פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 24 הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל 01/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 39 מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל יום רביעי, ב' בסיון התשפ"ב (01 ביוני 2022), שעה 9:53 סדר היום: << נושא >> עליה בתופעת הסחר במדבקות FENTA << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר ענבר בזק סימון דוידסון חברי הכנסת: מיכל וולדיגר מוזמנים: פאולה רושקה – ד"ר, מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות רוני ברקוביץ – ד"ר, מנהל אגף אכיפה משרד הבריאות לירון טל – מנהל תחום פשיעה פרמצבטית, משרד הבריאות ויקטוריה פינקל-פקרסקי – מנהלת המלקה ליבוא פרמצבטיקה וסמים, משרד הבריאות ישראל שמרלינג – אח"מ, המשרד לביטחון פנים משה חי-הגיגת – ק' מחקר סמים, אח"מ, המשרד לביטחון פנים חגי ברוש – רב"ק - מנהל תחום בכיר טיפול ושיקום, המשרד לביטחון פנים רותי תוינה – מדריכה ארצית ביחידה למניעת שימוש בסמים, אלכוהול, משרד החינוך איריס נהרי – סגנית מנהל שרות (טיפול בהתמכרויות), משרד הרווחה והביטחון החברתי אהוד אורטל – מנהל תחום מבצעים, רשות המישים, משרד האוצר מוזמנים באמצעים מקוונים: סולי לביא – עו"ד, רפרנט תחום הסמים והחומרים המסוכנים במחוז, פרקליטות המדינה דויד פפו – יו"ר הסתדרות הרוקחים ייעוץ משפטי: אלעזר שטרן מנהלת הוועדה: בת שבע פנחסוב רישום פרלמנטרי: זיו אפללו, חבר תרגומים << נושא >> עליה בתופעת הסחר במדבקות FENTA << נושא >> << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בוקר טוב לכולם, הנה מצטרף אלינו חבר הכנסת סימון דוידסון, שלום לך, ברוך הבא, אנחנו ממש הרגע התחלנו. התכנסנו היום כדי לדבר על עוד אחת מהתופעות המטרידות שכולנו מתעוררים אליהם כל בוקר מחדש והפעם התופעה של סחר מאוד משמעותי בהיקפים עולים של המדבקותFENTA FENTANIL ואנחנו רוצים הפעם לנסות מאוד ככול שאפשר וד"ר ברקוביץ יעזור לנו לעשות את זה וביחד איתכם לנסות גם לייצר מהלכים שאנחנו חושבים שהם יכולים להביא לפתרון, או לפחות לצמצום של היקף התופעה ובתקווה גדולה מבחינתנו לפחות, לדיון הזה יש מטרה ממוקדת, לקחת את הסוגייה הספציפית ולנסות לראות איך אנחנו נותנים לה מענה הרבה יותר טוב. אני לא אדבר על כל המענים, תיכף ככה אני אתן לך להציג, אני רוצה כן אבל להתחיל רגע מנושא אחר, אני מתייחס למחקר שפורסם ממש הבוקר של המרכז הישראלי להתמכרויות, שמפרסם שאחד מעל שבעה ישראלים הוא מתמכר לשלל אדיר ומגוון אין סופי של סוגים שונים של התמכרויות, חצי מיליון בני אדם הצטרפו למעגל הזה רק בחמש שנים האחרונות, 21 אחוז מתוכם הם בני 18-35 כלומר הדור הצעיר הולך ומתמכר. אנחנו עושים פה ככה המון דיונים כל פעם על נושא אחר, דיברנו אינסוף פעמים על מה הקורונה עשתה לבני הנוער ולצעירים, איך היא העמיקה את התופעות של חוסר היכולת להתמודד ואלו הם הביטויים, זינוק של 34 אחוז בהתמכרות למין ולפורנו, עלייה של 15 אחוזים בהתמכרות לסמים ולתרופות מרשם, החומרים הכי נפוצים שגם עליהם פה דיברנו על כולם, כל אחד בנפרד, אלכוהול 71 אחוזים שמתמכרים לאלכוהול, 27 אחוזים לקנאביס, תרופות של בעיות קשב וריכוז תשעה אחוזים, משככי כאבים, הרגעה ושינה עוד שבעה אחוזים, 13 אחוז מבני הנוער עוסקים בהימורים, כאילו רק לדמיין את הדבר הזה ואני מניח כמו בכל מחקר כזה שזה תמיד קצת יותר ממה שבאמת מתפרסם בנתונים, הרי הדיווחים הם תמיד בחסר, זה נכון כמעט על כל תחום. אז כולכם כל אחד בזווית שלו עסוקים בזה ביומיום וגם אני, אבל כל פעם מחדש צריך לנשום ולהבין עם איזה אתגר גדול אנחנו מתמודדים וביומיום שלי מעבר לתחומי הוועדה הנושא הכי גדול שאנחנו מלווים עכשיו כצוות זה הנושא של העלאת שכר המורים, כי אנחנו מבינים שזה הכול חלק מאותה תופעה, כשמורים וצוותי הוראה ומורות נשחקו בקורונה אז המוטיבציה שלהם להגיע לבית הספר נמוכה יותר וכשילד קשה ולא רואים אותו עם 40 ילדים בכיתה אז הסיכוי שאחרי זה הוא התמכר, כי המורה פספסה אותו, כי מה לעשות היא לא יכולה לתת לכולם כל הזמן קשב, בטח שלא בתנאים ובשכר הנמוך שלה, אז התופעות של ההתמכרויות מתרחבות אז מורות עוזבות את המערכת ואז אנחנו באיזושהי קריסה כללית ולכן התפקיד שלנו בעיניי הוא לתת את המענים מכל הכיוונים, לנסות לתת את המענה שננסה לתת פה היום ספציפית למדבקות FENTANIL, אבל גם לתת כל הזמן להגדיל מוטיבציות לכל מי שנמצא בתוך מערכות החינוך, במערכות הרווחה, בשירותי הבריאות שלנו, בסוף זה אותו מעגל שמייצר את התופעות שאנחנו ערים להם. << אורח >> איריס נהרי: << אורח >> רק במחקר גם נתון מאוד משמעותי ש-90 אחוז מהמכורים לא מגיעים לטיפול בכלל, שזה נתון מאוד – << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כמה אחוזים? 90? << אורח >> איריס נהרי: << אורח >> כן, לפי מה שהוא אמר 90 אחוז מה- << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> בהמשך למה שאיריס אומרת ש-90 אחוז מאלה שסובלים מבעיה של התמכרות - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא מגיעים. << אורח >> איריס נהרי: << אורח >> לא מגיעים לטיפול, שפה אנחנו צריכים לדון על זה, מאוד משמעותי וחשוב. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מאוד מאוד, טוב, עוד סוגייה לעלות. << אורח >> פאולה רושקה: << אורח >> אם זה ממש התמכרות, זה כנראה שימוש - << אורח >> איריס נהרי: << אורח >> זה על הרצף, אבל זה אחת הטענות שאנחנו לא מצליחים להגיע. << אורח >> פאולה רושקה: << אורח >> מי שלא מגיע זה אנשים שהם עוד לא סובלים מספיק בשביל להגיע למקום ועל האלה צריך להיות הזרקור. << אורח >> איריס נהרי: << אורח >> נכון, בדיוק, נכון. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, אז יש לנו הרבה מה לעשות. חבר הכנסת דוידסון, אתה רוצה להתחיל, או ש – << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשמוע ואחר כך, תודה רבה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, בסדר, אני נותן את האפשרות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש לי הרבה מה להגיד, אבל – << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, בסדר, זה ברור. אז אנחנו נפתח איתך ד"ר רוני ברקוביץ, קצת סקירה על המצב וגם הצעה לפתרונות, או כיווני פעולה, בבקשה. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> תודה רבה אדוני היושב ראש, דיון סופר חשוב והיום ככה אנחנו במשרד הבריאות רואים את זה, אני קודם כל כמו שאמרת אתן איזושהי סקירה, גם לגבי נתונים שאנחנו נחשפנו אליהם וגם הצעות לפתרונות. אנחנו מדברים על המדבקה שקוראים לה FENTA, החומר הפעיל הוא פנטניל, החומר עצמו הוא פי 100 יותר חזק מהמורפיום, מדובר בסם מסוכן, החומר בפקודת הסמים המסוכנים, נותנים אותה כתרופה, כתרופה בבתי מרקחת שרופאים רושמים אותה לכאבים מאוד מאוד קשים שתרופות אחרות לא עובדים ולחולי סרטן ורק להגיד על חולי סרטן, כמובן אנחנו כאן לא מדברים, שיקבלו מה שצריך וכו' וכו'. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לחולי סרטן כמשכך כאבים. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> משכך כאבים שכבר דברים אחרים לא עובדים, כלומר זה נחשב כמשכך הכאבים הכי חזק שיש היום בשוק, כלומר זה תרופה והיא גם באה במדבקה שאת המדבקה שמים על הגוף והיא נספגת לאט ואחרי שלושה ימים מחליפים את המדבקה והשימוש לרע שיש בה היא לאו דווקא בתור מדבקה, אלא גוזרים אותה לארבעה ועם מצית מחממים מלמטה ושיוצא אידוי ושואפים אותו, כלומר דרך האף, ככה שהחומר נכנס הרבה יותר חזק והשפעות נורא קשות, יש להם גם שימוש בתור עישון ואנחנו רואים שבעצם לא משתמשים בה בתור המדבקה תרופה, אלא בשימושים רעים אחרים ויש עלייה ולמה אני מתכוון לעלייה דרסטית? שמשנת 2018 עד שנת 2021 עלייה ב-30 אחוז בכמות המרשמים שנופקו על ידי קופות חולים שזה ממש לא פרופורציונלי לקצב הגידול באוכלוסייה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> רוני זה כן תואם את העובדה שמדינת ישראל היום בקרב מדינות ה- OECD מובילה בהתפתחות ובצריכה של תרופות של משככי כאבים – << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> ברור, לכן אנחנו – רק בחודשיים האחרונים אנחנו באגף היינו שותפים יחד עם המשטרה בכמה תפיסות ענקיות, שאני מדבר ענקיות, אני מדבר על אלפים, בשוק השחור, מקרה נניח בנתניה עם נוער נתניה שגם אילן מלכה שהיה ראש מדור סמים ונתפסו שם כמויות אדירות של מישהו שמכר את זה והוא גם מכר את זה לשישה קטינים שהגיעו עם קריז ממש, כלומר התרופה הזאתי גם התחילה להיות נפוצה בקרב קטינים, החשוד נעצר, מקרה נוסף בקריית שמונה שגם שם יש רופא עצור, היה רופא עצור ואני עוד מעט אגע בעניין הרפואי ותיקים נוספים. בנוסף לזה רק בשבועיים האחרונים נתפסו שלושה בתי מרקחת באזור דרום-מרכז ותל אביב, עם כמות עצומה של מרשמים מזויפים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לשאול שאלה? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בטח. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש פה מספרים גדולים מאוד של אנשים בגיל 21 עד 30 ומשהו אמרת – << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> כן, 18 35. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> האם אותם אנשים עשו פעם בדיקה אם אותם אנשים יש להם עבר של סמים אחרים, או שהם התחילו מאפס ישר לדבר הזה? זאת אומרת האם בנאדם בן 25 שמתחיל לשאוף את זה, או מעשן את זה, או מדביק את זה, לא משנה איך, האם בעבר הוא התחיל מקנאביס, מאלכוהול? << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> זה פאולה אני חושב מהתמכרויות יכולה לענות יותר טוב ממני. << אורח >> פאולה רושקה: << אורח >> יש ויש, אנחנו יודעים שחלק מהאנשים הם בעצם הופכים להיות מכורים, כי סבלו מבעיות אורטופדיות קשות, תאונות דרכים וזה ואז הרופא מתחיל לתת לו כדורים כאלה לכאבים, אבל לא נותן לתקופה קצרה ואחר כך מחפש פתרונות אחרים, אלא ממשיך לרשום לו את זה – << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה החלק הקטן בטח. << אורח >> פאולה רושקה: << אורח >> זה לא כל כך קטן, זה חלק עולה, חלק עולה מאוד ויש חלק אחר שזה מכורים ממש, השתמשו בחומרים אחרים ואחר כך – << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כי אם אנחנו מדברים על ההשפעות של הקורונה אז זה לא אותם אנשים עם בעיות אורטופדיות, מדברים על אותו נוער שבעצם נשאר בבתים והתחיל להשתמש בסמים ובאלכוהול. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הסיפור המרכזי גם על בני נוער שהם פשוט מבינים שכשאתה רוצה להיות בהיי, הרי כל מצוקה אתה רוצה היי, או לא חשוב כל אחד במונח שלו ופשוט דרך משככי כאבים אפשר להשיג את זה בקלות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> וישר מתחילים עם משככי כאבים? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, הרבה מהם. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> וזה גורם להיי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, זה פשוט קל. << אורח >> פאולה רושקה: << אורח >> גם בארצות הברית היה ככה - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> טוב, שמה יש תופעה עוד יותר רחבה. << אורח >> פאולה רושקה: << אורח >> בקרב הבני נוער שהתחילו להשתמש בתרופות האלה שהיו בארון התרופות של ההורים ואז גילו שזה נותן וואו מאוד טוב ומהר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקי, בבקשה ד"ר ברקוביץ. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> כמו שאמרתי יש היה רופא עצור וגם בחקירה הרופא טען שהוא היה מאוים ולכן הוא נתן את זה והבנאדם שהוא מכר לו את זה, הוא מכר את זה הלאה והיו גם נפגעים ורק בשבוע האחרון היה לנו שיחה עם מישהי נורא בכירה במכבי ומסתבר שהתופעה של רופאים מאוימים היא הרבה יותר חמורה ממה שאנחנו חשבנו, שבעצם רופאים מאוימים על ידי אנשים ונותנים להם מרשמים שהם לא באמת צריכים וככה זה מגיע לשוק, אבל הבעיה שאף אחד מהם לא פונה למשרד הבריאות, או למשטרה, כלומר אין לנו תלונות ומדווח, לכן גם אתמול שהיה לנו דיון עם המנכ"ל והוא ראה ממש, אנחנו נעשה איזשהו נוהל עם הקב"טים, עם התמכרויות, עם המשטרה אולי צח"מ משותף, כי יש לנו פה בעיה של רופאים שמאוימים, לא מדווחים ונותנים כמות גדולה מאוד של מרשמים. תופעה נוספת שאמרתי המרשמים המזויפים, נניח יש לי פה דף לבן A4 , אפשר לקחת אותו, יש פה חותמת של רופא, בין אם הרופא קיים, או לא קיים, רושמים מרשם ואפשר לקחת אותו בבית מרקחת, המון היום הזיופים זה מרשמים לבנים, כי הם לא אלקטרונים, כלומר הם לא מתועדים במערכת המיחשובית ולכן בעצם אפשר לקחת אותם וגם המנכ"ל כאן הורה שלצמצם לפחות לכמות של חמישה ימים, כי כאמור מי שיוצא מבית חולים יש לו מרשם לבן, או אנשים שהם חסרי מעמד, או עובדים זרים, אי אפשר ממש לבטל אבל לפחות לצמצם את התופעה, כי תופעה של מרשמים לבנים, תופעה שבקלות אפשר לזייף, כי חותמת של רופא שבכל בית דפוס אפשר לקחת חותמת וגם לא בודקים אם הרופא קיים, או לא קיים, מי שרושם מרשם כמו שצריך, הולך לבית מרקחת פרטי ומקבל אותם ובתי המרקחת הפרטיים בחלקם, גם הם לא מרושתים מבחינה מחשובית ולכן גם בקופות החולים, בחלק מבתי המרקחת שלוקחים אותם, הם לא יודעים שלקחו אותם, את התרופות ולכן גם העניין של הרשות של בתי המרקחת, שלפחות הקופות, אני מדבר על הפרטיים, שיהיה חובה לרשת את בתי מרקחת ובסופו של דבר לצמצם את המרשמים, על העניין של הסחר בטלגרם, זה עניין משטרתי, אבל הטלגרם עמוס, עמוס, עמוס. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מקבל כל הזמן הודעות. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> כן, עמוס. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אתה מקבל בעיקר אני מניח בעיקר על קנאביס, הם יותר מפותחים ביכולת להגיע לאנשים בטלגרם. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> קנאביס, אופיאטים וFENTA, המון. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> קיבלת על FENTA? << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> המון, המון, המון. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> שר התקשורת מנסה לתת איזה מענה, אבל זה בעיקר הסיפור של הודעות SMS ,שם פשוט יש כלי, אני לא יודע איך הטלגרם. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> המון סחר בטלגרם ועוד פעם אני מברך על הדיון, כי זה באמת תופעה של אנחנו רואים גם עלייה בתפיסות שלנו במשטרה, גם בירושלים היו תפיסות וגם בצפון ובבאר שבע, כלומר אנחנו רק לבד היינו מעורבים ביותר מ-12 תיקים עם המשטרה מתחילת השנה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> שתופסים אבל את מי? הרי בסוף יש שרשרת אספקה של כל אחד מהדברים, טוב אבל אחרי זה נחכה לנציגי המשטרה, ככול שהם יוכלו, בסדר, סליחה. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> זה מה רק שרציתי להגיד, אם פאולה אחר כך תוסיף לגבי --, תודה רבה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה, אוקי, בסדר גמור, ד"ר פאולה, את רוצה הרחיב? בבקשה. << אורח >> פאולה רושקה: << אורח >> אנחנו בנושא של פנטניל זה נושא שגם מעסיק את הנהלת המשרד וגם אותנו ואנחנו קיימנו באמת מפגש עם המנכ"ל, אמור לצאת בקרוב נוהל רפואי מחטיבת הרפואה לרופאים כדי להנחות אותם קצת לגבי שימוש בפנטניל, או לא ואיך ומה וגם דיברנו על כך שנפנה שוב להר"י, כי בעבר ב-2016 ההסתדרות הרפואית הוציאה איזה הנחיות יחד עם רפואת הכאב, כיצד לטפל בכאב כרוני נכון, אבל צריך כנראה לעדכן אותו לאור השימוש ב-FENTA, כי אנחנו פונים אליהם כדי שהם יוסיפו גם עוד הנחיות לרופאים, כי מי שנותן את ה'גייד' לרופאים זה בעצם הסתדרות הרפואית, אנחנו רוצים לקדם את הנושא הזה ואנחנו גם הייתה וועדה מיוחדת עבור הטיפול המושכל באופיאטים שסיימה את עבודתה ואנחנו עכשיו כתבנו את ההמלצות הסופיות האופרטיביות, העברנו לכל מיני רופאים להערות, זה צריך גם כן להתפרסם בקרוב לפומבי, מה הצעדים שאנחנו צריכים לנקוט בשביל למגר את התופעה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה משהו שאת יכולה להתייחס לזה בגדול, או שאת מחכה שזה יתפרסם? << אורח >> פאולה רושקה: << אורח >> עדיף לחכות, כי היו כל מיני הצעות, למשל אחת מההצעות של המחלקה שלנו זה היה שלמשל בחדרי מיון שמגיע אדם שכנראה הוא בהרעלת אופיאטים, לא עושים בדיקות של פנטניל, שזה בדיקות ספציפיות, אז אנחנו ביקשנו שגם יהיו את הבדיקות של פנטניל פרופר, כי אז אנחנו לא מגלים שזה פנטניל, אומרים זה אופיאטים, אוקי, כדי באמת לאמוד את התופעה הרבה יותר לעומק וכל מטופל שמקבל תרופות - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> גם סוג אחר של טיפול, או כדי שנאמוד את ההיקפים? << אורח >> פאולה רושקה: << אורח >> לא וזה גם אחר כך הטיפול שונה, אבל קודם כל שנדע, אנחנו יכולים אחר כך להפיק תוצאות טיפול, או המלצות טיפוליות שונות, זה מאוד חשוב וגם אותם מסטיקים, או אותם בדיקות, גם באותם מרכזים לטיפול תרופתי ממושך, שגם שם אם לא בודקים ספציפית פנטניל, לא יודעים שזה פנטניל וגם זה אנחנו חייבים לעדכן, יש מלא המלצות, אני לא רוצה להגיד, כי אני לא יודעת מה בסוף ייצא בדוח הסופי, אבל אמור להתפרסם ממש בקרוב. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקי, בסדר גמור, בדיוק רציתי לפנות אליך, בבקשה, חגי ברוש, מהרשות לביטחון קהילתי והצטרפה אלינו חברת הכנסת בזק תוך כדי הדיון, ברוכה הבאה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אני מתנצל, כי אני צריך לצאת, אז רק באמת בקצרה. אחד אני רוצה לומר שבימים אלו אנחנו עושים מחקר אפידמיולוגי לבני נוער יחד עם משרד החינוך וגופים אחרים על פי מתכונת הרגילה שבה אנחנו פועלים, המחקר האחרון היה ב-2019 ודווקא שם ראינו ירידה ביחס ל- 2014 בצריכת תרופות ללא מרשם רופא, אנחנו צופים שבעקבות הסגר שמתקיים אחרי הקורונה ואחרי כל ההשלכות שהיו פה בשנתיים וחצי האחרונות, אנחנו ביקשנו דרך אגב מהחוקר לבודד את נושא צריכת משככי הכאבים האופיואידים מהתרופות ללא מרשם, כדי שנקבל נתון יותר ברור ספציפית לעניין הזה, אז אני מניח שלקראת סוף השנה נקבל נתונים ראשונים ונשמח כמובן לשתף את הוועדה בנתונים האלו. דבר שני ואני העליתי את זה גם בישיבה קודמת שנעשתה בנושא הזה, ישנה המלצה מאוד ברורה עוד משנת 2003 כשבועז לב היה מנכ"ל משרד הבריאות, על הקמה של מערכת פיקוח מסודרת על התרופות של משככי כאבים האופיואידים ודרך אגב גם פסיכיאטרים אם אני לא טועה, אבל לגבי המשככי כאבים האופיואידים יש החלטה חד משמעית, בוועדה שלא מומשה לצערי על ידי משרד הבריאות, בוועדה האחרונה שהתקיימה ושדיוניה הסתיימו לפני שנה וחצי כמדומני, הבאנו ממש רוקחים שהציגו בוועדה מערכת שיכולה לשלוט על נושא התרופות משככי הכאבים האופיואידים, ממש מההגעה שלהם לנמלי הים והתעופה ועד שזה מגיע לפיו של הלקוח, זאת אומרת מערכת שסוגרת פרצות בצורה משמעותית ולא יקרה כמו שמשרד הבריאות חושב. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אתה יכול לפרט רגע מה מערכת כזאת תעשה? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> תראה אני לא – << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, בסדר, הרעיון למה זה בעיניך חשוב, עזוב. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> מפני שהמערכת בסופו של דבר מונעת זליגה מייצרת מצב שבו אדם לא יכול לבוא עם כמו שסיפר רוני קודם, עם איזשהו מרשם לבן ולעבור בבתי מרקחת, לא יכול גם ראינו גם איך שאנשים מזייפים מרשמים כאלה בבית בקלות, נגשים, אם אתה היית רואה פעם בבית מרקחת את הרישום הידני שהיום מבצעים בבתי מרקחת על התרופות האלה, לא היית מאמין שזה קיים כיום במדינת ישראל, זאת אומרת המערכת הזאת, אני חושב שגם רוני העיד על זה, היא מאוד פרוצה. עכשיו חלק גדול מהדברים האלה ואני מניח שגם אנשי המשטרה יחזקו את הדברים שאני אומר עכשיו, זולג, אתה רואה היום מכורים שכבר לא משתמשים בהרואין, כבר לא משתמשים בסמים, הם משתמשים בתרופות מרשם, למה לשבור את הראש, למה להסתבך עם המשטרה על תיקי סחר, אני לוקח מרשם מזייף אני רץ ולוקח, אנחנו רואים שחלק גדול מהטופלים פאולה גם יכולה להעיד, עוברים מסמי הרחוב עוברים לתרופות המרשם. << אורח >> פאולה רושקה: << אורח >> נכון. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> השוק הזה פרוץ. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה יותר קל. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> נכון, פרוץ לגמרי ואני חושב לצערי ממה שהבנתי מהחברה שלשמאלי פה, אני לא יודע, אבל משרד הבריאות עדיין מתמהמה בקבלת ההחלטות. << אורח >> פאולה רושקה: << אורח >> זה קשור למשרד המשפטים. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אוקי, אז צריך לקיים דיון ביחד עם שני המשרדים בשביל לראות איך אנחנו סוגרים את הפרצה הזאת שהופכת את שוק הסמים למשהו שאתה יודע אני אספר לך אנקדוטה היסטורית, בתחילת שנות ה-90 הייתה חברה בשם 'מדיקט' שנתנה מתדון למטופלים ברחבי ישראל ואז מה קרה? גילינו שפתאום המתדון הופך להיות משהו שנסחר, שמגיע גם לבני הנוער, אין שום שליטה על מה שקורה ואז הלך משרד הבריאות והקים את המרכזים ורק שמה זה ניתן וזה סגר את ההיבט של המתדון לפחות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> וזה עבד? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> וזה עבד מצוין, היום מקבלים מתדון רק במרכזים המורשים של משרד הבריאות, אנחנו בדיוק באותה סיטואציה, אבל השוק הזה הרבה יותר פרוץ, הרבה יותר, אני אומר לך כאן ועכשיו עם אינטרסים כלכליים כמו שיש בעולם הזה ולמרות המלצות ברורות שהומלצו ולמרות שגם הראינו שזה לא כזה מורכב מבחינת משרד הבריאות, עדיין המשרד מתמהמה בקבלת ההחלטה, גם אם יש בעיה עם משרד המשפטים, אני חושב שהתפקיד שלנו זה לשבת פה, אולי התפקיד שלך לבדוק באמת מה קורה בסיפור הזה ואיך אנחנו מתגברים על הבעיות השונות ומייצרים את המערכת הזאת. אני אומר מעבר לנושא של הנוער שמאוד מטריד, אנחנו יודעים שיש בעיות עם בני הנוער אחרי הקורונה, אנחנו יודעים שיש עלייה בהתמכרויות, אבל אני חושב שזה פרצה שממש קוראת. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רק משהו אחד שלא נאמר, אנחנו יודעים מספרים של עד כמה עומק הפרצה הספציפית הזאת בוא נגיד לפני שלוש שנים, לפני שש שנים, כי זה ברור שזה הופך להיות נגיש יותר ויותר ופרוץ יותר זה נראה לי שאנחנו מבינים, בכל זאת מעניין להבין את היקף התופעה. כן, חברת הכנסת בזק רצתה להגיד משהו? << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> רציתי אולי להציע, לשאול, יש גם עוד דרך שהיא, אני חושבת שהנושא של המרכזים הוא מאוד קיצוני, כי הוא מאוד והופך את זה למורכב לצרוך תרופה, כי מי שבאמת צריך אותה, רציתי פשוט להציע עוד דרך, אני יש לי מרשם לריטלין לילדים וריטלין אי אפשר, אין, יש טווח ימים מסוים שאתה קונה אותו ומבקשים תעודת זהות ומחתימים והרופא נותן, זאת אומרת אין, אם אני באה יום אחרי, ניסיתי כמה פעמים, הגעתי יום אחרי, תהפוך את העולם לא תקבל וזה עדיין אפשר לקנות אותו בכל בית מרקחת, אבל המנגנון הוא באמת מנגנון פיקוח מאוד מאוד מחמיר, שאפשר לקנות בבית מרקחת, יכול להיות שזה משהו שהוא פחות קיצוני מללכת למרכזים מסוימים, אבל הוא עדיין יוצר פיקוח מאוד מאוד הדוק, אני בטוחה שריטלין זה לא התרופה היחידה ויש המון תרופות כאלה שהם באמת בפיקוח, אבל מאוד מאוד מדוקדק של קופות החולים ואי אפשר לסחור בהם ואי אפשר לצבור. << דובר >> קריאה: << דובר >> רטלין זה - << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> איך זה יכול להיות, אני ניסיתי לחסוך זמן ולקנות שלוש חפיסות, לא נתנו לי, אני לא מבינה איך עושים את זה וזה לא בנייר, זה כתוב במחשב של הרוקח, אין נייר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תסבירו רגע את ההבדל. << אורח >> פאולה רושקה: << אורח >> זה ממוחשב. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> אוקי, אז נו – << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> אנחנו דיברנו על דף A4 שזה לא ממוחשב וזה לא במחשב ויש חותמת של רופא, בין אם הי אמיתית, או מזויפת ואפשר בקלות, אם רושמים את זה בצורה טובה – << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר להחליט שזה רק יהיה ממוחשב ורק בקופות חולים ולא בסופר פארם, רק בקופות חולים? << אורח >> ויקטוריה פינקל-פקרסקי: << אורח >> ויקטוריה הרוקחת, מנהלת מחלקה לייבוא סמים, אני אומרת שיש את השימוש בבתי מרקחת של הקופה, אבל קחי דוגמא מישהו שמשתחרר, זה בסך הכול תרופה לכאבים, מישהו שמשתחרר ממוקד, מישהו שמשתחרר מבית חולים אז נותנים לו את המרשם מנייר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקי, אז נותנים לו ל-48 שעות, לא יודע וזהו. << אורח >> ויקטוריה פינקל-פקרסקי: << אורח >> 72 שעות כאילו נותנים להם להתארגן. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקי ואז מה קורה? << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> צריך ללכת לבית מרקחת של הקופה, זאת אומרת אם זה עדיין בקופה – << אורח >> ויקטוריה פינקל-פקרסקי: << אורח >> אם זה שישי שבת, מבינה? כאילו את מגבילה אם זה שישי שבת וזה מישהו שממש סובל מכאבים, זה באמת חולים אונקולוגים, תחשבי – << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> חגי, אתה יכול להישאר דקה, יש לי משהו רק להגיד לך ושיישאר לך בראש לאחרי זה ? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> בכבוד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה. תראה לי יש סיפור אישי בנושא הזה של התמכרויות, רם מכיר את זה גם סיפרתי את זה, אני לא מתבייש בזה, אני גאה בזה, זה משהו שקשור לאבא שלי ואני עסקתי ועוסק הרבה מאוד בנושא של חינוך וספורט בעיקר, באתי מעולמות של הספורט האולימפי, אנחנו יש לנו קשר בנושא הזה, עכשיו אנחנו גם יודעים שאותם הילדים ואותו נוער שעוסק בפעילות לא מגיע למקומות האלו ואנחנו כל הזמן מגיעים למצב בכל דבר בכנסת רק כשקורה משהו, זאת אומרת רק שמגיעים למספרים גבוהים מאוד של התמכרויות בנושא כזה, או אחר, דיברנו על אלכוהול וכן הלאה וכן הלאה ואף פעם לא שמעתי את הנושא של מניעה, עכשיו בסוף אתה אחראי על הנושא הקהילתי ואני בטוח שתתחבר לזה שכשנער עסוק, או ילד עסוק, הוא לא מגיע למקומות האלו, האם אי פעם היה איזשהו שולחן עגול? להביא את משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הספורט, אתם כמובן ובמחשבה בוא נשקיע שקל כדי שאחרי זה נחסוך שמונה, או עשרה שקלים, זאת אומרת אם נשקיע עכשיו בילדים האלו, בנוער הזה בפעילות, עשו את זה בארצות הברית דרך אגב, לא המצאתי את זה, אתה יכול לקרוא על זה Midnight basketball, זה תוכנית ענקית בארצות הברית שעד היום עובדת במקומות הכי קשים, הרי מאיפה מגיעים הילדים, הנוער הזה, מהמקומות הקשים, מהחברה הערבית, ממקומות פריפריה קשה, אז השאלה שלי ואתה לא יכול לענות לי עכשיו, אני אשמח אם תחשוב על זה ויהיה פה עוד דיון ובסוף נעשה איזה שולחן עגול עם המשרדים ובוא נעשה איזה תוכנית לחמש שנים קדימה כדי שהילדים האלו והנוער הזה שהם יהיו עסוקים היום, בעוד חמש שנים לא יגיעו לזה, נהפוך את המחשבה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> קודם כל קלטת לדעת מומחים, אנחנו היום מקדמים, תראה, בעבר תוכניות המניעה התבססו בעיקר על חיזוק העמדות של בני הנוער נגד השימוש בסמים, לא, לא, אני לא רוצה לומר, היו שנים שזה עבד, היום אנחנו יותר עוסקים במה שנקרה עיצוב התנהגות, זאת אומרת אם אני רוצה להיות, סתם, אני עובד היום חזק מאוד בחלק מהיישובים הערביים ואני רוצה להיות שחקן כדורגל, יש לי מודל לזיהוי, אני ואני מתאמן ובאמת עושה פעילויות והמדריך שלי הוא לא רק מדריך, הוא גם סוג של קואוצ'ר, הוא בקשר עם המחנכת ועם ההורים, אז סמים, או שימוש באלכוהול, או כל דבר אחר שהוא פסול לא יכול להיכנס לעולם שלי, או אם אני עושה גלישה בים, זה ברור לנו, אחת ההמלצות, יושב היום צוות דיברנו על זה קודם איריס ואני, צוות שדן בנושא של סוגיית הקנאביס ומה עשים עם הנוער שמשתמש בקנאביס וכו' ובין היתר אחת ההמלצות זה דווקא בדיוק הנושא שאתה דיברת עליו, שהמדינה תקצה משאבים לאיזשהו מסגרת מתואמת באמת עם משרדי הרווחה, כל הגופים שיש להם יד ורגל בנושא הזה כדי באמת להעביר מקסימום בני נוער לפעילות ספורט מסודרת עם מאמן כמו שצריך – << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז אתה מסכים איתי ב-100 אחוז. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> ב-200 אחוז. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז מה שאני הייתי מבקש, אדוני יושב ראש הוועדה, רם, אתה יודע שאני מדבר על זה כל הזמן ולא שנמאס לי, אבל אני מרגיש שאני נתקל, היה "סרט חומות של תקווה", אני באמת הייתי מבקש שפה בוועדה אתה תיזום את זה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אז הנה בדיוק באתי להגיד, קודם כל "חומות של תקווה", אי אפשר להגיד זה היה סרט, לא זה גם נבחר בהמון תחרויות, זה אחד משני הסרטים, לא חשוב, יש לי רגישות אישית אליו. מה שחשבתי רגע לפני שאנחנו אומרים למשרדים לכו להקים שולחן עגול, בוא עכשיו תחליטו ביחד אנחנו עושים דיון שזה תכליתו, נחשוב אחרי זה על הביטוי המדויק, אבל השימוש בכלי הספורטיבי והפעילות הגופנית כחלק מהכלים למנוע, לעצב התנהגות, כולנו מבינים, רק לפני יומיים אני וענבר השתתפנו פה במשחק של נבחרת הכנסת וסימון הבריז. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני פצוע כבר חודשיים בגלל הכדורגל. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ביום הבינלאומי למלחמה בעישון, היינו במשחק ועוד אלמנט. אז זהו הנה הרמת את הכפפה, אנחנו מרימים אותה ביחד וגל גם רשמה את זה כך שזה גם באמת יקרה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך מאיפה זה בא, בוא סתם, היא זרקה פה קולג'ים, אני גדלתי על ברכיו של אבא של רם, ענבר גדלה באתלטיקה, אנחנו גדלנו בעולמות שאנחנו לא מכירים את זה, כל הסביבה שלנו היו ספורטאים, אף אחד אצלה ואף אחד אצלו ואף אחד אצלי, לא הגיעו לעולמות האלו, עכשיו בסוף אני בטוח שאתה מתחבר וכל מי שעכשיו ישב פה ודיברתי עשה ככה עם הראש, כולם עושים עם הראש, אבל אנחנו צריכים לעבור את השלב הזה, אני צריך שאנשים יאמינו בזה במאה אחוז ועל ידי הקצאת משאבים ותוכנית באמת אמיתית , אפשר להסתכל עשר שנים קדימה ולשנות את הילדים האלו. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> יש מודל שנקרא המודל האיסלנדי – << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, זה מה שעשו באיסלנד. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> והחשיבה היא לבצע איזושהי התאמה – << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתם לא יודעים איזה בעיית סמים הייתה באיסלנד בשנות השמונים, כולם היו מסוממים, זו פשוט הייתה מדינה מסוממת, היום באמצעות ההשקעה בספורט הכול התהפך. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> נכון, הם גם דרך אגב הם גם ביורו ובמונדיאל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הישגים זה משהו אחר, אנחנו מדברים פה על הספורט כחינוך. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אבל זה חלק מזה, תודה רבה חגי, חגי תודה שנשארת, הצטרפה אלינו גם חברת הכנסת וולדיגר. בבקשה. << אורח >> איריס נהרי: << אורח >> איריס נהרי, משרד הרווחה, קודם כל מעבר לספורט כמניעה שאני מאמינה, אני כן אגיד שגם מטופלים שעוברים איזשהו שינוי ומפסיקים את השימוש, אנחנו כן מכניסים את כל העניין של ספורט, גם בקהילות הטיפוליות וגם בכלל כתפיסה, כי מעבר למניעה בנאדם שאחרי שהוא מפסיק והוא צריך איזשהו מטרה ואיזשהו בריאות הוא מצטרף לעניין של ספורט כן אני אגיד. אני כן רוצה לדבר גם על העניין של מטופלים שלנו, את הקלות הבלתי נסבלת של רופאי משפחה שנותנים גם משככי כאבים הרבה פעמים וגם בעניין של תרופות כמו פרוזק, ציפרלקס, ככה שגם זה צריך לקחת בחשבון. יש לנו מטופלים אחרי שהם מסיימים את כל העניין של ההתמכרות ויש להם כאבים מקבלים אוקסיקונטין והעניין הזה הוא לא פחות פרוץ שגם זה צריך לקחת בחשבון. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> גם תיכף ניתן לדוד פאפו לדבר ומהצד של הרוקחים נשמע, אם את רוצה להשלים. << אורח >> פאולה רושקה: << אורח >> לא, אני אומרת שברגע שמישהו מכור, הוא מכור פור לייף, לכן זה עוד יותר מסוכן, הוא סיים וזה וחוזר בחזרה דרך התרופות, אנחנו עושים נזק איום ונורא וגם אז כשהוא חוזר, חוזר לאותם המינונים שהוא היה רגיל הוא יכול למות גם מאובר דוז. << אורח >> איריס נהרי: << אורח >> ממנת יתר ורופא משפחה צריכים מאוד מאוד לדעת את זה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אז אוקי לפני שנעבור לעוד גורמים ואלא אם כן מישהו רוצה, אוקי, נשמע את יושב ראש הסתדרות הרוקחים, כי הסיפור של המרשמים פה מאוד משמעותי, בבקשה דויד פפו, אנחנו עוברים אליך בזום. << אורח >> דויד פפו: << אורח >> שלום, קודם כל אני מודה שהזמנתם אותי לוועדה. שמי דויד פפו, אני יושב ראש הסתדרות הרוקחים בישראל, אני גם רוקח ובעל בית מרקחת, וכמו שאתם רואים לפי החלוק אני כרגע מדבר מהמשמרת ממש. אני שומע פה בוועדה הרבה דיאגנוזות וכולנו מודעים לבעייתיות, אבל אנחנו מחפשים את הפתרונות והפתרון הוא לא להרוג את היתוש, אלא לייבש את הביצה, אני אשתדל להיות מאוד תמציתי ולומר מה הפתרונות שלדעתנו צריך לעשות. צריך לחלק את זה קודם כל יש עניין של מרשמים חוקיים לכל דבר, שהמטופל מקבל את זה מהרופא והכול בסדר, מקבל את זה בבית המרקחת, יש איזה סוג של מינימליזם כאשר בנאדם מקבל תרופה נרקוטית נגד כאבים, הקופסא היא מאוד תמימה, לא מדברים על זה הרבה במסגרת המרפאה, גם בחלק גדול מהמקרים המטופל הוא לא זה שמקבל את התרופה, אלא שלוח שלו, כלומר אשתו, ילדים, או מטפלת והם אומרים הרופא אמר לקחת כדור פעמיים ביום על קיבה מלאה וזהו, אין אזהרה על גבי האריזה שמדובר בתרופה ממכרת, אין מספיק אזהרה בתוך העלון לצרכן, לא באותיות של ה"שען החירש" כמו שאומרים, אלא בפונטים גדולים וברורים שמדובר פה במוצר שעלול לגרום להתמכרות, עד כאן. הדבר הנוסף שאני רוצה לומר כל בתי המרקחת בישראל יש להם גישה ישירה למחשב קופת החולים, זאת אומרת שאם בנאדם מגיע עם מרשם מזויף שנרשם על ידי רופא קופת חולים, אין מצב שהוא יקבל ניפוק, אלא מתי זה קורה כאשר בנאדם בא עם מרשם לבן מה שנקרא מרשם פרטי, לעניות דעתי יש לאסור מרשמים מה שנקרא פרטיים בנרקוטיקה נגד כאבים משתי סיבות, אחת זה הכר הנרחב למרשמים המזויפים והוא זה שמזין את הסחר הבלתי חוקי, שתיים, הניפוק הזה למעשה לא מתועד ברשומה הרפואית של המטופל ולא מדובר באיזה ויטמין C שהמטופל מקבל ואם מדובר במטופל כרוני ולאו דווקא כרוני, שמקבל כל מיני תרופות ופתאום הוא מקבל FENTA, או תרופה נרקוטית אחרת וזה לא מתועד ברשומה הרפואית שלו, זה מאוד מאוד בעייתי, לכן אני חושב וזה עניין של תקנה, לא צריך לחוקק פה חוקים, שיש לאסור על ניפוק מרשמים לבנים בנרקוטיקה נגד כאבים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> האם פנית למשרד הבריאות בנושא הזה? << אורח >> דויד פפו: << אורח >> הוועדה שחגי דיבר עליה קודם ישבה ודנה בנושא ואפילו היקצו - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חברת הכנסת וולדיגר רוצה להתייחס בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה לא להתייחס, אני רוצה לשאול, האם ההצעה שלך, אני מבינה אותה והיא הגיונית ברמת העיקרון, אבל השאלה היא א', האם זה לא יגרום עומס על הבנאדם הישר שהולך לרופא פרטי וצריך עכשיו את המרשם שאתה מדבר עליו, הוא יצטרך אחר כך לקבוע תור, הוא צריך את זה, הוא צריך לקבוע תור אצל רופא קופת החולים, שאתה יודע כמה זמן זה ייקח ואז – << אורח >> דויד פפו: << אורח >> לא, לא, אין צורך, החובה על הרופא המנפק את המרשם, אותו רופא פרטי – << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הוא לא ייתן לך לנרקוטי, צריך להגיע אליו. << אורח >> דויד פפו: << אורח >> לא, לא, ליידע את קופת החולים, יש היום מייל, יש תעודת זהות, יש שם, רופא משפחה נכבד, נתתי מרשם נרקוטי לזה וזה, למטופל זה וזה, זהו, בזה זה נגמר, ברגע שזה נרשם שם, כאשר אני אעביר את הכרטיס של קופת החולים של המטופל, אני אראה אם יש לו, או אין לו. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כלומר לא לשלול מרופאים פרטיים, אלא להגיד חובה עליהם – אתה מדבר איתי על הרופא ולא על הלקוח שחובתו לפנות לקופת החולים ו- << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אולי אני מפספס משהו, למה זאת לא האפשרות היחידה להעניק מהרשם? הכול תמיד צריך לקרות בתוך המחשבים, בין מי שהנפיק את המרשם למי שייתן בסוף את התרופה, אני לא מצליח – << אורח >> דויד פפו: << אורח >> סליחה, רגע, לדוגמא, אני אתן לכם – << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה זאת אומרת, אתה אומר שהרופא הפרטי יכתוב לבית המרקחת? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, אבל לרשום לא בדף, הרי בוא, טוב, רגע – << אורח >> דויד פפו: << אורח >> אדוני, תן לי רגע להשלים, הדוגמא הטובה ביותר למניעת סחר ולמניעה של אביוס, זה מה שקורה עם קנאביס רפואי, בקנאביס רפואי המערכת סגורה ב-100 אחוז, יש מעגל משולש שהוא רופא מנפק מרשם – << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> 100 אחוז זה יומרני, אבל אני מסכים שזה מטופל יותר מתחומים אחרים, לא הרפואי מטופל יותר. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב במקרה השבוע אני קיבלתי תלונה, אני השבוע קיבלתי תלונה מחיילים שסובלים מפוסט טראומה ומספרים שזה סיוט מההפטרה, שלפעמים מחכים חמישה חודשים בשביל לקבל חידוש מרשם, זאת אומרת יכול להיות שהקנאביס הרפואי הוא מאובטח מפני פריצות, אבל גם יש בעיה אחרת – << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה הצד השני של אותה בעיה, אם את רוצה אני יכול לדבר איתך על זה באריכות. << אורח >> דויד פפו: << אורח >> יש רפורמה, שחברת הכנסת שרן השכל מנסה להוליך במשך כמה חודשים, ששם מדובר בנושא הזה בנקודה הזו, שבמקום שיונפק רישיון, יונפק מרשם על ידי רופאים מומחים שבתחום התמחותם יש התוויה לקנאביס רפואי וזה יגדיל לא ב-200 רופאים שיכולים היום לרשום מרשמים, אלא בכמה מאות אם לא בכמה אלפים וזה יקל על הבעיה, גם על העלות וגם על הזמינות, אבל אנחנו יודעים את המצב – << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אתה יכול רק להתייחס לשאלה שלי, גם ד"ר ברקוביץ תיכף רוצה להתייחס, אבל תסביר רגע למה אי אפשר לייצר מצב שהכול ממוחשב? << אורח >> דויד פפו: << אורח >> כי זה אומר שכל הרופאים במדינת ישראל צריכים להתממשק למערכת מחשובית אחת, תפנו להר"י, תשמעו את התגובה שלהם, לא רק קופות החולים, בתי חולים, רופאים פרטיים, מרפאות פרטיות, זה מדובר בעשרות אלפים של גורמים שצריכים להתממשק לממשק אחד – << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נשמע, שמעתי שסך הכול קורים דברים כאלה בעולם, גופים מתממשקים לתוך מערכות, כלומר מה שאתה אומר, אני מבין שזה לא אצלך, מה שאתה אומר קשה, או לא רוצים, בסדר, יש גם אינטרסים כמו בכל דבר, אז בוא נמשיך לעבוד עם פתק במקום להתממשק. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כמו שעשינו עם בתי משפט, אנחנו היינו עובדים עם מערכת אחת. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה קורה בהמון גופים. << אורח >> דויד פפו: << אורח >> אני רוצה להגיד לכם ש- 95 אחוז מהמרשמים במדינת ישראל היום הם דיגיטליים, הידניים הבודדים היחידים שעדיין מסתובבים בשוק זה אותם מרשמים לתרופות אפיואידיות ומשככי כאבים ואולי גם של רופאי שיניים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אז רגע, אז תגיד את המספר, לא באחוזים, מה זה במספרים מוחלטים? החמישה אחוז הזה שווה לכמה? << אורח >> דויד פפו: << אורח >> אני לא יכול לתת לך מספר מדויק, אני לא רוצה להטעות את הוועדה, אצל רוני וודאי יש את המספרים המדויקים יותר וזה אמין יותר ממני, אבל זה לא רק FENTA, זה לא רק FENTA, זה כל הריטלינים למיניהם ומשככי כאבים, אבל אלה רובם שבאים בפרטי, מעבר לכך בפרטי באמת אין הרבה, אין הרבה. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> אני רציתי להתייחס אדוני היושב ראש בדיוק לנקודה שדויד דיבר עליה. אנחנו באנו למנכ"ל בעצם עם שלושה הצעות לגבי המרשמים הלבנים, כמו שאמרתי מרשם לבן, חותמת של רופא, רושמים וזה נורא קל הדבר, אופציה ראשונה זה לבטל את המרשמים הלבנים, בדיוק כמו שדויד אמר, אופציה שנייה היא להגביל אותה במספר ימים בודדים, כי בכל זאת מישהו שכרגע משתחרר מבית חולים, או יש כאלה שהם עובדים זרים, או לא לכולם יש קופות חולים, או חסרי מעמד ורושמים להם, עדיין אי אפשר למנוע, לא כולם מרושתים, אז לכן נגביל אותם במספר ימים מצומצם, שלושה-ארבעה ימים שיש לכם את זה ואז אתם תהיו חייבים לקחת את הדברים השניים ודבר שלישי, כמו הסבוטקס, נניח התרופות של בתי מיון, נניח כל מחוז שני בתי מרקחת, או שלושה, לא משנה מה שיחליטו, שרק הם יוכלו לקבל את המרשמים הלבנים, אבל הם יהיו חייבים להיות מרושתים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מה צריך לקרות מחר בבוקר כדי שאנחנו נעשה הכול כדי שזה יקרה, מה נדרש? << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> אז אני אומר כרגע החלטה של המנכ"ל יותר להגביל אותם בימים בודדים, כלומר שמישהו יוצא מבית חולים והוא נתן הנחייה, פשוט אתמול לעבוד על זה, כלומר כי בכל זאת אי אפשר למנוע מכולם, אבל כמובן מה שדיברנו, הרשות בלי קשר שכל הפרטיים יהיו מרושתים, כי האחוזים הבודדים האלה זה המון. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מי הולך להתנגד לזה? << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> רק צריך לשאול את שרת המשפטים תמיד, כי אומרים שעניין חיסיון רפואי ומידע ומי יהיה לו את ה- אני אומר מלשון עבר – << אורח >> דויד פפו: << אורח >> רוני תרשה לי רגע להתייחס, אדוני היושב ראש תרשה לי רגע. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> דויד פפו: << אורח >> כל בית מרקחת במדינת ישראל מוגדר כמאגר מידע, אנחנו שומעים את רשם המאגרים במשרד המשפטים והדטה שלנו, המידע שלנו על המטופלים הוא גם ברמה הכי גבוהה שיש, אז כך שכל הטיעונים של חיסיון רפואי ודברים כאלה הם לא לעניין כאן, אנחנו עובדים עם כל קופות החולים, עם תשעה מיליון מטופלים והמידע לא זולג. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר, זה קצת יותר מורכב מזה, מהיכרותי את המערכות, השאלה היא לא רק האם המערכת שלך סגורה, ברגע שמתממשקים מה זה מייצר? זה מניסיוני בהקשרים אחרים שלי, התממשקות של מערכות ציבוריות, אבל זה בהחלט אפשרי. אוקי, נציגי המשטרה, אתם רוצים להתייחס? נראה לי שזה די משמעותי בדיון שלנו. << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> ישראל שמרלינג מחטיבת החקירות, לא באתי עם נתונים מלאים לגבי מה שציין ד"ר רוני, אבל המשטרה נמצאת שמה בכמה תחומים, קודם כל מבחינת אכיפה השנה הזאתי, דיבר על 12 תיקים, בסך הכול 25 תיקים, שכמובן אנחנו עובדים בצמידות מבורכת, שנה שעברה היה לנו 88 תיקים שאותרו של שימוש במדבקות FENTA, בסחר שלהם, לגבי ההיקפים אין לי כרגע את התמונה המלאה של ההיקפים, חלקם מדובר באמת בכמויות גם עצומות, כמו שציין רוני, בכמויות גדולות מאוד, זה בנושא של ה- FENTA. מה שמבחינת ההערות הכלליות שנאמרו, עצם העלייה שבשימוש אז לדבר על זה בתור נקודה של תופעה, או מגמה קשה לנו, אין לנו מספיק נתונים בשביל לדבר על זה באופן הזה. אנחנו בודקים באמת נקודת הזליגה המרכזית, או אחת המרכזיות, היא הרופאים שגם ידוע לנו מה שהם טוענים שחלקם מאוימים וזה יוצר קושי, אנחנו נמצאים גם שמה מטבע הדברים האכיפה קשה מאוד מאוד, ברגע שיש מיעוט שיתוף פעולה אצל הרופאים וכמו שציינת באמת נגד כמה וכמה רופאים, חלק אפשר לציין, חלק יותר קשה לציין, נעשים גם הליכים ומתפתחת חקירה כנגדם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יודעים על החקירות האלה? לא על השם, אלא בסוף בשביל ליצור הרתעה, אם אתם חוקרים בלי ששאר הרופאים יודעים האלמנט מוחלש. << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> מספיק שיש אחד, או שניים מהרופאים ולא מדובר באותו מידע רופאים, התהודה היא עצומה בין הרופאים עצמם ויש לנו היום דסק של מידע שמתעסק בנושא, הדסק של הסמים שמוכוון גם לתחום הזה של רופאים שמאותרים כרופאים שהם 'מהירי אישור', על סמך טלפון הם מאשרים – << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אתה מאוד אלגנטי במונחים "מהירי אישור", בסדר. << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> חלקם חשבון הבנק שלהם יכול להעיד על ה- << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הבנתי, אוקי, אבל אתם מצליחים להרחיב את התפיסות? תן רגע את המגמה. << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> אני לא יכול לדבר על זה כמגמה, כי מגמה זה ברמה של המחקר, אני בא מחטיבת החקירות, שוב, זה ידוע, מטופל, להגיד ברמה של אנחנו יושבים כבר מיצינו אני לא יכול להגיד, לגבי למה שאמרתי קודם, לגבי הנושא של הסחר שמתפשט והולך ב- SMS ובמרשתת למיניה, אני יכול להגיד שהוקמה וועדה ברשות בכירה מאוד במשטרה שמטפלת בזה, הוועדה מתכנסת פעם בשבוע-שבועיים ומגבשת ואני מאמין שבטווח קרוב מאוד כבר נתחיל בפעילות אופרטיבית. זה כמובן יידרש שם ליווי צמוד ושיתוף פעולה של משרד התקשורת. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הבעיה היא שזה, זה מבורך וחשוב, לצערי, וודאי הצעירים, אבל באופן כללי תמיד הטכנולוגיה תנצח את האכיפה בהקשר הספציפי הזה של הדרכים להגיע לטלפון שלנו ולכן בעיני צריכים להתמקד בשאר הזירות, אבל זה חשוב מאוד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה, כשאתם תופסים את הסוחרים של FENTA למשל, אתם מזהים שזה סוחרים שמתעסקים בעוד הרבה מאוד דברים אחרים? << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> אין לי מידע מדויק להגיד לך. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אבל בסבירות גבוהה שכן. << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> כן, אני מניח שתהיה קורלציה גבוהה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, שוב, כי תחשוב כמה זה פשוט בשבילם, זה כל כך קל. << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> חלק מהעסק, זה נקודות שראינו קשה לדבר על משהו רחב יותר, השימוש שבה מגיע כתוצאה מהרחוב הוא שימוש מלוכלך מאוד, מלוכלך אני מתכוון בתוך האירועים יש הרבה חומרים נוספים, בתוך הקנאביס יש הרבה חומרים נוספים והמשתמשים שמחים מאוד לבוא לחומרים נקיים שמגיעים, מיוצרים עם פיקוח רפואי וכדומה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אלה מוצרים סינטטיים לחלוטין שפורצים לשוק בלי שום קשר למה שכתוב על השקית, אמרו את זה בהקשרים אחרים פה, אז אתה מבין פה הם מקבלים תוצר נקי, טהור, שעבדו עליו כאילו בצורה מסודרת, זמין וקל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה המחירים של זה בכלל? << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> יש כאן מחטיבת המחקר. << אורח >> משה חי-הגיגת: << אורח >> אז לסוחר אנחנו מדברים על סביבות ה-100 שקל לסוחרים, בסביבות בין 80 ל-100 לסוחרים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מה רוכשים, סליחה, יש פה אנשים שהם בורים, בזה אני בור, מדבקה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מדבקה מספיקה לשלושה ימים, זה מה שאני מבין. << אורח >> משה חי-הגיגת: << אורח >> מדבקה כמו שרוני אמר מתחלקת לארבע בידיים של המשתמשים עצמם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מה הכוונה, נחלקת לארבע? הם חותכים ומשתמשים באותה מדבקה בארבע רבעים. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> הם חתכים לארבע ואז מצית ואז הם שואפים את האדים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לא יקר גם, זה זול. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אז כמה זמן זה מחזיק? << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> בין 80 ל-100 זה המחיר של הסוחר. << אורח >> משה חי-הגיגת: << אורח >> זהו של סוחרים שבשוק הבלתי חוקי הם עולים לבין 150 ל-200 שקל למדבקה. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> אחת. << אורח >> משה חי-הגיגת: << אורח >> אחת. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אבל כשהם חותכים את זה הם יכולים להשתמש בזה נגיד, אתה יודע, כאילו אחת לכל כמה ימים רבע, אוקי, וזה חד פעמי. << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> זה אופן השימוש. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> פתחת את המדבקה, זה נותן – << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> ארבע ימים אתה יכול להיות בהיי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ברצף? << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> לא סגור על – אני לא משתמש, אבל כן זה אמור להיות משהו בכיוון הזה. << אורח >> משה חי-הגיגת: << אורח >> יש חלוקה של 75 מ"ג ו- 100 מ"ג, אז כשזה עולה ל-100 מ"ג זה הרבה יותר גבוה זה בין 250 ל-300, זה המידע שאנחנו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ויש לך מידע כמו שמקודם ישראל אמר, זה שיכול להיות שלך יש את המידע, לא יודע אם הוא יודע אם יש לך או לא, אבל על כן המגמה, על מגמה של חקירות, מגמה של תפיסות, של ענישות, כלומר בסוף אם אנחנו מבינים שהתופעה של הסחר כל כך גואה אז השאלה אם אנחנו מצליחים ברמת האכיפה לעלות את המספרים? << אורח >> משה חי-הגיגת: << אורח >> תראה אנחנו זה לא התופעה הכי – << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יש עוד תופעות שכיחות, אני מסכים. << אורח >> משה חי-הגיגת: << אורח >> נכון, אז הטיפול שלנו במסגרת וגם לדעתי זאת גם יכולה להיות תשובה לחבר הכנסת דוידסון, שהם אכן משתמשים, זה לא רק, הסוחרים לא רק סוחרים רק ב-FENTA, אלא גם בחומרים אחרים, זה נמצא בכליהם, גם מדבקות ה-FENTA נמצאות בכליהם של סוחרים שנתפסים ביחד עם עוד חומרים אחרים, זה יכולה להיות תשובה גם לשאלתך. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקי, בסדר, אתם רוצים אולי להתייחס? בבקשה, יש פה עוד שלושה אנשים שלא התייחסו, אם גם את רוצה זה בסדר, אנחנו בכל מקרה ב-11 חייבים לסיים, אז אני רוצה לאפשר לכל מי שבא, בבקשה. << אורח >> אהוד אורטל: << אורח >> תודה, שמי אהוד אורטל, מבצעים, מטה סמים של המכס. לאו דווקא בקטע של התייחסות, אלא בקטע של התייחסות כוללת ולאו דווקא למשטרה, בנושא התפיסות, אלא אם כן אנחנו נעודכן אחרת ואני אשמח על כך, ככול שידוע לי החומרים האלה שמגיעים הם דווקא בייצור מקומי ולא בייבוא עליו אנחנו אחראים ומטפלים, עם זאת אני אוסיף, רף המסוכנות של החומר לפחות ברמת הטיפול שלנו של החוקרים שנחשפים אליהם בשטח, מסוכנות של חיים ומוות היא רבה ולכן כשאנחנו כן תופסים, אנחנו מאוד מאוד נזהרים עם זה וגם כותבים על השקיות מז"פ באדום, זהירות, פנטניל, סכנת חיים וכדומה, דווקא ברבעון האחרון מהנתונים שיש לי, אין לנו תפיסות של פנטניל לעומת שנת 21 ששם נתפסו בשבעה תיקים בסך הכול, מעל שבע קילו של פנטניל, לא מדבקות, אבקות למיניהם, זוהו כפנטניל, זה הגיע לידי משטרת ישראל לחקירות ומה שהם עושים יחד עם זאת אנחנו תופסים מידי פעם כדורים, תרופות, כביכול תרופות מרשם כאלה ואחרות שמגיעות בצורות לא חוקיות בייבוא דרך הדואר וכדומה וגם את אלה אנחנו משתדלים ומעבירים למשטרת ישראל להמשך טיפול. מעבר לזה הזדמנות טובה להגיד תודה לשותפיי משרד הבריאות שאיתם אנחנו עובדים בנושא הפנטניל ובכלל סמים, עוזרים לנו מאוד וכמובן לקולגות במשטרת ישראל שמקבלים מאיתנו את כל התיקים להמשך טיפול. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> אהוד אמר שבע קילו, צריך פשוט להגיד שהמדבקות המינון שלהם זה במיקרוגרם, 25, 50, 75 ו-100, 1000 מיקרוגרם זה אחד גרם וזה בא במיקרוגרם, כלומר זה כל כך, מה שאומר ששבע קילו זה המון, מה שתופסים. << אורח >> אהוד אורטל: << אורח >> אני רק יכול להניח שהשבע קילו האלה, או לפחות ה-100 גרם, או הגרם, מפוררים לתוך מנות הרואין, או אופיאטים אחרים וכו'. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, ברור, וואו, אוקי. << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> 250-300 אלף מנות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כמה אמרת 300 אלף? << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> מנות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מטורף, בגלל זה שאלתי מקודם כשדויד פפו אמר חמישה אחוז, בצדק הוא אמר זה מעט ביחס ל-95 אחוז מרשמים ממוחשבים, רק שחמישה אחוז מתוך סך כל המרשמים זה – << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני חייב ללכת להצביע לחוקה, רק אני מבקש ממך אם תוכל בסוף בסיכום להעלות את הנושא הזה של שולחן עגול? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה גם יהיה בסיכום וזה גם יקרה, אתה מבין, זה הדבר החשוב, כי מה שכתוב בסיכום לא תמיד קורה. את רוצה להתייחס? << אורח >> רותי תוינה: << אורח >> בקצרה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בשמחה. << אורח >> רותי תוינה: << אורח >> שמי רותי ממשרד החינוך שפ"י, רק לומר שאנחנו לא נתקלנו באיזשהו מידע על תלמידים שמשתמשים במדבקות האלה ואני - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מה שאומר שצריך להעמיק את הבדיקה. << אורח >> רותי תוינה: << אורח >> זה שנתפס בנתניה אולי הוא לומד באיזשהו בית ספר ואולי הוא נוער בנשירה, אבל שאנחנו שומעים יש לנו מניפה של מדריכים שעובדים ביחידה שאני עובדת בה ואין, לא שמענו סיפורים מהשטח על הדבר הזה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אנחנו שוחחנו פה כמה פעמים עם נציגי המשרד, כן יש מודעות לעובדה ש – << אורח >> רותי תוינה: << אורח >> על מדבקות FENTA לא שמענו שימוש, זה שאנחנו מודעים לזה שיש שימוש בחומרים ואנחנו עושים המון עבודה בעניין, זה נאמר פה בהמון הזדמנויות ושולחן עגול וחבירה של גופים שישמרו זה מבורך תמיד, תמיד, תמיד. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקי, אז אנחנו פה באמת. << אורח >> רותי תוינה: << אורח >> גם שהייתה תוכנית לאומית בנושא האלכוהול זה עבד. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה עבד. << אורח >> פאולה רושקה: << אורח >> זה עבד מצוין. << אורח >> רותי תוינה: << אורח >> ואנחנו יודעים את זה והיינו שם, זה היה טוב. << אורח >> אהוד אורטל: << אורח >> אפשר אולי שאלה קצרה, יש לכם אפשרות להכווין לנושא הזה על מנת לוודא, לבדוק – << אורח >> רותי תוינה: << אורח >> על התרופות מרשם. << אורח >> אהוד אורטל: << אורח >> בדיוק, גם מבחינת מודעות וגם מבחינת מידע. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, זה גם קורה. << אורח >> רותי תוינה: << אורח >> זה קורה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> קורה, את לא פירטת פה, אבל כן המשרד, גם מה שאנחנו נעשה עוד מהלכים כדי לטווח את הידע, את המידע, את ההבנה של התלמידים. << אורח >> רותי תוינה: << אורח >> דיברתי עם מקרים כמו שהצגתם פה, נתון כזה, או כזה – << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, אני עכשיו פרגנתי למשרד החינוך זה לא קורה כל יום, כן יש עבודה, אולי לא מספיק וצריכה להיות יותר מקיפה, אבל זה כן קורה. << אורח >> רותי תוינה: << אורח >> אני שמחה ומודה לך. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, אל תתרגלי, לא, סתם. נמצא איתנו סולי לביא בזום, נשמח גם לשמוע גם את עמדת הפרקליטות, כי יש לכם פה זווית חשובה, בבקשה. << אורח >> סולי לביא: << אורח >> קודם כל תודה רבה על ההזמנה, שמעתי גם את דבריו של ד"ר ברקוביץ וגם קיימנו שיחה מקדימה לפני ישיבת הוועדה, אני אציג את עצמי, אני מרכז את תחום הסמים והחומרים המסוכנים בפרקליטות מחוז תל אביב פלילי ורפרנט סמים פרקליטות המדינה. מבחינתנו מבחינת אכיפה אנחנו מקיימים אכיפה כל עוד מגיעים אלינו תיקים ממשטרת ישראל שכמובן קיימת בהם תשתית ראייתית ואפשרות של הגשת כתבי אישום לבית המשפט ברמת סיכוי סביר להרשעה, זה מבחינת הכללים המשפטיים. אני אבקש להתייחס למה שעלה במהלך הדיון, מבחינתנו אנחנו לא מזהים איזושהי מגמה, או תופעה, בטח לא בדומה לארצות הברית, או לאירופה ואנחנו יודעים על כל מיני ניסיונות גם לשלב את מדינת ישראל, באמצעות הרשות להלבנת הון, לבחון תיקים שהגיעו, או התקבלו בישראל, או הוגשו בהם כתבי אישום, לצערי הרב מבדיקה שאנחנו ערכנו, או זה בעצם לא לצערי, זה לשמחתנו, אנחנו לא מכירים תופעה, או מגמה של שימוש באופיאטים, מבחינת תיקים שקשורים ברמות האלה, אני מבין מרוני שבתקופה האחרונה ולאו דווקא במחוז שלנו היו מספר תפיסות כאשר אני עוד לא יודע את התוצאות, האם הגישו כתבי אישום, או כנגד מי בוצעה אכיפה. מבחינתנו אנחנו כן סבורים שראוי שתהיה איזושהי הסדרה דווקא בדומה למה שעלה כאן במהלך הדיונים בוועדה, בדומה לרישיונות הקנאביס, או בדומה לרישיונות הסובוטקס והזכירה גם חברת הכנסת הנכבדה את נושא הריטלין, אנחנו כן סבורים שיש לרגולטור כל מיני אפשרויות לעשות על מנת למנוע את ההפצה והאכיפה ואנחנו נבצע אותה שהיא תהיה, אבל אם אפשר למנוע את זה גם בדרך של מניעת ההפצה, או שלא כל רופא, או רופאים מסוימים ספציפיים יהיו אמונים על הנפקת אותם מרשמים, או כמו שאמר הרוקח דויד פפו שתהיה איזושהי הגבלה לאפשרות, זה בוודאי יעזור בכל הנושא של שרשרת ההפצה וזה כמובן לא במסגרת שלנו כפרקליטות שאמונה על אכיפה וזה כבר שהתיקים נמצאים אצלנו, אבל נראה שכנראה יש פה דרך מאוד גדולה לעשות בהיבט הזה של מניעת ההפצה. אנחנו כמובן נשמח לתת את האינפוטים שלנו בהקשר הזה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקי, מישהו רוצה להתייחס לדברים שלו ודויד פפו אני מבין שגם אתה עוד רוצה להתייחס, תודה רבה סולי, תודה רבה. << אורח >> דויד פפו: << אורח >> נכון, אני רציתי רק משפט אחד להעיר ככה לשפר לכם כדי שתיראו איך בעזרת מחשבה יצירתית, חלופה יצירתית, ניתן לטפל בתופעה, לא למגר אותה, אבל לטפל. בקנדה ישנו מיזם שנקרא 'פי פור פי', שזה ראשי תיבות של 'פצ' פור פצ'', כשבא מטופל לקבל מרשם חדש מהרוקח, הוא מביא אתו את המדבקות הישנות שהשתמש בהם ואז ככה בצורה הזאת לפחות אתה יודע שאצל אותו מטופל לא היה סחר, זה חשיבה מעניינת, היא יכולה לעשות משהו, הדבר הזה עלה באחת הוועדות של משרד הבריאות, שווה לחשוב על זה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה אלמנט להתייחס אליו, כן, תודה, זה היה דגש חשוב. מישהו רוצה להגיד משהו לפני שאני מסכם, זה גם יוצא לנו טוב בדיוק בזמן, אז בבקשה, אוקי. קודם כל אני מאוד שמח שקיימנו את הדיון הזה ובחרנו ככה להתמקד בתופעה שהיא רחבה, אבל מאוד ברור לנו מה הדבר שצריך לקרות, אני אציע לחברים פה שהיו בדיון, שאנחנו נפנה בצורה רשמית וברורה גם למשרד המשפטים וגם לכל מי שנכח פה, אגב לא היה פה נציג של משרד המשפטים וזאת בעיה ואנחנו נדרש אליה בסוף הדיון הזה, אבל באמת כדי לנסות לראות אם אפשר לטפל באופן ממוקד באופן שבו מנוהלים המרשמים במדינה, בהתייחס למה שעכשיו אתה ציינת, לאורך כל מה שעלה פה בדיון, ככול שאני מבין זה כרגע הכלי, לצד הדברים שהמשטרה עושה ותמשיך לעשות יש עוד משהו שנראה לכם ד"ר ברקוביץ, או ד"ר רושקה, שאפשר לעשות מחר בבוקר? שזה בעיקר האלמנט הזה, לא אמרת משהו, אני שואל אם אמרת משהו שאני לא מתייחס אליו עכשיו, אוקי, אז אנחנו כמו שאמרתי גם לחבר הכנסת דוידסון, מעבר להקשר הזה ספציפית של ה- FENTA. אנחנו גם נקיים דיון רחב יותר על האפשרות לייצר תוכנית שמשלבת פעילות גופנית וספורט ככלי ביחד עם משרד החינוך אגב כמובן, ככלי לייצב התנהגות, למנוע, אנחנו מדברים על זה פה כל הזמן , בכל הקשר באופן כללי, הכול בתשתית, אין טעם להתעסק במי שכבר בסוף מגיע, כלומר הוא כבר שם, עכשיו השאלה איך אנחנו נותנים מענים מנטליים, נפשיים לבני נוער, לצעירים באופן כללי, בכלל בחברה, כדי למנוע מהם לרצות, או את הצורך בזה, זאת הדרך היחידה לצמצם היקפים בצורה מאוד רחבה, תודה רבה לכל מי שהגיע, שוב סליחה שהתעכבנו בהתחלה, תודה לבת שבע ולכל הצוות המסור פה שכהרגלו תיקתק את הכול וגרם לדברים לעבוד בצורה מצוינת, זהו, תודה רבה לכולם ויום נעים. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:55. << סיום >>