פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת העבודה והרווחה
06/05/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 403
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ח' באייר התשפ"ה (06 במאי 2025), שעה 9:35


סדר היום:
 << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "העלייה הדרמטית בתלונות על אפליה בעבודה כלפי משרתי מילואים", של חה"כ שרון ניר, חה"כ דן אילוז, חה"כ מרב מיכאלי, חה"כ משה סולומון, חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ אלון שוסטר, חה"כ מירב בן ארי<< הלסי >> 

נכחו:
חברי הוועדה: 
דבי ביטון – מ"מ היו"ר
טלי גוטליב
שרון ניר

חברי הכנסת:
משה טור פז
משה סולומון
יצחק קרויזר
אלון שוסטר

מוזמנים: 
	רויטל בנאדרת
	–
	ראש היחידה להטבות ומלגות חוץ, חיימ"ש, משרד הביטחון

	שרון כהן
	–
	מנהלת תחום בכיר, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

	סיון אזולאי
	–
	נציבה אזורית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

	אביתר רובין
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	יוסרי זין אדלין
	–
	עוזר קצין מילואים ראשי, צה"ל

	מיכל אטינגר
	–
	עו"ד, מחלקה משפטית, מרכזת תחום מילואים, ההסתדרות החדשה

	עדו אבגר
	–
	ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	רותם אבידר צליק
	–
	עו"ד, מייסדת פורום נשות משרתי המילואים

	מור קיש
	–
	ראש תחום מחקר ודאטה, פורום נשות משרתי המילואים

	אופיר טל
	–
	חבר ועד מנהל, העמותה למען משרתי המילואים

	אביב עזרא
	–
	יו"ר, תנועת "דור הניצחון"

	עלמה ארליך
	–
	מקדמת מדיניות, פורום ארלוזורוב

	יוני מרגוליס
	–
	מילואימניק, פעיל ב"תנועת הצעירים בישראל"




ייעוץ משפטי: 
אילת וולברג

סגנית מנהלת הוועדה:
אורית ארז

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "העלייה הדרמטית בתלונות על אפליה בעבודה כלפי משרתי מילואים"
של חה"כ שרון ניר, חה"כ דן אילוז, חה"כ מרב מיכאלי, חה"כ משה סולומון, חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ אלון שוסטר, חה"כ מירב בן ארי<< הלסי >>


 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

אני פותחת את הדיון. היום 6 במאי 2025, ח' באייר התשפ"ה. הנושא היום זה הצעה לדיון בנושא העלייה הדרמטית בתלונות על אפליה בעבודה כלפי משרתי מילואים, של חה"כ שרון ניר, חה"כ דן אילוז, חה"כ מרב מיכאלי, חה"כ משה סולומון, חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ אלון שוסטר, חה"כ מירב בן ארי. מכבדת אותנו כאן בנוכחותה גם חברת הכנסת טלי גוטליב. לפני שנתחיל, 578 ימים. ליבנו ותפילתנו לשובם של החטופים, שלומם של חיילינו, ובעזרת השם סיום כל הסאגה עם ניצחון אמיתי וסילוק כל הרוע בעולמנו.

אני מודה לכל מי שהגיע לדיון החשוב הזה, במיוחד לשותפים בדיון, חברי הכנסת, נציגי הממשלה, המעסיקים והחברה האזרחית. כיו"ר אני רואה חשיבות עליונה בהגנה על משרתי המילואים. על פי דוח נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה לשנת 2024, אנו עדים לעלייה חסרת תקדים במספר התלונות של האפליה. הנתונים הם מדאיגים. אנחנו נרצה בהמשך לקבל בצורה יותר מדויקת וברורה לגבי הנושא הזה. הנתונים שמדאיגים מצביעים על כך שמשרתי המילואים, גברים ונשים שמגינים על ביטחון המדינה תוך ויתור אישי עצום, נאלצים להתמודד גם עם פגיעה בפרנסתם, הדרה מקידום ואף פיטורים. זה הוא מצב שאסור להשלים איתו. הפגיעה הזו חורגת מהתחום האישי. היא פוגעת ישירות בחוסן הלאומי של ישראל. הוועדה כאן כדי לשאול, לבדוק ולפעול. ברשותכם, אני מעבירה את רשות הדיבור למציעים. 

חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בוקר טוב. צריך לומר שמושב הקיץ של הכנסת נפתח במקביל לכך שהוצאו כמעט 60,000 צווים. עשרות אלפי אנשי מילואים קיבלו צווי 8 והדבר צריך באמת לעמוד לנגד עינינו. קודם כל אנחנו מחזקים את אוכלוסיית המילואים, אנשי המילואים היקרים, אותם אלה שמזומנים שוב ושוב לצו 8, חלקם לאחר 300 ימים, חלקם כבר בזימון השלישי והרביעי ואפילו יותר. אנחנו עדים גם לשחיקה עצומה, לכך שאנשי מילואים מדווחים על נטל בלתי סביר, נאלצים להותיר מאחור את שגרת החיים, את המשפחה, את הילדים, את העבודה, את הלימודים. אני רואה חשיבות עליונה בכך שהמקום הזה יהיה בית עבורם ואנחנו כולנו נציב לנגד עינינו קודם כל את זכויותיהם. בזמן שהם נלחמים עבורנו ומגינים עלינו, אנחנו כאן נדאג שהזכויות שלהם ישמרו, ולא רק זה. נדאג שמי שנותן יותר, יקבל יותר. 

אני הצעתי את ההצעה הזו עם חבריי המציעים, נמצא כאן חבר הכנסת אלון שוסטר, בגלל שאנחנו קיבלנו את דוח נציבות שוויון הזדמנויות שהיו בו נתונים מאוד מדאיגים שאי אפשר להתעלם מהם, פעם אחת לגבי אפליה בעבודה באופן כללי. אנחנו ראינו ששנת 2024 מאופיינת בעלייה חסרת תקדים של 56% במספר התלונות באופן כללי על אפליה בעבודה, אבל הדגש הוא על אנשי מילואים, ואני רוצה לשים כאן לנגד עיניכם את הנתון שאי אפשר לעבור עליו לסדר-היום. בשנת 2024 היו 803 תלונות שעסקו באפליה נגד משרתי מילואים ובני ובנות זוגם שבאופן טבעי נאלצו לשאת בנטל ולהחזיק את המשפחה, ומדובר בעלייה של פי 31. 803 תלונות בשנת 2024 אל מול 26 תלונות בשנת 2023. זה דבר שאנחנו לא נוכל לעבור עליו לסדר-היום. 

כיושב-ראש שדולת מילואים אני יכולה להגיד לכם שאני נוהגת לשוחח עם אנשי המילואים באופן תדיר, ואני שומעת את הזעקה הזו בקולם. מדובר פה באמת בתנאים מאוד קשים. יש אנשי מילואים שמזומנים כבר שנה וחצי באופן שהוא אמנם לא רציף, אבל הוא בהחלט פוגע ביציבות שלהם במקום התעסוקה. יש כאלה שנאלצו לעזוב את מקום העבודה. יש כאלה שנאלצו כבר פעמיים להחליף מקום עבודה. אנחנו צריכים לשים את זה לנגד עינינו, וצריכים בהחלט בדיון הזה לדעתי לדבר על צעדים מעשיים וקונקרטיים שיביאו אותנו בסופו של דבר להטמיע גם מנגנוני סיוע והגנה עליהם, אבל לא פחות, צעדים מעשיים להתמודדות עם התופעה המדאיגה הזו. אני פה שמה בפוקוס את המעסיקים שמעיזים לפטר איש מילואים. בעיניי זה דבר שאי אפשר לעבור עליו לסדר-היום. צריך לדבר על זה ולראות איך המדינה מתייחסת לזה באופן גם פרטני וגם באופן מערכתי.

אני רוצה לסכם במילה אחת, שאנשי המילואים זה פטריוטים. מדובר רק ב-4% מסך האוכלוסייה בגיל הרלוונטי. אנחנו יודעים שמדובר על עשורים של בין 20 ל-40, 30 ל-40 והאריכו את זה כבר ל-30 ל-50, פחות או יותר שלושה עשורים מחייו של הפרט. רק 4% למעשה משרתים במילואים למרות שאנחנו כמובן שואפים להרחיב את המאתר הזה. מדובר פה באחוזים זעומים ולכן חזקה עלינו שכדי להרחיב את המאתר הזה. אנחנו באמת נשים אותם על ראש שמחתנו ונדע לתגמל אותם גם בהתאם ולשמור ולהגן על הזכויות שלהם. הנושא הזה חייב להיות מתוך הבנת הצורך הבוער של מדינת ישראל, מתוך הבנה שיש פה שבע זירות לחימה פעילות, מתוך הבנה שכנראה המאמץ המלחמתי הזה שבו ידרשו אנשי מילואים לבצע 60 ו-70 ימים בשנה, הוא לא עתיד להסתיים בעשור הקרוב. מתוך ההבנה הזו אני חושבת שחזקה עלינו שנדע באמת לתת פה איזו שהיא הגנה כוללת לאותם אנשי מילואים. תודה רבה, גבירתי.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

תודה.

חבר הכנסת שוסטר, בבקשה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

תודה רבה. בהמשך לדברים של חברת הכנסת שרון ניר, אני מבקש שנתמקד בשאלה מה עושים, מה השלב הבא? כל העם במילואים זה סיסמה משיר מלפני 50–60 שנה. היום אנחנו במציאות אחרת לגמרי. גם כשמגייסים אוגדות, מדובר באחוזים בודדים ביותר ותפקידנו להגן עליהם בעזרת כלים ברורים. במקביל לחקיקות שלנו אני אבקש מנציגי משרד הביטחון, צה"ל, לראות האם אנחנו יכולים לעבוד דרככם, אנחנו מדינת ישראל? האם אנחנו יכולים להגן על בנינו ובנותינו שמגינים עלינו באמצעות מערך הפרקליטים, הפרקליטות שמשרת אתכם בשוטף? אתם כבר עושים את זה. האם אפשר לייצר מוקד ידע שאליו יופנו על התלונות? 

צריך לומר, אנחנו מצד אחד רוצים להגן מאוד ובצדק על המשרתים והמשרתות. מנגד, יכולות להיות טענות מוצדקות, ענייניות של מעסיקים. אני שואל האם בא בחשבון שהמערך שקיים כבר היום, שמבצע את תפקידו ומסייע למשרתות ולמשרתים, האם הוא יוכל להיות מרכז ידע שבו קודם כל יתנו מענה למשרתים? הם ידעו לאן אפשר לפנות ואתם או הגוף הזה יפיץ החוצה למשרדי ממשלה ולכנסת, ישקפו את המציאות. אם יש צורך בתיקוני חקיקה בדרגות שונות או רגולציה כזאת או אחרת של הרשות המבצעת, אז הם יציעו. נדמה לי שבזה כדאי לעסוק, בשאלה איך אנחנו מתייחסים. אם הכול מושלם ואנחנו יודעים שזה המצב ואין מה לעשות, אז ניחא, אבל זה לא המצב. ברור שלא. אני מציע שנתמקד בשאלה איך אנחנו מציעים להיערך. מכיוון שמשרד הביטחון הוא המעסיק, נקרא לזה, של אותם חברות וחברים, אני מפנה לצבא ולמשרד את השאלה, האם אתם מוכנים לרכז את הנושא הזה? אנחנו כאן כדי לסייע מקיר לקיר. תודה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

תודה רבה, חבר הכנסת שוסטר.

חברת הכנסת טלי גוטליב.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

אני מהקואליציה. אנחנו לא חתומים על הפנייה לדיון אבל אנחנו בוודאי שותפים לו. אני אומר לכם למה אני כאן ומה עמדתי בהקשר הזה. יש מילה שאסור לומר אותה , וזאת אפליה מתקנת. כאשר מבקשים לתת קדימות בקבלה לסקטור הציבורי לקבוצות מסוימות, החוק קובע שבדרך כלל מדובר בייצוג הולם לכל מיני קבוצות, לדוגמה נשים שזה כבר ברור מאליו, קבוצות של אנשים עם מוגבלויות ועוד כהנה וכהנה של קבוצות שונות. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

העדפה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

העדפה מתקנת. קוראים לזה אפליה מתקנת. זה לא משנה. אני לא מכבסת את המילים האלה. זאת ההיסטוריה של המילה הזאת, נקראת אפליה מתקנת. אחר כך עשו את זה העדפה מתקנת. אני פחות בקטע של לכבס את זה. אני רוצה לומר לכם מה עמדתי בהקשר הזה. לטעמי כחברה, בגלל שאנחנו מתמודדים עם מעסיקים בעייתיים, אתם לא תוכלו להילחם בזה באמת כי הרי הכנסת בחוקים שגם יש עתיד הצביעו על החוקים האלה וגם המפלגה שלך הצביעה על החוקים הללו, שזה כל החוקים שנתנו קדימות למילואימניקים, העדפות, העברות תקציבים, הסתות, אנחנו לא שם כי אנחנו לא נותנים סופרלטיבים לחקיקה מיטיבה שכבר ניתנה, לרבות איסור פיטורים וכו'. כל זה קיים. השאלה איך אנחנו אוכפים את זה ואם בכלל בסקטור הפרטי? לכן זאת בעיה. 

מה שאני חושבת זה פתרון שהוא צריך להיות פתרון קונקרטי. לא יכול להיות מצב שבזמן מלחמה כל כך ארוכה של שנה וחצי, אני עדיין לא אוכל לשכנע את הממשלה שצריך לקבוע בהתאם לסמכויות, אגב, לשעת חירום, לתקן את חוק השירות הציבורי (מינויים), ששם בסעיף 15 יש התייחסויות לייצוג ההולם וכו'. אני חושבת שצריך לתת קדימות בהוראה פוזיטיבית, שכל מי ששירת במילואים במלחמת חרבות ברזל, זה נותן לו קדימות בקבלה לעבודה בשירות הציבורי. כמובן אם יש צורך בנתונים מסוימים כמו עורך דין, אז הוא צריך להיות עורך דין, לכן נכנסתי כי חשוב לי לומר פה את הדבר הזה. 

אם אתם תבדקו, יש התנגדויות רבות מאוד מצד כל מיני ארגונים כנגד העדפות מתקנות או אפליות מתקנות למילואימניקים. ראינו את זה כשניסינו לעשות את זה במל"ג. שימו לב שחייבנו התחשבות באנשי מילואים. בפועל המימוש הזה אפס. המדינה על זרועותיה לא יכולה להשתלט על המל"ג לצורך העניין, אבל המל"ג עושה לנו טובות. אתם הייתם הרי איתנו בוועדות השונות בהקשר הזה, של מי נותן, כמה נקודות אתה מוריד לו בפסיכומטרי, כמה נקודות אתה מוריד לו פה, ואז אתה רואה, עם כל הכבוד, שבין זה לבין מה שקורה בפועל זה שהמסגרות השונות פשוט מתייחסות למילואימניקים בצורה איומה. אני לא מוכנה לתת לזה יד, כי עובדתית אני רק אומרת שאם החוקים הקיימים שחוקקנו כולנו, אגב, גם האופוזיציה שהצטרפה להן, לא מניבות פרי ולא שומרות על אנשי המילואים שלנו, וזה לא שומר. 

אני אומרת לכם יותר מזה. גם אם יפנו לבית הדין לעבודה, ובית הדין לעבודה מוסמך לתת פיצוי פיטורים נרחבים וכו', וסנקציות שהן סנקציות כספיות, קודם כל עד שחייל המילואים יעשה ויפנה לבית הדין לעבודה, ולך תאמר ויגידו ככה, זה לא הפתרון. הפתרון צריך להיות הרבה יותר גדול. הסקטור הציבורי פותח את שורותיו כל הזמן למשרות רבות ומגוונות מאוד, ואני חושבת שהממשלה צריכה לצאת בהחלטה למרות ההתנגדויות של כל הארגונים השונים באשר לזכויות אדם ובאשר לשוויון ובאשר לפגיעה בחברה הערבית וכו'. בעת הזו לאור התרומה האדירה על כל המחירים האישיים שקשורים בה, של חיילים ולוחמי המילואים, אני חושבת שצריך לקבוע פוזיטיבית. יש לממשלה סמכות, אגב, לעשות את זה. יש לנציב שירות המדינה סמכות לעשות את זה, אבל צריך לקבוע את זה בחוק שירות המדינה. 

האבסורד הוא שבית הדין לעבודה קבע עם השנים שלדוגמה לראיין אדם למקום עבודה, אתה לא יכול לשאול אותו אם הוא עשה צבא. זאת שאלה לא חוקית. הזיית ההזיות. אין בעיה, שלח לי קורות חיים. לא תכתוב מה עשית בצבא? קורות חיים בפח, אבל בית הדין קבע שיש גם סנקציות לעצם השאלה. תיראו לאן הגענו. ממתי שאלה כזו שצריכה להיות הבסיס של הבסיסים, הפכה להיות שאלה פסולה בשם העקרונות הפרוגרסיביים הקיצוניים של שוויון? מה זה קשור? פה אני אומרת לכם, לחיילי המילואים תיראו את העניין הזה. בעיניי זאת תפארת התפארות שמלמדת על זכותו של אדם ועל נתוניו שלו ועל סולם ערכים מאוד גדול וגם על סולם חריצות מאוד גדול. אני רוצה לתת לזה קדימות. אני כמדינה אומרת, אני רוצה לתת לזה קדימות. השאלה עד כמה זה חוקתי, וצריך לדון על זה כי זה לא כזה מובהק. 

הגם הדברים הנכונים שאני אומרת, יש לזה עוד קולות, אבל אני אומרת שבעת הזו, בחירום, זו לא צריכה להיות חקיקה קבועה בהקשר הזה של מתקן קדימות לחיילי מילואים בסקטור הציבורי, אלא זו צריכה להיות במסגרת חקיקה של תקנות שעת חירום. כל זמן שאנחנו נמצאים בשעת חירום, לממשלה יש סמכויות לחוקק חוקים בצורה מהירה מבלי להעביר את כל הליך ה-RIA הרגיל של חקיקה. אנחנו עדיין בשלב חירום ולממשלה יש את הסמכות לעשות את זה. אמנם יהיו רעשי רקע קשים נגד זה, כי יש בזה באמת מתן קדימות מאוד גדול לעובדי מילואים ולבני משפחותיהם. אני אומרת לכם שזאת השפה. השפה היא לתת פתרון. אני מזמינה את הממשלה לעשות שימוש ביכולת שלה לחוקק בהתאם לשעת חירום. לא הליכי חקיקה רגילים אלא הליכי חקיקה לשעת חירום, ולתת קדימות לאנשי מילואים לכניסה לסקטור הציבורי שיש בו משרות רבות, ברמה של מאות רבות של משרות. לתת קדימות ללוחמי המילואים. 

ראיתי כאן את הפנייה של התמיכה בלוחמי המילואים. ראשית, באמת צריך לעשות דף הסבר על כל החקיקה הקיימת שנמצאת בתוקף. לפעמים לוחמי המילואים לא יודעים את זה. הם לא צריכים להידרש לזה ולא צריכים לרדוף אחרי זה. צריך להנגיש להם את זה, כי היו שורה של חוקים. מי ששואל ספציפית על חוקים, יכול לבדוק את זה. יש שורה של חוקים מאוד ברורים מתי אפשר לפטר. אני חושבת שצריכה לצאת גם בת-קול בהקשר הזה גם בהנהלת בתי המשפט, בבתי הדין לעבודה. לפתוח את הדלתות, לעשות פטור מאגרות בכל צורה שהיא, לתת לזה קדימות בהתדיינויות כדי שאפשר יהיה לקבל צווים מהירים בהקשר הזה של מתן סעד ללוחמי מילואים, כי לבד להתמודד מול הדבר הזה מאוד קשה, לכן גם הנהלת בתי המשפט חייבת לתת פה את הקול שלה. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

תודה רבה, חברת הכנסת טלי. אני רק אדייק. בסוגיה הזו ברור והדגשת, אין אופוזיציה, אין קואליציה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

נכון. זה חוקים שגם אתם הצבעתם להם. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

המילואימניקים לא בוחרים על מי לשמור. הם שומרים על כולנו וברור שליבנו איתם. לעניין המעסיקים חשוב לי להדגיש שזה לא נכון להכליל את כל המעסיקים. פגשנו אותם גם בחקיקות אחרות שנוגעות לחיילים והיה כאן בהחלט גם לב פתוח ורצון לעזור. אני מודה על הדברים שאמרת. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני רק רוצה להוסיף ולדייק כי אנחנו ערבבנו פה שני נושאים מאוד חשובים. אנחנו בסוף באמת רוצים לייצר מנעד פתרונות לאיש המילואים. חשוב לי לעדכן שהצעת חוק לתעדוף משרתי המילואים בקבלה למשרות בשירות הציבורי, זה הצעת חוק שלא תהיה בחקיקת חירום אלא בחוק. זו הצעת חוק שלי, אגב. היא עברה קריאה ראשונה. היא נמצאת בוועדת חוקה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

היו המון התנגדויות.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש לנו כבר פתרונות. נמצאים פה נציגים של הנציבות. זה נושא שכבר מתקדם לתעדוף משרתי המילואים על ידי ניקוד עודף בקבלה למשרות בשירות הציבורי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

רק אם אפשר משהו לומר לגבירתי היו"ר בהקשר למעסיקים. שלא יצא מצב שחלילה פגעתי בקבוצה שלמה בהקשר הזה. קודם כל, כל הכבוד להצעת החוק של שרון. ראיתי פשוט את רמת ההתנגדויות ולכן צריך לקדם את זה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו כבר שם. אנחנו נפתור את זה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

אני חשבתי שכדי לתת לזה מענה מיידי, עדיף לעשות את זה בחקיקת חירום ואחר כך לחשוב על חוק שהוא יהיה חוק באופן קבוע.

בהקשר של מעסיקים אני חושבת שגם בהם צריך להתחשב. זה לא קול ריק. בסופו של דבר גם עליהם יש את המעמסה הזו, ואולי צריך לחשוב על איזו שהיא הטבה שהאוצר צריך לחשוב עליה לטובת מעסיקים. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני רק אגיד שהג'ונגל הזה שנקרא המזרח התיכון נמצא במצב חירום כבר משנת 1948, וזה כנראה לא הולך להיות יותר טוב, לכן צריך להיות פה חקיקה ראשית שנותנת באמת מענה. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

אוקיי. 

ברשותכם, אנחנו ניתן לחבר הכנסת טור פז.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה, גבירתי יושבת-הראש. חברת הכנסת גוטליב, אני מסכים עם כל מילה שאמרת. זה לא מובן מאליו. אני רוצה לומר פה שני דגשים. אני עבדתי במערכת החינוך לפני שהגעתי לכנסת, וסבלתי בדיוק מאפליה כזו. אנחנו לא מבינים כמה זה פוגש כל איש מילואים והיום כל משפחת מילואים. דיברתי לפני כמה ימים עם אשתו של איש מילואים שהיא מורה, דרך אגב, בציונות הדתית, בהתנחלויות. היית אומר, המקום שמתגייסים אליו הכי הרבה וגם שילם את מחיר הדמים הכי כבד, ואפילו היא הופלתה בעבודה בבית ספר שהיא עובדת. איך זה יכול להיות? אמרו לה, אנחנו לא נותנים לך קידום כי את נעדרת הרבה, כי האיש שלך במילואים. זה נמצא בכל מקום. זה מה שאני מנסה לומר. 

אני חושב שטלי זיהתה נכון שמעבר לחקיקה שכבר העברנו ועל הקונצנזוס הרחב, יש פה אתגר אמיתי. האתגר נובע מזה שגם המעסיקים סובלים מהסיטואציה, והעובדה שלפעמים אנחנו באים בטענות למעסיקים, גם לפעמים הן טענות מוצדקות, היא בגלל שיש לנו כאן שני צדדים שאנחנו צריכים לטפל בשניהם. אם רק נשים פוקוס על אנשי המילואים ומשפחותיהם ולא ניתן מענה אמיתי למעסיקים, אז גם אנחנו נחטא לתפקידנו.

יש לנו כמה הישגים בחקיקה לעשות, ואכיפה שהממשלה יכולה להוביל ושגם חקיקה ראשית או חקיקת משנה יכולה לעשות, אבל בסוף אנחנו צריכים לשנות את השפה. אם אנחנו לא נבין שאנשי המילואים זה מגש הכסף שעליהם מונחת מדינת ישראל, ולא צריך היה להיות השבוע מצב של עשרות אלפי אנשים נוספים שנקראו לצו 8. 3% מהמדינה נושאת על כתפיה את כל המדינה, ויש לזה המון מעגלים. אנחנו צריכים לשנות את השפה. צריכים לשנות את התעדוף, את סדרי העדיפויות. זה צריך לבוא בכל המקומות, אבל המגזר הציבורי יכול להוביל פה, כי אם זה יהיה ברור שבמגזר הציבורי יש תעדוף ולא אפליה, אני חושב שכל השאר ילכו יחד עם זה. תודה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

תודה רבה.

ברשותכם, אנחנו נתחיל. ראשית, נשמע את אנשי המילואים ואז נתכנס לכל השאלות והתשובות וההתייחסויות. 

אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים. 

 << אורח >> אופיר טל: << אורח >> 

בוקר טוב, תודה על הדיון החשוב. אני נמצא פה גם מטעם עמותת "לתת עורך דין" וקהילת המילואימניקים שאנחנו פועלים ביחד איתם. התחלנו להריץ פרויקט שמעמיד עורכי דין פרו בונו לטובת אנשי מילואים. קצב הפניות בעניין אפליה בעבודה בחודשיים שהפרויקט הזה פועל באופן ניסיוני, הוא כ-100 פניות בחודש, וטרם יצאנו בפרסום בעניין הזה, אז זה נותן איזה שהוא קנה מידה על ההיקף של הבעיה. 

אני רוצה לחזור למצב שבו המילואימניקים נמצאים בו, של שיבוש מוחלט של מערך החיים. מילואימניק שקיבל צו חמישי או צו שישי או צו רביעי, זה לא משנה, הולך, חוזר, יוצא, גם המעסיק הכי אכפתי והכי רוצה והכי מעוניין להכיל, שואל את עצמו בצו החמישי, אני נותן לו להתחיל פרויקט חדש? אני מפגיש אותו עם לקוח חדש? מה אני עושה עם הדבר הזה כשמחר הוא מודיע לי שהנה, אני הולך, אני לא יודע מתי אני חוזר? יש כאן בעיה שאני לא בטוח שאפשר לבוא רק למעסיקים בטענות עליה. גם מעסיקים שמאוד רוצים, במצב שבו המדינה לא מנהלת את מערך המילואים כמו שאנחנו מצפים ממנה, ולא מגייסת מספיק אנשי מילואים, יש בעיה קוהרנטית שקשה לפתור אותה. יש פה כמה שאלות כוללות שעולות ומטופלות באופן חלקי. חוק יסוד המילואים שנמצא פה בכנסת לא מקודם, אני לא יודע למה. הוא אמור לתת מענה בין היתר לבעיה שהעלתה חברת הכנסת גוטליב בנושא ההעדפה המתקנת. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

רק תשים לב, אופיר, שבשבוע הבא עולה התיקון הרחב להצעת חוק המילואים של חבר הכנסת אדלשטיין ושלי. זה החוק הגדול של 2008. זה תיקון שהוא יותר רחב מאשר חקיקה כזו או אחרת, תיקון לכל סעיפי החוק. אני מקווה שאנחנו נצליח להעביר אותו בהסכמה, קואליציה ואופוזיציה.

 << אורח >> אופיר טל: << אורח >> 

דיברנו ממושכות בנושא הזה, האם צריך לתקן את החוק או לעשות חוק יסוד, וההעדפה הייתה לחוק יסוד בגלל החשיבות שלו והמעמד שלו. גם חבר הכנסת אדלשטיין הציג את הנושא הזה כיושב-ראש הוועדה ואמר שהוא משוכנע שחוק יסוד, יהיה לו תוקף יותר חזק בבית המשפט.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

כן, כן. זה לא סותר, דרך אגב. זה שני מהלכים מקבילים.

 << אורח >> אופיר טל: << אורח >> 

העדפה במכרזים שאנחנו נאבקים עליה עוד לפני המלחמה, העדפה בלימודים שאנחנו נאבקים עליה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

שים לב מה המל"ג אומר. תסלח לי, זורה חול בעיניים של כולנו. 

 << אורח >> אופיר טל: << אורח >> 

העדפה בקרקעות שאנחנו נאבקים עליה. אני יכול להגיד לכם שרק לפני שבועיים קיבלנו החלטה של רשות מקרקעי ישראל לגבי הנחה לשני בני זוג. אחרי מאבק של שלוש שנים הם הסכימו להחיל את זה רטרואקטיבית על מי שהתחילו במאבק הזה, אחרי שלוש שנים של מאבק שהעמותה מלווה בני זוג ששניהם משרתים במילואים מאות ימים.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

וזה כשדירה בהנחה ניתנה השנה ב-40% לחרדים, מה לעשות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

יש החלטת ממשלה שצריך להפוך אותה לכדי מימוש. היא עוד לא מומשה. אני מניחה שאתם שמעתם, זה פורסם, בעיניי זה א-ב, של חלוקת אדמות במחירים מאוד נמוכים בגליל, בצפון ובדרום לטובת משרתי מילואים. אני מזמינה את השרים הרלוונטיים להפוך את ההחלטה הזאת לממומשת, הפשרה של קרקעות. 

 << אורח >> אופיר טל: << אורח >> 

אני רוצה להגיע לנושא שלשמו התכנסנו, נושא האפליה. האפליה מבוטאת בכמה דברים. אחד, פיטורים של עובדים בגלל שירות המילואים, לפעמים בתוך התקופה המוגנת ואז אנחנו רואים את זה בוועדות. יוכל הצבא להגיד כמה פניות כאלה התקבלו. לפעמים אחרי התקופה המוגנת ואז לכאורה אין הגנה או קשה מאוד לתת הגנה. אנחנו רואים לחצים ישירים ועקיפים לא לצאת למילואים. למה אתה יוצא עכשיו? אולי תדחה, אולי תבקש פטור? התנכלות תעסוקתית שנמשכת. אני יכול להגיד שגם בשירות המדינה אנחנו רואים את זה, אבל יש בעיה נמשכת בנושא הזה – הפרת הסכמות שהושגו בין מעסיקים לעובדים, פגיעה בזכויות סוציאליות שנמשכת, פגיעה בשכר שמבוסס על ביצועים ובונוסים. 

כאשר עובד אמור לקבל בונוס והוא חצי שנה היה במילואים, הוא לא יקבל את הבונוס הזה כי הוא לא עמד ביעדים. אני יכול להגיד שלפני שבוע או לפני שבועיים הגענו לפסק דין מוסכם לגבי עובד כזה שלא קיבל את הבונוסים. הוגשה תביעה. העמותה ליוותה אותו כידיד בית משפט ואכן הוא בסוף קיבל פיצוי בהסכמה, אבל זאת בעיה קיימת. הבעיה המרכזית שלנו בנושא הזה כמו שאנחנו רואים אותה, וחבר הכנסת שוסטר שם את האצבע על הדברים – אין גוף שמתכלל את זה. 

אם אנחנו צריכים להקים גוף שמגייס עשרות עורכי דין פרו בונו שיעבדו ויתנו את הפתרון הזה, אז יש פה בעיה. לצבא יש גוף כזה. הצבא עשה מכרז באופן קבוע לגבי עורכי דין שמטפלים במי שניגש לוועדות התעסוקה. הדבר הזה חייב להתרחב ולהיות מתוכלל בצורה טובה יותר, במובן הזה שכל חייל מילואים שנפגע ולא רק בהקשר של חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), ידע שיש לו אוזן קשבת. אני יכול להגיד לכם שפנינו בנושא הזה מייד אחרי שהתחילה המלחמה, וביקשנו להקים כזה גוף שייתן מענה. עדיין לא קם גוף כזה. אנחנו שנה ושבעה חודשים אחרי שהתחילה המלחמה. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

אמרת שהיו לכם בערך 100 פניות בממוצע לחודש. 

 << אורח >> אופיר טל: << אורח >> 

בחודשיים מאז שהתחיל הפיילוט הזה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

אתה יכול לומר כמה מתוכם כבר טופלו והאם המענים היו מענים מוצדקים? יש לכם כבר נתונים? נלך על פיילוט של אותו חודש. 

 << אורח >> אופיר טל: << אורח >> 

כל מי שפנה מקבל הפנייה לעורך דין שהוא הסכים להתנדב. אני יכול להגיד שחלק מהמשרדים הגדולים העמידו מספר עורכי דין לטובת הפרויקט הזה. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

האם יש לכם נתונים?

 << אורח >> אופיר טל: << אורח >> 

כרגע בגלל שאנחנו בפיילוט ובשלב מאוד ראשוני, אני לא יכול להגיד מה אחוז המענה, ואני חושב שזה גם קצת מוקדם מידי.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

מתי אתם התחלתם?

 << אורח >> אופיר טל: << אורח >> 

חודשיים.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

זאת אומרת שזה בערך סטטיסטית 200 פניות. 

 << אורח >> אופיר טל: << אורח >> 

500 פניות, מתוכן כ-200 שנוגעות לאפליה בעבודה. 

בלי פרסום, למעט פנייה בתוך קבוצה של 11,000 חברים בקהילה. אנחנו מקווים שבשבוע הבא יתחיל פרסום ואז גם נדע יותר טוב איפה זה עומד. בכל הכבוד, זה לא יכול להיות תחליף למה שהמדינה אמורה לתת. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

למעט ההתארגנות של עורכי דין, האם יש מעורבות גם של הסיוע המשפטי? אתה יודע אם יש להם אפשרות לפנות לסיוע המשפטי?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

לא, הם לא יכולים לפנות לסיוע המשפטי. מספיק שיש להם רכב. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

מבחני הכנסה, כן.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

בדיוק, זה מבחן הכנסה. מספיק שיש להם רכב והם כבר לא יכולים.

 << אורח >> אופיר טל: << אורח >> 

מספיק שהם קיבלו את המינימום.

אני יכול להגיד שמלבד זה, למשל, העמותה שלנו מלווה באופן קבוע מילואימניקים. אנחנו לא יודעים לתת מענה של עשרות עורכי דין. בגלל זה אנחנו פועלים בשיתוף פעולה לתת עורכי דין שיש להם את המיומנות בזה, ובאמת גייסו עשרות עורכי דין שמוכנים להתנדב לנושא הזה. לצבא יש גם נתונים מסוימים. לביטוח לאומי יש נתונים.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

זה פריסה ארצית?

 << אורח >> אופיר טל: << אורח >> 

הפריסה ארצית, ודאי. 

הנושא של התמיכה במעסיקים הוא קריטי. נכון שעברה פה הוראת שעה לגבי 20% זכויות סוציאליות, אבל 20% זכויות סוציאליות, שזה חשוב וזה פעם ראשונה מאז קום המדינה כמו שאומר שר האוצר חזור ואמור, שזה ניתן, לא מכסה לחלק גדול מהמעסיקים את זה. יוצא מצב שבו אני כמעסיק שולח עובד שלי למילואים, אני מממן חלק משירות המילואים הזה. את קרן ההשתלמות שלו אני מממן, את הרכב אני מממן. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה עלות מעסיק. אתה יודע להגיד לי על החתך של התלונות? זה ממש מעניין אותי. קורפורייטים גדולים, ארגונים גדולים, אנחנו יודעים שבשירות המדינה אף אחד לא מעז בכלל לחשוב על זה בהסתכלות כוללת. מעניין אותי לנסות לאפיין סקטורים ששם זה קורה כדי שנדע לדקור את זה. זה בסוף ההרחבה שלנו, רגע לדעת לדקור את זה ולמנוע את הדבר הזה, כולל מבחינתי שיימינג. תקשיב, אם יש 500 תלונות כאלה ואני אצליח למצוא חתך מאפיין, אנחנו צריכים לשים את זה במוקד. אי אפשר ללכת מסביב כל הזמן. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

הוא מדבר על משהו אחר. הוא מדבר על זה שהמעסיק נפגע. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הוא אומר 500 תלונות. אני עוד ב-500 תלונות, לא נרגעת מזה כי אני רוצה להבין מי אלה שמעיזים בתקופה הזאת. גם אם זה בצורה שהיא באנדרסטייטמנט, לא באופן ישיר. מי ה-500 האלה? מה המאפיין שלהם כדי שאני אדע לטפל בזה, כי מבחינתי זה no-go גדול ואנחנו צריכים כחברה להוקיע את זה. 

 << אורח >> אופיר טל: << אורח >> 

מתוך 500, 200 נוגעות לאפליה על עבודה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אופיר, עסקנו בעבר בשאלת הסטטוס של בין הקריאות. אנחנו כבר שנה וחצי.

 << אורח >> אופיר טל: << אורח >> 

עסקנו בזה ואנחנו ביקשנו שתינתן הגנה מלאה. נכון להיום עובד שיוצא לשירות מילואים, מוגן מפני פיטורים בהגנה שבעצם צריך לפנות לוועדה. אי אפשר לפטר אותו למעט אם ניתן אישור, רק בתקופת המילואים ו-60 יום לאחר שירות המילואים. אם אני עובד שנקרא לשירות מילואים, קיבלתי צו בפעם הרביעית בתקופה שבין ה-60 ימים שעברו מאז שירות המילואים האחרון שלי, לתחילת המילואים הבאים, אין לי הגנה הרמטית. אם יפטרו אותי אני צריך ללכת ולהוכיח שהפיטורים היו מחמת אפליה. להוכיח פיטורים מחמת אפליה זה קשה מאוד. ביקשנו כבר כמה פעמים. פנינו לכנסת, פנינו לוועדות לקבל את אותה הגנה שיש אחרי תקופת המילואים – גם לפני תקופת המילואים, כי במצב של סבבים כאשר עובד מקבל צו בפעם הרביעית, החמישית, המעסיק עלול לפטר אותו, ואני מניח שזה קורה, בתקופה לא מוגנת. זה גם נושא שלא טופל. עכשיו לפתוח פה את כל הנושאים שלא טופלו, אני לא בטוח שיספיק הזמן שהוקצה לישיבה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

תודה, אופיר. בוא נאפשר לאחרים כי בסוף אנחנו באמת רוצים לנצל את הוועדה, לצאת עם פתרונות. 

יוני, תציג את עצמך בבקשה.

 << אורח >> יוני מרגוליס: << אורח >> 

קודם כל תודה רבה, גבירתי יושבת-הראש. תודה אמיתית מהלב לחברי וחברות הכנסת יוזמי הדיון. קוראים לי יוני מרגוליס, אני מילואימניק, סרן בחטיבת גבעתי, ואני באתי לפה כחלק מהפעילות שלי ב"תנועת הצעירים בישראל", לייצג את הקול של השטח, של המילואימניקים והמילואימניקיות שאנחנו מייצגים. 

אנחנו רוצים לומר שהמדינה עוצמת עיניים ומהמרת שדברים יסתדרו, וכשהמדינה עוצמת עיניים ומהמרת שדברים יסתדרו, היא עושה את ההימור הזה על הגב שלנו. כשעושים את ההימור הזה, לפעמים, מה לעשות, דברים לא מסתדרים. אנחנו באנו להגיד כאן עד כמה הדברים לא מסתדרים. לפי סקר גדול שעשה שירות התעסוקה, 41% ממשרתי ומשרתות המילואים נאלצו לעזוב או פוטרו ממקום העבודה שלהם. 75% מהמשרתים דיווחו על פגיעה כלכלית. חברת הכנסת ניר העלתה קודם את כמות התלונות שהוגשו. אנחנו מעריכים שיש עוד המון מקרים שכמובן לא דווחו ומילואימניקים שלא התלוננו. 

באתי לומר בשם המילואימניקים והמילואימניקיות שלא הגיוני שהמדינה שולחת אותנו לסכן את החיים שלנו, לעזוב הכול, להשאיר הכול מאחור ולא נותנת לנו את הגב הזה. באתי לכאן בעיקר כדי לשאול האם יש כאן נציגים של הממשלה? 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

כן. אנחנו תיכף נעבור למשרדים. 

 << אורח >> יוני מרגוליס: << אורח >> 

האם הממשלה מכירה במשאל הזה? מי ישלם על העסקים שקרסו? השאלה המרכזית שאני רוצה לשאול בשם משרתי ומשרתות המילואים, איך אפשר מצד לשלוח את הציבור הזה, ציבור המשרתים והמשרתות להילחם, ומצד שני באותה נשימה לפטור ציבורים שלמים משירות בצה"ל? זאת בעינינו השאלה המרכזית, כי כמות המילואים הזאת והנטל המאוד משמעותי הזה זה לא גזירת גורל. זה בעצם החלטת מדיניות שמדינה אומרת, אנחנו רוצים להפיל את כל הדברים האלה רק על ציבור אחד. כשאנחנו מדברים על אפליה במקום העבודה, אנחנו מתחילים לראות את קצה הקרחון של ההשלכה הזאת של מאות ימי מילואים שנופלים רק על ציבור אחד שמשרת. באמת השאלה איך אפשר לשלוח אותנו לעוד סבב ועוד סבב ועוד סבב, ובאותה נשימה לפטור ציבורים שלמים משירות? תודה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

יוני, תודה על הדברים. לגבי ההערה השנייה שלך, זה נמצא על מוקד הכנסת. זה הנושא שעולה יום ביומו. חברי הכנסת כאן נלחמים. המטרה הסופית, וזה לא יעזור, שבסוף כולם ישרתו, כמובן למעט כאלה שיהיה להם פטור מסיבות מאוד ברורות. אני לא רוצה להכניס מגדר מסוים כי יש עוד לא מעט כאלה שלא משרתים וחושבים שהם צריכים להיות פטורים. אין ספק שכל נער ונערה שסיימו את התיכון מחויב לביטחון ישראל כמו שכולנו גדלנו, ומי שלא יעשה את זה בלי שום סיבה מוצדקת, גם ירגיש את נחת זרועה של הממשלה והכנסת הזו לסנקציות משמעותיות. לצערי זה שההיסטוריה עגומה, צריך לתקן אותה, בטח ובטח בימים שאנחנו מצויים. 

 << אורח >> יוני מרגוליס: << אורח >> 

תודה רבה על הדברים החשובים.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

אתה בהחלט מוזמן לעקוב שיש פה מאבקים קשים, ואני משוכנעת שבמושב הזה זה יצטרך להסתיים, כי לא יעלה על הדעת שיש סוג א' וסוג ג'.

 << אורח >> יוני מרגוליס: << אורח >> 

אמן ואמן. תודה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

אביב עזרא, יושב-ראש תנועת "דור הניצחון". 

 << אורח >> אביב עזרא: << אורח >> 

בוקר טוב, קודם כל תודה רבה על זכות הדיבור. אביב עזרא, צלף, מפקד ב-240 ימי מילואים הראשונים במילואים של צנחנים. בטח קינלי מכיר טוב את גדוד 420.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

הייתי מ"מ ומ"פ בו.

 << אורח >> אביב עזרא: << אורח >> 

גם היה לי כבוד לקדם עם חברת הכנסת שרון ניר את עדיפות למילואימניקים במכרזים של שירות המדינה, שאנחנו מקווים שיעלה לקריאה שנייה, שלישית. אני רוצה לשאול את כולם כאן. שימו את היד על הלב. האם אתם הייתם מעסיקים מישהו שעושה 100 ו-200 ימי מילואים? באמיתי ובכנות, כנראה שהרוב לא. 

אני הייתי רוצה להמחיש לכם כמה הסיטואציה יותר רחבה מעבר לאפליה, מסיפורים של חברים שלי. הכול ממקור ראשון. זה לא פואטי אבל אני אספר לכם על מעשה בחמישה מילואימניקים. הראשון הוא מחטיבה 16. הוא זה שלא קודם במסגרת מקום העבודה שלו. לפני הסבב שיצאנו ללבנון אמרו לו שהוא הולך להיות מנהל מחלקה, וכשהוא חזר הוא גילה שמישהו אחר נהיה מנהל של המחלקה. המילואימניק השני במעשה של חמישה מילואימניקים, הוא זה שלא מספר שהוא מילואימניק. היו לפני חודש ראיונות למשרדי עורכי דין, והיו מילואימניקים, חבר שלי, קצין בגולני, שלא אמר שהוא מילואימניק כי הוא פחד שלא יקבלו אותו. המילואימניק השלישי הוא זה שלא מעסיקים אותו. הוא מחפ"ק מח"ט של חטיבה 5. שואלים אותו, מתי יש לך סבב נוסף? לא מעסיקים אותו. המילואימניק הרביעי הוא זה שהפך לשכיר חרב, למה? כי מסבב לסבב הוא יודע שאף אחד לא ייקח אותו, אז מה הוא עושה? הוא נכנס למילג'ובס והוא נכנס לדרושים למילואימניקים, והוא אומר, אני אתארגן פה ואז אני אכנס ליחידה הזאת ויסבכו אותי שם. זה המילואימניק הרביעי ממעשה בחמישה מילואימניקים. החמישי הוא זה שלוחצים עליו, הוא ממודיעין, לא לצאת לעוד סבב שכזה. זה לא שהמעסיקים מרושעים, אבל הוא אומר לו, מה, אתה חייב לצאת? אי אפשר לדחות את זה? זה מעשה בחמישה מילואימניקים שזה הרבה יותר רחב מאפליה. 

תמיד אפשר ללכת לפתרון הקל של הכנסת, להגיד, בוא נעשה כמו נשים שיולדות, ו-90 יום אי אפשר לפטר. כרגע 60 יום אי אפשר לפטר. אתם מבינים מה יקרה? פשוט לא יעסיקו אותנו. בואו ננסה לבוא יותר חכם למעסיקים כי הם לא מרשעים. הרי שמנו את היד על הלב כולנו ואמרנו שלא נעסיק מישהו שעושה 200 יום, אז בוא ניתן תמריץ אולי במיסוי. בואו נעזור למעסיקים האלה להעסיק אותנו.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

שישתלם.

 << אורח >> אביב עזרא: << אורח >> 

בדיוק. בואו ניתן פה תמריץ חיובי במקום שאם תשימו 90 יום ההגבלה, אוקיי, אז לא בסבב הזה, בסבב הבא יפטרו אותנו ופשוט לא יעסיקו אותנו. 

אני שמח שהצטרף לפה חבר קואליציה כדי שיהיה פה גם קואליציה וגם אופוזיציה, בטח מהציונות הדתית. בכל זאת שולחים אותנו לשדה הקרב. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

מיוזמי הדיון.

 << אורח >> אביב עזרא: << אורח >> 

אנחנו מאוד מעריכים את משה. אני מבקש, בואו נקדם חוק חיובי ביחד. לנו יש כבר טיוטות מוכנות. יש פה את "תנועת הצעירים בישראל", יש פה את נשות המילואימניקים, יש פה את "דור הניצחון". בואו נקדם משהו חיובי. בואו נצא מפה עם בשורה לציבור המילואימניקים, כי אפשר לדבר על אכיפה בלי בסוף. בסוף המעסיקים גם צריכים תמריץ. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

תודה רבה. 

אני אפנה בבקשה לעו"ד מור קיש, ראש תחום מחקר ודאטה, מפורום נשות משרתי המילואים. 

 << אורח >> מור קיש: << אורח >> 

מפורום נשות המילואימניקים. אנחנו יחד. אני אתחיל מסיפור אישי קטן, כי גם אני הגעתי לפורום כתוצאה מפיטורים שעדכנו אותי כבר ב-8-9 באוקטובר שאני צריכה להישאר בתפוקות גבוהות ובקשר עם הלקוחות שלי, ואני מסבירה שקרתה פה איזו שהיא טראומה לאומית ובעלי יצא כבר ב-7 באוקטובר בבוקר והשאיר אותי עם הילדים לבד. בעצם כל העולם שלי וכל היציבות פשוט התערערו. בנוסף לזה גם העבודה אמרה לי, תקשיבי, אם את לא תעמדי ביעדים ואם את לא תהיי איתנו בתקשורת ואם את לא תעבדי כמו שצריך, ברגע שנוכל אנחנו נפטר אותך. ברגע שחזרו המסגרות אמרו לי, תקשיבי, אנחנו צריכים שתרדי ל-50% משרה ואם את לא מסכימה לזה, אז פשוט ביי. זה נגמר בביי כי לא יכולתי לרדת לשכר ממש נמוך, ואז אחרי המלחמה גם לדעת שיפטרו אותי ברגע שימצאו מישהי אחרת. 

עד היום אני לא מצאתי עבודה יציבה. אני כל הזמן מתגלגלת. כמובן מתנדבת בפורום תוך כדי, אבל להתחייב למקום כלשהו ולדעת שהטראומה הזאת יכולה לחזור ויכולים עוד פעם לקרוא לו ועוד פעם אני אתקע עם הילדים בבית ועוד פעם אני לא אוכל לעמוד ביעדים שלי, פשוט שמט לי את הקרקע וערער לי את כל היציבות שלי. כבר שנה וחצי שאני לא מוצאת את עצמי ואני לא אני. 

ערכנו סקר בקרב חברות הפורום, עליו ענו 1,850 משיבות. אני אתעסק יותר בשכירות וכמובן יש גם פגיעות של עצמאיות. 53% מהמשיבות נאלצו להוריד אחוזי משרה או להפחית שכר בשל היעדרויות שקשורות למילואים. מתוכן רק 30% הגישו אובדן הכנסה לקרן הסיוע. 20% בכלל לא ידעו שזה אפשרי. כרבע מנשות המילואימניקים שענו לנו על הסקר דיווחו שהסטטוס התעסוקתי שלהן הורע במהלך המלחמה כתוצאה מפיטורים, מיציאה לחל"ת, צמצום המשרה באופן חוזי. 43% מהנשים פספסו הזדמנויות תעסוקתיות, אם זה קידום, העלאה בשכר, הרחבת תחומי אחריות או מציאה של משרה מבוקשת. 26% חשו אפילו אפליה תעסוקתית מצד המעסיקים. רק 15% מהעצמאיות דיווחו שהעסק שלהן חזר לפעילות מלאה, זאת אומרת שיש פה כמות נכבדה מאוד של נשים שבעצם לא מצליחות להגיע להיקפי ההכנסה שהן מכירות. כמעט 50% דיווחו שהיקף ההכנסה נפגע ביותר מ-50%. יש גם ירידה בשכר הממוצע באופן כללי של נשות המילואימניקים. 

לבסוף שאלנו גם לגבי הפגיעה במוטיבציה ובנכונות לאור הפגיעה התעסוקתית. מכלל המדגם, כ-30% אמרו שנפגעה להם המוטיבציה שבן או בת הזוג יצא לשירות המילואים, אבל מתוך אלה שנפגעו אנחנו רואות שכבר 50% מדווחות על פגיעה במוטיבציה ובנכונות. זה אומר לנו דברים מאוד קשים. הפגיעה התעסוקתית הזאת היא לא רק עניין כלכלי. אנחנו בשנות ה-30 לחיים שלנו. אנחנו בונות את העתיד שלנו. זה גם הערך העצמי שלנו בסופו של דבר, וכשכל זה מתרסק אז כל הבית מתרסק וזה הופך להיות גם פגיעה שהיא פגיעה נפשית בנוסף לכל הטראומה הלאומית שעברנו פה. 

אני אעביר את רשות הדיבור.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

כמובן המסר והדברים חשובים. בקצרה, כי אנחנו רוצים בסוף גם לשמוע את המשרדים ושנצא מכאן עם תשובות ברורות. 

עו"ד רותם, בבקשה.

 << אורח >> רותם אבידר צליק: << אורח >> 

קודם כל תודה רבה על הדיון הזה. אנחנו כהרגלנו מגיעות לכאן בטח בנושא התעסוקה שהוא אחד הצירים הכי מרכזיים שאנחנו עוסקות בו, מתוך הבנה שבסוף ציר התעסוקה הוא אחד הדברים שהכי משפיעים על החוסן הלאומי שלנו, וזה נורא פשוט. זה מתחיל מפגיעה תעסוקתית בפיטורים, בחל"ת שכבר אנחנו מכירים את כל הסיפור שהתגלגל כאן בוועדה. משם זה פוגש אותנו במצב כלכלי שמתחיל להתדרדר. במצב הכלכלי כפי שמור אמרה, למצב הרגשי-נפשי של המשפחה. פוגע בחוסן המשפחתי שלנו. כשאנחנו מדברים על אוכלוסייה שמחזיקה את ביטחון המדינה, מייד נפגע החוסן הלאומי שלנו, לכן אני חושבת שציר התעסוקה והעיסוק בו הוא קריטי מאוד. צריך לזכור שלא מדובר כאן בכמה חודשים בודדים של מערכה. אנחנו כבר שנה וחצי מנהלים כאן מערכה גם בחזית מול אויבים מתוחכמים וגם בעורף מול אויבים מתוחכמים לא פחות, לצערי הרב. זה לעניין הספירלה. 

אני רוצה לומר שמור הציגה כאן נתונים שהם מראים כביכול שהמצב סטטי. הנתונים שהיו כשאנחנו הגענו לכאן בהתחלה עם עניין התעסוקה והפגיעה התעסוקתית בנשים, הראו ש-30% נשות מילואימניקים נפלטו ממעגל העבודה או נפגעו בסטטוס התעסוקתי שלהן. היום הנתונים הם כמעט דומים. אני רוצה להגיד שבסוף אנחנו מבינים שהחקיקה עצמה היא הייתה באמת האצבע בסכר. היא יצרה כאן את עצירת הדימום ובאמת נתנה איזו שהיא אפשרות שהתדרדרות לא תימשך. עכשיו צריך לעשות צעדים משלימים, ואני מתחברת בהקשרים האלה למה שחברי פה, אביב, אמר. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה כבר הרבה מאוד זמן לגבי האפשרויות והצורך לתמוך גם במעסיקים. המעסיקים לא צריכים לספוג את הדברים עליהם, לכן אנחנו צריכים להתרכז היום גם בפתרונות עבור מעסיקים. 

חשוב לי להגיד עוד נקודה לגבי התקופה שאנחנו נמצאים בה מבחינת השנים האלה עבור משפחות המילואים. אנחנו מדברים על שנים קריטיות כפי שמור אמרה, בין 30 ל-40 שבהם הצמיחה הכלכלית שלנו, ההתפתחות האישית והמשפחתית שלנו היא מאוד משמעותית. גם הפגיעה בקריירה בהקשרים האלה, ובסוף אנחנו מדברים על פגיעה במשק. אנחנו המגזר היצרני ביותר, אני חושבת, במשק, וכשפוגעים בתעסוקה שלנו וביכולת להתפתח, אז המדינה כולה נפגעת. 

אני רוצה לדבר על כמה דברים פרקטיים לגבי הסגירה ההרמטית בחקיקה עצמה. יש לנו כמה נקודות בחוק הגנה על פיטורים והוצאה לחל"ת. תיקון 19 לחוק חיילים משוחררים שאנחנו העברנו כאן ממש לפני שנה, שצריך עוד לסגור את האירוע הזה. אחד מהם זה מענק החל"ת שלצערי הוראת השעה נגמרה וצריך להמשיך אותו. היה פה מאמצים להמשיך את מענק חל"ת. אחת הסיבות שהוא נעצר, בגלל שאמרו לנו, תיראו, הוא ניתן פעם אחת כדי לתת איזה שהוא בוסט, אבל זה נגמר, אין צורך יותר. 

אני חושבת שיש כאן חוסר הבנה לאיך נראית שגרת חיים של משפחות מילואים. אנחנו מדברים כאן על איזה שהוא גרף שעולה ויורד. הוא נקרא ל-100 ימי מילואים, כל הבית בטלטלה. מנסים לתמוך בנו דרך קרן הסיוע ובכל מיני דרכים, מעטפת שאנחנו עובדות עליה מאוד קשה, ואז הוא חוזר הביתה. כשהוא חוזר הביתה החיים לא חוזרים למסלולם. יש תקופה של הסתגלות ואז שוב הוא נקרא למילואים, ככה שמענק החל"ת הוא הכרחי כל פעם לאותו סבב, וצריך לומר את זה ולתקן את זה. אנחנו עובדים גם מול האוצר כדי לתקן את הדברים האלה. זה מאוד הכרחי. 

נקודה אחרונה, ואני חושבת שאין מנוס מלהזכיר אותה גם כאן, זה שהפתרון היחידי לאירוע הזה הוא הרחבת השורות. זה לא עניין של פוליטיקה, זה עניין של צורך אמיתי, ביטחוני, קיומי עבורנו, ואני חושבת שגם כאן בוועדה הזאת צריך לתת על זה את הדעת. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

תודה רבה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

אני רק אעיר על זה הערה. באמת תודה לכם על כל מה שאתם עושים, עושות בעניין הזה. בעיניי פריצת הדרך של הבאת קולם של משפחות המילואים וכל המעגלים מסביב היא דרמה חיובית למרות שההקשר הוא שלילי. אני תוך כדי מתכתב עם נשות מילואים והן שולחות לי עוד דברים שבעיניהן חשוב שהוועדה תשמע. קודם כל משפט מפתח שחשוב לי לצטט פה ביחס לילדים. כותבת לי אשתו של מילואימניק שאני מכיר היטב – "תשומת לב ויחס לילדי המילואים". כשלהם טוב, גם לנו טוב. כשלהם קשה, אנחנו על סף קריסה". אני חושב שחשוב שזה יהיה כאן בוועדה. כן, קודם כל הילדים בפוקוס. דבר שני, שום דבר לא יעזור, "תנאי העבודה שלנו לא רגילים, אז תקלו עלינו לא רק בשאלה אם יפטרו אותנו או ישאירו אותנו, אלא תעזרו לנו בתנאים". אם היא צריכה לצאת שעתיים קודם כי אף פעם אין מישהו אחר שיוצא, אז שם צריכה להיות העזרה. 

הדבר השלישי, הביורוקרטיות. כאן אני גם פונה לנציגי צה"ל. בזמן האחרון יש תחושה שהתנאים להחזרים הוחמרו מכל מיני סיבות. למשל דוגמה קטנה, צריך להוסיף את תעודת הזהות של הבייביסיטר כדי לקבל אותה. זה הדברים שמציקים למשפחות. בדברים האלה אפשר להקל. לא צריך חקיקה. צריך תשומת לב שלנו. אני קורא כאן לנציגי צה"ל ומשרד הביטחון, תקלו בביורוקרטיה. הרבה אנשים לא מגישים כי הביורוקרטיה גומרת אותם. תודה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

בבקשה, חבר הכנסת סלומון.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

תודה רבה, גבירתי היושבת-ראש. אני שמח על הדיון וגם מצר על הדיון. שמח על הדיון כי טוב שדברים שפוגעים בכל מה שאנחנו מייחלים לו, ידונו כאן, ואני מצר על כך שאנחנו צריכים את זה בסופו של דבר. אני רוצה להניח כמה הנחות יסוד ממש בקצרה. אני מניח שחלק מהדברים כבר נאמרו קודם לכן. אני יושב-ראש משותף בשדולת המילואים ואנחנו פועלים בדבר הזה מאוד חזק מתחילת הלחימה. קיווינו שתוך כדי תנועה כל הגורמים הרלוונטיים יבינו את הצורך העצום ואת המחויבות שלנו לחיילי המילואים. 

אני חושב שאנחנו צריכים להניח יסוד אחד מאוד ברור. מערך המילואים כולל את בני משפחותיהם. בלי המעטפת אין מערך מילואים. בלי בני הזוג, בלי הילדים, בלי המעטפת שלו, חייל מילואים לא יכול להיות פנוי לתת את התפוקה הנדרשת ממנו בלחימה בחזית. דבר שני, שגשוג כלכלי במשק בכלל מחייב ביטחון מבית ומחוץ, גם ביטחוני אבל גם ביטחון מבפנים. ברגע שיש את זה, אני מסוגל לייצר שגשוג כלכלי. אין את זה, אין את השגשוג הכלכלי. 

הדבר השלישי שאני רוצה להגיד זה שהמדינה חייבת למצוא דרך לאזן בין שני הדברים האלה. בסוף אנחנו מבינים שמנוע הצמיחה זה גם העסקים, זה גם כל המערך הכלכלי, ומצד שני הביטחון הוא מחויב כדי שיהיה שגשוג כלכלי, אז המדינה חייבת להיכנס בתווך הזה כי שניהם זועקים. אני שמעתי גם בעלי עסקים כי אני תמיד מייצג את המילואימניקים. אני שומע בעלי עסקים שאומרים, מה איתנו? גם אנחנו בקריסה, גם אנחנו צריכים להמשיך ולהתקיים, לכן יש לי שתי הצעות. יכול להיות שנאמרו כאן קודם לכן. אי אפשר לבוא ולהגיד, בעלי העסקים אשמים. גם להם יש צורך וגם הם נמצאים בתוך האתגר הגדול הזה של שנה וחצי. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

גם הם מילואימניקים לפעמים. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

נכון, וגם הם מחזיקים בשני הכובעים. אני רוצה להגיד שני דברים. אנחנו מבינים שהדבר ההכרחי והדחוף הוא מערך המילואים. כמו שאמרתי, קודם כל זה גם בני המשפחה, לכן חייבים לייצר איזה שהוא פיצוי או מוטיבציה או גזרים כאלה ואחרים לבעלי העסקים שכן ייקחו יותר אוויר, יתנו לזה הרבה יותר מרווח עד שהם מקבלים את ההחלטה של להוציא אדם כזה או אחר מהעבודה. דבר נוסף, צריך ליצור מנגנון, בעיניי, של תו מעסיק. 

לא יודע אם אתם זוכרים, ניהלתי עמותה. לי היה תו מידות. כשרציתי לפנות לפילנטרופיה היה ממש ארגון מידות שהוא יצר איזו שהיא בדיקה של איכות העבודה של העמותה הזאת, ניהול תקין וכן הלאה, ואז ברגע שהיה לי את התו הזה יכולתי לפנות לפילטרופיה בכל העולם. יכול להיות ששווה לנו לייצר איזה שהוא תו מעסיק. המעסיק שהוא תומך במערך המילואים, יש לו תו והתו הזה יהיה באותיות קידוש לבנה באמה לפחות, אם לא שתי אמות על שתי אמות, וכל בן אדם שעובר בעסק הזה, רואה שהעסק הזה ממש תומך במערך המילואים. אנחנו כמדינה צריכים לעשות איזה שהוא קמפיין מאוד רציני שהציבור ירכוש מהמקומות האלה יותר, ואז באופן הזה המדינה תעשה קמפיין שתומך בעסקים שתומכים במערך המילואים. העסקים יקבלו פיצוי ויוכלו להחזיק טיפה יותר אוויר. אני חושב שהדברים האלה יכולים לעזור מאוד. 

דבר אחרון, אמר את זה בסוף דבריו גם חברי, קינלי. גם הצבא צריך להיות כאן הרבה יותר גמיש. אנחנו יודעים שיש כללים. יש לי המון דוגמאות גם מעולם הסדיר אבל גם מעולם המילואים. גם הצבא, אסור לו להתקבע באותם מנגנונים שהוא היה עד לכאן, כי המציאות שבה שנה וחצי אנחנו בחזית ובלחימה, המציאות שבה אנחנו לא יכולים יותר. הכי הרבה שהיה לי בעבר זה שלושה חודשים מילואים רצופים. זה הכי הרבה שהיה לי כשהייתי מג"ד. לא היה לי יותר מזה. היום אנחנו מדברים על שנה וחצי, לכן הצבא חייב לשנות את המנגנונים של ההתייחסות לצרכים, ההתייחסות לשיפוי הנדרש וכן הלאה, כדי שלפחות מערך המילואים יחזיק מעמד בתקופה הזאת. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

תודה רבה. 

בטרם נעבור למשרד הביטחון ולשאר המשרדים, חבר הכנסת קרויזר מיוזמי הדיון, בבקשה.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

תודה רבה, יושבת-הראש, על הקיום של הדיון. חברת הכנסת שרון, את יזמת אותו ואנחנו הצטרפנו אליך. שדולת המילואים במלוא תפארתה גם מתייצבת כאן למען הנושאים האלו, אז באמת להגיד תודה רבה גם על היוזמה, וגם לכולנו על ההצטרפות לזה בנושא החשוב הזה. לקמל"ר, לסגנו יוסרי, אבל גם פה לארגונים, לרותם ולחבורה שנמצאת פה הרבה זמן, כבר חלק מהנוף של הכנסת. באמת בזכותכם הדברים האלה מגיעים. לפעמים גם פה בכנסת צריכים את הדחיפה מבחוץ והחיבור הישיר הזה, למרות שאני חושב שכולנו פה גם מילואימניקים בכובע השני לפני שאנחנו חברי כנסת. לי עוד אין ילדים בצבא, אבל יש פה ח"כים שהילדים שלהם עכשיו בצבא, אחים בצבא ומשפחה קרובה. החיבור הזה עם עוד זווית, עם עוד אוכלוסיות, עם עוד ארגונים - - - 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

אנחנו צריכים להגיד גילוי נאות. לכולנו פה יש חיילים כשאנחנו מטפלים במילואימניקים. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

החיבור הזה הוא חשוב. רותם, דווקא את נגעת פה בנקודה המרכזית, כי אנחנו נמצאים בשנה וחצי כל פעם באיזה שהוא פלסטר. שמים פלסטר לסייע למילואימניק, למעסיק, לבן, לבת הזוג, לדודה ולסבתא ולילד. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

רק שכחנו שאנחנו בתקופה אחרת, במציאות אחרת.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אנחנו במציאות אחרת, בתקופה אחרת. אני מדבר אל חברי הקואליציה בעיקר שאני מביניהם. בסוף יש לנו את החובה לשים את המשרת במרכז, את המשרתת, לייצר מעגלי הגנה ותמיכה. זה נכון למעסיק שלו, זה נכון אליו. זה נכון להגדיל את המענקים. כל משרת שמח לקבל את המענק, אבל הוא גם היה שמח להמשיך בשגרת חייו יותר ממה שהוא היה שמח לקבל את אותו מענק, כי הכסף הזה הוא משהו נקודתי. הוא מסייע כרגע. אחר כך יש שגרה שהוא צריך לחזור לעבודה. אנחנו מדברים פה על עלייה באפליה וגם בפיטורים, אז יש לזה השלכות לשירות המתמשך הזה. 

כפי שאמרנו, יש גם מעסיקים שהם בעצמם מילואימניקים. אנחנו יודעים שהמעטפת הייתה יחסית מאוד טובה כלפי השכירים, אבל עצמאיים נפגעו במלחמה הזאת. מילואימניקים עצמאיים נפגעו מאוד חזק במערכה הזו, ובסוף מדובר על קומץ מאוד קטן בחברה הישראלית שממשיך להתייצב בשגרה וגם במלחמה המאוד ארוכה הזו. אם אנחנו הולכים סחור-סחור ורוצים להגיע לנקודה, בסוף החובה שלנו זה להרחיב את השורות, לייצר את הפלטפורמה שנראה יותר ויותר אוכלוסיות נכנסות לצבא הגנה לישראל, כי גם החיבור של אוכלוסיות אחרות למג"ב, למשטרה, לשב"ס זה חשוב מאוד. בסוף כשיש לחימה ויש שגרה של מילואים, צריך אנשים לובשי מדים בכל התפקידים. לשם אנחנו צריכים לחתור, ואז מן הסתם כשבן אדם יעשה פעם בשלוש וארבע או בחמש שנים תעסוקה ארוכה, זה לא יהיה בהשוואה למה שהיה עד ה-7 באוקטובר, בטח לא למה שקורה כרגע, ואז כל הדיונים האלה על עוד סיוע יתייתרו מעצמם. אני חושב שלשם אנחנו בסופו של דבר צריכים לכוון את עצמנו.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

צריך להזדרז עם גיוס אנשים נוספים בכדי באמת שפרקי הזמן של המילואימניקים יקוצרו ושתהיה חלוקה הוגנת בנטל, כי בסוף זה נטל, לדאבוננו. יש לנו מדינה אחת, עם אחד, וכולם צריכים להיות שותפים.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

נכון. עד אז אנחנו כאן חייבים להמשיך ולדאוג למי שנמצא שם. תודה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

בדיוק, ולשפות כמובן את העסקים שגם חלקם הם של מילואימניקים, בואו נזכור את זה. זה לא די בזה שהם משרתים, הם גם מאבדים את כלכלתם מעבר. 

אני רוצה בבקשה את משרד הביטחון. אתם שמעתם את הדיון ושמעתם את השאלות. אני אצרף עוד כמה שאלות בכדי שכבר תענו על הכול. לא ברור מהדיווח אילו פניות היו בנוגע לקבלת היתר לפגיעה בהיקף משרה. אגב, זה דיווח שאתם מבינים שהוא נשלח אלינו לוועדה - לפי תיקון מס' 19 והוראת שעה, שנוגע לחובת המעסיק לקבל היתר לפיטורים או להוצאה לחל"ת של בני זוג של משרתי מילואים, שהיא פוקעת בשנת 2025. אנחנו אוטוטו צועדים בצעדי ענק. 

בנוגע לדוח, לא ברור אילו פניות היו בנוגע לקבלת ההיתר לפגיעה בהיקף משרה או בהכנסה, ואילו פניות היו לקבלת היתר לפיטורים או הוצאה לחל"ת של בני זוג. לא צוין לאיזו תקופה מתייחס הדוח וכמה פניות קיבלה ועדת התעסוקה לפי סעיף 21 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), ממשרתים במילואים, וכמה טופלו. נשמח שבמסגרת התשובות שלכם תתייחסו גם לזה. 

 << אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם, שמי רויטל בנאדרת, אני מייצגת את משרד הביטחון. אני עובדת כראש היחידה להטבות ומלגות באגף לחיילים משוחררים ומילואים. כמו כל יושבי הדיון בחדר הזה, אנחנו מאוד מוטרדים מהנתונים ומהמצב כפי שהוא תואר. אני, למצער, לא מכירה את הדוח הזה שהראתה לי אורית רגע לפני תחילת הדיון, אולי מהסיבה שאני נמצאת בערך חודש וחצי בתפקיד, אבל אני יכולה לספר לכם על נתונים, לצורך העניין, מתחילת השנה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני יכול להעיר? אנחנו שעה מספרים את קורות המצוקה שמדובר. אני מציע שנתמקד בכיצד משפרים את העניין. תציעו לנו חוקים. תגידו מי מנהל. אני חושב שמשרד הביטחון, צה"ל, צריכים להיות המוקד שמרכז מידע ומנהל חמ"ל לנושא הזה. השאלה אם זה מקובל עליכם או אם בפועל אתם עושים את זה? 

 << אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >> 

קודם כל אני חייבת לציין שמתחילת השנה הופנו לוועדת התעסוקה 465 פונים.

 << אורח >> רותם אבידר צליק: << אורח >> 

אפשר לדעת כמה נשות מילואימניקים וכמה מילואימניקים?

 << אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני ממשיך לנדנד. למה לטבוע בפרטים האלה? למה זה חשוב כמה פנו? 

 << אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >> 

אני נשאלתי.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני יודע, אבל אנחנו ניגרר ונסיים עוד מעט. אנחנו צריכים ללכת לישיבות אחרות, ולא נגיע לנקודה של איך מתקדמים. מה הבית הזה יכול לסייע? בזה שהוא נותן פתחון פה. זה מצוין ונכון, אחד משלוש המטרות של הכנסת. שניים, לבקר את הממשלה. אחד, אולי בראש, לחוקק חוקים. אני מציע שנעסוק באיך להתקדם.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

השאלה אם את יודעת לתת לנו פתרונות, אם גם ככה לא כל כך הכרת את הדוח?

 << אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >> 

אני מכירה את הנתונים ואני בקיאה בנתונים. באתי לכאן מוכנה. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

בואי נתקדם עם מה שחבר הכנסת שוסטר אומר, מפאת חוסר הזמן. אנחנו רוצים בסוף לצאת מפה עם פתרונות או רעיונות. 

 << אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >> 

יש פתרונות שמוקד 360, מוקד המילואים מייצר, ואני חושבת שיוסרי יוכל לדבר עליהם בהרחבה. אני יכולה להגיד לשאלתכם, שמתוך 460 הפונים בשנת 2025 לוועדת התעסוקה, 400 היו בקשות להיתר מטעם מעסיקים. מחצית מהבקשות להיתר אושרו. מחצית מתוך הבקשות שאושרו הן לבקשת העובד עצמו. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אין דבר כזה. עובד שמתפטר לא צריך - - -. זה בהסכמה של העובד. זה לא ביוזמה של העובד.

 << אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >> 

זה לא יוזמה של העובד, זה בהסכמת העובד. לפעמים גם לבקשתו. 34 מתוכן נעשו על ידי בנות ובני זוג של אנשי מילואים, מתוך הנתון הזה שנתתי, מתחילת השנה. אני חושבת שהוועדה מתוקף חוק ועדת התעסוקה שעליה אני אמונה, כי האכסניה היא תחת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), מגינה בתקופה מאוד מוגדרת. מדובר כאן על קשיים בעיקר בתקופות שבהן חייל המילואים הוא אינו מוגן ולמעסיק שמורה הזכות לפטר אותו מבלי לפנות לוועדה, ולזה כמובן צריך למצוא פתרונות במסגרת חקיקה. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

יש לאותם מילואימניקים הגנה משפטית באמצעות משרד הביטחון? 

 << אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >> 

אמת. כל חייל מילואים. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

הם יודעים שהם יכולים לפנות במקרה? אולי פורסם בתלוש או באיזו שהיא דרך?

 << אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >> 

אנחנו מפרסמים בכל אמצעי שעומד לרשותנו. ברשתות החברתיות, דרך מועדון בהצדעה, דרך הנציגים שלנו במרכזי הצעירים שפזורים בכל רחבי הארץ, באינסטגרם, בפייסבוק, דרך מוקד המילואים, דרך ארגוני עובדים כגון ההסתדרות, שניתן לפנות אלינו ולקבל לא רק הגנה במסגרת הוועדה אלא גם ייעוץ משפטי וליווי משפטי שמלווה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

אולי אפשר לעשות איזה לינק מצורף כשאתם שולחים צו 8, שישר ידעו כבר מראש. מן עלון כזה בלינק בטלפון. כשאתם מגישים את צו 8, שכבר ביום הראשון הם ידעו. זה נותן איזה שקט נפשי שהם יודעים שמישהו גם יגן עליהם.

 << אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >> 

לדעתי זה קיים. אולי יעידו כאן אנשי מילואים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אתה מקבל גיליון מהאוגדה, כל מיני כאלה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

כן, איזה אוגדן או משהו בתחילה. 

 << אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >> 

זה מופיע. זה קיים.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אפשר לצרף לצו גם קישור כזה כמו שעושים בדרך כלל – אם הודעה זו אינה מעניינת אותך, אנא הסר אותה, או משהו בסגנון.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

זה מה שהצעתי, שיחד עם הצו יהיה גם כל הזכויות שלהם. 

 << אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >> 

אוקיי, תודה. כמו שאמרתי, אנחנו באמת מנסים להנגיש את המידע הזה לכל אנשי המילואים גם במסגרת המחוזות שלנו באגף. הרוב המוחלט של חיילי המילואים מקבלים ליווי משפטי בחינם על חשבון משרד הביטחון בתהליך הטיפול אל מול הוועדה שבעצם מגן עליהם אל מול דברי המעסיק שכפי שנאמר פה, נמצא גם הוא לא אחת תחת אתגרים מאוד גדולים. אני ישבתי בעוונותיי בהמון דיונים בתפקידי הקודם. מעסיקים שהם עצמם לובשי מדים, מתארים את המצוקה הכלכלית שהם נקלעו, ומן הטעם הזה מבקשים לסיים את ההעסקה לא בהכרח של עובד המילואים אלא של כל עובדיהם. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

את אומרת שהפיטורים זה בדרך כלל של מעסיקים שהם בעצמם אנשי מילואים ועסקים קטנים? אני רק מנסה בכל דרך למצוא את המכנה המשותף. 

 << אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >> 

לא.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

חתך מתוכם. 

 << אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >> 

יש לא מעט, אני לא יכולה לנקוב במספר או בשיעור, של מעסיקים שהם בעצמם עושים מילואים ונקלעו למציאות מאוד קשה, ובאמת אין להם את האפשרות להמשיך ולהעסיק את העובדים ובכלל להמשיך לקיים את העסק שלהם. תודה. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

אנחנו נשמע את סא"ל יוסרי. תציג את עצמך.

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

תודה. עוזר קצין מילואים ראשי. קודם כל תודה על הדיון. כמעט כל הנקודות שרשמתי פה, עלו, בין אם זה מהצד הזה שיושב שם, בין אם זה מהצד הזה, בין אם זה מחברי הכנסת. אפילו תוך כדי התבדחנו והראיתי לה כמעט על הכול, כולל על תו מעסיקים. אני אגיד שיש תופעה שאנחנו לפחות מזהים וגם קוראים לה "הפיטורים השקטים". זה לא באמת מצב שאומרים לו, עכשיו אתה מפוטר בגין המילואים והוא הולך לוועדת התעסוקה ושם הוא מקבל את הייצוג. אני אגיד שבשנה וחצי האחרונות עמדנו על איזה חמישה עורכי דין שמייצגים. עם ה-7 באוקטובר העלינו את זה, זה כמעט 60 עורכי דין היום.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

איך זה בא לידי ביטוי?

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

זה בא לידי ביטוי בזה שייקחו לו את האוטו שלו. זה בא לידי ביטוי בזה שיקצצו לו בשעות של המשמרות שלו. אני לא אגיד שמות. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

מראים לו את הדרך החוצה בצורה פחות - - - 

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

אתמול דיבר איתי סמנכ"ל במשרד ממשלתי. הוא אמר, תקשיב, יצאתי לתקופה של מילואים ארוכה. חזרתי. זה לא בזדון אבל המשרד צריך להמשיך להתקיים, אז כאילו לקחו את הסט של העובדים שהיה לי ופיזרו אותו במחלקות אחרות. לקחו את התקציבים שהייתי אמון עליהם וחילקו אותם בין מחלוקות אחרות. האם זה פגע בו מבחינת תנאי ההעסקה והעבודה שלו? לא. הוא ממשיך לקבל את המשכורת שלו, הוא ממשיך לקבל את המעמד שלו אבל מקצועית זה פגע בו.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

ברור. 

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

מה זה הפיטורים השקטים? בסוף הוא מתמודד על תפקיד, אז אולי יעדיפו מישהו אחר. לקחו לו את שעות הכוננות שלו וכו'. תיכף אני אגיד מה אנחנו חושבים גם בהקשר של הפתרונות. זה לגבי חבר הכנסת שוסטר, לאן שאתה מכוון. 

אנחנו חושבים, וזה מתחבר למה שאמר אביב וגם למה שאמר אופיר מעמותת המילואים. בסוף לתת הגנות, הגנות, הגנות, התוצאה יכולה להיות שהם לא יעסיקו אותם. הם פשוט במעמד ההעסקה לא ייקחו אותו. אני חושב שהפתרון צריך להיות גם במתן הגנות וגם בזה שהמדינה תתגמל, תתעדף או תחבק את אותם מעסיקים. אפשר ללכת ולעודד יזמות. אנחנו מנסים לדחוף את זה ולעשות את זה. אתמול היה איזה שהוא דיון בעניין מול משרד התרבות והספורט. אפשר לעודד את המעסיקים הגדולים שיש להם קצת יותר כוח ויכולת, ובטח מעסיקים ביטחוניים שיתעדפו וייקחו חיילי מילואים, כי מעסיק קטן, הרי גם אי אפשר לכעוס עליו. אני לא מדבר על אלה שמפטרים ומתנכלים. אני לא שם. אני מדבר על מעסיק שחווה באמת קושי כשיש לו עובד, חייל מילואים שיצא ל-300 ו-400 יום מילואים, אז מה אנחנו רוצים ממנו? תיתן עוד הגנות, בסוף גם הוא יקרוס, לכן צריך לדעת לתגמל את המעסיקים ולתת להם מעבר, וזה ברמה של מדינה, זה ברמה של תגמול כלכלי. 

אני אתייחס לזה שהיום בהקשר המשפחתי, בוועדות התעסוקה בגלל תיקון חקיקה שהעברנו במהלך השנה האחרונה, מתייחסים לבנות הזוג. הכנסנו גם את בנות הזוג לדיונים בתוך ועדות התעסוקה והן מקבלות ייצוג על ידי עורכי דין בחינם כמו המילואימניקים.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

השאלה הזו של הייצוג קצת מעניינת אותי כי מחד, יש לנו עמותה שמדברת פה על 500 פניות. מאידך, אתם גם מדווחים על אותה כמות פחות או יותר. אני לא מצליחה להבין למה צריך עמותות אם הצבא נותן כזה פתרון. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אתם נותנים פתרון רק לוועדות או פתרון כולל? זאת השאלה. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

בסוף אנחנו צריכים להבין, ואם כן, המספרים מדאיגים עוד יותר כי אז הפיצול הופך להיות בכמה ארגונים נפרדים ומסתבר שהבקשות והמצב הוא כאוטי יותר ממה שאנחנו חושבים.

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

אם הוא לא נכנס בשערי הוועדה כתנאי סף ולא הוועדה דנה בו, כלומר הוא מחוץ לתחולת חוק חיילים משוחררים - - - 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

כלומר, ההגנה היא רק לוועדה עצמה. היא לא ליווי משפטי.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

הייעוץ שאתם נותנים זה רק לגבי מי שטוען להפרה לפי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה). אתם לא נותנים ייעוץ משפטי לכל הסוגיות שקשורות לדיני עבודה ויחסי העבודה שלו שלא חוסות תחת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה). 

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

לא.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

זה מצומצם מאוד.

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

ברור.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

תקופת ההגנה לפי החוק היא 30 יום. צו ההרחבה, לדוגמה, של 30 היום הנוספים, אתם גם כן נותנים ייעוץ משפטי? 

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

זה כן.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר? 

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

צו ההרחבה שחתם עליו שר העבודה, שם כן ניתן - - - 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני סתם נותנת דוגמה למשהו שהוא לא בחוק. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

אנחנו רוצים לקבל הבהרה מדויקת, כי מרגיש לנו שזה קצת מתפצל מידי והנתונים יותר מדאיגים אותי עכשיו.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מצומצם אל מול צורך.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

בדיוק. כאן למשל ניתנה דוגמה למישהו שנפגע במסגרת המילואים, לא קיבל בונוס וכו', שזה משהו יותר משפטי, אבל זה גם סוג של עוולה שקרתה במסגרת המילואים. מאידך, יש לנו כאן את הסיפור שאתם רק בוועדות.

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

אני אסיים בעוד כמה משפטים. עלה פה הנושא של תיקון חוק נציבות שירות המדינה (מינויים) שמובל כאן על ידי חברי הכנסת. הוא עבר כבר קריאה ראשונה. היו עוד שני דיונים בוועדת חוקה. אני חושב שכן צריך להמשיך ולקדם אותו. בכוונה הוצאנו את החיילים מהמשבצת של ההעדפה המתקנת, כי לא רצינו שהם יתמודדו חלילה אל מול מישהו שהוא בעל מוגבלות כזאת או אחרת או עולה חדש. אנחנו לא רוצים שהם יתמודדו באותה משבצת, לכן רצינו שהם יהיו במשבצת שמתעדפת אותם, אז גם אם זה יקודם, זה עוד משהו שיכול לסייע. 

חוק יסוד המילואים, גם כן נושא שעלה פה ואני חושב שכן צריך בחקיקה ראשית, ואני מדגיש את זה עוד פעם, שנותן העדפה לחיילי המילואים. סעיף 20 שנמצא בחוק המילואים הוא יחסית חלש, נקרא לזה ככה, והוא נסוג אל מול חוקים אחרים. אני לא נכנס למגבלות המשפטיות. אני רואה את היועמ"שית קצת - - -

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אם כבר אמרת יועמ"שית, מה שרציתי לשאול זה לא לעניין ההגבלות. אתם מחכים ליוזמות של חברי הכנסת, להצעות חוק פרטיות או שיש לכם הצעות חוק ממשלתיות?

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

הייתה אחת.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני שואלת איזה הצעות חוק ממשלתיות כרגע נמצאות?

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

אני לא רוצה לענות עכשיו לגבי הצעת חוק המילואים הכללית, אם זה הצעה ממשלתית. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

גם חוק המילואים וגם חוק יסוד המילואים זה הצעות פרטיות. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הכול כאן פרטיות.

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

אני אומר שהיה דיון. אני שם את הצורך. אני חושב שזה יכול באמת לסייע גם לנו, גם למעסיקים, גם לחיילים ולכולם. 

לגבי תו התקן שמשרד האוצר מקדם, זה בסדר, זה מבורך אבל לטעמנו צריך לתמוך את זה בעוד דברים. אני אגיד שהשנה אנחנו גם החזרנו את תו מגן שר הביטחון למעסיקים שלוקחים חיילי מילואים, אבל שוב, זה לא מספיק. צריך לתמוך את המעסיקים האלה בעוד דברים, חלקם גם כלכליים. 

יש לנו שת"פ מעולה עם הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה וגם עם משרד העבודה. אנחנו יודעים להפנות לשם חיילים. חלק מהחוקים, באמת מי שמטפל בהם ואוכף אותם זה משרד העבודה. יש חלק מהאפליות שהן בכלל לא חונות תחת החוק של חיילים משוחררים אלא הן מטופלות על ידי החוקים של השוויון בעבודה או האפליה או איך שזה לא נקרא, לכן אנחנו עובדים בסנכרון עם הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

השאלה אם זה נכון שמילואימניקים שחווים את זה, הם יודעים לזהות לאן לפנות? למה אי אפשר לתכלל את זה תחת משרד הביטחון שזה בעצם הגוף שמפעיל אותם בתקופת המילואים? למה זה לא תחתם? למה חייל מילואים שעשה את תפקידו נאמנה ובסוף יכולים לפגוע בו בדרך זו או אחרת, מדוע זה לא נמצא תחת משרד הביטחון? בתקופה הזו אותו מילואימניק שהוא גם עובד, הוא תחת משרד הביטחון.

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

גם הגיעו אלינו סוגיות של חיילים שתוך כדי הפרו להם את חוזה השכירות של הבית. זה לא בתחום דיני העבודה אבל הוא נפגע כתוצאה מהמילואים. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

כן, יש לזה קשר ישיר. 

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

לכן אני אומר, זה תחום מאוד רחב.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

יוסרי, אני רק רוצה לוודא. אתם בפועל אותו חמ"ל שמדברים עליו. לא מדבר על עמותות ולא מדבר על שדולות אלא רשות המבצעת. אתם הגוף הזה בפועל, נכון? אני אומר את זה בהערכה אבל עם סימן שאלה. 

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

אני אומר שזה מאוד רחב. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

פנו אליך בעניין שכר הדירה. לא נוגע אליך, זה לרון חולדאי, אני לא יודע למי. אתם תעסקו בזה?

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתה סוגר מעגל? אתה עושה פולו-אפ? זו השאלה. אם זה מתוכלל על ידה, יש לה 200–300 פניות. אתה לא יודע להגיד, בסוף המילואימניק טופל?

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

אני לא יודע לתת לו ייצוג ולא - - - 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ברור לחלוטין. זה תחום המומחיות של משרד העבודה. השאלה האם אתה סוגר מעגל?

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

לא, אני מפנה אותו אליהם. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה חשוב שייסגר מעגל ולפחות ידעו, כי בסוף אתם האבא והאימא של אנשי המילואים. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

לא הבנתי. אל מי אתה מעביר? 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

משרד העבודה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

פעם זה עבודה ופעם זה תרבות ופעם זה חינוך. 

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

זה הרבה תחומים.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

העלה פה קודם חבר הכנסת קינלי, שאלה מאוד חשובה שמאוד מטרידה אותי, שפתאום נכנסנו לעוד ביורוקרטיות.

 << אורח >> יוסרי זין אדלין: << אורח >> 

אני רשמתי את זה. אני אבדוק.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יפה. אני מבקשת לא תעודת זהות של בייביסיטר ולא שום דבר. אנחנו כבר גמרנו עם לאסוף קבלות ולספר סיפורים לצה"ל. יש זכות מוקנית ואתם צריכים לתת את הזכות המוקנית הזאת לאנשי ונשות המילואים בלי לייצר מועקה, כי אני יודעת מה זה. בסוף זה חוויה של, רגע, אני צריך לרוץ לאסוף קבלות. יצאנו מהאירוע הזה. צריך לראות שהזכות המוקנית הזאת מטופלת על ידכם מבלי לייצר סוג של דרייב שלילי אצל אותם מילואימניקים לקבלת הזכויות.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

יש עוד נושא, אם פתחת כבר את הביורוקרטיה. יש הרבה תלונות דווקא על חיילים שסיימו שירות קבע למשל, תוך כדי הלחימה עברו למערך מילואים או דילגו בין יחידות מילואים ואז הפרטים שלהם משום מה הושמטו מהמערכת של הזכאויות. כשהם נכנסים למלא את הפרטים שלהם, זה לא מופיע. אתם מכירים את זה? 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

חבר הכנסת קרויזר, מה שאתה אומר הוא מאוד חשוב אבל הבעיה שאנחנו גולשים לנושאים נוספים. יוסרי ירשום את ההערות. אני רוצה לשמוע את הנציבות. יש לנו חמש דקות.

 << אורח >> סיון אזולאי: << אורח >> 

אני אשמח להשיב למה שנשאל. אני סיון מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה והתעשייה. אין לנו כל כך זמן להתעמק בנתונים שהצגתם, אבל באמת בשנת 2024 הנציבות קיבלה את מספר הפניות הגבוה ביותר מאז הקמתה. אנחנו מתעסקים באוכלוסיות גיוון, ובמקרה הזה אנחנו רואים שמעל 60% דווקא בנושא משרתי המילואים ובני ובנות הזוג עיקר הפנייה הוא בנושא של תנאי עבודה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

כמה מהנתונים שאת נותנת טופלו ונמצאו מוצדקות?

 << אורח >> סיון אזולאי: << אורח >> 

אני אספר איך אנחנו מטפלים בפניות. יש פניות שמתקבלות אצלנו ויש לנו סמכויות מכוח החוק. יש מקרים שאנחנו נותנים ייעוץ משפטי וזה מספיק. יש מקרים שאנחנו פותחים ייעוץ בירור מול המעסיק, זאת אומרת אנחנו כותבים לו מכתב ויש לנו גם סמכות לבקש ממנו נתונים. אם למשל עכשיו הוא טוען שיש קיצוצים, אז מנהל המחסן לא יהיה יותר מנהל מחסן ועכשיו הוא יהיה עובד מלגזה והשכר שלו ירד, אנחנו מבקשים נתונים לראות שבאמת יש התייעלות, יש קיצוצים והאם זה נכון. 

אני יכולה לספר לשמחתי שהרבה פעמים במקרים שאנחנו פותחים בבירור, הבעיה נפתרת. המעסיק מבין והוא נותן את הדברים. במקרים שלא, כמובן שיש לנו גם סמכות להגיש תביעה. למשל, תביעה שהגשנו לאחרונה בשם משרת מילואים שהתקבל לעבודה ובסופו של דבר המשרה לא חיכתה לו. יש פה קשר לאפליה וזה תביעה שמתנהלת היום. לצד זאת גם יש מקרים שמתנהלים בבית הדין ומבקשים מאיתנו להצטרף ולהגיש עמדה. כמו שאמרתי, יש מקרים של גישור, של משא ומתן, של בירור, שהרבה דברים מסתיימים שם. 

לעניין הבלגן כביכול, אנחנו זיהינו אותו כבר בהתחלה ולכן אנחנו ערכנו שולחן עגול גם עם משרדי הממשלה, ארגונים, נציגי מעסיקים ונציגי עובדים. יש כאן כמה משרדים שלכל אחד יש את הסמכויות שלו. אנחנו מתעסקים בנושא של אפליית משרתי המילואים מכוח חוק שוויון, וכמובן שגם נוסף תיקון מבורך על בני ובנות הזוג. אפשר לראות שגם 70% ממשרתי המילואים שפנו אלינו זה בנושאי תנאי עבודה. מה זה אומר תנאי עבודה? הוא לא קיבל בונוס, הזיזו אותו בתפקיד, דברים כאלה. אנחנו שם. במקרים של פיטורים יש את ועדת התעסוקה שהם נותנים מענה מהיר ויעיל. במקרים של ועדת התעסוקה, בהחלט מוקד 360 מטפל בהם. יש עורכי דין שהם מעמידים להם. 

יש את משרד העבודה שמטפל בכל הנושא של שכר, אם לא שולם תגמול מילואים וכו', ולכן הם מטפלים ואנחנו עובדים בסנכרון. יותר מזה, אנחנו פרסמנו מדריך לציבור גם למעסיקים וגם לעובדים, מאוד מפורט, פשוט ויעיל. הוא נמצא באתר שלנו. זה דף תשאול. אפשר לדעת באיזה נושא מתעסק, האם זה אפליה, האם זה בטווח ה-30 עד 60 ימים או מעבר לזה. אני יכולה לספר על מקרים שמעסיקים מחכים 60 ימים. ביום ה-61 מוציאים זימון. גם במקרה הזה חוק שוויון חוסה וזה יהיה המקרה שלנו, לכן יש דף התשאול שהוא מאוד מפורט ומסביר מי מטפל באיזה מקרים. אני יודעת שגם משרד הביטחון מפרסם את זה אצלם. 

עוד משפט לצד השני שדובר פה ונשאל לעניין תגמול מעסיקים. יש אצלנו פרויקטים. אני יכולה לספר על פרויקט "אות העסקה בשוויון", מענקים כספיים, 40,000 עד 60,000 שקלים למעסיקים שמקדמים ומשלבים משרתות מילואים ובני ובנות הזוג. הגישו מעל 400 מועמדויות. היום הן נבחנות ואנחנו צריכים לחלק את המענקים הכספיים בקרוב. חוץ מזה ביחד עם משרד הביטחון אנחנו חברים בוועדה שיוסרי דיבר, שמעניקים אותות למעסיקים שמקדמים. אנחנו רוצים ליצור פה תחרות חיובית. זה מאוד חשוב בצד השני. בנוסף, אנחנו מעניקים באמצעות יועצים מטעמנו למעסיקים הסבר והדרכה איך להתמודד בתקופה מאתגרת של חירום עם משרתי המילואים וכו', ואנחנו רואים שמי שיש לו הכוונה והסבר, אז זה בהחלט יכול לסייע. 

לעניין מה שדובר על נש"מ (נציבות שירות המדינה), חברת הכנסת דיברה שנש"מ מקדם את הנושא של העדפת משרתי מילואים. אנחנו חלק מזה. זה משהו שהוא בשיא המרץ בימים האלה לעניין הניקוד, וזה משהו שצריך להיסגר. חוץ מזה מאוד חשוב ואנחנו זיהינו, להעלות את המודעות. יצאנו בקמפיין נרחב. אני יכולה להגיד שהרבה מהתקציב שלנו הלך לקמפיין הזה כדי להעלות את המודעות גם למעסיקים, גם לעובדים, מה הזכויות, מה מותר, מה אסור ומי יכול לטפל בהם. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

לצערי זמננו תם. 

 << אורח >> מיכל אטינגר: << אורח >> 

סליחה, אני חייבת בכל זאת. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

מי את?

 << אורח >> מיכל אטינגר: << אורח >> 

מההסתדרות, עו"ד מיכל אטינגר. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

מיכל, ממש דקה, אני מתנצלת. 

 << אורח >> מיכל אטינגר: << אורח >> 

חבל שאין זמן. אני אקצר. אני רוצה לציין שההסתדרות הקימה מערך של סיוע משפטי, ייעוץ בייצוג במוקד שלנו, מוקד החירום. קוראים לפרויקט "מגויסים למענכם". אנחנו מייצגים גם בשימועים. הפניות מגיעות למוקד. אני מרכזת את הפניות מטעם המחלקה המשפטית וזה מעובר לסיוע של עורכי הדין שלנו במרחבים השונים. אני חייבת לציין שהפרויקט הזה הוא ניתן בחינם ללא תלות בחברות בהסתדרות, ואנחנו נותנים את המענה הזה גם בשימועים, גם בבתי הדין לעבודה, גם ייצוג בוועדות התעסוקה למשרתי המילואים ולבני/בנות הזוג.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

תודה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

יגעתי במוחי ונזכרתי שפעם עשיתי את התפקיד הזה כשהייתי סגן שר הביטחון. יש היום במשרד הביטחון את המנכ"ל, ויש את המשנה שהוא מקב"ץ את ועדת השרים לנושא המילואים. זה בעצם החמ"ל הלאומי שחיפשתי אותו, שעוסק בתכלול כלל המערכת. אנחנו דיברנו פה איך להגן על המשרתים שלכאורה פוגעים בהם, אבל יש את הצד השני של המעסיקים.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

מי זה עכשיו? מה שמו?

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

קובי בליטשיין הוא המשנה למנכ"ל, איש מאוד רציני. יכול להיות שביקור של קובי פה יכבד גם אותנו וגם אותו, ואז נוכל לדבר על כלל הסוגיות שנמצאות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אם אפשר לקבוע דיון המשך זה יהיה מצוין, ואז גם נוכל להביא נתונים יותר מדויקים ולפלח אותם.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

אנחנו מבקשים להעביר לנו את הדיווחים המתוקנים והנכונים, המפורטים, כי מה שקיבלנו הוא לצערנו לא שיקף את מה שנאמר כאן. משרד הביטחון יציג לוועדה בתוך שבועיים התייחסות בעניין ההרחבה של תחומים נוספים מבחינה משפטית, לחיילי המילואים ולמשפחות, לרבות התייחסות לגוף מתכלל שהמטרה שלו לא תהיה רק ייצוג מצומצם אלא נרחב יותר. לטעמנו ולהבנתנו מי שצריך באמת לשאת את זה עליו זה בהחלט משרד הביטחון. 

אנחנו נבקש דיון המשך לאחר שנקבל את הנתונים העדכניים, בכדי שנוכל באמת לטפל ולסיים את הסאגה. מנגד, אני מעריכה שחברת הכנסת שרון ניר תמשיך לפעול מול ועדת חוקה. תגייסי אותנו. נגיע, נדחק לפתור לפחות חקיקה ודברים נוספים. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בהחלט.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

אם יש רעיונות לחקיקה ממשלתית או דברים שצריכים לעבור מעבר, אתם מתבקשים להביא אותם. הזמן שלנו אוזל. הזמן שלך חיילי המילואים שלנו אוזל. כולי תקווה שבפעם הבאה שנשב כאן, כמובן ימי המילואים יצומצמו בגלל שמגדרים נוספים יצטרפו להיות חלק מאנשי המילואים. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

בגלל שאנחנו כבר ננצח ונכריע את המלחמה. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

ונשחרר את החטופים שלנו. אמן. 

תודה רבה. ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:24. << סיום >>