פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
ועדת הכספים
26/05/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 652
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ח באייר התשפ"ה (26 במאי 2025), שעה 10:00


	
סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (הפניה לאפיון הרשויות המקומיות), התשפ"ה-2024, של ח"כ משה גפני << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
נעמה לזימי
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
אלון שוסטר
נאור שירי


חברי הכנסת:
מטי צרפתי הרכבי


מוזמנים: 
	דן פיקמן
	–
	רפרנט חינוך באגף התקציבים, משרד האוצר

	רודין נפסון
	–
	עוזר ראשי משפטי, רשות המסים

	גלעד לוסון
	–
	מנהל אגף מחקר ומדיניות, משרד הפנים

	רוני אופיר
	–
	לשכה משפטית, משרד הפנים

	אבשלום שומלוב
	–
	מנהל תחום, משרד הפנים

	אריאל אלקיים
	–
	עו"ד ייעוץ וחקיקה חוקתי, משרד המשפטים

	אבי חיימוב
	–
	כלכלן, משרד התיירות

	חגי פלאי
	–
	עו"ד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

	איה דביר
	–
	סגנית בכיר ליועמ"שית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

	לואיזה קדון בורק
	–
	מנהלת אגף בכיר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

	חיים ברוד
	–
	חבר מועצה - כפר חב"ד

	מנחם בלוי
	–
	יו"ר מועצה, יו"ר סיעת כח

	דוד יפרח
	–
	ראש מועצה אזורית שדות דן

	רון רוגין
	–
	עו"ד בשם ראש המועצה האזורית משגב

	שמוליק אזימוב
	–
	חבר מועצה כפר חב"ד

	מוטי עוזר
	–
	חבר מועצה

	לאה האריס
	–
	ארגון אימהות הלוחמים

	לי סיגל
	–
	משפחות החטופים

	חנה כהן
	–
	משפחות החטופים

	חיים היימן
	–
	משפחות החטופים

	יוסף אבי יאיר ג'וחא אנגל
	–
	משפחות החטופים





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך
עפרי נודל

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (הפניה לאפיון הרשויות המקומיות), התשפ"ה-2024, פ/5214/25 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. לאה האריס, בקשה. 

 << אורח >> לאה האריס: << אורח >>   

אני אימא לחמישה לוחמים: אחד בסדיר בסיירת גולני שעכשיו בעזה,  עוד שניים במילואים בצפון ובמרכז, ועוד שני חתנים במילואים. ביחד הם עשו ועושים מאות ימי מילואים. בשבוע שעבר שוב חזרה מדינת ישראל לתספק את החמאס כאילו לא למדנו כלום. משאיות שוב נכנסות ומיד משתלטים עליהן חמושי החמאס. אמנם הזדעזעתי אבל ממש לא הופתעתי. מה חשבתם? שהפעם זה יהיה אחרת? שכל האזרחים התמימים יעמדו בתור בצורה מסודרת לקבל אוכל? הרי הבטיחו לנו שהפעם הסיוע לא יגיע לחמאס, נכון? 

כאימהות ללוחמים גיבורים ששוב ושוב עוזבים את הבית, את המשפחה ואת העסקים למען ביטחוננו וביטחונה של מדינת ישראל, אנחנו דורשות שהממשלה הזאת תעשה מה שהיא הבטיחה לעשות. הבטחתם להכריע את החמאס? תעשו את זה. לא צריך להיות גנרל כדי לדעת שאספקת מזון לאויב שלך היא לא הדרך להכריע. ממשלה שדואגת לשלום אחינו החטופים ולשלום חיילינו הגיבורים, צריכה להכריע את האויב, לא לחזק אותו. הסיוע הלא הומניטרי לאויב הוא סכנה מוחשית לחטופים וסכין בגב הלוחמים, בגב הבנים שלנו. רוצים אוכל? שחררו את החטופים, זה לא מסובך. הם מחזיקים בחטופים כבר 598 ימים. למה נותנים להם מתנת חינם, מתנה שמסכנת את החיילים ומאריכה את המלחמה? קיבלתם, הממשלה, מנדט מזמן כדי לעודד הגירה מרצון של תושבי עזה התמימים לכאורה. למה אנחנו שומעים שמינהלת ההגירה מרצון לא ממש פועלת ואין לעזתים שמעוניינים להגר למי לפנות אלא רק למי שיש לו אזרחות זרה? תנו לאוכלוסייה העזתית לצאת, גם למענם ולמעננו. 

אנחנו רוצות לחזק את שר הביטחון כ"ץ שפעל להרחיק את הפצ"רית מכנסים פוליטיים. לא ברור למה היא עדיין מחזיקה בתפקידה לאחר שתחת פיקודה ומשרדה יצא סרטון ערוך המכפיש את לוחמנו היקרים בכל העולם. הגיע הזמן להחליף אותה באדם ציוני שמעריך את חיילי צה"ל ונלחם עבורם, לא נגדם. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

היא לגמרי ציונית. את לא תחליטי מי ציוני ומי לא ציוני. 

 << אורח >> לאה האריס: << אורח >>   

אני יודעת שהיא מסכנת את הבנים שלנו. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

היא לא מסכנת שום דבר. 

 << אורח >> לאה האריס: << אורח >>   

היא מסכנת באופן מוחשי את הבנים שלנו. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

נמאס פה מפעילים פוליטיים. 

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >>   

היא חומת המגן של החיילים שלנו. 


 << אורח >> לאה האריס: << אורח >>   

הלוואי.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

את מי את מייצגת?

 << אורח >> לאה האריס: << אורח >>   

אני מייצגת את ארגון אימהות הלוחמים. היום הוא כ"ח באייר. עם כל הצער והכאב על המלחמה המתמשכת, אנחנו לא יכולים להתעלם מהתאריך ההיסטורי והקדוש הזה, יום איחוד ירושלים. גם אז, לפני 58 שנה, היו אנשים בממשלת ישראל שחששו מהמהלך של כיבוש העיר העתיקה, שלא לדבר על כיבוש עזה, ובחסדי ה' קיבלו את ההחלטה הנכונה והאמיצה, ולכן אנחנו כאן, בירושלים המאוחדת, בירת ישראל לנצח. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. אנחנו, אימהות הלוחמים, מתפללות שגם לכם, נבחרי הציבור, יהיה את האומץ לקבל את ההחלטות שיביאו לנו ניצחון מבלי לסכן את חיילנו לשווא.

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >>   

למי שלא מכיר/מכירה אני לי סיגל, אח של קית'. גיסתי אביבה יצאה אחרי 51 יום במסגרת הסכם, במסגרת הפסקת אש שהממשלה שלנו קיבלה החלטה אחרי זה להפסיק ולחזור למלחמה. ביום ה-484  של המלחמה אח שלי יצא בהפסקת אש במסגרת הסכם. הממשלה שלנו קיבלה החלטה להפר את ההסכם ולחזור למלחמה. החטופים לא חוזרים בזמן מלחמה, כי המלחמה הורגת, אם בכוונה או לא בכוונה. 41 חטופים שהיו בחיים נהרגו. לא משנה כמה פעמים אנחנו מגיעים לכאן ומנסים להסביר שהסוגיה היא לא פוליטית, אנחנו תמיד חוזרים לפוליטיקה וחבל. 

המפלגה שלך, יושב הראש, מזמן קיבלה החלטה שחייבים להגיע להסכם. אתה מכיר את המשפחה שלנו, ישבנו אצלך. אתם תמיד תצביעו בעד, אבל להצביע בעד זה לא מספיק. כמו שאמרתי, יש הסכם שראש הממשלה קיבל החלטה להפר ולחזור למלחמה. כמה חטופים מאז חזרו? כמה חיילים נהרגו מאז? כמה הרס ואובדן חיים הבאנו לאזור שלנו? מחליפים שם של תמרון, פעם הוא כזה ופעם הוא אחר. בטח כבר יש צוות שחושב על שם חדש כי המלחמה היא הרי בלי סוף. לאיש שאולי הולך להיות בתפקיד בכיר מאוד, ולא משנה לראש הממשלה שזה יהיה במינוי או במכרז, יש סדר יום, סדר יום שרואה במה שקורה בעזה כמלחמה בלי סוף. זאת מלחמה שלא נותנת אופק, שלא נותנת חזון למדינה. זאת מלחמה שלא מחזירה 58 חטופים, מי שבחיים לשיקום ומי שלא לקבורה, כמו חייל השריון איתי חן, גיבור ישראל, שנחטף ב-7 באוקטובר לעזה. ההורים שלו, אורי וחגית, נלחמו עליו כל יום ויום כשהם הבינו שהוא בחיים וגם מאז שהם קיבלו הודעה שהוא לא בחיים הם ממשיכים להילחם עליו. גם ההורים והמשפחה של נמרוד כהן, עוד חייל, נלחמים להחזיר אותו - כמה שידוע הוא בחיים. כמעט 600 יום שאנחנו מצפים מהחטופים לשרוד. הם עובדים על זה יותר חזק מאיתנו, יותר חזק מהממשלה שלנו. גם למפלגת הליכוד, לפי סקרי דעת הקהל, יש רוב גדול להשבת החטופים. אני יודע שגם במפלגה שלך, היושב ראש, יש רוב גדול להשבת החטופים. מלחמה לא נותנת לעם שלנו התחלה של תקומה. טילים מתימן לא מחזירים חטופים, לא נותנים לנו לישון, שלא לדבר על תקומה. 

איך הגענו למצב שסוריה בזירה העולמית למעלה וישראל למטה? איך הגענו לזה? איך נתנו לזה לקרות? זה נכון שמי שלא שר לא יושב בחדר הנכון, דמי שלא בממשלה לא מקבל אף החלטה, אבל עדיין יש לכם כוח כנבחרי ציבור, כחברי כנסת. תפעילו את הכוח, את ההשפעה. ואני מזמין את מי שלא היה להגיע לחדרים של משפחות מטה החטופים, לכיכרות, לעצרות. אנחנו נעטוף אתכם באהבה, באבטחה, לא תצטרכו להיתקל באף אחד שיפריע. תהיו איתנו, תראו אותנו, אנחנו בסרט רע, בסרט סיוט. תבואו החוצה, תהיו איתנו, תעזרו לנו להשיב חטופים. תודה רבה. 

 << אורח >> חיים הימן: << אורח >>   

	אני אבא של ענבר הימן. אני רוצה לברך, לחזק ולהוקיר את חיילי צה"ל האמיצים שלנו שנלחמים ברגעים אלה כדי שיהיה לנו ביטחון במדינה, מייצרים את התנאים שהחטופות והחטופים יחזרו. בשביעי לאוקטובר ענבר הגיעה למסיבת הנובה, שם היא התנדבה כהלפרית כדי לסייע למבלים שחשים במצוקה. במשך ארבע שעות ענבר נסה על נפשה. היא הופקרה ואף אחד לא הגיע לעזרתה. היא ברחה למטעים שנמצאים בין אזור המסיבה לבין בארי, אבל לרוע מזלה את המטעים חצה ציר מרכזי שממנו נכנסו כל המוני הנוח'בות והם חטפו אותה, הקיפו אותה ורצחו אותה בדם קר ובאכזריות.  

בשביעי באוקטובר ענבר הופקרה. מאז היא מופקרת 598 ימים. ראש הממשלה מחויב להוציא את ענבר בכל דרך. ראש הממשלה צריך לראות את הכישלון שלו בכך שהוא לא החזיר עד עכשיו, כבר שנה ושמונה חודשים, את ענבר ואת יתר 57 החטופים והחטופות. ראש הממשלה מחויב להשבתה של ענבר בכל דרך. ראש הממשלה מחויב להשבתה של ענבר בדיוק באותה הדחיפות והחשיבות שהוא מחויב כלפי החטופים החיים. ראש הממשלה, אתה מחויב לתת ודאות לי ולמשפחתי, אתה צריך לחתור לעסקה כוללת בלי סלקציות. אי אפשר כיום לקבוע מי דחוף יותר כשכולם הומניטריים. גם המשפחות נהפכו להומניטריות. אין חטוף שדמו סמוק יותר מהאחר, כולם שווים וכולם צריכים לחזור בעסקה אחת. 

	אני מזמין את ראש הממשלה להתלוות אלי ליום אחד בחיי משפחתי, אם הוא ישרוד את זה, ואחר כך להכפיל את זה ב-598 ימים, כדי להבין מה אנחנו עוברים, כדי להבין את הדחיפות. אני כבר לא אנשק את ענבר ולא אחבק אותה. אני דורש מראש הממשלה שלפחות יגאל אותי ואת משפחתי מייסורי, מהייסורים שאנחנו עוברים ומתווספים לאובדן הבלתי נתפס והבלתי נסלח. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>   

	אני כל הזמן לא מאמינה שאני מגיעה לפה, שאני צריכה לבוא לפה ולהתחנן בפניכם שתביאו לנו את הילדה לקבורה. לא נתפס לי בראש, באמת לא נתפס. כל פעם כשאני נכנסת לפה אני צובטת את עצמי כדי לראות שאני לא הוזה, שאני לא חולמת, שזה לא איזה סיוט. אני לא מאמינה. אני צריכה לבוא ולהתחנן בפניך שתדבר כדי שאני אקבל את הילדה שאתם הפקרתם, שאתם הגשתם אותה על מגש הזהב לחמאס, שאתם גרמתם לרצח שלה? אני צריכה לבוא לפה שלוש פעמים בשבוע ולהתחנן לקבל את הילדה לקבורה? זה אמיתי? 

הילדה הזאת הייתה חיה לפני השבעה באוקטובר. ילדה מוכשרת, ילדה מוצלחת, ילדה טובת לב, מה שאין להרבה אנשים בכנסת הזאת. טוב לב וחמלה אין להרבה אנשים בכנסת הזאת, אחרת הסיפור הזה לא היה נמשך כל כך הרבה זמן, לא הייתם גורמים לנו לעינויי נפש כל כך הרבה זמן. אתה יודע כמה אנשים מתו בינתיים בדרך? הסבתא של ענבר נפטרה לא מזמן משברון לב, במשפחת קוץ נפטרה האימא, ואתמול התבשרנו על חייל שאחותו נפטרה מסרטן. אנחנו משלמים בדרך, אתה מבין? לא רק היא שילמה בחייה, גם אנחנו משלמים בדרך, בחיים שלנו אנחנו משלמים. יפעת, אימא של ענבר, לא מרגישה טוב. למה אתם מחכים? שאנחנו נמשיך לשלם? אני רוצה להציל את המשפחה שלי. בלי ענבר אני לא אוכל לשקם את המשפחה שלי, אתה מבין? אנחנו לא ישנים בלילות, גיסתי על כדורים. זה בכלל אכפת למישהו? כשביבי עולה ומדבר על מקסם את החיים, הוא חושב מה הוא גרם למשפחה של ענבר? הוא חושב לרגע שצריך את ענבר להחזיר הביתה? הוא בכלל נותן את הדעת לכך שהנרצחים האלה לא בבית בגללו ובגללכם? אתם חושבים על זה? לא. אתם הייתם במשמרת הזאת כשהילדה הזאת נחטפה. 

אתם יודעים איך קוראים בממשלה לחללים? גופות. אתם יודעים למי קוראים גופה? למחבל. אתם יודעים למי ראש הממשלה בנימין נתניהו קרא גופה? לענבר. אני מודה לו שהוא תיקן את הדרך והוא קורא לה היום חלל. לא יעלה על הדעת שאתם תעשו איפה ואיפה בין חטופים חיים לבין חטופים נרצחים. אנחנו נרצחים איתם כל יום, אתם מבינים מה אני אומרת לכם? המשפחות משלמות מחיר.  

איפה הדת שלך, חבר הכנסת גפני? איפה פדיון השבויים? איפה קבורת החללים? אתם קוראים להם קדושי מלכות, אבל אתם זרקתם אותה כמו כלב בעזה. אפילו קדיש לא אומרים על הילדה הזאת, אתם מבינים? אנחנו לא יודעים איפה היא זרוקה. אולי דפקו אותה באיזה קיר. אתה יודע באיזה סיוט אנחנו חיים? מה נסגר איתכם? אני רוצה את הילדה בבית, אתה מבין מה אני אומרת לך? אם הילדה שלנו לא תחזור הביתה, מה שעינב צנגאוקר עושה יהיה אפס לעומת מה שאני אעשה. זה יהיה הסוף של כולכם, הסוף של המדינה הזאת. זה יהיה גם הסוף שלי ושל המשפחה שלי, אבל קודם זה יהיה הסוף של כל מי שגרם לנו להגיע למצב הזה. אתם תחזירו את כולם, את החיים ואת החללים כאחד. תגיד למר בנימין נתניהו כשאתה יושב איתו בישיבות, שהוא הגיש את הילדה שלנו במגש של זהב לחמאס, שהוא אחראי לרצח שלה והוא חייב להחזיר אותה עכשיו הביתה. זה מובן לך, חבר הכנסת גפני, מה שאני מדברת? אני נמצאת פה שלוש פעמים בשבוע. מובן לך מה שאני אומרת? אני יודעת שלא מובן לך, אתה יודע למה אני יודעת את זה? כי אתה נתת את ידך, אתה הצבעת על עסקה חלקית שתשתחרר את כל הנשים הצעירות והשארת את הבת שלנו מאחור. ילדה יחידה בעזה נשארה מאחור. איך נתת את ידך לעסקה כזאת? אני באה לפה שלוש פעמים בשבוע כדי לקבל את הילדה לקבורה ואתה נתת את ידך לזה שהילדה הזאת תיעלם בעזה. 

הילדה הזאת היא דור שלישי לשואה, סבא רבא שלה קבור ברומניה בקבר אחים. אתם גורמים לנו לחזור על ההיסטוריה המשפחתית, הבנתם? זה לא חוק הגיוס, זאת ענבר. על חוק הגיוס היית מפרק את כל הממשלה, על ענבר לא תפרק כלום. 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>   

על מה אתה אומר לי תודה רבה? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

על מה שאמרת. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>   

מה אחרי התודה רבה? נקסט, בואו נעבור לישיבה הבאה, נגמרה ההצגה, בואו נעבור לדובר הבא. למה? כי זה נכנס מפה ויוצא מפה. אל תגיד לי ככה, גפני. תסתכל עלי, אני כבר השתגעתי בזכותך, בזכות כל אלה שיושבים בכנסת הזאת. איבדנו ילדה בת 27. תתביישו לכם. איזה דתי אתה? הילדה שלנו אפילו לא נקברה, לא אומרים עליה קדיש. אתה בא ואומר לי "נקסט, הדובר הבא"? מה אתם עושים פה בדיוק? מה אתם עושים בכנסת הזאת?  אם אתם לא מסוגלים להחזיר לפה 58 חטופים וחטופות, מה התפקיד שלכם? 

אני לא מאחלת לאף אחד מהיושבים פה, לאף אבא שיחטפו לו ילד, ירצחו אותו בצורה אכזרית - האוזניים שלי מצלצלות מזה כך שאני לא יכולה לישון בלילה - ולא יקבל אותו לקבורה שנה ושבעה חודשים. בכנסת ישראל יושבים חברי כנסת דתיים שכל מה שמעניין אותם זה חוק הגיוס, לא הילדה שלי. 

חבר הכנסת גפני, אתה תגיע באחד הימים לשמיים. לא לי תיתן דין וחשבון, תיתן אותו לבורא עולם, לזה שאתה פוחד ממנו, לזה שאתה מתפלל בפניו שלוש פעמים ביום. אתה תיתן בפניו את הדין איך השארת את ענבר מופקרת בעזה, איך השארת 57 חטופים בעזה. לא מעניין אותך. אתה תיתן בפניו את הדין. אני בשר ודם, אל תטרח, אל תיתן בפניי את הדין, תגיד, "נקסט, לדובר הבא, ההצגה נמשכת". בפני בורא עולם אתה תיתן את הדין. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר ג'וחא אנגל: << אורח >>   

קשה לדבר אחרי חנה, אבל אין ברירה. חנה, חזקי ואמצי. 598 ימים עברו מיום השואה של ה-7.10 ואני יודע שמצבם של 58 החטופים והחטופות נהיה יותר ויותר גרוע כי מי יודע כמה מהם עדיין בחיים, מי יודע אם אי פעם נוכל להביא את המתים לקבורה במדינה שלנו. יש את האמירות שנזרקו השבוע על ידי המפקיר הלאומי, כמו "הם תקפו אותנו עם כפכפים, עם קלצ'ניקוב ועם הטנדרים", כמו "זה עולה פרוטות" בהקשר להתקפה על עין השלושה שבה מעולם לא ביקר. היה גם השבוע ניסיון למנות בניגוד לחוק ראש שב"כ שמתייחס לנושא באומרו שהוא  נגד עסקאות חטופים, שזו מלחמת נצח. אי ההסכמה לקבל את הצעת החמאס לשחרור כל החטופים והחטופות במכה אחת ולהפסיק את המלחמה, וגם הניסיון להמשיך את הלחימה בארגון עתיק יומין שראש הממשלה בנה עם אנשי לשכתו שמומנו על ידי קטאר, זה לא יהודי ולא אנושי. ההסכמה להצעת חמאס והניסיון להשיג את השבת כל החטופים והחטופות הייתה מאחדת את העם. 

חברי כנסת, האם אתם לא רואים את כל מה שעם ישראל רואה? האם אתם לא ערים לרוב גורף של 84% בקרב האזרחים שתומך חד משמעית בהחזרת כל החטופים ואחר כך נהיה מה יהיה? 598 ימים למלחמת "חרבות ברזל" שווה למספר הימים של מלחמת השחרור/העצמאות/הקוממיות. ממחר תיחשב מלחמת "חרבות ברזל" למלחמה הארוכה בתולדות המדינה. הרגנו אלפים, השמדנו תשתיות. חודשים ארוכים מספרים לנו שאוטוטו החמאס מורתע, מחוסל, אבל לא כך במציאות. כמה חיילים עוד יאבדו את חייהם או ייפצעו בגוף ובנפש כדי לרצות את מאווייו של המפקיר הלאומי שמהשבוע הראשון למלחמה לא רצה לקבל את עצת המומחים - עורך אורי סלונים ואחרים - להגיע לעסקה להחזרת כל החטופים מיד ובמכה אחת. באותו הזמן הייתה ידנו על העליונה בהבנה ובאהדה של העולם. 

מה עכשיו? אוי לי אם אני אספר בחו"ל שאני מישראל, אוי לחייל שרוצה לצאת לטייל בעולם ומתגלה שהוא השתתף במלחמה. אין למדינה שלי מערכת הסברה שעומדת מול ההתקפות הקשות של החמאס וחבריהם ברחבי העולם. רק השבוע פורסם בעולם בכותרות ראשיות האירוע הקשה של הריגת תשעת ילדי זוג הרופאים בחאן יונס. לא ראינו תגובה שתנסה להסביר לעולם איך דברים כאלה קורים. 

אני בן להורים ניצולי שואה. אבי שרד שנתיים וחצי את אושוויץ ונמלט מצעדת המוות אחרי שלושה וחצי חודשי צעדה. אני, שהורי עלו כחלוצים להגשים חלום של הקמת מדינה יהודית ציונית בארץ ישראל מיד עם סיום המלחמה, ב-1946, מואשם בכל פינה בחו"ל כשותף לרצח עם. האם זה נראה לכם הגיוני, חברי הכנסת? מתי סוף סוף תקומו, חברי הקואליציה, ותבינו לאן אנחנו כמדינה יהודית וכחברה ערכית מתדרדרים? האם לא ראוי שבמקום כל הנושאים הפחות חשובים בהם אתם מעבירים את זמנכם בכל ועדה, תדונו בדרכים להחזרת החטופים והחטופות כנושא בעל חשיבות עליונה למען חיזוקה של החברה על פני התפוררותה? 

היום יום ירושלים, היום שבו כבשה את הכותל פלוגה ד' בחטיבה 16 של גדוד 163. רק אחרי שהיא עזבה באו הצנחנים.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הפסקה של חמש דקות. 
 
 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:36 ונתחדשה בשעה 10:41.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מחדש את הישיבה. ולדימיר, בקשה.   

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

תודה, אדוני היושב ראש, שבוע טוב. קשה לי לדבר אחרי משפחות החטופים. אין ספק שזה יותר מידי זמן ואנחנו צריכים להחזיר אותם. זה עליכם. הלוואי וזה היה עלינו, אבל לצערי זה לא. צריך להחזיר אותם הביתה. את מי שעוד אפשר להציל צריכים להציל. אין לי מה להוסיף מעבר למה שהאנשים היקרים האלה אמרו. אני לגמרי שותף לכאב שלהם. 

תראו, מאז שאישרנו כאן את תקציב המדינה אני כמעט בכל ישיבה מדבר על זה שהתקציב הוא לא רלוונטי, שכל הנחות היסוד בתוך התקציב לא בתוקף. אתמול התקיים דיון אצל ראש הממשלה - היה אמור להתקיים דיון בוועדה המשותפת, בוועדה החסויה - על ההשלכה של הרחבת הלחימה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני רציתי לעשות דיון.  

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

למה בחסויה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

דיברתי עם יולי אדלשטיין. היות וחלק הוא חסוי, אין ברירה, אני לא רוצה לעשות דיון גלוי כשאסור לעשות אותו גלוי. ביקשתי מפינדרוס, שהוא חבר בוועדה המשותפת, שישאל את אנשי הצבא במה אנחנו יכולים לקיים דיון פתוח. בינתיים הישיבה לא התקיימה.  

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הישיבה אמנם לא התקיימה, אבל התקיים אתמול דיון אצל ראש הממשלה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא התקיים דיון סגור. 


 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

למה צריך ועדה משותפת חסויה לזה? זה לא קשור לנגזרות התקציביות, זה חריגה. לא צריך להיכנס לפרטים ולשאלה למה החריגה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נדמה לי שולדימיר אמר ואמרו גם אחרים, שכאשר ראש הממשלה מחליט ללכת ללחימה נוספת - -


 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הממשלה, לא ראש הממשלה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כל מי שבסמכותו להחליט. המציאות היא  שזה יעלה הרבה כסף, שזה משנה את התקציב. ועדת הכספים צריכה לדבר על הנושא הזה, לכן ביקשתי את הדיון הזה כאן. אתמול קיבלתי הזמנה לדיון של הוועדה המשותפת. אחרי הדיון בוועדה המשותפת אני רוצה לעשות דיון אצלנו.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא חושב שהוא צריך להיות חסוי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בינתיים הדיון לא התקיים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אחרי שדיברתי על זה בחודש וחצי האחרונים אתמול התקיים דיון אצל ראש הממשלה. החריגה כרגע נאמדת ב-15 מיליארד שקל לפי הערכות של צה"ל ו-25 מיליארד שקלים לפי הערכות של החשב הכללי. תחשבו על המשמעות של הדבר הזה, תחשבו שכל מה שאישרתם פה לפני חודשיים לא רלוונטי. המשמעות של זה היא: או שתצטרכו להגדיל את הגירעון שגם ככה הוא מעל חמישה אחוז, או שתצטרכו לקצץ בצורה דרמטית בכל המשרדים החברתיים, או שתצטרכו שוב להעלות מיסים על מעמד ביניים, על אלה שמחזיקים את המדינה הזאת בחיים, על משרתי המילואים משפיעני הרשת ששר האוצר משלם להם כדי שיהללו אותו אבל בפועל פוגע בהם שוב ושוב, פעם אחר פעם. אנחנו לא יכולים לשתוק מול זה. 

אנחנו, חברי האופוזיציה בוועדה, פנינו אליך הבוקר לקיים דיון שאליו לא יבואו אנשי משרד האוצר מהדרג השני ומהדרג השלישי, אלא שר האוצר, ראש אגף תקציבים והחשב הכללי. אתם פוגעים שוב ושוב באנשים שמחזיקים את המדינה הזאת בחיים. איך אתם מתעלמים מהדבר הזה? אסור להתעלם. 25 מיליארד שקל זה עוד לפני שאנחנו בוחנים את המשמעות של גיוס 100,000 אנשי מילואים שאתם מוציאים ממקום העבודה - כ-20% מהם לפחות הם אנשי הייטק. המשמעות התקציבית גדולה יותר מ-25 מיליארד שקל. מה שבאמת מפליא אותי זה שלפני שמקבלים החלטה על הרחבת הלחימה, וההחלטה התקבלה לפני חודש או חודש וחצי, לא בדקו בכלל מה המשמעות התקציבית. הישיבה הזאת שהייתה אתמול אצל ראש הממשלה הייתה צריכה להתקיים לפני חודש, לא אתמול. איך הם מקבלים החלטה שהיא גורלית לתקציב, ואני כבר לא מדבר על החטופים, בלי לבחון את ההשלכות התקציביות? איך הממשלה יכולה להתנהג בצורה כזו? אני מבקש שתפנה לשר האוצר בבקשה שיתייצב ויסביר לנו איך מגיעים לביזיון הזה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני שוב חוזר על העמדה שלי בנוגע לישיבה החסויה - אני לא מוכן שזה יהיה בוועדה החסויה לתקציב הביטחון. 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא זה מה שאמרתי. אמרתי ההיפך. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אם הכוונת את זה לפינדרוס, הוא בוועדה - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא הכוונתי. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

הוא אמר שיסוכם מה המסגרת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יסוכם עם הצבא לגבי מה שחסוי. אני אעשה פה דיון פתוח.  

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני רק רוצה לעדכן אותך, אני לא יודע אם עכשיו אתה בקואליציה או באופוזיציה, שהשר בן גביר ווסרלאוף עולים להר הבית ברגעים אלה ממש. כל הכבוד לכם. שמעתי הרבה פעמים התבטאויות שלך בנושא ושל ש"ס, וסמוך עלי, אני אף פעם לא שיקרתי אותך עדיין, אני משתדל לא לשקר. אתה תיכף תראה פזצט"אות של וסראלוף, של בן גביר, אולי הם גם יעשו שם איזו פרובוקציה בדמות טלה שהם מעלים קורבן כי סך הכל יש לנו ארץ נהדרת. 

אני רוצה לעדכן אותך, ואני על תקן מבזקן החדשות פה היום, שהממשלה אישרה עכשיו גיוס של עד 450,000 חיילי מילואים בצו 8. אני מציף בעיות, כי כרגיל - גם שלומית יודעת את זה, וגם אתה יודע את זה - אנחנו מדברים ובסוף צוחקים עלינו או משקרים אותנו נציגי האוצר כי מתגלה שמה שאמרנו קורה דה פקטו. עלות חייל מילואים ליום, אתה יודע כמה עולה? 1,000 שקלים. יש כיום כ-120,000 חיילי מילואים שמשרתים בפועל, זאת אומרת, כל שבוע משלם המיסים משלם 3.36 מיליארד שקל, וזה בלי אגפים, בלי מסביב, בלי הפריון במשק. אם יהיו 240,000 חיילי מילואים ב"בט"ש המוגבר", זה יעלה שבעה מיליארד שקלים כל חודש. כיום יש, וציין את זה ולדימיר, חריגה של כ-15 מיליארד שקלים שאי אפשר להגיד שלא אמרנו שתהיה. שבוע אחרי התקציב ידענו שתהיה חריגה. את העלייה בקושי של לווי המשכנתאות אתה מכיר? אתה יודע שעלו ב-15% העיכובים בהחזרי המשכנתאות? מכירים את זה? מכירים. מה אתה רוצה שנעשה? מה אתה כחבר ועדת כספים שמתריע על בערך 20, 30 מיליארד שקל...  אתם הרי תגיעו לפה בסוף השנה, באוגוסט, והוא יגיד שהוא עושה תקציב - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם נהיה בקואליציה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

בוא נדבר שנייה כנבחרי ציבור במדינת ישראל שיש להם מינימום של אחריות לגבי הקופה התקציבית. שלושה מיליארד שקלים כל שבוע עולה ההרחבה של המהלך הזה. אם ירחיבו את זה ל"מרכבות גדעון", "גדעון סער", "חרבות גדעון" – הוא עדיין לא זוכר את השם של המבצע, אבל כמה זה עולה כולנו יודעים – ל-240,000 חיילי מילואים, זה יעלה לנו שבעה מיליארד שקלים כל חודש. שאלה קטנה שנשאלה ב-2013 על ידי יאיר לפיד - מאיפה הכסף? מה עוד תעשו? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה.


 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לא תודה - סליחה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו עוברים להצעת החוק שהתחלנו את הדיון בה בפעם הקודמת. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

בדברי הימים של מדינת ישראל יראו את המעברים בין אזהרה על מינוס 20 מיליארד שקל בתקציב מדינת ישראל שהנינים של הנינים שלי עוד ישלמו, לבין חוק הטבות מס. איזה הטבות מס?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

המציאות היא שבמועצות האזוריות יש יישובים שאחד מהם יכול להיות במצב סוציו-אקונומי גבוה, אחד בסוציו-אקונומי נמוך, מה שמשליך על המצב של אותן מועצות. התוודעתי לעניין הזה בשעה שעשינו את החוק של הטבות המס, כאשר קבענו שזה ילך לפי יישוב, לפי הנמוך ביניהם. יש הרבה מאוד השלכות על המועצה מבחינת הסוציו-אקונומי. הגשתי את הצעת החוק יחד עם ינון אזולאי. דוד יפרח, ראש המועצה האזורית שדות דן, בקשה.    

 << אורח >> דוד יפרח: << אורח >>   

בוקר טוב לכולם. אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, חברי הוועדה, אני חושב שכולנו נסכים על דבר אחד – חובתנו לעשות הכל כדי לצמצם פערים. אם אנחנו מתכוונים למה שאנחנו אומרים, עלינו לעשות מעשה, עלינו לשנות את החוק הזה. אני אדבר בשם כמה מועצות, לא רק בשם המועצה שלי, ואני אגיד למה זה נכון לשנות את החוק. מודדים סוציו מועצתי, לא יישובי, כשלא בהכרח למועצה יש את היכולות. מודדים את זה לפי תושבים. יש יישובים חזקים ויש יישובים יותר חלשים. יש מועצה שלמרות שיש לה יישובים חזקים היא עדיין מועצה חלשה, אין לה יכולת לסבסד את היישובים החלשים ואת החזקים. קח את המועצה שדות דן כדוגמה שיש לה תשעה יישובים ועוד שני מתחמים של בני דודים. היישוב הגדול שלי הוא כפר חב"ד שהסוציו שלו הוא שלוש או ארבע. כולם שם מתגייסים, כולם משרתים, כולם עובדים ובכל זאת הסוציו שלו הוא נמוך. איך הוא נמדד? לפי הסוציו המועצתי. תכנית ניצנים, למי שמכיר  - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הצהרונים. 

 << אורח >> דוד יפרח: << אורח >>   

היא נועדה לצמצם פערים. אנחנו לא רואים את זה בגנים, לא רואים את זה בכפר חב"ד. ההיפך הוא הנכון, זה רק הולך ומעצים את הבעיה. איך הוא מעצים את הבעיה? שאין להורים את היכולת לשלם את הסכומים האלה, משאירים את הילדים בבית. במקום לצמצם את הפער, מגדילים אותו יותר ויותר. 

שישים ומשהו אחוז מהמועצה שלי זה סוציו 6, לכן אני לא מקבל שום דבר. התקצוב של המועצה הוא פר נפש, הוא לא מתחלק שווה בשווה. אין אפשרות למועצה לתת יותר לחלש, זה מתחלק פר נפש.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

במה זה עוד חוץ מצהרונים?  

 << אורח >> דוד יפרח: << אורח >>   

ברווחה, בחינוך. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

במצ'ינג זה גם מתבטא?

 << אורח >> דוד יפרח: << אורח >>   

רק במצ'ינג זה מיליון שקלים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

למה יש הבדל בין מועצה אזורית לבין עיר במובן הזה? הרי גם בתוך עיר יש חלוקה לשכונות שהן לרוב יותר גדולות מהיישובים תחת המועצה שלך או כל מועצה. מה ההבדל אם אנחנו עושים שינוי חקיקה, ואני מסכים לגמרי שצריך לשנות את החישוב של המדד הסוציו-אקונומי, בין עיר לבין מועצה אזורית? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

צריך לתקן גם בערים, אבל זה הרבה עבודה. המשמעות היא שלא נעשה כלום. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני מדבר ברמת השוויון. יבוא ראש עיר ויגיד: אני מסכים שתיקנתם במועצה האזורית, אבל איך אתם מתקנים רק שם? רשות מקומית זה בדיוק אותו דבר, זה אותו גוף סטטוטורי.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

ההבדל שהיישובים במועצות האזוריות הם הרבה יותר עצמאיים אל מול שכונות.   

 << אורח >> דוד יפרח: << אורח >>   

בחלק מהערים השכונות החלשות משלמות פחות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

 הם עדיין לא בניצנים.

 << אורח >> דוד יפרח: << אורח >>   

אוקיי, עדיין לא, אבל בארנונה הם משלמים פחות. את זה אין אצלנו במועצות האזוריות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נאור, לא הוא הכתובת. הוא מדבר על המועצה האזורית. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני מסכים איתו בכל מילה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה שואל אותו על ערים. אתה צריך לשאול אותנו, את עצמנו, כי אנחנו לא עושים את זה. אני חושב שצריך לעשות את זה, אבל זה הרבה עבודה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא שואל איך זה עומד מבחינה משפטית כך שלא תהיה אפליה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

עזוב משפטי, אני מדבר מבחינת שוויון. 

 << אורח >> דוד יפרח: << אורח >>   

בואו תחילו את זה, אין בעיה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני מסכים. 

 << אורח >> דוד יפרח: << אורח >>   

אני מאמין שזה יצמצם פערים, לא משנה אם במועצה או בעיר השכנה שבה יש שכונות חלשות יותר שבהן צריך להתחשב. אני בא היום לדבר בשם המועצות. אני חושב שמועצה אזורית היא הרכב שונה, פסיפס אחר, הכל מהכל, כי יש גם חזקים, גם חלשים. זה נכון גם לגבי עיר, אבל עיר מתנהלת אחרת. אם אנחנו רוצים לעשות הכל כדי לצמצם פערים, זו ההזדמנות, ואני מבקש מכולם לתת יד לזה, הגיע הזמן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

משרד האוצר, בקשה.

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>   

לאחר הדיון הקודם עשינו בדיקה, עשינו מיפוי של ההשפעה של החוק במתכונת הנוכחית - הוא כולל מועצות אזוריות, את השימוש במדד הסוציו אקונומי האזורי במידת הצורך, במידה שהעניין הוא על כל המועצה. כרגע נותרנו עם השפעה תקציבית רק בנושא הצהרונים ובתי הספר של החופש הגדול. בשאר המשרדים אין לכך השפעה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לחוק הזה אין השפעה על שיכון, על רווחה? 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

גם על קולות קוראים של משרד התרבות והספורט.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ועל התחבורה.

 << אורח >> דוד יפרח: << אורח >>   

אין נושא שזה לא משפיע. 

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>   

לפעמים יש בקולות קוראים תקציב מוגבל, לכן תיקבע רק החלוקה בתוך הקול קורא. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זו השפעה תקציבית. 

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>   

זה לא דורש תקציב תוספתי.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה כן, כי אם הקצתה מדינת ישראל, סתם אני אומר, מיליארד שקל להקמת מתקני ספורט ברשויות סוציו 4 ובגלל זה מגדילים את העוגה של סוציו 4, זה אומר שיש פחות כסף לכל מתקן ספורט. יש לזה השפעה תקציבית, כי תצטרך המדינה על מנת לבנות אולם ספורט בשדות ים - - 

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>   

אם יש פול תקציבי סגור שמתחלק אחרת, לא נדרשת כאן תוספת תקציב.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אבל הוא נפגע בקול קורא, גם במצ'ינג. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

למה החוק הזה מגיע? מה הסיפור? למה צריך את החוק הזה? מי המקורב שרוצה את החוק הזה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה את מדברת ככה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

מי המקורב שלוחש לך?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה קרה לך? זו הצעה שלו ושלי. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

מי המקורבים שרוצים את החוק הזה? למה החוק הזה חשוב? לא עושים פה דיונים על כלום. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

איזה דיון? על השטויות שבעל הבית שלך יאיר גולן מדבר? תפסיקי להיות פופוליסטית. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

עושים פה חוק מקורבים. 
 
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני זה שהכנתי את החוק הזה. כשעשיתי את החוק של הטבות המס ראיתי שיש בעיה. אף אחד לא לחש לי, אף אחד לא דיבר איתי. צריך לעשות סדר בעניין הזה, יש פה אי צדק משווע. במצב שבו הסוציו אקונומי של מושב מסוים במועצה אזורית גבוה אבל הסוציו אקונומי של המועצה נמוך, המועצה מקבלת תווית לגבי אלף ואחד נושאים כאילו היא סוציו אקונומי גבוה. צריך לעשות סדר בעניין הזה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בשכונות ותיקות בתוך ערים זה לא קורה? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

דיברנו על זה, אמרנו שנתקן גם בזה.   

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הפתרון הוא שהיישובים החלשים מבחינה סוציו אקונומי יקבלו והיישובים החזקים קצת ירדו, זה הסיפור, זה מה שצריך לעשות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לזה אני מתכוון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

השאלה מי לוחש לשוסטר באוזן? לי ולך יש מקורבים, לשוסטר אין מקורבים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יכול להיות שגם לשוסטר יש מקורבים.  

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל החוק לא מטפל בזה כך.    

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

גפני, למה לא לעשות שינוי מהותי?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בגלל שאני פוחד שיהיה מצב של תפסת מרובה לא תפסת. שינוי מהותי זו עבודה. גם מה שאני מבקש לעשות זו עבודה גדולה, זה לא פשוט, כי אני צריך לעבור עם המשפטנים, לעבור עם כולם.  

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זה תפקידנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חייבים להפוך את השכונות בתוך הערים, אבל זו עבודה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

בואו נתחיל את העבודה. אני באתי לכנסת בקטע של לעבוד. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אתה בעד, אבל החוק לא בעד. החוק שאתה מביא הוא רק על פי היישובי.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה הנמוך ביניהם.


 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

מה שכתוב מבטל את הרעיון של הנמוך מהם, משאיר את זה רק ביישובי, מה שאומר שהמועצות לא תוכלנה לדאוג ליישובים מעל הממוצע.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

צריך להתחיל בלהבין מה המסגרת שעליה מדברים. ההצעה היום מדברת על הטבות מס ביישובים ועל תיקון פקודת הסטטיסטיקה, שזה תיקון מאוד רחב. אנחנו צריכים קודם להבין מה הכוונה ולאן מכוונים.   

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא נלך על רחב.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אם יש פה בעיה בהיבטים של צהרונים, צריך לטפל בנושא של הצהרונים.   

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא רק.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

צריך להבין איזה עוד השלכות. דיברתם על קולות קוראים - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא אומר שיש קולות קוראים גם ברווחה. גם במשרד הפנים יש בעיה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

גם בתמיכות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הממשק אל מול השלטון המרכזי עובד בתצורה כזאת, לפי סוציו-אקונומי. זה יכול להיות בבניית היכל הבימה במועצה, זה יכול להיות בבנייה של מגרש ספורט, זה יכול להיות בעדיפות של מגרשי ספורט,  בצהרונים, בקייטנות, בבתי ספר של החופש הגדול, בסנדביצ'ים, בהכל.

 << אורח >> חיים ברוד: << אורח >>   

זה רלוונטי גם לתקציבי רווחה, גם לתקציבי חינוך, גפן, סייעת שנייה, צהרונים. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

גם במועצה הדתית. 

 << אורח >> חיים ברוד: << אורח >>   

שם אני עוד לא מכיר. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

התמיכות במועצה הדתית זה אותו דבר. 
 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>   

	אני אשלים למה בראייתנו הנוסח המוצע לא משפיע על כלל ההיבטים שדיברתם עליהם. החוק המוצע מדבר על כך שניתן להתבסס על המדד החברתי-כלכלי, על המדד המועצתי במקרים מסוימים. סייעת שנייה בגני ילדים, למשל, מוקצית היום בהתאם למדד סוציו-אקונומי רשותי. היא תמשיך להיות מוקצית בהתאם לאותו אחוז ההשתתפות, בהתאם לאותו מדד סוציו אקונומי רשותי גם אם החוק הזה יעבור. למה? כיוון שמי שמעסיק את הסייעת הזאת זו הרשות המקומית. גם אם הגן נמצא בכפר חב"ד הרשות היא זו שמעסיקה את הסייעת, לכן ההשתתפות של משרד החינוך  תהיה בהתאם לרשות.   

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה עם דברים אחרים?

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>   

הרבה מאוד מהכספים שהממשלה מקצה הם לרמת הרשות המקומית. הרשות המקומית היא זו שמוציאה את התקציב, לכן רלוונטי להסתכל על הרשות המקומית. ההשפעה של החוק הזה מאוד מתוחמת לאירוע של הצהרונים

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

נרחיב את זה כך שזה לא יהיה רק לצהרונים אלא גם לקולות קוראים אחרים. 

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>   

אבל אז זה אומר שצריך לחייב את הממשלה להתייחס לסוציו-אקונומי היישובי אם הפעילות מתבצעת ביישוב ספציפי, שזה לשנות את הנוסח הנוכחי ויגדיל את העלות התקציבית של החוק. 

 << אורח >> רון רוגין: << אורח >>   

איך בנויה מועצה אזורית משגב? יש לנו יישובים יהודיים ויישובים בדואיים. ביישובים היהודיים יש עזיבה עצומה, נשארו כמעט רק המבוגרים והמחזורים ירדו מ-520 ילדים ל-200 ילדים.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בגלל המלחמה?

 << אורח >> רון רוגין: << אורח >>   

לא קשור. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה?

 << אורח >> רון רוגין: << אורח >>   

אנשים עוזבים מכל מיני סיבות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מקום יפה. 

 << אורח >> רון רוגין: << אורח >>   

נשארים אנשים בני 55,60. מכיוון שהם גם שכירים הסוציו אקונומי שלנו גבוה. המועצה האזורית מממנת את היישובים הבדואיים בהיקפים עצומים. היישובים הבדואיים אצלי הם בסוציו-אקונומי 2 וחלק ב-3. כפי שכבודו קבע בשעתו בפקודת מס הכנסה –  היה פה דיון גדול – הסוציו הוא לפי היישוב או לפי המועצתי, הנמוך מביניהם. גם ככה היישובים שלנו וכרמיאל בתחתית סדרי העדיפויות של הנחות המס. רוב היישובים אצלנו בסביבה מקבלים הטבת מס כפולה, כפולה וחצי ופי שלוש וארבע מאיתנו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא הייתה לנו ברירה כשחוקקנו את החוק.

 << אורח >> רון רוגין: << אורח >>   

סח'נין ועראבה מקבלות הטבות מס, ואילו יודפת ואבטליון, שהן צמודות אליהן, לא מקבלות כלום. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היה בג"ץ על זה, בגלל שבהתחלה עשו את זה בלי  - -

 << אורח >> רון רוגין: << אורח >>   

אני רק אומר מה המצב. אנחנו כבר היום מסבסדים. מכיוון שקשה מאוד לגבות ארנונה מהיישובים הבדואיים, אני גובה מהיישובים היהודיים ומזה אני מממן את המערכות. הפרשנות של הניסוח שפה, מכיוון שזה מתחיל במילים "על אף האמור בכל דין", שגם המעט שנשאר למפעל המצפים בצפון, שזו הטבת  המס שאדוני קבע, ייפול. כבר חב"ד קרובים לליבי מאוד - -


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא אהיה חתום על חוק שיגרום לכך שבצפון יהיו יישובים שייפלו, אני לא אסכים לזה. נצטרך לנסח את זה אחרת. 

 << אורח >> רון רוגין: << אורח >>   

זה הנוסח היום, זו הפרשנות של המילים "על אף האמור בכל דין". 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בשביל זה יש לנו יועצת משפטית מוכשרת. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

גם היועצת המשפטית לכנסת וגם היועצת המשפטית לממשלה. כולן מאוד מוכשרות. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

זה לא רק מועצות אזוריות. 

 << אורח >> רון רוגין: << אורח >>   

אנחנו בעד שייקבע סבסוד לצהרונים, כי זה מה שמעיק על כפר חב"ד ומעיק עלינו בחלק מהמקומות. בואו נקבע בנקודה הזאת שיהיה יישובי או מועצתי, לפי הנמוך. גם ביישובים הבדואים אצלי יש  בעיה עם סבסוד צהרונים, בדיוק כמו בכפר חב"ד. ברגע שכותבים משהו גורף כמו "על אף האמור בכל דין", מזעזעים לנו את כל המערכת התקציבית.  

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני חייב לומר שבאתי לדיון הראשון על החוק הזה עם דעה מאוד מאוד מסוימת. אחרי שדיברתי עם החבר'ה של כפר חב"ד ועם ראש המועצה אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב על זה, זה נושא רציני. אני מסכים עם נאור שאם כבר עושים שינוי צריך לעשות אותו כמו שצריך, לא להסתפק בקטע החלקי. עיקרון השוויון מחייב אותנו להתייחס לכל הספקטרום של הנושאים. בפעם הקודמת, לדעתי, היה פה ראש המועצה משגב.


 << אורח >> רון רוגין: << אורח >>   

הוא נפל למשכב, לצערי.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

דיברתי גם עם ראש המועצה עמק הירדן. אולי צריך להקשיב לעוד ראשי מועצות גם בדרום וגם בצפון, כי יש יישובים שעלולים להיפגע כתוצאה מהשינוי הזה. אני חושב שנכון למפות את כל ספקטרום הנושאים שהחוק הזה נוגע בהם, לראות אם צריך להתייחס רק לצהרונים או להרחיב את זה לעוד נושאים. אני חושב שנצטרך עוד לפחות מספר דיונים כדי להגיע לנוסח הנכון. ביקשתי בדיון הקודם לקבל רשימה של יישובים שהחוק מיטיב איתם ויישובים שעלולים להיפגע. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

החוק הזה הוא חוק נכון וחשוב, אנחנו רוצים לתמוך ביישובים שנמצאים בסוציו-אקונומי נמוך, אבל צריך גם להסתכל על הערים. גם בערים הגדולות ישנן שכונות עם סוציו-אקונומי נמוך. אם מדברים על מועצה בואו נדבר על העיר. גם בעיר יש לא מעט שכונות גדולות שיכולות להוות לפעמים 10% מבחינת גודל האוכלוסייה בעיר - זה יכול להגיע ל-20,000, 30,000 תושבים. אם אנחנו משנים את החוק צריך להתייחס גם לזה. האם יש תיאום עם השלטון המקומי או התייחסות של השלטון המקומי? צריך לראות את זה גם בהיבט של השלטון המקומי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני פתוח להכל. אני מסכים לחלוטין שיכולה להיות עיר עשירה שיש בה שכונה ענייה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

בנתניה אנחנו רואים את זה בשכונות הוותיקות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

במהלך הדיונים על הטבות המס השלטון המקומי היה בתוך העניין. אני לא מתכוון לעשות את זה באופן כזה שהשלטון המקומי לא יהיה בפנים. אני לא רוצה שיירשם על שמי שעשיתי נזק למישהו, אני רוצה לעשות טוב. לא ייתכן שיש מושבים שצריכים לקבל מעמד סוציו-אקונומי עצמאי אבל מדביקים אותם בגלל שהם נמצאים במועצה אזורית. זה דבר שגם משפטית לא יכול להיות. אני מקבל את העמדות ונראה איך מתקדמים עם העניין הזה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אנחנו לא ממציאים את הגלגל של המדד הפריפריאלי. אני לא יודע אם אתה יודע אבל כיום קיימים קולות קוראים גם ביישובים במדד פריפריאלי. איך היה במשרד הפריפריה של נגב-גליל? בהתחלה היה נגב-גליל וב-2016 נוספה הפריפריה החברתית כך שאם המדד הפריפריאלי של העיר היה 8 אפשר היה שהמדד הפריפריאלי השכונתי יהיה 1-5. אם אתם חושבים שלא צריך חקיקה בשביל זה, תעשו את זה, תגידו גם בצהרונים, גם ברווחה, תוציאו חוות דעת של היועץ המשפטי של משרד האוצר. אם לא, אז בחוק הזה אפשר לתקן כך שיהיה מדד יישובי, מדד פריפריה חברתית בתוך הערים. גם ככה זה כבר קיים. כדי שלא תהיה מחלוקת בשאלה אם אפשר או אי אפשר, אפשר בעוד שורה אחת לתקן את זה. יש ערים שהסוציו שלהן גבוה אבל השכונות שלהן פחות. אם נעשה את התיקון הזה גם בשכונות וגם ביישובים, זה יפתור את הבעיה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

איך קורה דבר כזה בלי חקיקה?


 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

במשרד הפריפריה שהיה עשינו מדד חברתי. אגב, הסיפור הזה גם היה עם כפר חב"ד.  

 << אורח >> חיים ברוד: << אורח >>   

בכפר חב"ד קיבלו גני משחקים. הילדה שלי הקטנה נהנית מהמשרד הזה עד היום.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

היה בתל אביב. 

 << אורח >> מוטי עוזר: << אורח >>   

באחיעזר, שזה יישוב עם 2,500 תושבים, לא היה גן שעשועים אחד - אני מדבר איתך על ישוב שיש בו כמעט 900 ילדים. כשהמשרד היה של ש"ס, קיבלתי גן שעשועים ראשון.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה קרה? הבאנו קולות קוראים לחינוך, לקייטנות. זה התאים גם ליישובים וגם לערים שיש בתוכן שכונות במדד סוציו נמוך. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

איך אתה קובע מה זו שכונה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לפי הלמ"ס. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אין לכל שכונה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו יכולים לקחת שכונה בתל אביב או בנתניה ולהגיד שהמעמד הסוציו-אקונומי שלה שונה מאשר השכונות האחרות באותה עיר? האם אתם יכולים להגיד דבר כזה?

 << אורח >> לואיזה קדון בורק: << אורח >>   

	אנחנו מחשבים את המדד בשלוש רמות גאוגרפיות: רשות מקומית, יישוב, שזה רלוונטי למועצות האזוריות, ואזורים סטטיסטיים לגבי ערים ומועצות מקומיות. אזור סטטיסטי נע בין 3,000 ל-4,000 תושבים.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את יכולה להגיד לנו שהמצב הסוציו אקונומי של שכונה פלונית בנתניה שיש בה כך וכך תושבים הוא כזה וכזה, שהוא שונה מאשר העיר עצמה?

 << אורח >> לואיזה קדון בורק: << אורח >>   

זה לא שכונה, זה אזור סטטיסטי. הלשכה קבעה את הגבולות של האזורים הסטטיסטיים.  

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה אזור סטטיסטי?


 << אורח >> לואיזה קדון בורק: << אורח >>   

זו שכבה גיאוגרפית.  

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

היא תחומה מבחינת אורך ורוחב?

 << אורח >> לואיזה קדון בורק: << אורח >>   

זה מחולק לפי מספר תושבים שמצבם הסוציו-אקונומי או הדברים אחרים הם הומוגניים, שזה בערך 3,000 עד 4,000 בממוצע.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

האוצר מסכים לזה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אז למה הוא לא מפעיל את זה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כי צריך שידחפו אותו לזה. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >>   

מה שתיארה חברתי משקף כלי עבודה של הלמ"ס. היא הסבירה כיצד המוצר שלנו מפורסם על מנת לאפשר למקבלי ההחלטות להשתמש בו. אנחנו מבקשים שהתיקון הזה לא יופיע בתוך פקודת הסטטיסטיקה. תפקידנו, כמו שאמרה לואיזה, להסביר לכם, למקבלי ההחלטות, בין אם זה אתם, בין אם זה גורם מתקצב בתוך רשות מקומית, בין אם זה שר שמקצה ל-1,001 מטרות, על מנת שיתקבלו החלטות שמבוססות על נתונים מהימנים. אנחנו מקפידים לייצר תוצר בדרך מקצועית, להסביר ממה הוא מורכב, ולואיזה הסבירה איך הפרסום של המדד הזה נחתך, כיצד אפשר להנגיש אותו למקבלי ההחלטות. השאלה כיצד נכון להשתמש בו משתנה ממקרה למקרה. כבר בדיון פה עלה שיש דברים שמשתמשים בהם למדד ולא כולם ניתנים למיפוי. אני לא בטוחה שיש פה מישהו שיכול לעשות עבודה מסודרת ולהגיד מה הם כל המקומות שנעשה בהם שימוש במדד, לאיזה צורך. אנחנו סבורים שלא ניתן לקבוע כלל אחד גנרי שיגיד מה הוא השימוש הנכון, כי זה כבר נגזרת לאיזה צורך משתמשים בו. אחת השאלות שעלתה פה זה אם ההטבה ניתנת לאדם ואם היא ניתנת למועצה או ליישוב, אבל היא גם לפעמים תינתן לעסק או למוסד תרבות. כמות השימושים במדד היא כיד הדמיון הטובה של מקבלי ההחלטות, לכן מאוד מאוד חשוב לא לקבוע כלל אחד גורף שאיננו יכול לטייב עד דק את השימוש הנכון.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לא הבנתי מה הבעיה שזה יהיה בתיקון פקודת הסטטיסטיקה. מה זה משנה? מה, זו לא האכסניה המתאימה?

 << אורח >> איה דביר: << אורח >>   

נכון. האכסניה שלנו נועדה להבטיח לכם שתוכלו לקבל מידע טוב, לא להגיד לכם איך נכון להשתמש. אנחנו לא הכתובת כדי להגיד מתי נכון להשתמש דווקא באזור הגיאוגרפי, דווקא ברשות המקומית או בכלי אחר.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

למה בוועדת שרים לחקיקה זה לא הועלה? 


 << אורח >> איה דביר: << אורח >>   

ודאי שהועלה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה ההמלצה?

 << אורח >> איה דביר: << אורח >>   

לטייב את החקיקה, כדי להגיע לתובנה - - 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

איפה האכסניה המתאימה?

 << אורח >> איה דביר: << אורח >>   

אני לא יודעת מה האכסניה המתאימה. אני מסבירה למה הלמ"ס איננה האכסניה המתאימה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הבנו למה לא. אני שואל מה כן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה מפריעה לך האכסניה?  

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

היא ממש נדרשת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם קבעתם את מה שקבעתם. אני לא מבין עכשיו למה ברגע שיש נתון כזה לא משתמשים בו. למה לא לוקחים את השכונה בעיר ונותנים לה את ההטבות שצריך לתת? 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >>   

הוראה גנרית תיצור בעיה, כי היא תמנע מאנשים להשתמש בכלי הזה אם ההוראה הזאת לא תתאים לתרחיש השימוש המסוים. אנחנו לא יכולים להבטיח שאין פה נזקים רוחביים משום שלא מיפינו ואיננו יכולים למפות את כל השימושים שיעלו, לא היום ולא אלה שאולי ייחשבו בעתיד. אתם חושבים דרך הכלי אם לתקצב רשות או מועצה, אבל המדד הזה יכול לשמש גם למטרות אחרות. המדד הוא מדד כללי שאני לא יודעת באיזה הקשר המשתמש ירצה להשתמש בו. מאוד חשוב שהלמ"ס תישאר מופרדת משאלת השימוש הנכון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו רוצים להשתמש בהלמ"ס שעושה את העבודה. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >>   

יש לך את היועצת המשפטית הכי טובה שתציע אסופת תיקוני חקיקה שינחו שזה יהיה מותאם למכשיר מסוים. 


 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה עמדת ועדת שרים לחקיקה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היא תמכה בזה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

בלי שום סייג?

 << אורח >> חיים ברוד: << אורח >>   

הדיון המרכזי הוא הצהרונים - ונציג האוצר תומך. אצלנו, וזה גם כנראה נכון במשגב, עיקר הצרכנים של החינוך זה היישובים החלשים. מספר התושבים מבחינת סוציו נמוך זה 60% מהמועצה, וכשזה מגיע לילדים - 78%. זה נכון לתקציבי חינוך ותקציבי רווחה. זה לא סוד שאנשים ברמה סוציו- אקונומית נמוכה צורכים יותר תקציבי רווחה ושאת התקציב הם מקבלים לפי המועצה. המועצה שלנו, ואני לא הגזבר, לא יכולה לתת שירותים לתושבים שלה, בטח בכאלה פערים, כשהתקצוב הוא לפי המועצתי.  

השכנים שלנו, של כפר חב"ד, זה עיריית אור יהודה – היא נמצאת ברמת סוציו חמש. אני, שאני נמוך מהם, משלם בצהרונים פי ארבע מהם. יש כבר מדד קיים שלפיו תושבים נפגעים כל כך הרבה שנים. יש פסיקה של בג"ץ שמוסמסה על ידי המשרד החינוך. הגיע הזמן לתת לתושבים שרוצים לעבוד אצלנו ורוצים לפרנס את ילדיהם את האפשרות הזאת, כי יש שני מצבים שקורים: או שהאימא או האבא נשארים בבית, או שהילדים נמצאים בלי השגחה. יש פה סיכון מתמיד של ילדים שנמצאים בבית בלי השגחה כשילדים בגילאי שמונה שומרים על ילדים בני ארבע. אם מישהו לא מזדעזע מהדבר הזה ומהסכנה שאליה זה יכול להוביל, אז לי אין מה להוסיף.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה בכל המדינה. 

 << אורח >> חיים ברוד: << אורח >>   

זה לא בכל המדינה. הפער אצלנו מובהק. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הפער לא רק אצלך מובהק.

 << אורח >> חיים ברוד: << אורח >>   

אני לא אומר שרק אצלי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

כל מדינת ישראל סובלת מהתקצוב הדיפרנציאלי הלקוי של ממשלת ישראל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

משרד המשפטים, אני מבקש לדעת את עמדתכם העקרונית. היו פה שאלות לגבי הנושא המשפטי.  

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתם לא רואים בעיה בכל הנוגע לפגיעה בשוויון בין רשות לרשות במדינת ישראל?


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש בעיה יותר גדולה, וזה שיודעים שיש שכונה גדולה בנתניה, בתל אביב או בחיפה שמצבה הסוציו-אקונומי נמוך ולא מתחשבים בזה בכלל.

 << אורח >> אריאל אלקיים: << אורח >>   

אני לא רפרנטית של שלטון מקומי או של שוויון. אני יכולה לבדוק את הדברים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זו לא שאלה לשלטון המקומי, זו שאלה בסיסית. כשעשיתם עבודה בוועדת שרים לחקיקה ועברתם על החוק הזה, האם לא ראיתם שאתם מעבירים פה חוק שפוגע בשוויון בין אזרחים במדינת ישראל?  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא מקבל את השאלה הזאת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

השאלה היא לא בשבילך. אני שאלתי אותה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא מקבל את השאלה הזאת, כי אני משבח את ועדת שרים לחקיקה שתדון בחוק הזה. במהלך שני הדיונים שהתקיימו דיברו על כך שזה לא רק במועצות אזוריות עם יישובים מוניציפאליים ברורים, זה גם בערים גדולות שיש בהן אזורים עם אוכלוסייה בסוציו-אקונומי נמוך. אני רוצה לדעת אם באופן עקרוני אפשר לתת למושב שנמצא בסוציו-אקונומי שונה מאשר הסוציו של המועצה האזורית שהוא שייך אליה, אם אתם מסכימים עם זה שצריך לעשות בזה סדר. זה מה שהחוק הזה בא לעשות. הנושא המוניציפאלי של הערים הגדולות זה חלק מהשאלה, אבל זה לא מה שמופיע בחוק הזה. אני מבקש לדעת את עמדת משרד המשפטים.

 << אורח >> אריאל אלקיים: << אורח >>   

בפני ועדת שרים נכתב שמדובר בהצעה מאוד רחבה, נאמר שזו הצעת חוק פרטית. אנחנו נשמח להעביר את ההתייחסות בהמשך. 

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>   

אני אשמח להדגיש שמדובר בהצעת חוק תקציבית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אמרת שאתה תומך בזה. 

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>   

אמרתי שלהצעה החוק הנוכחית יש השפעה תקציבית על נושא הצהרונים והחופש הגדול, לא אמרתי שאנחנו תומכים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אמרתם שבחנתם את התקציביות. למה התייחסתם?

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>   

הנושא היחיד שבו אנחנו יודעים שכרגע נדרשת תוספת תקציב זה הצהרונים ובית הספר של החופש הגדול, כשהתוספת נעה בין 20 ל-30 מיליון שקל. 


 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

יש לי הצעות מאיפה תיקחו את הכסף.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

במה תמכתם בוועדת שרים?

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>   

אגף התקציבים הביע את העלות התקציבית בוועדת שרים, והוחלט לקדם את הצעת החוק בהסכמת משרד האוצר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שלחתם לי הודעה בה נאמר שוועדת שרים לחקיקה תומכת. עכשיו אתה אומר שזה הופך להיות חוק תקציבי, מה שאומר שאנחנו לא מקבלים את התמיכה המוחלטת שלכם. תגיד במה תמכתם.  

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>   

נאמר בדיון הקודם שיש להצעת החוק עלות תקציבית. בוועדת שרים הוחלט על ידי השרים לקדם את ההצעה בכפוף להסכמה.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

המקור יכול להיות מהרווחים הכלואים שהעברנו כאן. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

המקור יכול להיות גם מהדרייברים בבני ברק, ארבעה מיליארד שקלים הפסד לקופת המדינה באובר הפרטי של החרדים.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא מהרווחים הכלואים?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לא. נגמר הכסף מהרווחים הכלואים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

25 מיליארד שקלים זה אחרי הרווחים הכלואים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו נזמין לישיבה הבאה את המשרדים הנוגעים בדבר. אני מבקש ממשרד המשפטים לבדוק את העניין של השכונות בתוך הערים הגדולות. תודה רבה.  


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:48. << סיום >>