פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



50
ועדת החינוך, התרבות והספורט
24/03/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 414
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ד באדר התשפ"ה (24 במרץ 2025), שעה 10:30

סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ד-2024, של ח"כ שלום דנינו, חה"כ מאיר כהן, חה"כ בועז ביסמוט, חה"כ אוהד טל, חה"כ דן אילוז, חה"כ לימור סון הר מלך, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ סימון מושיאשוילי, חה"כ דוד ביטן, חה"כ אושר שקלים, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ רון כץ, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ משה פסל, חה"כ ארז מלול, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ שלי טל מירון, חה"כ יונתן מישרקי << הצח >>  

דיון והצבעות

נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
קטי קטרין שטרית


חברי הכנסת:
שלום דנינו
מאיר כהן
אריאל קלנר

מוזמנים: 
	נעמי אלדובי
	–
	יועצת משפטית, ארכיון המדינה, משרד ראש הממשלה

	אייל גינגולד
	–
	עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי מעונות יום, משרד החינוך

	מאי שמואל
	–
	רפרנטית מאקרו בצוות מו"מ אגף שכר, משרד האוצר

	נעמה רוט
	–
	משפטנית, משרד המשפטים

	זוהר זעפרני
	–
	מנהל תחום מוזיאונים, משרד התרבות והספורט

	אורית זנבר
	–
	עו"ד, משרד המורת

	זק דולבי
	–
	יועץ כנסת ממשלה של שר החוץ

	יהודה לנקרי
	–
	חכ"ל, שגריר ישראל באו"ם לשעבר

	מיכאל קליינר
	–
	חכ"ל, נשיא בית הדין של הליכוד

	
משתתפים באמצעים מקוונים:

	צרויה סיקרון
	–
	רפרנטית תאגידים סטטוטוריים, משרד המשפטים

	ד"ר אייל צור
	–
	עמית בכיר, פורום קהלת



ייעוץ משפטי: 
תמי סלע

מנהלת הוועדה:
אתי דנן

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ד-2024, פ/4878/25 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט. כ"ד באדר התשפ"ה, 24 במרץ 2025, בנושא הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי. הצעת חוק של חה"כ שלום דנינו, מאיר כהן ועוד קבוצת חברים. 

בבקשה תמי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שלום. אז אנחנו בעמוד, הסעיפים שקראנו הם עד סעיף 5, אבל היו כל מיני הערות שעלו ובעקבותיהם היו גם תיקונים. אז אני מציעה שנקרא את המקומות שבהם יש תיקונים לסעיפים ונתקדם משם. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

היו"ר, יהודה לנקרי, שהיה שגריר באו"ם וסגן שר החוץ, מבקש קודם להגיד כמה מילים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל קח בחשבון שזה יהיה על חשבון ההצבעות. יש עוד הרבה דברים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני מבין. אנחנו נזדרז. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא מתחייב. כן, בבקשה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

יהודה, אנחנו מזמינים אותך להגיד כמה דברים למיקרופון. הזמן היום לחוץ פה בוועדה להצבעות.

 << אורח >> יהודה לנקרי: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, גבירותיי ורבותיי חברי הכנסת, אורחים נכבדים. אני חש רגע מכונן עצם הישיבה שלי בוועדה הזאת, בה הייתי חבר לפני 30 שנים בכנסת ה-14. אז יש ערך לחזרה. סלחו לי על הגלישה הזאת, הקטנה, כשיש אירועים שמעוגנים בחוויות מעצימות כמו להיות חבר כנסת החזרה למרחב זה סוג של תרפיה. לא באתי להגיד שאני חולה, אבל אני מרגיש טוב עם זה, יחד עם חברי מיכאל. הוא שירת בהרבה כנסות, אני באחת, הכנסת ה-14. אבל טעמתי את טעם הכנסת. את טעמה הטוב של הכנסת. 

אני רוצה תחילה להודות על ההזמנה שלנו לדיון הזה, לכיוון חוק הקמת המרכז למורשת דוד לוי. אנחנו מרגישים את זה כעין ציבורי ותודתי נתונה לחה"כ דנינו ולחה"כ מאיר כהן, מובילי החוק. וכן ליושב-הראש ולכל חברי הוועדה שמקדמים אותו. 

אנחנו עברנו עליו, מיכאל ואני, וחבר נוסף בשם דוד ראש. מזכירים לי פה שאני צריך להזדרז. ראשית הריכוז הוא בהודאה לשם על זה שהפגיש אותי עם דוד לוי. על זה שניצב בדרכי אדם בשיעור קומה יוצא דופן. הייתי אז ראש מועצת שלומי ואני זוכר את הפגישה הראשונה בינינו, בחסדי חבר ושותף לראשי המחנה של העם, יוסף אילוז. והשיחה הראשונה עם דוד לוי. הזכרתי את זה למיכאל היום ברכבת כאשר באנו לכאן. איש שאני חב לו חוב בלתי הפיך, שאני מעריך אותו כאיש סגולה. סגולה במובן של אוצר. הוא אצר בקרבו את כל הטוב. בעיקר אצר בקרבו את האהבה לקרוב וגם לרחוק. 

כפי שאתם יודעים, בפסוק של ישעיה הנביא השלום לרחוק ולקרוב אמר השם ורפאתיו. אין רפואה שלמה אלא בהתחברות שני הממדים האלה, של שלום לרחוק ושלום לקרוב. אני חושב הוא הגשים את זה בצורה מופלאה ביותר, יש על מה להתפלא. 

דוד היה מנהיג מהשורה הראשונה. הוא חולל בחברה הישראלית מהפכה. לפני כן כולל ריפוי. מי שידע אז את התקופה של השסע העדתי והזהותי יודע להעריך עד כמה דוד השקיע בחיבור חלקי העם לזהות אחת. אתה אוהב את המשפט הזה, הוא אמר אין לי עדה, אלא יש לי את עם ישראל. ולזה הוא חתר בכל מאודו, בכל התפקידים שהוא מילא. לרבות בפנייה שלו והשאיפה שלו להיות במשרד החוץ. 

צריך להעריך את התקופה אז, ראשית שנות ה-90, עדיין היינו במצב שהסתכלנו על קודש הקודשים. יסלח לי אדוני יושב-הראש על ההשאלה הזאת, הדביר של הממלכתיות בישראל שבא לידי ביטוי בעיקר בשלושת התפקידים הבכירים: ראש ממשלה, שר חוץ ושר ביטחון. וכאשר דוד שאף להתמנות לשר החוץ רבים, אגב, לא הבינו אותו. אבל הוא הבין שבזה הוא ממשיך את המעשה שלו של ריפוי החברה הישראלית, איחוד הזהויות. זו אמירה לכלל החלקים לרבות ישראל השנייה. גם אתם יכולים, אני יכול וגם אתם יכולים. בזאת הוא סלל את הדרך לבאים אחריו בתפקידים מרכזיים של הנהגת המדינה. הוא לא הגיע לכדי ראשות הממשלה, אבל היה די קרוב לזה. 

אני חושב שיש מקום להוקיר את פועלו המיוחד והנשגב וטוב אתם עושים שאתם נעתרים לבקשה של חברים שלו, שיוקם מרכז למורשתו. ועל המאמץ הזה אני מבקש להודות בשם כל מי שדוד לוי יקר לו, לרבות חכ"ל מיכאל קליינר, שהוא גם נשיא בית הדין של התנועה שלנו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. בבקשה תמי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

את הדיון היותר עקרוני לגבי המודלים של החקיקה להנצחת אישים ואולי גם הבעיה שקיימת פה בתקופה האחרונה, בלי להתייחס לאישיות הספציפית – דיברנו על כל זה בישיבה הקודמת, אני לא אחזור. 

אני חוזרת להערות שעלו ותיקונים שהיו בסעיפים שבעצם עסקנו בהם, עד סעיף 5, ומשם נתקדם כסדרם. 

קודם כל לגבי מטרת החוק, דיברנו על כך שנתאים את זה לדברים שעלו פה בדיון ובאמת גם נדגיש את העניין של התפקיד שלו כשר החוץ. אז הנוסח שנמצא פה כרגע הוא:

	מטרה
	1.
	מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של דוד לוי כמנהיג חברתי ומדיני שתרם רבות לקידום הפריפריה ולצמצום פערים חברתיים, ליצירת שותפות מלאה של כל חלקי החברה בהנהגה הלאומית והמדינית ובכלל זה בתחום יחסי החוץ (בין היתר בתפקידו כשר החוץ של מדינת ישראל), ולחיבור בין חלקי החברה הישראלית ובין ישראל למדינות העולם.



זאת ההצעה. אם יש איזה הצעות לתיקון או הערות. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

אני הצעתי איזה נוסח אחר, נדמה לי שביקשת ממני אז להכין נוסח. לא שזה נוסח רע. חוץ מזה, אני הייתי מוריד את הסוגריים ועושה את זה יותר אינטגרלי, את משרד החוץ. איפה הנוסח שלנו?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

שני מדפיסה אותו. אז אנחנו נשאיר את זה לשלב יותר מאוחר. נחזור לסעיפים ואז נחזור לזה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אוקיי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

שיהיה נוסח מודפס. רציתי שיהיה לך מול העיניים משהו אסתטי ולא בכתב יד. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אוקיי. 

בהגדרות לא היו לנו הערות. בסעיף 3 פשוט התאמנו.

	הקמת המרכז
	3.
	מוקם בזה המרכז להנצחת זכרו, פועלו ומורשתו של דוד לוי; המרכז יכלול את האתר, המכון והארכיון. 



אחרי סעיף מעמד המרכז, בהמשך לשיח גם עם משרד המשפטים, בחלק מהחוקים מקובל, לא בכולם, אבל יש בזה תועלת, להגדיר גם את מטרות המרכז, כי זה תאגיד סטטוטורי חדש שמוקם ונכון יותר שיהיה ברור מה מטרותיו של התאגיד. אז ברוח חוקים אחרים שבהם מגדירים מטרות של מרכזים מהסוג הזה מוצע להוסיף סעיף שידבר על מטרות המרכז. 

זה לא מופיע לכם, כי זה בעקבות שיח שהיה אתמול עם משרד המשפטי שהפנו את תשומת ליבנו שחסר פה סעיף של מטרות המרכז. אחרי מעמד המרכז יהיה סעיף של מטרות המרכז. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

ומה זה אומר?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

המטרות, יש לי פה כמה דוגמאות לחוקים. למשל בחוק מרכז זלמן שז"ר אז יש מטרות המרכז: לקדם את חקר תולדות העם היהודי בתפוצות והפצתן, לשקף את אישיותו של זלמן שז"ר כנשיא המדינה ואת פועלו ומורשתו. כלומר, מה בעצם המטרות של מרכז ההנצחה הזה. כי סעיף המטרה הוא קצת הצהרתי ופה זה קצת יותר יורד לזה. 

	מטרות המרכז
	
	(1)
	העמקת ההיכרות עם פועלו ומורשתו של דוד לוי כמנהיג חברתי ומדיני;

	
	
	(2)
	לקדם את החקר החברתי והמדיני, ובכלל זה את תחום יחסי החוץ של ישראל;



הרי מקימים פה מכון חקר ומקימים ועדה מדעית. 

	
	
	(3)
	לשקף את אישיותו של דוד לוי כפעיל חברתי ומנהיג מדיני;



בעצם במרכז עצמו גם לשקף את האישיות שלו, דברים שעלו פה עכשיו גם בהקדמה. זאת ההצעה. כמובן שאנחנו בהכנה לקריאה ראשונה, אפשר עוד ללטש, לשנות ולהוסיף. אבל להכניס פה סעיף למטרות מרכז ברוח הדברים האלה. זאת ההצעה. 


 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

חסר לי פה סעיף אחד שאומר לעודד פעילות ברוח מורשת דוד לוי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אוקיי. פעילות חינוכית, פתוח?

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

פעילות חברתית. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

ברוח מורשתו, אוקיי. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

ביקשתם שאני אכין משהו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אוקיי, לא זכרתי את זה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

זו המטרה?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אנחנו מנסים לא להיות "אובר דרמטיים". אני אומרת את זה בשפה פשוטה, אלא להדק את זה קצת לנוסח של חוק. אז אם יהיו, אני לא אקח את זה כמו שזה, נחזור לזה אחר כך. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

לא, לא. אני רק רוצה את הקטע הטכני של סוגריים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, זה ברור שלא יהיה. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

צריך להכניס את זה אינטגרלי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה הוכנס בסוגריים כשאלה האם להכניס את זה או לא להכניס את זה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

כן להכניס. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בסדר, אז נכניס את זה ואם יש עוד משהו ספציפי מתוך מה שעולה פה שרוצים לשלב, אז נחזור לזה. אז את הסוגריים כמובן נוריד. זה בסדר לעבור לסעיף המועצה הציבורית? אני יודעת, אגב, שיש נציגים של משרד המשפטים גם בזום, בנוסף לאלה שכאן. אני לא יודעת אם מישהו מהם רוצה, כי אני יודעת שסעיף המטרה. בינתיים לא. בסדר גמור. 

אני עוברת לסעיף המועצה הציבורית. כאן בעצם דיברנו כבר על כך שהמועצה היא בת 11 חברים. ביניהם חמישה חברים עובדי מדינה, שאת ההרכב סיכמנו, אין עליו לדעתי כרגע מחלוקת. צמצמנו את אנשי הסגל האקדמי. יש עובד הרשות המקומית שהמרכז פועל בתחומה, לפי המלצת ראש הרשות המקומית. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כל 5 סגרנו אותו והגענו לסעיף 6. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

היה ניסוח קצת אחר לגבי הנציג, ארבעה נציגי ציבור, מהם שלושה - - -. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני כן אעיר פה הערה גם בעקבות השיח אתמול עם משרד המשפטים. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

כתוב נציג ציבור שעוסק בהיקף משמעותי בפעולות המגשימות את המטרות. זה לדעתי פה יש בלבול בין מה שדיברנו על העמותה או על הגוף או גופים העוסקים, שהתאגדו בישראל, שפעולתם מתעסקת בהנצחת זכרו. ונציג ציבורי הוא זה שעוסק בהיקף, העמותה צריכה לעסוק בהיקף משמעותי. לדעתי אמרנו בלבד. אם אני לא טועה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז אני רגע אולי אתייחס לזה. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

ולגבי נציג ציבור אני חושב שזה מקשה העניין. כי מה זה? נניח את לוקחת פרופסור, הזכרנו את השם פרופ' יונה. אני לא יודע אם הוא, פתאום הוספנו את ההגדרה עוסק בהיקף משמעותי בפעולות המגשימות את המטרות של חוק זה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה דובר, אבל בוא רגע באמת. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

דובר לגבי השלישייה, לא לגבי זה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, גם לגבי נציגי ציבור. כשאנחנו מתייחסים למינוי של נציגי ציבור אנחנו צריכים לציין את הקשר בינם לבין אותה מועצה ציבורית, אותו תאגיד. האם יש להם ניסיון, עשייה, מה הזיקה בינם לבין. למה הם מתאימים להיות נציגי ציבור במועצה כזו. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

כאשר יש שלושה נציגים של העמותה ואז אמרנו נציג נוסף לפי המלצתה, שאיננו חבר העמותה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

דובר גם על כך שהנציג עצמו - - -

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

מה זה נציג שעוסק?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נציג שיש לו עשייה שהיא בתחומים. הרי יש מטרות למרכז. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני יכול להציע, אולי באמת צריך שיהיה לו ניסיון והשכלה נגיד, אבל שהוא מזדהה עם הרעיון הזה. הוא לא חייב לעסוק בזה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

מזדהה אנחנו לא נכנסים למחשבותיו של אדם. גם אני לא מכירה חוק, אם יש לו עשייה רלוונטית. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

שמתעסק בענייני חברה ואקדמיה וחוקר את החברה הישראלית. סוציולוג או משהו כזה, נראה לי שהוא ראוי. יכול להבין את הרעיון. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז זה אומר שיש לו עשייה שהיא רלוונטית. אנחנו בסוף בודקים מה העשייה של האדם ובהתאם לזה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

שזה עשייה רלוונטית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הרי אנחנו לא מבקשים שהפעילויות שלו יהיו סביב הנושא של דוד לוי עצמו, אלא שהתחום שהוא עוסק בו יכול לתרום לאותן מטרות שלשמן אנחנו מקימים את החוק. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה די רחב. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

אני לא הייתי רוצה להגביל בזה. זה צריך להיות מישהו שמזוהה עם המורשת של דוד לוי. זה מה שאנחנו רוצים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

או עם הרעיונות. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

או אם הרעיונות של העמותה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אבל מכוח מה הוא מזוהה? הוא מזוהה כי יש לו עשייה כלשי בתחום. הוא בא כדי לתרום הרי למועצה מהידע שלו, מהעשייה שלו, מהניסיון שלו. אז זה די מקובל. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

האמת שאני די מסכים עם תמי. זה לא שהוא מתעסק בדוד לוי, הוא הכיר אותו, עבד איתו. אבל אם הוא מזדהה עם הנושאים, עם המטרות של העמותה, אז בהרחבה. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

עוסק זה גם אומר שהוא רגע עושה משהו. נניח אם זה פרופסור שהוא עכשיו יצא לגמלאות והוא כל חייו עסק בפעילות חברתית? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה יכול להיות גם עיסוק. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

אבל לא, לפי ההגדרה של עוסק זה הוא לא יכול להיות. זאת אומרת, הוא כבר לא עוסק, הוא עסק. אז הייתי אומר, אפשר לכתוב עסק. אפשר לכתוב הקשור, המזוהה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

מזוהה זה פחות מתאים, אבל עסק אין בעיה שזה יהיה גם דברים שהוא עסק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אפשר, עסק זה בסדר, אפשר. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

בנושאים, עזבי היקף משמעותי. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

נציג ציבור עם תואר אקדמי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה כבר יש לנו. יש נציג סגל אקדמי, זה בנפרד, זה אחד נוסף. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

יש משהו טוב בזה שאנחנו אומרים נציג ציבור שלא בא - - -. כן צריך לשבת במועצה כזאת נציג ציבור עם תואר אקדמאי שיכול להסתכל על זוויות אחרות גם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אפשר להוסיף שניים סגל אקדמי ולהוריד אותו מפה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

לא, סגל אקדמי זה אחרת. סגל אקדמי זה מישהו שעובד היום כסגל אקדמי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מאיר, למה אתה רוצה לחייב שנציג ציבור הרביעי יהיה עם תואר אקדמי? יכול להיות שהוא יתרום מאוד לעשייה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אני הולך אחריה. כי יש משהו נכון להגיד למישהו שיש לו, שמזדהה, שמכיר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אבל זה לא חייב, לא מכוח דווקא עשייה קודמת. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

היות ואנחנו מכירים את העולם הפוליטי יכול להיות שנמצא את עצמנו מחר שבמועצה הזאת באים במפלגה כזאת או אחרת, שהוא נמצא שם כי השר רצה. ואין מה לעשות. אנחנו מנסים להתעלות מעל זה. הדבר הזה הוא - - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זו המטרה של הסיפה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

צריכים לשבת שם אנשים, כמו שמיכאל אמר, שישבו סביב השולחן ויבינו במה מדובר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יש תמימות דעים. השאלה איך ננסח. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לאו דווקא התואר, הרי היום לכולם יש תואר. אני חושבת שזה די רחב, אבל זה שומר על הזיקה שבאמת הוא איכשהו העיסוקים שלו בהווה או בעבר, באופן משמעותי, קשורים למטרות של החוק. 

עכשיו לגבי הנציגים של העמותה, כן חשוב לי להגיד משהו שהתחבט לי. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

זה היום עולה לקריאה ראשונה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אנחנו מנסים להתקדם, כן. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אם נספיק. 

מעיון במסמכי העמותה התברר לי שהמטרה היחידה היום שמוגדרת לעמותה זה הקמת המרכז להנצחת דוד לוי. פה כן צריך להגיד גם מחוקים קודמים, ברגע שמוקם מרכז כזה אז אין בעצם משמעות קיום לעמותה שכל מטרתה זה הקמת המרכז הזה. זאת אומרת, הם לא יכולים לחיות זה לצד זה. או שהעמותה משנה את מטרותיה למשהו אחר. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

מה מוצע? מה צריך לעשות?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני אומרת, תצטרכו לתקן את המטרות. או שאם העמותה הופכת להיות, היו גם מקרים שבעצם העמותה הופכת להיות - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

או שמרכז ההנצחה הופך במקום העמותה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

ואז יש הוראות מעבר והעמותה מתפרקת ומעבירים את פעילותה לתאגיד הסטטוטורי. יכול להיות שנצטרך לדון בזה בין ראשונה לשנייה שלישית במה בדיוק, מה קורה עם העמותה. אבל רק חשוב לי להדגיש שקיום של עמותה שהמטרה שלה היא הקמת המרכז לא יכול להמשיך לצד הקמת המרכז. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זה מייתר אותה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כן. לכן זה גם מחדד לי לגבי נציגי הציבור שהם נציגי העמותה. כרגע כתבנו גופים שפעילותם מתמקדת בהנצחת זכרו, פועלו ומורשתו של דוד לוי, שכיום אנחנו יודעים שיש עמותה אחת כזאת ולמעשה גם יכול להיות שהיא לא תמשיך להתקיים. אז יכול להיות שהנוסח הקודם, שהוא בעצם מאוד דומה, אבל הוא טיפה יותר מתייחס למטרות של החוק ולאו דווקא להנצחת מורשתו ופועלו של דוד לוי, אלא לפעילות המגשימה את מטרות החוק. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז אני מציע ככה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שזה טיפה יותר פותח את זה לגופים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז אני מציע כזה דבר: אנחנו באמת, כמו שאומרת, אתם תלכו, תחשבו אם אתם הולכים בדרך הזאת של העתקת העמותה לתוך המועצה הזאת ומייתרים את העמותה או שהעמותה ממשיכה עם מטרות נוספות או הגדרות. אם היא הצליחה להקים את המרכז זה כבר מטרה אחת שהשיגה את עצמה. ולפי זה נדון בהערה של הוועדה. לא נחליט עכשיו. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

היות והעמותה כבר קיימת אז יש בעיה. עכשיו כבר צריך לשאול את העמותה. אבל כן, אנחנו נכנס אותה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כן. גם תיקון מטרות זה משהו שאפשר לעשות באספה. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

השאלה אם הם רוצים לייצר פעילות מקבילה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

או לשמר אותה באופן אחר. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

זה פרובלמטיקה, כי נניח בגלל שהחוק פתוח, אם החוק היה מאמץ את העמותה זה סיפור אחד. אבל אם הוא לא, אז צריך לחשוב איך עושים את זה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז זה מה שהיא הציעה. אז נחשוב. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בסדר. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

יש לנו קריאה שנייה ושלישית ואנחנו צריכים להתקדם לפני שהמושב נגמר היום. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן צרויה, בבקשה, משרד המשפטים. 

 << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >>  

תודה. האמת שאין לי כבר כל כך הרבה מה להוסיף על מה שתמי אמרה ממש עכשיו. אני רק אגיד בהמשך למה שנאמר שבאמת ככל שיחליטו ללכת על כיוון של לוותר על העמותה, באמת צריך לשקול את הניסוח לגבי נציגי הציבור. שלא ייווצר מצב של הרכב חסר במועצת התאגיד והתאגיד לא יוכל ממש לתפקד. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לכן כרגע מוצע שנלך על "עוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק". ואחרי שיוחלט באמת מה בדיוק, באמת נדייק את זה בין הראשונה לשנייה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נשנה את זה. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

לא, אני לא מציע להשאיר את הנוסח הזה. כי פשוט הנוסח הזה הוא לא, אני מציע, בואו נשאיר את הנוסח כפי שהוא ואני אמליץ לא לפרק את העמותה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אבל עדיין, אתה גם לא רוצה לתפור את נציגי הציבור באופן ששלושתם שייכים לעמותה אחת מסוימת, גם אם לא אומרים את שמה במפורש. כי בסוף נציגי הציבור שהם סך הכול ארבעה מתוך מועצה די קטנה של 11 חברים אמורים להיות מסוגלים לשקף איזה שהוא מגוון של ציבור. לא גורם אחד בלבד. וכמו שזה מנוסח כרגע, אבל שוב, יהיה לנו זמן להמשיך ולדון בזה. 

זה סעיף 5 ואנחנו הגענו לסעיף 6 שממנו נתחיל לקרוא בצורה מסודרת. 

	תפקידי המועצה
	6.
	אלו הם תפקידי המועצה:

	
	
	(1)	לקבוע את מדיניותו הכללית של המרכז ולהתוות את קווי פעולתו בהתאם למדיניות שנקבעה כאמור;

	
	
	(2)	לעקוב אחר הגשמת המדיניות הכללית של המרכז ואחר ביצוע תוכניות העבודה שלו ותקציבו;

	
	
	(3)	לקבל דוחות על פעילות המרכז; 

	
	
	(4)	לאשר את תקציב המרכז ואת תוכנית העבודה השנתית שלו;



פה כדי להתאים את זה לסעיפים אחרים שבעצם בהם נאמר שהתקציב מוגש אחר כך לאישור שר האוצר, אז מוצע כבר להוסיף כאן לאשר את תקציב המרכז ולהגישו לאישור השר ושר האוצר. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו נקבע כמו בחוק של דרוקמן, בדיוק את אותם סכומים, בשביל לייצר שוויון, כפי שהעירה פה אני חושב יועצת משפטית. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נציגת משרד האוצר, היא פה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז אנחנו לא מבקשים את ההערכה שנתת פה של 12 מיליון וזה. אנחנו נצמדים שיהיה לנו קל לתקציב. אני גם לא חושב שצריך להגדיל את זה מעבר למה שהוקצה לחוק של דרוקמן. ואנחנו גם רוצים שגם בחוק הזה המספרים יופיעו בחוק. 

 << אורח >> מאי שמואל: << אורח >>  

כלומר אתם רוצים שזה יהיה 2.5 בשנתיים הראשונות וחמישה החל מהשנה השלישית?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כן. 

 << אורח >> מאי שמואל: << אורח >>  

אני כן אגיד, זה אומר שהצעת החוק אינה הצעה חוק תקציבית, בהתאם לחוק יסודות התקציב. אבל אני כן אגיד שקודם כל היא צריכה לחזור, בהתאם להחלטת ועדת השרים, לפני קריאה שנייה ושלישית לדיון בוועדה. 

ואני כן אציין, כמו שאמרנו בדיון הקודם, אני חושבת שגם היועצת המשפטית התייחסה לזה עכשיו, שגם בסכום הנקוב אנחנו עדיין סבורים בתור משרד האוצר שיש איזה שהיא חוסר יעילות בריבוי תאגידים. כמובן מבלי להתייחס לגופו של אדם. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל אני חושב שעל זה כבר עשינו דיון שזה דעתנו ואנחנו בעניין הזה, באמת, לא בהתרסה, אבל נבחרי הציבור קובעים. 

 << אורח >> מאי שמואל: << אורח >>  

בוודאי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ודילגנו על הקטע הזה. 

 << אורח >> מאי שמואל: << אורח >>  

אני רק מציגה את עמדתנו המקצועית. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

עשינו את הדיון, שלא נתחיל עכשיו בחוק של דוד לוי לקבוע כללים חדשים. תשבו אחרי זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אגב, חשוב לומר שמשרדי הממשלה אומרים את זה בכל חוק זיכרון שמגיע פה לוועדה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני לא מתעסק בכל חוק, טייב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, אבל היא אומרת בצדק, כתפיסה ממשלתית זה נכון היה שתיעשה עבודת מטה רצינית על כל הסיפור הזה של הנצחה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

בבקשה, שיעשו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מתכבדת ממשלת ישראל ללכת לעשות עבודת מטה ולהביא עבודה מוכנה והוועדה תדון בזה בשמחה רבה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כי אני רואה, תראה, זה צורם שאת דרוקמן אני חושב עשו בערך ב-48 שעות והכול נגמר תיק תק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, לא, ממש ממש לא. דיונים רבים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

בסדר. ולא הייתה בעיה של תקציב וסטרוק, ברוך השם יש שם תקציבים. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> 

רק להוסיף שבלי קשר לעבודת המטה, לממשלה יש כבר היום סמכויות שהיא יכולה, זאת אומרת להעביר כספים למוסדות ציבור. כבר היום יש תמיכות של משרדי ממשלה בכל מיני עמותות שפועלות לכל מיני מטרות וזה משהו שאפשר, זאת אומרת לא צריך לתקן חקיקה בשבילו בשביל להעביר כספים למטרות כאלה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אוקיי, אז את זה אנחנו נעשה במסגרת חקיקה ונציין את הסכומים ונוודא את זה לדורות. תודה רבה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

	
	
	(5)	למנות מבקר פנימי למרכז, לאשר את תכנית העבודה שלו, לדון בדוחות שיגיש לה ולקבל החלטות בעניינם.



אם אני לא טועה היו גם למשרד המשפטים כמה הערות פה לגבי תפקידי המועצה. תפקידים שכדאי להוסיף. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

כן. חסר בעצם לפקח על ביצוע תפקידי מנהל הרשות ופעולותיו אפשר להוסיף. וגם חסר לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של הרשות ובהערות רואה החשבון המבקר. 

אני יכולה להעביר לך גם את הנוסח, העברתי לך. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כן. זה היה פשוט אתמול בערב, אז עוד לא הספקנו לשלב את זה. אבל אני גם מעדיפה שתאמרי את זה במסגרת הדיון איזה תפקידים לדעתכם. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

השני הוא לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של הראשות ובהערות רואה החשבון המבקר את הדוחות האמורים. לאשר את הדוחות הכספיים המבוקרים של הרשות וכן לדון לאחר אישור הדוחות הכספיים כאמור בכל פרט שלגביו הסתייג רואה החשבון, העיר הערה או נמנע מלחוות את דעתו. זה לעניין סעיף 5, לעניין מה שחסר. 

עוד הערה הייתה לגבי לאשר את תקציב המרכז ותוכנית העבודה השנתית שלו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כן, זה אמרתי. שזה יוגש לאישור השר ושר האוצר. בעצם זה גם נמצא בסעיף אחר, אבל לעשות יישור קו ביניהם. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

סליחה, את יכולה רגע להסביר את זה?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

את האישור של התקציב?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כן. למה שר האוצר צריך לאשר את התוכנית? אם הוא לא יאשר אז לא תהיה תוכנית?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה תאגיד סטטוטורי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה לא חדש. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה תקציב שחלקו הגדול מגיע - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז לא המועצה מנהלת את זה באופן עצמאי? למה צריך לחבר פה שרים?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה הנוהל המקובל. ככה זה ברוב התאגידים הסטטוטוריים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כל תאגיד סטטוטורי צריך לקבל אישור שר לפני ביצוע התקציב. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז השר הממונה, מקסימום. אבל למה שר אוצר? מה זה עניינו?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, זה גם השר הממונה וגם שר האוצר. ככה זה. זה סעיף גנרי, אין פה שום דבר חדש. למה הפרוצדורה מתנהלת ככה? מעדיפה שדווקא משרד האוצר יסבירו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

משרד האוצר, רוצים להסביר לנו? 

 << אורח >> מאי שמואל: << אורח >>  

אני יכולה לבדוק. אני לא יודעת למה זה ספציפית, אבל אני אכן מכירה שבתאגידים כמו תאגיד להנצחת בגין או רבין. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, זה שזה מופיע בכל תאגיד אנחנו יודעים. אבל מה הרעיון שעומד מאחורי זה?

 << אורח >> מאי שמואל: << אורח >>  

אולי צרויה שאצלנו רפרנטית תאגידים ציבוריים וחברות ממשלתיות תפנה בדיוק לחוק. 

 << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >>  

תודה. לגבי שר האוצר, חוק יסודות התקציב קובע ששר האוצר צריך לאשר את התקציב של כל תאגיד סטטוטורי. פה זה בעצם נאמר רק לצורך יישור קו. 

באופן כללי נהוג בהרבה תאגידים, בגלל שהשר הממונה על התאגיד רוצה איזה שהוא אמצעי להשפיע על מדיניות התאגיד או על הפעילות שלו, נהוג לאפשר גם לשר הממונה לאשר את התקציב לפני שזה עובר לאישור שר האוצר. וזה לא בכל התאגידים, אפשר גם להחליט אחרת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, זה שהחוק, השר הממונה אין לנו בעיה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו מבקשים להחליט אחרת. אין לנו בעיה עם השר הממונה, שזה במשרד החוץ. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, אבל הפוך. שר האוצר חייב על פי חוק יסודות התקציב. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא, היא אומרת שיש תאגידים שלא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, על השר הממונה יש תאגידים שלא. 

 << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני חושב שהשר הממונה חשוב. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה סוג של איזון ביניהם, כמו שאני מבינה את זה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני חושב שאם זה נכנס לתקציב של משרד החוץ וזה באמת לא כסף גדול, אז אין מקום ששר האוצר יתערב בסעיף הזה במשרד החוץ. 

 << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >>  

אבל זה משהו שקבוע בחוק יסודות התקציב היום. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

על כל הוצאה של משרד, בכל משרד?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בכל תאגיד סטטוטורי. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

מה באמת קורה בפועל? איך זה קורה בפועל? יש מצבים שהשר מעכב, לא מעכב? איך? 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כאילו, יש לו את הרשות להגיד. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

אני שואל, אם זה קיים בכל החוקים. 

 << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >>  

שר האוצר, כאחראי על התקציב מאשר את התקציב של כל תאגיד סטטוטורי. כל תאגיד שהוקם כחוק לפי ההגדרה שיש בחוק יסודות התקציב. אני לא יכולה, אנחנו לא - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא, אלה שני דברים. סליחה, אלה שני דברים. אז אני רוצה רגע לחדד. אחד, את אומרת שהוא מאשר כל תקציב. אוקיי. עם זה אנחנו יכולים לחיות. אבל לא לאשר את תוכנית העבודה. זה לא נראה לי נכון. 

 << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >>  

אני יכולה לבדוק בנוגע לתוכנית העבודה אם גם זה קבוע בחוק. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אוקיי. אז נדבר על זה בשנייה ושלישית?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

למעשה גם פה יכול להיות שבגלל שמראש קבענו לימיט לתקציב השנתי אז זה פחות הכרחי מאשר בתאגידים סטטוטוריים שזה פתוח. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יכול להיות ששלום צודק. זאת אומרת, לאשר את תקציב המחקר זה כן בגלל יסודות התקציב. אבל את התוכנית אני לא בטוח שחייב. זאת אומרת, התוכנית מספיק שהשר הממונה יאשר אותה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

נכון. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני רגע מסתכלת בסעיף המקביל של תפקידי המועצה פה. כן, נכון, זה לא, זה באמת פה מופרד לשני סעיפים ורק האישור נדרש רק לגבי התקציב ולא לגבי התוכנית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז כדאי להיצמד גם לזה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נפריד את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה צרויה. 

 << אורח >> יהודה לנקרי: << אורח >>  

אפשר להעיר משהו לגבי סעיף 7?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, בבקשה. 

 << אורח >> יהודה לנקרי: << אורח >>  

זה עניין לשוני בלבד, לא משפטי. סמכות של המרכז שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר. מדוע פונים למילה בלועזית. אי אפשר לגוף?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אפשר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אפשר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה פשוט, שוב, סעיף שחוזר על עצמו בחוקים רבים. אני לא יודעת אם כל גורם במרכז הוא נחשב לגוף. נגיד יש שם ועדה, יש שם כל מיני סוגים של יחידות פנימיות, שהן לאו דווקא גוף בפני עצמו. אז יכול להיות שבגלל זה השימוש במונח הזה. לא יודעת אם כדאי. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

זו מילה בעברית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

התרגום המדויק לעברית הוא - - -

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

לא, זו מילה בעברית. זו מילה בעברית. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

אני חושב שהמשמעות היא קצת שונה ולכן צריך להשאיר אורגני. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נוודא את זה עם האקדמיה. קרה לנו שבדקנו. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

אבל הגברת אומרת שזו מילה בעברית. גם אני חושב שזו מילה עברית. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

זו מילה בעברית. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

כן, אוקיי. נגמרה הבעיה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

סדרי עבודת המועצה. קראנו כבר את סעיף 7, סמכות שיורית למועצה. סעיף 8, סדרי עבודת המועצה דיברנו פה. אה, אולי זה לא דובר, זה דובר בישיבות פנימיות. פה דובר על תתכנס פעמיים בשנה לפחות. ההצעה היא שזה יהיה כמו שמקובל היום אחת לרבעון לפחות, אז זה ארבע פעמים בשנה לפחות. וכן לפי דרישה של לפחות שליש מחבריה. 

	סדרי עבודת המועצה 
	8.
	(א)	המועצה תתכנס פעמיים בשנה לפחות וכן לפי דרישה של לפחות שליש מחבריה.



 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

האמת שכיוון שיש פה המון אנשים שמגיעים מהרבה מקומות למועצה, אני יודע כי הייתי בוועד המנהל של מוזיאון חיל האוויר, של המפקד שלי טרנר, עליו השלום. והתקשנו לעשות כל כך הרבה פגישות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לכן מספיק שליש מחבריה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני חושב שזה הרבה. כי אני מתנדב בהרבה מקומות, קשה מאוד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שלוש פעמים?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שלוש פעמים לפחות אולי?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שלוש פעמים בשנה, אחת לארבעה חודשים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כן. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

טוב. 

	סדרי עבודת המועצה 
	8.
	(א)	יושב ראש המועצה ימונה מבין חברי המועצה שמונו לפי פסקאות 5(א), 4 ו-5. 

	
	
	(ב)	יושב ראש המועצה ינהל את ישיבותיה; הוא יזמן את ישיבות המועצה ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן.

	
	
	(ג)	המניין החוקי בישיבות המועצה הוא לפחות שישה חברים ובהם שלושה מהחברים שמונו לפי פסקאות 5(א), 4 ו-5. ובכלל זה יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע. 



כלומר שלושה נציגי ציבור לפחות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כדאי להוסיף פה ששליש מהמועצה יוכלו לקבוע דיון מסוים בנושא מסוים?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה ב-(א). "וכן לפי דרישה של לפחות שליש מחבריה". הם יכולים לדרוש לכנס אותה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כיוון שהפורום הוא באמת קטן ויש פה המון נציגים מהציבור, משרדים ממשלתיים, אני חושש שהתנאי הזה יכול להגביל את הפעילות של שליש. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

מה זאת אומרת.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

בנוסף. המניין החוקי לישיבות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כדי שהיא תפעל ולא באמת תפעל בסוף כמועצה שכולה מורכבת מנציגי משרדי ממשלה, אז יש כאן בקשה שלפחות יהיו שלושה נציגי ציבור. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מבקש לפחות שישה, שלפחות יהיה נציג אחד של העמותה במידה וחמישה נציגי ממשלה מגיעים. שיהיה מישהו מהעמותה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני מקבל. במחשבה שנייה אני מקבל את מה שאת אומרת. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

	
	
	(ד)	החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יכריע יושב ראש המועצה, ובהעדרו – ממלא מקומו הקבוע.



 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

גם בסדר גמור. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

	
	
	(ה)	המועצה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו בחוק זה.



גמול והחזר הוצאות זה בעצם סעיף שקיבלנו, סעיף מעודכן ממשרד האוצר. אז הטמענו את הסעיף שהם העבירו לנו. אז הוא קצת שונה מסעיפים, ככה מעדכנים את הסעיפים בנושא גמול והחזר הוצאות מעת לעת. 

	גמול והחזר הוצאות
	9.
	(א) 
	חבר המועצה הציבורית לא יקבל מהמרכז שכר בעד שירותיו. חבר המועצה יהיה זכאי לקבל מהמרכז גמול בעבור השתתפותו בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד) ובלבד שאינו אחד מאלה:



למעשה זה חוזר על הכללים הרגילים, רק מסודר אחרת. 

	
	
	
	(1)
	אם הוא עובד המדינה;

	
	
	
	(2)
	עובד של גוף מתוקצב או של גוף נתמך;

	
	
	
	(3)
	מי שזכאי לקבל גמול בעבור השתתפות בישיבות המועצה ממקור אחר;

	
	
	(ב)
	חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב) זכאי לקבל מהמרכז החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד) ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות כאמור ממקור אחר;

	
	
	(ג) 
	חבר המועצה זכאי לקבל גמול בסכום השווה לסכום הגמול שלו זכאי חבר מועצה בתאגיד אחר שהוא גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, ברמת סיווג זהה לזו של הרשות בהתאם להחלטת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים או להחזר הוצאות לפי העניין וזאת בעד כל ישיבה שבה השתתף בהתאם לקבוע בהוראות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש וחברי מועצה בתאגידים סטטוטוריים. לרבות לעניין סוג הישיבה ומספר הישיבות המירבי. 



יש להם פשוט סיווגים לפי גודל המרכז. את רוצה להסביר את זה את, מאי? אתם המומחים. 

 << אורח >> מאי שמואל: << אורח >>  

הסברת את זה מצוין. באמת כל תאגיד מגיע לוועדה לסיווג תאגידים ומסתווג שם בהתאם לכל מיני קריטריונים מקובלים. לפי זה בעצם נקבע רמת הסיווג של התאגיד. וזה משליך גם, אם אחרי זה נדבר על שכר המנכ"ל אז גם שכר המנכ"ל נקבע בהתאם לאותו סיווג. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

וגם הגמול והחזר הוצאות. 

 << אורח >> מאי שמואל: << אורח >>  

כן, גם לגבי גמול והחזר הוצאות. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו מאוד שמחים על הדברים האלה שמקבילים ומגלים איפוק. כי באמת צריכים לבוא למשימה הזאת רק מרצון טוב. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

וגם אחידות בעצם, שתהיה אחידות כי זה בסוף כסף ציבורי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

החוק ברור. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז פה יש לנו הגדרות. הוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים שהוקמה מכוח החלטת ועדת שרים לענייני כלכלה, מספר כך וכך. 

בסעיף זה עובד מדינה – עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב. לכן באמת מחקנו את הסעיף שהיה פה קודם. 

	תקופת כהונה
	10.
	חבר המועצה יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ורשאי השר להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.



זה המקובל היום. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא דיברנו על ארבע-ארבע?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אפשר להוסיף סייג אלא אם כן באמת התרומה שלו היא מרכזית, משועבד למטרה הזאת בכל מאודו? יש לפעמים אנשים שהם איזה שלד כזה כל כך מרכזיים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לא, זה מחוק החברות הממשלתיות, הנושא הזה, לא?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה פתח בעייתי. כי על כל אחד ירצו להגיד. כל אחד ירצה שעליו יגידו. ואם לא יגיעו, אז עכשיו כבר נעלבים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אפשר להגדיל את זה באחד מתוך, שהוא גם ממשיך את המסורת, הוא יודע מה היה. המרכז ידע הזה הוא מאוד חשוב. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שוב, אני לא אגיד שזה לא ניתן, כי היו תקדימים. אנחנו לא רואים אותם כדבר, דובר על תרומה ייחודית ובאמת זה הוגבל לאדם אחד ועשינו את זה בעובדיה יוסף, אם אני לא טועה. בדרוקמן לא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא דרוקמן. בלוחם היהודי אני חושב או ב-7 באוקטובר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

ב-7 באוקטובר עוד לא נחקק, אז אני לא יודעת מה יוחלט שם בסוף. אבל פה באמת אם שוכנע כי הדבר מוצדק לנוכח מומחיות ותרומה ייחודית למועצה הציבורית. וגם פה זה הוגבל בסוף לארבע תקופות כהונה. זאת אומרת, לא בלי סוף בכלל. אבל כן אפשרות למנות. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

לדעתי תמיד - - - שאי אפשר בלעדיו וכולם ערים לזה ויש קונצנזוס. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אוקיי, אז אני פה יוצרת חריג לנציג ציבור אחד שיש לו מומחיות ותרומה ייחודית ועד ארבע תקופות כהונה. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

מקובל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תעלו את ד"ר אייל צור רגע. 

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

שלום לכולם. 

אני לא יכולתי להיות היום. כמה הערות באמת בקצרה. כדאי באמת להגביל את מספר הכהונות של כל הנציגים ולא ליצור איזה שהיא החרגה. זאת אומרת, צריך לדאוג, אם לעמותה, סליחה, לתאגיד, אמורה להיות אפשרות למצוא אנשים שישמרו את הידע. הרי בתאגידים אחרים אין אנשים שמכהנים בלי הגבלה. והם מצליחים למצוא דרכים לשמר ידע. אז צריך להיזהר עם ההחרגה הזאת, בהמשך למה שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה. 

סעיף קודם יש הפניה ל-(א) ועדה שהוקמה לפי החלטת ממשלה. אני לא מכיר חוקים שמפנים להחלטות ממשלה, בעניין הוועדה הזאת. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

יש חוקים שמפנים להחלטות ממשלה. אני מסכימה איתך זה פחות מוצלח. אם יש דרך אחרת לעשות את זה. אבל אם זה כבר סעיף שחוזר על עצמו בהרבה חוקים, בהקשר מהספציפי הזה, אז נחיה איתו. 

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

והערה אחרונה קטנה, לגבי המילה אורגן. לא ידוע לי שהיא בעברית, בהקשר הזה. אבל מקובל מתוך דיני החברות להשתמש במושג הזה. זה גם המושג שמופיע בחוק החברות כידוע. זה הכול בנקודה הזאת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אנחנו בעצם בהפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה. 

	הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה
	11.
	(א)	חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:

	
	
	
	(1)	הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

	
	
	
	(2)	הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שאותו הוא מייצג במועצה ואם הוא נציג ציבור – הוא נתמנה לעובד המדינה.

	
	
	(ב)	התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המועצה, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:

	
	
	
	(1)	הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המועצה או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; 

	
	
	
	(2)	נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.



 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני חושב שגם כתבנו שהוא לא יכול להיות אם הוא באמת יש נגדו זה. אבל אני לא רואה שזה ספציפי לעניין הזה. אבל אני חושב שבטרם ניתן או קובלנה או עבירה ניתן פסק דין. אני לא חושב שזה פייר באופן כללי, שבן אדם יש לו את זכות החפות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה מצב שהוגש כבר כתב אישום. זאת אומרת, היו ראיות די מבוססות. זה לא שהתחילה חקירה, בשלב הזה. אבל הגשת כתב אישום כן רואים אותה בהרבה - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

במקרה של 1 ל-100 לא בהקשר הזה של העמותה, אני חושב שאנחנו צריכים להיות מאוד זהירים בכבודו של כל אדם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה הכלל הרגיל, אגב. זה לא שפה זה חריג. השאלה אם אתה רוצה דווקא פה ליצור כלל אחר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה סעיף גנרי, למה לשנות גם פה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז אני אומר - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, ההערה שלך היא במקום. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני לא מעיר בהקשר של, אלא ההיפך, מתוך הערכה שלי לארגון הזה שהולך לקום, אני הייתי רוצה שכולם יהיו נקיי כפיים ברמה שדוד לוי היה. זה אחד הדברים שאפיינו אותו. אבל מצד שני, אני אומר, אנחנו רואים לפעמים שמאשימים בן אדם, אז מתחילים להפשיט אותו מהרבה דברים. ובסוף הוא יוצא זכאי ואנחנו מרגישים שזה היה עוול על עוול על עוול. בעניין הזה אני חושב שכבודו של אדם יותר חשוב. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אבל אני גם אפנה אותך לכך שבעצם יש שיקול דעת פה לשר לגבי על איזה עבירה מדובר. יש פה מונח שאומר שהעבירה היא כזאת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר מועצה. זאת אומרת, אין פה משהו אוטומטי על כל עבירה. יש שיקול דעת לשר לגבי מהות העבירה שלגביה הוגש כתב אישום. זה דבר אחד. 

דבר שני אני כן אגיד שיש חוקים, בחוקים היותר ישנים לפעמים היו עושים את זה בדרך של השעיה. יש בזה אחר כך פגיעה ביכולת תפקוד של התאגיד. כי הוא מושעה ומה עושים בינתיים? ממנים מישהו? אז כבר אמרו עדיף במצב כזה שיחליט או שהוא חושב שהעבירה היא כזו שהוא לא ראוי לשמש גם אם הוגש כתב אישום ואז הוא כרגע יעביר אותו מתפקידו. יכול להיות שבהמשך הוא יזוכה, הוא יוכל לחזור. 

אני מסכימה איתך שיש פה מורכבות. אבל זה האיזון שמקובל בחוקים האלה. 

אני רק אגיד, יש פה עצם מבנה לנושא העברה מתפקיד. מצבים שהם אוטומטיים, שבעצם בלי שיקול דעת של אף אחד מסיים את תפקידו. אם למשל הוא נציג של משרד ממשלתי והוא הפסיק להיות, זה א'. ב' זה מצבים שיש בהם איזה שהוא שיקול דעת. גם השאלה של נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו זו שאלה של שיקול דעת, האם נבצר או לא נבצר. אבל יש פה אמירה שאם החלטה שכך הוא אז מפסיקים את תפקידו. 

יש את ג' שזה כבר שיקול דעת יותר נרחב. 

	
	
	(ג)	השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, רשאי להעביר חבר המועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם הוא נעדר, בלא סיבה מוצדקת, משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מארבע ישיבות בתוך שנה אחת. 



פה בעצם דיברנו על כך ששינינו לשלוש. אז יכול להיות שזה שלוש, לא חייבים בכל מקרה ארבע, אז זה שלוש בשנה או פשוט להשאיר שלוש רצופות ולא משנה אם בשנה אחת או לא בשנה אחת, פשוט שלוש רצופות. אני מתייעצת פה עם משרד המשפטים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, זה יכול להיות גם שנה - - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שתי שנים קלנדריות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, זה יכול להיות שתיים של שנת 2024 ואחת של שנת 2023. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אה, אוקיי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אמרתי שלוש רצופות ולאו דווקא במהלך שנה או לא במהלך שנה. מה גם שאמרנו שהמינימום לשנה זה שלוש אז בטח שהסיפה לא רלוונטית. 

	
	
	(ד)	השר לא יעביר חבר מועצה מכהונתו לפי סעיפים קטנים (ב)-(ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

	
	
	(ה)	הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר, בהתאם להוראות סעיף 5, למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי.

	תוקף פעולות 
	12.
	קיומם של המועצה סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים בה.

	ניגוד עניינים 
	13.
	(א)	בסעיף זה –

	
	
	"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);

	
	
	"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968;

	
	
	"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

	
	
	"ניגוד עניינים", של חבר המועצה – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;

	
	
	"קרוב", של חבר המועצה – כל אחד מאלה:

	
	
	
	(1)	בן משפחה של חבר המועצה;

	
	
	
	(2)	אדם שלחבר המועצה יש עניין במצבו הכלכלי;

	
	
	
	(3)	תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;

	
	
	
	(4)	גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

	
	
	(ב)	לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה.

	
	
	(ג)	חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.

	
	
	(ד)	נודע לחבר המועצה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה; היה חבר המועצה האמור היושב ראש – יודע על כך לשר.

	
	
	(ה)	על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר המועצה שמונה לפי סעיף - - - להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או הציבור שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי המועצה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.



ראשית, אם נציג הוא בשם גוף מסוים, אז זה שהוא מביא בחשבון את ענייניו של אותו גוף, זה כשלעצמו לא מהווה ניגוד עניינים, כי הוא מונה כנציג של גוף מסוים. 

דבר שני, יש פה בעצם הבחנה בין ניגוד עניינים תדיר שמונע לבצע את עיקר תפקידיו ואז אתה בכלל לא יכול להיות חבר מועצה, לבין ניגוד עניינים ספציפי בעניין נקודתי שאז אתה יכול להיות חבר מועצה, אבל פשוט באותו עניין מסוים אתה לא תטפל ולא תעסוק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בן משפחה של דוד לוי, לצורך העניין, יוכל לכהן כחבר מועצה?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה עלה גם בחוקים קודמים ואמרנו שזה לא מונע כשלעצמו. צריך לבחון את העיסוקים האחרים שלו, את ההקשרים הכלכליים אם יש. ואלה דברים שהמשרדים - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל בן משפחה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, בן משפחה של חבר מועצה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אבל לא של דוד לוי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה בסדר. השאלה לגבי בן משפחה של דוד לוי עצמו. לצורך העניין מחר אורלי רוצה להתמנות כחברת מועצה? 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

אם אין התייחסות אז מותר לה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה לא מונע כשלעצמו ואמרנו את זה פה כבר לפרוטוקול בהקשרים האחרים. שוב, אם יש קשר כלכלי מובהק למשהו שעכשיו מחליטים עליו אז זה כבר סיפור אחר. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

דין בן משפחה לקרוב לצורך הסעיפים האלה כדין כל אדם אחר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נכון, זה ייבחן. 

	החלת דינים על חברי המועצה 
	14.
	חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה, כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם במועצה:

	
	
	(1)	חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979‏;

	
	
	(2)	חוק העונשין, התשל"ז–1977‏ _ ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

	
	
	(3)	חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969;



אלה חוקים שעוסקים בשוחד, מתנות, צינון. בגלל שבעצם אנחנו נותנים פה, יש פה חברי מועצה שיש להם גם הם בעצם בתאגיד שהוא תאגיד ציבורי שממומן בחלקו מכספי ציבור ומחליט גם החלטות לגבי כספים ציבוריים. לפעמים כל מיני פעולות הנצחה שעולות כסף. אז בעצם בגלל האחריות הזאת מחילים פה חוקים מסוימים שחלים על עובדי מדינה. 

חוק העונשין אלה בעיקר הוראות שקשורות לקבלת דבר במרמה, שוחד. אם יש עוד נוספות מרכזיות אז מוזמנת לציין, אני מפנה למשרד המשפטים. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

רק על ההגבלות לאחר פרישה. חוק הצינון בעצם לאחרונה בחוקים שהגיעו מהסוג הזה ביקשנו הצדקה למה צריך להחיל את זה על חברי מועצה, כי זה יחסית מרחיק לכת. אז בקודמים הורדנו את זה. אפשר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אין לי התנגדות להוריד גם כאן. יש תאגידים סטטוטוריים שהם בעלי סמכויות הרבה יותר רחבות, כדומה לממש יחידות ממשלתיות. אחריות על תחומים, תאגידי מים וביוב, כל מיני שממש נותנים שירותים לציבור. 

פה העיסוק בהנצחה של אישיות ובמורשתה לא מחייב באמת גם בעיניי את ההוראה הזאת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז (3) יורד? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כן, (3) יורד. 

	
	
	(4)	חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969‏;

	
	
	(5)	פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971;



זה דווקא לעניין מעמד של תעודה שמנפיק עובד מועצה שיש לה איזה שהיא כמו תעודת עובד ציבור. יש לה איזה שהוא סטטוס בפני עצמו כראיה. 

	מנהל כללי למרכז
	15.
	(א)	המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי למרכז.

	
	
	(ב)	המנהל הכללי ימונה לתקופה של שלוש שנים, והמועצה רשאית לשוב ולמנותו מחדש, באישור השר, לתקופת כהונה אחת נוספת.



לגבי סעיף (ב) – דווקא פה המקובל זה ארבע או חמש. נכון?

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

כן, המקובל זה חמש שנים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז אני מציעה ללכת לפי המקובל, אם אין התנגדות. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מקבל. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

	תפקידי המנהל הכללי
	16.
	 תפקידי המנהל הכללי –

	
	
	(1)	ניהול המרכז – ובכלל זה האתר, המכון והארכיון;

	
	
	(2)	יישום החלטות המועצה;

	
	
	(3)	הכנת תוכנית העבודה השנתית והתקציב השנתי של המרכז והבאתם לאישור המועצה;

	
	
	(4)	דיווח למועצה על פעילויות המרכז, ובכלל זה על פעילויות האתר, המכון והארכיון.



לגבי סעיף 17(א), אני אקרא אותו ואז אולי נעיר. 

	תנאי העסקתו של המנהל הכללי ופקיעת כהונתו
	17.
	(א)	המועצה, באישור השר ובהתייעצות עם שר האוצר, תקבע את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל הכללי.



זה פחות מקובל בחוקים האחרונים, כי באמת יש את הסיווג של התאגידים ויש כבר כללים לגבי שכר מנכ"ל שמקובלים. אז בעצם לא צריך בכלל סעיף. נכון? 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא. את יכולה אולי כן להגיד שהמועצה, שהשכר יהיה על פי הסיווג של התאגיד. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אפשר לרשום את זה, אבל לדעתי זה פשוט מיותר. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא צריך? אוקיי. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

בסוף זה מה שקורה. כל תאגיד מגיע לוועדה הזאת, מסתווג. השכר של אותו מנכ"ל נקבע בהתאם לאותו הסיווג. ולכן הסעיף הזה לגמרי מתייתר. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אני רק אגיד שזה גם מקובל בחוקים אחרים. יש חוקים אחרים שזה לא מופיע. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

הפרופיל של המנהל?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

מה הכוונה פרופיל? מה הכישורים הנדרשים לו?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

הוא נבחר מתוך. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

כן, אבל מה? יש לו תואר, אין לו תואר? יש לו ניסיון בניהול, אין לו ניסיון בניהול? חבר'ה, אנחנו יכולים לבחור את המועצה הכי טובה, אבל אם יהיה לה קברניט שהוא לא יוביל אותה לשום מקום?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בדרך כלל לא כותבים את זה, אבל אני אבדוק את זה. לא כותבים. יכול להיות שזה מופיע בכל מיני חוזרים לגבי תאגידים סטטוטוריים אם אני לא טועה, יש כללים, יש תנאים למינוי מנכ"ל בתאגיד סטטוטורי, אבל זה לא מופיע בחוק עצמו. זה מופיע באמת בחוזר מנכ"ל שעוסק בכך. אני יכולה לבדוק אם יש דוגמאות גם בחקיקה שמכניסים את זה. וגם להביא בפני הוועדה את מה שאומרים הכללים, כדי שזה יהיה בפנינו. כרגע אין לי את זה לפניי. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אנחנו כולנו מלאי תקווה שזה יהיה, אבל את הפרופיל של המנכ"ל אנחנו - - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז שוב, זה לא משהו שהוא פתוח, כי הוא קבוע בכללים, הם פשוט לא בחקיקה. אפשר לשקול לעגן את זה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

הכללים, אפשר. המנכ"ל יהיה על פי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שוב, זה דבר שנצטרך, אם תהיה עוד ישיבה לפני קריאה ראשונה נביא את זה ונדון. אם לא נספיק היום זה משהו שכן אפשר להמשיך.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני מציע שנדון בזה בקריאה שנייה ושלישית, מאיר. בסדר, הערה חשובה, אני איתך. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כן, נשאיר את זה לשנייה ושלישית. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

עזבו את זה, נשאיר את זה לשנייה ושלישית. אבל תחשבו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כן, גם נביא את הקיים לפי החוזר וגם נשקול האם צריך להכניס איזה שהיא הוראה בחוק. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני רושם לי, פרופיל מנכ"ל. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

כשאתה קובע תנאי העסקה אז אתה גם צריך לקבוע מה המאפיין של בן האדם. יש בזה היגיון. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

הערה בהחלט במקום. 

	
	
	(ב)	המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

	
	
	
	(1)	הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;

	
	
	
	(2)	המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות מכלל חבריה;

	
	
	
	(3)	הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כמנהל הכללי או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור, וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. 

	
	
	(ג)	הפסיק המנהל הכללי לכהן לפי הוראות סעיף זה, תפעל המועצה, בהתאם להוראות סעיף 15 למינוי מנהל כללי במקומו בהקדם האפשרי.

	מבקר פנימי 
	18.
	המועצה תמנה למרכז מבקר פנימי אשר יפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992; המבקר הפנימי יגיש למועצה דין וחשבון על ממצאיו.



פה גם קיבלתי הערה והיא נכונה, שבתאגידים החדשים אנחנו נוטים להכניס בחוק עצמו הוראה בדבר ועדת ביקורת. שאגב, גם בתאגידים סטטוטוריים שזה לא כתוב הרבה פעמים יש את זה, כי זה כן מנגנון שהוא חשוב לתאגיד לתפקוד יעיל ולניהול תקין. גם בחוק דרוקמן לדעתי הכנסנו, בוודאי בכמה חוקים אחרים. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

זה לא במקום. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, לא, ועדת ביקורת זה בנוסף. אפשר להקים אותה גם בלי קשר, אבל יש שם כל מיני הוראות שמתייחסות לאופן שבו היא מתנהלת. בגלל שהיא גוף לעומתי אז חשוב. פה באמת יש סעיף כזה בחוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן, שאומר שהמועצה תמנה מקרב חבריה ועדת ביקורת ובה שלושה חברים. ובלבד שאחד מהם יהיה חבר המועצה מקרב עובדי המדינה או רשות מקומית ושניים יהיו מקרב הציבור. בעצם אחד מנציגי הציבור יהיה יושב-ראש הוועדה הזאת. יושב-ראש המועצה לא יהיה חבר ועדת ביקורת. 

לכן חשוב שזה יהיה בחוק, כי יש פה כל מיני הוראות. כתוב על תפקידה של ועדת הביקורת: לעמוד על ליקויים בניהול המרכז. בסדר? אני בכל זאת צריכה לקרוא את הסעיף אם הוא נכנס לחוק, אז אני אקרא אותו ככה במהירות. 

"תעמוד על ליקויים בניהול המרכז, תציע למועצה דרכים לתיקונם, תבחן את מערך הביקורת הפנימית ואת תפקוד המבקר הפנימי ואם עומדים לרשותה משאבים והכלים הנחוצים לו למילוי תפקידו. תבחן את תוכנית העבודה של המבקר הפנימי ואת הדוחות שהגיש. תעבירם למועצה בצירוף הערותיה והמלצותיה. תקבע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי המרכז והגנה שתינתן לעובדים שיתלוננו. ההסדרים יפורסמו באתר האינטרנט של המרכז. 

יושב-ראש ועדת הביקורת יכנס את הוועדה לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה על ידו או על ידי חבר אחר או על ידי המועצה הציבורית, מנהל המרכז או המבקר הפנימי. מי שאינו חבר ועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות, אלא אם כן קבעו יושב-ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת הנושא. על אף האמור, המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה ראשי להשתתף בהן. ועדת הביקורת תגיש למועצה הציבורית ולמנהל המרכז דוח על פעילותה אחת לשנה לפחות. 

זה הסעיף לגבי ועדת הביקורת. 

עכשיו לגבי האתר, סימן ב'. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תעלו את ד"ר אייל צור רגע, יש לו הערה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אולי בסוף כל ההערות?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, בסדר. כן אייל?

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

תודה. היועצת המשפטית הקדימה אותי, באמת אני שמח שיש כוונה להכניס סעיף בעניין ועדת הביקורת. 

לגבי סעיף קודם, על העניין של הפסקת הכהונה של המנהל הכללי. אמנם למיטב זיכרוני זה לא קיים בחוקים אחרים, אבל אולי כדאי להוסיף אם יש החלטה להוסיף כהונה ברוב של שני שלישים מכלל החברים, אחרי שניתנה למנהל הכללי הזדמנות להציג בכתב או בעל פה את טענותיו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כן, זה נכון. באמת חסר פה העניין של העברה מכהונה לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הערה חשובה, נוסיף את זה. תודה אייל. 

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

ודבר קטן נוסף, אני חוזר כי הטעות חוזרת. אין הוא ראוי לשמש המנהל הכללי ולא כמנהל הכללי. בסעיף 17(ב)(3) וגם בסעיף 11 אותו דבר. יש שם גם כן. אז בקטנה. זהו בינתיים, תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

תודה. לגבי האתר, עלתה שאלה אם זה אתר הנצחה או מוזיאון הנצחה. בגלל שאתר זה יותר נשמע כמשהו שהוא מקום פיזי, כמו בגבעת התחמושת או בלוחם היהודי בלטרון. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל גם למוזיאון. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זהו. אז התייעצתי, שמעתי דעות שונות. משרד התרבות אמרו לי זה פחות מתאים לאתר ואז הם העלו שדווקא בהחלטות ממשלה לגבי הנצחת אישים שהיו לאחרונה, גם יצחק שמיר וגם יצחק נבון, דיברו על מיזם הנצחה. אבל זה אני לא מכירה בחוקים. 

משרד המשפטים חשב שאתר הנצחה, לא, המרכז הוא התאגיד. ובתוכו יש מכון חקר, יש אתר הנצחה או מוזיאון הנצחה ויש ארכיון וועדה חינוכית מדעית. אתם חשבתם דווקא אתר הנצחה. אפשר גם להמשיך ולבחון את זה. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

רצינו להגיד גם שאם רוצים שזה יהיה מוזיאון ורוצים כן הכרה מכוח חוק המוזיאונים אז צריך לשים לב שגם עומדים בדרישות של החוק. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אבל בסוף אם האתר הוא מציג תערוכות ומוצגים, אז בעצם הוא סוג של מוזיאון. זאת אומרת, זה שלא נקרא לו מוזיאון והוא בפועל הוא סוג של מוזיאון זה לא יהיה מדויק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יש לי דז'ה וו. זוהר, בבקשה. 

 << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>  

שלום, זוהר ממשרד התרבות והספורט, אני גם מנהל את המחלקה למוזיאונים בין היתר. 

על פי חוק המוזיאונים מוסד שרוצה לקרוא לעצמו מוזיאון חייב לעמוד בכללי הכרה של החוק. כמובן המדינה רשאית לחוקק בחוק אם מוסד מסוים הוא מוזיאון גם אם הוא לא עומד בכללי ההכרה. אבל אני אציין כי היום יש לנו כבר שני מרכזי הנצחה, הן של בגין והן של ז'בוטינסקי, שבכל זאת למרות שהם קיימים על פי חוק הם מבקשים הכרה של מוזיאון ומתחילים את התהליך עכשיו. 

ככל שרוצים להחליט שהמוסד שרוצים להקים פה להנצחת זכרו של דוד לוי יפעל כמוזיאון, אז אני ממליץ שההכרה תהיה על פי חוק המוזיאונים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מתוך היכרות עם העמותה, אני לא שמעתי את דעתו של מאיר כהן, זאת לא הכוונה לייצר מוזיאון. 

 << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>  

בסדר גמור. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מהשיחות איתם הבנתי שזו רוח אחרת, מרכז שיעשה דברים אחרים. לא מוזיאון. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

יש פלוס. בסופו של דבר המקום הזה צריך להיות מתוקצב. כשאתה עומד בהכרה של מוזיאון אתה מקבל תקצוב מהמשרד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, אבל הוא יהיה תקצוב נוסף למה שאנחנו קבענו פה. אני מציע לא לקבע מוזיאון. כי בואו, תבינו שאם אנחנו מקבעים כרגע מוזיאון, זה אומר שהם יהיו חייבים לעמוד בקריטריון של מוזיאון. ובמידה והם לא יעמדו בקריטריון - - -

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

אם האתר יפתח את כל התכונות של מוזיאון אז נבקש הכרה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז הוא יבקש הכרה. אבל לקבע אותו בחוק שיגביל אותו?

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

וכמו שהפוך נעשה לגבי מרכז מורשת בגין. זה התחיל כמוזיאון ועכשיו אנחנו עושים את ההכרה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נכון. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אתה מבין? זה בדיוק הפוך. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

וזה לא בעייתי מבחינתכם, אני שואלת את משרד התרבות, שכתוב שזה בעצם אתר שהוא פתוח לציבור, יש בו פעילויות מוזיאליות ומוצגים ותערוכות?

 << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>  

יש הרבה מאוד שזה מורשת שהם פועלים ויש שם תערוכות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

וזה לא נחשב מוזיאון. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

גם ראיתי באיזה שהוא מקום שזה גם מקום מחקרי. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

אין להם בעלות על הפעילות המוזיאונית. אלא כדי שמישהו יקרא לעצמו מוזיאון יש איזה מסה קריטית שצריכה להיות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אגב, אני שואלת את זה כי למשל המל"ג שמופיע בפעולות אקדמיות, הם כן מעירים על זה שצריך לכתוב מחקריות, כי אקדמי זה משהו שהוא קשור להענקת תארים. אז אני לא יודעת איך מפרשים מוזיאון. בסדר גמור. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל גם דיברו על זה שכל אחד יכול להגיד שהוא אקדמאי, אבל להשתמש במושג. זה לא סימן. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

בדיוק. כל אחד יכול להיות מחקרי. להיות אקדמי צריך לקבל חותמת. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

בדיוק. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז בעצם אמרנו גם שלא נתייחס בחוק עצמו במפורש לכך שזה בירושלים או למיקומו של האתר. פשוט המרכז יקים אתר הנצחה. 

	
	
	סימן ב': האתר

	אתר הנצחה 
	19.
	(א)	המרכז יקים אתר הנצחה.



 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

רגע, רגע. הייתה נדמה לי הסכמה, לא אמרנו שירושלים או מקום אחר? 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא, תשאיר פתוח מיכאל. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

אוקיי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז אנחנו בעצם, הסעיף יהיה:

	
	
	(ב)	במרכז יוקם אתר הנצחה שיכלול תערוכה ומוצגים הנוגעים לחייו, פועלו ומורשתו של דוד לוי. בתערוכה יוצגו תולדות חייו לצד אירועים מרכזיים בתולדות המדינה והחברה בישראל, הנוגעים למטרת החוק ובכלל זה קידום הפריפריה, צמצום פערים וחיבור בין אוכלוסיות ומגזרים בחברה בישראל בכלל וכן עלייתם של יהודי צפון אפריקה לישראל, חייהם במעברות והמאבק לקידום פרויקט "שיקום שכונות" בפריפריה. 



אני תוהה אם אנחנו לא רוצים לקצר פה ולהפנות למטרות החוק? כלומר, להגיד שזה יותר יתחבר למטרות ולא יפרט פה את הכול. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא לנסח פעמיים, גם לא בהתאמה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז אנחנו קצת נקצר פה. בסדר גמור. 

	פעילויות לציבור
	20.
	אתר ההנצחה יהיה פתוח לציבור ויתקיימו בו, באופן סדיר, פעילויות הנצחה, פעילויות מוזיאליות ופעולות תרבות, חינוך והסברה, הקשורות בפועלו ובמורשתו של דוד לוי.



 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

רק סליחה. את (א) הורדתם? כי בגלל שיש את סעיף המטרות?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בעצם זה יהיה סעיף אחד ואני לא בטוחה שיהיה צורך לכל דבר סימן נפרד. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

סימן בעצם יורד. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

יהיה סעיף אחד שידבר על אתר ההנצחה והפעילויות שלו והעקרונות שחלים לגביו, שהוא פתוח לציבור וכו'. הוועדה לא נעלמה, היא פשוט נכנסה לסעיף אחר, כמו שעשינו גם בחוק הרב דרוקמן, ועדה חינוכית מדעית. להקים ועדה אחת שאחראית לכל העניינים ומייעצת למנהל המרכז גם על היבטים של חקר וגם על היבטים חינוכיים בפעילות המרכז. אז נגיע אליה בהמשך. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

במקום שלוש ועדות אחת. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא שלוש, שתיים. אבל כן. 

אנחנו בסימן ג' – המכון. 

	
	
	סימן ג': המכון

	מכון לחקר מורשת דוד לוי 
	23.
	(א)	המרכז יקים מכון לחקר מורשת דוד לוי; המכון יפעל להעמקת הידע ולהעשרתו בכל הקשור להיסטוריה, למדיניות, לחברה ולתרבות, ובכלל זה, חקר עדתי ושוויון חברתי במדינת ישראל, תוך שימת דגש על חזונו, פועלו ומורשתו של דוד לוי על רקע עלייתם של יהודי צפון-אפריקה לישראל.

	
	
	(ב)	המכון יקיים פעילויות אקדמיות לקידום מטרות חוק זה, לרבות -קבוצות מחקר, סמינרי מחקר, הרצאות פומביות וכנסים בהשתתפות חוקרים.

	
	
	(ג)	המכון יקיים ויפעיל ספריית מחקר ועיון, שתתמחה בתחומים האמורים בסעיף 23.


 
בסעיף (א) - גם פה אני מציעה להיצמד למטרות החוק יותר. כי כל אחד קצת הולך לכיוונים אחרים וזה לא אחיד. 

כמובן שהסעיפים ימוספרו לפי השינויים. 

	
	
	(ד)	המכון יפרסם מחקרים בתחומי פעילותו.



עכשיו הוועדה המדעית חינוכית. 

	הוועדה המדעית חינוכית
	24.
	(א)	המועצה הציבורית, בהתייעצות עם מנהל המרכז, תמנה ועדה מדעית חינוכית ובה שבעה חברים: שני נציגים שהם אנשי סגל אקדמי במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה בארץ, בעלי מומחיות בתחומי מחקר והוראה הנוגעים בפעילות המרכז, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה. נציג של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שלושה אנשי חינוך בעלי מומחיות בתחומים הנוגעים לפעילות המרכז ונציג הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז. 

	
	
	(ב)	הוועדה המדעית חינוכית תמנה מבין חבריה, את יושב ראש הוועדה ואת ממלא מקומו. 

	
	
	(ג)	יושב ראש הוועדה המדעית חינוכית ינהל את ישיבות הוועדה; הוא יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן.

	
	
	(ד)	הוראות סעיף 8(ב) עד (ה) יחולו על סדרי עבודת הוועדה המדעית חינוכית בשינויים המחויבים. 



מבחינת עניין חוקי, החלטות המועצה. אין להם חובה של מספר התכנסויות אבל כן רוב קולות ומניין חוקי, שלא יפעלו בשני אנשים. 

	
	
	(ה)	הוועדה המדעית חינוכית תייעץ למנהל המרכז בכל הנוגע לפעילותו המחקרית והחינוכית של המכון.  



הפסקת כהונה, גם על העניין הזה יחולו הוראות שחלות על המועצה, בשינויים המחויבים על חברי הוועדה המדעית חינוכית. 

	הפסקת כהונה 
	26.
	הוראות סעיף 15 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברי הוועדה המדעית חינוכית.



סימן ד' – הארכיון. 

פה יש הערות של היועצת המשפטית של ארכיון המדינה. אני אולי אקרא את הסעיפים ואז תתקני את התיקונים מטעמכם. 

	
	
	סימן ד': הארכיון

	הקמת הארכיון
	27.
	המרכז יקים ויפעיל ארכיון; הארכיון יהיה חלק מהגנזך והוראות חוק הארכיונים יחולו עליו.

	הטיפול בחומר הארכיוני 
	28.
	(א) הטיפול בחומר ארכיוני הנוגע ישירות לפועלו של דוד לוי ולמורשתו שהועבר לארכיון, כאמור בסעיף קטן (ב), או שנאסף על ידי המרכז – יהיה נתון לארכיון.

	
	
	(ב) השר, לאחר התייעצות עם הגנז ועם המנהל הכללי, יקבע בתקנות את סוגי החומר הארכיוני הנמצא בגנזך או במוסד ממוסדותיה, אשר יועבר לארכיון.

	
	
	(ג) חומר ארכיוני כאמור בסעיף קטן (ב) יועבר לארכיון, כמקור או בהעתק, באופן שיורה הגנז.

	ממונה על הארכיון 
	29.
	המנהל הכללי ימנה את הממונה על הארכיון, באישור הגנז, ויקבל את ההוראות וההנחיות בתחום המקצועי מהגנז.




 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בבקשה נעמי. 

 << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>  

תודה. אני נעמי, אני יועצת משפטי של הארכיון. הערה אחת לגבי המונח גנזך. כיום המונח השגור הוא ארכיון המדינה. אמנם הוא לא תוקן בחוק, אבל כבר בחוקים אחרים הוא מופיע כך. לכן אני מציעה גם בסעיף ההגדרות, לא אמרתי את זה קודם, כי רציתי להגיד את הדברים ביחד. בעצם בסעיף ההגדרות לא כתוב גם גנזך. הייתי כותב, כמו שנעשה בחוק של דרוקמן, להוסיף הגדרה ארכיון המדינה ואז ההגדרה היא הגנזך כהגדרתו בחוק הארכיונים. זה לגבי הנוסח. 

בסעיף 28(א) אנחנו מציעים קודם כל להוסיף את המילה "פועלו האישי של דוד לוי" וכך להשוות גם לחוקי הנצחה של רבין ובגין. ואת המילים, למחוק את המילים "שהועבר לארכיון כאמור בסעיף קטן (ב) או שנאסף על ידי המרכז". כי אנחנו חושבים שאין בהם צורך. זאת אומרת הסעיף את אותו דבר גם בלי המילים האלה. למעשה המשמעות היא שטיפול בחומר שנוגע לפועלו האישי יהיה נתון לארכיון. בסעיף קטן (ב) מדבר על אילו חומרים שנמצאים בארכיון המדינה או במוסד ממוסדות המדינה יועבר אליו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

ואתם רוצים להשאיר את זה בקביעה בתקנות? זה לא פרוצדורה קצת ארוכה?

 << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>  

אני חושבת שאפשר להשאיר את זה בקביעה בתקנות. אני אגיד שאנחנו כבר פועלים לניסוח תקנות לחוקים הקודמים. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אני לא מתנגד. 

 << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>  

ובאותה מתכונת נציע גם, זאת אומרת יש לנו כבר איזה שהוא מודל. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

יש לכם כבר נוסח של תקנות. זה לא איזה משהו, זה די חוזר על עצמו בכל החוקים האלה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

לא. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

תסביר. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

כשאתה כותב חוק ומישהו אחר צריך בסעיף מסוים אתה מחכה לתקנות שלו, זה יכול לקחת שנה, שנתיים ויותר. יש מקרים שזה לוקח - - -. צריכים למצוא ניסוח אחר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אבל הם אומרים שזה נוסח שהם כבר מסיימים להכין אותו. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

שתביא נוסח. נוסח גמור אבל. נוסח שעובדים עליו לא מקובל. זה נוסח שיגיע לכאן בעוד 10 שנים זה יכול לקרות. אני ב-2020 העברתי חוק, עכשיו קובעים את התקנות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז אפשר אולי כרגע להשאיר ולראות איפה אנחנו עומדים עם זה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

זה היה חוק נגד זיהום אוויר ומעולם לא כתבו לו תקנות. 

 << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>  

אני אגיד משהו לגבי התקנות. אנחנו כיום עובדים בעצם על תקנות לכל החוקים שהקימו מרכזים כאלה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

את רק מעמיקה את מה שאני אומר. 

 << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>  

לא, להיפך. כי אנחנו בעצם מיישרים קו כדי להתקין את התקנות. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

גברתי, אם את יודעת להביא תקנות ולהציג אותן עכשיו. 

 << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>  

יש לי את הנוסח. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מאיר, אני מציע, בואו נשאיר את זה כך. בין קריאה שנייה ושלישית במידה והארכיון יביא תקנות אנחנו נשאיר. במידה ולא, נשנה את זה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כלומר, אם נראה שזה בשלב מתקדם. 

 << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>  

ממילא התקנות נדרשות התייעצות עם המנהל של התאגיד הזה, שעוד לא הוקם. אז נצטרך לחכות שהוא יוקם. אבל נוסח כבר יש לנו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר גמור. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אנחנו בפרק ד' – תקציב והוראות כלליות. אלו סעיפים שקיימים גם לגבי תאגידים דומים. 

	מקרקעין 
	30.
	המדינה תעמיד לרשות המרכז את המקרקעין הדרושים לפעילותו, כפי שתקבע הממשלה או שר שתסמיך לכך.

	מימון 
	31.
	(א)
	הקמת המרכז תמומן מתקציב המדינה ומכספי תרומות. פעילות המרכז תמומן בכפוף להוראות סעיף 32 מתקציב המדינה, כפי שדרוש להוצאות קיומו, החזקתו, פיתוחו וניהול מכלול פעילותיו וכן מתרומות ומהכנסות שיהיו למרכז. 

	
	
	(ב)
	סכום השתתפות המדינה בתקציב המרכז ייקבע בכל שנת כספים בחוק התקציב השנתי כהגדרתו בחוק יסודות התקציב. סכום ההשתתפות כאמור לא יעלה על 2.5 מיליון שקלים חדשים בשנה בשנות הכספים 2026 ו-2027 ועל חמישה מיליון שקלים חדשים לשנת הכספים 2028 ואילך. 



אנחנו עוברים לתקציב. זה בעצם שוב תמונת ראי של מה שראינו בתפקידי המועצה. 

	תקציב 
	32.
	(א)	המועצה תאשר הצעת תקציב שנתי ותגישה לשר לשם אישורו; התקציב טעון אישור שר האוצר.

	
	
	(ב)	שנת תקציב המרכז תהיה כשנת תקציב המדינה.



 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

למה? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

האמת, זה סעיף שחוזר על אמור שם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה חוק יסודות התקציב, ללא קשר לתוכנית עצמה. את התוכנית הוצאנו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

התוכנית הוצאנו. התוכנית לא באה לאישור. אבל התקציב עצמו. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

אבל אתם אמרתם שדווקא על השר הממונה אפשר לוותר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

דווקא זה קצת מוזר. כי השר הממונה זה תחום האחריות שלו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

השר הממונה דווקא ראוי שיעבור על התוכנית. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

יש שיאזן אותו זה שר האוצר. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

אני מסכים, זה פשוט עוד תחנה בירוקרטית, שכמו שחברי חה"כ מאיר כהן חושש אם אפשר לוותר על תחנה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

על אישור השר אפשר לוותר, על אישור שר האוצר לא. אם תחליטו שכך אתם מעדיפים, יש פה גם את נציג. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לא, צריך להשאיר את אישור השר הממונה. כי אז יהיה אינטרס. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

סתם ככה אני שואל, למה צריך את סעיף (א)? 32(א)? זה מופיע כבר ב-6. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

הוא לא נדרש, זה מופיע בתפקידי המועצה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

6(4) כבר מופיע. זה כבר מופיע ב-6(4). 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לא, אבל היא רוצה להשאיר את שר האוצר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה לא שהוא מפריע. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

שרים מתחלפים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

נכון. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

מפה הוא מסתכל על זה מכיוון פרוצדורת אישור התקציב. שם הוא מונה את תפקידי המועצה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תפקידי המועצה. טוב. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

זה עוד תחנה שאתה לא יודע מתי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה לא מוסיף בירוקרטיה, זה אותה בירוקרטיה, פשוט כתובה במקום אחר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, זה כבר מופיע ב-6(4), רק הוצאנו את נושא התוכנית. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

בתקציב, אבל לא על התוכנית. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

התוכנית כבר הוצאנו. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

זה היה שר האוצר, כן?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כן. 

תנאי העסקתם של עובדי המרכז. גם פה אני חושבת מבחינת הסיווג זה מה שחל. אז תכף תגידי איך מנסחים היום. אבל זה הניסוח הישן. 

	עובדי המרכז 
	33.
	תנאי העסקתם של עובדי המרכז יהיו כשל עובדי המדינה בתיאומים שיקבע השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור שר האוצר.



זה שוב דורש תקנות. אז מה בעצם ההמלצה בחוקים הקיימים?

 << אורח >> מאי שמואל: << אורח >>  

גם כאן ההמלצה היא פשוט למחוק את הסעיף הזה, לא להזכיר אותו. גם בדומה לחוקים אחרים. אם אני אתן דוגמה, גם ב-7 באוקטובר, גם ברב דרוקמן שעבר לא מזמן. זה סעיף שאנחנו חושבים שההתייחסות פה היא מאוד מבלבלת. היא מצמצמת את הגמישות. ובסוף זה גם לא נכון, כי יש לנו את חוק יסודות התקציב, סעיף 29. כמו גם עם המנכ"ל, גם עם עובדי המרכז. בסוף הם כפופים לאישור הממונה על השכר. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לפי סעיף 29 צריך לציין?

 << אורח >> מאי שמואל: << אורח >>  

כן, לחוק יסודות התקציב. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא חייבים לציין את זה, זה פשוט נובע משם. ופה זה עוד תקנות ועוד התייעצויות ואישורים. מיותר. 

 << אורח >> מאי שמואל: << אורח >>  

לכן ממש למחוק את הסעיף עצמו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

	איסור העברת נכסים 
	34.
	(א)	המרכז לא יהא רשאי למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותו, למעט נכסים שפרטים לגביהם, לרבות סוגם ושווים, נקבעו בתקנות, אלא באישור השר.



 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

באישור השר הממונה?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה ברור. השר מוגדר בהגדרות כשר הממונה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

בסדר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

	
	
	(ב)	המרכז לא יהא רשאי למשכן נכס שברשותו או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור השר; לעניין זה, "להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים" - לרבות שכירות המקנה זכות לחדשה, להאריכה או שכירות לתקופה נוספת שבהצטרפותן לתקופות השכירות הקודמות עולות יחד על עשר שנים.

	
	
	(ג)	המרכז לא ייטול הלוואה העולה על סכום שקבע השר בתקנות, אלא באישור השר ושר האוצר.



פה כל פעם מתקינים תקנות חדשות? כל שר מתקין? משרד המשפטים. או שאין תקנות כלליות לעניין הזה שהן קובעות את הסכומים? הסכום המירבי להלוואות שתאגיד סטטוטורי יכול ליטול. זה לכאורה פה תקנות נפרדות של השר הממונה. אולי נבדוק את זה שוב, אבל אם אין פה תקנות כלליות?

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אולי צרויה יודעת. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אולי צרויה תדע. אם לא, נבדוק את זה, כי נשמע לי מוזר שכל פעם יתקינו מחדש. פה כתוב שקבע השר. זה שר החוץ. בדרך כלל שר החוץ הוא לא שר שאחראי על תאגידים סטטוטוריים. אין לי ספק שהוא לא קבע עד היום תקנות כאלה. אפשר להפנות לתקנות אחרות אולי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בבקשה צרויה. 

 << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >>  

אני מתנצלת, אני לא שמעתי את השאלה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

השאלה היא ב-34(ג) יש סעיף שאומר שיש מגבלה על נטילת הלוואות על ידי התאגיד, בהתאם למגבלה שהשר קובע בתקנות. אני מניחה שנקבעו הגבלות כאלה לעניין תאגידים סטטוטוריים. אבל פה לכאורה צריך תקנות ספציפיות של השר הממונה וזה פשוט עוד תקנות שצריך להתקין. אז תהיתי אם יש תקנות כלליות בהקשר הזה לתאגידים סטטוטוריים. 

 << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >>  

אני לא מכירה תקנות כלליות כאלה. אני יכולה לברר. אני יודעת שיש מגבלות מסוימות לפי חוק יסודות התקציב. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז יכול להיות שלא צריך גם פה תקנות, שפשוט עובדים לפי המגבלות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

להיצמד לפי מה שמופיע שם. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

אבל זה אפשרות פה, זה לא מוגדר. זה לדעתי סעיף סטנדרטי שיש בכל חוק לגבי כל שר שממונה על גוף כזה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה סעיף סטנדרטי זה נכון. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

החוק אומר להתקין תקנות, הוא לא חייב. אין פה התניה בתקנות האלה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה נכון. נבדוק את זה גם אם בעצם יש עליהם מגבלות שחלות כבר גם ככה מכוח חוק יסודות התקציב, אז אולי זה לא נדרש. נבדוק. 

	ביצוע 
	35.
	השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות לעניין סדרי העבודה של המועצה.



פה למעשה מסתיימת הקראת הצעת החוק. אז אם יש עוד הערות, נשמע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

דברי סיכום, חברים, מישהו? מאיר? בבקשה יהודה. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >> 

אני רק יכול להודות. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

להודות לוועדה ולך אדוני יושב-הראש. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

ליועצת המשפטית, לכולם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בבקשה יהודה. 

 << אורח >> יהודה לנקרי: << אורח >>  

לנציגים של הוועדה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו נדון בזה בשנייה ושלישית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, בסדר, שיגיד את ההערה. מה הבעיה? שנדע. נרשום גם בדברי ההסבר אם צריך. 

 << אורח >> יהודה לנקרי: << אורח >>  

הנציג של הרשות המקומית ימונה בהתייעצות עם ראש הרשות. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

הם מתייעצים עם שרים, הוא מתייעץ עם ראש עיר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כתוב פה לפי המלצת ראש הרשות המקומית. 

 << אורח >> יהודה לנקרי: << אורח >>  

הוא ממליץ. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה לא בסדר? זה המקובל. השר הממונה הוא זה שבסוף ממנה, אבל הוא מקבל את המלצת ראש הרשות המקומית לגבי מי מטעם הרשות הוא הנציג. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר גמור. אייל, כן, בבקשה. 

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

אני יכול, אדוני יושב-הראש?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, בבקשה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

רגע, הסעיף של דיווח לכנסת, שכחתי אותו. 

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

זאת אחת הסיבות שרציתי לדבר. לשמחי זה נכנס לחוקים שמקימים תאגידים חדשים. אני אשמח שיוסף סעיף כזה. 

לגבי נציג הרשות המקומית, ד"ר לנקרי התייחס, אני רוצה להוסיף דבר נוסף, דבר אחר. לדעתי כדאי לקבוע איזה שהוא תנאי למינוי של נציג כזה. לא כל נציג של ראש הרשות המקומית. צריך להיות לו לדעתי איזה שהוא רקע בתחומי חינוך או חברה. איזה שהוא מטען תוכני מקצועי כדי להיות ממונה לוועדה המדעית החינוכית, כי אחרת מה עשינו פה?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לגבי הוועדה המדעית חינוכית אתה אומר, לא למועצה. כי בשניהם יש נציג. 

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

לא, לגבי הוועדה המדעית יש שם נציג של רשות מקומית. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אוקיי, נכון. 

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

אני אומר, הנציג כדאי שהוא יהיה מאיזה שהוא תחום. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

מישהו שהוא מתחום החינוך ברשות המקומית. 

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

חינוך, תרבות או חברה, כן. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

יש היגיון. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

זה יכול להיות תרבות, חברה, חינוך. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז נציג הרשות המקומית מתחומי החינוך או התרבות שבתחומיה פועל המרכז. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

או תחום שקשור בפעילות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זו ועדה חינוכית מדעית. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

יכול להיות מנכ"ל המתנ"ס. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

באמת לגבי סעיף דיווח, אז בחוקים האחרונים, כיוון שבסוף זה תאגיד סטטוטורי, תאגיד על פי חוק שיש לו תפקידים מכוח חוק, אז באמת הוספנו סעיף דיווח שלפיו השר הממונה מדווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט אחת לשנה על יישום החוק בשנה שקדמה למועד הדיווח. בין היתר על איוש המועצה הציבורית ופעילותה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אבל למה זה חל רק על החדשים? על התאגידים החדשים?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כי פעם לא היו. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

למה לא להחיל את זה על כל התאגידים?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בשביל זה צריך לתקן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

היה ראוי. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

כן, אני רוצה לעשות. 

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

זה מה שאני רוצה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אני רוצה גם על יד ושם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אייל הניח לי איזה שהיא הצעת חוק ואני מתכוון לקדם אותה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

צריך לעשות את זה על כל התאגידים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה תיקון חקיקה כזה ולתקן פעם אחת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חד משמעית. צריך לתקן את זה רטרואקטיבית של תאגיד כזה יצטרך להביא דיווח לכנסת. זה ראוי ומתבקש. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

ראוי, ברור. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

את מציינת בפני איזה ועדה צריך?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

חינוך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, כן, ודאי. כרגע זה חינוך כי זה התחום. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כל הנושא של הנצחה ומורשת ותרבות, כן. אני רק אגיד, לא השלמתי את הסעיף. הדיווח הוא גם על התקציב וניצול התקציב וגם על פעילות המרכז ומוסדותיו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

עוברים להצבעה. לפני ההצבעה אני רוצה באמת להודות לתמי, שעשתה פה באמת ראוי לשבח ואנחנו מודים לך על כך, לניקוי שולחן כמשמעותו בחוק. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אנחנו רוצים להודות גם לך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא צריך, אני עושה את עבודתי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ורציתי להודות לנציגת משרד האוצר, שהסכימה לתקציב יותר נמוך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

עוברים להצבעה. 

הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי התשפ"ד-2024, שמספרה 4878 לקריאה ראשונה. מי בעד? 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

בעד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מי נגד? מי נמנע? 

הצבעה

הצעת החוק אושרה


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הצעת החוק עברה פה אחד. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אני רוצה גילוי נאות לפני שאנחנו מסיימים לפרוטוקול. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תועבר למליאה להצבעה כמובן. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

יש לי קרבת משפחה עם דוד לוי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

את לא יכולה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

תחליט אם אני יכולה. כי הצבעתי ואפילו לא, הייתי צריכה להגיד את זה לפני. זה בסדר?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר גמור. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לא אליו, לאשתי. קרובי משפחה. כן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אמרנו שחברת משפחה תוכל לכהן כחברת מועצה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

יפה. אם זה ככה אז בסדר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה צריך להיות הרבה יותר מהותי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קודם כל, באמת תודה. תודה לחברי הכנסת לשעבר, גם מיכאל, גם יהודה. תודה לכל מי שטרח. תודה לצוות הוועדה. תודה למשרדי הממשלה. 




הדיון נעול. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:36. << סיום >>