פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



45
ועדת הכלכלה
31/05/2022


מושב שני




פרוטוקול מס' 251
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, א' בסיון התשפ"ב (31 במאי 2022), שעה 10:00


סדר היום:
 << נושא >> גרעיני התיישבות בנגב - ניתוח מקרים << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
סמי אבו שחאדה
לימור מגן תלם
אורי מקלב
יסמין פרידמן


חברי הכנסת:
יעקב מרגי
אורית סטרוק
אוסאמה סעדי
יעל רון בן משה


מוזמנים: 
	בת אל נבון כהן
	–
	יועצת מנכ"ל, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

	אבי מאיר
	–
	מנהל אגף בכיר, משרד ראש הממשלה

	אסנת קמחי
	–
	סמנכ"לית בכירה לענייני הכפר, משרד הבינוי והשיכון

	שמעון וייס
	–
	מנהל תחום קהילות לצעירים, המשרד לשוויון חברתי

	ד"ר עירית פוגל גבע
	–
	מנהלת תחום תרבות ואומנות, משרד התרבות והספורט

	גיל דגן
	–
	מנכ"ל, הקריה למחקר גרעיני

	שחר רופא
	–
	עוזר למנהל וראש פרויקט קהילות, הקריה למחקר גרעיני

	שירן עדי קלר
	–
	מנהלת תחום תיירות ותרבות, הרשות לפיתוח הנגב

	שרית רבינוביץ' פרי
	–
	מנהלת תחום בקרת ספקים במרחב העירוני, רשות המים והביוב

	יהודה אבני
	–
	מנהל מרחב דרום, החטיבה להתיישבות

	אופיר צימרינג
	–
	מנהל אזור נגב, החטיבה להתיישבות

	צביקי בר חי
	–
	קרן קיימת לישראל

	שלום בוחבוט
	–
	מנהל מרכז ביצוע נגב, חברת החשמל

	בעז דן
	–
	מנכ״ל, אלעד - תיאטרון אילת והערבה

	דניאל ברססט
	–
	מנהל תחום ממשל, תנועת אור להתיישבות בנגב ובגליל

	נחמי גייניס
	–
	מנכ"לית, עמותת איילים

	אלכסנדר בונר
	–
	מנהל פרויקטים, גרעין הראל

	אורנה הורביץ
	–
	פרויקטורית, נציגי גרעין הראל









משתתפים באמצעים מקוונים:
	רוני פלמר
	–
	מנכ"ל ומייסד, תנועת אור להתיישבות בנגב ובגליל





ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
סופי רון, חבר תרגומים



 << נושא >> גרעיני התיישבות בנגב - ניתוח מקרים << נושא >> 


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בוקר טוב. אנחנו פותחים דיון מעורר השראה על הדור החדש של חלוצים שמיישבים את הנגב ואת הגליל, ושיודעים להקים קהילות צעירות מסוגים שונים סביב מכנים משותפים רחבים. אנחנו נשמע בפירוט את האנשים הטובים, ונשמע איך הממשלה יכולה לעשות יותר. המשרדים כבר עושים, ואנחנו מברכים את המשרדים שהכירו ביוזמות הללו ומתקצבים אותן, ואנחנו מצפים מהם להדק את הקשר ולהרחיב את ההשקעות. 

אנחנו נרחיב את הדיון הזה, אבל אי אפשר שלא לדבר על ענייני דיומא שחלפו עלינו ביממה האחרונה. ראש הממשלה פנה אלי אתמול וביקש ממני באופן אישי לחכות עם המאבק שלי על מה שקוראים רפורמה בתחבורה ציבורית. זו לא בדיוק רפורמה; זה בלוף. זה משחק עם כספים של עניים והעברתם לאנשים עשירים בגלימה של רפורמה, ואנחנו נפתח את הבלוף ואת השקר הזה עוד רגע. אבל ראש הממשלה פנה אלי ואמר לי – מיכאל, תמתין, תן לי שבועיים לבדוק ולטפל. ישבתי גם עם שר האוצר אתמול וגם הוא רוצה לשמור על יציבות וביקש ממני לחכות שבועיים. דיברתי גם עם ראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד. עבור שלושת הפונים הרציניים והאחראים הללו, החלטתי לעצור את המאבק שלי לשבועיים. 

החלטתי לעצור את המאבק לשבועיים, כדי לאפשר להם לתקן אותו. משום כבודם, משום האחריות שאנחנו מגלים לעבודת הממשלה, ומשום הניסיון לייצר איזה דימוי כאילו אנחנו אלה המערערים את היציבות. בתמורה לרצון הטוב ולהקפאה של השבועיים יצאה שרת התחבורה בהודעה פוגענית אישית, לגופם של אנשים ולא לעובדות ולא למספרים, בסיסמאות שקריות שאין להן קשר למציאות ולתוכן האמיתי של הרפורמה. החלטתי למחול על כבודי, אבל האמת צריכה להיאמר. 

לפני שנלך לתחבורה אני כן אגיד שבמשבר הזה העלינו את סוגיית החקלאות. שם פגשתי גם אצל שר החקלאות וגם אצל שר האוצר, וגם עדכונים מנציגי המשא ומתן, שיש שיח, יש הידברות. ההסכמות הן באזור 80-70 אחוז. אין הכרעה. יש רצון לגמור את זה בתוך שבוע-שבועיים. כך התחייבו אלי אנשי משרד ראש הממשלה. לכן הנושא הזה יחסית מתקדם מבחינתי, ולא העמקתי בו. 

סוגיית הפגיעה באזרחים ברפורמה של התחבורה הציבורית, וסוגיית הפגיעה במעמדה של ועדת הכלכלה ועשרות חברי כנסת שהיו שותפים לדיונים בסוגיות שונות של משרד התחבורה – אלה סוגיות חמורות, שלא נפתרו עדיין. אנחנו לא חזקים בתקשורת. אין לנו כתבים שדוברים מטעמנו. אבל האמת מנצחת את התקשורת, והאמת היא כזאת: באוגוסט, בדימונה ונתיבות, ישלמו כרטיס נסיעה מקומית יקר ב-175 אחוז ממה שהוא היום. בקריית שמונה, בבית שאן, בטבריה, במצפה רמון, באופקים ובשדרות, ישלמו כרטיס נסיעה מקומי בתחבורה ציבורית באוגוסט שמתייקר ב-130 אחוז. באשקלון, בנהריה ובבאר שבע, ישלמו כרטיס מקומי שמתייקר ב-70 אחוזים. 

אנשים עניים שנאבקים על הקיום ללא גב עורפי, כולל אנשים צעירים שהולכים לעבודה, כולל סטודנטים, כולל נערים שזכו לערך צבור וחיסכון ברב קו של טעינה ב-20 אחוז, יכולים היו לחסוך 20 אחוז מההוצאות שלהם על תחבורה ציבורית – הולכים להפסיד 20 אחוז. ה-20 אחוז הללו שלקחו להם, שווים 200 מיליון שקל. משרד התחבורה גנב מאנשים עניים 200 מיליון שקל, כדי לחלק אותם לאחרים. משרד התחבורה גונב מהפריפריה כסף כדי להעביר אותו לאנשים חזקים. זה מה שהוא עושה. 

עד אתמול לא ידעתי כיצד הרפורמה נוצרה. היו לי ספקות, היו לי השערות. אספתי נתונים, אנשי מקצוע אמינים ואחראים גילו לי את סודי-סודות תהליך השקת הרפורמה הזאת. התהליך כלל את הדברים הבאים: משרד האוצר ניגש למשרד התחבורה ואמר לו שבקרוב יידרש לייקר את המחירים בתחבורה הציבורית. אף אחד לא אוהב לייקר מחירים. ממשלה שמוצאת את עצמה מייקרת מחירים בדלק, סופגת את עלויות הבלו כדי למתן את העלייה. בדלק של אנשים מבוססים עם אוטו, מעמד ביניים ומעלה, סופגים עלויות של הדלק. בדלק של אנשים עניים, שזה האוטובוס, לוקחים להם כסף. מה עשו משרד התחבורה בהמלצה של חכמולוגים? אמרו לשרה שהיא צריכה לייקר את כל התחבורה הציבורית בישראל, אבל יש רעיון אחר: בואי, תעשי פריש מיש, תערבבי את כולם, בואי תעשי מזה סלט. במרוקאית אנחנו קוראים לזה סלט המטבוחה. תיקחי מפה ומשם 200 מיליון מהערך הצבור, תיקחי מההנחות של דימונה, מצפה רמון וקריית שמונה – תאספי 600 מיליון שקל, ותעשי הנחה במרכז הארץ בתשעה אחוז. במרכז הארץ התחבורה הציבורית תוזל בתשעה אחוז. אבו שחאדה, רק רציתי שתדע. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני מבין אותך לגמרי. אני גם מסכים איתך לגמרי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רק רציתי שתדע. לוקחים מהעניים ומעבירים לעשירים. 

ועוד פגיעות: אותו סטודנט ואותו נער, שנניח שגר באופקים. עכשיו יש לו שלושה מעגלי חיים. מעגל אחד – העיר המקומית, אופקים, כבר כמה עשרות אלפים. אבל הוא חייב לקבל שירותים בבאר שבע – משרד התחבורה, עניינים, רישיון, לשכת גיוס, לקנות בגדים, ללכת לקולנוע, לקניון. אותו צעיר, אותו נער, יש לו שלושה מעגלי חיים: הוא גם צריך חופשי מקומי באופקים, הוא גם צריך לנסוע לבאר שבע כנוסע מזדמן, והוא גם מעת לעת נוסע לתל אביב וירושלים. הוא משלם שלוש פעמים. לקחו לו 20 אחוז מהרב-קו שלו. הנער התל אביבי – בארבעה קילומטר פוגש הכל: קניון, לשכת גיוס, אוכל, בגדים, רפואה, בתי חולים. הנער מאופקים צריך לייצר שלושה תשלומים כדי לקבל שירותים. 

אומרים לי – שמע, הגיע הזמן להאחיד מחירים של נסיעה מקומית, שבכל הארץ ישלמו על נסיעה מקומית אותו דבר. לשלם אותו דבר? אנשים עניים ועשירים צריכים לשלם אותו דבר? זאת מיטת סדום. הדבר הכי מרושע שאפשר בצדק חברתי, זה להגיד שהעשיר והעני ישלמו אותו דבר. פעם אמרו שלהתייחס לאנשים שונים באופן שווה זה שיא הרשעות. כל הממשלה עברה לתקצוב דיפרנציאלי. פגשתי את סמוטריץ', שר התחבורה לשעבר. הוא אמר לי שצריך לעדכן כמה מחירים של יישובים ששילמו שני שקלים – הם צריכים לשלם שלושה שקלים, לעומת אלה ששילמו ארבעה שקלים. אבל אמרתי – אחרי שנעשה עדכון, נעשה את זה בדיפרנציאליות, לפי הפריפריה, לפי המרחק. כל הממשלה עברה לתקצוב דיפרנציאלי. תקצוב הרווחה הולך ונהיה דיפרנציאלי; החינוך – דיפרנציאלי. עשיתי בג"צ נגד מדינת ישראל לעשות תקצוב דיפרנציאלי ולתת לחלשים יותר, לתת לערים העניות יותר. משרד הדתות – כל תקציבו הוא דיפרנציאלי. הוא נותן לעיר הענייה 70 אחוז מימון, ולעיר עשירה רק 30 אחוז. משרד התחבורה הוא אביר הצדק והשוויון: כולם ישלמו אותו דבר. האם החד הורית בקריית שמונה תשלם אותו דבר כמו תושב בתל אביב או בהוד השרון. זה השוויון החדש. אבירי השוויון ואבירי הצדק החברתי, ואבירי שוויון ההזדמנויות. זאת מידה של רשעות, לא של צדק. 

מיהם אותם עניים שהרפורמה מתייחסת אליהם? היום עניים זו לא מקשה אחת. אם אתה עני ערבי ואתה בקואליציה – אנחנו נשלח לך כמה שקלים. שחאדה, למה אתה מפריע לי? אם אתה עני חרדי ואתה לא בקואליציה אז ניקח לך כמה שקלים. אם אתה עני עולה – נדאג לך לכמה שקלים; אבל אם אתה זקן בן 67 בדימונה – לא תקבל כמה שקלים. חכה לגיל 75, שתהיה קצת סיעודי. אולי תקבל נסיעה חינם באוטובוס. עכשיו יש עניים בקואליציה ועניים באופוזיציה. עניים בקואליציה – נדאג להם; עניים באופוזיציה – לא נדאג להם. מה הקו המחבר בין קריית שמונה לחצור, לבית שאן, לטבריה, לאופקים ולדימונה? הם מצביעים לליכוד ולש"ס, אז הם לא יקבלו הנחה בתחבורה ציבורית. הם ישלמו יותר. זה מה שקראו מקורבים – העניים האלה הם מקורבים והם צריכים לשלם יותר. 

אנחנו, פה בוועדת כלכלה ואנחנו בכחול לבן, רוצים לשרת כל אדם עני. הוכחנו את זה בכל תחום, בכל דבר. לא הפרדנו בין העניים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

יש עוד מפלגות שרוצות לשרת את כולם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נכון, יסמין. אני מסכים איתך ואם תרצי אני אתן לך גם להגיד משהו. אני מסכים איתך. 

אתם רוצים לתקן עיוותים? אתם לוקחים איזו דוגמה שולית של מישהו ששילם 1.80 שקל? שישלם שלושה שקלים – אבל אתם מעלים לו את זה בשנה אחת ב-100 אחוזים? תעשו את זה על פני ארבע שנים, ובכל שנה תייקרו ב-20 אחוז איפה שיש עיוותים, עד שתגיעו לתיקון עיוותים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כבוד יושב הראש, אם המניע היה כמו שאתה אומר, לקדם שוויון ולסגור פערים בין השכבות – היינו רואים רפורמה אחרת לגמרי. אני לא חושב שהם היו שם בכלל מבחינה מחשבתית. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אין. זו רפורמת ההסתרה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני לא חושב שזה היה המניע. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זו רפורמת התחבולה; רפורמת התפאורה. לערבב את הסלט, שלא נדע מי קיבל ומה קיבל. שאלנו מי קיבל, מי המזדמן, לאן הכסף עבר – מילאו פיהם מים, עד עכשיו. גמרו לעשות את הרפורמה – עכשיו הם עושים מחקר שלא נעשה כמותו מעולם של התנהגות בתחבורה הציבורית. קודם מחלקים את העוגה שאיננה ואז עושים מחקר: בואו נראה התנהגות בתחבורה ציבורית. בשבוע שעבר השיקו את המחקר הזה. 

האמת הזאת תתגלה. זאת אמת עירומה. מפנים אנשים לאוטובוסים, מייקרים את הרכבות. החופשי-חודשי של האוטובוס יהיה זול יותר מהרכבת. אדם עובד שנהג לנסוע ברכבת בחופשי-חודשי ישלם יותר, אבל ההחזר שלו במשכורת על ידי המעביד יהיה לפי אוטובוס, כי מותר למעביד לשלם החזר לפי אוטובוס. אז הוא לא יכול לנסוע ברכבת, גם אם זה טוב לו. מעודדים אנשים ללכת לאוטובוסים. ומהם אותם אוטובוסים? בלי נהגים, עם אלימות, בלי משכורת, בלי עמידה בשירות, עם דעיכת איכות השירות באוטובוסים. מפנים לשם את העומסים. האמת הזאת תתגלה. 

ועוד דבר, בשולי הדברים: זה ביטוי לכל מה שהיה פה בשנה האחרונה. הוועדה הזאת עשתה עשרות דיונים בסוגיות של תחבורה – עשרות. אמרנו – מה עם כביש 6 לצפון? לא קיבלנו תשובה. מה עם הרלב"ד ותאונות הדרכים ברשויות מקומיות? היו להם 80 מיליון שקל לרשויות לתאונות, וזה דעך אולי ל-8 מיליון. שאלנו מה עם שכחת ילדים ברכב – מה המשרד עושה כדי שבקיץ הזה נציל ילד או שניים. בעוונותינו, בכל שנה נהרגים שלושה עד ארבעה ילדים ברכבים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

וכשקידמו פיתרון הם חזרו בהם. כשקידמו פיתרון, והחברות השקיעו ורצו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז אתם לא רוצים חוק ולא תקנה? תגידו מה תוכנית העבודה של התחבורה להציל ילדים מהקיץ המתקרב, שישכחו ברכבים. לא קיבלנו תשובה. ועוד ועוד נושאים. אבל – אני אתן את השבועיים האלה לראש הממשלה, ולשר האוצר, ולראש הממשלה החליפי – לתקן את הרפורמה הזאת באופן דרמטי מיסודה. לא תהיה התייקרות של 130 אחוז; לא תהיה התייקרות של 170 אחוז; לא תהיה התייקרות של 70 אחוז בבאר שבע. לא במשמרת שלנו. על זה אני נחוש, ויותר נחוש מאי פעם. ייקחו את זה לאישי, יכפישו, חטפנו היום 24 שעות – מקבלים את הייסורים האלה באהבה. 

אם חברי הכנסת רוצים להגיד משפט, כי אני אמרתי פה דברים משמעותיים, ונעבור למשהו שטיפה ייתן לנו יותר נחת רוח. מישהו רוצה להגיד משפט? 

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

רק שאני מחזקת מאוד את דבריך. אתה לא לבד ואנחנו לא נשכח אף אחד מאחור. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

גם מצטרף ומחזק את ידך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה רבה. סמי, בבקשה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כבוד יושב הראש, אני מאוד מעריך את מה שאתה עושה בעניין הזה. אני רוצה להגיד שאם כבר פותחים את העניין הזה של הרפורמה, אנחנו כן רוצים לראות שהרפורמה בנויה על איזשהם ערכים. איזה ערכים הם רוצים לקדם. כי בכל מקום בעולם, לא מדובר בתחבורה מחוץ לקונטקסט. כשמדברים על תחבורה, יש ערכים דמוקרטיים שתחבורה ציבורית גם מקדמת. זה העניין של קשר פריפריה-מרכז וההבדלים. השאילתה האחרונה שאני שלחתי לשרת התחבורה היא מתי תגיע רכבת ישראל לחברה הערבית. אתה יודע שיש אפס תחנות – אפס. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ואיזו תשובה קיבלת? 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

עדיין לא קיבלתי לצערי. אפילו על זה לא קיבלתי תשובה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם אתה תקבל תשובה אנחנו נהיה עצובים, כי אנחנו לא קיבלנו תשובות. אם לא תקבל תשובה זה שוויון. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

שוויון. כולם לא נהנים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ברוך השם. אתה תרגיש בבית. 

אני רוצה לעבור לנושא שהוא יותר משמח. 

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

אני רוצה בכל זאת להוסיף משפט. אנחנו, אנשי הפריפריה הגיאוגרפית, חצי מתנצלים על זה שאנחנו חושבים שצריך לעודד אוכלוסיות לגור במקומות האלה. על זה גם יהיה הדיון פה בהמשך. ואני לא רוצה שאנחנו נתנצל. זו המדיניות של מדינת ישראל – לעודד אנשים. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

ההפסד כולו שלהם שהם לא גרים איתנו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בדיוק. 

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

ההפסד הוא של מדינת ישראל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני אגיד פתיח ואתם תתייחסו עוד מעט שוב. אתם תתייחסו לדיון. 

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

וזה בסדר גמור שבאילת לא משלמים מע"מ, וזה בסדר גמור אם בקריית שמונה שירותים ציבוריים יהיו זולים יותר. צריך גם להגיד בכנות: גם מקבלים פחות. שירות התחבורה הציבורית בקריית שמונה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בקריית שמונה אין בית חולים, ואין משרדי ממשלה. 

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

אין הרבה מאוד דברים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ואין עוד הרבה דברים. 

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

וגם אין תחבורה ציבורית ברמה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

והם גם צריכים לשלם אותו מחיר כמו בעיר אחרת. 

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

אז אני לא רוצה להתנצל על זה. בנהריה, במעלות ובקריית שמונה, אנחנו רוצים שיהיה זול יותר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אגב, אני מוריד את הכובע בפני חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי. הוא איש אילת, ראה את הפגיעה באילת ועמד עם הרגליים. 

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

עם ראש העיר לנקרי, נכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הם הולכים לתקן את הפגיעה באילת. אולי היינו צריכים פה איזה 120 ראשי ערים של יישובים עניים ועיירות פיתוח, כדי שלא יפגעו בעניים, אבל אין, הם לא פה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

זה לאו דווקא עניים. גם קשיים אובייקטיביים. מדינה צריכה להתייחס לקשיים אובייקטיביים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני מסכים איתכם. תודה, חברי הכנסת. אנחנו גלשנו, אבל אי אפשר להשאיר את הנושא הזה כפי שהוא מוצג בתקשורת. 

אנחנו כינסנו פה שלוש דוגמאות מרגשות של התארגנויות, שבהן צעירים, בני המקום וחדשים, בני הנגב והגליל וחדשים, שרוצים לקבוע את ביתם ולהקים התיישבות. היום אנחנו נראה שלוש דוגמאות של התיישבות בנגב, ואנחנו מזמינים לעשות דיון כזה גם עם גרעינים וכוחות התיישבותיים בגליל ובמקומות אחרים. מה שמיוחד באנשים האלה זה שהם אוהבי הנגב, בוחרים לגור בנגב ורוצים לעשות טוב בחברה: בחינוך, בקהילה, בתעשייה, באמנות ובתרבות. 

בסוף העולם עומד על משוגעים לדבר שעושים מעשה. המבחן שלנו כממשלה, רשויות מקומיות, גופי סמך של הממשלה וגופים ארציים – לסייע, לתמוך. אנחנו נשמע פה סיפור די קשה: איך קבוצה רוצה להתיישב בנגב מעל עשר שנים ועוד לא מצאה את ביתה, אבל אולי עכשיו היא מוצאת את ביתה. אולי נשמע תשובות. אבל גם נשמע דוגמאות יפות לרעיונות חדשניים – איך מנצחים את האתגר, כשמצד אחד הנגב הוא אתגר ורחוק, ומצד שני יש בו הזדמנויות לתעסוקה ולהתפתחות אישית. יש בו מחסור בכוח אדם בתחומי הרפואה, המדע, הפסיכולוגיה והטיפולים הפרא-רפואיים. מחסור ידוע, גם בנגב וגם בגליל. 

אנחנו ניתן לשלושה מארגנים להציג בקצרה, כל אחד מכם. לאחר מכן נבקש כמה תשובות משרדי ממשלה, ואחרי זה חברי הכנסת, נעשה סבב. גיל דגן, מנכ"ל הקריה למחקר גרעיני, יציג פה מיזם מדהים שהוא הוביל ומוביל, ויוצא לדרך בימים אלה. אני מבקש מכולם בשלב הזה לא לצלם במצלמות אישיות. בבקשה, גיל. 

 << אורח >> גיל דגן: << אורח >> 

שלום לכולם. מאוד מרגש להיות פה. הכנו מצגת קצרה שתסביר את הפעילות שאנחנו עושים בימים אלה, וקוראים לה קהילות מדעיות חלוציות בנגב. 

(מציג מצגת) 

כמה מילים עלינו: קמ"ג היא חלק מחזונו של דוד בן גוריון. אנחנו עוסקים בפעילות מדעית ומחקרית כחלק מהוועדה לאנרגיה אטומית. ולא פחות חשוב: אנחנו מעסיק טכנולוגי מרכזי בנגב. אנחנו מודעים לגמרי למרכיב הזה של השליחות שלנו, במקום שבו אנחנו נמצאים, ומקיימים שיתוף פעולה הדוק עם רשויות באזור שלנו. חלק מזה נראה עכשיו. 

קודם כל, הפעילות הזו נולדה כתוצאה מאתגר שאנחנו מתמודדים איתו תמיד, וביתר שאת בתקופה האחרונה: התחרות במשק על כוח אדם מדעי טכנולוגי היא מאוד קשה. האתגר הזה הוא אתגר קשה, לחברות ממשלתיות, לחברות ציבוריות, כמונו, האתגר הזה קשה שבעתיים, כי אנחנו משתמשים בכלים שהמדינה מעמידה לרשותנו. עבור קמ"ג, עוד יותר כי אנחנו נמצאים לא רק בנגב אלא בנגב המזרחי, וזה רחוק. 

הרעיון שאנחנו מקדמים כדי להתמודד עם האתגר הזה נשען על כך שנציע מעבר למשכורת, להתחבר לעובד, להתחבר לאדם שבוחר לבוא אלינו, בחיבור שהוא יותר מורכב מאשר תלוש המשכורת בלבד. להציע חבילת חיים בחברה שגם מספקת מקום עבודה, גם מקום מגורים, מעורבות בקהילה, בפן שחזק אצל האנשים אצלנו: הפעילות המדעית, לשלב אותה עם פעילות חינוכית ומעטפת למשפחה כולה. זו תמצית הרעיון. לצורך מימוש הרעיון, אנחנו צריכים לשלב ידיים עם משרדי ממשלה, עם הרשויות המקומיות, ועוד ועוד כפי שנראה בהמשך. 

מה שאנחנו בונים זה מספר קהילות, בעלות אופי שונה אחת מהשנייה, במספר יישובים בנגב המזרחי. המאפיינים של כל הקהילות, למרות השונות ביניהן, זה פיתרון דיור, הזדהות וקשר רשתי. מאוד חשוב למשפחות צעירות שעוברות מהמרכז, מתנתקות מהמשפחה הקרובה, מהמעגל התומך של החברים. מאוד חשובה ההזדהות והקשר הרשתי. כל מה שעוטף את החיים מעבר למקום העבודה – כל מה שמשפחה צעירה צריכה: תרבות, חינוך בלתי פורמלי, מקום מפגש לחברי הקהילה, כמו שמהווה בית הכנסת בקהילות מסוימות ומה שהיה פעם חדר האוכל בקיבוץ. מקום שבו אנשים יכולים להרגיש שהם קשורים ושייכים. נקודה מאוד חשובה בהחלטה לעבור. ושוב: החיבור לקבוצה, מקום עבודה – שכמובן הוא מאוד-מאוד חשוב, אבל שוב, זו לא תכלית הכל. נקודה מאוד חשובה: מקום עבודה גם לבני ובנות הזוג של האנשים שבאים כי אנחנו קוראים להם. זו נקודת תורפה מהותית. פיתרון דיור: בטח בתקופה הזו, הנושא של הדיור הוא נושא מאתגר למשפחות צעירות וגם להורים של המשפחות הצעירות – אני כבר בשלב הזה. לכן, נציע פיתרון דיור. ולחבר גם באמצעות התרומה לקהילה, כי אולי זו נשמעת קלישאה, אבל הנתינה מחברת לא פחות מהקבלה. 

איך גורמים לחזון הזה להפוך למציאות שלנו? בוודאי שצריך תמיכה. גם מימון, אבל לא רק ואפילו לא בעיקר. גם אנחנו, כמובן, גם השלטון המרכזי, גם הרשויות המקומיות. הקמנו מינהלת משותפת לבעלי עניין רבים שהנושא הזה קרוב אליהם – גם כמעסיקים שמחפשים עובדים בכל התחומים שנזכרו קודם, ואנחנו חסרים בנגב בבעלי מקצוע בתחומים האלה;	גם הרשויות המקומיות; ועוד ועוד. תנועת אור, מנהלת מעבר צה"ל לנגב – כל מי שיש לו עניין בנושא הזה של איך גורמים למשפחות צעירות, לא רק למצוא מקום עבודה בנגב אלא לבוא ולהיות חלק מהקהילות הנפלאות שיש בנגב. 

כמו אנשי מדע טובים, אנחנו התחלנו בלימוד הנושא בכנס רב משתתפים שגם יושב ראש הוועדה כיבד אותנו בנוכחות בו. בכנס ניתחנו את הבעיה ואמרנו מה אנחנו רוצים לעשות. אני חייב להודות שלא בדיוק ידענו איך לעשות את זה. אפילו הרצון של מה לעשות היה אז בשלבים ראשוניים. לאחר הכנס אנחנו מינינו צוות שיוביל את הנושא, גם בתוך הארגון שלי וגם בשיתוף פעולה הדוק ומאוד-מאוד פורה עם תנועת אור ועם הרשויות המקומיות השונות באזור הנגב המזרחי. כמובן שמישהו צריך לנהל את העסק – מינינו מנהל לפרויקט הזה. בחרנו בקהל היעד הראשון, והוא קהל יעד של צעירים שכבר נמצאים באזור שלנו: עתודאים ואחרים. חיברנו אותם, קיימנו סיור. ביצענו יום של סיור שיחבר את האנשים לנגב מזוויות שהם לא הכירו, למרות שהם נמצאים בו כרגע באופן זמני. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

גיל, תוכל להגיע לקראת סיום? 

 << אורח >> גיל דגן: << אורח >> 

כן, אני אזדרז. 

צריך להבין שזה מסלול לאנשים איכותיים שבאים לעבוד בארגון שלנו, ויש קריטריונים. קודם כל הם צריכים להתקבל לעבודה אצלנו או בארגונים האחרים שמשותפים, לעבור ועדת קבלה לחיים הקהילתיים, לעבור לגור בנגב וכמובן להתחייב לתרומה לקהילה. 

מה שאנחנו מציעים, שוב, זה פיתרון דיור, סיוע בתעסוקה לבן או בת הזוג, והכי חשוב – חיים משמעותיים בקהילה: אתה לא לבד, המשפחה לא לבד. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

יש כבר קהילות? 

 << אורח >> גיל דגן: << אורח >> 

אני כבר מגיע לזה. יש כמובן חובות: צריכים להביע רצינות ולבוא לתקופה ולתרום לקהילה, כמובן עם אפשרויות למי שזה לא מתאים לו לצאת לאורך הזמן. 

איפה זה עומד היום: אז דיברתי על קהל היעד הראשון. הפרויקט הזה, ואני חושב שזה אחד הדברים שיפים בו – הוא מתקדם ולובש צורה תוך כדי עשייה, כאשר המצטרפים הצעירים הם חלק מהעשייה. הם תופסים יותר ויותר מקום של הובלה. כרגע אנחנו מדברים על מקום שבו ההתארגנות היא חצי עצמונית ואנחנו מלווים אותה, בשביל התארגנות כגרעין או כמרכז הכשרה לחבר'ה צעירים שממנו הם ייצאו לקהילות השונות. כרגע אנחנו מדברים על דימונה, מדברים על מועצה אזורית רמת נגב ואני מקווה שבעתיד הקרוב גם על ירוחם. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

ערד, לא חשבתם עליה? בעבר ערד וקמ"ג היו ברית כמעט. 

 << אורח >> גיל דגן: << אורח >> 

כן; ערד טיפה יותר רחוקה. עם ערד יש לנו שיתופי פעולה אחרים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

צריך מעגל, מהלך ראשון, פיילוט, ולהגיע לבאר שבע, לערד ולעוד מקומות. 

 << אורח >> גיל דגן: << אורח >> 

גם ערד וגם באר שבע הן במעגל השני. אני צריך להזדרז ולא אקריא את הכל, אבל במצגת ציטוטים של - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה שהייתי רוצה, ממש בגלל הזמן, את הקריאה שלך לשותפות עם הגופים הממשלתיים. אנחנו קצת קצרים. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

מסר לבירוקרטים. 

 << אורח >> גיל דגן: << אורח >> 

כן, כן. אז אתם יכולים לקרוא את הציטוטים. אלה אנשים שמצטרפים, אפילו עוד לפני שהרעיון הזה מתחיל באמת להיות מוגשם במלואו. 

אני אסיים בעצם במה שאנחנו רוצים. זה יהיה נכון על רקע הדברים שלהם. אני משוכנע יותר מבעבר, ואני רואה את זה, שיש נכונות – לא רק נכונות: יש כמיהה. תראו מה האנשים אומרים. יש כמיהה של אנשים צעירים ומוכשרים לקחת חלק בעשייה ערכית. אנחנו מציעים את העשייה הערכית הזאת – עשייה ערכית מכל הבחינות. מה שאני קורא לנו, למבוגרים יותר: אנחנו צריכים לעודד את העשייה הזאת, לתמוך בעשייה הזאת, ובעיקר לתת כלים שיאפשרו את זה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כמו מה למשל? 

 << אורח >> גיל דגן: << אורח >> 

למשל להסיר חסמים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

להסיר חסמים בירוקרטיים. 

 << אורח >> גיל דגן: << אורח >> 

להסיר חסמים בירוקרטיים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כמו מה? אני רוצה להבין. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

דיור, מלגות, מבני ציבור. 

 << אורח >> גיל דגן: << אורח >> 

בתחום של לתת מלגות, כל ההיבטים. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

להתאים את הקריטריונים למשימה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כמו שידענו לעשות בעבר. כשהגיעו המרצים הראשונים לבאר שבע – חיבקו אותם. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

נתנו דירות, נתנו דיור. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן, אמרו להם – בואו מתל אביב. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

יסמין, בשכונה שלך היו הרבה דירות לעובדי קמ"ג. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני יודעת, אבל אני מנסה להבין האם זה קשור אלינו ככנסת, כממשלה, או שזה קשור - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

למשרדי הממשלה. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

גם רשות מקומית צריכה אישור. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נגב גליל ייתן פה תשובות ואחרים – איך הוא מעודד את הדברים. 

 << אורח >> גיל דגן: << אורח >> 

מה שאנחנו צריכים בעיקר זה להסיר חסמים בירוקרטיים – גם מפתרונות הדיור שכבר יש אבל צריך לאשר אותם. מהפתרונות של התמיכה שאנחנו מציעים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

גובה המלגות. לפתות אותם לבוא. 

 << אורח >> גיל דגן: << אורח >> 

כן, כשאנחנו מציעים מלגה – לאפשר. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אפשר רק שאלה, לפני כל החסמים הבירוקרטיים? כל מי שמעורב בפרויקט הזה הם יהודים, או שיש גם ערבים בפרויקט? 

 << אורח >> גיל דגן: << אורח >> 

יש בפרויקט הזה שותפים רבים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

בקהילות יש ערבים? עובדים ערבים בטוח יש. בקהילות יש ערבים? 

 << אורח >> גיל דגן: << אורח >> 

הקהילות זה משהו שמוקם עכשיו. יש שותפים רבים בפרויקט, וכל מי שיעבוד אצל מי מהשותפים יכול להיות חלק מהקהילה. בוודאי. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

בוודאי. באוניברסיטה, בתיכונים, בכל זה. 

 << אורח >> גיל דגן: << אורח >> 

בוודאי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה, גיל. יש לנו עוד שתי יוזמות שנציג פה ואחרי זה נשמע ממשלה וח"כים. אורנה, נציגת גרעין הראל. אבל אני מבקש להקציב לך חמש דקות, ואני יודע שאת תעמדי בזה. תציגי לנו את הסיפור בחמש דקות, בעיקר בהיבט המעשי. שתי דקות וחצי על העבר, שתי דקות וחצי על ההווה ועל העתיד. לאן הולכים. 

 << אורח >> אורנה הורביץ: << אורח >> 

בוקר טוב. דבר ראשון, מיכאל, תודה רבה על הבמה הזאת. תודה גם ליסמין וכל מי שכאן. והתנצלות: איחרנו קצת. זה רק מראה כמה צריך לפתוח את הדרום כדי להפסיק את כל הפקקים של המרכז. 

אנחנו גרעין הראל, גרעין משימה להתיישבות, כבר הרבה שנים בדרך להתיישבות. בשמונה השנים האחרונות אנחנו נמצאים בעוטף עזה ביישוב זמני שהקימה החטיבה להתיישבות, שנקרא צוחר. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

במחנה זמני ביישוב קבע. 

 << אורח >> אורנה הורביץ: << אורח >> 

במחנה זמני שיהיה יישוב קבע. אוקי. אני רוצה רק להגיד משהו קטן: אני שמעתי את המצגת כאן, וזה באמת נורא קשה להקים גרעינים וקהילות ולגבש, וכאן כבר יש קהילה מאוד מגובשת – 150 איש, יותר מ-60 ילדים, רשימות המתנה של הרבה מאוד צעירים שרוצים גם לעבור איתנו. פנינו לערבה. לא מבקשים תעסוקה – כבר יש לנו תעסוקה ואפילו מביאים איתנו תעסוקה של הייטק, ועוד הרבה מאיתנו עצמאים וימשיכו להיות עצמאים ולפתח את עצמם. אז אני חושבת שיש פה איזה מקרה שגם אפשר, אני אשמח, לראות באמת מה זו קהילה צעירה ואיך מגבשים דבר כזה, וכשזה כבר קיים איך - - - 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

סופית לא תישארו בעוטף עזה. 

 << אורח >> אורנה הורביץ: << אורח >> 

לא, אנחנו לא. אנחנו בדרך לערבה. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

כי לא רצו. הקשו, הקשו עליכם. 

 << אורח >> אורנה הורביץ: << אורח >> 

לא, לא שהקשו עלינו שם. פשוט השטח הוא די קטן, הוא לא מתאים. אנחנו כבר היום די מצופפים במקום שם. גם מההתחלה כשהקמנו את הגרעין המטרה הייתה דרום, כלומר ממש רמת נגב, ערבה, אילות אפילו. 

אז כבר יש גרעין, כמו שאמרתי, 150 איש. הרוב אקדמאים, עצמאים, עוסקים בנושאים של חינוך, עבודה סוציאלית, טיפול. אני אקצר את זה ואני אגיד שסוף-סוף הגענו למצב שיש פיתרון. כלומר, אם יש פה עוד אנשים שאולי בזום שרוצים להקים גרעין או התיישבות – אני לא בטוחה אם הייתי ממליצה להם. זה משהו שמאוד-מאוד קשה לעשות בארץ שלנו. זאת משימה בלתי אפשרית להקים יישוב בארצך – זה מה שאנחנו ראינו. גם כשזה כבר קורה, הבירוקרטיה די הורגת אותך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אחת הדוגמאות, יסמין. 

 << אורח >> אורנה הורביץ: << אורח >> 

כן, יסמין, אנחנו מכירות כבר כמה זמן. אז יש לנו היום פיתרון – בעצם מועצה אזורית בערבה תיכונה, עם ראש מועצה באמת יוצא דופן, מאיר צור, שככה לקח את זה ואמר ש-50 משפחות זה לא משהו שהערבה יכולה לוותר עליו ושנבוא לשם. עברה החלטת ממשלה לגבי עיר אובות. יש שם שטח שהוא שטח חום, שטח שאם מקצרים הליכים בירוקרטיים ורצים קדימה אפשרי ממש עכשיו, מאוד בקרוב, לשים עליו כבר מחנה זמני. אני חושבת שהיום העבירו 14 יישובים בשנה האחרונה – 14 יישובים חדשים. נראה לי שזה די ברור לכולם שיישוב יקום, צריך מחנה זמני בשטח. ברגע שיש מחנה זמני בשטח, הסיכוי שלו לקום – ההיתכנות היא גבוהה וגם יש גרעין ראשוני מיישב. קל מאוד להצטרף לדבר כזה, במיוחד כשזה גרעין צעיר, שמביא איתו הייטק והרבה מאוד רעיונות חדשים. אז כבר יש שטח, יש החלטת מליאה שעברה בערבה, יש החלטת ממשלה. ואני אגיד מצד שני שיש לנו משפט מעל הראש: מועצה אזורית באשכול תובעת אותנו על פינוי מהשטח, אפילו שאנחנו נמצאים על שטח של החטיבה להתיישבות עם חוזים והגענו לשם למטרות חיוביות ודרך המדינה. אבל גם את השטח שם צריכים, אנחנו מבינים את זה, וזה שטח שיכולים לעשות בו דברים טובים. זה מעל הראש שלנו – הפינוי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז מתי אתם אמורים לעבור? 

 << אורח >> אורנה הורביץ: << אורח >> 

מתי שיעבירו אותנו. כלומר, מה זה יעבירו אותנו? מיכאל, אתה מכיר אותנו. אנחנו לא מחכים שיעבירו אותנו. אני פה בכנסת, לא פעם ראשונה ולא פעם שנייה. בעצם לי זה נראה פשוט, כלומר: יש שטח חום, שאפשר לשים בו, יש מועצה שבעניין, יש את קק"ל שמחכים להיכנס לעשות תשתיות, אבל אנחנו מקבלים לוחות זמנים של שנה וחצי עד המעבר. אין לנו את השנה וחצי הזאת. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אין לך את הפקידות המורעלת שתקצר תהליכים, וזה מה שאנחנו פה צריכים לתת בראש. להקים פרויקטור באותו משרד ייעודי, ולהקציב לו. אם היה שר שהוא ביצועיסט, הייתי אומר לו שיש לו 40 יום. שייקח את כל הגורמים, כולל מינהל, כל מי שצריך ולתקתק את זה. ככה יודעים לעבוד וככה צריך לעבוד. 

 << אורח >> אורנה הורביץ: << אורח >> 

אנחנו פה כדי להגיד: באחד בספטמבר, כבר רשמנו - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אגב, לממשלה היה לא מזמן משרד התיישבות, אני לא יודע לאן הוא נעלם. הוא קיים? נסגר? יש משרד התיישבות? 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אני חושב שהוא בוטל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש משרד התיישבות? 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

יש. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מי השר של ההתיישבות? 

 << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> 

השר שלנו זה ראש הממשלה, נפתלי בנט. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

זה כמו הקורות בתנורו של עכנאי: לא זקפו משום כבודו של זה ולא נפלו משום כבודו של זה. זה תקוע לעמוד, אין, לא קיים. 

 << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> 

בשנה האחרונה הגדלנו את התקציבים למחנות זמניים. 

 << אורח >> אורנה הורביץ: << אורח >> 

אני רק אולי אגיד משפט אחרון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

רגע. אני חושבת שזה חשוב לשמוע רגע מה הוא אומר אבל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא, רגע, עוד מעט. עוד רגע. אנחנו ניתן למשרדי הממשלה להשיב ולהתייחס לכל היוזמות שנשמע. רק רצינו לדעת שאתם פה. משפט סיום. 

 << אורח >> אורנה הורביץ: << אורח >> 

כן. אז משפט סיום זה שעוד פעם: יש לנו יותר מ-60 ילדים בגרעין שאנחנו מאוד מעוניינים להכניס אותם כבר לשנת הלימודים הקרובה, בספטמבר. להעביר אותם, שייכנסו לבתי הספר, שייכנסו לגנים. זה אומר שלפחות שבועיים לפני אנחנו צריכים להיות שם, אם לא אפילו ב-1 באוגוסט להגיע רגע. אנחנו עוברים אקלים, עוברים מסבא וסבתא קרובים, עוברים – זה שינוי גדול מאוד בחיים, לעבור לערבה התיכונה. רוצים להיכנס לשם ברגל ימין ושהילדים יתחילו את שנת הלימודים. אני, כאזרחית שבאה מהצד ואומרת – מחנה זמני, זה הקטע של זמני: שהוא אמור להיות מהיר. אלה מבנים יבילים, זה קרוואנים. כלומר, למה צריך לקחת כל כך הרבה זמן, ואי אפשר לעשות איזה מהלך שהמדינה לוקחת כפרויקט? להגיד, יאללה – חודשיים-חודשיים וחצי. דברים כאלה כבר נעשו בעבר. פשוט שמים 50 קרוואנים בשטח. 
 
 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו נשאל את השאלות האלה. תודה רבה, אורנה. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

ונדרוש למנות פרויקטים בסיכום. פרויקטור לנושא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בסיכום אני אכלול את ההמלצה והעצה המנוסה של חבר הכנסת יעקב מרגי. ביושבו כיושב ראש ועדת כלכלה הוא פגש את הנושא הזה כבר בעבר. 

בעז דן, מנכ"ל אלעד – תיאטרון באילת והערבה. יושבים באילות. המיזם הזה הוא פשוט פורץ דרך. הוא הביא את מיטב האמנים, והוא הקים תיאטרון במקום שאף אחד לא האמין שיהיה תיאטרון. היקף הפעילות שלו לא יאומן. יש להם חלומות הרבה יותר גדולים מהתיאטרון. הוא כבר יציג. הוא בן הנגב, כשאנחנו גם מעריכים את היזמות שמשלבת את בני הנגב וחדשים. לא סוגדת למשפט – בוא נביא צעירים לנגב. מה פתאום? בני הנגב מבריקים. חדשים יבואו – יעבדו ביחד. זה העיקרון המנחה שלנו. בעז, בבקשה. 

 << אורח >> בעז דן: << אורח >> 

שלום, בוקר טוב. קודם כל, תודה. אני קצת מתרגש. תודה שהזמנתם אותנו לשמוע את הסיפור שלנו. קוראים לי בעז, אני גדלתי בקיבוץ אילות. עשר שנים עבדתי בתיאטראות בתל אביב, ואחרי עשר שנים פניתי לעיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילות, ואמרתי להם שאני יכול להקים תיאטרון. נתנו לנו כמה ג'ובות ואמרו לנו לצאת לדרך. הצלחנו להעביר את שי פיטובסקי, שהוא אחד מהבמאים המובילים בתיאטרון הישראלי היום. אז גילינו שכשאתה מעביר מאסטר בעל שם, שההצגות שלו גם רצות בעולם, פתאום הפייסבוק, האי-מייל שלי וה-SMS התחילו להתפוצץ. הבנתי שיש לנו משהו ביד. ממצב שרציתי לשנות את התיאטרון ולעשות תיאטרון אחר – אגב, אנחנו עושים תיאטרון שנקרא Site specific: אנחנו לוקחים חללים והופכים אותם להצגות. אנחנו לא עושים קהל ובמה. זה משהו שמאוד מפותח באירופה ובארץ אני חושב שאנחנו מובילים בתחום הזה. בעצם גילינו שכשאנחנו פותחים אודישנים נרשמים בסביבות ה-120 שחקנים. עכשיו אנחנו גם פותחים לרקדנים. הבנו שבזמן שעיריית אילת ומדינת ישראל מממנות רופאים ומורים בעשרות אלפי שקלים כדי שיבואו לתקופה זמנית ללמד ולעבוד באילת, אנחנו עוצרים משפחות מלעבור דרומה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

המדינה שמה 624 מיליון שקל על פני שמונה שנים, להביא עובדי הייטק לנגב. לפי הדיווחים שלהם, שאני לא בטוח שזה הכל קיים, הצליחו להביא 180 עובדים, ושילמו 324 מיליון שקל לחברה אחת, שאולי הביאה פחות מ-100 עובדים. כל עובד שווה 3 ומשהו מיליון שקל. מה היית עושה עם כמה שקלים כאלה? 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אם היו מחלקים מיליון לכל אחד היה יותר טוב. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

למה מיליון? ב-100 אלף שקל הוא היה עובר. 3 מיליון שקל לעובד. 


 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא, אני אומר: אם היו נותנים, זה היה מביא לתוצאות יותר טובות עם שוחד של מיליון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל זו ההיסטוריה. עם הפנים לעתיד, בעז. 

 << אורח >> בעז דן: << אורח >> 

מורה שנשאר באילת חמש שנים מקבל מענק של כמעט 500 אלף שקל; רופא שנשאר שלוש שנים באילת – משלמים לו את התואר השני; בזמן שאנחנו עוצרים משפחות מלהגיע במצב של 120. בכל שנה אנחנו פותחים אודישנים, נרשמים יותר מ-120 אנשים, אנחנו עולים שלוש פעמים למרכז כדי לעשות אודישנים. הבנו שיש לנו משהו ביד והתחלנו בעצם לפתח את הדבר הזה: מעבר של מאסטרים שמעבירים אחריהם כמות גדולה של אמנים. 

אנשים לא מבינים, אבל גוף תרבות בעצם מחזיק עובדים ממכירות, שיווק, הפקה. גוף תרבות קטן מחזיק בסביבות ה-400 מקומות עבודה, בממוצע כזה. אני מדבר על באר שבע, לא על הבימה ועל הקאמרי. בעצם הבנו שיש לנו משהו ביד. היום שחקן מקבל 8,000 שקל, ויש לנו פשוט רשימת המתנה של אנשים שרוצים לעבור. אנחנו היום פועלים בעצם להקים שלושה גופי תרבות, כשהמטרה היא להעביר 200 משפחות ; לנגב: לאילת ולחבל אילות. אנחנו טוענים שתרבות מפתחת את כל הסביבה שלה. היא בעצם מייצרת אקוסיסטם של חיי לילה, של דיבור, של מיתוג, של תיירות. עיר התיירות של ישראל – יש לנו פוטנציאל אדיר. אם רק 10 אחוז מהתיירים שמגיעים לאילת יפקדו את התיאטרון, אנחנו נהיה אחד התיאטראות הגדולים בארץ. 

אנחנו תיאטרון קטן. בשנת 2019 סיימנו עם 79 תלושי שכר, כשלחבל אילות, שיש 5,000 תושבים זה מטורף, וגם לעיריית אילת אין הרבה גופים שמחזיקים 79 עובדים. זה כתיאטרון קטן שנתמך בשלבים הקטנים של משרד התרבות. בעצם הרעיון שלנו הוא לעשות מהפכה. קיבלנו שטח של 20 דונם ממועצה אזורית חבל אילות, והמטרה היא בעצם לייצר מצב שכל משפחה שרוצה לעבור – מקבלת דיור מסובסד, ושכר כפי ששמעתם של 8,000 שקל, שזה לא שכר גבוה, ולהעביר כמות גדולה של שחקנים, של אמנים, של רקדנים, ולייצר את המצב הזה. אנחנו טוענים שאנחנו יכולים לייצר 500 ו-600 מקומות עבודה, ובעצם להפוך את עיר התיירות של ישראל למקום משיכה, שמשפחות בוחרות לגור שם בגלל חינוך טוב, בגלל תרבות, בגלל אקוסיסטם שמדבר בזכות עצמו, ולא כי צריך לשלם להם שלוש שנים כדי שהם יעברו. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

כמה זמן כבר קיים הפרויקט? 

 << אורח >> בעז דן: << אורח >> 

אנחנו תשע שנים שם. כשהגענו, באילת היו שבע הצגות בשנה. היום יש יותר מ-200 הצגות בשנה רק של התיאטרון. בשנת 2015 אנחנו פתחנו מגמת תיאטרון באילת, שלא הייתה. היום זאת אחת המגמות הגדולות לבגרות באילת. אנחנו ייצרנו 79 מקומות עבודה, ואנחנו העברנו כמות גדולה מאוד של משפחות. גילינו שמי שרוצה לעבור, אלה השחקנים שמשחקים בהבימה, בקאמרי, עם שלושה ילדים, שעשו את הסיבוב שלהם. הייתי בטוח שמי שיעבור זה הצעירים. אנחנו מגלים שהמשפחות – דווקא אלה שהרבה שנים בתיאטראות הגדולים – רוצים לעבור דרומה. 


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה בעז. אני רוצה עכשיו סבב קצר של משרדי ממשלה ואז ח"כים. בעיקר החטיבה להתיישבות נגב גליל והמשרד להתיישבות. אני רוצה תשובות ספציפיות: על גרעין הראל, האם אפשר בחודשים ספורים להעמיד אותו במחנה זמני? לגבי גרעין אלעד, האם אפשר להגדיר אותם כתיאטרון ארצי? התקצוב ניתן לפי גודל ופעילות כספית, ולא לפי היקף הפעילות. אז בכסף הם לא גדולים, אבל בהיקף הפעילות הם קרובים לתיאטראות גדולים. איך אפשר להכניס אותם לתקנות מורחבות וגדולות יותר? וגם איך שותפים למיזם של הקהילה התעשייתית שתתיישב בדימונה, בירוחם, ברמת נגב ואחר כך בבאר שבע ובעוד מקומות? גם בתעשייה הטכנולוגית של קמ"ג, אבל אותו רעיון יכול להיות מיושם עם עוד גופים. פה יש דוגמה לגורם עסקי, טכנולוגי, תעשייתי, שמבין שהוא רוצה הון אנושי וזה לא מספיק לעבוד בשיטה של פעם – לפרסם ולראיין, אלא לייצר איזו חבילת חיים כדי לייצר אטרקטיביות ויתרון איכותי. 

אז אני רוצה תשובות מאוד-מאוד ספציפיות לשאלות. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אפשר רק עוד שאלה קטנה, כבוד יושב הראש? אם יש בכל גרעיני ההתיישבות האלה בנגב ובכל יוזמה לפרויקט – אני שומע שפה כולם יהודים. אוקי, בסדר; יש גם ערבים במדינה. האם - - - 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

בנגב אין חסמים בירוקרטיים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא, אני שואל: יש פרויקטים - - - 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

לאוכלוסייה הבדואית אין חסמים בירוקרטיים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

ליהודים שבאים מאיזשהו מקום ורוצים קרקע כדי לפתח פרויקט. מצוין. אוקי, בסדר. השאלה אם יש ערבים בתמונה. זה הכל. הם שליש מאוכלוסיית הנגב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו נכניס גם את השאלה הזאת, ואתם תתייחסו חברים. אחרי זה נשמע גם ח"כים וגופים נוספים.

 << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> 

אדוני יושב הראש, יש לי בקשה קטנה: אני פשוט צריכה ללכת ב-11 לדיון אחר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן, מה אני אעשה? אבל את באת אחרי שישה ח"כים. אז משום כבודך את יכולה לדבר דקה, אבל אנחנו מקפידים שמי שבא מוקדם מדבר ראשון, והם מחכים פה כבר זמן. 

 << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> 

לכן אני רק ביקשתי בקשה ולא דרשתי שום דרישה. אבל אם חבריי מוכנים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו נותנים לך. אם את יכולה קצר ולעניין, בבקשה. 

 << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> 

בוודאי, קצר. אני בעיקר רוצה לדבר בעקבות השאלה שנשאלה פה כבר פעמיים, על גרעיני התיישבות לערבים. אני רוצה להגיד לך, אדוני יושב הראש, ולחברים כאן וגם לחברים מהחטיבה להתיישבות ואחרים: היה לנו לא מזמן דיון בוועדת חוץ וביטחון, במסגרת יום הגליל. ובדיון הזה עלתה בצורה ברורה הבעיה שהגליל הולך ומתרוקן מיהודים, והכמה-כמה בין ערבים ליהודים הולך ונהיה גרוע משנה לשנה. עלתה דרישה, גם מקרב חברים, אדוני יושב הראש, אפילו מסיעתך ומסיעות שלאו דווקא מהצד הימני של המפה הפוליטית, להרים מחדש את הדגל הציוני שהיה ידוע לאורך שנים, של ייהוד הגליל וגם ייהוד הנגב. כן. אנחנו לא צריכים להתבייש בערכים שלנו. מדינת ישראל קמה, הציונות קמה, כתנועה שנועדה להחזיר את העם היהודי הביתה לארצו, לארץ מולדתו, והנגב והגליל הוגדרו לאורך שנים רבות כיעדים ציוניים דווקא בגלל הבעיה הדמוגרפית, שאנחנו לא מתביישים לקרוא לה בעיה דמוגרפית. זה לא אומר שאנחנו מסלקים ערבים; זה לא אומר שאנחנו מגרשים אותם לארץ אחרת; זה לא אומר שאנחנו לא מכירים בהם כבני אדם שווי זכויות בהיבט האישי – אבל המדינה בהיבט הלאומי היא מדינה יהודית, וההתיישבות שאנחנו צריכים לחתור אליה, בוודאי שהחטיבה להתיישבות שהיא חלק מהסוכנות היהודית בוודאי צריכה לחתור לכך - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אורית, משפט סיום בבקשה. משפט סיום. 

 << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני בגדול סיימתי. אני פשוט רציתי שלא יקרה מצב, אדוני יושב הראש, שהחברים פה מנמיכים את ראשם בגלל - - - 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

בוא נקים גרעיני משימה קהילתיים בגליל, כמו שהקימו בנגב. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בכנסת אנחנו תמיד יכולים למצוא את האזורים של המחלוקת, והוויכוח - - - 

 << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני לא רוצה ליצור מחלוקת - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רק שנייה. אבל פיתוח הנגב והגליל יכול גם להיות לרווחת כולם. אנחנו באים פה עם יוזמות פוזיטיביות, חיוביות, שלא רוצות לפגוע באף אחד, רוצות להצליח, עם חסמים, עם תמיכה ממשלתית חלקית, שצריך להרחיב אותם - - - 

 << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> 

אין שום פגיעה באף אחד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

להרחיב אותה ולשפר אותה. 

 << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל יש לנו ערכים ואנחנו לא צריכים להוריד את הדגלים שלנו - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מקלב ביקש משפט לדיון הקודם. תודה רבה, אורית. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

אני לא אתייחס להתיישבות. לגבי הדיון הקודם, היה סבב קצר. כמו חבר הכנסת מרגי גם אני עקבתי אחרי הדיון הזה בדרך. אנחנו מאוד מזדהים עם דבריך. אנחנו בעצם מחזקים את ידך. אתה שליח שלנו לדברים שאנחנו העלינו בנושא של התחבורה הציבורית. אני חושב שזה לא היה הוגן שהפוקוס היה לכיוון האם אתה מפיל את הקואליציה או לא מפיל את הקואליציה. לא לשם היו מכוונים דבריך; דבריך היו ענייניים, מקצועיים, אכפתיים, לפי תפיסת העולם שלך שמשם אתה באת כל השנים. אתה לא המצאת את האג'נדה של פריפריה ושל שוויון ושלא תהיה אפליה, ולכן אנחנו גם שותפי. בעצם כשמדברים ולוקחים את זה לכיוונים פוליטיים זה לא היה נכון. זה לכיוונים אמיתיים. אתה עשית את חובתך כיושב ראש הוועדה, לתקן ולעשות שינויים לעיוותים שאתה הצפת, אנחנו הצפנו. הראינו את זה ולא קיבלנו תשובות ענייניות אלא רק תשובות פוליטיות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה רבה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

ולענייננו, עכשיו בלי בקשות, בבקשה. אדוני יושב הראש. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן. עכשיו ההתיישבות: תשובות למיזמים האלה, מה הכלים, איזה תקציבים, מה אתם יכולים לעשות למען היוזמות הללו ודומיהן. 

 << אורח >> אבי מאיר: << אורח >>  

אני מנהל אגף בכיר במשרד ההתיישבות. משרד ההתיישבות הוא הרגולטור של החטיבה להתיישבות. במסגרת פעילות החטיבה אנחנו כבר אישרנו תקציב לתכנון לטובת המחנה הזמני של עיר אובות, עוד לפני שהייתה החלטת הממשלה השנייה לפני חודש או חודש וחצי. אנחנו, כבר לפני זה תקצבנו את התכנון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

צריך לתת פה קרדיט לשר הנגבי שלדעתי עסק בזה גם. השר הנגבי עסק בדבר. 

 << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

צריך לתת לו קרדיט. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אתה יחיד בדורו בממשלה הזאת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מי שעבד, צריך לתת לו מילה טובה. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

כי כל החוליים, זה שייך ל-12 שנים אחורה. אתה יחיד בדורו. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

הוא גם מפרגן למרגי הרבה. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אמרתי: הוא יחיד בדורו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בבקשה, אבי. 

 << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> 

אנשי החטיבה עוד שנייה ירדו לפרטים הספציפיים, אבל המשרד תקצב את הסיפור של המחנה הזמני לעניין התכנון. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אבי, אפשר לפני כל הפרטים, לגבי כל הפרויקטים, להגיד לנו אם יש בהתיישבות הזאת – כולה על טהרת הגזע היהודי?

 << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> 

אני אתייחס גם לזה. לא, לא, אז משרד - - - 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא, אני שואל. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

איזו שאלה? מה זה התיישבות? זה רק ליהודים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רגע, אוסאמה, אתה רק באת ואתה מפריע לי. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אבל לא כתוב התיישבות - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא צברת די כדי להפריע. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

או שהם מתביישים ולא כתבו - - - -

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אפשר לקבל חמש דקות - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא, אתה לא יכול. מנגנון השהיה. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כשאתה מדבר על התיישבות, אתה מדבר על התיישבות יהודית טהורה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבי, תן תשובה עניינית. רגע, שאלתם. אז תקבלו תשובה. 

 << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> 

משרד ההתיישבות, בכובע אחר שלו של גרעיני המשימה, תומך בגרעינים בפזורה הבדואית, בקבוצות שהופכות לקהילות. זה חלק מהאידאולוגיה של המשרד ומהמדיניות. אנחנו תומכים. יש קול קורא של 40 מיליון שקל שבו נהנות גם קהילות חרדיות, גם קהילות בדואיות, גם דרוזיות, גם כלליות, גם ציונות דתית – מכלל הקהילות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יפה. אבי, אתה דיברת שיש לך כסף לתכנון. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא הבנתי, כבוד יושב הראש, שנייה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש גרעינים בדואים ודרוזים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני שואל. אני רוצה להבין. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל הדיון הוא לא על ערבים עכשיו. אני נתתי לכם לבלוט אבל אל תעשו את זה ככה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כבוד יושב הראש - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שאלתם שאלה, הוא נתן תשובה. באמת. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אתה מדבר על גרעיני התיישבות בנגב. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל סמי, סמי, אני מכיר את אסטרטגיית השאלות שלך. הדיון הזה – אמרנו, קודם הממשלה מדברת ואחרי זה ח"כים. משום כבודך, ושאלת פעמיים, אמרתי לו להשיב לך. אל תהרוס עכשיו את הדיון. תן לו להתייחס לכלל הנושאים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני לא רוצה להרוס שום כלום. אני פשוט רוצה – כמו שאתה מתייחס לעצמך ברצינות, כשאתה מקבל תשובה אתה רוצה להבין אותה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל זה לא הזמן לשאלה הזאת. נתתי לך לפנים משורת הדין להעלות נושא. אמרתי לח"כים לחכות. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

נחכה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לחכות. בבקשה. 

 << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> 

אז אמרתי: לעניין עיר אובות, המחנה הזמני, אנחנו עובדים בשיתוף ביחד עם אסנת קמחי ממשרד השיכון כדי למצוא פיתרון לבעיה התקציבית הגדולה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תקציב להקמת מחנה זמני – יש או אין? לדבר פשוט? 

 << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> 

אז אמרתי: תקציב לתכנון יש; להקמת המחנה עוד אין. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש כיוון? יש משהו?

 << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> 

עוד אין. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אין. יפה. 

 << אורח >> צביקי בר חי: << אורח >> 

מיכאל, הקרן הקיימת לישראל התחייבה לעשות את כל התשתיות למחנה הזמני ברגע שהתוכניות יהיו מוכנות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

התשתיות. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

צביקי בר חי, לפרוטוקול. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ראש המועצה האזורית דרום הר חברון לשבר. 

 << אורח >> צביקי בר חי: << אורח >> 

מיכאל, אנחנו נעשה את כל התשתיות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתה את התשתיות. איך שמסתיים התכנון. אז נשאר להביא את המבנים. 

 << אורח >> צביקי בר חי: << אורח >> 

קודם עושים את התשתיות: מים, ביוב, חשמל, ואחר כך מביאים את המבנים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יפה. יפה, זה יהיה בסיכום שלנו. נחפש את הקרוואנים. סוף סוף קרוואנים חוקיים, איפה הם? צריך למצוא אותם. עד שיש קרוואן חוקי. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אדוני יושב הראש, כשאומרים לי שתקצבו תכנון – אני, בכהונתי כשר דתות, הקצבתי תקציב לתכנון לבית עלמין אזורי באזור ברקת. לך תבדוק אם יש שם קרוואן בכלל או אם איזה טרקטור עלה. כשאומרים לי תקציב תכנון, זה אומר לי - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שתתחיל לדאוג. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

גברתי, בעשור הבא, הילדים שלך אולי יתחילו לראות. אני רוצה לוחות זמנים. לוחות זמנים. חומה ומגדל – אני יודע לעבוד בתנאים של חומה ומגדל. 

 << אורח >> צביקי בר חי: << אורח >> 

חבר הכנסת מרגי, אתה מכיר אותי? בעוד חודש החטיבה מסיימת את התכנון המפורט של המחנה הזמני, והקרן הקיימת תיכנס. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אז זה מה שרציתי. זה מה שרציתי לשמוע לפרוטוקול. 

 << אורח >> צביקי בר חי: << אורח >> 

חסר תקציב למבנים. 


 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מיכאל, מי זה? אני לא יודעת מי הוא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תציג את עצמך לפרוטוקול. 

 << אורח >> צביקי בר חי: << אורח >> 

אני נציג הקרן הקיימת, עוסק בהתיישבות, ואיפה שיש התיישבות במקומות חיוניים למדינת ישראל, הקרן הקיימת עם הטרקטורים שם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יפה. אבי, תתייחס האם אתה מכיר את יוזמת תיאטרון אלעד ואת יוזמת קמ"ג והאם אתה חובר אליהם. 

 << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> 

את תיאטרון אילת וחבל אילות אנחנו מכירים, והחטיבה להתיישבות גם תומכת בהם במהלך השנים האחרונות בקולות קוראים, גם של טיפול נקודתי. נדמה לי שהם גם קיבלו בקול הקורא של תשתיות. אנחנו עומדים על כ-3 מיליון שקלים שהחטיבה כבר תמכה בהם. החטיבה מלווה אותם – עוד פעם, אני מעדיף שנציג החטיבה ידבר, אבל אנחנו שחברים בוועדת המכרזים ובוועדות התמיכות של החטיבה מכירים ותומכים בזה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז החטיבה היא זרוע הביצוע של משרד ההתיישבות. 

 << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אוקי. החטיבה להתיישבות, ממש בקצרה. 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

אני מנהל מרחב דרום בחטיבה להתיישבות. אז קודם כל אני אגיד שאני מכיר את הנושא הזה של גרעינים גם באופן אישי. זאת אומרת, אני הייתי חלק מגרעין שהקים יישוב. אני נמצא גם מהפן המקצועי ומכיר את הקשיים לכל אורך הדרך. 

אני אגיד בקצרה מה אנחנו עושים עם הגרעינים. אנחנו מלווים אותם גם בהיבט הקהילתי, גם בהיבט של גיבוש הגרעינים, וגם אחרי זה בהיבטי התכנון והביצוע של המחנות. יש לנו למעשה שלושה סוגים של גרעינים שמולם אנחנו עובדים. אני אתן לכם את זה כדוגמאות. הנושא הראשון הוא נושא של חיזוק יישובים חדשים, כי יישובים מתקשים. היו 16 יישובים בנגב לפני עשור שהיו בתת אכלוס והיום יש רק שניים דרך הפעילות הזאת של גרעינים שעשינו. 

הנושא השני זה באמת גרעינים דוגמת גרעין אלעדת, שהם גרעינים - - - 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

יהודה, כמה גרעינים ערביים אתה מלווה? אם אני רוצה לעבור לנגב? 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אתה רוצה שאני אדבר בלי כפפות? אתם לא צריכים גרעינים. אתם עולים לשטח ומתיישבים. תנו לנו איפה שהבירוקרטיה הורגת אותנו. עכשיו, דיון של שעה – אתה לוקח חצי שעה לאיפה שאין חסמים בירוקרטיים. תעשו, אתם עושים ממילא, אף אחד לא מפריע לכם. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא, כמו שאתה, אכפת לך מהאוכלוסייה שאתה מייצג, אדון מרגי - - - 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

תנו לנו קודם, אבל יש פה אנשים שמתמודדים, שומרי חוק - - - 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לנו חשובה האוכלוסייה שאני מייצג, אדון מרגי - - - 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

יש פה, אתה צודק, זכותך - - - 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני שואל לגבי האוכלוסייה שאני מייצג. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

יש שעה דיון, אנחנו מתאפקים - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל סמי, תאמין לי, סמי, אפילו - - - 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

וברגע שכולם מדברים על התיישבות בנגב, ששליש ממנו ערבים - - - 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

לא יכול להיות שכל חמש דקות אותה שאלה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אדון מרגי, אני מצפה לשמוע על הערבים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

סמי, אני אגיד לך משהו, אבל - - - 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אתה אומר לי – שיגיד שהוא לא, מה הבעיה? אני לא מבין. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

סמי, סמי, שאלת את השאלה הזאת כמה פעמים. היא לגיטימית. אני קיבלתי פה תשובה - - - 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

הם יכולים להגיד שלא. הם יכולים, שערבים לא מעניין אותם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל הם לא אמרו את זה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

הם יכולים להגיד, מה אתה רוצה ממני? 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הם אמרו שיש גרעין בדואי. אז תגיד – בואו נשמע על הגרעין הבדואי. אבל אתה חוזר על אותו תקליט. יש תשובה כבר לשאלתך. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא, אדוני, אתה מביא אנשים עם תפקיד, שאמורים לעשות שירות מטעם המדינה והם רוצים תמיכה של המדינה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נכון. תודה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

יש אזרחים במדינה, יהודים וערבים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה - - - 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני שומע על היהודים. אני שואל לגבי הערבים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

סמי, אבל קיבלת תשובה. אולי היא לא - - - 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

עכשיו, זה שאין - - - 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

הנה, הוא פוצץ לך את הדיון. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

יכולים להגיד – לא, אין, לא יוזמים. אפשר. אפשר לקבל תשובות, אדוני? אתם, למה אתם פשוט צריכים להגן עליהם? 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבני, בבקשה. לא מגנים. קיבלת תשובות. אבל בוא. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

זה גם לא נושא הדיון, עם כל הכבוד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בסדר. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

זה לא נושא הדיון, שסמי שואל ושואל. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא היה כתוב התיישבות ליהודים בנושא הדיון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

סמי. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

תיזום דיון מיוחד ספציפי. אני אבוא, אני אגן על זה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מרגי, לא היה כתוב התיישבות ליהודים בנושא הדיון. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

גרעינים התיישבותיים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כתוב התיישבות בנגב. לא כתוב יהודים וערבים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

סמי, סמי ומרגי. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

תיזום דיון – אני בא לעזור לך בדיון, אבל - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

סמי ומרגי, אתם פה לבד איתי. מה, אני אקרא לכם קריאה ראשונה, אני אשאר לבד. 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

אתם רוצים גם תשובות? 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן, תמשיך. קצר ולעניין. 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

קודם כל, החטיבה והמרחב תומכים ברשויות במרחב הכפרי, גם הבדואי. זאת אומרת, אנחנו תומכים גם באל קסום וגם בנווה מדבר. תחום התמיכה הוא לא גרעינים, כי אין דרישה לתחום הגרעינים בתחום שלנו. בתחום של משרד ההתיישבות קיים, ולכן הוא מקובל. גרעיני משימה כדוגמת גרעין אלעד, שאנחנו תומכים בו ומלווים אותו – הליווי הוא לא רק ליווי תקציבי, אלא גם ליווי בתהליכי התכנון וליווי לאורך כל הדרך. ככלל, בכל הגרעינים. וכמובן, בגרעינים של יישובים חדשים. 

לגבי הנקודות שאמרתם: ראשית, קודם כל, צריך להגיד את זה – מועצה אזורית ערבה תיכונה, רק ביום שני בשבוע שעברה אישרה שהיא רוצה שגרעין הראל יהיה בעיר אובות. זה הדבר הראשון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה דרמטי. זה אושר במליאה. 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

אני מסכים. למרות שהאישור התקבל רק בשבוע שעבר, החטיבה להתיישבות רתמה את קק"ל לנושא הזה. גייסנו כבר צוותי תכנון, שזה לא רק מכרז. יש היום צוות תכנון שעובד על הנושא של הבאת גרעין הראל לעיר אובות. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אתה מבין שלוחות הזמנים הסטנדרטיים שמתכננים משרדי הממשלה והקצב שהרשויות עובדות – זה לא הקצב הרצוי למקרה הזה? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

יעקב, הבעיה פה היא לא הקצב. הבעיה היא כסף. יש לך איזה עשרה מיליון לתת להם? 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

לכן אנחנו כאן. דברו, תעלו בעיות, נקודה. 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

אני אתייחס לשתי הנקודות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבני, אתה צריך קצר. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

נאומי ציונות גמרנו, עברנו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש-יש, אין-אין. חבל להאריך הסברים. יש כסף או אין כסף? 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

אז אני אומר. אז ראשית, אנחנו עובדים לפי חוק. קודם כל ולפי תהליכי תכנון. אני לא יודע לעבוד בצורה שהיא לא חוקית. אני יודע לעשות את זה כמה שיותר קצר. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אתה שמעת ממני לעבוד לא לפי החוק? 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

לא. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

רק אני מבקש שאם צריך לקבל החלטה, לזרז תהליך כלשהו, אנחנו המחוקקים. ואם צריך לקצר תהליכים בירוקרטיים – אנחנו נתקן את התהליכים הבירוקרטיים. האנשים האלה מתמודדים, אני מתפלא עליהם שעוד לא התייאשו מכם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבני, בבקשה, משפטי סיום. 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

מבחינת תקציב, אנחנו נצטרך לעשות כאן עיגון תקציבים. כרגע הפרויקט לא מתוקצב במלואו למעבר. 

יש כאן עוד סוגייה שעולה. בסוף, היקף הפרויקט הוא סדר גודל של 18 מיליון שקל. זה היקף הפרויקט וצריך להבין את זה. זה בתנאי שאנחנו מעתיקים את המבנים הקיימים, גם צריכים להעתיק את המבנים הקיימים לעיר אובות. וכדי להעתיק את המבנים, אי אפשר להעתיק אותם עם אנשים, ולכן גם כאן יש תקופת ביניים שתצטרך להיות בתוך האירוע הזה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה רבה. נגב גליל, מי נמצא? 

 << אורח >> בת אל נבון כהן: << אורח >> 

שלום, אני יועצת מנכ"ל נגב גליל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בבקשה. המנכ"ל היה צריך להיות פה. לצערי הוא ביטל בגלל אילוצים. הוא יצטרך לשלם על זה בעבודה. בפתרונות. אז תגידי למנכ"ל נגב גליל שיהיו לו משימות פה. 

 << אורח >> בת אל נבון כהן: << אורח >> 

אני אמסור. לגבי הקהילות: באמת בקדנציה הקודמת הפסקנו לתמוך באופן ישיר בגרעיני התיישבות, אבל אנחנו נותנים מענה לקהילות בהיבטים שונים, של הזדמנויות, כמו בהחלטות ממשלה, רכזי התיישבות. לא מזמן השר אישר 20 מיליון לטובת מתנדבים בחקלאות. אנחנו תומכים עם תוכניות אסטרטגיות בכל הנושא של מעבר צה"ל דרומה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בת אל, לא להיות רחב. שלוש היוזמות האלה מוכרות לכם? מה עשיתם למענן? שלוש היוזמות הללו. זה הדיון. זה פורסם. מה עשיתם למען השלוש האלה? 

 << אורח >> בת אל נבון כהן: << אורח >> 

לגבי תיאטרון אלעד: אנחנו תומכים ותמכנו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ממשיכים. אפשר להגדיל, אפשר יותר. 

 << אורח >> בת אל נבון כהן: << אורח >> 

תמיד אפשר יותר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

התקציב מתקדם עכשיו. אולי יש יתרות. יש תת ניצול. 

 << אורח >> בת אל נבון כהן: << אורח >> 

הם עדיין לא קיבלו את התקציב של 2021. אנחנו עדיין בזה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אוקי, אז תמשיכו. נגב גליל, מה עוד? מי עוד?

 << אורח >> בת אל נבון כהן: << אורח >> 

זהו. אז לגבי גרעין הראל ושאר הגרעינים: שוב, אנחנו יודעים לתמוך ברשויות מקומיות, והדרישות שעולות מהרשות המקומית. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מהרשות את אומרת. 

 << אורח >> בת אל נבון כהן: << אורח >> 

מהרשות המקומית. אנחנו יודעים לתמוך בדרישה שבאה מהרשות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יפה. אהבתי את התשוב הזאת. אז אני אבקש מהמנכ"ל לפגוש גם את גרעין הראל, גם את היוזמה התעשייתית - - - 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

וגם את ראש המועצה האזורית. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

את היוזמה התעשייתית של קמ"ג ולבקר גם בשטח בשני המקומות. זה יהיה המחיר שהוא ישלם על ההיעדרות מהביקור פה היום. 

 << אורח >> בת אל נבון כהן: << אורח >> 

לדעתי עם גרעין הראל הוא נפגש. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הוא חבר שלי, מנכ"ל נגב גליל. אין לנו בעיה איתו. הוא יקיים ביקור ופגישה גם עם גרעין הראל וגם עם היוזמה של הקהילות של קמ"ג. גם גוף משמעותי בקהילות צעירות זו החקלאות. בבקשה, אסנת קמחי. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

זה לא חקלאות, זה שיכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אה, המינהל הכפרי. בבקשה, אסנת. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

טוב, אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כל לגבי הגרעינים. תראו, אנחנו מטפלים הרבה מאוד שנים בביסוס של המגזר הכפרי, ואני חייבת להגיד – אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם החטיבה להתיישבות ומשרד ההתיישבות. אנחנו עובדים כגוף אחד. וכמובן, קק"ל. יש כל מיני שיטות לבסס את ההתיישבות. גרעינים הם אחת השיטות – הם לא מטרה. גרעין הוא לא מטרה. זו שיטה, דרך, אמצעי להביא משפחות צעירות לכל מיני מקומות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

או לשמור. אנחנו כל הזמן מדברים על עוצמה פנימית ועוצמה חיצונית. מי שנולד והוא פה – הוא עוצמה פנימית. מי שרוצה לבוא – עוצמה חיצונית. עוצמה פנימית וחיצונית מתחברות. לא רק להביא – לשמר. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אבל האתגר של הנגב, זו הפכה להיות מטרה. 


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לשמר את בני הנגב. בבקשה. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

הדיון פה הופך את הגרעינים למטרה בפני עצמה, וזה לא הדיון. הם לגמרי אמצעי. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אני חושב שזה יחטיא את המטרה של הדיון. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

רק שנייה. תן לי רגע להשלים, בבקשה. בסופו של דבר, מקימים יישובים חדשים והממשלה קיבלה החלטות על הקמת יישובים חדשים רבים. גרעינים הם אחד האמצעים להביא משפחות צעירות ליישובים חדשים שמוקמים בפריפריה. אין יישוב חדש לגרעין. אין. אנחנו אמרנו גם לגרעין הראל – עיר אובות לא שלכם. עיר אובות של עם ישראל. יש ועדות קבלה לפי תיקון 8 לפקודה. תבואו, תצטרפו – מצוין. לכן הם יושבים במחנה הזמני של עיר אובות. הוא לא בתוך הקו הכחול של היישוב. ממש לא. הוא מרוחק, בכלל שטח תיירותי. עכשיו, הסיבה שנמצא לגרעין הראל הפיתרון הזה – זה פיתרון סופר יוצא דופן. אנחנו לא עושים דברים כאלה. שמעתם, זה עולה 20 מיליון שקל. זה כי גרעין הראל יושבים כבר הרבה מאוד שנים בצוחר, על קרקע שמיועדת לשיווק לבנים שרוצים לבנות בצוחר. הם היו אמורים לשבת שם חמש שנים – חמש השנים חלפו מזמן. לכן הם צריכים להתפנות, ולכן המדינה מצאה את הפיתרון המאוד לא זול הזה, ולא פופולרי הזה, כדי להעביר אותם: מתוך אחריות אליהם. אז אני אומרת - - - 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אסנת, כשרציתם להעביר את בני דרום, להעביר אותם להיות שכנים שלי, עברתם על כל הכללים האלה שמניתם אותם ונתתם להם יישוב לידי. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

לא. אז בני דרום - - - 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

כשרוצים זו מטרה. לכן אמרתי שהחטאת את הדיון. יש לנו מטרה להביא, כן, גרעינים כאלה, משוגעים כאלה, לעשות את הדברים שלהם. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

לא, לא. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

זו המטרה שלנו. אז אנחנו המחוקקים, זו מטרה. הצבנו את זה כמטרה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אסנת, הדיון הזה הוא לא להסביר למה צריך לפנות אותם מעוטף עזה. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

מה, לדבר על פרוצדורות? 


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

השאלה אלייך – איך את עוזרת לגרעינים האלה? ואם את חושבת שזו לא מטרה, אז נמשיך הלאה. אבל לא להסביר לנו שאנחנו לא נקדם את הגרעינים האלה. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

לא, אנחנו - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בבקשה. בואי תתמקדי באיך עוזרים לגרעינים האלה. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

מיכאל, אנחנו עוזרים לגרעינים - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מרגי, מרגי. בבקשה. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

יש לי דיון על יום האחדות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

איך עוזרים לקבוצות הללו עם הרצון הטוב? בבקשה. אגב, משרד החקלאות היה אחד הכי משמעותיים בקבוצות וקהילות צעירות בכל הארץ, בתמיכות שלו בעמותות של צעירים. 

 << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> 

זה עבר למשרד ההתיישבות. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

יושב הראש, אני מזכיר לך שאני צריך להיות בדיון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן, אתה מיד אחרי אסנת. היא מסיימת ואתה מדבר. כן. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

אני בדיוק מתחברת למה שאמר חבר הכנסת מרגי. בסוף העניין הוא רגולציה וכסף. זה הסיפור: רגולציה וכסף. היום אין שום מקום, בשום מקום – אני אומרת את זה על השולחן – החלטה שהמדינה יודעת לתמוך בתקציבים באופן הזה. כשאתה מדבר איתי על בני דרום – בני דרום זו החלטת ממשלה. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

תודה. זה מה שאני מכוון. לשם אני מכוון. אני לא מחפש שאתם תעברו – תודה. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

תעשו החלטת ממשלה. 


 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

לכן זו מטרה. לכן מבחינתי זו מטרה, זה לא אמצעי. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

אנחנו נעזור לך לכתוב את ההחלטה. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אני אדבר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה רבה. מרגי, בבקשה. היום אתה נסער. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

לא, אני לא נסער. הפוך. אני לא נסער. כשיש מטרות חשובות. כיו"ר ועדה וכחבר ועדה, באים לפה בעלי תפקידים ומדברים מהפוזיציה המציאותית שלהם. כשאנחנו מקיימים דיון על נושא שאנחנו רוצים לקדם אותו, אני מצפה לצאת מהפוזיציה. מה שיש לכם, הפרוצדורות – אני מכיר אותה. אני חי אותה 20 שנה פה. אני סובל ממנה. לכן אני מבקש – כשבא נציג משרד ההתיישבות, נציג קק"ל, אני רוצה לשמוע מכם מה אתם צריכים כדי להציל את הפרויקט הנפלא הזה. כדי לעזור למנכ"ל הקמ"ג לעשות מה שהוא רוצה, ולעזור לתיאטרון באילות. לצאת מהפרוצדורה. אני מכיר את הפרוצדורות, הכל. לכן הייתי סקפטי בתחילת הדרך ובאתי ואמרתי. אנחנו, כן: אני רוצה שמשרד ההתיישבות יבין שזה צורך, עניין של חודש. כנ"ל קק"ל. לא ביקשתי ממך את ההערה, אם הייתי נסער כפי שהיושב ראש, הייתי עונה לך כמו שצריך ואני יודע לענות כמו שצריך כשאתה אומר לי שאתה עובד לפי החוק. מה, אני ציפיתי ממך שתעבור על החוק? אני ציפיתי ממך שתבוא ותאמר לי מה אתה צריך כדי לא לעבור על החוק. זה התפקיד שלנו לעשות את זה. אנחנו לא מבקשים מכם ליצור יש מאין. האנשים האלה, המשוגעים לדבר, יוצרים יש מאין. אנחנו צריכים לעזור להם ולא להפריע להם. 

לכן, אני בא ואומר: הדיון צריך להיות תכליתי. מבחינתי, מבחינתנו הנגב, הגרעינים – זו המטרה. למה? כשחיכינו שזה יהיה אמצעי, 70 שנה זה לא הלך. אנחנו איבדנו את הנגב ואיבדנו את הגליל. כשיש מצוקה אמיתית למנכ"ל הקמ"ג להביא אנשים איכותיים, שתבינו טוב-טוב: הוא לא צריך אתכם. אם היו מספיקות לו רק המלגות, יש לו דירוג מלגאים. הוא יודע לעשות את זה עם המלגאים. כנראה שהמלגה כשלעצמה לא מספיקה לגייס עתודאים. צריך מעבר לזה. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

אתה פונה לפקידות. אתה צריך לתקן את הרגולציות. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

רגע. לכן הפקידות צריכה לומר לנו, לעזור לנו – מה אנחנו צריכים לתקן כדי שהוא יצליח במשימה שלו והיא תצליח לעבור כבר, תפסיק את מסכת הייסורים שלה. המדינה יודעת לעשות את זה כשהיא רוצה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אסנת, הפקידות הבכירה יוזמת תיקוני חקיקה והחלטות ממשלה. הם יוזמים ואנחנו מגיבים. קיבלנו מאות תיקוני חקיקה, ואנחנו חותמים על החלטות ממשלה. תביאו החלטת ממשלה לליווי התיישבות מכל הסוגים. לא לטפל בגרעין אחד. תביאו למשרד ההתיישבות 100 מיליון שקל, שיידע לפתור כל בעיה. מה הבעיה להביא את זה? 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

לסיכום, זה מה שאני אומר. יושב פה מנכ"ל הקמ"ג. גילוי נאות: אני גדלתי, צמחתי, התפתחתי בקמ"ג. זה מקום עבודה, זה מכפיל כוח. יש אוכלוסייה איכותית שרוצה לעשות, להתמודד עם הקשיים שלו. אני מכיר ויודע שיש להם רצון אמיתי להשקיע בנגב. לתת משלהם. זה סיפוק אדיר. אז אנחנו צריכים לקנות את זה. צריך לעשות את זה ולפתוח את השערים, כן. לא לשבת במגדל השן בפקידות. אני יודע, לא שופט אתכם. אני יודע את המצוקות שלכם. תפתחו. היא לא תצליח לפתוח את שנת הלימודים, והנה, אני אומר לך – למה צריך להעביר את המבנים האלה? החטיבה להתיישבות יודעת הרבה פעמים להעביר יישוב, להרים ולהשאיר את הקרוואנים. אתם יודעים לעשות את זה, ואתם עושים את זה במקומות אחרים. אין שום סיבה שהיא תיתקע אם נעשה מצב ביניים. אתה יודע מה אתה אומר לה במצב ביניים? 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

חוץ מכסף. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

לגלות עוד פעם. סליחה, כסף לא בעיה במדינה. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

מה אתה אומר. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

כסף לא בעיה. הוכחתם לנו השנה שאין בעיה של כסף במדינה. יש בעיה של רצון. כשהמציאות הזאת של להרים גרעין במקום אחר ולהשאיר את היישובים – צביקי, איך זה עובד? תספר לה איך זה עובד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש בעיה של גב ונפילה בין הכיסאות. מי המשרד שאחראי - - - 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

הקרוואנים אף פעם לא עוברים. כשרוצים הקרוואנים אף פעם לא עוברים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לדאוג שגרעין הראל יעלה תוך חודשיים על הקרקע. מי המשרד? מי המנהיג בממשלה שאומר שהוא ידאג שזה יקרה. ראש הממשלה בשבתו כשר ההתיישבות? שר החקלאות? שר נגב גליל? מרוב שיש ריבוי אחריות – אין אחריות. כשיש אחד שאחראי, אנחנו נפנה אליו. הם נופלים בין הכיסאות. לכולם יש התיישבות, יש חמישה-שישה משרדים שיש להם סעיף יזמות והתיישבות, קהילות צעירות, התפתחות של צעירים, שוויון חברתי. אין סוף משרדים עוסקים בצעירים. אבל אחד שיגיד שהוא ערב לכך שבתוך שלושה חודשים הם יהיו על הקרקע, הוא יביא את החלטת הממשלה ואת הכסף שצריך. וזה כלום, וזו עלות אלטרנטיבית, כי אם מפנים אדמת נדל"ן מבוקשת להתיישבות והרחבה קהילתית אז יש עלות אלטרנטיבית, ולעיכוב הזה יש עלות אלטרנטיבית. ולהגעה שלהם לערבה יש מיסים, פיתוח כלכלי, החזר למדינה. המקום נטוש, בסך הכל עיר אובות. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

צריך לתת להם להדליק משואה ופרס ישראל שהם הולכים לגור שם בכלל. הרי הוא ננטש כמה פעמים. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

מיכאל, סלח לי שאני אומרת - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

משפט סיום. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אני מסכם. אני רוצה לסכם. אני מצפה מהדיון, אדוני יושב הראש, לבקש משלושת הגרעינים להגיש גם לוועדה ולגם למשרדי הממשלה – ראשית את הצרכים שלהם, מה הם צריכים במיידי. להעלות את זה לסיכום. וכנ"ל משרדי הממשלה: מה הם צריכים כדי שהם יעמדו ביעדים ששלוש המשימות החשובות האלה יצליחו ויעמדו על הרגליים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ואנחנו נעשה מעקב. בעוד כמה חודשים. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

בוודאי. תודה, אדוני, וסליחה שאני עובר לדיון אחר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אסנת, משפט סיום, כי יש אחרים. בבקשה. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

לא, אתה יודע, אתה אומר – למי יש אחריות ומי לוקח אותה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן. מי המנהיג? 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

עכשיו קיבלו החלטות ממשלה על הקמת יישובים חדשים. בתוך החלטות הממשלה ביקשנו להכניס סעיף של הקמת מחנות זמניים. תקצוב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

סורבנו. בוא, כאילו, אפשר להגיד 80 פעם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

על ידי מי סורבתם? 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

על ידי האוצר, על ידי מי? על ידי מי שמממן. אפשר להגיד עד מוחרתיים שיש כסף, אבל אין כסף. אם היה כסף - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא אין כסף. יש עוינות לרעיון. יש הבדל. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

את זה לא רציתי להגיד. 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

אני אגיד יתרה מזאת: בהחלטת הממשלה של מבואות ערד הצלחנו להכניס כסף שמשרד רוה"מ ומשרד הפנים נתנו בנוסף לחטיבה להתיישבות. בהחלטת הממשלה של עיר אובות סורבנו. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

סורבנו חד משמעית. חד משמעית. 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

והודיעו לנו שההחלטה לא תעלה לממשלה אם יהיה בה סעיף תקציבי. זאת אומרת, האקטיביות מצידנו - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הבנתי. החלטת ממשלה בחינם. 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

החלטת ממשלה שבמידה ונדרש תקציב נוסף תצטרך לעבור פעם נוספת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

החלטת ממשלה ללא עלות. 

 << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> 

החלטת הממשלה היא ללא עלות. אתה יודע למה? כי הכסף שהמדינה נותנת הוא מתוקף הסבסוד של החלטות ממשלה על עדיפות לאומית, ואת השאר משלמים המשתכנים. היא ללא עלות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נכון. תודה רבה. זה נשמע די מדאיג, הדיווח שלכם. אנחנו לא נרפה, ולא נרפה את ידי האנשים. אנחנו נביא את הדברים. אנחנו נעבוד על זה ביחד. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אין לי הרבה מה להוסיף על מה שמרגי אמר. אני מסכימה איתו בכל הדברים. עדיין קשה לי להאמין שאנחנו צריכים לשכנע אנשים לבוא לגור בנגב. זה פשוט הזוי בעיניי. עם כל הצפיפות, העשן וזה – אנחנו עדיין צריכים לשכנע ולתקצב. אבל אם זה מה שצריך, אז זה מה שצריך. כל הכבוד לכם על המאבק הזה. אני מניחה שהמאבק שלכם הוא לא היחיד ויש עוד גרעינים, ואתם משמשים דוגמה ומופת לעקשנות, וזה ראוי לציון. אני כמובן לצידכם בכל מה שצריך, ואיתכם. רק רציתי לשאול את התיאטרון האם משרד התרבות תומך בכם – כן. יש תמיכה של משרד התרבות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הוא תומך, אבל הם רוצים לעלות קומה בתקצוב. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כן, כן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

והתנאי הוא היקף פעילות כספית, ולא היקף פעילות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אה, זה הביצה והתרנגולת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הם עושים פעילות יותר מתיאטראות גדולים, אבל אין להם את הכסף של תיאטראות גדולים אז הם לא יכולים לקבל. 

 << אורח >> בעז דן: << אורח >> 

אנחנו עושים פעילות כמו תיאטרון חיפה, ואנחנו מקבלים תקצוב של קבוצת תיאטרון בתל אביב, הכי קטנה, בגלל שאין לנו רשות מקומית ששמה 9-8 מיליון שקל. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זאת אומרת, אין מאצ'ינג. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני אבקש ממשרד התרבות לבדוק את הדבר הזה. שיתקצבו לפי פעילות, לא לפי תקציב. לא לפי עושר של תיאטרון. 

 << אורח >> ד"ר עירית פוגל גבע: << אורח >>  

אני רוצה להשיב. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

יש לך קשרים עם שר התרבות, לא? 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הם עוזרים מאוד, אני אומר לך. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

משרד התרבות יושב פה. בואו ניתן להם רגע להשיב. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל אנחנו רוצים עוד, ואנחנו נותנים למשרד התרבות להשיב. בבקשה. 

 << אורח >> ד"ר עירית פוגל גבע: << אורח >> 

אוקי. אני מנהלת את המחלקה לתיאטרון במשרד התרבות. אני אגיד שאנחנו מלווים את תיאטרון אלעד אילות עוד מתחילת הדרך, עוד טרם אפילו קבלת התמיכה, כשהוא היה זכאי לתמיכה. אנחנו מלווים אותו. התמיכות ניתנות באמצעות תקנות וקריטריונים, כי הם שוויוניים. זה קשה. לא ניתן לקפוץ מיידית לגובה תמיכה מאוד גבוה. לכן צריך לטפס. לשמחתי, תיאטרון אלעד כן הצליח לעמוד במשימה. החל משנת 2023 הוא כבר לא יהיה קבוצת תיאטרון, הוא יהיה תיאטרון רפרטוארי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

או. אתה ידעת את זה? 

 << אורח >> ד"ר עירית פוגל גבע: << אורח >> 

כן, ישבתי איתם לפני שבוע. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זו התקדמות. 

 << אורח >> בעז דן: << אורח >> 

זו התקדמות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

וואלה, אני מבסוט עלייך. סוף-סוף מישהי פה הביאה לנו התקדמות. 

 << אורח >> ד"ר עירית פוגל גבע: << אורח >> 

אתה יודע שגם ניסיתי לעזור לך בירוחם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הייתי מנהל מתנ"ס צעיר, ולא היו לנו – לא קבוצת תיאטרון, לא חוגי תיאטרון ולא כלום. ועשינו פלייבק עם דני נבט ועוד כל מיני חבר'ה. עשיתי את זה איתך. זה היה מזמן, לא כל כך מזמן. 1999. 

 << אורח >> ד"ר עירית פוגל גבע: << אורח >> 

לא, אז לא. עשיתי איתך כמה דברים כשהיית כבר ראש המועצה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נכון. עם יפרח, בתיאטרון באר שבע. 

 << אורח >> ד"ר עירית פוגל גבע: << אורח >> 

וכאן המקום להגיד שדווקא הצלחנו להקים את פרינג' באר שבע, ואת מעבדת תרבות דימונה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

פרינג' באר שבע הקים את עצמו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

גברתי, הם תקצבו. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

הם קיבלו תמיכה רק אחרי. 

 << אורח >> ד"ר עירית פוגל גבע: << אורח >> 

סליחה, לא. לא. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

פרינג' באר שבע התחיל בסלון בית של בחור מאוד-מאוד יקר ושל אשתו, עם חלום. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה תמיד מתחיל בסלון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל התמיכה הגיעה אחר כך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

גם בעז היה בסלון בתל אביב ורצה לעבור לסלון בערבה. 

 << אורח >> ד"ר עירית פוגל גבע: << אורח >> 

אז אני אתקן אותך. הייתה החלטה, סליחה. לא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל מה שמגיע – מגיע, יסמין. אגב, באר שבע עשתה את אחת המהפכות - - - 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

עד שהם קיבלו את התמיכה הנשמה יצאה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

באר שבע עשתה בית ספר לתיאטרון על שם גודמן, תיאטרון מדהים ששמוליק יפרח עשה מהפכה. 

 << אורח >> ד"ר עירית פוגל גבע: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תיאטרון לילדים. באר שבע מדהימה. 

 << אורח >> ד"ר עירית פוגל גבע: << אורח >> 

אבל פרינג' באר שבע, אני אתקן אותך - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם מישהו יגיד מילה לא במקום על באר שבע, יסמין זקס פה. אז כל מילה על באר שבע – תשקלו. 

 << אורח >> ד"ר עירית פוגל גבע: << אורח >> 

באר שבע מקבלת תמיכה, סיוע ועזרה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני יודעת. היום אני יודעת. 

 << אורח >> ד"ר עירית פוגל גבע: << אורח >> 

עכשיו, לגבי פרינג' באר שבע: יכול להיות שהגו את היוזמה ואת הרעיון בסלון של בית, אבל בעקבות הרעיון הזה אנחנו הצלחנו להעביר החלטת ממשלה על גרעיני תיאטרון בנגב גליל. ובאמצעות החלטת ממשלה שנתנה לגופים שעמדו בקריטריונים, ופרינג' באר שבע עמד בקריטריונים דווקא בעזרת תיאטרון באר שבע ושמוליק יפרח, המנהל – הם קיבלו בשנה הראשונה חצי מיליון. בשנה השנייה 400 אלף, בשנה השלישית 300 אלף – עד שהם עמדו בקריטריונים לתמיכה רגילה ושוטפת. אז צריך החלטת ממשלה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

עירית, תודה רבה. משפטי סיום בבקשה. 

 << אורח >> ד"ר עירית פוגל גבע: << אורח >> 

אנחנו זקוקים להחלטת ממשלה שתוכל לסייע לנו להמשיך בצעדים הראשונים של כל מיני התיישבויות שכאלה. גם גרעין הראל, אם יקומו קבוצה של אנשים שירצו להקים קבוצת תיאטרון - - - 

 << אורח >> אורנה הורביץ: << אורח >> 

יש לנו היום כזאת. 

 << אורח >> ד"ר עירית פוגל גבע: << אורח >> 

אז בבקשה, לפנות אלי ואפשר לקבל גם פה תמיכה. וגם תשובה למה שאמר חבר הכנסת לעניין של שילוב ערבים: אני בטוחה שאם השחקן נורמן עיסא יפנה לבעז דן ויבקש להגיע לאילת ולהשתלב בתיאטרון – אתה תקבל אותו עם זר פרחים. נכון? 

 << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> 

יש תיאטרון ברהט. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רק אם זה עבודה עברית, לא? זו סדרה, לא? הוא שיחק שם. 

 << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> 

אני רק אגיד שיש תיאטרון ברהט. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא לדבר בלי רשות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מיכאל, אני יכולה רק להתנצל? אני רק אתנצל כי יש ועדה למעמד האישה שאני חייבת ללכת אליה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה, יסמין. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה שצריך – אני לרשותך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני יודע שאת. יסמין, להיות איתם. ואיתי, אבל איתם בעיקר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אבל אתה מוביל את זה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

את מובילה. אני, יש לי תחבורה. את תובילי. אני אחרייך, הולך איתך. תודה, יסמין. תודה רבה. שירן, בבקשה. 

 << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> 

אני רק אגיד כמה מילים. אני מהרשות לפיתוח הנגב, מנהלת התחום של התיירות והתרבות. דיברו פה על עולמות התרבות ואני לא יכולה שלא להוסיף: הפרינג' זו דוגמה מהממת לקהילה שצמחה מהמקום, והצליחה לייצר משהו משמעותי מאוד גדול בבאר שבע ובמרחב בכלל. המשרד לפיתוח הנגב והגליל וגם הרשות תמכו ביוזמות תרבות, גם של תיאטרון אלעד ועוד המון-המון יוזמות בתחומי התיאטרון לילדים ונוער למשל, שקם בשנים האחרונות – גם מתוך יוזמה מקומית. אני חושבת שאחד האתגרים זה באמת הסיפור של העמותות – הקושי שלנו לתמוך בעמותות, משהו שאנחנו לא יכולים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

דרך העירייה. 

 << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> 

אנחנו יכולים רק דרך הרשויות המקומיות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תנו לעירייה כסף והם יבצעו. 

 << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> 

ואנחנו ממש מנסים להיות התפר הזה, בין השטח לבין המשרדים, כדי לראות מהם הצרכים באמת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הן בפטור ממכרז, העיריות. השער זה קול קורא, אני שומע פה מהצד, מעמותת איילים. אנחנו בעד עמותות ולתת הרבה לעמותות. אני הקמתי כמה עמותות בחיי. אבל איפה שאתם תקועים בבירוקרטיה של מכרזים – הרשויות הן הזרוע הארוכה של הממשלה. תנו להן לבצע פרויקטים. הן כבר יידעו איך לעשות. 

 << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> 

זו לגמרי השיטה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה רבה לך, שירן, על כל פועלך בנגב שנים רבות. תודה רבה לך, עירית, גם על הבשורה שהם הופכים לתיאטרון רפרטוארי וקופצים מדרגה, וגם על היוזמות המיוחדות בהחלטות ממשלה לפתח את התיאטרון בנגב ובגליל. דניאל ברססט, תחום ממשל בתנועת אור. 

 << אורח >> דניאל ברססט: << אורח >> 

תודה רבה. קודם כל, כבוד יושב הראש, תודה רבה על הדיון ובכלל על סדרת הדיונים שאתה עושה. אני עוקב אחר ועדת הכלכלה הרבה, ובאמת ב-10-8 חודשים, פשוט מדהים שאתה מעלה גם את הנגב וגם את הגליל על ראש שמחתך. תודה לך על זה. 

תנועת אור, כידוע, מובילה משימה גדולה של הקמת שני מרכזי חיים עצמאיים משגשגים בנגב ובגליל. לגרעיני ההתיישבות יש תפקיד מאוד-מאוד חשוב ומרכזי בתהליך הזה. המטרה של הגרעינים האלה, בין אם זה גרעין אלעד, בין אם זה קמ"ג שאנחנו עובדים איתם צמוד ומלווים אותם, זה להוביל באמת בתחומים שונים: חברתיים, תרבותיים, כלכליים, חינוכיים ועוד. הם הכוח החלוץ שבאמת, בזמן קצר יחסית יכול להתגבר על חסמים וגם להביא לשינוי מהותי במרחב שהם נמצאים בו. זה חשוב ואנחנו צריכים לחזק אותם. זה קורה היום גם בשכונות וגם במרחב הכפרי, בין אם על ידי בני מקום קיימים ובין אם על ידי אנשים שבאים מבחוץ. בהיבט העירוני, יש לגרעינים האלה תפקיד מרכזי בפיתוח הרי הנגב והגליל. אני חושב שהרשויות בחלקן השכילו להבין את זה – שהן צריכות באמת לתת פיתרון, מענה ומעטפת לגרעינים האלה, כי הם יכולים לספק להן פיתרון ברשות עצמה. בין אם זו הגירה שלילית של אנשים שיוצאים ובין אם זה חיזוק כלכלי או תרבותי שחסר לרשות. ככל שיתנו את המעטפת המתאימה, הן רק ירוויחו מכך. 

כבוד יושב הראש, אני רק רוצה לתת כמה צעדים באמת פרקטיים שאנחנו זיהינו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם תוכל במשפטים ספורים, כי אנחנו לקראת סוף הדיון. 

 << אורח >> דניאל ברססט: << אורח >> 

משפטים ספורים לגמרי. ממש ככה. אז קודם כל, אנחנו חושבים שיש לתת הצעת ערך לגרעינים, בין אם זה קידום חבילה של פתרונות דיור, כשהם יכולים או לרכוש או לשכור דירות בנות השגה. אם זו מעטפת של קהילה, של תעסוקה, של חינוך לחברי הגרעין וגם חיבור עם הקהילה הקיימת. אנחנו חושבים שגם צריכים לתת תמיכה במובילי הגרעין, בין אם זה שכר למוביל הגרעין שהוא צריך לקבל. זו עבודה קשה שמצריכה גם הרבה כאב ראש וכברת דרך ארוכה שיש לפניהם. אנחנו צריכים לתמוך בהם, כי אנחנו לא רוצים שהם ייפלו. מערך ליווי קהילתי: גם חיבור של הגרעין עצמו וגם חיבור של הגרעין לקהילה שבה הוא מתיישב. זה גם משהו שצריך לתת אותו. מערך של מרכז מידע תומך – גם לתת מענה וליווי לגרעין שרוצה לבוא ולהתיישב, או לגרעין שנמצא וקיים, על כל מיני הזדמנויות של דיור, של תעסוקה, של תרבות, של חינוך, לילדים ולגרעינים עצמם. בנוסף הקצאה של חללים ליצירה, תעסוקה ותרבות. 

אני רוצה לחזק את החלטת הממשלה. הרעיון להוביל החלטת ממשלה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

דניאל, אתם מחוברים לסיפורים פה? לשלושת הסיפורים?

 << אורח >> דניאל ברססט: << אורח >> 

אנחנו מכירים את גרעין הראל. אני פשוט קצת חדש בתנועה. אני יודע שבעבר היה קשר עם תנועת אור. לגרעין אלעד וקמ"ג, אנחנו עובדים - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זו ההזדמנות שלך להכיר את כל היוזמות. 

 << אורח >> דניאל ברססט: << אורח >> 

צודק במאה אחוז. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

וגם לדאוג לגיוס משאבים חוץ ממשלתי. אור אלופים בגיוס משאבים. 

 << אורח >> דניאל ברססט: << אורח >> 

נכון. אלעד וקמ"ג – אנחנו עובדים איתם באופן מאוד-מאוד הדוק. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש קרנות וגופים שזאת השליחות שלהם. יש את מיראז' שעשו ועושים דברים גדולים. 

נציגת איילים, את רוצה להגיד משפט? אנחנו לקראת סיום. 

 << אורח >> נחמי גייניס: << אורח >> 

בוקר טוב. כיף לראות פה המון פרצופים של שותפים לדרך. יש לי את הזכות להיות מנכ"לית עמותת איילים. זו עמותה שבעצם מקימה ומפעילה כפרי סטודנטים שמייצרים גרעיני התיישבות. הם חממות לגרעיני התיישבות, שבסוף הפרק האקדמי ימשיכו להתגורר במרחבים שבהם אנחנו פועלים. 

אני יכולה להביא את קול השטח. השטח אומר שיש כאן חבר'ה נהדרים, שרק מחכים להזדמנות להמשיך ולהתגורר בנגב ובגליל. מעבר לשליחות ולמשימה הלאומית, הם מבינים את הפוטנציאל האדיר שיש במקומות האלה. המון פעמים אנחנו מרגישים שיש לנו שותפים למעלה בממשלה, אבל לוחות הזמנים לא כל כך מסתנכרנים. אנחנו צריכים פתרונות מחר בבוקר. מהבחינה הזאת, יש לנו שותפים נהדרים – החטיבה להתיישבות, משרד הבינוי והשיכון, שבאמת מבינים את גודל המשימה ואת גודל ההזדמנות, אבל אני שותפה למה שאמרת קודם, שחסר כאן מישהו שיבוא ויגיד שזו המשימה שלו וזה עליו. 

אני יכולה להגיד לכם שיש לנו היום שבעה גרעינים שאנחנו מלווים אותם, שרוצים להתיישב מחר בבוקר בנגב ובגליל, ואנחנו מוכנים לזה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתם גם הוכחתם יכולת ביצוע והקמתם לא מעט קהילות, ועוד עוסקים ומנהלים, ושאפו על העשייה. וכמובן, למרות כל האתגרים, כולנו רואים את הכוס המלאה. כולנו רואים את מה שהממשלה עשתה ועושה לאורך שנים. אנחנו רוצים לקפוץ מדרגה. לפשט תהליכים. לייצר פתרונות, להשלים את המקומות התקועים. בזה אנחנו רוצים לעסוק. 

נציגת מועצה אזורית אשכול, דקלה, בזום, ביקשה להגיד משהו. אני מבין שזה קשור לזכות ההתייחסות שלך למה שנאמר פה. להגיד את זה קצר ולעניין. דקלה לא נמצאת בזום. תודה רבה. 

מישהו מנציגי הממשלה שלא דיבר ונמצא איתנו ורוצה להגיד משהו? 

 << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> 

אני נציג רשות הצעירים במשרד לשוויון חברתי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מי מנהל הרשות לצעירים? 

 << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> 

אלישבע סבתו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

היא המנהלת? ממלאת מקום או קיבלה מינוי קבוע? 

 << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> 

היא קיבלה תפקיד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יופי. אחלה אישה, מנהיגה טובה. אלישבע סבתו. כן. 

 << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> 

תמכנו בכפרי סטודנטים בעמותת איילים. 

 << אורח >> נחמי גייניס: << אורח >> 

לא רק באיילים. בחמישה ארגונים. 

 << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> 

כן, ועוד ארגונים. בפרט בנגב הייתה לנו הרבה תמיכה בכפרי סטודנטים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

היה לנו זה מדאיג. זה ביטוי שמדאיג את הוועדה. 

 << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> 

נכון, זה מדאיג, כי אנחנו רוצים - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בשביל היה לנו אנחנו לא קוראים לכם. בשביל מה, לאן אנחנו הולכים? 

 << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> 

כרגע מה שאנחנו תומכים זה בהקמת מרכזי צעירים בנגב, רק בתקופה האחרונה. לשאלה – גם בחברה הערבית, בחברה הבדואית. גם בחבל אילות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל אפשר בתוך מרכז הצעירים לתמוך בפעולות של קבוצות התיישבות. של בני המקום וחדשים. 

 << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> 

אז יש לנו - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בתוך. 

 << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> 

אז בתוך מרכזי הצעירים יש לנו את תוכניות למעורבות חברתית, וגם מלגות לצעירים, סטודנטים שמתנדבים. יש לנו את זה בכל הארץ וגם שם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה רבה לך, שמעון. ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון. 

ועדת כלכלה קוראת למשרד ראש הממשלה, לראש הממשלה בשבתו כשר ההתיישבות ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה לכנס דיון מעמיק של כל משרדי הממשלה העוסקים בעידוד בני המקום וחדשים, להתיישב בנגב, בגליל, בפריפריה החברתית. צעירים אידיאליסטים שלוקחים על עצמם משימות רחבות, חברתיות, קהילתיות, של שיפור החברה, של פיתוחה, של הענקת הזדמנות – גם בחינוך, גם ברווחה, גם באמנות, גם בתרבות. לכנס דיון כזה, לסנכרן את מערכות הממשלה. 

הוועדה קוראת למשרד ההתיישבות לתקצב בצורה משמעותית יותר את האתגרים שמונחים לפתחו בסיוע לקהילות צעירות, ובכלל זה לשלוש היוזמות הצעירות שהוצגו כאן, אבל גם כן ליוזמות אחרות שיקבלו את ההזדמנות בעתיד. אנחנו מצפים לשמוע בתוך שלושה חודשים שכבר התחיל ביצוע של תשתיות על ידי קק"ל ושנמצאו הכספים למבנה זמני. ראש הממשלה יצטרך לנצח את הבירוקרטיה הממשלתית שפוגעת במתודה הטובה, ששמים כמה קרוואנים ובהמשך עושים בינוי קבע. זו מתודה שהקימה מאות יישובים בישראל ומאות שכונות בישראל, ואין סיבה שבמקום חוקי לא ניתן יהיה לשים קרוואנים. סוף-סוף הליך תכנוני חוקי – למה לעצור אותו? אני אדבר אישית עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש הממשלה עצמו על החסמים שעלו פה בדיון. 

יהיה פה דיון מעקב לכל משרדי הממשלה. קודם כל, אני אומר לכם תודה. שום דבר לא מובן מאליו. כל משרד שתקצב פה, שהקשיב, שעזר, שפתח דלת, גם בכסף קטן – אנחנו אומרים לו תודה. אנחנו מאתגרים אתכם לעלות מדרגה: לפתור בעיות גדולות יותר, להיות עם אמביציה רחבה יותר. מה שנעשה בתיאטרון אלעד יכול להיות גדול פי עשרה, לעולמות תוכן חדשים. מה שקרה עם הראל – יכול להיות אקורד סיום חיובי וחגיגי. מפנים באשכול בהסכמה ומקימים יישוב חדש, במקום שמעט ישראלים בכלל רוצים לגור. אנשים שהם יזמים, עצמאים, לא בוכים, מתפרנסים כבר עשר שנים בלי תלות באף אחד, עם ילדים, יציבים, אמיתיים ברצון העקבי שלהם להתיישב בנגב. 

בנוסף לחבק את היוזמה של התעשייה המקומית בנגב, במקרה המיוחד הזה – יוזמה ייחודית של קמ"ג. ללוות אותה, לסייע לה בהיבטי המלגות, הריכוז, הפעילות, הדיור והסרת חסמים נוספים, שיאפשרו למדענים ולאנשים טכנולוגים לבחור, מתוך בחירה, להתיישב בקהילות בנגב ולהצמיח את התעשייה הטובה שלנו שמתקיימת. בכלל זה, לבחון מוקד טיפול כוללני בבקשות של צעירים להתיישבות. שולחן עגול ממשלתי שיעסוק בדבר הזה. אני אבקש את זה גם מהשר לפיתוח הנגב והגליל, אני יודע שליבו לדבר. 

אני מבקש ממנכ"ל נגב גליל לפגוש את שלוש היוזמות ולבקר בהן. זה הקנס על היעדרותו היום. הוא חבר שלי והוא יבצע את זה. 

אנחנו נתכנס פה בעוד כמה חודשים למעקב. במעקב הזה נרצה לשמוע בשורות, התקדמות, הצלחות. לא תירוצים ולא הסברים. כל מי שיש לו יכולת במשרד שלו, להכניס ולקבע בתקציב החדש שמנסים להגיש עכשיו, את כל הבעיות ואת כל היוזמות – אנחנו כוועדה נדחוף את הדברים, מאחורי הקלעים, גם בוועדה וגם בפרונט. 

אני מודה לכולם על הגעתם מרחוק ומקרוב. אם הגליל ירצה דיון כזה יקבל. אם הפריפריה החברתית של מי שמתיישב בדרום תל אביב, ברמלה, בלוד ובשכונות מאתגרות בירושלים – אלה אנשים אידיאליסטים לא פחות, וגם עבורם אנחנו נפתח את הדלת בוועדה. 

אני נועל את הדיון. תודה רבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:39. << סיום >>