פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת ביטחון הפנים
06/06/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 104
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שני, ז' בסיון התשפ"ב (06 ביוני 2022), שעה 10:40

סדר היום:
 << נושא >> דיון מעקב על שיטור עירוני: 1. שיטור עירוני בתשע רשויות מקומיות ערביות שאושר צו בדצמבר 2021. 2. שיטור עירוני בשש מועצות אזוריות שאושר בצו בינואר 2022 << נושא >> 

נכחו:
חברות הוועדה: 
מירב בן ארי – היו"ר
רות וסרמן לנדה

חבר הכנסת:
מופיד מרעי


מוזמנים: 
	אליעזר רוזנבאום
	–
	המשנה למנכ"ל, המשרד לביטחון הפנים

	ניר סגל
	–
	יועץ השר לביטחון הפנים לפשיעה חקלאית, המשרד לביטחון הפנים

	ליאור מזרחי
	–
	ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני, המשרד לביטחון הפנים

	פאדי חלבי
	–
	ראש תחום חירום ומלל, מזכירות ביטחונית, המשרד לביטחון הפנים

	גיל דיין
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון הפנים

	אלי עשור
	–
	קצין פיקוח ובקרה, אגף סי"ף, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

	רמי רז
	–
	מחוז חוף, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

	אושר כרמי
	–
	תוכניות עבודה וגורמי חוץ, אג"ת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

	מארק כהן
	–
	רע"ן שיטור דרום, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

	שחר חמדי
	–
	רמ"ד שיטור עירוני, אג"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

	מייק כהן
	–
	ראש ענף שיטור וקהילה - דרום, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

	ליאור לוי
	–
	רע"ן שיטור מרכז, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

	שרה רובק
	–
	עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

	מעין רוט
	–
	משרד המשפטים

	כפיר יעקב
	–
	מנהל תחום קשרי ממשל, משרד הפנים

	אורלי אלמגור לוטן
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	יוחאי וג'ימה
	–
	ראש מנהל ביטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי

	אלון ביטון
	–
	אגף הביטחון, מרכז השלטון האזורי

	מחמוד אבו עראר
	–
	קב"ט המועצה, ערערה בנגב

	אלברט ח'ורי
	–
	קב"ט, מועצה מקומית טורעאן



משתתף באמצעים מקוונים:
	חזי רז
	–
	מנהל אגף חירום וביטחון, רשויות מקומיות, משרד הפנים 


	
ייעוץ משפטי: 
איילת לוי-נחום

מ"מ מנהלת הוועדה:
ליאת סעדון

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים

<< נושא >> דיון מעקב על שיטור עירוני: 1. שיטור עירוני בתשע רשויות מקומיות ערביות שאושר צו בדצמבר 2021. 2. שיטור עירוני בשש מועצות אזוריות שאושר בצו בינואר 2022 << נושא >>


 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את הדיון של הוועדה לביטחון פנים. היום ה-6.6.2022, ז' בסיון תשפ"ב. שני הנושאים שביקשתי לעשות עליהם מעקב הם על העניין של השיטור עירוני שאישרתי כאן, של תשע רשויות מקומיות ערביות. אישרתי את זה בדצמבר, ואת השיטור עירוני בשש מועצות אזוריות שאישרתי כאן בינואר. ביקשתי לעשות דיון מעקב, כי כבר בדיון עצמו אמרתי שאני רוצה לבדוק איך זה מיושם בשטח. ראיתי גם את הפרסום שהיה בבני שמעון, שפתחתם, כל הכבוד, עם השר. זה נהדר. אני רוצה לדעת אם יש בעיות וכמובן משהו שגם עובד, גם חשוב לשמוע. 

חבר הכנסת מופיד מרעי, אתה רוצה להתייחס? אחרי זה אני אתן לסגל, היועץ של השר בר לב, שייתן לנו קצת הסבר על המצב. בבקשה אדוני.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

בוקר טוב גבירתי היושבת-ראש. אני דווקא רוצה לברך על כל המגמה, גם על הדיונים שאת עושה ועל החשיבות של הדיונים לא מהכובע של חבר כנסת, מהכובע של ראש רשות שהיה לו שיטור עירוני, ולציין עד כמה שהכלי הזה מסייע לראש הרשות, פותר הרבה מאוד בעיות. ככל שאנחנו נשכיל וניתן כלים לראש הרשות בכל התחומים, אגב, לא רק בשיטור העירוני אנחנו יכולים להגיע למצב שיש לנו פחות פשיעה. אנחנו יכולים להגיע למצב שיש לנו פחות תלונות במשטרה.

רואים אירוע כזה או אחר, 02:00 בלילה, השוטר מתייצב, אני מגיע אחריו. זה לא מגיע אפילו לתחנת משטרה. מאחר ואני מאמין בזה, אני מייצג גם את ראשי הרשויות האחרות שאין להם את זה כתוצאה מהיסטוריה, לא נדבר עליה, ראשי רשויות קודמים. הרי לא כולם קיבלו את התפיסה ואת השיטור העירוני כחלק מהמערך העירוני, כמו נהריה. 

העיר נהריה, אין לה שיטור עירוני. היא מארחת אצלה תחנת משטרה אבל אין לה שיטור עירוני, וראש הרשות שם אומר געוואלד, תנו לי עכשיו וכמה שיותר מהר שיטור עירוני. גם פיקוח אבל זו סוגיה אחרת, לא בדיון הזה. 

לפני שאת הגעת אני כבר שאלתי את לייזר, שאנחנו מכירים כמובן מהמערכת הצבאית. גם את נירה אנחנו מכירים מהמערכת הצבאית. הבנתי שיש תוכנית. אני מבקש מהמשרד לביטחון פנים, תאיצו את התוכנית הזאת. ככל שתאיצו אותה, ככה זה יהיה יותר טוב. אני לא בטוח שצריך להיצמד לסדר העדיפות שאתם נתתם במקרה הזה. יש פה עשרה ישובים או עשר עיריות שהולכות לקבל במגזר הערבי, במגזר היהודי. אני לא נכנס כרגע למינון. אני אומר לכם, במגזר הלא-יהודי תנו "גז" כמה שיותר. זה רק לנו יעזור כדי להוריד את רמת האלימות ולהעלות את רמת התרבות לסדר ולארגון. תודה רבה, ואם אפשר לשמוע תשובות, אני אשמח.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

תודה רבה חבר הכנסת מופיד מרעי. המילים שלך מאוד חשובות כאן. העניין של השיטור העירוני, אני חושבת שזה דרמטי במניעת פשיעה, גם הפיקוח כמובן, והיום אנחנו גם נביא הצעת חוק בקריאה ראשונה במליאה, את השיטור העירוני. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

זה יגיע כהצעה ממשלתית.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

כן, היום. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

רק משמח.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

סגל, אתה רוצה? 

 << אורח >> ניר סגל: << אורח >> 

אני רוצה רגע להתחיל בסרט.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

בבקשה, ניר סגל, יועץ של השר לביטחון הפנים. 

 << אורח >> ניר סגל: << אורח >> 

(הקרנת סרטון)

בוקר טוב לכולם, אני חושב שהסרטון הזה מדבר בעד עצמו. לפני פחות מחצי שנה היינו פה ואישרו את הפיילוט לשש המועצות האזוריות הראשונות. אני חושב שהמשרד לביטחון פנים הוכיח שאפשר לעשות את העבודה ומהר, ופחות מחמישה חודשים נחנכה היחידה הראשונה במועצה אזורית בני שמעון. דרך אגב, לפני כן זה היה לוקח 18 חודשים, 24 חודשים, כל הנושא של יחידות השיטור העירוני. היום אנחנו נמצאים בסיטואציה שעד סוף יולי אנחנו מתכוונים להשיק עוד ארבע מועצות, ועד אמצע אוגוסט את המועצה האחרונה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

עד סוף יולי איזה מועצות?

 << אורח >> ניר סגל: << אורח >> 

מרחבים, שדות נגב, מעלה יוסף ומרום הגליל, ולקראת אמצע אוגוסט את מועצה אזורית לכיש. מבחינת המשטרה כבר הוקצו כל התקנים. הכשרות בוצעו כבר לשני שליש מהכוח ולא תהיה בעיה מבחינת המשטרה. הבעיה היחידה, ואנחנו יושבים עליהם מאוד חזק, כל הצוות של המשרד, ליאור, לייזר וכולם, על המועצות האזוריות כדי שיתקדמו. בעצם החסם שלנו בפרויקט הזה בא מהצד שלהם.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

תגדיר לי את החסמים שלהם.

 << אורח >> ניר סגל: << אורח >> 

החסמים זה גיוס המפקחים, העברה של הבדיקות של המשטרה, המכרזים. כל המועצות למעט אחת, כבר פורסמו המכרזים. כמובן כולם חתמו על הסכמים. בחמישה מתוך ששת המועצות כבר אושרו המבנים. צריכים לעבור איזשהו התאמה. אני לא רואה פה סיבה מיוחדת שעד סוף יולי לא יהיו עוד ארבע מועצות.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

מבחינת בני שמעון, תאר לנו את היחידה שנפתחה.

 << אורח >> ניר סגל: << אורח >> 

בבני שמעון יש כרגע שבעה שוטרים, שלושה מפקחים. המפקח הרביעי יאושר בקרוב. כל הציוד כבר נמצא אצלם מבחינת כלי נשק, כלי רכב. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

המבנה זה מבנה שהמועצה נתנה?

 << אורח >> ניר סגל: << אורח >> 

המועצה הקצתה מקום. בעצם היחידה הזאת תתחיל לעבוד מסוף שבוע הזה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> 

מהיום היא מתחילה לעבוד.

 << אורח >> ניר סגל: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> 

היא גמרה בערב חג אימון הקמה. היום היא מתחילה לעבוד מבצעית.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אוקיי. מבחינת התושב, הוא מתקשר 100 נגיד. מי מפעיל אותם? המוקד? הרי לא מתקשרים אליהם. 

 << אורח >> ניר סגל: << אורח >> 

לא, לא. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

מה תכל'ס הם עושים?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> 

צריך לזכור שיחידה כזאת היא פועלת בשטחים של מספר תחנות. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

כמו תחנה בטמרה שאחראית על טמרה. זה הקטע של שיטור מועצתי.

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> 

למשל בני שמעון הולכים לעבוד בשטחים שחמש תחנות אחראיות עליהם. זה יותר מורכב מכשיש לך יחידה בתחנה, וגם המרחקים הם גדולים מאוד. ההפעלה של השיטור העירוני לאירועים, אני לא מדבר על תוכנית יזומה, אבל הקפצה כתוצאה מדיווח על פריצה למשק מסוים. צריך לנהל את זה בצורה מאוד מקצועית כי אתה יכול למצוא מצב שאתה מקפיץ אותו לדוגמה מבני שמעון, הם יושבים ליד רהט, ואתה מקפיץ אותו לכיוון צומת שוקת ופתאום יש עוד אירוע בשטחים באזור נתיבות בשטחים החקלאים. צריך לנהל את הדבר הזה.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

לפי מה שאתה אומר, יכול להיווצר מצב שחמש תחנות נותנים להם פקודות ומפעילים אותם.

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> 

לא, לא. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

זה מה שאתה אומר. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> 

אמרתי שהם פועלים בשטחים הטריטוריאליים של חמש תחנות.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

מאיפה הם מקבלים הנחיות? מי מכוון אותם?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> 

מ-100. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

100 נותן להם הנחיה ואז כשנכנסים לגזרה של תחנה מסוימת הם מחויבים בדיווח לתחנה בנוהל כניסה רגיל? לזה התכוונתם?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

תגיד את השם ואת התפקיד שלך.

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

ראש מדור שיטור עירוני. תפיסת ההפעלה שנחתמה על ידי גם מפקד מג"ב וגם ראש אג"מ מדברת באופן ברור על כך שהיחידה כפופה למפקד החבל של מג"ב. הוא זה שמפעיל אותם. ברגע שיש אירוע, ובבני שמעון יש גם מוקד של 106, שמתקבל והוא מתאים לסל השיטור העירוני ובשטח הטריטוריאלי שהיא עובדת, המוקד משגר את האירוע ישירות לניידת. הניידת על פי תפיסת ההפעלה, מצטוותת. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

המוקד של החבל.

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

המוקד גם של 106 וגם 100, מוקד של משל"ט דרום, ובתנאי שהאירוע שהוא בסל השיטור העירוני. זה לגבי אירועי תגובה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

מה נמצא בסל?

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

עבירות גניבה, עבירות ונדליזם, עבירות איכות חיים. מה שאנחנו עשינו פה באופן ייחודי זה שהוספנו את העבירה של גניבה חקלאית גם לאפשרות של תגובה, בגלל המאפיינים של השטח הספציפי הזה. זה גם בקשה של המועצות וגם של המשרד לבט"פ, אז אנחנו עכשיו בשלבי האשרור האחרונים של להוסיף אירוע של גניבה חקלאית. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

עכשיו זה בטיפול של משרד המשפטים.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

הפשיעה החקלאית זה כבר בסמכויות שלהם?

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

המענה לאירועי תגובה לגניבה חקלאית יכנס לסל. זה בשלבי אישור אחרונים.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

זה צריך לעבור אישור של הכנסת גם.

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

אני לא יודע אם אישור של הכנסת. אני חושב שאישור של ועדה, כי זה אישור תקנה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה בדרך אלייך.


 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

המטרה היא שהיחידה הזאת תיתן מענה לפשיעה החקלאית גם במענה לאירועים וגם בכל מה שקורה בתא הפריפריה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אין בעיה, אנחנו רוצים להרחיב את הסמכויות.

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

בסופו של דבר, בתשובה לשאלה שלך, בתפיסת ההפעלה היחידה יודעת בדיוק למי היא כפופה ואיך היא פועלת ולמי היא מצטוותת.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

בסדר גמור, רק תסגרו את ההרחבות, וגם כשתירצו עוד הרחבה, תעשו את זה מהר. תביא את זה לוועדה וכמה שיותר מהר. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

ברור, זה אין שאלה בכלל. חשבתי שאישרתי את זה בשביל שפשיעה חקלאית תהיה חלק מהסמכויות של שיטור מועצתי, אבל בסדר, תביאו את זה ואנחנו נאשר את זה. זאת אומרת שכרגע מבחינת העבירות זה עבירות של גניבה. לא נגיד אם חלילה קורה מקרה של אונס או מקרה של הריגה, זה לא בסמכויות.

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

עבירות איכות חיים, עבירות אלימות במרחב הציבורי.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

כן, אבל יכולים למצוא את עצמם מגיעים לזירת - - - 

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

באירוע מצילי חיים הם מגיבים קודם כל.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

ברור. זה סמכות שהיא רחבה. ההפעלה שלהם היא על ידי מפקד חבל של מג"ב. 

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

כן, שיש לו עוד כוחות. היא חלק מעוד כוח. בסופו של דבר לאחיזת השטח יש עוד כוחות. יש מש"ק ויש יחידת מתנדבים ועכשיו יש שיטור מועצתי. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אוקיי. איך מתנדבים לשיטור המועצתי? אפשר להתנדב רק לזה או שמתנדבים למג"ב או למשטרה?

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

אי אפשר להתנדב לשיטור המועצתי כמו שאי אפשר להתנדב לשיטור העירוני. יש יחידות מתנדבים שיכולות להיות מופעלות על ידם אבל כזרוע נפרדת. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> 

יש את "המתמיד" של מג"ב שהם כפופים לחבל, שיש שדה הפעלה והם חלק מהמענה על כלל האירועים בו-זמנית. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

מירב, זה עובד מצוין. כשיש מתמידים בתוך היישוב ויש שיטור עירוני, כשיש אירוע הנוסחה הזאת היא נוסחה מצוינת וזה עובד מעולה.

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> 

מי שמכיר את המתמיד, את המתנדבים של מג"ב, איכותיים, לוחמים. חלק מהם עדיין עושים שירות מילואים פעיל ביחידות משמעותיות. בני קיבוצים, בני משקים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

הבנתי. מבחינת ההתנהלות בשטח, הם יוצאי שני שוטרים ביחד?

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

שוטר ופקח. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

כמו בעיר.

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

נכון. אם זה ברכב שממותג שיטור מועצתי או ברכב של הרשות שממותג רכב שיטור עירוני.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

הבנתי.

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >> 

הנושא של עבירות חקלאיות לא נמצא היום בסל של השיטור המועצתי?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

הוא אומר שלא.

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >> 

כי בהחלטת הממשלה שהבאתם אז, היא כן נכללה. התמהיל היה של 20% עבירות חקלאיות. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

(הצגת מצגת)

בוקר טוב, אני ראש מנהלת שיטור עירוני ומועצתי במשרד לביטחון פנים. צריך לעשות הבחנה בין הנוסחה שעל פיה קבענו את סדר כניסת הרשויות, ואכן כפי שציינת, לקחנו בחשבון את היקף העבירות החקלאיות כדי לקבוע את המדרג, את סדר כניסת המועצות, לבין במה עוסק הכוח הזה. אני מזכיר שאנחנו פה בפיילוט הזה של השיטור המועצתי נשענו ונשענים גם כיום על הניסיון המצטבר שלנו בשיטור העירוני, ובמסגרת חוק ניהול אכיפה, במסגרת תפיסת ההפעלה שנכתבה על ידי המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל נקבע שהכוח הזה של שוטרים לצד פקחים יעסוק בעבירות איכות חיים וצמצום האלימות במרחב הציבורי. לשאלתך, נכון להיום הנושא של פשיעה/גניבה חקלאית לא מופיע. הבנו את הצורך כפי שציינה יו"ר הוועדה. הבנו את הצורך כבר אז, את הצורך המתבקש שהכוח הזה יוכל לתת מענה גם לעבירות חקלאיות, ואנחנו כעת פועלים לטובת הרחבת סל האירועים. 

אנחנו אישרנו, ציינה היושבת-ראש בתחילת דבריה, את הפיילוט בשש מועצות אזוריות. הגדרנו כבר בשבוע שעבר יחידה אחת מבצעית ואנחנו מצויים בשלבי הקמה מתקדמים בעוד חמש, כפי שציין ניר. אני מזכיר שהכוח הזה יכול לפעול בשלוש ורסיות. ורסיה ראשונה, שוטר לצד שוטר. ורסיה שנייה שמבחינתנו היא הוורסיה המועדפת, שוטר לצד פקח, כל אחד מגיע עם היתרון היחסי שלו, והוורסיה השלישית היא גם פקח לצד פקח, לכן גם הוא נקרא פקח מסייע, ולכן השר לביטחון פנים מרחיב את סמכויותיו של הפקח על מנת שיוכל להפעיל אותם גם כשלא בנוכחות שוטר.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אוקיי. מי בעצם בודק את הצלחת הפיילוט? יש מחקר מלווה?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

עוד לפני, גבירתי. אני מזכיר שבמסגרת חוק ניהול אכיפה נקבע שתוקם מנהלת ארצית במשרד לביטחון פנים, שאני עומד בראשה, שמתוקף תפקידה מהווה כרגולטור בין הרשויות לבין משטרת ישראל. אחת הדרכים שלנו למדוד את הצלחתה של התוכנית וכך גם נקבע בחוק, שהמשרד מבצע מחקר מלווה לתוכנית כפי שנעשה בשנים קודמות כפי שנעשה כיום בשיטור העירוני. אנחנו פועלים באופן אופן גם לגבי השיטור המועצתי, באמצעות סקרים, באמצעות מדדים, באמצעות ניתוח הנתונים שמתקבלים במערכות המשטרתיות, באמת כדי למדוד, כדי לדעת את מידת ההצלחה של התוכנית. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

הבנתי. אם אנחנו נרצה להרחיב, אז מתי נדע את הנתונים? בכל זאת זה פיילוט. אני זוכרת גם שהיה כאן הרבה ראשי מועצות שהיו ממורמרים שהם לא קיבלו.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

שוחחנו בנושא. אני מזכיר, החלטת ממשלה 4389 מדצמבר 2018 מאפשרת למשרד ליישם את המודל הזה בקרב 17 מועצות אזוריות. כעת התחלנו עם שש. יש לנו עוד 11 אופציונאליות. כדי באמת לבדוק או לבחון אפקטיביות, אני מניח שזה ברור לכולנו, אנחנו צריכים לתת ליחידות הללו לפעול. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

ברור, רק אני שואלת מתי נוכל - - -

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

צריך קצת זמן, כי עד שהיחידות יקומו וצריך לתת להן זמן לעבוד, חודשים, ורק כשיהיה לנו נתונים בעקבות חודשים שהם יפעלו, נוכל לעשות השוואה מה קורה כשהן נמצאות ומה קרה קודם. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אנחנו כאן שמנו לעצמנו כיעד, לפחות במשרד שמנו לעצמנו כיעד לבחון את הנושא. 

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

בשליש הראשון של 2023. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

סוף 2022, תחילת 2023 כדי לקבל איזה שהן תובנות, אפילו אם הן ראשוניות, ולקדם את נושא הצטרפותן של המועצות הנוספות.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

למרות שאתה יודע, במצב של הפשיעה היום הם היו מצטרפים. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

נכון. אני מזכיר, כך יצאנו לדרך. עברו המון שנים, כבר מעל עשור. כך יצאנו לדרך גם עם השיטור העירוני. התחלנו את זה כפיילוט וככל שחלפו השנים צירפנו עוד ועוד, אבל אני מזכיר שזה תלוי תקציב ותלוי אישור הוועדה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

הבנתי. עוד שאלה אחרונה שיש לי. דיברת על החסמים של ראשי המועצות. אתה רואה אותם שהם פתירים? 

 << אורח >> ניר סגל: << אורח >> 

כן, הכול פתיר. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אתה מדבר על יולי.

 << אורח >> ניר סגל: << אורח >> 

יולי זה עוד חודש וחצי.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

זאת אומרת, אין משהו דרמטי שהוועדה צריכה לדעת.

 << אורח >> ניר סגל: << אורח >> 

לא צריך את עזרתך בשום דבר. אני עומד אחרי התחזית שלנו. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אוקיי, ולמה באוגוסט, האחרונים לכיש?

 << אורח >> ניר סגל: << אורח >> 

האחרונה באוגוסט מכיוון שהם עבדו לאט, נרדמו בשמירה. דיברתי לפני החג עם ראש המועצה, חזר מטיול במרוקו. אמרתי לו, תקשיב, אתם עוד לא התחלתם ובני שמעון כבר חנכו. הוא קיבל הלם, קיבל פטיש חמישה קילו, ואני מעריך שבתחילת אוגוסט כבר יהיה שם.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

הבנתי, אוקיי, אנחנו נעקוב. אני חושבת שקיבלנו את התשובות. אני מניחה שעד סוף כנס הקיץ נוכל לדעת לגבי לפחות המועצות של יולי. אני גם עוקבת. גם הפרסום של זה חשוב, כי חשוב שאנשים ידעו שיש אלטרנטיבה כזאת היום, שזה משהו שלא היה פה שנים ואני מבינה שקרוב לעשור עובדים על השיטור העירוני.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

השיטור העירוני יצא לדרך ביוני 2011, קצת יותר מעשור.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אוקיי. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

תיכף אני אתן תסקיר לגבי השיטור העירוני. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

עכשיו אנחנו עוברים לחברה הערבית.

 << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> 

אפשר התייחסות לפני, גבירתי? 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

כן, בבקשה.

 << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> 

אני ראש תחום חירום וביטחון של מרכז שלטון האזורי, בעצם מרכז את הקב"טים של המועצות האזוריות. ראשית, אנחנו רוצים להודות לך כיושב-ראש הוועדה על הדחיפה העצומה של הדבר הזה. הדבר הזה היה צריך לקרות לפני עשור וטוב מאוד שהוא קורה עכשיו. תודה גם לניר סגל שהביא איתו רוח חדשה והרבה מאוד רוח גבית, לליאור ולכל השותפים במשרד לבט"פ, כל המובילים. אנחנו מברכים על הפיילוט הזה. אנחנו חושבים שהוא יצליח באופן ודאי. אנחנו כבר מפה קוראים להרחיב אותו.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

זה גם מה שאמרתי. 

 << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> 

אין שום סיכוי שהדבר הזה יכשל. זה כמו אוויר לנשימה במועצות האזוריות בגלל הביזוריות של מפקדי התחנות והמיקוד שלהם הוא פנימה לתוך העיר שבעצם מהווה מקור המשיכה לפשיעה. אנחנו צריכים את הפתרון הזה וכמה שתרחיבו אותו יותר מהר, כך יהיה יותר טוב.

יחד עם זאת שתי הערות קטנות. אסור שייווצר מצב שהתחנות הטריטוריאליות יסירו את ידיהן ממה שקורה במרחב הכפרי בכלל שיש עכשיו מפקד חבל של מג"ב שהוא אחראי והוא בעל הבית. הוא לא תחנת משטרה. אין לו יכולת של מפקד תחנת משטרה, בטח לא על כל החתכים של הפשיעה, וצריך שהם יחבקו אותו, וזה הגדולה של המשרד לבט"פ. אם הם יצליחו לחבק אותו, זה יעזור גם להם ובטח שזה יעזור לנו. 

עיכוב אחד שאנחנו כן רואים מהצד של המשטרה, של המשרד לבט"פ זה כל מה שקשור ליחב"מ. אני דיברתי הבוקר עם כל ששת הקב"טים של הפיילוט. גם במרחבים וגם במקומות נוספים יש מועמדים. אני מכיר את זה גם מהעולם של מג"ב, של המתמיד. לוקח המון זמן לגייס בן אדם, ואם יתנו על זה מיקוד זה ייפתר. כל שאר הדברים, כמו שאמר פה ניר סגל, המועצות שם בכל המקום. כולם מכווננים לזה והכול ייפתר, ברמות רכב, ברמות מבנה. ברגע שהאנשים יוכשרו, הכול יעבוד. תודה רבה ויישר כוח.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

מה זה יחב"מ?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

יחב"מ זה ראשי תיבות של יחידת ביטחון מידע של משטרת ישראל. מועמד לתפקיד של פקח מסייע גם בשיטור העירוני וגם בשיטור המועצתי נדרש לעבור בהצלחה את הבדיקה הזו כחלק מהליך הסמכתו. אני מזכיר שבמסגרת חוק ניהול אכיפה נקבע שהפעלה של פקח במסגרת השיטור העירוני מותנית באישור קצין בכיר. המפכ"ל הסמיך את ראש יחב"מ לנושא הזה. הבדיקה שעובר מועמד לתפקיד פקח מסייע היא בדיקה זהה למה שבעצם עובר שוטר, סוהר ומתנדב במשטרת ישראל. ההליך בנוי משלושה שלבים: מילוי שאלון, מבדק מהימנות וראיון אצל הקב"ט. זה תהליך שלוקח זמן. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

מה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

רק כרגע אין עיכובים. אנחנו לא יודעים על עיכובים, זה מה שחשוב.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

בגדול, אנחנו לא מכירים עיכובים חריגים. כפי שציינתי, כיוון שההליך בנוי ממספר שלבים, הוא אורך מעט זמן. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

זה בסדר גמור להעלות את הדברים פה. זה המטרה. אנחנו קיבלנו סוג של לוח זמנים, מה שלא נהוג פה בדרך כלל ממשרדי ממשלה. אני עם האיזוק האלקטרוני נמצאת כבר כמעט שנה, וזה הדיון הבא שלי, ופה יש פתאום לוח זמנים, אז בסדר, הכול טוב. אנחנו נבחן את העניין. טוב שהעלית את הסוגיה הזאת. אנחנו נראה שבאמת עומדים בזה. 

גם אני חייבת לומר משהו אחרי שנעבור לשיטור בחברה הערבית. אני גם אתייחס לזה בסוף. אני חושבת שזה דבר מאוד דרמטי בעיניי. בכוונה גם הבאתי את הדיונים הקודמים שלי. אני חושבת שזה דרמטי שאנחנו מאשרים משהו בינואר ובסוף ביוני כבר הקמנו.

 << אורח >> ניר סגל: << אורח >> 

31 במאי. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אני חושבת שזה חשוב מאוד וזה מראה את הנכונות והרצינות והרצון של המשרד לביטחון פנים. גם ההתגייסות של המועצות. בגלל זה אמרתי שנראה לי ברור שכל מועצה הייתה רוצה. אגב, בתקציב של 23' יש הרחבה של הפיילוט?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אנחנו דנים בזה.

 << אורח >> ניר סגל: << אורח >> 

יש בקשה להרחבה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

לכמה? 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> 

התוכנית נכון לעכשיו, 20 יחידות, עשר יחידות ביישובים הכלליים, חמש יחידות בחברה הערבית וחמש בשיטור המועצתי במועצות אזוריות. זה כרגע.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

מה זה אומר יחידה?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

כזה, בדיוק מה שעשינו.

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> 

יש קריטריונים לקביעת גודל היחידה. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

זה אומר שנכון להיום ישנן בחברה היהודית עוד 15 רשויות אופציונאליות, עוד 28 רשויות בחברה הערבית, ונכון לעכשיו עוד 11 מועצות אזוריות. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

הבנתי שיש יותר מ-15 ביהודיות. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

בואו נחדד פה כמה מושגים שלרובנו מוכרים. יש תנאי סף לכל הרשויות שיכולות להיות חלק מהתוכנית. אני מזכיר שנכון להיום התנאי להצטרפות בחברה היהודית הוא 16,000 תושבים ומעלה. אנחנו בהחלטת ממשלה 631 החרגנו את החברה הערבית והורדנו את תנאי הסף ל-10,000 תושבים. נקבתי במספר של 11 מועצות אזוריות כי אנחנו הרי יודעים שיש הרבה יותר. 16,000 תושבים ומעלה, יש 15 רשויות כאלה אופציונאליות בחברה היהודית. בחברה הערבית 10,000 תושבים ומעלה, ישנן עוד 28 רשויות אופציונאליות, וישנן עוד 11 מועצות אזוריות שאופציונאליות להצטרף לשיטור המועצתי, כיוון שהחלטת ממשלה 4389 קובעת שרק מתוך ה-17 שבהן המשרד לביטחון פנים הפעיל בעבר את הפיילוט, אז יש לנו פה כמות נכבדת.

אני מזכיר שהתוכנית הזאת כחלק מהאבולוציה שלה, במהלך השנים עברה שינויים. בתחילת הדרך התוכנית פנתה לערים בנות 20,000 עד 250,000 תושבים. ב-2014 הרחבנו את התוכנית לכרך. יו"ר הוועדה מכירה היטב מתפקידה בעיריית תל אביב. אחרי כניסתו לתפקיד של השר גלעד ארדן, הוריד את תנאי הסף בשיטור העירוני ל-16,000 תושבים, והחלטת הממשלה האחרונה לגבי החברה הערבית הפחיתה את תנאי הסף ל-10,000 תושבים. להגיד מה יהיה מחר? לא יודע. אולי יפחיתו, אולי יוסיפו ואז זה משנה את כמות הערים האופציונאליות.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

למה הקריטריון הזה נקבע? למה 10,000 תושבים?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אנחנו לא רוצים ליצור שיטור יתר. אני מזכיר שהכוח הזה של השיטור העירוני הוא כוח תוספתי. הוא לא במקום אלא בנוסף. הוא לא בא להחליף את משטרת ישראל. אנחנו גם לא רוצים להפעיל כוח שכזה, שמבחינת לפחות משטרת ישראל כמי שאמונה על ההפעלה המבצעית ודורשת שיהיה מינימום של כוח אדם, לא רוצים להפעיל אותו בתאי שטח שאין צורך. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

אני מכירה, רוב הרשויות המקומיות הערביות שהן פחות מ-10,000, הן זועקות בקול מאוד ברור. הייתי אומרת, אפילו קורסות מפשיעה. אני אתן לך דוגמה אחת, - - - , פחות מ-10,00 תושבים. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אני מתאר לעצמי.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

השאלה היא למה דווקא 10,000? זה שאין מספיק שוטרים, זה ברור. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

היה לנו גם דיון על זה, אבל הבנתי שיש עוד קריטריונים חוץ ממספר תושבים. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

הקריטריון הראשון הוא מספר תושבים. אחרי שנכנסת לתוך הנוסחה, אז פה אתה כבר קובע את סדר הכניסה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

בסדר. עוד הערות על השיטור מועצתי? 

ברשותכם, אני עוברת לדיון על השיטור העירוני. גם כאן קיימתי דיון נפרד. גם כאן אישרתי את הצו. פה מדובר על תשע. בואו נשמע מה המצב ואיפה אנחנו עומדים. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אני מזכיר, טרם אישור ועדת ביטחון פנים להוספתן של תשע רשויות בחברה הערבית, התוכנית פועלת ומוגדרת כמבצעית ב-74 רשויות במדינת ישראל. כפי שציינת, בסוף השנה אישרת את הצטרפותן של תשע רשויות בחברה הערבית כחלק מתוכנית החומש, כחלק מהחלטת ממשלה ייעודית מספר 631 שבה נתנו קדימות לצירופן של רשויות מהחברה הערבית. זה דבר אחד שעשינו. החלטת הממשלה גם הגדילה את היקף ההשתתפות במימון הפקחים. לא רוצה לסבך פה אף אחד, אבל אני מזכיר שהמשרד לביטחון פנים החל מאוגוסט 2016 מסייע לרשויות שעומדות בתבחינים מסוימים בנושא של מימון פקחים בתחומן. כשאני מדבר על פקחים, אני מדבר על פקחים מסייעים לשיטור העירוני.

המימון עד להחלטת ממשלה 631 נע בין 25% ל-35% מעלות שכרם השנתית של הפקחים, בכפוף כמובן להעמדת כוח האדם בפועל, והחלטת הממשלה הזו כחלק מהרצון לסייע, כחלק מהרצון לקדם, עלתה בעצם ל-70% מימון.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

זה היה ב-922 ועכשיו זה בתוכנית החומש הנוכחית או שזה חוץ-תקציבי, כלומר המימון לזה?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

המימון הזה הוא כחלק מהחלטת ממשלה 631.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

אז זה מעבר לתוכנית החומש לחברה הערבית.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

זה כחלק מהפעולות שהמשרד לביטחון פנים ביצע בתוכנית החומש. זה השלמה.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

כלומר זה מעבר.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

יפה מאוד. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

הרשויות שאושרו להצטרפות הן ג'סר א-זרקא, טורעאן, ערערה בנגב, כפר יאסיף, כפר קאסם, שגב שלום, ג'לג'וליה, כפר כנא ודיר אל אסד. חשוב לציין עוד לפני שניגע בערים וברשויות המצטרפות, לציין שכחלק מהפילוח, כחלק מהרשויות שכבר פעילות בתוכנית, ישנן 12 יחידות ברשויות מהמגזר הלא-יהודי גם בפריסה ארצית, כך שגם פה אנחנו כבר סוג של למודי ניסיון, אפשר לומר, ברוב המחוזות במדינת ישראל. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

איפה אמרת שג'לג'וליה נופלת?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

היא מתוך התשע שצורפו. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

לאחרונה?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

כן, מה שאושרו על ידי הוועדה בתחילת שנת 2022. זה יחידה חדשה שמצויה כעת בשלבי הקמה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אוקיי.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

יש שם תחנת משטרה קטנה.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

יש תחנת משטרה בכפר קאסם, שאמונה גם על ג'לג'וליה.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

הנקודה הזאת שבג'לג'וליה, יש שם שוטרים דרך קבע?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

למיטב הבנתי יש שם מש"ק. אני מזכיר, נגעתי בזה קודם וזה נכון לגבי כלל השיטור העירוני וגם לגבי השיטור המועצתי. הכוח הזה הוא כוח אדם תוספתי. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

הפקח יהיה יחד עם המש"ק?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

הוא יהיה יחד עם השוטר ביחידה של השיטור העירוני. הם יעשו ממשקי עבודה מול מי שצריך.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

כלומר ביחידה בג'לג'וליה יש שוטר ובנוסף אליו יהיה רכז או פקח, איך שתקראו לו.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

בואו נבין קודם כל את הפיילוט. כרגע כל מה שהבנתי זה על הרשויות, ואז נבין איך תכל'ס זה אמור לעבוד. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אני אעשה פה סדר, אני לא רוצה שאף אחד יתבלבל. כשאנחנו מדברים על שיטור עירוני, אנחנו כבר לא מדברים על פיילוט. פיילוט אנחנו מדברים בשיטור מועצתי. את הפיילוט בשיטור העירוני התחלנו ב-2010.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

הוא כבר קיים, אנחנו מרחיבים את זה. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

זה לא פיילוט. פה אנחנו כבר על בסיס משהו קיים. אמרנו קודם שתוכנית השיטור העירוני פועלת נכון להיום ב-74 יחידות שהוגדרו כיחידות מבצעיות. בנוסף, הוועדה אישרה את צירופן של עוד תשע רשויות בחברה הערבית. מניתי אותן קודם. ציינתי קודם שיש 74 רשויות שכבר פעילות. בתוך ה-74 הללו יש 12 יחידות שהן בחברה הערבית. סך הכול יהיו 21 יחידות של שיטור עירוני בחברה הערבית. 

עכשיו ברשותכם אני אתן איזשהו סטטוס לגבי היחידות שמצויות בשלבי הקמה. ראשית, אני מזכיר שכחלק מתהליך של הקמת מערך אכיפה עירוני גיבשנו את הרשימה. פנינו ובדקנו את ההיתכנות מול הרשות המקומית. קיבלנו את אישור השר ושר הפנים. קיבלנו את אישור הוועדה, ואחרי שקיבלנו את אישור הוועדה, לראשונה קיימנו דיון התנעה אל מול ראש הרשות המקומית ובעלי העניין במשטרה על מנת בעצם לבוא בצורה רשמית ולומר, חברים, אושרתם גם על ידי הכנסת, אנחנו מניעים את התהליך. 

כחלק מהנעת התהליך פרסנו בפני בעלי העניין גם ברשות המקומית וגם במשטרה את עיקרי התוכנית, ובנוסף כחלק מההתחייבות שלחנו לרשות המקומית את ההסכם שבו היא מתחייבת להעמיד את כוח האדם והאמצעים הדרושים, ואנחנו כמשרד לביטחון פנים מתחייבים בשם משטרת ישראל להעמדת כוח האדם והאמצעים הדרושים להפעלת התוכנית.

לשמחתנו הרבה כל תשע הרשויות חתמו על הסכם והשיבו אלינו, שזה מבחינתנו סוג של מס רצינות, כי ההסכם הוא הסכם ששני הצדדים מתחייבים. כמובן במקביל העברתי את ההיתר לגורמים המוסמכים במשרד אל מול משטרת ישראל, לפרסום תקינת כוח האדם והאמצעים הדרושים. זה גם פעולה שנעשתה.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

בכל תשע הרשויות האלה כבר יש עכשיו שוטר שהוא מצטרף למש"ק. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

לא בהכרח שהוא קיים באופן פיזי. נמצאים פה בהליך אישור - - - 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

בוא נהיה בזה שהם חתמו על ההסכם.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

את זה הבנתי. אני שואלת איפה נמצא התהליך. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> 

יש נקודה אחת שצריך להבהיר. אין בכל ישוב תחנת משטרה. הלוואי וזה היה. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

אני רק רוצה להבין באיזה שלב של התהליך אנחנו נמצאים על הרצף, באיזה נקודה? 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

בואו נשמע את התהליך. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אמרנו שקיימנו דיון התנעה ובעצם החל מדיון ההתנעה ולאחר חתימת ההסכם אנחנו פונים לשני ערוצים מקבילים. הערוץ האחד הוא הערוץ המשטרתי שבו משטרת ישראל מאתרת, מגייסת ומכשירה את כוח האדם הייעודי הספציפי לטובת השיטור העירוני, ובמקביל הרשות המקומית מצידה עושה את אותה פעולה. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

זה משפט תיאורטי, רק תצמיד לזה בבקשה מועד.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

תיכף נגיע אליו. זה בכלל לא תיאורטי. הערוצים הם ערוצים מקבילים. המשטרה מגייסת, מאתרת, מכשירה. הרשות המקומית מאתרת, מגייסת, מכשירה. בקצה הכוח הזה מתאגד ומוגדר כיחידה מבצעית. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

אוקיי. אני רק רוצה לדעת מבחינת גאנט זמנים.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

מבחינת גאנט הזמנים אני יכול למנות בכל אחד מהיישובים, וזה כחלק גם מדיוני ההתנעה וגם כחלק מהסטטוסים שאני יחד עם מדור שיטור עירוני, יחד עם המקבילים שלי מבצעים ברשויות עצמן על מנת לעמוד מקרוב ולבחון את התקדמותן גם של הרשויות וגם של תחנות המשטרה או המחוז או המרחב בצד המשטרתי, איך הוא מתקדם, כדי באמת לכנס את כולם ללוחות זמנים. מבחינתנו היעד ששמנו לעצמנו, אני מדבר לגבי כל התשע ותיכף אני אפרוט אם צריך. לגבי כל התשע, שעד סוף שנת 2022 היחידות הללו יוגדרו כיחידות מבצעיות. יחידה מבצעית, אמרנו, זה כוח אדם עירוני ומשטרתי תוספתי שפועל תחת קורת גג אחת עם האמצעים הדרושים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

מתי בעצם הם אמורים לעשות את אימון ההקמה מבחינתך?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

מבחינתנו הצפי לאימון ההקמה, את יכולה לראות את העמודה השמאלית, זה צפי אופטימי. היקפי כוח האדם הדרושים בשיטור העירוני, להבדיל מהשיטור המועצתי זה כמעט פי שניים. לוח הזמנים להקמת יחידת שיטור עירוני הוא ארוך יותר משיטור מועצתי, כי היקפי כוח האדם הם שונים. 

שאלת חסמים, נגענו בזה קודם. היכולת של רשות מקומית בחברה הערבית היא שונה משל מועצה אזורית, א', מבחינת ההיקפים, ב', מבחינת היכולת לאתר, לגייס ולהכשיר כוח אדם. 

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

ועוד נתון משמעותי שקיצר את הזמנים מאוד במועצתי, דיבר על זה ניר, זה שמג"ב לא גייסו שוטרים חדשים. מג"ב לקחו מהכוח הקיים ואישרו את התקנים שנתן המשרד לבט"פ, בניגוד לשיטור העירוני ששם זה הליך של פרסום תקנים וגיוס שוטר והכשרה שלו שלוקחת חצי שנה. 

 << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> 

זה קיצר את הצד המשטרתי. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

שדרך אגב, הוא הצד הארוך. איתור, גיוס והכשרת שוטר היא ארוכה לאין שיעור מהליך זהה בצד של פקח.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אוקיי, אז רק כדי לחדד את זה. מבחינת הצד של המשטרה באיתור, גיוס, הם שם?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

בהחלט. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אז מבחינת הגאנט אנחנו נמצאים פה באיתור, גיוס? זה השלב שאנחנו נמצאים מבחינת המשטרה?

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

גם משטרת ישראל על מנת לעמוד בלוח זמנים קרוב, גם פה עושה תמהיל. לקחה שוטרים מיחידות עם כל חסר כוח האדם שיש עכשיו, כולנו יודעים, לקחה כוח אדם מהיחידות הקיימות, בסיור, בחקירות, בבילוש וכדומה, מעבירה אותם לשיטור העירוני ככוח ראשוני ועליו היא תוסיף את הכוח שהיא מגייסת.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אוקיי. בטבלה האחרונה שצירפתם, ממש הלכתם מועצה-מועצה ונתתם - - - 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

תאריך צפי לביצוע אימון הקמה. כמובן שיקפנו תמונת מצב גם בכוח האדם המשטרתי וגם בכוח האדם העירוני. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אישור נחיצות משטרה זה לפני הפרסום? 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

לפני הפרסום של מי, שלנו או של הרשות המקומית?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

שלכם. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אתם נותנים את האישור נחיצות לרשות המקומית?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

לא. נחיצות משרה מי שנותן זה משרד הפנים. ישנן רשויות, ולצערי אנחנו רואים את זה ברשויות שבהגדרתן הן רשויות חלשות, שעל אף רצונן לגייס כוח אדם, טרם ביצוע הפעולה נדרשות לקבל את אישור משרד הפנים לנחיצות משרה. לשמחתנו, במסגרת התוכנית ובניסיון שלנו פתרנו פה איזשהו חסם שהיה. במשרד הפנים השכילו לעשות את ההפרדה בין הצורך בגיוס של פקח לטובת שיטור עירוני לבין כל שאר המשרות האחרות במסגרת העבודה - - - 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

אז זה לא תקוע בהקשר הזה.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

זה לא תקוע בהקשר הזה. בהקשר של החברה הערבית זה יצר לנו באג במספר מקומות. לשמחתנו, פה משרד הפנים השכיל לקדם את הנושא ונתן את האישור הדרוש.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

מעולה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אז בעצם כבר כאן אני רואה שהם הכי מתקדמים בתהליך. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אפשר לומר. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אם האימון שלהם באוגוסט, אז - - - 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אפשר לראות פה גם עמודה של ביצוע סטטוס הקמה שנעשתה די לאחרונה, ובאמת ללא שום קשר להתכנסותה של הוועדה. אנחנו מעת לעת מקיימים סטטוס ברשויות כפי שציינתי, באמת לשמוע מקרוב היכן הדברים עומדים, ובתיאום בין מפקד תחנת המשטרה הרלוונטית אל מול ראש המועצה קבענו את התאריכים הללו מתוך תקווה ורצון לעמוד בהם. אנחנו מאוד רוצים ונפעל ככל שניתן לפחות מצידנו שעד סוף שנת 2022 כל תשע היחידות הללו יוגדרו כיחידות מבצעיות.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אוקיי. דיברת על חסמים של הרשויות בדיון הקודם. מה החסמים של הרשויות במקרה הזה?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

לשמחתנו, החסם אולי הגדול ביותר שהיה זה היה הנושא של המימון, העסקת הפקחים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

מי מעסיק אותם?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

הרשות המקומית.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

לשמחתנו, העלאת גובה המימון מצידנו פתרה פה משהו מאוד רציני ומשמעותי.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

בכמה אחוזים נכנסת? 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אנחנו משלמים 70%.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

נגיד ברשות כמו נהריה אתה שם 25% - - - 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

או 35%. יש פה גם נוסחה מאוד מוגדרת וברורה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

כן, אבל בטח לא במספרים כאלה.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

את צודקת, לא במספרים כאלה. אני מזכיר גם שיש רשויות שלא זכאיות למימון. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

שלא זכאיות בכלל למימון.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

תל אביב ורעננה לא זכאיות למימון.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

יש חסמים מעבר לכסף?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

בהחלט.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

שיתוף פעולה?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אני חייב לומר כמי שמלווה ומלווה את זה מקרוב, שיתוף פעולה מלא מצד כלל ראשי הרשויות/מועצות מקומיות וגם מצד מפקדי התחנות שהשכילו ומשכילים להבין שבעצם הכוח הזה הוא כוח אדם תוספתי שמשרת בסופו של דבר גם את העשייה השוטפת היום-יומית שלהם, אז כך שמהבחינה הזו אני לא מזהה חסמים, אבל מבחינתנו חסם שהוא לא חדש, אני לא אחדש. יש חסם מבחינתנו לאתר כוח אדם שעומד בתנאי הסף הדרושים לעבודה במסגרת היחידה. אני מזכיר שלא בכל מקום אתה רוצה לבצע פעילות אכיפה. בחברה הערבית הנושא של השבטיות. יש פה קצת בעיה מסוימת. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

זאת בעיה אינהרנטית. השאלה איך מתמודדים איתה?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

ממליצים לגייס כוח אדם שלא מתוך היישוב. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

זו המלצה בעיניי נכונה.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אני מזכיר, אני לא המעסיק של הפקח, אבל לשמחתנו הם מקבלים את עמדתנו. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

זה באמת מקשה ברמת החיים ומוות על הבן אדם שאמור לבצע - - - 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

בהחלט. אני רק מזכיר, ציינתי את זה קודם. אני מזכיר שיש לנו כבר ניסיון מצטבר של 12 יחידות שפעילות כבר, וביחידות הללו על פי רוב הפקחים הם לא בני היישוב. 

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

אנחנו גם ממליצים להם לדבר עם ראשי המועצות או ראשי הרשויות שכבר רצים עם התוכנית ורואים שהמודל המצליח זה פקחים לא מהרשות. ניתן דוגמה את עראבה, יושב פה נציג של המחוז הצפוני, יחידה מצטיינת שהתמהיל והפקחים הם לא מהרשות וזה מצליח. לעומת זאת אנחנו נותנים להם דוגמאות שהפקחים היו כן מהרשות ואחרי שנה נאלצה הרשות לפטר את כל הפקחים. בדרך כלל הליווי שלנו המקצועי והניסיון המצטבר תורם.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

למה שלא תעשו קריטריון שזה יהיה בן אדם מחוץ ליישוב? כי זה מאוד מקשה על ראש הרשות לא למנות אדם שהוא לא מתוך היישוב. נתת לו 70% מהשכר, אתה נותן לו הזדמנות מאוד יפה, סליחה שאני מדברת בצורה מאוד ברורה, אבל זה מה שקורה, לצ'פר בן אדם מתוך היישוב ואז זה מייצר - - - 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

ככל שאתה לצורך העניין מיישם החלטה שכזו, כפי שציינתי, זו צריכה להיות החלטה רוחבית. למה אתה עושה את זה רק ביישוב אחד?

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

לגמרי.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אני לא בטוח שהאקסיומה הזו נכונה לגבי תל אביב או רעננה. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

לא, אבל בחברה הערבית היא נכונה אפריורי. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אני מסכים איתך. לשמחתי הגיעה נציגות מהיישובים עצמם, גם מטורעאן וגם מערערה בנגב שיוכלו לומר קצת מנקודת מבטם, איך הם רואים את הדברים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

בבקשה. 

 << אורח >> מחמוד אבו עראר: << אורח >> 

אני קב"ט המועצה ערערה בנגב.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

אתה תושב ערערה בנגב?

 << אורח >> מחמוד אבו עראר: << אורח >> 

כן, תושב ערערה בנגב. האמת, הבקשה הראשונה שלנו הייתה שהפקחים יהיו מחוץ ליישוב, כי כבר מכירים את הסיטואציה הזאת. אם הם לא דוברי ערבית, גם זה יותר טוב יהיה. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

לגמרי. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

זה לא רלוונטי אלינו בכלל. שהפקח יחליט איפה הוא רוצה להיות. אני אחליט לו איפה הוא יהיה?

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

אני חולקת על העניין הזה. אני חושבת שאתם כגוף רגולטורי של הממשלה יכולים לבוא ולפתור לראשי הרשויות דילמה שהיא מראש נועדה לכישלון, שכן בן אדם שהוא חי ביישוב, כולנו מבינים את זה, כל מי שמתעסק בתחום הזה ועוסק באכיפה, תתקן אותי בבקשה אם אני טועה, גם טורעאן, אתם יודעים יותר טוב, כשהוא בא לאכוף איזושהי ענישה או משהו על בן אדם שחי ביישוב, הוא לא יוכל לעשות את זה באותה מידה, זה כמעט ברור מאליו, ולכן לראש הרשות נותרת דילמה אם כן לתת את התפקיד למישהו מהחמולה או לא. אם אתה אומר לו מראש שאתה לא יכול, הוא לא יכול לחיות ביישוב, אתה פותר לו את הבעיה הזאת כרגולציה. זה דבר שהוא, אפילו הייתי אומרת, מתבקש, בהינתן המצב המאוד קשה. זה מקצר תהליכים לדעתי. 
	
 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

בהחלט. אני חושב שהסוגיה הזו צריכה לבוא לפתחו של משרד הפנים והשלטון המקומי.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

המשרד לביטחון פנים נדמה לי, לא?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

משרד הפנים. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

אז אולי צריך להעלות את זה בפני משרד הפנים. זה לא עניין של להתערב, זה עניין של רגולציה. שלטון מקומי זה לא קשור לרגולציה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

הנקודה ברורה לדעתי. אני רוצה רגע להבין עוד משהו אחד. סליחה שאני עוד פעם הולכת לעניין של החסמים. האם מעבר לעניין של התקציב יש משהו שאנחנו צריכים לדעת כוועדה מבחינת ההתנהלות? האם יש משהו שהוא חוסם?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

יש שלושה מאמצים בו-זמנית, אחד זה גיוס כוח האדם, שניים זה העמדת המבנה ורכש האמצעים. שלושת המאמצים האלה מתבצעים בו-זמנית.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

יש מבנים לרשויות האלה?

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

כל תשע היחידות הללו הצביעו על מבנה. רובן ככולן גם עברו את האישור הדרוש של הגורם המוסמך במשטרת ישראל, לרבות חטיבת האבטחה. אני מזכיר שיש התייחסות מאוד מפורטת גם לנושא האמצעים, גם לנושא ההכשרות לגבי כל התהליך. לשמחתנו הרבה, כחלק מהניסיון המצטבר ותפיסת ההפעלה הדברים הם מאוד מוגדרים ומאוד ברורים. אני לא מכיר חסם יוצא דופן שאני נדרש לדווח עליו כאן לגבי תשע היחידות החדשות. אנחנו כרגולטור בתיאום ובשיתוף עם המשטרה, מה שנקרא, מפעילים איזשהו לחץ שהדברים ייעשו בקצב קצת יותר מהיר, כי אנחנו מכירים, עד שמתפרסם המכרז ועד שמגייסים ועד שמוציאים להכשרה, ואולי במקרה אותו מועמד לא עבר יחב"מ, אז צריך לאתר מישהו אחר, וזה לא בהכרח יישובים. אני אומר את זה בכוונה בכלליות. לא בהכרח יישובים, להבדיל אלפי הבדלות מיישובים במרכז הארץ שעל כל משרה יש המון קופצים. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

כבוד יושבת-הראש, אני יכולה לבקש לשמוע רגע מהניסיון של ערערה בנגב או טורעאן, אם אתה יכול לשתף מה בפועל, כי זה מאוד חשוב.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

תני לי רגע לסיים לשמוע את נציגי הממשלה ולאחר מכן אנחנו נעבור.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

מעולה, אין בעיה. פשוט שנדע מה דפקטו.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

עוד לא סיימתי עם המשרד לביטחון פנים. 

אז מבחינת מבנים יש ומבחינת גיוס אתם בעיצומו של הגיוס ומבחינת הרשות המקומית? 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אמרנו שהמשטרה כבר מטפלת בציר שלה לאיתור, גיוס והכשרת כוח אדם והעמדת האמצעים. זה בציר שלה שהוא ציר סדור. בצד של הרשויות המקומיות, המועצות המקומיות, כולן ללא יוצא מן הכלל נמצאות באותו תהליך שציינו.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אוקיי, זאת אומרת שמבחינת לוח הזמנים שכתבת פה, זה נראה לך מציאותי.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אני מאוד מקווה. אנחנו נפעיל כל לחץ שניתן שבאמת אכן אנחנו נתכנס ללוחות הזמנים הללו, אבל אני מזכיר שככל שלא יועמד כוח האדם או ככל שלא יועמדו האמצעים הדרושים, גם אם נורא נרצה, לא נוכל להגדיר את היחידה כמבצעית. ישנם תנאי סף. גם אם אתה נורא רוצה, אם אין שוטר ואין פקח, אתה לא יכול להגדיר את היחידה כמבצעית. גם אם יש שוטר ויש פקח אבל אין כלי רכב, אתה גם לא יכול.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

השאלה אם יש מגבלות ברורות שאתם אומרים לרשות המקומית, עד תאריך כזה וכזה אתם חייבים לעשות.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

בהחלט, כחלק גם מדיוני ההתנעה וכחלק מהסטטוסים שאנחנו מקיימים בכל אחת מהרשויות, אנחנו הצבנו לוחות זמנים מאוד מוגדרים. להגיד שזה ראה וקדש? אני לא בטוח, אבל זה התפקיד שלנו, לפקח. 

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

היינו לפני שבועיים בכפר קאסם. לא היה להם מועמדים לגיוס, אז סגן מפקד התחנה יעביר מועמדים לגיוס שהגישו למשטרה ומסיבות כאלה ואחרות לא התקבלו, יעביר אותם לרשות המקומית.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

שכפר קאסם זה אחת מהתשע?

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

תנו לי בבקשה דוגמה מאלה שהם לא מהתשע, שכבר קיימות זמן. זה זורם, זה עובד? אתם יכולים לתת דוגמה של מקום אחד? 

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

למשל נתתי דוגמה קודם את עראבה, יחידה מצטיינת מבחינתנו. היא מטפלת ב-90% מסך כל האירועים בסל איכות החיים שלהם בטריטוריה שעליה היא אחראית. היא יוזמת את כל מה שראש הרשות רק חולם עליו. היא יוזמת מפינוי גרוטאות, רכבים, פסולת, סטנדים על המדרכה.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

כמה שנים זה קיים? 

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

היחידה מ-2015. הקפיצה הגדולה של איכות הביצוע שלה זה כשהתובע של הרשות נכנס לעניינים ותיקנו חוקי עזר שזה פרמטר חשוב לדעתנו.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

זה נושא בפני עצמו.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

זה הדרך שלהם לאכוף.

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

אנחנו בהחלט מזהים מגמה, לפחות אני מדבר בנושא השיטור העירוני, מזהים מגמה של רצון מצד הרשויות בחברה הערבית לנושא של תובע עירוני. כפי שציין שחר, עראבה היא דוגמה טובה לשילוב של עבודת התובע העירוני יחד עם יחידת השיטור העירוני, כיצד הרחיבו את הסמכויות של הפקחים, כיצד נתנו לפקחים כלים טובים יותר לפעילות אכיפתית, מה שבהחלט גם מוביל לתוצאות. 

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

זה בדיוק עבודה לפי תפיסת ההפעלה שאנחנו מקפידים עליה. כשעובדים עם תהליכי עבודה שכתובים בתפיסת ההפעלה, היחידה היא בהכרח יותר אפקטיבית. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

והפקח שם הוא בן המקום?

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

וג'ימה, אתה רוצה להתייחס לעניין של השיטור העירוני?

 << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> 

כן, כמה דברים. אני ראש מנהל ביטחון וחירום, מרכז שלטון מקומי. היסטורית קראנו לזה פיילוט בהתחלה. אחת הסיבות המרכזיות זה הנושא של התקציב לפקחים, כי אמרנו, לא יתכן שהמדינה מקדמת איזשהו משהו שקשור לביטחון פנימי בתוך הרשות המקומית, ורשויות שאין להן כסף להעמיד פקחים, לא יוכלו להעמיד את זה בגלל נושא כספי. עם הזמן באמת השכיל המשרד וסייע לרשויות שמתקשות, לממן, והיום זה כבר 70% ברשויות הערביות, וזה מעולה.

אני חושב שצריך להוריד בכלל בכל הארץ, לא קשור למגזר ולא למגזר, ל-10,000 תושבים. אנחנו ראינו את זה גם בנושא של הקורונה. בקורונה אני התעסקתי עם הנושא של האכיפה של כל עבירות הקורונה שהיו מחויבויות לרשויות המקומיות, עטיית מסכה, כל הנושא של עסקים, וזה היה ממש בולט. איפה שהיה שיטור עירוני הייתה גם אכיפה כמו שצריך בנושא של קורונה. מעבר לזה, השיטור העירוני התעסק גם עם העבירות, דברים בקורונה שהם בצד המשטרתי כמו הבידוד וכו', וסייע מאוד בנושא, אז אני חושב שצריך להוריד את זה ל-10,000 תושבים לכולם, לא רק במגזר. יש רצון ברשויות המקומיות לקבל את זה והם מבינים את היתרונות של זה. 

כמה דברים שקשורים להפעלה עצמה. שמעתי פה לגבי המועצות האזוריות שיש מצב שנוסעים שני פקחים במקום שוטר ופקח ברכב. היה אצלי ביום חמישי נציג של שיטור עירוני מלוד. הוא אומר, שמע, אני נוסע לפעמים שני פקחים בניידת אבל אין לי מכשיר קשר של המשטרה, אז ככה שאני לא מחובר למשטרה. אני תלוי בזה שיקראו לי מהמשטרה ויגידו לי איזה אירוע קורה, לצורך העניין. אני מקווה מאוד שבמועצות האזוריות שהשטח הוא הרבה יותר גדול, שנוסעים שני פקחים לבד, יש להם איתם גם אמצעים משטרתיים למרות שיש שוטר בניידת. תבדקו את זה. זה מוריד מהאפקטיביות של הביצוע. 

לגבי האכיפה, בסוף היחידה הזאת אוכפת עבירות של איכות חיים וצריך לראות שבסוף שומרים על הבאלאנס של איכות החיים ולא מושכים לנושא המשטרתי יותר. פעם זה היה 5% מהעבירות לכיוון המשטרה. היום מדובר על 10%, ככה זה עולה מהיחידות. צריך לראות שיש באלאנס במקרים קיצוניים שצריך את הסיוע, כן, לעשות את הסיוע הזה למשטרת ישראל, אבל לראות שיש מישהו שכל הזמן שם את הבאלאנס ומכוון את היחידות האלה לא לחרוג לעבירות של תחנת המשטרה שמטופלות על ידי תחנת המשטרה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אוקיי. בבקשה אדוני. 

 << אורח >> אלברט ח'ורי: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם, אני קב"ט היישוב טורעאן. גבירתי היושבת-ראש, אני רוצה להודות לך על הוועדה הזאת ועל המעקב. אני פשוט מאוד רוצה לתת סקירה כללית על היישוב טורעאן ואיפה אנחנו עומדים מבחינת סטטוס להקמת השיטור העירוני.

אחרי שאנחנו קיבלנו מכבוד השר את האישור, העברנו דרך מליאת מועצה וזה אושר פה אחד, להקמת מערך השיטור העירוני. אחרי זה חתמנו הסכם עם הבט"פ. התחלתי לפני שבועיים לגייס כוח אדם. כבר גייסתי חמישה פקחים. זה בבדיקה ביטחונית וחלק מהם עשה את הבחינה. אנחנו מחכים לתוצאות. אגב, כולם מחוץ ליישוב. נשאר לנו עניין המבנה. המועצה הציעה שני מבנים. מחר יגיע נציג מטעם המשטרה שיאשר את זה ואני מקווה שזה יאושר, אז אנחנו נתקדם יותר. 

לעניין השכרת רכבים, אנחנו בהתקשרות עם משכ"ל וליסינג. עשינו את התהליך הזה. מבחינת ביגוד ורכישת ציוד לפקחים, יש ספק שאנחנו מתקשרים איתו. אני כבר עשיתי את ההזמנה, רק רציתי לדעת מידות וכל הדברים האלה. מבחינת הכשרת פקחים, זה בא בהמשך על מנת שאנחנו נדע איזה פקחים אנחנו הולכים לקלוט. בגדול, זה הסטטוס שלנו. 

אני בישיבה הזאת רוצה להודות לכל מי שגרם להתניע את המהלך הזה. זה מאוד חיוני. זה עוזר לראש הרשות, זה עוזר למועצה. זה עונה על כל הדרישות בגלל שאתם יודעים, היום אין כוח אדם של המשטרה. יש תחנה אחת שהיא פרוסה לכל המגזר, להרבה כפרים, אז המענה הזה, שבעה פקחים, שבעה שוטרים יתנו את המענה לכל מיני בעיות ונדליזם, הפרעות מנוחה, פסולת, כל מיני דברים, לדעתי זה צעד מבורך ואני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת להודות לליאור ולכל הצוות שאנחנו בשיתוף פעולה, ולכל השוטרים. אנחנו עושים ישיבות הערכות מצב ואנחנו מקדמים את זה. אני מקווה שזה בסוף ספטמבר ייצא לאור. תודה לכם.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

תודה. אני רוצה להגיד לך שהייתי חברת מועצה בעיריית תל אביב-יפו. השתתפתי בהרבה דיונים כחברת מועצה, ואחד הדיונים שכל הזמן אני מספרת להם שאני זוכרת זה שאישרנו את סל"ע. הכול אני זוכרת, מהמדים שאישרנו, שדיברת עכשיו על מדים, איזה צבע. אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול, וזה היה לדעתי ב-2013. חברי המועצה עברו על הכול כדי לאשר. אני פגשתי אותם לא מזמן בסיור שלי בתל אביב. אי אפשר לתאר במילים את הדרמה שהוסיפה לעיר מבחינת הנוכחות המשטרתית. 

היום בתל אביב כל הזמן אתה רואה את סל"ע. אתה רואה פחות משטרה והרבה יותר שיטור עירוני, וזה מאוד חשוב מה שאמרת. הפרטים הם חשובים, מהביגוד של השוטרים, לרכבים, למבנה, כל הדברים האלה שבאמת יאפשרו להם סביבת עבודה טובה כדי פשוט להילחם בפשיעה, כי הפשיעה היא בכל מקום. היא מהוונדליזם, לגניבה ואפילו פינו אשפה. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

לכן גבירתי ציינתי קודם את הנושא שאנחנו מבחינתנו כרגולטור פה ללא פשרות. אנחנו אם צריך, עומדים על הרגליים האחוריות שהכול ייעשה ככתבו וכלשונו. אנחנו למודי ניסיון. הירידה לפרטים הקטנים מבחינתנו זה לשתול את העץ הזה ישר, וכמו שאתה שותל אותו ישר, יש סיכוי גבוה יותר שהוא גם יצמח ויצמח טוב.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

נוכל לשמוע גם את ערערה בנגב?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

כן, רק שנייה. מבחינת שלטון מקומי סיימנו? יש לך עוד הערות? אוקיי. מבחינת משרד המשפטים? ממשרד הפנים הבנתי שיש פה נציג. אתה מדבר או הנציג שבזום או שניכם?

 << אורח >> כפיר יעקב: << אורח >> 

הנציג שבזום יעלה ואם צריך אז נשלים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

בסדר, אז ניתן למשרד המשפטים כי היא פה, ולאחר מכן משרד הפנים. נסיים עם משרדי הממשלה ואז נעבור לרשויות. 

 << אורח >> מעין רוט: << אורח >> 

אני ממשרד המשפטים. אין לנו הערות. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

בסדר. משרד הפנים, אנחנו נעלה אותו בזום. אני אגיד בפעם העשירית, אין פה דיונים בזום. מי שבא, מגיע לפה. 

 << אורח >> חזי רז: << אורח >> 

שלום, אני מנהל אגף חירום וביטחון, רשויות מקומיות, משרד הפנים. אני הנציג של משרד הפנים שעובד מול לייזר ומול ליאור, אז יש מעורבות של משרד הפנים. בעצם המשרד לביטחון פנים אחראי על תחום השוטרים ואנחנו אחראים על תחום הפקחים. 

על מנת לעשות סדר קצת בעניין הזה של הנושא התקציבי. מרבית הרשויות היהודיות מתבססות על אגרות שמירה, וזה בעצם מה שנותן את הבסיס לפקחים ולמבנים ולכל מה שצריך. ברשויות המגזר זה עובד קצת פחות ובאמת השיתוף והסבסוד של מספר הפקחים עוזר לנו לסגור את המעגל. 

לגבי מה שעלה פה לגבי פקחים מחוץ לעיר או מחוץ לרשות או מתוך הרשות, זה אסור בחוק המכרזים. כולם רשאים לפנות ולהיבחר, ואנחנו נבחר את האנשים הכי טובים לפי כללי המכרזים, וזה לא נכון להכריז את ההכרזות האלה, מחוץ או מבפנים. חד משמעית אסור לעשות את ההפרדה הזאת. 

בסך הכול אני חושב שבאמת התוכנית הזאת היא מצוינת והיא עובדת יפה מאוד, אבל אני לא רוצה להשבית שמחות. אני הערתי את העניין הזה כמה פעמים למשרד לביטחון פנים. יש לנו פערים גדולים מאוד בנושא שוטרים. יוחאי נגע בעניין הזה ששני פקחים מסתובבים בניידת. זה לא דבר מצוין ואנחנו לא שואפים לזה. לצערי ביותר מידי רשויות זה קורה ואנחנו צריכים לבדוק לפני שאנחנו מרחיבים את המעגל של עוד תקני שוטרים, מה קורה עם האיוש של השוטרים בכלל המערכות. אני חושב שאנחנו צריכים להתמקד בזה השנה הזאת. יש לנו פער גדול מידי. בכל רשות שאני מגיע אליה אנחנו עומדים על 70%–80%. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

70%–80% איוש, זאת אומרת שכמעט בכל רשות שאתה מגיע יש לך בין 20% ל-30% תקנים לא מאוישים. 

 << אורח >> חזי רז: << אורח >> 

חד משמעית, של שוטרים, זאת אומרת אין שוטר בניידת ואז אנחנו בעצם עושים את הסיורים עם הפקחים של הרשות. הפקחים של הרשות, אין להם את הסמכויות שיש לשוטרים. כל הרעיון פה כדי שהפקח יושב ליד שוטר והסמכות - - - 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

זה דבר ידוע. זה לא אמור להפתיע אף אחד. אין מספיק שוטרים. כולם יודעים את זה וזה בא לידי ביטוי בין היתר גם ברשויות המקומיות, חד משמעית. 

 << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> 

נכון, ואני יכול להגיד שיחידות השיטור העירוני מבחינת כוח האדם שלהם היא מוטה יותר מיחידות הסיור למשל, והחסר היותר גדול ביחידות הסיור וכדומה.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

לגמרי. זה לא צריך להפתיע אף אחד. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

זה לא עובדה שאנחנו יכולים לקבל. מופתעים אנחנו לא.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

נכון. אני מסכימה לחלוטין שזה דבר שחייב באופן מאוד ברור להיות מטופל.

 << אורח >> חזי רז: << אורח >> 

חד משמעית. זה אומר שאנחנו לא עומדים בתוכניות שמירה שאנחנו מגדירים במסגרת תוכניות השמירה על המערך. זה פחות סיורים, זה פחות נוכחות של שוטרים בשטח. זה לא מצב ואנחנו חייבים להתמקד בעניין. כל התוספות של השוטרים שאנחנו עושים, מצד אחד זה מצוין אבל מצד שני אנחנו חייבים למלא את השורות ואנחנו חייבים לעשות עבודה בעניין. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

בגלל שאנחנו עכשיו מתעסקים בתשע הרשויות במגזר הערבי, ה-20%–30% של התקן זה גם במגזר היהודי, גם במגזר הערבי או שאתה רואה הבדל?

 << אורח >> חזי רז: << אורח >> 

כן, כן, זה בכל הארץ. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

הבנתי. תודה רבה. יש לך משהו להוסיף, הנציג של משרד הפנים, או שחזי ענה כבר על הכול? 

 << אורח >> כפיר יעקב: << אורח >> 

לא, חזי ענה על הדברים. בהיבט המשפטי, להעדיף עובד מרשות אחרת ובעצם למנוע מתושב הרשות להשתתף במכרז, יש מלא קשיים משפטיים בהיבט של שוויון בעבודה. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

זה ברור. הוא הבהיר את זה יפה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אוקיי, בסדר. סיימנו משרדי הממשלה. נקבל את ההתייחסות שלך. 

 << אורח >> מחמוד אבו עראר: << אורח >> 

ערערה בנגב. אצלנו כבר נתנו להם שני מקומות. בחרו אחד מהם ואנחנו בתהליך שיבוץ למקום הזה. פורסם מכרז לפקחים ואיך שהבנתי מהמשטרה, שיש לנו שני שוטרים שכבר מאוישים לתפקיד הזה ואנחנו מתקדמים טוב, בקשר ישירות עם כל החבר'ה שאחראים על זה.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

יש בעיות שאתה צופה?

 << אורח >> מחמוד אבו עראר: << אורח >> 

האמת, לא. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

אין שום בעיה, הכול סבבה.

 << אורח >> מחמוד אבו עראר: << אורח >> 

הכול בסדר.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אוקיי, עוד הערות? כן, לייזר.

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> 

כפי שגם שמעתי את הסקירה, אנחנו עושים מאמץ לעמוד בזה שעד סוף השנה נוכל להכריז על היחידות כמבצעיות. צריך לזכור, הקו האדום שקבענו, שמבצעים אימון הקמה, 70% זה מצבה, 70% איוש של פקחים שוטרים, אנחנו מאפשרים לקיים את אימון ההקמה. אנחנו לא מחכים ל-100%. כמובן שאנחנו שואפים להיות בתקן מצבה 100%, אבל אנחנו ב-70% גם מאשרים. במקביל, המבנה והאמצעים, אנחנו הספקנו כבר לעשות שני סבבים בכל הרשויות לישיבות ולוודא שאין חסמים. אנחנו נמשיך הלאה עד שנגיע לקו סיום להקמה. תודה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

תודה רבה. טוב, אני רוצה לעבור לסיכום של שני הדיונים שהיו כאן. לגבי השיטור מועצתי, כמו שאמרתי, אני מברכת גם על הפתיחה של התחנה בבני שמעון. נחכה לשמוע על אותן ארבע תחנות ביולי ותחנת לכיש באוגוסט כדי לראות שזה באמת מתקדם. כל הכבוד על העבודה, זה באמת השקעה. אני יודעת כמה זה חשוב. אני יודעת כמה המועצות מחכות לזה. אני יודעת שגם בלי פיילוט ובלי לבחון יש לזה ביקוש רב, ואני מאוד מקווה שלקראת תקציב 23' זה באמת יעלה כדי שנוכל לאשר עוד מועצות.

אני חושבת שבסוף יולי נקיים דיון המשך כדי לבחון את פתיחת ארבע הנקודות, וכמובן לעקוב אחרי אותן תשע נקודות בשיטור העירוני בחברה הערבית. כך נוכל לבחון האם הוקמו השיטור המועצתי ביולי כפי שהובטח לנו, אל מול התקדמות עם השיטור בחברה הערבית. 

המושב מסתיים ב-28. אנחנו נעשה בשבוע האחרון של יולי את דיון המעקב. מאוד חשוב לי הנושא הזה של השיטור, ועם כל זה אני מאוד מודאגת, הערה מאוד חשובה שחזי נתן, שיש לנו תקנים ואנחנו לא מצליחים למלא את השורות. אני חושבת שאחד הדברים שאני גם מדברת עליהם כל הזמן זה עניין השכר, בטח בדרגות הנמוכות, שהרבה פעמים מהווה חסם של אותם צעירים לקחת חלק ולהיות שוטרים. אני מדברת על זה הרבה לאחרונה. אני אמשיך לדבר על זה ואני חושבת שזה אחת הסיבות. אומרים להרחיב את המשטרה. קודם כל בואו נמלא את התקנים הקיימים שבהם יש לנו בעיה. גם בסיפור הזה הוועדה מתכוונת להתעסק כל הזמן, בנושא גם של מילוי התקנים אבל גם של העלאת השכר. 

אני חייבת לומר שיחסית לזה שאני מנהלת כאן ועדות קרוב לשנה, אני רואה כאן התגייסות של משרדי הממשלה בצורה מקצועית עם גאנט של לוח זמנים. כל הכבוד לכם וגם לשלטון המקומי.

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 

אני מסכימה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

הנה, רות נמצאת כאן הרבה. באמת יש לוח זמנים סדור שגם עומדים בו. לפני שנכנסת היה את הסרטון של בני שמעון שהראו את הפתיחה. היה מאוד יפה. אנחנו כמובן נשמח לראות ביולי גם ארבעה סרטונים של מקומות אחרים. 

אנחנו נמשיך לנהל מעקב. אני קוראת גם למועצות וגם לרשויות לשתף פעולה עם המשרדים מתוך מטרה והבנה. מה שמתחוור, אגב, יותר ויותר, עד כמה ראשי הרשויות מגויסים, ולכן גם זה שהגעת, ח'ורי, ונתת באמת את ההתנהלות שלכם במועצה, זה מאוד חשוב כי ככה תכל'ס בשטח הדברים שאנחנו מאשרים פה, יורדים ברמת הפרוצדורה המהותית של איך לבנות את הכוח של השיטור.

אני מודה למשרד לביטחון פנים. ליאור, באמת עבודה יפה, ולייזר. אנחנו רואים את השינוי. למשטרת ישראל על ההיתכנות והפעילות בשטח כדי להביא את הנושאים לידי מימוש, ולשלטון המקומי ולכל מי שמעורב. אנחנו נמשיך לוודא שהשיטור הזה יוצא לדרך, ואף לוודא שלתקציב 23' יש הרחבה גם בשיטור במגזר הערבי וגם במועצתי. 

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:01. << סיום >>