פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 27/04/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 136 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום ראשון, כ"ט בניסן התשפ"ה (27 באפריל 2025), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> מדיניות ופעילות מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: ליאת אליהו סבאן – עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי אביתר דוק – רכז משרדי ממשלה שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר שמעון זיגזג – ראש אגף חקירות מעסיקים, רשות האוכלוסין וההגירה איציק עמרני – ראש מינהל אכיפה, רשות האוכלוסין וההגירה דוד דהאן – בעלים של חברת ניקיון, בעלים של תאגיד ליבוא עובדי בנייה אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות, ההסתדרות שלי סבג – עו"ד, ראש ענף רישום וניהול מחלקת האסיר, שירות בתי הסוהר אליהו בן מויאל – מנהל קשרי חוץ, עמותת מיוחדים, מועצת הבריאות אלכס פרידמן – מייסד ויו"ר, נכה לא חצי בן אדם סיגל רוזן – רכזת מדיניות ציבורית, המוקד לפליטים ומהגרים אייל מוסט – מנכ"ל, עמותת דף חדש יאיר דוד – עו"ד, עוסק בעובדים זרים בבניין ותשתיות צבי קן תור – עו"ד, לשכת עורכי הדין ד"ר יונה שרקי – עו"ד, המרכז למדיניות הגירה ישראלית שפי פז – פעילה חברתית נגד אוכלוסיית המסתננים והמהגרים הבלתי חוקיים ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: אלדד כץ, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מדיניות ופעילות מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום לכולם, יום ראשון בשבוע כ"ט בניסן תשפ"ה, 27 באפריל 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום מדיניות ופעילות מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה. בישיבה היום נדון על מספר נושאים והם מבקשי המקלט, העובדים הזרים שנוטשים את מעסיקיהם, דמי תיווך לא חוקיים, אכיפה לעשרות אלפי העובדים הזרים שנמצאים בישראל, תכנית היציאה מרצון של המסתננים, התקנים של מינהל האכיפה ואיושם, מקומות הכליאה של הזרים והמסתננים. הוועדה שמעה ממינהל האכיפה על המצוקה הקשה במקומות הכליאה לזרים, וחוסר מקומות בכלא גבעון ואף סיירה בכלא סהרונים ובמתקן חולות כדי למצוא פתרונות. עובדים זרים עוברים בין ענפים באין מפריע, נוטשים מטופלים סיעודיים ומעסיקים בכלל הענפים. הגענו למצב שבו העובדים הזרים הלא חוקיים מפרסמים את שירותיהם ברשתות החברתיות באופן גלוי, ובלי לפחד מהאכיפה והענישה על כך. החוק אמנם אוסר עליהם לעבוד שלא במסגרת היתר העבודה שניתן להם אצל מעסיק מסוים, אך לצערנו הם פועלים היום ללא חשש. הוועדה עובדת בשיתוף פעולה מלא, בשנתיים האחרונות, עם ראש מנהל האכיפה ברשות האוכלוסין, ורואה במאבק בתופעת העסקת השוהים הבלתי חוקיים בישראל, אחד מהנושאים החשובים שיש לטפל בהם. הנזק למשק הישראלי, כתוצאה מהעסקת שוהים בלתי חוקיים, נאמד במאות מיליוני שקלים. שוהים בלתי חוקיים אינם משלמים מסים כנדרש, מה שגורם להפסד הכנסות משמעותי למדינה. נוסף לכך, המעסיקים החוקיים משלמים מחיר כבד, הם משקיעים סכומים אדירים בהבאת העובדים הזרים, נושאים בעלויות ביטוח, אגרות, מגורים והוצאות נלוות, רק כדי לגלות שהעובד שהשקיעו בו כל כך הרבה משאבים, ברח מהם ועובד אצל מעסיק אחר. בכך, אותם מעסיקים שפועלים כחוק, מוצאים את עצמם במצב שכספם יורד לטמיון, ללא אפשרות להביא עובדים חלופיים בשל ההקצאות המוגבלות לכל מעסיק. תופעה נוספת היא הגשת בקשות מקלט על ידי עובדים זרים. ברגע שהם מגיעים לישראל, כשלאחר הגשת הבקשה נוטשים את מעסיקיהם, ועוברים לעבוד בעבודה משתלמת יותר מבחינת השכר. הוועדה סבורה שיש להגביר את האכיפה על העובדים הלא חוקיים, ובנוסף להטיל קנסות כבדים על אלו שמעסיקים אותם ללא היתר. העובדה שהעובדים הזרים מפרסמים את שירותיהם בגלוי ללא חשש עם ההתלהבות הציבורית מהתופעה, משקפת את עומק הבעיה ואת היעדר ההרתעה בפועל. הוועדה מברכת את מינהל האכיפה על המבצעים הגדולים שביצעו בחודשים הגדולים, כמו תפיסת 29 עובדים זרים במפעל כריכים בתל אביב, חמישה עובדים מתאילנד שהגיעו לעבוד בחקלאות, ארבעה עובדים מהודו עם אשרת תייר, 15 נשים פיליפיניות ואחת מסרי לנקה שהיו אמורות לעבוד בענף הסיעוד, ואישה מקולומביה באשרת תייר. ברור לכולם שהעובדים האלו ברחו מהמעסיק שלהם. נטשו את החקלאים, את הקשישים, הנכים והסיעודיים, שהשקיעו בהם זמן וכסף, ונותרו ללא עובדים. מבצע נוסף שאנחנו מברכים עליו הוא תפיסתם של שמונה אזרחים מאוזבקיסטן לישראל, במתווה של תיירים, כשלמעשה הגיעו לעבוד בישראל באופן לא חוקי. בישיבה האחרונה שמענו גם שישנו מחסור בעובדים במינהל אכיפה, ושהשכר הממוצע ההתחלתי לפקח הוא כ-6,500 שקלים לחודש. נוצר מצב אבסורד שבו עובדים זרים מתחילים לעבוד בשכר יותר גבוה מהפקחים ומעובדי המינהל. ארצה לשמוע גם על ההתקדמות והקשיים בגיוס עובדים נוספים למינהל. נתחיל עם מר איציק עמרני, ראש מינהל אכיפה, לסקירה בכל הנושאים שפירטתי. כמה עובדים זרים יש היום בישראל בחלוקה לענפים? תיתן לו סקירה. לפי הטבלה שקיבלנו מנקש, נדמה לי 32,611? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> פחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה פחות? טוב נמשיך, אתה תיתן לנו סקירה ואחר כך נמשיך עם השאלות. תודה. אם לא נספיק היום, נמשיך ישיבה נוספת, כי ב-14:00 אני צריכה להשתתף בישיבה, הצעת החוק שלי בוועדת הפנים. תודה רבה על ההתחשבות. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> צוהריים טובים גברתי, ברשותך אני אתן איזשהו סיקור כללי למינהל שלי, ואני אענה בצורה מסודרת על השאלות. קודם כל, מינהל אכיפה וזרים הוקם ב-2010, אחרי שעד 2010 המשימה הזאת התחלקה בין מספר משרדים – משרד הפנים, משרד התמ"ת, משטרת ישראל ועוד כמה משרדים נוספים – ובעצם ב-2010 הוקם מינהל אכיפה וזרים, ואליו אוגדו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז היום אתה מרכז את כל התחום? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> היום אני מרכז את כל התחום, יש לנו פה ושם עוד סמכויות שאנחנו עובדים עליהם ואנחנו היינו רוצים אותם, אנחנו עובדים על זה ביחד עם משרד המשפטים, זה איזשהו אתגר שאנחנו עוברים. המינהל שלי מורכב ממרחבי אכיפה מבצעיים שפרושים על כל הארץ – צפון, דרום, מרכז ותל אביב – יש לי זרוע הרחקה ביצועית, יש לי אגף לטיפול במבקשי מקלט, אגף לעידוד יציאה מרצון, יש לי יחידה שעוסקת בבחינת התנאים ההולמים של העובדים הזרים – שאני חושב שהיא המסה העיקרית בדיון שלשמו התכנסנו – ויש לי כמובן את המטה שלי. יש לי מספר מטרות, חלק מהם זה צמצום מספר השוהים הלא חוקיים בישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה סך הכול עובדים יש תחת האגף שלך? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> סך הכול, במינהל אכיפה וזרים היום יש 300 עובדים. התקינה שלי היא 330 תקנים סך הכול, מתוכם מאוישים 300 עובדים, חוץ מזה – אני התכוונתי להרחיב על זה כמובן בהמשך – החלטה 1752, תקנים נוספים שקיבלנו ומתוכם כרגע הצלחנו לאייש 35 עובדים, שבערך שישה או שבעה מהם כבר פרשו – אמרת את זה גברתי, בפתיח שלך – בגלל השכר, אז זה לעניין הכוח אדם. כמו שאמרתי, חלק מהייעוד של המינהל שלי זה לצמצם את מספר השוהים הלא חוקיים בישראל. אני מטפל בכל הנושא של ההעסקה הלא חוקית, אני מטפל במבקשי מקלט ומסתננים, ציינת את הנושא של דמי תיווך העסקה שלא חוקית אז גם בזה אנחנו מטפלים, אנחנו מטפלים במסורבי הכניסה לישראל ועוד דברים נוספים נלווים. עיקר הפעילות שלי נע סביב חקירות ומודיעין, סביב אכיפה – בעיקר אכיפת שטח – תשאול ושימועים של זרים, הרחקה של מי שלא חוקי כאן ומיצה את התקופה שלו כאן בישראל, כמו שאמרתי גם יציאה מרצון – זה שייך לדיון אחר – בעיקר מסתננים ומבקשי מקלט שהתיק שלהם נסגר. יש לי שלל נושאים שאנחנו אחראים עליהם, אבל מפאת הזמן אני פחות אגע בזה. דיברנו על הנושא של מתקן כליאה, מקומות כליאה, שזה אתגר מבחינתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אם בעבר מספר מקומות הכליאה עמד על סביבות 500 רק במתקן מעשיהו, שלימים עבר למתקן גבעון, ולאחר המעבר למתקן גבעון היו 400 מקומות, היום ירדנו ל-130 מקומות סך הכול, שבתוך המקומות הללו אני נאלץ לשכן גם כאלה שעוברים מהליך פלילי למנהלי, גם מסתננים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ממש יש מצוקה. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> נכון. יש מצוקה ממש גדולה. אנחנו מנסים לפתור את זה יחד עם שירות בתי הסוהר, שיש לנו איתם קשר טוב, אבל כרגע יש לנו את האתגר הזה, אני כרגע נע סביב ה-130 מקומות הללו. אמרת בפתיח את הפעילות שהייתה לנו לפני החג, שעיכבנו 29 איש ומתוכם ומפאת מחסור במקום נאלצנו לשחרר מספר אנשים, שהגיעו כמובן לענף הסיעוד בעיקר ואני חושב שגם קצת חקלאות. נאלצנו לשחרר אותם. ברשותך, אני אעבור לשאלות ששאלת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> או-קיי. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> במענה לכמה עובדים זרים לא חוקיים יש היום בישראל בחלוקה לענפים, אני אגיד שחוקיים יש מעל 195,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה נכון למתי, הנתונים? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> הנתונים נכונים ל-20.4 או 22.4. 33,000 לא חוקיים. זה עלה קצת, כי את אמרת לי 32,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו הטבלה שנתנה לי נקש. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> נכון אבל מה לעשות שמאז ועד היום דברים קצת השתנו, הנטישה ידועה לצערנו הרב. הענפים המרכזיים הם כמובן סיעוד, בניין וחקלאות, כשבסיעוד אנחנו מדברים על כ-17,000 נוטשים, בבניין כ-8,000 נוטשים, ובחקלאות ככמעט 8,000 נוטשים גם כן, זה לגבי העובדים הלא חוקיים. מבחינת הפילוח עצמו, אם תרצי אני אפרט לגבי הסיעוד, המדינות העיקריות הם – פיליפינים, הודו, אוזבקיסטן, מולדובה וסרי לנקה ביחד, אלה המדינות העיקריות שנוטשות. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> אלכס פרידמן. יש לך פילוח? איזה מדינות יותר? איזה פחות? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אמרתי. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> בסדר, אבל מתוך ה-17,000, כמה יותר מאיזה מדינה? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אני אחזור שוב פעם בשבילך. פיליפינים – 8,400, הודו – מעל 2,700, אוזבקיסטן – מעל 1,200, מולדובה – מעל 1,100, סרי לנקה –גם כן מעל 1,100. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> 1,000 זה הסטנדרט הקבוע נכון? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> פחות מהמדינות הללו זה כבר נפאל – 800, אלה פחות או יותר המספרים. לגבי ענף הבנייה סין היא המככבת מבחינת הלא חוקיים. יש לנו את הודו, את סרי לנקה כמובן, אלה המדינות שנוטשות בעיקר. אני אקפוץ לענף החקלאות, רק רגע. ענף החקלאות כמובן זה תאילנד בראש, אחריהם סרי לנקה והודו, אלה המדינות. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> חשוב לציין לטובת יושבת הראש, שהכמויות האלה הם גם בגלל כמות העובדים בישראל. 8,000 פיליפינים, הכי הרבה פיליפינים בסיעוד, ותאילנדים כי זה הכי הרבה תאילנדים וכו'. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> נכון מאוד. לעניין מבקשי מקלט שהבקשה שלהם נסגרה והם עדיין נמצאים כאן בארץ, אז יש לנו את אוזבקיסטן שהיא מככבת, חוץ ממנה יש לנו את סרי לנקה, את הודו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה בקשות הגישו מבקשי מקלט? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> זה לא כמה הגישו, זה כמה הגישו והתיק שלהם נסגר, כרגע הם פה בארץ ואנחנו מקיימים איזושהי פעילות אכיפה לגביהם, אבל כמו שאמרתי אני קצת מוגבל מבחינת מקומות כליאה וזמינות של טיסות לחו"ל. סרי לנקה מעל 1,000 מבקשי מקלט שסגרנו את התיק שלהם והם עדיין כאן, בישראל סין מעל 800, פיליפינים מעל 600, הודו מעל 850, אלה המספרים לגבי הנושא הזה. במענה לשאלה – במסגרת פעילות לאכיפה כלפי העובדים הזרים הלא חוקיים בחודשים האחרונים, כמה עובדים זרים לא חוקיים שנטשו את מעסיקיהם הורחקו מישראל בשנת 2024? – אז הורחקו בסך הכול 467. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> מתוך? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> זה מעט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלכס שאל אותך מתוך כמה. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> מתוך ה-30,000? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> מתוך 33,000 עובדים זרים לא חוקיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא חוקיים. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> אחוז אחד. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> יש לנו מבקשי מקלט גם - - - << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> אבל אחוז אחד אתה אומר? << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> אני אומר, יש לנו מבקשי מקלט גם אם זה תיירים, אם זה מסתננים וכאלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ה-467 הורחקו מהמדינה? << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> זה אחוז אחד. כבוד יושבת הראש, זה אחוז אחד מתוך הלא חוקיים בשנה. << דובר >> שפי פז: << דובר >> ושם אין מדיניות אי הרחקה ואין מדיניות הגנה קבוצתית. בסוף זה רק תלוי ביכולת שלכם לעבוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, תמשיך. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אני אמשיך ברשותך גברתי, במענה על השאלה כמה עובדים זרים מבקשי מקלט שבקשתם סורבה – אני מדבר על 600 איש, זה סך הכול. עניין מצוקת מקומות הכליאה, אמרתי שיש לי 79 מקומות לגברים, יש לי 51 מקומות לנשים, כשבעבר היו לי מעל 400 מקומות שם, היום אני מוגבל. זה לא תלוי בי, זה תלוי בשירות בתי הסוהר, זה מה שמגביל אותי בביצוע האכיפה, זה אחד הדברים שמגבילים אותי גם עם זמינות טיסות. אם אין לי מספיק טיסות אז אני - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז הם תקועים, לא? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> נכון, אז הם תקועים. את הדוגמה של פעילות בתל אביב באותו מפעל נתתי, יש לי כמובן עוד דוגמאות שלצערי הרב הצוותים שלי נאלצו לחדול לא מעט פעמים. יש כאן חברים שותפים מארגונים אחרים – בעיקר עסקיים – שפונים אלי באופן אישי, ולצערי הרב יש לי לא מעט מצבים שאני נאלץ להגיד שאין לי מקום או אני לא יכול לקיים את הפעילות כשברובה זה סביב הנושא של מקומות הכליאה, כי אני תלוי גם בשירות בתי הסוהר, זה לגבי הנושא הזה. לגבי החלטה 1752, מינהל אכיפה וזרים תוקנן ב-255 תקנים. כמו שאמרתי, הצלחתי לגייס כרגע בסביבות ה-35, כשיש כמה מהם שאחרי שלושה, ארבעה חודשים החליטו שהם לא נשארים בגלל השכר הנמוך, אבל צריך להבין שזה משהו שישליך כמובן על שאר הדברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה קורה עם הסכם השכר? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> כרגע יש טיוטה, ואני חושב שיש כאן אביתר מאגף הסכמי שכר, הוא יוכל לפרט לכם קצת יותר טוב ממני, זהו מבחינתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולגבי החמש – תכנית היציאה מרצון של המסתננים – אם אתה יכול לנגוע בזה? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> לגבי תכנית היציאה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה יצאו מרצון ב-2024 למדינות אחרות, תקציב לשנת 2025 וצפי של הרשות לשנה הקרובה? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> זה די מתקשר לדיון הקודם בוועדה נוספת. קודם כל, ב-2024 הצלחנו להוציא בהליך של יציאה מרצון כמעט 4,000 איש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה הרבה. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אני מדבר על כ-3,900 איש, רובם מאריתראה, הצלחנו להוציא אותם מישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עמדתם בתקציב? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> ב-2024 אני חושב שאם היה לי תקציב גדול יותר הייתי מצליח להוציא יותר, אבל נאלצנו כמובן מכמה משרדים לקושש עוד קצת תקציבים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה העלות הייתה סך הכול? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אני לא זוכר להגיד לך, אני יכול לשלוח את זה לדיקלה אחרי זה. השנה אנחנו כמובן בקצב, כרגע אנחנו נעים סביב המעל 1,000 הצלחנו להוציא. הנושא של התקציב גם מורכב עבורנו אבל כרגע יש לנו תקציב. אנחנו עובדים על להגדיל את התקציב ובאמת לעודד כמה שיותר במסגרת יציאה מרצון. יש משהו נוסף שנעשה במקביל, וזה הנושא של הרחקת אזרחי אריתראה חזרה למדינתם, אני מקווה שזה איכשהו ייתן לנו דחיפה לדברים הנוספים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> אפשר לשאול שתי שאלות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה ואחר כך נעבור לשירות בתי הסוהר. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> תודה רבה. אנחנו רוצים לשאול שתי שאלות. אמרת שהיו כלואים מתחום הסיעוד ונאלצתם לשחרר אותם, למה ומה אתם עושים בנדון על חוסר המקום? אתה אמרת לנו שזה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע את שירות בתי הסוהר. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> לא אז אני בכוונה מחדד. אנחנו נשמע את שירות בתי הסוהר, השאלה מה רשות האוכלוסין עושה בנדון. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> במענה לשאלה הראשונה שלך, אני אחזור ואומר שנאלצתי לשחרר מכיוון שלא היו לי מקומות. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> אבל הם עשו משהו. הם היו כלואים כי הם עשו משהו. הם לא היו כלואים סתם. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> יש דברים שלא תלויים בי. אם יש לי מקומות כליאה אז אני יודע לשכן אותם שם. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> ולמה הם לא נשלחים הביתה? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אני מאפשר להם לצאת הביתה מבחינתי כאן ועכשיו, אבל אמרתי דבר נוסף, חוץ ממקומות כליאה זה זמינות טיסות. אם אין לי זמינות טיסות והטיסה בעוד יומיים, שלושה, אני צריך לשכן אותם איפשהו וכאן נכנס המרכיב. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> ואז אתה משחרר אותם בחוץ? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אני משחרר אותם, כן. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> בגלל שאין מקום ואין טיסות, מחזיר אותם? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אני משחרר אותם. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> סליחה, אני מאוד מעריך אותך, אבל זו פשוט סיטואציה הזויה. << דובר >> שפי פז: << דובר >> זה לא הדבר היחיד שהזוי. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אני מסכים איתך. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> זה פשוט פותח פתח לכל העובדים בדגש על הסיעוד לדעת שאין שום אכיפה, וגם אם יקרה הנס ויתפסו אותם, ישחררו אותם כי אין מקום ואין להם מטוס, ותאמין לי יש הרבה מטוסים כיום דרך קפריסין, אתונה, לא חסר טיסות אבל זה בצד. עצם הסיטואציה שעובד סיעודי – ואני בכוונה מדבר על סיעוד – יכול להתעלל ממטופל, יכול לגנוב אותו, יכול כל דבר, ובסוף משחררים אותו כי אין מקום? זה הזוי. איציק יקירי, בקשה אישית אליך, פעם הבאה שאתה משחרר מישהו, תרים טלפון אלי לפני זה, בסדר? אני מבקש, תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יאיר דוד, אתה צריך לצאת, אז בבקשה. << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> קודם כל תודה רבה, מספר משפטים. ראשית, אני רוצה לציין לחיוב את שיתוף הפעולה שיש לנו, אני נמצא פה בכובע של מי שמייצג לא מעט תאגידי בניין, שמקבלים שירות, באופן בדרך כלל משביע רצון, אבל יש בעיה אמיתית שקשורה גם לדברים שנשמעו פה על ידי י שמדבר בענף הסיעוד. הנוהל בענף הבניין מאפשר לעובדים לעבוד בין מעבר בין תאגיד לתאגיד, באופן כזה שלמעשה הם עוזבים תאגיד מסוים ויכולים 90 ימים לחפש תאגיד אחר. לחפש תאגיד אחר, כל מי שיושב פה מבין שהם עובדים בשחור. אותם עובדים לא עובדים בשום תאגיד, אנחנו לא מתארים לעצמנו שהם יושבים בבית ולא עושים כלום. אנחנו פונים לא מעט לאגף האכיפה ובסך הכול אנחנו מקבלים הרבה רצון טוב, אבל טענות שיש בעיה של כוח אדם. הציפייה שלנו, ושוב, בעיניי זה גם אינטרס של המדינה לא פחות משלנו, אבל אני דווקא זועק פה את הזעקה של התאגידים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך לתקן את זה, לא? מעבר ל-90 יום. << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> לא, 90 ימים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל לא צריך לשנות את זה? << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> צריך להוריד את זה, אבל אנחנו עושים את הרגולציה הזאת מול הרשות, זה עניין אחר. אני לא אבלבל כרגע חיטין ושעורין, זה לא קשור אחד לשני, כרגע זה הנוהל לצערנו. אנחנו עובדים הרבה מאוד שנים ומנסים להוריד את התקופה הזאת. מה שקורה בפועל כשאני מרים טלפון לאגף האכיפה ואומר להם "חבר'ה תדעו לכם, יש לי קבוצה של 20 עובדים זרים, שאני יודע להגיד לך איפה הם נמצאים.", למה זה כל כך כואב לי? בתקופה הזאת אנחנו ממשיכים לשלם עליהם את האגרות. חברים, זה עשרות אלפי שקלים על עובדים שאנחנו לא נהנים מהם. יש פה לאקונה בנוהל, והיחידים שיכולים לעזור לנו פה זה אגף האכיפה. המצופה הוא – יכול להיות שאני קצת נאיבי אבל אני חוזר ואומר את זה, יעיד שמעון זיגזג שאני עקבי מאוד בעניין הזה – אין לנו דרך, אין לנו סמכויות אכיפה. אם מישהו היה אומר לי "קח אוטו, תעלה את העובדים האלה עם איזושהי אפשרות להעלות אותם ולהטיס אותם לחוץ לארץ ולהזדכות באגרות האלה", היינו עושים את זה מחר. נוצר פה מצב בלתי אפשרי, שאנשים זורקים כסף לכיס. האגרות האלה משולמות על עובדים שעובדים פה בשחור, אני מוכן לתת לוועדה ראיות במלוא החופן, ואני אומר שוב, אם יש משהו שהייתי צריך להגיד לוועדה הזאת – ואני מצטער שאני צריך לעזוב פה כרגע – זה למצוא איזשהו פתרון, אני אומר גם לך ראש המנהל, וגם לשמעון שאנחנו בשיח פתוח ושוטף בעניין הזה, תנו לנו את הפתרון הזה. יש תסכול גדול בקרב התאגידים, תבינו שהדבר הזה יכול להעיב על תאגיד מבחינת רווח והפסד הרבה פעמים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איציק, מי יוכל לענות על זה? << דובר >> שמעון זיגזג: << דובר >> אני אשמח ברשותך יאיר. שמי שמעון זיגזג, אני מנהל אגף אכיפת מעסיקי זרים במינהל אכיפה וזרים. יאיר מדייק במה שהוא אומר, יש לנו קשר הדוק, ואנחנו בהחלט מודעים לתמונה שהוא מתאר פה והיא בהחלט תמונה לא רצויה. יחד עם זאת, חובה עלינו לתאר בדיוק מה אנחנו עושים. אנחנו לא אוכפים רק את ענף הבניין. אנחנו אוכפים תיירים לא חוקיים, אנחנו אוכפים מבקשי מקלט שבקשתם סורבה והם לא יוצאים מהארץ, אנחנו אוכפים גם עובדים זרים שנמצאים שבע, שמונה שנים בישראל, משיגים מידע על מקום המצאם, וגם אותם אנחנו אוכפים. לכן כאשר יש לנו מפת ידיעות ברורה, ויש עובד של חודש – נטש חודש, ויש לו עוד חודשיים להסדיר את המעמד – ולעומת זאת, יש לנו יעד אחר באותו יום לעצור עובד מתאילנד, שהוא שמונה שנים כאן שלא כדין, אז בוודאי שסדרי העדיפות שלנו יקבעו מה אנחנו נעשה באותו היום. יותר מזה, כאשר אנחנו הבנו מה קורה עם החלטת 1752 והבנו לאיפה אנחנו הולכים, נדרשנו לסוגית כוח האדם וציינו את היקף כוח האדם שדרוש לנו, כדי להתמודד עם אותם תופעות – שידענו שהם יצוצו, כי זה מחלות ילדות – כל לאום חדש שמכניסים לענף חדש, עד שהוא מתייצב, אנחנו יודעים שיש בעיות כאלה במיוחד בהתחלה, ובמיוחד לאור מצוקת העובדים שעדיין לא התמלאה בענף הבניין, ולכן זה היה ברור לנו שיהיו תופעות כאלה. יחד עם זאת, אנחנו במחסור של 255 עובדים שנתנו לנו במסגרת החלטת ממשלה, שלא איישנו. אי אפשר להתעלם ממספר כל כך גדול שנוגע למינהל קטן כמו שלנו. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> שמעון ואיציק, אבל אי אפשר לשבת שנה וחצי ולדבר על זה. << דובר >> שמעון זיגזג: << דובר >> לא הבנתי, סליחה? << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> שנה וחצי אי אפשר לשמוע את זה. << דובר >> שפי פז: << דובר >> למה שנה וחצי? שנים. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> בסדר. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> אנחנו מדברים על ההחלטה - - - << דובר >> שפי פז: << דובר >> לא משנה, אבל שנים יש בעיה קשה מאוד של מחסור בכוח אדם ברשות ההגירה ותקציבים, שנים, זה לא נולד היום. << דובר >> שמעון זיגזג: << דובר >> מאוד חשוב לומר לך, יכולנו לחדול מכל עיסוקינו, וכמו שהסברת יש המון עפים, יש המון זרים לא חוקיים שהם לא עובדים זרים, כמו – מסתננים, מבקשי מקלט, תיירים, המספרים הם מאוד גדולים. יכולנו לבוא ולהגיד "או-קיי, כרגע הם שקופים, בואו נתעסק רק בענף הבניין". << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> אבל זה לא מה שאמרתי, אני לא בא בטענות. << דובר >> שמעון זיגזג: << דובר >> בוודאי שלא. << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> שמעון, אני רוצה להגיד משהו. אנחנו מסכימים על הכול. << דובר >> שמעון זיגזג: << דובר >> נכון. << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> אני פונה פה לוועדה ואני אומר כך – וכל אחד יושב פה וצועק את הצעקה שלו – אני רוצה להסביר. אני שומע את סיפור כוח האדם הזה שנים, ואני אומר יותר מזה. שווה לנו, לתאגידים, לקחת חוקרים פרטיים, לשלם כסף – תבינו שאני משלם היום אלפי שקלים על השלושה חודשים האלה – תחשבו שמדובר על 20 עובדים, תכפילו ב-2,000 שקל, 60,000 זה כסף גדול. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> זה כסף שלא קיים יאיר, צריך להגיד את זה גם. << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> אני רוצה שתבינו מה אנחנו מציעים, ואני הצעתי את זה לשמעון ואני רוצה שתשקלו את זה שוב, אנחנו מוכנים להביא לכם את המידע עם משלוח של נקודת ציון היכן נמצא העובד, כדי שתשלחו את רכב האיסוף הזה ורק תיקחו אותם, תבדקו את זה כי האינטרס שלנו כל כך מובהק, הוא כל כך כואב לנו, ולכן אני בא ואומר, אגב, השיקולים שלכם וסדרי העדיפויות שלכם, קטונתי, מי אני שאגדיר לכם? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אבל לאן? << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> לגבעון ולהעיף אותם מהארץ, כי אם לא תעשו את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אין, יש בעיית מצוקה של מתקן כליאה. << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> אני רוצה עוד משפט אחד, עובדים זרים – בלי לפגוע, אני מאוד מעריך אותם – הם עובדים על בסיס הגרי במובן החיובי של המילה. כשהם מבינים שהרשות לא עושה כלום – וזה מה שאני אומר לך כשאני מדבר עם העובדים הזרים – שהם יודעים שהם יכולים 90 יום לעבוד בשחור, לקחת כסף מזומן הביתה, ואף אחד לא יבוא, זה מה שהם אומרים, הם צוחקים עלינו שאנחנו באים. החברים שלהם וכל הענף הזה מבין שאגף האכיפה היום, אפס פעולות אכיפה באירוע הספציפי הזה. אני אומר היום בשם הגוף שאני מייצג אותו, ובשם תאגידים אחרים – עשרות תאגידים שאני מייצג אותם – אנחנו מוכנים לתרום מכספנו כדי שתעזרו לנו אם יש לכם בעיות. זאת אומרת, אני מוכן היום להרים לך טלפון בבוקר ולהגיד לך שיש לי קבוצה של 20 אנשים שעכשיו עובדת ודופקת בפטיש באתר בקריית אונו. שתשלח ניידת, ותיקח אותם. אתה תעשה טוב לא רק לי, גם לך, כי אתה תעביר מסר של אכיפה, זה לא פחות חשוב ההרתעה בעניין הזה. זה שאומרים לי כוח אדם, ובסופו של דבר הכסף יוצא מהכיס שלי, זה משהו שנראה לי שאפשר - - - << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אני שם רגע בצד את העניין של כוח אדם ואני חוזר שוב פעם למצוקת מקומות הכליאה. << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> כוח אדם זה ענף הבניין. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> יאמר לזכותו, יושב הראש הקודם שבאמת לקח את כולנו, נסענו דרומה, הגענו למתקן חולות, עשינו שם סיורים כדי באמת למצוא פתרונות, לא מעט מהם זה לקוחות שלכם. לצערנו זה משהו שלא הצלחנו. לא הסתדר. אני אולי בא ומלין על שירות בתי הסוהר, אבל צריך לזכור שכולנו מבינים עם מה הם מתמודדים. כולנו מבינים שלשירות בתי הסוהר יש מחסור אדיר במקומות כליאה. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> אחרי תעשה מיקור חוץ. אם אתם לא מצליחים, תעשו מיקור חוץ. << דובר >> שפי פז: << דובר >> נכון. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> מה זה מיקור חוץ? של מקומות כליאה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש חוסר של מתקן כליאה. << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> קבלני הוצאה לפועל, אני לא יודע. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> אפשר. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> של מקומות כליאה? << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> לא, תעצור את האנשים, שים אותם בגבעון. מה הבעיה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין מקום. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> גם אם אין לך מקום - - - << דובר >> שמעון זיגזג: << דובר >> דוד, אני מסביר לך, 20 העובדים שלך - - - << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> גם אם אין לך מקום, כנראה שיזם פרטי יבנה בית כלא הרבה יותר מהר מאשר שהמדינה תעשה משהו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נתן לעורך דין קן תור. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> קודם כל, בהמשך למה שאתה ציינת על הביקור בסהרונים ששנינו השתתפנו בו, בחולות, יש עוד דרך. אני מבין שבגבעון אין מקום, אבל כמו שיאיר אמר כאן בצדק, ההרתעה היא האכיפה הטובה ביותר. ברגע שאתם תתפסו כמה אנשים, תעצרו אותם – לא את כל ה-20, שבעה מתוכם – ואתם תגידו להם "אתם הולכים לשבת בגבעון" או "אתם הולכים לממן מכספכם, ולפי התקנות זה מותר, את הטיסה שלכם מחוץ לארץ ואז לא תעמדו לדין ולא תשבו בבית סוהר". ברגע שתעשו את זה שלוש פעמים ברצף, והשמועה הזאת תתפרסם, לא יצטרכו לקחת קבלנים פרטיים או הרבה פחות, כי ההרתעה תהיה האכיפה הטובה ביותר. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> צריך גם להגיד - - - << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> סליחה, אל תפריע, אני לא סיימתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע אייל, הוא יסיים ואתה. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> הדבר השני, העניין של סהרונים. אנחנו השתתפנו בביקור – סהרונים, חולות, זה אותו דבר – יש הכרח לקדם את זה, ויכול להיות שהתקציב לשב"ס כדי להפעיל את זה יכול לבוא מההצעה של יאיר, שחברות הבנייה יממנו על כל עובד בנייה שנמצא בחולות - - - << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> עם כל הכבוד אנחנו משלמים מספיק אגרות. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> סליחה, אתה מפריע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אייל שנייה, זה לא אומר שההצעה שלו תתקבל, הוא רוצה להגיד. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> אל תתפרץ באמצע הדברים. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> אתה תגיד שאנחנו נשלם? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא רק הציע, אבל מי אמר שזה יצא לפועל. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> אדוני, אתה תלמד לדבר, תתנגד כשאני מסיים. זה לא שוק, מקיימים פה דיון מסודר, אתה תדבר בסוף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא אומר שניקח את הרעיון שלו. נאמץ את הרעיון שלו? << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> באמת, מה זה הדברים האלה? << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> אף אחד לא שאל אותך, תגיד בסוף. התבקשת לשתוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם אתה תגיד מה שיש לך לומר. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> לא התבקשתי לשתוק ואתה לא תדבר אלי בצורה הזאת. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> אתה מתפרץ לי באמצע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תמשיך כי יש לנו לשמוע את שירות בתי הסוהר. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> אף אחד לא יגיד לנו לשתוק. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> עד שאני מסיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא יסיים, אני אתן לך את רשות הדיבור. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> הדבר האחרון, יש את העניין של תקנות שלא מפעילים אותה בצורה מספקת, והיא שמאפשרת לעצורים לממן את הטיסה שלהם לחוץ לארץ, יש כנגד זה עתירה בהליכים. אני חושב שניתן לבקש ממשלת ישראל לאפשר לעצורים לממן את הטיסה שלהם ולפרסם את זה שהם יצאו, זה כדי לחזק את ההרתעה, וההרתעה היא שתחסוך בצורך להרבה מאוד אכיפה. לשמעון חסרים היום מעל 200 איש, אנחנו מכירים את התקנות מלפני שנה, והיה ברור שעם השכר שהם מציעים, המחסור בכוח אדם היה ידוע וצפוי. עד שהם יקבלו אישור להעלות את השכר ההתחלתי, הרבה מים יעברו אפילו בירדן. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עמרני, למה אתם מתחילים את מה שהוא העלה כאן? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> קודם כל, אני אחזור לעניין של מקומות כליאה והיעדר טיסות, זה מצד אחד. מצד שני, מנגנוני הרחקה על חשבון אותם כספים של הזרים אנחנו כבר עושים. אנחנו עושים את זה בערך בשנה וחצי, שנתיים האחרונות, זה נעשה על חשבון הזר בחלק מהמקרים, בעיקר עובדים זרים, אז אתה די מתפרץ פה לדלת פתוחה. אני שוב פעם אומר, אני מבין ללבכם, אני מבין את העניין הזה ואייל מצלצל אלי ואומר "יש לי כאן ועכשיו אנשים, רק תבואו תיקחו אותם, אני יודע בדיוק איפה.". << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> תנו לנו לעזור לכם. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> זה בדיוק מה שהצגת, אבל לצערי הרב - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא ישים? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> רק שנייה. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> אבל איציק יש פה משהו לטובתך שצריך להגיד אותו. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אייל, רק רגע. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> בסופו של דבר האגף המקביל אליך לא מספק לפה מספיק מהר עובדים. חוסר בעובדים גורם להרבה מאוד ברחנים וגנבות. להביא היום עובד ב-B2B לוקח בין שלושה חודשים לחצי שנה להנחית פה בן אדם אחד בארץ. חבל שישי הלך ולא נשאר לדיון הזה גם. מצד שני, העובדים הבילטרליים לא שווים כלום, ולא ישכנעו אותנו 200 ישיבות. יש מחסור עצום בעובדים, יש צוואר בקבוק, לא מגיעים עובדים, אז מתחילים הגנבות. מתחיל השוק השחור לפרוח כי הוא מציע לו עוד עשר אגורות כי הוא צריך לסיים את הבניין, ואחר כך הוא עובר לבניין אחר כי מציעים לו עוד שקל וחצי. מצד שני, אני אומר לך וגם אמרתי לך את זה בהרבה מקומות, לא מצליחים לגייס אנשים? אני הצעתי ליושב ראש הוועדה לקחת את החבר'ה שעושים עבודה מועדפת, תכניסו את זה גם. מי הולך לתחנת דלק היום? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא קיים היום בבניין? << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> מי הולך על זה? הם יקבלו לפחות את המשכורת ההתחלתית, וגם בניקיון ישמחו, אבל בסוף בשורה התחתונה תעשו מיקור חוץ. לא יכול להיות מצב שאני מתקשר לאכיפה, אומר לכם יש לי חמישה אנשים, אין איפה לשים אותם. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אבל זה לא קשור למיקור חוץ, אין כאן עניין של מיקור חוץ. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> מיקור חוץ זה גם אם צריך עכשיו להלין אותם במלונית עם שמירה של משטרת ישראל או השב"ס זה גם אופציה, מי אמר שזה חייב להיות בית כלא? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אייל, יש לי כרגע 130 מקומות. נרצה או לא נרצה זה מה יש. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> לא - - - << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> רק שנייה, תן לי רגע. יש לי זרים שמשטרת ישראל עיכבה אותם בגלל הליך פלילי כזה או אחר, החליטה לא להמשיך איתם בהליך הפלילי והיא מעבירה אותם אלי, זאת קבוצה אחת. יש לי קבוצה נוספת שמסיימת מאסר פלילי בשירות בתי הסוהר, ואז היא עוברת אלי, זאת קבוצה שנייה. יש לי מסתננים, שמסתננים לישראל מכל מני גבולות המדינה, זאת קבוצה שלילית. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> אני לא בא אלייך בטענה איציק. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אבל לבוא ולהגיד מיקור חוץ זה - - - << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> אבל מיקור חוץ זה פתרון מהיר. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> זה לא פתרון מהיר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הם בחנו אותו, לא? בחנתם את המיקור חוץ. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> בוודאי, אבל אתה בטח לא רוצה שחייל משוחרר ייתן את המענה הזה. << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> אז בוא תנסה לתת לנו פתרון למקרים המובהקים. אמר פה אייל, אמר פה גם צביקה, ואני אומר לך עוד פעם, אני בא לצעוק, אנחנו השטח בסופו של דבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> אנחנו היד הארוכה היום של הרשות, כי אנחנו המיקור חוץ שלכם. אתם מביאים לנו עובדים בילטרליים ומבקשים מאתנו, ואנחנו משלמים המון כספים. אני פונה אליך לצורך העניין כנציג הרשות, ואני רוצה להסביר לך, ישנם מקרים מובהקים. יושב לידך שמעון והוא יודע בדיוק. לא מזמן אפילו הייתה לנו שיחה בעניין כזה והוא אומר לי "אני מבין אותך". אבל תבינו שלפעמים הרתעתית – ואני לא נכנס לשיקול שעת שלך, שאתה רוצה להוציא עובד שנמצא פה שמונה שנים, והוא עדיף מבחינה אכיפתית על עובדים שעובדים פה בשחור שלושה חודשים, אבל תנסה לתת גם לנו, ואנחנו נעזור לכם בעניין הזה, כי תבין עד כמה, תשאל את שמעון – צלצלתי ואמרתי לו "תשמע הלקוח אומר לי שהם נמצאים עם כתובת מדויקת ועם צילום איפה הם נמצאים." – כל מה שצריך לעשות זה להשקיע גם בנו, אני מבין שאנחנו פחות מבחינת סדר העדיפויות שלכם. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> מי אמר את זה? << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> לא אמרתי שאתה אמרת, אמרתי שאני מבין. עצם זה שאני מרים טלפון ואומר לך "העובדים נמצאים פה", הציפיה שלי הייתה, יכול להיות שאני נאיבי - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יאיר, אני מציעה בגלל חוסר זמן, שתקיימו פגישה אישית, ותעלה את כל הסוגיות בפניו. << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> אני לא מתווכח, זו בקשה שלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הטיעונים שלך נכונים. << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> קח אותנו בחשבון מבחינת סדרי העדיפויות שלך, זה יעזור לכל הענף וגם לרשות, אני אומר לך. תעשו את זה פעמיים, שלושה, כולם ידברו על זה, אתם תראו שהתופעה תעלם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איציק, תזמן אותם לפגישה ותשבו ותראו אולי אפשר - - - << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> אני מתנצל שאני צריך לעזוב, סליחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> להתראות ותשבו לפגישה ונשמע עדכונים. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> אפשר הערה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה אבל בקצרה. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> זה בדיוק העניין, שאני שאלתי מה אתם עושים בתור הרשות? צריך לפתוח את הראש, צריך לחשוב מחוץ לקופסא. ציין פה אייל, מי אמר שהעובדים צריכים להיות בבית סוהר? למה לא לדוגמה לפתוח עיר אוהלים? נאמר שחיפה הכריזו על הטרמינל מסוכן, תוך חודש בנו שם טרמינל חדש, אוהל עם מזגנים, אפילו עם דיוטי פרי. << דובר >> שפי פז: << דובר >> אפילו בכלא אין מזגן. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> אני אומר, בנו אוהל. מה הבעיה? יש לך תכנים שלא ממומשים. אפשר לקחת את הכסף משם זמנית, להשקיע אותו בדברים האלה, אבל הכול דורש חשיבה מחוץ לקופסא. צריך לפעול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני בטוחה שהם חושבים מחוץ לקופסא. אי אפשר להגיד שהם לא חושבים מחוץ לקופסא. << דובר >> שפי פז: << דובר >> עובדתית הם לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, דוד בבקשה. << דובר >> דוד דהאן: << דובר >> שלום לכולם, שמי דוד דהאן. אני לצערי בן לאב סיעודי, גם בעלים של חברת ניקיון, וגם בעלים של תאגיד לייבוא עובדי בנייה. הבעיה היא לא בשני האנשים היקרים שיושבים פה, הבעיה היא ברמת המקרו, שאני חושב שהמדינה לא לוקחת אחריות, ומאוד קל לקחת את הכספים של האגרות ולהשית את כל האחריות על התאגידים, או לצורך העניין בסיעוד על בעל הבית, כשהמדינה לא לוקחת אחריות על כלום. צריכים להתנהל פה כל מני דברים בשביל לנהל את זה בצורה חכמה וטובה. אני חושב שבראש הראשונה, כבודה, צריכים ליצור סנקציות. כשיש סנקציות ולא אוכפים אותם זו בעיה, אבל הבעיה היא ברמת המקרו, שקודם כל המדינה צריכה להבין, שברגע שיש תאגיד, לצורך העניין לייבוא עובדים זרים שנדרש להקיא כספים שלא בשליטתו, תאגיד, אם יברחו לו פתאום במכה אחת 50 עובדים, ושלושה, ארבעה חודשים הוא לא מוצא, הוא לא מסתדר, הוא יכול גם לסגור את התאגיד. רק בגלל הנוהל הזה שקיים, שהמדינה קובעת שצריך להקיא כספים, והאחריות היא של התאגיד, שעם כל הכבוד האחריות היא לא שלי. אני לא שוטר, אני לא יכול לרדוף אחרי העובדים, שגם ככה באו לרמות מלכתחילה, אז אני חושב שברמת העיקרון צריכים ליצור סנקציות, ולראות איך אוכפים את הסנקציות האלה, ובמידה והמדינה לא יכולה לאכוף את הסנקציות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שמעון, בוא נתייחס לגבי הסנקציות? << דובר >> דוד דהאן: << דובר >> אני חושב שגם שמעון וגם איציק, זה לא הם יבואו ויעשו את ההשתדלות, אבל ברמת המקרו צריך לקבל כל מני החלטות, שגם יעזרו להם וגם אולי יורידו אחריות מהתאגידים והמדינה תתחיל לקחת אחריות. אני מוכן לשלם אגרה עבור עובד, אבל שיעבוד. << דובר >> שמעון זיגזג: << דובר >> ברמה שלנו, אני יכול כבר לומר לך שאנחנו מזה מספר חודשים עובדים יחד עם משרד המשפטים, עם משרד העבודה ועם גופים נוספים, על מנת להחמיר את הענישה, לפשט אותה ולייעל אותה. אני מדבר בעיקר על סנקציות כנגד מעסיקים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סנקציות, קנסות - - - << דובר >> שמעון זיגזג: << דובר >> נכון, גובה הקנסות, השיטה שבה אנחנו עובדים, ייעול השיטה והשתפרות, אנחנו עובדים על זה מספר חודשים, לא פשוט אבל אנחנו בדרך הנכונה. << דובר >> דוד דהאן: << דובר >> אני חושב שאנחנו יכולים לעזור לכם. << דובר >> שמעון זיגזג: << דובר >> זה יותר עניינים מקצועיים. << דובר >> דוד דהאן: << דובר >> לא, מעבר לזה, אתה התחלת ואמרת מקודם שזה להבין את התרבויות. << דובר >> שמעון זיגזג: << דובר >> נכון. << דובר >> דוד דהאן: << דובר >> ומי שחי את התרבויות האלה דה פקטו זה בעלי החברות, מי שבשטח, מי שחי את זה, וכדאי לייצר איזשהו שיח מפרה ששני הצדדים לוקחים אחריות, אם זה בתחום ניקיון, סיעוד, בנייה, לא משנה מה, אבל ברגע שהמדינה תיקח אחריות זה יהיה יותר קל ליישם את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה, אני עוברת לשירות בתי הסוהר, אם אתם יכולים לפרט על המצוקה בכלא גבעון, ואם ביקשתם מהוועדה לבחון הקצאות נוספות, ואם יש מצב שמינהל האכיפה מביא עצורים לגבעון, ומה קורה כשלא ניתן לקבלם? תפרטי לנו את הסוגיה. << דובר >> ליאת אליהו סבאן: << דובר >> צוהריים טובים, ליאת אליהו סבאן, מהלשכה המשפטית של המשרד לביטחון לאומי. בנושא הזה של העדר מקומות כליאה עלה הדיון הזה מספר פעמים ובכל הדיונים הקודמים, ולכן אנחנו כבר מגיעים תמיד עם נציגים של שירות בתי הסוהר, שיכולים לתת את תמונת המצב הנוכחית. לפני שאני אתן להם את רשות הדיבור, אני רוצה להדגיש משהו שנאמר פה על ידי כמה מהמשתתפים כבר. כשיש מעורבות פלילית של שוהה שלא כחוק, אז הוא נדרש להגיע לשירות בתי הסוהר, אבל ככל שמדובר בהליך מינהלי, שזה שוהה שלא כחוק שתופסים אותו בלי רישיון, אין שום חובה שהוא יהיה בבית כלא, הוא יכול היות במתקן משמורת של רשות האכיפה. עוד מעט גם נציגי שב"ס יכולים להרחיב קצת יותר על המצב הזה כיום, שבגלל שאין מענה בתוך רשות האוכלוסין והגירה לנושא הזה, אז הם מגיעים לשירות בתי הסוהר. כולנו יודעים על מצוקת הכליאה וכמה קשה זה להקים בית סוהר, אז השאלה היא איפה המקום לבחון חלופות שלא מכריחים את שירות בתי הסוהר להיות מעורבים, כי החוק לא דורש את זה בהקשר הזה, זה היבט מינהלי. אני עכשיו אתן לנציג שירות בתי הסוהר את רשות הדיבור. << דובר >> שלי סבג: << דובר >> צוהריים טובים, עורך דין שלי סבג, מחלקת האסיר. אנחנו נמצאים פה בהרבה מאוד ועדות וישיבות ושומעים על מצוקת הכליאה וזה הפך להיות שם דבר, אבל זה לא שם דבר לפתרון, שלא נעוץ בשירות בתי הסוהר ולא ממקום של לחמוק מאחריות חלילה, אלא ממקום מהותי. 14,500 זה תקן הכליאה במדינת ישראל. אנחנו עם 23,000, אחרי שחרור של 1,700 מחבלים. מצוקת הכליאה קיימת, זה דבר שידוע, מן המפורסמות, להבה ידעו, אין פה דרך לחמוק מזה, ומן הסתם המדינה ושירות בתי הסוהר עסוקים מעל הראש בלתת אכיפה לפתרון לצה"ל ולשב"כ ולמדינת ישראל, משטרת ישראל, וכל גורם שהוא. כשעובד זר, או כל נתין זר באשר הוא חודר אל גבולות המדינה, ומסתנן ומבצע עברה כלשהי – גם אם אנחנו נהיה עם אחרון הסנטימטרים בתאים – אנחנו נקלוט, בין אם מדובר בעצור ימים, בוודאי בשלבים מתקדמים של המעצר עד החלטה אחרת ועד תום הליכים, הוא ימצה את הדין, ואנחנו מעולם לא אמרנו לא למען דעו, תהיה המצוקה אשר תהיה, גם לא לרשות האוכלוסין והאכיפה בכל הכבוד, אז הטיעון הזה שהשמיע ידידי עמרני לא לעניין בכלל, זה דבר אחר. הדבר האחר – דבר ידוע ונתון – בגבעון ישנם שני אגפים, שאמורים לתת מענה לאוכלוסייה זרה, אבל שאנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים – שזה לא תחת ידינו – עם אוכלוסייה שהיא לא ברת הרחקה – אריתראים, סודנים וכיוצא בזה – וכל פתרון שלא יאמר פה – ורשות האוכלוסין וההגירה יודעת את זה היטב – אנשים שנמצאים אתנו שנתיים ושלוש ויותר מזה, ולא מורחקים. הפתרונות שהושמעו כאן לא הושמעו משום מקום. חוק הכניסה לישראל והתקנות שהוצאו מכוחו מאפשרות את הרחקתו של אותו אדם מכספו בכל רגע נכון. זאת דלת מסתובבת? התשובה היא כן, אבל הדלת הזאת צריכה להיפתח, וכשנתין זר שכזה מגיע למדינה, ורוצים להרחיק אותו, אז במישור המינהלי עושים צו שימוע. תוך 72 שעות הוא מגיע לביקורת שיפוטית, מוציאים לו צו משמורת וצו הרחקה והוא אמור למצוא את עצמו על מטוס הביתה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל איפה הוא ב-72 שעות האלה? << דובר >> שלי סבג: << דובר >> יש מתקן שאמור לשרת, רק שהוא נמצא כרגע בשיפוצים ברשות האוכלוסין וההגירה, הוא נמצא בנתב"ג. יהלום, מסורבים, תקראו לו איך שהוא רוצים זה פחות חשוב, המספר שם שנים היה 24 ומקומות, משפצים אותו והוא אמור להגיע ל-54, זה לא הפתרון המיוחל לישראל – אני לא רוצה להיות הדובר של שר הפנים בעניין הזה – אבל שירות בתי הסוהר ממשיך לתת מענה עד אחרון המקומות, זה לא המגרש הנכון לדון בו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שתי שאלות. << דובר >> שפי פז: << דובר >> ואין מחסור במקומות כליאה? << דובר >> שלי סבג: << דובר >> אני עניתי שכל נתין זר שמבצע עברה פלילית, עד אחרון הבלטות יהיה בשירות בתי הסוהר, וכשהוא מגיע במישור המינהלי וכל זמן שיש מקומות – הוא נקלט. << דובר >> שפי פז: << דובר >> כשיש מקום. << דובר >> שלי סבג: << דובר >> כן, כשיש מקום. בינתיים לא שמעתי על סגירת מתקן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה לשאול בבקשה שתי שאלות. אחד, האם קרה מצב שרשות האוכלוסין באה עם עצורים ובכלא גבעון לא יכלו לקבל אותם כי אין מקום? << דובר >> שלי סבג: << דובר >> גם אם זה קרה, זה אירועים ספורדיים. אנחנו לא מדברים על היקפים. לא על אלפים, לא על מאות וגם לא על עשרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולמה אתם מתנגדים להשמשת מתקן חולות לעצורים זרים? << דובר >> שלי סבג: << דובר >> מתקן חולות הוא לא מתקן של שירות בתי הסוהר, אנשים מתבלבלים. מתקן חולות היו היה – ואגב שמעתי פה גם ויסלח לי הדובר אשר אמר את זה, "כרכו את סהרונים ביחד עם". סהרונים הוא מתקן שב"סי, חולות זה מתקן צה"לי, אז אנחנו לא הכתובת, צער לי, הוא מזמן בידי צה"ל, כבר שנים טובות ורבות שהוא סגור ולא מצוי בחזקת שב"ס. << דובר >> יונה שרקי: << דובר >> ד"ר יונה שרקי, אני מייצג כאן את המרכז למדיניות הגירה ישראלית. אני חושב שאנחנו על הכיוון הלא נכון, כי אנחנו על כיוון שדורש כאן הוצאות משמעותיות, ואני חושב שגם אפילו ברמת ההבנה התרבותית, אני חושב שאנחנו מפספסים פה איזושהי נקודה. כדי להעסיק כאן בישראל בן אדם בלתי חוקי צריך שני צדדים, צריך את המועסק ואת המעסיק. אם המעסיק או המועסק מקבלים סנקציות, ובעצם חלות עליהם סנקציות, אז אין העסקה. כל הדיון הזה נסוב סביב הנושא של הסנקציות על המועסק, אבל המעסיק הוא הרבה יותר נגיש לרשויות. לא רק זה, אלא אם כלפי מעסיק מוחלות סנקציות בזמן אמת - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש הצעת חוק בדרך. << דובר >> יונה שרקי: << דובר >> אז יש הצעת חוק, אבל אנחנו לא צריכים הצעת חוק גברתי, אקריא. חוק הכניסה לישראל, סעיף 13ב'. "הרחקה מישראל 13. (ב) הרחקתו מישראל של שוהה שלא כדין תהיה על פי צו הרחקה שניתן עליו בידי שר הפנים; בצו הרחקה ניתן לקבוע כי הוצאות ההרחקה, לרבות הוצאות ההחזקה במשמורת, יחולו על האדם שעליו ניתן הצו או על המעביד שהעסיק אותו בישראל בלא היתר" זה אומר שאנחנו לא צריכים שום הצעת חוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להגיב בבקשה? רשות האוכלוסין, נכון? << דובר >> יונה שרקי: << דובר >> אני רק אשלים ואומר, אם האדון שמעסיק כאן בחברה קבלנית אנשים, והוא מתריע בזמן אמת לרשות האוכלוסין וההגירה, ואומר להם "חברים, הנה בכתובת כך וכך יש 20 אנשים שעובדים באופן בלתי חוקי וצריכים לעבוד אצלי ובעצם עובדים שם", ורשות האוכלוסין וההגירה לא מאחרת, היא מיד כותבת תלונה למשטרה ומפנה לשם ניידת, והניידת מוסמכת על פי חוק לבוא ולהפעיל סנקציות. זה לא אומר בהכרח לבוא ולקחת אנשים ולהכניס אותם למאסר, לא, אלא פשוט לסגור את העסק במקום. זה הרבה יותר יעיל מהכול ולא צריך בשביל זה תקציב, ולא מקומות כליאה ולא שום דבר, ולכן ככול ומפעילים את הסנקציות על המעסיקים הישראלים, אנחנו נראה הרבה פחות ניידות בין מעסיקים על ידי העובדים הזרים הללו באופן בלתי חוקי, ואנחנו נראה גם תופעה של העסקה בלתי חוקית, שיורדת ויורדת. צריך לזכור שההעסקה של עובד באופן בלתי חוקי, בראש ובראשונה מעמידה אותו בסכנה. הוא לא מבוטח, הוא מנוצל, הוא לא מקבל שכר הולם וכן הלאה, זה אומר שזה נכון, שהוא חושב שהוא עושה סיבוב על המערכת, אבל בסופו של יום אנחנו רואים שהאנשים האלה הם הראשונים שנפגעים, ולכן כאשר אנחנו באים ואומרים שאנחנו לא אוכפים את הסנקציות הקבועות בחוק על המעסיקים הבלתי חוקיים – אנחנו למעשה פוגעים לא רק במערכת, באזרחים במדינת ישראל, אנחנו גם פוגעים בעובדים הזרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה אתה אומר, איציק? הוא העלה דברים חכמים. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> קודם כל, ד"ר שרקי, מכיר את הפניות שלו אלינו, יש לא מעט דברים שאנחנו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא בא מהשטח, זו עובדה. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אנחנו עושים מבחינת מנגנוני גביית תשלום מאותם זרים. נכון, אנחנו ממשיכים לעבוד על זה, יש לנו עוד דברים שאנחנו עושים, צריך להבין שזה לא רק המשרד שלי, אני צריך לעשות את זה עם עוד משרדים נוספים, אנחנו עובדים על זה – משרדים נוספים כמו רשות אכיפה וגבייה וכאלה – אבל אני כמובן - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן אתם עובדים על זה? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> גם עם עורך הדין יעקובוביץ', אנחנו על הנושא הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן אתם על הנושא הזה? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> לא מעט זמן. אני יכול להגיד שיש לפחות שני מנגנונים שאנחנו התחלנו לעבוד עליהם, ואנחנו כן גובים את הוצאות ההרחקה. אנחנו עובדים על עוד מנגנון נוסף ביחד עם שירות בתי הסוהר, אנחנו נצטרך פה עזרה של משרדים נוספים, אני יכול לעדכן את הוועדה בדיון הבא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. חשוב, נתן פתרון. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> כן. ברשותך, אני רוצה רק לענות למה שאמר נציג שירות בתי הסוהר. כעובדה אני רואה כאן בעלי תאגידים וכאלה, אני לפחות פעם, פעמיים בשבוע חדל ארבעה מרחבי אכיפה. כפי שאמר כאן עורך דין יאיר דוד, אני מאוד רוצה לבצע את אותה אכיפה גם כלפי העובדים הזרים הנוטשים הלא חוקיים, אבל כעובדה אני לפחות בין פעם לפעמיים בשבוע חדל את כל מרחבי האכיפה שלי מלבצע אכיפה, מכיוון שאין מקומות. אמר בצדק, ואני חושב שציינתי את זה פה, יש קבוצות של זרים, ביניהם קבוצת העובדים הזרים, אבל חוץ ממנה יש זרים שסיימו הליך פלילי, יש זרים שהסתננו, ויש עוד סוגי אוכלוסיות נוספות, שלצערי הרב אני צריך לתת להם את התעדוף, וגם אם אני לא רוצה אז הוא מגיע בדלת האחורית דרך שירות בתי הסוהר. לעניין ההרחקות שנאמר כאן, אנחנו מבצעים הרחקות על בסיס קבוע באופן יומיומי, איפה שיש לי טיסה – ואני בקשר רציף עם הנציגויות הזרות בישראל – אני כמובן מציג מסמך נסיעה ואני מטיס אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> או-קיי, תודה. << דובר >> אלכס פרידמן: << דובר >> מה קורה עם ההצעה של יושב הראש הקודם, רביבו, להטיס אותם במטוסים שמביאים עובדים חדשים? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> ברשותך, אני מעדיף לדבר אתך אחרי זה על זה, כי זה ועדה נפרדת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחרי הדיון. אני רוצה שאלה לאגף השכר במשרד האוצר, אם אפשר לעדכן אותנו בהסכם השכר מול רשות האוכלוסין? תודה, שם לפרוטוקול. << דובר >> אביתר דוק: << דובר >> שלום רב, שמי אביתר דוק, אגף שכר במשרד האוצר. לפני כשנה דיברו על המענק של החיילים המשוחררים, אז לפני כשנה הוצאנו מענקי קליטה בשביל לקלוט עובדים למנהל אכיפה וזרים, כי אנחנו יודעים שהסכם זה דבר שהוא קצת מורכב, הוא לוקח קצת זמן, ורצינו לעשות את זה כמה שיותר מהר לאחר החלטת הממשלה שהייתה, וזה קרה לפני שנה, זאת אומרת עשינו עוד צעדים מקדימים גם להסכם שכר. אני אגיד לגבי הסכם השכר, כמו שכולם יודעים, בסוף יש שני צדדים, צד ההסתדרות והצד שלנו. אנחנו היינו בדיונים עד השבועות האחרונים, ואני רוצה להגיד שזה אצלנו בראש סדר העדיפויות, אנחנו שגם אצל הצד השני זה בראש סדר העדיפויות אבל אני לא מדבר על הצד שלהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תמשיך בבקשה. << דובר >> אביתר דוק: << דובר >> זה נמצא אצלנו בראש סדר העדיפויות, אנחנו פועלים לקדם את ההסכם כמה שיותר מהר, ושיקרה בסוף בפועל. אני רק אציין שזה בסוף הסכם שהוא יחסית מורכב, אנחנו מקימים דבר חדש וצריך לקחת את זה בחשבון גם מבחינת הזמנים. אנחנו כן מנסים לפעול עם הזמנים שאנחנו יודעים שזה לוקח קצת זמן, אנחנו מנסים לפעול בעוד דרכים שיגשרו על הפער של הזמן, כמו מענקי הקליטה ועוד כמה דברים שאנחנו עושים במקביל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא ציין כאן לגייס אנשים באמצעות עבודה מועדפת, מה העמדה שלכם? << דובר >> אביתר דוק: << דובר >> בגדול זה לא במקום שלי להגיד את העמדה של העבודה המועדפת, אבל אני כן אגיד שאנחנו נתנו אלטרנטיבה, זאת אומרת זה לא משנה. ברגע שעשיתי את מענקי הקליטה, אז מבחינת החייל המשוחרר זה יכול להיות משחק סכום אפס מבחינתו. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> איפה דבררת את המענקים האלה שאתם נותנים לרשות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי הוצאת את זה לפועל? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> מענקים יש, אבל בשביל שיהיו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם רוצים להפעיל את המענק. הוא מעודכן לגבי הנושא הזה? << דובר >> איציק עמרני:<< דובר >> מי מעודכן, העובד? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> החיילים המשוחררים שעובדים. << דובר >> איציק עמרני:<< דובר >> אני מפרסם, אני עושה כל מני פעילויות באוניברסיטאות ובלשכות של חיילים משוחררים או משטרת ישראל, כל מני שירות חובה, המענקים הם טובים אבל עדיין אני לא מצליח - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה גובה המענק? אם אפשר לדעת. << דובר >> איציק עמרני:<< דובר >> גובה הענק הוא על 20,000 שקלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזה ענפים? << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> זה לא עניין של ענפים, אלה מענקים לכל עובד חדש שנקלט אלי על עובדים שלי, לא עובד זר. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> וגם 20,000 במידה והוא יעבוד. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> כן פרקי זמן. << דובר >> אביתר דוק: << דובר >> שלוש שנים. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> עבודה מועדפת זה טיפה יותר כלכלי. << דובר >> שפי פז: << דובר >> ממה שאני שומעת מהפקחים בשטח שאנחנו רואים אותם פעם במיליון שנה, הם מתלוננים גם על הסמכויות, שלא נותנים להם לעבוד באמת. יש המון כעס – אני מקווה שאני לא מסגירה עכשיו אף אחד – המון כעס בין פקחי האכיפה על הסמכויות, על העבודה, על כל מני דברים, אז קחו גם את זה בחשבון, כי יש שם אנשים טובים, הם אומרים שלא נותנים להם לעבוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו עובדים על זה קשה. << דובר >> שפי פז: << דובר >> אבל אתם מודעים לזה, כן. הם ממש מתלוננים שלא נותנים להם לעבוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו עובדים על תיקון חקיקה שיסדר את הסמכויות שלהם באופן בהיר יותר. << דובר >> שפי פז: << דובר >> באותו עניין, אני יכולה להגיד מילה על הנושא הזה. אני מספיק זמן בשכונות ומספיק זמן בסיפור כדי לזכור תקופות אחרות. אני לא חושבת שראיתי בחמש, שש, שבע שנים האחרונות ניידת אחרת של ההגירה בשכונות, וגם לא ראיתי בפייסבוק התראות "מגיעים פקחים, תברחו" – כל הדברים האלה שהיו פעם – הם פשוט לא נמצאים, אני אפילו לא זוכרת איך הם נראים בכלל, חוץ מסיור שעושים פעם בשנה, אז קחו את זה בחשבון. אני יכולה לנצל את ההזדמנות ולהגיד כמה מילים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוודאי, ואחר כך נעבור למשרד החוץ. << דובר >> שפי פז: << דובר >> אז ככה, יש את סיפור עם האריתראים והסודנים, עם ההגנה הקבוצתית, עם ההרחקה והכל, וזה נושא אחר לגמרי, אבל יש לכם מלא זרים לא חוקיים שאפשר מבחינת המדינה לגרש, שזה מתחיל בפיליפינים והודים וסרי לנקים וכו'. אני חושבת שהצליחו לגרש משפחה פיליפינית אחת בשנים האחרונות, וזה קשור גם לאינסוף שימועים, לאינסוף הפגנות, ואני חושבת שפשוט מוותרים בסוף, מרימים ידיים. כל זמן שאי אפשר לגרש עדיין, למרות שאנחנו גם בדיונים – הייתי היום בדיון אחר בנושא – אי אפשר לגרש מסתננים, לפחות תתחילו לגרש את אלה שאפשר, תלכו על הקל יותר. בשיטה הרגילה של רשויות אכיפה הולכים על מה שקל יותר לאכוף. למה אני אומרת את כל זה? מדברים כולם על תעסוקה ועל בריחה ממקומות עבודה. יש עוד בעיה שאף אחד לא מדבר עליה – לאן הם בורחים, איפה הם גרים – שכונות דרום תל אביב וגם נתניה ופתח תקווה, כל השכונות שיש בהם הרבה מסתננים, מתחילות עכשיו לקלוט גם את כל הבורחים – לא רק הבורחים – גם אלה ברישיון גרים אצלנו, אבל בעיקר אלה שבורחים. אני מתחילה לקבל המון תלונות על הטרדות מינית ועל עברות ועל פריצות ועל גנבות של סרי לנקים והודים, שלא לדבר על האוקראינים ועל הגיאורגים. אנחנו מתחילים לקבל מכה של פשיעה ובעיות חברתיות מאוד קשות, פתאום גם אלה שמובאים לפה בצורה רשמית על ידי המדינה. אתם מביאים אותם, אף אחד לא דואג לפזר אותם מבחינת מגורים, הם באים כמובן לדרום תל אביב, ומוסיפים לנו, וחשוב נורא שתזכרו את זה. אני מאוד מודעת לבעיה של הבריחה של עובדים סיעודיים – שהיא לדעתי בעיה קשה מאוד – ואנחנו לא נגד הבאת עובדים זרים ברישיון, אני מבינה שהמדינה צריכה את זה, אבל העובדים זרים האלה ברישיון הם מאגר של מסתננים בסופו של דבר, והם שמים עוד ועוד, ותמיד על השכונות, תמיד על החלשים, ותמיד על הנשים. הקורבן הראשוני שזרים חוקיים ולא חוקיים – ברחנים מסתננים וכדומה – הקורבן הראשון של זרים זה תמיד הנשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> סיגל רוזן: << דובר >> שלום, שמי סיגל רוזן, אני מהמוקד לפליטים ומהגרים. הדבר הראשון שאני רוצה לומר – אני לא רגילה להגן על רשות האוכלוסין וההגירה – אבל מה שקרה פה זה ממש הזוי, שאף אחד פה לא מדבר על כך שהכפילו השנה את מספרם של מהגרי העבודה. אנחנו כל השנים היינו בסביבות ה-100,000, היום מדובר על 195,000, הם מראש בתת תקינה, ועכשיו חסרים להם פקחים בזמן שהיו אמורים להכפיל להם את מספר הפקחים. פקחים זה לא רק לצורכי אכיפה על שהות שלא כדין, זה גם על אכיפת התנאים. שמענו פה שתוקפים אותם על כך שלא עוצרים את אותם עובדים שהגיעו ועזבו את מעסיקיהם. האנשים שלנו נמצאים בכלא, אנחנו פוגשים אנשים, ובזמן האחרון יש הרבה יותר מהגרי עובדה, שרק לאחרונה הגיעו לארץ, ומה שהם אומרים זה "לא קיבלנו את השכר שלנו". אכיפה צריכה להיות גם על זכויות עובדים, ולא רק אכיפה על מעסיקים שלא כדין, וצריך לתת גם על זה את הדעת, תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מסכימים אתך. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> מי שמעסיק עובדים לא חוקית, תעשי עליו סנקציות, ומי שמעסיק עובדים בצורה חוקית - - - << דובר >> סיגל רוזן: << דובר >> לא, האנשים שנמצאים - - - << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> לכל אחד מהאנשים בשולחן פה יש פיקדון של מיליונים. יש לך הוכחה לאיזשהו משהו כזה? תביאו אותו לשולחן, שיקנסו את האנשים. אנחנו גם רוצים לשמור על העובדים, אבל כשעובד בא והוא בורח ממך באמצע הלילה, והוא לוקח את הדברים שבתוך הדירה, ושילמנו בזמן, ואתה נותן לו את הכול, ואתה ממשיך לשלם עליו אגרות למדינה – עשרות אלפי שקלים בשנה על כל אחד מהם – ובסוף הוא גורם לך נזק כלכלי ישיר, אז צריך קודם כל להתמקד בבעיה שהיא יותר גדולה - - - << דובר >> סיגל רוזן: << דובר >> אני מבינה את כל מה שאתה אומר. אולי היה לרגע צריך לעצור ולחשוב. אולי לא צריך להעסיק 200,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני עוברת בבקשה למשרד החוץ ואחר כך אני אתן לך את רשות הדיבור. משרד החוץ, בבקשה. << דובר >> סיגל רוזן: << דובר >> לפני שמשיגים כוח אדם לאכיפה גם על זכויות עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש נציג של משרד החוץ כאן? אז אנחנו נפנה את השאלה. אביתר, בבקשה. << דובר >> אביתר חנן: << דובר >> אביתר חנן מההסתדרות. בהמשך למה שהנציגה פה דיברה, אנחנו גם באותה עמדה – דיברנו על זה גם בדיון הקודם של המסחר ושירותים – שבסוף לא מדובר רק במסחר ושירותים, לא מדובר רק על בניין, בסוף מכפילים פה ואפילו משלשים בהמשך, מבחינת היכולת היום להביא עובדים זרים, זה אפילו כפול שלוש ממה שהיה קודם, והתקינה עצמה עדיין לא מלאה. אנחנו עכשיו עומדים על 13% - לפחות ממה שאמרו כאן – של עמידה בתקנים שהביאו להם על פי החלטת הממשלה הזאת. אני חושב שבסוף זו נורת אזהרה. קודם כל, כולנו נפגעים פה – גם מעסיקים נפגעים פה חד משמעית, דובר פה הרבה כל הנושא של העובדים שעוזבים – אבל גם עובדים בסוף לא מקבלים את הסעד שהם צריכים לקבל, בסוף עובד עוזב הכול, עוזב את המדינה שלו, עוזב את המשפחה שלו, מגיע לארץ זרה בלי שפה בלי כלום, וקל מאוד לדפוק אותו. גם במינהל ההסדרה והאכיפה התקינה לא מלאה. חבל שאין דיון משותף של הכול, אבל בסוף התרגלנו לזה, וזה בעיה מאוד חמורה, כי בסוף אנחנו מגיעים למצב שיש לנו פה 200,000 עובדים זרים, ובואך עוד עשרות אלפים שבדרך לפה, ובסוף העובד הזר לא מקבל את המענה הניתן לו, גם מעסיקים לא מקבלים את המענה שניתן להם, כי התרגלנו לזה, כי זה נוח, כי יש דברים אחרים. אני חושב שזה צריך להיות בראש סדר העדיפויות שלנו. כל הגדלת מכסה שמגיעה – אם זה אומר מסחר ושירותים ותעשייה והדברים האלה – זה צריך לבוא ביחד עם הסתכלות על כמה מימוש של התקינה. לא יכול להיות מצב שמגדילים לפה את העובדים, ולא דואגים לתקינה ולתוכנית אכיפה אפקטיבית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך להעלות את זה גם בוועדת מנכ"לים. << דובר >> אביתר חנן: << דובר >> נכון. << דובר >> איציק עמרני: << דובר >> אתה צודק לחלוטין, העניין של התקנים הוא לא רק מינהל אכיפה וזרים, הוא גם מינהל עובדים זרים אצלנו, משה נקש, וגם מאיר דוד. האיוש של התקנים זה מאוד - - - << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> זאת אחת הבעיות, שבגלל שלא מגיעים לפה עובדים בכמויות כמו שצריך, יש החלטה להביא 50,000 אנשים, אבל אתם צריכים להבין שלוקח להביא עובד היום חצי שנה, כי אין אנשים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כי לא רוצים לבוא בגלל הסכם השכר. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> כולם רוצים לבוא, יש אנשים בהודו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> השכר נמוך. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> אני מדבר על עובדים זרים. ברגע שאת לא מביאה לפה מספיק עובדים זרים, זה מה שקורה, הבריחות ימשיכו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם אין תקנים, אין עובדים, מי יטפל בעובדים הזרים? << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> אי אפשר לשמוע את הדבר הזה יותר. אי אפשר לשמוע שאין. אנחנו שילמנו שנה שעברה מיליארד שקל אגרות, רק הבניין, לפני כל השירותים החדשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מסכימה אתך, נכון. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> השנה נשלם מעל 2 מיליארד שקל אגרות, ולא מקבלים שירות. האגרה היא חלק משירות, אז מה עושים עם הכסף הזה? לאן זה הולך? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. משרד האוצר צריך לקדם את זה, הגיע הזמן. << דובר >> אייל מוסט: << דובר >> חיכינו לא שנה, בא רון, הראה לנו מצגת והלך, ולא שמענו אותו יותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול בבקשה, ביקשת רשות דיבור. << דובר >> אליהו בן מויאל: << דובר >> אליהו בן מויאל, מנהל קשרי חוץ, עמותת מיוחדים לילדים עם צרכים מיוחדים וחבר מועצת הבריאות. אני שומע את הסיפור של עובדים זרים כבר הרבה זמן, ואנחנו מתחמקים מדבר אחד, שאנחנו לא מסתכלים בתוכן עצמו, שעניי עירך קודמים לאלה שמבחוץ. אנחנו יכולים להשתמש בחיילים וחיילות שמשתחררים מהצבא, עבודה מועדפת בתור חובשות, חובשים, ללוות ילדים עם צרכים מיוחדים, לצאת בתור מלווים רגילים במסגרות סיעודיים, יש חוסר גדול בטיפול במסגרות גנים לילדים עם צרכים מיוחדים, מסגרות לילדים בוגרים עם צרכים מיוחדים, וזה יכול לתת מענה. אם ישפרו את החלק הזה לחיילים משוחררים כעבודה מועדפת, אני חושב שזה יכול לתת הרבה מענה חיובי לנושא הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בכלל הענפים דרך אגב, עבודה מועדפת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. " 1. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וממשרד המשפטים להתכנס בהקדם האפשרי ולדון באפשרות להטיל סנקציות כלפי העובדים הזרים שנוטשים את מעסיקיהם וכנגד המעסיקים שמעסיקים עובדים זרים באופן לא חוקי ולעדכן את ההחלטות שהתקבל עד לתאריך 15.05.2025. 2. הוועדה מבקשת מאגף השכר במשרד האוצר, לפתור את הסכמי השכר לתקנים החדשים למינהל אכיפה ולקדם ולסיים אותם בהקדם האפשרי ולדווח לוועדה על הנושא עד ליום 08.05.2025. 3. הוועדה תקיים סיור בדרום תל אביב ותעמוד מקרוב בין היתר אחר פשיעת המסתננים, מגורי המסתננים, מגורי העובדים הזרים שנטשו את מעסיקיהם ומקומות העבודה שמעסיקים את העובדים הזרים הלא-חוקיים שנטשו את מעסיקיהם. 4. הוועדה תקיים דיון על סוגית העובדים הזרים שנטשו את מעסיקיהם והסנקציות לכך, ועל המעסיקים שנאלצים לשלם אגרות על עובדים שנטשו אותם." תודה רבה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:15. << סיום >>