פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 40 ועדת החוקה, חוק ומשפט 02/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 292 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום חמישי, ג' בסיון התשפ"ב (02 ביוני 2022), שעה 11:23 סדר היום: << נושא >> החסמים בקליטת עולים וזכאי חוק השבות בתעסוקה במקצועות רפואיים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צבי האוזר – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: ולדימיר בליאק יואב בן צור טטיאנה מזרסקי מוזמנים: חגי זילברמן – מנהל תחום רישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות קלאודיה כץ – מנהלת אגף א' תעסוקה, משרד העלייה והקליטה דב ליפמן – עמותת 'יד לעולים', חכ"ל יום טוב כלפון – חכ"ל ירון שביט – אל"מ במיל', סגן יו"ר הסוכנות היהודית עופר גוטמן – מנכ"ל 'מסע', הסוכנות היהודית אסיה ציירסקי – ממונה על תעסוקה, הסוכנות היהודית מרינה ספריקין – קרדיולוגית תושבת חוזרת, מגן דוד אדום משתתפים באמצעים מקוונים: ד"ר גיל אדמון – מנהל המח' למדיניות רפואית, אגף רפואה, כללית שירותי בריאות שי וסרמן – אנליסטית, קופות החולים ליאור ברס – פעילה למען זכויות זוגות בינ"ל בישראל מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים << נושא >> החסמים בקליטת עולים וזכאי חוק השבות בתעסוקה במקצועות רפואיים << נושא >> << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> שוב שלום לכולם, אנחנו עוברים לדיון השני היום, הנושא הוא החסמים בקליטת עולים וזכאי חוקי השבות בתעסוקה במקצועות הרפואיים. אני ביקשתי לקיים את הדיון הזה על המקצועות הרפואיים מתוך הנחת עבודה שקודם כל לישראל יש מחסור משמעותי באנשים בתחום הרפואה, יש לנו מחסור גדול ברופאים, מחזור באחיות, מחסור בצוותים הקשורים למערך הרפואי. ישראל עושה מאמץ גדול להגדיל את היקף ההכשרות כאן בישראל, זה נושא סבוך שהרבה מאוד שנים מטפלים בו. רוב הרופאים שתפסו חלק גדול מהשירותים הרפואיים שהגיעו בעלייה של שנות ה-90 נכנסים היום לפנסיה. והנה מגיע פוטנציאל של גל עלייה חדש שבתוכו יש רופאים ואני רציתי להבין איך מדינת ישראל מנהלת את הפוטנציאל של ההון האנושי הזה בראייה מושכלת ובהבנת הצרכים הכוללים אל מול צרכים של העולים עצמם. אני לא אכנס לחשבונות כאן כמה עולה להכשיר רופא במדינת ישראל, מה התועלות למשק הישראלי, למערכת הרפואית, כולכם מכירים את זה. אני רק רוצה לומר שכפי שאנחנו מסתכלים על רופאים אנחנו יכולים לזהות עוד מגזרים שפוטנציאל הקליטה שלהם פה בארץ הוא אופטימלי כי יש צורך קריטי בהגדלת היקף האנשים שעוסקים באותם מקצועות. לכן הסיפור הזה של העלייה הוא חשוב כשלעצמו, אבל הוא חשוב בראיית בטא-סייט מה אנחנו יכולים ללמוד ממנו באשר למקצועות האחרים. שוב, חשוב לי להדגיש מה שאמרתי גם בדיון הקודם. ידינו פתוחות לכל עולה ועולה באשר הוא וישראל כמדינת ייעוד היא מדינה קולטת עלייה והיא רואה בייעודה כביתם מולדתם של יהודים, היא פתוחה ליהודים ולזכאי חוק שבות והיא מעודדת את עלייתם של כולם. אבל, כמו שאמרתי, יש את אותם אנשים בעלי מיומנויות שהגעתם לישראל היא קריטית, ומהצד השני האטרקטיביות שלהם, בהינתן שהם החליטו לעבור מביתם למקום אחר, היא אדירה במקומות אחרים בעולם. כל העולם משווע לרופאים, משוועים לרופאים בארה"ב, בקנדה, משוועים לרופאים בגרמניה, בשוויץ ואלה אותם מקצועות שכולם נלחמים עליהם, אם אני אגדיר את זה כך, ואני הייתי רוצה להבין איך ישראל מנהלת את המלחמה הזאת. אני הייתי רוצה לפתוח עם משרד הבריאות. מישהו ממשרד הבריאות יכול לתת לנו, אני רואה שיש פה סיעוד ורישוי מקצועות, אולי חגי זילברמן, תן לנו קודם כל הבנה מה הצרכים של מדינת ישראל במקצועות רפואיים. << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> אנחנו באגף לרישוי מקצועות רפואיים פחות עוסקים בצרכים, אלא יותר עוסקים בתהליכי הכשרה של מקצועות רפואיים ומקצועות הבריאות. זה לא בהכרח רופאים, נכון שרופאים זה המשאב, אפשר להגיד היקר או החשוב ביותר, אבל אנחנו עוסקים בכל יתר המקצועות. מבחינת התהליכים ומבחינת הצרכים אז אנחנו כמובן עובדים גם עם משרד העלייה והקליטה וגם - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, אבל לפני שאנחנו עוברים לעלייה, האם אתה יודע לסבר את אוזנינו, יכול להיות שאתה אומר שלא, אבל אולי במילים כלליות, מה הם הצרכים של כוח אדם בתחום הרפואי במדינת ישראל, מה הם החוסרים הקיימים? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> אני יכול להגיד שקיימים חוסרים, החוסרים האלה באים לידי ביטוי במומחיות מסוימת, היא באה לידי ביטוי בהיבטים דמוגרפיים, זאת אומרת קיימים מקומות, בעיקר בפריפריה, שחסרים רופאים. כיום אנחנו באופן יחסי נמצאים מתחת לממוצע ביחס למדינות ה-OECD ברופאים ואנחנו כל העת עוסקים במציאת פתרונות להגדיל את כמות הרופאים בארץ. יש הרבה מאוד דרכים שאנחנו פועלים בהן, וזה שילוב כמובן בתוך המשרד בין גופים שונים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כשאתה מדבר על רופאים, מה עוד חסר בישראל? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> אנחנו מדברים על כל מקצועות הבריאות, אנחנו מדברים על פיזיותרפיסטים, אנחנו מדברים על קלינאי תקשורת, כל מקצועות הפרא רפואה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הבנתי. אני רוצה לעבור למשרד הקליטה, קלאודיה כץ. אנחנו מדברים על 23,000 עולים שנמצאים בארץ, אני רוצה לחלק את זה לשניים. אנחנו נשמע ממך, קלאודיה, על העולים ואם את יכולה לסבר את אוזנינו באשר להיקפים שמתוך ה-23,000 כמה אנשים אתם זיהיתם או הגדרתם כרלוונטיים למקצועות הרפואה, ואני הייתי גם רוצה לשאול אחרי זה את הסוכנות, אולי את נתיב, אני רואה שנתיב לא כאן, אלה שהם לא נמצאים בארץ, יש לנו backlog של 10,000 בסוכנות, יש לנו 37,000 שמילאו את אותם טפסים, זאת אומרת יש לנו קרוב ל-50,000 איש שמתעניינים בעלייה. האם יש זיהוי מה-50,000 איש האלה שהם לצורך העניין במקצועות רפואה והאם אנחנו פועלים לא רק בשיטה של מי שבא ברוך הבא ואנחנו מטפלים ראשון בא ראשון נכנס, אלא האם אנחנו גם בשיטה פרואקטיבית כשמזהים פוטנציאל, מלווים אותם, אולי לא מחברים אותם למשרד הקליטה, אולי אפשר ישירות כבר למקומות העבודה, לקופות החולים, שעוד מעט נשמע אותם, ואנחנו מנצלים את הסיטואציה בצורה המיטבית כפי שמדינה משוכללת, מתוקנת, קטנה, זריזה, כמו שאנחנו. אנחנו לא מהמדינות הגדולות, אנחנו סירת מנוע קטנה משייטת בים של נושאות המטוסים, איך אנחנו, הממזרים, הממזרוּת הישראלית יודעת לנצל את זה. בבקשה, משרד הקליטה. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אז צריך להגיד שמתוך 23,000 איש שהגיעו מאז המבצע הצבאי שרוסיה מנהלת באוקראינה 8,152 הם בגילאי עבודה, מתוכם 715 הם במקצועות הבריאות, 57 אחיות מוסמכות - -- << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כמה מתחת לגיל 18? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> מאחר שאני מנהלת אגף תעסוקה והגעתי לזה, אני לא יודעת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז ההערכה שלך שהיתרה שהיא סדר גודל של - - - << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> בעיקר ילדים שם. יש מעט מבוגרים ובעיקר ילדים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אל תשכחו שהגברים לא יכולים לצאת, אפילו זכאי חוק השבות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן, אבל ב-23,000 בואו לא נשכח שזה 11,000 מרוסיה ששם אין בעיה של הגברים. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> נכון, אז 8,172 מבוגרים, מרוסיה, אוקראינה ובלרוס, זה מתחלק ל-3,900 ומשהו מאוקראינה, 4,100 ומשהו מרוסיה והיתר מבלרוס. מתוכם 715, זה קצת פחות מ-10%, הם בעלי מקצועות רפואיים. יש להגיד שכלל העלייה הזאת היא עלייה של 77% בעלי השכלה על תיכונית ו-88% בעלי מקצוע כזה או אחר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> השכלה על תיכונית זה אוניברסיטה? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אוניברסיטה או קולג' כזה או אחר שנותן רמת הנדסאי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זאת אומרת כמעט 10% הם במקצועות הרפואה, זה חסר תקדים, לא? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זאת אומרת מה היקף התעסוקה היום של מקצועות רפואיים בסך שוק העבודה? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> יחסים יותר נמוכים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אחוז? פחות? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> לא, יותר, 5%. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, בישראל. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> בין העולים אני יכולה להגיד. בעולים יש לנו כ-4.8. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ופה יש לנו כפול? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ואת אומרת יש לך 700 איש ב – << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> במקצועות רפואיים, העיקר מתוכם זה 296 רופאים, אחרי זה 198 פסיכולוגים, לאו דווקא קליניים, יש כל מיני תחומים, כ-90 אחיות, 57 מוסמכות, 29 מעשיות, עובדי מעבדה, רוקחים. יש לציין שאנחנו עושים פעילות מאוד גדולה בנושא של הרישוי של האוכלוסייה הזאת. כעיקרון משרד העלייה והקליטה אמון על רישוי עולים ואנחנו מעמידים עבור עולים מסלול מאוד מוסדר, מאוד ברור לתהליך רישוי, יחד עם משרדים ייעודיים, לא רק בתחום הרפואה, אבל לצורך העניין כאן בנושא משרד הבריאות, יחד עם הסוכנות, יש תהליך מאוד ברור. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז אני מחדד את האוזניים של כולנו, ואנחנו משודרים גם, אז גם אם יש צופים בבית. עד עכשיו בשלושה החודשים האלה הגיעו כ-300 רופאים. הכשרת רופא, סדר גודל של? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 500,000 שקל. כסף תוספתי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> להכשיר מסטודנט לרופא? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זאת אומרת פה רק תחת האירוע הקטן הזה יש 150 מיליון שקל לתקציב מדינת ישראל. 150 מיליון שקל בשלושה חודשים, יש פה ח"כים שאנחנו רבים על חמישה מיליון שקל ימינה או שמאלה, תחשבו מה זה. אני נאבקתי בלהוסיף עוד אוניברסיטה, עוד פקולטה לרפואה, אני הייתי בוות"ת הרבה מאוד שנים, בסוף פרצנו את הדרך והוספנו את אריאל, יוכשרו כ-70 איש בשנה. ופה הגיעו בשלושה חודשים – << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ארבע שנים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ארבע שנים. בשלושה חודשים הבאים עוד ארבע שנים. ואם נתאמץ יכול להיות כפול. זה מה-23,000 שכמו שאמרתי יש לנו סדר גודל של 36,000 שביקשו ועוד 10,000 ב-backlog. מה-300 האלה יש לך חלוקה בין רוסיה לאוקראינה? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אוקראינה 88, רוסיה 134 והיתר בלרוס. מה שצריך להגיד זה שחלק מהאנשים האלה הגיעו ללא כל המסמכים ולכן אנחנו יחד עם משרד הבריאות עושים, ממש בימים אלה, בסוף יוני-תחילת יולי, שני כנסי הסברה וליווי פרטני לכל בעלי המקצועות הרפואיים. אנחנו מביאים אותם, כמובן בנפרד רופאים ואחיות, עם נציגים של משרד הבריאות ונציגים שלנו ואנחנו נשב באופן פרטני, עם אחד אחד, גם נחדד ונסביר, לכל אחד יש מסלול רישוי, יש מומחים, יש מתמחים, יש סטז'רים, כל אחד המלחמה תפסה אותו במצב שונה, ויש נכונות והתגייסות של כל המשרדים לעזור וללוות את האנשים האלה וכמה שיותר מהר. כמובן שעד שילמדו עברית ויעשו את הרישוי, אבל באמת כמה שיותר מהר לזרז את העבודה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן לוקח התהליך הזה? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> התהליך הנורמלי בלי חריגים, זה אולפן רגיל שישה חודשים, שלושה חודשים אולפן עברית מתקדמת למקצועות הרפואיים והפרא רפואיים, כי על פי החלטת הממשלה רופא צריך להוכיח ידיעה בסיסית בעברית ואז זה מתפצל למסלולים לפי ההשכלה והניסיון של אותו עולה, אבל זה בדרך כלל מתכנס בחצי שנה. זה או קורס, או התנסות לצורך הוכחת התמחות או לצורך הוכחת ניסיון ואז מבחן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זאת אומרת כשאנחנו מדברים על סדר גודל, אני אפילו מרחיב קצת, כשנה וחצי. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 15 חודשים. עם הכול. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> במשך השנה וחצי הזו, עוד מעט נשמע את משרד הבריאות, האדם מתפרנס? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> מאיתנו, אנחנו משלמים, אנחנו מחזירים לעולים האלה עלויות תרגום מסמכים, עלויות מבחנים, דמי קיום, אנחנו מממנים את קורסי ההכנה האלה, אנחנו מממנים את ההעסקה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מה דמי קיום? אני הגעתי, בוא נגיד שהתעודות בסדר ואני נכנס לשישה חודשים אולפן, שלושה חודשים עברית, קודם כל אני לא יכול לעבוד במקצוע. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> איך אני מאמת את התעודות? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חכה, חכה. אני לא יכול לעבוד במקצוע, איך אני שנה וחצי בעסק? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> נגעת בנקודה החלשה. אתה לא יכול לעבוד במקצוע בתור רופא, אתה מקבל הבטחת הכנסה בתעריפים של הביטוח הלאומי ובכל הקורסים שנמשכים - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מה זה הבטחת הכנסה? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> זה לפי הרכב משפטי ולפי הגיל. זה נע בין 1,800 ל-3,000 שקל ומשהו לחודש. הבן אדם כן יכול לעבוד בעבודה אחרת, וזה מה שבדרך כלל קורה, אנשים קצת עובדים כדי להשלים את הפרנסה, אנחנו משלמים גם דמי נסיעות, וזה באמת נקודה שאם יש אפשרות לעולים שנמצאים בהכשרה מקצועית לתת דמי מחיה טיפה יותר גבוהים זה פשוט יהיה לתועלת מדינת ישראל כי אנשי המקצוע ייצאו יותר מוקדם לשוק העבודה וזה יהיה win win situation. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מה שאתם אומרים זה ככה, יש לנו היום אירוע קונקרטי של 300 רופאים, זה כמות נכבדה, זה לא כמות אדירה שאי אפשר לנהל אותה או לשלוט בה, זו בדיוק כמות אופטימלית בשביל להבין איך עושים ולעשות את התהליך בצורה הכי מטייבת. אתם, משרד הקליטה, מכניסים אותם לאולפן לשישה החודשים הראשונים. במקביל יש הליך במשרד הבריאות שמכיר בתעודות? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> בדיקת תעודות, עושים תרגום תעודות נוטריוני, מגישים למשרד הבריאות, נעשית בדיקה של התעודות, בדיקה של תכניות הלימודים ואז מתקבלת החלטה אם בן אדם צריך לעשות הסתכלות, לגשת למבחן, לעשות קורס, או שמכירים לו בהתמחות שלו על בסיס הנתונים ומסמכים ורק צריך לעשות שלושה חודשי התנסות בעבודה תחת פיקוח של מומחה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הבנתי. אסיה ציירסקי. << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> שלום. אני ממונת תעסוקה בסוכנות היהודית, די טרייה בתפקיד, אז אם יהיו חסרים נתונים כאלה או אחרים אני מבטיחה להשלים בהמשך, אבל בגדול מה שהסוכנות עושה בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה ובשיתוף גם משרד הבריאות בהמשך, אבל אני בינתיים מתייחסת לחלק טרום עלייה. אז לסוכנות היהודית יש יועצי תעסוקה בפריסה עולמית, בחבר העמים, עכשיו זה פחות, אבל כך זה היה, באירופה, בדרום אפריקה, דרום אמריקה וכו', שמקיימים פעילויות יזומות, גם פרטני וגם המוני לאיתור וגיוס מועמדי עלייה ומתן כל ההסבר על כל התהליך. בירידי תעסוקה, בירידי עלייה ובמתן הסברים וגם, כמו שאמרתי, פרטני וזה, וגם הבאה לשם אנשי מקצוע לחשיפה של אותם מועמדי עלייה לתחום. יש בערך נכון לעכשיו כ-1,500 מועמדי עלייה מתחומי הרפואה, ממקצועות רישוי הרפואה, בכל העולם, שפתחו תיקי עלייה במערכות שלנו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זאת אומרת מה-37,000, זה 37,000 פניות? << אורח >> ירון שביט: << אורח >> זה אלו שכבר פתחו תיקי עלייה, זה לא נתון שמתייחס לכאלה שהם backlog, שקראנו להם בדיון הקודם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, בדיון הקודם יש 10,000 backlog ויש מה שנקרא מילאו טופס עלייה. << אורח >> ירון שביט: << אורח >> כן, אנחנו מתייחסים לשני אלה בתור backlog, כאלה שעוד לא - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן, מילאו טופס עלייה זה 10,000 מאוקראינה, 26,000 מרוסיה ובלרוס, מתוכם 1,500 שמילאו טופס עלייה והם רופאים. << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> כן, אנשים שקשורים למקצועות רישוי בתחום הרפואה, זה יכול להיות רופאים, סיעוד, רוקחים. << אורח >> ירון שביט: << אורח >> הנתון הנוסף שאסיה יכולה להשלים מאוחר יותר זה כמה מתוך אלה שמילאו טופס אבל לא פתחו תיק הם כן במקצועות רפואה, פרא רפואיים או רופאים, זה נתון שאני מבין שכרגע אין לנו פה לתת אותו. << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> עוד פעם, לא הבנתי. << אורח >> ירון שביט: << אורח >> מתוך אלה שמילאו טופס פנייה אבל לא פתחו תיק עלייה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> רגע, יש מילוי טופס ויש פתיחת תיק. << אורח >> ירון שביט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ה-1,500 זה פתחו תיק? << אורח >> ירון שביט: << אורח >> כן, אלה שכבר בתהליך עלייה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מילאו טופס זה סך הכול 37,000, פתחו תיק כמה? << אורח >> ירון שביט: << אורח >> פתחו תיק מעל 20,000, שאנחנו יודעים שכבר פתחו תיקי עלייה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> 26,000 נמצאים, ה-1,500 זה אלה שלא נמצאים? << אורח >> ירון שביט: << אורח >> הנתון 'נמצאים', תראה בדשבורד, מופיע תחת 'נמצאים ופתחו תיקי עלייה', נמצאים תחת בקשה לתהליך של קליטה ועלייה. אלה, אנחנו יודעים שיש מתוכם 1,500 שהם בעלי מקצוע רפואי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> רגע, שנייה. משרד הקליטה אומר שיש כ-715 אנשים שהם ממקצועות רפואיים מתוך 23,000 עולים שהגיעו לארץ שהם בטיפול משרד הקליטה, זה 700. 1,500 זה אומר 700 פלוס 700 או זה בנוסף ל-700? << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> זה חבר'ה שעדיין לא בארץ, אלה מועמדי עלייה. << אורח >> ירון שביט: << אורח >> זה פוטנציאל נוסף. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז הפוטנציאל היום, שנקרא 'מילאו טופסי עלייה', שאני מקווה שבדשבורד זה כל הזמן בנטו, אז יש לנו 37,000. מסתבר שיש לנו מספר נוסף שלא מופיע בדשבורד, שזה מילאו טופסי עלייה וגם פתחו תיק עלייה, שעדיין לא בארץ. << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> צעד יותר מתקדם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן. מתוך ה-37,000 בסך הכול שמילאו טפסים כמה פתחו תיק עלייה? << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> זה גם קשה לי לומר, כי אני אחראית על תחום תעסוקה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מה ההערכה שלך, ירון? << אורח >> ירון שביט: << אורח >> אני מעריך שמשהו כמו 18,000. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זאת אומרת שיש לנו מ-18,000 שפתחו תיק 1,500 רופאים. << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> מתחומי הרפואה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מתחומי הרפואה, כ-1,500 מתחומי הרפואה. זאת אומרת שלמדינת ישראל יש למעלה מ-700 איש פה בארץ שהם מתחומי הרפואה ויש עוד 1,500 שכבר עשו צעד שהוא מעבר לבירור ראשוני של מילוי טופס אלא כפתיחת תיק עלייה. << אורח >> ירון שביט: << אורח >> נכון, ויש גם את אלה של עופר, תיכף תתייחס גם אליו, שזה 'מסע'. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן. זאת אומרת שמבחינת משתמש הקצה כאן, ומשתמש הקצה מבחינתי זה קופות החולים - - - << אורח >> ירון שביט: << אורח >> החברה הישראלית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, החברה הישראלית, בסוף זה החולה, באמת זה משתמש הקצה, אבל מבחינת המעסיק שהוא בעיקר קופות החולים ובתי חולים, יש לנו נכון לרגע זה 2,200 פוטנציאל שמתוכם, אם אני עושה באותו יחס שיש לי מתוך 700 כ-300 רופאים, אז מתוך ה-1,500 יש לי בערך עוד כ-600 רופאים, בערך באותו יחס. זאת אומרת אני מדבר על 900 רופאים שהם מתחת לפנס הישראלי, שליש בארץ, שני שליש מילאו תיק עלייה. האם אלה שמילאו תיק עלייה הם ב- backlog של ה-10,000? << אורח >> ירון שביט: << אורח >> כן, בטח. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זאת אומרת אני לא יודע אם הם אומרים שהם מילאו תיק, אבל הם רוצים לבוא רק ביולי הבא, כי יש להם עניינים, או הם מילאו תיק והוא מוכן לבוא כבר עכשיו, אבל הוא ממתין לקונסול בתור רופא. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אבל כמה מתוכם בסוף מתאמתים כרופאים? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מה זאת אומרת מתאמתים? << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> מאמתים את התעודות שלהם, מאמתים את ההכשרה שלהם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא יודע, זה אתה יכול לשאול, אבל יש לנו פה – זו שאלה מעניינת, מה ההערכה שלכם, בגס? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> לגבי החדשים אנחנו עוד לא יודעים, אבל מנתונים שלנו אלה שמגיעים ומצהירים שהם רופאים הם 100% מאומתים בלקסיקון שלך, רק יש כאלה שמחליטים, מעטים, כ-3% מחליטים לא להמשיך לעסוק ברפואה מסיבות שלהם. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> כן, אבל שלא יהיו לנו סיפורים של מישהו שמטאטא רחובות ויגיד: הייתי ברוסיה רופא, או הייתי באוקראינה רופא, וזה קורה הרבה. הוא מספר לך שהוא היה רופא ועכשיו הוא עובד ב - - - << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> לא, זה עובר בדיקה. זה לא הרבה. זה לא קורה. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> זה היה בעלייה שלי, היום אין לך את זה כבר. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> השתכללו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא השתכללו, מגיעים אנשים, היום העלייה היא לא בריחה. היום אנשים הם ברמה כלכלית יותר גבוהה, ברמת השכלה יותר גבוהה ו - - - << אורח >> ירון שביט: << אורח >> וגם ראית בדיון הקודם שיש להם אופציות במקומות אחרים, לא פחות טובים. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> והם באים כי הם ציוניים? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> או זה, או שיש להם פה קרובי משפחה או כי הם באמת חושבים שישראל זה מקום אחד הטובים לחיות בו, אתה יודע. לא רק בגלל ציונות, ישראל היא מ-20 המדינות המובילות היום בעולם, איכות החיים בישראל היא טובה, מזג האוויר בישראל הוא מצוין יחסית למקומות אחרים. התל"ג הישראלי לנפש הוא 50,000, קליטת העלייה הייתה מדהימה. אתה יודע, בחנו עכשיו פערי שכר בין גברים לנשים, ואז הסתבר במחקר הגדול שעשו, תוצאות שהתפרסמו לפני חודשיים, שבעלות השכר הכי גבוה בנשים במדינת ישראל זה דור אחד וחצי לעולים של שנות ה-90. זאת אומרת אלה אנשים שמרוויחים הכי הרבה, קרי באו בלי כלום ובדור אחד עשו קליטה חסרת תקדים. זה חסר תקדים ברמה עולמית, המוצלחות של הקליטה. אנשים שיושבים היום ברוסיה ואוקראינה ומבינים שלאלה שבאו בשנות ה-90 היה קשה, אבל הילדים שלהם והבנות שלהם הם מהמשתכרים הכי גבוהים במדינת ישראל. כל תעשיית ההייטק, אתה יודע שאנחנו גובים מסים ובמסים האלה מממנים תשתיות וכיוצא בזה, לא הייתה נבנית ללא אותה עלייה. הרופאים האלה שהיום בוחנים, ישראל היא מדינה חזקה, היא מדינה טובה, היא מדינה משמעותית. כשאתה שוקל הגירה היא יעד טוב. התנאים ששוויץ, גרמניה, קנדה וארה"ב מציעות לאנשים האלה, שהיקף ההשקעה בהם הוא חצי מיליון או מיליון שקל, לצערי הרב הם יותר טובים ולכן אנחנו צריכים להילחם עליהם. אני גם חושב שאחרי כל מה שאמרתי, במובן האגואיסטי הבסיסי, אנשים שמרגישים יהודים ומחליטים להגר, אומרים: אתה יודע מה? הגיעה העת לחזור למדינת היהודים, למדינה שלי, והם מגיעים מתוך אותה ציונות. אבל זה ככה שאלות עם, אני הרחתי ספקנות, אולי בטעות, חשדתי בכשרים, אבל נתתי את הנאום הציוני שלי. בבקשה, להמשיך, בהבנה שלכם שאותם 700 אלה אנשים באמת עם מקצועות רפואה, יש בעיות בירוקרטיות, לאמת, לוודא, לסווג, לקטלג באיזה רמה האנשים מגיעים, אבל אלה אנשים שהם אכן בתחום. בסדר. עכשיו אני הייתי רוצה להבין שני דברים, כשיש לנו את הפוטנציאל הזה והם צריכים להמתין כשנה וחצי, אחת, האם אפשר לקצר את התהליך הזה, ושתיים, האם אפשר לנסות ולהבטיח את שילובם אצל המעסיקים, אפילו אצל המעסיקים העתידיים, בשלב יותר מוקדם ולא רק בסוף התהליך של ההכשרה. מישהו יכול לענות לי? יש לנו נציגים של קופות החולים? ד"ר גיל אדמון נמצא? << אורח >> גיל אדמון: << אורח >> נמצא. צהריים טובים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> צהריים טובים, גיל. עקבת אחרי הדיון? << אורח >> גיל אדמון: << אורח >> עקבתי אחרי הדיון בקשב רב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> גיל, יש לך 700 בעלי מקצועות רפואיים פה בארץ, יש לך 1,500 שפתחו תיק עלייה בסוכנות, איפה אתה בשרשרת המזון הזאת? סליחה על הביטוי. << אורח >> גיל אדמון: << אורח >> קודם כל תודה לך, אחרי שיחתנו הארוכה, על היוזמה של הדיון הזה. שלום גם לחגי זילברמן ממשרד הבריאות. הסוגיה היא כזאת, ראשית הבנת פה את מה שהדגשתי בפניך, שבעלי המקצועות הרפואיים, בדגש על הרופאים, ייכנסו לשורות העבודה בעוד שנה וחצי פלוס מינוס. אני רוצה גם לציין ולהדגיש בפני כולם שיש צורך משמעותי בכוח אדם רפואי במערכת הבריאות, אם זה בקהילה, רופאי משפחה ורופאי ילדים, אני מדבר בעיקר על מומחים, ורופאי במקצועות הרפואה היועצת, כמו אף אוזן גרון, עיניים, עור, נשים וכו', וכמובן בבתי החולים יש מקצועות נדרשים בתחומים פנימיים, גריאטריה, שיקום, בתחומים של אונקולוגיה ורדיותרפיה. דרך אגב, אני מזכיר לכולם שעם הנושא של קיצור משמרות המתמחים יצטרכו עוד מאות רופאים להיכנס למערכת, שכמובן צריכים להיות מגובים בתקנים ותקציב וכו', לא נפתח את זה כאן, כך שהצורך הוא מאוד מאוד משמעותי ואתה צודק בכל מילה שאתה אומר, צבי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מה הצפי שלכם לחוסרים או מה החוסר שלכם היום ברופאים ובצוותי רפואה בערך במספרים, באופן כללי? << אורח >> גיל אדמון: << אורח >> אני לא יכול לתת לך מספרים מדויקים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אבל הערכה כללית שלך. << אורח >> גיל אדמון: << אורח >> מדובר במאות עובדי בריאות מהסקטורים השונים בכל רחבי הארץ, בקהילה ובבתי החולים. אנחנו כמעסיק הגדול בקהילה ומעסיק משמעותי בבתי החולים נצטרך את כוח האדם הזה. אני רוצה להדגיש שיש הבדל בין רופאים מומחים שמגיעים, שיש לו עוד שחקן שלא הזכירו אותו, זה המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית שהיא זו שקובעת ומחליטה האם המומחיות של הרופא מאושרת או שהוא צריך לבצע השלמות של תקופת התמחות ובחינות וזה מעבר לתקופת ההסתגלות שקלאודיה דיברה עליה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> עוד פעם. המועצה? << אורח >> גיל אדמון: << אורח >> המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית היא זאת שבוחנת את הכשירויות של הרופאים שמציגים אישור למומחיות ובסופו של דבר היא זו שחותמת באופן מקצועי על המומחיות ומעבירה למשרד הבריאות, לאגף לרישוי מקצועות, את ההמלצה לתת את תעודת המומחה. זה להבדיל מרופאים צעירים שיצטרכו להיכנס פה למעגל ההכשרה וההתמחות בארץ והם ברובם יצטרכו להתמודד על מקומות בהתמחות, כאשר יש התמחויות שיותר קל להתקבל אליהן. אנחנו ככללית הקמנו צוות, רות רלב"ג המנכ"לית ביקשה ממני לרכז אותו, והצוות שלנו מתמקד בנושא הזה ויצרנו קשר עם הסוכנות, עם אופק ישראלי, ישיבה ארוכה ומצוינת עם קלאודיה והאגף לתעסוקה של משרד העלייה והקליטה, שפרסה בפנינו את כל התהליך הסדור והמצוין שהם עושים והסברנו איפה אנחנו יכולים לעזור. ניסינו להיפגש גם פרופ' שאול יציב וחגי, זה עדיין לא הסתייע, אבל הם אמרו שהם יסייעו בכל מקרה פרטני כזה או אחר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> עם מי? << אורח >> גיל אדמון: << אורח >> עם האגף לרישוי מקצועות, חגי זילברמן שנמצא בדיון ופרופ' שאול יציב, הם אמרו שהם יסייעו בכל מקרה פרטני. אני רוצה לשמוע באמת איפה הם יכולים לעזור בלזרז דברים. מה שקרה, אחד החסמים הוא שאנחנו פנינו וביקשנו לקבל שמות של רופאים ממקצועות הבריאות ואמרו לנו, ואנחנו מבינים את זה, שלא ניתן להעביר פרטים מזהים. אז מה עשינו? יצאנו בקמפיין ברשתות כאלה או אחרות של רופאים ומקצועות בריאות שיכולים ליצור איתנו קשר ואנחנו נעזור להם ונלווה אותם וקיבלנו תוך שבועיים של קמפיין מעל 400 פניות. אני חייב לציין שחלק נכבד, לפחות מחציתם, הם עולים ותיקים שעלו על הגל, אבל לצורך העניין יש עשרות רופאים, עשרות אחיות, רוקחים ואחרים שאנחנו התחלנו ליצור איתם קשר, כשהמשמעות של הקשר הראשוני היא שאנחנו נשמח ללוות אותם, לייעץ להם, להגיד להם למי לפנות, לתווך ולסייע להם ובעתיד, ככל שהם יקבלו את הרישיון וישלימו את כל המסלול, להוות פוטנציאל להעסקה למי מביניהם שיתאים לנו ובהתאם לצרכים. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> מה שאתה אומר זה שיש רופאים מובטלים היום במדינת ישראל, שהם ללא תעסוקה, כשיש מחסור כזה גדול? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה אומר שעשיתם קמפיין של שבועיים, יש 400 איש שפנו אליכם בקמפיין של שבועיים, 200 הם ותיקים, 200 הם חדשים. אגב, דילגת, אמרת שאין אפשרות לתת את השמות, אני רוצה ללכת תחנה אחת אחורה, אני מבין שיש למשרד הקליטה כ-700 תיקים, 700 אנשים שאתם יודעים, אין אפשרות לחבר בין האנשים האלה לקופת החולים? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> יש אפשרות לחבר ביניהם, לא בהעברת שמות. אנשים שעדיין לא התמקמו, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שהגיעה החל מ-24 בפברואר, חלקם לא גרים במקומות קבע, חלקם עוד לא החליטו, עדיין יש לאימהות ילדים אחרי טראומה שהולכים ומחזיקים את החצאית, ילדה בת שבע לא עוזבת את האמא כי היא ראתה איך חברה שלה נספתה בדרך ברגל כשהם הלכו שלושה ימים עד גבול פולין. יש הרבה מאוד דברים שצריך לטפל בהם באוכלוסייה הזאת, לכן אמרתי לך מה הסטנדרט ותיארתי את המסלול, כאן יש מצב שונה. כל עוד בן אדם עדיין מרצונו לא נכנס לתהליך רישוי והסדרת מקום העבודה ולהסדרה, לפחות שיידע שהילדים במסגרת ושבאמת הוא פנוי ללימודי עברית, כי כך או אחרת החולים שלנו יודעים לדבר ולהתלונן בעברית בעיקר, לא ניתן להעביר ואין תועלת בהעברת השמות. יש לנו לא מעט תכניות משותפות עם כללית, כרגע מתנהלת תכנית - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש לי רק שאלה. רופא מן הסתם יודע גם אנגלית? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> לא מן הסתם, לא כולם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> האם אתם חושבים שמה-300 האלה יש - - - << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אחד שהוא דובר אנגלית ברמה שהוא יכול להתחיל לעבוד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> רק אחד? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> רק אחד, הוא מומחה ועדיין הוא צריך את כל ההכרות. הרי מדינת ישראל לא תכניס - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, אבל את אומרת של-300 האלה אין שליטה באנגלית? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> ברמה של לעבוד. הם קוראים, הם כותבים, ברמה של לדבר ולעבוד לא. שוב, כדי לקבל רישיון לעסוק ברפואה בישראל, על פי החוק, אתה צריך להוכיח ידיעת עברית. ומה לעשות, אפילו הילדים שלי ואפילו הנכד שלי כבר לא יודעים להתלונן באוקראינית ואני באה מאוקראינה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> לברך הם יודעים? לברך באוקראינית הם יודעים? לא לקלל. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> לא. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> גם לא? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> גיל, אם אתה מקבל 100 רופאים ובמקום לעשות שישה חודשים ושלושה חודשים עברית מתקדמת אתה עושה עברית רפואית ואתה מקצר ואתה כבר מנהל את הרופאים האלה אצלך כאולפן קופת חולים כללית, זה משהו שחשבתם עליו? אגב, הוא חייב לעבור אולפן שלכם? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> לא נעים לי להגיד לך, אבל יש משרד החינוך שמומחה לתכניות העברית, הם עושים עברית לטיפול נמרץ ועברית לאחיות ועברית לרופאים ואין, לדעתי, היתכנות כלכלית ואסטרטגית להקים – כללית יודעת לטפל בעולים מצוין, יש להם בתי ספר להכנה לרופאים מדהים בבית חולים קפלן שעובד 32 שנה, יש מומחיות והתמחויות, אין סיבה עכשיו להקים משהו קיקיוני במקום אחר כשיש משהו מצוין במקום מסודר ומאורגן. אנחנו עושים את זה גם בזום. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני אגיד לך מה הבעיה שלי. אתם מניחים הנחת עבודה שאנשים יהיו פה שנה וחצי עד שיתחילו לעבוד. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> לאו דווקא, זה המקסימום. הקצב, לכל אחד יש קצב משלו, לכן אנחנו מקיימים את הכנס יחד עם משרד הבריאות בתחילת חודש הבא על מנת לעשות מסלולים וקיצור מסלולים פרטני לכל אחד. מביאים לשם כמובן גם מועצה מדעית, לכל אחד יש מצב אחר, מסלול אחר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן, אבל למה לא לעשות את זה יחד עם קופות חולים? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אנחנו יכולים, אבל רישוי באחריות כרגע של משרד הבריאות והמועצה המדעית. ברגע שאנשים יהיו עם רישיונות אנחנו מלווים אותם בהמשך ועובדים עם קופות החולים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> האם אפשר לקבל סטטוס שאתה לא רופא אלא אתה מתלווה או משהו כזה בקופה? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> השאלה אם אתה רוצה שעולה חדש – עוד פעם, המחקר שנעשה בעלייה שלי בשנות ה-90, שכל מי שלא הולך להמשיך לעבוד במקצוע, לרבות אני, נגיד, שעזב את המקצוע, אני עבדתי שנה בכרמים מרוב טמטומי, כל מי שהלך לתחום הפרנסה המיידית כי צריך להאכיל את הילדים, רק 9% התרוממו חזרה, וההפסד הוא כולו של מדינת ישראל. אם אנחנו נשלח אותם להיות עוזרי רוקחים, עוזרי רופאים, המערכת תשמח ביותר, מזה מתחיל איתי כל מעסיק, אין היום מעסיק שלא פונה אלינו, אבל לדעתי כדאי, חבל - - - << אורח >> גיל אדמון: << אורח >> צבי, אני רוצה להשלים עוד שני משפטים. << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני יכול לספר על עוד מסלול שיש לרופאים צעירים? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כבר. כן, בבקשה. << אורח >> גיל אדמון: << אורח >> השלמת שני משפטים. קודם כל שאלנו את קלאודיה מה אנחנו יכולים לעזור והיא אכן הסבירה באמת את הפלטפורמה המקצועית שקיימת, הן לעברית באולפן א' ובאולפן ב'. אני רק רוצה להזכיר לכם, בדגש על רופאים וגם מקצועות אחרים, יש להם אחרי זה תקופת הסתגלות של בין שלושה חודשים לחצי שנה, בתקופה הזאת הם גם רוכשים ומשפרים את העברית המקצועית שלהם ובזה גם חלק מהתרומה שלנו. עוד דבר שרציתי לומר, לגבי מקצועות חלופיים, אז אנחנו בהתקשרויות שלנו עם האנשים, למי שזה מתאים, לדוגמה רוקחים שרוצים להשתלב במעגל העבודה ולהתחיל להיכנס למערכת, אפשר לגייס אותם כפרחי רוקחות. זה לא נקרא עוזר רוקח, זה נקרא פרח רוקחות, ואחרי זה כשיהיה להם רישיון הם ייקלטו כרוקחים. אחיות יכולות להיקלט כלוקחות דמים, כעובדות משק, זה הכול עניין אינדיבידואלי של מי שרוצה ומי שמעוניין ומי שמתאים לו, זה לא שִנְמוך, אלא להיפך, זה איזה שהיא הגדלת הכנסה חודשית לצד כניסה למערכת, שיפור השפה, ולאחר מכן שדרוג למקצוע המקורי לאחר קבלת הרישיון. ועוד מילה אחת שאני רוצה לדבר עם הפורום. חלק מהשיחות שביצענו עם עולים, גם רופאים וגם אחרים, אחד הרשמים שקיבלנו שבשלב הזה הראש שלהם בכלל לא בעניין העבודה, וגם קלאודיה יודעת את זה. הראש שלהם זה איך הילדים מסתדרים פה, איך מסדרים להם מסגרות, איך מחליטים איפה לגור, איך מסתדרים בחיים ואחר כך איך נקלטים באולפן. הנושא של התעסוקה בשבועות או בחודשים הראשונים הוא לא בראש מעייניהם של רובם, אני לא אגיד כולם ואנחנו צריכים להיות מאוד רגישים בנושא הזה ולא ללחוץ עליהם ולתת להם להתאקלם ולתת למשרד העלייה והקליטה, אגף התעסוקה, לעשות את העבודה הסדורה שלו, רובד אחרי רובד, לפי ההתפתחות של העולה במעגל החיים בקליטה לארץ. צריך להבין את זה שלחץ עודף יכול לגרום גם לנזק. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני באמת מעריך את הדברים, אבל בעמי אני חי ותפיסתי הסובייקטיבית ששוק פרטי יודע לנהל עניינים של פרט טוב יותר ממדינה. כשאני שומע מנציג של קופת חולים שמשוועת למאות רופאים שניתן למשרד הקליטה לעשות את העבודה כפי שהיא, ואני חלילה לא שם סימן שאלה לגבי היעילות והפעולה הטובה של משרד הקליטה, אבל אני חייב להגיד שבסב-טקסט אינני רואה רעב כפי שאני מזהה בשוק פרטי. << אורח >> גיל אדמון: << אורח >> להיפך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני חושב שאנחנו חיים בעולם שמתכונת הקליטה שהייתה בשנות ה-90, אנחנו חייבים לשים עליה סימן שאלה ב-2022. אין לי את המחקר המשווה כאן, כי אם היה לי פה צוות אז הייתי מנסה להבין מה קורה במדינות אחרות במסלולים האלה, מה התמיכה הכלכלית שמדינה מעניקה לרופאים בשלבים האלה, מה מסלולי השפה, קבלת התעודות, התרגום וכו', ואני תמיד חשדן וחושש שהבירוקרטיה הישראלית ארוכה מבירוקרטיות במדינות אחרות. לכן תפקידנו לא רק לשמוע שהכול בסדר, אלא לנסות לנהל דיון עם מקדם חשדנות מסוים, ואני מראש מתנצל עליו כי הוא לא חשדנות כלפי הגופים, אלא חשדנות באשר לחשיבות האינטרס הלאומי. לבוא ולהגיד שאם חושבים שרופא יישאר כאן שנה וחצי לפני שהוא יקבל את השקל הראשון מהמקצוע ואנחנו נוכל להזרים את אותם אלפי אנשים שאנחנו צריכים ויש לנו, אז יש לי תחושה שאנחנו בתפיסת מחשבה קצת אופטימית. אני חושד שאי אפשר לתחזק אדם במסלול הזה של שנה וחצי כשהוא לא מתפרנס, כשהוא מקבל את ה-1,800 תמיכה דמי קיום, זה לא אומר, כשהוא צריך לחפש עבודה משלימה. אני חושב שעדיף שיחפש עבודה משלימה כמה שיותר קרובה למקצוע ולא במקומות אחרים. כשהוא מחפש עבודה משלימה אני חושב שהוא צריך לחפש עבודה משלימה כמה שיותר קרוב, אם לא במקום התעסוקה העתידי שלו. לכן ברגע שהוא יוצא במסע הזה של שנה וחצי, שלדעתי צריך לראות איך מקצרים אותו, למצוא עבודה נכון יותר, לעניות דעתי האינטואיטיבית, ויכול להיות שאני מדבר שטויות, אבל תוכיחו לי אחרת, שהוא ימצא בשנה הזאת בקופת חולים כללית את העבודה ולא בניקוי משרדים בלילה. הנחת העבודה שלי היא שאם קופת חולים רוצה לקלוט היקפים גדולים והייתה מאמצת אנשים למשך שנה וחצי, לא בחיוך ובעצה כזאת או אחרת, אלא אומרת לך: תשמע, אני נותנת לך אופק תעסוקתי בעוד שנה וחצי, בוא אליי עכשיו, אני נותנת לך אולפן, אני מסייעת לך בתעסוקה זמנית בשנה וחצי האחרונות, אני יודעת להצמיד לך אנשים שיטפלו גם במעטפת המשפחה, בסיוע לילדים בלימודים, בסיוע עקיף, אני יודעת לתת לך משפחה מאמצת, רופאים מאמצים שילוו אתכם בשוטף, ואני יודעת שבפעולה כזאת שיוצאת מגדר הרגיל של קופת חולים כללית, שזאת אימפריה שיכולה לעשות דברים וראינו בקורונה דברים מדהימים שעשיתם, אתם בעוד שנתיים תקבלו עוד 500, או עוד 1,000 או עוד 2,000 אנשים שהיקף ההשקעה הלאומית והיקף ההשקעה של קופת חולים בדרכים אחרות אלטרנטיביות יהיה הרבה הרבה יותר גדול וכנראה לא יהיה כי לא תוכלו לעשות את זה, וכנראה אנחנו נחיה במחסור כרוני של רופאים וכנראה שבאזורים מסוימים התורים שיחכו או הטיפולים שיקבלו או הסיוע בבתי חולים שיקבלו יהיה תמיד בדפיציט כרוני כי אין כוח עבודה. לכן אתם צריכים להסתכל על זה אחרת. זה שאתה בא כאן כנציג האימפריה, וסליחה שאני אומר אימפריה, כי קופת חולים כללית היא אימפריה בקנה מידה עולמי, ואומר: אני סומך את ידי על משרד הקליטה, כשהיא אומרת לך פה שהם מקבלים 1,800 שקל במשך שנה וחצי, ואתה מניח שיהיה בסדר והם בסוף יגיעו אליך, הרופאים הטובים, ולא למקומות אחרים, אני חושש שאתה טועה. יכול להיות שאני טועה, אבל תחושתי שההתנהלות הזאת איננה תואמת את מה שעומד בפנינו. אז אני מבקש ממך ומהמנכ"לית, ואני אשמח לקיים דיון נוסף, כולל עם יושב ראש הקופה כאן, איך אתם מנהלים את האירוע יחד עם משרד הקליטה והאם הדרך הזאת, כפי שהותוותה בשנות ה-90, היא הדרך היחידה לנהל אותה או שקופות החולים יכולים להצטרף לליווי הרופאים הרבה לפני תום 18 חודשים שהם משלימים את אותם הליכים, ואולי לקצר אותם, כדי להבטיח שהם לא ייקחו את המזוודות אחרי חמישה חודשים בארץ ויעברו למקום יותר אטרקטיבי כי חבר שלהם נקלט בקנדה ואולי שם התנאים הם טובים יותר, וכדי להבטיח שהוא ירים טלפון ל-1,500 ב- backlogשיגדלו ל-3,000 ול-7,000 ויגיד: תקשיב, פה בישראל זה אירוע ייחודי ברמה העולמית, הם הכי טובים בעולם בקליטת רופאים. זו צריכה להיות תכנית המסגרת של כל השולחן שיושב כאן, בזה תיבחנו ועל זה נשב לכם על הראש, סליחה על האמירה הקשה. על זה אנחנו חייבים לשבת עליכם יומם ולילה כדי לוודא שאתם תהיו הטובים ביותר בעולם בקליטת רופאים. יש פה, כמו שאמרתי, אחרי שלושה חודשים, למעלה מ-2,000 אנשי מקצועות רפואה עומדים במדינת ישראל. אתם צריכים להתנפל על זה, אתם צריכים להציג כאן לוועדה הזאת מה הדרישות המיטביות הכלכליות העסקיות והכספיות, איפה חסר לך כסף, איפה חסר לך כוח אדם, איפה חסר אנשים, איפה אפשר לעשות אולפני לילה וקיצורים ואולפן מאיץ, איפה אפשר לשלב אולפן ועבודה, איפה אפשר לקצר, לתת להסתדרות הרפואית עוד 30 תקנים שיקלטו את המומחים או את בדיקת התעודות, או אני לא יודע מה, כי אני לא בקי בפרטי הפרטים. איפה החסמים הקטנים האלה בתוך הנימים, ואיך אנחנו מביאים באירוע הזה עוד 5,000, 10,000 אנשים למקצועות הרפואה במדינת ישראל. זה הבנצ'מארק, זה המבחן, ובזה ניבחן. בבקשה, 'מסע'. << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> תודה רבה. רציתי לספר לאדוני היושב ראש על עוד מסלול שקורה בקליטת רופאים צעירים בישראל. אנחנו בתכנית 'מסע רופאים' שמביאה 100 משתתפים בשנה מחבר מדינות העמים, בשנה רגילה, ראינו את העניין הזה כבר לפני הרבה שנים, את המחסור הזה ואת הליווי, ואנחנו מלווים את הצעירים שצריכים לעבור את בחינות ההסמכה. הם מגיעים לכאן לשמונה חודשים במסגרת התכנית, אנחנו עושים להם את כל ההכשרה וההכנה וכל הדברים שדוברו כאן לפני שהם צריכים לראות מה מכירים בהם ומה לא מכירים בהם. כשהם מגיעים לארץ במשך שמונה חודשים הם עוברים את תכנית אולפן, אולפן רפואי וקורס הכנה לבחינות ועוברים ב-85% את בחינות ההסמכה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> וזה תוך שמונה חודשים? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> תוך שמונה חודשים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז למה אחרים צריכים לעשות את זה שנה וחצי? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> אנחנו קיבלנו הרבה מאוד פניות מאז תחילת המלחמה ואנחנו בשיחות עם משרד הבריאות כדי שייכנס שותף לתכנית וכדי שבספטמבר נוכל להביא לכאן לפחות 250 רופאים צעירים, שזה הכפלה של - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש לי שאלה, אתה מביא בשנה רגילה 100, אתה יכול להביא בספטמבר 250? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה יכול להביא 500? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> כנראה שלא. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> למה? איך אתה כן יכול? אם היה יושב עכשיו ראש הממשלה ואומר לך: אדוני, אני מבקש ממך 500, תעשה לי reverse engineering ל-500. << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> אני מניח שכל מיני מענקי עידוד ודברים אחרים יכולים – אני לא יודע אם יש 500 בנמצא, כנראה שיכולים להביא קצת יותר מ-250 אם היום אנחנו בשאיפה יכולים להגיע ל-250. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> החוכמה היא לא רק להביא עולים, מה עושים אחר כך. << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> נכון, אנחנו לא רק מביאים, אנחנו בעצם עושים איתם את כל תהליך ההכשרה, דואגים להם לדיור, לביטוח, גם לזהות יהודית, לטיולים בארץ, להכרה של ישראל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הוא מביא רופאים צעירים ובשמונה חודשים הוא עושה להם את התהליך ששמענו כאן שאורך שנה וחצי בערך. בשמונה החודשים האלה, חלקם אחרי זה צה"ל קולט אותם. << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> 95% עולים לארץ, חלקם הולכים לצבא. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כמה הולכים לצבא? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> תלוי בגילאים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בערך, בגס. << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> הייתי אומר ש-30%-20%. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> 30% צה"ל קולט אותם, זו הקליטה הטובה ביותר. מי שהולך לצה"ל, משרת כרופא בצה"ל אחרי שעבר את שמונת החודשים, הוא עובר את המערכת הישראלית ויוצא מצה"ל רופא לעילא ולעילא עם השתלבות מלאה במערכת. << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> היתר מתמודדים על התקנים הקיימים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> היתר מתמודדים על התקנים הקיימים, הוא מגיע לקופת חולים. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> הם מקבלים מאיתנו את כל המימונים. << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> נכון, הם עולים לארץ ומקבלים את כל המימון. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> הרי אנחנו כדי לעשות השמה של העולים אנחנו מממנים את העסקתם הראשונית וגם התמחויות וסטאז'ים. אחרת זה לא קורה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מממנים בכמה? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> תלוי בתכנית. סטז'רים זה התחשבנות מול משרד הבריאות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כמה כסף? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> כ-130,000 שקל לבן אדם לשנה, לתקופת הסטאז'. את קידום ההעסקה הרגיל, התכנסות להתמחות זה 7,500 שקל למשך שנתיים. הרי נדרשים מומחים והם עדיין מאוד מאוד רחוקים ממומחים, מי שצריך לעשות את ההכרה במומחיות זה 5,300 לחודש כפול X חודשים שקובעת המועצה המדעית. הם הופכים להיות עולים והם מקבלים את ההחזר של כל אגרות המבחן, את כל מה שהם הוציאו, את התרגומים, הם פשוט עוברים מה שנקרא בשרביט להמשך והם מקבלים את הסיוע הזה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הבנתי. אתה מביא בספטמבר 250? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש לך מימון של זה? 'מסע', אני מבין שזה חצי סוכנות, חצי ממשלת ישראל, מבחינת תקציב. << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> חצי סוכנות, חצי משרד ראש הממשלה. אנחנו עכשיו בשיחות מתקדמות עם משרד הבריאות שייכנס כשותף לתכנית הזאת כדי שנוכל באמת להגדיל את המספרים למספרים שאנחנו חושבים שאנחנו יכולים להביא. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז אנחנו כאן מסמנים וי, אומרים יפה. אתה מביא 100 בשנה, יש לך תקציב ל-100. << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה מניח שאתה יודע להביא בספטמבר, שזה עוד שלושה חודשים, לקפוץ מ-100 ל-250. זאת אומרת יש לך קשר בצורה אינטנסיבית עם 250 איש שיודעים בספטמבר לנחות בארץ. << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> שהם מאיפה? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> מחבר מדינות העמים, רוסיה ואוקראינה בעיקר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אין לך נכון ל-1 ביוני תקציב ל-250? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זאת אומרת אז אתה לא יכול להביא. בן אדם שמגיע הוא מגיע לפחות לשמונה חודשים לתכנית הזאת? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מן הסתם 95% מהם נשארים בארץ? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זאת אומרת עכשיו הם לא יודעים אם הם מגיעים או לא, יש לך 150 איש שממתינים לתשובה שלך? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> אנחנו בהליכים מתקדמים, אני חושב שהדברים האלה יסתדרו בסופו של דבר, אבל אין לי נכון לעכשיו תשובה חיובית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> וממי אתה צריך לקבל תשובה חיובית? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> יש שיחות בין משרד ראש הממשלה למשרד הבריאות בנושא הזה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> פה הסוכנות היא לא שחקן? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> הסוכנות באת החלק שלה היא נותנת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> גם ל-250? אין לך בעיה? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> הסוכנות, את החלקים שלה בתכניות 'מסע' נותנת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, אבל בתכנית הזאת של הרופאים הסוכנות שותפה? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> בתכנית הזאת היא שותפה, כן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> והיא נותנת? יש לך תקציב בסוכנות מובטח? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> הסוכנות נותנת את חלקה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה צריך עכשיו מה, את משרד הבריאות? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> כן. יש לנו כמה תכניות שאנחנו בשותפות עם משרדי הממשלה, כמו שאנחנו עם משרד החינוך מביאים לכאן 'מסע מורים' ומשרד החינוך משקיע כי הוא רואה את החשיבות של זה, אנחנו בשיחות עם משרד הבריאות כדי שמשרד הבריאות ייכנס שותף. עד עכשיו הוא לא היה שותף בתכנית הזאת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> וההערכה שלך ש-? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> שזה יקרה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> על בסיס מה? קודם כל אני שמח לראות שאדם אומר עוד שלושה חודשים, אין לי תקציב, אבל יהיה לי תקציב, ואנחנו ב-2022. יש לזה סעיף תקציבי בתקציב משרד הבריאות? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מי מנהל את המשא ומתן מול משרד הבריאות? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מי במשרד ראש הממשלה? מזכיר הממשלה? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> בעניין הזה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> טוב. אתה יכול לעלות מעל 250? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> לספטמבר הקרוב יהיה לי קשה, אבל אני חושב שאנחנו יכולים להביא יותר, כן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מה ההערכה שלך לספטמבר הבא? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> תלוי במצב הגיאופוליטי הקיים. אנחנו גם פתחנו תכנית, בספטמבר אנחנו פותחים תכנית פעם ראשונה בספרדית של 'מסע רופאים' להביא 20 רופאים מאמריקה הלטינית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בסדר, אבל אני עכשיו מדבר על ה - - - << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> נכון, שם זה יהיה מאוד תלוי במצב הגיאופוליטי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, אבל יש איזה שהם מאמצי שיווק שאם היה לך עוד מיליון שקל היית יודע להביא עוד 30 רופאים? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> אני מניח שאם היו לי עוד מיליון שקל הייתי יודע להביא עוד 30 רופאים, כן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מישהו יודע את זה במערכת? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> כן. זאת אומרת ברור לך לחלוטין שהכול עניין של כמה יש לך להוציא על מאמצי השיווק. זה היה גם בשיחה היותר רחבה. אנחנו כן קיבלנו באופן כללי יותר תקציב להביא בגלל המצב, לא רק רופאים, גם בכלל, אני מניח שזה לדיון הבא, אבל גם ממשרד ראש הממשלה וגם מהסוכנות קיבלנו תקציבים נוספים לשווק ולהביא משתתפים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הבנתי. אז אתה אומר שאתה עושה להם אולפן, שהם יוצאים כעבור שמונה חודשים - - - << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> הם כבר עם אולפן ואולפן רפואי, ועושה להם קורס הכנה לבחינות ההסמכה כאשר הם אחר כך עוברים את בחינות ההסמכה באחוזים מאוד גבוהים, הרבה מעל הממוצע הארצי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> למה אנשים לא מגיעים דרך המסלול הזה? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הגבלת גיל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מה הגבלת הגיל, 28? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> לא, התכנית הזאת עד גיל 40. זה החרגה במדיניות של 'מסע' מלפני כמה שנים, החרגה עד גיל 40. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני עשיתי את זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה מתאים גם למשפחות? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ביקשתי את חוות הדעת המשפטית, שאמרו לי שזה לא ייתכן ולא אפשרי ולא זה, אמרתי שאנחנו נעשה הפוך, אנחנו נקבע שעד גיל 40 ואז תביאו לי את חוות הדעת המשפטית שזה לא אפשרי, לא תביאו לי את חוות הדעת בשביל להגיד שזה כן אפשרי. ועד היום חוות הדעת הזאת לא הגיעה. אם היה לך עד 45 היו לך עוד? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> אני מניח שכן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה מתאים גם למשפחות או רק לבודדים? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> זה מתאים גם לזוגות צעירים. אני אגיד שהיו לנו מקרים בעבר שהיו זוגות צעירים עם ילדים, ברוב המקרים הם השאירו את הילדים אצל הסבא וסבתא ברוסיה או אוקראינה, כי הם לא רצו שזה יפריע להם ללימודים פה, אבל זוגות צעירים בהחלט יש לנו הרבה. יש לנו סיפורים קורעי לב על מה שקורה באוקראינה עכשיו, רופאה נמצאת כאן והיא השאירה את הילד אצל הסבתא, אבל הסוף היה סוף טוב, בסוף הגיעו גם הנכד וגם הסבתא וכולם בארץ. יש לנו כאלה שהם פשוט כל כך רוצים להשקיע בבחינה שגם אם יש להם ילדים קטנים הם משאירים אותם אצל המשפחות שם כדי שהם יוכלו לבוא ולהתרכז בבחינה ואחר כך להביא את הילדים איתם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ואם היו מחריגים אותך לגיל 45, היה לך פוטנציאל יותר גדול? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> אני מניח שכן, אין לנו סקר של 40 עד 45, אבל אני מניח שכן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בין 30 ל-40 יש לך אוכלוסייה? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> כן. היא אוכלוסייה משמעותית. ההחרגה שלך עזרה מאוד. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל המסלול יהיה טיפה שונה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ו-45 זה רלוונטי לשוק? רופא שמגיע בגיל 45, מבחינתנו? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> בוודאי. בדרך כלל הוא מומחה כבר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מומחה יכול לעשות 'מסע'? זאת אומרת, כשהוא מגיל בגיל 40 הוא כבר רופא עם ניסיון? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> אם מדינת ישראל מכירה לו בוותק והוא לא צריך לעבור את בחינות ההסמכה הוא עדיין יכול לעשות 'מסע' אבל התכנית שלנו נכון להיום היא לא מותאמת לו. במקרה הזה הוא בדרך כלל עושה עלייה ונכנס למסלול. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> הוא לא צריך, אז המסלול שלו שלושה חודשים, אין סיבה לעשות שמונה. << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> אנחנו מדברים על כאלה שצריכים לעבור את בחינות ההסמכה, חלקם לפני התמחות, חלקם לפני סטאז', אבל בכל מקרה מדינת ישראל אומרת שהוא צריך לעבור את בחינות ההסמכה כי אין לו מספיק שנות ותק בעיסוק הרפואי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מה שאני אבקש ממך זה שני דברים, כן לנסות לחשוב, אם אתם יכולים לעלות מ-250 לכיוון ה-350 או 400. מה המשמעות? תגיד לי, אם היה מטיל עליך, לצורך העניין מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ואומר לך שאנחנו רוצים יותר, מה אתה צריך, בשביל לעשות איזה שהיא הערכה ראשונית? אתכם אפשר למדוד במספרים בצורה מאוד טובה, אני הייתי יושב ראש 'מסע', אני מכיר את זה, אני יודע איך מודדים ומה מודדים וצריך לראות. אני חושב שיש לנו שעת כושר ואני חושב שגם במספרים הקטנים אנחנו צריכים להתאמץ. זאת אומרת אם במקום 250 אתה מביא 350 אתה עשית לנו עוד, אני כל הזמן נותן את הדוגמה הפרוזאית של בית ספר לרפואה באריאל שנפתח, שהוא 70 איש בשנה, זאת אומרת אתה מביא רק בתכנית 'מסע' עוד פקולטה לרפואה. על פי הפלאג נאמבר פה של חצי מיליון עלות הכשרה של רופא, שאני כשישבתי בוות"ת, משום מה תמחרו את זה ביותר, אז אני לא יודע איפה האמת, אתה מביא 50 מיליון שקל בקפיצה הזאת. << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> נעשה את המרב שאנחנו יכולים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תיתן לנו את הדבר הזה ובואו תראו מה אפשר. האם התכנית הזאת יש בה איזה שהן תועלות שאפשר ללמוד במתכונת של קופות החולים? האם קופת חולים יכולה להיות מארגן של 'מסע'? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> היא לא צריכה להיות מארגן של 'מסע', אני לא חושב. אנחנו נשמח לפתוח מסלולים עם קופות החולים שבתקופה הזאת הם כבר יעברו אולי סינונים וריאיונות וכבר יהיו בתהליך של השמה בקופת החולים, אני לא חושב שקופת החולים צריכה - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אבל יש לכם קשר עם קופות החולים? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> אנחנו עשינו כמה וכמה פעמים, אבל כמו שאמרתי, נכון להיום אנחנו לא עושים להם את ההשמה, הם מסיימים, הם עוברים למשרד הקליטה ומתחרים על התקנים הרגילים שקיימים בשוק. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ד"ר אגמון עוד איתנו? << אורח >> גיל אדמון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> גיל, אתה מכיר את תכנית 'מסע'? << אורח >> גיל אדמון: << אורח >> אנחנו שמענו על התכנית גם במסגרת מה שנקרא 'חוויה ישראלית', אנחנו גם ראינו פרסומים בעיתונות על 70 רופאים שסיימו ועוד 170 שמתוכננים דרך בית ספר ברמב"ם, אם אני זוכר נכון, ואנחנו יצרנו קשר איתם כדי להיפגש איתם, לעשות איזה שהוא כנס זומי, עם אלה שניגשים לבחינות של יולי. יוכל לתקן אותי הדובר הקודם. << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> זה נכון, זו אחת התכניות, בעצם אחד המפעילים של התכניות שלנו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> עופר, האם אתה יכול לפגוש את גיל? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> בשמחה גדולה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> גיל ועופר, אתם יכולים להיפגש? << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> בשמחה גדולה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> גיל, אני מבין שיש לכם בעיה בזיהוי הרופאים, אמרת, כי לא נותנים לכם את השמות של האנשים, אני גם יודע, היה לנו פה ניסוי, ואין לנו פה נציג סוכנות, נכון? אה, סליחה. אנחנו קיבלנו 130 שמות מהסוכנות שיש להם עניין להשתלב, הייתה פנייה ואז מסתבר שמתוך ה-130 128 טלפונים לא היו רלוונטיים. על רופאים אני מדבר, לא סתם אנשים, שני אנשים בערך נמצאו. כך לפחות החוויה שאני שמעתי מקופת חולים. אתם יש לכם את האנשים, אתם בקשר שוטף איתם, אתם יכולים להגיד להם: תראו, זה המעסיק הרפואי הגדול במדינת ישראל, יש לך פה אנשים ש-95% מהם נשארים בארץ, בגילאים צעירים, אפשר לייצר איזה שהיא דינמיקה שאתם מאמצים את המסלולים האלה. << אורח >> גיל אדמון: << אורח >> אנחנו זיהינו את הפוטנציאל, אנחנו בקשר עם סבטלנה מ'חוויה ישראלית', בטח עופר מכיר. << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> מכיר, כן. << אורח >> גיל אדמון: << אורח >> ונשמח להיפגש גם עם עופר ולראות איך אנחנו עושים שיתוף פעולה ומיצוי של המאגר המדהים הזה. << אורח >> עופר גוטמן: << אורח >> מצוין. נקדם את זה, תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אפשר להתייחס? 20 שנה שאני עובדת בתחום קליטת העלייה ועוסקת בקליטת עולים, אני לא ראיתי אף רופא שהשתלב כעבור שנה וחצי שלו בארץ. ממתינים לאולפן, כביכול אם לספור חודשים זה חמישה חודשים אולפן רגיל, אחר כך אולפן מקצועי, אבל עד שפותחים קבוצות. יכול להיות שפותחים בתל אביב קבוצות בלי המתנה, למשל בפריפריה אנשים מחכים לפעמיים חודשיים-שלושה עד שתיפתח קבוצת לימוד עברית של אולפן כזה או אחר. דבר שני, הבחינות לקבלת רישיון עיסוק ברפואה. הבחינות עכשיו פעמיים בשנה ויכול להיות שאפשר לחשוב לעשות שלוש-ארבע פעמים בשנה בחינות, כדי שאנשים לא יחכו. כי הזמן שהם ממתינים עד שהם יעברו בחינה - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> רגע, הבחינות, מי עושה את הבחינות? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> אנחנו, משרד הבריאות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ואתם עושים פעמיים בשנה? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> פעמיים בשנה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש אפשרות לעשות יותר? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כי החודשים שהרופאים מחכים ל בחינה אין להם דמי מחיה, הם לא יכולים לעבוד וגם לא קולטים אותם למקומות עבודה כי הם יודעים שהרופא יעזוב אותם אחרי כמה חודשים, ואנחנו מוצאים את המשפחות האלה מתחת לקו העוני, גם בתקופה שהם לומדים וגם בתקופת ההמתנה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש לנו משרד הבריאות, אפשר לעשות ארבע פעמים בשנה? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> בחינות מתקיימות פעמיים בשנה לאוכלוסייה של עולים ותושבים חוזרים, סך הכול כ-2,000 נבחנים יש לנו מדי שנה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> 1,000 במחזור? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> לא, 2,000 בכל מחזור. זה כולל גם תושבים חוזרים, ישראלים שנוסעים ללמוד בחו"ל וחוזרים ואז הם מחויבים לעבור את בחינת הרישוי. בחינת הרישוי דורשת היערכות לוגיסטית ואדמיניסטרטיבית מאוד רחבה וכדי להכין בחינה אנחנו צריכים מרווח של חצי שנה בין בחינה לבחינה, כי יש תהליכי ערעור, תהליכי בדיקה, תהליכי של שיווק כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זה שיש תהליכי ערעור ותהליכי שיווק, אז אפשר לעשות תהליכי ערעור ולהגיד שכל מי שמערער לא יהיה בבחינה הבאה, הערעור שלו לבחינה של עוד חצי שנה. מכיוון שהוא מערער ולוקח לכם לבדוק את הערעור חצי שנה אז האחר צריך לחכות חצי שנה? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> לא, לא לוקח לבדוק ערעור חצי שנה, אני אומר שיש תהליכים. בבחינה יש כ-220 שאלות, השאלות מוכנות על ידי ועדות של רופאים בכל מיני תחומים, ולוקח זמן להכין את זה, לוקח גם זמן לתרגם את זה. אגב, אנחנו מתרגמים את זה לרוסית. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא רק רוסית, גם ספרדית, צרפתית. << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> נכון. הבחינות מתורגמות לבקשות של האנשים ומבוצעות בשפה שהם מבקשים, בחמש שפות, באנגלית, ברוסית, בצרפתית, בספרדית וגם בערבית. כל התהליך הזה של ההיערכות לוקח זמן ולכן אנחנו עושים את זה – אגב, זה מתבצע בכל מקצועות הבריאות, בכל יתר המקצועות הפרא רפואיים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש לי שאלה, אתם רואים בגל העלייה הזה איזה שהוא שינוי במחוג או שמבחינתך זה מהלך עסקים רגיל? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> לא, אנחנו - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, בכמויות. אומר לנו מנכ"ל הסוכנות שלא היה היקף מספרים כזה מאז 1999, אומרת לנו נציגת משרד הקליטה שזאת עלייה ברמה גבוהה, 10% מהם במקצועות הבריאות. זאת אומרת יש פה אירוע בתחום של תחילת המשפך במקצועות הבריאות. אתם יושבים עם שתי בחינות בשנה, אני מבקש להעביר את זה לשלוש בחינות, שלוש פעמים בשנה, מה המשמעות? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> אני צריך לכמת את המשמעות הזאת, זה לא דבר פשוט כי אני יודע, אני מכיר מה ההיערכות לכל בחינה ובחינה, במה זה כרוך, אבל אני אומר מראש שיש היערכות מאוד רחבה ומאוד רצינית לכל בחינה. אני לא יודע להגיד, אני לא בטוח שנצליח לעמוד בזה, אבל אני אבדוק. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז אני מבקש לבדוק ולתת תשובה כאן לוועדה. תגיד שהוועדה באה בבקשה לעבור לשלוש פעמים בשנה. עכשיו אנחנו נבין את ההשלכות, יכול להיות שיגידו: אתם יודעים מה? אתם צודקים, נעשה את זה. יכול להיות שיגידו: אתם יודעים מה? אתם צודקים, אבל אנחנו צריכים עוד 700,000 שקל, ואז אנחנו נדבר עם השר או נדבר עם מי שיגיד, עם הסגן האחראי על הבחירות ונסביר את התועלות והם יגידו: אה, כן, הנה 700,000 שקל ניקח לעניין הזה. ויכול להיות שאתם תבואו ותגידו שאין אפשרות בשום פנים ואופן, זה נוגד את כללי הפיזיקה. אולי. אני מנסה לשער מה אתם עושים, אני לא יודע. יש לי תחושה שמשרד הבריאות, במדינה של עשרה מיליון נפש – כמה שנים אתם עושים פעמיים בשנה? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> מאז ומעולם. זה על פי חוק. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> על פי חוק זה פעמיים ולא יותר? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> לא יותר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז צריך לשנות חקיקה בשביל לעשות שלוש פעמים? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> אני לא יודע, אני באמת לא יודע להתייחס. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח להגיש חוק. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נגיש, כן. אז מה שאני אומר, מדינה של עשרה מיליון נפש לא מתנהגת כמדינה של חמישה מיליון. אם בחמישה מיליון עשינו פעמיים בשנה ויש לנו צרכים של רופאים ו-70% מהרופאים שאנחנו קולטים מגיעים היום מחו"ל, אני מבין, כי האוניברסיטאות לא מכשירות, נכון? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> כן, כמעט, שני שליש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> 60% ומשהו. פעם מעל 60% היו בארץ ו-30% היו מחו"ל. << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> אנחנו עושים תהליכים באמת להפוך את היחס הזה, ש-60% יהיו מהארץ ו-40%, אבל נכון, זה ריאלי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כשאנחנו היום ב-60 ואתה אומר שאלה השבים עושים בחינות, זה אלה שעושים להם בחינות. אז תעשו שלוש פעמים. אתם מבינים שיש מצוקה של רופאים, שמעתם, מאות רבות של מקצועות רפואיים חסרים, אתם יודעים לחזות את השינויים בגין הדמוגרפיה, אתם יודעים שהולכים לעזוב עשרות אלפים שנקלטו בשנות ה-90 בעלייה מברה"מ, אתם עושים פעמיים בשנה. תלכו צעד צעד בפייפליין ותפתחו ותנכשו את החסמים. זה חסם, אני מודה לחברת הכנסת, אלה דברים שבטח את כל הזמן מקבלת וחיה, אבל היא אומרת שאנשים לא מקבלים דמי קיום, הם ממתינים, אנחנו רבים על האוכלוסייה הזאת. אני הייתי מציע מהממ"מ לעשות בדיקה על הליכי קליטה של רופאים היום, הליכי קליטה של רופאים בחמש מדינות לאור המשבר מאוקראינה. לנסות להבין מה השינויים. אני מציע לעשות את זה על קנדה, על גרמניה, על שוויץ, על אוסטריה. אני לא יודע, חבל שאין לי פה אנשים מהסוכנות שייתנו לי – מה? איפה את חושבת שמתחרים איתנו? << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> חדד בבקשה את השאלה. אנשי הסוכנות כל הזמן כאן, לא עוזבים לאף מקום. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, אני אומר, רופאים עוזבים היום ונקלטים בכל העולם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אוסטרליה אפשר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הממ"מ, לראות מה התהליכים שם שמתרחשים, ואז נבחן את המערכת הישראלית. יכול להיות שהמערכת הישראלית היא הכי יעילה, ויכול להיות שפתאום אנחנו רואים שקליטת הרופאים באוסטריה, שגם נדרש שם לימוד שפה, היא במודל אחר ואז נבין, אולי אנחנו יודעים להשתפר, או אולי אנחנו יודעים ללמד את האוסטרים. << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> אני יכול להעיר? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן. << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהיא קולטת עלייה באופן הזה, בתהליך שזה מתבצע. זאת אומרת אין אף מדינה בעולם שעושה את זה. אני יכול להגיד שמדינות אחרות, הבחינות והקליטה הן בשפת האם של אותה מדינה, כי מה שאנחנו עושים נועד באמת להיטיב עם עולים ועם קשיי שפה ולא קשיים מקצועיים. אני יכול להגיד שהמדינות המפותחות, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וכו', הם עושים מספר בחינות גם, זה לא בחינה אחת. בארה"ב הם צריכים לעבור שלוש בחינות כדי לקבל הסמכה, בדיקה עיונית, בדיקה מעשית, clinical skills ו-clinical knowledge ועוד כמה בחינות עד שהם מקבלים את הרישיון. זה תהליך הקליטה במדינות אחרות. נכון שאצלנו מצד אחד תהליך הקליטה, כדי לאפשר לעולה להיקלט בצורה יסודית יותר בארץ, הוא יותר ארוך, כי הוא צריך לדעת גם את השפה וצריך לאפשר לו תעסוקה ולעזור לו ולקדם, בארצות אחרות זה לא קורה, אבל תהליכי הבחינה והרישוי בארצות מתפתחות הם יותר מורכבים וכוללים הרבה יותר בחינות או תהליכים שהוא צריך לעבור, בהיבט המקצועי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> טוב, אז בהיבט המקצועי אתה אומר שאנחנו עושים את זה בצורה, אני אגדיר את זה יותר יעילה, אני מניח שאנחנו לא מוותרים על הרמה המקצועית. המעטפת, שרמזת בדבריך, הקליטה הלא מקצועית במקומות אחרים נעשית אולי יותר במהירות, היא מטרידה אותי. אבל בסדר, אני רוצה לתת רשות דיבור לעו"ד ליאור ברס, פעילה למען זכויות זוגות בינלאומיים בישראל. אולי רק תגידי לאנשים, אני לא בטוח שכולם מבינים מה הטייטל. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> אני אציג את עצמי. שלום לכולם, קוראים לי ליאור, אני עו"ד שפעילה עבור זכויות זוגות בינלאומיים בישראל שזה אומר זוגות שצד אחד שלהם הוא ישראלי, אזרח ישראלי, והצד השני הוא זר, הוא לא עולה והוא לא יהודי והוא לא זכאי שבות. האנשים האלה, אני אקצר מאוד, כי זה לא בדיוק נוגע במישרין למה שאתם דיברתם, אבל כן חשוב לי להעלות את - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש, זמננו קצוב, אני אשמח אם יש לך התייחסות לנושא של מקצועות הרפואה, הנושא הכללי, אנחנו נקדיש לו דיונים נוספים. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> בוודאי, אני מעלה את זה בגלל כבוד היושב ראש, הרצון העז שלך וההכרה בחשיבות של הבאת רופאים לעבודה בישראל, בגלל החוסר החמור של מערכת הרפואה הישראלית ואני רוצה להסב את תשומת לב חברי הוועדה לכך שיש אוכלוסייה בישראל שלא צריכה מימון וקצבאות ולימודים על חשבון משלם המסים, של עברית ודברים כאלה, וזו אוכלוסיית הזוגות הבין לאומיים שהם מקבלים בישראל אשרה לעבודה, אבל לצערי משרד הבריאות לא מאפשר לאנשים האלה שהם רופאים במקצועם, או עוסקים במקצועות הרפואה, לא מאפשר להם לקבל רישיון עד שהם מקבלים מעמד של תושב, שזה יכול לקחת לדאבוני שנים רבות, עד קבלת המעמד הזה. לכן לפני כן הם נמצאים במעמד של ב'1 ובמעמד הזה לא מרשים להם לעסוק במקצוע שלהם, לא מרשים להם לעסוק ברפואה, לא מרשים להם לגשת לבחינות, וזו נקודה שפשוט חשוב להכיר אותה, זה הכול. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אוקיי. מי שאיננו במעמד תושב לא יכול לעסוק במקצוע רפואה בישראל. << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> על פי חוק מי שלא אזרח או תושב ישראלי לא יכול לקבל רישיון לעסוק ברפואה בישראל. הוא כן יכול לגשת לבחינה. צריך להסדיר את זה כמובן תוך שנתיים. זה מה שקבוע בתקנות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מה זה להסדיר תוך שנתיים? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> תוך שנתיים הוא צריך להסדיר את מעמד התושבות שלו, או מעמד האזרחות שלו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זאת אומרת הוא עובר את הבחינה ותוקף הבחינה נשאר לו לשנתיים. << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> כן. והוא באמת לא יכול לקבל רישיון עד שהוא לא מסדיר את זה, זו הבעיה, רק שאנחנו בשנים האחרונות הסדרנו תהליך שהוא כן יכול לעבוד תחת היתר מוגבל בבתי חולים ובכך לאפשר לו לעבוד גם בלי רישיון, אבל בחסות - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כמה אנשים כאלה יש לכם במקצועות הרפואה? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> אני לא יודע, זה לפי – אין לי הערכה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אין לך הערכה כמה אנשים במקצועות הרפואה בסטטוס כזה? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> אין לי הערכה. מכיוון שאני מנהלת קהילת פייסבוק של זוגות בינלאומיים, אני יכולה להגיד שהנושא הזה עולה פעם בכמה זמן, והפתרון, שהוא לא פתרון, אבל מה שאנשים עושים זה פשוט להינשא, גם אם הם לא רוצים להינשא, ואנשים שהם נשואים יכולים להגיע למעמד הזה של תושבות באופן יותר מהיר. אבל מבחינתי אני כמובן לא רוצה שאנשים ירגישו מחויבים להינשא רק בגלל שמשרד הבריאות לא מוכן להעסיק אותם במעמד שלהם. ורק לציין, המעמד שניתן להם מרשות האוכלוסין הוא מעמד שמאפשר עבודה בכל מקצוע ללא הגבלה, ככה שהבעיה היא רק - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זאת אומרת אין מעמד של עובד זר בתחום הרפואה. האם חשבתם לעשות אולי הוראת שעה בנושא הזה בשביל להתגבר על המחסור? אם הוא עבר מבחני שפה? בוא נגיד בן אדם, הוא לא תושב ויש לו עניין, בוא נגיד, קודם כל יש לו את המיומנות המקצועית המלאה, מבחינת העבודה, והוא שוהה בארץ, והוא שולט בשפה באופן מלא ויש לו עניין עכשיו, שלוש שנים, הוא מתכנן להיות שלוש שנים בארץ לתגבר בשיבא, בשיבא יש לו מקום, רוצים לקחת אותו, למה המניעה? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> הוא יכול לעבוד בשיבא תחת היתר מוגבל, זה לא רישיון, אבל הוא יכול לקבל מאיתנו את האישור ולעבוד בשיבא. יש כמות גדולה מאוד של רופאים שעובדים במגוון בתי החולים בארץ ויש אפשרות לעשות את זה. כמובן שאני מציע גם לראות איך אפשר לזרז מול משרד הפנים את כל תהליכי ההתאזרחות. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> אני לא מקבלת את זה. סליחה, פעם אחת, הבעיה היא לא ברשות האוכלוסין, אני מצטערת, רשות האוכלוסין נותנת אשרה שהיא אמנם אשרה שמגדירה את הרופאים כעובדים זרים - - << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> של א'5. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> - - שזה לא נהדר, אבל זו אשרה שהיא אשרת עבודה ללא הגבלה, לא מוגבל לתחום מסוים, והעניין הוא רק עניין הרישיון. לא צריך להאשים את רשות האוכלוסין בכול. << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> אני אומר, כל עוד הוא נמצא, הוא לא אזרח או תושב, ואגב זה מוגדר א'5 מבחינת הסימול, אנחנו לא יכולים לתת לו רישיון לעסוק במקצוע הזה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> למה? זה חוק? << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> זה חוק. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זה בחקיקה ראשית? << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> עוד אחד, יש לנו חוק נוסף. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, אני לא בטוח כשהוא אומר שזה חוק. זה לא מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות, הוא אומר את זה מ – אני מבקש לבדוק גם את זה. טטיאנה, נבדוק את זה, כי יכול להיות שיש פה עניין של תקנה או הנחיה של השר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להציע עוד משהו? יש עניין של תושבים חוזרים, עורכת הדין סיימה? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן. תודה רבה. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> תודה רבה על הבמה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה לך, אנחנו נבחן את זה, תשבי לנו על הראש לוודא שאנחנו מחזירים לך תשובה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, יש נושא של תושבים חוזרים וזה גם מדובר בתושבים חוזרים קטינים, שההורים שלהם גרו כאן, הם נולדו כאן ויחד עם ההורים עזבו או למדינת מוצא או למדינה אחרת, ואחר כך הילדים חוזרים לכאן. זה דבר אחד. יש להם זכויות נפרדות. יש בעיה של רופאים שיצאו מכאן, שלמדו כאן למשל תואר ראשון, הם יצאו לחו"ל לתת התמחות, נפגשתי עם כאלה לפני כחודשיים בארה"ב, יש קבוצה של רופאים שעוברים תת התמחות וכעבור שנתיים הם יכולים לחזור לארץ. אחרי שנתיים אין להם זכויות של תושבים חוזרים ומדובר באנשים בגילאים מ-35 עד 40. אין להם זכויות של תושבים חוזרים ונשללו להם זכויות של חוק בריאות והם לא רוצים לחזור, הם מחכים לחמש שנים, נשארים בחו"ל בשביל לקבל זכויות של תושבים חוזרים. צריך לחשוב גם על מסלול איך אנחנו קולטים אותם בחזרה, כי אחרי חמש שנים שהם נמצאים בחו"ל הם מתחשבים בילדים שלהם ולא רוצים לחזור, כי הילדים שלהם צריכים לחזור קליטה כמו עולים חדשים, למרות שלהורים הם חוזרים הביתה, אבל ילדים שגדלו בחו"ל חמש שנים, בשבילם זה כמו עלייה, הגירה על כל המשמעויות של כך. צריך לחשוב גם על זה. ביקשתי שתצטרף אלינו בזום מרינה, היא תושבת חוזרת מאוקראינה, היא חזרה לכאן בעקבות פעולות הלחימה. היא רופאה קרדיולוגית במקצועה ויש לנו מחסור בקרדיולוגית, שהיא תשתף אותנו בקשיי הקליטה שהיא עכשיו פגשה, ממש בימים אלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, מרינה ספריקין. << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> שלום לכולם. רציתי קצת לספר על עצמי. אני רופאה מאוקראינה, אני רופאה קרדיולוגית ומרצה באוניברסיטה הלאומית בחרקוב. חזרתי לארץ ב-15 במרץ, בגלל המלחמה. ההורים שלי וכולם גרים פה בארץ, הם ביקשו שאני אחזור לפה. כרגע אני עובדת ב'צו השעה', שזה מוקד הומניטרי לנמלטי מלחמה מאוקראינה שזה משהו משותף של משרד הרווחה, הג'וינט ומגן דוד אדום. חשבתי שאני אהיה פה אולי חודש, כמה שבועות, חשבתי שהמצב לא יהיה כזה חמור. לא הייתי בארץ 14 שנים כבר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> את למדת בארץ? << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> כן ועזבתי לפני 14 שנים וחזרתי היום. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> עזבת לאוקראינה ועכשיו חזרת? << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ואת קרדיולוגית מומחית? << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> כן. המצב בחרקוב לא היה יותר טוב, אז אמרתי אולי זה סימן מלמעלה שאני אמורה להישאר פה ואמרתי שאני אלך להסדיר את המצב שלי מול משרד הקליטה. התקשרתי כוכבית 2994, שזה המוקד שלכם, אין שם מענה. מחכים ממש הרבה ואז עונים ואז אומרים: נחזור אליכם, ואף אחד לא חוזר. אז אני גרה בעיר שיש שם משרד הקליטה, הלכתי לשם, המזכירה נתנה לי את הטפסים, מה שאני אמורה לשלוח, שלחתי הכול למייל, והיא אמר: עד שבועיים יחזרו ויביאו לך את המעמד של תושב חוזר. חיכיתי שבועיים, חיכיתי שלושה, אין שום דבר. הלכתי עוד הפעם למשרד הקליטה, שם אמרו לי: מצטערים, אנחנו לא רואים את המסמכים שלך. אחרי הרבה חיפושים הם מצאו את המייל, אמרו: עוד מעט נסדר את זה. חיכיתי עוד שבועיים, כל התהליך הזה לקח לי בערך עד חודש וחצי, עד שקיבלתי תושב חוזר. האמת, אני לא יודעת בדיוק למה אני צריכה את המסמך הזה כי הוא לא עוזר בשום דבר. היועצת שהייתה לי, אני מאמינה שמשרד הקליטה זה הגוף הראשון שגם העולים וגם התושבים החוזרים רואים אותו כשבאים למדינת ישראל, זה גוף שצריך להיות כזה חברתי, עוזר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ידידותי שקולט עלייה. << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> כן, ועוזר, וזה לא מה שקרה. כשאתה נכנס למשרד הדבר הראשון ששואלים אותך: מה אתה רוצה? אתה לא מבין בדיוק, מה זאת אומרת מה אני רוצה? אני רוצה שתסבירי לי מה בדיוק הזכויות שלי, מה אני יכולה. אחרי שהיא ראתה שאני רופאה אז היא אמרה לי: טוב, בסדר, יש לנו קורסים להכנת רישיון, ואמרה: אבל אנחנו לא מממנים אותם כי זה רק לעולים. הקורס עולה בערך 10,000 שקל, משהו כזה, אבל הם יכולים, אולי אני אוכל להיות במעמד שבינתיים כשאני אלך לקורסים הם ישלמו לי 1,300 ומשהו כל חודש. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> דמי קיום. << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> משהו כזה, אני לא יודעת בדיוק מה זה, ו-60% מהנסיעות, אבל בתנאי שאת תהיי כל יום בקורסים. אז שאלתי אותה, אוקיי, 1,300 שקל זה בסדר, זה בערך 70% מהקורסים, אבל השאלה איך אני צריכה לאכול ואיפה אני צריכה לישון? היא אמרה, מצטערת, אנחנו לא עוזרים. זו הייתה הבעיה הראשונה. הבעיה השנייה, הם לא עוזרים, לא אומרים לאן לשלוח את המסמכים אפילו, אומרים: קחי קישור למשרד הבריאות, יש לך שם מייל, תשלחי. בסדר, יצרתי קשר עם נוטריון שזה גם - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מזל שהיא יודעת עברית, יש אנשים שמגיעים בלי לדעת מילה. << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> הנוטריון גם לוקח סכום כסף כדי לתרגם את המסמכים. ואז הוא אמר לי שעכשיו יש בעיה שמשרד הבריאות דורש מסמך, שלא מספיק גיליון ציונים, צריך גם מסמך שאומר שצריך – איך קוראים לזה? << דובר >> קריאה: << דובר >> תכנית לימודים פר שנה. << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> כן, תכנית לימודים שהאוניברסיטאות אמורות לשלוח. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> סילבוס. << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> כן, קוראים לזה סילבוס, אבל האוניברסיטאות כרגע באזור מלחמה, שום אוניברסיטה לא תשלח כרגע את המסמך הזה. דיברתי, בתור עובדת באוניברסיטה, הם אומרים שכרגע אין הזדמנות לשלוח את המסמך הזה. אז זו גם עוד בעיה שנתקלים בה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני לא הבנתי. את למדת איפה? << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> באוקראינה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> באיזו אוניברסיטה? << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> האוניברסיטה הלאומית בחרקוב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ביקשו ממך את הסילבוס שלמדת? << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> כן, עורך הדין אמר - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מניח שיש בשלל אלפי הרופאים אנשים שלמדו באוניברסיטה הזאת, לא? זאת אומרת אנחנו מכירים את האוניברסיטה הלאומית בחרקוב, אנחנו מכירים את הסילבוס, את יכולה להגיד באיזה שנים למדת, על זה יש לך תעודה, נכון? << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז האם אפשר לעשות היקש במאגר המידע שיש? סילבוס שנלמד בחרקוב – באיזה שנים למדת? << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> מ-2009 עד 2015. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> השאלה אם בסיטואציה הנוכחית אומרים לה, אוקיי, מספיק לי תעודה שלמדת בין 2009 ל-2015 וטופס הסילבוס, יש לי אותו מרופאים אחרים. אני יודע מה למדו בחרקוב. יכול להיות שזה מספיק, יכול להיות שזה לא מספיק, אני לא יודע, אבל כל אחד צריך להביא איתו את אותו טופס? << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> גם יש לי חברה שכרגע רוצה לעשות עלייה בתכנית של 'מסע' ואומרים לה: מצטערים, עד שלא תביאי את הסילבוס גם את לא יכולה להיקלט ל'מסע'. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אבל הסילבוס של החברה שלך שלמדה איתך ואת זה אותו סילבוס, נכון? << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> וגם האוניברסיטה, אני מדברת על האוניברסיטה שלי, אני לא יודעת על כל האוניברסיטאות, יש שם שנת לימוד, ציון ואפילו גיליון הציונים בוא בשתי שפות, אנגלית ו - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ברור, אני מנסה להבין כזה דבר. כמובן צריך לוודא אם מישהו באמת למד או לא למד באוניברסיטה הזאת. << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> זה גם קורה, יש כאלה ש - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש כאלה שמתחזים. << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הכול קורה. יש גם כאלה שמתחזים שלמדו בארץ, אתה יודע, יש כאלה שמנתחים ואתה מגלה שהם מתחזים. אבל זה בעולם המתחזים, אבל בוא נניח שאתה למעלה מכל ספק סביר יודע שהיא למדה בין 2009 ל-2015 בחרקוב, בוא נניח שזה לא אוניברסיטה זניחה בקונטקסט האוקראיני, שכנראה יש לך עוד כמה אנשים שלמדו בחרקוב, באוניברסיטה הלאומית בחרקוב. זה לא עיר שדה יותר מדי וזה לא מדינה קטנה, זה לא מישהו שלמד באוניברסיטה בזימבבואה, שאתה אומר שיש לך רופא אחד מזימבבואה, אין לך הרבה בוגרים. אנחנו יודעים שיש מלחמה, אנחנו יודעים להפעיל שיקול דעת מערכתי. השאלה אם אתה יודע להגיד שאתה פוטר אותה מסילבוס. אלא אם כן אני לא מבין מה זה הסילבוס הזה. << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> אנחנו עוד לא הגענו, אגב, למקרים שהגישו מסמכים והודיעו שיש מסמכים חסרים. << אורח >> מרינה ספריקין: << אורח >> לא, אני לא הגשתי עדיין מסמכים, פשוט זה מה שאמרו לי. << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> בגלל זה אני אומר, אנחנו לא קיבלנו מסמך אחד. מה שכן עשינו, ותיכף אני אסביר יותר לעומק, מה שעשינו זה קיימנו דיון מסודר עם משרד העלייה והקליטה, בדיון הזה הועלו בעיות של המצאת מסמכים, תכניות הלימודים, בגלל המלחמה, בגלל בעייתיות ליצור קשר עם האוניברסיטה, גם באוקראינה, גם ברוסיה אגב. ברוסיה ההתייחסות למי שמבקש מסמכים לשלוח לארץ היא בעייתית. אנחנו מוכנים להפעיל שיקול דעת ולהקל פה במקרים, אבל כל מקרה נבדק לגופו. אנחנו בהחלט נרתמים למאמץ הלאומי ורוצים לעזור. אגב, הועלו גם מקרים, מגיעים אנשים ואין להם בכלל מסמכים על הלימודים שלהם, לא דיפלומה ולא שום דבר. גם לזה אנחנו ערוכים לתת את הדעת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אבל אני מבקש לצאת מגדרנו. זאת אומרת, שוב, חלילה אני לא מבקש שינמיכו את רף המקצועיות, אנחנו רוצים רופאים טובים ברמה מספקת וטובה, זה דיון אחר שאפשר לקיים אותו, הוא לא כאן, אני יודע מה מגוון מקומות הלימוד שמתקבלים בסופו של דבר ומקבלים תעודות ורישיונות תעסוקה במדינת ישראל, שם יש לא מעט בעיות על בתי ספר שאנחנו מכירים, ואני יודע שגם בזה עושים רפורמה ויכול להיות שישנו חלק מהדברים, אבל פה בסיפור הקליטה הזה של אוקראינה ושל רוסיה עכשיו, תצאו מה - - - << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >> אנחנו בהחלט על זה ואני מאמין אותה להגיש את המסמכים. אני יכול לתת לה את הטלפון שלי, אחרי זה היא יכולה ליצור איתי קשר כדי לוודא שזה באמת קורה. אנחנו מבינים את זה ויוצאים מגדרנו בהיבט הזה. אתה הדגשת את זה, זה בד בבד לאחריות שלנו על בריאות הציבור. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ודאי וודאי שזה בראש ובראשונה. אני מודה לאנשים, אני רוצה לסכם את הדיון. << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> רק משפט, כנציג היחיד של קבוצות של עולים פה. אנחנו התמקדנו, ואני מבין למה, ברוסיה ואוקראינה וכו', אבל יש אנשים בכל העולם, רופאים, אחים ואחיות, שברגע שאנחנו נפתור את הבעיות האלה, להקל עליהם את התהליך, לקצר את זה, לפרנס אותם בדרך כלשהי, לעזור להם בפרנסה יותר ממה שאנחנו עושים עכשיו בתהליך, יהיה לנו לא רק מאות יהודים מכל העולם בתחום הזה שרוצים להגיע. הם רוצים להיות פה, הם ציוניים, הם רוצים לתרום למדינת ישראל, אבל פשוט אין להם יכולת. אנשים עם ניסיון, מומחים, הם לא יכולים כרגע אפילו לחשוב על זה בגלל התהליך ושלא חושבים מחוץ לקופסה ובדרך כלל מקבלים את התשובה של 'ככה' כאשר מנסים לייצר רעיונות או דרכים לפתור את זה. לכן כמובן צריכים להתמקד עכשיו ב-300 וכו' מהמלחמה, אבל אני רוצה לבקש מהיושב ראש שנרחיב את זה בוועדות כדי לטפל בבעיה הרחבה, כי אז באמת כל המחסור הזה שיש לנו פה במדינה, יכולים לפתור את זה רק אם חושבים מחוץ לקופסה ומנסים למצוא פתרונות. << אורח >> יום טוב כלפון: << אורח >> אני רק אמשיך בקו של חברי, חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן. הכרה בתעודות של עולים בתחומי מקצועות הבריאות, הרפואה והפרא רפואה, זו הבעיה מספר אחת, לדעתי, בקליטת העלייה במדינת ישראל. אני עוסק בעניין הזה מאז 2013, הקמנו שדולה רק למטרה הזו ותשע שנים לאחר הקמת אותה שדולה אנחנו עדיין נתקלים בקשיים מאוד מאוד גדולים. זה אצלכם, חברים ממשרד הבריאות, אתם מכירים את הנושא, פרופ' יציב לא נמצא פה, אבל הוא מכיר גם טוב טוב את הנושא, אנחנו מקווים ומתפללים לשיפור בעניין הזה. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אפשר משהו נורא קצר? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אנחנו פשוט נגענו באוקראינה ורוסיה והתהליך באמת מאוד מוגדר בחוק, אבל אם אנחנו מדברים מחוץ לקופסה אז לא הספקתי לספר שיש מסלולים מקוצרים, אנחנו כרגע מקיימים קורס און ליין עברית לרופאים באמריקה, כך שאנשים שמגיעים לשם, זה הדבר היחיד שהם צריכים, הם מגיעים וישר נכנסים לעבודה. אנחנו מתכננים את אותם קורסים במדינות פטור, כידוע יש מדינות שלא צריכים לעבור מבחן, אנחנו כן מקיימים תכניות מקוצרות שנקראות 'עלייה 2000', מול מעסיק, עם כללית ועם מאוחדת ועם משרד הבריאות כאשר עולים תוך 11 חודש אחרי הרישיון נכנסים למקום עבודה. אלה תכניות אחרות, מיוחדות, מובנות ודורשות משאבים וקורות, אבל המדינות האלה - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> קלאודיה, אני רוצה להגיד כזה דבר, לך יש 730 אנשים כאן, יש 1,500 שנפתח תיק עלייה, האם אפשר לעשות קורסים ל-1,500 שעוד לא עלו שם? און ליין? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> מבחינת עברית? בהחלט, הסוכנות היום עושה קורסי עברית בחו"ל ואנחנו גם עושים עברית מתקדמת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זאת אומרת שאם הוא מגיע לכאן זה לא כמו שאמרת, שישה חודשים ועוד שלושה חודשים. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> נוריד, תוריד את ה - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אולפן שישה חודשים, אפשר לקחת את ה-1,500 האלה, אתם מהנהנים 'כן'? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> זה בזום. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מישהו הציע להם? << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> כן, בהחלט. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> יש אולפני עברית שהסוכנות מפעילה בחו"ל כרגע לרופאים, כן יש תכניות כאלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כמה רופאים יש לכם באולפנים? << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> זה נתון שאין לי. כפי שאמרתי, אני רק התחלתי את התפקיד הספציפי הזה, אז אין לי את כל הנתונים בכל התחומים, אני מבטיחה להשלים, אבל מה שכן, אותם 1,500 פותחי עלייה בתחום הרפואה, כ-200 פלוס זה מחבר העמים, כל השאר זה משאר העולם, אז זה רק מחזק מה שנאמר כאן קודם. וכן מתקיימים אולפנים על ידי הסוכנות היהודית, 'אופק ישראלי'. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז אני טעיתי בכל הנחת העבודה, אין 1,500 מחבר העמים, יש רק 200 שפתחו? << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> מחבר העמים במקצועות הרפואה 200 פלוס, 1,500 זה מכל העולם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז מאיפה מכל העולם? << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> ארה"ב, צרפת, דרום אפריקה, דרום אמריקה, כל השאר מפולין, הונגריה וכו', אבל דיברתי על מוקדים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש פה משהו מאוד מעניין. 1,300 אנשים מרפואה, כשאנחנו מוציאים את חבר העמים, פתחו תיק עלייה. כשאנחנו מוציאים את חבר העמים מהעלייה, העלייה בשנה שעברה הייתה 28,000, מתוכם חבר העמים היה 12,000 פלוס מינוס? זאת אומרת אנחנו מדברים משאר העולם 16,000, כמה היה מאתיופיה? << דובר >> קריאה: << דובר >> בשנה שעברה לא היה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> נראה לי מספר קצת גדול משאר העולם למעט חבר העמים, מה שאת אומרת. << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> של פותחי תיקי עלייה? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> של פותחי תיקי עלייה בתחום מקצועות הרפואה. אלא אם כן יש עלייה אמריקאית של מאות רופאים בשנה. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> לא, פשוט יש פוטין שפועל מאוד יפה וכרגע כל מי שמנסה לבקש מסמך מבית חולים, יש לי עכשיו שתי רופאות כאלה, אחת פוטרה והשנייה הוכנסה לתחקיר, ויש להם עכשיו חוק שהחל מ-1 ביוני אסור להיות במגע עם שום גורם חו"ל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זה יילך ויחמיר. מסך הברזל יורד ולכן אנחנו צריכים להתעורר, לכן אתה צריך להביא לא 350 או 400, כי אתה לא תוכל להביא בעוד שניים או בעוד שלוש. או לא יודע אם אתה תוכל להביא, אינשאללה שכן, אבל ככה צריך להסתכל על זה. אם צריך לרשום עוד מיליון שקל או עוד חמישה מיליון שקל, אתם צריכים לצאת מגדרכם, וקופת חולים צריכה למצוא את האנשים ולקחת אותם באוזן, את ה-200 האלה, להגיד: תביאו עכשיו ונראה מה יהיה, כי אנחנו בפני אירוע הרבה יותר מורכב ואנחנו מנהלים את זה כאילו מצב עסקים רגיל. אתם צריכים לעשות ארבע וחמש פעמים בחינות, זה להוראת שעה למשרד הבריאות שלוש שנים. וה- backlogשל ה-10,000 הוא אחד המחדלים הגדולים של מדינת ישראל, כי את ה-10,000 האלה יכול להיות שאנחנו נצטרך לנהל אותם כפי שניהלנו בשנים לא טובות, ואני לא רוצה להגיד, אנחנו פה בשידור, מה המשמעויות של הדברים האלה. יש חוסר הבנה בסיסי של המערכת. כשהוא מעלה לי מחמישה לשבעה קונסולים, זה היה בדיון הקודם, זה חוסר הבנה של הקונטקסט ההיסטורי איפה אנחנו נמצאים. אני מנסה לנענע פה את אמות הספים, שאף אחד לא ייקח את זה פה אישית כאילו שיש לי איזה רטינה אישית, כולכם אנשים נפלאים, כולכם צריכים לתפוס את המערכת הזאת ולנענע אותה כי אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעוד שנתיים תופסים את הראש ואומרים: איך ישנו ואיך עבדנו רק שמונה שעות ביממה באותם זמנים שיכולנו לעבוד 24 שעות ביממה ולא עבדנו? טוב, חברים, אני מבקש ככה, אני רוצה לעשות בערך בעוד שבועיים דיון המשך, אני מבקש את שלוש קופות החולים שיגיעו לכאן בדרג יותר בכיר ממה שקיבלנו, אני מבקש את ההסתדרות הרפואית, המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית שלא נמצאת כאן, שגם הם יגיעו. אנחנו נבקש, יש סגן שר בריאות? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אין. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבל. אני מבקש מ'מסע' לתת לנו בטווח הזה, ביעד של 350 מה המשמעויות. אני רוצה לוודא שאתם גם בעולם התקציבי, מעבר לזה נותנים, יכול להיות שאפשר, צריך מישהו, אולי משנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, למרות שעכשיו הוא שינה את המקום, לא יודע, אני אדבר עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשביל להבין את זה. אני מודה לכם ואני מקווה שאעמוד בהבטחתי שאנחנו הולכים להיפגש ובקרוב, והרבה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:10. << סיום >>