פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 26 ועדת ביטחון פנים 06/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 105 מישיבת הוועדה לביטחון פנים יום שני, ז' בסיון התשפ"ב (06 ביוני 2022), שעה 12:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התשפ"א-2021, של ח"כ קרן ברק << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כלפיו צו הגנה), התשפ"א-2021, של ח"כ עאידה תומא סלימאן << הצח >> << הצח >> 3. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התשפ"א-2021, של ח"כ יוראי להב הרצנו << הצח >> << הצח >> 4. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כלפיו צו הגנה), התשפ"ב-2021, של ח"כ מיכל רוזין << הצח >> << הצח >> 5. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כלפיו צו הגנה), התשפ"ב-2021, של ח"כ נעמה לזימי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר חברי הכנסת: קרן ברק עאידה תומא סלימאן מיכל רוזין מוזמנים: אליעזר רוזנבאום – המשנה למנכ"ל, המשרד לביטחון הפנים ברוך עדיקא – את"ב- מנהל תחום תקציבי משרד, המשרד לביטחון הפנים אפרת פרקש – לשכה משפטית, המשרד לביטחון הפנים רחל ספירו – עו"ד, משרד המשפטים שלהבת אינשטיין אלפסי – עוזרת ראשית, הלשכה המשפטית, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים סאיד תלי – מפקח ארצי (תוכניות וועדות בינמשרדיות לאל אלימות),, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ייעוץ משפטי: איילת לוי נחום מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: שרון רפאלי << הצח >> 1. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התשפ"א-2021, של ח"כ קרן ברק << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כלפיו צו הגנה), התשפ"א-2021, של ח"כ עאידה תומא סלימאן << הצח >> << הצח >> 3. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התשפ"א-2021, של ח"כ יוראי להב הרצנו << הצח >> << הצח >> 4. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כלפיו צו הגנה), התשפ"ב-2021, של ח"כ מיכל רוזין << הצח >> << הצח >> 5. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כלפיו צו הגנה), התשפ"ב-2021, של ח"כ נעמה לזימי << הצח >> << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> שלום לכולם, צהריים טובים. אנחנו פותחים את הדיון של הוועדה לביטחון פנים. היום 6 ביוני 2022, ז' בסיוון תשפ"ב. אני קבעתי את הדיון הזה כדיון המשך בעקבות הדיון הקודם שלי שהיה לא פשוט. איילת, היועצת המשפטית, תיתן תקציר. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> יש חמש הצעות חוק שמונחות על שולחן הוועדה כהכנה לקריאה ראשונה של חברות הכנסת: קרן ברק, עאידה תומא סלימאן, נעמה לזימי, אבתיסאם מרעאנה, אמילי מואטי, אפרת רייטן מרום, יוראי הרצנו ומיכל רוזין. כולן מונחות על שולחן הוועדה כהכנה לקריאה ראשונה. בדיונים הקודמים הממשלה הסבירה שיש הצעת חוק שמקודמת במקביל. בשלבים הקודמים זה היה עדיין ללא תזכיר חוק, והיום נשמע בדיון את ההתקדמות בנושא הזה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל החלטנו שיש הצבעה היום. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני מיד אתייחס למה שהחלטתי בפעם שעברה. סיימת? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זהו בשלב הזה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הדיון הקודם היה דרמטי וסוער ובמהלכו הבעתי את האכזבה שלי מכך שהנושא מחכה כל כך הרבה זמן, וחברות הכנסת התרעמו, ובצדק. אבל נתתי עוד אפשרות. לכן החלטתי בדיון הקודם שאם לא יפורסם תזכיר החוק הממשלתי לאיזוק אנחנו נצביע על הצעות החוק הפרטיות. אני שמחה לבשר שברגעים אלה יוצא תזכיר החוק של הממשלה בנושא האיזוק. זה דבר דרמטי, בגלל זה אמרתי שזה דרמטי. גם את וגם קרן - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אמרנו שנצביע היום. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, אמרתי שאם לא יוצא היום התזכיר אני מצביעה. זה מה שאמרתי. בדוק. גם בדקתי את עצמי. בדקנו שוב בוודאות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו הגענו עכשיו לעוד דיון? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא. בדיון הקודם אמרתי שאם לא יהיה תזכיר חוק אנחנו נצביע על הצעות החוק הפרטיות. תזכיר החוק הממשלתי יוצא ברגעים אלה ומפורסם במשרד המשפטים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אמרת ממש שאם זה יוצא בשנייה שאמורים להצביע, ממש נתת את הדד-ליין של השנייה הזאת שזה יורד אל הדפוס. זה לא נראה לך הגיוני שזה צריך להגיע לפני הדיון? חוץ מזה אני רגילה שמשרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים מגישים חוקים בנושאים האלה שבכלל לא קשורים לאלימות במשפחה. זה לא אומר שיצא תזכיר חוק שקשור לחוקים שלנו. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> תזכיר החוק מפורסם. אני אמרתי במפורש שאם לא יהיה תזכיר חוק אנחנו נצביע. בנוסף הוא פורסם להערות הציבור וקוצר ל-14 יום. זאת אומרת במקום 21 הרגיל הוא קוצר ל-14. והנה, אני אומרת לכם, הצעת החוק הממשלתית תגיע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> עכשיו אני אתן למשרד המשפטים לדבר ותשמעו את כל הפרטים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא רק לדבר. אני רוצה להבין משהו: כאשר אומרים שזה מפורסם עכשיו מה זה אומר? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שהיא ראתה את זה ממש - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, לא, אנחנו לא עושים דיון, וזה היועצת המשפטית אמרה - - << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> כנראה, אנחנו המציעות נראה את התזכיר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה יכול להיות גם לא דומה. בפעמים הקודמות זה לא היה דומה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> התזכיר שלהם מתייחס לכלל האיזוק שזה גם חלופת מעצר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בדיוק. ואנחנו אומרים - - - זה לא דומה. החוקים הקודמים לא היו קשורים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> רגע אחד, לעצור את הספקולציות. בבקשה, המשרד לביטחון פנים. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> יהיה לנו קל לשמוע כשמביאים לפנינו. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני ביקשתי - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אנחנו נשמע בשמחה, אני רק אומרת שיהיה לנו קל יותר לשמוע כשיש בפנינו התזכיר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מביאים לכם. אמרתי כבר בפעם הראשונה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אבל לא אמרת שמדפיסים לנו. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בוודאי. יביאו לכם. אני לא יודעת אם ידפיסו, אנחנו פחות מאמינים בדפים. אבל יביאו. עכשיו אנחנו מטפלים בזה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שידפיסו לנו. אני לא יכולה לקרוא מטלפון. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בבקשה. ישלחו ושהעוזר שלך ידפיס. בבקשה, אליעזר רוזנבאום, המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> צהריים טובים. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> מתי אתה נוטש אותנו? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> סליחה, יש עוד זמן. בדקתי את זה. באוקטובר. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> ביום חמישי ישבנו על נוסח תזכיר החוק, הערנו את כל ההערות ואת כל התיקונים. מבחינתנו התזכיר קיים. אני מציע לעצור כאן כדי שרחלי ומשרד המשפטים יתייחסו ואז נמשיך בעדכונים הנוספים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> גם אתכם, גם את משרד הרווחה. יש לי פה כמה משרדים שאני רוצה לשמוע את העדכונים שלהם. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> תודה על רשות הדיבור, גברתי. אני רואה שזה פורסם ממש כרגע אז אפשר להוציא את הנוסח. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה לא מגוחך בעינייך? זה לא מצחיק? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> זה לא, זה לא. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתם לא מצחיקים את עצמכם? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, לא, לא. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אותך לא. אני שואלת אותך – זה לא מצחיק אתכם? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, לא. אני גם מבקשת - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בואו נעשה שאלון לציבור האם זה מצחיק או לא מצחיק אחרי למעלה מחצי שנה שבשנייה שהוועדה נפתחת אתם מגישים הצעת חוק. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> חברת הכנסת קרן ברק, את מפריעה לי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> סקר בציבור. בואו נעשה סקר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> את לא עונה, רחלי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> את לא עונה כי זה לא מצחיק אותך. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, לא, לא, זה לא יקרה כאן. עם כל הכבוד עשו כאן עבודה אינטנסיבית. את יכולה להמשיך לצחוק, זה בכלל לא מצחיק אותי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני אמשיך לצחוק. הציבור צריך להחליט. לא את ולא היא. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני קוראת לך לסדר פעם ראשונה. אני מבקשת להתעלם, זה לא מקובל עליי. עשיתם כאן עבודה סיזיפית יום-יומית. אני ליוויתי את משרדי הממשלה - - את יכולה להמשיך לגחך. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני אמשיך. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> - - אחרי שנים יש תזכיר חוק בעניין האיזוק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> היה מזמן, גם לפני שנים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה ובפעם הבאה את תצאי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל את משקרת. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אני מבקשת להגיד שמאז הדיון האחרון פה עשינו עבודה מאוד אינטנסיבית עם כל המשרדים: גם משרד הרווחה, גם המשרד לביטחון פנים, גם המשרד לשוויון חברתי. ניסינו להגיע לנוסח מוסכם עם הסוגיות האחרונות שנותרו בדיון ובעצם ההצעה עכשיו כפי שהיא פורסמה לציבור, כפי שחברי מהמשרד לביטחון הפנים אמר כאן, פורסמה ל-14 ימים כדי לאפשר הערות הציבור. בנוסח כפי שהוצע יש שינויים מהותיים מהנוסח הקודם ולכן היינו צריכים לפרסם את זה שוב. יש מודל הפעלה שהוא ייחודי למשרד לביטחון הפנים: הקמת יחידת פיקוח טכנולוגי עם כל הרבדים, עם הסתייעות בגורמים נוספים מעבר למשטרה. יש מודל של הערכת מסוכנות, של מעריך מסוכנות שמשרד הרווחה מוכן לקדם והם התגייסו לזה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> זה דרמטי ולא היה בתזכיר הקודם. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> נכון. גם הרחבה של ההצעה לכל בני המשפחה באשר הם עם אפשרות לצמצם את זה רק למקרים הנדרשים ועם המסוכנות הגבוהה ביותר או עם חשש להפרה של צו ההגנה בתוך השיקולים של בית המשפט לשקול, כולל אפשרות לבית המשפט להתעדכן אם יש הפרה של הצו או אין; ואם יש הפרה אז לזמן את הצדדים לדיון. ההצעה כשלעצמה היא מורכבת עם איזונים נדרשים, בין היתר גם להיבטים של שמירה על הפרטיות. אנחנו מאפשרים פה הפעלת אמצעי טכנולוגי GPS כולל שמירה במאגרי מידע – איזה מידע כן יישמר, איזה מידע לא יישמר, למי תהיה אפשרות גישה לתוך המידע. זאת עבודת המטה שנעשתה בחצי השנה האחרונה ומונחת כאן על שולחן הוועדה ובפני הציבור. אחרי הפרסום לציבור נראה איזה הערות מהותיות קיבלנו וננסה להביא נוסח בהקדם. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> רחלי, ההבדל בין תזכיר החוק הקודם לבין התזכיר שפורסם היום באתר, מעבר להערכת המסוכנות שנכנסה אליו ולא הייתה, מעבר לעניין של מעורבות בית המשפט במקרה של הפרה, מעבר לעניין ההרחבה לכל בני המשפחה, לאיזה עוד דבר התייחסת בהתחלה שהוא שונה מהתזכיר הקודם? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> יש הקמת יחידת פיקוח טכנולוגי שהמשרד לביטחון הפנים יכול לפרט יותר. אבל זה בעצם איך כל מודל ההפעלה יעבוד מאז שבית המשפט נותן את הצו וההוראה - - << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> הוא מפעיל בעצם את החברות? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> בדיוק. כולל התקשרויות, כולל איזונים נדרשים בין הסתייעות בגורמים אזרחיים שהם אינם עובדי מדינה – מה כן צריך להיות אצל עובד מדינה, מה לא צריך להיות. \ << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> עדיין קיים הגורם האזרחי? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כולל הגורם האזרחי. כמו שציינו בדיון הקודם, ניסינו ללכת פה יחד עם המשרד לביטחון הפנים בבנייה של המודל ולהכניס את זה לתוך תזכיר החוק. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אליעזר, בבקשה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> למה צריך להקים יחידת הערכה? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> עכשיו אליעזר יענה כי זה המשרד לביטחון פנים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> יחידת הערכת מסוכנות. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> יש. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> אין. למשרד הרווחה אין. הם מקימים עכשיו 12 יחידות בפריסה ארצית. אני אגע בזה עוד מעט בסקירה כדי שהם יעשו את הערכת המסוכנות גם לחוק הזה, וכנראה, יש עוד כמה חוקים מחויבים. << אורח >> אפרת פרקש: << אורח >> אני עורכת הדין אפרת פרקש מהמשרד לביטחון הפנים. לשאלתה של חברת הכנסת תומא סלימאן, זה לחוק הזה אבל לא רק לפיקוח הטכנולוגי, אלא לכל צווי ההגנה האזרחיים. האוכלוסייה שאליה מתייחס התזכיר זאת בהחלט האוכלוסייה של צווי ההגנה האזרחיים ולא ההליך הפלילי של צווי הרחקה תוך שחרור בערובה. זאת אוכלוסייה שכרגע השארנו אותה בצד להמשך הדרך אם נראה שיש בכך צורך בהמשך ואחרי המסקנות שיתקבלו מהפעלה לגבי אוכלוסייה של צווי הגנה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה בעצם מה שהתייחסנו אליו בישיבה האחרונה כאן בוועדה. << אורח >> אפרת פרקש: << אורח >> גם מה שהתייחסנו אליו בישיבות הקודמות וגם במובן הזה האוכלוסייה שאליה מתייחס התזכיר היא אותה אוכלוסייה שאליה מתייחסות ההצעות הפרטיות. הוא כן משכלל את זה במובן של הנושאים שחברתי במשרד המשפטים התייחסה אליהם: הכוחות שיופעלו, הערכת מסוכנות שלא הייתה קיימת – שכלול של כל הנושא הזה. אבל האוכלוסייה היא אותה אוכלוסייה שבה עוסקות הצעות החוק הפרטיות. במובן הזה הוא בא לתת מענה לצווי הגנה אזרחיים. חשוב לציין את זה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> צו הגנה אזרחי הוא דרמטי כי זה לא היה בתזכיר החוק הקודם. מה היה בכלל בתזכיר החוק הקודם? << אורח >> אפרת פרקש: << אורח >> תזכיר החוק הקודם מתחלק לשני חלקים - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא משנה, עזבי, זה כבר לא רלוונטי. << אורח >> אפרת פרקש: << אורח >> ההתנגדות הייתה בעיקר בפן הפלילי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא היה בכלל ההיבט האזרחי. << אורח >> אפרת פרקש: << אורח >> התחלנו לדון בהיבט האזרחי אבל זה היה ממש בחיתוליו. לא היה כל המערך שמוקם היום במשרד לביטחון הפנים: לא היה כוח התגובה האזרחי, לא הייתה הערכת המסוכנות שהיא כלי כל כך חשוב כדי להחליט מהם אותם המקרים שבהם יוטל הפיקוח הטכנולוגי ומתי צו הגנה רגיל. לא היו המון דברים שנולדו בעקבות אותה עבודת מטה שנעשתה בחודשים האחרונים בשיתוף כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. עבודת המטה היא זאת שהובילה לשינויים המהותיים בתזכיר וליצירת מתווה שאנחנו רואים אותו קורם עור וגידים ולקראת הפעלה עתידית. בעבר היו פשוט דברים שלא ידענו איך הם יקרו בפועל, והיום זה הרבה יותר ברור ונעשה לצד העבודה של תפיסת ההפעלה של צוות האפיון הטכנולוגי וכדי לבנות את המכרז שיתאים בדיוק להצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בסדר גמור. אליעזר, איך תזכיר החוק משפיע על יציאת המכרז? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> מי שמכיר את הפרויקט מבין עד כמה הפרויקט הזה מורכב. יש לי מספיק ניסיון בכתיבת מכרזים ובקידום פרויקטים. אני אומר לכם שיש כמה משרדי ממשלה שמעורבים באופן מלא: משרד הרווחה, משרד המשפטים, כמובן רש"א, משטרת ישראל, שירותי בתי הסוהר, וכל אחד עם הנושאים שלו. צריך לציין את האינטנסיביות שאנחנו עוסקים בנושא הזה. במהלך שבוע אני עוסק בשלוש-ארבע ישיבות של כמה שעות כדי לקדם את הפרויקט החשוב הזה. אני אתן סקירה איפה אנחנו עומדים בתפיסת ההפעלה והמכרז כך שגם מזה אנחנו לא מרפים. גם השר באופן אישי קיים לפני החג דיון ולפני כן המנכ"ל כך שכל צמרת המשרד מעורבת בפרויקט החשוב הזה. פעולות שביצענו עד כה שהן חלק מהמכרז: תעדוף אוכלוסיות היעד. כפי שאפרת אמרה יש לנו בהליך האזרחי שתי אוכלוסיות שעליהן דיברנו והסכמנו למה שביקשתם: אוכלוסייה אחרת זה אסירים שסיימו למלא את תקופת המאסר והם ברמת סיכון גבוה. הפוטנציאל הוא ל-400 איש בשנה, לפחות מניתוח הנתונים שלנו; האוכלוסייה השנייה זה צווי הגנה שבהם אנחנו מדברים על פוטנציאל של 1,200, 1400 בשנה. אלה שתי האוכלוסיות שהתזכיר עוסק בהן. האוכלוסייה השלישית של פלילי תהיה בתזכיר הנוסף שצריך להשלים. אלה אוכלוסייה של גברים שהיו מעורבים באירועי אלימות כאלה ואחרים, והמשטרה מעורבת בהם. יש תלונה של האישה או בן משפחה במשטרה והמשטרה מעורבת, אבל שם ההליך פחות מורכב. לקחנו כל אוכלוסייה ופירטנו את כל התרחישים לגבי כל אחת. סגרנו מי עושה מה בכל שלב. כתיבת עיקרי תפיסת ההפעלה – נכתב; תזכיר החוק פורסם. הדמ"צ והאפיון הטכנולוגי - - << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> מה זה דמ"צ? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> דרישה מבצעית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> חשבתי שרק אני לא מבינה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> לא, אני רק לא מתביישת לשאול ולקבל תשובה. דברו עברית. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> האפיון הטכנולוגי שהוא פרק משמעותי במכרז – הוא בסבב הערות ובשבועיים הקרובים אנחנו מסיימים אותו. זה פרק חשוב במכרז, ובמקביל אנחנו כותבים את המכרז. יש כבר כמה פרקים שנכתבו ואנחנו בסבב הערות ותיקונים לדבר הזה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לי רק שאלה אחת: אתם אמרתם שתתחילו עם 250 - - << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> כן. אני אגיע לזה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה תגיע לזה? כי נתת הרבה מספרים מעבר לזה. יש 400 פליליים משוחררים ו-1200 - - << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> בשלב א' אנחנו מדברים על 250 זוגות בפריסה ארצית. ירדנו להפעיל 250 במחוז משטרתי אחד וזה בלתי אפשרי. כי יכול להיות שהבעל נמצא במחוז X וזה לא עובד. לכן זה יהיה ארצי בו זמנית. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני לא כל כך הבנתי למה המכרז. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לחברה. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> המכרז להקמת משל"ט לאיתור - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל זה מכרז שכבר יצא. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> לא. אי אפשר להוציא מכרז בלי החוק. זה בדיוק העניין. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני יודעת לשאול את השאלה, שנייה רגע. לפני כשנתיים יצא RFI לדבר הזה. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> גמרנו את ה-RFI. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> ניגשו לזה אנשים? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> עשינו את שני השלבים האלה כדי לבדוק את ההיתכנות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל ניגשו אנשים כדי להפעיל את זה. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> חברת אלקטרה. אבל זה לא היה מכרז. נאסר עלינו לפרסם את המכרז עד שהחוק עובר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אז הם ניגשו למשהו שהם לא היו אמורים לזכות בו? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> לא, בוודאי שלא, זה שלב מקדמי. זה שני דברים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> סליחה, תמשיך, בבקשה, עם הסקירה שלך. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתם אומרים "בוודאי שלא" כאילו זה סביר, ועברו שנתיים ולא קרה כלום. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> כי לא ניגשו למכרז. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתם מחליקים את זה – איזה מגניב הכול. זה לא מגניב. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני לא יכולה לנהל ככה את הדיון. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אז מה-RFI לא יצא כלום? זה טכני. הוצאתם, החברות ניגשו וזהו. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> למדנו על ההערכות הטכנולוגיות, למדנו על הפערים שיש לנו. אי אפשר לבנות תפיסת הפעלה מעבר לסקירה הבין-לאומית. למדנו מספרד ומקנדה. אבל בסוף אתה צריך להפעיל כדי לראות איך זה מתאים למדינת ישראל. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בצד הכלכלי חברה שניגשת ל-RFI באה ללמד אותך? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> היא באה להציג את היכולות הטכנולוגיות שלה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> היא משקיעה בזה כסף בשביל ללמד אותך? זה הרעיון הכלכלי העסקי שלהם כשהם ניגשים למכרזים? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> היא מציגה את המערכת שלהם. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אני יכולה לעזור, קרן? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> החברות האלה לא הקימו חברה כדי לתת מענה לזה ולכן כבר הוציאו כסף. יש להם מענים אחרים לטיפול אזרחי. הם מציגים איך הם יכולים לעשות אדפטציה אם יהיה חוק ומכרז – שאחר כך גם יחליטו אם לגשת או לא. אם הכסף לא יהיה מספיק אולי הם יחליטו שלא. אבל הם מנסים להסביר טכנולוגית איך יש להם מענה. סביב הטכנולוגיה הם ניסו - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שוב, זה ברמת ההשערה של התפיסה הכלכלית. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> הם ילמדו איך לעשות את המכרז. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בגלל שבאתי מהעולם העסקי אני לא מכירה את זה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> את יכולה לעצור? זה פשוט ללכת ולבקר כמו שמיכל עשתה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה לא ללכת לבקר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן. ואז היית קצת יותר מבינה. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> זה יותר מלבקר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> חברות עסקיות לא משחיתות את זמנן להעשיר בלי להרוויח מזה כסף. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אתה יכול להמשיך. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> הן רוצות שזה ייכנס לחוק, הן רוצות שיהיה מכרז. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל דיברתי על זה כבר לפני חודש ולא סתם מיכל מבינה את זה כי היא הייתה שם. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> יש כאן התרחישים של האוכלוסיות. אם אתם רוצים אני יכול לפרט. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, אני רוצה שתמשיך איפה שעצרת. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> לגבי הנושא של התרחישים – יש נקודה אחת חשובה - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> - - - לא להמשיך להבין את העולם העסקי. הבורות היא שלכם, לא שלי. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> הגורם שצריך להגיש את צו ההגנה או את הבקשה, בין זה הבעל שסיים לרצות את מלוא תקופת עונשו זאת האישה בלבד. אנחנו בחנו האם יש גורם מדינתי שיכול להיכנס בנעליה ולהגיש כשהיא מאוד רוצה להגיש אבל מסיבות משפחתיות או מקום מגוריה היא מעדיפה שמישהו אחר יגיש. אנחנו בחנו את זה, זה בלתי אפשרי; אנחנו יכולים לעזור לה, משרד הרווחה יעזור לה, אבל היא זאת שחייבת להגיש את הבקשה לבית המשפט. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> שתי שאלות הבהרה, אם אפשר? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> האם יחידת המפוקחים נכללת? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> הפק"ל? << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> מפוקחים של עברייני מין שהורשעו. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> הם לא בפרויקט הזה בשלב זה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אוקיי, צריך לשקול את זה. שנינו יודעים למה. שנית, נושא של הרחקת עבריין מין ממקום מגוריו – האם זה ייכלל או שאנחנו נצטרך לתקן את החוק ההוא כדי שזה יכלול? פשוט ההגדרות שונות. זה אותו דבר אבל זה לא צו הגנה, אלא הרחקה. זאת אומרת שאנחנו צריכים להגיש תיקון לחוק ההוא של הרחקת עבריין מין ממקום מגוריו כי זאת כן בקשה של הנפגעת או הנפגע להרחקה. אבל אתה אומר שמעכשיו זה לא יהיה בקשה להרחקה, אלא צריך להכליל את זה כמו צו הגנה. << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> תזכיר החוק הוא תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה. הוא נוגע אך ורק להליך של צו הגנה אזרחי למניעת אלימות במשפחה. כל מטריה או הליך שונה הוא לא ממין העניין ולא שייך. אם יש חשיבה לכלול גם אותו זה חוק נפרד לגמרי. אנחנו לא דנו בזה גם לא במסגרת תפיסת ההפעלה. זאת לא אוכלוסייה שעלתה על השולחן. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> מבחינת תהליך החלת הפיקוח, לגבי האוכלוסייה הראשונה של אסירים שסיימו למלא את תקופת מאסרם, חודש וחצי לפני תום תקופת המאסר ניידע את האישה שבעלה אמור להשתחרר, ועדיין במהלך תקופת מאסרו אנחנו חושבים שהוא מסוכן, וממליצים בפניה לשקול להגיש צו הגנה. אם היא תחליט שכן אז בתוך בית הסוהר יש הליך מסודר של ועדת שחרורים של ועדת הערכת מסוכנות יחד עם הרווחה. זה סגור, אין בזה פער. מעל חצי שנה זאת הוועדה המקצועית של שב"ס ומשרד הרווחה. עד שישה חודשים שב"ס עושה את זה. 12 היחידות שהקים משרד הרווחה להערכת מסוכנות, נבקש מהם שגם בנושא הזה יעשו את הערכת המסוכנות. האישה תגיש את הבקשה לבית המשפט, ובית המשפט, ככל שישתכנע, ינחה את הגורמים המקצועיים – פעם אחת זה המשל"ט, היחידה שתקום במשרד לביטחון הפנים לפיקוח על אותם אנשים שמאיימים על נשותיהם. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> ממי בית המשפט מבקש תזכיר? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> הוא מבקש גם מהרווחה וגם - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל אם המשפחה לא מוכרת ברווחה? זאת אומרת האישה מבקשת את הצו ואז יש הערכת מסוכנות - - << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> אם הוא חלק מהאוכלוסייה וריצה עונש אז צריך להכיר אותו. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אה, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שריצתה עונש. בסדר. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> אנחנו מדברים על 400 שהם בפוטנציאל. שם הם מוכרים. ואז למעשה אנחנו עושים כמה פעולות: פעולה אחת זאת הערכת המסוכנות, שתי פעולות נוספות – אחד זה הזכיין של הפרויקט להקים את המשל"ט ולהתקין את הצמיד ולספק את הפלאפונים. במקום שהבעל יימצא צריך לבדוק שיש אכן תשתית של אינטרנט והיתכנות טכנולוגית. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> יש מצב שאתה מראה לנו את המצגת שאתה מחזיק ביד על המסך? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> היא הייתה פה בפעם שעברה. אנחנו לא מציגים עכשיו את המצגת. יש לי אותה פה, אם את רוצה. אבל אנחנו לא פותחים שוב את המצגת. עשינו על זה דיון. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> חוות הדעת השנייה היא של קצין המשטרה על טווח המרחק של הבעל ממקום מגוריה של האישה – אם זה שטח בנוי או לא, שטחים פתוחים, פריפריה. כל הדבר הזה יבוצע. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מתלחששות. בקיצור, זה לא יעבוד בכפרים הערביים. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> למה לא יעבוד? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כי אין קליטה רוב הזמן. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> למה? יש כפרים שיש בהם קליטה. בטייבה, בכפר-קאסם, בקלאנסווה ובג'לג'וליה אין קליטה? אני מסתובבת הרבה וגם את, ויש מקומות שיש בהם קליטה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> מירב, מירב. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> די. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> את יודעת מה - - << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אבל למה זה "או, או"? צריך להתמודד עם זה שיש כאן בעיה של קליטה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אמרתי שיש כפרים, לא אמרתי שבכול. אגב, תתפלאי, גם בחברה היהודית יש מקומות שהקליטה על הפנים. בסדר. זה לא רק אצל הערבים. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אבל למה את מבטלת את מה שאמרנו? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני לא מבטלת. אני רק אומרת שיש כפרים ערביים שיש בהם קליטה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> הכול טוב. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הכול טוב, אפשר להתקדם. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> בדיקת ההיתכנות תבוצע, ואנחנו נעביר את חוות הדעת עד 96 שעות לבית המשפט. ככל שבית המשפט יחליט שהוא מטיל את הפיקוח, כמובן הזכיין יפנה לבעל ולאישה. לבעל יתקינו את הצמיד על הרגל וייתנו לו את מכשיר הפלאפון הייעודי והאישה תקבל את המכשיר; ולמעשה, ברגע שיחל הפיקוח המשל"ט שנקים באמצעות אותו זכיין יופעל. האוכלוסייה השנייה היא זאת של צווי הגנה. גם שם האישה צריכה להגיש את הבקשה. כל התהליך שפירטתי לגבי היתכנות להטלת הפיקוח יבוצע גם על-ידי הזכיין מבחינה טכנולוגית ותשתית פיזית וגם הערכת המסוכנות והריחוק, כל הדברים האלה יתבצעו. אנחנו נעביר את ההמלצות שלנו בתוך 96 שעות לבית המשפט, וככל שבית המשפט יחליט על הטלת הפיקוח, כמובן, אנחנו נוציא את זה לפועל. בתהליך המימוש אנחנו יוצאים בשלב א' עם 250 זוגות ולאחר מכן אנחנו רוצים לעבור לשלב נוסף של 250 עד 500, 500 עד 1,000, ומעל 1,000 נרחיב ככל שיידרש. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אתה יודע מה הבעיה העיקרית בחוק. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> מה? << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> סעיף 12. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, לא, אנחנו לא פותחים תזכיר חוק. אין דיונים בוועדה. קיבלתי גם חוות דעת משפטית על תזכיר חוק. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> שנייה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, לא. את רוצה – תדברי אחרי כן. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אז אני רוצה להגיד לו. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> את יכולה להעיר, אבל אתה לא עונה כי קיבלתי הנחיה ברורה בעניין הזה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אני רוצה להעיר שתי הערות: א', אני רוצה לבקש עלות תקציבית – מה זה אומר בעניין המערך שאתם צריכים לבנות הן להערכת מסוכנות והן לפיקוח של הזכיינים שינהלו את המשל"ט, כפי שקראת לו? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> כן. מרכז שליטה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אני רוצה לשמוע הערכה תקציבית. זה חשוב; וכן הערכת זמן לביצוע המכרז, הקמת המשל"ט והקמת יחידת הערכת המסוכנות. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> בסדר. אני אמשיך. לגבי מרכז השליטה: ניטור, פיקוח ובקרה – הזכיין יקים את הדבר הזה. הוא גם מקים את המערכת הטכנולוגית עצמה וגם מספק את הטלפונים ואת הצמידים. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> לא החברה? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> החברה. אמרתי – הזכיין. בנוסף לזה יש גם בעלי תפקידים - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה זכיין שעושה את זה כבר במקומות אחרים? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> אני לא יודע. מי שיזכה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מי שיזכה יקבל. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> אני לא מחליט. יהיה הליך מכרזי מסודר. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אני מדברת על ההערכות התקציביות של משרד הבט"פ. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> בנוסף לזה במרכז השליטה יהיו עוד גורמים. צריך לזכור שבסוף צריך סמכות שלטונית וצריכים עובדי מדינה. מנהל המשל"ט יהיה עובד מדינה ויהיה לו גם סגן. בתוך המשל"ט יהיו גם כמה בעלי תפקידים: מוקדנים - - << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> למה צריך מוקדנים? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> אנחנו עוד לא יודעים אם זה יהיה מיקור חוץ או עובדי מדינה. אבל בכל מקרה אחראי המשמרת - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הבנתי שזאת הייתה גם נקודה שדיברו - - << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> בכל מקרה אחראי המשמרת הוא עובד מדינה. אין מצב שאחראי המשמרת לא יהיה עובד מדינה. זה בסדר, זה מקובל. יהיו מוקדנים. לאחר מכן באותו משל"ט יהיה תא של משטרת ישראל, שבו יהיו אנשי אג"מ ואנשי חקירות ומודיעין ומוקדנים 24/7. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אז זה מבטל את הצורך במכרז בחברה חיצונית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> חלק מהעניין הוא שלחברה הזאת יש גם מוקד. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> המוקד הוא של החברה החיצונית. הם שמים שם כמה מנהלי משמרת. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> אנחנו מקימים את אותם תאים שעכשיו פירטתי: אחד זה המוקדנים שהם הזכיין אבל אחראי המשמרת יהיה עובד מדינה שינהל את זה. דרך אגב, גם בפק"ל בשירות בתי הסוהר זה עובד באותה צורה. מאחר שהם מקימים עבורנו. תא משטרת ישראל חייבים חומרי חקירה 24/7 ולא לחכות רגע כי יש מידע וצריך לבדוק אותו; יש תא שותפויות ששם יהיו גם הרווחה וגם גורמי המשרד לביטחון הפנים; יש שם גם קשר לפרקליטות ולרש"א – הרשות לשיקום האסיר של שירות בתי הסוהר. בקיצור – תא של נציגים כדי שיהיה מענה במעגל קצר ולא לשלוח למשרד הראשי. התא הזה צריך לעבוד מול גורמי השטח, מול תחנות המשטרה הטריטוריאליות, מול יחידות הרווחה הטריטוריאליות. יש משרד רישום שבו צריך לנהל את כל צווי ההגנה, את כל המידע שיגיע – בין מהערכת המסוכנות, בין מהנהלת בתי המשפט – צריך מישהו שינהל את כל הרישום. ועוד תא שהוא המבררים. כשיש הפרות צריך לברר האם זה לא תקלה טכנית או הפרה שגוררת אחריה אירוע שהמשטרה צריכה להתערב בו שהוא כבר אירוע פלילי שהפר את האזור שבית המשפט אסר עליו להיכנס אליו. אז כל המערך הזה יהיה תחת קורת גג אחת שבה האחריות היא של המשרד לביטחון פנים. המנהל הוא עובד של המשרד לביטחון פנים. מבחינת תפקידי המשל"ט הוא צריך לעשות את כל הפיקוח, את כל הניטור, את הבדיקות המקדימות ואת ההתקנה של האמצעים. למשל"ט יהיה קשר גם עם המפוקחים – גם עם האישה וגם עם הבעל. אני מניח שגם להם יהיו כל מיני שאלות ובקשות. לכן זה לא יהיה המוקדנים. זה תא שותפויות וחיוני מאוד שבעלי התפקידים שם יהיו בקשר. יש יחידת האבטחה האזרחית שתפעל להגנה רק על האישה, לא יתעסקו עם הבעל. מי שיתעסק בפרות של הבעל זה רק יחידות סיור משטרתיות. ככה קבענו וככה הדבר הזה צריך להתבצע. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> חוץ מסמכויות - - - שיש לכל אזרח. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> בהתרחש אירוע הכוח האזרחי הזה יוזנק לעבר האישה כדי לוודא שהיא אכן במקום מוגן ולהוות חוצץ. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> החלטתם בסוף שהכוח האזרחי עובד עם כל הנשים גם אם היא לא מעוניינת. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> אם היא לא מעוניינת אנחנו לא נכפה עליה. אם היא תסרב אנחנו לא כופים עליה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסדר. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> מה - - - והזמן? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> אנחנו עושים את כל המאמץ שעד חודש אוגוסט המכרז יהיה מוכן לפרסום. הוא בשלבי כתיבה מתקדמים. אני מקווה שלא יהיה לנו עיכוב. אני, בכל אופן, עוסק בזה יום-יום ומוודא שהדברים מתקדמים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אוגוסט זה לא פגרה? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> פגרה של מי? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> של הכנסת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה לא קשור אליהם. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מה זה קשור אליהם? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> המכרז לא יתפרסם לפני שיש חוק. נכון? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> נכון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה אומר שאפילו אם תהיו מוכנים ולא העברנו את זה בקריאה שנייה ושלישית זה יחכה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה חייב לעבור שנייה-שלישית? לא ראשונה? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתן רואות למה אני שואלת? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כשאני שאלתי על פרסום המכרז בדיון הקודם הובהר לי פה שברגע שתזכיר החוק יוצא ניתן יהיה לפרסם את המכרז. זה מה שהיה כאן בדיון. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> לא תזכיר חוק. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> ברגע שהחוק יאושר? מה הפרוצדורה? << אורח >> אפרת פרקש: << אורח >> ברגע שהחוק יאושר. המכרז מתבסס על מערך שלא קיים כיום. אין לו תשתית חוקית. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> זאת אומרת שאם החוק יצא היום ל-14 יום להערות הציבור זה אומר שבאמצע יוני אפשר להביא אותו לקריאה ראשונה פה? מה קורה? כולם פה בשקט? זאת מומחיות שלכם. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> זה תלוי איזה הערות נקבל. אבל אנחנו נביא את זה במהירות האפשרית. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בעיקרון כן. 20 ביוני קריאה ראשונה? אני יכולה לסיים אותו בשנייה-שלישית עוד בתחילת יולי עם שתי החמודות פה, חברות שלי, ישתפו פעולה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> הי, הי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> "חמודות" זה בקטע טוב. תירגעי, הכול בסדר. כשגבר יגיד את זה זה משהו אחר. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> גם את. לא "חמודות". << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מיכל. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא חמודות. בואו נסכים שחמודות אנחנו לא. מה הקשר בינינו לבין חמודות? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אוי, אלוהים, זה רק תחילת היום. אם שתי החברות שלי משמאלי לשולחן ישתפו פעולה נוכל להביא את החוק לשנייה-שלישית כבר ביולי. אפילו בהתחלה. נכון? תודה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מאוד מקווה - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני לא צריכה את אוגוסט. נכון, מיכל? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - כי גם אחרי פרסום המכרז יש זמן עד שיגישו - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הכול בסדר. 14 יום. אפשר לתקתק את זה אם רוצים, ואם יש שיתוף פעולה. אם יהיה שיתוף פעולה פה של שתי החברות - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שלוש. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מיכל זה קל. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> כי אני חמודה. נעלבתי כי אמרת עליהן חמודות ולא עליי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אף פעם בחיים לא קראו לי "חמודה". << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> עם שיתוף פעולה טוב נוכל להעביר את זה גם ביולי, לא צריך את אוגוסט. נוציא אתכם לחופשה באוגוסט. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> זה מבחינת כתיבת מסמכי המכרז. מבחינת האוצר הדרישות התקציביות מעבר למה שאנחנו צריכים לשנה זאת יש לנו 2 מיליון שקלים - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> להוציא את המכרז לפועל. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> כן. יש סיכום עם משרד האוצר שזה ייכנס לתקציב 2023. ברוך ידבר על הנתונים. << אורח >> ברוך עדיקא: << אורח >> אנחנו באמצע דיוני תקציב. ל-2022 יש לנו כסף. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מה השם? << אורח >> ברוך עדיקא: << אורח >> אני מאגף תקציבים של ביטחון פנים. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> מה התקציב ל-2022 שכרגע שמור לעניין? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, ל-2022 אישרתם את התקציב, לא? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אז כמה יש? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> יש לנו 2-1.5 מיליון שקלים. << אורח >> ברוך עדיקא: << אורח >> יש אפילו 5 מיליון ואם תרצה יותר תקבל יותר, רק שזה יזוז. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> מה קורה פה? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> ממילה אחת קיבלת שלוש. תראה כמה חמודות אנחנו. << אורח >> ברוך עדיקא: << אורח >> השר שם דגש חזק בעניין הזה. בתקציב 2022 אנחנו לא בבעיה. כשנגיע ל-2023 - - - << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> מה הערכת התקציב ל-2023? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> אנחנו מדברים על 20 מיליון שקל. << אורח >> ברוך עדיקא: << אורח >> 20 מיליון בשנה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> חד-משמעית קטן עליכם להגן על חיי אדם. הלוואי שכל חיי אדם היו עולים כל כך זול. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> יש גם החלק המשטרתי שאנחנו צריכים לדייק אותו – 24 תקנים. אבל זה אנחנו מדברים על 2023. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בדיוני התקציב שלכם זה נמצא העניין של האיזוק? אני יודעת גם כי השר מאוד מחויב, הוא אמר לי על זה. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> אני גם מקווה שזה ייחתם בסוף בטבעת המלך עם אנשי האוצר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 20 מיליון זה להפעלה כוללת למרכזי הערכת המסוכנות? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> התשובה היא לא. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> שאלתי עלות כוללת. לא הבנתי. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> הסיפור של הרווחה נסגר בשבוע שעבר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בשבוע שעבר דיברתי - - - שיתפרו את זה, זה לא היה סגור בכלל. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> זה לא היה סגור בכלל. רק בשבוע שעבר סגרנו את המודל של הרווחה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בגלל הלחץ שלהם לפרסם את התזכיר. תכף הם גם יתייחסו. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> זה רק משבוע שעבר. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אתן כל הזמן פעילות, זה נהדר. אבל אני רוצה לסיים עם ביטחון פנים והרווחה ייתנו את הכול, לא רק הערכה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אז היא תרשום ותענה לך. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> לא הבנתי מה ההתעקשות לא לקבל הערכת תקציב כוללת. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני רוצה לשמוע מאליעזר עוד הערות לגבי תזכיר החוק או המכרז. יש לך או לאפרת עוד הערות רלוונטיות? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> לא, אין. כרגע השר ביקש מאתנו לבחון את האפקטיביות של כוח האבטחה האזרחי בהיבט של זמינות בלוח הזמנים. כי אנחנו קבענו 5 דקות בשטח בנוי ו-10 דקות בשטחים פתוחים. אנחנו צריכים עוד לנתח את זה כי לא בטוח שזה יעבוד. לכן הוא הנחה אותנו לבחון את הדבר הזה ולדייק אותו. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> זה יותר מקצועי. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> כל שאר הדברים הוא קיבל. אין עוד משהו שמעכב אותנו כרגע. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> יש לך עוד הערות? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> עוד דבר אחד במקביל שלא צריך לעכב את המכרז: אנחנו צריכים לפתח מערכת מידע. אמרתי שיש המבררים ויש הרשמים שצריכים לנהל את כל החומרים אז המשרד צריך לפתח. זאת מערכת אאוטלוק בצורה מסוימת שיהיו לו ממשקים כדי לקבל ולהעביר חומרים. אז זאת בעיה שלנו. זה לא צריך לעכב את המכרז, זה פיתוח פנימי של המשרד. כל השאר הדברים – גיבשנו בלוח זמנים קצר יחסית את תפיסת ההפעלה. היו לא מעט חסמים וקשיים אבל התגברנו עליהם. אני לא מזהה משהו שמעכב אותנו כרגע. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הערות לתזכיר. << אורח >> אפרת פרקש: << אורח >> כשנראה את ההערות נוכל לראות עד כמה הן מהותיות ועד כמה אפשר להתקדם. אני יכולה להגיד שהוועדה יכולה לטפוח לעצמה על השכם כי הדד-ליין שהוועדה הציבה לנו גרמה לנו להירתם לילות כימים לסיפור הזה בשיתוף פעולה של כלל המשרדים הרלוונטיים. זה מה שהוביל אותנו לנקודה של פרסום התזכיר כעת, ואנחנו מקווים שההערות יהיו כאלה שיאפשרו לנו לקדם את זה להבאה לפני ועדת שרים כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני יודעת איפה את. לכן לא הייתי מוכנה לקבל את השיח שהיה פה, ולכן באמת התכנסתם ללוח הזמנים כפי שהגדרנו. זה היה כאן דיון קשה מאוד ומאוד נוקב. אני בעצמי הערתי הערות שגם התנצלתי עליהם אחר כך. לכן ההתכנסות ללוח זמנים היא באמת חשובה ולכן לא קיבלתי את מה שנאמר כאן. עוד הערות של משרד המשפטים. אין. משרד הרווחה, בבקשה. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> שלום, אני סאיד תלי, מנהל תחום טיפול באלימות במשפחה במשרד הרווחה. קודם כול, מבחינת אנשי המקצוע והמטפלים בתחום הזה, אנחנו מרוויחים פעמיים: גם פיקוח אלקטרוני שלשמו התכנסנו אבל גם הסדרת כל תחום הערכת המסוכנות שהוא תחום לא מוסדר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> שגם לא היה בתזכיר החוק הקודם. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> לא היה כל כך משמעותי בהגנה, בטיפול באלימות במשפחה ולא מופיע לא בחוק המרכזי ולא במקומות אחרים. כמובן, כנראה, כולם חששו לקחת אחריות ולשים חותמת של הערכת מסוכנות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אז מי עכשיו חתום? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> אנחנו מקימים 12 יחידות שיתחברו ליחידות הערכה וגיוס שכבר מוקמות בימים אלה בדיוק לפי החוק של עאידה. ביחידות האלה לא רק יאבחנו ויגייסו לטיפול אלא גם יעריכו מסוכנות בהתאם להפניות של בתי המשפט בהליך אזרחי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני לא מכירה את החוק של עאידה. למה זה יתחבר? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> העברתי חוק שהשופטים לא רק רשאים לשלוח לטיפול אלא, לפי החוק, כל שופט חייב לבקש הערכה אם האדם שנגדו הוצא הצו, בר-טיפול. ככה הוא יהיה מחויב לטיפול. בשביל זה היו צריכים להקים מרכזים להעריך את עניין המסוגלות לטיפול, והם הוסיפו לזה מסוכנות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה משרד הרווחה או המשרד לביטחון פנים? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> משרד הרווחה. מכיוון שבימים אלה ניתנה לנו ארכה של חודשיים - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא ניתנה עדיין ולא ביקשתם צו. ואני אמרתי שלא בטוח שאני אתן. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> אנחנו פועלים במרץ להקים את זה ולא נשגע את מערכת בתי המשפט שפעם יפנו לאבחון ופעם להערכת מסוכנות, אלא תחת אותה מסגרת יהיה גם מעריך המסוכנות וגם המאבחן שמעריך התאמה לטיפול. כמובן, פיתחנו לאחרונה בשותפות המשרדים הרלוונטיים, המשרד לביטחון פנים, משטרה וגורמים אחרים, כלי חדש להערכת מסוכנות אז הוא ישמש את מעריכי המסוכנות שיוכשרו ויהיו ייעודיים רק לעניין הזה. אז הם בסופו של דבר יהיו חתומים על הערכת המסוכנות. לגבי השאלה שנשאלה כאן על תקציב – 20 שדובר עליהם כאן לא כוללים את מערך מעריכי המסוכנות. ההערכות שלנו שהגשנו לתקציב 2023 נעות בין 11 ל-17 מיליון. זה גם תלוי מודל - - - שעות האם גבר יופנה פעם אחת או פעמיים וגם כמות התקנים. אבל אנחנו אמורים לסגור את המודל הזה ולקבל אישור ל-2023 שזה הזמן הצפוי להפעלה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> זאת אומרת אתם לקחתם חלק בכל האירוע הזה בגלל נושא הערכת המסוכנות. באמצעות בית המשפט אפשר יהיה לקבל הערכת מסוכנות ולפי זה לבחון את קבלת - - << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> נכון. זה אחד הנדבכים החשובים גם בתזכיר החוק וגם בהפעלה. אנחנו מעורבים גם בזמנים של הפרה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אתם לא רק בהערכת מסוכנות אלא גם אם יש הפרה. << אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >> גם באופן כללי בפן המקצועי המשרד מחזיק את הנושא הזה של מניעת אלימות במשפחה והגנה על נשים מאלימות, ולכן אנחנו מעורבים בכל ההליך הזה כי בחלק ממנו גם עלה הצורך להערכת מסוכנות והמשרד לקח על עצמו את הקמת המערך. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> עכשיו לשאלתה של חברת הכנסת רוזין – 20 מיליון שקל ששמענו עליהם זה של המשרד לביטחון הפנים? << אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >> כמו שסאיד אמר כאן, ההערכה התקציבית נעה בין 11 מיליון ל-17 מיליון והגשנו את זה - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> הערכת - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> שנייה, אני אסיים. אני שואלת שאלה אז תחכי. אני באמצע. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> מירב - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, תני לי לסיים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> יגידו לך את המידה ואת לא תדעי - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אין בעיה. אבל אני יודעת לנהל את הוועדה שלי מצוין. תודה. 11 מיליון שקל הם בנוסף ל-20 מיליון? << אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >> כן. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> היא אמרה 17-11. << אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >> בין 11 ל-17. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מה ההבדל בין 11 ל-17? יש פה 6 מיליון שקל. זה מספר המשתתפים? מה גורם לכם בנוסף ל-20 מיליון להוסיף ומה ההבדל בין 11 ל-17? << אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >> התוספת היא למערך מעריכי המסוכנות. זאת ההערכה התקציבית של המשרד לביטחון פנים לפיקוח ולמשל"ט. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> מה ההבדל בין 11 ל-17? << אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >> ההבדל בין 11 ל-17 הוא לגבי מספר הפניות. אנחנו צריכים לראות בתשתית את מספר השעות שנדרשות לכל הערכה והאם יהיו פניות חוזרות. עוד נדרשת לנו כאן עבודת דיוק. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> ההבדל הזה הוא מכיוון שיש לכם 6 מיליון שקל שכבר מאושר למרכזים האלה בהוראת שעה לחמש שנים. אתם רוצים לקבל כסף נוסף בגלל שהוספתם לזה הערכת מסוכנות אז אתם אומרים 11 או 17 כשזה בדיוק ההבדל. נו, באמת. << אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >> זה לא כולל את ההתחייבות לקבלת טיפול. יש הבדל מהותי וגם הערכה זו של חברת הכנסת - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בזמן שתזכיר החוק יוצא להערות הציבור ובכלל יש לו הזמן הזה אתם עושים עבודה פנים משרדית כדי להביא ל-2023 את המחיר ההגיוני יותר? כי יש הבדל בין 11 ל-17. << אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >> נכון. אנחנו מדייקים את ההערכה - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> חשוב שתגידי לוועדה את זה. << אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >> - - סביב הבנה אם יהיו פניות חוזרות – האם מעריכי המסוכנות יגיעו לעשות השלמות בבתי המשפט. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בזמן תזכיר החוק ובזמן שזה עולה לממשלתית הרווחה צריכה לגבש את המתווה הכספי הנכון לשנת 23'. כי אם אליעזר העריך פה שזה 20 מיליון שקל הוא היה אומר לי שזה בין 19 ל-20 וזה נראה לי הגיוני. עכשיו את אומרת לי בין 11 ל-17 ואני רוצה לדעת שקיבלת הערכה הגיונית כדי להביא אותו לתקציב 23' כדי שהחוק ייצא לפועל. << אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >> אני רוצה לחדד שאם יש לי הערכות מסוכנות או איזשהו מידע מגורם נוסף לגבי המסוכנות של האדם זאת הייתה דרישה גם של הנהלת בתי המשפט שבפני השופטים תעמוד איזושהי הערכה. גם אם לא הייתה נבנה מערך ייחודי שהוא נכון יותר, בעינינו, היו נדרשים יותר תזכירים מעובדים סוציאליים אצלנו, ולכן ממילא הייתה כאן הערכה תקציבית של המשרד, עניין תקנים נוספים ולעניין עבודה נוספת שהייתה מוטלת על המשרד במסגרת התיקון הזה. בעינינו נכון יותר להקים מערך ייחודי של מעריכי מסוכנות, ולכן זה המודל שאנחנו עובדים עליו. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אין בעיה אבל אנחנו גם רוצים שהחוק הזה ייצא לפועל. << אורח >> שלהבת אינשטיין אלפסי: << אורח >> כן, כן, קיבלתי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לכן אני מבקשת שבפעם הבאה זה יהיה יותר הגיוני ובטווח הנורמלי. בבקשה, ברוך. << אורח >> ברוך עדיקא: << אורח >> אני רק רוצה להגיד ש-20 מיליון שאנחנו אמרנו זאת העלות לתפעול השוטף שלו. יש לנו עלויות חד-פעמיות של רכישת ציוד אבל יש לנו כרגע תקציב לזה. אבל תלוי מתי זה יוצא. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כמה? שנדע. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> אני יכול להעביר את המספרים המדויקים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> שזאת בעצם העלות החד-פעמית של הקמת - - << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> חד-פעמית ואחרי זה יש הפעלה. << אורח >> ברוך עדיקא: << אורח >> יש לנו עלויות חד-פעמיות להקים את המוקד. זה תלוי אם יהיה מבנה קיים או נצטרך ללכת למקום אחר. כל העניין של החד-פעמי הוא בבחינה אבל בתפעול השוטף של זה אנחנו די מדויקים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בסדר גמור. יש עוד משרד שלא התייחסתי? אני יודעת שזה משפטים, ביטחון פנים ורווחה. יש עוד מישהו ממשרדי הממשלה. << דובר >> סיגל אבנון: << דובר >> אני סיגל אבנון מהרשות לקידום מעמד האישה. אנחנו לא בפרטי הפרטים של המערך, אנחנו יותר בליווי העקרוני. אז אין לי משהו כרגע להוסיף. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> ולידך? << דובר >> בת שבע שניאור שני: << דובר >> בת שבע שרמן שני מהסיוע המשפטי. אנחנו ליווינו את החקיקה של הדיונים האחרונים. אנחנו נשמח להיות מעורבים בפתרונות בעניין הזה, כמובן, ולייצג במקרים שצריך. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> יש הערות מהארגונים החברתיים? << דובר >> גלי עציון: << דובר >> אחד, שזה היה יכול להיות יותר קצר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> את יכולה להרים את הקול? << דובר >> גלי עציון: << דובר >> אני מנעמ"ת. א', שהיו יכולים לתת פרק זמן יותר קצר. כבר ראינו פרקי זמן יותר קצרים של הערות לתזכיר; שנית, אנחנו מקוות להגיע לשלב שנברך. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> תודה. עוד הערות? אוקיי. חברות הכנסת, עוד הערות? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אחרי שתגידי מה הסיכום. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> עקרונית סיימנו. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל מה הסיכום? שעוד שבועיים - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא. אני אגיד את הדברים שלי ואם תרצו תעירו. קודם כול אני רוצה להגיד תודה למשרדי הממשלה: למשרד לביטחון הפנים, משרד המשפטים ומשרד הרווחה. יש כאן החלטה דרמטית היום. עם כל הכבוד לתזכיר החוק הקודם שראיתי, תזכיר החוק הזה לא דומה לו בכלל. יש כאן תזכיר חוק אמיתי ורציני שמביא בחשבון גם את בני המשפחה, גם את הערכת המסוכנות – שאני לא יודעת איך לא כתבו את זה לפני כן – ובגלל זה גם שאלתי על ההבדלים, חוץ ממה שקראתי. העניין לבוא ולהרחיב בצו אזרחי חשוב – גם לא קרה כאן. זה הרבה גם בזכות השיח בוועדה על הרחבת אוכלוסיית היעד שגם הוא בא לפה מתוך הדיונים של הוועדה. יש כאן משיכה של שנים, כמו כמעט כל דבר שאני רואה בביטחון פנים, שמתכנסת היום לתזכיר החוק הזה. אני יכולה לומר לכם שאנחנו כאן בוועדה מעבירים ומתקתקים דברים טובים ולא מתעכבים אצלי. האיזוק הוא חשוב לי אישית ולחברות הכנסת מהאופוזיציה והקואליציה. אני מאמינה שבעבודה טובה נוכל להעביר את החוק בהקדם. עשיתם כאן עבודה אינטנסיבית טובה, ואתם ראויים לברכות האלה. אני יודעת ששלושת המשרדים התכנסו יום-יום כדי להתקדם. היינו פה ביום רביעי בשלב הסופי מהבוקר כדי לסגור סופית שתזכיר החוק ייצא בשעה שקבעה הוועדה. אני לא מקבלת את זה כמובן מאליו. זה דבר מאוד משמעותי וחשוב ולכן אני מברכת אתכם. אנחנו נמשיך ונעקוב אחר תזכיר החוק והערות הציבור. נצביע על הנוסח הממשלתי בקריאה ראשונה, ונביא לפה להכנה לקריאה שנייה ושלישית עם משרדי הממשלה ועם הערות. וכמובן, נבדוק את ההחלטה של ועדת שרים. אבל המטרה היא להצמיד את הצעות החוק שלכן להצעת החוק הממשלתית. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה ברור. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אז מה חסר לך? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> חסר לי לוחות זמנים יותר ברורים. את התאריך הזה קבעת והפלא ופלא בשנייה שהתחיל הדיון הגיע התזכיר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מה זה "הפלא ופלא" - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בסדר. כל אחד מהזווית שלו, מירב. את לא יכולה להכניס לי את זווית הראייה שלך. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני לא מכניסה לך זווית, אני מכניסה לך את המציאות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בסדר. זווית הראייה שלך של המציאות. הפרשנות שלי היא אחרת. את תדברי בשמך ואני אדבר בשמי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אין בעיה. מה חסר לך, לוח הזמנים? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> את אומרת, עבודה מאוד אינטנסיבית. החוק הזה עבר בקריאה טרומית לפני חודשים רבים. הוא נתקע המון זמן והגיע בממשלה שמתהדרת בזה, שזה בעיניי מאוד מוזר. אז היום התזכיר הגיע בשנייה שהוועדה נפתחה והייתה צריכה להיות הצבעה - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> - - - בשנייה, זאת עבודה של חודשים - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מירב, אם זה לא יעבור קריאה ראשונה והממשלה תיפול אני מוכנה להתערב איתך שהתזכיר הזה ייקבר. אין לו שום ערך כתזכיר אם הוא לא מובא, לפחות, לקריאה ראשונה. לכן הסיפור השני הוא קריאה שנייה ושלישית ויציאה למכרז, והסיפור הראשון הוא הקריאה הראשונה. אם אפשר להביא אותו תוך שבועיים לקריאה ראשונה, גג שלושה שבועות אז יש לזה משמעות הרבה יותר גדולה מאשר לגמור את ההלל על תזכיר חוק שיכול להיות שאם היום נופלת הממשלה הוא נקבר ולא קורה איתו כלום. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אז בואי נקווה שהממשלה לא תיפול. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא נקווה שהממשלה תיפול. אנחנו נקווה שהיא תיפול היום. אבל אני אומרת שלאירוע הזה אין שום משמעות אם הוא לא עובר בקריאה ראשונה. לכן חשוב שתיתני כאן לוחות זמנים לקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> נתתי לוחות זמנים. אגב, גם בקריאה ראשונה תצביעו נגד כי הבנתי שעל כל חוק ממשלתי אתם מצביעים נגד. אז זה הזמן להכין את האופוזיציה שאולי כן תחליט להשכיל ולהצביע בעד. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אם זה ממשלתי. אבל אם זה פרטי? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> זה ממשלתי, זה יהיה ממשלתי וזה יגיע מיד לאחר שתקבלו את ההערות של הציבור. אני סומכת עליכם שתצמצמו את האירוע כמה שיותר מהר. אני יחד עם אליעזר ועם משרד המשפטים נקבע תאריך להביא את זה לקריאה ראשונה, ומיד לאחר אישור בקריאה ראשונה נביא את זה. בוועדה הזאת נעשה הכול כדי לסיים את החוק הזה במושב הזה. ברור לי שאני גם לא שמה אותך בזה כי זה לא אשמתך. אתם תצביעו נגד, אתם תביאו אלפי הסתייגויות ותטרפדו. זה לא אשמתך, אגב. אני יודעת שעם הלב שלך היית מעבירה את זה אתמול. אבל את יודעת שאני אעשה הכול כדי להביא את החוק הזה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> במיוחד שסגלוביץ' הוא החתום הראשון והוא סגן השר לביטחון הפנים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> יש לנו שלושה שרים: גם עמר, גם גדעון וגם מאיר ששלושתם גם מחוברים לנושא. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> ה-פ' הראשון פה זה סגלוביץ'. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הכול בסדר. אבל יש פה שלושה שרים. אנחנו נעשה הכול, אני מבטיחה לך, ואני עוקבת כל הזמן. אנחנו כל הזמן בקשר על האיזוק. ברגע שנסיים ואחרי 14 יום נראה כמה הערות הגיעו. אני בטוחה שהמשרדים יעשו שיתוף פעולה מצוין לתקתק את נושא הערות הציבור ולהביא את זה למליאה לקריאה ראשונה. אני מבינה אותך, את נמצאת באירוע הזה הרבה זמן – אני בכלל לא מזלזלת. אני גם יודעת כמה זה חשוב לך. אני מבטיחה לך – ובינתיים כל מה שאמרתי לפרוטוקול קורה. נעשה הכול שזה יקרה. אני מודה למשרדי הממשלה על העבודה הטובה והמקצוענית שהביאה לפה את החוק. אני קוראת לכל מי שחשוב לו לקרוא את תזכיר החוק, לראות אם יש הערות מהותיות, לא לעכב, ולעשות את המקסימום כדי שנסיים כמה שיותר מהר את החוק הזה. תודה רבה לחברות הכנסת המציעות שהיו כאן ברוב הדיון, תודה רבה לכולם על ההשתתפות. אנחנו נמשיך לעקוב ונעדכן. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:15. << סיום >>