פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 9 ועדת הכספים 01/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 290 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, ב' בסיון התשפ"ב (01 ביוני 2022), שעה 9:00 סדר יום: סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אישור ועדת הכספים בקביעת מוסד ציבורי), התשפ"ב-2021, של ח"כ ולדימיר בליאק << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק נעמה לזימי ג'ידא רינאוי-זועבי נירה שפק מוזמנים: אפרת לקס – ייעוץ משפטי מלכ"רים ומוסדות ציבור, רשות המסים ליליה פרישר – מנהלת תחום מוסדות ציבור ומלכ"רים, רשות המסים לירון נעים – ייעוץ וחקיקה כלכלי פיסקלי, משרד המשפטים דפנה רביד ברזלי – חברת נשיאות לשכת רואי החשבון רון ברקאי – מנכ"ל מנהיגות אזרחית ייעוץ משפטי: שלומית ארליך תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הילה לוי << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אישור ועדת הכספים בקביעת מוסד ציבורי), התשפ"ב-2021, של ח"כ ולדימיר בליאק << הצח >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוקר טוב לכולם, היום יום רביעי, 1 ביוני 2022, ב' בסיוון תשפ"ב. אנחנו מכינים לקריאה ראשונה את הצעת החוק לפקודת מס הכנסת (אישור ועדת הכספים בקביעת מוסד ציבורי), שיזם חבר הכנסת בליאק. מטרת החקיקה הזאת היא לעשות סדר בכל מה שקשור למתן פטור מס לתורמים, לפי סעיף 46 וסעיף 61. אני לא אחזור על כל הרקע לדיון הזה, רק אגיד שהנוסח שמוצע כאן לפניכם הוא פרי הסכמה של כלל חברי הוועדה, גם קואליציה וגם אופוזיציה. אני מבין שלממשלה יש הערות והארות, אז נשמח לשמוע אותן. לפני כן, חבר הכנסת בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, אני לא רוצה לחזור על כל הסיבות שהביאו אותנו להגשת ההצעה – גם ועדת פריש וגם פסיקת בג"ץ. הצעת החוק היא לא רק שלי, אלא גם של חברי הכנסת קושניר ונירה שפק. קיימנו מספר דיונים בוועדת המשנה בראשותי בנושא הזה, והגענו למסקנות, אם כי לא כולם היו בדעה אחת. אמרתי שאני מוכן לשמוע את כל הדעות ומוכן לשתף גם את האופוזיציה בהכנת ההצעה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית, וכך עשינו. קיימנו מספר דיונים עם חברי אופוזיציה והגענו לנוסח מוסכם, שמסייע לנו לעמוד בדרישות של פסיקת בג"ץ, ובכל זאת משאיר את הכנסת בתמונה במספר היבטים. אני חושב שהנוסח הזה הוא נוסח הוגן ומאוזן, שלוקח בחשבון את ההשגות שהיו לחברי הכנסת גפני, ינון אזולאי ובצלאל סמוטריץ'. אני אגיד שמאוד אשמח אם ננסה לקדם את החקיקה בהקדם האפשרי, כי יש מספר גדול מאוד של עמותות, שמחכות לאישור כבר תקופה ארוכה. יש לנו התחייבות מולן, ואני אשמח אם החקיקה הזאת תתקדם. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלומית, בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בנוסח שנמצא על שולחן הוועדה, הצעת החוק מנוסחת כך, שהיא תהיה בהוראת שעה עד ליום 31 בדצמבר 2023. לשר האוצר, אישור ועדת הכספים, תהיה סמכות להאריך את תקופת הוראת השעה לתקופה נוספת, שלא תעלה על שנתיים. אישור ועדת הכספים יירד ולא יהיה בו צורך, אבל רשות המסים תפרסם באתר האינטרנט שלה את רשימת מוסדות הציבור שאושרו או שלא אושרו לפי הפקודה, או שבוטלה הקביעה שלהם. זה יהיה בסמוך למועד שבו ניתנה החלטה לעניין שלהם. מי שרואה את עצמו נפגע יהיה רשאי לפנות לוועדת ערר בתוך שלושים ימים ממועד החלטת השר. כאמור, זה עונה על מה שדובר בדיון הקודם. הכוונה הייתה לאפשר לא רק לחברי הכנסת, אלא גם לציבור הרחב, לפנות לגבי ההחלטה. ועדת הערר תמנה שלושה חברים, שהם החשב הכללי במשרד האוצר, או מי שהוא מינה מקרב עובדיו, והוא יהיה היושב-ראש, נציג רשות המסים ונציג משרד ממשלתי בתחום פעילות המוסד הציבורי. הוועדה תצטרך לדון ולהחליט בערר בתוך שלושים ימים ממועד הגשת הערר. השארנו את הסעיף שמדבר על דיווח לוועדת הכספים, שיהיה אחת לשלושה חודשים לגבי רשימת המוסדות הציבוריים שאושרו, לרבות בקשות שלא אושרו או שבוטלו. שר האוצר יצטרך להעביר לוועדת הכספים של הכנסת אחת לשישה חודשים את פילוח הנתונים בעניין המטרה הציבורית של מוסדות ציבוריים שאושרו, ושל מוסדות שלא אושרו. תיקון מקביל עשינו גם בסעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין, כך שלא יידרש אישור ועדת הכספים. הוספנו כך שבהגדרה מטרה ציבורית, שר האוצר, באישור ועדת הכספים, יקבע את אמות המידה לבחינת פעילות המטרה הציבורית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> צריך לשאול מה קורה אם השר לא מתקין תקנות. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> אפשר לקבל החלטה לגבי זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה הנוסח כרגע? << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> לא כתוב מתי שר האוצר צריך לקבוע את התקנות הראשונות לעניין הזה, ולא כתוב מה קורה אם לא – האם ממשיכים לפעול לפי המצב הקיים, או אי-אפשר לאשר יותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ממשלה, משרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> לירון נעים: << אורח >> בפתח הדברים נגיד שכידוע, אנחנו תומכים בהצעת החוק. ועדת שרים לחקיקה תמכה בה, ואני אתייחס לכמה מהשינויים שנעשו בהצעת החוק. אנחנו מבינים ומכבדים את זה שהשינויים האלה הם פרי של הסכמות, וחלק מהשינויים בהחלט מקובלים עלינו. לגבי חלקם, יש לנו כמה הערות. אני אתחיל לפי סדר הסעיפים. בהגדרה של מטרה ציבורית, מוצע שבסופה יבוא ששר האוצר, באישור הוועדה, יקבע אמות מידה. קודם כול, מבחינת הבהרת הנוסח, הכוונה היא לאמות מידה לאישור מוסד ציבורי, ולא לאמות מידה להוספת מטרות ציבוריות. שלומית, בעניין הזה אני מציעה לדייק את הנוסח, כדי שלא יהיה ספק. דבר נוסף שרצינו לבקש בעניין הזה, הוא הבהרה של המצב המשפטי, מה קורה עד להתקנת התקנות האלה, שבהן יעוגנו אמות המידה. נדמה לי שגם הוועדה וגם אנחנו בוודאי לא רוצים שיהיה מצב, שבו לא ניתן יהיה לאשר אף עמותה עד שאמות המידה יאושרו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כרגע יש אמות מידה. נפעל לפי זה, וניתן לממשלה זמן מסוים להביא לאישור ועדת הכספים את אמות המידה החדשות. מצוין, מבחינתנו זה נהדר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זאת הייתה הכוונה. << דובר_המשך >> לירון נעים: << דובר_המשך >> שוחחנו עם היועצת המשפטית של הוועדה שכדאי לעגן את זה בנוסח, ואנחנו יכולים להציע נוסחים. אני לא אעשה את זה עכשיו כדי לא להלאות. בסעיף 2(ג), הסעיף שמתחיל במילים: רשות המסים תפרסם, יש מתווה של שקיפות, ואנחנו רוצים להציע לדייק אותו. כמובן, אנחנו בעד הגברת השקיפות, ואנחנו חושבים שיש חשיבות גדולה לכך שהציבור יידע איזה עמותות מאושרות ואיזה לא, אבל רצינו להציע איזון אחר לגבי עמותות שאינן מאושרות. בעניין הזה, אפרת תוכל להוסיף. במקרו של התכלית האמיתית בסעיף 46 הוא מעודד פילנתרופיה. אנחנו מאוד חוששים שעמותות שלא מקבלות אישור לפי סעיף 46, שמן יפורסם – לפעמים הן לא מקבלות לפי 46 לא משום שנפל דופי בפעילותן; הן פשוט לא מתאימות לסעיף 46. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תרשמו למה. << דובר_המשך >> לירון נעים: << דובר_המשך >> אופציה אחת היא לכתוב על עמותה מסוימת שהיא לא קיבלה, לכתוב מאיזה נימוק היא לא קיבלה ולקוות, שכאשר הציבור יראה את זה הוא יבין שהנימוק הזה יכול להיות אפילו רק טכני, אבל אין בו כדי להטיל דופי בפעילות של העמותה, או בחשיבות של הפעילות שלה. אנחנו עדיין חוששים שזה יכול לפגוע בעמותות מסוימות, ביכולת שלהם לקבל תרומות ולגייס תרומות. לכן היינו מציעים, שלגבי עמותות שלא מאושרות, לא נפרסם את שמותיהן, אלא נפרסם פילוח של נתונים – כמה עמותות לא אושרו, מאיזו סיבה הן לא אורו, באיזה תחומי פעילות הן עוסקות, אבל בלי השמות שלהן כדי להגן עליהן. השאלה אם זה מתווה מקובל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני חושב שלא, מסיבה אחת פשוטה, כי אחת המטרות של הפרסום היא לאפשר לגופים ולצדדים נוספים יכולת לערער. אם אדם לא יודע, הוא לא יכול לערער. << אורח >> לירון נעים: << אורח >> העמותה עצמה יודעת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מן הסתם, העמותה עצמה יודעת, אבל גופים נוספים שעלולים להיפגע, לא יודעים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הצדדים השלישיים לא יודעים. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> בפקודה אצלנו קבועה חובת סודיות מוגברת, והסנקציה בגינה היא סנקציה פלילית. החובה שמוטלת עלינו כרשות גבוהה בהרבה מהחובה שמוטלת על יתר מוסדות הממשלה. עד כדי כך, שבצווים שאנחנו מקבלים מבית משפט לגילוי מידע, אנחנו מסרבים להיענות לצו, כי זה החוק. יש ערך מאוד חשוב בהגנה על הסודיות של הנישום, ובשמירה על הפרטיות שלו, כדי שהוא יוכל לבוא למס הכנסה בידיים נקיות ולגלות באופן מלא את כל מקורות ההכנסה שלו ואת כל אופן הפעילות שלו. הכללים האלה נכונים גם לעמותות. החששות שאנחנו מעלים ביחס לגילוי מידע ביחס לעמותות – אנחנו באמת חוששים שהפגיעה, בזה שנחשוף את הנימוקים – אני מבינה שצדדים שלישיים רוצים לדעת. דרך אגב, צדדים שלישיים תמיד רוצים לדעת, ולא רק ביחס לעמותות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך חייתם עם מצב שבו ועדת כספים לא הייתה מאשרת עמותה קבל עם ועדה? במשך שנים זה היה ופתאום עכשיו זה מפריע לכם? << דובר_המשך >> אפרת לקס: << דובר_המשך >> כשהדיון בעמותה מגיע לדיון ציבורי פה בוועדה, העמותה יודעת שזה חלק מהתהליך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם הפעם העמותה תדע שזה חלק מהתהליך. << דובר_המשך >> אפרת לקס: << דובר_המשך >> אני מבינה, ברור. אם יושב-ראש העמותה סרח או התנהל בצורה לא ראויה, אנחנו חושבים שאי אפשר לאשר עמותה, כי יש חששות לגבי ניגוד עניינים או לגבי סוגיות אחרות. אם בשיחות מולנו העמותה מתחייבת לתקן את המצב, אנחנו מבהירים שכרגע אנחנו חייבים לשלול אותה, כי אנחנו לא יכולים להסכים עם זה. זאת סיטואציה שעלולה לפגוע בעמותה. עמותה כזאת לא תגיע לוועדה. עמותות שמגיעות לוועדה הן עמותות שאישרנו, לא עמותות ששללנו. לכן, אנחנו יכולים להסביר לוועדה למה אישרנו אותן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני חושב שאפשר להגיע למצב, שבו אתם מציינים את הסיבה. אני רואה לזה חשיבות. << דובר_המשך >> אפרת לקס: << דובר_המשך >> זאת המטרה של הצעת החוק. רבים המקרים שהסעיף שמכוחו שללנו, לא יספק את אלה שרוצים גילוי מידע, ואני מתכוונת לצדדים שלישיים. הרי לא יעלה על הדעת שעמותה שאני אשלול, אני אכתוב לה רק את הסעיף, וזהו. אני כותבת לה מכתב מפורט עם הרבה נימוקים. סעיף אחד זה לא הנמקה מספקת, ואני חוששת שאנחנו נידרש לגלות מידע, ומי שייפגע זה העמותות. אנחנו חוששים גם מאפקט מצנן, כך שעמותות יבינו שהן חשופות בצורה כל כך עמוקה לכל שאלה שתישאל לגביהן - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> עמותה זה מוסד ציבורי. אם עמותה חוששת מגילוי מידע, יכול להיות שהיא לא צריכה לעסוק בתחום הה. << דובר_המשך >> אפרת לקס: << דובר_המשך >> נכון, עמותה היא מוסד ציבורי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יותר מזה, יכול להיות שיש עמותות, ואני מקווה שהן מועטות, שהאינטרס הציבורי זה להרתיע את התורמים מלתרום להן. << אורח >> לירון נעים: << אורח >> נכון, אבל יש עמותות שעוסקות בפעילות ציבורית ראויה, שלא נכנסת להגדרות של סעיף 46. אז השאלה היא אם אנחנו לא חוששים לפגוע בהן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו אומרים רק דבר אחד, שאם עמותה הגישה בקשה לקבלת הטבה לפי סעיף 46, אין שום סיבה שהציבור לא יידע מה קרה איתה. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> זאת החלטת רוחב שהיא קצת קשה לנו. יש עוד גופים, אפילו חברות עסקיות. קודם כול, יש חברות ציבוריות, פשוטו כמשמעו, וגם על המידע שלהן אנחנו שומרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אני לא מקבל את הסיפור של השלכות רוחב, כי אנחנו מדברים על מוסד ציבורי ולא על גוף עסקי. אל תבלבלו אותנו, בבקשה. אל תבלבלו אותנו. יש ערך מאוד גדול לשקיפות. אתם רוצים לפרסם למה? זאת זכותכם. אתם לא רוצים לפרסם למה? אל תפרסמו. אנחנו מתעקשים על הסעיף הזה והוא יהיה בחקיקה. << אורח >> לירון נעים: << אורח >> אני עוברת להתייחס לסעיף שנוגע לוועדת הערר. אנחנו מבינים שיש איזשהו צורך בגוף נוסף, שאיננו ערכאה שיפוטית, שאליו ניתן יהיה לגשת לאחר שמנהל רשות המסים מקבל את ההחלטה – אני רק אדייק ואומר, לאחר ששר האוצר מקבל את ההחלטה, כי כך זה כתוב היום. במצב המשפטי הקיים היום, שר האוצר אצל את סמכותו למנהל רשות המסים, ואנחנו צופים שכך יהיה גם אחרי שהצעת החוק הזאת תעבור. ועדת הערר הזאת מעוררת כמה קשיים מבחינתנו. אין לנו התנגדות עקרונית לכך שתהיה עוד איזושהי אינסטנציה שאליה אפשר יהיה לגשת לפני שעותרים על החלטת מנהל רשות המסים לבית משפט, אלא שהאינסטנציה הזאת בנויה בצורה שמעוררת הרבה מאוד קשיים. אנחנו מדברים על החלטה שמתקבלת על ידי שר האוצר, וככל הנראה יאצול את סמכותו למנהל רשות המסים. מעל מנהל רשות המסים יושבת ועדה, ועל פי המוצע כאן מונה שלושה אנשים ושלושתם זוטרים ממנו. אחד מהם אפילו כפוף לו באופן ישיר, כלומר נציג רשות המסים שמינה המנהל. המנהל ממנה נציג מטעמו, שידון בהשגה על ההחלטה של עצמו. יש לנו קושי עם ההרכב, יש לנו קושי היררכי וצריך לתת עליו את הדעת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך אתם מציעים לפתור את זה? << דובר_המשך >> לירון נעים: << דובר_המשך >> אני מציעה שגם על זה נקיים דיון, האם יש הכרח בגוף כזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התשובה היא כן. << דובר_המשך >> לירון נעים: << דובר_המשך >> והאם זה חייב להיות מהסוג של ועדת השגה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המטרה שלנו הייתה לייצר אינסטנציה בין ההחלטה לבין בית המשפט. אם יש לך רעיון אחר לגוף אחר, שיודע לעשות את זה, אין בעיה ואפשר לדון בו. << דובר_המשך >> לירון נעים: << דובר_המשך >> אני יכולה להציע – זאת הצעה שלא דנו בה ברמה הפנים-ממשלתית, וצריך לדבר עליה עם גורמים נוספים. רעיון אפשרי אחד הוא לקחת את מנהל רשות המסים – בהנחה שהסמכות תואצל אליו – ולהרחיב לו את ההרכב. כלומר, לומר שמי שרואה עצמו נפגע מההחלטה, יכול לבקש עיון מחדש בהחלטת מנהל רשות המסים. משהתבקשה בקשה לעיון מחדש, מנהל רשות המסים מחויב לדון בה בהתייעצות עם גורם נוסף במשרד האוצר, שהוא בדרגה מקבילה לו ולא פחות מזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למשל, החשב הכללי. << דובר_המשך >> לירון נעים: << דובר_המשך >> למשל. אני לא מתערבת בענייני פנים משרד האוצר, אבל זה יכול להיות מישהו שמקביל לו. אפשר להוסיף להתייעצות הזאת גורם נוסף, והוא יכול להיות גורם שקשור למשרד הממשלתי שנוגע לתחומי פעילותה של העמותה. אגב, לפעמים הם יכולים להיות מגוונים, לפעמים זה יכול קצת לסבך אותנו וצריך לבדוק מה התחום הדומיננטי, אבל אלה בעיות סמדר שני. זה הרעיון שאנחנו יכולים לחשוב עליו, מן הרחבת הרכב, ולומר שמנהל רשות המסים מחויב לדון מחדש, בהתייעצות עם אנשים שהם ברמת הבכירות שלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה אתה אומר על זה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני לא פוסל את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עושה שכל. << דובר_המשך >> לירון נעים: << דובר_המשך >> לגבי ההצעה שלנו, נבקש לבחון אותה פנים ממשלתית, ואפשר אחרי קריאה ראשונה. הערות נוספות שלנו קשורות לעניין הפרסום, ובעניין הזה הוועדה הייתה ברורה. אין לי הערות נוספות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << אורח >> רון ברקאי: << אורח >> תודה רבה. אני מנכ"ל מנהיגות אזרחית – ארגון הגג של העמותות. אני אדבר בקצרה על הנושא הזה. אני מבין, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, מאוד חשוב הסעיף הספציפי הזה לשקיפות העמותות, ואני רוצה לשפוך קצת אור על נתונים. אנחנו מדברים על 15 אלף ארגונים, עמותות וארגונים ללא כוונת רווח שהם בעלי אישור ניהול תקין. יש כ-6,500 בעלי אישור מוסד ציבורי. כלומר, מרבית העמותות לא פונות לקבל, וחלק פונות ונופלות בגלל כל מיני קשיים טכניים או קשיים כאלה ואחרים. במצב הקיים אין פרסום מסודר מי לא קיבל מהטעמים האלה, אם הוא נתקע בצנרת ברשות המסים. כשהוא מגיע לפה, אם יש דיון והוועדה מחליטה לדחות, זה מתפרסם. כשלעצמו, אין רשימה מסודרת. אני רוצה להציג בעיה שנמצאת מחוץ לזירה הזאת. גורמים פילנטרופיים מתייחסים כבר שנים לסעיף 46 כאיזשהו סטנדרט אוף כאוס, תרומה שלא קשורה לעניין. הרי למוסד ציבורי יש רציונל, ויש תכלית למחוקק שקבע את העילות שבהן אפשר לבקש – איזה פעילות הן פועלות. לפעמים עמותות פונות לא בתכלית המדויקת, או עושות איזשהו משגה. בסוף אנחנו מדברים על למעלה מ-85% ומתחת ל-2 מיליון שקל, שמבוססים על מתנדבים. אלה אנשים שהפורמליסטיקה הזאת היא לא העבודה הזאת, וברגע שנחשוף אותם בצורה מסודרת והם יפנו לקבל כסף מאיזושהי קרן פילנטרופית, יגידו להם: לא רק שהיה לכם סעיף 46, גם ביקשתם ונדחיתם. אני מבין בהחלט שפירוט הסיבה יכול לענות על זה, אבל אני חושש בהחלט. רציתי להסביר את ההיקפים – מדובר בכמויות מאוד גדולות של ארגונים, שיכולים להיפגע מזה, כי הם לא ידעו למלא את זה, ואני לא בטוח שהסיבות ייתנו את המענה הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם מאמין שאם כתוב סיבה טכנית – אני סתם זורק משהו – כי לא היה טופס נכון, זה יפתור את הבעיה. או סיבה אחרת. יש ערך מאוד מאוד משמעותי לשקיפות, גם לשקיפות של עבודת הממשלה וגם לשקיפות של כל ההליך הזה. אני כיושב-ראש הוועדה מאוד מתעקש על הסעיף הזה, זה סעיף סופר-חשוב. הסיפור שמתנהל עד עכשיו, כשאף אחד לא יודע מה קורה שם, הוא סיפור לא טוב ולא נכון. << דובר_המשך >> רון ברקאי: << דובר_המשך >> נכון. אני אפילו לא יודע את הנתונים. נציגת רשות המסים הציעה שיהיו מספרים כלליים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא אני לא רוצה מספרים כלליים. סטטיסטיקה זה אחלה, אבל אנחנו לא למ"ס. זה חשוב, אבל אנחנו לא למ"ס. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> דווקא בתחום הזה, ערך השקיפות מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה סעיף 46? זאת תמיכה כספית שהמדינה נותנת לגוף ציבורי. זה ממש זה. יש תמיכה ישירה לפי 3א, ויש תמיכה עקיפה. זאת תמיכה עקיפה. אין שום סיבה שלא תהיה שקיפות בסוגיה הזאת. << דובר_המשך >> רון ברקאי: << דובר_המשך >> לגבי מי שלא קיבל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם מי שלא קיבל. << אורח >> רון ברקאי: << אורח >> אם אני הגשתי בקשה לתמיכת 3א, אף אחד לא מפרסם שלא קיבלתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה גם נכון. << דובר_המשך >> רון ברקאי: << דובר_המשך >> שקיפות זה דבר חשוב, ואני בעצמי אומר: והיה מחנך טהור. אני לא רוצה עמותות שסורחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף הזה סופר-חשוב, ולקראת קריאה שנייה ושלישית נחשוב איך אנחנו עושים את זה כך, שמצד אחד זה יפורסם, ומצד שני נמזער את הנזק הפוטנציאלי לעמותות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נדמה לי שנמצא את האיזון, בסופו של דבר. << דובר_המשך >> רון ברקאי: << דובר_המשך >> תודה רבה. << אורח >> דפנה רביד ברזלי: << אורח >> אני רואת חשבון, סגן נשיא לשכת רואי החשבון. בנושא הזה, הסיכום שדיברת עליו עכשיו מאוד חשוב. אני מכירה עמותות שלא קיבלו סעיף 46 על עניינים טכניים, או לא קיבלו ייצוג נכון. המתנדבים והאנשים עושים עשייה מדהימה, וחבל להכתים אותם. ברור לי שעצם האמירה – אפילו טכני – זה כתם עליהם. אם אפשר לסדר את זה בקריאה שנייה ושלישית, תבורכו. יותר חשוב להבהיר את העניין מלא להבהיר את העניין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לנו שלוש סוגיות לקראת קריאה שנייה ושלישית. ראשית, מה קורה אחרי שהחוק עובר ואין עדיין אמות מידה חדשות. פה נחליט על תקופת זמן, ועד אליה שר האוצר יצטרך להביא לאישור ועדה את אמות המידה החדשות. עד אז, הישנות יהיו תקפות. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> מה קורה אם השר לא מביא בזמן? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זהו, עוצרים. אין. << אורח >> לירון נעים: << אורח >> צריך לחשוב מה קורה אם הוא מביא בזמן, אבל הוועדה לא מאשרת. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אם הוא לא מביא בזמן, עוצרים. << אורח >> לירון נעים: << אורח >> צריך לחשוב גם על תרחיש שבו שר האוצר מביא תקנות בזמן, אבל הוועדה לא מאשרת, או מאשרת בכפוף לתנאים שאינם מקובלים על שר האוצר. יכולים לקרות הרבה תרחישים, וצריך לתת את הדעת למצבי ביניים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נוכל לטפל בזה לקראת קריאה שנייה ושלישית. הנושא השני הוא ועדת ערר – הרכב הוועדה. יש פה הערה חשובה בנושא של היררכיה. אני מאמין שגם אותה ניתן לפתור. ההצעה שהצעתם נראית הגיונית, וצריך לדבר עליה אחר כך. הנושא השלישי הוא סוגיית הפרסום. אני אומר שוב, שסוגיית הפרסום מאוד מאוד חשובה. אנחנו מבינים שיש איזשהו סיכון לעמותות מעצם הפרסום, אבל מצד שני, זה מאוד מאוד חשוב, ולכן אנחנו נמצא את הדרך. אני מציע להקריא, להצביע לקריאה ראשונה as is ואז להתקדם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נציג חשכ"ל נמצא פה? לא. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אישור ועדת הכספים בקביעת מוסד ציבורי) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 1. תיקון פקודת מס הכנסה – הוראת שעה בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) (להלן – תקופת הוראת השעה) יקראו את פקודת מס הכנסה כך: (1) בסעיף 9(2)(ב), בהגדרה "מטרה ציבורית", בסופה יבוא "שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע אמות מידה לבחינת פעילות למטרה ציבורית;" אנחנו משאירים את זה ככה בשלב הזה. מה הייתה ההערה שלך? לירון נעים: << אורח >> כדאי שהסיפא תהיה אמות מידה לאישור מוסדות ציבור. ואולי כדאי למקם את זה בסעיף 46א ולא בסעיף 9. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שקלנו את זה. אתה רוצה להשאיר את זה כרגע ככה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> (2) בסעיף 46 – (א) בסעיף קטן (א), המילים: באישור ועדת הכספים של הכנסת – לא ייקראו. ב. סעיף קטן (א2) – לא ייקרא. ג. אחרי סעיף קטן (א2) יבוא: "(א3) רשות המסים תפרסם באתר האינטרנט שלה את רשימת מוסדות הציבור שאושרו או שלא אושרו לפי סעיף קטן (א), או שבוטלה הקביעה לגביהם לפי סעיף קטן (א1), בסמוך למועד שבו ניתנה החלטה בעניינם. (א4) (1) מי שרואה את עצמו נפגע מההחלטה לפי סעיף קטן (א) או )א1), רשאי לפנות לוועדת ערר בתוך שלושים ימים ממועד החלטת השר כאמור. (2) ועדת הערר תמנה שלושה חברים, שהם: (א) החשב הכללי במשרד האוצר או מי שמינה מקרב עובדיו, והוא יהיה היושב-ראש. (ב) נציג רשות המסים שמינה המנהל. (ג) נציג משרד ממשלתי בתחום פעילות המוסד הציבורי שמינה המנהל הכללי של אותו משרד. (3) ועדת הערר תדון ותחליט בערר בתוך שלושים ימים ממועד הגשת הערר. (4) ועדת הערר תקבע את סדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו. (א5) שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת אחת לשלושה חודשים, החל מיום ה' באלול התשפ"ב, (1 בספטמבר 2022) על כל אלה: (1) רשימת המוסדות הציבוריים, כאמור בסעיף קטן א', שאושרו על ידו, לרבות נתונים לגבי בקשות כאמור. (2) בקשות לקביעת מוסד ציבורי, כאמור בסעיף קטן א, שלא אושרו או שבוטלו על ידו, והנימוקים לכך. (א6) שר האוצר יעביר לוועדת הכספים של הכנסת אחת לשישה חודשים את פילוח הנתונים, בעניין המטרה הציבורית של מוסדות ציבוריים שאושרו, ושל מוסדות ציבוריים שלא אושרו. 2. תיקון חוק מיסוי מקרקעין שבח ורכישה – הוראת שעה. בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק מיסוי מקרקעין, שבח ורכישה התשכ"ג–1963, כך שבסעיף 61(ד), המילים "באישור ועדת הכספים של הכנסת" – לא ייקראו. 3. הארכת תוקף. שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פה משהו לגבי ועדת הערר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, יש שלוש סוגיות ואני אעדכן אותך. הראשונה הוא ועדת ערר. יש בעיה של היררכיה. מנהל רשות המסים הוא זה שמאשר, והעובד שהוא זוטר ממנו, דן בהחלטה שלו. יש איזושהי קונסטרוקציה אחרת שמשרד המשפטים מציע, ואפשר לדון בה לקראת קריאה שנייה ושלישית. הסוגיה השנייה היא מה קורה אם אמות המידה לא מאושרות או לא מובאות לאישור של ועדת הכספים. מה קורה עד אז? סיכמנו שלקראת שנייה ושלישית נקבע פרק זמן שבו הממשלה חייבת להביא את התקנות. עד אז, הישנות תקפות. לקראת שנייה ושלישית נדון מה קורה אם לא מביאים, או מה קורה אם הוועדה לא מאשרת. הסוגיה השלישית היא הפרסום. טוענים שפרסום של עמותות שלא אושרו, יכול לפגוע בעמותות. יכול להיות שזה עניין טכני, אבל התורמים הפוטנציאליים מתייחסים לזה כאל סטנדרט איכות. גם פה, אמרנו שיש ערך מאוד גדול של שקיפות. אנחנו נדון בו לקראת קריאה שנייה ושלישית, כדי לראות איך אנחנו ממזערים את הפגיעה הפוטנציאלית. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> למה לא פורסמו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מבקשים לפרסם. הם אומרים שאם אתה מפרסם את אלה שלא אושרו, אתה פוגע בהם, כי יכול להיות שהם לא אושרו מכל מיני סיבות טכניות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כשקיבלנו עכשיו את הרשימה, היה כתוב: חסר ככה, חסר ככה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל לא קיבלת מה שלא אושר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה יכול לרשום שלא אושר מסיבה טכנית של חוסר מסמכים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה מה שגם אני אמרתי. אנחנו מסכימים גם על זה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני מבין שיש לך מגוון של נימוקים, ואתם יכולים לפרסם את הנימוק הראשי. יש משהו שמוביל אותך בסופו של דבר. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> אנחנו חוששים שהנימוקים עשויים להיות אינטרפרטציה, ועשוי להיות מצב שזה יתפרש לא נכון, כאילו נפל פגם בפעילות העמותה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפרת, אני סומך על יכולת הניסוח שלך במאה אחוזים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אל תרוץ לשם. אני הולך להגיש על זה אלף הסתייגויות. << אורח >> רון ברקאי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להסתכל על זה מנקודת מבט אחרת. לפני שבועיים יצא מחקר מקיף על הנושא של מיצוי הסעיף. אנחנו מדברים על 2.8% מהנישומים, שמציעים את ההטבה הזאת בלבד. סך כל ההטבה – כ-518 מיליון שקל, כאשר הפוטנציאל הוא עוד 900 מיליון שקלים, שנשארים בקופת המדינה. בארצות הברית זה 10%, בקנדה זה 30%, בבריטניה זה 11% ובשוויץ זה 20%, כלומר אנחנו רחוק מאחור בהקשר הזה, גם בהקשר של תקרת הזיכוי. באופן כללי, אנחנו נמצאים מאוד מאחור, גם בהיבט של תקרת הזיכוי, ואולי דפנה תדבר על זה אחר כך. ככל שנשים עוד הגבלים ועוד מנעולים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> להפך, אנחנו פותחים. אנחנו עושים בדיוק פעולה הפוכה. << דובר_המשך >> רון ברקאי: << דובר_המשך >> מעבר לעניין השקיפות, רצינו לנצל את הבמה המכובדת הזאת, להציף את זה שהסיטואציה כרגע היא שתכלית החוק לעידוד הפילנתרופיה או להשתתפות – לעודד אנשים, לעודד פילנתרופיה – מאוד מאוד לוקה בחסר. גם בזה נדרש שינוי לא דרך התיקון הזה, ועניינו אחר. נדרשת העלאת תקרת הזיכוי וגם שינוי שיעודד באמת תורמים למצות את התהליך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר גמור. אנחנו מעלים להצבעה לקראת קריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אישור ועדת הכספים בקביעת מוסד ציבורי) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. מי בעד, מי נגד. הצבעה ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אישור ועדת הכספים בקביעת מוסד ציבורי) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההצעה אושרה פה אחד. ההצעה תונח על שולחנה של הכנסת, ולקראת קריאה שנייה ושלישית, נטפל בסוגיות שדיברנו עליהן כאן. תודה רבה. << אורח >> דפנה רביד ברזלי: << אורח >> ביקשתי להעלות נושא אחרי ההצבעה. תודה. אני סגן נשיא לשכת רואי החשבון, אני יושבת-ראש ועדת המלכ"רים, והאג'נדה שלי היא קידום כלכלה חברתית. דיברתם הרבה על עמותות שלא קיבלו את אישור סעיף 46 מכל מיני סיבות. קודם כול, אני רוצה לברך על כך שאתם מקדמים את החקיקה לכאלה שכן יקבלו את סעיף 46. עכשיו קיבלו. ארז אורעד ורשות המסים, רשם העמותות והחשב הכללי עושים עבודה מצוינת לבדוק את העמותות האלה, ולראות שהן מוציאות לפועל את הפעילות החשובה שלהן. בסופו של דבר, העניין נתקע בזיכוי התרומות, ב-9 מיליון שקל. אני מייצגת עמותות בתחום הרווחה, בתחום החינוך ובתחום הרפואה, והן יכולות לעשות פי כמה הרבה יותר, ויש אנשים שרוצים לתת להן. אם רק נרים את מגבלת התרומות, נוכל לייצר הרבה יותר פעילות לטובת האוכלוסייה הנחלשת. אני חושבת שהעניין של 9 מיליון, שלא קיים בהרבה מדינות אחרות בעולם, הוא מגבלה מיותרת כי כבר בדקנו אותן. אנחנו יודעים שהגופים האלה יודעים לעשות את העבודה. בואו ניתן להם ולא נגביל אותם בסכומים. זו בקשתי, ואם יש דרך לקדם אותה, אני רתומה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> קיבלתי בקשות והצעות בנושא הזה מכמה וכמה מקורות, גם בנושא הגדלת אחוז הזיכוי. אני מציע לקיים על זה דיון בוועדת המשנה. << דובר_המשך >> דפנה רביד ברזלי: << דובר_המשך >> תודה רבה. אנחנו לרשותכם, גם בלשכה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה, ניפגש לקראת שנייה ושלישית. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:46. << סיום >>