פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 19 ועדת משנה של ועדת הכלכלה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות 21/04/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 10 מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות יום שני, כ"ג בניסן התשפ"ה (21 באפריל 2025), שעה 13:33 סדר היום: << נושא >> כלים לעידוד דור ההמשך בחקלאות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר מוזמנים: חגי שניר – מנהל שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות וביטחון המזון אורטל כהן – שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות וביטחון המזון מורן הכהן-יבין – רשמת זכויות מטפחים, משרד החקלאות וביטחון המזון רחלי פרנקל – צמיחה וחדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה משה אהרוני – סגן מנהלת האגף החקלאי, רשות מקרקעי ישראל רעות הירשהורן – מנהלת האגף החקלאי, רשות מקרקעי ישראל יואל אבני – מנהל תחום דעת חקלאות ומפקח על החוות לחינוך חקלאי, משרד החינוך אוראל פיין – רפרנט תמ"ס וחקלאות אגף התקציבים, משרד האוצר אסף יצחקי – ראש מערך חקלאות ותיירות, מנהלת תקומה, משרד האוצר מיכה נוי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל ירון סולומון – מרכז, האיחוד החקלאי בתנועת המושבים - איחוד חקלאי, תנועות ההתיישבות קים קפלן – ראש תחום דור חקלאות - התנועה הקיבוצית, תנועות ההתיישבות ליאור קינן – מנכ"ל ארגון קדמה - התיישבות צעירים שני מליחי – מנהלת מחלקת משאבים, ארגון קדמה נדב אלמליח – מנכ"ל בארצנו - ארגון הבוגרים של פורום מכללות קדם צבאיות און ריפמן – מייסד וסמנכ"ל ארגון השומר החדש אילן פרידמן – מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב רחל פרץ-גלם – עו"ד, חברת ועדת אגודות שיתופיות, לשכת עורכי הדין מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> כלים לעידוד דור ההמשך בחקלאות << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם, אנחנו נפתח את הישיבה של ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות. הדיון שלנו היום הוא דיון שלא התקיים בסופו של דבר, והנושא הוא עידוד דור ההמשך בחקלאות. אני עושה איזה רפרנס קצר לעברי במועצה האזורית. אז, היו כל מיני תזות של איך בוחנים מטרות, מה המטרה. אז יש ראשי רשויות שהיו אומרים אני רוצה לבדוק את מספר התושבים, קצב הגידול. ויש מי שאמר אני רוצה לבדוק מה עלות הנכסים שיש, ככל שזה עולה אז יש יותר ביקוש, מקום יותר טוב. ואני סברתי לתומי שמה שצריך לבחון זה מה שביעות הרצון, מה הפרספקטיבה. קודם כל של הדור המבוגר יותר, האם הוא רוצה שימשיכו אותו? האם כשהולכים לישון, בבוקר יותר קשה, אנשים כולם כועסים על העולם, אבל כשהולכים לישון יותר מפויסים בדרך כלל. האם כשעושים את חשבון היום, החודש והדור, האם החשבון הוא של בואו נמשיך? היינו רוצים שהדור הבא ימשיך את מעשה ידינו. ואני חושב שבמובנים רבים השאלות הטכניות, מוניטריות, אגרו-טכניות, כלכליות, הן חשובות, אבל האינדיקציה הטובה ביותר, המנבא הטוב ביותר לכל ארגון ובהקשר הזה לענף החקלאות, שכל כך חשוב לכל מי שנמצא פה בוודאי, זה מה התחושה של העוסקים במלאכה ושל האנשים שבהם מדובר. האם יש כאן עתיד? וכל שאר העשייה הכלכלית, התקציבית, המדעית, המחקרית וכו', זה אמצעים כדי לתת תחושה שיש עתיד. ואנחנו רוצים להשקיע את חיינו, בין השאר, לצד כיוונים או תחומים אחרים, בתחום האחיזה בקרקע, ייצור המזון, יפי ארצנו, התרבות המתחדשת של עם על ארצו בארצו וכו'. זה הסיפור. אנחנו מיד נשמע את חגי, חברי ממשרד החקלאות, שכמובן עוסקים בזה בשוטף. אבל חשוב לי מאוד כבר לציין את הקונטקסט המאוד מבורך של תהליך במשרד החקלאות וביטחון המזון, שהציב לעצמו, אגב, בהכרעה ממשלתית, שאני מפרגן לה, על יעדים קונקרטיים של צמיחה בשדה החשוב הזה. אבל בעבודה בין-משרדית ובין-תחומית, לקראת תוכנית אסטרטגית רב-שנתית, בעצם המשימה, אם אני סוגר, אורז את הפתיחה, אנחנו רוצים לייצר אטמוספירה כזו תודעתית, וכמובן כלכלית, ארגונית, משפטית אולי, רגולטורית, שנותנת תחושה לבני אדם שחושבים האם הם רוצים להשקיע את מיטב זמנם בחקלאות, בהתיישבות, בכל מקום במדינה, ובפרט במקומות המאתגרים יותר, האם זה יהיה צעד נבון. המשימה שלנו בעצם זה לראות איך אנחנו מייצרים את הרוח הזו, שתביא את ההמשכיות למפעל המפואר בצורה יוצאת דופן שאבותינו וקודמיהם הניחו כאן לפתחנו. אנחנו נתחיל עם חגי, ביקשתי ממנו שיציג את תפיסת העולם שלו, של המשרד, בקונטקסטים השונים. יש לנו התנסויות, נגיד איזה מין מודלים שרלוונטיים למה שקורה במרחב תקומה, אולי בצפון בהמשך. אסף יצחקי נמצא פה, שאני שמח שהצטרפת, וחברים אחרים שיוכלו לתת את הפרספקטיבה שלהם. אז אני מודה לכל מי שהגיע, ונבקש מחגי לפתוח. לאחר מכן מיכה מהממ״מ ייתן לנו העשרה נוספת בקצרה על עבודה מאוד רלוונטית שנעשתה, וחברים אחרים יירשמו. חגי, בבקשה. << אורח >> חגי שניר: << אורח >> תודה רבה, אלון. שלום לכולם. שמי חגי שניר ממשרד החקלאות, ולבקשת אלון אנחנו נשמע עכשיו על התוכנית של משרד החקלאות ואיך שהמשרד רואה בפרספקטיבה שלו המקיפה, אני מאמין, את כל הנושא הזה של אתגר הדור החדש של החקלאים. בפירוש אתגר משמעותי. לא המצאה ישראלית, אני יכול להגיד. קראתי השבוע מאמר של מוסד מחקר ספרדי שמדבר על ירידה של 180,000 דונם של חוות חקלאיות בספרד בעשור האחרון, עם ירידה בכמות החקלאים ועלייה בגיל הממוצע. ממש אחד לאחד תופעות שאנחנו מאתרים ורואים גם בישראל. אז ככה שאם אנחנו רוצים להיות כמו אירופה, אז הנה אנחנו כמו אירופה. גם שם מתמודדים עם אתגרים כאלה. הבעיות הן אותן בעיות. הסיבות לדעתי שונות מארץ לארץ וממדינה למדינה, אבל זה משהו שמקיף כנראה משהו כלל עולמי. אני מניח שזה גם בארצות הברית. והיתרון בזה הוא שלא צריך להמציא הרבה דברים. כלומר, אפשר לשמוע הרבה מאוד פתרונות ורעיונות. גם האיחוד האירופי התייחס לנושא הזה, גם נראה את זה בעבודה של מכון יסודות, שעשו פה עבודה מאוד מוצלחת לפני כמה שנים. ובאמת אני אפתח בגרפים שלהם משנת 2022, שמראים את המצב העגום מבחינתנו של הגיל הממוצע של החקלאים שהולך ועולה. (הצגת מצגת) פה הוא באמת בממוצע 59, אני יודע שהוא כבר הגיע ל-62. אבל זה לא משנה באמת את המספר הסופי, אלא המסר פה מובן, יותר ויותר חקלאים מתבגרים ופחות חקלאים צעירים שמצטרפים. אפשר לראות פה איזושהי שונות בין הקיבוצים לבין המושבים ולמגזר גם, וגם לראות את המספר באיור השמאלי, את מספר המשקים עצמם, שהיא גם כן תופעה כלל-עולמית שמדברת על קונסולידציה ובעצם יתרון לגודל, ומספר המשקים בישראל שהולך ויורד מאזור ה-40 ומשהו אלף לפני 40 שנה. יחד עם זאת, אפשר גם להגיד יחסית בגאווה שהכמות של השטח המעובד כמעט ולא פחתה בעקבות הירידה במספר המשקים. כלומר כל משק שירד, בסוף נכנס משק אחר בנעליו, וזה איזשהו נתון יותר מעודד מהעובדות הרגילות. כמו שאמרתי, בישראל היו לפני חמש שנים בערך 17,000 משקים חקלאיים פעילים. יכול להיות שהממ"מ יעדכן את המספרים האלה קצת. הגיל הממוצע הוא 62. כדי לייצר הצערה של הגיל, אנחנו מדברים על שיעור תחלופה של בין 3% ל-5% כל שנה, כלומר שיצטרפו חדשים כל שנה בין 3% ל-5%, שזה בתרגום פשוט בסביבות ה-600 חקלאים חדשים מדי שנה. כאשר היום, לפי הנתונים החלקיים שיש בידינו, המספר עומד על כ-100 חדשים בשנה, אבל הוא לא מספר מוחלט, כי אין היום מדידה ברורה לגבי מהו חקלאי חדש, האם בן ממשיך נחשב חקלאי חדש, האם הוא רק צריך לפתוח את העסק החקלאי בתור עוסק מורשה, ורק אז הוא נכנס למעגל ולסטטיסטיקה. אנחנו מכניסים לתוך כל העניין הזה גם את הנושא של צורכי ביטחון המזון. משרד החקלאות עושה עכשיו תוכנית מקיפה לנושא של ביטחון מזון 2050 ביחד עם המל״ל, עם משרד הבריאות, עם משרד הכלכלה ועם גורמים נוספים, ובהחלט לראות את החקלאות בישראל כספק המזון להבטחת ביטחון המזון ל-25 שנה קדימה, עם חקלאים בגיל 60 פלוס כאשר הממוצע הולך ועולה, זה לא מסתדר מבחינתנו ולא עולה בקנה אחד עם מימוש המטרות. אני אציין כוכב ראשון שמנצנץ בהקשר הזה של יעדים אמיתיים לחקלאים חדשים הוא חבל התקומה, שבתוכנית השיקום שלו, לשמחתי, נכנס פרק מאוד משמעותי של דור המשך בחקלאות, שבעצם רואה את החבל הזה בעוד איקס שנים כחבל חקלאי משגשג עם חקלאים צעירים חדשים, ושם על זה גם תשומת לב וגם לא מעט כסף, ועל זה אולי באמת אסף יוכל לדבר פה בהמשך. גם נמצאת פה שני מקדמה, ועמותות נוספות שהצטרפו אלינו למיזמים חדשים שהתחלנו לעשות שם, ויהיה מעניין לשמוע על דוגמאות שאנחנו מריצים כרגע. התובנה המרכזית שנולדה בשנה וחצי האחרונות, אחרי המלחמה, היא תובנה יותר ציבורית כללית ופחות חקלאית, ובעצם הציבור הבין משהו שכנראה היה נשמע טריוויאלי בעינינו, אבל בעיני הרבה מאוד אנשים פחות, שהחקלאות היא בעצם ספק המזון, ואם לא תהיה חקלאות כנראה לא יהיה פה הרבה מה לאכול, והמלחמה חידדה את זה. ראינו את נהרות המתנדבים שהגיעו לעזור במשקים החקלאיים, ובעצם עזרו להרים את החקלאות ולאפשר אספקה רציפה של תוצרת חקלאית טרייה בכל הענפים, גם בעלי חיים וגם ענפי הצומח, לאורך כלל תקופת המלחמה, שאני מזכיר לכם שהיה חרם טורקי שלא מאפשר ייבוא, וירדן סגרה את שעריה, ולא הייתה אפשרות להביא מהמזרח כי נמל אילת היה סגור. וכל התנאים האלה הביאו למצב שבו אם לא הייתה לנו פה תוצרת טרייה שנוכל לספק לאנשים לאכול, היינו נמצאים בבעיה גדולה הרבה יותר ואוכלים הרבה מאוד קופסאות שימורים. יחד עם זאת, הציבור הבין שהחקלאות בישראל נמצאת בפער בהרבה מאוד דברים ובהרבה מאוד מובנים אל מול מה שהיא צריכה להיות, מה שהיא צריכה להיות בעיני הציבור, לאו דווקא בעיניי או בעיני מישהו אחר, אלא בעיני הציבור. והתחדדו הנושאים של הקדמה, הטכנולוגיות וההון האנושי כמפתח בעצם להחלפת הדורות. בעצם כשאנחנו מסתכלים באמת על דור חדש של חקלאים, אנחנו לא מדברים איתם בשפה של החקלאים שהגיעו למדינת ישראל בעליות הגדולות או מאירופה או אחרי זה מצפון אפריקה בשנות ה-50', ויישבו אותם במושבים ואמרו להם קחו עכשיו לול עם 1,500 מטילות וזו תהיה הפרנסה שלכם, אלא השפה היא אחרת, ההתייחסות היא אחרת, ההסתכלות של דור חדש שמסתכל על החקלאות היא מזווית אחרת, ואני חושב שפה יש מספיק זוויות ואנשים שיוכלו גם להתייחס לנושא הזה, כי זה אחד המפתחות המרכזיים להמשכיות שלנו. וגם המשק המשפחתי פה הוא אלמנט חשוב נוסף שאנחנו צריכים להזכיר אותו. אנחנו לא רוצים לראות חקלאות שמתבססת אך ורק על חברות ענק שמנהלות שטחי ענק ובעצם מחזיקות בעצמן נתחים גדולים מהענפים החקלאיים המרכזיים. אני חושב שגם בהיבט של כלכלת שוק זה לא טוב, זה פוגע בתחרות, וגם מבחינתנו משקים משפחתיים הם חלק בפסיפס הזה של חקלאות ישראלית, למרות שאנחנו רואים ענפים מסוימים שכבר כמעט ונעלמו שם המושגים האלה. יחד עם זאת, עדיין בלא מעט ענפים יש משק משפחתי מפותח ומתפתח, וכחלק מהתובנה של דור המשך, הוא גם כן מהווה איזשהו כיוון נכון שיכול למשוך חקלאים צעירים, בניגוד למשקי ענק ששם הניהול כבר הוא אחר והראייה היא אחרת. כשניתחנו את כל התהליכים שצריכים לקרות ומהווים היום חסם מרכזי בחידוש הדור בחקלאות, הגענו לארבעה חסמים מרכזיים. אני בטוח שאני לא אחדש לאף אחד פה אותם, אבל חשוב לנו לציין אותם. הדבר הראשון והמרכזי הוא נגישות לקרקע. אנחנו רואים בכך חסם סופר מרכזי, שהיום לא מאפשר נגישות מספיקה לקרקע במגוון תצורות, אני לא מדבר דווקא על תצורה אחת, אלא במגוון תצורות, וחייב להשתנות או חייב לקבל איזשהו שדרוג כדי שהתהליכים האלה יקרו. הדבר השני זה השקעות הון. בסוף חקלאות זה ענף עתיר השקעה, גם להתחיל במשק קטן שייתן את הפירות שלו אחרי כמה שנים. צריך אורך נשימה מאוד גדול, צריך להיכנס לתהליכים שהם תהליכים ארוכי טווח. החזרי ההשקעה לפעמים חוצים את העשור קדימה, כאשר חוסר הוודאות הוא מאוד מאוד מאוד משמעותי. יש לזה משמעות מאוד גדולה. גורמי ייצור כמו מים וכוח אדם, עוד פקטור שבלעדיו כנראה אי אפשר לעשות חקלאות בישראל. מים, אני מתכוון לזמינות של מים ולאיכות של מים, וכוח אדם כנ"ל, זמינות של כוח אדם שיהיה רציף, איכותי ואמין, בצורה כזאת שיאפשר לקיים את המשק לאורך כל השנה ולא הזדמנות כזאת או אחרת לקבל פה פועל, שם פועל. דווקא בנושא הזה יחסית אנחנו נמצאים היום במקום יותר טוב מבעבר. והנושא הרביעי והחשוב הוא הנושא של ההכשרה. בסוף חקלאים כבר לא הולכים לבית ספר חקלאי כמו פעם ואחרי שמסיימים אותו חוזרים למשק, והנה יש לנו חקלאי חדש. חקלאים היום מגיעים ממגוון כיוונים, גם אקדמיים וגם אחרים, באים עם דיסציפלינות שונות, כל אחד מגיע עם התמחות אחרת, יש כאלה שמגיעים עם שום רקע כמעט בכלל, יש כאלה שעוברים הכשרות כאלה ואחרות, וזה נושא מרכזי שגם בו אנחנו נרצה לטפל. כדי להסתכל על כל התוכנית כולה, אנחנו חושבים שנדרש פה מענה הוליסטי. אי אפשר לטפל רק בלבנה אחת מתוך כל המכלולים שדיברתי עליהם. וכשהסתכלנו על כל שכבות הגיל שצריכות להיכלל בתוך תוכנית כזו, אני בכוונה מדבר על תוכנית, כי אי אפשר לבוא עם דברים קטנטנים ולצפות שהם יעשו את השינוי. אנחנו מדברים על תוכנית שמתחילה מהחינוך בגיל בית הספר, דרך טרום הגיוס, כל מיני מסגרות של לפני צבא, בין י"ב לצבא, מכינות, גרעינים וכו'. אחר כך יש פרק של אחרי הצבא, מה שנקרא מי שמשתחרר ישר, רוצה לעבוד, רוצה להרוויח כסף, גם זה איזשהו פרק שתחמנו אותו, כי צריך להתייחס אליו גם כן בנפרד. ולאחר מכן אנחנו מדברים על קבוצה של חקלאים, של אנשים שכבר רואים את עצמם בתור חקלאים חדשים. אני אדבר רגע על השלב של טרום הגיוס ובית הספר. אנחנו יחד עם יואל ממשרד החינוך, מאגף החינוך ההתיישבותי והצוות שלו, בנינו תוכנית בשנה שעברה לפני המלחמה, לחיזוק החינוך לחקלאות והפיכתו לחינוך מתקדם יותר. כלומר, שבסוף החינוך לחקלאות, הבגרות בחקלאות, לא תהיה אופציה אחרונה לכאלה שנפלטו ממסגרות או שאין להם או שלא בא להם לעשות בגרות במקצועות אחרים, אלא היא תהיה אופציה רצויה ואופציה מועדפת והיא תתחרה כתף אל כתף מול מגמות כמו רובוטיקה, ומגמות מתקדמות אחרות, וזה על ידי הפיכתה של הבגרות בחקלאות לבגרות יותר אטרקטיבית. עושים את זה כבר בכמה מקומות בארץ. ראינו דוגמאות טובות, רצינו לשכפל אותן, ואנחנו חושבים שהמודל הזה יכול להביא הרבה יותר חבר'ה צעירים בגיל 16, 17, 18 שמתחילים תיכון, ללכת לכיוון הזה ולגרות את הרצון שלהם אחרי זה לעסוק ולהיחשף לחקלאות מתקדמת. וזה, שוב, בהשקעה יחסית לא גדולה, אבל אנחנו גם רואים את הצורך וגם רואים רצון של בתי ספר כן להיכנס לעולמות האלה. זה כולל גם בגרות לחקלאות כמו שאמרתי קודם, וגם מסלולים טכנולוגיים נוספים, וגם מעבדות. כלומר, התשתית בסוף צריכה להשתדרג פה. זה לא בית ספר שעושה בגרות בחקלאות ומבקש מהתלמיד לנסוע על טרקטור או לחלק אוכל ברפת או בדיר. צריך פה מעבדות, צריך פה ציוד, צריך פה מחשבים. חלק מהמגמות האלה מדברות גם על שימוש ברחפנים ובטכנולוגיות אחרות, וזה מה שיקדם אותם לכיוון הזה ויהפוך אותם לאטרקטיביים הרבה יותר. נדבך נוסף בנושא הזה של טרום גיוס זו עבודה במסגרות חינוך בלתי פורמליות. נמצאים פה גם מהשומר החדש וגם מארגונים נוספים שיכולים לפרט על זה. אני חושב שגם בהקשר הזה יש מה לעשות, ויש הרבה תוכניות טובות היום שצריך למנף אותן ולחזק אותן, כדי שכל החבר'ה האלה שמסיימים י"ב ורוצים לעשות משהו משמעותי בשנה הזאת שלפני הגיוס ולדחות את הגיוס בשנה, יוכלו לקבל מסגרת נכונה וטובה ולהתחבר לחקלאות האמיתית. לא בדלתות אחוריות ומסתובבות אלא בדרך המלך, כמו שעושים היום בשנת שירות ובמכינות קדם צבאיות. כפרי נוער חקלאיים זה עוד נושא שבאמת אני אתן אחרי זה ליואל ממינהל החינוך לדבר עליו. גם שם יש הרבה מה לעשות ולהפוך את כפרי הנוער האלה למשהו יותר אטרקטיבי. שנות שירות דיברתי, מכינות דיברתי. זה השלב של טרום הגיוס. שלב של אחרי צבא, אנחנו מדברים על כפרי צעירים שמשלבים עבודה בחקלאות. מדובר על חבר'ה אחרי צבא עם מוטיבציה גם להתיישבות, גם עם רצון לתרום, ויחד עם זאת רצון להרוויח גם כסף, לא לעשות את זה בהתנדבות, לעשות משהו ערכי יחד עם איזשהו שכר לצידו. יש הרבה עמותות שעושות את זה. אנחנו ספציפית עושים עכשיו את המיזם המשותף הראשון עם קדמה בעוטף, שמדבר על כפר צעירים שהולך לעבוד בחקלאות, להתגורר בעוטף באחד היישובים שם, לקום בבוקר כל יום ולצאת לעבודה בשכר, לא בהתנדבות, אצל חקלאים, להשתפשף בעניינים האלה ולחוות את החקלאות מזווית שהם לא חוו כנראה מעולם. לא מדובר על חבר'ה שהם בנים ממשיכים, ולא מדובר על חבר'ה שהם בהכרח תושבי העוטף. יגיעו לשם מכל הארץ, וזאת כאיזושהי מטרה לשים את החקלאות בפרונט, לגרות אותם בשנה הראשונה, לתת להם גם איזשהו אינסנטיב להמשיך בזה לשנה שנייה, ואחרי זה אם הם יראו איזו ברכה בעניין הזה וירצו להשתלב, יהיה להם הרבה יותר קל להשתלב במסגרות הבאות שאנחנו תכף נדבר עליהן. תמיכה בעובדים ישראלים. יש היום הרבה מאוד מהלכים שקשורים לנושא הזה של עבודה עברית, גם התנועה הקיבוצית וגם עוד גורמים שעוסקים בנושא הזה. אני לא אכביר במילים, אבל אני חושב שצריך לחזק ולמנף את הדברים האלה. באמצעות כסף לא גדול אפשר לעשות את זה. גם נושא של מתנדבים היה בהייפ מטורף במלחמה, עכשיו קצת ירד. אני חושב שיש מקום עדיין לתמרץ מתנדבים. למרות שחקלאים פחות אוהבים את המסלול הזה, אני עדיין משאיר אותו פה כאופציה על השולחן. כחלק מהלקחים של מלחמת חרבות ברזל, אנחנו הקמנו צוות רב-משרדי. השר מינה צוות שיכין תוכנית מקיפה שקראנו לה בשם כותרת 'לוחמים לחקלאות', לאו דווקא בגלל שאנחנו מבקשים להסתכל רק על הלוחמים, אלא אנחנו מדברים פה על חיילים משוחררים מכל סוג ומשרתי מילואים פעילים לפי החוק. צוות רב-משרדי שהיה אמור לתכלל ולבנות תוכנית מקיפה והכנה להחלטת ממשלה, שאנחנו מסיימים את הסבב הראשון איתה כרגע, שתטפל בעצם בדור הבא של החקלאות, תוך ראייה של ארבעת החסמים שדיברתי עליהם קודם. בעצם המטרה הגדולה של התוכנית הזאת הייתה לדבר על חיילים משוחררים ועל משרתי מילואים פעילים, שיהוו איזושהי עתודה לדור הבא של החקלאים. הצוות עבד קשה במשך כמה חודשים, והמסקנות שלו מובאות פה להלן, והן מתורגמות כרגע לטיוטת החלטת ממשלה, שכבר דיברנו עליה עם כל השותפים לתוכנית, גם עם משרד הביטחון, גם עם נגב גליל, גם עם רמ"י ועם הגורמים האזרחיים. ואנחנו מכינים את זה ממש בימים האלה כטיוטת מחליטים לתוכנית חומש בנושא הזה. הלבנה הראשונה זו הנגשת הקרקע. מדברים פה גם על איתור קרקעות, גם על מסלולים מיוחדים, גם על נושא של שכלול התהליך של חוזה עיבוד יעיל והחיזוק שלו, גם על הקצאות זמניות לחקלאים חדשים. בעצם כל המהלך הזה מדבר על הגדלת היצע הקרקעות החקלאיות כדי להתמודד עם החסם הגדול הזה שדיברתי עליו בהתחלה, שלא מאפשר היום כמעט להשיג קרקע למי שרוצה להתחיל ולהיות חקלאי. הנושא השני זו התמיכה בהשקעות הון. משרד החקלאות ידוע ביכולת שלו לייצר תוכניות נושאיות לנושאים הכבדים בנושא של השקעות הון, אם זה הרפורמות הגדולות ברפת ובלול עכשיו, אם זה בנושאים אחרים כמו מיכון, כמו בניית מבנים חקלאיים, חממות וכו'. גם פה אני חושב שמגיעה לתוכנית הזאת חבילה משופרת, שבעצם פורסת לחקלאי חדש מענקים על פני איקס שנים. גם מפחיתה לו את הסיכון, אבל גם מלווה אותו פיננסית וגם ייעוצית אחרי זה בתוכניות עסקיות, ליווי כזה או אחר, מנטורינג, הצמדה לחקלאי ותיק, כל הדברים שיאפשרו לו לצמוח עם המשק החקלאי שלו, ולא לבוא עם הרבה מאוד מוטיבציה לקחת הרבה מאוד הלוואות, למשכן את עצמו ואת כל מה שמסביבו, ואחרי כמה שנים לעמוד מול שוקת שבורה ולהגיד לא הצלחתי. פה אנחנו רוצים לייצר איזושהי מעטפת הרבה יותר טובה בהקשר הזה של תמיכה בהשקעות, כדי שהדבר הזה יצליח. הנושא השלישי זו הכשרה מקצועית והשמה. אנחנו בטוחים שאפשר לחזק את לימודי החקלאות. אנחנו רוצים להקים מטה צעירים לחקלאות במשרד שישתף פעולה עם מטה הצעירים של משרד נגב גליל, שעובד כבר היום על הרבה מאוד נושאים, ויוכל בעצם ללוות את הצעירים האלה בדרך שלהם מההתחלה ועד הסוף, ולגבות את ההחלטות האלה במעשים. בעצם המטרה של חיזוק ההשמה זה לתת לחקלאי החדש את כל הכלים שהוא צריך מבחינה מקצועית, כדי שהוא יוכל לבצע וליישם אותם הלכה למעשה. והדבר האחרון, והוא לא האחרון בסדר החשיבות, זו הקליטה בהתיישבות עצמה. בסוף חקלאי חדש מגיע בדרך כלל מחוץ להתיישבות. צריך גם מישהו שיקלוט אותו, מישהו שידבר איתו בשפה של קליטה בקהילה, מה קורה עם בת הזוג שלו, עם בן הזוג שלו, מה קורה עם הילדים שלו. כל הדברים האלה מאוד מאוד קריטיים היום לחבר'ה חדשים שרוצים להגיע, במיוחד אם הם מגיעים ממקום אחר ליישוב חדש בפריפריה. כל הדברים האלה הם חלק מהחבילה, אי אפשר להתעלם מהם ולהגיד קח חממה, קח מענק לטרקטור, קח קרקע, ובוא תתקדם. אז כל החבילה הזאת רשומה בתוך החלטת הממשלה, שכרגע נמצאת בתהליך מתקדם מאוד של כתיבה. אלון, אתה רוצה שאני אתן על תקומה לאסף לדבר, על השקף הזה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, אם זה מתאים לך לרצף, אז השלמות קצרות שרלוונטיות ואחר כן נשמע את הממ"מ. כן, אסף, בבקשה. << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >> טוב, תודה. קודם כל אני אגיד שחגי ומשרד החקלאות הם שותפים חשובים של תקומה בשילוב הצעירים בחקלאות. אני חושב שבסוף שיתוף הפעולה הזה הוא קריטי להצלחה, זה הדגש הראשון. הדבר השני, הופיע פה בשקף בהתחלה, היעד של 120 משקים חדשים. אני חושב שהיום אנחנו מבינים יותר ויותר שחלק גדול מהצעירים שייכנסו לחקלאות זה בתחלופה בין-דורית במשקים הקיימים. ומעבר, כמובן, ללהביא עוד חקלאים חדשים שיקימו משקים חדשים, צריך לוודא שהמשקים הקיימים יודעים להכניס את דור ההמשך שלהם פנימה. זה משהו מאוד חשוב. אני אגיד שלפני כמה חודשים כשהגעתי לכאן לוועדה הזו בשביל להציג את כיווני הפעולה שלנו ואת הסקר שעשינו בעניין הזה, אז באמת דיברנו על החשיבות של הנושא והכיוונים שאנחנו רוצים לפעול בהם, וכמה דגשים שעלו מהסקר, שאני כן רוצה לשים אותם, חלקם ברורים מאליהם, אבל צריך להגיד אותם. דבר ראשון, חקלאות מצליחה תביא עוד צעירים לענף הזה. אנחנו רואים בצורה מאוד ברורה שמשקים חקלאיים מצליחים, מצליחים לשלב את דור ההמשך, בעוד שמשקים שמתקשים כלכלית אפילו מונעים מדור ההמשך שלהם להיכנס, כי לא רוצים שהילדים יהיו שותפים לעסק המשפחתי הלא מוצלח. ולכן עצם החיזוק של החקלאות בכללותה זה כבר מוקד למשיכת צעירים. דבר שני, כל נושא החדשנות. חגי נגע בזה, אבל זה מאוד חשוב להדגיש, הנושא של החקלאות המודרנית עם האוטומציה והרובוטיקה ומערכות המידע וכל הדברים האלה, בסוף זה עוד גורם משיכה חשוב מאוד לצעירים. ובעצם מה שאני רוצה להגיד זה שהנושא של הצעירים הוא מאוד מאוד חשוב, אבל הוא לא מנותק מפיתוח והצלחה של החקלאות באופן כללי. לכן, התוכנית הזאת חשובה מאוד, אבל צריך לראות אותה גם בקונטקסט הרחב של איך שומרים על החקלאות, וזה בא לידי ביטוי בעשרות דברים, בין אם במחירי המים ובין אם במדיניות הייבוא וכו'. אז חגי באמת שם פה על השקף את הדברים שהתחלנו כבר לקדם בפועל. אז כפר חקלאות ראשון של צעירים אחרי צבא יוקם ביישוב יבול. אני מקווה שבחודשים הקרובים כבר נראה צעירים מגיעים לשם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סליחה, רק כדי לתת את הפרספקטיבה, את הקונטקסט. מה שאנחנו רואים פה זה את הפרק שעוסק בחקלאים חדשים מתוך העבודה הכוללת, או הפרק הגדול, ספר החקלאות בתקומה. << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >> נכון. אולי עוד מילה לפני זה, אני אגיד שהאתגר הזה של שילוב צעירים, אני מעריך שלפנינו היו עשרות דיונים בנושא הזה, והוא אתגר לא פשוט, ואני חושב שחלק מהתפיסה שאנחנו באים איתה זו תפיסה של ניסוי וטעייה. אנחנו מנסים כמה שיותר דברים, חלקם יצליחו, חלקם ייכשלו, אבל אני מקווה שבסוף נעלה על הנוסחה שתצליח באמת למשוך את הדור הצעיר ולשלב אותו בחקלאות. אז באמת אעבור על התוכניות. אז באמת כפר צעירים, שתוך כמה חודשים כבר יעמוד על הרגליים ביישוב יבול. בנושא של הכשרות, אז זה חלק מההכשרות הכלליות שאנחנו מתכננים בחבל, ביניהן גם הפרויקט של משקי המודל זה פרויקט של הטמעת טכנולוגיה במשקים, יהיו חוות הדגמה, גם החקלאים הצעירים יוכלו להגיע ולראות איך הדברים נעשים במשק מתקדם ולאמץ את הטכנולוגיות אליהם למשק. תוכנית יחד עם השומר החדש לליווי של חקלאים חדשים בתחילת דרכם, וגם ניסיון שאנחנו רוצים לעשות, סוג של, נקרא לזה 'חתונמי', לנסות לחבר בין חקלאי ותיק שאין לו דור המשך לחקלאי צעיר שאין לו קרקע, לנסות לעשות איזשהם שידוכים כאלה, אולי זה יצליח לייצר שיתוף פעולה שיטיב עם שני הצדדים. יש לנו תוכנית שבעצם יחד עם משרד החקלאות ומשרד הכלכלה והג'וינט פיתחנו אותה, תוכנית 360, תוכנית שגיירנו אותה מתחום התעשייה לתחום החקלאות, תוכנית של מנטורינג. זאת אומרת, חקלאי מגיע ומקבל מנטור שמלווה אותו גם באבחון של המשק ואחרי זה גם ביישום של תוכנית עבודה. אז אנחנו היום יצאנו עם מחזור ראשון של התוכנית, ובהקדם אנחנו מתכוונים גם לעשות לו התאמות שיתאימו במיוחד לחקלאים חדשים, וככה יסייעו גם לתהליך של מנטורינג לחקלאים. ובהשקעות ההון עשינו בעצם נוהל תמיכה ייעודי לחקלאים חדשים, שבעצם הפוקוס הגדול שלו זה באמת לעזור למי שמקים משק חדש, דורש השקעה הונית מאוד גדולה, לתת לו מענקים יפים. עשינו פה משהו שאני חושב שהוא חדשני, קשה עוד לדבר על ההצלחה שלו, אבל אני חושב שזה משהו שיכול אולי קצת לעשות שינוי. היות ואנחנו יודעים שקרקע זה חסם מאוד משמעותי לכניסה של צעירים, כי מה לעשות, הקרקע מוגבלת ובעיקרון כבר מוקצית. אז אמרנו שאם יש חקלאי חדש שאין לו קרקע אבל הוא עושה שותפות יחד עם חקלאי קיים ובעצם נכנס איתו למשק, אנחנו ניתן לו את הנדוניה לשותפות בדמות המענק, וככה בעצם הוא יכול לבוא עם משהו לשותפות הזאת, וככה בעצם ניצור עוד דרך של חקלאים להיכנס. בדיעבד גם גילינו שהדבר הזה יכול לתת פתרון לכל מיני בעיות של אי הורשה, נקרא לזה, שהדור המבוגר לא מוכן להעביר באופן רשמי את המשק לידי הדור הצעיר, למרות שבפועל יכול להיות שהדור הצעיר כבר נמצא שם, וזה יוצר הרבה קשיים לתמוך ולסייע לאותם צעירים. אז התהליך הזה של השותפות הזאת יכול גם לפתור את העניין הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היה צריך לעשות התאמה של חוק ההתיישבות, או צריך לעשות, או לא? << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >> כרגע לא. בעצם אנחנו נעזרים בכללים הקיימים של חוק ההתיישבות. היום יש כללים שמגדירים מה זו שותפות אמת, ולפי הכללים האלה אנחנו נבחן שותפות, אז כרגע אין עם זה בעיה. אלה הדוגמאות שיש לנו כיום שנמצאות כבר בעבודה. אבל אני באמת אומר, ואני פה אנצל את הבמה הזאת, אני חושב שבסוף עוד רעיונות שאפשר לבחון אותם ולנסות אותם, אני חושב שזה דבר מבורך. כי אני לא חושב שמצאנו עדיין את פתרון הקסם שפותר את שילוב הצעירים בענף, אבל אני חושב שאנחנו באמת עושים את הצעדים הראשונים, ואני מקווה שתקומה תהיה פיילוט לכלל הארץ בנושא הזה. ואולי אני אגיד דבר אחרון שהוא גם מובן מאליו, אבל אני רוצה להגיד אותו. הנושא של החקלאות שווה התיישבות. חקלאות, מעבר לביטחון מזון, בסוף זה מה שקושר את האנשים לקרקע, ובסוף ככל שיהיו יותר צעירים שיעסקו בחקלאות, זה אומר שהם מחוברים למקום, לאדמה, לחבל הארץ, וזה מאוד חשוב. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חד משמעית. תודה רבה. חגי, בבקשה. << אורח >> חגי שניר: << אורח >> אני רק אסכם, שבסוף כדי להוציא את התוכנית הזאת לפועל, צריך שותפים. יש מספר לא קטן של משרדים וגורמים, שרובם מצויים פה על השקף, שעוסקים בכל הנושא הזה, מהגורם שאחראי על הקרקע, רמ"י, דרך ארבעה משרדי ממשלה – משרד החקלאות, ההתיישבות, נגב גליל, חינוך, העמותות והארגונים האזרחיים, וכמובן השלטון האזורי. כולם צריכים להיות פה מחוברים לאותה מטרה. כי כמו שאמרתי קודם, בסוף צריך להסתכל על זה מראייה הוליסטית. אם נוציא לפועל דברים קטנים כאלה, לא בטוח שהם יולידו תוצאות, או שהם יולידו תוצאות קטנות וחלקיות. אנחנו כן חושבים יותר בגדול, כי עד עכשיו מה שנעשה, נעשה מעט מדי ואולי גם מאוחר מדי. הרכבת הזאת של התבגרות החקלאים היא לא עוצרת, אין לה תחנה סופית, היא ממשיכה לדהור. ולכן אנחנו צריכים לגייס את כל המשאבים ואת כל השותפים. פעם, אולי, שאתה עוד מכיר, הרבה מאוד מהסמכויות האלה היו מרוכזות במשרד החקלאות. היום זה באופנה לפזר את הסמכויות, אז אנחנו מנסים לייצר שותפויות שייצרו פה את התמהיל הנכון להצלחה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דווקא ממש ערב סגירת הכנס התחלנו להחזיר הביתה. << אורח >> חגי שניר: << אורח >> נכון. זה היה צעד ראשון, צעד חשוב עם הרשות לתכנון, באמת מבורך. אבל עוד רחוקה הדרך, ובינתיים אנחנו עובדים עם השותפים האלה, ולשמחתי, באמת כל השותפים הם מיינדד למטרה שהצבנו לעצמנו. ואני באמת תקווה שגם ביחד עם משרד האוצר נוכל לצקת תוכן להחלטת הממשלה הזאת ולתקצב אותה, להפוך אותה לתוכנית לחמש שנים קדימה, עם יעדים ועם משימות ומטרות מדידות ותקציבים שייכנסו ולהוציא אותה לפועל. כי באמת אנחנו חושבים בכוונה בגדול, כי הבעיה מצריכה פה איזשהו פתרון מקיף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה יודע לזהות לוחות זמנים, או שזה מותנה בתוכנית הגדולה, או שזה עצמאית? << אורח >> חגי שניר: << אורח >> אתה מדבר על ההצעה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שאמרת בסוף, כן. << אורח >> חגי שניר: << אורח >> אני מול לשכת המנכ״ל, אנחנו כבר בישורת האחרונה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, זה לא צמוד לתוכניות האסטרטגיות. << אורח >> חגי שניר: << אורח >> לא, זה לא קשור לתוכניות לביטחון מזון. זה עובד לבד. אני כן אגיד שבתוכנית החומש לשיקום הצפון, נטמיע חלק מהאלמנטים האלה כבר בפנים כמו שעשינו בתקומה, אבל אנחנו לא רוצים להתייחס לחקלאי ישראל רק ב-09 או בעוטף עזה, אלא אנחנו רוצים בראייה הרבה יותר רחבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל אתה צודק שזה עוד פיילוט נוסף שאפשר להסתכל עליו. תודה רבה. אני מבקש ממיכה, מהממ״מ, להציג בקצרה את העבודה שנעשתה. << אורח >> מיכה נוי: << אורח >> אוקיי. תודה, אדוני היו"ר. צהריים טובים. שמי מיכה נוי, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. כתבנו את המסמך בעקבות דיון בנובמבר 2023, בו קראת, אדוני היו"ר, למשרד החינוך לקדם לימודי חקלאות ולהצמיח דורות נוספים לחקלאות, במסקנות הוועדה. אז אנחנו כתבנו את המסמך הזה בהקשר הזה. המסמך עצמו עוסק במערכת החינוך, וזה מתייחס גם כמובן לאחד המיקודים שחגי דיבר עליו קודם. המסמך שפרסמנו הוא מסמך תמציתי שעוסק בהיבטים מסוימים, ואנחנו שואפים להרחיב אותו עם עוד נושאים שייבדקו מול משרד החינוך. בתוך המסמך התייחסנו לכמה דברים. הדבר הראשון זה מסגרות חינוכיות חקלאיות. בתוך כך אנחנו זיהינו שיש מסגרות יומיות, כלומר מסגרות רגילות, נקרא לזה ככה, כמו כפרי נוער. כפר נוער הוא בעצם מוסד חינוכי שכולל בית ספר, פנימייה ומשק חקלאי או משק ימי. יש 46 כפרי נוער בהם לומדים 30,000 תלמידים. מגמות חקלאות בתיכונים, תיכונים שהם ללא משק חקלאי, יש 85 תיכונים כאלה שבהם לומדים 3,000 תלמידים לבגרות. וחקלאות מעשית, שזה בעצם שתי הרשתות המוכרות כרגבים ואדם ואדמה. מסגרות שמשלבות למידה לבגרות עם עבודה מעשית בחקלאות. יש 11 מסגרות כאלה בהן לומדים 1,200 תלמידים, כך לפי הנתונים שקיבלנו ממשרד החינוך. מסגרות נוספות: יש חוות לחינוך חקלאי, יש כ-60 חוות כאלו מפוזרות ברחבי הארץ. אלו הן מסגרות שונות בעצם, כי מגיעים אליהן תלמידים מבתי ספר שונים. זו לא מסגרת יומיומית שתלמיד מגיע אליה מדי יום, אלא פעם בכמה זמן. אז יש כ-60 חוות חקלאיות כאלה, ומדי שבוע מגיעים אליהן כ-50,000 תלמידים. בנוסף, יש עוד תיכונים מקצועיים של משרד העבודה, בהם יש לימודי חקלאות כמקצוע. במערכת החינוך לימודי החקלאות כתחום ידע הם לימודי בחירה לאורך כל שלבי הגיל, כלומר בית הספר בוחר האם ללמד את המקצוע או לא. מגמת החקלאות נלמדת בהיקף של חמש יחידות. בחמש השנים הקודמות מספר התלמידים הלומדים במגמה גדל בכ-1,000 תלמידים. בשנה שעברה למדו כ-7,000 תלמידים במגמה בכלל המסגרות השונות. אבל צריך לשים לב שביחס לכלל התלמידים בחטיבה העליונה, כי בעצם כלל מספרם גם גדל, גודלה היחסי של המגמה לא גדל בשנים האלו. לגבי הכשרת מורים, אז לפי המינהל לחינוך התיישבותי רצוי שהמורה יהיה בעל הכשרה בחקלאות ומדעים, אבל זה לא בהכרח שזה המצב. כ-800 תלמידים מלמדים חקלאות בשלבי החינוך השונים, וצפוי מחסור של כ-20 מורים בשנת הלימודים הבאה. כיום יש רק בבית ברל מסלול ללימודי חקלאות משולב בתעודת הוראה. דבר נוסף זה שלפי נתוני הלמ״ס, בעשור האחרון שיעור המורים המלמדים חקלאות בחינוך הערבי מכלל המורים לחקלאות ירד מכ-15% לכ-11% בלבד. שלושה אתגרים שמשרד החינוך זיהה וכתב לנו עליהם, הדבר הראשון זה לגבי שינוי הגישה למקצוע החקלאות של התלמידים. כיום מתייחסים אל המקצוע הזה כאל מקצוע מיושן ולא רווחי, אז זה דבר ראשון שהם רוצים לשנות. דבר נוסף זה קידום של תוכנית לימודים חדשה ומעודכנת בחטיבה העליונה, וקידום תהליך לקבלת תעודות הסמכה בתחומים שונים בחקלאות, בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות, וזה בעיקר בהקשר של המסגרות שדיברנו עליהן קודם, של חקלאות מעשית. דבר נוסף שכדאי להתייחס אליו זה הנושא של התנדבות לחקלאות במהלך המלחמה. מכיוון שההתנדבות יכולה לשמש כפתח לעולם החקלאות ולהגברת העניין, כמו שצוין כבר קודם, ההתנדבות נוהלה על ידי אגף של"ח. בנובמבר 2023 התנדבו בכל יום מאות ואלפי תלמידים מכיתות ט' עד י"ב, ובחודש הזה אנחנו מדברים על כ-130,000 תלמידים וחניכי י"ג סך הכול, רק בחודש הזה. ובסך הכול, עד תחילת 2025, לפי הנתונים שקיבלנו, כ-280,000 תלמידים התנדבו. עד כאן בנוגע לנקודות שרצינו להזכיר שמתייחסות למסמך. המסמך השלם מופיע באתר הכנסת, וכמובן כמו שציינתי קודם, הוא יעודכן למסמך שלם יותר בהמשך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מעולה, חשוב. אני מודה לך, ואנחנו נעבור ליואל אבני ממשרד החינוך שייתן את התזה המסודרת בקצרה. << אורח >> יואל אבני: << אורח >> שלום, אדוני היו"ר. בשמחה, אני אתמצת. כמו שהיו"ר ציין בהתחלה, הרצון של הדור הוותיק בזה שימשיכו אותו הוא דבר מהותי. ממה שאני נתקל בסיורים, כשהחבר'ה הצעירים מגיעים נדלק האור בעיניים לחלק מהמבוגרים, והם שוב רואים את ההצלחה ומוכנים ללמד את הצעירים מה שהם לא יודעים ומהכישלונות שלהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת, זו מערכת של איזונים חוזרים. << אורח >> יואל אבני: << אורח >> זה איזונים, זה הדדי. ובסוף זה השינוי שאנחנו רוצים להוביל יחד עם השותפים העיקריים פה ממשרד החקלאות והארגונים השונים ששותפים בתחום, כי כולנו רוצים חקלאות, וחקלאות טובה. שמחים לעבוד בשיתוף פעולה עם חגי והצוות של שם במשרד החקלאות, וגם עם צוותים בתוך המשרד, לצד הארגונים. יש כבר כמה שנים, כמו שחגי הציג, אנחנו רוצים לעשות שינוי משמעותי. לצערנו, יש בלמים תקציביים. כבר כמה פעמים ישבנו עם הצוות של משרד החקלאות וביחד ממש פירטנו את הדברים, וברגע שיש חסמים תקציביים, אז חלומות גדולים לא מספיק מתקדמים, עם כל ההשתדלות שלנו. נשמח שיחד איתכם נצליח לפתור את הדברים ולהוביל שינוי. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. צריך למפות את הפערים, את החסמים. אנחנו כאן בכנסת, יש קואליציה רחבה מאוד, הייתי אומר, חבורה מאוד מאוד מגוונת, שתרצה לתמוך בפרקים שהם יותר בעייתיים אולי. גם ליאור קינן ביקש לדבר, מנכ״ל קדמה, גם נדב אלמליח מבארצנו, ואנחנו נשמע כמובן את אורי ואחרים שירצו. כן, אנחנו עוברים לליאור. << אורח >> ליאור קינן: << אורח >> צהריים טובים, כיף להיפגש בפורום הזה. באמת במשפט על קדמה: קדמה זה ארגון שמיישב צעירים בעיקר ביישובים סמוכי גבול. יש לנו שלוש תוכניות דגל. תוכנית דגל אחת זה כפרי סטודנטים, תוכנית דגל שנייה זה כפרי צעירים, שככה הוצגה על קצה המזלג. משמחתי הרבה אנחנו ממש בימים אלה, ממש מחר, אנחנו הולכים לחתום סופית על החוזה מול יבול, להקים כפר צעירים. אבל אני באתי לדבר דווקא על התוכנית השלישית, שהיא תוכנית השינשינים. קצת ממה שנאמר פה ברקע, רק לסבר את האוזן, ארגון קדמה היום, נכון להיום בבוקר, אגב, זה נכון גם למחר וגם לאתמול, הוציא 83 צעירים לעבוד היום בבוקר בחקלאות. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים פלוס מינוס על 100 חקלאים חדשים שנכנסים כחקלאי, אז הם עדיין לא חקלאים, אבל הם עובדים בחקלאות. 83 חבר'ה צעירים במסלולים שונים, גם בשנת שירות וגם בכפרי צעירים. ואני אומר את זה כי אני חושב שהפלטפורמה של ארגון חברתי שמשלב בתוכו כמה וכמה דברים תחת הכותרת עשייה חקלאית, הוא עובד. אני רוצה לומר שלדעתי קיימת שעת כושר אמיתית בעת הנוכחית בשביל להביא חבר'ה צעירים לעולם הזה. שעת הכושר משלבת כמה וכמה דברים. אחד, המצב הלא נעים שתקף את מדינתנו בשנתיים האחרונות. והדבר השני, שיש המון ארגונים חברתיים חדשים שמחפשים את הדבר הנכון לעשות. רובם לא הולכים לחקלאות כי זה לא מתוקצב, אני עוד רגע אדבר על זה. אבל אני פה אומנם מייצג את קדמה, אני רק ארצה לתת איזשהו קול שאני חושב שהוא יכול באופן כזה או אחר לגרום לחשיבה נכונה בעניין. אז בעניין הזה אני אומר, דבר ראשון, יש שעת כושר. אנחנו היום מחזיקים בשש קומונות חקלאיות של חבר'ה שעושים שנת שירות לפני השירות הצבאי. אגב, עם חלקם דיברתי לפני החג, קומונה נהדרת במיצר ברמת הגולן, תשעה חבר'ה. אגב, הם התחילו 11 את השנה, הם היום על תשעה. בשאלתי מי ירצה לעשות גרעין נחל בסוף השירות הצבאי, אנחנו עושים גם גרעין נחל, אגב, במנרה, אנחנו פותחים אחד כזה עכשיו, ארבעה אמרו שהם רוצים, ומתוך הארבעה שניים אמרו לי בוודאות שהם יהיו חקלאים כשהם יהיו גדולים, שכולם עירוניים. זאת אומרת, יש פה איזשהו תהליך. עשיתי פה מחקר שהוא לא מחקרי בדקה וחצי, אבל אני חושב שהוא חומר לחשיבה נהדר. זאת אומרת, יש פה פלטפורמה מנצחת. יש היום עבודה, ואני יודע שחגי מוביל אותה. ככל שאני יכול להגיד ממקום מושבי התמים, שאם היינו יכולים לזרז אותה זה נהדר, כי שעת הכושר של החבר'ה הצעירים שרוצים לעבוד בחקלאות, לדעתי תיגמר, או חלון ההזדמנויות ייגמר בשנה-שנתיים הקרובות, ואני חושב שאנחנו צריכים להרוויח אותה. אז ככל שאפשר פה לקדם תהליך ממשלתי מהר יותר, אני אברך ואשמח. והדבר השלישי שאני רוצה רגע לגעת ולהגיד אותו כאנקדוטה, כנקודה. תראו, אנחנו מדברים פה בצורה מאוד נעימה, ומה שנקרא אפילו נוחה. בסוף חקלאי שנדרש לקבל צעיר או שינשין, הוא חושב פעמיים. זאת אומרת, רגע, צריך להגיד ביושר, התאילנדי שהוא יעסיק ייתן לו תוצרת טובה יותר. זאת אומרת, אנחנו צריכים פה חקלאים שהם מבינים בדיוק את מה שחגי מוביל. אנחנו קוראים לזה הדור הבא. אגב, אנחנו כל הזמן מדגישים את זה, זו עתודה ניהולית לחקלאות במדינת ישראל בשנים הקרובות. ולכן המלצתי, בקשתי, אני חושב שיש פה נקודה ששווה לחשוב עליה, אני חושב שצריכים לראות איך מתמרצים חקלאים שמשתפים פעולה עם התוכניות שלנו. כי היום, לצורך העניין, כשאני מנסה לשכנע חקלאי – אז הוא אומר לי, רגע, מה טוב שינשין מטוב תאילנדי? והדבר היחידי שאני אומר לו זו ציונות. זה הדבר היחידי. והחקלאים הציונים לוקחים אותנו, כולם ציונים, סליחה. חקלאים שלא חושבים מהשקל לוקחים אותנו. החקלאים שיש להם קצת יותר קושי כלכלי מעדיפים להסתכל על התועלתיות הכלכלית. אני חושב שיש פה איזשהו סעיף ששווה לחשוב עליו, על תמרוץ חקלאים שמשתפים איתנו פעולה. אני חושב שאלה עיקרי הדברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. תודה. יישר כוח גדול. נדב, תציג את עצמך. << אורח >> נדב אלמליח: << אורח >> נדב אלמליח, מנכ״ל בארצנו. בארצנו היא תנועת הבוגרים של המכינות הקדם-צבאיות. אנחנו פועלים לשילוב הבוגרים בארבעה תחומי הגשמה – במגזר הציבורי, ביטחון, התיישבות וחינוך. בתוך תחום ההתיישבות אנחנו מובילים פורום שנקרא פורום עמלי. הפורום הזה בעצם מאגד שלוש מכינות שמפעילות תוכניות לבוגרים וצעירים בעבודה בחקלאות לאחר השירות הצבאי, תוכניות שפועלות כעשר שנים כבר. התוכניות האלה פעילות ברמת הגולן, בעמק בית שאן ובערבה, ויש בהם כ-500 צעירים בשנה שעובדים בחקלאות. התוכניות האלה פעילות, למעט רמת הגולן, שעצרו את הפעילות בעקבות המלחמה, אבל בערבה ובעמק בית שאן הן עדיין פועלות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הם לא בהכרח בוגרי המכינות, נכון? << אורח >> נדב אלמליח: << אורח >> לא, אבל זה מופעל על ידי המכינות הקדם-צבאיות. יש שם אחוז ניכר של בוגרים. << אורח >> חגי שניר: << אורח >> זה אחרי צבא? << אורח >> נדב אלמליח: << אורח >> אחרי צבא, כן. התוכנית הזאת נתמכה בעצם בעקבות החלטת הממשלה שהייתה ב-2022 עד סוף 2024, ולצערנו התמיכה נעצרה בשלב זה בעקבות הפסקת ההחלטה. ובאמת אני יודע שהיה הרבה עיסוק בתוך משרד החקלאות סביב הארכה של התוכנית, אבל אני פה כדי לבקש ולהדגיש את הצורך בהארכת התקנה הזאת, בהארכת התמיכה. יש פה תוכניות מדהימות של מאות צעירים בשנה, שברובם לא מגיעים מהאזור החקלאי, מאזור הספר, נחשפים לעבודה, עובדים בחקלאות. וכמובן אין פה מה להעריך, כולם מבינים את הערך הגדול של הדבר. אנחנו רואים שאחר כך הם גם בוחרים בתחום בפן האקדמי וגם בהתיישבות, וזה מתפרץ מאוד לכל מה שהוצג פה בצורה מדהימה ובעבודה יסודית, לפרק אחרי הצבא וחיבור הצעירים לעולם חקלאות, ואנחנו נשמח מאוד להמשך התמיכה ואפשרות הקיום של התוכנית החשובה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, תודה על הדברים ועל האתגר שהנחת כאן. אורי, בבקשה. ספר לחברים למה אתה פה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אי אפשר בלי שאני אגיד משהו. למה אני פה? אני אסביר למה אני פה. קודם כל אני חקלאי. אתה יודע את זה, נכון? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ככה אומרים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> קם בבוקר עם המעדר, עם המגרפה. זה דבר ראשון. דבר שני, אני מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, שזה הארגון היציג של חקלאי ישראל. ואני נמצא פה כי הרי, כמו שאתם יודעים, אחד היתרונות הגדולים שלנו, אוראל מאוד אוהב את זה, שיש הרבה ארגונים חקלאיים. אתה יודע, זה כבר חלק מחיי הכנסת. אבל אנחנו מייצגים בעצם את כל הארגונים החקלאיים, ואנחנו רואים בנושא הזה של דור ממשיך בחקלאות נושא חשוב, כמו שהמים חשוב, כמו שהקרקע חשובה וכמו שהעובדים חשובים. ואם היינו יכולים לעשות כמו שעכשיו עשינו תיקון בחוק המים, אז לעשות גם איזשהו תיקון חוק בנושא הזה של דור ממשיך בחקלאות, אני הולך איתך. נתתי לך אתגר למושב הבא של הכנסת. בסופו של דבר אנחנו נוהגים להגיד שיש ארבעה או חמישה גורמי ייצור בחקלאות – קרקע, מים, עובדים, הון, ואני סופר עוד אחד, דור ממשיך. עכשיו, אם לא נתייחס, ואין רמ"י של דור ממשיך, אין רשות מים של מים, אין רשות אוכלוסין לעובדים, אין. זה אין. יש איזו התנדבות. איך אמר ליאור? הדיון נינוח. אז אני באתי לפה כדי שהדיון לא יהיה כל כך נינוח. ובעצם, הנושא הזה שמדברים עליו כבר הרבה מאוד שנים, אנחנו כבר די ותיקים בחקלאות, חייב לקבל חיזוק וחייבת להתקבל החלטה קודם כל ולפני הכל, ואני מסכים, אין לי הערות לגבי מה שהציגו חגי ואסף, אבל במשרד החקלאות, שהוא צריך להיות אחראי על הנושא הזה, צריך להיות אגף, מחלקה, משהו, מישהו שאחראי על זה, לא בהתנדבות. כשאני יודע שאני קם בבוקר, יש לי למי לפנות. חקלאי צעיר, כשהוא רוצה להיות חקלאי, יש לו למי לפנות. הוא לא פונה לאון. הוא פונה לממלכה, יש למי לפנות. עכשיו, אין את זה היום. אין את זה, ואני חושב, חגי, שצריך להוסיף את זה. << אורח >> חגי שניר: << אורח >> כתבנו שם הקמת מטה צעירים במשרד החקלאות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> נכון, מתחבר לזה. אני לא הייתי קורא לזה מטה, מטה זה כזה, אתה יודע. לא התייפייפות. צריך להיות מישהו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאטה, שותים מאטה שם כל הזמן. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> זאת נקודה אחת. ונקודה שנייה שאני נוהג להזכיר אותה הרבה מאוד פעמים, ומי שנמצא פה בדיונים יודע, אבל אני לא אמנע מלהגיד אותה עוד פעם, זה העניין של הוודאות. אוקיי? בלי להיכנס לכל הפרטים. חקלאי חדש, ויש הרבה, אני בא מיישוב ברמת הגולן שקוראים לו קדמת צבי, שיש שם הרבה דור ממשיך. לא אצלי באופן אישי. אבל יש. יש לא מהדור הממשיך. עכשיו, הדור הממשיך הזה בא מזה, וחגי הזכיר את זה, שנתנו לו נחלה. אני לא מדבר על בנים ממשיכים, אני מדבר על דור ממשיך. נתנו לו נחלה, אז הוא בא לנחלה. נתנו לו מים, ונתנו לו את האמצעים, ויש את האנשים לעשות את זה. עכשיו, הם באו כי יש להם איזושהי ודאות, יש איזו מעטפת, יש אגודה שיתופית חקלאית שרואה בנושא הזה אתגר, מטרה, יעד, לקדם את הנושא הזה. אז זו דעתנו, אנחנו נתמוך ונגייס את כל מי שאפשר בעניין הזה ונשתף פעולה, כי שוב פעם אני אגיד, אני חושב שזה נושא סופר חשוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אורי, תודה רבה. ירון, בבקשה. בינתיים אוראל יכין את עמדתו. הפעם אני לא רוצה כתב הגנה, אנחנו לא מדברים על החקלאות באופן כללי, אלא כמה דברים, הערות. << אורח >> ירון סולומון: << אורח >> ירון, מהאיחוד החקלאי בתנועת המושבים. למי שלא יודע, המשק המשפחתי כולו ביחד היום תחת המטרייה של תנועת המושבים. אנחנו היינו התנועה האחרונה שהצטרפה לעניין הזה, והיום המשק המשפחתי מונה מעל 425 יישובים, שכולם נמצאים בכפיפה אחת, תחת מטרייה אחת. אני מקווה שאנחנו גם נדבר בשפה אחת. קודם כל, אני מברך על הדיון. זו לא הפעם הראשונה שאני משתתף בדיונים האלה כאן. אני בא ואומר, בהמשך למה שנאמר, פעם היה גוף גדול, ציוני, שנקרא הסוכנות היהודית, שלצערי הם סגרו את כל הקטע של ההתיישבות לפי החלטה של חבר הנאמנים. החליפה אותם החטיבה להתיישבות, שזה גוף למעשה שהוא מוכר, ידוע ומתוקצב גם על ידי המדינה. אני חושב שלא צריך להמציא את הגלגל, אלא היה צריך להחיות את הדבר הזה וללכת טיפה אחורה. אני מאלה שצמחתי בהתיישבות, ואני יודע מה זו הסוכנות היהודית, ואני גם יודע מה זה משרד החקלאות והחטיבה להתיישבות. עכשיו, כל הארגונים האלה שנמצאים, כולם מדברים, אני לא בטוח שיש סינכרוניזציה בין כולם. ולמעשה, כפי שנאמר פה, צריך גוף מרכז. אם משרד החקלאות ייקח את המושכות, אין לו לא קרקע, הוא לא אמון על הקרקע, הוא לא אמון על העובדים, הוא לא אמון על המים, שום דבר, כלום. אין פה, זה הכול מבוזר. אז יכול להיות שזה בכוונה, כן? כדי שלא נוכל יותר מדי להשתמש בגורמי הייצור שקיימים. אני מציע, בכנות, יש גופים, לדעתי, דרך החטיבה להתיישבות עם משרד החקלאות. אני חושב שאלה שני גופים שיכולים מה שנקרא להרים את הכפפה. אני רק רוצה להזכיר, לגבי הנושא של הקצאה של נחלות חדשות, אין, לא קיים. יש סך הכול אולי שני אזורים במדינת ישראל שעדיין יש משהו שם בקצה, אולי בערבה, אולי באשכול וקצת ברמת הגולן. אבל מעבר לזה, אין הקצאה של נחלות חדשות לקליטה חדשה ביישובים. זה לא קיים. אז על מה אנחנו מדברים? קודם כל אנחנו צריכים ליצור את הפלטפורמה שאפשר יהיה לקלוט. עכשיו, הרעיון של חקלאות מזדמנת זה רעיון נחמד מאוד, אבל צריך שם קרקע וצריך שם מים וצריך מישהו שיאשר את הדברים האלה. זה לא כל כך בנמצא. אז כל מה שמנסים לעשות פה זה טלאי על טלאי, לדעתי, כאשר צריכים לקבל החלטה, אלון, שצריכים להקים פה גוף שירכז, יתכלל ויעשה ויתקצב גם את הכל, כולל קרקע, כולל מים, כולל הון. כי היום להקים משק חדש זה משהו כמו 2.5 מיליון שקל. עכשיו, הסוכנות היהודית בזמנו, החטיבה להתיישבות, תקצבו. היה מה שנקרא תקציב סה"ם, זה סיוע התיישבותי מותנה. לא משנה איך קוראים לדבר הזה, אבל זה היה הבסיס, יחד עם התקציבים של משרד החקלאות ותקציבים נוספים, שאפשר היה להקים משק חקלאי. זאת אומרת, זה הבסיס. וצריך הרבה מאוד הון לדבר הזה, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אני חושב שאם אכן אותה יחידה תוקם במשרד החקלאות ויהיה שיתוף פעולה מכל הגורמים, זו תהיה התקדמות יפה לשעה הזאת. אבל, אוראל, מה שאני מבקש זה דווקא לא, נקרא לזה לצורך העניין להיגרר למאקרו של החקלאות. יהיה לנו עוד זמן לזה, והצוק העיתי מחייב אותנו. אבל דווקא בנושא הממוקד הזה, אני אשאל שאלה פשוטה, אם אתם רואים את החשיבות, אם אתם עוסקים בזה. אולי רואים חשיבות, אבל זה לא בדיוק מעניינכם, ואתם תקצבתם ומחכים לעבודה של המשרדים או הארגונים. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אוראל פיין, אגף תקציבים. אז בלי להיגרר למאקרו, התשובה היא כן. אנחנו חושבים שזה נושא חשוב שצריך לעסוק בו. אנחנו חושבים שגם ביטאנו את זה במסגרת העבודה המשותפת עם אסף בתקומה. וחגי, גם הוא הדמות שמובילה את תוכנית שיקום הצפון בכל היבטי החקלאות, שגם שם אנחנו הבענו נכונות לתת ביטוי לתחום הזה שנקרא חקלאות צעירה. אנחנו חושבים שזה נושא חשוב, אנחנו ערים, אנחנו מכירים בגיל החקלאים ההולך ומזדקן כבעיה. אנחנו לא אופוזיציה לתוכנית של חגי, אם זאת השאלה. כמובן שאנחנו צריכים ללמוד אותה כאשר היא תהיה מוכנה. אנחנו ראינו טיוטה ראשונית והיו לנו כל מיני דברים שאנחנו הבאנו אותם בפני חגי, אבל אני חייב להודות שאני גם לא בקיא בפרטי הפרטים של התוכנית. כמובן שבהיבט תקציבי, מה שראיתי בהתחלה מדובר בתקציבים משמעותיים, והדבר הזה יצטרך לקבל ביטוי בסדר העדיפויות של ממשלת ישראל. אם עוד להגיד משהו קצת מעבר, אני כן חושב, בלי כמובן לפגוע בחשיבותה של התוכנית, שוב אני חוזר ומדגיש, זה דבר שצריך לטפל בו. אני חושב שגורם הליבה שסביבו ייקום וייפול דבר בעולמות החקלאות, זה באמת קשור קצת לדברים שאסף יצחקי דיבר עליהם. בראש ובראשונה, זאת דעתי האישית, בשביל שחקלאי צעיר ירצה להיכנס לחקלאות, הוא בראש ובראשונה צריך לדעת שהוא לא יפשוט את הרגל תוך כמה שנים, ושהעיסוק בחקלאות יכול לפרנס אותו ואת משפחתו. ופעם שנייה זה מתקשר לדברים שחברי דורמן דיבר עליהם, זו באמת הוודאות, כל אמת הוודאות לשנים קדימה. שאנחנו יודעים להגיד גם בלי רגע להיכנס לדיונים של ייבוא, לא ייבוא, רפורמה, לא רפורמה, ענף חקלאות הוא עיסוק בכללי שמסוכן לעסוק בו. יש אסונות טבע, יש נזקי טבע, יש אלמנטים שונים של סיכון שיזם החקלאות נוטל על עצמו רק בעצם זה שהוא עוסק בפעילות חקלאית. ואנחנו חושבים שכל מה שלא יוחלט, או כל איזושהי תוכנית גדולה שתובא גם מאיתנו וגם אם זה מגורמים אחרים בממשלה, צריכים לעסוק שוב בראש ובראשונה באיך אנחנו מגדרים את רכיב הסיכון לחקלאי ואיך אנחנו מאפשרים לו להתפרנס מחקלאות, וזה מה שלתפיסתנו גם יעמיד את ענף החקלאות חזרה על שתי רגליו, שאנחנו יודעים שבגלל גורמים שהם לאו דווקא קשורים לממשלה, הוא נמצא היום בטלטלה שהוא לא ידע כבר, יכול להיות שהוא לא ידע מעולם. וזה גם יביא את כל הדברים האחרים שחגי דיבר עליהם, אם זו חדשנות ואם זה דם חדש ואם זה כל מיני דברים אחרים, ברגע שחקלאים יעשו ביזנס ויצליחו להתפרנס ויצליחו להקים עסקים, כל השאר יבוא בנוסף. וזה כמובן בלי להוריד או לפגוע בחשיבותה, שכן צריך לעסוק בחינוך, צריך לתת גישה ומעטפת לחקלאים שרוצים להיכנס לענף, אנחנו לא גורעים בחשיבות של הדברים שחגי דיבר עליהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב. אורי, אתה לא חייב להגיב, אתה יכול להגיד כל הכבוד, דברים נכונים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> קודם כל, זה אחד האירועים שיירשם בתולדות הכנסת, שאוראל ואני מסכימים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אלף-אלף. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני חושב באמת שהעניין הזה לא צריך להיות עניין בכלל שבמחלוקת. הוא צריך, אתה אמרת, בלי קשר לכל העניינים מסביב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הדבר היחיד שצריך למרפק אותו בתוך שלל העניינים הגדולים שיש לכולנו, ובפרט בענף החקלאות, המונח מכל הדברים, להקים מטה, שולחן, אגפון. זה אולי הדבר, להגדיר את זה כנושא. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> נכון, בזה מתחילים. אני רק רוצה להגיד עוד דבר קטן. דיברו לגבי הנושא של חינוך ותלמידים וכל הדברים האלה. אני לא שמעתי שהוזכר פה, יש פה, אתה בטח מכיר את זה, מהמועצות האזוריות, מה שקוראים בתי ספר יער. הנכד שלי הוא בבית ספר יער בעמק הירדן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבעיה היא שזה מחזיר אותנו לפני המהפכה החקלאית ללקטים ציידים. זה לא אותו עניין, זה משהו אחר. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> קוראים להם מחבקי עצים. באמת, מה שאני רואה, שוב פעם, ברצינות ולא בצחוק, שיש הרבה ילדים שרוצים להיות במסלולים האלה, הרבה ילדים באופן יחסי. הם נהנים מזה, הם אוהבים את זה, וזה יכול להיות משהו שאפשר למנף אותו. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> עוד הערה אחת, וזה אולי נוגע אולי לטיב התוכנית עצמה. כאשר התוכנית הזאת, או ההחלטה, גם אם היא תובא במסגרת החלטת ממשלה, או שהיא תובא, אני מאמין, יכול להיות במסגרת איזשהו סיכום תקציבי בין המשרדים. אני לא אומר שהתוכנית לא עושה את זה, אבל אני כן חושב שאנחנו לא רוצים לראות את הצעירים שלנו, מה שנקרא, פועלי החקלאות. אנחנו חושבים שזה שהצעירים במדינת ישראל כן הולכים למקצועות שבהם הפריון יותר גבוה, זה דבר חיובי שצריך לעודד אותו. אנחנו כן נרצה לראות את אותם צעירים שעליהם דיבר חגי, באמת מגיעים כאיזושהי עתודה ניהולית לאותם עסקים ולאותם משקים ולאותן אותן קהילות, שבאמת ימשיכו את העיסוק החקלאי, אבל לאו דווקא כקוטפי אבוקדו או כנהגי טרקטורים. גם את זה אנחנו רגע צריכים להגיד. כשנבוא לדבר על הדברים ברמה התקציבית, אנחנו כמובן נרצה לראות שהתוכנית מובילה את הצעירים שלנו לכיוון הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב. קים, תציג את עצמך. << אורח >> קים קפלן: << אורח >> אני קים קפלן מהתנועה הקיבוצית, ראש תחום דור חדש בחקלאות. צריך רגע להגיד בהקשר של מה שאוראל אמר פה גם, שאנחנו כמובן רוצים לייצר בסוף את הדור החדש בחקלאות, כוח עתודה ניהולית, אבל זה לא יכול לבוא out of nowhere וצריך להתחיל מעבודה פיזית של קטיף אבוקדו, של נסיעה בטרקטור. כן, לא פוראבר, אבל לטווח זמן מסוים. ואני רוצה להתחבר גם לחברים פה מקדמה ומבארצנו. גם מפעילים תוכניות, בלי קשר לתוכנית העתידית שחגי הציג שהיא מעולה, נותנים היום מענה אמיתי לחקלאים, מענה של פועלים שנותנים קטיף, וזה דברים שאנחנו חושבים גם בתנועה עם הפרויקטים שאנחנו מפעילים, שצריכים להמשיך לתמוך בהם, כי כרגע כמו שאמרו, נראה שזה לא הולך להימשך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, קים. כיף לראות אותך פה. קים הוא מהקיבוץ שלי, ואבא שלו הוא הרבש"ץ האולטימטיבי. און, קדימה. << אורח >> און ריפמן: << אורח >> נעים מאוד, און ריפמן, השומר החדש. קיבוץ מעלה החמישה, במקור מרביבים. קודם כל אני אגיד תודה לחגי, לאסף, ליואל, וכמובן לך, על כינוס הוועדה. מבחינתנו, כל דיון שקורה בפורום כזה ובמקום כזה בנושא של החקלאות, בטח בנושא דור צעיר, הוא דרמה והוא התחדשות. צריך להגיד שהוא התחדשות. זה לא היה ככה לא לפני עשר ולא לפני 15 שנה. ראיתי עד היום הרבה דיונים על כמה הנדסאים צריך וכמה הייטקיסטים צריך, וכל מיני טבלאות כאלה שמראות, היה לראש הממשלה לפני כמה שנים או לשר החינוך כזו טבלה כמה הייטקיסטים צריך כדי לספק לתעשיית ההייטק. וזה שאנחנו עושים את אותה שיחה על חקלאות זו דרמה. וגם התוכנית הזאת, אני כן רואה שהיא משלבת המון ידע שהתפתח מהשטח, גם מהארגונים השותפים וגם ממחקר שנעשה. צריך להזכיר גם את מכון יסודות שעושה עבודה יפה, עשה איתנו מחקר מאוד מעמיק על תחום החקלאים הצעירים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו העבודה, הספרון הזה? << אורח >> און ריפמן: << אורח >> כן. אני רוצה לסמן כמה נקודות ממש חשובות. אחד, כשאנחנו מסתכלים קדימה על החקלאות, אנחנו מבינים שלחקלאות יש קשר מאוד עמוק לנושא הביטחון. יש כאלה שקוראים לזה ביטחון מזון, אנחנו אוהבים להשתמש במושג עצמאות מזון, אבל אנחנו מבינים שיש קשר מאוד מאוד עמוק בין חקלאות וביטחון. אגב, קשר שליהודים, לישראלים, מאוד קשה להסביר לעצמם, כי הרבה שנים הם לא התעסקו בזה, זה 2000 שנה, הם היו ככה מנותקים מהנקודה הזאת, ומאוד קשה להם להסביר לעצמם את ההקשר הזה. וגם יש בעם היהודי נטייה לדמיין שנהיה באיזה מגדל בתל אביב והכל יהיה בסדר. אבל האחיזה בקרקע היא פשוט דרמה והיא לב הציונות והיא לב הסיבה שאנחנו כאן במדינת ישראל עם מדינה, עם קרקע, עם אדמה. החקלאות היא נושאת הדגל של הדבר הזה. אגב, אחד מחוקרי החקלאות, חוקרי המרחב הכפרי המובילים, הרבה פעמים אומר לי, שמאז שנות ה-80' בערך, השינוי הגדול שהיה שהחקלאות הפכה מספינה לדגל. כאילו פעם אם ממש הייתה הספינה, היא הייתה חלק מרכזי בתוצר הלאומי, והיום היא דגל. ודגל זה לא דבר פחות חשוב, גם דגל צריך לחנך אליו ולייצר לו, אנחנו קוראים לזה שיטת המשפך, זאת אומרת צריך לייצר משפך. בגלל זה סוגיית המתנדבים בחקלאות והחינוך החקלאי היא מאוד מאוד חשובה. כי כשאתה רוצה שהזהות של אנשים בישראל, גם אם לא כולם חקלאים, הזהות היא תהיה זהות שקשורה לחקלאות – אתה צריך לגעת בכל תלמיד בישראל, אתה צריך לגעת בכל נער ונערה בישראל. אגב, גם אם הם חרדים, אתה צריך לגעת בכולם כדי שזה יהיה חלק מהדגל שאתה מוביל. אז כשאנחנו מסתכלים היום על החקלאות, היא כבר לא, אני אומר את זה בתור קיבוצניק מלידה ודור שני לקיבוצניקים, שלישי אולי אפילו, אנחנו - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בן של גד"שניק מפואר מרביבים, שמוליק ריפמן. << אורח >> און ריפמן: << אורח >> כן, נכון, זכיתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עשה אחרי זה עוד כמה דברים. << אורח >> און ריפמן: << אורח >> - - אנחנו צריכים להסתכל היום על חקלאות שהיא לא רק במסגרת הסכם משבצת. זאת אומרת, חקלאות היא משהו שהיא גם רלוונטית לעיר. בסוף גם בית שאן וגם אופקים וגם ירוחם וגם מצפה רמון, יש להם חלק מאוד משמעותי בעתיד החקלאות, ושדרות כמובן, לא אעבור פה על כל הערים שנמצאות במרחב הגבול והפריפריה. אבל אנחנו צריכים לפתוח את הדבר הזה. חגי ועוד כמה מקבילים למשרד החקלאות, עשינו ביחד סיור במצפה רמון וירוחם, לראות איך נראית עיר שעושה חקלאות, עיר שיש בה אגש״ח. חשוב שתשמע את זה גם, אגב. עיר שיש בה אגודה שיתופית חקלאית של חבר'ה שחיים בעיר ועושים חקלאות. והרבה מהחקלאות שאנחנו רואים זה ליד בה״ד 1, היא מבוססת על אגש״חים שהם של תושבי מצפה רמון. אני חושב שלצד התוכנית, חשוב מאוד שיוקם צוות חשיבה משותף, עוד פעם, לכל מי שרק רוצה להיות חלק בזה, להמשיך להביא את הידע מהשטח של כל הארגונים, להמשיך לעשות מעקב ובקרה על התוכנית הזאת. כי אנחנו יודעים שהיינו פה כבר בהמון דיונים, הדברים שמצליחים זה דברים שיש עליהם מעקב ובקרה. אני רוצה לסמן נושא אחד שהוא לא מופיע בתוכנית והוא קשור גם קצת למה שאוראל אמר, ואורי דיבר עליו קודם, וירון. מי שמסתכל היום על תמ״א 1 של מדינת ישראל, זה בעצם תהליך מאוד מעמיק שהיה במינהל התכנון לפני שש-שבע שנים. החקלאות לא מוזכרת שם. תהליך תכנוני שמתכנן את מדינת ישראל עשרות שנים קדימה, נתנו שם מענה לכבישים, לרכבות, למסדרונות אקולוגיים. אגב, יש ללובי החקלאי מה ללמוד מהלובי של האקולוגיה והסביבה בוועדות התכנון. אבל החקלאות לא מתוכננת, לא מתוכננים שטחים חקלאיים. לצד זה, גם ב-2015 וגם עכשיו נעשתה עבודה מאוד יפה במשרד החקלאות, על זה שיש פוטנציאל לעוד 2 מיליון דונם חקלאים בנגב. יש פוטנציאל לעוד הרבה מאוד קרקע לעוד דורות, לא רק דור חדש של חקלאות, אלא לעוד דורות עתידיים של חקלאות. ואגב, האוצר העביר החלטה פה ביחד, לדעתי, עם ועדת הכלכלה אם אני לא טועה, לפני שבועיים, על 3.5 מיליארד שקל להוריד שני צינורות מים חדשים לנגב. אז כשיש תוכניות גדולות וכשיש חזון גדול, הכסף הגדול גם מגיע. ואני חושב שזו הרמה שצריך לעשות ביחד כל השותפים, כי באמת לחקלאות של ישראל יש עוד עתיד מבטיח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה על ההערה האחרונה, היא הייתה חשובה. חגי, אולי אתה תרצה להגיד כמה דברים לסיכום? אנחנו ממש לקראת סיום. << אורח >> רחל פרץ-גלם: << אורח >> אני הייתי שמחה מאוד לדבר, אני נציגת לשכת עורכי הדין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבקשה, רק ממש בקצרה. << אורח >> חגי שניר: << אורח >> דור חדש של עורכי דין? << אורח >> רחל פרץ-גלם: << אורח >> גם דור חדש, הדור הצעיר, בואו נגיד ככה, במושבים. נעים מאוד, תודה רבה, אני עו"ד רחל פרץ-גלם, אני שותפה בוועדת האגודות השותפיות בלשכת עורכי הדין, ואני פה באתי להשמיע בעצם את העמדה שלנו, של הלשכה. על כן, אני רוצה כדור ההמשך במושבים להגיד שאני ממש יושבת פה, ואני מאוד מתלהבת לשמוע מה שקורה כאן, ואני ככה לראשונה חווה שיש איזשהו עתיד לדור ההמשך. וברשותכם, אני לא אגיד את העמדה שלי, אני רוצה להגיד את עמדת לשכת עורכי הדין. אז קודם כל, עידוד דור חדש בחקלאות מצריך סדר וארגון במצב הקיים. החקלאים שלנו היום נמצאים באמת במלחמת קיום, במלחמת הישרדות. ברור כי ללא פתרון יסודי של הבעיות המשפטיות הקיימות כיום, לצד חקיקה עדכנית המתאימה למציאות המשתנה, לא ניתן יהיה להציע פתרון הולם ובר קיימא לבעיות ההעברה הבין-דורית של הנחלות. כלומר, אנחנו מדברים על דור ההמשך ועל הרצון שלנו להשאיר את הצעירים פה בעצם במושבים, אבל יש בעייתיות מאוד מורכבת עם השארת הדור הצעיר. כפי שאתם יודעים, כל הנושא של העברת הזכויות בבן הממשיך והבן היורש, והעיקרון שרק בן יורש אחד יכול לקחת את המשק, יוצר איזושהי בעייתיות. עורכי הדין העוסקים בתחום זה מתמודדים מדי יום ביומו עם קשיים חמורים הנובעים בין היתר מסעיף 114 לחוק הירושה, האוסר על פיצול זכויות בנחלה ויוצר מתחים וסכסוכים משפטיים רבים. תהליכי העברת הזכויות ברמ"י, הליכים ארוכים, מסורבלים ומייגעים, אשר מקשים מאוד על מימוש זכויות חוקיות של החקלאים ובני משפחותיהם. כמי שמלווים משפטית את הציבור במרחב הכפרי, ובפרט את ההורים, את דור ההמשך, האגודות עצמן, אנחנו רואים לנכון להדגיש ששיתוף פעולה של עורכי הדין מהשטח חיוני לתוך כל תהליך חקיקה ולקבלת החלטות פרקטיות. חשוב מאוד שנבין שצריך שיהיה פה, מעבר לעבודת המטה שאתם עושים כאן, שהיא מאוד מבורכת, צריך גם לשנות את החקיקה שהיא די משנות קום המדינה. והכי חשוב, עברנו ככה על הפרסום שצירפתם. על קיום הוועדה ידענו באמצע הפסח, יומיים לפני, אז לא יכולנו ממש לעשות עבודת מטה ובאמת עבודה מסודרת, אבל ראינו שבעבודה שנעשתה, בעצם יותר לא ברור אם נציגי הלשכה, המשפטנים ועורכי הדין סייעו לגבש את המסקנות, וחשוב מאוד שיהיו. אנחנו יכולים לתרום גם מהשטח, גם מהבעיות של החקלאים. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רחל, לא סתם רשמנו, אלא יואב, היועץ שלי, ייצור איתך קשר, ואנחנו נכיר אותך ואת הרעיונות שאתם רוצים לקדם, בסדר? אני מודה לך. חגי, תרצה כמה דברים קצרים? << אורח >> חגי שניר: << אורח >> אני באמת במשפט אגיד, שבסוף התוכנית שכתבנו היא לא תורה מסיני. אנחנו התייעצנו פה עם מרבית האנשים מסביב לשולחן, ואנחנו עדיין פתוחים לרעיונות חדשים. בסוף, אם אנחנו מסתכלים על פתרון שייתן מענה למגוון אוכלוסיות, דיברו פה גם על בנים ממשיכים, גם על נחלות, גם מחוץ לנחלות, צריך להסתכל הרבה מחוץ לקופסה כדי לאפשר בכל המקומות ובכל הווריאציות, כי החקלאות של שנות ה-80' וה-70' וה-60' כנראה זה לא מה שילווה אותנו בשנות ה-30' וה-40' של המאה הזאת. ואני מאוד מקווה, אוראל אמנם הלך, שמנו פה מספרים משמעותיים בתוכנית הזאת ליישום, יש פה הרבה כסף להכשרת קרקע, להביא גם מים למקומות האלה, זה לא עניין של מה בכך. וזה התנאים הבסיסיים, אי אפשר בלי זה. אז התוכנית הזאת כן הוצגה לאוראל לפני כמה חודשים. כמובן שבגלל דיוני תקציב של 2025 הוא לא היה על זה במאה אחוז, והוא גם אמר שבתקציב 2025 כמובן שזה לא יבוא לידי ביטוי, אבל אנחנו כן מדברים על תוכנית לחמש שנים עם מספרים ברורים, שאם יאושרו יעשו פה מהפכה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חגי, תודה. לפני שאני מקריא את הסיכום, אני רק אומר שלטעמי חשוב לחבר את סדר היום הלאומי האקטואלי לשיח הזה. אני מפנה אתכם אל אחד המבוגרים הכי צעירים שאנחנו נחשפנו להם, זה גדי מוזס, איש חקלאות, קרקע, אופטימי, בלתי יאומן, בא מהאדמה ומבקש את ההתחדשות שלה. ואיך נגיד, בשבילו לפחות, שהוא בימי חייו יראה את התקומה. אנחנו נסכם ככה, שהוועדה רואה בעידוד צעירים להקדיש את חייהם בחקלאות כנדבך חיוני. איך אמרנו? לא ביטחון מזון, אלא עצמאות. מעניין. כעצמאות המזון בישראל. הוועדה מצפה שמסלולי התמיכה בדור החקלאים החדש והסרת החסמים יוטמעו בתוכנית הממשלתית להרחבת הייצור החקלאי בעשור הקרוב. הוועדה רואה בתוכניות לחבל תקומה ולקו העימות בצפון עבור חקלאים חדשים כתוכניות חלוץ, מהן ניתן יהיה ללמוד עבור כלל הארץ. הוועדה מברכת את משרד החקלאות וכלל העוסקים במלאכה על הכוונה להקים יחידה ייעודית שתרכז את העשייה הלאומית בעידוד דור ההמשך בחקלאות. מן הראוי לעסוק בהטמעת החקלאות בתוכניות האב הארציות לתכנון, זה הוזכר. ועוד אני רוצה לציין את בחינת ההיבטים המשפטיים והמנהליים שהוזכרו בדיון. הוועדה מודה לכל השותפים ותמשיך לעקוב אחר יישום פרקי התוכניות ששמענו, באמצעות החלטות ממשלה מתאימות ובתקצוב ראוי. תודה רבה, סעו בזהירות לשטח. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:59. << סיום >>