פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 26/05/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 654 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ח באייר התשפ"ה (26 במאי 2025), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> הצעת בקשה לדיון בנושא "השפעת שירותם הממושך של משרתי מילואים על שוק העבודה והמשק" של ולדימיר בליאק, נאור שירי, אורית פרקש הכהן, יצחק קרויזר, משה סולומון, חמד עמאר, נעמה לזימי. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי אביחי אברהם בוארון ולדימיר בליאק אלי דלל נעמה לזימי חמד עמאר אורית פרקש הכהן נאור שירי חברי הכנסת: קארין אלהרר מוזמנים: רום בר-אב – רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר נטע בר זיו – רכזת תעסוקה באג"ת, משרד האוצר שרית בן ניסן – ר' ענף בשירות במילואים 360, משרד הביטחון הדס פוקס – מנהלת תחום בכירה (תשתיות נתונים), אגף בכיר אסטרטגיה, משרד העבודה נעמי היימן-רייש – סגנית בכירה, משרד הכלכלה והתעשייה סיון אזולאי – נציבה אזורי, עו"ד, משרד הכלכלה והתעשייה חזקיה ישראל – מנהל מחלקת ביטוח לאומי סוציאלי, התאחדות התעשיינים בישראל גיל ורד – נציג אחים ואחיות לנשק אירית טויטו – מיסדת שותפה, פורום הייטק למען ישראל דדי סויסה – הסתדרות חן מטס – מקדמת מדינות, פורום ארלוזורוב בועז גור – מנהל המחלקה הציבורית, פורום ארלוזורוב איריס שפירא – החזית הפרלמנטרית, אמהות בחזית חנה קטן – ארגון אימהות הלוחמים תמר שרייגר – ארגון אימהות ללוחמים ייעוץ משפטי: עפרי נודל מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת בקשה לדיון בנושא "השפעת שירותם הממושך של משרתי מילואים על שוק העבודה והמשק" של ולדימיר בליאק, נאור שירי, אורית פרקש הכהן, יצחק קרויזר, משה סולומון, חמד עמאר, נעמה לזימי. << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עדכנתי אותך על בן גביר, נכון? צבי סוכות המשתמט אומר שהר הבית בידנו – זה אחרי שהוא סיים לפרוץ לבסיסים. קרויזר הגיש את הדיון על הפנימיות, שזה בסדר, אבל היה לו יותר חשוב לעמוד בחום ולקבל פפראצי על הפזצט"אות שהם עושים בהר הבית עם דגלי ישראל ועם המשתמט והפורץ לבסיסי צה"ל צבי סוכות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> די כבר. מה אתה לוקח את הבמה הזאת לדברים האלה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הר הבית לא חשוב לך? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאוד חשוב לי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה יש לך לומר על זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אומר שהעלייה להר הבית זה חיוב כרת. אסור לעלות להר הבית מבחינת ההלכה, וגם הרבנות הראשית לדורותיה אמרה שאסור לעלות להר הבית. זה סתם להפעיל את כל העולם - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא סתם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נורא ואיום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו ממשלה נוראית בלי סיעתא דשמיא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה ששר האוצר נמנע מלהגיע לדיונים בוועדה. כשאני קוראת את הכותרות בעיתונים אני מבינה שהמצב הכלכלי לא טוב, ולא טוב זה בלשון המעטה. הוא עסוק בדברים לא רלוונטיים, בלשלם לאנשים כדי שיאדירו את שמו. אני קוראת לך, אדוני יושב הראש, שאתה אחראי, שאתה מתנהל באחריות הרבה זמן, לקרוא אותו לסדר, לזמן אותו לוועדה, על מנת שייתן הסבר לציבור למה הוא מוציא כספים לא רלוונטיים בעוד שעם ישראל נאנק תחת יוקר המחייה. הוא לא מטפל ביוקר המחייה, זה לא מעניין אותו. כל מה שמעניין אותו זה סרטונים באינסטגרם, שזה דבר שלא יעלה על הדעת ומתקשר לדיון פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת בקשה לדיון בנושא "השפעת שירותם הממושך של משרתי המילואים על שוק העבודה והמשק" של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, נאור שירי וכו'. << אורח >> חנה קטן: << אורח >> אני רוצה קודם כל לדרוש בשלומה של ירושלים המאוחדת - שישו וגילו בה, זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. אנחנו מאוד שמחים על הנושא של העלייה להר הבית, רק שזו שאלה הלכתית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מוחים על העלייה להר הבית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה הר הבית עכשיו? << אורח >> חנה קטן: << אורח >> אני לא מברכת על העלייה להר הבית, כי בעלי הרב פוסק שאסור לעלות להר הבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאת מסבירה עכשיו זה בסדר. << אורח >> חנה קטן: << אורח >> אמרתי על יום ירושלים. כאימא של שישה לוחמים ועשרות נכדים שנמצאים לבד, אני רוצה לתבוע את הניצחון שלנו כדי שנוכל להחזיר את החטופים, כדי שנוכל להכריע את החמאס. הניצחון צריך להיות ניצחון מהיר וטוב. אני מבקשת שתהיה אחדות בעם. "ואהבתך לרעך כמוך" אומר שכל העם משתתף לא רק בדיבורים, גם במעשים, במלחמת מצווה, שזו מלחמה חשובה מעין כמותה. להציל מיד צר לא יכול ליפול רק על הכתפיים של אנשים מסוימים שחוזרים לסיבוב הרביעי, החמישי והשישי. אנחנו מבקשים לשמור על שלום חיילינו, זה פיקוח נפש, לא לעשות פשיטות מסוכנות, לא להכניס ציוד לא הומניטרי. אנחנו האימהות מדברות פה, כי הם לא יכולים לדבר, הם לא יושבים פה בחדרים הממוזגים, הם נמצאים בעזה, בצפון ובאיו"ש. אנחנו מבקשים לשמור על חיילינו, על חיי חיילינו. אני מברכת את ירושלים המאוחדת, אני מברכת אותנו שנהיה עם מאוחד, שלא ננגח אחד את השני, שנדע מי האויב האמיתי. החמאס הוא האויב שלנו. כל עוד אנחנו לא נבין את זה בימים של ספירת העומר, שזה ימים שבהם מתו התלמידים של רבי עקיבא על שנאת חינם, אנחנו לא ננצח בשום דבר, לא בפנים ולא בחוץ. בעזרת השם שתהיה לנו אחדות והארת פנים אחד כלפי השני. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> בעזרת צווי גיוס לכל החרדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אחרי התיקון שלך לגבי הר הבית אני מסכים עם כל מה שאמרת. << אורח >> תמר שרייגר: << אורח >> אני אימא לשני ללוחמים. אני רוצה לברך את כולנו ביום ירושלים שמח. אנחנו מודים מאוד על הנס שקרה, על איחוד ירושלים. אנחנו רוצים להודות על העצמה המבצעית שקורית בימים האחרונים. פרס בדרך כלל נותנים למי שרוצים שהוא ישתפר, יתעצם, יתפתח, לא לאויב במעטפת סיוע הומניטרי ללא מחיר וללא תמורה. זה גם גובה מחיר, מסכן את החיים שלנו. אנחנו מבקשים לתת סיוע על פי תכנית הנשיא טראמפ. זה גם לטובתם וגם לטובתנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזו תכנית? << אורח >> תמר שרייגר: << אורח >> אנחנו גם מבקשות להחליף את הפצ"רית הנוכחית ששותפה מלאה - - << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אנחנו אימהות ל-70,000 לוחמים. אנחנו רוצים לציין שהיום מדברים על צו 8 נוסף ל-450,000 לוחמים שיגויסו פעם רביעית, חמישית ושישית. אם במשך שנה ראש אכ"א לא מצליח לשים במעטפה 80,000 צווי גיוס לחרדים, איך הוא הולך לגייס 450,000 צווי 8 בן לילה? בממוצע זה יוצא 2,400 צווים לחודש, מה שאומר שאנחנו עוד 18 שנים נצליח לגייס את כל ה-450,000 צווי 8 האלה. אנשים קורסים תחת הנטל, אנשים מפוטרים, אנשים מאבדים את העסקים ואחוזי הגירושין עלו ב-6.5% השנה. הילדים לא ראו את האבות שלהם השנה, וגם כשהאבות חוזרים הם לא מתפקדים. אנשים בפוסט טראומה נלחמים שוב ושוב - שניים מתוכם התאבדו. אנשים שעובדים בהייטק ובתעשייה הם אלה שצריכים להיות במשק כדי להציל אותו אבל אותם אנחנו מגייסים שוב ושוב. אנחנו גם נשלם שכר של אנשי מילואים במקום לגייס סדירים, שזה בערך שישית מהשכר, וגם הם לא יהיו במשק כדי לייצר כלכלה ויקרסו נפשית ופיזית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, כמו בדיון הקודם אני שוב מודה לך על זה ששמת את הדיון על סדר היום העמוס – לא באמת עמוס, אבל עדיין - של הוועדה. יש פה איזה שהוא שקר שמפיצים שר האוצר, ראש הממשלה ושר הביטחון על כך שהממשלה איכשהו דואגת למשרתי המילואים, אבל המצב בדיוק הפוך. יש עשרות ומאות אלפי אנשים שבשנתיים האחרונות נמצאים מעל שנה במילואים. אם מישהו חושב שהמצב הזה סביר הוא כנראה לא חי במדינה הזאת. אנחנו מכירים את המספרים היבשים - 41% ממשרתי המילואים דיווחו כי פוטרו או נאלצו לעזוב את מקום עבודתם, 60% חשו חוסר ודאות במקום העבודה שלהם, 75% דיווח על פגיעה כלכלית. אנחנו מכירים את המצב של העסקים הקטנים, אנחנו מכירים את המצב של נשות המילואימניקים ונשות אנשי הקבע. שר האוצר משלם למשפיעני רשת כדי שיאדירו את שמו בסרטונים. הוא משלם כסף ציבורי, כסף של מימון, כדי שמשפיעני הרשת יגידו שהוא דואג למשרתי המילואים. הוא לא דואג למשרתי המילואים. לפחות 20% ממשרתי המילואים הם אנשי הייטק, שזה הקטר העיקרי של כלכלת ישראל. בשנתיים האחרונות אנחנו רואים צמיחה שלילית לנפש, אנחנו רואים ירידה ממשית ברמת החיים, אנחנו רואים את יוקר המחייה משתולל. זאת התוצאה של מדיניות הממשלה. אנחנו בוועדת הכספים לא בכדי מדברים על זה ולא יכולים להתעלם מזה. כל מה שאנחנו רואים זה שהתקציב לא רלוונטי, שהגירעון משתולל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כשדיברת איתי אמרת לי שלא מתייחסים אליהם כמו שהתייחסו בקורונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עזוב, זה חלק קטן, אני מדבר במקרו. אנחנו לא יכולים להמשיך עם האירוע הזה. המעטפת הקיימת לא מספיקה ולא יכולה להספיק אם לא נטפל בנושא של השוויון בנטל. לא משנה כמה שוברים נחלק, לא משנה כמה ימי נופש ניתן, זה לא באמת עוזר. את המעטפת הכלכלית אפשר להרחיב, חובה להרחיב. הממשלה במקום לעזור לאנשי מילואים מעדיפה להמשיך עם הכספים הקואליציוניים, להמשיך עם המשרדים המיותרים על גבם של משרתי המילואים. יש נתון שמראה שכשמגייסים אוכלוסיות נוספות כמה זה יכול להפחית את הנטל על משרתי המילואים, בעיקר על מעמד הביניים הישראלי. כל 1,000 לוחמים ותומכי לחימה חדשים יפחיתו כ-12 ימים מכל משרת. אני חורג מהדיון בוועדת הכספים ואומר שאם לא נפסיק את המלחמה הזאת – היא מזמן הפכה למלחמה פוליטית - אין היתכנות לקיום כלכלת ישראל, בגלל העומס הבלתי נסבל ובגלל ההשלכות התקציביות שהממשלה לגמרי מתעלמת מהן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם שר האוצר צריך לשלם לאנשים כדי שיחמיאו לו, כנראה שהוא עושה עבודה לא מספיק טובה, ואם הוא צריך לייצר מראית עין כאילו הוא עוזר למילואימניקים אבל הם לא חושבים כך, כנראה שהוא לא עוזר למילואימניקים. אי גיוס חברה חרדית והגדלת הנטל על חיילי המילואים עולה למשק, וזה בהערכה הכי הכי שמרנית, 10 מיליארד ש"ח בשנה, ובהערכה יותר כוללת - כ-30 מיליארד שקל בשנה. הגזרות של התקציב הזה מוערכות למשק בית בין 10,000 ל-12,000 שקל בשנה. כל הסיוע זה בולשיט, כי האדם העובד והמשרת משלם את תקציב הגזירות הזה, התקציב הסקטוריאלי והמפלה הזה. לחוקק תקציב השתמטות בזמן מלחמה זה הדבר הכי אנטי ציוני, אנטי פטריוטי, אנטי מילואימניקים שאפשר לדמיין. הרחבת המלחמה למלחמת נצח וצווי 8 למילואים זאת חרפה והפרת אמונים של קואליציה שלמה, כולל מי שמעודדים פה השתמטות בזמן מלחמה. יותר מהכל, גפני, תקציב ההשתמטות, תקציב ההטבות למשתמטים שהעברתם, הוא כתם לדיראון עולם על כל מי שלקח בו חלק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מכיר מישהו שהשתחרר כקצין מהצבא אחרי כמה שנים ששירת ותרם למדינת ישראל. הוא החליט לפתוח עסק בחודש יוני-יולי, עוד לפני השביעי באוקטובר. הבחור הזה נמצא יותר מ-400 יום במילואים והעסק שלו קרס. אותם 15 איש שעבדו אצלו פוטרו כי לא הייתה לו אפשרות להמשיך בעסק שלו. אם הנטל היה מחולק על כולם והוא היה עושה 50,60 ימי מילואים, הוא לא היה סוגר את העסק שלו. כשהוא עושה מעל 400 יום מילואים, ועכשיו עוד פעם זימנו אותו למילואים, העסק שלו קורס. אני לא רוצה לדבר על הטבות כי הממשלה יודעת לתת רק הצהרות. קראתי לממשלה הזאת ממשלת השביעי באוקטובר, אבל מהיום אני אקרא לה ממשלת הכפכפים. אחרי נאום הכפכפים של ראש הממשלה כל אחד מאיתנו שיושב כאן צריך להתבייש שיש לו ראש ממשלה שאומר משפט כזה. יותר מ-1,500 הרוגים והוא אומר שנכנסו עם כפכפים. הם לא נכנסו מתחת לאדמה, הם נכנסו מעל האדמה כי ראש הממשלה הפקיר. הם לא היו צריכים להיכנס מתחת לאדמה. הם נכנסו מעל האדמה והרגו אנשים. אתמול הייתי בטקס של הלוחם הדרוזי וראיתי את המשפחות שהביאו את הילדים שלהן. שיתבייש לו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אם הוא היה יודע איך. הוא לא יודע איך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי הכפכפים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מסכים לגישה הזאת שלו, זו לא צורה לדבר ככה כשנרצחו אנשים, נהרגו אנשים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו הכחשת טבח מה שהוא עשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נושא הדיון הוא על המילואימניקים שנמצאים שנה ומעלה מכך במילואים. העלינו באחד הדיונים פה את זה שנאמר שעזרו בכ-20 מיליארד שקל למילואימניקים. יכול להיות שמי שנשאר בעבודה מתוגמל ומי שעזב את העבודה לתקופה ממשיך להיות מתוגמל, אבל מי שאין לו לאן לחזור כבר לא מתוגמל. זה שהוא הולך לחתום אבטלה לא עוזר לו, כי הוא צריך שתהיה לו עוד שנה, עוד שנתיים ועוד שלוש שנים יציבות בעבודה. מה שקורה זה שאין יציבות בעבודה, מה שקורה זה שמעסיקים לא לוקחים אותם או מרעים את תנאיהם. גם לגבי הסיפור של העצמאיים כל פעם באנו ואמרנו שזה לא מספיק. אנחנו רואים את המילואימניקים העצמאיים שסוגרים את העסקים שלהם ולא מקבלים. בפעם האחרונה כשהבאתם לכאן קרן בערבות מדינה לאנשי הצפון וביקשנו שהמילואימניקים ייכנסו, אמרתם לנו שזה כולל את המילואימניקים שגרים בצפון. יש מילואימניקים עצמאיים שגרים במרכז ולא מקבלים את זה. אמרו לנו שיעשו על זה עבודה. בנק ישראל הורה לבנקים לתת למילואימניקים עוד שלושה חודשים ועוד שלושה חודשים, הוא הורה לבנקים שאם יחזור למישהו צ'ק זה לא ייחשב לו במאגר. מה קרה מאז? מישהו בדק את זה? אני בדקתי וראיתי שאותו מילואימניק שחזר לו צ'ק או חזרה לו הוראת קבע נמצא ברשימה השחורה ולא יכול אחר כך לקבל הלוואה, לא יכול לקנות דירה, לא יכול לעשות שום דבר. האם מישהו מכם פעם אחת הסתכל על זה? האם נגיד בנק ישראל נתן איזה שהוא זרקור לכיוון הבנקים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עשו את זה בקורונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בקורונה הם עשו את הסיפור הזה. אף אחד עכשיו לא עוקב אחרי זה. אני פונה למשרד האוצר בבקשה שבנק ישראל יפנה לאותם בנקים שמספיק הרוויחו על כולם, שמספיק בקורונה הרוויחו יותר מכולם, שמספיק במלחמה מרוויחים יותר מכולם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ב-2024 הם הרוויחו 30 מיליארד שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 30 מיליארד שקל בנק פועלים הרוויח לבד. יש דברים שביקשנו כמה פעמים וחוזרים לוועדה עוד פעם ועוד פעם ואין מענה. אולי הפעם באתם עם תשובות. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> מי יחזיר למילואימניקים שנתיים מהחיים? לזה יש גם תמחור? יש תמחור לשנתיים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני נמצא איתך בוועדת חוץ וביטחון, מכבד אותך, אף פעם לא מגיב לך, מעריך אותך. כרגע הדיון בא לעזור לאותם מילואימניקים. אנחנו פה בשביל לעזור להם. את באה לתקוף? למה לתקוף אם אנחנו באים לעזור. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> הם לא צריכים דמי כיס, הם צריכים חילוף, הם קורסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו דנים על זה למטה, ואת מכירה את הדיונים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי שנושא הדיון זה מה שינון אמר עכשיו, שבנק ישראל ומשרד האוצר כמו בקורונה שאנשים לא יכלו לעקוב אחרי החזרת צ'קים, כל מיני נושאים שעמדו על סדר היום, יתחשבו באנשים שנמצאים במילואים ויש להם פתאום בעיה שאפילו הם לא ידעו עליה. האם משרד האוצר עשה משהו או עושה משהו כדי לעזור לאנשי המילואים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה הפיקוח על הבנקים, לא משרד האוצר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רק מזכיר שבמדינת ישראל אין צבא שכירי חרב, שלא הכל זה לזרוק כסף על המילואימניקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אתה רוצה? לא לדאוג להם עכשיו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שוויון בנטל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על חוק הגיוס דנים למטה. יכולתי לבחור לא להגיע כי עוד פעם יתקפו, אבל אני לא מתרגש מזה. אני מכבד אותם וכל פעם כשפונים אני עושה. אם עכשיו רוצים לטפל בבעיה, בואו ננסה לטפל בבעיה. << אורח >> חזקיה ישראל: << אורח >> אני רוצה להצביע על ההשלכות המעשיות של המצב שבו אנשי המילואים מגויסים לתקופות ארוכות מאוד - אנחנו מצדיעים להם ולמשפחות – על החברות ועל המשק. הדבר הראשון זה חוסר ודאות. במצב של חוסר ודאות אצל עסקים וחברות קשה לקבל החלטות מושכלות. בחברות שמספר רב של העובדים אצלן מגויס למילואים התפוקה נפגעת. סוגיה שלישית זה דחיית פרויקטים שתוכננו. מאחר ואין כוח אדם זמין כי הוא מגויס למילואים יש דחייה של פרויקטים ואי עמידה בלוחות זמנים שהתחייבנו להם. קשה לתכנן באופן סביר כאשר אנחנו מקבלים הודעות מהעובדים על כך שהם קיבלו צווים. דבר נוסף זה פגיעה מסוימת בתזרים מזומנים - זה כבר תלוי בחברה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מבקש? << אורח >> חזקיה ישראל: << אורח >> אנחנו לא יכולים להשפיע על הנושא של הגיוס למילואים. לפני תקופה מסוימת, כדי להקל על החברות ועל המעסיקים, ממשלת ישראל העבירה הצעת חוק לשיפוי 20% מההפרשות הסוציאליות של העובדים - ההפרשות הסוציאליות של העובדים מגיעות לסדר גודל של בין 30%,35%, תלוי בחברה. אנחנו חושבים שכדי להקל על המעסיקים שהעובדים שלהם יוצאים למילואים לתקופות ארוכות, הממשלה צריכה לשנות את החוק ולשפות באופן מלא, להעלות את השיפוי של ההפרשות הסוציאליות מ-20% לסביבות ה-30%, ה-30% פלוס. אני מבין שאי אפשר לכל אחד, אבל אפשר להגיע למספרים הרבה יותר גבוהים. אני חושב שצריכים לשקול להקים קרן סיוע לעסקים הנמצאים במצוקה חריגה. לחברה, למשל, שחלק משמעותי של העובדים נקראו למילואים, אפשר לעזור בהקמת קרן, כשהקרן הזאת יכולה לתת הלוואות בתנאים נוחים מאוד, מענקים. אפשרות נוספת ששקלנו זה לתת מקדמות למעסיקים שחלק ניכר מהעובדים שלהם נמצאים במילואים לתקופות ארוכות, וזה כדי להקל על השוטף, כדי להרים את הראש עד שהמצב יסתיים. << אורח >> דדי סויסה: << אורח >> כבוד היושב ראש, יש הרבה מאוד עצמאיים שלא רוצים לבוא לשירות מילואים נוסף. זה כבר נהיה עניין ביטחוני-לאומי, לא רק עניין כלכלי. אנחנו מדברים, מציפים את זה, אבל אנשים לא מקשיבים ולא מבינים את גודל המצוקה שנמצאים בה העצמאיים. אנחנו הקמנו חמ"ל בתוך הפורום שמגיעים אליו מילואימניקים עצמאיים שאומרים שהם מבקשים מהמפקדים שלהם דחיית הגעה למילואים מכיוון שהם לא יכולים להניע את העסק מחדש כל פעם. יש חיילי מילואים עצמאיים שכבר נקראו לצו חמישי, שישי. איך אותם עצמאיים יכולים להפעיל את העסק שלהם כל פעם מחדש? זה עולה להם המון המון כסף. באים למדינה ושואלים אותה איך היא לידם ברגעים האלה, אבל אין כמעט מענה לדבר הזה. דיברנו עם משרד האוצר על ערבויות מדינה, התחננו שיהיה סוג של גרייס גדול או רחב יותר לחיילי מילואים - בעיקר עצמאיים. כרגע סגרנו איתם על 0.9, שזה יותר האזורים הנפגעים באזור הצפון. אמרנו שהמילואימניקים צריכים את העזרה הזאת. מדברים פה על בנקים, אבל יש בנקים שלא נותנים לחיילי מילואים, הם אומרים שהם ענפים בסיכון כי יקראו להם עוד פעם. אתה יודע איך קשה לחיות עם חוסר ביטחון כלכלי? איך אתה יכול לנהל ככה עסק? למה הם בכלל לא רוצים לתת את הרשת הזאת? או שאנחנו מדינה ציונית וריבונית שעוזרת להם, או שהופכים אותם רק לעניין כלכלי. יש עצמאיים שנמצאים ברגע זה במשבר ורוצים תשובה מהוועדה, רוצים לדעת מה קורה איתם. הם נמצאים בקו החזית ואין מי שנותן להם תשובות. אנחנו חייבים להגיד להם, "חבר'ה, אנחנו מאחוריכם, אנחנו ניתן לכם את המענה הדרוש". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פורום ארלוזורוב, בקשה. << אורח >> בועז גור: << אורח >> אני רוצה לדבר על הצד של העובדים ועל שוק העבודה בכלל. הסיטואציה שבה יש מאות אלפי אנשים שמנותקים לאורך הרבה זמן מעבודה, במיוחד כשמדובר באנשים צעירים, במיוחד כשמדובר באנשים בשיא הקריירה שלהם שמאבדים משרות, לקוחות וכו', היא סיטואציה שחוזרת על עצמה בעולם. יש הרבה משברים לאורך השנים בעולם – מלחמות, מגפות וכו'. המחקר הכלכלי על הדבר הזה מראה, וזה גם מה ששלחנו לכם, שאת הניתוק הממושך הזה בגיל צעיר אנחנו כחברה נפגוש עשרות שנים קדימה בלב הדיונים שוועדת הכספים אחראית עליהם, שזה תקציב המדינה, פריון המשק וכו'. כשאתה לא מטפל היום באנשים הצעירים האלה, ואנשים צעירים זה לא רק אנשים בני 21, זה גם 25, 30 ו-35, אנשים בתחילת הקריירה שלהם, אז זה לא משהו שבגיל מבוגר יותר אפשר לתקן. בספרות הכלכלית קוראים לזה "אפקט מצלק". זו צלקת שלא עוברת, היא נשארת איתך. בתוך הדיונים שמתנהלים בוועדת הכספים סביב תקציב המדינה וסביב הערכות והתחזיות שמשרד האוצר נותן מתייחסים לשירות מילואים כאילו זה איזה כפתור שאתה מדליק, מכבה, מדליק, מכבה, כאילו אין אדם מאחורי זה. צריך להבין ששירות המילואים הממושך הזה הולך לייצר קבוצה עצומה של אנשים - הם העתיד של המשק מבחינת הפריון, מבחינת מנועי הצמיחה - שאין לנו מושג איך היא תגיע לשוק העבודה. כנראה שהם יגיעו עם פחות יכולת לתפקד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> "אפקט מצלק" אלו שתי מילים מתאימות ומדהימות לממשלת ישראל. << אורח >> בועז גור: << אורח >> הלכנו והסתכלנו על כל המסמכים שהוגשו בשנה האחרונה לוועדת הכספים סביב תקציב המדינה. עם כל הכבוד, ללכת לטפל באוכלוסייה כזאת כשאנחנו מבינים שזה לטפל בשוק העבודה לאורך הרבה שנים, זה לא דבר שאתה עושה עם הטבה כזאת או אחרת. כמו שאמרתי, אתה לא מכבה ומדליק. כרגע במסמכים ובכל מה שמוגש כאן לוועדה, אם זה הנומרטורים, התחזיות, הערכות ואפילו המסמכים של בנק ישראל, אין שום הערכה של מה יכול לגרום שירות המילואים הממושך הזה לפריון במשק, לשוק העבודה ולאנשים האלה. אני חושב ששני דברים צריכים לקרות: אחד, אתם צריכים כאן להנחות את הממשלה שהתקציב הבא יכלול תכנית לשיקום האוכלוסייה הזאת בראי של עליית הפריון במשק ושיקום שוק העבודה, ושניים, שתראו בעיניים שלכם הערכות שהממשלה תבצע על מה יכולה להיות ההשפעה של שירות מילואים ממושך כזה על המשק, מה אפשר לעשות עם זה, כי אחרת ניפול בדיוק למדיניות שמטפלים רק בלכבות שריפה עכשיו, וזאת שריפה שיכולה להימשך שנים ותשפיע על כולנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האוצר, אני מבקש לדעת למה זה שונה מהקורונה. מה שגרם לי להביא את הנושא הזה דחוף לדיון זה שאנשים נמצאים זמן רב מחוץ לבית, הם לא יודעים מה נעשה עם החשבון שלהם, הצ'קים שלהם חוזרים, כל מיני דברים כאלה. פעם טיפלתם בזה. למה אתם לא מטפלים בזה היום? מה עושה משרד האוצר כדי לעזור לאנשי המילואים שנמצאים רחוק מהבית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מלבד לתת כסף למשפיעני רשת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לדעת אם יש לכם נתונים לגבי כמה אנשי מילואים פוטרו וכמה עסקים של אנשי מילואים קרסו כתוצאה משירות מילואים ממושך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> האם חוץ מכסף, וכסף זה חלק קטן מהפתרון, נעשים עוד צעדים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרתי שהיא תתחיל בזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מתכוון לשירות לכולם? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא רק לזה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> להשפעת שירות המילואים יש השפעה דרמטית על המשק ברמה מקרו כלכלית, ונאמרו פה המספרים. העלות המשקית של חודש שירות מילואים לבן אדם אחד מעבר לעלות הפיסקלית של כמה עולה לממן חייל מילואים, עומדת על כ-50,000 שקל - זה אומר שכל 100,000 חיילי מילואים למשך חודש זה חמישה מיליארד שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה אובדן תוצר? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אובדן תוצר, אובדן פעילות כלכלית למשק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> וזה עוד לפני עלות המלחמה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אם ישרתו 300,000 אנשי מילואים במשך 60 יום בשנה, אנחנו מגיעים ל-30 מיליארד שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> של מה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> של אובדן פעילות כלכלית, של אובדן תוצר למשק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כולל הכל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה לפני ההוצאה, נכון? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא כולל הוצאה, זה הפסד למשק. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה אובדן פעילות כלכלית למשק, כאשר מעבר לזה יש את העלות התקציבית של כמה עולה לקנות אוכל לחייל הזה, המשכורת שלו, כל המעטפת שלו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה חיילים סדירים היינו צריכים - -? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הממשלה העבירה מספר החלטות ממשלה בשנה והצי האחרונות בסכום של קרוב ל-20 מיליארד שקל שכוללות כל מיני מענים לחיילי המילואים, בין היתר מענקים שונים לחיילים לפי משך השירות ומענקים שקשורים לשוק העבודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם יש הנחיה לבנקים ולכל הגופים שעליהם אנחנו מדברים שאם למישהו בשירות מילואים יש בעיה שהצ'ק חזר, או כל מיני דברים שקורים - -? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם לא יכולים להנחות את הבנקים. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> לעצמאיים יש היום מסלול דומה למסלול שהיה בקורונה - הם פונים לקרן של המילואים, ואז מפנים אותם לרשות המסים. יש איזה שהוא מנגנון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מנגנון של פיצוי? אנחנו דיברנו על דירוג האשראי של המילואימניקים. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> יש עוד כלים שהממשלה מבצעת כדי לסייע למילואימניקים בשוק העבודה. מעבר ל-10 מיליון שקלים שתוקצבו למסלולים תומכי תעסוקה בשירות התעסוקה בהחלטת הממשלה האחרונה, מילואימניקים זכאים לאיסור פיטורים של 60 יום אחרי שירות המילואים. << אורח >> דדי סויסה: << אורח >> זה רק לגבי שכירים, לא עצמאיים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה חיילים סדירים אני צריך אל מול 300,000 חיילי המילואים? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זו לא תשובה שאני יכולה לתת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש לכם את החישוב הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין לה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע שיש לאוצר את החישוב הזה. << אורח >> דדי סויסה: << אורח >> כמה עולה סדיר מול מילואימניק? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתדברו עם בנק ישראל, שתדברו עם הבנקים. אני מבקש לדעת למה אין את הפתרון שהיה בקורונה, הפתרון של לא ללכת בכל חומרת הדין לגבי מישהו שנמצא במילואים. למה אתם לא עושים את זה היום? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי שר האוצר שלך עושה קמפיין לפרזנטור ברשת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לשר האוצר זמן להתעסק בנושא הכלכלי של מדינת ישראל? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את ההשפעה של האירוע הזה של השנתיים האחרונות נרגיש עוד חמש,10,15 שנה. האם משרד האוצר לוקח את זה בחשבון בבניית התקציב, בתחזיות של הצמיחה, בתחזיות של הפריון? יכול להיות שאנחנו צריכים לקיים עוד דיון על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש בתוך שבועיים שתגידי לי אם אתם עושים משהו בעניין הזה. אני לא יודע למה ראש הממשלה החליט ללכת למלחמה עצימה, לעוד מילואים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בכפכפים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממשלת הכפכפים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לדעת מה אתם מתכוונים לעשות לגבי אנשים שנמצאים רחוק מהבית, לגבי הבעיות שמתעוררות, לגבי הבעיות הכלכליות. בעבר טיפלתם. אני מבקש בתוך שבועיים תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עברו שבועיים או שלושה לגבי ערבות המדינה למילואימניקים שביקשנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לכם תשובה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני צריכה לבדוק את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השכירים אמנם מקבלים מענה, אבל הם לא מקבלים מענה כשמפטרים אותם. << אורח >> דדי סויסה: << אורח >> לעצמאיים אין הגנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם הקרן לעצמאיים הולך ואוזלת. יש מילואימניקים שיש להם עסקים חדשים ואין להם מענה. << אורח >> דדי סויסה: << אורח >> מילואימניקים עצמאיים עושים הכל כדי לברוח ממילואים רק כי הם יודעים שאין להם הגנה לאחר מכן, שזה בניגוד לשכיר. אנחנו בבעיה כי מתחילה התחמקות גדולה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה הפתרון? נוהל לחיצת כפתור. << אורח >> דדי סויסה: << אורח >> הוא יודע. נוהל לחיצת כפתור זה אצל הרב גפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני בקש שבתוך שבועיים-שלושה תתנו לי תשובה ויכול להיות שאני אקיים דיון נוסף. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:40. << סיום >>