פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



26
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
28/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 53
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שלישי, כ"ט בסיון התשפ"ב (29 ביוני 2022), שעה 13:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21) (עבודה בהופעות פרסום), התשפ"ב-2022, של ח"כ רון כץ << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכל שיר סגמן – היו"ר
מופיד מרעי


חברי הכנסת:
רון כץ
לימור מגן תלם


מוזמנים: 
	אורטל אהרוני 
	–
	מנהלת תחום חוק עבודת נוער, מינהל הסדרה, משרד הכלכלה והתעשייה

	עו"ד עילם שניר
	–
	אשכול החברתי בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	אורי מתוקי
	–
	ראש האגף לאיגוד מקצועי, הנוער העובד והלומד




מוזמנים באמצעים מקוונים:
	עו"ד דליה שילי יריחובר
	–
	מנהלת מחלקה בכירה, לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

	מאיר דוד
	–
	מנהל מינהל הסדרה ואכיפה, משרד הכלכלה והתעשייה

	נעם הרחול
	–
	מחלקה משפטית, הסתדרות הנוער העובד והלומד





ייעוץ משפטי: 
תמי סלע

מנהלת הוועדה:
תמי ברנע

רישום פרלמנטרי:
שרון רפאלי


<< הצח >> הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21) (עבודה בהופעות פרסום), התשפ"ב-2022, של ח"כ רון כץ << הצח >>



 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. היום 29 ביוני 2022, ל' בסיוון התשפ"ב. הנושא היום הוא הצעת חוק עבודת נוער (תיקון מס' 21) (עבודה בהופעות פרסום), התשפ"ב-2022, של חבר הכנסת רון כץ, חברת הכנסת לימור תלם מגן, חבר הכנסת יבגני סובה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, חבר הכנסת אלכס קושניר, חברת הכנסת אלינה ברדץ'-יאלוב, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. 

בבקשה, תמי סלע, היועצת המשפטית של הוועדה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

תודה. ביחס לנוסח שעבר בקריאה ראשונה עוד היו תיאומים מסוימים עם הגורמים, עם המשרדים. אז אני אציג קודם את השינויים ויש גם ליטושי נוסח, ואז נקרא את הסעיפים ונשמע הערות - -

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

ממשרדי הממשלה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

הדברים המרכזיים זה להדגיש שמדובר על נער שטרם מלאו לו 17 שנה, כלומר בגיל 17 זה כבר לא חל. הדבר השני הוא שזה נשאר עדיין בתחום של פרסום ודוגמנות בלבד, זה היה גם קודם; והדבר השלישי זה שיצרנו פה חלופות. אני אזכיר שהצעת החוק חייבה אישור בטופס של הורה או אפוטרופוס, והטופס כולל גם את הפרטים של המעסיק, של מקום ההעסקה וגם לגבי תיווך להעסקה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

עברנו לטופס מקוון. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

שתי אפשרויות: הטופס יהיה מקוון באתר של זרוע העבודה של משרד הכלכלה, אבל בסיטואציות שבהן לא צריך את הטופס אפשר להסתפק במסרון או בדואר אלקטרוני. זה במקרים שכבר ניתן טופס וזה המשך של אותה העסקה או קשרי עבודה מתמשכים קודמים. את זה נגדיר בסעיפים שהוספנו. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

הגיוני. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

דבר אחד שלא מספיק ברור לי ואני אשמח לשמוע מזרוע העבודה במשרד הכלכלה – יש גם היום בחוק התייחסות להיתר להעסקת נער ואפילו חובה להתקין תקנות לעניין הופעות פרסום שלא מצאנו שעודכנו עד היום. אז קודם נקרא את זה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

הופתעת? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

לא מאוד. אבל יש הבדל בין סמכות להתקין תקנות לבין חובת התקנת תקנות. פה יש חובה והיא לא מומשה. האם יש כללים בהקשר הזה? אז, קודם כול, נעבור על מה ש-must ואז נשאל את השאלה הזאת כדי להבין שזה לא סותר את הדברים האחרים.  

אנחנו מדברים על הצעת חוק עבודת נוער. יש נוסח משולב אבל יש פה כבר מעט שינויים אז אני אקרא את המתוקן. 

תיקון סעיף 4 שהוא הסעיף הקיים היום לגבי הופעות וצילומים שבתוכו יש הגדרה שהיא רלוונטית גם לענייננו. ההגדרה בסעיף 4(ג) הקיים היום: "הופעה" – לרבות הופעה מוקלטת ולרבות חזרות, לימוד או אימון לצורך ההופעה. 

מכיוון ששם כתוב שההגדרה היא רק לצורך אותו סעיף תיקנו ואמרנו: במקום "בסעיף זה" – "בחוק זה", שאותה הגדרה תשמש אותנו גם לסעיף החדש. ואז ברור שזה גם חזרות, גם אימונים לקראת וכולי. 

הסעיף החדש 4(א): תיקנו פה: "שמלאו לו 15 וטרם מלאו לו 17". 

"השתתפות נער			4א. (א) בסעיף זה – "הופעת פרסום" – הופעה לצורכי פרסום או             
                                                        צילומים לצורכי פרסום, לרבות דגמון; 
שמלאו לו 15 
וטרם מלאו לו 17 
בהופעת פרסום"

תיקנו ל"סעיף זה" ולא ב"חוק זה" כי כל ההגדרות פה הן רלוונטיות. גם ההורה זאת הגדרה ספציפית לצורך הסעיף וגם ההופעה. הופעת פרסום – לא השתנתה. זאת הגדרה שקיימת היום בתקנות באותו הקשר ונצמדנו אליה. 

				"הורה" - לרבות אפוטרופוס שמונה על פי דין.

הסברנו את זה בקריאה הראשונה שזאת הגדרה ספציפית יותר ולא רחבה כמו ההגדרה שיש היום בחוק לעניינים אחרים. 

הוספנו פה את ההגדרה "תיווך" שנמצאת היום בתקנות. משרד המשפטים הצביעו על החשיבות לכך מכיוון שההוראות פה הן גם עם היבט פלילי; גם אפשרות לעיצום כספי וגם לאכיפה פלילית. חשוב מאוד שהדברים יהיו ברורים, ולכן הכנסנו את ההגדרה הזאת שנמצאת היום בתקנות, והיא תהיה בחוק עצמו. 

"תיווך להעסקה" – לרבות כל הפעולות הננקטות לשם תיווך להעסקת נער בהופעה, ובכלל זה צילום הנער והצגתו.

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

כרגע את עוברת באופן כללי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אפשר לעבור להגדרות בסעיף קטן (א) ואז, שלא נתבלבל. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

יש לך הערות? 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

כן. אני עילם שניר מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. לעניין הגדרת הופעת פרסום. כרגע כתוב: "הופעה לצורכי פרסום או צילומים לצורכי פרסום לרבות דגמון". דיברנו לכלול בהגדרה שזה יהיה ברור לרבות חזרות, לימוד וכולי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

חזרות זה כבר בהגדרה של הופעה, וזה בסעיף 4(ג). אבל ריאיון ומבחני במה - -

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אני מפריד בין השלבים שמוקדמים להעסקה, שאולי הם חלק מה תיווך, לבין ההגדרה של ההופעה עצמה. ברגע שאנחנו אומרים: הופעת פרסום בסעיף זה – הגדרה, ואומרים "הופעה לצורכי פרסום", השאלה אם כשאמרנו "הופעה" זה כולל את ההגדרה בסעיף 4(ג). 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אולי כדאי להוסיף שזה גם כולל אודישנים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

האודישנים יהיו אחר כך בסעיף עצמו.  

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אולי צריך לדייק יותר בזה בהגדרה. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

ב-4(ג) כתוב: "בסעיף זה – הופעה". 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

נכון. אנחנו נשנה "בחוק זה", כי זה השימוש היחיד במילה "הופעה" ונשאיר את אותה - - - ואז היא נכנסת לתוך "הופעת פרסום". 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

זה מה שאני רוצה לוודא, שכשאומרים "הופעת פרסום", אז ברור שהופעה זה משורשר. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

על כל התהליך. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

נכון. 

סעיף קטן (ב): 

(ב) (1)בלי לגרוע מהוראות סעיפים 2 ו־4 ,לא יתווך אדם להעסקה ולא יעסיק נער שמלאו לו 15 שנים וטרם מלאו לו 17 שנים בהופעת פרסום, ולא יתווך להעסקה, כאמור, לרבות קיום ריאיון ומבחני במה לצורך קבלה להעסקה. 

הוראות סעיפים 2 ו-4 קובעות גם כללים לעניין העסקה של ילדים ונערים. 

הסיפא של הפסקה זה לא חדש. זה היה קודם בסעיף קטן (ה) בצורה קצת יותר עמומה. היה כתוב:  "יחולו בשינויים המחויבים על כל הפעולות הננקטות לשם תיווך או העסקה לרבות בשלבים המוקדמים". עכשיו כתבנו את זה יותר ברור בגלל ההערות שקיבלנו. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

הערה קטנה לנוסח: ברגע שכתוב "לא יתווך להעסקה, כאמור, לרבות קיום ריאיון" זה בעצם רובריקה נפרדת, והיא לאו דווקא חלק מהתיווך. יכול להיות שהמעסיק עורך בעצמו ריאיון. השאלה אם לא צריך להחליף את הסדר ולכתוב: "הוא לא יעסיק, הוא לא יקיים ריאיון ומבחני במה לצורך העסקה והוא לא יתווך". 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אפשר להחליף את הסדר. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

כתוב "לא יעשה" אז הוא לא יעשה לא את זה, לא את זה ולא את זה, ואז זה יותר ברור. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

בסדר גמור. 

אני ממשיכה: 

"אלא לאחר קבלת הסכמתו של ההורה להעסקת הנער או לתיווך, כאמור, לפי העניין". גם פה נחליף את הסדר. 

	"ההסכמה תינתן בהתאם לטופס שבתוספת השנייה" – לא התוספת השלישית – "להלן: "טופס", להעסקה בהופעת פרסום או לתיווך להעסקה בהופעת פרסום, לפי העניין, ובליווי תעודה מזהה של ההורה. הטופס יהיה זמין כטופס מקוון באתר האינטרנט של זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה". 

אם יש הערות לסעיף קטן (ב) נשמע.

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

בנוסח הייתי כותב: "בליווי צילום תעודה מזהה". זה טופס מקוון. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

נכון. הוא לא מצרף את התעודה עצמה. 

משרד הכלכלה איתנו? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן, כן. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אני מניחה שהם יסמנו אם יש להם הערות. 

עכשיו זאת התוספת שמאפשרת גם באמצעי אלקטרוני, במסרון, למשל: 

(ג) (1) "על אף האמור בסעיף קטן (ב) הסכמת הורה להעסקה או לתיווך כאמור באותו סעיף קטן יכול שתינתן באמצעי דיגיטלי או אלקטרוני" – כאן ידייקו אותנו בנוסח בהמשך – "אם ההסכמה היא להמשך העסקה או תיווך אצל מעסיק או מתווך קודם, לפי העניין שלגביו כבר ניתנה הסכמת ההורה בטופס או שלגביו ניתן היתר". 

הרי אנחנו יודעים שבגילאים מוקדמים יותר יש היתר שגם הוא כולל הסכמת הורה. אז אם למשל הוא התחיל בגיל 14, ניתנה הסכמת הורה והוא ממשיך בגיל 15 יש אפשרות לזה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

איך אנחנו יודעים דרך המסרון שבאמת ההורה שלח אותו? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

כמובן, זה לא הרמטי. אני אסיים לקרוא ואז נראה אם אפשר לשפר. כמובן, בשביל זה אנחנו בדיון. 

אני ממשיכה: 

"ניתן היתר ובלבד שסוג הופעת הפרסום ופרטי ההעסקה או התיווך הקודמים לא השתנו, למעט המועד". 

אני אקרא את כל סעיף (ב)(1): 

(2) הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי המעסיק, פרטי הופעת הפרסום, שם הנער, שם ההורה, פרטי הקשר של ההורה והסכמתו להמשך העסקה או התיווך, כאמור. 

כלומר גם אם הוא שולח מסרון זה לא יכול להיות "אני מסכים", אלא הוא צריך להגיד: בהמשך להעסקה שלגביה הסכמתי אצל המעסיק הזה וזה, שמי כך וכך, זה הטלפון שלי. הקושי בזה הוא באכיפה אולי, אבל ניסינו להכניס את הפרטים החשובים בהוראה. 

(3)  "בסעיף קטן זה "אמצעי דיגיטלי" – או "אלקטרוני, מה שיוחלט – "מסרון, דואר אלקטרוני או אמצעי אחר המאפשר שמירת ההסכמה על-ידי המעסיק". 

הערות לסעיף הזה, בבקשה. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אני מציע שנקרא גם את (2) ו-(3) כי זה הכול יחד. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

קראתי עד (3). 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

את (3) אמרנו שמוחקים. את (2) גם קראנו? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

את (ב)(1) – (1) עד (3) פסקות. אז הערות ל-(ב)(1) כולו. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

ברמה הטכנית עוד לפני הדברים המהותיים, למיטב ידיעתי, אנחנו נוהגים להשתמש באמצעי דיגיטלי. אפשר לבדוק בנוסח איך עשו את זה בחוק הדיוור. אני מציע לכתוב: "יכול שתינתן בהודעה באמצעי דיגיטלי". ההודעה היא בדרך כלל בכתב, ובכתב יכול להיות גם דיגיטלי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

שזה לא הסכמה באמצעי דיגיטלי, אלא ההסכמה תינתן בהודעה שתישלח באמצעי דיגיטלי? 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

מבחינת הנוסח שיהיה ברור שזאת הודעה כי גם אחרי זה כתוב: "הודעה לפי סעיף קטן". זה עניין טכני. 

	אני לא בטוח שצריך להגדיר את ההגדרה "אמצעי דיגיטלי". אפשר להשאיר את זה כמו שזה היה בהצעה הקודמת ולרשום: "במסרון או באמצעי דיגיטלי אחר" ואולי אפשר להבהיר: "שמאפשר תיעוד" וכולי. אני יודע פשוט מהקשרים אחרים שמסרונים זה דבר שטכנולוגית קצת קשה לשמור אותו. אבל המעסיק יכול, לצורך העניין, לתעד ולשמור. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

תכף נדבר על תקופת השמירה כי בעניין הזה עלתה הערה לקצר. אבל צריך לראות לכמה זמן. לכן חשוב שיהיה תיעוד כי אם יש איזושהי בעיה ורוצים לבדוק אז צריך שיהיה תיעוד של הדברים. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

- - - כבר ניתנה הסכמת ההורה בטופס נראה לי שצריך להוסיף "לפי סעיף קטן (ב)", ואז או שלגביו ניתן היתר לפי סעיף 4(ב). 

עניין מהותי יותר – בסעיף (2) הרציונל הוא שההורה מוסר הודעה עם פרטים מסוימים שנועדו לוודא שהאשרור שלו הוא מדעת, הוא בעצם יודע מה הוא מאשר מחדש. הכנסנו את פרטי הופעת הפרסום, ובעצם אמורים לוודא, אם אני מבין נכון, שאם זה מתווך, למשל, ששלח אותו להופעה X ועכשיו זה להופעה Y או לצילום פרסומת אחרת, וגם יכול להיות שההיתר הקודם היה מגיל 12, ועכשיו הוא בן 16, וזה אופי אחר - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זאת הערה שלא ציינתי. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

- - אז פרטי הופעת הפרסום – זה נועד לוודא שההורה כשהוא כותב את ההסכמה, מה יקרה בתהליך? הוא יידע מהמעסיק או מהנער מה הכוונה ואז הוא ייתן את האישור, ואם האישור לא תואם אז ההסכמה שלו לא הייתה אמיתית. 

אני לא בטוח, וזה לדיון – יש הדרישה שמופיעה בסעיף (1) שהאפשרות לא להשתמש בטופס אלא להשתמש במסרון או באישור מקל יתקיים ובלבד שסוג הופעת הפרסום או התיווך לא ישתנו. אבל הם ישתנו כי הדברים האלה דינמיים. יכול להיות שהוא בהופעה מסוג אחד ואחרי זה בהופעה מסוג אחר. השאלה אם זה לא נפתר באמצעות זה שההורה מודע להופעת הפרסום. אני רק אגיד שמבחינתנו יש פה שאלה מקצועית שכדאי לקבל גם את ההתייחסות של זרוע העבודה, אבל מבחינתנו במישור המשפטי שתי האפשרויות אפשריות, אבל ועדת שרים ביקשה לצמצם את המגבלות. אז השאלה היא אם באיזון של הדברים המודעות של ההורה והאשרור מחדש – ואני שם בצד את העניין של הגבלת התקופה – מאפשר להשיג את שתי המטרות בלי להקשות יותר מדי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

יש פה שני עניינים: א', האם אנחנו דורשים איזושהי תקופה שחלפה שהיא לא יותר מתקופה מסוימת שחלפה מאז שהוא נתן את הטופס או את ההיתר ועד שהוא מאשרר עכשיו במסרון. זאת אומרת שאם חלפו שלוש שנים והוא נתן היתר כשהילדה הייתה בת 13 ועכשיו היא בת 16, האם זה רלוונטי. אז פה כתבתי מודגש בסוגריים האם אולי להגביל את זה לכך שהטופס או ההיתר היו בתקופה של שנה טרם ההעסקה. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

אז אנחנו עוד פעם מריצים את ההורים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אחת לשנה. טופס מקוון שנמצא באתר. זאת שאלה אם שנה או שנתיים או איזושהי תקופה שבכל זאת יש קשר ביניהן. הרי ההעסקה הקודמת קשורה להעסקה הנוכחית. שנית, האם להתנות את האפשרות של מתן הסכמה במסרון בכך שסוג הופעת הפרסום לא השתנה. למשל, הוא נתן הסכמה להצגה או למחזמר ועכשיו מדובר על דוגמנות. זה אותו מעסיק, כן? אז האם טופס חדש או שמספיק שהוא יגיד במסרון שהוא מסכים לשלוח לי דוגמנית. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לדעתי, מספיק מבחינת זהות הסוכן. זאת אומרת אם X הולך לסוכן מסוים ל-א', ב', ג', נשמע לי שזה מספיק אם זה לאותו בן אדם. כלומר אם הנער או הנערה הולכים לאותו סוכן אז לא נראה לי שצריך עוד הודעות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

בישיבה בינינו אמרנו שזה יכול להיות שהדוגמנות תהיה בהתחלה ליוגורט ואחר כך זה יכול להיות לחזיות בגיל 16. זאת אומרת זה יכול מאוד להשתנות. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

ההורה בשלב הזה כבר מודע לכך שהילד אצל הסוכן הזה - -

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הוא יכול להגן על הילדים מהטרדות מיניות בעיקר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

מבחינת התקופה של ההעסקה הקודמת אתם רוצים לקבוע תקופה של לא יותר משנה?  

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

שנה נראה לי הכי טוב. ואז זה גם לא מכביד. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

ואז אנחנו לא קובעים שתנאי לכך זה שסוג הופעת הפרסום לא השתנה אבל שזה היה במהלך השנה שקדמה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מקובל. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה החידוש המרכזי בהצעת החוק. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אז אין החלטה בעניין? 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יש החלטה. ההחלטה היא שנה אצל אותו מעסיק. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

סוג הפרסום נשאר זהה אבל זה מותנה בכך שהטופס או ההיתר היו במהלך השנה שקדמה להעסקה. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

כלומר המגבלה היא עדיין שנה. כלומר אם חלפה שנה - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

בנוסף נרצה כהוראת מעבר - -

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

למה צריך לחדש את זה כל שנה? איפה ההיגיון לעשות את זה כל שנה? הרי אם הורה שולח את הילד שלו בגיל 12, והוא עדיין אצל אותו סוכן - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה איזשהו מנגנון פיקוח כי הרבה דברים משתנים בסוכנויות האלה. אין הרבה סוכנויות בישראל שיש להן אורך מדף רציני. יש אולי אחת או שתיים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

ולכן אם הסוכנות מתחלפת או הסוכן או הבעלים משתנים אז יש טעם. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אבל יכול להיות שהמותג לא יתחלף אבל מי שיעבוד עם הילד יתחלף. ואז אתה רוצה שיהיה שם פיקוח. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אבל אני מזכיר שזה רק על 17-15. ילד בן 12 זה עניין של היתרים וכולי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

דווקא אם זה לא יהיה אחת לשנה אז יכול להיות שבגיל 12 ניתן היתר ועכשיו בגיל 15 על סמך ההיתר הזה אפשר לתת מסרון. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה גם לא מפריע. זה מקובל ומוסכם על כולם. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אני מציע שגם זרוע העבודה יתייחסו בעניין הזה מקצועית – מה אורך תקופת ההעסקה של ההיתרים שמקבלים? האם, למשל, יכול להיות שלמישהו יש מתווך והוא עושה הופעה ואחרי זה פרסומת, והוא לא עושה את זה באינטנסיביות, אלא לאורך תקופה – פעם פה ופעם פה, ואז שנה זה תמיד יחול בהגדרה שצריך לחזור לטופס. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אני אזכיר שהוועדה עמדה על כך שיהיה טופס בכל העסקה. כל הדבר הזה הוא כדי להקל בסיטואציות שיש משהו שהוא המשך של קשר קודם. אם עברו שנתיים קשה לראות את זה כקשר כל כך מתמשך ועם היכרות ויחסי אמון. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אז מבחינתכם אין הדרישה המכבידה יותר של אותו סוג, אבל מדי שנה צריך יהיה לעשות את זה. אני מציע שזרוע העבודה יתייחסו לנקודה הזאת. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

אתם רוצים להמשיך ואחר כך זרוע העבודה או עכשיו? 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

עדיף עכשיו. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

זרוע העבודה, בבקשה. 

 << דובר >> דליה שילי יריחובר: << דובר >>   

בעיקרון אני מבינה את זה כך שכשאנחנו עושים את ההקלה של ההיתר במצב שניתן היתר בשנה שלפני כן זאת באמת סיטואציה שמישהו הוא בן 14.5 והוא הופך להיות בן 15 במהלך התקופה של ההיתר. אתם מבינים? זאת ממש סיטואציה - - - כשקורה דבר כזה. אם עכשיו ניתן היתר למישהו בן 12 אז הצעת החוק פה היא פחות רלוונטית, היא מתייחסת לגילי 17-15. זה שהבנו את זה - - - זה רק כשיש מעבר - - -

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

אז את בעצם מסכימה עם מה שנאמר פה. 

 << דובר >> דליה שילי יריחובר: << דובר >>   

כן, כן, אני מסכימה עם זה. אני פחות מסכימה עם העניין של הטופס עצמו. אני לא חושבת שבטופס ההסכמה הנושא של ההיתר לא רלוונטי כי הנושא של ההיתר בא להתייחס לסיטואציה שבה אני לא ממלאת את הטופס, היא באה לפתור אותי מהטופס. לכן הפרטים של ההיתר – כן ניתן, לא ניתן – זה פחות מעניין. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה משרד המשפטים. אבל קיבלנו את זה, אז בסדר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

בטופס עצמו יש התייחסות האם בעבר ניתן היתר לאותו ילד, נער או נערה. אז לכתוב שניתן היתר. כשיש היתר יש גם אישור של המוסד החינוכי ואישור רפואי. אז זה כן רלוונטי. זה יכול להיות לא בהמשך לאותו היתר או כן בהמשך לאותו היתר. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אני גם חושב שזה רלוונטי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אז אני לא רואה למה מפריע שיש בטופס התייחסות לזה. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

השאלה אם ההורה יודע את הפרטים של ההיתר. כי ההיתר הוא בין המעסיק לבין משרד הכלכלה. 

 << דובר >> דליה שילי יריחובר: << דובר >>   

לי זה נראה משהו שמאוד יבלבל. אנחנו בעצם יוצאים מגבולות ההיתר, אנחנו מדברים על שכבת גיל אחרת מ-17-15. אז לי נראה שזה פרט שעלול לבלבל. לא רק שהוא לא מוסיף, הוא מבלבל. אבל אולי ניתן לגורמי המשרד להתייחס. אני יודעת שגם מבחינתם זאת הייתה בעיה אז אולי מאיר ואורטל ירצו להתייחס. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

לעניין הציון של ההיתר בטופס. אוקיי. 

 << דובר >> דליה שילי יריחובר: << דובר >>   

אולי כשנגיע לטופס נדבר על זה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

בסדר, אוקיי. 

סעיף קטן (ג): 

"על המעסיק לשמור את הסכמת ההורה, כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ב)(1) ואת המועד בו היא ניתנה". 

אנחנו קבענו חמש שנים מתום תקופת העסקת הנער. יכול להיות שכשמדובר על מסרון נסתפק בשנה מתום התקופה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

למה? שידפיסו אותו וישמרו אותו כמו כל מסמך אחר. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

מי? 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

הצדדים. אנחנו מבקשים שמירה של חמש שנים חוץ ממסרון. מה הבעיה להדפיס מסרון ולתעד אותו? 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אין בעיה, לכן אמרתי שההגדרה של אמצעי דיגיטלי שכתוב: "מאפשר תיעוד ושמירה" לא צריך אותה כי יש פה חובת שמירה של המעסיק. המעסיק ימצא את הדרך. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אני בעד - - - את ההורה. דברים מתעוררים ומתגלים בחלוף מספר שנים. אני לא רואה פה קושי גדול. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אבל לא הבנתי אם ההגדרה של אמצעי דיגיטלי נמחקת. אפשר פשוט לכתוב למעלה: "מסרון או אמצעי אחר".

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה סמנטי כי אם אנחנו משאירים בתוך ההגדרה או הסעיף שזה מאפשר שמירת ההסכמה על-ידי המעסיק אז לא משנה איפה אנחנו ממקמים את זה. אנחנו מדברים על מסרון או על אמצעי אלקטרוני אחר שמאפשר שמירה של ההסכמה על-ידי המעסיק. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אז אם זה המצב הייתי מחדד: "שמאפשר תיעוד ושמירה". 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

שמירה ותיעוד נראה לי אותו דבר. אבל זה כבר ברמת הנוסח. 

אני עוברת לסעיף קטן (ד), אם אין הערות. השארנו את זה "חמש שנים". 

(ד) "אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מהורה או מבן משפחה בגיר אחר של הנער להיות נוכח בזמן העסקת הנער". פה לשם הדיוק: "או התיווך להעסקתו" וגם הנושא של ריאיון ומבחני במה. זאת אומרת אם הוא רוצה לשלוח את האח הגדול או את ההורה לא יכולים להגיד להם לא להיות. אין חובה אבל יש זכות. 

את (ה) מחקנו. כבר הסברנו קודם למה. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

לזרוע העבודה הייתה הסתייגות על השנים של השמירה אבל, למיטב ידיעתי, עשו דברים של חמש שנים בהקשרים אחרים. אז שיתייחסו. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

דליה, בבקשה. 

 << דובר >> דליה שילי יריחובר: << דובר >>   

אני אשמח להתייחס לנושא של חמש שנים כי זה גבוה ממה שתיאמתי. גם דיברתי על זה עם העוזר של המציע. עקרונית המטרה של המסרונים והאמצעים הדיגיטליים היא להקל על ההורים - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

על ההורים זה בכל מקרה מקל. אנחנו אומרים שחלילה אם קרתה איזושהי תקלה אין סיבה לא לשמור את זה כמו כל מסמך אחר. פשוט צריך להדפיס ולתייק. זה לא מקשה על המעסיק. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

האמת היא שדווקא מייל קל יותר לשמור. זה ממוחשב. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

חלק מהחובות של המעסיק זה גם לשמור מסמכים. זה פחות מטריד. אנחנו חושבים פה בעיקר על ההורים, פחות על המעסיק כי זה לשמור דוח כמו כל שאר הדברים שהוא גם ככה צריך לשמור. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

בתיק של הילד הוא שומר את החוזה ואת הכול אז אין שום סיבה - -

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

אפשר לתייק את זה יחד עם הכול. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה גם אינטרס שלו לשמור. אחר כך יבואו אליו בטענות. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

זה גם בא לשמור עליו בסופו של דבר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אז אנחנו עכשיו בתיקונים שהם לצורך ההיבטים הפליליים של ההוראה:

סעיף 29(א) מדבר על צו מניעת פעולה מפרה. זאת אומרת סמכות היועץ המשפטי לממשלה וגם של מפקח עבודה בכיר, אם הוא חושב שצפויה פעולה מפרה – לתת צו מניעה מראש. זה אחד הסעיפים שייכללו שם. אז אנחנו מוסיפים את 33ד1. סעיף 33ד1 זה האיסור הפלילי עצמו. גם פה צריך לעשות התאמות לעניין תיווך, ריאיון ומבחני במה. כרגע זה לא מנוסח באופן שכולל את כל הדברים האסורים.

איסור העסקת נער בהופעת פרסום ללא הסכמת הורה: "המעסיק נער שמלאו לו 15 שנה וטרם מלאו לו 17 שנים בהופעת פרסום ללא הסכמת ההורה בניגוד להוראת סעיף 4א דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין". 

פה נוסיף: "או המתווך להעסקתו, לרבות ראיונות ומבחני במה", כמו שניסחנו בסעיף הראשי. 

	תיקון סעיף 33ה לחוק עבודת נוער - -

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

בינתיים אני אגיד – וזה נאמר, לדעתי, גם בדיון הקודם – שנעשתה פה הבחנה בין הסעיפים כדי לייצר מצב שהורה לא יהיה מופלל כי בחוק עבודת נוער יש אחריות. אז שבתיקון הזה לא תהיה אחריות של ההורה לעניין הפלילי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אז יש סעיף שמדבר על אחריות של תאגיד, ואז זה כפל קנס אם התאגיד הוא מעסיק. המעסיק הוא תאגיד אז הקנס הוא כפל קנס. זה משהו מאוד מקובל. 

בסעיף 33ו – עבירה של אחריות קפידה. מספיק שהוא העסיק בלי לקבל את ההסכמה לא צריך יסוד נפשי – זה כבר מעיד על התקיימות העברה. יש פה גם עיצומים כספיים, זאת אומרת אפשר לאכוף באכיפה מנהלית, ואין כפל סיכון. זאת אומרת אם בכל זאת מחליטים על הליך אז מחזירים את הסכום ששולם וזה לא מונע אפשרות להעמדה לדין. אבל דרך המלך פה היא בעיצומים כספיים, ובמקרה הזה העיצום הכספי הוא של 5,220 שקלים. זה סכום קצוב, זה לא סכום מרבי. אפשר להטיל אותו בהליך שהוא מפורט עם התראה מראש ואפשרות להעלות טענות. 

 << דובר >> תמי ברנע: << דובר >>   

מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה רוצה להגיב על זה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

בסדר גמור. זה חשוב, רק נסיים את התיקונים העקיפים האלה. 

יש הטלת חובת פיקוח על נושא משרה בתאגיד כדי למנוע את העברות, כאמור בכל מיני סעיפים בחוק עבודת נוער. אז גם פה הוספנו את הסעיף הזה. זה התיקון לסעיף 38. זה גם רלוונטי למינהל ההסדרה אז גם נקרא את התיקונים לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה שהוא החוק שמכוחו אפשר לפעול בדרך של עיצומים כספיים. 

גם פה בסעיף 33א2 אחרי המילים: "עבירה לפי סעיף 33א2 יבוא: או לפי סעיף 33ד1" – שזאת העבירה החדשה. ובתוספת השנייה בחלק ב' אחרי פרט 8 יבוא: "העסקת נער בהופעת פרסום ללא הסכמת הורה בניגוד להוראת סעיף 4א לחוק עבודת הנוער". גם פה צריך להתאים את הנוסח כמו שתיקנו. 

דבר אחרון שנשאר זה עניין של הוראת מעבר. אם אנחנו רוצים לתת איזושהי תחילה של היערכות – שזה הגיוני – אז צריך להחליט על תקופת התחילה המתאימה לחוק הזה. זה נראה לי כ-90 יום מיום הפרסום. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

כן, לגיטימי. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מקובל. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אלא אם כן יש הערות לזה. 

לגבי הוראת המעבר – הרי דיברנו על זה שאפשר לשלוח מסרון אם באמת הייתה תקופת העסקה קודמת והיה לי היתר או טופס קודם. יכול להיות שהנער הוא כבר לא בגיל של היתר, אלא בגיל 15, 16, אבל לפני שהחוק נכנס לתוקף הייתה תקופת העסקה קודמת. גם אז רצינו לאפשר להודיע במסרון. אבל פה אין לנו תיעוד אז חשבנו על משהו קצת יותר הדוק, אולי כחצי שנה. אם הייתה העסקה קודמת במהלך חצי שנה לפני כן – לאפשר את זה. וזה כהוראת מעבר. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

מקובל. 

נעבור למאיר דוד, מנהל מינהל ההסדרה. 

<< דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

צהריים טובים. רק לעניין שמירת המסמכים במשך חמש שנים. - - - לשמור מסמכים - - - שהמעסיק חייב לנהל אותם. שם יש לו חובה על שמירה במשך שבע שנים. לגבי מסמכים אחרים אנחנו דורשים מהמעסיק, לפי חוק עבודת הנוער, לשמור למשך כל תקופת ההעסקה. אז לדרוש ממעסיק לשמור מסמך במשך חמש שנים, בעיניי זה יותר מדי. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

למה? קודם כול, זה נועד לשמור על המעסיק. דבר שני, מעסיקים – כמי שניהלה חברה במשך שנים – אתה שומר מסמכים. אתה לוקח עובד – יש לו תיק עובד. מה הבעיה לשים את זה בתוך הקלסר? שלא לדבר על מסמכים אחרים שהם צריכים לשמור גם שבע שנים. 

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

 נכון. אבל אם ניקח את האישור הרפואי ואת צילום תעודת הזהות כשהוא מעסיק נער – הוא צריך לשמור את זה למשך כל תקופת ההעסקה. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

בן אדם רוצה להעסיק נער או נערה, זה מגיע עם חבילה של שמירה הנער והנערה. לא מדובר פה במשהו קשה מדי. מדובר להדפיס משהו ולשים אותו בקלסר העסקה ולסגור עניין. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה ממש אלמנטרי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

האישור הרפואי, אם אני לא טועה, הוא למשך שנה אחרי תקופת ההעסקה אבל יש שם גם עניין של פרטיות, ולכן יש הוראה לבער אותו ממש אחרי התקופה הזאת כי יכול להיות שיש גם פרטים רפואיים של הנער. 

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

שוב – לדעתי, חמש שנים זה הרבה זמן. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אבל לא הבנתי מה ההתנגדות. הרי אנחנו שומרים את החוזה, ועם החוזה מצרפים לו את נספח ההסכמה. החוזה צריך להישמר למשך יותר מחמש שנים. אז מה ההתנגדות לא לשמור את ההסכמה הזאת למשך חמש שנים? אם נצטרך אותה אחרי שלוש שנים, נגיד שאין כי משרד הכלכלה לא חשבו שאולי עם החוזה נשים עוד נספח?  

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

אני לא חושב שלא. אני מפנה את תשומת לבכם שהחובה לשמור מסמכים אחרים. מדובר שם על משך תקופת ההעסקה ולא מעבר לכך. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

ואם תקופת ההעסקה היא חודש אז נשמור את זה חודש? ואם זה קמפיין של יום? 

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

זה רלוונטי לתקופת ההעסקה ואחר כך - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זה לא רלוונטי לתקופת ההעסקה. עכשיו הטענות יהיו אחרי חצי שנה. אחרי חצי שנה יבואו להתלונן. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מתלוננות יכולות להתלונן לפעמים אחרי שנתיים, שלוש עד שהן אוזרות אומץ להתלונן. אני לא רוצה שום בעיה - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

צריך רגע לצאת מהקווים האלה ולהפעיל היגיון בריא. אם בתקופת ההעסקה הקמפיין הוא שעה ואחרי שלושה חודשים מישהי מתלוננת? 

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

אפשר לדבר על שנה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה משנה שנה או חמש שנים או חמש ושבע שנים? זה באותו מסמך שהוא שומר גם ככה עם החוזה שלהם. אם המעסיקים לא שומרים על הפרטים אני רוצה לדעת מי המעסיקים האלה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

הרבה פעמים כשמדברים על קטינים ועל הוראות שבאות להגן מפני פגיעות התלונות מגיעות כשהנער או הנערה בגרו. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אז עוד יותר. אין שום היגיון בנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

זאת לא בירוקרטיה כבדה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה שום בירוקרטיה. זה נספח לחוזה שגם ככה הוא צריך לשמור. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

בדיוק. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

בסוף, חס וחלילה, תהיה תלונה נצטרך את זה ולא נוכל למצוא את זה כי יגידו שאנחנו לא ביקשנו שישמרו את זה. זה הזוי. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

אני איתך. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז נשארנו עם חמש שנים. ויש לנו הטופס, נכון? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

כן, יש הטופס עצמו. זה מבוסס על טופס שקיים היום בהסכמה שיש במסגרת ההיתר בתקנות. גם פה נוסיף את התיקונים שהוספנו בסעיפים עצמם. 


נקרא אותו: 

	הסכמת ההורים או האפוטרופוס להעסקה 
בהופעת פרסום 

	אני, _______, הורהו (או האפוטרופוס, אם מונה) של _________ מסכים –  (מחקו את המיותר) 

	

	להעסקתו בהופעת פרסום אצל המעסיק 

	במקום ובמועדים המפורטים להלן:
	
	מועדי ההעסקה ___________________

	
	תקופת ההעסקה ___________________

	
	מקום ההעסקה  ____________________

	
	פרטי המעסיק  ____________________.

	
	ידועות לי הוראות חוק עבודת הנוער בעניין הופעות פרסום, לרבות זכותו של הורה או בן משפחה בגיר אחר ללוות את הנער בכל תקופת ההעסקה.


 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   



פה הייתה הערה שנושא ההיתר מבלבל ואין צורך לציין אותו. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

למה? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

במה שהיה בקריאה הראשונה הייתה גם הוראה:

	
	במהלך השנה שקדמה להגשת בקשה זו הוגשה בקשה להיתר להעבדת הילד: 

	
	כן/לא (מחקו את המיותר)
אם הוגשה בקשה יש לציין את מספר ההיתר, שם המבקש ואם ניתן היתר. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

צריך לשאול את זרוע העבודה. השאלה אם ההורה יודע את הפרטים האלה. בסוף זאת בקשה של המעסיק מול הממונה בזרוע העבודה. זה לא שההורה יודע את הפרטים האלה. 



 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

הוא נותן הסכמה. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

הוא נותן הסכמה אבל בהליך המנהלי הזה אני לא יודע עד כמה הוא מעורב ויודע מה המספר של זה. צריך לראות אם זאת לא דרישה שמעשית יהיה קשה למלא אותה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

- - - החלק הראשון. הוא יודע אם היה היתר או לא היה היתר. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

האם ידוע לו על היתר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

לא רואים את המספר. הוא יודע, הוא אמור לדעת. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בלי המספר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

נוריד את המספר. ויש טופס מקביל לתיווך. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

הערה נוספת: מקום העסקה – יכולים להיות כמה, אני מניח. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

סיימת? 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

רק הערה נוספת לגבי מקום ההעסקה – אופי העבודה הזאת הוא שהרבה פעמים אין מקום קבוע. זה לא שמקום ההעסקה הוא במשרדים במקום מסוים. יכול להיות שהם מופיעים בהופעות בכל הארץ. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

אבל מקום ההעסקה יכול להיות הכתובת שבו הסוכן נמצא - - 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אז אני אומר שצריך להבהיר מה זה אומר. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

 - - זה לא משנה אם כרגע מצלמים עכשיו בחוף הים או במטולה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

- - - ההורה מודע לאן הוא שולח את הילד. הוא ימלא מה שהוא יודע. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

בדיוק. אז רק לפרוטוקול נבהיר שאנחנו מודעים לכך שיש מקומות שונים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

- - - שהופעות מתקיימות בכל הארץ. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אז הכוונה היא למקום העיקרי. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

אבל פה הוא צודק כי מקום העסקה בעניין הזה צריך להיות יותר ברור. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הכתובת של הסוכן, לדעתי. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

כתובת סוכן. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אגב, הערה נוספת: מאחר שהוספנו את פרטי הופעת הפרסום יכול להיות שגם צריך. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

אני מזכירה לכם שהעליתם בנוגע למקום העסקה שהרבה מאוד מפגשים קורים בתוך דירות. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

נכון, קורים בבתים. לכן אמרתי - -

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

לכן מקום ההעסקה זה לאו דווקא איפה מצלמים. זה לא מה שמעניין, ופה זה עלול להפיל את ההורים או את המעסיק. רגע, מה זה בחוף הים? הוא לקח אותו לקניון. מקום ההעסקה זה כתובת הסוכן. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אפשר לרשום כאן "פרטי המעסיק". 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

פרטי המעסיק וכתובתו. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

כן, פרטי המעסיק וכתובתו. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אנחנו צריכים להבין שהרציונל הוא שזה כדי שההורה ידע לאן הילד הולך. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

הוא גם לא תמיד - - - את המשרדים שלו. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

לכן הערתי שמאחר שבהודעה על האישרור מחדש נוסף העניין של פרטי הופעת הפרסום, שזאת המהות למה שהוא יעשה במסגרת ההעסקה ככלל זאת יכולה להיות אמירה כללית כמו "פרסומות" אבל שזה גם יופיע בטופס במקום "מקום ההעסקה" שהוא נתון לא רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

הוא כן רלוונטי לאור מה שהעלינו כאן בדיונים הקודמים. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

פשוט נרשום "כתובת של הסוכן" וזהו. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

הכתובת של המעסיק כן. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

הכתובת של המעסיק היא רלוונטית. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אבל מעבר לזה צריך שההורה כשהוא נותן את ההסכמה בטופס להוסיף - -

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

להוסיף את פרטי ההתקשרות כדי שההורה - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

סוג הופעת הפרסום. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

איזה סוג. אוקיי. אם מדובר על תחתונים אז אנחנו יודעים - - -

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

זה יהיה משהו כללי כי בסוף יש חוזה ההעסקה או הודעה לעובד שחלים ושם מפרטים את התנאים ואת סוג ההעסקה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אני יכולה להגיד שבטופס של ההיתר יש פרטי ההופעה, שם ההופעה, סוג ההופעה. פה יש גם תפקיד הילד כי זה לעניין מחזות. אבל יש שם ההופעה וסוג ההופעה. זה כבר נמצא בטופס של ההיתר בהקשר הזה. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

זה בהיתר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה הגיוני להכניס את זה גם לכאן. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז לגזור את זה משם ולהכניס את זה לפה. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אני מציע להוסיף: "פרטי הופעת הפרסום" כי הגדרנו את זה כהגדרה ייחודית פה. אז פשוט שזה יופיע. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה הגיוני מאוד. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אפשרי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

בסדר. הדבר האחרון זה השאלה שהעליתי בהצעה. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

דליה רצתה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אז שיתייחסו גם לנושא של היתר להעסקת נער ששאלתי עליו בהתחלה בסעיף 27. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

דליה, בבקשה. יש כאן גם עוד בקשה להתייחסות ממך לגבי סעיף 27. 

 << דובר >> דליה שילי יריחובר: << דובר >>   

רציתי להגיד רק לגבי הנושא של ההיתר. שוב, מה זה נותן בטופס שלי אם ניתן אי פעם היתר? זאת אומרת באותה מידה זה יכול להיות מישהו שניתן לו היתר, ועכשיו ההורים שלו מסכימים שבגיל 16 הוא יעבוד. אני אשמח גם אם תוכלו להתייחס לנושא ההבחנה בין תיווך לבין העסקה מבחינה מקצועית. כי אם הילד מופיע בפרסומת ההורה יודע איפה וכולי. אז צריך להבין שיש הבדל בין תיווך לבין העסקה בפרסומת. אז אולי ניתן לאורטל להתייחס לזה בהקשר הזה. ושוב, לעניין ההיתר אני לא רואה את הקשר לעניין ההסכמה. יכול להיות שהוא נתן היתר בשנים קודמות. אני לא חושבת שההורה בכלל זוכר ויודע את זה. עכשיו נמצא את ההסכמה שלו לעניין הפרסומת. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

מה? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

ההתייחסות בטופס לכך שבעבר היה היתר. 

 << דובר >> דליה שילי יריחובר: << דובר >>   

מה שדיברתם לפני כן על ההיתר, על עצם - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

למה לא? זה גם מעיד על בדיקה קצת יותר רצינית של ההורה ולא, חלילה, מישהו יחתום על הטופס. יש פה מחשבה על הדבר הזה, וזה עוד רגע של עצירה שהוא לא מפריע לנו. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ואת מספר ההיתר הורדנו כדי לא להכביד. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

נכון, ואת המספר הורדנו כדי לא להכביד כשיצטרכו לחפש אותו. זה עוד רגע של מחשבה לקראת שליחה של קטין עם סוכן. היינו רוצים שתהיה עוד דקה של מחשבה. 

 << דובר >> דליה שילי יריחובר: << דובר >>   

אבל צריך לזכור שההיתר - -

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל בלי מספר היתר. אין הכבדה. 

 << דובר >> דליה שילי יריחובר: << דובר >>   

זה לא העניין. העניין הוא שגם ההיתר עצמו זה משהו שניתן על-ידי זרוע העבודה למתווך, למעסיק. זה משהו שברוב המקרים ההורה לא מודע לו. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אין בעיה, אז הוא יבדוק. אנחנו רוצים שההורה ישאל את השאלה הזאת. אנחנו רוצים שההורה ישאל את הפיקוח שלכם שהוא חשוב ונכון, האם קיבלתם היתר מזרוע העבודה. יגיד כן, כנראה הוא יהיה יותר רגוע; יגיד לא, יבדוק למה לא. זה חלק מהבדיקות שאנחנו מצפים מהורה לעשות. 

 << דובר >> דליה שילי יריחובר: << דובר >>   

מאיר ואורטל, אתם רוצים להתייחס? 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

וזה בגלל שאנחנו סומכים עליכם, דרך אגב. זה נטו בגלל שאתם עושים עבודה רצינית בנושא. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

מאיר, יש לך משהו להוסיף? 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

הוא מסכים איתנו. 

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

אין לי עוד הערות.

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

אוקיי. אז זה בסדר? אפשר להתקדם? אוקיי. אתה רוצה להוסיף? 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אני רוצה לבדוק משהו. אבל בינתיים אפשר. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

עכשיו הצבעה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

סיימנו לעבור על הסעיפים. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

רגע, שמשרד המשפטים ירגיש טוב עם עצמו.

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אני מעכב את כולם. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

הכול בסדר. המתנו, כמה זמן? לידתו של חוק זה דבר ארוך ומורכב. נמתין עוד דקה. אני בינתיים אברך את המציעים. 

האמת היא שזה חוק מאוד חשוב. בוועדה לזכויות הילד בשנה האחרונה קיימנו אין-ספור דיונים כדי לראות איך אפשר להגן על ילדים ונוער בישראל. העובדה שהעליתם את הנושא החשוב הזה ואתם מצליחים לבצע בו שינוי אמיתי – אני זוכרת את זה עוד מהתקופה שאנחנו היינו בתיכון וכל העולם הזה קסם והיה כל כך מושך, וכמעט כל נער או נערה מתפתים להגיע בלי לדעת מי האנשים. אני זוכרת את הסיפורים מחברים וחברות עוד כשהייתי נערה. פעם זה מצליח והכול בסדר, נהדר וחוקי, ולצערנו, הרבה מאוד פעמים גם לא. לכן זה חוק מבורך. כל הכבוד גם על זה שלא התייאשתם גם ביום פיזור הכנסת. שתצליחו להעביר את זה היום במליאה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מפה הולכים למשימה הבאה. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

למשימה הקשה הבאה. אני מאחלת לכם שתצליחו להגיע היום למליאה, ושהחוק הזה ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. זה חוק חשוב. כל הכבוד. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תודה רבה, לך, יושבת-ראש הוועדה, שנענית לפנייה שלנו וגם ביום כזה מצאת זמן לכנס את הוועדה. אז אנחנו רוצים להודות לך מאוד. תודה.

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

בשמחה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אז רק עוד הוראה אחת זה לתת סמכות לשר הממונה לשנות את התוספת בצו. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

איזו תוספת? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

הטופס הוא בתוספת. אם יהיה צורך לשנות אותו כדי שלא יצטרכו חוק, שהשר יוכל לשנות. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מי זה השר הממונה – כלכלה או משפטים? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

כלכלה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מצוין. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

משרד המשפטים, עוד הערה? אין. 

צביקה גוטליב, איגוד המפיקים, ואחר כך נצביע. 

 << דובר >> צביקה גוטליב: << דובר >>   

אנחנו איגוד המפיקים תמכנו בהצעה לאורך כל הדרך וגם בטיוטה האחרונה לקראת קריאה שנייה ושלישית. אבל אני חייב להגיד שלא הבנתי איזה שינויים נוספו כעת בדיון מעבר לטיוטה שהוגשה לוועדה לפני הדיון. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

השינוי המרכזי זה האפשרות בסיטואציות מסוימות של העסקה קודמת או קשר העסקה קודם לתת את ההסכמה באמצעות מסרון או דואר אלקטרוני ולא בטופס בכל  פעם מחדש. 

 << דובר >> צביקה גוטליב: << דובר >>   

אוקיי, תודה. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

תודה רבה. אנחנו יכולים להעלות להצבעה? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

כן. אני רק מסתכלת. אני רואה שחלק מהתקנות הם באישור ועדת העבודה והרווחה. אז יכול להיות שגם שינוי התוספת, כיוון שזה נחקק בחוק שיהיה איזשהו פיקוח פרלמנטרי, שזה יהיה בצו באישור הוועדה. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

למה עבודה ורווחה? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זאת הוועדה שמטפלת בחוק הזה בדרך כלל. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אני רק אגיד שזאת תוספת שבסופו של דבר היא די טכנית. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

אנחנו פה בוועדה לזכויות הילד מאוד אוהבים את החוקים שלנו. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אם זאת תוספת טכנית אני מציע להוריד את זה. 

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

בלי ועדה? זה נראה לי טכני. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

בלי ועדה. לנו יש פה העניינים שלנו. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו תומכים בעניינים שלך, מיכל. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

בדיוק. אז הצבעה. אנחנו מצביעים על תיקון לחוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21) (עבודת נוער בהופעות פרסום), התשפ"ב-2022 לקריאה שנייה ושלישית. צריך פ'? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

לא, לא. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

אוקיי. מי בעד? מי נגד. מי נמנע? 

 << דובר >> תמי ברנע: << דובר >>   

לימור לא יכולה להצביע. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

אז אני מצביעה לבד? 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

לא, איתי. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

אתה המחליף? 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> תמי ברנע: << דובר >>   

אתה במקום - - -

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

אז שוב: מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 

הצבעה

ההצעה אושרה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

הנוסח תוקן, כמובן, בהתאם לכל הסיכומים שהיו פה. 

 << יור >> היו"ר מיכל שיר סגמן: << יור >>   

בהצלחה רבה למציעים ויישר כוח. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מיכל, תודה רבה לך ולכל הצוות. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:50. << סיום >>