פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 46 ועדת הפנים והגנת הסביבה 01/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 140 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, ב' בסיון התשפ"ב (01 ביוני 2022), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> הנגשת זכות הבחירה לתושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר מוסי רז חברי הכנסת: אימאן ח'טיב יאסין אוסאמה סעדי מוזמנים: ריאן גאנם – מפקח ארצי על הבחירות, משרד הפנים ליאור כלפה – מנהל אגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים אלי לוי – מנהל אגף מרשם, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול יהלה פרטוש-שרעבי – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול תמי אזרזר – מנהלת אגף מרשם ומעמד, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול אודליה אדרי – עו"ד, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול נדב גולני – עו"ד, רפרנט אוכלוסין, משרד המשפטים עמי ברקוביץ – עו"ד, ממונה חקיקה, משרד המשפטים שחר ציטלין – עורך דין, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רועי שויקה – עו"ד, מ"מ היועץ המשפטי, וועדת הבחירות המרכזית לכנסת מאיר דויטש – מנכ"ל תנועת "רגבים" עמנואל לזר – רכז פעילות דרום, תנועת "רגבים" מורן מימוני – מנהלת המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם אביטל פרידמן מאיר – חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה אורי נרוב – עו"ד, מנהל המחלקה המשפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה יעקוב איברהים – מנהל מיזם, יוזמות אברהם מיכל גורן – עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה מוזמנים באמצעים מקוונים: ענר שופטי – מתמחה, משרד המשפטים ייעוץ משפטי: לירון אדלר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: זיוה אפללו, חבר תרגומים << נושא >> הנגשת זכות הבחירה לתושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב << נושא >> << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בוקר טוב לכולם, אנחנו עושים עוד דיון בנושא הנגשת זכות הבחירה לתושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב, דיון אחד התקיים ב-21 לדצמבר 2021 ואנחנו עכשיו עושים דיון המשך לבדוק איפה אנחנו נמצאים בסוגייה הזו, אנחנו מדברים על זכות בסיסית בכל דמוקרטיה והיא זכות בחירה, הזכות הזו לא ניתנת להרבה מאוד אזרחים הנמצאים ביישובים שיש לגביהם שיח עם המדינה, חלק מהם הוכרו, חלק בתהליך הכרה, חלק בתהליך הכרה לעתיד לבוא ועל כן הסוגייה הזו לא צריכה לשמש עונש קולקטיבי לכל האזרחים האלה שנמצאים באזורים האלה, שנמנעת מהם את הזכות שלהם להגיע לקלפי ולהביע דעה, עד עכשיו מנעו מהם, זאת אומרת המדינה נקטה צד, נקטה צד פוליטי בעניין הזה שמנעה מאזרחים להגיע לקלפי. לא יכול להיות שנדרוש מקשיש לנסוע 40 ק"מ כדי לשים פתק בקלפי, זה נשמע הזוי, זה נשמע אנטי דמוקרטי, זה נשמע משולל כל היגיון של דמוקרטיה, על כן בדיון הקודם עלו כמובן הרבה מאוד דברים, אנחנו גם כוועדה ביקשנו תשובות לכמה נושאים, למשל עלתה אפשרות של להציב קלפיות במרכזי שירות, יש שם מרכזי שירות שלומדים בהם תלמידים, מקבלים שירותי בריאות וכו' וועדת הבחירות, יש פה נציג של וועדת הבחירות? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> וועדת הבחירות תצטרך לתת גם תשובות היום בעניין הזה, אז חבר הכנסת מוסי רז בוא נתחיל איתך. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> טוב, בוקר טוב אדוני יושב הראש, ראשית אתה יודע איך אני מזהה דיונים שברור שהצדק איתם? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אין עליהם שום וויכוח, לא בא לכאן אף אחד להתווכח, אתה יכול לראות את חברי הכנסת שאוהבים לבוא להתווכח. יש מחלוקת ביישובים הלא מוכרים, וודאי אלה שהיו קיימים לפני 48, צריך להכיר, נקודה, אבל לא זו השאלה שעומדת לפנינו היום, כי כנראה זו שאלה טיפונת מסובכת, לא שאני מבין עד הסוף למה וצריך להשאיר אותה למאבק אחר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני דווקא מבין למה, אבל בהזדמנות אחרת נדבר. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כן, אני אבל לא רוצה להגיד למה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אתה רוצה להגיד תגיד, צריך להשאיר אותה, אגב, לא לדחות אותה, לא צריך לדחות, זה נושא במקביל זה לא הנושא כרגע על סדר היום, אבל אין מחלוקת על כך שכל אזרחית ואזרח במדינה מגיעה להם זכות ההצבעה, עכשיו זכות ההצבעה היא איננה זכות תיאורטית, מגיע לך זכות הצבעה, אבל אתה במטולה סע לבד ל- << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תלוי למי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> נכון, זכות איננה תיאורטית, הביצוע – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עדיין תלוי למי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הביצוע זה תלוי למי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, לא הזכות גם. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> במדינת ישראל גם הזכות תלוי למי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, יש כאלה שאין להם את הזכות, יש כאלה, אנחנו רואים, בוקר טוב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בדיוק מגיעים שמדברים על קבוצה מסוימת, נכון? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אבל מגיעים מהקבוצה הזו ולא מגיעים מהצד השני, זה רק אומר שהקבוצה הזאת צודקת, כן, אם הייתה – << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אתה מהצד השני? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, אני איתך באותה קבוצה של הצודקים, אני לא מתייחס, לא מעניין אותי ערבים, יהודים. יש כאלה שלא מקבלים – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> גם אני דרך אגב בעניין הזה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> של הצודקים? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> יש כאלה שלא מקבלים את הזכות, אנחנו נמצאים בעיר שבה חיים מאות אלפים שכמעט שני שליש ממי שביקש לקבל אזרחות, כולל זכות הצבעה, לא קיבל וכנראה שזו גם הסיבה שלא כל כך מבקשים, אני לא נוגע בשאלה הזו, אני נוגע בזה שכל אזרחית ואזרח יש להם זכות הצבעה ואסור שהיא תהייה זכות תיאורטית, היא חייבת להיות זכות מונגשת. עכשיו ברגע שמקבלים את ההחלטה הזו שלא קיבלו אותה עד היום, לא התייחסו לזה ככה עד היום, אמרו אה זה כפר לא מוכר, כפר לא מוכר זה דיון מקביל, לא עכשיו, אנחנו לא מדברים על כפרים, אנחנו לא מדברים על יישובים, אנחנו מדברים על אזרחים, לכל אזרח יש את הזכות להצבעה במקום שמונגש אליו, בקרבת ביתו, בקרבת המקום בו הוא מתגורר, זה לא חייב להיות מטר, ברור וגם אתה אומר אדוני היושב ראש, קשיש לא צריך לנסוע 40 ק"מ, גם צעיר, או צעירה לא צריכים לנסוע 40 ק"מ, זה לא סביר בשום צורה. יש פתרונות איך לעשות את זה מבחינה פיזית, יש בתי ספר, יש מוסדות בריאות ואתה יודע מה, המדינה יודעת לקיים הצבעה גם אם לא היה מקומות האלה, גם אם לא היו בתי ספר ויש ולא היו מוסדות בריאות ויש, המדינה יודעת להביא קלפיות ניידות, יודעת לפתור בעיות כאלה, היא רק צריכה לקבל החלטה, גם וועדת הבחירות שמפעילה המון קלפיות ניידות, יודעת לפתור את הבעיה הזאת, רק צריכה להתקבל ההחלטה ואני מקווה שהיא תתקבל כבר היום. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, רק השאלה האם וועדת הבחירות צריכה להיות צד בוויכוח? ואם עד עכשיו היא לא המציאה פתרון אז היא צד כנראה בוויכוח הפוליטי האחר שלא קשור לזכות הבסיסית להצבעה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> נשמע מוועדת הבחירות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, אני מעלה את זה כדי שנשמע גם. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא צריך חקיקה בשביל זה, אני חושב שהם יודעים להמציא את הפתרונות האלה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, כן, מי אמר שצריך חקיקה בשביל זה? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, אני רק אומר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז יש וויכוח נאמר בין הממשלות, לא לומר את המדינה, לבין חלק מהאזרחים על מקום עם המצאם, אבל למה וועדת בחירות צריכה להתערב, להיות צד? היא צריכה להנגיש קלפיות לכל אזרח במקום שלו, היא לא צד בסכסוך, אלא אם כן הם יגידו אחרת עכשיו. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בוקר טוב לכולם, כבוד היושב בראש, אכן סוגיה שעולה כל הזמן, אבל כאילו היא מתקתקת יותר תמיד בזמן בחירות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> ולא שאנחנו מתקרבים לזה, אבל יצא שזה היום הדיון. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> למה? כל יום אנחנו מתקרבים עוד, אבל זה יהיה עוד שלוש שנים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בפוליטיקה אין שום דבר רחוק ואין שום דבר קרוב, בוא נתחיל בזה, הכול אפשרי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא יודעים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> נכון, הכול אפשרי, אז אתחיל בסוגייה באמת של הזכות הבסיסית של כל אזרח באמת להביע את עצמו ולבחור את הנציגים שלו בכל מקום, גם בממשלה, גם בכנסת וגם ברשות המקומית. מה שמצער באמת שהממשלות והמדינה מתעלמות מזכות ייסוד זה ומפקירה קרוב ליותר אפילו ממאה אלף אזרחים, תושבים שהם נמצאים בדרום הארץ ושוב, אני מדגישה שבשבילי ובשביל החוק ובשביל כל דבר צודק והגון וגם מעוגן, זה לא אמור להיות קשור איפה הם גרים, אני חושבת שיש מאחורי זה מדיניות בסיסית, לשלול מאותם אנשים ונשים את הזכות הטבעית שלהם ולשלוח את הנציגים שלהם למקומות שצריכים גם לייצג ולצערי גם הרבה פעמים להילחם למען הזכויות הבסיסיות שלהם כמו הזכות לבחירה. אני חושבת שוועדת הבחירות היא גורם מרכזי ושבעצם יש עליה אחריות מאוד גדולה, לא בקטע של כאילו החקיקה, כי החקיקה קיימת, אלא בקטע של ביצוע החוק עצמו והאחריות שלה לדאוג באמת שיהיה תהליך בחירה וצורת הבחירה שהיא הוגנת, ישירה, חוקית, אז במקום הזה היא לא עושה את העבודה שלה ואני חושבת שטוב שאנחנו דנים בסוגייה הזאתי עכשיו ואני מאוד מצפה ומקווה שבאמת הנציגים של וועדת הבחירות וכל הגופים הרלוונטיים האחרים יספקו תשובות הגיוניות וגם תוכניות מעשיות לאיך הם מתכננים לעשות זאת, אז בינתיים אני אסתפק בדברים האלו ונראה לאן אנחנו יכולים להתקדם בנושא הזה כיוון שגם אנחנו צריכים להסתכל על האוכלוסייה הזאת נכון כמקשה אחת, אבל בתוך האוכלוסייה הזאת יש עוד אוכלוסייה שהיא גם יותר קשה לה כאילו מהקבוצה האחרת, בוא נגיד גברים וצעירים יותר נגישים ויכולים לצאת מחוץ ליישוב ומתאמצים, למרות שאחוזי ההצבעה במקומות מסוימים ממש שואפות אפילו לעשרה אחוז וזה מצב מביש אני חושבת במדינה שמתיימרת להיות דמוקרטית ולאפשר לכל אזרח לממש את הזכות שלו בלבחור את הנציגים שלו, אז האוכלוסייה של הנשים והצעירות דווקא במקום הזה יותר קשה לה ולרוב היא לא מגיעה לקלפיות וגם זה סוגייה שצריך לבחון אותה משני הצדדים. תודה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בדיון הקודם נטלו חלק גם נציגים של "יוזמות אברהם". אז כן מורן מימוני, מנהלת המחלקה הציבורית, בבקשה. << אורח >> מורן מימוני: << אורח >> נכון, אנחנו פה כדי באמת לנסות לקדם את הנושא הזה, אנחנו יודעים שיש באמת הצעה של וועדת הבחירות אז גם אנחנו היינו שמחים לדעת איך זה מתקדם, כי זה מצב לא הגיוני אז כמובן שצריך לקדם אותו כמה שיותר מהר ואני אסתפק בזה בינתיים, תודה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקי, משרד הפנים מי הנציג שלו כאן? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> רשות האוכלוסין וההגירה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים הוא זה שמופקד, היות והמשרד מופקד על מימוש הזכות של כל אזרח. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני לא מייצגת את המפקח על הבחירות, אני מתנצלת, רשות האוכלוסין נפרדת ממשרד הפנים בעניין הזה, זאת אומרת המפקח על הבחירות, יש פה נציג? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקי. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני לא יודעת לענות על העניין הזה, אני יודעת לענות על מה שרלוונטי למרשם האוכלוסין. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקי, אז טוב, מה את רוצה לומר בעניין הזה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אודליה אברי, עורכת דין מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה. אני יכולה להגיד רק שבאמת יש הצעת חוק שנדונה בוועדת חוקה, אנחנו לא מתנגדים להצעת החוק במובן המהותי, יש לנו קשיים טכנולוגים ליישם אותה, שהם מורכבים, היו דיונים אצל השרה בעניין, היא מנסה למצוא פתרונות חלופיים, << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> על מה מדברת הצעת החוק? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> הצעת חוק לגבי כתובת לצורך בחירות שתאפשר לתושבים, לאזרחים שמעוניינים להצביע במקום אחר מהמען שרשום להם ממרשם האוכלוסין, זאת אומרת אם הם באותו יום הם נמצאים במקום אחר, או שהקלפי הרלוונטית שהותאמה לו רחוקה ממקום מגוריו אז הם יוכלו להודיע לכתובת ספציפית שתשמש לצורך הבחירות וככה הוא יוכל להתאים את המקום שיהיה קרוב אליו באותו היום. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תוכלי להגיד לנו מה הכתובות הרשומות בתעודת זהות של אותם אנשים ונשים באזור שאנחנו מדברים עליו? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> מי? האוכלוסייה הבדואית? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כן. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> יש אפשרות, תלוי, כעקרון יש אפשרות בתקנות מרשם האוכלוסין רשומן להירשם בשבט. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אוקי, אז יש כתובת. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> נכון. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז זה לא הבעיה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני מבינה שהקושי הוא ששבט מתפרס על מספר גדול של קילומטרים, שטח מאוד מאוד גדול ולכן אי אפשר לדעת זה אולי וועדת הבחירות תוכל להתייחס, אי אפשר לדעת איפה לשים את הקלפי שתהיה קרובה אליו, אם הוא ספציפית בתוך השבט הגדול - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש הבדל בין חמישה ועשרה ק"מ, למאה ק"מ, יש הבדל גדול ואנחנו לא מדברים על ההבדל הזה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא, אני רק מתייחסת לרישום במרשם האוכלוסין, שהוא – << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בסדר, לא, אני מתייחסת לטענה עצמה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כן, אני מבינה ולכן ההצעה הזאת נועדה לתת – << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> וגם ההצעה שלדעתי – << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא, למה בנאדם יוכל להודיע על מקום שבו יהיה קרוב אליו יותר, אם נגיד הוא יותר קרוב לדימונה הוא יוכל לבקש, או לרהט אז יוכל לבקש להצביע ברהט ואז יהיה לו יותר קרוב משישימו אותו במקום שרחוק ממנו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> למה לא פתחו מרכז שרות נאמר שתלמידים ילמדו בו, אולי יסגרו, כי למה הוא יכול להגיע לדימונה, או לרהט, זה לא אותו היגיון? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא הבנתי את השאלה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני אומר הבנאדם לא צריך להירשם בדימונה ורהט כדי לממש את זכותו, הוא צריך לממש את זכותו במקום הקרוב אליו שזה עכשיו כשיש וויכוח פוליטי, או וויכוח אחר עם החתך הזה של האוכלוסייה אז אולי גם לא יתנו להם שירותי חינוך, אולי לא יודע איך אפשר? אז יש מרכזי שירות אז הם יודעים לאן שולחים את הילדים שלהם, המדינה יודעת, למה קשה למקם קלפיות במרכזי שירות? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> שוב פעם, אני מתייחסת לעניין שקשור לרלוונטיות למרשם האוכלוסין, במרשם האוכלוסין מי שרשום זה שבט – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> שבט, אבל הוא יכול להיות ב-20 ישובים, מה הקשר? שבט הוא יכול להיות רשום בשבט, אבל הוא יכול גם להיות בצפון הארץ, מה זה משנה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אין במרשם האוכלוסין התייחסות לשאלת מקום הלימוד של הילדים – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, כי תראי עד עכשיו לא רצו לחדד את הסוגייה, וועדת הבחירות אז אתם חלק בוויכוח הפוליטי? אתם חלק בסכסוך? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> חס וחלילה, אנחנו – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> או שאתם צריכים להנגיש את הזכות הבסיסית של כל אדם להצביע ומה זה משנה לך האם הוכר, לא יוכר, יוכר, הרי הוויכוח הזה קיים ואנחנו יודעים שחלק מהיישובים כבר הוכרו, חלק בתהליך הכרה עכשיו שאנחנו מדברים יש תהליך של הכרה בעוד יישובים, בהמשך יהיה עוד, למה אתה צריך להיות חלק, מה אכפת לך מהוויכוח הזה? למה שלא תביא את הקלפי עד אליו, עד מרכז השירות שהבן שלו לומד בו? בבקשה. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> תודה, אז קודם כל בוקר טוב, תודה רבה על ההזדמנות, גם להציג את פועלה של וועדת הבחירות מאז הדיון הקודם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן תציג אבל את השם לפרוטוקול. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> עורך דין רועי שויקה, ממלא מקום היועץ המשפטי של וועדת הבחירות, אז כמו שאמרתי תודה רבה על ההזדמנות להציג את הדברים, אני מראש אני מבקש להביע צער על חלק מהדברים שנאמרו ואני אסביר מיד גם למה, אני מקווה שזה יהיה ברור בסוף הדברים שהצגתי, אבל כמובן נציג גם כמובן מה קרה מאז הדיון הקודם. אז כמו שאמרתי כמו שפתחתי, אני יכול אולי להגיד קצת במילים אישיות, אני ממלא מקומו של היועץ המשפטי ואני נמצא בוועדת הבחירות כמה חודשים ואני יכול להגיד באופן אישי שגם בתפקידי הקודם בפרקליטות המדינה וגם בתקופה שלי בוועדת הבחירות, הדבר היחידי שמעניין את וועדת הבחירות זה למקסם את שיעור ההצבעה, לא מעניין אותה מי, לא מעניין אותה מה, מעניין אותו אזרח שיממש – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> איך עושים זאת לאוכלוסייה הספציפית הזאת שעד עכשיו לא ראינו שהוועדה עניין אותה את הדבר הזה. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> אז כמו שאמרתי אני מצר על האמירות ברוח הזו, כי הוועדה בהחלט מעניין אותה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> על האמירות שלי? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> לא, האמירות שנאמרו באולם פה לא חלילה כלפיך. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, אל תצר, כל אחד יגיד מה שהוא חושב. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> בסדר, אני יכול להתייחס לחלק מהדוברים – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה רק תתייחס מה אתם עושים כדי להנגיש להם את ההצבעה, מה כל אחד אומר זה זכותו, זה בדיוק כמו הזכות להצבעה דרך אגב, אלא אם כן יש חלק שזה גם לא מוקנה להם באופן אבסולוטי. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> לא, לא, אנחנו מדברים פה כל אזרח יש לו, כל אזרח בגיר כמובן יש לו את זכות ההצבעה וועדת הבחירות פועלת על מנת למקסם את שיעור ההצבעה ולהנגיש, אני יכול להעיד מהתקופה שאני נמצא בבחירות שמנכ"לית הוועדה והוועדה כולה באמת כפשוטו עושה לילות כימים על מנת לנסות להבין, תמיד מסתכלים על הבחירות הקודמות לראות איפה היה שיעור הצבעה יותר נמוך, איפה היה שיעור של קולות פסולים יותר גבוה, לנסות להבין מה גרם לזה, לנסות להבין איך אפשר לתקן את זה ולעשות את זה יותר טוב – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה יודע איך זה נעשה במשך ההיסטוריה של ההצבעות? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> כן, כן, אנחנו נתייחס – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, רגע, אתה יוכל לומר איך זה היה נעשה נגיד לפני 20, 30, 40, 50 שנה? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז איך זה נעשה? ולא סתם אני שואל. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> היועץ המשפטי התייחס בדיון הקודם גם על הטענה הזאת שדיברה על הבחירות הראשונות והסבירה איך זה קרה, אבל שנייה, אם יורשה לי – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, תגיד, אבל לטובת הצופים, לטובת האזרחים, לטובתי אני רוצה להשכיל ממך, אז תגיד איך זה נעשה. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> אני אשתדל, שוב, במגבלות מה שאני יודע, מה שהספקתי ללמוד בתקופה הזאת, אז קודם כל אני אתן קצת רקע ביחס לדברים שנאמרו כדי להסביר למה באמת המציאות היא כמו שהיא, מה עשינו מאז הדיון הקודם על מנת לשפר את המציאות הזאת ואיפה אנחנו חושבים שמבחינתנו כוועדה ניתן גם לעשות יותר, עם מי מהגופים אנחנו חושבים שיכולים לסייע בידנו לעשות את זה. אז קודם כל הכלל הבסיסי ודיברו על זה, אני לא אכנס לסעיפים ספציפיים, אבל אני אסביר את התשתית הנורמטיבית שמביאה למצב הקיים, המצב הקיים הוא בעצם שכל בוחר יכול להצביע בקלפי אחד, יש את הנושא של מעטפות כפולות, זאת אומרת מי שהמחוקק, אוכלוסיות ספציפיות שהמחוקק, הוועדה כמובן לא הקדמתי ואמרתי את זה, אבל אני מניח שכולם יודעים היא גוף ביצועי, היא מיישמת את המדיניות שהמחוקק קבע, בין חקיקה ראשית ובין אם חקיקה משנית ולכן הכלל הבסיסי שהמחוקק קבע אותו, וועדת הבחירות כמובן לא יכולה לחרוג מהכלל הזה, זה שאדם יהיה רשום רק בקלפי אחד, אדם יכול להיות רשום ולהצביע רק בקלפי אחד, אמרתי שיש לזה החריג שהמחוקק קבע, אוכלוסיות בעלי מוגבלויות, שהמחוקק קבע שהם יכולים להצביע, כל הסיפור המכונה מעטפות כפולות, נשים אותו רגע בצד ונתייחס לאפשרות הרגילה שכל בוחר רשום בקלפי אחד, שוב, זה הוראות חוק, הוראות החוק גם קובעות לצורך העניין - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תתקדם אנחנו מכירים את זה, תתקדם, רוצים להגיע לסוגייה דנן. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> אנחנו נהיה מאוד ספציפיים, הוראות החוק גם קובעות בעצם שאני צריך מספר מסוים של מצביעים בקלפי, זה קשור גם לצורך בחשאיות, גם לצורך זה ויש לי גם מספר מקסימום, כלומר לצורך העניין ופה אני כבר נכנס לעניין, אם רשומים לי 6,000 תושבים, אזרחים כמובן אנחנו מדברים, לא תושבי קבע, אם רשומים לי 6,000 אזרחים וכמו שהסבירו פה מרשות האוכלוסין, הם רשומים ממרשם האוכלוסין נכון להיום רק באמצעות שבט, אני לא יכול לשים את כל ה-6,000 כמובן בקלפי אחד, זה נתון שהוא נובע כנגזרת מהחוק, מצד שני בניגוד למה שקורה כשיש כתובת ספציפית כוללת רחוב, שכונה, מגורים שאז יש לי לפי קירבה למקום המגורים, פה אין לי את זה, הנתון הזה, שוב, וועדת הבחירות לא יכולה – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז כאן אני אשאל אותך, האם זה כל כך מסובך שיהיה לך את זה? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> שיהיה לי את מה? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> את הנתון. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> הנתון איפה כל אחד – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, זה לא מסובך, אתה לא רוצה. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> לא, לא, לא. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לא, נניח נתון של כמה אנשים נמצאים במרכז שירות כזה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> חוץ מזה עכשיו אני ואתה יכולים לסכם שזה יהיה לפי הודעת אזרח איפה הוא רוצה להצביע, זה יהיה בסדר? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> צודק שזה הפתרון, זה הפתרון, אבל רגע - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל יש הצעת חוק- << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, דיברנו על זה אוסאמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לצורך הבחירות, וועדת הבחירות הרי בסופו של דבר היא מקיימת - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, בוא, עכשיו אנחנו מנסים להבין מעורך דין רועי האם הם צד בוויכוח הפוליטי, או לא, אז אתה תן לו להסביר. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב ראש אני רוצה הודעה של חצי דקה, פשוט ביקשה ממני חברת הכנסת סטרוק, אני חשבתי שאין מתנגדים והיא שלחה לי הודעה שהיא נתקעה, היה איזה אירוע של ניסיון דקירה ונורתה למוות זו שניסתה לדקור אז בגלל זה היא תקועה בפקק אז היא ביקשה ממני להודיע שהיא תקועה והיא רצתה לבוא לדיון אז אני מודיע. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מוסי, אתה יש לך הפתעות אסטרטגיות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> נכון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני, אפשר חצי דקה הודעה? יש לנו הצעת חוק שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז ניתן לחבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני וחברתי אימאן חייבים להציג הצעת חוק שלנו – << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> הנה היא הגיעה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב ראש תודה שאתה מקיים דיון המשך, אנחנו היינו לפני חודש, חודש וחצי – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בדצמבר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדצמבר, אז ואוו חצי שנה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היינו בדיון הזה ואנחנו העלנו – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> היה כל כך זמן לוועדה לבוא עם פתרונות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, אבל אתה יודע הוועדה בסופו של יום – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> היא לא רצתה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמובן, זה מסרבל, זה מסבך, זה, זה, אבל במקום שהם- << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הכוונה לוועדת הבחירות, לא לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא לוועדת הבחירות, אני דווקא חושב שלא מסרבל ולא בטיח, הם פשוט לא רוצים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אומר אם יכלו להתאמץ כמו שמתאמצים בדברים אחרים, העיקרון של החוקתי של זכות לבחור ולהיבחר ולהנגיש את הדברים האלה ואנחנו יודעים שביישובים הלא מוכרים אחוז ההצבעה הוא נמוך מאוד ולפעמים צריכים לנסוע 100 ק"מ, ו-90 ק"מ ו-150 ק"מ, כאשר לצידם יש קלפי אז אני אומר אתם רוצים לעשות את זה על הראש שלכם? חבל, הרי אני גם הייתי חבר בוועדת הבחירות המרכזית שנים על גבי שנים וגם עד היום ואתם שאתם בקורונה ראינו איך שאתם מתאמצים וגם תקציבים ולא חסרים תקציבים, אפשר לעשות את זה, תעשו את זה בלי חקיקה ואני מצפה כמו כולנו שבאמת הזכות הבסיסית הזאת להנגיש את הזכות הזאת תעשה כמה שיותר מהר בבחירות הקרובות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, בבקשה, תמשיך, עורך דין. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> אני מאוד מודה על הכיוון של הדיון לסיפור הזה, כי זה באמת גם אנחנו חושבים בשורה התחתונה שזה הפתרון המלא, הפתרון המלא הוא בהצעת חוק כתובת לצורכי בחירות, זה הצעת חוק שאנחנו תומכים בה, אנחנו מעודדים אותה, אנחנו היינו שותפים בדיונים בוועדת החוקה, הצעת חוק הזאת ממתינה לקריאה ראשונה, היא לא לפתחנו, אני אומר את זה בכל הכבוד. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נניח ולא תושלם הצעת החוק לתקופה הקרובה, כי אז מה, ממשיכים עם אותו היגיון שעד עכשיו נעשה כלפי אנשים האלה? נותנים להם לסבול כדי לא להצביע? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> לא, חלילה, אז אני רוצה להסביר, המחוקק בסוף ההוראה שבה פועלים שאנחנו לוקחים את הנתונים ממרשם האוכלוסין לפי הרישום של הכתובת שנמצא במרשם האוכלוסין, זה הוראה של המחוקק, הניסיון לתקן את החוק בצורה שיאפשר לתושב בעצם להצהיר מראש איפה הוא יהיה ביום הבחירות ולפי זה להצביע, זה ניסיון שאנחנו תומכים בו, חושבים שהוא הפתרון המלא – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה שמענו. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> ככול שזה לא יעבור, אנחנו עדיין כפופים למצב החוקי הקיים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> איך הייתם עושים את זה בעבר? שאלתי ולא ענית, למה בעבר היה אפשר? היום לא. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> בבחירות הראשונות עוד לא היה את האפשרות למעשה של הכתובת המדויקת ולכן באותם בחירות אדם הגיע והצביע, מאז לפחות אני יודע להגיד על ה-20, 30 שנה האחרונות, אחרי זה כבודו אני מתנצל אני עד כדי כך בקי בכל ההיסטוריה, אבל ב-20-30 שנה האחרונות המצב הוא שאנחנו כפופים למצב חוקי, שהכתובת נשאבת מתוך המרשם אוכלוסין, במרשם אוכלוסין כמו שהסבירו פה, שבט ולא כתובת אחרת מדויקת ולכן ובהתאם להוראות המחוקק אנחנו יכולים להציב קלפיות בתחום הגאוגרפי של השבט כמו שהוא מוגדר בתקנות, שוב כל הדברים האלה זה הוראות חקיקה, זה לא דברים שיש לי לצערי, הייתי שמח אולי יותר, אבל אם יורשה לי אני כן רוצה להגיד גם מה עשינו מאז הישיבה הקודמת, אנחנו נפגשנו גם עם נציגי משרד רשות האוכלוסין, גם עם נציגי לשכה המרכזית לסטטיסטיקה שגם להם יש סטנד, נפגשנו עם נציגי הוועדה האזורית באר שבע ונפגשנו גם עם הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, יש לנו שבוע הבא גם סיור שנקבע מראש בתקופה הזאת לצורך הבנה יותר אולי באמת של הגאוגרפיה של המיקומים וכו', גם את זה עשינו. אנחנו כמו שרובכם גם דיברו אנחנו קידמנו גם את הצעת חוק כתובת לצורכי בחירות, הייתה אמורה להיות ישיבה עם שרת הפנים שלצערנו נדחתה כמה פעמים ובסופו של דבר לא הראה נכון לעת הזו, אבל בכל המישורים האלה שהם בסופו של דבר, גם מישורים של חקיקה, גם מישורים כמו שכבודו אומר, של המציאות הפיזית שנמצאת בשטח וכל זה אנחנו כפופים להוראות המחוקק ולכן כמו שהסברתי לנו יש אינטרס עליון שכמה שיותר אזרחים יצביעו זה האינטרס העליון שלנו, אנחנו פועלים לאורו, אנחנו לצערי, לא לצערי, אלא בהתאם למדינת חוק מתוקנת, אנחנו כפופים להוראות החוק וההוראות החוק האלה לא מאפשרות לנו בעצם לרשום מישהו לפי נתונים אחרים שיש, הם מאפשרות לנו לשאוב את פנקס הבוחרים שהוא תוצאה של מרשם האוכלוסין, העובדה שהשבטים האלה רשומים לפי שבט ולא לפי כתובת מדויקת זה תוצאה של תקנות מרשם האוכלוסין ולכן אנחנו פועלים במסד הזה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> החוק ציווה עליכם להנגיש את הזכות הזו לכל בעל זכות בחירה, זה מה שהחוק ציווה עליך, עכשיו זה שאתה בא לומר את הדברים האלה, למעשה אתה בא לומר אין לי מה להציע, אין פתרון, אני גם נתלה לכל הוויכוח הקיים ותרדו ממני זה לא ענייני, זה עניינך, זה עניין הוועדה, לא יעזור לאף אחד, יש שמה מרכזים שבהם לומדים אותם בנים של אלה שצריכים להצביע, זה לא מסובך, אפשר, הוועדה יכולה להכריז שהיא תמקם קלפיות באותם מרכזי שירות ואז לפתור את הבעיה לאותם אנשים שגרים בקרבת מקום ואולם אתם כנראה יש לכם דעה פוליטית בעניין הזה, לא דעה מקצועית, לא דעה ערכית המאפשרת לכל בעל זכות בחירה לממש את זכותו ועל כן אתה באת ואמרת יש וויכוח על חוק שיבוא, לא יבוא, יושלם, לא יושלם, אלוהים רק יודע. משרד הרווחה והשירותים החברתיים. מי הנציג שלו, כן, ליאור כלפה, מנהל אגף לביטוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית ולמה משרד הרווחה רלוונטי? כי הוא קשור לרשות הבדואים שהזכיר אותה, מה אתה חושב על הסוגייה, ליאור, האם לאנשים האלה מגיע להצביע? מגיע להצביע קרוב לאזור מגורם, או שצריך לענות אותם כדי שלא יצביעו? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> א' אני לא חושב שצריך לענות אף אחד, בוקר טוב. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, אני התכוונתי לענות אותם בהצבת קלפי רחוקה מהם 50, 60, 70 קילומטר ואז לגרום להם לא להגיע לקלפי. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> טוב, בוקר טוב, אני מייצג פה את העמדה של שר הרווחה, העמדה של השר שצריך למצוא את הדרך כן להנגיש במרכזי שירותים כבר קיימים, יש מרכזי שירותים – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נכון, זה מה שאני חזרתי על זה 30 פעמים בדיון הזה. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> בחלק ממרכזי השירותים כבר קיימים קלפיות, קלפי מחייבת אגב שיהיה את התשתית של חשמל, מים, שירותים בסיסיים לטובת הקלפי, רק אני חושב עכשיו אני מדבר רגע מהיכרות אישית, הבעיה היא לא רק לתושבי הפזורה מה שנקרא, זאת אומרת כי יש גם למשל ביישוב טרבין כדוגמא הכתובת שלהם לא מעודכנת עדיין, זאת אומרת הם גם נאלצים לנסוע לשגב שרון וכדומה, זה בעיה שהיא, אם מתייחסים רק לתושבי הפזורה מדובר רק על כ-30 אלף בעלי זכות הצבעה, ממה שאני לפחות בדקתי במהלך הבוקר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא נתווכח על המספרים, זה דיון אחר. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> רק אתמול נדרשתי להיכנס לדיון הזה. ניתן להבנתנו, להבנת השר, להרחיב את זה למרכזי שירותים נוספים כמו נגיד אבו קודיר וכדומה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זאת אומרת עמדת השר לרווחה שהוא הממונה על הרשות הזו שהוועדה צריכה להציב קלפיות במרכזי השירות? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> לבחון את הדרך כן, להרחיב את השירות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עמדתו שהוא בעד, או לבחון? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אני לא נכנס לצד המקצועי, אני – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, אני כוועדה האמת מעוניין לתכלס. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אני מדבר שהוא חיובי לעניין, בסדר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> חיובי לעניין זה אומר בעד, אוקי. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> זהו, אני חושב שאין לי, בצד המקצועי אני פחות מבין בזה, לא מכיר, לא מבין את הסוגייה הזאת באופן אישי, אני אומר רק אתמול בערב נדרשתי לתוך הסוגייה הזאת, להשתתף בדיון, אז ככה שאני פחות מבין בצד המקצועי, בצד הזה, הצגתי פה את עמדת השר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> טוב, לירון, מהייעוץ המשפטי - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר? – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תמיד כן, אבל למה חשבת שמישהו לא רוצה לתת לך לדבר? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני אגיד לך – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> היועץ שלך אמר מה שהיה צריך לומר בשמך. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עכשיו נכנסת, את יכולה להקשיב קצת גם ותקבלי את זכות לדבר בוודאי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בהחלט. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בוודאי, איזה שאלה, יש פה דמוקרטיה בניגוד למה שקורה על הראש של האזרחים המסכנים האלה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> שלא מאפשרים להם זכות הצבעה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אצלך בוועדה תמיד יש דמוקרטיה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נכון, הנה את אומרת את זה, את מעידה שזה המצב. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> ב-90 אחוז מהדיונים שהייתי אצלך בוועדה הוצאת אותי החוצה, אבל – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כנראה רצית לצאת אז זה דמוקרטיה, רצית קיבלת. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני מודה לידידי הטוב מוסי רז ש- << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אי אפשר לנהוג כלפייך בניגוד לרצונך אז רצית לצאת עזרתי לך. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אה הבנתי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. לירון מהייעוץ המשפטי, בבקשה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אני רוצה רק להעיר בהמשך למה שנאמר כאן, יש סעיף בחוק הבחירות שקובע שכל בוחר יכול להצביע רק בקלפי שרשימת הבוחרים קשורה אליה ולכן יש דברים שנדרשים אליהם תיקוני חקיקה, השאלה ככול שאין עדיין את תיקוני החקיקה, אם היה אפשר לחשוב על פתרונות יותר יצירתיים, אני לא יודעת אם בכיוון של מעטפות כפולות, או כמו שנותנים בקלפי לחולים, או דברים כאלה שאפשר היה כפתרון ביניים – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> קלפי ניידת. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> רגע, רגע, סליחה, אבל אם זה כך לירון רק בקלפי של רשימת הבוחרים קשורה אליה, איך מצביעים חיילים? אנשים מבוגרים - << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אז זה נושא המעטפות הכפולות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אבל זה אותו דבר. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> השאלה אם אפשר היה לעשות איזושהי הסדרה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> למה אי אפשר לעשות את זה לאנשים האלה? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> גם בהסדרת ביניים כזאתי ואם אפשר היה לעשות את זה בלי תיקון חקיקה, או שגם זה דורש תיקון חקיקה מפורש. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקי, תענה, כן. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> אז קודם כל כמו שציינו פה, כבר היום יש מרכזי שירות שיש בהם קלפי, זה דבר אחד, דבר שני לגבי ה – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה יכול למנות אותם? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> לא, אין לי כרגע, אני לא רוצה להגיד – << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אני יכול לציין אותם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מי רוצה לציין אותם? אה כלפה, כן. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> יש בביר הדאג' שכבר היום יש להם קו כחול, יש בכוחלה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> דרך אגב ביר הדאג' היא יישוב מוכר, אוי וואוי אם ביישוב מוכר עדיין מדברים על הסוגייה, זה לא קשור, אוקי. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> יש באלטרושן אל עסם, אל עסם בית, אל פורה בית ותל ערד, במרכזים האלה קיימים קלפיות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז באיזה מרכזים עוד לא קיימים? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> לא, יש עוד מרכזים שירותים קיימים בלא מעט שירותים קיימים בנגב. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תל ערד נכנס למסלול ההכרה עכשיו אז, כן. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> יש לא מעט מרכזים שירותים בנגב, לא כולם זה מרכזי שירותים שיש בהם את כל מוסדות החינוך, במרבית מרכזי השירותים זה מדובר בגני ילדים, מרכזי השירותים שקיימים בהם מוסדות חינוך, כמו רחמה, אבו קוידר וכדומה הם משהו כמו שישה, שבעה נוספים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נוספים, אוקי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אתה יכול להגיד מה ההבדל בין המרכזי שירותים שיש בהם קלפיות לבין אלה שאין, מה הבידול ביניהם? אתה יכול להגיד? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> לומר את האמת אני נדרשתי לסוגייה אתמול בערב להיכנס אליה, זה לא התחום שלי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מאיזה בחינה מה ההבדל? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> איזה קריטריונים – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> שאלה יפה, שאלה יפה, כן. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה על המחמאה אבל – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני מצטרף לשאלה של אורית, למה איפה ואיפה? למה במרכז שירות אחד יש, היה ובשאר השירותים אין? מישהו יכול לענות? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> כן, אז אני , קודם כל אני אתייחס לשאלה על מעטפות כפולות, נשאלה שאלה אם אפשר בעצם להרחיב את ההסדר המכונה מעטפות כפולות גם לאוכלוסייה הזאת? אז התשובה היא שוב, אני מבין שלא מקבלים את זה, אז התשובה היא שוב שזה לפתחו של המחוקק. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> רגע, המחוקק צריך להחליט, לחוקק חוק שאומר לך, לך על אפשרות של קלפי עם מעטפה כפולה? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> המחוקק צריך להגדיר לי איזה סוג אוכלוסייה יכולה להצביע עם מעטפה כפולה? התשובה היא כן, זה לגבי מעטפה כפולה ומרכזי שירות, כמו שאמרו יש חלק שיש, נעשה כרגע שיוך בגלל ששוב אנחנו מכירים את ה – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש שם רשימה של אלה שיכולים להצביע הצבעה כפולה? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> בגדול כן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תגיד שם ודבר. << אורח >> שחר ציטלין: << אורח >> שחר ציטלין אני גם מהלשכה המשפטית של וועדת הבחירות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז אתה רוצה לעזור? כן, תעזור, תביא לך את המיקרופון. << אורח >> שחר ציטלין: << אורח >> אני אגיד שבסעיף שבע לחוק רשום שכל בוחר ראשי להצביע ברשימת הבוחרים אשר שמו קשור אליה והוראה הזאת תחול על מי שמצביע לפי הוראות החוק של סעיף 68 א', 68 ב', פרקים ט' י' וכדומה שהם קובעים כל אחד את האוכלוסייה, אחד זה החיילים, השני זה הצבעה בחו"ל, השלישי זה בתי החולים ובתי הסוהר, כלומר כל מי שהחריגו אותו קבעו לו פרק מסוים, או סעיף מסוים שמסביר מי זכאי להצביע ואיך. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקי. תודה רבה. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אני קודם כל רוצה לשאול שתי שאלות אינפורמטיביות שאני מאוד מקווה לקבל עליהם תשובה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לשאול את מי? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> את מי שיכול להשיב לי פה מהציבור, אחד, כמה מרכזי שירות כאלה בכלל יש, כלומר עכשיו כלפה הגדיר בודדים שבהם יש את האפשרות – << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> 20. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> 20 סה"כ יש 20? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> בתוך היישובים כבר, חשוב לציין. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא, סליחה, אני אשאל אחרת, כמה מרכזי שירות יש במקומות שאינם מוסדרים, זאת בעצם השאלה, נכון? זאת השאלה, על כמה מקומות מדובר, על כמה קלפיות פוטנציאליות מדובר? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אז אני אומר ממה שאני לפחות יודע, אולי יתקנו אותי פה חברים, אז ציינו את תל ערד, ציינו את אל פורה, יש באל זרנוקה בקוידר יש גם מרכז שירותים, רכמה, עבדה, אלה מרכזי שירותים כרגע באזורים לא מוסדרים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מדברים רק על חמישה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> רכמה, עבדה וח'שם זנה. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> ח'שם זנה בהקמה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בדיוק זה – << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> לא, כי אם ניקח למשל ברשימת מרכזי השירותים של התמ"מ יש גם את אבו טלולה, אבו טלולה גם זה כבר יישוב עם קו כחול, אז צריך להתייחס אליו וכבר הוא מה שנקרא יש לו מסגרת של קו כחול ואני מעריך – << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מה הפער? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> הפער שאני ביררתי במהלך אני אומר השעות האחרונות שתבדקו אותי במערכת הבחירות מדובר על כ-30 אלף בעלי זכות הצבעה שאין להם את הקירבה, או את הקלפי הקרוב לתת את השירות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני לא רוצה להתייחס למספרים, כי הדיון עקרוני, לא משנה לי לצורך העניין אם זה 30 אלף, או 27 אלף, או 50 אלף, זה לא משנה, הדיון הוא עקרוני. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו אני רוצה לשאול עוד שאלה, זה אולי שאלה אליך יותר, אני לא יודעת, שמודבר על לאפשר לבעלי זכות הצבעה להצביע במרכזים האלה, האם אנחנו מדברים רק על הבחירות לכנסת, או גם על הבחירות לרשויות המקומיות? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> היות ולא הוכרו כיישוב מוכר אז הוא לא מצביע במקום לרשות מקומית, עכשיו בעזרת השם אלה שיוכרו ואלה שיוכרו בהמשך כן. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל אלה שאינם מוכרים אין להם זכות הצבעה לשום רשות מקומית? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> רשות מקומית זה לא אנחנו . << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, זה לא הוועדה, יש פה וועדת בחירות מרכזית, שזה לא השלטון המקומי, יש את משרד הפנים אם הם רוצים לברר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה שאלה מאוד חשובה אבל. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לדעתי יש עם זה בעיה והם לא רשומים, כי זה אותה הצעת חוק של סיידר חומי זכרו לברכה שיש כאלה שהם במקום לא מוכר ולכן הם לא מקבלים את הזיכוי במס, כן, לכאורה אם היו משייכים אותם לחורא היו – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כי אז היו מקבלים, כן. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אבל הם לא משויכים לשום מקום. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אז אין להם השפעה בכלל על הרשויות המקומית? הם לא יכולים להצביע? אני רוצה להבין את זה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אנחנו רשות האוכלוסין. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> את יכולה לענות? מי את? << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >> אני אביטל פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, אז את יכולה גם לענות וגם לומר את מה שרצית לומר. << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >> לא, רק רציתי לענות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> רק תיקח בחשבון שלא אמרתי כלום רק שאלתי בינתיים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בסדר, אבל את מפרישה עושה פיזור זכות דיבור לאחרים גם תוך כדי וזה בסדר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, וודאי אמרת גם את דעתי אני אין לי ספק. << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >> אז זה פשוט מועצה אזורית שהם הקימו, מועצה אזורית לכפרים לא מוכרים בנגב. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש שתי מועצות אזורית, לא אחד. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אז הם לא פועלים באופן רשמי כ – << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה עמותה, זה לא מועצה אזורית. << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >> הם לא פועלים כמועצה אזורית - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני לא מכיר אותך, אתה ענית בשם מי ולמי? אז חכה תקבל זכות דיבור תדבר. << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >> זה עמותה שפועלת כסוג של תחליף למצב הקיים כדי למצוא לזה איזה פתרון, אבל ככה הם מנהלים את מה שקורה בתוך ה- << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא רשות מקומית? << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >> זה לא פורמלית רשות מקומית, זו איזושהי עמותה שהם הקימו. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אוקי, בסדר. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה כמו שיהיה לכם רק מועצת יש"ע בלי הרשות המקומית. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני לא אוהב את ההשוואה מוסי, בכלל, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> חשבתי שאצלך כולם שווים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה הקשר? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אז למה אתה לא אוהב את ההשוואה בין מועצת יש"ע לבין מועצה מתנדבת עמותה שהיא - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, אין קשר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אה אין קשר, טוב, אלה אנשים ואלה אנשים סוג ב', הבנתי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, אלה אנשים ואלה אנשים לוויכוח על זכות ההנגשה לבחירה אין שום דמיון, תמשיכי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> טוב, אז ככה, אני קודם כל רוצה לומר הייתי גם בדיון הקודם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נכון. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אתה זוכר את זה? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נכון. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני בעד זכות הצבעה לכל אחד, ואני בעד הנגשה לכל אחד ללא הבדל, לא אתני ולא של מקום מגורים ולא שום דבר, אם אנחנו מדינה דמוקרטית אנחנו צריכים לשאוף שכל אזרח יוכל להצביע, זהו, אבל וזה האבל הגדול, גם את זה אמרתי בדיון הקודם ואני אשמח לשמוע את העמדה במשרד הפנים איפה זה עומד העניין הזה, אמרתי בדיון הקודם שאי אפשר לדעת, נכון שהתלמידים לומדים בבית הספר, אבל זה לא אינדיקציה עדיין לגבי בעלי זכות ההצבעה, אנחנו יודעים שלא כל מי שחי באזור הזה הוא בעל זכות הצבעה, יש כאלה שהם בכלל לא בעלי אזרחות ישראלית. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אנחנו מדברים על אלה שהם בעלי זכות הצבעה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לכן כדי להסדיר את זה בצורה אמיתית ואני בעד להסדיר, בעניין הזה אני בעד, אבל כדי להסדיר את זה כמו שצריך, צריך סוף סוף להגיע לעניין הזה של כתובת של נ.צ לגבי איפה שהאנשים גרים, זה בעצם צריך לבוא בחבילה אחת, אני העליתי את הזה בדיון הקודם, אמרו שיבדקו את זה, דיברתי איתכם גם אחרי הדיון ככה בצד ואמרתם שתבדקו, זה נראה לי א'-ב' של הסדרת החיים באזור הזה, שיידעו איפה כל בנאדם גר, לאן הוא שייך ואיפה הוא יכול להצביע, מכאן גם הייתה השאלה שלי לגבי המועצות האזוריות, אני עוד לא הבנתי מה קורה עם העניין הזה, אבל בסופו של יום כל אדם שגר באזור מסוים צריכה ויכולה להיות לו השפעה על איך האזור שלו מתנהל גם בבחירות מקומיות וזה בחבילה אחת, אז אני רוצה לשמוע את העמדה של משרד הפנים בעניין הזה ועוד הערה אחת אליך היושב ראש, יושב פה נציג של ארגון "רגבים" ששלח חומר מקדים לוועדה וגם רוצה זכות דיבור ואני הייתי שמחה להבין למה בעצם לא – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> החומר שלו עלה לאתר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אבל רשום לו זכות דיבור, הוא ידבר? מעולה, אז בקיצור אני מבחינת העמדה שלי אני בעד לקדם הנגשה של זכות בחירה, אבל בבת-אחת בעת ובעונה אחת עם עדכון כתובות, אם זה לא מתאפשר כרגע ברמה של הסדרה אז ברמה של נ.צ-דיקים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה חברת הכנסת אורית סטרוק, רשות האוכלוסין לא יתנו תשובה לכל השאלות ששאלת, נכנס אבל, נציג המשרד שהוא מפקח הארצי על הבחירות, ריאן גאנם. << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >> נכון, בוקר טוב. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בבקשה, אתה יכול לענות על השאלה שהעלתה חברת הכנסת אורית סטרוק? << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >> כן, בעיקרון יש לנו התמודדות שהיא מערכתית שאנחנו לא יודעים לזהות את הכתובות לפי תעודות זהות ואז אנחנו גם לא יודעים לשייך את הקרבה לקלפי, זה פעם אחת, פעם שנייה, יש לנו בעיה גם במבנים עצמם שחלק מהמבנים שמה לא מוכרים ואז אי אפשר להציב שמה גם קלפיות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> המבנים של השירותים, איך הם לא מוכרים, זה המדינה התקינה אותם? << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >> לא, בשביל לפרוס את כל הקלפיות אנחנו צריכים לזהות, יש לנו חוסר במבני ציבור בקלפיות כיום יש חוסר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אבל המבנים של השירותים הם לא מוכרים? זה לא הגיוני. << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >> לא, יש חלק שהם מוכרים ויש חלק שלא, אבל הבעיה היותר - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מה יש למר כלפה להגיד על זה, זה מוזר מה שאתה אומר. << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >> זה המצב, יש שמה פיזור שאנחנו צריכים לפזר קלפיות שיהיו נגישות ושיהיה אפשרות שהקלפי יתאים לכמות המצביעים שיצביעו באותה קלפי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> יש את הנ.צ גם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, אני רוצה להתחבר לחברת הכנסת ולשאול, גם מרכז שירות יש מצב שבמשרד הפנים הוא נחשב כלא מוכר? << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז תבהיר את זה. << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >> אם זה מוסד ציבורי שהוא מוכר על ידי המדינה אז בטח שהוא מוכר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בית ספר מוכר על ידי המדינה? << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >> כן, ככול ש- << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז שם לומדים ילדים. << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז מה זה מתחבר לתשובה? << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >> אז אני עוד פעם אומר, צריך להבחין בין שני דברים, יש הצבעה לרשויות המקומיות ויש הצבעה לכנסת, אוקי, זה שני תהליכים שונים – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקי. << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >> הגזרה נעשית בדרך במערכות של רשות האוכלוסין ונגזרת לפי כתובת, אם אני לא יודע לזהות תעודת זהות וכתובת אני לא יודע לשייך לקלפי הקרובה, עכשיו תהליך ההצבעה הוא שונה בין הכנסת לבין הרשות המקומית – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עזוב, רשויות מקומיות תתמקד בכנסת, יש פה וועדת הבחירות המרכזית שלא מעניין אותם מהבחירות המקומיות. << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >> נכון, אז אני אומר שהעמדה שלנו בעיקרון בגלל שאין לנו נ.צ כמו שחברת הכנסת ציינה, יש לנו קושי לשייך תעודת זהות לקלפי, אוקי, אנחנו בכל מקרה עדיין בוחנים את הנושא הזה בשביל למצוא פתרונות אפשריים לסוגייה הזאת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עדיין, אתה אומר, אנחנו ב-2022 המדינה בת 75 שנים, כמה זמן עוד צריך לקחת כדי שנדע לשייך? אם כי למה צריך לקשור את זה, לשייך, מה הקשר אנחנו יודעים איפה האנשים. << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >> לא יודעים, זה בעיה, לא יודעים בדיוק. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, לא , אנחנו יודעים, כולם יודעים. << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >> אנחנו אין לנו את הנתונים האלה, וועדת הבחירות בכנסת עושה את הצבת קלפיות בדומה למשרד הפנים ושמה תהליך ההצבעה הוא שונה אז השיוך לקלפי הוא אחר ממשרד הפנים, מהרשות המקומיות, בכל מקרה הנושא הזה עדיין בבדיקה אצלנו, אנחנו מנסים למצוא פתרונות שאפשר ליישם אותם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. אוקי, זהו? רוצה להמשיך חברת הכנסת? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אומרת לך, אני לא חושבת שצריך להיות ניגוד אינטרסים בין חברי הכנסת שיושבים פה בחדר, לא משנה מאיזה מפלגה הם שייכים – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הרגשת שיש? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אז אני אומרת לך, כי אני רואה שיש לך איזושהי מניעה, אתה למשל לא מאפשר להם להשיב לשאלה שלי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, אני אתן להם להשיב, אבל מבחינת תחום אחריות היא כבר חזרה על זה יותר מפעם אחת שזה לא תחום האחריות שלי, זה מה שאמרה, אבל בבקשה תשיבי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני באמת חושבת – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, לא, אבל למה את מחליטה שאני לא נותן להם להשיב, אורית. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אז תיתן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תשיבי. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> עניין רישום המען למרשם האוכלוסין קבוע בתקנות, יש תקנות מפורשות שאומרות איך נרשם המען במרשם האוכלוסין, נ.צ לא קיימת אפשרות כזאת לפי התקנות הקיימות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תביאו תקנות, אני בטוחה שהיושב ראש ישמח לאשר לכם אותן. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> שאלת רישום יש לזה השלכות רוחב על כלל האוכלוסייה בישראל והיא נבחנת על ידי השרה, זה מה שאמרתי בתחילת הדיון. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אני לא בטוחה שיש השלכות, סליחה שאני מפריעה לך, את רואה יושב פה אדון כלפה הוא מייצג את שר הרווחה שאחראי על הרשות להסדרת הבדואים בנגב, אני לא מכירה עוד רשויות כאלה בעוד מקומות. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא, יש, יש, זה לא – << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> של רשות להסדרת המשהו? אין דבר כזה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בכלל רשות שמתווכת בין המדינה לבין חלק מאזרחיה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, אבל זה מה שאני מנסה לומר ש- << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז היא עוסקת בתיווך. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מה שאני מנסה לומר שיש החלטות רוחב, המדינה מזמן הסתכלה על הנגב כעל אזור – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש פה נציג של הרשות דרך אגב? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> סוגיות אחרות, אז אני לא מצליחה להבין אם אתם יכולים להביא תקנות – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כי לא הגיעו? הזמנו אותם? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> למה שלא תביאו תקנות, אני בטוחה שהיושב ראש ישמח לאשר לכם את התקנות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> חברת הכנסת - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מסכימה עם היושב ראש כמעט בשום דבר, אבל בעניין הזה אני חושבת שזה א', ב'. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש פה היסטוריה רבותי, בציונות הדתית מתחילים לבוא אליי ולהסכים עם העמדות שלי, אני ואיתמר הסכמנו על איסור הלנת מתים, אני ואורית מסכימים על מתן זכות לתושבי הפזורה להצביע ביישובים שלהם. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא, בכפוף לנ.צ. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תקשיבו זה היסטוריה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בכפוף לנ.צ, היושב ראש, בכפוף לנ.צ. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זו הערה שלך, אבל העיקרון, אני מדבר על העיקרון. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אתה רוצה שהמצביעים שלך בנגב יוכלו לקבל כל מה שצריך לקבל – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, אני מדבר על מתן הזכות לאדם להצביע, לא יודע אם הוא שלי, או שלך, אבל לתת לו לפחות את הזכות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אולי אתה תריב עליהם עם מוסי רז זה יכול להיות, אבל לא נראה לי - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, טוב התחלתי לומר שרשות הבדואים הוזמנה, לא הגיעה ולא - כן, השר שלך מטעמו נציג למשרד, לא לרשות, אבל למה צריך רשות שתתווך אחרי זה שיש בעיה שקשורה לזכות הם לא מגיעים אז מה העיסוק שלהם? טוב, מאיר דויטש, תנועת "רגבים" בבקשה. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> תודה רבה, אני אקדים בזה שאני חושב שחסר פה קצת תשתית עובדתית בפני חברי הכנסת והייתי שמח שכן היה מתאפשר להגיש חומר מודפס - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כל אחד מכיר את הסוגייה טוב מאוד ואתה אל תחשוד באף אחד שחסר לו תשתית עובדתית אז בוא תגיד מה שאתה רוצה. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> בסדר גמור, אנחנו כמובן תומכים בכך שכל אזרח יהיה לו זכות הצבעה, אבל כמו שנאמר פה כדי לאפשר, יש שתי אופציות, אופציה אחת זה שמאפשרים לכל אזרחי ישראל להצביע היכן שהם רוצים והבנתי ש – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, לא, אנחנו מדברים על אלה שעד עכשיו לא מנגישים להם זכות הצבעה, נגיד אני ואתה אין לנו בעיה אז לא מדברים עלינו, מדברים על אלה שנמצאים במקום כלשהו ולא מאפשרים להם קלפי במקום שלהם זה הכול. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> אז כן מאפשרים – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני עוזר לך שלא להתרחב יותר מידי זה הכול. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> כבוד היושב ראש, הייתי שמח להציג לך את המפה כדי להראות לך שהטיעון שכביכול לא מאפשרים זה לא נכון, אבל אני לא אוכל להציג – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני עובדתית יודע שזה נכון, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מה אכפת לך שנראה מפה? בוא נראה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, לא, זה לא, כל מה ששלחו עלה, פה יש כללים אחרים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> הנה מוסי מסתכל על המפה הוא רוצה להבין רגע. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מוסי עובר שינויים, אני אמרתי לו לפני שהגעת – << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא עובר שום שינויים, תאמין לי הוא שמאלן מצוין. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני לא אמרתי אם הוא עובר שינויים לימין או לשמאל, אמרתי הוא עובר שינויים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אל תקלקל למוסי, בוא מה אכפת לך שהוא יסביר לנו את המפה, היא כבר פתוחה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> את לוקחת לו את זכות הדיבור? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני רוצה שתיתן לו . << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, להציג מפות לא, יגיד מה שהוא רוצה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני ממה שהתרשמתי ש"רגבים" מזוהה עם הימין, הוא הציג מפה עם הקו הירוק. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, מה הקשר? גם הימין משתמש בעניין הזה פוליטית, לא משהו אחר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו רוצים להבין את המפה, מה אכפת לך? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> אדוני היושב ראש קבע שאני מציג עמדה פוליטית, אני מסתייג מכך, אבל אדוני היושב ראש אני אשמח אם אני אוכל להציג את עמדתי ולא מישהו אחר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז אתה תסתייג ממה שאתה רוצה, אני אומר את מה שאני רוצה, כן, בבקשה. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> לא אמרתי אחרת. פה הוצג על ידי נציגת משרד הפנים שיש אופציה אחת על השולחן שהיא לאפשר לכלל אזרחי המדינה להצביע בקלפיות על פי בחירתם, זה אופציה אחת שאמרתי שזה להגיד לכל אזרחי המדינה אתם יכולים להצביע איפה שאתם רוצים זה עכשיו נבחן, אופציה שניה היא שלהמשיך את המצב הקיים כיום שבו כל אזרח משויך לפי הכתובת לקלפי ואז נכנס הצורך בהכנסת נ.צ. לכל אזרח כדי שיידעו לשייך מה המרחק מהמקום שבו הוא גר לבין הקלפי כדי ש – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש לי אליך שאלה, אלה שכבר משויכים, מה על פי איזה הגיון שויכו? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> זו שאלה מצוינת אנחנו באמת צריכים לשאול את השאלה הזאת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז יופי, לא, זאת תשובה לדברים שלך שצריך לשייך נ.צ. כדי לאפשר לו, אז למה הוא שויך היכן שהוא שויך? לפי מה? כי מישהו בא לו? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> אני מסכים איתך אדוני, אבל אני אומר – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נציג וועדת הבריאות תכתוב את ההערה ותענה עליה בהמשך. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> והשאלה לגבי הבחירות וגם לרשויות המקומיות היא קריטית לנושא הזה, כי גם דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה לפני כמעט שנה, מצביע על כך שיש שאלה חוקתית מאוד מאוד רצינית, כי יש תושבים שרשומים ביישוב חוקי וגרים בפזורה והפוך יש תושבי פזורה שגרים בפזורה ורשומים בתוך יישוב חוקי ולכן הם בוחרים ביישוב החוקי למרות שהם לא גרים שם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בהמשך להגיון שלך אני מצר על השימוש במושג, אתה יכול להגיד יישוב מוכר ויישוב לא מוכר, אבל במדינת ישראל יש יישובים לא חוקיים במקומות אחרים, לא קשור לנגב. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> אדוני היושב ראש אמר שהזכות להביע עמדה היא כמו הזכות להצביע ולכן אני אגיד ואבחר במילים שאני רוצה להשתמש בהם – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, אז אני – << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> ואדוני היושב ראש לא יכניס לי מילים לפה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני כן אכניס לך, בסדר? בבקשה. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> הייתי מצפה מחבר הכנסת מוסי רז שיגן על זכותי לדבר - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה אל תצפה – << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> איך אתה מדבר? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אל תצפה – << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> שהיושב ראש לא יכניס לי מילים לפה - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז אני אלמד אותך את הכללים, היושב ראש יגיד מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> לא אמרתי שהיושב ראש לא יכול, אמרתי שאני אגיד מה שאני רוצה ושהיושב ראש לא יכניס לי מילים לפה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> למה מנעתי ממך? אתה משתמש במושג יישוב חוקי בכל הקשור לזכות הצבעה בנגב. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> החוק, החוק מגדיר מהו יישוב חוקי ומהו יישוב לא חוקי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני מעיר לך שהשימוש במושג איננו נכון לסוגייה. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> לעניות דעתך זה לא חוקי, אבל עמדת החוק שונה מעמדת היושב ראש והחוק מגדיר מהו יישוב חוקי ומהו יישוב לא חוקי – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בסדר, אני מכיר את החוק, אוקי, אני מכיר את החוק, בבקשה. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> וזו עמדתנו, עמדתנו היא שצריך וחובה לאפשר לכל אזרח נגישות לקלפי כבר היום המדינה מאפשרת לכל האזרחים להצביע, נכון, שאם הייתם מסתכלים במפה הייתם רואים שאין אפשרות להקים קלפי בכל אחד מהיישובים הלא חוקיים הקיימים בנגב, כי מדובר ב- 3,200 מקבצים שפזורים על פני השטח. היום מדינת ישראל מאפשרת לכל אחד לגשת ליישוב החוקי הקרוב אליו ואם תסתכלו על המפה תראו שברדיוס של כל אחד מהיישובים הלא חוקיים ברדיוס של עד שלוש ק"מ יש יישוב חוקי קיים, אם זה יישובי שבע עיירות ואם זה אחד מיישובי אבו בסמה שהם חוקיים והם הוקמו על ידי המדינה ולכן אם רוצים להקים גם במרכזי השירותים החיוניים שנמצאים מחוץ לקו הכחול ולפי המסמך שבידנו יש כ-11 נקודות כאלה, שזאת אומרת מרכזי שירותים חיוניים שהוקמו מחוץ ליישובים חוקיים ומתוכם הבנתי שיש כארבעה, או חמישה קלפיות שכבר היום מצביעים, אנחנו תומכים לאפשר לכל האזרחים להצביע גם בקלפיות האלה, בהתאם לכך שמדינת ישראל תוכל לשייך כל אזרח שמגיע לקלפי להגיד האם הוא שייך לקלפי הזאת כן, או לא. נכון להיום בגלל המצב של רישום המען בתעודת הזהות לא ניתן לעשות כן ולכן אנחנו חושבים שנכון לרשום נ.צ. מדויק של המקום שבו הבנאדם גר כדי שבאמת יהיה אפשר לקבוע אם התושב הזה שייך לקלפי הזאת כן, או לא. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה, עורך דין אורי נרוב, מנהל המחלקה משפטית במרכז הרפורמי לדת ומדינה. << אורח >> אורי נרוב: << אורח >> בוקר טוב, אז קודם אני רוצה להגיד תודה רבה על זה שהדיון הזה מתקיים, הוא דיון מאוד מאוד חשוב, אנחנו במרכז הרפורמי עובדים לצד "יוזמות אברהם" ולצד מועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב כדי לקדם את זכות הבחירה לתושבי הכפרים – << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> יש רפורמים שם ביישובים הלא מוכרים בנגב? לא חוקיים, סליחה. << אורח >> אורי נרוב: << אורח >> הרפורמים מקדמים את הזכויות של כולם וגם של תושבי הכפרים הלא מוכרים, כל מי שנעשה לו חוסר צדק כמו במקרה הזה. אני רוצה לעמוד פה באמת על כמה דברים בסיסיים ולהמשיך לעניין הצעת החוק שמונחת על הכנסת, אני חושב שכולנו צריכים לזכור שמדובר פה בעשרות אלפי אנשים שהזכות שלהם נמנעת מהם, אני חושב שצריך לזכור את זה – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש לך הערכה על כמה מדובר? << אורח >> אורי נרוב: << אורח >> מדובר על בין 35 - 36 אלף איש בעלי זכות בחירה ביישובים הלא מוכרים בנגב. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> היא לא נמנעת, הם צריכים לנסוע שלושה קילומטרים. << אורח >> אורי נרוב: << אורח >> לא, אז זה לא שהם צריכים לנסוע שלושה קילומטרים, הם צריכים לנסוע לפעמים 60 קילומטר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> 60 קילומטר איפה יש פה? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עזבי את המפה הזאת, חברת הכנסת אורית את לא מאפשרת לו להגיד את הדברים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תקשיב רגע, הוא בסך הכול שינה טרמינולוגיה במקום לא מוכר אמר לא חוקי, נכנסת באימאמא שלו, הוא מדבר איתך על 60 קילומטר – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> א' אני לא מקבל את הביטוי הזה נכנסתי 'באמאמא שלו'. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה מה שעשית לו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אנחנו מנהלים דיון בוועדה, מה עם אמא ואבא. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> איך לנסוע 60 ק"מ, הם צריכים לנסוע שלושה ק"מ. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> התחלנו עם הסכמה, חברת הכנסת אורית, את מקלקלת את השמחה, הרי הכרזנו כבל עם ועולם שאנחנו מסכימים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> למה עכשיו את חוזרת בך? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כי הוא משקר ואתה לא מפסיק אותו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, אל תגידי שהוא משקר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> שישים קילומטר איפה? << אורח >> אורי נרוב: << אורח >> חברת הכנסת סטרוק אני לא משקר, אני לא מכיר את המפה שלך – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עורך דין נרוב, סליחה. << אורח >> אורי נרוב: << אורח >> היא לא יכולה להגיד שאני משקר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> סליחה, אני אגן על הזכות שלך לדבר מפני ההתנפלות של חברת הכנסת אורית סטרוק עליך – << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> הם צריכים לנסוע שלושה קילומטר, אני בעד לקצר להם את הדרך, אני בעד לתת להם שלושה מטרים עד לקלפי, איך אני איתך? אל תדבר על עוולות, אין פה שום עוולה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> חברת הכנסת אורית סטרוק, למה קשה לך לשמוע דעה אחרת? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> קשה לי לשמוע שקר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אורית, תקשיבי, את שמה לב שהוא מביע את דעתו, לא את דעתך אז הוא יגיד את הדברים שאת רוצה לשמוע? הוא יגיד את הדברים שהוא חושב. הוא אמר שם דברים שאני לא אהבתי ונתתי הערה, אבל גם לא נתתי הערה אלימה כזו כלפיו, כפי שאת נותנת כלפיו. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אבל איך 60 ק"מ? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הוא יגיד 120 ק"מ, למה את צריכה לקפוץ? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כי הוא משקר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, כי הוא יודע נתונים אחרים מהמפה המפוברקת הזאת, אז עזבי את המפה, על כן לא רציתי אותה על השולחן, אורית אני באמת רוצה לשמור את הזכות של הבנאדם להשלים את הדברים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני בעד שישלים את הדברים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> למרות שהוא יגיד דברים שלא תאהבי אז נמשיך – << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> דברים שהם שקר? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> את יודעת כמה משקרים בכנסת? את יודעת כמה שקרים מפזרים כל יום? נו בחיית דינק עכשיו את עושה לי משקר ולא משקר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב ראש, היה פה דיון הגיוני – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אבל את הופכת אותו ללא הגיוני, תני לו להמשיך. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> היה פה דיון הגיוני שבו דיברו איך מקלים על אנשים להגיע לקלפי עד כאן כולנו בעד, דיברנו על זה שבשביל שזה ייקרה – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הוא לא השלים משפט, יכול להיות שיסכם בהסכמה איתך אז בואי תקשיבי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני אם הייתי יושבת במקומך הייתי אומרת לנשים היקרות שיושבות כאן תביאו לי תקנות אני מאשר לכם אותן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הלוואי והיו יכולות הן לא מביאות כלום, יש פה -- שצריכה לעשות את התקנות, דברי איתה את בקשר טוב איתה, דברי איתה תגידי שאני בעד. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> הם יצביעו שלושה מטר מהבית, מכאן ועד להציג פה עוולות שלא מתחילות בכלל – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, חברת הכנסת אורית סטרוק, בואי נסכים שצריך לתת לעורך דין אורי נרוב להשלים את הדברים, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תשלימו את הדברים- << אורח >> אורי נרוב: << אורח >> תודה רבה, אני חייב גם להגיד בעצמי שאני מתנגד – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, אל תענה לחברת הכנסת – << אורח >> אורי נרוב: << אורח >> אני לא משקר, אני לא אמרתי שקרים, 60 ק"מ זה נתון מאוד קיצוני שקשה גם לאוזניים שלך, אבל הוא קיים וגם 15 ק"מ וגם 20 ק"מ וגם 30 ק"מ זה בעייתי, כי לא אני ולא את – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עכשיו אל תענה לה, דבר לעניין לוועדה. << אורח >> אורי נרוב: << אורח >> סליחה, לעניין. אז זה נתון אחד שאני רוצה לעמוד עליו, כולנו מבינים ששיעור ההצבעה בכפרים הלא מוכרים בנגב הוא נמוך באופן דרסטי ביחס לשיעור ההצבעה הארצי וזה לא משהו שצריך לתת עליו את הדעת, עכשיו במהלך מערכות הבחירות האחרונות, אנחנו פנינו לוועדת הבחירות המרכזית שוב ושוב ביחס לנושא הזה ואנחנו נתקלנו בחומה בצורה ואני יכול להבין מאיפה זה בא – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה זאת אומרת נתקלת בחומה? לא הגיבו, או ש – << אורח >> אורי נרוב: << אורח >> לא, לא, לא, הגיבו, אנחנו עמדנו איתם בשיג ושיח ונאמר לנו שיש סעיפים מאוד מאוד ברורים בחוק הבחירות לכנסת והפנו אותנו לסעיף 26 שמדבר על זה שכדי להצביע כל אדם צריך להיות משויך לקלפי לפי הכתובת שלו, אני מבין שאין פה כתובת, אני מבין שלכן יש איזושהי מניעה חוקית להציב קלפיות בכפרים הלא מוכרים ובאמת יש את ההצעה של וועדת הבחירות המרכזית לכנסת מקדמת, אבל ההצעה הזו היא באמת מצמצמת את הפגיעה בזכות לבחור באופן שהיא מנגישה אותה באופן כזה שיכול בעצם לרשום איפה אתה רוצה להצביע כך שזה יהיה קרוב ביותר למקום המגורים שלך, אז הולכים ליישוב החוקי הקרוב ביותר אליך, אבל ההצעה הזו לא נותנת מענה בעצם לכל האוכלוסייה הזו שהזכות שלה לבחור נפגעת משום שהיא לא נותנת מענה למי שאין לו יישוב חוקי קרוב אליו ויש עדיין אלפי אנשים שצריכים עדיין לנסוע מרחקים ארוכים כדי לממש את זכות הבחירה שלהם. לכן אנחנו חושבים שבנוסף להצעה הזו ככול שהיא תעבור, יש צורך מאוד מאוד רציני לתת הצעת חוק נוספת שמוסיפה פרק נוסף לחוק הבחירות לכנסת, בדיוק כמו שיש פרקים בחוק הבחירות לכנסת שמדברים על חיילים, שמדברים על חולים, שמדברים על כל מיני אוכלוסיות שמשתמשים במעטפות כפולות, גם פה צריך להנגיש את זכות הבחירה באופן כזה שבמבני ציבור יהיו קלפיות ויוכלו להצביע תושבי הכפרים הלא מוכרים, כי כמו שאמרנו יש לנו יישובים עם מוסדות מוכרים שנמצאים שם ופה אני קצת לא הבנתי את מה שנאמר פה על ידי מר כלפה, לא הבנתי אם מרכזי השירות האלה, זה שמוצבים בהם קלפיות זה הכול טוב ויפה, אבל מי זכאי להצביע במרכזי השירות האלה? לפי מה נקבעת הזכאות להצביע שם? אם תוכל, או וועדת הבחירות אם מישהו יוכל להבהיר את הנקודה הזו, זה מאוד מאוד יעזור. תודה רבה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה לך. וועדת הבחירות מי מוביל את הצעת החוק שנידונה כאן? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> אנחנו קידמנו אותה וכרגע היא תקועה בקריאה – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מי זה אנחנו? אתם הוועדה? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> וועדת הבחירות קידמה אותה וזה כרגע - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זאת אומרת היא הצעה ממשלתית? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> זה הצעה של וועדת חוקה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הצעה של גלעד קריב? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> של שני חברי כנסת שאיחדו את ההצעות חבר כנסת רם שפע ומיכל רוזין, איחדו את ההצעות להצעה אחת, וכרגע היא ממתינה לקריאה ראשונה, שוב, היינו שותפים לדיונים בוועדת חוקה, אנחנו תומכים – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, זה שמענו אנחנו רצינו לשמוע ממך מה תעשה עם הבחירות יהיו בעוד כמה חודשים? אתה עדיין לא אמרת ואתה לא יודע. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> לא, לא, רגע – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כנראה אתה צמוד למה שהיה בעבר, אלא אם כן יש לך הפתעות, אתה רוצה להפתיע? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> להפתיע זה בביצות קינדר, זה פחות אצלי, אבל אני כן אנסה להסביר להשלים במידה עכשיו שאני רואה שבאמת אני רואה שהדיון קצת התחדד, ממש במילה אני לא יעריך הרבה ועורך דין ציטלין ישלים לגבי ההצעה של מעטפות כפולות, קודם כל לגבי הנתונים אני חושב שזה חשוב שיהיו נתונים, כבודו ירשה לי ממש, לא נתונים על מספרים, אני יודע שכבודו אמר שזה פחות, בלי להיכנס כרגע למספרים, מבחינת נתונים, הנתון הארצי של כנסת 24 היה 67.5 אחוז של זכות הצבעה, כלל הבדואים בנגב היה לצערנו, שוב, כי באמת אנחנו האינטרס שלנו, כלל הבדואים בנגב, האחוז היה 42.3, יישובים בדואים בנגב היה 46 והשבטים שעליהם אנחנו מדברים 32 אחוז, אנחנו וודאי מסכימים שזה אחוז נמוך, היינו שמחים לה – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כי אי אפשר. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> זה מבחינת זה, עכשיו אני אחזור שוב רק לדברים, אני לא אחזור על עצמי, אבל אני כן אתייחס במילה על מה שהסבירו פה, כמו שדיברו פה על השיוך הגאוגרפי לשבט, בתוך השבט אני משתדל למקם הכי טוב, בתוך האזור הגאוגרפי של השבט, אבל מה הבעיה שלי? כוועדת הבחירות אני חייב להסתמך על נתון רשמי, כמו שאמרו פה זה רק הרישום בשבט, יש לי נציג של וועדת הבחירות האזורית באר שבע שהוא מכיר את האוכלוסייה, אפשר להגיד גם שהוא בדואי בעצמו ושהוא משתדל למקם הכי טוב והכי קרוב, אבל אני כמובן וזה לכן התחלתי מקודם עם מספר מילים ובמקסימום שיש לי בכל קלפי, אני לא יכול לשים את כולם בכל קלפי, אבל יותר מזה וזה כבודו חשוב, אני אתן את הדוגמא הזאת, נגיד אני ועורך דין ציטלין ייקחו אחד מאיתנו ויגידו לנו אתה בקלפי א' וייקחו אחד אחר ויגידו אתה בקלפי ב', 20 ק"מ הבדל, לפי מה הוועדה תחתוך את זה? הוועדה לא יכולה לחתוך את זה באופן שרירותי, היא לא יכולה להגיד א' סטופ ג' אתם בקלפי הזאת, ד' סטופ ו' אתם בקלפי הזאת, אני לא יכול לעשות את זה וכרגע אין לי תת חלוקה, אין לי בתוך החלוקה השבטית הזאת, שהיא קבועה בתקנות, אין לי תת חלוקה ואני לא יכול להמציא אותה ואסור לי, כי אם לצורך העניין אני אקח בוחר ואני אתקע אותו - כמו שדיברו פה - כמה עשרות ק"מ מהמקום אז עשיתי לו עוול וכרגע אני מסתמך רק על נתונים רשמיים והנתון הרשמי היחידי שיש לי לצערי ולכן קידמנו את הסיפור של הצעת חוק כתובת לצורכי בחירות, אני מקווה שבזה מבינים קצת יותר ושוב אני יודע שאולי זה לא נשמע, אנחנו המטרה שלנו זה למקסם את שיעור ההצבעה בכל סוגי האוכלוסיות, אין לנו שום העדפה, שום הבחנה, חס וחלילה אפילו מלחשוב על זה, אנחנו גוף אה-פוליטי ולצערי יש פה בעיות אובייקטיביות אמיתיות, אם אפשר השלמה של עורך דין ציטלין לגבי ההצעה. << אורח >> שחר ציטלין: << אורח >> דיברו פה על מיקום הקלפי ועל הצעת החוק של הכתובת לצרכי בחירות, מיקום הקלפי בסוף נמצא באיזשהו מבנה שהוא מבנה מוכר, חוקי, מוסדר עם התשתיות הנדרשות, לכן גם מבחינה פרקטית לבוא ולהגיד גם אם יהיה כתובת לצרכי בחירות זה עדיין צריך את המעטפות החיצוניות זה לא נכון, זה לא נכון מהותית, כי אני לא יכול להוסיף מקומות קלפי אחרים במקומות אחרים. עכשיו לגבי השאלה איזה אוכלוסיות זכאיות ולא זכאיות זה שאלה של הכנסת, התפיסה – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, אמרת פה דברים חשובים, אמרת גם אם הבעיה תיפתר במובן הזה עדיין היעדר מבנה מוכר, המבנה, עדיין ישאיר את הבעיה, זה מה שאתה אומר. << אורח >> שחר ציטלין: << אורח >> לא - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, דווקא אני רוצה להתחבר לזה ולומר למה לא להציע קלפיות ניידות? << אורח >> שחר ציטלין: << אורח >> החוק היום לא מכיר בכך באפשרות הזאתי והתקנות גם מורות לנו להקים את הקלפיות – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז אתה מציע להכניס את זה להצעת החוק? << אורח >> שחר ציטלין: << אורח >> הצעת החוק, כל מנסחי החוק, אני מסביר שהיום בחוק – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אולי וועדת הבחירות תציעו להכניס את התיקון הזה להצעת החוק? << אורח >> שחר ציטלין: << אורח >> בסוף, רק אדוני – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כי גם כאשר מביאים את התיקון אתם עדיין בבעיה אז אולי נאפשר הצבעה באמצעות קלפיות ניידות? דרך אגב, ענית את הדבר הזה, תכניסו לסיכום שיוזמי החוק גם ייקחו בחשבון שלא מספיק שזה נעשה כאילו נכללו בתוך רשימת ההצבעות הכפולות, אלא צריך להבטיח שיהיה מקום שיהיה אפשר למקם קלפי, היות וכנראה יש חשש שמקומות כאלה אינם בנמצא אזי אנחנו מציעים שיהיה קלפיות ניידות. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> אז אם יורשה לי באמת להתייחס שוב במילה, להשלים את מה שעורך דין ציטלין אמר – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אבל אהבתי את החידוד. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> זה שתי סוגיות באמת נפרדות, השאלה של השיוך והשאלה אחרי זה של המקום החוקי, אנחנו, שוב, אנחנו לא המציעים, המציעים זה חבר הכנסת שפע וחברת הכנסת רוזין ואני מקווה, אני מניח – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, הסיכום שלנו יהיה העתק למציעים. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> ואני מניח שבכנסת, אני לא כל כך הרבה – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> גם לוועדת הבחירות, כן. << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> אני מניח שתפסת מרובה לא תפסת, אני אומר בוא נתחיל – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא תפסתי כלום עדיין, איפה מרובה? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> נכון, גם אנחנו מצרים על כך. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כלפה, תפסנו משהו? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אין פה מים, אין פה ים, מה נתפוס? אין פה דגים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> טוב, משרד המשפטים, יש פה נציג של משרד המשפטים? << אורח >> נדב גולני: << אורח >> נדב גולני ממשרד המשפטים, רפרנט אוכלוסין. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> למה היססתם להתקרב למיקרופון? לא רוצים להתערב? << אורח >> נדב גולני: << אורח >> לא, חשבנו מי ידבר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתם מהאום בעניין הזה, או שמשרד המשפטים גם צריך לדאוג למימוש הזכות של האזרח להצבעה? << אורח >> נדב גולני: << אורח >> מה שאני יכול להגיד זה שכל הנושא של אופן רישום הכתובת של האוכלוסייה הבדואית נמצא בתחום האחריות של רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה אנחנו יודעים, בוא תגיד את תחום האחריות שלכם, כמשרד משפטים האמון – << אורח >> נדב גולני: << אורח >> הם אמרו שהם בוחנים את הנושא, בוחנים פתרונות, אנחנו לא קיבלנו – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מי אמרו? << אורח >> נדב גולני: << אורח >> רשות האוכלוסין, הנציגות שלהם כאן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אבל מה הקשר שלך לרשות האוכלוסין? זה אנחנו שמענו מהם. << אורח >> נדב גולני: << אורח >> אני אומר אני מטפל בענייני אוכלוסין במשרד המשפטים, כשיובא לנו פתרון מוצע, אנחנו נבחן אותו מבחינה משפטית ואני אתייחס אליו, כרגע עוד לא. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לגבי הצעה של להכין תקנות. << אורח >> נדב גולני: << אורח >> אני אומר רשות האוכלוסין אומרת שהיא בוחנת את הנושא אז אני עוד לא קיבלנו הצעה כזאת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נגיד אתם לא תפנו לבקש את זה כמשרד משפטים? אתם פסיביים? תחכו ייקרה, לא ייקרה, הכול בסדר? << אורח >> נדב גולני: << אורח >> אנחנו נבחן את זה מבחינה משפטית, אם וכאשר תהיה הצעה כזאת, כרגע אנחנו שומעים שזה בבחינה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> האדון גם ממשרד המשפטים? << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה רוצה להוסיף משהו? << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> עמי ברקוביץ מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים, כמו שנאמר כאן קודם, בהיבט של ניהול הבחירות ותפעול הבחירות, וועדת הבחירות היא גוף חיצוני לממשלה, היא גוף אפוליטי והוא בעצם מנהל את הבחירות, לכן מהבחינה הזאת אין לנו סמכויות וזה לא בתחום האחריות שלנו, כמובן שככול שפונים אלינו ומבקשים סיוע ולחשוב ביחד, אנחנו כמובן מוכנים, אבל בעצם האחריות על ניהול ותפעול הבחירות היא של וועדת הבחירות המרכזית, אנחנו כן מעורבים כמובן גם בהצעת החוק שהיא הצעת חוק פרטית של הכתובת לצורכי בחירות, שוועדת השרים לחקיקה תמכה בה, בכפוף לתאום בעיקר עם שרת הפנים בגלל ההיבטים הטכנולוגיים ואנחנו מקווים שהצעת החוק הזאת שכרגע נמצאת ב – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בגלל ההיבטים הטכנולוגים משרד הפנים? << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> מי שאמור לבצע את הנושא הזה של עדכון הכתובות זה משרד הפנים, זה מטיל על משרד הפנים מעמסה מאוד כבדה ולכן ניתן פה אפשרות למשרד הפנים להיות בעצם זה שיחליט אם ההצעה מתואמת אתו, או לא, יש פה גם עלויות כספיות מאוד כבדות ולכן הנושא הוא בעצם לפתחו של משרד הפנים במסגרת שיח עם המציעים, אנחנו כמובן תומכים בהצעה, אנחנו מקווים שבקרוב היא תשתחרר ותובא – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה אתה אומר על התוספת שהצענו? << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> איזה תוספת? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> של לכלול קלפיות ניידות, במקרה ואין מבנה מיושב. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> עד כמה שאני מבין גם הנושא הזה מצריך תיקוני חקיקה, זאת אומרת – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, כן, אנחנו מדברים על ההצעה בתוך החקיקה. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> לוועדת הפנים למשל הייתה התנגדות מאוד גדולה שדובר בהצבעה על קורונה מקלפיות ניידות מפני שחששו שזה פחות מאפשר אבטחה של הקלפיות ושיש חשש מהמעברים, זה נושא שצריך כמובן לבחון אותו, אם תהיה הצעה ושוב זה בעיקר לפתחה של וועדת הבחירות שאחראית על התפעול התקין של הבחירות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> טוב, אביטל מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, את רוצה לשפוך אור יותר על הסוגייה, להגיד משהו, או שהסתפקת? << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >> כעיקרון אני פה בעיקר כדי לוודא ש- אבל אני רואה שיש קונצנזוס על החשיבות של להנגיש את ההצבעה ולפי מה שאני מבינה פה ההיבט פה הוא בעיקר תיקון חוק, או חקיקה, או תקנות כאלה ואחרות אז אני מבחינתי מה שרציתי לדעת פה קיבלתי אז אני שמחה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הלוואי וזה המצב, כי אני בניגוד אליך לא חושב שהדברים הם כאלה, הלוואי וזה המצב. << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >> אני למדתי שכל עוד יש נכונות זה כבר התקדמות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקי, הבאנו לך בשורות את אומרת על הבוקר. << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >> מעודדות, כן, אני כן רוצה לציין – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בינתיים יש בשורות למכון, אנחנו רוצים בשורות לאזרחים שלא מצליחים להצביע, זה עדיין לא קורה. << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >> אז אני כן רוצה לציין שאם אני לא טועה ותקנו אותי אם אני טועה, קלפי ניידת הייתה קיימת בזמן הקורונה למבודדים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נכון. << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >> אז האם זה משהו שמצריך התאמה, או שזה ממש שינוי חקיקה מסיבי? << דובר >> קריאה: << דובר >> לבחירות המקומיות לא הייתה ניידת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לירון מהייעוץ המשפטי. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לא אני רק שואלת שגם בצבא יש קלפיות ניידות. << אורח >> שחר ציטלין: << אורח >> יש מצב כמו בצבא זה סיפור אחר שיש מקומות קלפי וועדת הקלפי עוברת במקומות קלפי שנקבעו מראש, בבחירות האחרונות היה חשש, קלפיות קורונה הוצבו במתחמים שהוקמו מראש על בסיס בעיקר אוהלים ובשל כל מיני מגבלות של הרחקה מהתושבים הייתה אפשרות לעשות שימוש בקלפיות ניידות בתצורה של קלפיבוס שנועדה בעיקר כגיבוי למקרה חירום, למזלנו ביום הבחירות לדעתי כמעט ולא נאלצנו להשתמש בקלפיבוס וזה היה מכוח אישור הוראת שעה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> הוראת שעה בחקיקה ממש? אבל כן הייתה כבר הוראת חקיקה כזאת, זאת אומרת זה כן היה - << אורח >> אורי נרוב: << אורח >> זה היה בחוק. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לא, זה היה בחוק בסדר, אבל אני אומרת נערכו לפתרון מעשי כזה כבר. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל בהוראת שעה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בהוראה שעה, בסדר, הם אומרים שבקורונה כן עשו הוראת שעה בחקיקה שאפשרה איזושהי קלפי ניידת באוטובוס של אגד – << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה מה שאני מציע. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אז אני אומרת הפתרון כבר היה על השולחן פתרון מהסוג הזה למצב מסוים שדרש את הפתרון הזה אז השאלה אם אני לא יודעת אם אנחנו בדיוק באותו מצב, אבל אפילו איזשהו פתרון ביניים אם אפשר אולי לשקול אותו. << דובר >> קריאה: << דובר >> --חקיקה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> ברור, אנחנו מדברים על חקיקה, אנחנו מבינים שהצורך הוא בחקיקה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקי, אני חושב שמיצינו כל הנוכחים דיברו, אתה רוצה לסכם חבר הכנסת מוסי רז? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לך עליך. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> טוב אני חושב שגם הדברים שהיו צריכים להיראות בה כהמלצות שלנו נאמרו תוך כדי, כמובן דיברנו על תקנות שעל פי נ.צ ייחשב במרשם האוכלוסין לצורך קביעת מקום ההצבעה ודיברנו על קלפי ניידת, קלפיות ניידות, איפה שאין קלפי במרכז שירות, כי אם יש מרכז שירות שהוא מאושר ויש בו קלפי אז לא צריך קלפי ניידת, אבל במקומות האחרים אפשר לדבר על קלפיות ניידות, נבחן את האפשרות מול מציעי החוק להכניס את זה להצעה. עכשיו לירון דיברה גם – << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> על קידום החוק שהם כבר מדברים עליו, אני אומרת יש חוק שכבר כן מדברים עליו ושיש לגביו הסכמה עקרונית, השאלה תוך כמה זמן הוא מתקדם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז זהו אני לא יודע, מה ההערכה, מה הצפי? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> כמו שאמרנו זה ממתין לקריאה ראשונה – << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> כמו שאמרנו זה כרגע על שולחן מליאת הכנסת לקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אה זה במליאה להצבעה לקריאה ראשונה? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> זה קריאה ראשונה זה כבר מוכן בעצם? זה מוכן בעצם? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> טוב, עלתה אפשרות גם להשתמש בקלפי ניידת באמצעות הוראת שעה ואנחנו נמשיך לעקוב, הוועדה תמשיך לעקוב אחרי הסוגייה, כנראה שישיבת המעקב הבאה לא תהיה רחקה ועד אז אנחנו מקווים שוועדת הבחירות תבוא עם תשובות, אתם גם תאתגרו את המערכת, מה הקטע? << אורח >> רועי שויקה: << אורח >> מנסים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> המערכת מאותגרת בלאו הכי אז אתם תיטלו חלק באתגור המערכת, אני רוצה להודות לכל אלה שבאו והשתתפו, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:28. << סיום >>