פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



29
ועדת הכלכלה
06/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 256
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ז' בסיון התשפ"ב (06 ביוני 2022), שעה 12:30



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות הנמלים (מניעת זיהום אוויר מכלי שיט), התשפ"ב-2022 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
לימור מגן תלם – מ"מ היו"ר
אורי מקלב


מוזמנים: 
	שירה סופר
	–
	יועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	אשר קדוש
	–
	מפקח ימי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	יעל דקל שפריר
	–
	הייעוץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

	אלון פריבר
	–
	מתמחה המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים

	אפרת מוסקוביץ
	–
	סטודנטית במחלקת הכלכלית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	איריס שליט
	–
	לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

	רני עמיר
	–
	מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה

	רם גרינוולד
	–
	ראש תחום פיקוח ימי איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

	רותם ישי זמיר
	–
	מהנדסת תחבורה, אגף תחבורה, המשרד להגנת הסביבה

	חמוטל עבודי
	–
	ראש תחום תכנון, אגף התכנון, משרד הביטחון

	לילה יעקב
	–
	מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה במחוז חיפה, משרד הבריאות

	יואב נאמן
	–
	מנכל איזוטופ, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

	שקד כרמל
	–
	מנהלת הגנת הסביבה, נמל אשדוד

	בוריס בסקין
	–
	ע. יועמ"ש, נמל אשדוד

	יונתן אייקנבאום
	–
	מנהל גרינפיס, ארגונים להגנה על הסביבה

	ליהי שחר ברמן
	–
	מנכ"לית, איגוד ערים לאיכות הסביבה

	יובל ארבל
	–
	עמותת צלול




משתתפים (באמצעים מקוונים):
	אופיר פז פינס
	–
	ראש המכון לשלטון מקומי, אוניברסיטת תל-אביב




ייעוץ משפטי: 
ורד קירו-זילברמן
הילי אנושי (מתמחה)

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
שלומית יוסף
<< נושא >> הצעת תקנות הנמלים (מניעת זיהום אוויר מכלי שיט), התשפ"ב-2022 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

צהריים טובים לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת תקנות הנמלים (מניעת זיהום אוויר מכלי שיט), התשפ"ב-2022. התקנות המובאות באות להסדיר את הוראות הנספח השישי לאמנה הבין-לאומית למניעת זהות מכלי שיט כדי למנוע זיהום האוויר. אמנה שישראל היא צד לה. העבודה על נוסח התקנות הייתה בתיאום בין משרד התחבורה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד המשפטים. התקנות מבקשות לקבוע הוראות לעבודה עם חומרים מזהמים וצמצום פליטות לסביבה במטרה למנוע זיהום אוויר מכלי שיט. אישור התקנות יהווה בשורה למדינה. נוכל להיות מדינה מתוקנת ככל המדינות, שתוכל להפעיל אכיפה גם על כלי שיט שלנו וגם על כלי זרים שנכנסים לטריטוריה שלנו. אבקש מנציגי המשרדים הרלוונטיים להציג, להסביר את התקנות.  

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

אני מהייעוץ המשפטי של רשות הספנות והנמלים. כנציגי רשות הספנות והנמלים אנחנו מתכבדים ונרגשים להגיע היום לוועדה עם הצעת התקנות הזאת שאנחנו מקדמים במשך כשש שנים. מדובר בהצעת תקנות ארוכה, מורכבת, טכנית ומקצועית במהות שלה, שכוללת למעלה מ-130 תקנות, 13 תוספות, ואני חושבת שאפשר לומר שהיא מהווה את גולת הכותרת של החקיקה הספנותית בתחום הזה של מניעת זיהום מכלי שיט.

ההצעה מוגשת, כפי שגברתי ציינה, על ידי שרת התחבורה, בתיאום עם השרה להגנת הסביבה, בהתאם לשתי החלטות ממשלה שהתקבלו בנושא הזה. החלטת ממשלה מספר 529 מ-2015 והחלטת ממשלה מספר 542 שהתקבלה לפני כמה חודשים, ב-24 באוקטובר 2021. המטרה בהצעת התקנות הזאת היא להסדיר בחקיקה הישראלית את ההוראות של הנספח השישי לאמנה למניעת זיהום הים, אמנה שערך ארגון הספנות הבין-לאומי שישראל חברה בו. בנוסף, אנחנו מאמצים את ההוראות של הדירקטיבה האירופית EC  1999/321. אני תכף אגע בקצרה במה מדובר. המדינה הצטרפה לאמנה למניעת זיהום הים. המטרה של האמנה היא למנוע זיהום ים ואוויר כתוצאה מפעילות ספנותית ולצמצם ככל הניתן אירועי זיהום שמקורם בתאונות ימיות. 

לאמנה יש שישה נספחים. כל נספח עוסק בגורם מזהם אחר. לדוגמה השמן, חומרים נוזליים מזיקים, שפכים. הנספח השישי עוסק בנושא של מניעת זיהום אוויר שמקורו בפעילות הספנותית בתפעול של כלי השיט, וקובע מגבלות פליטה על גורמי זיהום עיקריים מכלי שיט. ובכלל זה נוסף לו בשנת 2011 פרק שעוסק ביעילות אנרגתית ונועד לצמצם את הפליטה של גזי החממה מאוניות. המדינה אשררה את האמנה, למעט שני נספחים, הנספח בו עסקינן שזה הנספח השישי. לאחר אישור התקנות האלה נוכל לאשרר אותו. וכן את הנספח הרביעי שעוסק במניעת זיהום הים משפכים וגם הצעת התקנות שמסדירה אותו כבר מונחת היום על שולחן ועדת הכלכלה.

הדירקטיבה האירופית עוסקת בהפחתת תחולת הגופרית בדלק שמשמש לתפעול כלי השיט בהיותם רתוקים בנמל. המטרה היא לצמצם את נזקי הפליטות כתוצאה מתחמוצות גופרית כאשר כלי השיט רתוקים בנמל. 

מבחינת החשיבות של התקנת התקנות, כפי שגברתי ציינה, כמובן שיש לזה קודם כל תרומה ברמה הסביבתית בהיבטים הסביבתיים של הגנת הסביבה, של בריאות הציבור. אבל כמובן יש לזה גם השפעה חיובית על המעמד של המדינה, על הדגל של המדינה בזירה הבין-לאומית ובפני ארגון הספנות הבין-לאומי. בין היתר אני רוצה לציין שהמדינה עברה מבדק בין-לאומי בשנת 2013, ובמסגרתו היא התחייבה לאמץ בחקיקה ישראלית ולאשרר את נספחי האמנה בהתאם, כך שבהחלט אישור התקנות האלה יאפשר לנו לעמוד במחויבות שהמדינה כבר לקחה על עצמה, בייחוד שהמדינה אמורה לעמוד בפני מבדק נוסף בעוד כשנה. אז חשוב מאוד שנוכל להגיע לשם כאשר התקנות כבר בתוקף. זה נכון גם לגבי הנספח הרביעי כמובן. ואישור התקנות צפוי גם להקל על כלי שיט ישראלים בבדיקות שהם יעברו בנמלים זרים, הם יוכלו לעמוד בדרישות בצורה מלאה, עם כל התעודות הנדרשות וכו'. למרות שגם היום יש להם משהו שהוא מגביל, אם הם פוקדים נמלים זרים הם לא יכולים לא לעמוד במגבלות, אם הם פוקדים נמל של מדינה שכבר אשררה.  

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מדובר רק על כלי שיט גדולים, נכון? לא על סירות פרטיות. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

לא מדובר על כלי שיט פרטיים. אבל לא מדובר רק על אניות בבחינת התכולה של המים שלנו, שזה מימי החופים והמים הכלכליים. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

זה רק מסחרי?

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מסחרי אני מבינה, לא פרטי. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

נכון. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

לא יאכטות וסירות פרטיות וסירות קטנות. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

דיג נחשב בתוך המסחרי?

 << אורח >> אשר קדוש: << אורח >>   

ספינות דיג, כלי שיט נמליים, ספינות נוסעים בשכר, אלה נכללים. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

מה שתוכלו לראות כשנגיע זה שיש סעיפים שהם עם אפשרות לתת פטור, כמובן, ישנים שצריך להתחשב בהם. זאת אומרת זה לא חד וחלק לומר שזה חל בכל מקרה. צריך להתייחס לעניין. כשנקרא את התקנות אפשר יהיה לראות את זה. מבחינת התחולה הטריטוריאלית, נגיע עוד מעט, אבל אם התחלנו לדבר על זה אוכל לומר שהמטרה היא להחיל את התקנות גם במימי החופים אבל גם במים הכלכליים, ולכן תוכלו לראות שכתבנו בתקנות "שטח ישראל", כי יש בעניין הזה חוות דעת של המשנה של היועץ המשפטי לשעבר, עו"ד אבי ליכט, שעסקה בדין שחל באזורים הימיים וקובעת שבתחום הזה של הגנת הסביבה, ככל שאין חקיקה ראשית שאוסרת את זה או אין חקיקה שאוסרת במפורש ואפשר במשתמע להחיל את זה גם על האזורים הימיים גם על המים הכלכליים, אז ניתן, וזה מה שעשינו. וכאן, מאחר שזאת חקיקה חדשה, כתבנו את זה ברחל בתך הקטנה, כתבנו: שטח ישראל, לרבות האזור הימי. אבל אנחנו כן נבקש לציין שאנחנו מפרשים מעתה בהתאם לאותה חוות דעת. זו פשוט ההזדמנות הראשונה שאני נתקלת בה. אנחנו נפרש את המונח "שטח ישראל" בהתאם לחוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי כחלה גם במים הכלכליים של ישראל. 

אני רוצה לציין עוד דבר אחד. יש לתקנות האלה חשיבות גם ברמה האזורית. המדינה הצטרפה לאמנת ברצלונה משנת 1976 שעוסקת בשמירה על הסביבה הימית באגן הים התיכון, ובימים אלה מתגבשת גם יוזמה בין-לאומית אזורית של מדינות הים התיכון להכריז על הים התיכון כולו כאזור בקרת פליטה לעניין תחמוצות גופרית. המדינה תומכת, אנחנו תומכים. אני יודעת שגם הגנת הסביבה תומכים. אבל בלעדי אשרור הנספח, שתלוי כמובן באישור התקנות, אין ממש תוקף לתמיכה הזאת וכן מופעלים עלינו לחצים לאשרר את הנספח על מנת שנוכל באמת לעמוד בעניין הזה. זה גם יהיה תעודת עניות למדינה אם היא לא תוכל להתיישר כמו כל מדינות הים התיכון בהיבט הזה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

תודה רבה על הסקירה. לפני שנעבור לסעיף של ההגדרות, יש כמה אנשים שביקשו רשות דיבור באופן כללי. תחילה חבר הכנסת מקלב, בבקשה. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

תודה. במקרה הזה אפשר לומר: מה הועילו חכמים בתקנתם, בתקנות? אני מבקש לשאול על האכיפה, מי הגורם שאוכף את התקנות האלה? האם יש חקירות? איך תתבצע האכיפה, החקירה, אילו אמצעים טכנולוגיים יש לכם היום? מה הכלים שיש לכם כדי לבצע את כל התקנות החשובות האלה, וכמה היו עד היום? לפי התקנות שהיו היום, האם יש לכם דוחות? מה ביצעתם עד היום? קצת שנדע על מה מדובר ומי הממונה על זה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

התקנות לא בתוקף. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

יש תקנות אחרות שהן בתוקף. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

יש תקנות אחרות שהן בתוקף שמדברות על נספחים אחרים של האמנה. אבל אני רוצה לחלק את התשובה שלי לשני חלקים. יש לנו אכיפה שמתבצעת ברמה המנהלית, זאת אומרת לרשות הספנות והנמלים יש סמכויות בדיני הספנות והנמלים לעכב כלי שיט, להורות על פעולות מתקנות. זה משהו שגם ניתן לנו כאן במסגרת התקנות. זאת אומרת, יש לנו הרבה אמצעים מנהליים שיש להם יותר משמעות אם נבוא ונעשה חקירה ונגיש הליך פלילי שאולי יתברר בעוד אני לא יודעת כמה זמן. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

אבל גם בשביל מנהלי אתם צריכים חקירה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

אני אגיע לזה. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

כמה אנשים עובדים בזה? מה ההיקפים?

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

מי שיכול להטיל את אותן סנקציות זה המפקחים שלנו. המנהל, שהוא ראש האגף הטכני אצלנו, ראש אגף פיקוח ובקרה, יכול להטיל ערובה למשל ולהורות על עיכוב כלי שיט. יש אצלנו למעלה מ-20 נספחים. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

איך נעשה הפיקוח? יש לכם מנתרים כאלה מאניות מקבילות? שנדע גם באופן הפרקטי. אנחנו הולכים לתקן תקנות ואנחנו גם לא יודעים איך זה מתבצע בשטח. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בכל מקרה יש פרקים שלמים בתקנות לגבי האכיפה, שאחר כך כמובן נקרא אותם ונסביר תקנה-תקנה. בבקשה.  

 << אורח >> אשר קדוש: << אורח >>   

כלי שיט ישראלים אנחנו אוכפים מתוקף זה שאנחנו מוציאים להם את רישיון השיט או שאנחנו מנפיקים את התעודות שלהם. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

אתם עושים טסט לפני. 

 << אורח >> אשר קדוש: << אורח >>   

אנחנו עושים לפני כן בדיקות, בודקים את כלי השיט, את כל המכונות ואת הציוד שיש לו ובהתאם לזה מנפיקים לו תעודה. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

אבל אתם מדברים גם על פסולת ודברים כאלה, שפיכת פסולת. זה לא מופיע בתקנות?

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

זה לא פה. אלה תקנות נפרדות. למשל אשפה כבר בתוקף, שדרך אגב רק לפני כמה חודשים עבר רביזיה. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

כאן אתם מדברים רק על זיהומי אוויר. 

 << אורח >> אשר קדוש: << אורח >>   

זיהומי אוויר שיכולים להגיע בעיקר מהמנוע, אבל גם מעוד גורמים אחרים. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

יש לכם אמצעים טכנולוגיים? אלה הישראלים, ומה לגבי לא ישראלים?

 << אורח >> אשר קדוש: << אורח >>   

לא ישראלים אנחנו עושים בדיקות מדגמיות בכלי שיט שמגיעים לפה. אנחנו עולים פיסית על כלי השיט, עושים בדיקה. אם מגלים איזושהי ליקוי אנחנו יכולים לעכב. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

בנמל עצמו?

 << אורח >> אשר קדוש: << אורח >>   

בנמל עצמו. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

הדברים האלה קיימים כבר היום, זאת אומרת בדיקות מתבצעות כבר היום. פשוט כל עוד התקנות האלה לא בתוקף אנחנו לא יכולים לעשות את הבדיקות. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

בדיקות מדגמיות?

 << אורח >> אשר קדוש: << אורח >>   

כן. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

מה אחוז המדגם שלכם מתוך סך כל האניות שמבקרות בנמל?

 << אורח >> אשר קדוש: << אורח >>   

15% מכל האניות שפוקדות את הנמל, אנחנו עולים ובודקים אותן. יש לנו שיטת סינון שאנחנו לא עולים על כל אנייה אם היא נבדקה כבר במקום אחר. אנחנו יודעים לדרג אותן אם הן אניות מסוכנות יותר וכל מיני קריטריונים. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

יש סנכרון בין-לאומי?

 << אורח >> אשר קדוש: << אורח >>   

בהחלט כן. אנחנו עובדים עם מערכת בין-לאומית של כל אזור הים התיכון. אנחנו יודעים בדיוק איפה האניות נבדקו. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

צריך להכניס קצת נשמה לתקנות. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

חד משמעית. גם אחר כך בכל הפרקים נדבר תקנה-תקנה, אז שם תהיה הנשמה. 

נעבור לזום, חבר הכנסת לשעבר אופיר פס פינס, ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב. בבקשה, אופיר, שלום, צהריים טובים. 

 << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >>   

שלום גברתי היושבת-ראש, חבריי לשעבר חברי הכנסת. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

שכנים לשעבר. 

 << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >>   

שלום לך. הערת הערה מאוד חשובה לגבי האכיפה. אני רוצה לומר בשם פורום רשויות החוף, זה פורום שמרכז 23 רשויות חוף של מרכז שלטון מקומי ומרכז המועצות האזוריות, שאנחנו בעיקרון תומכים באישור התקנות. צריך להגיד שהתקנות האלה היו צריכות להיות מאושרות מזמן, ואני שמח שהממשלה הזאת החליטה לקדם אותן. ממשלות קודמות, לצערי, לא קידמו אותן, לא יודע מאיזו סיבה. אנחנו מהאחרונות באזור שלנו שמאמצות את התקנות האלה מכל מי שחתום על אמנת ברצלונה. זה קודם כל ישרת את הציבור הישראלי, כי נהיה פחות חשופים לזיהום אוויר קשה, ויש זיהום אוויר קשה מאניות ומספינות, כידוע לכם. יש אפילו ערים בעולם שסגרו את עצמן למשל מספינות כרוז והפחיתו את הקצב שלהן, ויש כמובן ספינות אחרות. אנחנו יודעים שהנמלים הישראלים עמוסים לעייפה בספינות שנשארות עד שהן פורקות את המטענים שלהן, לפעמים תקופה ארוכה. כך שהסיפור של זיהום מאניות גדולות וגם מאניות קטנות הוא סיפור כבד. 

בתוך התקנות עצמן יש כבר פשרות שאנחנו לא מתים עליהן אבל מקבלים אותן לגבי ספינות קטנות וספינות שעוברות בין הנמלים הישראלים, שם יש הקלות מסוימות שהשרה החליטה לאפשר אותן. אנחנו לא נכנסים לזה. היינו שמחים אם הפשרות האלה לא היו מתבצעות כי בסופו של דבר הפשרות האלה הן פשרות על חשבון זיהום האוויר של תושבי ישראל. אבל בסופו של דבר התקנות באופן כללי נראות לנו ואנחנו תומכים בהן ואנחנו מקווים מאוד שחברי הוועדה יאמצו אותן ויתמכו בהן. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

תודה רבה, אופיר, אנחנו שמחים על הדברים ועל התמיכה. 

נעבור לד"ר ליהי שחר ברמן, מנכ"לית תאגיד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה. בבקשה. 

 << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >>   

שלום. אני מאוד מברכת על הדיון הזה. אני מדגישה שאנחנו סוף סוף עושים את יישור הקו ההכרחי הזה. אני יכולה לציין שכשהוקם נמל המפרץ אני אישית הגשתי התנגדות להפעלת הנמל, כי אמרתי שלא יכול להיות שמפעילים עכשיו נמל כזה משמעותי כאשר אנחנו לא חתומים עדיין על הנספח השישי של אמנת מרפול. בזמנו, ב-2017, בדיונים בוועדה המחוזית, אמרו לי: זה ממש ממש בישורת האחרונה, פינג-פונג בין רספ"ן למשרד המשפטים, ועוד רגע זה יוצא לפועל. מאז עברו חמש שנים. נמל המפרץ כבר פועל. אז אני קודם כל מברכת על שעה זו שאנחנו מתקנים את התקנות האלה. 

בהמשך, כשנתייחס לסעיפים של האכיפה, אתייחס לנקודה מאוד מאוד חלשה בתחום של האכיפה. כי כמו שאת בתי הזיקוק לא אוכף משרד הכלכלה, אלא המשרד להגנת הסביבה ואיגודי ערים הם אלה שאוכפים את ההפרות הסביבתיות של בתי זיקוק או של חיפה כימיקלים או של כל מפעל אחר, אותו דבר בנושא של זיהום אוויר מכלי שיט. למשרד להגנת הסביבה יש אגף ים וחופים, לאיגודי ערים יש הכלים שלהם ואת הפעילות שלהם בנמלים עצמם, הם יודעים לבדוק את הדברים. וכאן צריך לתת את הדעת ולהתייחס מאוד בזהירות לאיך אנחנו נותנים כאן את המענה המלא לתהליך האכיפה. כי אחרת לא עשינו כלום. אם אנחנו מתקנים תקנות ואין לנו אמצעי פיקוח ואכיפה של הרגולטור שאחראי לנושא עצמו, אנחנו כאן חוטאים למטרה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אנחנו כמובן נעבור בשלב ההקראה תקנה-תקנה ונשמח לשמוע התייחסות. אחרון הדוברים, לפני שנעבור לסעיף ההגדרות, ד"ר יובל ארבל, עמותת צלול, בבקשה. 

 << דובר >> יובל ארבל: << דובר >>   

תודה רבה. גם אני רוצה מאוד לברך על הדיון החשוב היום. כפי שליהי הזכירה קודם, ב-2017, לפי החלטת ממשלה, התקנות האלה היו צריכות להיות מחוקקות עד סוף שנת 2017, ולא כך. ובאמת גייסנו אז כמה ארגוני סביבה ודרשנו את הדיון. אבל מכל מיני סיבות זה לא צלח. לכן אני יכול לברך, גם כתושב חיפה שנושם את האוויר המזוהם שמגיע ממקורות שונים, גם ממפעלים מזוהמים אבל גם מהספינות. אנחנו מרגישים את זה היטב כמי שנמצא בים הרבה, וחשוב לפתור את הבעיות של האכיפה, כמו שליהי ציינה. אני מתנצל שאני לא אוכל להיות בכל הקראת התקנות, אני חייב להיות במקום אחר, אז שיהיה בהצלחה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

תודה רבה, יובל. אני שמחה לשמוע את התמיכה של כל הגורמים. אם אין עוד הערות והתייחסויות, אנחנו נעבור להקראה. נתחיל בהגדרות, בבקשה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   
תקנות הנמלים (מניעת זיהום אוויר מכלי שיט), התשפ"ב-2022
	בתוקף סמכותי לפי סעיף 60(1)(ד), (יד) ו-(יז) ו-(2)(א), (ג) ו-(ח) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - הפקודה), לפי הצעת רשות הספנות והנמלים מכוח סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 (להלן - חוק רשות הספנות והנמלים), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977,  אני מתקינה תקנות אלה:   

	חלק א': פרשנות ותחולה 



	הגדרות
	1. 
	בתקנות אלה:

	
	
	"אזור בקרת פליטה" – אזור שיש לנקוט בו באמצעי חובה לבקרת פליטה מכלי שיט לפי תקנות אלה, כדי למנוע, לצמצם ולשלוט בזיהום אוויר שמקורו בתחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית או חומר חלקיקי, כולם או חלקם, ובהשפעותיו השליליות של זיהום אוויר כאמור על בריאות האדם והסביבה, ובכלל זה אזור כאמור בתקנות 15 ו-22 ובתוספת הראשונה;


אני מבקשת לציין שבעצה אחת עם הייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה, אנחנו מקריאים היום את ההגדרות אבל לא נצביע עליהן, משום שיש עדיין דיוקים וכמה נקודות שאנחנו רוצים לוודא. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

"האזור הימי" – כהגדרתו בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו-2005;

לכך התייחסתי לפני כן כשדיברתי על התחולה הטריטוריאלית. 

"אימ"ו", "אתר אינטרנט", - מחקנו את "האזור הימי". אתם רואים כאן עקוב אחר שינויים שערכנו בתיאום עם הייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה. "האזור הימי" ו"האמנה" נמחקו והם יוגדרו בנפרד – "המנהל", "הרשות", "חברת סיווג", "מי שיפוליים", ו-"מנהל הרשות – כהגדרתם בתקנות הנמלים חומרים נוזליים מזיקים בצובר;

	"אישור אספקת דלק" (BDN - Bunker Delivery Note) – אישור מאת ספק דלק בדבר סוג הדלק שבו תידלק את כלי השיט, שנערך לפי תקנה 54; 

	"האמנה"- האמנה הבין-לאומית בדבר מניעת זיהום מאניות, 1973, כפי שתוקנה בפרוטוקול מ-1978 שישראל צד לה, כפי שתוקנה בפרוטוקול 1997 על תיקוניו.

	"אנייה" ו-"מדינת הדגל" – כהגדרתן בתקנות הנמלים בטיחות השיט; 

	"אנייה חדשה"  – אנייה שמתקיים לגביה אחד מאלה: 

	
	(1) חוזה בנייתה נחתם  ב-1 בינואר 2013 או אחרי תאריך זה;  

	
	(2) בהעדר חוזה בנייה - השדרית שלה הונחה, או נמצאה בשלב בנייה דומה, ב-1 ביולי 2013 או אחרי תאריך זה;

	
	(3) מסירתה התבצעה ב-1 ביולי 2015 או אחרי תאריך זה;

	"אנייה קיימת" – אנייה שאינה אנייה חדשה; 



ההגדרה הבאה הועברה לתקנה הרלוונטית. אני אומר שמאחר שהתקנה הזאת, תקנה 1 שמכילה את ההגדרות היא מאוד ארוכה וכוללת הרבה מאוד הגדרות, שחלקן גם מפנות לחקיקה אחרת, במסגרת הדיונים שלנו עם הייעוץ המשפטי של הוועדה ובתיאום עם משרד המשפטים הוחלט להעביר הגדרות מסוימות שמופיעות פעם אחת לתקנה עצמה, כדי להקל על הקריאה ולנוחות הקורא, בתקווה שזה גם יקל על היישום. הגדרות שאתם רואים כאן שנמחקו הן לא נעלמו, הן עברו. אני חושבת שיש שתי הגדרות שבאמת נמחקו משום שלא היה בהן צורך, אז אציין את זה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אוקיי. אז עכשיו את עוברת להגדרה של אסדה. בבקשה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

"אסדה" – מיתקן המוצב בים, בין בחיבור לקרקע ובין במצב ציפה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני;

שתי ההגדרות הבאות עדיין בבדיקה, ולכן אנחנו לא נקרא אותן. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

"ארגון מוכר" ו"בודק מוסמך". על שתי ההגדרות האלה אנחנו מדלגים לפעם הבאה. את עוברת ל"בוצת שמן".

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

"בוצת שמן" - בוצה הנוצרת מאחד או יותר מאלה: מפרידי דלק או שמן סיכה, שאריות של שמן סיכה ממכונות ראשיות ומכונות עזר, או שאריות שמן ממפרידים של מי שיפוליים, מציוד לסינון שמן או ממגשי דליפה;

"בעל כלי שיט" – זאת הגדרה שהוספנו לשם ההבהרה. יש הרבה תקנות שמטילות אחריות על בעל כלי שיט – הבעל הרשום של כלי השיט, חוכר כלי השיט, בעל השליטה בו, הסוכן שלו או מפעילו; לענין זה שליטה - כהגדרתה בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס"ה-2005;

התקנה הבאה עברה להמשך למסגרת הסעיף הרלוונטי. 

"דלק" – כל סוג של חומר שנמסר לכלי שיט ושמיועד למטרת בעירה בהנעה או בהפעלה של כלי השיט, ובכלל זה גז, תזקיקי דלק ודלק שאריתי; 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מה שמחוק בו, "הזנה לסירוגין" ו"הזנה רציפה" זה גם עובר למקום אחר?

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

"הזנה לסירוגין" נמחק לגמרי, אין בו צורך. אנחנו פשוט השתמשנו בהמשך במונח "הזנה שאינה רציפה". אנחנו חושבים שזה יהיה יותר ברור בצורה הזאת. "הזנה רציפה" עבר לתקנה הרלוונטית. 

	
	"הנעה לא מקובלת" – צורת הנעה שאינה הנעה מקובלת, לרבות הנעת דיזל חשמלית, הנעת טורבינה או מערכת הנעה משולבת (היברידית); 

	
	"הנעה מקובלת" – צורת הנעה שהמניע העיקרי בה הוא מנוע שריפה פנימי מחזורי  המחובר לציר הנעה, במישרין או באמצעות תיבת תמסורת;



"הפלגה קצרה" גם כן עבר לסעיף הרלוונטי. 

"התקן" – לעניין חומר מדלל אוזון - מיתקן המצוי בכלי שיט, לרבות מערכת, ציוד, יחידה ניידת לכיבוי אש, חומר בידוד או חומר אחר בכלי שיט, ולמעט תיקון או מילוי מחדש של כל אחד מאלה;

"זכויות משיכה" גם כן עבר. 

	"חומר מדלל אוזון" – חומר מבוקר כהגדרתו בסעיף 1(4) לפרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדללים את שכבת האוזון, 1987, שנכלל בנספחים A, B, C או E לפרוטוקול האמור, ולרבות כל אחד מאלה: 

	(1) 1211 Halon - ברומו-כלורו-דיפלואורו-מתן;

	(2) Halon 1301 - ברומו-טריפלואורו-מתן;

	(3) Halon 2402 1.2 - דיברומו, 1.1.2.2  טטרפלואורואתן (ידוע גם בשם (Halon 14B2;

	(4) CFC-11 - טריכלורו-פלואורו-מתן;

	(5) CFC-12  - דיכלורו-דיפלואורומתן;

	(6) CFC-113  - 1.1.2 טריכלורו, 1.2.2 טריפלואורואתן;

	(7)  - CFC-114 1.2 דיכלורו, 1.1.2.2 טטראפלואורואתן  (ידוע גם בשם (Halon 14B2;

	(8) CFC-115  - כלורו-פנטאפלואורואתן;



"יום השנה" – היום והחודש של כל שנה שיתאימו לתאריך התפוגה של התעודה הבין-לאומית למניעת זיהום אוויר (IAPP);

	"כלי שיט" – כלי מכל סוג שהוא, הפועל בסביבה הימית, לרבות סנפירית, רחפת, כלי שיט תת ימי, כלי שיט צף ואסדה; 

	"כלי שיט ישראלי" – כל אחד מאלה: 

	
	(1) כלי שיט הרשום במרשם הישראלי לפי חוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960, לרבות כלי שיט החייב ברישום או שהופטר ממנו, לפי החוק האמור;



(2) למעט לעניין חלק ה' – חלק ב' מדבר על התעודות, אני מיד אסביר למה יש כאן מיעוט של הפסקה הזאת – כלי שיט הרשום או החייב ברישום בפנקס הרישום המתנהל לפי חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס"ה-2005;

חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי) מחייב כלי שיט שהבעלים שלהם הרשמי הוא בעצם חברה זרה, חברה שמוקמת בחו"ל, אבל מאחוריהם עומדים בעלי מניות או דירקטוריון או יש להם זיקה חזקה לישות ישראלית, ואנחנו מחילים עליהם את החובות על פי התקנות שלנו, לא כולן אבל חלקן הגדול, ומחילים עליהם גם את התקנות האלה. אבל את חלק ה' לא נחיל, משום שחלק ה' מדבר על התעודות, ותעודות מוצאות על ידי מדינת הדגל. מאחר שמדובר בחברות זרות, אז מדינת הדגל של אותם כלי שיט היא המדינה הזרה שבה החברה רשומה. לכן את התעודות יוציאו מדינות הדגל, אבל הם לא יהיו פטורים. מבחינתנו הם כלים ישראלים. המשמעות היא, בין היתר, למשל שבעתות מלחמה או מצבי חירום אפשר לגייס את הכלים האלה, לא מכאן, מכוח חוק הספנות כלי שיט בשליטת גורם ישראלי. לכן חלות עליהם החובות המהותיות. תעודות אנחנו לא נותנים. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

"למעט" זה לעניין התעודות. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

נכון. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	"כלי שיט פרטי" – כהגדרתו בתקנות הספנות (כלי שיט) (בניה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), התשס"ב-2002;

	"כלי שיט רתוק" – כלי שיט הרתוק או הקשור בתחום נמל לאחד מאלה: רציף, מזח, מקשר ימי,  מערכת עגינה או מיתקן אחר המשמש לריתוק ;



מה שנמחק כאן לדעתנו, ובעצת הייעוץ המשפטי של הוועדה הוחלט למחוק את הפירוט של הטעינה והפריקה כדי שזה יהיה יותר ברור. המהות היא שהם קשורים לרציף, לא משנה לאיזה צורך. ברגע שהם קשורים אנחנו נגיע למה הם צריכים לעשות. 

	
	"כלי שיט שנבנה" – כלי שיט שהשדרית שלו הונחה או שנמצא בשלב בנייה דומה; 



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

כל ההגדרות המחוקות פה כולן עברו?

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

כולן עברו לחלק ג'. הן רלוונטיות לחלק של יעילות אנרגטית. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אוקיי. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	"מותקן", לעניין מנוע דיזל ימי – כל אחד מאלה:  

	1. מנוע דיזל ימי המותקן או המיועד להתקנה בכלי שיט;
	

	1. מנוע-עזר דיזל ימי נייד, שמערכות התדלוק, הצינון או הפליטה שלו מותקנות בקביעות בכלי השיט ומהוות חלק בלתי נפרד ממנו;
	

	1. מנוע דיזל ימי המשמש להשלמה או להגברה של הספק המנוע שמותקן בכלי השיט, והמיועד להיות חלק בלתי נפרד ממנו;
	



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

כל ההגדרות עכשיו גם כן עברו לסעיפים הרלוונטיים?

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

כן. 

	"מיתקן קליטה" – מיתקן מתאים לקליטה של חומר מדלל אוזון או התקן המכיל חומר כאמור או שיירי ניקוי של גזי פליטה, לפי העניין;

	"מיתקן שריפה" – מיתקן בכלי שיט המיועד בעיקר למטרת שריפה של פסולת בכלי שיט, שנוצרה בעת תפעולו הרגיל של כלי השיט;



אנחנו מחקנו את המונחים האלה "או חומר אחר", לצורך הדיוק, לפי לשון הנספח. 

	"מנוע דיזל ימי" – כל אחד מאלה:

	1. מנוע בעירה פנימית בוכנאי, הפועל באמצעות דלק נוזלי או דלק נוזלי וגזי, לרבות באמצעות מערכת הגברת לחץ אם קיימת בכלי השיט;
	

	1. מנוע הפועל באמצעות גז, שהותקן בכלי שיט שנבנה ב-1 במרס 2016 או אחרי תאריך זה; 
	

	1. מנוע נוסף או מנוע חלופי שאינו זהה למנוע הקיים, הפועל באמצעות גז, ושהותקן בכלי שיט ב-1 במרס 2016 או אחרי תאריך זה; 
	



"מסמכים" – כל אלה או חלקם – מדובר במסמכים שניגע בהם בהמשך בתקנות – פנקס חומרים מדללי אוזון כמשמעותו בתקנה 7; פנקס תכולת גופרית כמשמעותו בתקנה 24(ב) עד (ה); תכנית לניהול תרכובות אורגניות נדיפות כמשמעותה בתקנה 32; קובץ טכני כמשמעותו בתקנה 67(ג); פנקס נתוני מנוע כמשמעותו בקוד הטכני לתחמוצות חנקן; קובץ שיטה מאושרת להגבלת פליטה; תכנית לניהול יעילות אנרגטית (SEEMP) כמשמעותה בתקנה 75; ואישור על בדיקה למניעת זיהום אוויר מכלי שיט כמשמעותו בתקנה 102;

"מעבדה" – מעבדה העומדת בדרישות של תקן ISO/IEC 17025 (General requirements for the competence of testing and calibration laboratories) לעניין כשירות מעבדות, בדיקה וכיול, כתוקפו מזמן לזמן, שהוסמכה לפי הוראות חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997;

ההגדרה הבאה נמחקה, בעקבות דיוקים שעשינו בהמשך היא לא נחוצה עוד. 

"מפעיל רציף", "רציף" ו-"נמל בישראל" – כהגדרתם בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט, ולעניין נמל חדרה יראו את מנהל הנמל כמפעיל רציף;

"מפקח כלי שיט" –  כל אחד מאלה: מפקח כלי שיט כהגדרתו בתקנות הנמלים בטיחות השיט שהינו עובד הרשות או מפקח לפי סעיף 29 לחוק רשות הספנות והנמלים;

"מפקח למניעת זיהום הים" – כהגדרת מפקח הגנת הסביבה בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011, שהוסמך לעניין פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן;   

"הנספח" – הנספח השישי לאמנה, שעניינו מניעת זיהום האוויר מאניות, לרבות תוספותיו;

	"ספק דלק" – מי שרשום ברשימה של  ספקי הדלק לפי תקנה 60;

	"פליטה" – שחרור של חומר, שחל עליו הנספח, מכלי שיט לאטמוספירה או לים; 


	
ההגדרות הבאות עברו לתקנות הרלוונטיות בהמשך. 

	"פעולה מתקנת" – פעולה הנדרשת לתיקון ליקוי לפי תקנות 63 ו-89;

	"פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן" – פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם-1980; 

	"פרוטוקול מונטריאול" – פרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדלדלים את שכבת האוזון מ-1987, שאומץ במסגרת האמנה הבין-לאומית להגנה על שכבת האוזון מ-1985 (אמנת וינה), המופקד לעיון הציבור במשרדי המנהל;

	"קברניט" - מי שבידו הפיקוד על כלי השיט;



זו הגדרה שהוספנו גם כן לשם הבהירות, לנוכח חובות שחלות עליו בתקנות. 

	"הקוד הבין-לאומי הימי למטענים מסוכנים" – הקוד הבין-לאומי הימי למטענים מסוכנים (International Maritime Dangerous Goods Code -IMDG), לרבות תוספותיו, כפי שיעודכן מזמן לזמן;

	"הקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר" – הקוד הבין-לאומי לבנייה ולציוד אניות המובילות כימיקלים בצובר (IBC-International Code for the Construction and Equipment of Ships Carrying Dangerous Chemicals in Bulk), לרבות תוספותיו, כפי שיעודכן מזמן לזמן;

	"הקוד הטכני לתחמוצות חנקן (NOX- Nitrogen Oxides)" – הקוד הטכני בדבר בקרת הפליטה של תחמוצות חנקן ממנועי דיזל ימיים (Technical Code on Control of Emissions of Nitrogen Oxides from Marine Diesel Engines), לרבות תוספותיו, כפי שיעודכן מזמן לזמן;

	"רשימת ספקי דלק" – רשימה של ספקי דלק המספקים בישראל דלק לכלי שיט כמפורט בתקנה 60;



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מה זה שנמחק לגבי ברוטו 400 טון?

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

מה שנמחק זה פשוט מיותר משום שאנחנו מפנים כאן לתקנה 60, ובתקנה 60 היא מציינת את הנושא של התפוסה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	"שיטה מאושרת להגבלת פליטה" – שיטה להגבלת פליטה של תחמוצות חנקן לפי פרק 7 בקוד הטכני לתחמוצות חנקן (NOx), שאישר יצרן המנוע;

	 "שלב בנייה דומה" – שלב בנייה של כלי שיט שמתקיימים לגביו שני אלה:

	
	1. מתחילה בנייה הניתנת לזיהוי עם כלי שיט מסוים;

	
	1. התחילה הרכבתו של כלי שיט המכילה 50 טון לפחות או אחוז אחד מהמאסה המשוערת של כל חומר הבנייה, הנמוך מביניהם;

	"שנה קלנדרית" – התקופה שמיום 1 בחודש ינואר עד יום 31 בחודש דצמבר של שנה מסוימת; 

	"תיקון, שינוי או חידוש מהותי" – תיקון, שינוי או חידוש, לפי העניין, שיש בו כדי להשפיע על שיעור הפליטה, ובכלל זה תיקון, שינוי או חידוש של אחד מאלה: המבנה, הציוד, המערכות, האביזרים, הסידורים והחומרים;   

	"תכנית לניהול תרכובות אורגניות נדיפות" – תכנית לניהול תרכובות אורגניות נדיפות המותאמת למכלית מסוימת לפי תקנה 32;



	"תעודה בין-לאומית ליעילות אנרגטית" – תעודה בין–לאומית ליעילות אנרגטית (International Energy Efficiency Certificate - IEEC), שנוסחה מובא בתוספת  השנייה; 

	"תעודה בין-לאומית למניעת זיהום אוויר" – תעודה בין-לאומית למניעת זיהום אוויר (IAPP-International Air Pollution Prevention Certificate), שנוסחה מובא בתוספת ה השלישית; 

	"תעודות" – תעודה בין-לאומית ליעילות אנרגטית ותעודה בין-לאומית למניעת זיהום אוויר;



כמו שאתם יכולים לראות, יש כאן שתי תעודות. נרחיב, כמובן, כשנגיע. הנושא של יעילות אנרגטית רלוונטי לאניות בלבד. 

	"תפוסה ברוטו" – נפח האנייה הכולל שנקבע לפי מדידת התפוסה כאמור בתקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט), התשמ"ג-1983;

	"תקנות הנמלים בטיחות השיט" – תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1982; 

	"תקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט" – תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ"ב-2022; 



אנחנו תיקנו כאן, משום שמאז שסיימנו עם הנוסח, לפני כמה חודשים התקבל תיקון לתקנות אשפה והוא מחליף את הנוסח הישן של התקנות. 

	"תקנות הנמלים חומרים נוזליים מזיקים בצובר" – תקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר), התשע"ו-2016;

	"תקנות למניעת זיהום מי ים בשמן" – תקנות מניעת זיהום מי הים בשמן (ביצוע האמנה), התשמ"ז-1987; 

	"תרכובת אורגנית נדיפה" (VOC-Volatile Organic Compound) – חומר אורגני או תערובת של חומרים הכוללת חומר אורגני, שלחץ האדים שלו הוא 1 קילו פסקל kPa)) לפחות בתנאי לחץ אטמוספרי ובטמפרטורה של 20 מעלות צלסיוס. 



פה בעצם נגמרת התקנה של ההגדרות. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אנחנו לא נעשה הצבעה בישיבה הזאת, אנחנו נעשה הצבעה בישיבה הבאה. קראנו את סעיף ההגדרות, ואם יהיו תיקונים אנחנו נתייחס לתיקונים. נמשיך הלאה. 

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>   

במהלך הדיונים המאוד מאוד אינטנסיביים שאנחנו ניהלנו גם עם משרד המשפטים וכמובן עם רשות הספנות, עלתה סוגיה שהיא סוגיה רוחבית לגבי איך אנחנו מאמצים מסמכי חקיקה או נורמות זרות, אם זה האמנה, הנספח, הקודים, הנחיות. הם מתעדכנים, הם משתנים, צריך להפנות אליהם. אז את כל הדבר הזה שמנו כרגע בבדיקה. ייתכן שנוסיף לקראת סוף התקנות איזשהו סעיף שיכלול את החובה של רשות הספנות כמובן לפרסם ככל הניתן או להפנות או לציין שנעשו שינויים באותם קודים בין-לאומיים כדי לאפשר ודאות. יכול להיות שיהיו בהתאם תוספות לסעיף ההגדרות, וכמובן אולי סעיף אחד בסוף. עוד לא הגענו לשם. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אז בישיבה הבאה נעשה הצבעה על סעיף ההגדרות, וככל שיהיו התיקונים או הסעיפים אנחנו נתקן. 
 
 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

דבר אחד נוסף ששכחתי לציין, לגבי הגדרה של כלי שיט. ממש לפני כמה ימים קיבלנו שיחה מהיועץ המשפטי של חיל הים שביקש לבחון את זה. כנראה שכלי שיט צבאיים יוחרגו. במקור זה גם לא תוכנן עבורם. אבל בעניין הזה הם צריכים להעביר אלינו מסמך. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר. נמשיך בהקראה ונעבור לסעיף התחולה, לסעיף 2. 

 << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >>   

רק צריך לשים לב שבהגדרות יש גם ההגדרה של ארגון מוכר ובודק מוסמך. גם לגבי זה אמרתם שנגיע לזה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור. סעיף 2, תחולה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	תחולה
	2. 
	תקנות אלה יחולו על אלה:

	
	
	
	1. כלי שיט כשהוא בשטח ישראל, לרבות באזור הימי; 

	
	
	
	1. כלי שיט ישראלי – גם כשהוא  מחוץ לשטח ישראל.



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני מביאה להצבעה את סעיף התחולה, את תקנה מספר 2. מי בעד? 

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה 2 אושרה. 

 << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >>   

גברתי, אני מבקשת להעיר לעניין תחולת האזור הימי. עו"ד סופר התייחסה לחוות דעת של אבי ליכט לגבי האזור הימי, שהיא אכן בצורה מדויקת. היא רק מתייחסת לתחום מסוים, לדינים מסוימים. חשוב לי רק להבהיר את זה, היא לא מתייחסת לתחולה של הדין הישראלי כולו, לתחומי הגנת הסביבה, הגז והנפט. וההגדרה שדייקנו פה בעזרת הייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה לא משליכה על תקנות קודמות לעניין הפרשנות שלנו, ששם כתבנו הגדרה קצת אחרת, ובעצם כל הפרשנות של תחולת הדין הישראלי, העמדה הממשלתית שמקובלת גם על הכנסת, נגזרת מחוות הדעת של המשנה הכלכלי. זה רק למען ההבהרה. תודה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר. ההבהרה נרשמה. נעבור לחלק ב', מניעת זיהום אוויר בשל פליטה מכלי שיט. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

פרק א': חומרים מדללי אוזון. תקנה 3, איסור על פליטה מכוונת. אני חושבת שאת המילה מכוונת, ורד, אנחנו נוריד בכותרת, נכון?

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>   

כן. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

לא יפלוט אדם פליטה של חומר מדלל אוזון מכלי שיט, לרבות פליטה מכוונת; בתקנה זו, "פליטה מכוונת" – לרבות פליטה במהלך תחזוקה, טיפול, תיקון או סילוק של התקן, ולמעט פליטה מזערית הכרוכה בלכידה מחדש או במחזור של חומר מדלל אוזון.

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני מביאה להצבעה את תקנה 3. מי בעד? 

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה 3 אושרה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	איסור על שימוש בהתקן 
	4.
	1. לא יעשה אדם שימוש בהתקן המכיל חומר מדלל אוזון, למעט הידרו-כלורו-פלואורו-פחמנים (HCFC) (בתקנת משנה זו – ההתקן), בכלי השיט האלה: 

	
	
	
	1. כלי שיט שנבנה ב-19 במאי 2005 או אחרי תאריך זה;

	
	
	
	1. כלי שיט שנבנה לפני התאריך האמור בפסקה (1), שתאריך המסירה של ההתקן לכלי השיט לפי החוזה שנחתם לגביו, ובהעדר חוזה – תאריך מסירתו בפועל, הוא 19 במאי 2005 או אחרי תאריך זה.

	
	
	1. לא יעשה אדם שימוש בהתקן המכיל חומר מדלל אוזון, לרבות הידרו-כלורו-פלואורו-פחמנים (HCFC) (בתקנת משנה זו – התקן HCFC), בכלי השיט האלה: 

	
	
	
	1. כלי שיט שנבנה ב-1 בינואר 2020 או אחרי תאריך זה;

	
	
	
	1. כלי שיט שנבנה לפני התאריך האמור בפסקה (1), שתאריך המסירה של התקן HCFC לכלי השיט לפי החוזה שנחתם לגביו, ובהעדר חוזה – תאריך מסירתו בפועל, הוא 1 בינואר 2020 או אחרי תאריך זה.



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני מביאה להצבעה את תקנה מספר 4. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה מספר 4 אושרה. 5 בבקשה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	מסירה למיתקן קליטה
	5.
	קברניט כלי השיט יוודא כי חומר מדלל אוזון והתקן המכיל חומר כאמור, יימסרו, למיתקן קליטה בהתאם להוראות פרק ו' של חלק זה.



אני מחדדת ש"לאחר הסרתם" נמחק בשביל הבהירות והדיוק. מאחר שהסרה יכולה להתייחס להתקן אבל לא לחומר. זה לא כל כך מתאים מבחינת המינוח. המשמעות נשארת. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור. אם כך, אני מביאה להצבעה את תקנה 5. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה 5 אושרה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	רישום של התקן  המכיל חומר מדלל אוזון
	6.
	קברניט של כלי שיט, החייב בתעודה בין-לאומית למניעת זיהום אוויר, ושבו התקן המכיל חומר מדלל אוזון, יוודא כי נערך רישום של כל התקן המכיל חומר מדלל אוזון בתוספת לתעודה האמורה. 



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מי בעד תקנה 6?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה 6 אושרה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	רישום בפנקס חומרים מדללי אוזון
	7.
	1. קברניט של כלי שיט, החייב בתעודה בין-לאומית למניעת זיהום אויר,  ושבו התקן המכיל חומר מדלל אוזון (בתקנה זו – ההתקן), יוודא כי בכלי השיט יימצא פנקס חומרים מדללי אוזון (בתקנה זו – הפנקס), וכי יירשמו בו הפרטים על אודות כל פעולה שבוצעה כמפורט להלן: 

	
	
	
	1. טעינה, מלאה או חלקית, של ההתקן; 

	
	
	
	1. תיקון או תחזוקה של ההתקן;  

	
	
	
	1. שחרור מכוון או לא מכוון של חומר מדלל אוזון לאטמוספירה;

	
	
	
	1. מסירה של חומר מדלל אוזון למיתקן קליטה;

	
	
	
	1. אספקה של חומרים מדללי אוזון לכלי שיט.

	
	
	1. הרשות תפרסם באתר האינטרנט פנקס לדוגמה.

	
	
	1. רישום כאמור בתקנת משנה (א) ייערך במונחים של מאסה של חומר ויוצג בקילוגרמים, ככל הניתן.

	
	
	1. הרישום בפנקס של כלי שיט ישראלי יעשה בשפה העברית והאנגלית; במקרה של מחלוקת או אי התאמה, יגבר הרישום בעברית. 

	
	
	1. בכלי שיט שאינו כלי שיט ישראלי, המנהל רישום בפנקס בכמה שפות, יגבר הרישום בשפה הלאומית הרשמית של המדינה שאת דגלה רשאי כלי השיט להניף. 

	
	
	1. רישום בפנקס ייערך ללא דיחוי לאחר השלמת הפעולה הנוגעת בדבר.

	
	
	(ז)	כל רישום בפנקס ייחתם על ידי הקצין האחראי על הפעולה הנוגעת לרישום, ובשולי כל עמוד שבפנקס יחתום בנוסף קברניט כלי השיט.



פיצלנו את הסיפא לפסקה (ז). 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני מביאה להצבעה את תקנה מספר 7. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה מספר 7 אושרה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	סייג לתחולת פרק א'
	8.
	הוראות פרק זה לא יחולו על אלה: 

	
	
	
	1. ציוד אטום לחלוטין בכלי שיט, ובלבד שאין לו חיבור לטעינה של חומר קירור המכיל חומרים מדללי אוזון או לרכיב הניתן להסרה המכיל חומרים כאמור;

	
	
	
	1. כלי שיט פרטי.



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

תקנה מספר 8, הצבעה. מי בעד? 

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה מספר 8 אושרה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	פרק ב': תחמוצות חנקן  (NOx- Nitrogen Oxides)

	סימן א': כללי

	הגדרות- פרק ב' 
	9.
	בפרק זה –

	
	
	"שינוי יסודי" – שינוי במנוע דיזל ימי כמפורט להלן שנעשה ב-1 בינואר 2000 או אחרי תאריך זה, ואין לו  אישור לפי הקוד הטכני לתחמוצות חנקן (NOX) לגבולות המותרים לפליטה כמפורט בטור ב' בחלק א' של התוספת הרביעית, לעניין פרטים 1 עד 3 באותו חלק:



אני רק אסביר. התוספת הרביעית קובעת את מגבלות הפליטה. היא מאוד מאוד טכנית, לכן זה מופיע בתוספת. אתה רוצה לומר כמה מילים?

 << אורח >> אשר קדוש: << אורח >>   

כן. מגבלות הבלטה של תחמוצות החנקן מחולקות לשלוש, לשלושה טירים. ככל שהטיר גבוה יותר המגבלות חמורות יותר, ובכך בעצם מפחיתים את פליטת התחמוצות לאוויר. ככל שאנייה חדשה יותר היא נדרשת לעמוד בתקנים יותר מחמירים. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	
	1. החלפת המנוע במנוע דיזל ימי או התקנה של מנוע דיזל ימי נוסף;

	
	1. שינוי אחר במנוע, כאמור בקוד הטכני לתחמוצות חנקן (NOx);

	
	1. הגברה של ההספק המרבי בפעולה רציפה של המנוע ביותר מ-10% מההספק המרבי כאמור כפי שמצוין באישור המקורי של המנוע.



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מי בעד תקנה 9? 

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה 9 אושרה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	תחולה- פרק ב'
	10.
	הוראות פרק זה יחולו על אלה: 

	
	
	1. מנוע דיזל ימי בעל הספק העולה על 130 קילוואט (Kw) שהותקן  בכלי שיט שנבנה ב- 1 בינואר 2000 או אחרי תאריך זה;

	
	
	1. מנוע דיזל ימי בעל הספק העולה על 130 קילוואט (Kw) שבוצע בו שינוי יסודי, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של הבודק המוסמך, שהמנוע האמור הוא תחליף זהה למנוע אותו הוא מחליף.



הוספנו את התאריכים כאן לאור פרשנות של הסעיף של הנספח ולמען הבהירות. מה שצריך להבין כאן, שזה התאריך הקובע לצורך העניין. זאת אומרת, מנוע שהותקן אחרי התאריך הזה או מנוע שנעשה בו שינוי יסודי אחרי התאריך הזה – עליו חלות הוראות הפרק. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מי בעד תקנה 10? 

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה 10 אושרה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	סייג לתחולת פרק ב'
	11.
	על אף הוראות תקנה 10, הוראות פרק זה לא יחולו על אלה:

	
	
	1. מנוע דיזל ימי המיועד לאחד מאלה:

	
	
	
	1. שימוש במצב חירום בלבד;

	
	
	
	1. הפעלה של מיתקן או ציוד המיועדים לשימוש במצב חירום בלבד;

	
	
	
	1. שימוש בסירת הצלה המותקנת או מחוברת לכלי השיט במצב חירום בלבד;

	
	
	1. מנוע דיזל ימי המותקן בכלי שיט המפליג רק בין נמלים ומסופים, במימי החופין של ישראל, במים הפנימיים שלה או באזור הימי, ובלבד שכלי השיט האמור קיבל היתר מאת המנהל לפי תקנה 128;  

	
	
	1. מנוע דיזל ימי המותקן בכלי שיט פרטי.



תקנה 128 מדברת על חלופות שהמנהל צריך לאשר. נכון שיש כאן פטור, אבל עדיין הם אמורים לעמוד בדרישות על בסיס אותה חלופה. אז צריך להבין שהם אולי פטורים מהפרק, אבל הדרישות המהותיות נשארות. 

 << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >>   

אפשר לשאול לגבי סעיף (2) בכל זאת על ההחרגה הזאת? כי מדובר כאן בהרבה מאוד כלי שיט ששטים במים הפנימיים או באזור הימי של ישראל, שזה אומר כלי השיט שהם תפעוליים, גוררות וכלי שיט שפולטים הרבה מאוד זיהום אוויר. אם גם ככה לפי תקנה 128 יש הדרישות האלה, למה אנחנו מחריגים אותם כאן? אני פשוט לא מכירה את תקנה 128.  

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

אני אקריא את זה לא לצורך ההצבעה, אבל אני אומר מה התקנה הזאת אומרת. תקנה 128 מדברת על חלופות ואומרת שמנהל רשאי להתיר לכלי שיט להתקין אביזר, חומר בנייה, כלי או מתקן בהתאם להנחיית אימ"ו. יש הנחיה שמפרטת במה זה צריך לעמוד, ולהשתמש בהליך דלק או שיטת תפעול כחלופה לאלה שנדרשים לפי התקנות, ובלבד שהפחתת הפליטה שתושג באמצעות החלופות לא תהיה פחותה מהנדרש. זאת אומרת, מבחינת התוצאה הסופית היא אמורה להיות אותו דבר, אבל אפשר לאשר להם חלופות אחרות מעבר למה שהפרק הזה קובע. מהותית הם אמורים לעמוד בדרישות אחרות, אבל התוצאה אמורה להיות אותה תוצאה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני מביאה להצבעה את תקנה 11. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין 
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה 11 אושרה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	פטור  מתחולת פרק ב' 
	12.
	על אף האמור בתקנה 10, המנהל רשאי לפטור כלי שיט שמותקן בו מנוע דיזל ימי מהוראות פרק זה אם כלי השיט נבנה לפני 19 במאי 2005 או אם במנוע כאמור בוצע שינוי יסודי לפני התאריך האמור, ובלבד שכלי השיט מפליג רק בין נמלים ומסופים, במימי החופין של ישראל, במים הפנימיים של ישראל או באזור הימי.  



 << אורח >> אשר קדוש: << אורח >>   

מדובר בדרך כלל על כלים ישנים יותר שעלולה להיות להם גם בעיה טכנית לעמוד בדרישות האלה, מכיוון שלעמוד בדרישות של תחמוצות חנקן זה יכול גם להגיד להחליף את כל המנוע וזה עלול להגיע גם לעלויות מאוד גבוהות לבעלי כלי השיט. לכן החלטנו שהשיקול פה יהיה פרטני לכל כלי שיט. נראה אם באמת הוא לא מסוגל לעמוד בדרישות האלה, ואם ניווכח שהוא לא יכול אז ניאלץ לתת לו פטור. 

 << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >>   

אז איך זה עומד בעצם עם הסעיף הקודם? זה לא אותו סעיף (2) שדנו בו בסעיף הקודם?

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

לא. אפשר לומר שזה מקרה מיוחד, כי הוא מדבר על אותם אזורי הפלגה, זה נכון, אבל הוא מדבר גם על תקופה מסוימת שבה הותקן המנוע. זאת אומרת, צריך להבין שאלה כלים מאוד ישנים, וכאן יש רשות לפטור. הסעיף הקודם מדבר על פטור, הפרק הזה לא חל. פסקה (2) שעליה דיברנו, יש באמת פטור מהתחולה של הפרק הזה, אבל צריך לעמוד בדרישות שלו לאור תקנה 128 שקראתי קודם. פשוט מינוח. 

 << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >>   

זה לא פשוט מינוח, כי זה בעצם אומר שיש כאן האפשרות למן פרצה כזאת, שזה דווקא כלי השיט המאוד מיושנים ומאוד מזהמים. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

אז אמרנו שיש כאן רשות למנהל לפטור, וזה ייבחן פרטנית. אנחנו לא פטרנו אותם. יש סמכות לבחון את זה ולהתאים את זה בכל מקרה. הדברים האלה ייבחנו. אין פטור אוטומטי שניתן להם. 

 << אורח >> אשר קדוש: << אורח >>   

פשוט האפשרות הבאה היא להוריד אותו מהכביש, או להגיד לו שהוא לא מפליג יותר. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

יש שיקול דעת למעשה לבחינה פרטנית. זה מניח את הדעת. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

בסופו של דבר הדברים האלה ייבחנו ממש פר כלי. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור. מניח את דעתי. אני מביאה להצבעה את תקנה מספר 12. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה 12 אושרה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	סימן ב': הוראות לעניין שינוי יסודי

	הוראות לעניין מנוע חלופי או מנוע נוסף
	13.
	1. הוחלף מנוע דיזל ימי במנוע שאינו זהה או הותקן מנוע דיזל ימי נוסף, יחולו הוראות התוספת הרביעית במועד החלפת המנוע או הוספתו, לפי העניין.

	
	
	1. הותקן בכלי שיט מנוע חלופי ב-1 בינואר 2016 או אחרי תאריך זה, והפעלתו אינה מאפשרת עמידה ברמות המותרות של פליטת תחמוצות חנקן כמפורט בפרט 3 בחלק א' לתוספת הרביעית, לפי הנחיית אימ"ו, יחולו הגבלות הפליטה כמפורט בפרט 2 של החלק האמור .



 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>   

אולי תסבירו את ההבדלים בין הפרטים, לחדד. אני יודעת שאשר התייחס, אבל זה כאילו מדרגיות. זה יותר מחמיר? זה פחות מחמיר? ממש בקצרה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

פרט אחד הוא הפרט המקל ביותר, פרט 2 מחמיר יותר. יש שם הבדלים לפי תאריכי בנייה וכו', ההתקנה של המנוע. פרט 3 בתוספת מתייחס להפלגה באזור בקרת פליטה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור. אפשר להמשיך. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	
	1. הותקן בכלי שיט מנוע דיזל ימי שבוצע בו שינוי יסודי כהגדרתו בתקנה  9, בפסקאות (2) או (3) של ההגדרה האמורה, יחולו לגביו ההוראות כמפורט להלן:

	
	
	1. לעניין כלי  שיט שנבנה לפני 1 בינואר 2000 – הגבלות הפליטה כאמור בטור ב' לפרט 1 בחלק א' לתוספת הרביעית, החל במועד ההתקנה;

	
	
	1. לעניין כלי שיט שנבנה ב-1 בינואר 2000 או אחרי תאריך זה –  הגבלות הפליטה כאמור בטור ב' לפרטים 2 ו-3 בחלק א' לתוספת הרביעית, לפי העניין, החל במועד בנייתו.



כלומר, על כלים חדשים יותר שנבנו החל ב-1 בינואר ואילך. אם הם יפליגו באזור בקרת פליטה שאז חל לגביהם פרט 3 הם יצטרכו לעמוד בו, ואם הם מפליגים באזור שהוא לא בקרת פליטה יחול עליהם פרט 2. 

	
	1. האחריות על קיום הוראות תקנה זו תחול על בעל כלי השיט.



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר. אני מביאה להצבעה את תקנה 13. מי בעד? 

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה 13 אושרה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	סימן ג': הגבלות בהפעלת מנוע דיזל ימי

	הגבלות על פליטת תחמוצות חנקן 

	14.
	לא יפעיל אדם מנוע דיזל ימי המותקן בכלי שיט שנבנה בתקופות המנויות בפרטים 1 עד 3 בחלק א' לתוספת הרביעית, אלא אם כן רמות הפליטה של תחמוצות החנקן מאותו מנוע אינן עולות על הרמות המפורטות לצדם בטור ב' לתוספת האמורה; בסימן זה, "פליטה של תחמוצות חנקן" – פליטה משוקללת כוללת של דו-תחמוצת החנקן ממנוע דיזל ימי. 



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מי בעד תקנה 14?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה 14 אושרה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

על התקנה הזאת עדיין לא נצביע. רק אבהיר על מה היא מדברת. היא קובעת היום אזורי בקרת פליטה, כמו שציינתי קודם, באזור בקרת פליטה. המשמעות היא שלעניין תחמוצות גופרית למשל צריך לעבור ל-0.1% תחולת גופרית בדלק. צריך להחליף בעצם את הדלק. אם אתה לא כל הזמן שט עם 0.1% ואתה שט עם יותר, אז עם דלק שיש בו תחולת גופרית גבוהה יותר אתה צריך להחליף את הדלק לדלק דל גופרית. אבל האזורים האלה הם אזורים שארגון הספנות הבין-לאומי מכריז עליהם בעקבות יוזמות בין-לאומיות של המדינות שאותו אזור רלוונטי לגביהן. מתקבלת הסכמה של אותן מדינות, לאחר מכן יש תהליך של הכרזה של האזור הזה על ידי אימ"ו, ואנחנו לא רוצים בשלב זה להצביע על התקנה הזאת, משום שאנחנו בודקים אפשרות, מאחר שאין לנו שליטה על המדינה להחליט אילו אזורים ייקבעו כאן, כן או לא. משום שזה עניין בין-לאומי. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

כל כמה זמן מתבצעת הכרזה כזאת?

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

זה משתנה. זה לא עניין של כל כמה זמן, אלא כשמתקבלת הסכמה כזאת. היום, למשל, יש יוזמה. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אז אולי אפשר לנסח את זה בצורה כזאת. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

זה בדיוק העניין. כבר היום מתגבשת יוזמה כזאת כדי להכריז למשל על אזור הים התיכון. אז אם נצביע על התקנה כמו שהיא מנוסחת היום, נצטרך לשוב ולתקן. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

הבנתי. אז תנסחו נוסח כזה שיהיה בהתאם להכרזה שתהיה מעת לעת. אתם רוצים להתייחס עכשיו, או שלוועדה הבאה תביאו נוסח מתאים?

 << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >>   

כן, אנחנו רק רוצים שזה יהיה ברור, שזה יהיה פומבי, ושהכנסת גם תביע את עמדתה שהיא רוצה. אבל ננסח ונביא נוסח מגובש. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מאה אחוז. אז את תקנה 15 אנחנו משאירים לפעם הבאה, שיהיה נוסח. 

<< דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>   

אני רק רוצה לציין, גברתי, שעשינו עוד שינוי מאוד גדול בתקנה, בסעיף 15, וזאת אחת הסיבות שאנחנו מעדיפים כרגע לא לדון בו ולא להצביע, כי יש לתוספת הרביעית שקובעת את ספי הפליטה, החלק השני שלה הוא שורה של הגבלות שלעמדתנו צריכות להיות בגוף התקנות עצמן ולא בתוספת. מכיוון שכך ההגבלות האלה יובאו כרגע לסעיף. אנחנו רוצים עוד אורכה לבחון את ההגבלות האלה, מכיוון שהן היו בתוספת, ואז נביא סעיף קוהרנטי שאפשר יהיה לדון בו. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אז יש שני שיקולים למה לא להצביע למעשה על תקנה 15. אני לא רואה טעם בכלל לקרוא אותה. אני רואה גם שהיא מאוד ארוכה. אנחנו יכולים לעבור לתקנה 16. בבקשה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	מגבלות פליטה בכלי שיט מסוימים
	16.
	1. על אף האמור בתקנה 10(1), על כלי שיט שנבנה בתקופה שבין ה-1 בינואר 1990 ל-1 בינואר 2000, שהותקן בו מנוע דיזל ימי בעל הספק העולה על 5,000 קילוואט ((kW ונפח דחיקה לצילינדר של 90 ליטר או יותר (בתקנה זו ובתקנות 17 ו-18 – כלי השיט), יחולו מגבלות הפליטה כאמור בטור ב' בחלק א' של התוספת הרביעית לעניין פרט 1, ובלבד שהמנהל אישר לכלי השיט לעשות שימוש בשיטה מאושרת להגבלת פליטה לעניין המנוע האמור, לפי תקנה 18. והוספנו כאן – או שיש לו אישור כאמור בתקנת משנה ב(2). 



 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>   

זה שינוי שאנחנו מבקשים להוסיף. שירה, בבקשה תסבירי את השינוי. הוא לא משנה מהותית, רק הוא מדייק. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

בהמשך בתקנת משנה ב(2) היא תקנה שעוסקת באחריות של בעל כלי השיט או הקברניט לוודא שכלי השיט עומד במגבלות הפליטה ובדרך שבה הוא צריך להוכיח את זה. יש לו שתי אפשרויות למעשה להוכיח את העניין הזה. הוא צריך להראות שיש התקנה של שיטה מאושרת, או שהוא צריך להביא אישור של יצרן המנוע, בניגוד למה שכתוב כאן, מסמך חתום מאת המנהל. בדקנו וחידדנו את הדבר הזה, מדובר באישור של יצרן המנוע שמאמת שהמנוע פועל לפי מגבלות הפליטה. למעשה זו מעין חלופה, כמו מקרה מיוחד של אותן חלופות שדיברנו עליהן קודם. ולכן בסיפא של פסקה 16(א) יש להוסיף: לעשות שימוש בשיטה המאושרת להגבלת פליטה לעניין המנוע האמור, לפי תקנה 18, או שיש לו אישור כאמור בתקנת משנה ב(2). שכאן הכוונה היא לאישור יצרן המנוע שאליו התייחסתי. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אוקיי. הוספנו את הסיפא לתקנה 16(א). תמשיכי את 16(ב). 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	
	1. בעל כלי השיט או קברניטו יוודאו כי  כלי השיט עומד  במגבלות הפליטה כאמור בתקנת משנה (א) ויוכיחו זאת באמצעות אחד מאלה:

	
	
	1. התקנה של שיטה מאושרת להגבלת פליטה לפי תקנה 17(א), ורישום השיטה האמורה בתעודה הבין-לאומית למניעת זיהום אוויר של כלי השיט לפי תקנה 17(ב)(1);

	
	
	1. יש לתקן את הרישא – במקום "מסמך חתום מאת המנהל" יש לרשום "אישור יצרן המנוע" המאמת כי המנוע פועל לפי מגבלות הפליטה המפורטות בתקנת משנה (א) ורישום בדבר האימות האמור בתעודה הבין-לאומית למניעת זיהום אוויר של כלי השיט לפי תקנה 17(ב)(2). 



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אם כך אני מביאה להצבעה את תקנה 16, עם שני התיקונים שבה. מי בעד? 

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה 16, על שני התיקונים שלה, אושרה. 17. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	התקנה של שיטה מאושרת להגבלת פליטה בכלי שיט מסוימים
	17. 



הוספנו כאן את הסיפא של הכותרת, פשוט כי זה שייך לאותן תקנות 16, 17, 18. בכולן מדובר על כלי שיט מסוימים. 

	1. 
	1. בעל כלי השיט או קברניטו יוודא כי שיטה מאושרת להגבלת פליטה, שהמנהל אישר את השימוש בה לפי תקנה 18, תותקן בכלי השיט לא יאוחר מהמועד שבו נערכה בדיקת החידוש הראשונה לפי תקנה 86, ובלבד שהבדיקה האמורה תיערך לאחר שחלפו שנים-עשר חודשים לפחות מיום שאימ"ו אישר את השיטה כשיטה מאושרת; על אף האמור, הוכיח בעל כלי השיט או הקברניט, להנחת דעתו של המנהל, כי שיטה כאמור לא הייתה זמינה לרכישה באופן מסחרי במועד האמור, תותקן שיטה כאמור בכלי השיט לא יאוחר מהמועד שבו נערכת לראשונה בדיקה שנתית לכלי השיט לאחר שהשיטה זמינה לרכישה.

	
	1. בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי בתעודה הבין-לאומית למניעת זיהום אוויר של כלי השיט ייערך רישום מתאים של אחד מאלה, לפי העניין:  

	
	
	1. בכלי השיט מותקנת שיטה מאושרת להגבלת פליטה, שהמנהל אישר את השימוש בה לפי תקנה 18;


בסעיף (2) יש שינוי – זו בעצם המראה של התיקון הקודם. ניתן אישור יצרן המנוע במקום הסעיף הזה, לפי תקנה 16(ב)(2). 

	
	3) התקנת שיטה מאושרת להגבלת פליטה אינה ישימה; - עשינו תיקון כדי לדייק את זה בלשון הנספח. 

4) שיטה מאושרת להגבלת פליטה אינה זמינה לרכישה באופן מסחרי כאמור בתקנת משנה (א).  







 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אני מביאה להצבעה את תקנה 17, כולל התיקון שהקראנו בתקנת משנה (ב)(2). מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה 17, עם התיקון, אושרה. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	אישור לעשיית שימוש בשיטה מאושרת להגבלת פליטה בכלי שיט מסוימים
	18.
	1. במקום התקנה הזאת יש לכתוב: אושרה שיטה מאושרת להגבלת פליטה לכי שיט, יבקש בעל כלי השיט מהמנהל לעשות שימוש בשיטה כאמור; אישר המנהל כאמור, יפרסם את האישור באתר האינטרנט.
אין כאן שינוי במהות, אלא כדי שיהיה ברור שצריך להגיש בקשה למנהל והמנהל נותן את האישור. 



 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>   

אני אסביר. צריכה להיות ודאות, זאת אומרת גם האחריות צריכה להיות על בעל כלי השיט. בעל כלי השיט צריך לעקוב, הוא צריך לדעת שיש שיטה מאושרת שאושרה, הוא צריך לגשת למנהל בצורה פרואקטיבית, לבקש ממנו את הדבר הזה. אז מהותית זה מה שצריך. אנחנו רק חידדנו שיהיה ברור על מי האחריות, מי צריך לעשות מה ומה התפקיד של המנהל בתהליך. זה הכול. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מצוין. 18(ב). 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	
	1. אישור המנהל לפי תקנת משנה (א) יינתן לאחר שהתקיימו כל אלה:

	
	
	1. המתכנן של מנוע הדיזל הימי אישר כי ההשפעה המחושבת של השיטה המאושרת להגבלת פליטה, לא תוריד את הספק המנוע ביותר מאחוז אחד, לא תגדיל את צריכת הדלק ביותר משני אחוזים ולא תשפיע לרעה על העמידות או האמינות של המנוע;

	
	
	1. אישור המתכנן לענין צריכת הדלק כאמור בפסקה (1), יינתן לפי מחזור הבדיקה המתאים ובהתאם למקדמי השקלול המפורטים בתוספת החמישית; 



אני רוצה לציין לגבי הסיפא כאן שאנחנו בודקים את האפשרות למחוק את התוספת החמישית, משום שהיא זהה למה שמופיע היום בקוד הטכני, ויכול להיות שאנחנו פשוט נפנה לשם על מנת שאם יהיו תיקונים בקוד הטכני לא נצטרך לשוב ולרוץ ולתקן את התוספת כאן. אז בעניין הזה נצביע על הפסקה הזאת, ורד? 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

עדיף שלא, אם כך. 

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>   

בעיקרון אנחנו די מגובשים, אבל רשות הספנות ביקשה עוד לבדוק אם יש לזה השלכות. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אז על תקנת משנה (2) אנחנו לא נצביע. 

	
	1. המנהל נוכח כי עלות הרכישה וההתקנה של השיטה המאושרת להגבלת פליטה, המיועדת להשגת רמות הפליטה המפורטות בטור ב' בחלק א' של התוספת הרביעית לעניין פרט 1, הינה סבירה ביחס לתועלת מההפחתה הצפויה בכמות תחמוצת החנקן (NOx) באמצעות אותה שיטה; יחס עלות-תועלת כאמור ייחשב כסביר (Cost Effective), אם לא יעלה על 375 זכויות משיכה מיוחדות (SDR-Special Drawing Rights) לכל טון של תחמוצות חנקן (NOx), לפי הנוסחה שלהלן: Ce = [Cost of Approved Method · 106] / [P(kW) · 0.768 · 6000(hours/year) · 5 (years) · ∆ NOx(g/kWh)].; לעניין זה –זכויות משיכה מיוחדות" (Special Drawing Rights) – סל מטבעות שקובעת קרן המטבע הבין-לאומית, המפורסם באתר האינטרנט של קרן המטבע העולמית, שקישור אליו מצוי באתר האינטרנט של הרשות וניתן לעיין בו בלא תשלום.

	1. אישור כאמור בתקנת משנה  (א) ישמש לאימות העמידה של מנוע הדיזל הימי בהגבלות על תחמוצות החנקן לפי פרק זה.



את הסיפא מחקנו משום שהיא לדעתנו מיותרת. היא מבלבלת. זאת נקודת הייחוס של הבדיקה והיא לא באמת משנה את המהות כאן. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אם כך אני מביאה להצבעה את תקנה 18, עם התיקון, פרט לסעיף (2). 

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>   

אני מבקשת שאשר קדוש יסביר לנו בכמה מילים במהות מהי שיטה מאושרת. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בבקשה.  

<< אורח >> אשר קדוש: << אורח >>   

לגבי השיטה המאושרת, ומה המהות שלה, יצרני המנועים פיתחו איזשהם חלקים ואיזשהו מנגנון שאפשר להתקין אותו במנוע בשביל להביא את המנוע שיעמוד בדרישות הפליטה האלה. היצרנים לא עשו את זה לכל המנועים הקיימים, אבל הם לקחו מנועים שהם מאוד נפוצים והצליחו בצורה הזאת להפחית את הפליטות ובכך הם הביאו את המנועים האלה לעמוד בדרישות הפליטה. זה בעצם הישג משמעותי. במידה שהשיטה הזאת זמינה וניתן להתקין אותה באנייה, אנחנו מחייבים את בעל כלי השיט שהשיטה הזאת תהיה מותקנת. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בסדר גמור. אם כך, אני מביאה להצבעה את תקנה 18 עם התיקון של סעיף קטן (א) ובלי סעיף (ב)(2). מי בעד?


הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה 18 למעט פסקה (ב)(2) אושרה. תקנה 19. נסיים את תקנה 19 ונסיים. 

 << אורח >> שירה סופר: << אורח >>   

	מדידה של רמות פליטה 
	19.
	מדידה של רמות פליטה של תחמוצות החנקן בפועל תיערך לפי הקוד הטכני לתחמוצות חנקן (NOX); מדידה כאמור תייצג את תנאי התפעול הרגיל של המנוע. 



 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

מי בעד תקנה 19?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

פה אחד. תקנה 19 אושרה. 

בשבוע הבא אנחנו נמשיך לקדם את סעיף ההגדרות ככל שיהיה, ואם לא נמשיך מסעיף 20. תודה רבה, חברים. תודה רבה לכולם. אני נועלת את הישיבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:56. << סיום >>