פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת החינוך, התרבות והספורט 26/05/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 430 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, כ"ח באייר התשפ"ה (26 במאי 2025), שעה 10:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7) (ביטול מאגר הלקטורים), התשפ"ה-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אביחי אברהם בוארון – מ"מ היו"ר ששי ששון גואטה סימון דוידסון מוזמנים: כפיר כהן – מנכ"ל משרד התרבות והספורט דינה עברי עומר – עו"ד, משרד התרבות והספורט דבורה גינזבורג – יועצת שר, משרד התרבות והספורט ילנה פרלמן – רמ"ט לשכת השר, משרד התרבות והספורט קרן כרמל – מינהל תרבות, משרד התרבות והספורט דני חורין – משרד התרבות והספורט מיכל רוזה שקרג'י – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יצחק מלאכי – מתמחה המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי, משרד המשפטים אתי וייסבלאי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת רוני אבולעפיה – יו"ר, פורום היוצרים הדוקומנטריים נגה בריינס – מנכ״ל, איגוד העורכים בני פרץ – פעילות חברתית, פנתרים חברתיים לאה האריס אופיר אנגרסט חגי אנגרסט ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7) (ביטול מאגר הלקטורים), התשפ"ה-2025, מ/1854 << נושא >> << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> בוקר טוב, חג שמח, יום ירושלים שמח. << אורח >> אופיר אנגרסט: << אורח >> איזה שמח? << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אנחנו נפתח ברשותכם בפתיח על ירושלים ויום ירושלים. לאחר מכן נשמע את משפחות החטופים ולאחר מכן נעבור לדיון. לפני 58 שנים שוחררה ירושלים. כשנעמי שמר כתבה: העיר שבליבה חומה, כמו ילדים רבים חשבתי שהיא מכוונת לחומת העיר העתיקה. רק כשבגרתי הבנתי, שהכוונה הייתה לאותה חומה, אותו קיר שהפריד בין מערב העיר למזרח העיר. וב"ה הקיר הזה נופץ ירושלים חוברה לה יחדיו. נעמי שמר, כשכתבה את השיר ירושלים של זהב עוד לפני מלחמת ששת הימים כתבה על העיר שבליבה חומה אבל היא כתבה גם על כך שכיכר השוק ריקה ושהדרך לים המלח שוממה ועל כך הייתה ביקורת. הרי העיר לא ריקה, יש בה ערבים, והדרך לים המלח מלאה שיירות של ערבים תושבי מזרח ירושלים או יהודה ושומרון, שיורדים לים המלח. נעמי שמר ענתה אינטואיטיבית שהיא כיוונה לעם היהודי, לעם ישראל שלא הלך בדרכים הללו, לא פקד את העיר העתיקה, את הכותל המערבי ואת הר הבית. לא ירד בדרך מזרחה לים המלח, ורמז לזה יש בשיר לכה דודי שכולנו אומרים בערב שבת – שירו של רבי שלמה אלקבץ: התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך עמי נשאלת השאלה איך המילה עמי קשורה לשורה הקודמת שכולה נאמרת בלשון נקבה - ועמי זה זכר. התשובה היא שלבשי בגדי תפארתך – עמי. מהם בגדי תפארתך – זהו עם ישראל. השיר הוא כמובן על ירושלים עיר הקודש. אני רוצה להקריא לכם את מה שכתבה, מתוך ספר שנקרא ימים כתיקונם, 24 מסעות חקר בעקבות נשים שחוללו היסטוריה שזכיתי לערוך. כתב אותו אלידע בר שאול ידידי. בפרק של יהודית מונטיפיורי, אשתו של משה מונטיפיורי, מי שבנה את השכונה הראשונה מחוץ לעיר העתיקה, היא מספרת על המפגש שלהם עם ירושלים. תרשו לי לקרוא כמה שורות: על יד בית חורון עברנו כברת ארץ, והינה ירושלים ביופייה נגלתה לעינינו. ירדנו מסוסינו כאשר ציוו חז"ל. ותשתפך נפשנו ונדפה גיל וחדווה. קול יגון ואנחה נסו מפנינו. איך יחרד לב אנוש בבואו אל המקום הזה? מקום שם נקרא שם השם צבאות ותורה מציון יצאה וקדוש העולם הופיע בהדר גאונו, וגם כעת כאשר בני ציון נפוצים בכל הארץ וירושלים תשב כאלמנה שוממה, בכל זאת, כל לשון אליה תכרע. התפללנו תפילת ערבית על הר הזיתים ונשאנו את עינינו אל מקום המקדש. הן אמת נכון שהוא שקירות הבית נחרבו ואוהל השם שדוד אך הררי ציון עומדים בקדושתם ובכל מקום אשר שמנו את עינינו, מעלה על ליבנו זיכרונות קדושים הנאמרים בספרי קודש. בהמשך אומרת יהודית מונטיפיורי: ביקרנו את הכותך המערבי והוא משרידי בניין שלם אשר השאיר לנו השם שריד כמעט למזכרת אהבתו אלינו עם סגולה ואף העת האכזרייה המבלעה הכול לא שלטה בו. ואף ידיהם של מחריבי ארצנו לא חלו בו. אמרתי אל ליבי, האין זה אות לישראל כי עוד לא אפסה תקוותו? עד הוא כי בוא יבוא היום ולא יאחר עוד אשר כל העמים ילכו בשם השם ונהרו אל ציון ויענו כולם יחד בשפה ברורה הללויה זמרו לאלוקי ישראל, וכבר נודעו לעמנו דברי חז"ל – מעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי שנאמר הינה זה עומד אחר כותלנו. ולסיום, הרשו לי בבקשה לקרוא פרק תהלים ולשאת תפילה קצרה. זה פרק התהלים שאולי מבטא יותר מכול את שחרורה של ירושלים. שיר המעלות לדוד, שמחתי באומרים לי בית השם נלך: עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים: ירושלים הבנויה כעיר שחוברה-לה יחדיו: ששם עלו שבטים שבטי-יה עדות לישראל להודות לשם ה': כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד: שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך: יהי שלום בחיליך שלוה בארמונותיך: למען אחי ורעי אדברה-נא שלום בך: למען בית-ה' אלוהינו אבקשה טוב לך. זאת אולי השורה המסכמת הקשורה מכול גם בעניינינם של החטופים אסירי ציון שרו הם ומשפחותיהם את השיר למען אחיי ורעיי כשהיו בבור השבי ברוסיה והיום אנחנו שרים בכל שבת בתפילה בית הכנסת למען אחיי ורעיי אדברה שלום בך, על אחינו החטופים שנמצאים בבור השבי בידי ציפורני חמאס. אני מתפלל מפה יחד עם כולנו, שכשם שראינו בשחרורה של ירושלים וכשם שאנחנו רואים בבניינה וכשם שאנחנו מתנחמים בשגשוגה כך נראה בעז"ה במהרה את הניצחון הגדול על אויבינו ואת שחרורם של בנינו, אחינו ואחיותינו משבי חמאס בעז"ה במהרה בימינו אמן. אני רוצה לתת לכם את רשות הדיבור, ברשותכם. << דובר >> חגי אנגרסט: << דובר >> אני אבא של מתן. לנו אין חג שמח. אנחנו 600 ימים בגיהינום. הבן שלנו בגיהינום. לא אם אתה מכיר אותו. יודע אני אבא לארבעה. מתן הוא הבכור שלנו, חייל, לוחם. אוגוסט האחרון גייסנו את עדי. גם היא לחומת. אנחנו משפחה שתורמת למדינה בניגוד להרבה. אופיר פה, אפרופו ועדת חינוך, אמור להיות תלמיד בכיתה י"א. אז כבר שנתיים הוא לא - מחפש איך לעזור להוציא את אחיו מהגיהינום. מתן הוא חלק מצוות פרץ, שהמפקד שלהם דניאל פרץ ז"ל, איתי חן, תומר ליבוביץ, הוא היחיד שנקבר בארץ, ומתן הוא השורד האחרון מנחל עוז אחרי מעל שעתיים שעשה רבות למדינה. הציל המון אזרחים, ונמצא כרגע במנהרות חמאס. נחטף אחרי לינץ' ברוטלי מאוד. חזרתי משבועיים וחצי בארצות הברית, הראיתי לצוות האמריקאי שמקבל אותנו בזרועות פתוחות בבית הלבן, במקרה הנוכחות של אותו יום, פגשתי את השר דרמר בפנים עם ויטקוף. הבן שלי אחרי לינץ' שרד. כנראה שתפילות גם עזרו. שרד את הלא ייאמן. עובר חקירות בעינויים, מחשמלים אותו. פה כשאתה שמח ביום ירושלים, הבן שלי עובר חשמולים ברגע זה וחקירות מאוד אגרסיביות ולך יש הכוח במקום להתעסק בדברים טפלים להתעסק עם לשחרר את הבן שלי בגיהינום. אתה מכיר את מתן? אנו מצפים מכם שתעשו יותר, ותפסיקו את הטירוף הזה. כל המדינה פה נמצאת בגיהינום וצריך להסתכל איך לאחד את כולם ולא איך להמשיך להרוס את כל המערכות. אנו מצפים מכם שתיקחו אחריות, תסיימו את הטירוף הזה ונצא לדרך חדשה כולנו יחד מאוחדים. תודה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חגי אנגרסט: << דובר_המשך >> כך הבן שלי נראה אגב אחרי הלינץ'. << אורח >> אופיר אנגרסט: << אורח >> אתה יכול לעשות לפני ואחרי – זה מתן של לפני 7.10. מולך מתן של אחרי 7.10 אחרי כל המכות שהוא מקבל בשל היותו חייל. ובשל היותו חייל נשאר בשבי כי היה אמור להשתחרר, לפני שלושה חודשים על רקע הפציעות והמכות שהוא חוטף בגלל היותו חייל בצה"ל. נדבר על שחרור ירושלים כפי שאמרת. כדי לשחרר את ירושלים היה צריך חיילים גיבורים ואמיצים ששחררו את ירושלים. ב-7.10 כדי לשמור על האזרחים היה צריך חיילים. אומנם לא היה מספיק אבל מתן היה שם ועשה הכול למענך ולמען כל עם ישראל ולמעני שאני יושב פה היום בזכותו וכולם. פעם אחרונה שהייתי פה לא היה כל התמונות מהעדויות של מתן. היום אני פה אחרי חודשיים וחצי שבהם גם נחשפו חלק מהפרטים שלנו על מתן כגון הלינץ' שעבר בחטיפה והמכות שעבר והחשמולים עם מצבר של אוטו שעבר בדרך לעזה כדי להעיר אותו כי עשו לו מכות חשמל עם מצבר כדי להעירו כי איבד את ההכרה. כל זאת עשו המחבלים. נחטף לעזה עם יד נכה וכולנו ראינו את העדויות, ובסרטון האחרון התברר לנו שלא טעינו ויש לו יד נכה עכשיו. את היד הזה כנראה לא נצליח להציל יותר כי אי אפשר להחזירה לאזור הנוחות אבל את החיים של מתן אפשר להציל עוד היום והכול בהחלטה אחת. אתה כחבר כנסת שמעריך את הצבא ושם את הצבא כמוני במקום ראשון, אני שואל אותך כמועמד לשירות צבאי – אני עוד שנה עולה על מדים. איך אני יכול להתגייס למדינה שלא עושה הכול עבור אחי? איך אני יכול לעלות על המדים ולומר: עכשיו אני נשבע לעשות הכול למען המדינה הזאת כשאני יודע שזה לא הדדי? כשאתם מעדיפים לראות את אחי כשמאל או ימין, בזמן שמה הוא עשה? נלחם עלינו? מה חטאו הגדול? כנראה שזה חטא גדול. כי זה עלה לו בשחרור. בגלל שהוא חייל לא השתחרר לפני שלושה חודשים. מתן פצוע קשה וחשפתי עדויות. בין החטופים ששהו איתו היה קית סיגל. קית מסר לנו מספר עדויות, חלק התפרסמו. המחבלים דאגו להתעלל דווקא במתן בגלל שהוא חייל. ביום אחד סיפר, שהעמידו את מתן על ארבע ושעה שלמה הצליפו בו עם חגורה עד אובדן הכרה. אתה מבין את זה? בגלל שהוא חייל אנחנו המדינה נותנים את הלגיטימציה שהוא ימשיך ויעבור עינויי שבי ושמים אותו במקום האחרון, במקום שאתה תלך לכל השרים ומי שמשפיע ותגיד להם: סטופ, לא יקרה יותר עסקה בלי מתן ולא יקרה יותר עסקה בלי החטוף האחרון. אנחנו מבינים את זה. גם אם מתן ישתחרר בעסקה חלקית יש דין מוות ודין נעדרות כלפי מי שחי וכלפי מי שלא חי. את החללים יש מצב שלא נמצא יותר, ואת החיים הם קרובים מאוד להפוך להיות חללים וכולנו יודעים שיש מספר קטן שכל יום קטן וקטן. התחילו ב-24, אחרי זה דיברו על 20, אחרי זה על 18. הכול בידיך. אתה היום יכול להחליט שאחי חוזר הביתה אחרי 600 ימים. אחרי 600 ימים שיצא להגן על המדינה. אתה יכול לתת לי ביטחון והבטחה שכשאעלה על המדים אני יודע שיש אותך אביחי שיילחם עליי שאחזור הביתה לשלום. אתה יכול לעשות את זה אבל בסוף זו הבחירה שלך ותמונת המצב אחרי 600 ימים שאינך רוצה להחזיר את אחי. אין פה דילמה. ואם היית רוצה להחזיר אותו באמת הוא היה פה כי היינו בוועדה לפני חודשיים ואמרת לי: החיילים לפני הכול ואני שם את מתן בראש ובראשונה. מה קרה אחרי זה? אמרת שאתה נגד עסקה ושום מילה על מתן לא הזכרת, על מתן החייל שיצא להגן על מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אני אמרתי שאני נגד עסקה? << דובר_המשך >> אופיר אנגרסט: << דובר_המשך >> שמעתי שאמרת, בהתבטאות בתקשורת. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לא נכון. << דובר_המשך >> אופיר אנגרסט: << דובר_המשך >> מקווה שאני טועה ואתה צודק, אך אני דורש ממך שלא תקרה יותר עסקה בלי מתן. מתן חייל שיצא להגן עלינו והיום ועכשיו תגנו עליו, כי אנחנו עם שלא מפקיר פצועים בשטח, ועכשיו מתן הוא פצוע שמופקר בשטח, ואתה כנבחר ציבור, יש לך המקום לדרוש אותו ולהחזירו הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> לאה האריס: << אורח >> תודה. אני לאה האריס מארגון אימהות הלומים. אני אימא לחמישה לוחמים, אחד בסדיר בסיירת גולני שברגע זה נמצא בעזה, עוד 4 משרתי מילואים, שני חתנים משרתי מילואים מתוך השבעה. כרגע 4 מתוך ה-7 משרתים, עוד שלושה כנראה בדרך, עשו מאות ימי מילואים עד עכשיו. בשבוע שעבר שוב חזרה מדינת ישראל משום מה לתספק את החמאס, כאילו לא למדנו כלום. משאיות שוב נכנסות ומייד משתלטים עליהם חמושי החמאס. הזדעזעתי ואני מזדעזעת אבל ממש לא הופתעתי. מה חשבתם? שהפעם זה יהיה אחרת? שכל האזרחים התמימים יעמדו בתור בצורה מסודרת כדי לקבל אוכל? כי הרי הבטיחו לנו שהפעם הסיוע לא יגיע לחמאס, נכון? כאימהות ללוחמים גיבורים, ששוב ושוב עוזבים את הבית, המשפחה והעסקים למען ביטחוננו וביטחונה של מדינת ישראל, אנחנו דורשות, שהממשלה הזאת תעשה מה שהיא הבטיחה לעשות. הבטחתם להכריע את החמאס - תעשו את זה. לא צריך להיות גנרל כדי לגעת שאספקת מזון לאויב שלך היא לא הדרך להכריע. ממשלה שדואגת לשלום אחינו החטופים ולשלום חיילינו הגיבורים צריכה להכריע את האויב, לא לחזק אותו. הסיוע הלא הומניטרי לאויב הוא סכנה מוחשית לחטופים וסכין בגב לחיילינו. רוצים אוכל? שחררו את החטופים. זה די פשוט. הם מחזיקים בחטופים כבר 598 ימים - למה נותנים להם מתנת חינם? מתנה שמסכנת את החיילים, ומאריכה את המלחמה? ואתם קיבלתם מזמן מנדט לעודד הגירה מרצון של תושבי עזה הלא תמימים. למה אנחנו שומעים שמינהלת ההגירה מרצון לא ממש פועלת, ואין לעזתים שמעוניינים להגר למי לפנות, אלא רק מי שיש לו אזרחות זרה? על זה אתם חייבים לצעוק. תנו לאוכלוסייה העזתית לצאת - למענם ובעיקר למענינו. בנימה אחרת, אנחנו מארגון אימהות הלוחמים רוצות לחזק את שר הבטחון כ"ץ, שפעל להרחיק את הפצ"רית מכנסים פוליטיים. אך לא ברור, למה היא עדיין מחזיקה בתפקידה, לאחר שתחת פיקודה ממשרדה יצא מצוותה סרטון ערוך המכפיש את לוחמינו היקרים בכל העולם. הגיע הזמן מזמן, להחליף אותה עם אדם ציוני שמעריך את חיילי צה"ל ונלחם עבורם ולא נגדם. ולסיום, כפי שציינת בצורה ממש מעוררת השראה, היום הוא כ"ח באייר, ועם כל הצער והכאב על המלחמה המתמשכת, אנחנו לא יכולים להתעלם מהתאריך ההיסטורי והקדוש הזה - יום איחוד ירושלים. גם אז, לפני 58 שנה, היו אנשים בממשלת ישראל, שחששו מהמהלך של כיבוש העיר העתיקה, שלא לדבר על כיבוש עזה, שאז קרה ביום אחד. אבל בחסדי השם קיבלו את ההחלטה הנכונה והאמיצה, ולכן אנחנו כאן, בירושלים המאוחדת, בירת ישראל לנצח. "זה היום עשה ה', נגילה ונשמחה בו". אנחנו, אימהות הלוחמים, מתפללות שגם לכם, נבחרי הציבור, יהיה האומץ לקבל את ההחלטות שיביאו לנו ניצחון, מבלי לסכן את חיילינו לשווא. תודה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה רבה על הדברים. חברים, נעבור לדיון. בשיחה מוקדמת שערכתי עם נירה היועצת המשפטית החלטנו שלפני שנעבור להצבעות, אנו רוצים לשמוע את כל הגורמים הרלוונטיים, להעלות שתיים שלוש שאלות, למצות את הדיון ואז ללכת להצבעות. אנו רצינו לשמוע בראש ובראשונה, ילנה, ראש המטה של השר, אם תוכלי לעזור לנו, החוק מדבר על כך שהמנדט נלקח מאותה נבחרת לקטורים שאני מבין שאין חולק שעבודתה לא הייתה מאוזנת, נאמר זאת כך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זאת לא עבודה שלהם ספציפית. המאגר והתנאים לשימוש בו, המנגנון היה לא מיטבי ויצר בירוקרטיה מיותרת והקשה על עבודת כל הצדדים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לכן החוק פה מקנה לשר את היכולת לתקן תקנות כאלה ואחרות. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> בעצם עכשיו אנו מבטלים את המנגנון שקיים כיום בחוק. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> ומעבירים את המנדט לשר לקבוע מבחני תמיכה. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> בכל מקרה הכסף הולך דרך מבחני תמיכה תמיד. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מה שאנו רוצים לשמוע, ילנה, זה שגם במבחני תמיכה שייקבעו על ידי השר, יישמר האיזון שחל על כולנו, לדאוג לכך שיהיה איזון נכון – שחלוקת המשאבים בצורה נכונה ומאוזנת, גם לפריפריה הגיאוגרפית, צפון, דרום, יהודה ושומרון, מרכז, גם פריפריה חברתית, מגזרים שונים. אנו מדברים על המגזר הרוסי והערבי והחרדי והדתי לאומי והכללי כמובן. רוצים לשמוע אתכם בעניין הזה. << אורח >> ילנה פרלמן: << אורח >> אגיד בקצרה, ואעביר את רשות הדיבור ליועץ המשפטי של המשרד שלנו דני חורין, יצאנו לדרך עם כל התיקון של מבחן הקולנוע מתוך שאיפה להעצים את הגיוון של היוצרים שמקבלים תמיכה מטעם המדינה ליצירת הקולנוע הישראלי. לכן אנו מתחייבים שגם בשיטה שתידון ותיקבע במבחני התמיכה יהיה ייצוג מלא לכלל חלקי החברה הישראלית, פריפריה חברתית וגיאוגרפית, נשים, גברים, צפון, דרום, חרדים, מיעוטים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כלומר אני הולך להצביע על משהו שאת מתחייבת עליו. הוא לא נמצא פה. אתם הולכים לבטל – אני שמח על כל ביטול של השרה מירי רגב בכל תחום, במיוחד אולמות והספורט והתרבות. אנו הולכים ללכת למקום שאנו לא יודעים. את אומרת: אנחנו מבטיחים. << אורח >> ילנה פרלמן: << אורח >> לא. אני רוצה לדייק אותך – אתה מצביע אך ורק על ביטול מאגר הלקטורים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה יהיה הלאה - אנחנו לא יודעים. << אורח >> ילנה פרלמן: << אורח >> כמו שאתה לא יודע מה קורה בכל סעיף וסעיף במבחן התמיכה בקולנוע אבל אנחנו מתחייבים לפנות לכלל הגורמים בתעשייה כל הגופים הרלוונטיים, כל האיגודים, כפי שעשינו עד כה במשך שנתיים בגיבוש המבחן כולו ובשיח איתם למצוא את השיטה הכי טובה כי בסוף הרעיון לביטול מאגר הלקטורים כפי שנמצא בשימוש כיום, הגיע מאותן פגישות שקיימנו עם כלל הגורמים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל השלב הבא לא מגיע לפה. אנחנו לא צריכים להצביע על מבחן תמיכה ועל תבחינים. זה לא קשור אלינו. שאנשים יבינו – אנחנו הולכים לבטל משהו בלי לדעת מה יהיה השלב הבא ואין לנו סיי בזה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> ישבה פה בדיון הקודם חברת הכנסת יסמין פרידמן והיא תמכה במהלך הזה של ביטול נבחרת הלקטורים והמנגנון הזה שיצאו כמה תקלות תחת ידו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> עולם הספורט הוא ממשק למה שאנו הולכים לעשות. בכל הנושא של תבחינים, של העברת כספים לאולמות הספורט יש לקונה אדירה שמשפיעה לרעה מאוד על כל עולם הספורט. למשל, אגודות הספורט של מדינת ישראל קיבלו מקדמה לפני שלושה ימים. אנחנו ביוני. בחודש יוני. כלומר אני יודע כמה קשה להעביר אחרי זה את הכסף, כמה זה מאוחר. << אורח >> ילנה פרלמן: << אורח >> אני חושבת שיש בלבול בשיטה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> למשל, בחוק הספריות דאגנו לזה שיהיה תאריך מתי התבחינים יוצאים, מתי מעבירים את הכסף. דאגנו לזה בחוק עצמו. פה זה לא קורה כלומר אנו מצביעים נגד ביטול של כל הנושא של הלקטורים. << דובר_המשך >> ילנה פרלמן: << דובר_המשך >> לא. אנחנו לא מצביעים על ביטול הלקטורים. בואו לא נערב שמחה בשמחה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש בפניכם נוסח משולב, שמראה לכם איך נראה חוק הקולנוע כעת, אחרי שהתיקון הזה ייכנס לתוקפו. אנחנו מבטלים את הסעיפים שאומרים שיוקם מאגר של לקטורים וגם מפרט מי ייכלל באותו מאגר, וקובע שחייבים לבחור לקטורים מתוך המאגר הזה. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> אבל השר אמר במפורש בדיון הקודם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הוא אמר שהוא מבקש לבטל את מוסד הלקטורה. אבל הנוסח מאפשר לקבוע לשר במבחני תמיכה - לא מחייב אותו – הוראות לעניין העסקת לקטורים בדברים הבסיסיים שקשורים בתקופת העסקה, הרכב, מניעת ניגוד עניינים, שקיפות וכדומה. זה מה שיש כרגע. זה הנוסח. << אורח >> קרן כרמל: << אורח >> חשוב לומר גם שאין לזה קשר וזה לא פוגע בהעברת כספים לגופים. זה משהו נפרד לגמרי. ההקבלה שעשית לספורט פחות רלוונטי. << אורח >> ילנה פרלמן: << אורח >> אנחנו בעצם מחזירים את המצב כפי שהוא היה לפני אותם תיקוני רגב, לתקופה שאם יורשה לי הייתה תקופת שיא של הקולנוע הישראלי ושגשגה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא נגד. << דובר_המשך >> ילנה פרלמן: << דובר_המשך >> אם לא להעלות אז לפחות להישאר באותה רמה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה, כי זה גם אחריות שלי ושל הוועדה לדעת לאן אנו הולכים. מה הולך להיות בשלב הבא. אנו מייצגים פה, אין פה הרבה נציגים אבל רוצים לדעת שהשלב הבא יהיה טוב וקולנוע הישראלי. << דובר_המשך >> ילנה פרלמן: << דובר_המשך >> אין פה הרבה נציגים כי יש תמימות דעים בעולם הקולנוע לגבי נחיצות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז אפשר ללכת, אנחנו לא צריכים להיות פה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הייתה ועדה ב-2018 שאמרה שיש בעיה של תת ייצוג של אוכלוסיות מסוימות בחלוקת הכספים לקולנוע. << אורח >> ילנה פרלמן: << אורח >> לצערנו שיטת המאגר לא השיג האת המטרה שנדונה באותה ועדה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> נשמע את היועץ המשפטי של המשרד. << אורח >> דני חורין: << אורח >> המאגר הרי יצר מאגר גם לפי החוק הקיים, עוד לפני ההצעה שלנו, אחרי שיש מאגר, במבחני התמיכה קובעים את ההוראות לאופן חלוקת הכספים בכלל וגם לעניין ההתנהלות מול הלקטורים בהקשר הזה. לעניין תת ייצוג בכלל, של תקציבים בהקשרים האלה ,מבחני התיכה נותנים מענים בדרך של קרנות אזוריות שקיימות, בדרכים נוספים שנותנות אפשרות לתעדוף לכלל הפריפריות החברתיות והתרבותיות במסגרת מבחני התמיכה ובניקוד. מרגע שהובן שהמאגר לא השיג את המטרה שלו והוא כשלעצמו מועיל אנו מבקשים לבטלו כי יצר בירוקרטיה שלא הועילה. במקומו אנו מבקשים שהשר יוכל להמשיך כפי שהיה עד היום לקבוע במבחני התיכה מה המנגנון הנכון בהקשר הזה, בין אם זה יהיה אלקטורה או מנגנון אחר שגם יאפשר פעולה מינהלית נכונה וטובה של הקרנות שבסוף מחלקות כסף ציבורי משמעותי וגם בהמשך להערות שעלו בדיון בוועדה הזו אמרנו שבדיון שנקיים עם גופי הקולנוע לפני גיבוש המנגנון בהרקשר הזה ובמסגרת גיבוש אותו מנגנון, אני רוצה מענה גם להיבטי הגיוון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כיום יש שר שאני מאוד מעריך אותו. מיקי זוהר. אני חושב שהוא מתכוון לעשות טוב. יגיע אחר כך שר קוקוריקו שהוא לא יהיה כזה. הכוח שלו בידיים לקבוע כל מה שהוא רוצה. אני שואל מה הולך לקרות בעתיד כדי שבאמת הפריפריה יקבלו ייצוג והחרדים יקבלו ייצוג והקהילה הרוסית וכו'. איפה זה יהיה למרות שאנו לא מציעים על זה אבל חשוב לי לדעת – איפה זה יהיה בעתיד כדי להגן על אותן אוכלוסיות ועל אנשי הקולנוע? << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אני מבקש להוסיף שאלה. מבחני התמיכה שאותם מגבש השר, עוברים איזו בקרה משפטית? << דובר_המשך >> דני חורין: << דובר_המשך >> כן. גם היום הם נותנים מענה לדברים האלה. הם עוברים כמה תהליכים. הגיבוש של מבחני התמיכה נעשה בעבודה פנים משרדית, לאחר מכן בהתייעצות עם מועצת הקולנוע. לאחר מכן בשיח מול משרד המשפטים שמאשרים ובוחנים את ההיבטים הרלוונטיים, היבטי שוויון והיבטים נוספים. לאחר מכן מפורסמים להערות ציבור. אנו שומעים את כל הערות הציבור ובוחנים את ההערות שהתקבלו ובהרבה מקרים ההערות מתייחסות לדברים הללו. לאחר גיבוש הערות הציבור הם חוזרים למועצת הקולנוע כדי לשמוע שוב את דעתה של המועצה בעניין ובשלב הזה אחרי שהשר מגבש את המדיניות אחרי שבחן ושקל את כל הערות הציבור ואת הערות מועצת הקולנוע אנו חוזרים למשרד המשפטים כדי שישקפו שגם מבחינתם קיימת חובת היוועצות. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> כלומר יש פה כמה מסננות על מבחני התמיכה גם מקצועיות וגם משפטיות. זה לא שהשר מפריח מבחני תמיכה. << דובר_המשך >> דני חורין: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ומועצת הקולנוע היום הולכת להשתנות? האם השר יכול לשנות בהחלטה שלו? << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אין לזה סוף. גם הייעוץ המשפטי לממשלה הולך להשתנות. << אורח >> קרן כרמל: << אורח >> הם ממונים לארבע שנים, ואז יכולים להמשיך לקדנציה שנייה. << אורח >> דני חורין: << אורח >> יש מינויים של מועצת הקולנוע כמו לכל המועצות שיש תחת המשרד, והמינויים האלה לא כולם מתחילים או מסתיימים בעת ובעונה אחת אלא כל שר בתקופתו כשמתחילים ומתפנים מינויים ממנה את המינויים שבאחריותו. << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >> ב- - - ציבורית שהוקמה על פי חוק יש הוראות ברורות בחוק. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> בהקשר של התמיכה בפריפריה, שכרגע מבחני התמיכה לגבי קרנות אזוריות שהן אלה שיוצאות מהפריפריה זה 21% מכלל התקציב יגיע לשם. זה יותר ממה שהיה קודם. אבל עדיין זה סכום מוגבל ורוב התקציב מגיע לסרטים עלילתיים ששם אין כרגע מלבד הלקטורים והקביעה שיהיו לקטורים מהפריפריה, עד כמה שאני יודעת, דברים שקשורים לגיוון ולפריפריה ודברים מסוג זה. הנושא של הדגש של הפריפריה זה בעיקר בקרנות האזוריות. << אורח >> דני חורין: << אורח >> זה לא נכון. יש גם תעדוף במבחני התמיכה, בניקוד. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> סרטים ייעודיים אבל זה חלק מאוד קטן מהתקציב. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> כלומר מעבר ל-21% של הפריפריה של הקרנות האזוריות גם ה-79% של הקרנות הכלליות מושפעות משיקולים של פריפריה, של פיזור, של גיוון. << אורח >> ילנה פרלמן: << אורח >> נתנו במבחני התמיכה החדשים במסגרת השינויים החדשים שעשינו בניקוד, ניקוד עודף ליוצרות שהן נשים. כאמור כפי שציין היועץ המשפטי שלנו, לסרטים שהם בנושאים ומאת יוצרים ייעודיים. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> תמיכה בנושאים ייחודיים זה 25 נקודות מתוך כאלפיים נקודות שכל קרן יכולה לצבור. << אורח >> ילנה פרלמן: << אורח >> לסרט. יש כפל מבצעים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מבחני התמיכה שקיימים כיום מתייחסים לחוק בנוסחו כעת. כלומר חוק שאומר שצריך לתת עדיפות לפריפריה, שמכליל בתוך המאגר לקטורים שחותמים על זה שהם מהפריפריה. מגדיר מהי פריפריה. אז לדבר על העבר זה פחות רלוונטי כי לא יהיה לכם כל המנגנון הזה. << אורח >> דני חורין: << אורח >> זה לא נכון. מבחני התמיכה עושים בשני חלקים. החלק העיקרי הוא הניקוד שלפיו מקבלים את הכסף. הוא לא נוגע לתיקון שאנחנו עושים עכשיו שעוסק רק במאגר. הניקוד שלפיו קרנות מקבלות את הכסף בלי קשר לסוגית מאגר הלקטורים, בלי קשר ללקטורים בכלל. הניקוד הזה מובנה מהרבה מאוד פרמטרים. חלק מהחלוקה של הכסף היא באמת לאותן קרנות אזוריות, אבל גם בחלק של הקרנות הארציות יש ניקוד שנובע מפרמטרים שונים, וביניהם יש סרטים ייעודים כפי שדובר, יש העדפה לפריפריה חברתית וגיאוגרפית ויש עוד היבטי ניקוד. כל זה לא נוגע כלל לתיקון שאנו מבקשים, וזה היה, זה יהיה וזה הווה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> איפה מה שאמר לנו השר בפעם הקודמת לגבי הרפורמה? שהמסחריות של הסרט – לא ממש הבנתי. << אורח >> דני חורין: << אורח >> גם בהקשר הזה הניקוד כולל הרבה מאוד פרמטרים. חלקם נוגעים כאמור להיבטים של גיוון ושל פריפריה וחלקם נוגעים להיבטים שיבטיחו גם התייחסות לנתוני צפייה, מכירת כרטיסים של סרטים או הקרנות שהן לאו דווקא בבתי קולנוע וזה חלק שהשר בהתאם למדיניות שלו העלה.. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> כלומר יכנסו שיקולים של חוכמת ההמונים נקרא לזה כך ואז שואלת נירה היועצת המשפטית, ואם תוכלו לחדד, לכאורה אנו בוחנים סרטים או יוצרים על פי הצלחות העבר שלהם. מה עם כאלה שבאים חדשים שבאים? << דובר_המשך >> דני חורין: << דובר_המשך >> חלק מהניקוד ניתן גם לסרטי ביכורים כלומר יש עידוד גם לסרטי ביכורים וגם לסרטים קצרים, וגם לסרטי סטודנטים מתוך הבנה, שאתה צריך את סך אמות המידה האלה כדי להבטיח תעשיית קולנוע טובה ומשגשגת. אחרי שאמרתי את הדברים הללו לגבי מאגר הלקטורים והוא בלבד, שהוא התיקון היחיד שאנו עושים – לא נוגעים באמות המידה ובחלוקת הכסף, הוא לא הוכיח עצמו בהיבטי גיוון וממילא מבחן התמיכה כבר לפי החוק הקיים עוד לפני שביטלנו את המאגר, אפשר לשר לקבוע את ההיבטים שנוגעים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש לכם התנגדות אם כך שנכניס לסעיף שאומר שאתם רשאים לקבוע הוראות לעניין העסקת לקטורים, שמירה על גיוון או ייצוג פריפריה, אם אתם אומרים שזה נעשה ממילא? << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >> - - - היה כתוב שהשר רשאי לקבוע הוראות לעניין הרכב הלקטורים והוא קבע במבחני התמיכה ללא קשר למאגר וזה היו הוראות שהיו קיימות במבחן עוד קודם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה היגד סתום. זה נותר היום הסעיף שאומר לכם ,שנותן אמות מידה או הבניה למה אתם. אתם רשאים. << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >> אפשר למקד את הרכב הלקטורים וגיוונו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לרבות שיקולי גיוון והכללת הפריפריה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> נראה לי שאתם עושים זאת בתורה שבעל פה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הותרנו סעיף יחיד שאומר מהן אמות המידה הכלליות שאתם אומרים שאתם פועלים לפיהן. << אורח >> דני חורין: << אורח >> אנו עושים את זה. גם אמרנו לפרוטוקול שבמסגרת גיבוש המנגנון החלופי ניתן משקל ונתייחס גם להיבטי גיוון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> האם זה בעייתי שנכלול את זה בסעיף הזה שאומר – קודם כל, אתם רשאים. << אורח >> דני חורין: << אורח >> בעינינו זה לא נדרש. אם אתם רוצים, אחרי המילים הרכב הלקטורים להוסיף וגיוונו לא נתנגד לזה למרות שאנו חושבים שזה לא נחוץ. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> נשמע את הגברות שהגיעו לכאן. << אורח >> נגה בריינס: << אורח >> שלום, אני מנהלת את איגוד העורכים, איגוד מקצועות הפוסט בישראל. זה אנשים שעורכים את התמונה המצולמת לסרט, את עיצוב הפסקול והאפקטים. באמת החוק שעשיתם הוא טוב והצוות טוב. אני רואה שאתם מקשיבים ואכפת לכם, אבל כן מה שהוא אמר, שמי שיבוא אחריכם יכול להיות אחרת, וזה כן מלחיץ אותנו. יש לבטל את המאגר. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אבל אין לדבר סוף. << דובר_המשך >> נגה בריינס: << דובר_המשך >> אסביר למה. המאגר צריך לבטלו, אך יחד עם זאת, הגיוון הוא לא רק בפריפריה ולא רק בסוג האנשים. הוא צריך להיות גם גיוון של המקצועות. יש הרבה מקצועות. היום הקרנות בוחרות אנשים מתחת לפנס. הן בוחרות את האנשים שהן מכירות, שהן יודעות, וצריך להיות גיוון. המודל שאנו מציעים הוא מודל שכל קרן תוציא קול קורא כל שנה למאגר לקטורים משלה. היא תקבע איך תוציא ויהיה לה קול קורא ואז תצטרך לבחון ממנו רנדומנלית כמו מאגר הספקים של הספריות למשל. ואז נוכל לעשות יצירות טובות יותר כי הלקטורים יהיו מגוונים יותר. << אורח >> דני חורין: << אורח >> במסגרת השיח שאמרנו שנקיים עם גופי הקולנוע, ניפגש גם אתכם ונקשיב ונבחן, רק אנו חושבים שלא מתאים לקבוע בחקיקה ראשית את ההסדר המפורט שיהיה. << אורח >> ילנה פרלמן: << אורח >> הפגישה הראשונה תהיה עם האיגוד. << אורח >> נגה בריינס: << אורח >> אם יהיה אחר כך שר טרלללה אני באה אליכם. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אין שרים כאלה. כולם רוצים לעשות טוב. << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> אני יו"ר הפורום הדוקומנטרי בישראל. אנו לא מתנגדים לביטול מאגר הלקטורים. מבחינתנו הוא היה חוק שמירי רגב העבירה בקדנציה שלה כשהייתה שרת התרבות. לא ראינו בזה צורך אז ואיננו רואים בזה צורך עכשיו. יש לנו שיח פורה עם אנשי המקצוע במשרד, ואנו סומכים עליהם ועל מנהלי הקרנות שבוחרים את הלקטורים ועושים בזה עבודה טובה. יש עוד שינויים ותיקונים לתבחינים שאנו בשיח אתכם רוצים לדבר עליהם, שחשובים לנו, אבל מאגר הלקטורים אין לנו שום התנגדות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אולי אפשר להוסיף את המילה מגוון. << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> אני חושבת שצריך אמון באנשי המקצוע של משרד התרבות, באנשי המקצוע שמנהלים את הקרנות. להוסיף מילה פה ומילה שם כל החקיקה הזו הייתה מין סוג של – כל מאגר הלקטורים הזה היה חקיקה פופוליסטית לומר: הינה אנחנו דואגים לפריפריה. לדאוג לפריפריה זה לא להוסיף עוד מילה באיזה חוק שממילא לא צריך אותו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כשהמחוקק משלח את הרשות המבצעת גם עם מילה אחת היא אומרת הרבה בתוכו. << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> יש קרן נגב, יש שתי קרנות בגליל, יש קרן שומרון, יש שתי קרנות בגליל, יש קרן שומרון, קרן ארצית גדולה, יש 3 קרנות ארציות קטנות שלכל אחת מהן יש התמחות. אני חושבת שזה מייצר מגוון גם ברמת הסרטים וגם ברמת הלקטורים. << אורח >> נגה בריינס: << אורח >> אבל אין מגוון מקצועי. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אדוני היועץ המשפטי למשרד, תפסוק לנו, האם זה משרת אתכם או לא. << אורח >> דני חורין: << אורח >> אנו חושבים שזה לא נחוץ. אם הכנסת מבקשת שנוסיף את המילה וגיוונו אחרי מאגר הלקטורים, לא נתנגד לזה. זו החלטה שלכם. << אורח >> נגה בריינס: << אורח >> זה יהיה מדהים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז נוסיף. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מה המנכ"ל אומר? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו מתכוונים למגוון על כל הדברים שנאמרו פה בישיבה. דברי הכנסת והפרוטוקול- - << אורח >> ילנה פרלמן: << אורח >> אנחנו בעד להוסיף את המילה גיוון כי אנחנו בעד גיוון, ואם זה ירגיע את חבר הכנסת דוידסון – בכלל זכינו. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> כפי שאמר היועץ המשפטי, לא נדרש אבל אם מתעקשים – בשמחה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אז נוסיף. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נאמר שכבר יש פריפריה. יש דיון, ובדיון נאמרים דברים לפרוטוקול וחברי הכנסת חושבים שהדברים שנאמרים הם חשובים ויש להם ערך, וכשנאמר פה שהגיוון מתייחס לא רק לפריפריה חברתית או גיאוגרפית אלא גם לגיוון במקצועות של הלקטורים, יש לזה משמעות. אנשי המשרד מהנהנים ומאשרים שזה משהו שהם מבינים שיש לקחת בחשבון. לכן יש חשיבות לדברים. חשוב לנו לומר את זה. אנחנו לא משחיתים מילותינו לריק. יש כוונה מאחורי הדברים והם נאמרים על השולחן. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> נוסיף את המילה וגיווניו. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> אולי תוסיף גם שווה בשווה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מדברים על סעיף 12ב - השר רשאי לקבוע במבחני תמיכה לפי סעיף קטן (א) הוראות לעניין העסקת לקטורים על ידי מוסד ציבור או מקבל תמיכה בעד סיוע להפקת סרטים ובכלל זה הוראות לעניין הרכב הלקטורים, וכאן אנחנו רוצים להכניס וגיווניו– יש לנו נסחית והיא תחליט האם ההטיה הזו מתאימה מבחינה תחבירית. אנו מבינים למה הכוונה, גיוונו של ההרכב, תקופת ההעסקה של הלקטורים מניעת ניגוד עניינים ושקיפות בעבודת הלקטורים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מאה אחוז. נעבור להקראה. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> הצעת חוק הקולנוע (ביטול מאגר הלקטורים). כמובן זה יקבל (תיקון מס' ). תיקון סעיף 1. בחוק הקולנוע, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3 – (1) בסעיף קטן (א), פסקה (5) – תימחק; (2) בסעיף קטן (ב), הסיפה החל במילים "בלי לגרוע מכלליות האמור" – תימחק. 2. תיקון סעיף 12. בסעיף 12 לחוק העיקרי – (1) בכותרת השוליים, המילים "ומאגר לקטורים" – יימחקו; (2) סעיפים קטנים (ב) עד (ז) – בטלים; (3) במקום סעיף קטן (ח) יבוא – ופה צריך להיות: ב. השר רשאי לקבוע, במבחני התמיכה לפי סעיף קטן (א), הוראות לעניין העסקת לקטורים על ידי מוסד ציבור המקבל תמיכה בעד סיוע להפקת סרטים ובכלל זה הוראות לעניין הרכב הלקטורים, גיוונו, תקופת ההעסקה של הלקטורים, מניעת ניגוד עניינים ושקיפות בעבודת הלקטורים"; (4) בסעיף קטן (ט), ההגדרות "מוסד מוכר להשכלה גבוהה" ו"פריפריה" – יימחקו. יש בפנינו הסתייגויות. קיבלנו מייל, שסיעת יש עתיד מבקשת להצטרף וקיבלתי גם חתימות עם המייל שסיעת יש עתיד מצטרפת להסתייגויות סיעת המחנה הממלכתי. אציין גם שסיעת ישראל ביתנו וסיעת העבודה הגישו בקשות רשות דיבור. איני רואה טעם להקריא. אם אתה רוצה לנמק, אבל ההסתייגויות מונחות בפנינו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רוצים במליאה שתהיה לנו זכות דיבור. אין צורך להקריא. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> יש פה הסתייגויות לסעיף 1 בהצעת החוק, הסתייגויות לסעיף 2. לגבי כל אחד מהסעיפים יש מספר הסתייגויות. מונח בפניכם. אתה צריך לנמק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנו יושבים פה אומנם בימים מאוד קשים למדינת ישראל, וקשה לעסוק בדברים שהם זוטות לעומת מה שקורה במדינה. שמענו פה אח ואבא של מתן, והלב נקרע. ואחרי כל מה שאמרתי, אנו צריכים לדאוג לדברים שחשובים לחלק ניכר במדינת ישראל. לקולנוע ולעשייה. לכל מה שאתם עושים יש חשיבות לתרבות הישראלית. התפקיד שלנו לדאוג שכל חלק בתרבות הישראלית יקבל במה. לכן, כשאמרתי לגבי התבחינים, לא סתם אמרתי את זה. כפיר המנכ"ל מבין את החששות שלי. כשדיברתי על עולם הספורט והתבחינים וקבלת הכספים, שנינו מבינים שאגודה שמקבלת כסף בסוף חודש מאי זה לקונה שנוצרה מהתקופה של מירי רגב והעברה – לא יודע כמה אתה מודע לזה אדוני – הכספים שהועברו על ידי תבחינים לכל הספורט הישראלי הועבר על ידי הטוטו. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אני חושב שזה עוד הרבה לפני התקופה של מירי רגב. זאת רעה חולה בכל- - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה מירי רגב וזה טעות מה שנעשה והיום המשרד נלחם ומתעסק מול החשכ"ל כדי לתקן את הלקונה הזאת אבל בסוף אנו מתעסקים בעתיד מדינת ישראל, אם זה בקולנוע, אם זה בספורט, בכל גוף אחר. אנו צריכים לדאוג לזה שאחד, יקבלו את הכסף בזמן, שתיים, שהתבחינים ייצאו בזמן ולא בסוף שנה. דאגנו לזה בחוק הספריות ביחד. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> גם בספורט התבחינים יצאו ב"ה בזמן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל הכסף הגיע - לפני שלושה ימים האגודות התחילו לקבל כסף. אני מבין את הקושי אבל אנחנו פה לפני חקיקה חדשה. אני מסכים שצריך לבטל את כל הגוף האלקטורי המנופח הזה שלא יודע כמה טוב הוא עשה – כנראה שלא, אבל בסוף אנו צריכים לדאוג גם לאנשי המקצוע, גם לגופים. אבקש שיהיה בפרוטוקול שייצאו התבחינים כשהם ייצאו, וכשידונו על הנושא הזה שזה יגיע לוועדה. אנו לא יכולים להצביע בנושא הזה אבל שתדע שאנו מגנים גם על הגופים המקצועיים וגם על קצוות האוכלוסייה במדינת ישראל כי על פי חוק זה לא חייב להגיע לפה אך חשוב שנשמע, נדע ונדע לאן צופה העתיד. אחרת לא תהיה כלל בקרה על הנושא הזה - יהיה רק אצל המשרד. כפי שאמרתי, יכול להיות שר שאני מאוד מעריך אותו היום, יגיע מחר קוקוריקו אחר ולא חסרים קוקוריקו בבניין הזה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לא נכון להגיד על שר את הדבר הזה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי מי. אמרתי קוקוריקו. שנינו יודעים שלא חסרים כאלה בבניין הזה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אני לא יודע על מה אתה מדבר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לכן אנחנו צריכים לדאוג בסוף וזו האחריות שלנו. פה אנו יושבים כדי לדאוג לאותם גופים שלא יכולים, לאותם אנשים שאין להם הכול. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מבחני התמיכה מתפרסמים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנו גם רשאים לעשות עליהם ביקורת כמו כל דבר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה התפקיד שלנו, לעשות פה דיון, להבין לאן זה הולך. גם אם אנחנו סומכים על אנשים שיושבים פה היום, מחר לא יהיו אותם אנשים. תפקידנו לדאוג לאן הדברים האלה הולכים כדי להגן גם על הגופים וגם על הציבור. אפשר להצביע על ההסתייגויות ועל החקיקה עצמה. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אפשר להצביע על כל ההסתייגויות שמונחות פה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> נעשה הפסקה 2 דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:28 ונתחדשה בשעה 11:33.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אני מחדש את הדיון. מצביעים על ההסתייגויות של סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי שמונחות בפני חברי הכנסת. מי בעד ההסתייגויות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> ההסתייגויות נפלו. אנו מצביעים על הנוסח כפי שהוקרא, הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7) (ביטול מאגר הלקטורים), התשפ"ה-2025, כפי שהקריאה אותו היועצת המשפטית של הוועדה. מי בעד הצעת החוק – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> הצעת החוק התקבלה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:40. << סיום >>