פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת הכספים
28/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 660
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, א' בסיון התשפ"ה (28 במאי 2025), שעה 10:15



סדר היום: 
הצעה לדיון בנושא: התייקרות הארנונה לשנת 2025, של חברי הכנסת נאור שירי, ולדימיר בליאק

נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ולדימיר בליאק
אלי דלל
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
נאור שירי

מוזמנים: 
	יוסי בנישתי
	–
	מנהל אגף בכיר בקרה וכלכלה ברשומ"ק, משרד הפנים

	איתמר סונינו
	–
	סגן ראש העיר וממלא מקום ראש עיריית עכו, מרכז השלטון המקומי

	עמיחי בן שלוש
	–
	ראש עיריית עכו, מרכז השלטון המקומי

	ענת לובזנס
	–
	ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

	אריה ברדוגו
	–
	יו"ר איגוד הגזברים וגזבר עיריית בית שמש, מרכז השלטון המקומי

	אלעד נצר
	–
	מנהל המחלקה לייעוץ עסקי וחדשנות, התאחדות התעשיינים בישראל

	טיראן ששון
	–
	סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, איגוד לשכות המסחר

	אבירם אלון
	–
	אולמות אירועים

	יעקב רנד
	–
	בית שמש

	רחל בן דוד
	–
	שדלנית

	פרופ' חגי לוין
	–
	משפחות החטופים

	חנה כהן
	–
	דודה של ענבר הימן, משפחות החטופים

	לילה מונדר
	–
	משפחת מונדר, קיבוץ ניר עוז

	אבירם אסתר
	–
	צעדת האימהות




ייעוץ משפטי: 
עפרי נודל

מ"מ מנהל הוועדה:
ליאת קרפטי

רישום פרלמנטרי:
הילה לוי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעה לדיון בנושא: התייקרות הארנונה לשנת 2025, של חברי הכנסת נאור שירי, ולדימיר בליאק


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אבירם אסתר, אם אפשר, זאת ישיבה קצרה. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

אני אעשה את זה הכי קצר שאני יכולה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

תודה רבה. בוקר טוב כולם, היום ראש חודש סיון, חודש קבלת התורה. בזה עם ישראל התייחד מכל האומות, שהסכים לקבל את התורה. לפני יומיים ציינו את יום שחרור ירושלים. ירושלים יכלה להיות מאוחדת כבר ב-1948. קודם כול, אני אציג את עצמי. אני מארגון צעדת האימהות, הורים ללוחמים עד הניצחון. ירושלים יכלה להיות מאוחדת כבר ב-1948, במלחמת העצמאות, אבל לימים התברר שמלכתחילה החליט בן גוריון לוותר על שחרור המקומות הקדושים. המחקר מעלה כי גם משה דיין, תלמידו הגדול של בן גוריון, לא רצה לשחרר את הרובע היהודי, בוודאי לא את הר הבית, ובשעתו אמר שאינו צריך את הוותיקן הזה. זה ציטוט. 

למרבה הצער, תחנוניו של מפקד הרובע שביקש תגבורת, נותרו כמעט ללא מענה. 70 לוחמים נפלו, והסוף ידוע – הרובע היהודי נכנע. כך הוחמצה הזדמנות היסטורית. 

במלחמת ששת הימים, לאחר תקופת המתנה מורטת עצבים, מאוחדת ירושלים המזרחית תוך שלושה ימים. גם כאן, מלכתחילה לא היה בתכנון לאחד את העיר, אך השתלטותו – אוי, ממש קשה לי לדבר עם הרעשים. סליחה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה הדבר הזה? כל אחד בא עכשיו, נואם?

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

מה זה כל אחד? מה זאת אומרת כל אחד?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

היא אחות של בוארון. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

מה זאת אומרת כל אחד? אני אימא ללוחמים, שבזכותם אתה יושב פה. מה זה כל אחד?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני גם לוחם. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

יופי, אז אתה תכבד את זה שאני באתי לפה. כי אני לא בצד שלך, אז אתה משתיק אותי? אני לא מבינה מה הבעיה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

איזה צד - - -

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

מה הבעיה? מה הבעיה שאני מדברת?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה שייך משה דיין ובן גוריון?

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

אתה תקשיב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה רוצה שנתחיל לצנזר את מה שמדברים? לאן נגיע?

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

לשבת ולשמוע פה הבלים שעות שלמות, זה בסדר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

לא. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

אני אמשיך להגיד את מה שקיבלתי רשות דיבור. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש לא לצנזר אף אחד. אני מאפשר לכולם, אני רק מבקש בקצרה, זה הכול. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

אנחנו נעשה את זה קצר. זה לא ייקח יותר מארבע דקות, אם לא יפריעו לי. במלחמת ששת הימים, לאחר תקופה של המתנה מורטת עצבים, מאוחדת ירושלים המזרחית תוך שלושה ימים, גם כאן מלכתחילה לא היה בתכנון לאחד את העיר. אבל השתלטותו של הלגיון הירדני על ארמון הנציב והפגנה קטלנית על היהודים בירושלים המערבית היא שגרמה לממשלה להחזיר מלחמה, שבסופה אוחדה ירושלים. 

אני אדלג כי התבקשתי לקצר. קו אחד מחבר בין הדוגמאות האלה ועוד דוגמאות רבות. רוח העם גדולה, רוח הלוחמים ענקית, אבל ההנהגה הצבאית והמדינית נמצאת מלכתחילה בהוויה של השתהות והמתנה, כאילו נותנת לאירועים להוביל אותה במקום שיהיה הפוך. הניצחון מגיע רק בדיעבד, ולא מלכתחילה. 

כך קורה שברגעים אלה ממש הפלסטינים בקו התפר מחמשים עצמם לדעת, ואנחנו מחכים לראות מה ילד יום. כך קורה ש-40 שנה אחרי מלחמת לבנון, שבעלי נלחם, גם הבן שלי נלחם; כך מתחמשת מצרים ומפנה אלינו את כל העוצמה הצבאית שלה, ואנחנו עדיין בהמתנה. כך קורה שאנחנו מאביסים את האויבים שלנו. אנחנו פה ארגון צעדת האימהות, הגענו כדי לקרוא לראש הממשלה ולשר הביטחון – הגיע הזמן להיות מובילים ולא מובלים. אחרי שנה וחצי של מחיר דמים כל-כך גדול, מחיר חטופים בלתי מתקבל על הדעת, הגיע הזמן להיות פרו-אקטיבים. אנחנו רוצים כבר לנשום ולחיות בביטחון, אנחנו, ילדינו ונכדינו, בלי לפחד כלל. הגיע זמן משילות. הגיע הזמן למשול בלי לפחד מבג"ץ כי בחרנו בכם ולא בבג"ץ. הגיע הזמן למשול ולא למצמץ. אם האלוף דוד זיני, השם ישמרו, ראש שב"כ, אשר רוח אלוקים מפעמת בו, ולא רוח וקסנר ופרוגרס מנהלות אותו. ראש שב"כ עם בוחן מציאות תקין ונורמלי, שדואג מראש למנוע שואה, במקום לקרוא לה במילים מכובסות כמו מיס-קלקולציה. למשול ולהעיף את כל קרן וקסנר וכל הפרוגרס מצה"ל פעם אחת ולתמיד. 

ראש שב"כ שרואה באחיו אוהבים ולא אויבים; שלא מכניס לצינוק כל יהודי שבא לו לא טוב לעין, אבל משחרר את הארכי מחבל מנהל שיפאא. אנו קוראות לכם למשול ולסלק את היועמ"שית בעלת אלף ניגודי העניינים, זאת שמצפצפת על כולנו. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

סליחה, מה זה הדבר הזה? סליחה, מה זה הדבר הזה? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תן לה לסיים. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

ומסכנת את ביטחוננו כאן. אני אסיים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מה לסיים? למה לתת לה לסיים? 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

למשול ולסלק - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה דברי ההבל האלה? השנאה. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

אני אמשיך. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

די כבר עם ההסתה הזאת. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

די לשלוט, די של מיעוט ששולט ברוב. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

את מי את מייצגת כאן? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

למשול ולהעיף – אני רוצה לסיים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

משפחות חברי הקואליציה. תתביישי לך. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

אתם מפריעים לי. למשול ולהעיף את הפצ"רית, מפיקה ומדליפה סרטי העלילה על לוחמינו הקדושים מכוח 100. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה הדבר הזה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נתחיל לצנזר?

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

זאת ששיטת הפשיטות פרי דמיונה הביאה לדם יהודי רב שנשפך. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

ברור. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

אנו קוראים לראש הממשלה, לשר הביטחון ולשרים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מי זה אנו? את מי את מייצגת בכלל?

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

בחרנו בכם, תתחילו למשול למען ילדינו, אם לא למעננו. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

בושה. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

בושה שאתה נמצא פה ומדבר על הלוחמים. 

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אל תגיבי לי בכלל. מי את בכלל?

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

מגן על מי שמפקירה את - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מי את בכלל? מי את בכלל? מי את בכלל?

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

אני אימא לשני לוחמים, אני אימא לשני לוחמים שבזכותם אתה פה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא, לא, לא. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

את לא מייצגת אף אחד, את לא מייצגת אף אחד. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

בזכות הילדים שלי אתה יושב פה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

את לא מייצגת אף אחד. את מסיתה, את מפיצה שנאה. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

אני מייצגת את עם ישראל ואתה צועק ואתה משתלט על האירוע. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

תתביישי לך. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

אתה משתלט על האירוע, אבל אנחנו יותר חזקות בסוף. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

בושה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חנה כהן. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

זה הכבוד שנותנים לאימהות של לוחמים. אתם צריכים להתבייש. אתם צריכים להתבייש. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

בושה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

די כבר. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אל תגיבי לי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

די, נתתי לך לדבר. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אל תגיבי לי, תני גילוי נאות. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

לא, לא. את לא מנהלת דיאלוגים עם חברי הכנסת. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

תני גילוי נאות. בושה. 

 << דובר >> אסתר אבירם: << דובר >>   

אני אמשיך לבוא לפה על אפכם ועל חמתכם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חנה כהן. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מפיצה שנאה. אל תגיבי לי, אל תגיבי לי בכלל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ולדימיר, מה זה?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

סוכני שנאה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה. דיברת השבוע. 

 << דובר >> חנה כהן: << דובר >>   

דיברתי אתמול.  

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אל תגיבי, אל תגיבי לי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ולדימיר, אני מבקש ממך, תעשה לי טובה. יש דברים שמדברים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אל תיתן במה לסוכני השנאה האלה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, אז הם אומרים סוכני שנאה על אחרים. לא הפרעתי לאף אחד. גם מי שמדבר נגדי באופן אישי, אני לא אומר כלום. בבקשה, חנה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

בושה. 

 << דובר >> חנה כהן: << דובר >>   

היום הגעתי עם ענבר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו לא נספיק, אני נורא מצטער. הישיבה תסתיים עם הדיבורים והצעקות. 

 << דובר >> חנה כהן: << דובר >>   

אני אדבר בקצרה. 

היום הגעתי עם ענבר. זאת ענבר, אבל שכפלתי אותה פעמיים כי פעם אחת לא רואים אותה. היא שקופה. אולי בפעמיים יראו אותה וישימו לב אליה. הנרצחים בכלל שקופים. לא רואים אותם, לא מדברים עליהם, לא אכפת מהם. שיישארו בעזה, זה לא נורא. 

אני הגעתי לפה כדי להגיד שעברו 600 יום. 600 יום שהבת שלנו ועוד 57 חטופים נמצאים בעזה. מכיוון שהילדה שלנו הוגדרה כחלל, אנחנו לא מקבלים את הקביעה, עד שאנחנו נראה מה מצבה. אנחנו כבר לא יודעים מה נשאר להביא מהילדה שלנו, אבל מה שנשאר להביא, אנחנו רוצים כי היא שייכת לנו. כי מה שנשאר להביא זה חלק מאיתנו. 

אני פונה אליך כבן אדם דתי ומבקשת ממך, לפני שיבנו את עזה על הגופות של החללים, לפני שלא ימצאו אותם, הייתי שמחה, ואני יודעת שיש לך השפעה אצל מר בנימין נתניהו. גם אם תגיד לי שלא, אני יודעת שכן. אני מבקשת שתפנה אליו כשאתה רואה אותו, כשאתה לא רואה אותו, ותגיד לו: די, די לסבל שלנו. די, באמת די. הגיע הזמן לעשות לזה סוף. אחרי 600 יום אני חושבת שהגיע הזמן לעשות לזה סוף. להציל גם אותנו, את המשפחות שלנו. להציל את מי שאפשר, את כל 58 החטופים בעזה להביא. לחפש את כל החללים ולהביא את כולם. אסור לצאת מעזה עד שלא מוצאים את אחרון החטופים. אסור. חבר הכנסת גפני, אסור. 

אני מקווה מאוד שלא תיתן את ידך לדבר כזה. כל החטופים צריכים לחזור יחד. לא בטפטופים, לא בעסקאות חלקיות. כי היום כולם הומניטריים, ומי שלא הומניטרי, המשפחה שלו הומניטרית. צריך להביא את כולם בעסקה אחת. זהו, תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. פרופ' חגי לוין. 

 << דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >>   

אני באמת אגיד בקצרה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה גם דיברת בתחילת השבוע. 

 << דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >>   

השבוע יום ירושלים. אני חשבתי, ואני באמת אומר לך, חבר הכנסת גפני, ולכל הנוכחים: אם אשכח אחים חטופים ואחיות חטופות, תישכח ימיני; תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכור אותם, אם לא אעלה את החטופים על ראש דאגתי. אז כן, טוב שגם היום, במיוחד היום, ביום ה-600. גם אם דיברו אתמול, בכל יום אנחנו צריכים לזכור את החטופים. אני אומר בדאגה רבה, שכל דבר שאנחנו יודעים על מצב בריאותם של החטופים היה נכון לאותה נקודת זמן. אנחנו יודעים שייתכן שברגעים אלה ממש יש חטוף שנושם את נשימתו האחרונה, יש חטוף שסובל מסבוכים או יש חטוף חלל שכרגע ניתן להצילו, ומחר, ביום ה-601, לא נוכל להצילו. ולכן, כל יום אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים היום, לא מחר, לא בהבטחות שווא, היום כדי להחזירם. הדרך היחידה לעשות את זה, כולנו יודעים, היא רק בהסכם. תודה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה, גם על ההופעה שלך אתמול. 

 << דובר >> שלמה אלפסה: << דובר >>   

מר גפני, אני גיסה של מאיה גורן. אני מתנצל שנכנסתי באיחור. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רגע, יש כאלה שנרשמו.  

 << דובר >> לילה מונדר: << דובר >>   

נעים מאוד, אני ממשפחת מונדר. ב-7 באוקטובר איבדתי בן משפחה שנרצח בניר עוז. ארבעה בני משפחה נוספים נחטפו. שלושה חזרו בעסקה הראשונה אחרי 49 ימים, ועוד אחד, הרביעי, חזר בארון. אני לא שוכחת ואני לא שותקת. המדינה חייבת להחזיר את כולם. אין לחטופים זמן. 

אני רוצה רק לסיים במשפט, שבמלחמה אף פעם אין מנצחים. כולם מפסידים. אני מפסידה, אתה מפסיד, הוא מפסיד, השכנה שלך מפסידה. חיילים, אזרחים, משפחות – כולם מפסידים. אז הגיע הזמן להפסיק, להחזיר את כל החטופים עכשיו, כי כבר אין להם זמן. תודה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. איריס ברנשטיין, בבקשה. בקצרה, אני מאוד מבקש. 

 << דובר >> איריס ברנשטיין: << דובר >>   

אני תושבת העוטף בכפר מימון. אני נשואה לחיים, שהוא אביו של סגן אלוף יהונתן צור. היה מפקד הנח"ל, שנהרג בקרבות בבוקר שמחת תורה בהגנה על העוטף. הוא התרסק ביחד עם המח"ט בתוך כוח מחבלים שהיו בדרך לאופקים, הגל השני. אז אנחנו גם אסון גדול וגם נס גדול שאנחנו בחיים בכפר מימון. 

האיש שלי במילואים מתחילת המלחמה, מהיום שקמנו מהשבעה, נלחם בתוך עזה, מפוצץ מנהרות. משמידים בתוך עזה עיר טרור שחמאס והעזתים בנו בתוך רצועת עזה. על זה פחות נוח לדבר, יש רק חפים מפשע, אבל יש שם עיר טרור, שאין לנו מושג אפילו איך להתחיל לרסק אותה. 

אני באתי לקרוא כאן לקבינט המלחמה להעז ולהכריע את הרצועה. לפני שאתם מכניסים חיילים למלחמה מבית לבית בפעם האלף, קומו וגרשו מכאן את בני העוולה האלה, המחזיקים בחטופים. אין אדם אחד שקם ואמר: יש לי מידע על חטופים. תקשיבו לחטופים שחוזרים, אין שם חפים מפשע. הם, העזתים, האומרים בפה מלא כוונה שאין חמאס להכריע – חמאס זה העם – הורדתם את הראשים, את ראשי חמאס? באים הבנים במקומם. כך אומרים הם וגם אני כאן. 

דיברתם על תוכנית הגירה. איפה היא? משרד הביטחון זה המקום הבטוח ביותר למוסס אותה. מי שמכם, קבינט המלחמה, מי שמכם להמשיך ולשחק בעם ובחיילים הבאים לכל פקודה. זה אנחנו או הם כאן. זה אנחנו ליד הגדר, או הם העזתים כאן, וזה אנחנו, כי אין לנו כוונה לוותר. אנחנו תושבי העוטף, אין לנו כוונה להמשיך לחיות ליד האיום הזה, ליד העם שרוצה במותי, במות ילדיי, במותנו כולנו היהודים. 

שנה וחצי שיחקתם בחיי החיילים, דם נשפך כמים, במטרה להביא חטופים ולנצח. אין ניצחון ללא הכרעה, ללא לקיחת שטח, ללא גירוש אוכלוסייה, ללא יישוב מחדש, נטיעת עצים, שדות ופרחים במקום עיר הטרור שעדיין קיימת בתוך עזה. ממשלת ישראל, קבינט המלחמה, שר הביטחון וראש הממשלה, אם לא הבנתם את זה, לא הבנתם את גודל השעה, לא הבנתם את גודל המלחמה ולא הבנתם את גודל העם הנלחם על חייו. אין לנו עניין בסבב נוסף, אין לנו עניין בממשל אחר על העזתים בעזה. את הכול ניסינו, בכל נכשלנו. יש כאן עם צמא דם, אוכלוסייה הרוצה במותנו, נקודה. אם יש עוד חפים מפשע, קומו והוציאו אותם. אם יש רעב, קומו והוציאו אותם מכאן. טראמפ מאחוריכם ואתם מטרפדים וממססים את התוכנית. את הגיהינום שהבטיח, את הרצועה הנקייה מעזתים שהבטיח גם טראמפ. הוא מאחוריכם. עד מתי תתחבאו כאן? ותדעו לכם שאנשי ימין אנחנו, אנשי עוטף אנחנו, ימין ושמאל. העם מבין, העם יודע מי זה אויב, מי זה אוהב ודורש הכרעה. 

קומו, העם בחר בכם. מילה אחרונה בעניין מערכת המשפט, הגולם שקם על יוצרו. הגיע הזמן שתתעוררו להבין גודל ההפיכה שקורית כאן מולכם, מול עיני העם הלא מאמין. כן, הפיכה משפטית על מלא. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> אריס ברנשטיין: << דובר >>   

מילה אחרונה. שבא כוחו, היועמ"שית, צמרת צה"ל והשב"כ שסרים למרותה ולא למרותכם, ממשלת ישראל. אתם לא רואים. אתם מעזים לפטר את רונן בר ובא בג"ץ ופוסק אחרת. אתם הריבון, העם בחר בכם. העם הוא הריבון ולא 16 שופטי בג"ץ שלא בחרנו. כולם שמאל, והם מבקשים להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה. איך אתם לא רואים את כוחה של הפקידות עליכם? את שומרי הסף, את המהפכה שאתם משאירים במקומה. קומו עם ישראל לראות אמת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. אדוני, בבקשה. 

 << דובר >> שלמה אלפסי: << דובר >>   

אני הגיס של מאיה גורן שהוחזרה אלינו, ברוך השם. אנחנו לא נשקוט עד שכולם יחזרו. אני באתי ואני אקצר ואגיע לעניין האישי שלי. אני יודע שאתה לא זוכר. אני לא מדבר פה לא אתמול ולא שלשום. אני מגיע פעם בחודש כי יש לי עבודה. אנחנו מטפלים ביתומים בגירים, ולא תמיד הדברים נסגרים בלסגור את עזה, בג"ץ וכו'. 

הממשלה הזאת, כמו שאני רואה – באתי עכשיו מדיון של הלומי קרב – מצב קטסטרופלי. חבר'ה, יש את הנושא המלחמתי, יש דיונים, לכבוש, לעזור. צריכים לחתוך – אחד, להחזיר את החטופים, זה דבר ראשון. דבר שני, לטפל בכולם. לא ייתכן שיש קצוות בנושא המשפחות, שלא נענות בצורה מסודרת, ולא מטופלות. לכן, אני קורא לכבודו, יש הצעת חוק, אבל משרד האוצר לא מטפל; משרד הרווחה לא מסתכל כמו שצריך. אנחנו נקדם את זה, וגם ננסה לפצח את הנושא. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> זמיר חיימי: << דובר >>   

אני יכול להגיד כמה מילים למרות שלא נרשמתי?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה יכול, למרות שלא נשאר זמן. אם אתה יכול בשתי דקות, בבקשה. 

 << דובר >> זמיר חיימי: << דובר >>   

אני מקיבוץ ניר יצחק. אני לא קבעתי עם אף אחד שאני  מגיע. באתי על דעת עצמי, אבל שלמה, אשתו היא בת כיתה שלי מניר עוז. את משפחת מונדר אני מכיר מצוין. יש לי המון חברים בכפר מימון. איך אפשר לשבת אחרי זה, את שומעת אותי? לא שמת לב. אמרתי שיש לי הרבה חברים מכפר מימון.

באמת, יכולתי לתת פה נאום של שלוש שעות. אני רק חוזר על הדברים שאמרו לפניי. כאחד שיושב בממשלה, כאחד שמאמין כי כבר אמרת את זה בעבר, ואמרתם בעבר שאתם חושבים שצריך להחזיר את החטופים היום. אמרתם את זה. אז הגיע הזמן לעשות מעשה, להגיד לקבינט, להגיד לראש הממשלה: עד כאן, יש לנו כוח. אנחנו אנשים מאמינים, חובשי כיפות. היהדות אומרת שצריך להחזיר אותם עכשיו. 

אני מאוד מכבד דעות אחרות, אבל אנחנו משפחות של חטופים שחלקם גם לא בחיים, כמו האחיין שלי. אני מבקש ממך, כבוד היושב-ראש, תעשה מעשה כבר היום. אני מתחנן. תודה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

אני עושה הפסקה לשתי דקות. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:25 ונתחדשה בשעה 10:27.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הסעיף הראשון בסדר-היום: דרישה לקיום דיון דחוף עקב התייקרות הארנונה, נאור שירי וולדימיר בליאק. גם אני מבקש את הדיון הזה. נאור, בבקשה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה על קיום הדיון. ארנונה זה איזשהו אירוע שאנחנו לא שמים לב אליו. נתקלים בו רק מדי חודשיים, אבל לא מגלמים את העלייה או לא שמים לב. גם אם אנחנו שמים לב לעלייה, אנחנו תמיד מפילים את זה על הרשות המקומית. התלונה לגבי מחירי הארנונה נופלת תמיד על הרשות המקומית, שנמצאת בין הפטיש לסדן באירוע הזה. מצד אחד, יש עליות בכלל המשק. אני אתן לך דוגמה, בהסכמים קיבוציים של כל עובדי הרשות המקומית בתחום החינוך. בכל שנה עולים בכמעט 3%-4%, או בהתאם להסכמים קיבוציים כאלה ואחרים, שמושתים באופן ישיר על הרשות. זאת אומרת, היא נכנסת להיריון שלא רק לא באשמתה, אלא היא אפילו לא הייתה בחדר כשזה נקבע. 

המדינה יצרה מעין מנגנון שאומר: אתם תבקשו עלייה בארנונה, ניתן לכם טייס אוטומטי פלוס כמה אחוזים. שר הפנים אמר בשנה שעברה שאתם יכולים להגיש כמה שאתם רוצים, נוכח הבעיה והמלחמה והמצוקה הפיננסית שנקלעו אליה רשויות בהתאם להוצאה. העלו לפעמים ב-10%, וזה במשקי הבית הפרטיים. בטח ובטח בעסקים, שם בכלל יש חגיגה וזה המודל שהושת על הרשויות. אין תגמול אמיתי בגין ההוצאה לרשויות מהמדינה, והמדינה אומרת: אני נותנת לכם להקים שטחים מסחריים, תעשו את הכסף על העסקים. כאילו הם לא אזרחים, הם בנק. הרשות צריכה לייצר לעצמה בנק, וככה יש שני פגמים עיקריים: פעם אחת, המדינה לא לוקחת אחריות על הוצאות המחייה של התושבים; פעם שנייה, יש  לכם בעיה גם בשוק הדיור. יש לכם? יש לממשלה בעיה בשוק הדיור כי אף אחד לא רוצה לבנות מגורים כי זה הפסד. תושב זה הפסד. הארנונה לא מממנת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו בין הפטיש לסדן כי גם הרשות המקומית נותנת שירותים לאזרח. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

היא מחויבת לתת לו שירותים, היא נמדדת על פי השירותים שלה. כולם נבחרים על פי איכות השירותים, וזה המודל החדש של הרשות. אבל הבעיה היא, שהיא לא שולטת בכלל במיסוי. המיסוי נקבע על ידי השלטון המרכזי. אף אחד לא בא ועושה סטופ לאירוע הזה, ואומר: צריך לחשוב מחדש איך הארנונה הזאת, המיסים המקומיים משולמים על ידי הציבור. לא הגיוני שכולנו, שכל התושבים, ובטח העסקים, נהפוך לאיזה מס צדדי. מעבר ל-25 מיליארד שקלים שהעלתה הממשלה ב-1 בינואר 2025, לפי החישוב של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלה בשלוש השנים האחרונות ב-4 מיליארד שקלים. זה מס שהוא אפילו לא בתחשיב המיסים של יוקר המחייה בשנה למשק בית. אפילו לא שמים על זה. 

בהצעת החוק של יעקב אשר ושלך אנחנו נותנים הנחות. אתה אומר, ובצדק גמור, שיש מספר הנחות שאנחנו משיתים על הרשות המקומית, ומחייבים אותה לתת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא מחייבים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

יש כאלה שאתה מחייב. החוק שעכשיו אתם מתקנים והעברתם בקריאה ראשונה, הוא לא חובה, הוא אפשרות. אבל יבוא תושב X ויגיד: מטר לידי, ברמת גן נותנים, למה בבני ברק לא? ואז יבוא ראש עיריית בני ברק ויגיד: אני לא יכול, אני לא יכול לא לתת, כי אפשרי. אי-אפשר להשית עליהם רק קנסות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה אתה מציע?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לעשות חישוב חדש ומהפכני בכל נושא הארנונה במדינת ישראל, או לתת סמכות לשלטון המקומי לקבוע מחדש באופן ריאלי את ההוצאות מול ההכנסות. לשנות את הארנונה. או שהמדינה תגיד: אני מבינה שאני משיתה מס מסוים, ואני רוצה להיכנס באירוע הזה. למשל הטייס האוטומטי, שמחויבת הרשות להעלות. גם אם הרשות מגישה לא להעלות, משרד הפנים בדרך כלל לא מאשר לא להעלות את הטייס האוטומטי. אם המדינה חותמה על הסכמים קיבוציים - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לשפות את השלטון המקומי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

כן, תשפו. מה לעשות? עובדי החינוך, אתם מעלים להם את השכר, שימו כסף. או לייצר איזה שוני בתמהיל הארנונה, כך שלא תהיה חגיגה באירוע הזה עם העסקים. זה באופן כללי. 

אני גם ריאלי – זה לא יהיה. אני מאוד ריאלי בנושא. אף שר פנים לא יתעסק בזה. זה משהו שצריכה ממשלה שלמה לחשוב מחדש איך היא שולטת ומה תמהיל המיסים, ולמה השלטון המרכזי צריך להתערב בשלטון המקומי. זה חלק ממגמה ברורה שצריכה להיעשות בכל נושא הביזוריות. חלק מזה, זה גם הפן הכלכלי. בגלל שזה לא יהיה ואף אחד לא יישב על המדוכה ויעשה עבודה מקצועית אמיתית, בטח בהשוואה לעולם, ש-1.26% של הטייס האוטומטי, הממשלה צריכה לספוג את זה. למה? כי גם ככה גמרתם על הרשויות המקומיות וגם על האזרחים. זה מס עקיף. תודה 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

1.6%, לא 1.2%. 

ולדימיר, בבקשה.  

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתה יודע מה? שיהיו רק ב-1.2%. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תכף נשמע אותם. ולדימיר, בבקשה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

תודה על הדיון. ב-65-60 השנים האחרונות הארנונה במדינת ישראל מוצמדת על פי החוק, 50% למדד המחירים לצרכן, ו-50% למדד השכר במגזר הציבורי. אם מסתכלים על 20 השנים האחרונות, מירב העלייה נובעת ממדד השכר במגזר הציבורי. ארנונה עסקית היא פי שלושה או פי ארבעה מארנונה למגורים, ואם אנחנו מסתכלים על מצבם של העסקים בחמש-שש השנים האחרונות עם הקורונה והפסקה קטנה בין הקורונה למלחמה, המצב בכי רע. אי-אפשר להתעלם מזה. 

הכי קל להגיד שצריך שנות את המנגנון, וכנראה נכון לשנות את המנגנון אחרי כל-כך הרבה שנים, אבל יש פה גם צד שני – השלטון המקומי. כשמשנים את המנגנון, צריך לחשוב איך פותרים את הבעיה, איך משפרים את השלטון המקומי. לכן, אני מסכים לחלוטין שהגיע הזמן לדיון עמוק ורציני בכל נושא הארנונה במדינת ישראל, גם למגורים וגם לעסקים. הגיע הזמן לעשות את זה. כרגע, הארנונה זה אחד ממחוללי יוקר המחייה במדינת ישראל, ולא צריך להרחיב מה קורה עם יוקר המחייה. תודה.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. אורית, בבקשה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לחזק את הדיון החשוב הזה. אנחנו מדברים על כך שהחל משנה זו תעריפי הארנונה התעדכנו בלמעלה מ-5%. בעצם, העלייה הגבוהה ביותר ב-17 השנים האחרונות. בשנה הבאה צפויה עלייה נוספת, ומנגנון הטייס האוטומטי לא מבטא בהכרח את העליות שמצדיקות העלאה בארנונה. 

מהנתונים שלי, ההשפעה התקציבית הצפויה בשנת 2026 לעליית הארנונה היא 626 מיליון שקלים על כלל המשק, כאשר כמעט מחצית – 298 מיליון שקלים, יוטלו על משקי הבית בלבד. זאת ועוד, בתקופה לא ארוכה, בין 2022 ל-2025, תעריפי הארנונה במדינת ישראל עלו בשיעור מצטבר של כמעט 12%, 11.7%. בנוסף, אנחנו רואים שהפערים דווקא לעסקים אפילו גבוהים מפי 4. יש מקרים שבהם, באותה רשות, הארנונה העסקית גבוהה עד פי 10 מהתעריפים למגורים. אנחנו גם יודעים שהדבר הזה מעוות את התמריץ של ראשי העיריות בהגדלת יחידות הדיור באותם שטחים, והם רצים להגדלת שטחי המסחר, שלפעמים פשוט עומדים ריקים. בעוד שמחירי הדיור נוסקים בגלל שאין היצע במשק. זאת בעיה שאנחנו מכירים. 

אתה יודע שאנחנו בשנות המלחמה, מאז 7 באוקטובר, והרמנו פה את היד מתוך אחריות על הרבה מאוד גזרות על הציבור בישראל. נושא הארנונה דורש חשיבה מעמיקה איך מצד אחד נותנים מענה לעסקים במדינת ישראל, שגם ככה סובלים מאוד מהמלחמה, איך חושבים מחדש על המנגנון של הצמדת הארנונה, שבעצם יוצר כאן מעגל שוטה, שכרגע איננו מטופל. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. חמד עמאר ואחריו אלי דלל. אחריהם משרד הפנים. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אנחנו דנים עכשיו בעלייה בארנונה, עם כל החשיבות של הנושא. אני מסתכל באופן כללי על מה שקורה היום בישראל. פעם, שכבת הביניים, אנשים שיצאו לעבוד, השאירו קצת כסף פנוי. היום, עם הממשלה הזאת, עם כל העלייה במיסים – המע"מ עלה, החשמל עלה, מחיר המים עלה, יוקר המחייה – להגיד לך את האמת? עוד מעט חג הקורבן אצל המוסלמים וגם הדרוזים חוגגים את חג הקורבן. היו יכולים לקנות בשר כבש טרי. היום זה עולה מעל 200 שקל. אין משפחה שיכולה היום להרשות לעצמה לקנות את זה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

חמד, לא צריך לאכול בשר. תשמע מה שאני אומר לך, לא צריך לאכול בשר. 15 שנים אני לא אוכל בשר. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אנחנו מדברים על בשר, אבל אנחנו אומרים שהמצב הכלכלי של אנשים נמצא היום בקריסה. המצב מאוד מאוד קשה, ואתם לא מתארים לעצמכם. מי שיוצא לעבודה, הוא עובד, אשתו עובדת שמונה  ועשר שעות ביום, הם חוזרים הביתה ובקושי יכולים לכלכל את הבית שלהם. סל הקניות, מה שהיית קונה לפני שנה וחצי-שנתיים ב-700-600 שקל, עולה היום 1,500-1,400 שקל. הכול כפול. המצב בלתי נסבל. ואני לא רואה שהממשלה עושה משהו. שום דבר היא לא עושה. לא שמעתי שפעם אחת התכנס הקבינט הכלכלי, קבינט יוקר המחייה, קבינט שידון בנושא יוקר המחייה. לא במשרד האוצר ולא ראש הממשלה כינס מישהו שידון בנושא הזה. 

לכן אני אומר לך שנושא הארנונה יביא למצב שהרבה עסקים – נכון, הרשויות ומשרד הפנים אומרים לך: תעלה את הארנונה ותפתור את הבעיה של הרשות. אבל הרשות לא פותרת את הבעיה. עסקים נסגרים. בעל עסק צריך לשלם שכירות שעלתה בצורה בלתי רגילה, הוא צריך לשלם יותר מיסים. הכול עלה אצלו, העובדים, הכול עלה אצלו. וגם הארנונה עלתה. בסופו של דבר הוא סוגר את העסק ואומר: משתלם לי להיות שכיר מאשר לפתוח עסק, לטפל בכל הדברים ובסוף החודש בקושי נשאר לי משהו לחיות איתו. כמו שכיר. הרשויות לא ייהנו מעליית הארנונה, גם ארנונה ביתית וגם ארנונה עסקית כי עסקים ייסגרו. המצב בלתי נסבל, מה שקורה היום במדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, אתה בא ממפלגה שאמורה לדאוג לאנשים החלשים במדינת ישראל, ואני חושב שגם האנשים שלך באים אליך ואומרים לך כמה קשה להם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מאוד מאוד. מאוד מאוד. 

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

כמה קשה להם לגמור את החודש, כמה קשה להם ללכת לסופרמרקט כי הם לא יכולים לקנות את הדברים החשובים לילדים שלהם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נכון. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הדברים הבסיסיים,, אנשים מוותרים עליהם. אדם צריך לבחור בין לקנות תרופה או לקנות חלב או לחם. אנחנו יושבים כאן ומדברים רק על הארנונה, אבל הכול במדינת ישראל עלה. ואם מישהו פוגש אנשים, הוא יודע כמה קשה היום. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתה הרבה זמן פה במשכן, נכון? אתה יכול להסביר לי מה היריד שמתרחש מחוץ לוועדת החינוך?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יש יריד בכל הקומות. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

בכל הקומות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אין לי מושג. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

יריד של מה? איזה תזמון מוזר זה למכור בשמים. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

היריד הזה בגלל שבועות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נבדוק אחרי הישיבה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ועד העובדים מארגן לכבוד שבועות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

איזה ניתוק. איזה ניתוק לעשות את זה היום. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה, אלי. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לנושא הארנונה בכובד ראש. מיסוי הארנונה הוא מיסוי כבד מאוד, שעולה באופן אוטומטי, ואני חושב שאנחנו צריכים להפסיק את האוטומטי. קודם כול, אני מציע שוועדת הכספים תמליץ להקפיא את הארנונה. הארנונה היום כבדה גם לעסקים וגם למשק הבית ומהווה מרכיב גדול בהוצאה של משק הבית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל אז יבואו אליך ראשי הרשויות, וישאלו: למה אתה לא מקפיא את ההעלאה שיש?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אני רוצה להסביר. בנושא ארנונה יש שתי בעיות. קודם כול, חישוב המטרים. כל עירייה, כל רשות קובעת לה שימוש ושיטת חישוב שונה. גם זה מעלה בצורה כזאת או אחרת. דבר נוסף, לכל רשות יש עשרות סיווגים שונים בארנונה, וגם זה מעלה באיזושהי צורה. אין אחידות. יש מצב שדירה שנמצאת בחזית ודירה שנמצאת בעורף, יש שינוי בתעריף הארנונה. לא הגיוני וצריך לעשות סדר בנושא. 

אין ספק שהידיים של הרשויות קשורות, ואותו הדבר גם במשרדי הממשלה. לפני כחמש שנים הוקמה ועדה בשלטון המקומי כדי לבדוק את כל נושא הארנונה ומה עושים בו. ומה הייתה הבעיה? שיש חוסר אמון בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. אם השלטון המרכזי היה גובה כסף באופן אחיד, בצורה שמחושבת לפי מנגנון מסוים, אין ספק שאחר כך הייתה חלוקה טובה יותר. אבל היום אנחנו מגיעים למצב ואנחנו רואים שאנשים שיש להם עסקים, משכירים אותם באפס רק כדי שיהיה תשלום ארנונה. אני מכיר אנשים מבוגרים שנותנים את החנויות שלהם ואת המחסנים שלהם בעלות אפס, כדי שהם לא ישלמו ארנונה. אנחנו מגיעים למצבים שבאמת קשה מאוד לאזרחים. 


מה אני מציע? אנחנו צריכים להקים איזשהו מנגנון חדש בנושא הארנונה כדי להפחית את הארנונה. שתהיה צודקת יותר. גם אנחנו כחברי כנסת אשמים בזה; גם אנחנו כממשלה לכל הדורות אשמים בזה. אנחנו קבענו בחוק הנחות בארנונה. אנחנו קבענו הנחות בחוק בארנונה. מה זה אומר? שכל רשות מקבלת מהכנסת איזשהו חוק, והעלות נופלת על הרשות. אני אתן דוגמה לרשות שאני גר בה, נתניה, ההנחות על פי חוק מהוות בערך 8% מהתקציב, וזה בערך 160 מיליון שקל. מי משפה? זאת אומרת, אם יש עירייה שבה יש פחות אנשים מוחלשים, היא חזקה יותר. ואם יש עירייה שבה יש יותר אנשים מוחלשים, היא חלשה יותר. ומי קבע את זה? אנחנו בכנסת. 

אם הממשלה הייתה מביאה חוק ומשפה את הרשויות, הרשויות היו במצב טוב יותר. אנחנו לא יכולים מצד אחד לחוקק, להפיל את זה על האזרחים, על הרשויות. אנחנו, הכנסת, צריכים לשבת בוועדת הכספים או בוועדת הפנים ולקבוע מנגנון, יחד עם השלטון המקומי, וליצור פה משהו אחר לגמרי. השיטה היום מביאה למס, ליוקר מחייה, למס כבד על האזרח. אתה לוקח זוגות צעירים שיש להם משכנתה, שיש להם ילדים, הם צריכים לקנות את כל הדברים מסביב, וזאת באמת התקופה הכי קשה שלהם, ועלות הארנונה מגיעה לפעמים ל-2,000 שקל לחודשיים. 1,000 שקל לחודש לזוג צעיר. זאת משכנתא נוספת. 

לכן, חייבים להקפיא את הארנונה בשלב ראשון, ולהפחית את הארנונה על ידי מנגנון שיהיה מוסכם. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. משרד הפנים, אתם שומעים את העמדה של חברי הכנסת. כולנו באותה עמדה ואני מבקש את העמדה של משרד הפנים. 

 << אורח >> יוסי בנישתי: << אורח >>   

אני מאגף בכיר בקרה וכלכלה. כל מה שנאמר פה – נכון. בנושא העיוותים בארנונה, אין חולק שיש הרבה מאוד עיוותים במנגנון של הארנונה ובשיטה של הארנונה. על זה נוסיף גם את דיני ההקפאה של אמצע שנות ה-80, שנועדו להילחם באינפלציה שהייתה אז, ואנחנו עדיין מצויים בדיני ההקפאה בנושא הארנונה. הרשויות המקומיות, עדיין אין להן עצמאות וגמישות בארנונה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מדינת ישראל מס' 2 בעולם בריכוזיות במיסים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא כל-כך מבין. אם צריך לשנות, למה לא שיניתם? הרי אתם לא מהאו"ם; אתם משרד הפנים, אתם קובעים את זה. אתם צריכים לעבור אישור של ועדות הכנסת, בסדר, אבל יש לכם איזו תוכנית לשינוי הארנונה? 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אני לא מכיר תוכנית כזאת. אין תוכנית כזאת, אדוני היו"ר. אין. לאף אחד אין תוכנית. אין תוכנית בנושא הארנונה. זה איזשהו מונסטר שכל אחד פוחד לגעת בו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אלי, הוא אומר שאנחנו צודקים, ואם אנחנו צודקים, הוא בעל הבית. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

בבקשה, אנחנו נשמח לשמוע אותו. 

 << אורח >> יוסי בנישתי: << אורח >>   

היו לא מעט הצעות בנושא הארנונה לאורך השנים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה הארנונה עלתה עכשיו? יש מצב של יוקר מחייה שכמעט ואנחנו לא זוכרים כדוגמתו. היה צריך לעצור את זה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

נכון, לא זוכרים מצב כדוגמתו. לא זוכרים מצב כזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היה יוקר מחייה גם בעבר, אבל בצורה הזאת, בכל כך הרבה נושאים?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

העלו ביותר מ-5%. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הרבה יותר. זה לא נורמלי, וכמעט כל הרשויות ביקשו חריגה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם המציאות היא כזאת ואנחנו חיים בחברה שבה יוקר המחייה גבוה, למה אתם מעלים עכשיו את הארנונה?

 << אורח >> יוסי בנישתי: << אורח >>   

לנו כמשרד הפנים יש אחריות גם על הציבור וגם על הרשויות. הבאנו בפני שר הפנים את הקווים המנחים לשנת 2026, והוא קיבל החלטה שלא יהיו העלאות חריגות מעבר לשיעור העדכון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הייתה תוכנית גם להעלאות חריגות, ולא רק זה?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

ב-2024 וב-2025. 

 << אורח >> יוסי בנישתי: << אורח >>   

בקווים המנחים של 2024 ו-2025 היו העלאות חריגות והרשויות ביקשו העלאות חריגות. השר החליט שלגבי 2026 לא יהיו העלאות חריגות, אלא אם כן מדובר על - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ב-2025 יש העלאות חריגות. 

 << אורח >> יוסי בנישתי: << אורח >>   

ב-2024 וב-2025, היות והייתה שנת בחירות, היו העלאות חריגות, ואכן, הסכומים שדובר עליהם פה – 2.5 מיליארד עד 4 מיליארד, הם באמת הסכומים של ההעלאות החריגות. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

למה דווקא עכשיו? אני לא מבין. למה דווקא עכשיו עלייה כזאת בשיעורי הארנונה, ועוד בערים שחלקן בערים חזקות. באמת, אני לא מבין. הסכום שעולה או עלה זה משהו לא מקובל. זה לא היה ב-20 השנים האחרונות, לדעתי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בואו נעשה סדר. הוא אומר שב-2024 וב-2025 משרד הפנים נתן אישור להעלאות חריגות. ב-2026 השר לא נתן.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

עוד לא הגענו ל-2026. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אבל גם מה שנתנו, זה די חריג. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

היושב-ראש, אל תדברו על 2026, כי ב-2026 יכולים להיות דברים אחרים. אנחנו עדיין ב-2025. תדברו על 2024 ו-2025 שקיבלו חריג. כש-2026 יגיע, נדבר. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

גם מה שקרה עכשיו ב-2025, גם זה חריג. לא יכול להיות שתהיה עלייה כזאת בארנונה. אתם מדברים על חריגות של כמה, של 12%? יותר? אני לא מבין. 

 << אורח >> יוסי בנישתי: << אורח >>   

כל רשות - - -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

כל רשות קובעת לעצמה, ואני יכול להבין את הרשויות, כי כל רשות יש לה קושי בניהול העיר והיא זקוקה לארנונה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אלי, אנחנו רוצים לשמוע אותו. העמדה שלנו שווה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

מפריעה לי המילה חריגות, כי גם מה שקרה עכשיו, זה חריג. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה מפריע, אבל זאת המציאות. אתה תצא מהוועדה ואתה תשמע איך מעלים את הארנונה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אנחנו מחוקקים את החוקים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה לא מעמיד את הדברים מבחינת העובדות. בשנת 2025 יש עליות חריגות?  

 << אורח >> יוסי בנישתי: << אורח >>   

שנת 2025 הסתיימה. הבקשות הוגשו ב-2024, היות והייתה שנת בחירות, אושר מה שאושר והסתיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מתי אישרו את זה?

 << אורח >> יוסי בנישתי: << אורח >>   

זה היה בין יולי לדצמבר 2024. בכל שנה בתקופה הזאת, הרשויות מגישות בקשות לאישורים חריגים. אישור המליאה עד 1 ביולי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה הממוצע של האישור החריג?

 << אורח >> יוסי בנישתי: << אורח >>   

מבחינת שיעורי ההעלאה, זה בין 3% ל-7%. יש מקרים פרטניים - - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתה קולט מה זה 7%?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה בנוסף לעלייה הרגילה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה בנוסף, זה 10%.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה טירוף. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו צריכים לבקש לעצור את העלייה הזאת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רבותיי, בואו נהיה רציניים. אנחנו יכולים לבקש מה שאנחנו רוצים. הם אישרו את זה בשנה שעברה. אתה יכול להגיד לראש רשות: אישרתי לך לפני שנה - - -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אבל עכשיו מאשרים לשנה הבאה. 
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הוא אומר לך שלשנה הבאה הם לא מאשרים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה לא מאשרים? זה לא נכון. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

זה לא נכון, זה לא נכון. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מתחיל דיון עד דצמבר. זה דיון עד דצמבר, שעדיין לא הגיע. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

זה לא נכון, צריך לעצור את זה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אותי מעניינת שנת 2025, לא מעניינת אותי שנת 2026. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

צריך לעצור את זה עכשיו. אסור להעלות את הארנונה וצריך לעצור את זה עכשיו. זה יבוא לדיון לפה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, מאה אחוז. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

שיבוא שר הפנים - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה יבוא לדיון. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא יבוא לדיון פה. אני רוצה לדייק את ידידי אלי דלל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש לדעת, כנראה החברים לא מצויים בעניין לגמרי, האם אנחנו יכולים לדון עכשיו על אותן עליות מחירים שנקבעו בשנה שעברה לגבי השנה? האם אנחנו יכולים לדון בזה היום, ואנחנו נקבל החלטה שאנחנו נגד עליות חריגות. תוכלו לבצע את זה?

 << אורח >> יוסי בנישתי: << אורח >>   

מה שאישרו השרים? אני לא יודע אם אפשר לפתוח את זה, זאת שאלה משפטית. אני לא יודע להשיב על זה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה פתאום? זה לא בא לוועדה. זאת בקשה של הרשות, אישור של שר הפנים והאוצר. זהו. לא בא לוועדה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הלאה. לגבי 2026 – ההחלטה שלכם היא שלא מעלים עליות מעבר לעלייה שאותה כן מעלים?

 << אורח >> יוסי בנישתי: << אורח >>   

זה עדיין נמצא בשיח בין שר הפנים לשר האוצר. עדיין אין קווים מנחים סדורים. העמדה של שר הפנים היא שלא יהיו העלאות חריגות ב-2026. התהליך הוא כזה שמשרד הפנים מפרסם קווים מנחים ל-2026, הרשויות מאשרות במליאה בקשות, מביאות את זה לאישור המשרד, והשרים צריכים לתת החלטה עד 15 בדצמבר. זה ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026. זה לגבי אישורים חריגים. לצד זה יש מה שנקרא שיעור עדכון. שיעור עדכון זה מה שקרוי הטייס האוטומטי, וזה לא מגיע לשרים. באופן אוטומטי הארנונה עולה וגם אם רשות מקומית לא מביאה את זה לאישור המליאה, ב-1 בינואר 2026 זה נכנס לתוקף אוטומטית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

1.5%. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

1.62%. 

 << אורח >> יוסי בנישתי: << אורח >>   

זה לגבי שיעור העדכון. המונח אישור חריג, לא אני קבעתי אותו, הוא קבוע בחוק. החוק אמר שמקפיאים את המצב ב-1985 וכל דבר שהוא לא עלייה של שיעור העדכון, הוא חריג. הוא חריג למה? לברירת המחדל. ברירת המחדל אומרת שמעלים רק באישור. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

התיקון שנעשה ב-1985 נעשה כתוצאה מגירעונות שצברו הרשויות המקומיות. אז באה הממשלה – אתה זוכר, אתה בטח היית פה – ושינתה את המודל של הארנונה שאמר: אנחנו קובעים לכם כמה אתם מעלים ואנחנו משיתים עליכם את ההסכמים, אבל לא משפים אתכם. כך נוצר עיוות כלכלי עצום ועד היום אתה גורם לפערים בין הרשויות, לפערים בין השירותים, לפערים בכל דבר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה לא בא עם בשורה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

עם איזו בשורה הוא יבוא?

 << אורח >> יוסי בנישתי: << אורח >>   אני לא בא עם בשורה. 

אני לא בא עם בשורה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זאת כן בשורה שמשרד הפנים מודה שהמנגנון דפוק, כן?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היו"ר, אנחנו בתקופה קשה מאוד.
 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הקשה ביותר. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

הקשה ביותר. אין לי בעיה להגיד גם את זה. אנשים פה קורסים. אני חושב שאנחנו צריכים להזמין הנה גם את שר האוצר וגם את שר הפנים, כדי לנסות להקפיא את נושא הארנונה. זאת גם אמירה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתה רוצה להביא את שר האוצר?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

כן, למה לא?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בתקציב הוא לא הגיע. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. התאחדות התעשיינים, אלעד נצר. 

 << אורח >> אלעד נצר: << אורח >>   

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני רוצה להמשיך את מה שאמר נאור. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נאור זה חבר הכנסת שירי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה גם נאור, הכול בסדר. 

 << אורח >> אלעד נצר: << אורח >>   

מה קרה מאז פתיחת המלחמה? מאז פתיחת המלחמה, תשלומי הארנונה שלנו עלו. יותר נכון, זינקו. יש אקסל אחרון שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – הוא מופיע כאן – ורשום שם שבשנת 2022, 36.8 מיליארד שקלים – זה היה סך תשלומי הארנונה. מה קרה מאז? אם אנחנו נוסיף את הטייס האוטומטי של 2023, של 2024 ושל 2025 ופשוט נחבר את כל המספרים האלה, נגיע לנתון מדהים שמאז תחילת המלחמה ועד סוף השנה הנוכחית, כולנו נשלם יותר 4 מיליארד שקלים לארנונה. פה לא נגמר הסיפור כי עכשיו מגיעה שנת 2026, ויש עוד 1.6%, שזה עוד 650 מיליון שקלים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הוא אומר שבשנת 2026 לא יהיו. 

 << אורח >> אלעד נצר: << אורח >>   

בכל מקרה, הטייס האוטומטי, גם אם לא יהיו העלאות חריגות, יעלה ב-1.6%. יש לי שאלה פשוטה, המגזר העסקי אין לו ברירה, הוא חייב להתייעל. אם הוא לא יתייעל, הוא יקרוס. הציבור קורס. אין לאנשים כסף. זה בכל מקום. זה בקריית שמונה, זה באילת, זה בבני ברק, זה בכל מקום. לאנשים אין כסף לגמור את החודש. אבל שימו לב מה מדהים בכל הסיפור הזה, מה קורה לרשויות המקומיות? הכסף שלהן מובטח, אין להם שום אינטרס להתייעל. הן יכולות לשבת ולחכות למזומן שיגיע בכל שנה יותר ויותר ויותר. 
פעם היה מנגנון של התייעלות, היום אין את המנגנון. היום אין להן שום אינטרס להתייעל, ואנחנו במלחמה. למה אזרחי ישראל צריכים לממן את זה שהרשויות המקומיות פשוט לא יעילות? תתייעלו. הדבר הזה נוגע גם למגזר העסקי וגם לכל אזרח שמשלם סתם על חוסר היעילות של הרשויות המקומיות. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אני לא חושב שהרשויות לא יעילות. 

 << אורח >> אלעד נצר: << אורח >>   

אני רק אסיים בשני דברים. ראשית, נכון עכשיו לבטל, פשוט לבטל את העלייה המתוכננת ב-1.6%, של 650 מיליון שקל הנוספים שיושתו על הציבור אם לא נבטל אותם. דבר שני, להכניס מקדם התייעלות. הנציג פה מכיר את זה, זה היה בעבר לפני 2013, ושבכל שנה - ב-2027, ב-2028 וב- 2029הם יהיו צריכים את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני אבקש תשובה ממשרד הפנים למה אין את המקדם הזה. זה היה בעבר. 

איגוד לשכות המסחר, טיראן ששון, בבקשה. 

 << אורח >> טיראן ששון: << אורח >>   

אני אנסה לא לחזור על דברים שנאמרו. הגדיר את זה חבר הכנסת שירי בצורה מאוד טובה. העסקים היום הם הבנק של הרשויות המקומיות. אין שום קשר, שום קשר בין עליית שכר רופאים, בין עליית שכר שופטים, בין כל דבר כזה לבין הרשויות המקומיות, אבל הם נהנים מכל עלייה כזאת, בכך שעולים תשלומי הארנונה. אני מוסיף ואומר שצריך לבטל לגמרי את ההצמדה של הארנונה למדד השכר הציבורי. אין ביניהם קשר, ויותר מקשר לרשויות המקומיות, איזה קשר יש לזה לעסק? מה אכפת לעסק שעלה שכר הרופאים? איפה זה מועיל לו בעסק, אבל הוא משלם יותר, נכון? 

הארנונה היא אחד ממחוללי יוקר המחייה הגדולים בישראל. אתה לא פוגש את זה רק בחנות; אתה פוגש את זה גם במרלו"ג שעלתה לו הארנונה ואצל היצרן שעלתה לו הארנונה, וזה מתגלגל לצרכן פי 4 בסופו של יום. זה לא מס יעיל. המנגנון בישראל שונה לחלוטין מהמנגנונים בעולם, ואף אחד לא מדבר על זה. נציג משרד הפנים מודה – המנגנון דפוק, המנגנון יותר המון עיוותים, אבל זה מה שיש. אז צריך לשנות את מה שיש. 

כדי לקצר, אני אומר כמה דברים מאוד פשוטים: 1. ביטול מנגנון הטייס האוטומטי וביטול ההצמדה לשכר הציבורי באופן מיידי. 2. כמו שקרא נציג התאחדות התעשיינים, החזרת מקדם ההתייעלות באופן מיידי. הרשויות נמצאות היום בתת-גבייה מטורף של ארנונה. הן לא גובות ארנונה, אבל הארנונה לעסקים ולמגורים עולה כל הזמן. 3. ביטול העלייה לשנת 2026. הייתה עלייה ביתר בעשור האחרון, ואנחנו מדברים על 20%, ובשלוש השנים האחרונות 12%. זה מטורף, אין דברים כאלה. תבטלו את העלייה ל-2026 באופן מיידי. זה הכול, אלה שלושת הדברים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. ענת, בבקשה. 

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>   

אני ראש מינהל תקציבים ממרכז השלטון המקומי. הגידול של הארנונה נקבע באמת בחוק ונשען בחציו על מדד השכר הציבורי וחציו על מדד המחירים לצרכן. מדד השכר הציבורי נקבע באמת גם על פי אוכלוסיות שהן לא ברשויות המקומיות, והשנה הוא ירד ב-0.3%. מדד השכר ברשויות המקומיות, לעומת זאת, עלה ב-2.7%. גם המדד הזה הוא מדד לא מדויק, כי כשבלמ"ס מודדים את השכר, מודדים אותו לפי השכר שניתן לעובד, שזה בלי עלות מעסיק. בדצמבר נחקק חוק הגדלת דמי ביטוח לאומי, שהעלה את העלות למעסיקים ברשויות המקומיות בערך ב-0.8%, ונוצר לנו עיוות בגלל שהיו הפחתות שכר שנחתמו בהסכמים קיבוציים. העובד באמת שכרו ירד, אבל למעסיק השכר נשאר אותו הדבר. 

בשנה הזאת עשינו הסכמים – הגדלנו את השכר לסייעות, לפסיכולוגים, לעובדים סוציאליים. הרשויות המקומיות העלו את השכר בתקופה הזאת בלמעלה מ-5%, אבל הארנונה שלהן, ההכנסה שלהן תגדל רק ב-1.62% ואגב, זה בעיכוב ובינתיים הן מממנות את ההפרש. בסיטואציה הזאת, שהיא אפילו לא מכסה אתה גידול הטבעי במדינת ישראל, הרשויות צריכות להמשיך להעמיד שירותים ציבוריים לתושבים שלהן. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

יותר ממה שהן היו צריכות בדרך כלל, כי הן נכנסו בנעלי המדינה. 

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>   

נכון. ולא רק זה, יש לנו שנתיים תקציביות מאוד גרועות, ואתם יודעים להגיד אפילו יותר טוב ממני את הסיסמאות כמה זה עולה לעשות מלחמה, וכמה עולה לרשויות לתת את השירותים האלה. הן מימנו מיגוניות לכל גני הילדים והעלויות עצומות. 1.62% סוגר אולי שליש מההפרש וגם זה בהנחה שהן לא מגדילות עוד שירותים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה ביטלו את סעיף ההתייעלות? את טוענת שבשנתיים האלה יש הוצאות נוספות. כולנו מודעים להן אבל למה אין התייעלות? 

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>   

בוודאי שיש התייעלות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה אני, ראש רשות, צריך לממן את הבזבוז של ראש הרשות, שהוא מיותר לגמרי?

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>   

איזה בזבוז? עיריית תל אביב קיצצה השנה חצי מיליארד שקלים בהסעות לילדים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

למה אין סעיף התייעלות לממשלה? אני בעד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני בעד. 

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>   

עיריית תל אביב, שתמיד מציגים אותה כרשות שיש לה יכולת כלכלית, קיצצה חצי מיליארד שקל. מעל 80% מהרשויות לא התקשו לאזן תקציב כשהן הגישו אותו לשנת 2025, ורשויות לעומת המדינה לא יכולות להיכנס לגירעון מובנה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את טוענת טענה נכונה, ודיברנו על זה קודם – הרשויות המקומיות יש להן הוצאות נוספות, והן לא אשמות בהוצאות האלה. יש דברים שהממשלה קיבלה החלטה או שהתקבלו חוקים כאן בכנסת, שמשיתים הוצאות על השלטון המקומי. יש טענה שתמיד היה סעיף התייעלות בשלטן המקומי, ואין אותו היום. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

למדו מהממשלה. 

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>   

ההתייעלות קורית מעצמה. ההתייעלות קורית, כי כשרשות מקומית אני צריכה ללמוד מוסדות לימוד ולתת את הכספים האלה מכיס הרשות, אני צריכה למצוא מקומות אחרים שבהם אני לא אתן שירותים. אני אפחית פינוי אשפה ואני לא אכניס עוד עובד סוציאלי בנוסף להקצאה המועטה שיש לנו בתקנים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

טוב, אני לא נכנס לסעיף ההתייעלות. אריה ברדוגו, יושב-ראש איגוד הגזברים, בבקשה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

יש פה נציג ממשרד האוצר?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה לא קשור לאוצר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הם בהשתלמות, רצו לדחות את הדיון. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בכל פעם שיש משהו, יש להם השתלמות והם לא מגיעים. זאת לא פעם ראשונה שהם בהשתלמות. זה בכל פעם, אתם שמים לב?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אגב, אתם יודעים איך ממשלת ישראל מתייעלת? בכל סעיף ששאלתי לגביו בתקציבי המדינה האחרונים, אתה זוכר? פלאט. מצחיק, נכון? תאר לך שראש רשות צריך לקצץ פלאט בניקוי האשפה. אני רוצה לראות אותו, איזו התייעלות הוא יעשה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

ישימו לו את זה על הראש. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

נכון. כמו שעשה ניר ברקת לכחלון. שם לו זבל בכניסה למשרד האוצר. שם אתם יודעים לעבוד. זה מה שצריך לשים לכם, זבל בכל מקום בבית שלכם. 

 << אורח >> אריה ברדוגו: << אורח >>   

הרב גפני, אני רוצה לייצג קצת את הרשויות המקומיות. 95% מהתקציב שלנו הוא קשיח. הרגולציה עלינו היא מפה ועד להודעה חדשה; יכולת קבלת ההחלטות שלנו מאוד נמוכה – 66% מההוצאות הן על חינוך ורווחה, שאין לנו בכלל שליטה עליהן. אני לא מדבר על מה שענת אמרה, על הקטסטרופה שקורית היום בנושא בינוי, שאנחנו צריכים להוסיף 30%, 40% ו-50% על חשבון הרשות המקומית. אני לא רוצה לומר לרשויות מקומיות שבנות 10 בתי ספר ויותר מזה, מה המשמעות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לא מקבלים הרשאה להתחייב. 

 << אורח >> אריה ברדוגו: << אורח >>   

לא מקבלים הרשאה. יש אלף ואחת סיבות, ובסוף בסוף בסוף, יש עלינו גם חיוב אישי. אם אנחנו לא עומדים ביעדים, אם לא איזנת את התקציב, אם לא עשית את הדברים כמו שצריך, בוא תעמוד לדין. זאת הסיטואציה שאנחנו עומדים בה. 

לגופו של עניין, אנחנו חייבים לתת שירותים לתושבים. יש רמה מינימלית, ויש הרבה רשויות שנותנות רמה מינימלית לתושבים. גם בקטע הזה אנחנו מתקשים. תגידו לנו מה לעשות. אם אתם רוצים שניתן את המינימום של המינימום, אין לנו יכולת לבצע את זה. טענו כאן שאנחנו לא מתייעלים, וזה פשוט לא נכון. רשויות מקומיות יושבות וחושבות כל היום איך להתייעל, איך לשפר את ההכנסות, איך להגדיל את ההכנסות שלהן. 

 << אורח >> עמיחי בן שלוש: << אורח >>   

אני עובר את זה כל יום כראש רשות העיר עכו. כל יום אני אישית מתייעל. אני אישית, בלי עוזר אישי. אני אישית בלי לקחת לי נהג. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה לא דיון על עכו. 

 << אורח >> עמיחי בן שלוש: << אורח >>   

אני רוצה להגיד כי זה חשוב. יש ראשי רשויות שבאמת מתייעלים ועושים את כל הדרך. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני חייב לסיים. 

 << אורח >> אריה ברדוגו: << אורח >>   

1.62% זה המינימום של המינימום, כי בסופו של יום, לפי הטייס האוטומטי זה 4.32%. זה שהממשלה חוקקה חוק – עוד פעם רגולציה – ובגלל זה אנחנו מקבלים 1.62%, אנחנו נצטרך להתייעל כי 3% האלה שחסרים לנו, אנחנו נצטרך לראות איך אנחנו מממנים את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה היה 4.6%?

 << אורח >> אלעד נצר: << אורח >>   

כבוד היושב-ראש, זה לא 4% ואני לא יודע מאיפה הוא מביא את המספרים האלה. הנוסחה מאוד ברורה. 

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>   

זה מה שהיה נוצר אם היו - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

לא. זה 50% מדד ו-50% מדד השכר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, הבנתי. 

 << אורח >> אלעד נצר: << אורח >>   

עד 2013 הייתה להם התייעלות. הם הפסיקו להתייעל והם מספרים סיפורי סבתא. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הבנתי, דיברת. הכול ברור. אדוני משרד הפנים, המציאות הייתה שאילולא ההתערבות הייתם אומרים ש-4.32% זה מה שהיה צריך להיות. אני מבקש ממך – אתה הנציג של משרד הפנים, ומשרד האוצר לא כאן. אתם בעלי הבית. אני מבקש את התשובות שלכם תוך חודש. אנחנו מבקשים לא להעלות את הטייס האוטומטי הזה; אנחנו מבקשים לשפות את הרשויות המקומיות. לא יכול להיות שיהיה יוקר מחייה גבוה כזה, ופה באות פתאום רשויות השלטון, גם השלטון המקומי וגם השלטון המרכזי, ומעלים את הארנונה. זה דבר שצריך לעצור ואני מבקש תשובה תוך חודש, האם אפשר לעשות את זה. האם תבואו בדברים עם משרד האוצר? אני מאוד מבקש שזה ייעצר.

כל אחד מאיתנו מקבל פניות מהציבור, בעיקר ממעמד הביניים ומהשכבות החלשות וזה דבר שאי-אפשר לעמוד בו. השלטון צריך להוות דוגמה וסמל לציבור. אני מבין שהשלטון המקומי לא יכול להתקיים, אם השלטון יקבל החלטה וזה יהיה ללא שיפוי. אני מבקש למצוא מקור לעניין של השיפוי, ואני מבקש תשובה תוך חודש, האם הולכים לשנות את מה שהוצע כאן, לשנות את כל הדרך של הארנונה. זה תשלום שנקבע לפני הרבה מאוד שנים והוא לא רלוונטי להיום. זה בידיים שלכם. תבואו ותגידו: אנחנו הכנו תוכנית, ומשרד האוצר לא הסכים. אבל אין לכם תוכנית, ואם אין לכם תוכנית, הטענה היא קודם אליכם. אני מסמפט מאוד את שר הפנים, אני חבר שלו ואני רוצה שהוא יצליח. זאת נקודת חיסרון שהמשרד שלו לא הביא תוכנית כזאת בשעה שאנחנו נמצאים במצב קשה כזה מבחינה כלכלית. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

סליחה, בזמן הזה ביררתי על הדוכנים פה. אני חושב שזה ניתוק מוחלט וזה לא היה אמור להיות היום, בטח ובטח כשאתם יודעים שעברו 600 ימים. לא אתה ספציפית, אלא מי שאחראי על זה בכנסת. זה פשוט לא הגיוני שמשפחות מסתובבות פה ויש פה דוכני מכירות בהנחה. גם ברמת הנורמליות, להיות קצת עם שכל – אם עושים דוכנים, לא היום. זה לא יכול לעבוד ככה. זאת רמת ניתוק שאני באמת כבר לא יכול לסבול, עם כל הכבוד להנחה בבשמים שאתם מחפשים. מה הדבר הזה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה, אני מודה לכולם, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:12. << סיום >>