פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 4 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 28/05/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 321 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום רביעי, א' בסיון התשפ"ה (28 במאי 2025), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" מגואטמלה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר מוזמנים: מיה קלט – מתמחה באגף היועץ המשפטי, משרד החוץ מאיה כרמלי זומר – מנהלת מחלקת מקסיקו ומרכז אמריקה, משרד החוץ מרב מרקס – עורכת דין באגף היועץ המשפטי, משרד החוץ עינב שנלר – רח"טית לשירות קונסולרי בחו"ל, משרד החוץ נטע אלגבסי – ראש תחום בכיר חברה, משרד ראש הממשלה אודיה רובין בן זקן – מנהלת תחום פרויקטים, המשרד לביטחון לאומי רעיה שטנר וויכנסקי – עוזרת משפטית ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי איה קומושביץ – ר' חו' עזרה משפטית בין מדינות, המשרד לביטחון לאומי חנניה מנולסון – חוקר הונאה, המשרד לביטחון לאומי אלי ליבקינד – ר' מחלק הונאה מחוז ירושלים, המשרד לביטחון לאומי אילן אביטן – מנהל תחום פ"א-ילדים נפגעי כת "לב טהור", משרד הרווחה והביטחון החברתי אילן שריף – מנהל תחום (פ.א) - אובדן ושכול וכתות, משרד הרווחה והביטחון החברתי דוריס קריאף – מנהלת תחום תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה רות אלהב – עו"ד היחידה למאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים אביטל ריבנר אורון – פרקליטה במחלקה הבינלאומית, פרקליטות עדן טובים – מתמחה בפרקליטות הפלילית מחוז י-ם, פרקליטות אביעד דוויק – פרקליטות מחוז ירושלים פלילי, פרקליטות אריאל די פורטו – מנהלת רצף שירותי עליה, הסוכנות היהודית אליהו שאול – חבר משלחת לגואטמלה מטעם הסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית תמי איזרזר – מנהלת אגף מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה אורית כהן עמיר – נציגה מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: הילה מליחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" מגואטמלה << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוקר טוב לכולם. תודה לכל המתכנסים והמתכנסות. אנחנו בדיון מעקב – ראשית גלוי ולאחר מכן חסוי – בנושא מעורבות מדינת ישראל בחילוץ ילדי כת לב טהור מגואטמלה. אנחנו בהתכנסות תשיעית שלנו, אנחנו מתקרבים כבר ל-20 ישיבות גלויות וחסויות בנושא החשוב הזה. דברים רבים התקדמו, דברים רבים עדיין ממתינים לגיבוש מדיניות ולביצוע. הפעם אנחנו מתחילים בדיון גלוי, לאחר מכן נעבור לדיון חסוי. אנחנו נמצאים ביום ה-600 לאסון וטבח שמחת תורה, היום ה-600 למלחמה, היום ה-600 שבו 58 אחים ואחיות נמצאים עדיין בשבי ארגוני מרצחים. גיליתי כאן בדיונים בימים האחרונים את דעתי על אופן התנהלותה של ממשלת ישראל. לא נסתפק בסיסמאות יפות ביום הזה, לא נסתפק בתפילות משותפות, כל אלה חשובים. גם אני התייצבתי הבוקר עם הרבה מאוד אזרחי בשעה 06:29 כדי להצהיר על המחויבות שלנו לעשות הכול להשבת החטופים, אבל האחריות היא של ממשלת ישראל. ככה זה עובד בדמוקרטיה, זה הגוף שנבחר על ידי אזרחי ישראל על מנת להוביל אותם בימי שגרה וגם בימי חירום, והמציאות הזו שבה אנחנו ביום ה-600, ואחינו לא כאן והמלחמה מתמשכת זהו כתם על מצחו של ראש הממשלה וכתם על מצחה של הממשלה, וגם עול כבד על המצפון של כולנו, שבניגוד לדברי בכיר מסוים, איננו יכול להיות מצפון נקי. אנחנו עוברים לדיון בנושא הזה. אמרתי כבר בעבר, יש קשר הדוק בין הנושא הזה מבחינתי לבין משימת השבת החטופים. שני הנושאים האלה מעמידים במרכזם את שאלת מחויבותה של המדינה לאזרחיה, ובמקרה שלנו, מדינת העם היהודי, גם המחויבות של המדינה שלנו לבנים ולבנות של העם היהודי, גם אם הם עדיין לא אזרחים ישראלים אלא רק אזרחים ישראלים בפוטנציה. מאז הישיבה האחרונה שלנו התחדשו מספר דברים, לפחות על פי הדיווח באמצעי התקשורת לפני מספר ימים – ישנה החלטה של בית משפט באל-סלבדור על הסגרת אחד ממנהיגי הכת לישראל. אנחנו רואים בהחלטה הזו, אם באמת התקבלה, ונשמח לשמוע, איתות שעוד מדינות ברחבי העולם מבינות את המסר שיוצא מישראל וממדינות נוספות לגבי אופייה של הכת. זה גם ביטוי לדברים שדיברנו בהם כאן סביב הניסיון שלנו להצביע על חברים וחברות בכת כעבריינים שצריך למצות איתם את הדין, אבל בוודאי לא ניתן להשיב להשגחתם קטינים. על הדברים האלה אנחנו נדבר, אני מניח, בעיקר בחלק החסוי. אני מקריא לפרוטוקול את ההצהרה שכבר מוכרת לכולנו, ואז ניגש לסבב העדכונים לשלב הזה, הגלוי. ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת, והפרוטוקול וגם שידורי הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. לפי סעיף 120 לתקנון, ניתן באופן חריג לחסות פרטים מזהים של אנשים או דברים שנאמרו בדיון, בין היתר, אם הדבר דרוש לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע, או אם פרסום הפרוטוקול יגרום נזק למוזמן לוועדה או לאדם אחר. אבקש להודיע כי ככל שיעלה הצורך או שתהיה בקשה לכך, ימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול. ברשותכם, אני רוצה הפעם לפנות ראשית לאורית ולשאול אותה – בוקר טוב, שמחים לראות שאת מתנייעת ללא אמצעי עזר. אנחנו רוצים לשאול אותך בפתח הדברים, לפני שנעשה את הסבב של משרדי הממשלה אם ישנם עדכונים ודגשים שאת מבקשת לשתף אותנו בהם. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> קודם כל, לגבי המצב של הכת, ההרגשה שלי – זה יותר מהרגשה, מה שקורה בפועל, העובדות, שזה הולך ומתפרק. זה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב. איך אנחנו רואים את זה? אני חושבת שגם לרשויות גואטמלה ירד האסימון בעצם זה שהם מתחילים לשלוח אנשים, גם ההגירה שכל הזמן היינו אומרים לה תעיפו אותם, תשלחו לפה אנשים שהם לא חוקיים, אז סוף כל סוף הם עשו איזשהו צעד. אחרי הרבה שנים יש תקווה. יש תקווה לילדים האלה, יש תקווה לכל מה שקורה. אבל מה שאני כן רואה זה שאותם אנשים, אותן משפחות שרוצות לצאת עומדות בפני בעיה שהיא הבעיה הכי חמורה – אין להם לאן לבוא. בן אדם שיוצא מכת, הפחד הגדול שלו הוא שאין לו לאן ללכת. אגב, בגלל זה הרבה פעמים הוא נשאר בכת ולא יוצא ממנה. משפחות שחושבות בראש אנחנו יכולות לצאת, אם אין להן את הבסיס הזה – דיברתי עליו, ואני עוד פעם אדגיש אותו, כי בלי זה אנחנו לא נצליח להציל את המשפחות האלה. אם הם לא יודעים שמעבר לכרטיס הטיסה יש להם בית – לא בית לחודש ולא לשנה, כי אנחנו מדברים על משפחות שאין להן תפקוד חברתי. אפס. זה לא רק שהם בלי תחתונים, הם בלי תחתונים ובלי כלום בעולם. הם לא יודעים דברים הכי בסיסיים, לא יודעים להתנהל בחברה, אין להם שום מקצוע, הם פוסט טראומטיים, אין להם שום ידע הכי בסיסי. הם לא יודעים מה זה תקשורת, הם לא יודעים כלום. כלום. אני הוצאתי את ישראל לטעום גלידה – הם לא יודעים. אם רוצים באמת לעזור להם, צריך את הבסיס – ופה אני פונה גם לסוכנות היהודית. אני פניתי והגעתי אליהם לפגישה ואמרתי את הדברים, ואני חושבת שלא מבינים אותם לעומק. המדינה עכשיו צריכה להגיד למשפחות האלה: מי שיוצא עכשיו מקבל בית, מקבל אוכל ומקבל בגדים. לא מקבל בית שלו, אלא שכירות, דיור לשנתיים-שלוש. במקביל יעשו להם שיקום, הם אנשים שיכולים ללמוד, צריכים לצאת לעבוד. אין שום בעיה, את כל מה שמסביב. אבל כהתחלה, בלי זה הם לא יבואו. זה בסיסי שהמדינה צריכה להגיד. עוד דבר שהם מאוד מפחדים ממנו – מאוד מפחדים להגיע לישראל, הכניסו להם כל מיני סרטים בראש שייקחו לכם את הילדים. הם צריכים לדעת שאם משפחה יוצאת, הרווחה איתם, אבל לא שהם נוחתים ותולשים להם את הילדים. זה פחד גדול מאוד שלהם. הם מפחדים להיעצר. יש להם אלף ואחת סרטים בראש. צריך לחשוב על איזשהו מערך – כמה שיותר מהר אגב, כי אחרת הם לא ייצאו – שבונים תוכנית. אני פניתי כמה פעמים לרווחה, אבל לא נבנה שום דבר נכון על מנת להביא אותם. ואז מה קורה? נשלח מכתב מאחד הפעילים שם – שהם עושים עבודה נהדרת. למה? כי אין מי שיעשה אותה. זאת אומרת, יש שם פעילים חרדים שהתרימו כספים כי ישראל לא שם, לא באירוע. הייתי מקריאה קצת. הוא אומר: אנחנו היינו צריכים דברים בסיסיים. בן אדם צריך בגדים, בן אדם צריך לדעת איפה הוא ישן. הם מספקים להם את זה. ואיפה הם מספקים להם את זה? בארצות הברית. ואז הם הולכים לארצות הברית ואחר כך אני לא יודעת מה יהיה איתם. עוד דבר, משפחות שהגיעו אליהם בארצות הברית גם נכנסו שם לברוך, הם לא יודעים מה לעשות. אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל יש שם אנשים שמגיעים והמקום שלהם – עדיף שהם לא יהיו משוחררים בחברה, צריך לעשות איתם משהו אחר. אבל אף אחד לא יתלונן עליהם כי אם יתלוננו עליהם, לא יודעים איך זה ייפול על משפחות אחרות. אני לא רוצה לנקוב בשמות, ואז אני אסביר. בקיצור, צריך להיות פה מערך אחר שחייבים אחרי כל כך הרבה זמן לבנות אותו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רק אומר בהקשר הזה, ועוד פעם חלק מהדברים יעלו גם בחסוי, אנחנו ביקשנו ממשרד הרווחה לקבל בכתב – למיטב ידיעתי, לא קיבלנו לפני הדיון – את התוכנית לליווי המשפחות. ואם אין דברים, אז לציין שאין תוכנית. אנחנו נעשה סבב מסודר, אבל אני אומר עוד פעם, אני לא אכנס את הוועדה לדיון ה-18 במספר ובקשות שאני מבקש ממשרדי הממשלה לא יתמלאו. לא בבית ספרי, אני מודיע. אני ביקשתי כבר שתי ישיבות, והפעם חיכינו שבועיים לישיבה הזאת, לקבל בכתב ממשרד הרווחה. אני מודיע לכם – אני רוצה את המסמך הזה. תודיעו לי מה מדיניות המשרד בליווי ניצולי כת. דרך אגב, יכול להיות שייוולד פה תקדים. ואני הזכרתי לכם שגם אם אין חקיקה, אפשר באמצעות סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי להסדיר הסכם בין המדינה לבין הביטוח הלאומי ואפשר לומר שלניצולי כת יש במשך שנה סיוע בדמי מחיה. עשינו את זה עם כמה קבוצות מאז 7 באוקטובר, להבדיל אלף אלפי הבדלות. עדכונים שלך, אורית, לגבי התקדמות דיונים, משהו משפטי? << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> כרגע, מה שאני רואה, היו ילדים שיצאו והחזירו אותם. זאת אומרת, מצד אחד השופטים מתנהלים ככה, אבל - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ילדים שהוצאו בחזרה להורים והחזירו אותם למתקני ההגנה. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גם זו התפתחות מעניינת. << דובר_המשך >> אורית כהן עמיר: << דובר_המשך >> גם זה קרה. אני עוד פעם אומרת, אני חושבת שאנחנו במאני טיים. עכשיו צריך לצאת, אי אפשר למשוך את זה. הסיפור של איך הם מגיעים זה משהו קריטי, כי אם תגידו את זה, מדינת ישראל תצא עם משהו מסודר, איך היא עוזרת להם ומה היא עושה, זה מה שיגרום להם לצאת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> צריך גם לומר שהיה לנו בשבוע האחרון גם סיפור של צעירה שיצאה מהכת לא סביב שאלת קבלת משמורת על ילדים. צעירה שאני מניח שהיא אזרחית ישראלית, ואם לא אזרחית ישראלית, היא בוודאי זכאית שבות, שהיא בעצמה ניצולת כת. אני מבין שמשרד החוץ, הקונסוליה, השגרירות היו מאוד מאוד פרודוקטיביים לסדר את המסמכים מהר, אבל אז התעוררה שאלת ההטסה שלה לכאן, לישראל, והמימון של ההטסה שלה. בסופו של דבר זה סודר. << אורח >> נטע אלגבסי: << אורח >> אנחנו נוכל להתייחס. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> על הנושא הזה אני אדבר. אני יודעת – אבל צריך לדבר על זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין בעיה. אני רק רוצה לומר – בעקבות הדברים של אורית, שאני רואה שיש איזושהי הסכמה לניתוח מצד נציגות הממשלה – הדיון מבחינתי מתמקד בילדים שצריך להציל אותם, אבל יש לו עוד פריפריה שעוסקת באנשים בגירים, או לקראת גיל בגרות, שהם ניצולי הכת בעצמם שהם יצאו, והשאלה היא אם אנחנו יודעים להיערך שם כדי לתת להם מענה, אם הם אזרחים ישראלים, ואיך לאפשר להם להגיע לארץ. אני מזכיר שגם אם הם לא אזרחים, אז אני מניח שרובם זכאי שבות. אנחנו נשמע מהסוכנות על ההיערכות שלהם. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> אני אדגיש את זה יותר, מדובר על משפחות עם ילדים. זאת אומרת, אם יש בחור שגדל שם כל החיים, נולד שם, נולדו לו חמישה ילדים, והוא רוצה להגיע לישראל – איך הוא יגיע? אין לו היום שום אמצעי להגיע. אלו לא מבוגרים, זה להציל את הילדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אני רוצה לומר, א', צריך לזכור שמי מבין האנשים האלה שהוא לא אזרח ישראלי אז הוא בוודאי זכאי לכל מה שעולה זכאי לו. ועולים מקבלים כאן סל של תמיכה, כולל במקרים מסוימים לא רק סיוע בשכר דירה, אפשר לפתור דברים דרך מרכזי קליטה והכנסה של אנשים לתוך מקומות או לדיור, ויש סל קליטה, ויש מענק קליטה. אני אומר עוד פעם, צריך להסתכל, ואנחנו נשאל את השאלה הזאת, מה יכול להגיע גם דרך משרד העלייה והקליטה במעטפת הסיוע לעולים ולתושבים חוזרים. אז השאלה צריכה להישאל על מי שלא נופל בטריטוריה הזו. זה לא משחרר את משרד הרווחה. אני עומד על קבלת מסמך רשמי מה המדינה מציעה היום לאנשים שהם ניצולי כת. איזה סיוע חומרי. ואם אין, אז תאמרו בכתב שאין כדי שאני אדע אם צריך חקיקה, אם צריך לעבוד עם המדינה על הסכם עם הביטוח הלאומי. אין לי ספק שהפרשה הזאת צריכה לגלגל את כולנו לחוק שמסדיר את הסוגיה הזו של ניצולי כתות, בין אם הם בארץ ובין אם הם לא בארץ. צריך לחשוב על הדבר הזה. בחור בן 18 היה לכוד בכת פה במדינת ישראל ויוצא מכת, לא מגיע לו תהליך שיקום? אלו דברים שצריך להתקדם איתם. בואו נעשה סבב בחלק הגלוי. בעוד רבע שעה אנחנו עוברים לחסוי. כל משרדי הממשלה עושים סבב, אבל אני תמיד מתחיל עם משרד ראש הממשלה, הם מתכללים את האירוע. נטע לא הייתה אתנו בפעם שעברה. << אורח >> נטע אלגבסי: << אורח >> בוקר טוב, אני נטע, ראש תחום בכיר חברה במשרד ראש הממשלה. אני אגיד ככלל, והמשרדים כאמור יפרטו. הואצו מספר אפיקים בתוך התהליך של עבודת המטה, שכאמור, אנחנו מרכזים כבר מספר חודשים. הסיפור הפלילי הואץ. הסיפור של השת"פ עם המדינות האחרות בהמשך לדיון שהיה פה לפני שבועיים הועמק, ומשרד החוץ יוכל לפרט על זה. הנושא שהועלה כעת של מעטפת מענים או התייחסות רוחבית ובין משרדית למענים שאפשר או אי אפשר לתת – אנחנו כרגע בבחינה של הכלים הקיימים, לרבות בחינה של צרכים נוספים. יש דיוני סטטוס מנכ"לים בשבוע הבא שאנחנו נכנס אליו את הנקודות המרכזיות כאמור ונוכל לעדכן. בהיבט המשפטי נעשו שתי בחינות בהיבט של העמקה באפיק ולראות את ההשפעות השונות שאפשר עוד לעשות שם. כאמור, נוכל לפרט בחסוי. נראה לי שבשאר ההיבטים המשרדים יפרטו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אני רק אשאל האם בוצע עדכון של ראש הממשלה? << אורח >> נטע אלגבסי: << אורח >> כמו שהתייחסנו בפעם הקודמת, משרד רוה"מ מרכז את עבודת המטה. לגבי עדכון של רוה"מ – אני לא יודעת להתייחס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם תצטרכו להשאיר את זה לי, חבל. בסדר גמור. עוד שאלות אני אשאל בחסוי. בבקשה, משרד החוץ. << אורח >> מרב מרקס: << אורח >> בוקר טוב, מרב מרקס מאגף הייעוץ המשפטי של משרד החוץ. רוב העדכונים יהיו בחסוי. אני חוזרת על מה שנטע אמרה מבחינת ההעמקה של הערוצים – גם המשפטיים, גם הבין מדינתיים. אנחנו בישורת האחרונה בהסכם מול הסוכנות, יש עוד כמה דברים שצריך ליישר קו לגביהם, ואני מקווה שזה ייסגר ביום-יומיים הקרובים, למרות שהשיח איתם נעשה בלי קשר לחוזה ההתקשרות, אבל בכל זאת צריך לסגור את זה גם מבחינה משפטית. נעשים מאמצים גדולים לגייס כוח אדם מתאים. זה לא פשוט, כי צריך מישהו שגם יודע ספרדית וגם מכיר את עבודת המינהלה של משרד החוץ. עובדים על זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האדם הזה שאתם מחפשים, האזרח עובד משרד החוץ הוא באוריינטציה קונסולרית או באוריינטציה של ריכוז הפרויקט, של הקשר וכולי? מה שאנחנו צריכים שם זה פחות היבט קונסולרי, לא מדובר על אלפי אנשים. << אורח >> מרב מרקס: << אורח >> אני מהייעוץ המשפטי, אנחנו בכוח אדם חסר פה. לא קונסולרי. קונסולרי – יש לנו שם צוות חזק, אנחנו מחפשים מישהו שיוכל לתכלל את הפרויקט הזה, אבל שמכיר את המינהלות של משרד החוץ, לא מישהו שצריך להתחיל להכיר לו את כל המערכות. בגלל זה הייתה חשיבה לקחת גמלאים של המשרד שמכירים טוב מאוד את המערכת. עובדים על זה, זה מה שאני יכולה להגיד, האגף הקונסולרי ביחד עם אגף משאבי אנוש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חייבים להיות יותר מהירים בעניין הזה. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> אני רוצה לתת רעיון קטן. לשגרירות יש מי שהייתה סגנית הקונסול, אני חושבת שהיא צריכה לעבור. אני חושבת שאם היא לא הייתה עוברת תפקיד ונשארת, היא הייתה מצוינת, זה הכול. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני בכוונה לא רוצה להיכנס פה לשמות. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> לפי דעתי זה הבן אדם שאתם צריכים לגייס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. אלו דברים שאנחנו לא נעשה בשיחה גלויה, אפשר לעשות אותם גם בשיחת מסדרון אחד על אחד, וגם בחלק החסוי על ידי העברת הרעיון אליי. אבל אני רק אומר, אני מוטרד מהקצב, גם ההסכם. אני מבין שהכול במגמת תנועה קדימה, אני לא חושב שמישהו שוקט אל השמרים, אבל קצבי הזמן הם מטרידים. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> הם לא לאירוע הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה ההערכות לגבי סגירת ההסכם והערכה לגבי גיוס האדם? << אורח >> מרב מרקס: << אורח >> גיוס – אני לא יודעת להגיד. סגירת ההסכם – ביום-יומיים הקרובים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם ההסכם כולל איזשהו מרכיב גם של מענקי התארגנות ראשונים וכולי, או רק על הנושא של הטסת משפחות ישראליות והייעוץ המשפטי? << אורח >> מרב מרקס: << אורח >> אפשר להתייחס בחסוי, אבל יש כל מיני מאפיינים אפשריים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גם אם זה בחסוי, אני אבקש לדעת מה ההסכם הזה כולל, כי אנחנו נצטרך להבין שיש שם תקציבים למענה ראשוני למשפחות היוצאות. ואם לא, אז להבין מאיפה כן. בסדר גמור. על הקשר עם המדינות הזרות אני מניח שנשמע בחסוי. << אורח >> מרב מרקס: << אורח >> כן. ויש גם עדכונים מהצד של משרד המשפטים. עוד כל מיני אפיקים שאנחנו מקדמים וגם עליהם נרחיב בחסוי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> משרד המשפטים רוצה משהו בגלוי להוסיף? << אורח >> אביטל ריבנר אורון: << אורח >> כן. אביטל מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. אני רק אתייחס לדברים שפתחת בהם. אכן אליעזר רומפלר הוכרז בר הסגרה באל-סלבדור, ואנחנו עכשיו עובדים על העברתו בפועל לישראל. היה לנו שיתוף פעולה מצוין עם רשויות אל-סלבדור, והם פעלו בצורה יעילה וזריזה במסגרת הליכי ההסגרה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם מתקיימים הליכי הסגרה נוספים בעניינם של אנשי הכת? << דובר_המשך >> אביטל ריבנר אורון: << דובר_המשך >> לא. כרגע לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כרגע לא. בסדר גמור. אם את יכולה לומר לי, אנחנו ניכנס לזה יותר בחסוי, אבל האם הייתה התקדמות במהלכים המשטרתיים משפטיים שדיברנו עליהם בפעם שעברה? << דובר_המשך >> אביטל ריבנר אורון: << דובר_המשך >> כן, ואנחנו נתייחס לזה בחסוי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> משרד הקליטה, תודה שאתם אתנו. נשמח לקבל התייחסות שלכם. << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> אני אעדכן מה שאפשר כאן לא בחסוי. קודם כל, אנחנו מטפלים שנים בכת לב טהור והנמלטים, ועל זה גם אורית תעיד. אנחנו לא מטפלים רק בעולים חדשים. יש עוד שתי אוכלוסיות שאנחנו יכולים לתת להעניק להם מעמד כמו עולה – מי שנולד וקיבל את האזרחות שלו מכוח חוק הלידה לאזרח ישראלי והוא חוזר כבגיר, מעל גיל 17. מוענק לו מעמד של אזרח עולה, ודינו כדין עולה. זאת אומרת שהוא במסלול של סל קליטה ומסלול של כל מה שזכאי לו עולה. יש גם מעמד שנקרא קטין חוזר, וזה מי שהוריו מישראל מתחת לגיל 14 – יש עוד כמה קריטריונים, שבמקרה של נמלטי כת לב טהור, אנחנו מוותרים על הרבה דברים מהם, גם אין תמיד הוכחה שהם יצאו מכיוון שהבריחו אותם. הבוקר טיפלנו בזוג קטינים חוזרים, עשינו להם אישור מידי, עם שמונה ילדים. אני אפרט יותר מה ההליך שאנחנו הולכים לבצע איתם. יש עוד משהו שאני אדבר עליו בחסוי. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> אני יכולה להגיד מילה? אני רוצה להגיד על דוריס. אני רוצה להגיד שאחד האנשים שתמיד עזר לנו ומצא את הפתרונות זו דוריס. אם יש מישהו שאני יודעת שיעזור, והייתי רוצה שהוא יתכלל את האירוע כשמביאים את האנשים האלו, זו האישה הזו. היא דוגמה למשרת ציבור שאין דברים כאלה. דוריס, קודם כל, תודה, כי היא עזרה לנו המון – גם עם ישראל, גם עם יעקב. הלוואי שהיית מתכללת את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אורית, אני שמח לשמוע שמשרד העלייה בתוך התמונה. אני לא מבין כרגע את דפוס העבודה המשותף של העלייה והקליטה והרווחה. אני רוצה לומר לכם עוד פעם, אני אומר את זה לך, נטע – המשרד מתכלל. אם אני אצטרך, תהיה פה ישיבה ביום שלישי הבא מיד אחרי שבועות ואתם תגישו את המסמך בכתב. אני לא מוכן לזה יותר. אני מבקש לדעתי לפני פסח לקבל תמונה של מה האנשים האלה מקבלים מבחינת סיוע כשהם מגיעים לארץ, וכל מה שאני שומע בינתיים זה שהם מטופלים על ידי לשכות הרווחה המקומיות. אז אני רוצה להבין, כי אם יש להם סיוע של עולים, אז אני רוצה לדעת. יש שכר דירה או אין שכר דירה? מה הם מקבלים? מציעים למשפחות להיכנס לדירת עמיגור? מציעים להם לבוא למרכז קליטה? לא מציעים להם לבוא למרכז קליטה? אני שואל, ואני עומד על זה שזה יהיה בגלוי, האם התקיים דיון בשולחן המתכלל סביב הנושא הזה? << אורח >> נטע אלגבסי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז למה אנחנו לא מצליחים לקבל דיווח על העניין הזה? << אורח >> נטע אלגבסי: << אורח >> אמרתי, הדיון שהיה סביב הנושא של מעטפת המענים הבין משרדית כדי לבחון מה הכלים הקיימים, כמו שתיארת, גם ממשרד הקליטה, גם ממשרד הרווחה וכולי, התקיים השבוע. אנחנו בוחנים את העניין ואנחנו נגבש את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בשבוע הבא יתקיים דיון. תכננתי לעשות אותו בעוד שבועיים, הוא יתקיים בשבוע הבא, והוא יעסוק רק בנושא הזה. משרד העלייה, משרד הרווחה וגם הסוכנות, בהובלת משרד ראש הממשלה – אני מבקש בשבוע הבא, זה יהיה הנושא היחיד שאנחנו נדבר עליו, והוא יהיה סל המענים. סל מעני רווחה. ביקשתי לקבל את זה בכתב. יש גבול כמה אני מוכן – אני מוכן לקבל את זה שכשיש הסכם, יש פרוצדורה. לקבל מידע מהמדינה? לא מקובל עליי שהוועדה הזאת תמתין חודש וחצי כדי לקבל מידע על מה הזכויות. אני צריך להפעיל את הייעוץ המשפטי של הכנסת לפשפש בנהלים? אתם המשרדים האחראיים על זה. בשבוע הבא יהיה פה דיון, זה יהיה הנושא היחיד ואתם תבואו אליו מוכנים. אני אומר לכם, אני מבקש, ומבקש ומבקש. אני מבקש שהמשרד לשירותים חברתיים יבוא בדין ודברים עם המשרד העלייה והקליטה בחסות המהלך של משרד רוה"מ, ותגבשו תו"ל משותף, הרי לא צריך לתת פעמיים סיוע בשכר דירה. גם אי אפשר. אז אם יש אפיק של סיוע בשכר דירה למשפחות האלה והאלה ולקטינים האלה והאלה מסל קליטה, מצוין. הדבר הכי עצוב הוא לחשוב שהמדינה מעמידה דברים אבל הדברים לא זורמים לשטח. פגשנו פה סבתא, למדנו פה על משפחה וכולי. אני יודע משיחות איתם שכרגע הם לא מקבלים את כל המענים האלה, שהם לא יודעים, שהם לא הסדירו את המעמד של כל הילדים שהגיעו כאזרחים עולים או כקטינים חוזרים. מי מדבר איתם? ביקשתי מהרווחה כבר כמה ישיבות לדעת מי הבן אדם שמתכלל את המגע עם כל המשפחות, שהוא הרפרנט לענייני הזכויות. יש תשובה? בבקשה אדוני. << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> קוראים לי אילן אביטן, אני חדש בשולחן העגול הזה. מברך על ההצטרפות שלי. נבחרתי במשרד להיות מנהל תחום של תכלול של יוצאי כת לב טהור בארץ. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לפני כמה זמן? << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> נבחרתי לתפקיד ב-5 במאי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתה טרי בעסק. << דובר_המשך >> אילן אביטן: << דובר_המשך >> אמרתי שכן. אמרתי שאני חדש בשולחן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם הייתי יודע, הייתי עושה לך קבלת פנים יותר נעימה. ברוך הבא. << דובר_המשך >> אילן אביטן: << דובר_המשך >> אני אגיד כמה דברים. על חלק מהדברים אני אדבר בחלק השני. קודם כל לגבי המכתב, אנחנו עובדים עליו, כבר יש מכתב מוכן, פחות או יותר. היינו צריכים לקבל אישור כדי להוציא אותו. אני מניח שעד שבוע הבא נוכל לעמוד בלו"ז. יש הרבה סוגיות סביב יוצאי הכת שצריכות להיות סביב כמה משרדים. אני מקבל את מה שאמרת, אבל אני חושב שזה לא רק משרד הקליטה ומשרד הרווחה, יש פה עוד כמה משרדים שצריכים להיכנס פנימה. בשבוע האחרון קיימתי שיחה עם הרבה מהיוצאים שנמצאים בארץ, ואני לא אכנס פה לפירוט, וגם עם העובדים הסוציאליים שמטפלים בהם דרך מחלקות הרווחה. קיבלתי תמונת מצב לא פשוטה, מורכבת, אבל אני חושב שהיא נמצאת בעבודה, וזה היתרון הגדול. ככל שהדברים נמצאים בעבודה, אני חושב שאפשר דרכם להמשיך לקדם פה כל מיני עניינים. בחלק השני אני אתייחס לפרטים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אילן, אני רק רוצה להבין את הגדרת התפקיד שלך בתוך המערכת. << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> מנהל תחום. חוץ מהכותרת, אתה רוצה את הפירוט. התפקיד הוא תכלול של כל הפעילות המשרדית שלנו כמשרד הרווחה אל מול כל גופי העשייה שנמצאים במרחב הציבורי. דהיינו, השולחן העגול הזה, שולחנות עבודה נוספים שיהיו, כל מיני פרויקטים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם אתה אמור בסופו של דבר להיות המרכז מבחינת המשרד של תמונת הצרכים החברתיים סוציאליים של המשפחות? << דובר_המשך >> אילן אביטן: << דובר_המשך >> התמונה של הצרכים החברתיים, כן. הרווחתיים-חברתיים, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם מבחינת משרד ראש הממשלה והשולחן המתכלל ישנה הגדרה ברורה שהמשרד לשירותים חברתיים אחראי על ריכוז הקשר עם - - - << אורח >> נטע אלגבסי: << אורח >> - - - לבדוק את זה עם משרד הרווחה. לאור ההבניה של מה שעשה משרד הרווחה והמינוי של אילן, אנחנו בוחנים את העניין גם בהיבט של מה שדיברנו על פרוטוקול כללי מול המשפחות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מקובל עליכם שבסופו של דבר אמור להיות כאן איזשהו פרוטוקול ממשלתי שיודע לומר שיש גורם אחד שמתכלל את תמונת המצב, נקרא לה השיקומית אחרי ההגעה? << אורח >> נטע אלגבסי: << אורח >> ברמה העקרונית אנחנו מבינים את ההיגיון. עוד לא העמקנו מבחינת הפרטים וגם לא תיאמנו את העניין עדיין עם משרד הרווחה, שוב, לאור ההבניה החדשה הזו. אנחנו נעדכן בעניין הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רק רוצה לומר שלפחות מהתרשמות שלי, מעבר לצורך שלנו ברור שאמור להיות מקום אחד בממשלה שבו השמות על הקיר, שמתכלל את כל המידע – ברגע שהחבר'ה יגיעו לארץ, המקל צריך לעבור לתהליך של שיקום, לתהליך של הכנסה לחיים נורמטיביים ותקינים. צריך להיות גורם שמתכלל את זה. על פניו נשמע שהמשרד לשירותים חברתיים הוא רלוונטי כי יש פה היבט שיקומי, אבל אני חושב שמה שמתחדד לנו בדיון היום, גם בגלל ההגעה של דוריס, וגם בגלל הדברים של אורית, וגם מבחינת החוק, שיש למשרד לשירותים חברתיים עוד משרד אחד שהוא פרטנר מאוד משמעותי גם מבחינת אפיקי הסיוע, וזה משרד העלייה והקליטה, לפחות בחלק לא מבוטל מהמקרים, אני לא אומר שבכל המקרים. אני מניח שגם משרד הבריאות אמור להיות בתמונה, גם המשרד לבל"מ ומשטרת ישראל, כי כבר עמדנו על זה שצריך ברגע מסוים להילקח מידע מכל אדם שיצא מהכת הזו. צריכה להילקח עדות – אז מתי עושים את זה ואיך עושים את זה, והרגישות המתבקשת, זה ברור. הסוכנות היא פרטנרית שלכם בתהליכים האלה. הרבה על כתפיכם, ואני שמח לשמוע שהמשרד מינה דמות מקצועית מובילה לנושא הזה. זה בסדר גמור. << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> אני רק אוסיף עוד משפט, אני חושב שנטע ציינה את זה לפני כן. היה מפגש בשבוע שעבר של גופים שונים שמדברים על סל המענים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נצליח להגיע בשבוע הבא לאיזושהי – גם אם זו הצגה ראשונית. << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הסוכנות. אני מניח שמשטרת ישראל תדווח בחסוי. << אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >> חלק ידובר בחסוי וחלק פה. קודם כל, חוץ מכרטיסי טיסה, כמו שדוריס אמרה, לפי הגדרות קטין חוזר, אזרח עולה, גם לתושבים חוזרים הסוכנות תשלם כרטיסי טיסה. הדבר השני שחשבנו לכל המשפחות שאין להן כרגע מענה לדיור, בחודשים הראשונים עד שנה לתת להם מקום במרכז קליטה שלנו. גם אם תהיה קבוצה, ניתן משהו ייחודי כדי שהם יהיו ביחד ויקבלו את הטיפולים. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> מרכז הקליטה צריך להתאים להם. << אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >> ברור, אני יודעת, זה בדיוק מה שאני אומרת. אם תהיה קבוצה אז אנחנו נצטרך לתת משהו ייחודי, מרכז קליטה שהוא ייחודי להם, שיודע לטפל באוכלוסיות מיוחדות. אני אגיד שאני טיפלתי בעלייה מתימן, זה היה עם הסאטמרים, משהו מאוד דומה שם, אז יש גם עובדות סוציאליות, ולכן הסוכנות מוכנה גם לזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואתם בקשר? המשולש הזה של משרד הרווחה, משרד הקליטה, הסוכנות היהודית, צריך להיסגר. זה שאתם תאומים סיאמיים – אני יודע היטב. << אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >> יש דברים שאנחנו נשאיר לחסוי, אבל עם משרד הקליטה הדבר הזה עובד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רק רוצה לומר, אין לי ספק שמבחינת נושא של דיור ומענקים כספיים, ואם צריך אולפן לימודי עברית – אני מניח שיש פה ילדים שמדברים רק יידיש – לכל הדברים הללו, המסלולים שנחצבו בתחום העלייה והקליטה הם מאוד מאוד רלוונטיים. מצד שני, בואו לא נשכח לרגע שמדובר כאן בניצולי כת. אלו אנשים שעברו תהליך קשה מאוד, ויש פה תהליך שיקומי, ובכל החלטה כמו איפה גרים וכולי יש היבט שיקומי שצריך לקבל בכורה. לכן החיבור בין המערכת העלייתית-קליטתית לבין מערכת הרווחה הוא קריטי. אתם חייבים לעבוד צמוד. << אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >> אני אוסיף שבמרכזי הקליטה שלנו יש צוות שכולל גם עובדת סוציאלית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לומר משהו. כוחה של הוועדה רב, אבל הצניעות יפה גם לוועדת הכנסת. זה דיון שצריך להיות בצוותים מקצועיים, אנחנו רק צריכים לדעת שהוא קורה, הוא לא צריך להתקיים כאן, אין לנו תרומה. אנחנו צריכים לדעת שעשיתם את זה, שיש את החבירה, שביחד עם נטע גיבשתם את המענים, שלשלב הראשון יש את התקציב. נראה לי שבשלב הראשון גם לא צריך תקציב מיוחד מכיוון שהם עולים ונקלטים ותושבים חוזרים. אני מניח שלסוכנות יש יכולת לתת מענה של קלט חירום לשלב הראשון, לשבועות הראשונים. << אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >> גם לחודשים הראשונים, לא רק שבועות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זו אמירה שטוב לשמוע. מכובדי, יש עוד מישהו שרוצה לדבר בגלוי? אנחנו נצא להפסקה עד 10:30. אורית ביקשה לדבר בפתיחה של החסוי כמה דקות, אז היא תדבר ואז תצא ואנחנו נמשיך בסקירה החסויה. בעוד חמש דקות. << הפסקה >> הישיבה ננעלה בשעה 10:25