פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 42 הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל 10/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 79 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום שני, י"ב בשבט התשפ"ה (10 בפברואר 2025), שעה 12:18 סדר היום: << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל – עידוד תעסוקה בנגב ובגליל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר יסמין פרידמן – מ"מ היו"ר מיכאל מרדכי ביטון חברי הכנסת: יאסר חוג'יראת יוסף עטאונה מוזמנים: גיל הכהן – רפרנטית תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר אוריאל שם טוב – רפרנט תקציבים, אגף תקציבים, משרד האוצר שירה ברלינגר פולג – מנהלת מה"ט בפועל, משרד העבודה מירית בתיתו – מנהלת אגף בכיר נגב, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי אופיר כהני – ראש מטה מנכ"ל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי כפיר מצוינים – סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי עינת אלימלך – מנהלת מסחר ותעשייה, החברה הכלכלית אשקלון, עיריית אשקלון עמי למדן – פרויקטור לקידום רהט כמטרופולין ייחודי, אשכול נגב מערבי בקר אזברגה – מנהל כספים, עיריית רהט יאיר שלם – מנכ"ל, ההסתדרות הלאומית שחר יפרח – יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת תל חי חוסאם אבו בכר – מנכ"ל, אלפנאר לקידום תעסוקה תמיר שקיר זועבי – סמנכ"לית ארגון ותהליכים, אלפנאר לקידום תעסוקה רונן לברן – מנהל צמיחה כלכלית, תנועת אור לנגב ולגליל איתי גורדון – עו"ד, מנהל מדיניות, תנועת אור לנגב ולגליל ניסים שלם – יו"ר הנוער הלאומי-בית"ר, יו"ר מועצת תנועות הנוער שמואל דוד – יועץ, שתיל ישראל קרמר – דובר, מצפינים יעל בן עמי – ראש תחום אזוריות, ג'וינט תבת חנה רדו – יו"ר ומייסדת, מיזם 710 מעיין ברעם – מ"מ מנכ"לית, מיזם 710 משתתפים באמצעים מקוונים: אלי לנקרי – ראש עיריית אילת תמיר פורשר – יו"ר הוועד המקומי, אלוני הבשן ראומה גליסקו כהן – מנכ"לית, חברת יעדים מיכל שני – מנהלת, מעברים נגב צפוני ייעוץ משפטי: צביה בן דוד מוסקוביץ' מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל - עידוד תעסוקה בנגב ובגליל << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלום לכולם. אני פותח שוב את ישיבת הוועדה. כמו כל הישיבות האחרונות, הנושא הוא הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 – סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל. בישיבה הזו, אנחנו נדון על עידוד התעסוקה בנגב ובגליל – ישיבת המשך. יכול להיות שיהיו עוד ישיבות. ראש עיריית אילת בזום? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> כן, אדוני היושב-ראש, אני כאן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אלי לנקרי, ראש עיריית אילת, בבקשה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש; חברי הכנסת; מכובדיי כולם. קודם כול, אני רוצה לברך על הפעילות של הוועדה החשובה הזו לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. אני בטוח שהמאמצים שלכם נושאים פרי. לצערי, או לבושתי, אגיד שנחשפתי לוועדה הזו רק לאחרונה, אבל אני לוקח אחריות על כך. אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת שנמצאים, כולכם מכירים את אילת היטב. אילת, כמובן, היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל – כל ממשלות ישראל לדורותיהן אומרות את זה. כמו שכולם יודעים, אילת מתמודדת עם מספר אתגרים, בגלל המאפיינים המיוחדים שלה. אחד האתגרים הגדולים הוא תעסוקה, גיוון והרחבת מקורות התעסוקה. כמו שכולם יודעים, אילת היא עיר הנופש של ישראל; היא עיר התיירות המובילה, וגם עיר תיירות בין-לאומית. ברוך השם, אילת גם מתאוששת בימים אלה מהמשבר הגדול שחוותה בששת החודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, כאשר גם אירחה, כמו שכולם זוכרים, 65,000 מפונים או מתפנים, ובעצם הכפילה את מספר תושביה. בעת ובעונה אחת, היא גם הפכה לחזית עם האיום החות'י, כמובן, והאיומים האחרים על העיר, וגם חוותה משבר כלכלי לא פשוט שאנחנו מתאוששים ממנו, כמו שאמרתי. אחד המאמצים העיקריים שאני מוביל, ושאנחנו חייבים להוביל, כעיר, זה לגוון ולהרחיב את מקורות התעסוקה. ההישענות הקיצונית הזו על תעשיית התיירות היא הישענות מסוכנת. ראינו את זה בכל משבר – אילת היא הראשונה להיפגע והאחרונה להתאושש. זה קרה במלחמת חרבות ברזל; זה קרה בקורונה, אפילו בעוצמה יותר גדולה; זה קרה, בעצם, בכל משבר. אני חושב שחמש השנים האחרונות מלמדות אותנו שאנחנו עוברים ממשבר למשבר, וחלק מהקושי הזה הוא ההישענות הקיצונית על תעשיית התיירות. אנחנו במאמץ מתמשך לגוון ולהרחיב את מקורות התעסוקה. ככל שזה תלוי בנו – הלכנו, קודם כול, למקומות שבהם יש לאילת יתרון מעשי, ועשינו את זה, כמו בכל הנושא של חקלאות ימית, ביוטכנולוגיה ימית, אנרגיות מתחדשות ועוד, אבל זה לא מספיק; אנחנו בהישענות של יותר מ-80%, כמעט 90%, על תעשיית התיירות – על כל המשמעות שיש בכך. בימים אלה, אנחנו בהקמה של מרכז חדשנות. מי שמכיר את הטרמינל הישן שממנו טסנו בעבר, בשדה התעופה הישן – אנחנו הופכים אותו למרכז חדשנות, במטרה להביא לכאן, ככל האפשר, חברות הייטק וסטרטאפים שיפעלו מכאן. יש לנו כבר כמה התקשרויות מעניינות, כמו התעשייה האווירית, הטכניון, מכון ויצמן ועוד כמה, אבל אנחנו עוד רחוקים מהיעדים שאנחנו מציבים לנו בעניין הזה. אגב, לא מדובר במרכז חדשנות גדול – סך הכול 2,600-2,700 מטרים, ועדיין זה חשוב לנו. כל תעסוקה שאנחנו מצליחים להביא לכאן שהיא לא תיירות – יש לה חשיבות אדירה. לכן, הבקשה שלי כאן, והפניתי אותה גם במכתב אליך, אדוני היושב-ראש, היא לסייע לנו בתקציבים שחסרים לנו, בהקמה, גם בתחזוקה של מבנה החדשנות, וגם בלמשוך חברות הייטק או סטרטאפים מיוחדים אל מרכז החדשנות הזה. למשוך אותם לעיר כמו אילת – זה לא כמו למשוך אותם לעיר אחרת, גם לא בפריפריה. כולם יודעים – אילת זו הפריפריה הרחוקה ביותר. זה לא פשוט. אנחנו מתמודדים עם מאמץ אדיר בעניין הזה, ואתגר גדול מאוד, וקשה לנו מאוד. אני מכתת רגליים, כראש עיר, מחברה לחברה, מנשיא לנשיא, מיושב-ראש ליושב-ראש, ממנכ"ל למנכ"ל - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני ראש העיר, שאלה: איך המדינה תמכה במרכז הזה עד כה? זאת אומרת, האם קיבלתם תקציבים בשביל המרכז הזה? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> כן. עוד לא קיבלנו, אבל אנחנו אמורים לקבל, עבור ההקמה, כ-9 מיליון שקלים מנגב-גליל. ציינו את זה במכתב. חסרים שם עוד 6-7 מיליון שקלים, גם להקמה – ההקמה היא בסביבות 17-18 מיליון שקלים, לכן חסרים לנו תקציבים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה עם משרד העבודה? הוא תמך? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> שום דבר. אין לנו שום תמיכה אחרת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חבל מאוד. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> מה שציינתי עכשיו – זו התמיכה היחידה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> העיר אילת סובלת מכל כך הרבה פערים שאני מצפה מהמדינה שלא תבוא לכתת רגליים בוועדה שבקושי יש לה שקל וקצת, אלא שתקבל תמיכה ממשרדים, כדי שבאמת תוכל לעשות שם איזה שהוא עוגן קטן לתעסוקה. אנחנו מדברים פה על מיליונים שעוד חסרים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> את ביקרת פה כמה פעמים, חברת הכנסת יסמין פרידמן, ואת מכירה היטב את הנושאים. כולם היו כאן; כולם מבקרים כאן. כן, כמו שאת אומרת, נדרש הרבה יותר לעיר אילת; נדרשת החלטת ממשלה מיוחדת. הייתה החלטת ממשלה שיש לה גם המשכיות, אבל בינתיים זה לא קורה, לצערי. אנחנו, כמובן, נעשה הכול כדי למצות את מה שמגיע לעיר. אני רק אגיד דבר אחד, כדי לסכם: התחלתי ואמרתי שאילת היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני מאמין בזה לא רק בגלל שהיא סוגרת את קצה המדינה בדרום; לא רק שהיא שוכנת לגבולות שלום עם מדינות שלום; לא רק בגלל שהיא שער לאסיה ולאפריקה; לא רק בגלל שיש לה נמל ימי ונמל אווירי; וגם לא רק בגלל שהיא שער גם למדינות המפרץ, שאיתן נחתמו הסכמי שלום – ואגב, שמייצרים הזדמנות אדירה לעיר אילת. אני אומר: אילת חזקה זה אינטרס לא רק עירוני – זה אינטרס לאומי מובהק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> מדינת ישראל, ממשלת ישראל, צריכה לרצות את אילת כעיר חזקה; לא כעיר שנשענת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה ברור. אנחנו איתך, מר לנקרי, אבל אני רוצה להגיד לך דבר אחד: אנחנו נותנים On Top. זאת אומרת, יש גם פרויקטים שאתה הזכרת שהיו פה, והציגו אותם משרד האנרגיה, הגנת הסביבה וכו', ויש פרויקטים שאנחנו נהיה שם – גם במחקר במדע וכו'. אני אומר עוד פעם: התקציב העיקרי צריך לבוא מהמשרדים. אנחנו איתך, ומבינים מה אתה אומר – כן, חייבים להשקיע באילת – אבל רוב התקציב צריך לבוא מהמשרדים. אנחנו נותנים On Top. אנחנו נותנים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז הוא קיבל. הוא קיבל 9 מיליון עלות למבנה, וכרגע חסר להם 6 כדי לסיים את המבנה. זאת אומרת, עוד לא התחילו בבנייה של המבנה, נכון? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אנחנו התחלנו לעבוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, אני רוצה להשלים: מה שאני אומר זה שאם יש מקומות שאנחנו נחליט פה, בוועדה, להשקיע בהם – כמובן שהמשרדים יצטרכו להשתתף. דיברתי עם שרים, ושרים מוכנים. יש מקומות שבהם שרים מוכנים, והחבר'ה גם מבינים שזו לא תהיה השקעה שלנו לבד. אנחנו נקודה קטנה מהתקציב הכללי של מדינת ישראל. חבר הכנסת מיכאל ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> רבי אליהו, אתה שומע? אני רוצה להגיד לכם שהרבה פעמים שכחו את אילת והוציאו אותה מהנגב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הרבה מאוד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> וזו תהיה גאווה גדולה שלקרן הזו יהיה עוגן באילת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא צריכים הסברים אידיאולוגיים ללמה נכון להשקיע באילת. אני רואה שבנית איזו שותפות ממשלתית. אני רוצה שתבהיר אילו גופי ממשלה איתך במיזם הזה ובהפעלה שלו, ואני רוצה להמליץ לך, ראש העיר, לא לבקש מאיתנו את הכסף על הבניין, אלא 3 מיליון שקלים להעסקת עובדים באילת, לקרן הזדמנויות לתמיכה. זה לא תלוי בבניין. בזה – אתה יכול להתחיל לעשות פעילות, וזה ייכנס לבניין כשהוא יוקם. אני חושב שכדאי להפעיל את הסעיף הזה, של קרן הזדמנויות לתמיכה בחברות טכנולוגיות, כשיש משרדי ממשלה שמגבים אותך בהפעלה. אגב, לא יודעים, אבל העיר הזו תלויה יותר מדי בתיירות ויש לה כמעט אפס הייטק. למרות שיש לה שדה תעופה בין-לאומי, ולמרות שיש לה שלוחה של אוניברסיטה – אין בה פעילות של הייטק. אם אנחנו יכולים לגוון את התעסוקה באילת, שזו אחת הבעיות – אני חושב שזו משימה. תבחר את ההשקעה דרך הקרן, שכבר תעשה פעולות בשטח, ולאו דווקא הבניין, כמו אותה קרן להזדמנויות לתמיכה – מה שכתבתם ב-3 מיליון. אני הייתי ממליץ לממן דווקא את זה, ולהתחיל לפעול – לקחת משרדים קיימים, לעשות פעילות ולהביא חברות – ולהשלים את הבניין אם יהיה כסף, גם לבניין עוד יותר טוב. זו ההמלצה שלי אליך וגם ליושב-ראש. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> קודם כול, אני מודה לך על הדברים, ואני גם מקבל את ההמלצה שלך. אנחנו, כמובן, נמשיך את המאמץ שלנו לגייס כספים נוספים, אבל אני מסכים איתך לגמרי שהמאמץ צריך להתחיל עכשיו עם הקרן להזדמנות לתמיכה בחברות טכנולוגיה. אם אכן נקבל את האישור לתקציב הזה – אנחנו נצא לדרך באופן מיידי - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה היא: מעבר לזה שאתה מציג את זה, כראש עיר, האם יש משרד ממשלתי שמגיש לנו את הבקשה שלך? הרי, אנחנו לא נוכל לשלוח כסף לעיריות לפי עיר, אלא למשרד ממשלתי שיבצע עבורנו. האם אתה יכול לדאוג לכך שמשרד ממשלתי יתקן את הבקשה ויגיש את זה בשבילך? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הנה, נגב-גליל. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> צריך להגיד שאנחנו תמכנו בו - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא שאלתי אם תמכת בו. אתה הגשת בשבילו את הבקשה הזו? לא. הוא צריך להחליט איזה משרד, או שותפות של כמה משרדים מגישה לוועדה את הבקשה שלו, כדי שנדע שהמשרדים איתנו ושהם הולכים להפעיל ולקחת אחריות. גם כוועדה, אנחנו נתקשה לבחור ראש עיר כזה או ראש עיר אחר. שמשרדי ממשלה יגידו: "זה בעדיפות שלנו"; "זה רחוק"; "זה מנותק"; "אנחנו רוצים עוגן תעסוקתי שם" – נוכל ללכת עם המשרד הממשלתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כדאי שתשתף את המשרדים, כמו שאומר חבר הכנסת מיכאל ביטון, אבל צריך להבין דבר אחד: שאנחנו בוחנים פה כל מיני תוכניות, ואנחנו נבוא לשרים ונגיד להם: "יש כאן תוכנית טובה – בואו תבחנו". << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> להנחית עליהם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אלפנאר לקידום תעסוקה, חוסאם אבו בכר, מנכ"ל. << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> שלום רב, כבוד היושב-ראש; חברי הכנסת. אנחנו באנו עם מצגת. אני אספר בקצרה על הארגון ויותר על התכלית שבשבילה אנחנו נמצאים כאן. (הצגת מצגת) היום, הארגון "אלפנאר" הוא הארגון הגדול בתחום קידום תעסוקה ופיתוח כלכלי בחברה הערבית. אנחנו שותפים למיזמים ממשלתיים – למיזם הגדול של משרד העבודה, תוכנית "ריאן" לקידום תעסוקה, ולמען האמת, אנחנו מביאים הצלחות רבות בתחום הזה. בנוסף, הפערים הם עדיין פערים גדולים מאוד בכל נושא התעסוקה. אני אציין את זה, ברשותך, חבר הכנסת: מחר אנחנו משיקים את המדד הראשון לתעסוקה, מדד אלפנאר, בבית הנשיא. במדד, אנחנו סוקרים את כל מצב התעסוקה בחברה הערבית בצורה רוחבית ומעמיקה, ושם אנחנו מגלים את הפערים הקיימים – בעיקר בקרב צעירים ונשים ערביות, בעיקר באזורי הקצה, בפריפריה הצפונית ובפריפריה הדרומית. לכן, אנחנו גם מקדמים יוזמות נוספות בעניין הזה. כאן, אנחנו מציגים, פחות או יותר, את המספרים עבור אלפנאר והתוכניות שאנחנו מקדמים. המטרה שלנו היא לעודד תעסוקה והשתלבות באזורי הנגב והגליל. זו, פחות או יותר, מפת המרכזים שבהם אנחנו נמצאים בתוכניות השונות. אני לא אתעכב על עניין החזון שלנו; אני לא אגזול הרבה זמן מזמנכם; אני רוצה להיות יותר מכוון לגבי המטרות שלנו. דיברתי על תוכנית "ריאן". אנחנו מקדמים את התוכנית בקרב יותר מ-12,000 אנשים שמקבלים את השירות שלנו. בשנה האחרונה, הגענו לכ-50% השמות בתוכנית. התוכנית מיועדת להיות מופעלת בפעימה השלישית שלה כבר בתחילת השנה הבאה. יצא מכרז מטעם משרד העבודה. זו הפריסה שלנו בתוכנית ריאן. אני רוצה להתעכב על תוכנית "אינדימאג'". כשמדברים על חוסר תעסוקה, אולי מה שמדמיינים זה אנשים שלא הוכשרו; אנשים שאין להם משלח יד; אנשים שאולי לא השתלבו נכון בתעסוקה – הם אלה שנמצאים בחוסר במעגלי התעסוקה. אבל מתוך הנתונים שיש לנו, מסתבר שאחוזי חוסר המועסקים בקרב אקדמאים הוא אחוז גבוה מאוד – או שהם בכלל לא עובדים, או שהם עובדים לא במשלח היד שלהם או לא בתעודה שהם קיבלו. לכן, אנחנו יזמנו, יחד עם ארגון "חינוך לפסגות", תוכנית בתוך האוכלוסייה הערבית – תוכנית שנקראת "אינדימאג'" – "אינדימאג'" זה "השתלבות". המטרה שלה היא להתמקד באוכלוסיית האקדמאים, לתת להם מעטפת שמלווה אותם במשך שישה חודשים – גם במיומנויות רכות וגם בפיתוח אישי – בכדי שנוכל לשלב אותם בתעסוקה איכותית בהתאם לתעודה שהם קיבלו. בינתיים, אנחנו מפעילים את התוכנית בפיילוט בשלושה מרכזים – שניים בצפון ואחד בדרום, בח'ורה – ואנחנו רוצים להרחיב את התוכנית לרמה שהיא תהיה ב-10 מרכזים, כשכל מרכז משרת ברמה האזורית. כל מרכז יכול לתת שירות למינימום 40 אקדמאים בשני מחזורים בכל שנה. אנחנו מתכוונים להרחיב ליותר מחזורים בכל מרכז – לנצל את התשתיות האלה שאנחנו מפתחים. בינתיים, זה הייעוד שלנו. אם אנחנו נגיע למצב שבו יש לנו 10 מרכזים של אינדימאג' – נוכל לגעת בכל שנה במינימום 400 אקדמאים ערבים, שיוכלו להשתלב בתעסוקה איכותית. אני יכול לתת טעימה: במרכז הראשון שפתחנו, בעיר סכנין, במחזור הראשון עבדנו עם 20 אקדמאים. בתוך פחות משישה חודשים – הגענו ל-85% השמה איכותית של אנשים שהושמו בתעודות שלהם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תאמר לי: כמה עולה להחזיק מרכז כזה בשביל לעשות השמה ל-20 אקדמאים? << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> כדי להחזיק מרכז כזה, עם שני מחזורים בשנה – אנחנו מדברים על קרוב ל-350,000 עד 400,000 שקלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז אתה מדבר על 400,000 שקלים בשביל לעשות השמה ל-40 אנשים? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 10,000 שקלים לבן אדם. זה סביר. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה סביר מאוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן? אני לא יודעת. אני שואלת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה סביר. אפילו חברת כוח אדם לוקחת חודש על השמה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אלה הסכומים? << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> זה אפילו פחות מהאפשרויות שזה יעלה, אבל התמורה היא תמורה אדירה. כלומר, במבחני ה-ROI, כשבודקים עד כמה התוכנית האלה תורמות למשק, בסופו של דבר – אלה אנשים שמחזירים את ההשקעה בהם בקלי קלות, בתוך זמן מועט. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא צריך לשכנע אותי. האמן לי שאני יודעת. כשאתם אומרים שאתם מקימים מרכז בח'ורה - - - << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> כבר יש לנו מרכז. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כבר יש, קיים. זה אומר שאתם מקבלים להשמה גם מהסביבה, ולא רק מתוך ח'ורה? << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> בהחלט. כל מרכז הוא מרכז אזורי, שלא משרת רק יישוב אחד. לדוגמה, המרכז בח'ורה משרת את הסביבה של ח'ורה. אנחנו רוצים להגיע למצב של שלושה מרכזים באזור הדרום, חמישה מרכזים באזור הצפון, ועוד שני מרכזים באזור המשולש. על זה אנחנו מדברים מבחינת מרכזים. הלוואי ויהיו יותר, אבל זו התוכנית שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חוסאם, אני רוצה לדעת, ואני גם יודע שמשרד העבודה משקיע הרבה כסף בנושא הזה: מה הערך המוסף שאתה רוצה מאיתנו? איך אנחנו מקדמים את זה יותר? אני אגיד לך את האמת: גם דיברנו כאן, בוועדה, על לנסות לגייס לעבודה חיילים שאיבדו את העבודה שלהם. אני יודע שיש לא מעט בח'ורה וגם לא מעט בצפון. << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> נכון. אנחנו משרתים את כל גווני האוכלוסייה הערבית – את כולם. במחזור הראשון, בסכנין, היה לנו חייל משוחרר מזרזיר שהשתלב בתעסוקה איכותית. אנחנו לא סופרים את האנשים על פי מה שהם עשו בחיים שלהם, אלא איך אנחנו יכולים לסייע להם ולעזור להם להשתלב בתעסוקה איכותית? אם ביקשת – זו דוגמה מוחשית למשהו שהיה אצלנו. כולם יודעים שיש גיוון בתוך האוכלוסייה הערבית, במיוחד בצפון, של כל החלוקה שקיימת – בדואים, דרוזים, צ'רקסים. כולם מקבלים שירות אצלנו שווה בשווה. אנחנו משרתים את כלל האוכלוסייה הערבית על כל גווניה. מבחינתנו, זה הייעוד. דיברת על משרד העבודה? משרד העבודה לא תומך בתוכנית הזו. זו תוכנית שאנחנו מנסים לגייס כספים עבורה מפילנתרופיה. בינתיים, מי שתמכה בנו בתוכנית הזו, להקמת הפיילוט, היא קרן רוטשילד, אבל קרן רוטשילד מוגבלת בסכומים שהיא יכולה לתת לנו. כלומר, תוכנית התרחבות לא יכולה להתרחש אם אנחנו לא נביא את המשאבים הדרושים לעניין הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משרד העבודה מכיר את התוכנית הזו? << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> כן, מכירים אותה, אבל למשרד העבודה יש את התוכניות שלו בפלטפורמות שלו, שאחת מהן היא התוכנית הגדולה שאנחנו מפעילים, שזו תוכנית ריאן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ריאן. אני מכירה. << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> בהחלט. זו פלטפורמה אחרת שעובדת בצורה אחרת. אגב, כל אחד מהאקדמאים, בסוף מסלול הליווי שהוא מקבל במשך שישה חודשים, זוכה למנטור שמלווה אותו. אותם מנטורים מקבלים הכשרה אצלנו ומלווים אותם, וזה אחד מהדברים שעוזרים להם להשתלב בתעסוקה בצורה איכותית. בינתיים, התוכנית מוכיחה הצלחה מסחררת, פשוט מאוד. האחוזים האלה לא קיימים בשום מקום - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם ניתן למקד את התעסוקה באלה שהפסידו את העבודה שלהם בגלל המלחמה? בגלל זה אנחנו עושים את זה בנגב-גליל, כי אנחנו רוצים להרים את האזורים האלה. כמו שאמרת על זרזיר, חוסאם – יש עוד אזורים גם במגזר. לא חסרים כאלה. << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> כן, בהחלט. אם אנחנו עוברים לתוכנית השנייה, אחד מהמהלכים שאנחנו מובילים הם גם בעניין של צעירים חסרי מעש בחברה הערבית. אני לא יודע עד כמה אנשים יודעים מהו גודל התופעה. על פי דוח מבקר המדינה, שפורסם לפי שנה וחצי, ועל פי המחקרים הקיימים והנתונים של המדינה – אנחנו מדברים על קרוב ל-40% ואפילו יותר. בנגב זה חוצה את ה-50% של צעירים חסרי מעש. חלקם, אגב, כתוצאה מהמלחמה – חלקם נפלטו מהעבודה כתוצאה מהמלחמה. אנחנו גם מציינים את זה בדוח שלנו. הדוח מראה עד כמה החברה הערבית נפגעה, ועד כמה צעירים, בעיקר, נפלטו משוק העבודה בגלל המלחמה או לאור המלחמה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה הפערים בין הדרום לצפון? כמה בצפון? << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> בצפון, אנחנו מדברים על סביבות 40% צעירים חסרי מעש; לא אלה שנפלטו. אנחנו מדברים על 5% מהגברים שהיו בתעסוקה, והיום – לא נמצאים בתעסוקה, אחרי המלחמה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין איפה הדחיפות גדולה יותר – בצפון או בדרום? << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> למען האמת, מבחינתנו – בשניהם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה אותו הדבר? << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> כן, בהחלט. << דובר >> קריאה: << דובר >> בין נשים וגברים? << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> אם אנחנו מדברים על השפעות המלחמה, בהתחלה, המלחמה השפיעה על נשים ערביות, אבל מהר מאוד זה חסר והתייצב, בקרב נשים ערביות, על 46%, שזה, מראש - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה בקרב הנשים בכלל, שהן מתייצבות מהר ומשתלטות מהר. << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> אני מדבר על נתונים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, אין מה לעשות, באופן כללי. << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> הנתונים מראים שהמלחמה השפיעה פחות על נשים ערביות, אם אני מתמקד בנשים ערביות, אבל עדיין, מראש, האחוז של הנשים הערביות הוא הרבה יותר נמוך מהאחוז באוכלוסייה. אם אנחנו מדברים על 46% - זה עדיין לא ממצה את הפוטנציאל הקיים בקרב נשים ערביות. בכל הקשור לאוכלוסיית חוסר המעש – גם שם אנחנו מובילים יוזמה רחבה מאוד, שהמטרה שלה היא להחזיר צעירים לשוק העבודה. זו, בעיקר, תכלית העניין. אלה שתי התוכניות המרכזיות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב שאתם מבקשים מאיתנו? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הרבה כסף. כמה שיותר – יותר טוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כולם מבקשים הרבה. << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> אני הצעתי את הרעיון. אנחנו גם מוכנים להגיש כל מסמך נדרש ולכמת את זה, גם מבחינה תקציבית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא הגשתם תקציב? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה כסף השגתם מקרן רוטשילד? ויש עוד מקומות שכבר תרמו? << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> מקרן רוטשילד, לתוכנית אינדימאג', אנחנו מדברים על 100,000 דולר שקיבלנו. זה מחזיק בקושי מרכז אחד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לשנה. << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> אם אנחנו מדברים על התפתחות של 10 מרכזים – צריך קרוב ל-4 מיליון שקלים כדי להקים ארבעה מרכזים שיעבדו ויתנו את ה-Benefit הנדרש. בתוכנית לצעירים חסרי מעש, אנחנו מדברים על סכומים הרבה יותר גדולים, כי שם התהליכים הם תהליכי עומק גדולים יותר. אנחנו יכולים בהחלט להגיש את הסכום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> צעירים חסרי מעש זה משהו שצריך להיות בתוכנית החומש לחברה הערבית. אין שם איזה שהוא פרמטר שאפשר להכניס את זה שם? כי זה חשוב מאוד. << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> זה נכנס בצורה דלה מאוד בשלב הזה, גם על ידי תוכניות של Gap Year דרך משרד העבודה, וגם על פי תוכניות שאנחנו מפעילים בתוך תוכנית ריאן, אבל זה עדיין לא מגרד את האחוזים הבודדים מתוך אותם צעירים חסרי מעש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. טוב, למדינה יש אחריות. << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> את יודעת מה? אנחנו אומרים את זה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין לכם סעיפים מתוכנית החומש – פשוט משרד העבודה פה, זה בסדר שאני אשאל? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בואו נתמקד קצת, כי תראי כמה אנשים יש לנו מסביב לשולחן שרוצים לדבר. חוסאם נחמד ובחור טוב, והפרויקט חשוב מאוד, דרך אגב. אילו מרכזים אתה רוצה להקים, ובאילו ערים? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תעלי את המפה. << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> לגבי הפריסה של אינדימאג', פתחנו שני מרכזים – אחד בסכנין ואחד בנצרת. יש לנו כוונה לפתוח עוד שלושה מרכזים בצפון – אנחנו מכוונים לכיוון של - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה עם יישובים בדואים? << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> בהחלט. אחד יהיה באחד מהיישובים הבדואים בצפון. אם אנחנו מדברים על שפרעם, שפרעם היא מוקד לשרת גם את כלל האוכלוסייה הבדואית באזור, שמרוכזת קרוב לשפרעם באזור הצפון. אנחנו מדברים על מרכז אחד במג'ד אל-כרום ועל מרכז אחד בדאלית אל-כרמל – אנחנו מכוונים גם לשם. כלומר, זה תלוי בפריסה שאנחנו יכולים לעשות. אם אנחנו מדברים על הדרום, אנחנו מדברים לפחות על עוד מרכז ברהט, כי היא עיר גדולה ומובילה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בח'ורה כבר יש מרכז? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> בח'ורה כבר יש מרכז, כן. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רק שאלה לגבי המרכזים: האם זה עצמאי או בשיתוף עם משהו בתוך היישובים? << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> כל מרכז שאנחנו פותחים הוא בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. בח'ורה זה שיתוף מלא עם הרשות המקומית, ואנחנו בהחלט עובדים הרבה עם גורמי הקהילה, שבראשם עומדת הרשות המקומית. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל איזו פונקציה ברשות עצמה? << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> העבודה שלנו היא מראש העיר; התוכניות של הצעירים שקיימות ברשות; אם יש מתנ"ס ברשות – אנחנו משתפים פעולה עם המתנ"ס. אנחנו בשיתוף פעולה עם כל היחידות שנוגעות בעולם הצעירים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אגיד לך משהו: הייתי רוצה מאוד לראות פעילות גם בזרזיר. << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> כל התוכנית היא חדשה, אז כל התוכנית היא מהשנה האחרונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר גמור. סליחה שאני חוזר על זה עוד פעם: חשוב לנו, בוועדה, בגלל שאנשים איבדו את העבודה שלהם, גם במגזר הבדואי, גם בשפרעם, באזורים האלה – חשוב לגייס לעבודה את אלה שאיבדו את העבודה שלהם בגלל שהם יצאו להגן עלינו ועליכם במלחמה האחרונה. << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> בהחלט. אגב, ד"ר יאסר נמצא כאן. הוא מכיר היטב את העבודה שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יאסר חוג'יראת? << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> כן. הוא מכיר את העבודה שאנחנו עושים מתפקידו הקודם. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. קודם כול, שלום לכולם. אני ניהלתי את אלפנאר שהיא ניהלה את כל מרכזי אל ריאן בכל הארץ. אני חושב שהנושא הזה הוא נושא חשוב מאוד, ואני רוצה להודות, קודם כול, ליושב-ראש, שהביא את זה והעלה את זה לדיון כאן. אני חושב שאין כמו להשקיע בצעירים – במיוחד קבוצת חסרי המעש, בגילאי 18-25. אני רוצה לקשר ולחבר ביחד: חוסר מעש של צעירים בגילאי 18-25 אומר יותר חיילים בפשיעה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> היום, הרבה נמצאים כחיילים בארגוני הפשיעה. הם אנשים צעירים שמקבלים כסף בלי הרבה השקעה – רכב צמוד, הרבה כסף בסוף החודש, וזה התפקיד שלהם. לכן, אני חושב שזה חשוב מאוד להשקיע בהם בכל מיני תוכניות. יש את התוכנית של Gap Year, שמנסה להכווין אותם לאקדמיה או להכשרה מקצועית, ומרכזי ריאן הם בין המרכזים שגם מכשירים לעבודה – זה אחד היתרונות של מרכזי ריאן, שהוקמו, כמובן, במימון ממשלתי וגם במימון של יד הנדיב, שתרמו הרבה כסף לנושא הזה. אני חושב שזה חשוב מאוד להשקיע במרכזי ריאן, גם ביישובים הבדואים בצפון, אני מדגיש, וגם ביישובים הבדואים בדרום. זה חשוב מאוד להשקיע גם בשני המקומות האלה, כדי להכשיר את האנשים ולהוציא אותם לשוק העבודה, ולא ללכת לדברים אחרים. כולי תקווה, יושב-ראש הוועדה, שתתמכו בנושא הזה, וכל תמיכה היא חסד ועושה טוב לאנשים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. יוסף. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני רוצה להגיד כמה משפטים. אני חושב שחשוב מאוד לתת תמיכה רצינית לנושאים שמוגשים לוועדה, שמבקשים את התמיכה. ראינו איך חוסאם הציג את הדברים לגבי מה שהם עושים, גם בצפון, גם בדרום וגם בריאן, וזה חשוב מאוד. כמו שאמר יאסר, בסוף, גם כחברה בכלל – לא רק החברה הערבית – אם לא נשקיע באנשים האלה ונכניס אותם למעגל העבודה – כל החברה תשלם את המחיר. לכן, חשוב מאוד לעשות את התמיכה דרך הוועדה, ולראות את זה כאחריות לחברה הכוללת. לפי דעתי, צריך לשים דגש בצורה מיוחדת על האוכלוסייה שהכי זקוקה לעזרה בכל מה שקשור בתחום התעסוקה, ובמיוחד תעסוקת נשים בחברה הערבית הבדואית בנגב. גם הנתונים של מבקר המדינה לגבי צעירים חסרי מעש מראים שהנתונים בנגב הם הכי גבוהים שיכולים להיות. לכן, גם ראיתי ברשימה שהוגשו בקשות, דרך יזמים, עמותות וארגונים, לגבי כל מה שקשור לחברה הבדואית בנגב. אנחנו נשמח מאוד שהוועדה תמצא אוזן קשבת ותיתן תמיכה לכל הארגונים שיגישו את הבקשות – כמובן, איך שזה מתבקש מהוועדה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משרד העבודה, שירה ברלינגר. את יכולה להגיד בשלב הזה, כי גם בסוף בטח יהיה לך הרבה מה להגיד. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> קודם כול, לעניין תוכנית החומש: תוכנית החומש מכילה התייחסות גם לאוכלוסיית חסרי המעש וגם לאוכלוסיית האקדמאים. אנחנו רואים בשתי האוכלוסיות האלה הרבה מאוד ערך. כמו שחוסאם ציין, עתיד לצאת מכרז חדש לריאן במהלך החודשים הקרובים. אנחנו בהחלט רוצים ומתכוונים לתת מענה לאוכלוסיות האלה, גם במסגרת המכרז החדש וגם במסגרת תוכניות נוספות, כך שאנחנו בעד הכיוונים. אני לא יודעת להגיד ספציפית לגבי הפרויקט הזה, אבל בהחלט רוצים לראות אקדמאים ערבים משתלבים ומובילים, כמו שצוין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מבחינת השתתפות בתוכנית הזו – אם אנחנו ניתן, אנחנו לא ספונסר מרכזי. אצלכם יש יותר כסף מהוועדה. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אנחנו לא משתתפים בתוכנית הזו כרגע; אין לנו השתתפות ספציפית. ככל שהמשרד יחליט ללכת לכיוון הזה – זה יהיה בהתאם לכל ההליכים, מכרז, או בהתאם לחוק חובת המרכזים, ואז הרבה דברים יכולים לקרות. אני כן אציין, לחבר הכנסת שדיבר על האוכלוסייה הבדואית בדרום, שגם שם יש לנו מענים. אנחנו מייצרים פרויקטים גם לאוכלוסייה הזו, ורואים הרבה חשיבות וערך גם בה, גם בהתאם להחלטת ממשלה 1279 ששמה דגש על האוכלוסייה הזו. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> האם את יכולה להגיד נתונים? כמה תקציב מיועד לנושא של צעירים חסרי מעש, והאם יש לכם לו"ז? לדבר בכותרות זה יפה מאוד, אבל בסופו של דבר – אנחנו אנשי מעשים. האם יש לכם לו"ז? מתי יהיה מכרז? האם המכרז צפוי להיות בעוד חודש? חודשיים? מתי יבוצע? מתי יתחילו לגייס אנשים? מתי יתחילו לעבוד? לדבר בכותרות זה תמיד יפה מאוד – יש כסף, יש תוכנית וכו' – אבל בסופו של דבר, אנחנו צריכים לפרוט את זה למעשים בשטח. האם יש לכם תוכנית ברורה, סדורה, לפי לו"ז ותאריכים? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> קודם כול, לגבי סכומים מדויקים, תן לי חמש דקות ואני אחזור אליך עם סכומים מדויקים. לגבי לו"ז, למיטב התכנון שלנו, מדובר על אזור סוף השנה, פחות או יותר. זה פשוט נגזר מהלו"ז שבו מסתיים ההסכם הקודם, אז אנחנו לא - - - << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> סוף 2025? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> סוף 2025, למיטב ידיעתי. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל לא הייתה לכם תוכנית כזו ב-2024. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> כרגע יש תוכנית גדולה מאוד של מרכזי ריאן - - - << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו מכירים את מרכזי ריאן. אנחנו מדברים על קבוצת הצעירים חסרי המעש, בגילאי 18-25 או 18-24, איך שתרצו. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> המענים שלהם גם אמורים להינתן במסגרת אותו מכרז. זאת אומרת, המכרז הגדול החדש אמור לכלול מענים למגוון אוכלוסיות שזיהינו בהן צורך ואתגר. לגבי סכומים מדויקים ולו"ז - - - << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זאת אומרת, עדיין אין תוכנית כזו בפועל? זה מה שאני מבין, לפחות ממה שהיא אמרה. אני רוצה שכבוד היושב-ראש יבין. בינתיים, אין כזו תוכנית, של 18-25, שמבוצעת. את אומרת שיש תוכנית עד סוף השנה. זה מה שהבנתי. נכון? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> יש מענים גם במשרד שלנו, אגב, וגם במשרדים אחרים, לחסרי מעש בגילאי 18-25; יש החלטת ממשלה שלמה בנושא. אנחנו מתכוונים לתת יותר מענים במסגרת המכרז החדש. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עדיין, הכול על הנייר. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> לא. יש גם - - - << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שורת סעיף תקציבי בתוך התקציב, אבל כמה מזה מומש? כמה בוצע? את אמרת בעצמך שהתוכנית - - - << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> לגבי 18-25? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לגבי סוף השנה. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> בסדר, אנחנו נחזיר עוד נתונים לוועדה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עוד שאלה, ברשותכן, לגבי ה-Gap Year, שנת המעבר. אני אשמח נתונים – האם התוכנית קיימת, ואיפה? האם היא הייתה קיימת ב-2024, האם היא מתוקצבת ל-2025 ובאילו מקומות היא נמצאת? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> בסדר גמור. נחזיר נתונים לוועדה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתם מחזירים נתונים לוועדה? אז אני אשמח שהוועדה תכתב אותי, אישית, על הנתונים. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> זה יהיה הכי מהר שאני יכולה. לכל המאוחר, נחזיר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תעבירו את החומר לנטלי ונעביר את זה בצורה מסודרת. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בגלל שאני לא חבר בוועדה – אני אשמח שתשלחו לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נחזור עוד מעט לנושא הבדואים, בגלל שאני יודע שאתה תברח. תנועת "אור לנגב ולגליל". רונן לברן. << אורח >> איתי גורדון: << אורח >> איתי גורדון ורונן לברן. אני אפתח, ואעביר את זכות הדיבור לרונן בעוד דקה וחצי. אנחנו נציגי ארגון חברה אזרחית שפועל לפיתוח הנגב והגליל במכלול צירי פעולה – בין אם התיישבות, הקמת יישובים, צמיחה כלכלית, צמיחה קהילתית, צמיחה אורבנית ועוד. אנחנו הגשנו נייר לוועדה, מכיוון שנושא הצמיחה הכלכלית מהווה, מבחינתנו, יסוד משמעותי מאוד בהפיכת הנגב והגליל למרכזי חיים כמו שאנחנו רוצים לראות אותם. הרשנו לעצמנו אפילו לחלום ולשים יעד שב-2048 – המדינה הופכת למדינה של שלושה מרכזי חיים, ולא מרכז ופריפריה. בגלל קוצר הזמן, אני אעביר לרונן את זכות הדיבור, כדי להציג את כיווני הפעולה. מבחינתנו – כמו שכבוד היושב-ראש הציג בפתיחת הדברים – אנחנו רוצים להשיג את ה-Impact המשמעותי מאוד לאור תקציב שהוא לא תקציב עצום. << אורח >> רונן לברן: << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש וחברי הוועדה. שמי רונן לברן, ואני מנהל את תחום הצמיחה הכלכלית בתנועת אור. למעשה, פעילות הצמיחה הכלכלית פועלת בכמה צירים משמעותיים, אבל בסופו של דבר, המטרה המשמעותית היא לייצר משרות איכות בנגב ובגליל, פיתוח מנועי צמיחה כלכליים ומשיכת חברות טכנולוגיות להקים את הפעילות שלהן, בהתבסס על התמחות אזורית. אנחנו שותפים, בשנה וחצי האחרונות, בהקמה של שלושה מרכזי חדשנות בנגב, שניים מהם בתמיכה של משרדי הממשלה ורשות החדשנות – "המטבח" ו-"מרכז חדשנות דרום" – בנגב המערבי, בתקומה ובדימונה. אני רוצה למקד, כי בסוף, המטרה של הקרן הזו היא מטרה חשובה מאוד, ובגלל שהמשאבים שלה הם קצובים מאוד – צריך לרכז את המאמצים היכן שה-Impact יהיה הכי משמעותי. רק אתמול, הייתה כתבה שפורסמה ב-"כלכליסט" על משבר הג'וניורים בהייטק – אני לא יודע אם יצא לכם לקרוא אותה – ועל הפער המבני שקיים בין מערכת ההשכלה הגבוהה לבין שוק העבודה המודרני – פער שמקשה על ג'וניורים למצוא את המשרה הראשונה שלהם בהייטק. הדבר חמור בעשרות מונים כשמדובר בנגב והגליל. אני לא יודע אם אתם מכירים את הנתונים, אבל רק 2% מענף ההייטק בישראל קיים בנגב והגליל. משרות איכות – כמעט ולא מוצאים. גם טאלנטים איכותיים שגדלים וצומחים באוניברסיטאות ובמרכזי ההכשרה – לא נשארים, כי אין להם אופק תעסוקתי. התפיסה שלנו היא שהשקעה נכונה תהיה בפיתוח עתודות ההון האנושי האיכותי בנגב ובגליל – גם הטאלנטים האזוריים שצומחים שם וגם משיכה של חברות טכנולוגיות למרחב הזה; השקעה בתשתיות למחקר ופיתוח – משאב שחסר בצורה משמעותית. חברות שצומחות, גם מבן גוריון וגם מהאוניברסיטאות הנוספות, לא נשארות במרחב כי פשוט אין להן איפה לצמוח. התשתיות האלה חסרות בצורה משמעותית, גם בנגב המערבי, גם בנגב המזרחי וגם בגליל. דוגמה טובה מאוד שאפשר לראות היא שיתוף הפעולה המשמעותי מאוד של משרד הנגב והגליל עם רשות החדשנות להקמת שלוחות הייטק בפריפריה. למעשה, זה כלי שמאפשר לחברות הייטק להקים שלוחות קטנות בנגב ובגליל. גילוי נאות – גם אנחנו זכינו בקול הקורא הזה. אנחנו מלווים ארבע חברות טכנולוגיות להקים פעילות בנגב ובגליל. צריך לתמוך ולחזק את זה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הגשתם תוכנית בקשה מהוועדה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם לא מגישים בקשה; הם נותנים לנו איזו שהיא המלצה, ממה שאני רואה, איך לחלק את הכסף. << אורח >> רונן לברן: << אורח >> נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם לא מבקשים לפרויקט ספציפי שלהם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הגשתם נייר? << אורח >> רונן לברן: << אורח >> הגשנו נייר עמדה. חשוב למקד את המאמצים האלה במהלכים פורצי שוויון – למשוך חברות טכנולוגיות להקים שלוחות בנגב והגליל, להכשיר הון אנושי, ג'וניורים, שיהוו את שכבת הסניורים בשנים הקרובות - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עשיתם את זה? << אורח >> רונן לברן: << אורח >> אנחנו מלווים היום ארבע חברות טכנולוגיות להקים פעילות – שתיים מהן באופקים, עוד אחת בחבל תקומה. למעשה, יש יותר חברות שרוצות להקים שלוחות מאשר מענים שאנחנו יכולים לספק להן. חשוב לתמוך גם במשרד הנגב והגליל וגם ברשות החדשנות במהלך הזה, כדי לייצר Impact הרבה יותר משמעותי, גם בנגב וגם בגליל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית. << אורח >> איתי גורדון: << אורח >> אני רק אוסיף עוד משפט אחד: בנייר שהגשנו לוועדה, ציינו, בסופו, רשימה שלמה של כיווני פעולה שמבחינתנו, כמו שאמרנו, יש בהם כדי לייצר את ה-Impact המשמעותי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, מירית בתיתו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אלה פרויקטים חדשים? כי כבר הצגתם פעמיים. << אורח >> מירית בתיתו: << אורח >> כבר הצגנו פעם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> פעמיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מירית, בקשר לפרויקט שלהם, האם יש לכם איזה רעיון או משהו בכיוון הזה? איך לקדם את זה? חשבתם על זה? << אורח >> מירית בתיתו: << אורח >> קודם כול, כן. אנחנו, במשרד, כל הזמן חושבים על איך לפרוץ את אותה תקרת זכוכית של התעסוקה בנגב ובגליל. לאורך השנים, ניסינו הרבה מאוד תוכניות – חלקן הצליחו יותר וחלקן הצליחו פחות. בשנת 2024, עשינו את התוכנית יחד עם רשות החדשנות. זו תוכנית חדשנית להקמת שלוחות ההייטק בפריפריה. אני לא יודעת להצביע על הצלחה, כרגע, אבל מבחינתנו, זה שחברות ניגשו וזכו – זו כבר הצלחה ראשונית. כמובן שאפשר לשכפל את התוכנית הזו גם ב-2025. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. בקר אזברגה מעיריית רהט. << אורח >> בקר אזברגה: << אורח >> שלום, אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני בקר אזברגה מטעם עיריית רהט. היום, רהט מונה על 80,000 תושבים. רהט היא העיר הערבית הגדולה בארץ, והשנייה בנגב – בטח ובטח היישוב הבדואי הגדול בארץ. היום, רהט מהווה מרכז חברתי וקהילתי לכלל האוכלוסייה הבדואית בנגב. היא חרתה על דגלה, על בסיס מעמדה, להיות כמטרופולין ייחודי עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב וכלל תושבי הנגב המערבי. בעניין השתתפות הגברים בתעסוקה במשק, היקף המועסקים בעיר נמצא בעלייה מתמדת, אבל הוא עדיין נמוך מאוד ביחס לרשויות אחרות. בשנת 2023, השכר הממוצע לגברים בעיר עמד על 8,892 שקלים, לעומת ממוצע ארצי של 14,027 שקלים. כנ"ל לגבי פערי השכר בין נשים לגברים. לפי הנתונים של שירותי התעסוקה עד סוף שנת 2024, אחוז דורשי העבודה הארצי עמד על 7%. בפערי השכר בין גברים לנשים, ממוצע השכר של גברים הוא 8,700 שקלים וממוצע השכר של נשים הוא 5,500 שקלים. שלחנו גם לוועדה את רשימת הפרויקטים שאנחנו מייעדים לעיר, וגם לכלל תושבי הנגב. ברשותך, אני אתן לחברי, עמי למדן, להציג את הפרויקטים. תודה. << אורח >> עמי למדן: << אורח >> שלום רב. שמי עמי למדן, פרויקטור לקידום רהט כמטרופולין ייחודי. אני עובד בעיר, יחד עם העירייה, עם החברה הכלכלית ועם אשכול נגב מערבי. בעצם, השמע של הקרן הזו והוועדה הגיע אלינו מאוחר מאוד - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם לנו וגם למשרדי הממשלה. זה תהליך שגור כזה, שבו הגישו כמה הצעות לאוצר, האוצר לקח אחת או שתיים והתקדם קדימה. כרגע, אנחנו עושים תהליך יותר מעמיק, חוקרים את העניין ובוחנים אותו כדי להשליך גם על העתיד. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הכרנו את הוועדה רק כשואטורי קיבל אותה. לפני זה לא ידענו על קיומה בכלל. << אורח >> עמי למדן: << אורח >> תודה רבה על האפשרות להגיע לכאן. אנחנו כיוונו ארבעה פרויקטים, שהם דוגמאות לפרויקטים, אבל אנחנו באמת מקדמים אותם יחד עם מנהל התכנון האסטרטגי של העיר. הפרויקטים האלה אמורים לייצר תעסוקה איכותית לתושבי העיר ולתושבים מהחברה הבדואית בנגב. הפרויקט הראשון זה רובע חדשנות מוטה אתגרים, שהוא רובע משלים לרובעי חדשנות קיימים אחרים. הוא מתבסס על השבחת הון אנושי על ידי מרכזי הכשרות והטמעת חדשנות בקרב עסקים מקומיים, כדי להצמיח Eco-system מקומי של חדשנות. המקום הזה כבר מסומן בתוכנית של העיר. כל התוכנית האסטרטגית, שהפרויקטים האלה שייכים אליה, נחשבה ועובדה על ידי מנהל התכנון האסטרטגי יחד עם העירייה עצמה – מנהלי המחלקות וראש העיר. בעצם, יש מקום מיועד לרובע החדשנות הזה, והצרכים הם: יועצים לגיבוש פרוגרמה – 500,000 שקלים; בניית תיק שיווק אסטרטגי לעידוד משקיעים בשלוש שפות – 500,000 שקלים. בסך הכול, מיליון שקלים לפרויקט הזה. כמובן, יש הרבה יותר השקעות, אבל זה מה שאנחנו חושבים לבקש. הפרויקט השני זה דיגיטציה חדשנית לפיתוח עסקים מקומיים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ניסיתם לבקש את הסכום הזה, להקמת רובע החדשנות, גם מהרשות לפיתוח הנגב? הגשתם בקשה כזו, ברהט? << אורח >> עמי למדן: << אורח >> אנחנו עובדים צמוד מאוד עם הרשות לפיתוח הנגב. ברגע שהם מוציאים קול קורא – אנחנו עונים. יש כמה פרויקטים דומים, אולי, שעובדים, אבל ספציפית לזה – עוד לא. הציפייה היא כזו: יש 189 מיליון שקלים שנמצאים בוועדה לחלוקה השנה, מתוך 6 או 7 מיליארד. כשמסתכלים על הנגב, החברה הבדואית בנגב, היום, היא שליש – מעל 30%. בעוד כמה שנים, היא תהיה 50%. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני גרה בנגב. אני מכירה את הנתונים ואת האתגר טוב מאוד. האמן לי. << אורח >> עמי למדן: << אורח >> 100%. סתם, אינטואיטיבית, נראה לי ש-30% מהתקציב שהולך להיות מחולק – צריך להגיע לחברה הזו בנגב, אבל את זה – אתם תחליטו אחר כך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח אם חלק מהתקציב יגיע, בכלל, לנגב. זו תהיה הצלחה. אם יגיע לנגב 30% - זו תהיה הצלחה. << אורח >> עמי למדן: << אורח >> הפרויקט השני זה דיגיטציה חדשנית לפיתוח עסקים מקומיים. כאן, מונח רעיון של פיתוח תשתית דיגיטלית ותמחור חכם במטבע עירוני מבוסס AI, בכדי לעודד כלכלה מקומית מקיימת וצריכה מקומית. בעצם, הצורך הוא פיתוח אלגוריתם חכם, מבוסס Big Data, לאפליקציה, והטמעתו בקרב עסקים ומשתמשים. זה בערך 1.5 מיליון שקלים, כאשר הכוונה היא להשתמש בנתונים שמגיעים, בכל רגע נתון, על מבקרים, על תיירים וכאלה שבאים לעשות - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ברהט? << אורח >> עמי למדן: << אורח >> ברהט. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ברהט יש תיירים? << אורח >> עמי למדן: << אורח >> יש מבקרים מקומיים ויש גם תיירים. לא הרבה, כרגע, אבל רהט היא מרכז מטרופוליני מדהים. אנחנו הקמנו שם - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אמרתי שלוש דקות, ולך – נתתי יותר. << אורח >> עמי למדן: << אורח >> עוד שני פרויקטים ואני מסיים. פשוט שואלים אותי שאלות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראה, אתה צריך לשלוח חומר לוועדה, ואז זה יחסוך את זה. גם יסמין תקבל את החומר. אם שלחת לאוצר – זה טוב, כי זה ירד מהם. << אורח >> עמי למדן: << אורח >> אני מסיים. Hug Tech מו"פ – מחקר ופיתוח לגידול צאן; מו"פ טכנולוגי כבית - - - ייחודי למגדלי צאן בעיר ובארץ; הפיכה של הצאן ממטרד עירוני לסקטור צומח, מבוסס חדשנות. מימון פעילות מחקר ופיתוח – 3.264 מיליון שקלים, בהתאם לפרוגרמה שעשינו. הפרויקט האחרון זה קידום תעסוקת נשים. הכוונה היא להקמה של בית תוכנה, במודל של עסק חברתי, עבור נשים בדואיות מהנדסות תוכנה, שיש להן השכלה אך הן לא הצליחו להשתלב בשוק העבודה. כאן, הצורך הוא ניהול, מנטורינג מקצועי, תפעול שוטף וכדומה – 1.5 מיליון שקלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לכמה נשים? << אורח >> עמי למדן: << אורח >> כרגע, אנחנו יודעים על לפחות 10-20 נשים שיכולות להתחיל לעבוד שם עכשיו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כשאתה בא ומבקש מאיתנו מיליון שקלים – מה מיליון השקלים האלה נותנים? מה זה יתן לנו? זה יתן לנו ליווי של כך וכך נשים? זה יתן לנו יכולת להשמה? זאת אומרת, משהו כדי שאני אבין על כמה אנשים מיליון השקלים האלה ישפיעו. << אורח >> בקר אזברגה: << אורח >> יש תוכנית מוסדרת בסכום הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נשמח לקבל אותה. << אורח >> עמי למדן: << אורח >> אנחנו נעביר אותה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תעסוקת נשים בדואיות זה חשוב מאוד. << אורח >> עמי למדן: << אורח >> כן, ויש מהנדסות תוכנה מדהימות בעיר הזו. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש לכם גם את מרכז ריאן. אתם מנסים לשלב ולעשות עבודה משותפת? כי יש גם מרכזי ריאן וגם מרכזים שמתמקדים בהייטק בתוך העיר רהט. זה חשוב שתהיה עבודה משותפת של כולם בשביל לנצל את הפוטנציאל הקיים ואת התקציבים, ולעשות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, כי כל הזמן מדברים פה על תעסוקת נשים. בסוף, כל הגברים ישארו מובטלים או שילכו ללמוד תורה. << אורח >> עמי למדן: << אורח >> כן, רק שבינתיים המצב הוא שצריך להשקיע הרבה מאוד כדי לקדם את התעסוקה האיכותית של אנשים, ובכלל, את התעסוקה האיכותית בנגב. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזכיר שאנחנו צריכים לשים דגש על אלה שנפלטו בגלל שהם משרתים בצבא. יש בדואים שמשרתים וכל מיני שמשרתים בצבא. תשימו דגש גם על זה; לא רק נשים. גם יש הרבה גברים מובטלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק הפרויקט האחרון שלו התייחס לנשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, היה גם כן לפני זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא אצלו. לא הוא. אצלו יש רק פרויקט אחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> באלפנאר. נמצא איתנו בזום שכן שלי, תמיר פורשר, יושב-ראש ועד מקומי אלוני הבשן. הוא פנה לוועדה ואמרתי שאני מנוע מלהחליט בזה. אתם תצטרכו לדון על זה לבד אבל אני אקשיב. << אורח >> תמיר פורשר: << אורח >> שלום. תודה רבה, היושב-ראש, שכן שלי, ולכל הוועדה. אני יושב-ראש הוועד המקומי של אלוני הבשן. אני אנסה לשתף משהו בזום, אם אפשר. (הצגת מצגת) אני מדבר על אזור תעסוקה של אלוני הבשן. כמה מילים על היישוב אלוני הבשן: זה היישוב הכי מזרחי בארץ, ונמצא קילומטר מהגבול הישן עם סוריה; עכשיו קצת התרחבנו, לשמחתנו. מי שמסתכל על המפה – רואה שאנחנו מבודדים מאוד, גם יחסית לגולן, שהוא רחוק ופריפריה. אנחנו, בעצם, הפריפריה של הפריפריה בתוך הגולן, ונמצאים במקום שהוא יחסית מבודד – צריך לנסוע 10 דקות בשביל לראות יישוב אחר, אלא אם כן נוסעים מזרחה לתוך סוריה. קצת פחות. היישוב אלוני הבשן נמצא ממש בתוך שמורת טבע. כיום, אפשר לראות פה שיש רפת, ישיבה תיכונית ובתים. זהו. אין לנו בכלל תעסוקה בתוך היישוב. בעצם, אנחנו בסיטואציה של כפר יום – אנשים מאלוני הבשן יוצאים החוצה ולא עובדים בתוך היישוב. יש עם זה הרבה בעיות, גם במקום הביטחוני שעכשיו צץ ועולה, כשאנחנו מתקשים מאוד שיהיו לנו אנשים נושאי נשק ביישוב ביום-יום, וגם, כמובן, מבחינת ביטחון תעסוקתי וביטחון ליישוב. כשאין תעסוקה בתוך היישוב, במגזר הכפרי – זה בעייתי מאוד ומקשה מאוד על אנשים, בטח על אנשים שרוצים חלקיות משרה בתוך היישוב, כשצריך לנסוע רחוק בכל פעם. העניין התעסוקתי הוא מורכב מאוד, וגורם לאנשים קושי גדול במעבר אלינו. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה אזור התעסוקה הכי קרוב אליכם? << אורח >> תמיר פורשר: << אורח >> יש בקצרין, בערך 25 דקות נסיעה. אני יודע שזה לא רחוק, אבל בסוף – זה מחייב רכב, כי אין לנו תחבורה ציבורית כל כך רצינית פה. בעצם, משפחה שבה שני ההורים חייבים לצאת לעבודה – חייבת שני רכבים. זה כבר מעמיס וגורם לאנשים מסוג אוכלוסייה מסוים לא להגיע לפה בגלל זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד לך שאתה מתאר בדיוק את מה שקורה ביישובים בנגב. באף יישוב אין תעסוקה, אזור התעסוקה, או העיר הכי קרובה, הוא מינימום 25 דקות נסיעה, והתחבורה הציבורית על הפנים. אבל בוא נחפש את שרת התחבורה במרוקו. מה שהוא מתאר זה בדיוק מה שקורה אצלנו. אותו הדבר. << אורח >> תמיר פורשר: << אורח >> אנחנו עובדים קשה מאוד בשנים האחרונות כדי לעשות אזור תעסוקה, ואישרנו פה בתב"ע אזור תעסוקה. כך, בעצם, נראה היישוב שלי. באלוני הבשן יש אישור של 200 מגרשים, ואנחנו עובדים קשה גם אל מול שמורות הטבע – זה פחות קשור לוועדה שלכם – כדי לפרוץ את הגבול צפונה. בעצם, זה אזור התעסוקה המדובר, וכשאני רץ הלאה – עשינו כבר אישור בתב"ע ופרצלציה ראשונית. עוד לא גמרנו את האישור של הפרצלציה, ואלה העלויות שלנו – בעצם, כתוב בצד את העלויות. אני לא מצפה מהוועדה להכול, כמובן – אנחנו רוצים להשקיע פה בעצמנו, ואולי אפילו להביא משקיע, אבל אנחנו חייבים איזו שהיא דחיפה לדבר הזה. קשה לנו מאוד לעשות את השלב הראשוני, וזה פשוט מאוד: אנחנו צריכים עזרה בתכנון כדי לעשות את הדחיפה הראשונית לאזור הזה. שאלות? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> פניתם למוסדות המדינה? זאת אומרת, קיבלתם תמיכה ממוסדות המדינה? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נגב-גליל, לדוגמה, זה משרד שאמון על הנגב והגליל. קיבלתם ממנו? יש לו הרבה כסף. << אורח >> תמיר פורשר: << אורח >> אנחנו עובדים דרך המועצה שלנו על הדבר הזה, ואני יודע שהם כן בפניות, אבל גם להם יש אזורי תעסוקה נוספים שהם רוצים. אני מנסה לדחוף גם דרך שם, אבל כרגע עוד לא קיבלנו תשובה חיובית. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתם לא חלק נפרד מהמועצה האזורית. מה התוכנית הכוללת של המועצה האזורית גולן? האם אתם חלק נפרד? האם יש תוכנית כוללת שאפשר לראות אותה? << אורח >> תמיר פורשר: << אורח >> יש תוכנית של המועצה, שעובדת על מרכזים אזוריים, בעיקר. הם מנסים לפתח קודם שם. אלה תיעדופים שלהם. אנחנו עושים את המאמצים, ורציתי לפנות לוועדה בבקשה הזו. אני מבין שיש תיעדופים גם של המועצה, מכל מיני שיקולים שלהם, וניסיונות לפתח. אני אחזור אחורה למפה: זה פחות התחום של התעסוקה, אבל המועצה מבינה את הקושי שלנו, של הבדידות, ועובדת עכשיו להקים יישוב באזור הזה, בינינו לבין קשת, כדי לנסות ולעשות איזה שהוא גוש פה, באזור הזה. אני חושב שזה חשוב גם מהמקום הביטחוני וגם מהמקום ההתיישבותי. אז, אני מקווה שכשיקימו יישוב פה – אולי גם נוכל לתת מענה תעסוקתי לאנשים שם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איפה היישוב החדש אמור לקום? << אורח >> תמיר פורשר: << אורח >> במרחב של האזור הזה, צומת פזרה. זה עוד לא ברור אם כאן או כאן, אבל איפה שהוא באזור הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגב-גליל, אתם מכירים את הפרויקט? << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אני מכיר, באופן כללי, את הכוונות של ראש המועצה לבנות עוד יישובים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לגבי מה שמציג פה יושב-ראש הוועד. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> בעיקרון, אנחנו עובדים מול הרשות, והקולות הקוראים שלנו מאפשרים לרשות לגשת. הרשות צריכה לבחור איזה פרויקט היא שמה על השולחן, ומה שהיא בוחרת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר גמור. כמו שאמרתי, שימו לב שהפרויקטים מוגשים – גם נגב-גליל, אבל אנחנו חלק מהגליל; לקחת גם את הגולן בחשבון. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> יש לנו פרויקטים יפים בגולן – אנחנו בהקמה של מעבדות גדולות ב-9 מיליון שקלים במכון שמיר, שזה בדיוק קידום תעסוקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, הם היו פה, שמענו אותם. בסדר גמור, תודה רבה. יש עוד משהו? << אורח >> תמיר פורשר: << אורח >> תודה על הזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. שיהיה בהצלחה. ניסים שלם. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> שלום לכם. יושב-ראש נוער לאומי, חטיבת האור, ויושב-ראש מועצת תנועות הנוער. אני חושב שהתהליך של הנושא הזה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, מה התפקיד של יאיר שלם? << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> מנכ"ל ההסתדרות הלאומית. אנחנו לא קרובי משפחה אבל יש לנו את אותו השם. לגבי התוכניות להעסקה, אנחנו עוסקים עם בני הנוער עד גיל 18 ברחבי הפריפריה החברתית-גאוגרפית, בכל הנושא של תעסוקה של חבר'ה שלנו, שלא מצליחים למצוא תעסוקה אחרי גיל 18. חלקם הולכים לשירות לאומי-אזרחי; חלקם הולכים לצבא, כמו שאמרת, מאזורים מהצפון; וחלקם נפלטים ולא מצליחים למצוא מקומות תעסוקה. אין ספק שאם זקוקים לסכומי הכסף האלה, כמו שדיברו הנוכחים – צריך משרד ממשלתי שיעמוד מאחוריהם. אני בא ואומר: מדינת ישראל לא תעביר לגופים האלה את הכסף ישירות. אין דבר כזה. יש משרד ממשלתי שתומך, יש רשות מקומית, ואם יבוא גוף ויבקש, וזו תהיה התוכנית הכי יפה שיש – בסוף, הכסף לא יגיע ליעדו; רק אם יש משרד ממשלתי תומך מאחוריו, ורשות מקומית שתיתן לו את התמיכה המקומית בקול קורא וכו'. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מכירים את הפרוצדורה. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> כן, אני רק אומר לנוכחים שבאים להציג תוכניות יפות – יש דרך מסוימת להשיג את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה באת להציג פרויקט? << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> לא. אנחנו מקבלים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אתם לקחתם לנו את כל הכסף בשנה הקודמת. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> זה לא "לקחתם". גם בפעם שעברה הערת - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> קצת הומור. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> לא. אני רוצה להסביר משהו: הכסף ניתן דרך משרד ממשלתי – אצלנו זה משרד החינוך – לרשות מקומית, שמחליטה לבנות מבנה לתנועת נוער באותו מקום. זה לא כסף ישירות אלינו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון, ועדיין, בתקציב הקודם, מתוך 110 מיליון שקלים – 70 מיליון הלכו לתנועות הנוער, עבור בינוי לתנועות הנוער, וגם עכשיו חזרו לוועדה וביקשו עוד. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> זה לא "חזרו לוועדה" – יש החלטת ממשלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> החלטת הממשלה לא קשורה לוועדה. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> החלטת הממשלה קשורה לוועדה. זו החלטת ממשלה. לא נראה לי שיושב-ראש הוועדה וחברי הוועדה ילכו נגד החלטת ממשלה שקובעת מה הכסף ולאן הוא הולך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הקרן כפופה ליושב-ראש הקרן, לוועדה ולחברי הוועדה; היא לא כפופה לממשלה. החלטת הממשלה לא קשורה לקרן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אלה ויכוחים מיותרים. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> כן, לא ניכנס עכשיו לוויכוח על זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, תודה רבה. שחר יפרח. << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> נעים מאוד, תודה רבה. אני שחר יפרח. אני יושב-ראש האגודה הסטודנטיאלית בתל-חי, ומבין שאני בין הבודדים שבאו להשמיע קצת את קול הצפון. אני רוצה להגיד ששמעתי על הוועדה בפעם הראשונה אתמול, אז רמת המוכנות היא לא מקסימלית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> דרך חבר של חבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה? הגיעו מהצפון, קודם כול. אפילו נתתי לשכן שלי לדבר. << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> אני רוצה לבוא ולספר את הנרטיב הצפוני, במיוחד בדגש על הצעירים, ואיך אנחנו רואים את הצפון המחודש – לא המשוקם; המחודש. אם הדברים האלה באמת יתקדמו וימשיכו – נתחיל לבנות את הפרויקטים ונתכנן את הדברים בצורה הרבה יותר טובה. קודם כול, אני, כיושב-ראש האגודה הסטודנטיאלית, מייצג כ-5,800 צעירים בגליל על המזרחי, בדגש על קריית שמונה והיישובים מסביב. אנחנו רואים בכל העניין של התעסוקה כמפעל ציוני. מה הכוונה? אנחנו באים לחדש את הצפון. איך עושים את הדברים האלה? יש פה הרבה מאוד תוכניות והרבה מאוד דברים. אחד הדברים שהכי ישכנעו אנשים, בדגש על צעירים, לחזור צפונה – זה מקומות תעסוקה. אם אנחנו באמת חושבים ובודקים אילו דברים האנשים – הצעירים, במיוחד – צריכים גם כדי להגיע ובדגש על להישאר – זה משרות שיהיו רלוונטיות; להתפרנס בכבוד, ואפילו קצת מעבר. מה הכוונה? דגש על מה שהאוניברסיטה – שתבוא עלינו לטובה, בקרוב – מלמדת, וכל התארים שאפשר להוציא משם. מבחינת מחשבה, התחלנו לחשוב על כמה סוגי מענקים שאפשר לתת פה לאנשים, גם למעסיקים וגם למועסקים. אם אני לוקח את המעסיקים, אני מחלק אותם לשניים – יש מעסיקים קיימים ויש מעסיקים חדשים. הכוונה היא לבעלי עסקים. אם אני לוקח את זה לבעלי עסקים ונותן להם מענקי עידוד לפתיחה מחודשת של מקומות – אני חושב שהדבר הזה יכול להיכנס לפן השיקומי של שיקום הצפון. מבחינת הפן החידושי של הצפון, אלה מענקים חדשים לאנשים שירצו לפתוח עסקים בצפון, וגם את זה אני אחלק לשניים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רק אעצור אותך שנייה, כי לדעתי, מה שאתה מדבר עליו – שהוא חשוב מאוד – אמור להיות בתוכניות של תנופה – מענקים לחזרה; מענקים לעסקים; מענקי עידוד. נכון? הנה, זה אמור להיות בתנופה. << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> מעולה, אז א', אנחנו לא מכירים, ויש פה עוד ארגון מהצפון שגם לא מכיר. נשמח גם לשמוע ואפילו להחליף טלפונים, להתעדכן ולקבל את הנתונים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שחר, שאלה: איך אתם משאירים את הסטודנטים בצפון? << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> קודם כול, איך מחזירים? זו השאלה המעניינת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה נפתח מחדש? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יודע שתל-חי פונו ולא למדו במכללה. הרבה בזום. << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> אנחנו כבר שנה שנייה בזום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסוף, בוא נחזור לשגרה לאחר מכן. איך אנחנו מחזירים את הסטודנטים, או קולטים אותם בצפון? ותעסוקת סטודנטים, כי אם הסטודנטים שלכם לא יעבדו בצפון – הם יעבדו רחוק ולא יהיו שם, באזור. אנחנו רוצים לחזק את הצפון. << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> אתה צודק. קודם כול, זה דיון שאפשר לדבר עליו גם יותר משלוש-ארבע הדקות שמוקצות לי. אם אני לוקח את השאלה שלך, אני אומר פה עוד פעם: זה בדיוק הגיע לשני המסלולים שאני חושב – שצריכים לפצל את העסקים. קודם כול, אלה באמת עבודות של מסעדנות, תרבות, חיי לילה, קהילתיות וחינוך – עבודות שאפשר לשלב אותן תוך כדי חיים סטודנטיאליים ולימודים. והחלק השני הן עבודות של אחרי הלימודים – פה אנחנו כבר מדברים על דברים עם זיקה למקצועות שהם לומדים באוניברסיטה, שתבוא עלינו לטובה, בשאיפה, כבר בשנה הבאה. אני מקווה שזה ענה על השאלה. אני יכול להרחיב פה עוד הרבה, אבל - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש לכם איזו שהיא תוכנית שבניתם? אתם מייצגים איזה שהוא גוף שעוסק בעידוד תעסוקה? << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> קודם כול, אנחנו, כאגודה – ארגון משל עצמו. אנחנו מייצגים את הצעירים ואת הצרכים של הצעירים, אז כרגע אין לנו שיתופי פעולה. אני גם אגיד, רגע, שעם כל הבחירות בצפון עכשיו – קשה מאוד להתקדם ולהניע את הדבר הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. זה אוטוטו, לא? מתי הבחירות? << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> ב-18 לחודש. אז, ברגע שכבר יהיו נבחרי ציבור, אחרי הבחירות – כבר יהיה אפשר להתחיל לעשות תהליכים טיפה יותר ארוכי טווח, ולא לקבל הבטחות בחירות ולהמשיך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני כן מציעה שתהיו בקשר וכל הזמן תעקבו אחרי התוכניות של תנופה, שמתי שהוא, בעזרת השם, יפרסמו לנו אותן. בעיניי, אמורים להיות שם תקציבים ברורים מאוד לדבר הזה, ואם לא – אתה מוזמן לפנות אליי אישית כדי שאבוא לעזור לך להילחם על התקציבים האלה. << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> אני אשמח, אם אפשר, אחרי הוועדה – לתפוס אותך לדקה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש כאן את היועצות שלי, טלפון, הכול טוב. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אני רק רוצה לציין שלפני בערך חודש וחצי עברה החלטת ממשלה 2624, שהיא מענים לצפון – השלמה, מבחינתך ומבחינת כל מי שעובד בשנת לימודים אקדמית, לתשפ"ה. להערכתי, יש שם מענה לא מבוטל לצרכים שאתה מעלה, לרבות פרקטיקום ומענים למשיכת סטודנטים בחזרה, גם למוסדות האקדמיים וגם למוסדות של המכללות הטכנולוגיות. כדאי לעבור על זה לקראת החלטת הממשלה הבאה, שתעבור וכבר תיתן מענה לשנת הלימודים הבאה. << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> אני מסכים, ואני רק אומר שחבל לי שאני, כנציג הסטודנטים – לא מכיר ולא מעורב. אני אעשה את שיעורי הבית ואת הדברים שלי. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> זה הזמן לעשות את זה, כי ההחלטה על שנות הלימודים הבאות עוד לא עברה. זה הזמן להכיר וליצור קשר גם עם מנהלת תנופה. << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> מדהים, תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. זה חשוב לשתף את הסטודנטים בפרויקטים החשובים האלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ישראל קרמר. << אורח >> ישראל קרמר: << אורח >> שלום לכולם. ישראל קרמר, דוברות "מצפינים". אני מקווה שאתם מכירים, כי זה ארגון אזרחי שקם ממש עכשיו כדי לארגן את כל התכלול הזה צפונה, כי יש קצת ניתוקים במערכת – מי עושה מה, איפה הכסף, כל הדברים האלה. גיליתי על הוועדה ממש עכשיו – הייתי בוועדה אחרת בכלל. אני פעיל מרכזי מאוד במטה של הצעירים. בין היתר, אני גם סטודנט, וגרתי בצפון לפני המלחמה. המצב של התעסוקה בצפון לפני המלחמה הוא מזעזע – אני מדבר בתור צעיר שהיה שם. הייתי צריך לעבוד בשלוש עבודות שונות בשביל לקבל משהו כמו 4,500 שקלים, תוך כדי שאני מלגאי וסטודנט, אז אני צריך לעשות את הכול בבת אחת. זה היה מתסכל מאוד. אגב, אתמול נחשפתי לנתון שרמת העוני הכי גבוהה במדינת ישראל, אחרי ירושלים – שיש פה מציאות קצת מורכבת של אוכלוסיות מעוטות יכולת מבחינה מגזרית – היא בצפון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה טועה, אבל לא משנה. רמת העוני הכי גבוהה היא בכפרים הלא מוכרים בנגב. << אורח >> ישראל קרמר: << אורח >> תודה רבה שאת מתקנת אותי, זה חשוב מאוד, אבל אני מדבר על הדברים המוכרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. זה גם מוכר. << מנהל >> (היו"ר יסמין פרידמן, 13:31) << מנהל >> << אורח >> ישראל קרמר: << אורח >> נכון. אני חושב שזו בעיה קשה מאוד, ואני, כצעיר שרוצה לחזור לצפון – אגב, ההחלטה אומרת שכבר צריך לחזור ב-01 במרץ. איך יכול להיות שרוצים להחזיר אותי לצפון, כצעיר, ואין לי מאיפה להביא כסף? אין לי תעסוקה. אני לא יודע על יוזמות או על מענקים ותמריצים לעצמאיים; אני יודע על עסקים שנסגרו, ושלא קיבלו מענקים בכל הסיפור של המלחמה. הם קיבלו מענקים כי הם מפונים, אבל הם לא קיבלו מענקים ומענקי תמיכה בשביל להחזיר עבודה צפונה. בתור שותף בארגון מצפינים, אני יודע על המון צעירים שרוצים לבוא, ליישב ולעשות ציונות, כי זה מעשה ציונית פרופר בתקופה הזו שבה אנחנו נמצאים - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני אעצור אותך שנייה. קודם כול, אתה צודק במיליון אחוז. הדיון שלך הוא דיון שנכון לקיים אותו בוועדות שדנות על הצפון ומצב המלחמה. פה, אנחנו בדיוק מנסים לעזור לסוגייה שאתה מעלה – עידוד תעסוקה בצפון ובדרום – אבל זה שאתה לא יודע אילו מענקים יש כרגע – לא נעים לי להגיד לך, אבל אני חברת כנסת ואני עדיין לא מכירה את התוכנית לצפון, כי לא הציגו בפנינו. אני כן יודעת שיש בעלי עסקים שקיבלו מענקים כמפונים, אבל אל הוועדה הזו מגיעים אנשים עם פרויקט מתוקצב ומבקשים מהוועדה, שיש לה 189 מיליון שקלים השנה, לתמוך. הדיון שלך הוא חשוב; אני מוכנה ליזום דיון רק על הנושא שלך – יש פה את שתי היועצות שלי, ואם אתה רוצה שניזום דיון על זה אני אזמן דיון בשמחה – אבל הגיעו לכאן אנשים מרחוק כדי להציג את הפרויקטים שלהם, ואנחנו חייבים לתת להם, כי אנחנו צריכים לסגור את הוועדה ב-14:00. << אורח >> ישראל קרמר: << אורח >> אין שום בעיה. אני מודה לך מאוד, יסמין. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל זה חשוב מאוד, לגמרי. תודה. חנה. << אורח >> חנה רדו: << אורח >> תודה רבה. אני הייתי כמוכם לפני שבועיים – באתי לא מוכנה. הפעם הגעתי מוכנה, ועשינו מצגת עניינית מאוד. (הצגת מצגת) אנחנו רוצות להרחיב מיזם קיים ויחסית מצליח. לצדי יושבת מעיין ברעם מקיבוץ גבולות. הקמנו את המיזם, ששמו 710, מיד לאחר תחילת המלחמה – זה על שם ה-07 באוקטובר, כמובן – והמיזם הוא לחיזוק מסוגלות עצמית, עצמאות כלכלית ויצירת משמעות דרך ליווי תעסוקתי ומציאת עבודה. הנתונים עד כה: 351 מפונים ומפונות מהנגב המערבי שמצאנו להם עבודה; 653 בתהליכי מציאת עבודה; 5,000 תושבים שדיברנו איתם, ו-80 תושבים חדשים שפונים אלינו בכל שבוע מהנגב. יסמין, את צודקת בול – בנגב יש בעיית תעסוקה מטורפת, כי אם אלינו, 710, מציאת עבודה למפונים ומפונות, פונים עשרות אנשים בכל שבוע – המצב רע. ה-ROI שלנו הוא 42 מיליון שקלים דרך השכר של העובדים החדשים, הכנסה שנתית למשפחות בנגב. את כל זה עשינו בעזרת תרומות מפילנתרופיה, בעיקר זרה; לא בעזרת הממשלה. אנחנו מבקשות תמיכה של 5 מיליון שקלים, שיביאו כסף חדש של 84 מיליון שקלים בהכנסה חדשה לנגב בשנה. נכפיל או אפילו נשלש את היקף ההשמות, כי ככל שנצליח יותר – נצליח יותר. אם בתחילת הדרך עשינו שתי השמות בשבוע – היום אנחנו כבר עושות 15 השמות בשבוע; נרחיב את הצוות ל-20 רכזות גיוס שישבו באופקים, וכולן מהנגב המערבי; נעמיק את קשרי המעסיקים, נמשוך מעסיקים לנגב, ונהפוך את מיזם 710 לבר-קיימא גם אם נחזור לאיזו שגרה. המיזם השני שאנחנו מבקשות זה "טאלנט בריבוע" – הכישרון שלך הופך להצלחה. למיזם הזה מגיעים הרבה מילואימניקים ומילואימניקיות; כאלה ש-"נטרקו" – כמו שהבן שלי אומר, שגם הוא מילואימניק – מהחיים בשגרה. עד היום, בעזרת תורמים חיצוניים – שעכשיו מעיין הולכת להיפגש עם אחד מהם – עשינו שלושה מחזורים, 50 משתתפים, שמונה מפגשים ו-12 מפגשים אישיים עם מנטורים. העלות היא 6,000 שקלים. יש לנו 200 אנשים ברשימת ההמתנה. חשוב להגיד: מי שמסיים או מסיימת את המסלול הזה – זהו, יש לה פרנסה. הפרנסות הן מגוונות מאוד, מהייטק ועד אפיית עוגות להייטק, כי הם יכולים לקנות את העוגות. כאן, אנחנו מבקשות 2 מיליון שקלים. נפתח 20 מחזורים; ניצור פרנסה ל-333 יזמים; נשנה את תפיסת עולם העבודה לעולם העבודה החדש, וגם זו תהפוך לתוכנית ברת-קיימא. מיזם אחרון: אלה מילים שמרגשות אותנו – מיזם מדהים, אנשים ובעיקר נשים מדהימות. חבל שחבר הכנסת ואטורי לא פה. אנחנו רק נשים, אבל אנחנו מטפלות גם בגברים – בערך השמות של 50%-50%. תודה שהקמתן והנגשתן. אנחנו לא אותם אנשים שהיינו. תודה שאתן לא שוכחות אותנו. נראה לי שזהו. תודה רבה. הכי תודה ליסמין, שהפכה להיות יושבת-ראש הוועדה. את חברת הכנסת היחידה שנשארה. תסלחו לי, אני חייבת לעבור. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה. אנחנו סולחות, הכול בסדר. יש לנו בזום את ראומה, מנכ"לית חברת "יעדים". << אורח >> ראומה גליסקו כהן: << אורח >> צוהריים טובים לכולם, לפורום הנשי, ואם יש גם גברים – גם לגברים. נמצאת איתנו גם ורד גושן, מנהלת האגף לתכנון אסטרטגי בעיריית באר שבע, ואיריס שוחט נמצאת פה איתי, מנהלת אזורי תעשייה בחברת יעדים. חברת יעדים היא החברה העירונית לפיתוח עסקי בעיר באר שבע, וכל הבקשות שלנו פה מתואמות עם ראש העיר, כמובן, כחלק מהפיתוח. האמת היא שאנחנו אומנם לקראת הסוף, אבל נראה לי שכולם די הרימו לנו להנחתה. הגשנו לוועדה שלושה פרויקטים. נמצאת גם מירית בתיתו, ואנחנו גם בקשר עם משרד נגב-גליל. לצערי, משרד הכלכלה עדיין לא איתנו בלופ הזה. אנחנו רוצים לקחת את העיר באר שבע כמטרופולין הדרומי, ולייצר בו עוגני תעסוקה שיוכלו להשפיע ולתת אדוות לכל הבקשות שהוצגו עד עכשיו – בין אם זה באופקים; בין אם זה מה שהציגו תנועת אור; בין אם זה מה שקורה ברהט; בין אם זה מרכז החדשנות בדימונה. למעשה, שמנו שלושה מעגלי תעסוקה מרכזיים בעיר באר שבע. הפרויקט הראשון זה סביב הסיפור של פיתוח עסקים קטנים בעיר העתיקה – מסלול ייחודי למענקי הקמה לעסקי בילוי ופנאי, ובמקביל, גם מלגות לאומנים וליוצרים. העיר העתיקה, ברובה, היא עסקים קטנים, ואנחנו רוצים לעודד אותם. זה המסלול הראשון וזה המעגל הראשון. המעגל השני: בהמשך למה שאמרו על משבר הג'וניורים – גם אנחנו חווים את משבר הג'וניורים. בבאר שבע כבר יש פארק הייטק; לא צריך להקים פארק הייטק. יש פארק הייטק של ארבעה בניינים – כ-3,000 עובדים וכ-70 חברות, אבל גם אנחנו בהקפאה ואין לנו גידול של היקף המשרות האיכותיות בעיר. אני לא חושבת שצריך להזכיר, אבל אני אזכיר: אוניברסיטת בן גוריון וסמי שמעון מייצאים את מספר המהנדסים הגבוה ביותר במדינת ישראל – כ-8,000 מהנדסים בשנה – ולצערנו, אין עבורם משרות. בנינו פה סוג של תוכנית התמחות לג'וניורים במשרות טכנולוגיות. בסוף, אנחנו מדברים על ג'וניור שיתחיל לעבוד בחברת ההייטק משנה ג', ויעבור מסלול שבסופו יתמחה ויוכל להיות עובד מן המניין, ואף להיות סניור. אנחנו מדברים על כ-420 סטודנטים שישולבו במעגל הזה. זה בתיאום עם חברות ההייטק – אנחנו יודעים להביא את חברות ההייטק לתוכנית הזו ולעבוד יחד איתן. המודל השני סביב תעשייה איכותית זה כל מה שקשור לסטרטאפים – מודל הראלי – מענק Welcome לחברות סטרטאפ שיגיעו לעיר. כמובן, כל הפרויקטים הם עם Impact מדיד. אלה לא פרויקטים שבהם אנחנו שמים את הכסף על קרני הצבי ומחכים שהם יניעו את הגלגלים; אלה פרויקטים שמביאים את ה-Impact. אז דיברנו על עסקים קטנים ודיברנו על תעסוקה איכותית, והנושא האחרון זה כל מה שקשור לאזורי התעשייה בעיר. אנחנו מדברים על התעשייה ה-Hardcore, שעדיין צריך אותה והיא חשובה – כל מה שקשור לבינוי, למסגרים, לרתכים, לכל מה שנותן את ה-Low Tech ותומך ב-High Tech. אנחנו מדברים, בעצם, על סבסוד שווי הקרקע. בימים אלה, אנחנו משווקים קרקעות בעיר באר שבע – קרקעות לתעשייה, קרקע שכבר אין אותה במרכז הארץ – רק שלצערנו, היזמים לא מגיעים ואנחנו נשארים עם קרקעות מפותחות בתוליות. אתם יודעים מה קורה עם קרקע מפותחת – בסוף יש אליה פלישה ואין אצלה קידום תעסוקה. אני חושבת שעמדתי בשבע הדקות שנתנו לי, אבל באמת, שלושה מעגלים ברורים מאוד: עסקים קטנים, תעשייה איכותית, קידום תעשייה בעיר באר שבע, עם Impact ברור מאוד לגבי כל אחד ואחד מהמעגלים האלה. לא ניתן כסף על קרני הצבי, אלא אך ורק למול עשייה ומדידה, וכמובן, כמו שאמרתי, כעיר בירה, כמטרופולין, עם אדוות לכל היישובים מסביב שישפיעו עליהם בצורה ישירה. << מנהל >> (היו"ר ניסים ואטורי, 13:42) << מנהל >> << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, אני גרה בעיר, וברור לי שהגדלת ההיצע של תעסוקה בבאר שבע משפיע על כל האזור – כי מה לעשות שבאר שבע היא עיר הבירה של הנגב? אבל יש לי שאלה: הוועדה איננה יכולה, על פי מה שידוע לי – למרות שתהיה לנו פגישה השבוע גם עם היועצת המשפטית – לתמוך בתוכניות שהן לשנים. אם אנחנו נתמוך בתוכנית הזו בשנה א', וגם נתמוך בשנה א' של מודל הראלי – יש לכם מאיפה להביא אחר כך את שאר הכסף? << אורח >> ראומה גליסקו כהן: << אורח >> אנחנו יושבים עם נציגי הממשלה ממשרד הנגב-גליל, ואני לא יודעת אם ממשרד הכלכלה, - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא. << אורח >> ראומה גליסקו כהן: << אורח >> - - אבל נצטרך להראות שהצלחנו להניע את הגלגל, ולראות איך אנחנו מחברים אותם גם לתוכנית ההמשכית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, אם את מקבלת את הכסף על השנה הראשונה – יותר קל לך אחר כך לגייס את הכסף ממשרדי הממשלה, בעצם? << אורח >> ראומה גליסקו כהן: << אורח >> אני חושבת שיהיה לנו יותר קל. גם ראש העיר פה מעורב. אנחנו נוכל לפנות ולבקש. כמובן, אף אחד לא יכול להתחייב לי לכלום. אני רק אומר משהו על משרד העבודה: משרד העבודה מממן לא מעט תוכניות הכשרה – אני חושבת שגם שמענו אותן פה – להייטק. צריך למדוד, בנגב ובגליל, מהם באמת אחוזי ההשמה של תוכניות ההכשרה האלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הנה, היא פה. אולי היא יכולה לענות לי. אנחנו בנגב; עזבי את הגליל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, סליחה, יסמין, את מנהלת הוועדה כשאת יושבת פה. עוד מעט אולי אצא עוד פעם – יש חוק שלי להעדפה של חיילי צה"ל בחוץ וביטחון, ואולי תכף אקפוץ לשם, אבל בינתיים נראה לי שזה מתעכב בשעתיים. לגבי התוכנית שהגשתם, אתם צריכים לעדכן אותה ולהגיש תוכנית לשנה אחת – לא רב שנתית. זה לא אנחנו; אולי משרד נגב-גליל. אנחנו נוכל לתמוך בתוכנית שתקפיץ אתכם בשנה הזו. אנחנו לא יודעים מה יהיה בשנה הבאה – יכול להיות שבשנה הבאה נחליט על משהו דומה על פרויקט נוסף. זה חשוב לחיזוק של התעסוקה, מלגות, לימודים – זה יכול להיות דברים כאלה, אבל לא רב-שנתי. צריך להגיש משהו לשנה אחת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שאמרתי לה, אבל יש פה גם את העסקים הקטנים. זאת אומרת, הם ממש - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא יודע, כתוב פה "מלגות" – אני רואה 70 מלגות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא. גם, גם וגם. זה הג'וניורים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תעדכנו את התוכנית. יסמין תדריך אותך אחר כך, אם את רוצה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ראומה, תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לכן. כפיר מצוינים, מרכז השלטון המקומי. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> נעים מאוד. סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל. תודה רבה. שמענו גם את ראומה עכשיו, מנכ"לית יעדים; שמענו מקודם גם את מר אלי לנקרי, ראש עיריית אילת. אני חושב שיש כאן הבנה ברורה מאוד של החלק הקריטי של הרשויות המקומיות בפיתוח מנועי צמיחה וקידום תעסוקה. אנחנו, במרכז השלטון המקומי, רוצים לצאת לתוכנית לפיתוח והטמעה של מנועי צמיחה ברשויות המקומיות. קודם כול, חשוב לי שחברי הוועדה יבינו שהרשויות המקומיות סובלות כבר כמה שנים, אבל במיוחד בשנה האחרונה, ממשבר כלכלי מתמשך, שלא נוגע ליכולות שלהן או לניהול שלהן, אלא לכך שיש להן תלות כמעט מוחלטת בתקציבים של ממשלה, ותלות גם רגולטורית. אנחנו המדינה הכי ריכוזית ב-OECD מבחינת הגמישות של השלטון המקומי ומבחינת היחסים בין השלטון המרכזי למקומי. אנחנו רוצים לצאת לתוכנית למיפוי ומחקר של פיתוח מנועי צמיחה; מנועי צמיחה שהם לא בהכרח מנועי הצמיחה הקלאסיים והשמרניים שאנחנו מכירים, כמו אזורי תעשייה או ארנונה עסקית, אלא הרבה מעבר לזה – גם אנרגיות מתחדשות וטיפול בפסולת. כדי לקדם את התוכנית הזו, אנחנו צריכים מיליון שקלים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בשביל לעשות מחקר? << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> כן, מיליון שקלים של מחקר של תוכנית - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בדקתם אם יש מחקרים כאלה? יכול להיות שיש גופים אחרים שכן עשו את המחקרים? << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> אכן יש גופים שעשו את המחקרים האלה. חלק מהעבודה של חברת הייעוץ שאנחנו ניקח תהיה גם לאסוף, קודם כול, את התשתית הקיימת, ולהפוך אותה למשהו שיהיה מקשה אחת שתוכל לסייע לנו. אני לא מכיר תוכנית שלקחה את מנועי הצמיחה גם מהעולם, ועשתה איזה שהוא מיפוי שבו היא בחנה איך היא מתאימה את זה גם למקרה הישראלי. צריך לזכור שבגלל הרגולציה החונקת מאוד, לצערנו – חלק מהחסמים הם גם רגולטוריים. הייעוד של התוכנית יהיה לקחת מבחר של בין 10 ל-15 מנועי צמיחה ולעשות מיפוי שלהם מ-א' ועד ת' – כל אבני הדרך הנדרשות, וגם איפה החסמים הרגולטוריים, ואז גם להציף את זה למקבלי ההחלטות והממשלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הגשתם נייר? << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> כן, הגשנו שני ניירות. זה נייר אחד. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> כן, יש שם. מרכז השלטון המקומי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מצאתי. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> תודה. בסופו של דבר, עידוד התעסוקה מותנה קודם כול, בראש ובראשונה, בעצמאות התקציבית והתפקודית של הרשויות המקומיות. שמענו כאן את ראומה, מנכ"לית יעדים מבאר שבע. כמו באר שבע – יש עוד 258 רשויות מקומיות; חלק זקוקות לסיוע כזה או לסיוע אחר. בסוף, אנחנו צריכים לעשות איזו שהיא עבודה אגרגטיבית, וזה גם התפקיד שלנו, כמרכז השלטון המקומי, כקול של הרשויות המקומיות מול מקבלי ההחלטות. זו בקשה אחת. בקשה שנייה שביקשנו נוגעת לזה בצורה ישירה או עקיפה. כדי שנוכל לאפשר לרשויות המקומיות תפקוד יעיל ומיטבי – יש צורך גם בעבודה מיטבית עם נתונים. אנחנו ראינו את זה גם בקורונה; גם בעלייה מאוקראינה; ובמיוחד עכשיו, במלחמת חרבות ברזל, כשהיו 130,000 מפונים שעברו כך, פשוט, מרשות מקומית אחת לאחרת. הכשל בניהול הנתונים ובטיוב של הנתונים השפיע מאוד על הטיפול השוטף של הרשויות המקומיות, גם בשירותים המוניציפליים הרגילים אבל גם בשירותים שכולנו מכירים אותם, כמו חינוך ורווחה. לא צריך להכביר במילים בחשיבות של הפעולות האלה לטובת הרציפות התפקודית של המשק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני חייבת להגיד לך משהו. קודם כול, זה חשוב מאוד, ואם היו מיליארד שקלים בוועדה – בסדר, אבל יש מעט מאוד. אני כן חושבת שהתוכנית שלך צריכה להגיע למשרד הפנים, ושאתם צריכים לשבת עם שר הפנים, ועם הצוותים של משרד הפנים, ולראות איך מקדמים את זה. נראה לי שהוועדה היא פחות המקום לדברים האלה. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> אני אשמח להתייחס. רק רציתי לומר שהבקשה השנייה שלנו היא להקמת מערכת CRM אחודה לכלל הרשויות המקומיות. אנחנו מקימים אותה, ויש כבר שבע רשויות מקומיות שהן סנוניות ראשונות שמתחברות למערכת הזו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי מממן את זה, למשל? משרד הפנים? << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> שאלה מצוינת. העלות של המערכת הזו, בשלוש-ארבע השנים הקרובות, מוערכת בסדר גודל של 30 מיליון שקלים. חלק מהכסף בא מאיתנו וחלק מהרשויות המקומיות. אנחנו מבקשים מהוועדה 5 מיליון שקלים עבור - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה לא ממשרד הפנים? << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> אני אתייחס עכשיו לסוגיית משרד הפנים. קודם כול, משרד הפנים הוא באמת הרגולטור המרכזי של הרשויות המקומיות - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה 5 מיליון למשרד הפנים? << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> גם כאן, אנחנו נבקש תקציבים ממשרדי ממשלה שיתחברו אלינו בממשקים שלהם – אם זה משרד התחבורה; אם זו רשות האוכלוסין, כחלק ממשרד הפנים; אנחנו נבקש גם כסף מהממשלה. אני מזכיר: 30 מיליון שקלים זה כסף שאנחנו נצטרך את הגיוס שלו. חלק גם יבוא מהרשויות המקומיות, כמו שאמרתי, אבל בסוף – זה מעבר מכיס לכיס. בהקשר של התוכנית לפיתוח מנועי צמיחה, ישבנו עם משרד הפנים, וקיבלנו החלטה, גם בגלל הרגולציה אבל גם בגלל התקציבים – יש גם למשרד הכלכלה תקציבים לפיתוח מנועי צמיחה, וגם למשרד נגב-גליל – שאנחנו רוצים לעשות עבודה רוחבית, קודם כול, שאנחנו ננהל אותה ונוביל אותה, ואז נבוא למקבלי ההחלטות – שזה גם משרד הפנים אבל גם משרד הכלכלה ומשרד נגב-גליל – ונראה להם - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם יכולים למקד את התוכנית שלכם לנגב ולגליל? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם אפשר לעשות משהו שייגע בעיקר באזורים "מוכי האסון". << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> אני חושב שבאופן טבעי, בסופו של דבר, מי שצריך את הסיוע הזה, וישתמש בתוכנית הזו, אלה אזורי הנגב והגליל – הפריפריה החברתית. אני חושב שהתוכנית תתמקד גם באזורים האלה באופן טבעי, אבל אנחנו לא תוחמים אותה לאזור גאוגרפי מסוים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לך. עיריית אשקלון, עינת אלימלך. << אורח >> עינת אלימלך: << אורח >> נעים מאוד, עינת אלימלך מהחברה הכלכלית לאשקלון. אני מנהלת את כל תחום פיתוח התעסוקה בעיר. אני כאן אחרי שכבר הגשנו לוועדה את התוכנית שלנו להקמה של מרכז Blue Tech. המשמעות של הקמה של מרכז כזה היא לחולל עוגן תעסוקתי חשוב מאוד לעיר. העיר אשקלון היא עיר של כ-200,000 תושבים – העיר הכי מטווחת בעשור האחרון, שסובלת מאתגרים ביטחוניים לא פשוטים. העיר אשקלון לא נמצאת תחת חוק הנגב, ולכן היא לא זכאית לכל מה שקשור במשרד נגב-גליל וגם לא במינהלת תקומה. למעשה, אנחנו מתמודדים לבד עם אתגרים לא פשוטים. כחלק מהניסיון לחולל מנועי צמיחה ומנועי ביקוש לעיר, ולהתגבר על החסם שיש ליזמים ולחברות הייטק להגיע לעיר, אנחנו רוצים לחולל איזה שהוא מרכז שיעודד חדשנות ייחודית, שמבוססת על התמחות אזורית. הבקשה שהגשנו היא בקשה לתשתית. אני יודעת שהייתה פה הערה שאתם מעדיפים לא לממן - - - ותשתיות, אבל התשתית הזו היא קריטית, כי זו תשתית ייחודית מאוד, שתהיה על הים התיכון ותמשוך לשם חברות וסטרטאפים שעוסקים בתחום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דיברתם איתי – דיברתי עם ראש העיר שלכם. הוא בא, פגש אותי פה, בכנסת ודיבר איתי. כבר דיברתי עם השר אלי כהן, ואמרתי שהוא יצטרך לקחת חצי מהפרויקט; אנחנו לא ניקח את הכול על עצמנו אם נאשר את זה פה, בוועדה. << אורח >> עינת אלימלך: << אורח >> אנחנו ביקשנו רק למבנה אחד; לא את הכול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יודע. גם זה כסף שהשר צריך להשתתף בו. אמרנו שהמשרדים ישתתפו, כי אין לנו תקציב כמו משרד האוצר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה הסכום שביקשתם? << אורח >> עינת אלימלך: << אורח >> ביקשנו 12 מיליון שקלים, כאשר עלות המבנה הראשון היא כ-30 מיליון שקלים. זה מבנה שיכלול מעבדות מחקר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה מחולק שם. אנחנו נצטרך להחליט איך עושים את זה. << אורח >> עינת אלימלך: << אורח >> כבר רתמנו שותפים; יש חברות פרטיות ויש - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יסמין, את ביקשת שכמה אנשים ידברו. העוזרת שלך אמרה לי על יעל בן עמי, ג'וינט-תבת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בגלל שבמפגש הראשון הרגשתי שמשרד העבודה לא הביא פרויקטים – שלחנו לכולם פרויקטים, אז כולם חשבו שאני אחראית על זה. הם פונים ליועצות שלי ושואלים שאלות. אנחנו בכלל לא קשורים לזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, את יכולה להמשיך. << אורח >> יעל בן עמי: << אורח >> יעל בן עמי, ראש תחום אזוריות ב-"ג'וינט-תבת". ג'וינט-תבת זה אגף שעוסק בתעסוקה בתוך הג'וינט. זו שותפות של 14 משרדי ממשלה. בתוך תבת יש את תחום אזוריות, ויש את מהלך Region-up, שאותו אני מובילה ביחד עם הצוות. בעצם, זו הקמת שותפויות אזוריות לקידום תעסוקה איכותית ופיתוח כלכלי אזורי. שותפים איתנו חמישה משרדי ממשלה – משרד העבודה, משרד הפנים, משרד הכלכלה, רשות החדשנות ושירות התעסוקה. אנחנו פועלות, בימים אלה, כדי לצרף לשולחן גם אץ נגב-גליל ומשרד החקלאות. קורה לא מעט בתחום פיתוח כלכלי ותעסוקתי בצפון ובדרום – גם בממשלה, גם בפילנתרופיה וגם בארגוני החברה האזרחית. המטרה היא לייצר מנגנונים אזוריים כדי לייצר איגום משאבים וחיבור לפעילות, וגם שיתופי פעולה בין השחקנים. ה-2013, כשהמהלך יצא לדרך, עשינו מיפוי כלים ממשלתיים בתחום התעסוקה והפיתוח הכלכלי, והגענו ל-292 כלים ממשלתיים שהיו פעילים באותה התקופה. הסיכוי שכל כך הרבה כלים גם יאפשרו מדידה והערכה וגם איגום משאבים ויעילות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם רוצים את עזרתנו? << אורח >> יעל בן עמי: << אורח >> כן. אנחנו רוצים מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז תגישו תוכנית. אין תוכנית. << אורח >> יעל בן עמי: << אורח >> מה שאני מציעה זה שאנחנו נבנה תוכנית קונקרטית עם משרדי הממשלה השותפים שלנו - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין זמן. אנחנו מסיימים כבר השבוע. << אורח >> יעל בן עמי: << אורח >> בסדר גמור. יצרו איתי קשר אתמול בפעם הראשונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יהיה לנו עוד דיון או שניים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יהיה? אוקיי. << אורח >> יעל בן עמי: << אורח >> אפילו לא צריך דיון. אנחנו נשמח לשלוח תוכנית קונקרטית. יש כלים ממשלתיים שכבר אפשר להרחיב אותם כדי לתת מענה, ונשמח לעזרתכם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מצוין. תודה. << אורח >> יעל בן עמי: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שמואל דוד מ-"שתיל". << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> שלום, כבוד היושב-ראש. אנחנו מציעים פרויקט שמרכזו האוכלוסייה הבדואית בנגב. מדובר על ביסוס של תוכנית Work It בחמישה יישובים – תוכנית שהמטרה שלה היא לאגם משאבים של לשכות התעסוקה, של שירות התעסוקה ושל הרמה המקומית, כדי לחזק את העבודה על תעסוקה בתוך היישובים בתוך חמש עיירות בדואיות. אנחנו מדברים על עדכון וחיזוק של תוכנית מעגלי תעסוקה, שהיא תוכנית מרכזית מאוד בעבודה של לשכות התעסוקה כיום. אנחנו מדברים על חממות לעסקים קטנים ועל הקמת פורום אסטרטגי לתעסוקה בנגב. התוכנית הזו הוצגה בפני ענבל משש, המנכ"לית החדשה של שירות התעסוקה, וענבל אהבה אותה, ואנחנו רוצים לנסות ולקדם אותה כרגע. אני רק אסביר שיש 310,000 בדואים בנגב, ובניגוד למה שנאמר כאן – האוכלוסייה ענייה ביותר במדינת ישראל זו האוכלוסייה הבדואית בנגב – יותר מ-50% מהתושבים עניים; יותר מ-55% מהילדים עניים; 42% מהתושבים חיים בבעיות של אי-ביטחון תזונתי. שיעורי התעסוקה בנגב הם מדאיגים מאוד. אדוני היושב-ראש, צחקת על עניין התעסוקה של נשים – 25% של תעסוקת נשים זה מספר נמוך מאוד. כשאנחנו מפרידים, כשמדובר בנשים אקדמאיות – זה 77% ולפעמים גם 88%. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא צחקתי. אל תהיה ישר שלילי. אמרתי שכולם מדברים רק על תעסוקת נשים, אבל מה עם הגברים הבדואים? אמרתי: בסוף הם ילכו ללמוד תורה. << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> בדיוק לשם אני הולך. האקדמאיות מגיעות ל-77% ולפעמים גם ל-88%. הלא-אקדמאיות מגיעות ל-17% תעסוקה, שזה כלום. באוכלוסייה האוכלוסייה הישראלית הכללית זה 80%, 81%, 82%, 83%. אצל החרדים, כיום, זה מגיע למספרים כאלה. כשמדובר בגברים ערבים בנגב, אנחנו מדברים על 54%-56% תעסוקה. כשמדובר על הגברים הלא-אקדמאיים – זה 52%; זה פחות מזה. אלה נתונים נמוכים מאוד יחסית לכל נתון אחר שהמדינה מציגה. יותר ממחצית השכירים הבדואים משתכרים פחות משכר מינימום. השכר של הגברים הוא נמוך, אבל השכר של הנשים הוא רק שני שליש מהשכר של הגברים. כשאנחנו מדברים על רהט, למשל, השכר הממוצע הוא 8,892 שקלים, בשעה שהממוצע הארצי הוא 14,027 שקלים, ו-33% מהאוכלוסייה של רהט משתכרת מתחת לשכר המינימום. בחלק מהיישובים, כמו תל שבע, זה מגיע עד ל-37% או למספרים יותר גבוהים, ובלא מוכרים זה מגיע ליותר מ-50% שמשתכרים מתחת לשכר מינימום, ולאחוזי אבטלה קשים במיוחד. אנחנו מדברים על זכאות נמוכה לבגרות. אם זה 74% בישראל – בחינוך הבדואי זה 63%. אחוזים נמוכים מאוד מגיעים לזכאות לבגרות, שעומדת בכללים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עזוב, הם לא איתך. מה התוכנית? אני מכירה את הנתונים. << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> התוכנית מדברת על חיזוק של המערכת הקיימת של שירות התעסוקה בנגב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש תוכנית? הגשתם? << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> יש תוכנית כתובה ומסודרת, שנבנתה על ידי אנשים שהם מומחים לתחום ושהוצגה בפני מנכ"לית שירות התעסוקה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שירות התעסוקה – היא לא מכירה. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> הם לא חלק ממשרד העבודה, ושירות התעסוקה לא כאן. << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> שירות התעסוקה כפוף למשרד הכלכלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה אתם מבקשים מהוועדה? כמה כסף? << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> אנחנו מבקשים 6 מיליון שקלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כהשלמה לשירות התעסוקה? << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> זה מהלך ששירות התעסוקה יכול לתת חלק ממנו. כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. זאת אומרת, זה לא כולל את שירות התעסוקה? זאת אומרת, אם שירת התעסוקה ישים 5 מיליון – אנחנו נשים - - - << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> זה מצריך דיבור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ועל כמה אנשים יהיה Impact מה-6 מיליון שקלים? << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> אנחנו מדברים על חמישה יישובים, כשכל אחד מהם זה סדר גודל של 25,000 איש. זו אוכלוסייה גדולה מאוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אני לא מוצאת את התוכנית פה, אבל אני אחפש אותה ואעבור עליה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיכל שני בזום. << אורח >> מיכל שני: << אורח >> שלום. שמי מיכל שני, אני מנהלת את מרכז מעברים נגב צפוני. אנחנו שותפות יחד עם מועצות אזוריות שער הנגב ובני שמעון, ומתעסקים בקידום תעסוקה ויזמות במרחב הכפרי. קהל היעד שלנו זה יזמים, בעלי עסקים עצמאיים של המרחב הכפרי בנגב המערבי-צפוני. אנחנו עובדים בשותפות עם מרכז מעברים נוסף; זאת אומרת, אנחנו חמש רשויות – שער הנגב, בני שמעון, אשכול, שדות נגב ומרחבים. מה שאני רוצה לבקש מכם זה תמיכה בפרויקט שלנו שמייצר Impact הרבה יותר גדול לבעלי עסקים, ומייצר קהילות עסקים בתחומים שונים, מתוך הבנה שבעלי עסקים – בטח במגזר הכפרי, ביישובים מרוחקים, ובוודאי אחרי ה-07 באוקטובר – מתמודדים עם הרבה מאוד קשיים, מעבר לקשיים הרגילים של עצמאיים, כמו בדידות וקושי להתמודד עם רגולציה ובירוקרטיה. אני לא צריכה להרחיב על זה. שאבנו השראה מפרויקט מצליח מאוד של מעברים – אנחנו שותפות שפועלת בכל הארץ במרחב הכפרי. הרעיון שלנו הוא להכשיר בעלי עסקים להיות מובילי קהילות עסקיות בתחומים שונים. היום, אנחנו, כמרכז אזורי, מפעילות קהילות עסקים שהן של כל רשות. נגיד, היום הייתי במפגש של קהילת עסקים של בני שמעון. הרעיון שלנו הוא לעשות את החיבורים האלה ולחצות בין הרשויות, כי הגבולות בין בני שמעון לשער הנגב ולאשכול הם גבולות גאוגרפיים היסטוריים, שנקבעו לפני הרבה שנים, אבל בפועל, בעצם, יזם שגר במועצה אזורית אשכול – משרת לקוחות ממועצה אזורית בני שמעון ולהיפך. בעצם, מה שאנחנו רוצות לעשות זה להגדיל את ה-Impact הזה. דרך הקהילות התחומיות – אנחנו רוצות להפיג את הבדידות, לייצר חיבורים בין בעלי עסקים ולייצר Impact הרבה יותר גדול, מתוך הבנה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מיכל, איך זה ישפיע על עידוד התעסוקה? << אורח >> מיכל שני: << אורח >> יזמים ובעלי עסקים קטנים, בטח במרחב הכפרי, מהווים כ-70% מהמועסקים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> מיכל שני: << אורח >> זה משפיע בצורה מכריעה. אנחנו יודעים כמה השפעה יש ליזמות, בטח במגזר הכפרי. יש פרויקט מוגש עם כל הפרטים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. מבקשים מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו אוהבים שזה מיליון אחד, אבל נראה איך זה עוזר בעוד כמה מקומות. תודה רבה. תודה רבה לכם. אני חייב לסגור את הישיבה. הישיבה סגורה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:06. << סיום >>