בסדר? תגידי לי בדיוק מה קורה שם כי יכול להיות שיש משהו בדבריה ויכול להיות שלא, אבל בוא נשמע מה קורה דה פקטו כי אף אחד מאיתנו לא היה בוועדה, אני רוצה להאמין. 

 << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> 

בודקים את היכולת שלו לעסוק במקצוע שהוא צריך לעסוק בו ולראות שאין סיכוי או שהוא עלול לפגוע בטיפול במטופלים ואז בהתאם לזה נותנים רישיון, או פוסלים רישיון או מתלים אותו. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

הרי הוא לא היה הולך ללמוד את המקצוע אם הוא היה חושב שהוא לא יכול לעסוק בו, אז השאלה האם אתה יכול לעסוק, ברור שהתשובה תהיה כן, אני יכול. 

 << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> 

זה לא שאלה, בגלל זה יש רופאים שבודקים את המצב הרפואי. לא לפני שהוא מתחיל ללמוד, כי כשהוא בא לבקש את הרישיון זה כבר אחרי שהוא סיים ללמוד. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

יכול להיות מצב שתגידו שרופא למשל יכול לעבוד ככל שהוא לא עושה משמרות ארוכות? 

 << אורח >> מיטל גבאי: << אורח >> 

לא, זה אנחנו לא עושים. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

זה התאמה למשל. זה בדיוק ההתאמות שאנחנו מדברים עליהן. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני רוצה לסיים באותה דוגמה שהתחלתי. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

את רוצה להכריע בזה עכשיו? 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, אני רוצה לסיים באותה דוגמה שהתחלתי עם אותו בן אדם שלא רואה, הוא עיוור והוא רוצה לקבל את הרישיון. הוא מגיע לוועדה והוא אומר לכם: אני יכול כי יש לי סטז'ר שעומד לידי וקורא לי את כל מה שכתוב על המחשב. האם הרישיון שאתם נותנים לו בסוף הוא רישיון על תנאי שיש לו סטז'ר או לא, יש לו רישיון לכל דבר ועניין למרות שהוא לא רואה ויש לו מישהו שעומד לידו? זאת שאלתי, וזאת בדיוק ההתאמה.

 << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> 

ברמה העקרונית לפי הפקודה יש אפשרות לרישיון מיוחד עם התאמות כאלה ואחרות עם השגחה וכאלה, בפועל אני לא יודעת אם זה קורה. 

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> 

לא, אבל בשאר המקצועות אין הגבלה כזאת במקצועות הבריאות. חוץ מהיתר מיוחד שהוא לתושבי חוץ ולא לאזרחים, אין לנו אפשרות לתת. אנחנו נותנים גם היתר מיוחד, הוא בדיוק כמו רישיון. אני חושבת שפה, אם באמת מחליטים ואת חושבת לנכון לקדם את זה, אני לא חושבת שזה נכון כי אני נותנת לך את הדוגמה שיש פיזיותרפיסט שהוא עיוור, שהוא עובד, אבל הוא בחר והוא פונה למקומות עבודה שהוא יודע שהוא יסתדר שם. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

מצוין, זה בסדר, לא אמרתי כן או לא, רק שאלתי מה קורה בפועל. 

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> 

רק עוד משפט. מיכל, אם אני רוצה לבוא לקראת המחשבה שלך, דווקא כדי לא להגביל אותם אני חושבת שצריך להשאיר את זה פתוח. אני דווקא לקראת הציבור. אם זה יעזור ההגבלה, כי יכול להיות שאני אגביל אותו ל-X מסוים, הוא יבוא ויגיד לי לא, אבל יש לי אפשרויות אחרות, אז למה את מגבילה אותו? זה יוצא לא לטובתו. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

יוני, אני רוצה להציע הצעה פרקטית. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

לא צריך, אנחנו עכשיו לא מכריעים בזה בכל מקרה. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

לא להכריע, הצעה לקראת שנייה שלישית. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תציעי שם, כשנגיע. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

לא, שמשרד הבריאות יכין שיעורי בית. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

עדית, אנא. יואב. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

קודם כל חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בסעיף 8, זה לא רק לשיקול דעת המעסיק. אני רוצה לחדד פה, יש למעסיק חובה לא להפלות בין העובדים שלו מחמת המוגבלות ובלבד שהם כשירים לתפקיד ואחד מהדברים שרואים כהפליה זה גם לרבות אי ביצוע ההתאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות, זאת אומרת חלה עליו חובה לבצע את ההתאמות הנדרשות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

זה כבר בשלב שהוא מועסק, אנחנו מדברים בשלב שהוא - - - 


 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אנחנו רוצים לבדוק שאתה לא יכול לנתח, אתה לא יכול לעמוד, זה לא הגיוני. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

נכון, בשלב שהוא מועסק. לאור הדברים פה של משרד הבריאות השאלה היא האם לקבוע בחוק לגבי הוועדה הרפואית, אני מציע להשאיר את זה לקריאה שנייה ושלישית שזה לא יהיה נושא חדש ולבחון את זה אז. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

להיפך, ממה שאני מבינה, אם נקבעה הוראה כזאת יכול להיות שזה אפילו יצמצם. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

טוב, רבותיי, עד כאן הדיון בהערתה של עירית. אנחנו יכולים לאפשר לעצמנו עכשיו דיון שיימתח כמו לא יודע מה ולא נגיע בו להכרעה בכל מקרה היום. 

 << אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >> 

אני אסכם את זה במשפט אחד, בסופו של דבר בפועל אנחנו נתקלים באנשים האלה ואנחנו רואים את זה, אני מדברת מהפרקטיקה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

שאלתי אם זה מגיע מהפרקטיקה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אבל כשאת נתקלת בזה את נתקלת בשלב התעסוקתי. זה חשוב לעשות אחידות בין רישוי לבין תעסוקה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

המעגל לא מסתיים. 

 << אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >> 

לא, לפני הסטאז'. לפני שהם נכנסים לסטאז' הם שולחים אלינו את הבקשה לבדוק האם מבחינה רפואית הם יכולים להתחיל את הסטאז' וזה לפני קבלת הרישיון הקבוע, אלא הרישיון הזמני. ואז הרבה פעמים אנחנו נתקלים למשל במצבים שאנחנו רואים מגבלה מסוימת, לא מגבילים אותם, אבל שומרים עליהם במעקב סדיר של שלושה חודשים. לא מגבילים אותם. כי ברגע שאני ארשום את ההגבלה אין ספק שהדבר הזה יפגע בהם. אין ספק. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אולי אפשר על דרך השלילה להגיד שלא ימנעו מלתת רישיון למי שאפשר לתת לו רישיון בהתאמות. משהו כזה. 

 << אורח >> מיטל גבאי: << אורח >> 

זו המהות של הרישיונות הזמניים שדיברנו בסיטואציות האלה. זה מישהו שדורש יותר מעקב ובחינה, אבל אתה לא מגביל אותו, ובסוף גם רואים שעולם הפרקטיקה והתעסוקה מתאים את עצמו. בן אדם שאין לו ידיים, הוא לא יתעקש לנתח, או בן אדם עיוור לא יתעקש לעשות פעולות מסוימות ואנשים מתאימים את עצמם. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

עד כאן הדיון בסוגיה זו. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני ממשיכה להקריא. 

	תיקון חוק הפסיכולוגים
	3.
	בחוק הפסיכולוגים, התשל"ט-1977 – 

	
	
	(1) בסעיף 1, בהגדרה "מחלה מסכנת" – תימחק;

	
	
	(2) בסעיף 20, הסיפה החל במילים "או ששלושה" – תימחק; 



זה לעניין הרכב הוועדה. 

	
	
	(3) בסעיף 21, במקום "מבקש רישום בפנקס סובל ממחלה מסכנת" יבוא "למבקש רישום בפנקס כושר לקוי לרבות עקב מחלה העלול לשלול ממנו בנסיבות העניין את היכולת לעסוק בפסיכולוגיה לחלוטין, זמנית או חלקית, או שיש בו כדי לפגוע בנסיבות העניין בבריאות האנשים שבטיפולו";

	
	
	(4) בסעיף 23(א), במקום "ראתה ועדת הרישום כי עוסק בפסיכולוגיה סובל ממחלה מסכנת" יבוא "היה לוועדת הרישום חשש סביר כי לעוסק בפסיכולוגיה כושר לקוי כמשמעותי בסעיף 21";

	
	
	(5) בסעיף 26, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

	
	
	"(ב) לא יידרש מידע או מסמך כאמור בסעיף קטן (א) אלא במידה הנדרשת לצורך העניין".

	
	
	(6) בסעיף 27(א), במקום "מחלה מסכנת של עוסק בפסיכולוגיה גורמת" יבוא "כושר לקוי לרבות עקב מחלה גורם";



זה לעניין התליה במקרה של סכנה דחופה לציבור. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה כבר אחרי הרישיון. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

נכון.

	
	
	(7) בסעיף 28, במקום "שהגיעה" יבוא "שהגיע", במקום "ידיעה בדבר מחלה" יבוא "מידע", ובמקום "לשומרה בסוד ולא לגלותה" יבוא "לשומרו בסוד ולא לגלותו";


 
זה לעניין סעיף חובת הסודיות. 

	
	
	(8) בסעיף 29 במקום "עוסק בפסיכולוגיה ומבקש רישום אינו מסוגל" יבוא "לעוסק בפסיכולוגיה או למבקש רישום כושר לקוי כמשמעותו בסעיף 21 שבשלו אינו כשיר", ובמקום "מחמת מחלה מסכנת או כי הוא מסוגל" יבוא "או שבשלו הוא כשיר";



החוק הבא הוא חוק העובדים הסוציאליים. החוק הזה הוא מעט שונה במבנה שלו מהחוקים האחרים אז במקומות שנדרש אני אסביר הבדלים קטנים. קודם כל בדומה לחוקים האחרים מוצע למחוק את ההגדרה מחלה מסכנת. בחוק העובדים הסוציאליים ההגדרה מחלה מסכנת לא כללה את הרכיב של העלול לסכן. בדקנו את הדברים, ניסינו להבין, נברנו אחורנית כשחוקקו את החוק, לא מצאנו הסבר למה זה נחקק דווקא כך. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

שכן היה בהצעת חוק, אבל לא בחוק עצמו. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

לא הצלחנו להבין בוועדה למה זה נפל ובכל אופן כל גורמי המקצוע חשבו שנכון להתאים את התוכן של מה שהיה לשעבר ההגדרה כמו בשאר החקיקה גם כאן ולהכניס את שני הרכיבים, גם 'העלול לשלול ממנו בנסיבות העניין את היכולת לעסוק' וגם 'שיש בו כדי לפגוע בנסיבות העניין בבריאות האנשים שבטיפולו' בדומה לשאר החקיקה. 

	תיקון חוק העובדים הסוציאליים
	4.
	בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996 – 

	
	
	(1) בסעיף 2, ההגדרה "מחלה מסכנת" – תימחק;

	
	
	(2) בסעיף 17, במקום "מבקש רישום בפנקס או מי שרשום בפנקס סובל ממחלה מסכנת" יבוא "למבקש רישום בפנקס או למי שרשום בפנקס כושר לקוי לרבות עקב מחלה העלול לשלול ממנו בנסיבות העניין את היכולת לעסוק בעבודה סוציאלית לחלוטין, זמנית או חלקית, או שיש בו כדי לפגוע בנסיבות העניין בבריאות האנשים שבטיפולו";


 
סעיף 18 עוסק בעניין ההרכב, הוא כתוב מעט שונה, אני אקריא לכם את הנוסח המשולב שלו. סעיף 18(א) קובע ככה: 'שר ימנה לעניין פרק זה ועדה רפואית של שלושה רופאים או רופאים פסיכיאטריים (להלן – ועדה רפואית) לפי העניין'. כאמור מכיוון שאנחנו מורידים את האופציה המיוחדת והספציפית לעניין הכושר הנפשי ומשאירים שיקול דעת למנות הרכב בהתאם לכל מקרה אז מוצע לתקן פה בהתאמה לשאר החוקים. אני מקריאה. 

	
	
	(3) בסעיף 18, במקום "או רופאים פסיכיאטריים (להלן – ועדה רפואית) לפי העניין", יבוא "(להלן – ועדה רפואית)";


 
כך שההרכב של שלושה רופאים פסיכיאטרים יורד ונשאר הרכב של שלושה רופאים, פתוח. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

את מתקנת את 18(א)? 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

הסיפה שלו. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אתה צודק, צריך להיות בסעיף 18(א) 

	
	
	(4) בסעיף 22 (א) במקום "מחלה מסכנת של מי שרשום בפנקס, גורמת" יבוא "כושר לקוי של מי שרשום בפנקס לרבות עקב מחלה, גורם";


 
 זה לעניין, שוב פעם, הנושא של ההתליה. פה זה די דומה לסעיפים בחוקים המקבילים, במקרה של סכנה דחופה שאין לחכות לסיום ההליכים, אז יש לרשם את הסמכות להתלות את הרישום וכו'. 

	
	
	(5) בסעיף 23 – 

	
	
	(1) האמור בו יסומן "(א)", ובו במקום "מחלה מסכנת" יבוא "כושר לקוי כמשמעותו בסעיף 17";

	
	
	(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) לא יידרש מידע או מסמך כאמור בסעיף קטן (א) אלא במידה הנדרשת לצורך העניין"; 


 
הערה שלי לנושא של חידוד בהמשך של השלבים השונים של קבלת המידע. אני רק רוצה לציין, בחוק העובדים הסוציאליים אין הפרדה בין קבלת מידע בשלב שבו המנהל, ופה זה הרשם, מחליט לדרוש מאדם להתייצב בפני ועדה רפואית לבין המידע הרפואי שהוועדה הרפואית עצמה מקבלת, כי סעיף 23 פשוט קובע: 'היה לוועדה רפואית יסוד להניח שמידע או שמסמך עשוי להעיד על', פה אנחנו מתקנים 'כושר לקוי כמשמעותו בסעיף 17 של מי שרשום בפנקס או של מבקש רישום נמצאים בידי מוסד רפואי, רופא או אדם אחר, רשאית היא לדרוש מבעל המידע או המסמך שימסרנו לה, ומשדרשה כאמור ימסור בעל המידע את המסמך או המידע'. 

אני רוצה להזכיר כאן שמצד אחד המטרה של קביעת הוראה שאומרת שדורשים רק מידע במידה הנדרשת לצורך העניין, בגלל החשיבות של המידע הרפואי והפרטיות ובגלל שלא רוצים שיבקשו מידע עודף שאין בו צורך ומהצד השני כמובן יש לנו את האינטרס החשוב מאוד של שמירה על בריאות הציבור, ואני חושבת שכן נדרש לקראת שנייה ושלישית שנעשה עוד חשיבה לעניין הסמכויות של הוועדה לבקש מידע והפרדה בין השלבים, השלב שבו המנהל או הרשם מבקש את המידע בשביל קבלת ההחלטה לעומת הוועדה הרפואית עצמה שאולי ראוי שיהיו לה סמכויות רחבות יותר ולא להגביל בכלל. צריך, אני חושבת, לעשות עוד חידוד בעניין הזה, במיוחד כשהחוקים, פה חוק העובדים הסוציאליים מעט שונה מהמבנה של שאר החוקים. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

פה לרשם אין סמכות לבקש את המידע, רק לוועדה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

נכון. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

ופה, שוב פעם, הוועדה היא זאת שדנה ברישום ולכן לה צריך להיות המידע הרחב. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

נכון, זה קצת שונה פה במבנה כי באמת אין פה הוראה מיוחדת שמפרידה ומאפשרת לרשם לבקש מידע עוד בשלב קבלת ההחלטה שלו לדרוש מאדם להתייצב בפני ועדה רפואית. זה שונה מעט במבנה משאר החוקים. אז כל מה שאני מבקשת, אם זה בסדר שבהמשך לקראת שנייה ושלישית נעבור ונחדד במידת הצורך את העניין הזה. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

אם צריך. כי, שוב פעם, הרשם לא בטוח שצריך את המידע ואנחנו כן רוצים שהוועדה – אני חושב שזה דווקא – 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אז מבחינתכם הנוסח הזה מקובל.

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

	
	
	(6) בסעיף 24, במקום "שהגיעה" יבוא "שהגיע", במקום "ידיעה בדבר מחלה מסכנת" יבוא "מידע", ובמקום "לשומרה בסוד ולא לגלותה" יבוא "לשומרו בסוד ולא לגלותו";



כאמור זה לעניין חובת הסודיות. 

	
	
	(7) בסעיף 25 במקום "כי מבקש רישום או מי שרשום בפנקס אינו מסוגל" יבוא "כי למבקש רישום או למי שרשום בפנקס כושר לקוי כמשמעותו בסעיף 17 שבשלו אינו כשיר", ובמקום "מחמת מחלה מסכנת או כי הוא מסוגל" יבוא "או שבשלו הוא כשיר";



פסקה (8) שבפניכם היא תיקון מוצע לסעיף עונשין, זה גם שונה קצת מהחוקים האחרים. במקומות שהיה צריך לעשות התאמה בעונשין עשיתי. פה בסעיף 57 שקובע את העונשין קבוע ככה: 'העושה אחת מאלה דינו מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין'. בפסקה (4) כתוב: 'מגלה ידיעה על מחלה מסכנת בניגוד להוראות סעיף 24'. הכוונה פה לא לשנות מהותית את סעיף העונשין אלא רק מבחינת נוסח, בגלל שאנחנו מורידים את מחלה מסכנת לתקן כך שבסעיף 57(א)(4) במקום 'מחלה מסכנת' יבוא 'מידע'. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אין הערות? אוקיי, בבקשה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני עוברת לפקודת הרוקחים. 

	 תיקון פקודת הרוקחים
	5.
	בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 – 

	
	
	(1) בסעיף 1, ההגדרה "מחלה מסכנת" – תימחק;

	
	
	(2) בסעיף 9ג(א), במקום "מבקש רישיון לעסוק ברוקחות או מבקש רישום כעוזר רוקח סובל ממחלה מסכנת" - - - 



תוך כדי שאני מקריאה ואני קוראת את המילים 'סובל ממחלה מסכנת', אם הייתם יודעים כמה מחשבה הייתה מאחורי הקלעים של כל הגורמים פה באמת לחשוב איך להחליף את זה בצורה שלא תשמר גם את הסטיגמה של מחלה מסכנת וגם את המילה סובל, אז אנחנו בעצם מחליפים את המילים האלה. 

	
	
	- - - יבוא "למבקש רישיון לעסוק ברוקחות או למבקש רישום כעוזר רוקח כושר לקוי, לרבות עקב מחלה, העלול לשלול ממנו בנסיבות העניין את היכולת לעסוק ברוקחות לחלוטין, זמנית או חלקית, או שיש בו כדי לפגוע בנסיבות העניין בבריאות האדם הנזקק לשירותיו";

	
	
	(3) בסעיף 9ד(א), במקום "רוקח מורשה או עוזר רוקע סובל ממחלה מסכנת" יבוא "לרוקח מורשה או לעוזר רוקח כושר לקוי כמשמעותי בסעיף 9ג(א)";

	
	
	(4) בסעיף 9א, הסיפה החל במילים "התעוררה שאלה" – תימחק;



כך שכאמור גם פה יישאר הרכב של שלושה רופאים. פה כתוב בעלי תואר מומחה והמינוי יכול להיות כללי או למקרה מסוים. אנחנו מוחקים את הסיפה שאומרת 'התעוררה שאלה של כושר נפשי תהיה הוועדה הרפואית מורכבת משלושה רופאים בעלי תואר מומחה בפסיכיאטריה'. מוחקים את זה ונשארים עם ההרכב הכללי של שלושה רופאים שיש סמכות לבחור למקרה מסוים. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

ועם אפשרות לשנות את זה לקראת שנייה ושלישית. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

כן, לנושא ההרכב עצמו, הכנסת בעל מקצוע. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

למשל פה אחד משלושת חברי הוועדה יהיה רוקח. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

וכמובן הנושא של הרכב הוועדה הוא נכון לכל החוקים ובכל חוק בעל המקצוע הרלוונטי. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

שהוא זה שיודע מה נדרש כדי לעסוק במקצוע. 

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> 

נכון, במיוחד דווקא ברוקחים, זה נראה לי מאוד חשוב. ליו"ר ועדה יש סמכויות.

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

חבר ועדה או משקיף, צריך להיות. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

נעשה על זה בדיקה, כפי שיו"ר הוועדה אמר, לקראת שנייה ושלישית. 

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> 

אולי לתת ליו"ר הוועדה סמכויות.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני ממשיכה להקריא. 

	
	
	(5) בסעיף 9ה, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

	
	
	"(ד) לא יידרש מידע כאמור בסעיף קטן (א) אלא במידה הנדרשת לצורך העניין.";



בסעיף 9ה, בשונה מהחוקים האחרים כתוב 'בפרק זה מידע, לרבות מסמך'. זה כולל בתוכו את המסמך, לכן הנוסח הוא קצת שונה כאן בפקודת הרוקחים. 

	
	
	(6) בסעיף 9ו, במקום "מחלה מסכנת של רוקח מורשה או של עוזר רוקח גורמת" יבוא "כושר לקוי, לרבות עקב מחלה, של רוקח מורשה או של עוזר רוקח, גורם"



פה זה לעניין התליית ביניים כפי שהיה בחוקים השונים, במקרה של סכנה דחופה לציבור. 

	
	
	(7) בסעיף 9ז, המילים "בדבר מחלה מסכנת" – יימחקו;


 
הסעיף הזה הוא בעניין חובת הסודיות. סעיף 9ח, לעניין ביצוע החלטת ועדה רפואית, מוצע לתקן כך:

	
	
	(8) בסעיף 9ח, במקום "רוקח מורשה או עוזר רוקח או מבקש לעסוק ברוקחות או מבקש רישום כעוזר רוקח אינו מסוגל" יבוא "לרוקח מורשה או לעוזר רוקח או למבקש לעסוק ברוקחות או למבקש רישום כעוזר רוקח כושר לקוי כמשמעותו בסעיף 9ג(א), שבשלו הוא אינו כשיר" ובמקום "מחמת מחלה מסכנת, או כי הוא מסוגל" יבוא "או שבשלו הוא כשיר";



פסקה (9) זה שוב פעם תיקון של סעיף עונשין, גם פה סעיף 60(ב) לחוק קובע 'אלה דינם מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין', '(2) מי שגילה לאחר מידע בדבר מחלה מסכנת שהגיע אליו לפי הוראות סעיפים 9א עד 9ה בניגוד להוראות סעיף 9ז'. גם כאן אין כוונה לשנות מהותית את סעיף העונשין אלא רק להתאים את הנוסח ולמחוק את המילים 'בדבר מחלה מסכנת' כך שיהיה כתוב 'מי שגילה לאחר מידע שהגיע אליו לפי הוראות סעיפים 9א עד 9ה', שזה לעניין הוועדה הרפואית, יחול לגביו העונשין. 

	
	
	(9) בסעיף 60(ב)(2), המילים "בדבר מחלה מסכנת" – יימחקו.



עד לפה סיימנו את כל החוקים שבנויים במבנה מאוד דומה ואנחנו עוברים לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. אני חייבת להגיד שקצת הופתעתי, משנת 2008 וכנראה השתרשר פה כל העניין של מחלה מסכנת. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

הוא היה עדין יותר. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני חייבת לא להסכים, כי מצד אחד הוא היה עדין יותר, מצד שני בסעיף 8(4) בחוק הסדרת העיסוק כתוב שאחד התנאים לרישיון הוא שאדם אינו חולה במחלה מסכנת. כשהגדרה שלנו של מחלה מסכנת כוללת גם את העניין הנפשי, כשזה ממש נמצא כתנאי, יש פה גם - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לכן ביקשנו לתקן. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

כן, כמובן. 

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> 

לא כתבו את מחלת הנפש לפחות. תגידי מילה טובה למקצועות הבריאות בכל זאת. אני לא רוצה להפלות את הרופאים במקרה הזה, אבל בכל זאת עדיין. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אז באמת ההגדרה של מחלה מסכנת בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות היא קצת שונה ומודרנית יותר, אני אקריא אותה. '(1) מחלה מסכנת, מחלה, לרבות מחלת נפש, העלולה לסכן את בריאותו של אדם הנמצא בטיפולו של בעל תעודה במקצוע הבריאות; (2) מחלה, לרבות מחלת נפש, או כושר לקוי העלולים לשלול מבעל תעודה במקצוע הבריאות את היכולת לעסוק במקצוע הבריאות לחלוטין, זמנית או חלקית'.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

עמיחי, ביקשת להעיר. 

 << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> 

קודם כל מכיוון שלא השתתפתי בתחילה אני רוצה להזכיר את עומר ונקרט שסובל ממחלת מעיים קשה מאוד, קוליטיס, זו מחלה שגורמת לאובדן משקל מאוד משמעותי, גם במצב רגיל זה דורש טיפול והשהות שלו בשבי זה בלתי נסבל לחלוטין, כל מי שצריך לעשות מאמץ לשחרר אותו חייב לפעול בהתאם ותודה. 

לגופו של עניין, הפעם בשם עמותת 'לנפש' ולא רק בשם העמותה שאני עומד בראשה. הרבה פעמים אנשים בוחרים את המקצוע שלהם כתוצאה מעברם, כולל מחלה. אני לדוגמה בחרתי להתמחות בחקר מגפות, ב-New England Medical Denter בגלל שבזמנו לקיתי בפוליו. החוקר הראשי שלי בהתמחות השנייה באוניברסיטת ייל היה נרקומן בעברו והוא בחר לעבוד במעבדה, בהמשך אותה מעבדה קיבלה פרס נובל ברפואה של גימן, ולכן אסור לחסום מראש אנשים שאושפזו. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה, עמיחי. אנחנו קיימנו כאן כמה דיונים על קרוהן וקוליטיס בזמן האחרון ואנחנו יודעים מה המצב של חולים במחלה הזאת, בפרט בעקבות לחץ או הרעבה ואנחנו מבינים טוב מאוד את ההשלכות של זה וכמובן מצטרפים ביחד לקריאה שלך, קריאה של כולנו, למעשה. כל מי ששבוי, כל מי נמצא שם הוא במצב הומניטרי קשה וכמובן שצריך לשחרר אותם כמה שיותר מהר ולעשות הכול בשביל זה. תודה על הדברים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

כפי שהקראתי את ההגדרה 'מחלה מסכנת', שהיא באמת מודרנית אפשר להגיד יותר, כי זה מחלה לרבות מחלה נפש ולא מנויה מחלת נפש בפני עצמה בפסקה נפרדת, ובכל זאת גם את זה מבקשת המציעה והוועדה לתקן. בנוסח הנוכחי אנחנו כמובן גם מוחקים את כל ההגדרה של מחלה מסכנת ומעבירים את התוכן שלה עם טיוב שלו לסעיפים הרלוונטיים, אז גם פה בחוק הסדרת העיסוק. 

פה אני כן רק מבקשת להסביר את הנוסח המשולב, כי הוא שונה מהחוקים האחרים. בסעיף 6, עמוד 7. 

	תיקון חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות
	6.
	בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008 – 

	
	
	(1) בסעיף 2, ההגדרה "מחלה מסכנת" – תימחק;


 
כפי שציינתי קודם, סעיף 8 עניינו תנאים לקבלת תעודה במקצוע הבריאות והיה קבוע בו בסעיף 4, 'מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל תעודה במקצוע הבריאות', '(4) הוא אינו חולה במחלה מסכנת'. כמובן בגלל שאנחנו מוחקים את ההגדרה מחלה מסכנת אז היינו צריכים לחשוב איזה תנאי להכניס פה. אחרי חשיבה רבה, ניסינו לדייק והגענו להבנה שמה שצריך להכניס פה זה שבעצם לא התקבלה לגביו החלטה או לא נקבע לגביו, כי לא מתקבלת שם החלטה אלא הוועדה הרפואית בחוק הזה קובעת, אז לא נקבע לגביו לפי סעיף 45(ג) כי הוא אינו כשיר לעסוק במקצוע הבריאות. 

אז כל עוד לא מתקבלת לגביו החלטה כאמור, שהוא אינו כשיר, הוא בעצם עומד בתנאי הזה וכמובן גם חשוב לחדד פה שוודאי שאין כוונה פה שכל אדם שמבקש רישיון צריך לעמוד בפני ועדה רפואית בשביל שתקבע לגביו, אלא הלכנו על דרך השלילה, כל עוד לא נקבע לגביו לפי סעיף 45(ג), שנגיע אליו בהמשך, שהוא אינו כשיר וכמובן עומד ביתר הדברים שמנויים בסעיף 8 הוא יהיה זכאי לקבל רישיון. אז אני מקריאה למען הסדר את פסקה (2). 

	
	
	(2) בסעיף 8(4), במקום "הוא אינו חולה במחלה מסכנת" יבוא "לא נקבע לגביו לפי סעיף 45(ג) כי הוא אינו כשיר לעסוק במקצוע הבריאות";



בסעיף 10, שכל הפרק עניינו מתן תעודות במקצועות הבריאות ומרשם, וב-10(ד) כיום קבוע כי המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להתייצב בפני ועדה רפואית לצורך בחינת כשירותו הרפואית כאמור בסעיף 8(4). אנחנו מתקנים את 8(4) לעניין המחלה המסכנת אז גם פה מה שאנחנו עושים, מוצע להכניס פה את התוכן המטויב של ההגדרה, כמו שקראתי ביתר דברי החקיקה. 

	
	
	(3) בסעיף 10(ד), במקום "המנהל רשאי" יבוא |היה למנהל חשש סביר כי למבקש כושר לקוי, לרבות עקב מחלה, העלול לשלול ממנו בנסיבות העניין את היכולת לעסוק במקצוע הבריאות לחלוטין, זמנית או חלקית, או שיש בו כדי לפגוע בנסיבות העניין בבריאותו של אדם הנמצא בטיפולו, רשאי הוא" - - -



ואני מקריאה מהחוק את ההמשך, 'רשאי הוא לדרוש מהמבקש להתייצב לפני ועדה רפואית לצורך בחינת כשירותו הרפואית, ומוצע למחוק את המילים 'כאמור בסעיף 8(4)'. 

	
	
	(4) בסעיף 45 – 


 
סעיף 45, שעניינו כשירות רפואית והוועדה הרפואית. 

	
	
	(1) בסעיף קטן (א) במקום "שבעל תעודה במקצוע בריאות חלה במחלה מסכנת" יבוא "כי לבעל תעודה במקצוע בריאות כושר לקוי כמשמעותו בסעיף 10(ד)";



אני רק אקריא את זה בסעיף הרלוונטי. 45(א), 'היה למנהל חשש סביר כי לבעל תעודה במקצוע בריאות כושר לקוי כמשמעותו בסעיף 10(ד), רשאי הוא לדרוש מבעל התעודה להתייצב לפני ועדה רפואית שמינה שיהיו חברים בה שלושה רופאים בעלי ידע ומומחיות בעניין הנדון לפניה ולהיבדק בכל בדיקה רפואית שקבעה הוועדה'. 

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> 

פה, עוד פעם, לגבי ההרכב נחליט בהמשך. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

	 
	
	(2) בסעיף קטן (ג), במקום "בעל תעודה במקצוע בריאות אינו כשיר" יבוא "לבעל תעודה במקצוע בריאות כושר לקוי כמשמעותו בסעיף 10(ד) שבשלו" ואחרי "או כי" יבוא "בשלו";



אני אקריא את הסעיף בנוסחו המלא כפי שהוא יהיה אחרי התיקון: '(ג) קבעה ועדה רפואית כי לבעל תעודה במקצוע בריאות כושר לקוי כמשמעותו בסעיף 10(ד) שבשלו אינו כשיר לעסוק במקצוע הבריאות לתקופה או לצמיתות, או כי בשלו הוא כשיר לעסוק במקצועו בתנאים שקבע, יורה המנהל על ביטול התעודה, על התלייתה או על התנייתה בתנאים שקבעה הוועדה הרפואית לאחר שנתן לבעל התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך זמן סביר'. זה מבנה קצת שונה מהחוקים האחרים. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

פה את רואה שכן יש תנאים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

גם שם יש מגבלות ותנאים, גם פה יש תנאים. הניסוח מעט שונה ופה גם נותנים לו הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך זמן סביר. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

יכול להיות שניקח את זה משם כשנעסוק באירוע. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

כן, אז זה כן משהו שמופיע כאן בחקיקה שהיא יותר מודרנית. אני מציעה במסגרת החשיבה על הסעיף הזה גם לחשוב על העניין הזה. 

	
	
	(3) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא – 



ופה אני אסביר לפני שאני מקריאה. משום מה גילינו שדווקא בחוק הזה אין הוראות לעניין חובת סודיות על מידע שמתקבל במסגרת הוועדה הרפואית. אז מוצע להוסיף סעיף של חובת סודיות בדומה לשאר החוקים שהקראתי. גם זה נמשיך ונעשה בדיקה לקראת שנייה ושלישית, אני לא יודעת למה הסעיף לא הוכנס. ניסית להתחקות אחרי זה, אבל לא עלה בידי, אבל מבחינה מהותית ודאי שגם מידע שמתקבל לפי החוק הזה בעניין מצבו הרפואי של אדם כאשר הוא נדרש להתייצב בפני ועדה רפואית, אז צריך לשמור עליו ומוצע לתקן בנוסח דומה לפקודת הרופאים. נוסיף את סעיף קטן (ו). 

	
	
	"(ו) מי שהגיע אליו מידע על פי הוראות פסקה (1), חייב לשומרו בסוד ולא לגלותו אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע הוראות סעיף זה, או אם הורשה לכך מאת בית המשפט שבפניו התעורר הצורך בגילוי המידע, או מכוח חובה לענות על שאלות שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירה על ביצוע עבירות.";



 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

לא היה סעיף עונשין בפקודת הרופאים על סודיות? 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

סעיפי העונשין בכל חוק הם קצת אחרת. במסגרת הזאת, מכיוון שכל מה שאנחנו עושים זה לתקן ולמנוע את האפליה שקבועה היום בחקיקה אני לא חשבתי שנכון עכשיו להוסיף סעיפים עונשיים. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

אם מכניסים חובת שמירת סודיות? 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

אני אבאר כאן, סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות קובע ש'לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל וכמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו', ומי שמפר את ההוראות של סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות דינו חמש שנות מאסר. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

הסעיף שאתה מקריא זה אחרי תיקון מספר 13, זה הנוסח המעודכן שיהיה כשייכנס תיקון מספר 13? סליחה אם התקלתי. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

אני לא יודע, אבל בכל אופן גם התיקון הזה לא ישנה מהותית את העניין שיש חמש שנות מאסר. הסיבה שמוסיפים חובת סודיות למרות שחובת הסודיות ממילא קבועה כי הגיע אליו מידע מכוח תפקידו כעובד, זה בגלל הצורך להדגיש מבחינה ציבורית את העניין. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אתה אומר שממילא חלה עליו סודיות, גם בלי שנקבע. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

גם בלי שנקבע חובת סודיות פה בדין. זה לא מכוח חובת סודיות שבדין אלא מכוח הוראות סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות שקובע שכל מידע שהגיע - - -

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

אבל אם אני מבינה נכון אתה כן בעד להכניס את חובת הסודיות לכאן, רק אתה אומר כדי להדגיש את חובת הסודיות. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

כן, יש מדיניות כללית להכניס הוראה מפורשת של חובת סודיות, אבל אין צורך לקבוע סעיף עונשין. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

וגם כדי שתהיה אחידות בין החוק הזה לשאר החוקים שעוסקים בוועדות הרפואיות, אז חשבנו שנכון להכניס את חובת הסודיות גם כאן. לגבי העונשין כאמור, יש שוני בין החוקים השונים, זה לא שיש סעיפים עונשיים לגבי ההוראה הזאת בכל החקיקה. וכפי שיואב הסביר, ממילא חלות הוראות חוק הגנת הפרטיות לעניין הזה וההוראות לפי חוק הגנת הפרטיות. לא נדבר על חקיקה מיושנת שקובעת סעיפים עונשיים על כל הוראות הפקודה, זה צרה בפני עצמה. 

הסעיף הבא זה תיקון של חוק אומנה לילדים. החוק הזה הוא לא עוסק ברישוי פרופר של מקצוע, אבל גם בו הייתה הוראה מפלה, או התייחסה באופן ספציפי לעניין נפשי ומוצע למחוק את המילה 'נפשית', אני אקריא לכם את הסעיף. זה לעניין רישיון של אומן. 

תנאים לקבלת רישיון אומנה, 24(א). 'רישיון אומנה יינתן למבקש שהתקבלה בעניינו חוות דעת בדבר הערכת כשירות המידע על התאמתו לתפקיד ולאחר שעבר הכנה והכשרה ובלבד שמתקיימים בו תנאים אלה', מנויים פה תנאים רבים ובפסקה (4), 'אין לו או לכל אדם המתגורר עמו לקות נפשית, מגבלה או מחלה שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לשמש אומן או לפגוע בילד בצורה כלשהי'. מה שמוצע פה זה לתקן את חוק אומנה לילדים, את סעיף 24(א)(4) שהקראתי ולמחוק את המילה נפשית, מה שיישאר זה 'שאין לו או לכל אדם המתגורר עמו לקות, מגבלה או מחלה שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו'. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מי בוחן את זה? 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

יש מנחי אומנה שהם בוחנים את זה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה ההכשרה שלהם? 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

לפי החוק הם צריכים להיות עובדים סוציאליים. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

עם מה הם בוחנים? יש שאלון? 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

כן, יש גם בתקנות טופס כוחות צרכים שבוחנים לפיו וממליצים לרשם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

התיקון פה לא גורע מגודל האחריות? מאופן הבדיקה? 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

לא. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אנחנו רק נציין שנוסח הצעת החוק בטרומית שלה קבע נוסח שהוא יותר מתערב בשיקול הדעת של בחינת התנאים ולאחר שיח עם משרד הרווחה, אולי נועם יכול להציג, אבל משרד הרווחה דיבר פה במקרה מיוחד של אומן לילד. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

אין זכות מוקנית להיות משפחת אומנה, זה לא כמו רישוי, חוק יסוד חופש העיסוק. אנחנו מדברים פה על טיפול בקטינים שהוצאו מביתם ויש פה רגישות מאוד חזקה כדי להגן עליהם גם במשפחות האומנה. גם הבאנו נתונים לוועדה שזה לא משהו שקורה ששוללים משפחות אומנה בגלל הסיטואציה. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

מכיוון שאנחנו מאחורי הניסוח הקודם, המטרה הייתה שבסוף שיקול הדעת יהיה מהותי וענייני לגבי יכולתו של אדם. כמובן שאף אחד מאיתנו לא רוצה שיימסרו ילדים למשפחות אומנה שלא - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

יכולתו של אדם לטובת הילד. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

המטרה הייתה, שוב, לבחון מהותית את היכולת לשמש כהורה אומן ולא ללכת על סטיגמות. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

בגלל זה הורדנו את ה'נפשית' ואז זה כל מגבלה, מחלה או לקות. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

היינו שמחים לתיקון יותר מהותי, אבל בשלב הזה - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני חושבת שזו עוד נקודה שאפשר להשאיר לקריאות הבאות. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מישהו חולק? היית רוצה להיכנס יותר? 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

כן, בסוף אתה משאיר את אותו דבר, אתה רק מוריד את הנפשית.

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

נשארה הלקות ונשארה המגבלה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

השאלה למה אתה פוסל. אם אתה פוסל כי הוא חולה או המחלה יכולה להשפיע - - -

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

אבל תראו את הסיפה של הסעיף שאומר 'כדי לפגוע ביכולתו לשמש אומן או לפגוע בילד בצורה כלשהי', יש פה את המטרה, את התכלית, זה לא כל מגבלה או לקות, זה בשביל מטרה ספציפית. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני לא בוחן התמודדות נפשית, אני בוחן את המטרה. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

אתה צריך לבחון את המטרה על כל אחד, בלי קשר אם יש לו או אין לו מגבלה או לקות. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

החוק גם קובע השכלה. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

מישהו מהמר לצורך העניין. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

זה גם רשום פה. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

בסדר, אני אומרת שהסימון של לקות ומגבלה כמשהו שמחשיד אדם כלא כשיר, עם זה יש לנו קושי כי יש עוד הרבה נסיבות אחרות שיכולות לגרום לזה שאני אחשוב - - - 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

אבל החוק קובע את כל הסיבות. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

יש לנו קושי עם הדיון הספציפי של הלקות והמגבלה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

לא הקראתי פה את כל התנאים, אבל ברור ועולה מהתנאים שיש פה חובה באמת מוגברת. לדוגמה צריך להיות בביתו מקום הולם שיש בו כדי לאפשר התפתחותו התקינה של ילד ואת מימוש זכויותיו לפי חוק זה. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

יש פה הגבלה גילאית, הגבלה של סמים או אלכוהול, יש פה קרוא וכתוב. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

אילת, את יכולה לקרוא את הנוסח שהיה בהצעה המקורית? 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

הוא מופיע בפניכם. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

אין במצבו ובהתנהגו של אדם או של כל אדם המתגורר עמו כדי לפגוע ביכולתו. אין במצבו או בהתנהגותו. אני לא יודע איך עובד סוציאלי או שמי שבא לבחון בודק את זה, הוא צריך להיות איתם 24 שעות כדי לבדוק את זה. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

אבל זה בדיוק חלק מהקושי שלנו, שבסוף הולכים על מה שקל לבדוק ולא הבדיקה המהותית שצריכה להתקיים שם, זה בדיוק חלק מהקושי. נניח שזה הורה שמכה את הילדים שלו. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

אבל זה לא עיסוק. אנחנו לא מדברים פה על עיסוק. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

לא, אנחנו מדברים פה על הכשירות של אדם לשמש אומן. נניח שמדובר באדם שיכה את הילדים שלו, אתה לא רוצה לתת לו ילד שיהיה משפחה אומנת, נכון? 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

נכון. תלוי איך אתה בוחן את זה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

מרשם פלילי. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

לא בהכרח. יש לך קושי לבדוק התנהגויות מסוימות. אפשר לעשות מבחנים פסיכולוגיים יותר מעמיקים, אפשר לעשות - - -

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

בשביל זה יש לנו עובדים שבודקים את זה. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

אני אומרת שיש דברים שיותר מורכב לבדוק אותם, זה מצריך מאמץ יותר גדול ומכיוון שלא עושים את המאמץ הגדול המהותי - - -

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

אני חושב שבשיחות המוקדמות הגענו להסכמות גם עם המציעה, אני לא חושב שצריך לפתוח את זה פה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הנושא הזה של חוק אומנה לילדים זה מאוד מאוד רגיש. אני ביראת קודש נוגע בדבר הזה, בשביל באמת ל - - -

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

גם באמת הייתה פה הסכמה בנושא הזה כי זה לא מקצוע רישוי. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

רק אני אומרת, בגלל שזה רגיש, החשש שלנו שבוחנים מה שיחסית יותר פשוט וקל לבחון מאשר לעשות את הבדיקות מעמיקות היסודיות יותר. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אנחנו רוצים לתקן פה משהו שהוא גם סמנטי אבל גם במהות שלו, ואנחנו יכולים לעשות תיקון שחלילה וחס יגרום לאיזה שהיא פגיעה בילדים. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

גם בילדים וגם במשפחות. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בכל כך עדינות ורגישות צריך לגעת בדבר הזה, אם בכלל. אני אגיד לך, מלכתחילה אפילו לא הייתי משנה פה בכלל כלום, גם לא את התיקון הזה שעשינו, אבל בגלל שאנחנו עסוקים במסגרת הזו ורוצים באמת להוריד את הסטיגמה הכל כך שלילית והסמנטיקה הלא טובה, אני לא רוצה לגעת בזה עוד. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

אתה יודע שהיום גם אדם על כיסא גלגלים ייחשב כמי שחשוד כלא כשיר לשמש הורה אומן? אנחנו שומעים סיפורים. אני מכירה אישית מקרוב זוג על כיסא גלגלים, אנשים מדהימים, שרצו לעשות טיפולי פוריות והעבירו אותם מדורי גיהינום לבדוק האם הם כשירים לשמש כהורים. אנשים עם מוגבלות נתקלים בקושי רב. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

אני חולק על המונח מדורי גיהינום, שוב פעם אנחנו מדברים פה על משפחות אומנה, שזה לא זכות מוקנית, זה ילדים שהוצאו מתופת אפילו ובאים לבית שמגן עליהם, לכן צריך לבדוק את משפחות האומנה בציציות. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

נכון, ואני איתך, צריך לבדוק אותם בציציות, אבל לא בגלל שאדם מתנייד על כיסא גלגלים צריך לבדוק אותו יותר בציציות ממי שהוא לא. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

אני יכול להגיד סתם דוגמה, הורה שהוא יחידני על כיסא גלגלים ורוצה לקחת אומנה תינוק ולא יכול להרים אותו. כן, זו מגבלה שהוא לא יכול לשמש כאומנה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

עדית, נמשיך את זה בשלב הבא, אבל אני עדיין יכולה להבין, למרות שאני נמצאת בצד שלך ברמה הזאת, כאילו יש פה כמה צדדים, אבל אני יכולה לומר על נועם שאני יכולה להבין שילד שסבל כבר כל כך הרבה ומוצא החוצה, סליחה שאני אומרת את הדבר הזה, אבל גם אולי הורה על כיסא גלגלים מבחינתו הוא עדיין יהיה יוצא דופן. אנחנו לא רוצים להוסיף עליו אתגרים ולכן אני יכולה להבין את הלגשת בחיל ורעדה באירוע הזה. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

אני רוצה שהבדיקה תהיה מעמיקה ולא סטיגמטית. זו המטרה. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

הבדיקה היא מעמיקה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

בעמוד 9, הקפדתי להשאיר בעקוב אחר שינויים במחיקה גם את הנוסח של הטרומית, אז אתם רואים פה תיקון שהיה לחוק הפיקוח על מעונות, אני רק מרעננת את זיכרוננו בנושא התקנות. היו סעיפים של תקנות שיש בהם נוסח מפלה לעניין קבלה לעבודה במעון. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

שהתחייב לתקן בהתאם למה שהוחלט פה בוועדה מבחינת הנוסח. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

וגם משרד העבודה היו פה בדיון הקודם וגם התחייבו. נותר רק העניין של התקנות של הסיעוד, אני מבינה שגם משרד הבריאות דיבר על זה בדיון הקודם. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אמרו שיתוקן בהקדם. נכון, מיטל? 

 << אורח >> מיטל גבאי: << אורח >> 

כן, אמרנו שאחרי שהחקיקה תסתיים אנחנו נבדוק. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

בהתאם לזה מוצע לא לתקן את חוק הפיקוח על המעונות, אלא שהמשרדים יתקנו ישירות את התקנות. 

 << אורח >> מיטל גבאי: << אורח >> 

מבחינתנו אגב ניתן שתבצעו את התיקון כבר עכשיו בחוק הפיקוח, זה אתם מחליטים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אנחנו לא יכולים בחקיקה ראשית לתקן את התקנות עצמן ולמחוק את ההגדרה מחלה מסכנת. מה שעלה פה, אני רק מזכירה, בדיון הקודם קודם זה שהמציעה וחברי הוועדה ביקשו שלא יישאר זכר לעניין הזה של מחלת נפש כמחלה מסכנת ואת זה אנחנו לא יכולים לעשות בחקיקה ראשית אלא רק להתגבר ומבחינה נורמטיבית החוק גובר על התקנות מבחינת הדין הקיים, אבל המילים עצמן - - -

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

אבל יש גם הסכמה. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

רק יהיה צריך להחליט עד מתי. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

אבל אנחנו צריכים קודם לראות את החקיקה פה. זה תהליך, הערות הציבור. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

משרד הרווחה יודע לעשות את זה מאוד מהר. 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

זה לא דורש ועדה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

נועם, התקנות שלכם צריכות לעבור דרך הוועדה? 

 << אורח >> נועם פליק: << אורח >> 

לא. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

ומשרד הבריאות, תקנות סיעוד? 

 << אורח >> מיטל גבאי: << אורח >> 

אני לא חושבת, אני לא בטוחה, אני צריכה לבדוק את זה. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

רק שברגע שזה עובר שהוועדה תקצוב זמן למשרדים לעשות את זה. 

 << אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >> 

מבחינת הוועדות, שאלה קטנה, הרי דיברנו על הנושא של מי שיישב בוועדות ואם זה נפשי זה הרופאים הפסיכיאטרים או כל רופא בתחומו, אני הצעתי אז בזמנו להכניס את הנושא של הרופא התעסוקתי, השאלה מה אתם אומרים, כי הרי בסופו של דבר זה התפקיד של הרופא התעסוקתי. אגף הרישוי מבין את זה. 

 << אורח >> מיטל גבאי: << אורח >> 

כל נושא ההרכב, אמרנו שנשמור את זה לשנייה ושלישית, זה דורש דיון מעמיק. קודם כל רופא תעסוקתי הוא באמת רופא אז תמיד - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זו הייתה התשובה בפעם הקודמת, ככל שרוצים אפשר לשים רופא תעסוקתי במקום רופא, אבל את רוצה שבהכרח יהיה רופא תעסוקתי. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

מאחר שאנחנו רוצים שהוועדות האלה יתפקדו ולא ייתקעו עם רופאים שחסרים אז אתה צריך להשאיר את זה מספיק פתוח כדי שהם יוכלו לשבץ את הרופא המתאים. 

 << אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >> 

השאלה אם לא להכניס גם את הנושא הזה, כי בסך הכול הוא האוטוריטה. 

 << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> 

אנחנו ניקח את זה לדיון גם ונעשה על זה מחשבה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

כבר בנוסח הנוכחי שהובא בפני הוועדה, ברגע שאנחנו מוחקים את ההרכבים הספציפיים לעניין הנפשי אז יש שלושה רופאים. יש פה את הגורם המקצועי במשרד הבריאות, לשיקול דעת מי שממנה את הוועדות האלה, אם זה למקרה מסוים ואם זה באופן כללי, להכניס רופאים תעסוקתיים שהם כאמור סוג של רופאים. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

הם רופאים, בתחומים מסוימים. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

שלושה רופאים לרבות רופאים תעסוקתיים. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

יש לי כמה נקודות שאני רוצה לחדד. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

אני רק אשלים אולי לפני זה. ביקשה היועצת המשפטית של הוועדה, היא שאלה לגבי תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, אני אשלים שבסעיף 14 לתיקון, במקום מידע שהגיע יבוא מידע אישי שהגיע. כמובן שגם פה מדובר על מידע אישי ולכן ההוראות של סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות יחול גם על המידע הזה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לפני שאני אגיד עוד נקודות שאנחנו משאירים אותן לקריאות הבאות אני רוצה לדבר לגבי ההשכלה הגבוהה. כבוד יושב הראש, הנושא של השכלה גבוהה זה נושא חשוב ביותר וממש ממש לאחרונה הגיע אלינו טופס מחריד של אחת ממכללות החינוך שעוד בתנאי הקבלה ללימודים עצמם הם מקבלים טופס שעוסק אך ורק בבריאות הנפש עם חדירה לפרטיות ברמות שאני חושבת שלא נתקלתי בהן מעולם. הכאב הגדול, יוני, שגם אחרי שהפנינו את תשומת ליבם והיינו בטוחים שהם יגידו: אוי סליחה, אופס, לא שמנו לב, הם ממשיכים לעמוד מאחורי הטופס המחריד הזה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אפשר להקריא מבחינת התוכן? 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני אקריא לכם. 'הצהרת בריאות מועמדים'. שוב, הם מועמדים, הם עוד לא התקבלו ללמוד. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אפשר לדעת מאיזה מכללה? 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

ביקשו ממני לא להגיד, למרות שדווקא מגיע להגיד, אני אחשוב בסוף אם להגיד או לא להגיד. בכל מקרה המבקש מבקש ללמוד תוכנית תואר שני. הוא גמר תואר ראשון בהצטיינות, זאת שהפנתה אליי את הטופס הזה, תואר שני בטיפול באמצעות אמנות. 

ואז מה שהוא נדרש לענות: למיטב ידיעתי מצב בריאותי הנפשית בעת חתימת הצהרה זו תקין ואינני חולה בכל מחלה נפשית שהיא לרבות מוגבלות או ליקוי נפשי לרבות אובדנות (להלן – המחלה). ואז הוא צריך לסמן: אני חולה במחלות הבאות והוא צריך לפרט באיזה מחלות נפשיות הוא חולה, הוא צריך לסמן האם בעבר הוא חלה במחלות הבאות. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

האם אי פעם. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

כן, בעבר, בעבר זה אי פעם. בעבר חליתי במחלות הבאות, אנא פרט/פרטי. זה הם מדגישים, פרט/פרטי. שלוש, אינני מקבל בעת מתן הצהרה זו טיפול רפואי בגין המחלה המפורטת בסעיף 1, כלומר אם הוא מקבל אוי ואבוי לו, כאילו אסור, אל תלך לטיפול. שתיים, אני מקבל בעת הצהרה זו טיפול רפואי בגין המחלה המפורטת להלן, אנא פרטי, ופה צריך לפרט בדיוק איזה תרופות הוא מקבל. ארבע, לא קיבלתי בעבר טיפול רפואי בגין המחלות המפורטות בסעיף 1. קיבלתי בעבר טיפול רפואי בגין המחלה המפורטת. 

השאלה הבאה, לא אושפזתי מעודי בבית חולים בגין המחלות הנפשיות שלי, אושפזתי בבית חולים בגין המחלות הנפשיות שלי. מתי אושפזתי, מתאריך עד תאריך, מהסיבות הבאות, תפרטו את הסיבות. הנני מצהיר שאינני ולא הייתי מעולם מכור לחומרים הבאים, אלכוהול, סמים, תרופות. אני מתחייב כי אם יחולו שינויים וכו' וכו'. 

כל זה טופס שצריך סטודנט שרוצה ללמוד תואר שני בטיפול באמנות. אני חושבת שמי שכתב את הטופס הזה זקוק לטיפול הזה ובעיניי זה משהו מזעזע. אני חושבת שאו שנעשה את זה בקריאות הבאות ונכניס את ההשכלה הגבוהה, או שנעשה את זה במקביל בחוק זכויות הסטודנט. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

באמת מה נכון לעשות? פה בחקיקה או בחקיקה נפרדת? 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

זה לשיקולכם. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אנחנו רצינו את עמרי פה ואת כל האוניברסיטאות ואנחנו נקיים על כך דיון. 

 << אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >> 

אבל זה יכול להתאים למי שעובד במקצועות הבריאות, טיפול באמנות. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל זה ללימודים, זה עוד לא רישיון בכלל, זה ללמוד. הוא לא מתקבל ללימודים כי הוא מתמודד. או כמו שאמר פה עמיחי לפני רגע, דווקא אלה יכולים להיות המטפלים הכי טובים שיש. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

יש הצעת חוק. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

חתמתי על הצעת חוק של מיכל. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

אנחנו יודעים, צריך לקדם את זה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אם אפשר להעלות את דבורה מרגוליס מוור"ה. 

 << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> 

שלום לכם. דיון מרתק, תודה רבה. אני והיועצת המשפטית של ור"ה, עורכת הדין חלי בן ארי, שאני ממש אשמח שתתייחס אחריי, מקשיבות לכל הדיון, מאוד מאוד מעניין. 

נתחיל מהסוף, אין לנו שום ויכוח, האוניברסיטאות, אנחנו מייצגות את תשע אוניברסיטאות המחקר של ישראל, לא רק מתנגדות אלא מברכות, אנחנו גם מודעות לחוק הנוסף שהגישה חברת הכנסת וולדיגר ואנחנו נשמח לקיים עליו שיח בנפרד במידת הצורך. 

בכל מקרה לעניין הזה, חשוב לי להדגיש, הטופס שעכשיו הוקרא הוא טופס של מכללה לחינוך. אם תרצו תגידו את השם, אני יודעת מה, אבל לשיקולכם. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

הם לא מוכנים להוריד את הטופס. 

 << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> 

באוניברסיטאות אין בו שימוש כבר שנים ארוכות, זה טופס מאוד מאוד ישן ומיושן, וכמובן בלתי תקין בעליל בכל קנה מידה ואין בו שום שימוש ולא נעשה בו שום שימוש. כפי שנאמר גם בדיון הקודם קודם, הנושא של היות האדם מתמודד נפש אינו מהווה חסם לקבלה למקצועות, לא לרפואה ולא למקצועות טיפוליים באוניברסיטאות. זה אנחנו יודעים להגיד בצורה ודאית. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

דבורה, כשאני הלכתי לברר לגבי הטופס של מכללת הרצוג, שכתוב שם למטה, בטעות הם השאירו את אוניברסיטת בן גוריון, הם העתיקו והשאירו בן גוריון. אז הגענו לבן גוריון ובן גוריון העבירו לנו טופס שהוא חדש, הוא נכתב בגרסתו ב-26 במאי 2024. הם טענו שהטופס הזה נעשה יחד עם הנציבות, הנציבות לא מכירה את הטופס הזה. 

 << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> 

הטופס הזה נעשה בשילוב משרד המשפטים. 

 << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> 

לא, אנחנו אמרנו שאנחנו לא מכירים את הטופס של המכללה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, גם של זה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

זה אותו טופס שהוא כמו הטופס שחברת הכנסת וולדיגר הקריאה קודם לעניין נפשי - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אותו טופס בדיוק, רק כתוב: ואינני חולה בכל מחלה שהיא לרבות מוגבלות ו/או ליקוי גופני ו/או ליקוי נפשי. זה אותו טופס. אז אמנם זה לא רק נפשי - - -

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

הסיפור הוא בדרך כלל אפליה סמויה. ברור או אני מקווה שברור שמבחינת המדיניות לא צריך להפלות ולא צריך לאסור על מישהו אפריורית בגלל שהוא מתמודד, הבעיה היא שהאפליה במצבים האלה היא אפליה סמויה. לא יגידו לו: אתה לא מתקבל כי יש לך מחלת נפש, אלא יגידו לו: אתה לא מתקבל כי נמצאו מועמדים מתאימים יותר. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל אני רוצה להתייחס אלייך, כשאני רואה גם את הטופס הנוסף, ממאי 2024, שזה בדיוק אותו טופס, רק במקום מחלה נפשית כתוב גם מוגבלות או ליקוי גופני או נפשי. 

 << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> 

אני ממש אבקש לאפשר ליועצת המשפטית פה להתייחס. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני בוודאי אשמח, אני רק אומרת שמבחינתי אני יכולה להבין את הצורך בלשאול כדי לעזור לסטודנט, כדי לעזור לו ללמוד, אם הוא צריך הקלות כאלה ואחרות. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

התאמות, לא הקלות. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

התאמות, תודה. או כמו שאמרה פה עדית באחד הדיונים, שזה אפילו יעודד אנשים ללכת לטיפול כי אז הם יותר יידעו איזה התאמות הם צריכים. לכן אם אנחנו יכולים להסכים ברמה המשפטית על מה נשאל פה, צריך לדעת א', באיזה שלב שואלים את זה, האם לפני שהוא מתקבל או אחר, ו-ב', איך שואלים את זה, כלומר איך כותבים את השאלון כך שהוא יעודד אנשים ויגיד להם: וואו רוצים לעזור לי ובאמת יעזרו לי ולא אנחנו נזרוק אותך החוצה ולא נקבל אותך. 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

ואז השאלה הרלוונטית האם אתה זקוק להתאמות, לא אם אתה חולה. האם אתה צריך התאמות.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

כן, אמרתי, תלוי איך שואלים את זה. אם המטרה של השאלון היא לסייע לסטודנט אז בהחלט יש לנסח את זה כראוי, אם הוא כדי להרחיק אותו ולהגיד לו שהוא לא יכול, יש כאן בעיה.

 << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> 

שוב, מבקשת לאפשר לעורכת דין חלי בן ארי להתייחס. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בבקשה. רחל בן ארי, אם אפשר להעלות אותה בזום, בבקשה. תודה, דבורה. 

 << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> 

בוקר טוב. אז כמו שדבורה אמרה, ועד ראשי האוניברסיטאות מברך על התיקון ומצטרף אליו. כל הדיון שעכשיו עלה לא קשור להצעת החוק בכל מה שקשור לרישוי. הטופס, גם הטופס החדש יותר, שמקובל באוניברסיטאות אחרי התייעצות עם משרד המשפטים בשנה שעברה, יעבור את השינוי ואת ההתאמות הנדרשות אחרי שתיגמר החקיקה הזאת. אנחנו מלכתחילה אף פעם לא כתבנו מחלת נפש, זה היה רק בכוכבית בציטוט מאחור וברגע שהחוק ישתנה אז כמובן יתייתר גם העניין הזה. 

אמרנו כבר בישיבה הקודמת ואחרי בדיקה נוספת שעשינו, בפועל הטפסים האלה גם באוניברסיטאות, גם אם בחלקם מוגשים למועמדים הם נפתחים ומתייחסים אליהם רק אחרי הקבלה, אף פעם אין לזה שום שימוש בשלב הקבלה, שום ליקוי מהסוגים האלה לא מהווה שום חסם לקבלה ואנחנו עומדים מאחורי זה. אם יש מקרים חריגים אנחנו מבקשים להביא לתשומת ליבנו מכיוון שזה בניגוד - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל, רחל, הטופס הזה, הכותרת של הטופס זה 'הצהרת בריאות מועמדים ללימודים' . 

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

זה גם בפועל לא נכון, אנחנו יודעים על בתי ספר לסיעוד - - -

 << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> 

שנייה, חבל, חברים, אתם מתפרצים לדלת פתוחה. אנחנו איתכם לגמרי בעניין הזה, גם מבחינת הסטיגמה, גם מבחינת המבחנים המהותיים, גם מבחינת ההבחנה בין רישוי לקבלה, אנחנו לגמרי איתכם. תסתיים החקיקה שאנחנו תומכים בה, לא הגשנו שום הסתייגות, ההיפך הוא הנכון, אנחנו נעשה את ההתאמות הנדרשות ואנחנו נתייעץ שוב עם הגורמים, גם במשרד המשפטים וגם במשרד הבריאות מבחינתנו. הדברים צריכים להיות שקופים והמהות, אנחנו באותו ראש. 

אז המקרה החריג שאת מציינת אותו ושעכשיו אני שומעת עליו לראשונה, של מכללת הרצוג, אני מצטרפת לכל מה שאת חושבת על הדבר הזה, לא רלוונטי, לא לעניין ולא צריך להיות. אם יש מקרים חריגים שאתם יודעים עליהם - - - 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

חלי, אולי נכון אם ככה שאנחנו נתקן בחקיקה הזו כדי למנוע מאותן מכללות ולמנוע אולי מקרים שאתם גם מסכימים עליהם, כפי שאנחנו שומעים, לתקן את זה כך שבטופסי הרישום זה כבר לא יהיה. 

 << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> 

אבל יש הצעת חוק של מיכל. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני שואל שאלה אחרת, האם בנפרד - - -

 << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> 

אנחנו נתייחס לזה בכובד ראש. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני רוצה להתייחס לזה עכשיו בחקיקה הזו, לקראת שנייה ושלישית, להצהיר כבר עכשיו להכניס תיקון. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

נכניס את חוק זכויות הסטודנט ונכניס - - - 

 << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> 

מה ההצעה, יושב ראש הוועדה? 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ההצעה היא כזו, כמו שהכנסנו תיקונים נוספים בחקיקות שונות נכניס גם בנושא של חוק זכויות הסטודנט את התיקונים הנדרשים כך שלא יופיע - - -

 << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> 

אז אנחנו צריכים לשבת על זה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר, נעביר לכם. 

 << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> 

אין שום בעיה, אנחנו נשמח לשבת על זה ולבדוק את זה אחד לאחד. בעיקרון, אני לא חושבת שתהיה לנו בעיה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

עו"ד בן ארי, מצוין. לאור הצהרתם ולאור הדברים החמים שאמרתם פה והגישה הכל כך נפלאה שאנחנו שומעים מצדכם, אני חושב שאנחנו יכולים לחסוך הליך חקיקה שלם שמתחיל מוועדת שרים והנחות ודברים כאלה ופשוט פה בחוק הזה לתקן, היות שכבר יש הסכמה עקרונית. על הנוסח אני אבקש מאילת, היועצת המשפטית של הוועדה, שתהיה איתכם בקשר לקראת שנייה ושלישית וככל שאנחנו נגיע להבנות אני חושב שזו ברכה גדולה. תסכים איתי גם המציעה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לגמרי לגמרי. 

 << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> 

אנחנו נשמח לדון ביחד בכל הצעה כזאת, אם צריך לדייק דברים אנחנו באותו ראש. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

תודה, רחל. עד אז, כד שהחוק הזה ייכנס לתוקף, אני חושבת שכן כדאי לשלוח במכתב או איך שאתם נוהגים, להגיד לכל הפקולטות שהטופס הזה, גם החדש ממאי 2024, הוא לא כתוב נכון, הוא פוגעני, הוא סטיגמטי.

 << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> 

אנחנו נעשה את ההתאמות הנדרשות, מיכל, ובכל מקרה כל היועצים המשפטיים אישרו לנו שזה לא חסם לקבלה, תנוח דעתכם. באמת בואו נתקן את מה שצריך לתקן ולא נתעסק עם מה שאין צורך. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

רחל, אני חייבת לומר לך, אנחנו מתעסקים במה שצריך לתקן ולא מה שאין צורך, כי אליי פנו. אנשים שמפחדים מה למלא, הם אומרים נשקר או לא נשקר, נכתוב או לא נכתוב. עצם הסיטואציה הזו שבן אדם לא יודע מה למלא זו בעיה בפני עצמה ולכן זה לא משהו שאנחנו יכולים - - -

 << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> 

זה מתייחס כיום אך ורק להתאמות וזה לטובת הסטודנטים. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

שיהיה לאחרי הקבלה. 

 << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> 

בסדר, אז אנחנו נדייק את מה שצריך. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה, עו"ד בן ארי, על הדברים הללו. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

תודה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

רבותיי, אם כך, בסיום ההקראה ובאמת לאחר עבודה מאוד מאוד מאומצת של המציעה והיועצת המשפטית של הוועדה והמשרדים, רווחה ובריאות וכל השותפים, וכמובן עדית, האמת היא שכולם, אי אפשר לפספס פה אף אחד, באמת כולם, עירית, עדית, תמי, רגדה, אורלי, מיטל, נועם, יואב, באמת כל השותפים הכל כך נפלאים לתהליך החקיקה, אמנם זו קריאה ראשונה, אבל אני שמח כי אנחנו עושים פה משהו שהוא טוב, משהו שהוא ערכי, שהוא נכון. אני אגלה לך, גברתי, שאני אצמיד הצעת חוק כזו לשלך, מכיוון שאני רוצה להוביל את הדגל הזה ביחד ואני חושב שזה נכון וערכי. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

מבורך. רק עוד משפט, יש נקודות שאנחנו מזכירים, אני לא יודעת אם צריך לעבור עליהן עכשיו, שנשארו לשנייה ושלישית. זה גם חידוד ההגדרה. אני רוצה להזכיר שבפרק שמדברים על מחלה מסכנת, 'למנהל חשש סביר ש-', בעיני כמה מאיתנו זה גם שלייקס, גם חגורה, וזה בעיניי רחב מדי, צריך לצמצם. יש לנו כל מיני נקודות שאמרנו שנשאיר לשלב הבא, אז שזה לא יהיה נושא חדש, אלא בהחלט זה מוזכר כרגע. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כן, היועצת המשפטית בתוך שלבי ההקראה כבר אמרה מה אנחנו נדון לקראת שנייה ושלישית כדי שלא יהיה פה נושאים חדשים. 

אני ברשותכם עובר להצבעה על הצעת חוק מניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2022. מי בעד הצעת החוק? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כמובן שאושר פה אחד ויעלה להצבעה בקריאה ראשונה במליאה בעזרת ה'. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

יישר כוח, תודה רבה לך, יוני, וליועצת המשפטית. אני לא אחזור על כל השמות כי אני גרועה בשמות, אבל אני כן רואה פה את מיכל ואת יונתן ואת אילת ושירה ויולי, שעשו עבודה נהדרת. אילת לא ישנה לילות וימים כדי לכתוב את זה וזה רק אחד מני רבים של החוקים שהיא מטפלת בהם. אז באמת יישר כוח גדול, תודה ענקית. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

יישר כוח. בבקשה, עדית.

 << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 

תודה ענקית גם ממני ומאיתנו בארגון בזכות, אני מרגישה שנעשה כאן צעד מאוד מאוד משמעותי שיהיו לו השלכות הרבה מעבר לדבר המסוים. תודה גם למיכל וגם לך, יוני, וגם לצוות המקצועי, אילת והצוות הנפלא של הוועדה ולהתגייסות של המשרדים. 

 << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> 

אני רוצה משפט. נכנסתי אמנם ככה ב – אבל איך ששמעתי על ההצעה הזאת באמת ברכות כי זה באמת מאוד חשוב. כל מחלה או התמודדות, בין פיזית ובין נפשית, לא מהווה שום מגבלה, זאת נקודה, אחרי זה כל דבר צריך לבחון בגופו, אבל באמת זה מאוד מאוד משמעותי וכל הכבוד. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אורלי, בהצלחה גדולה גדולה בתפקיד. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

בהצלחה ענקית.

 << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> 

תודה לכם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה לכולם, עד כאן, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:39. << סיום >>