פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 18 ועדת הבריאות 03/06/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 354 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, ז' בסיון התשפ"ה (03 ביוני 2025), שעה 12:45 סדר היום: << נושא >> דו"ח שר הבריאות על עישון בישראל לשנת 2024 ומתווה פעולה למניעת העישון ונזקיו << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר מיכל מרים וולדיגר ירון לוי משה רוט אושר שקלים מוזמנים: שר הבריאות אוריאל בוסו שרון אלרואי פרייס – ראש חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות אורנה כהן – מנהלת תחום מניעת עישון, משרד הבריאות שרון לוי – מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות מלכה כץ – ממונה מניעת שימוש בסמים ואלכוהול, שפ"י, משרד החינוך סיגל מזור – מנהלת ארצית המחלקה לקידום בריאות, שרותי בריאות כללית אדווה זמר – קידום בריאות, שרותי בריאות כללית אירית מנטש – ממונה על תחום גמילה מעישון, מכבי שירותי בריאות הדס זורבצ'י – מנהלת קידום בריאות ארצית, מכבי שירותי בריאות לינוי קושניר בר חן – מקדמת בריאות, האגודה למלחמה בסרטן דנה פרוסט – מנהלת מחלקת הסברה, האגודה למלחמה בסרטן רבקה זלצר-פרייליך – אחראית מדיניות ציבורית למניעה וגילוי מוקדם, האגודה למלחמה בסרטן פאתן ג'טאס – מנהל הפעילות בחברה הערבית, האגודה למלחמה בסרטן משה בר-חיים – מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן גיל מלצר – מנכ"ל אגודת הלב הישראלי שירה כסלו – מנכ"לית המיזם למיגור העישון אריאל רוקח – יו"ר החב' הרפואית למניעה ולגמילה מעישון, ההסתדרות הרפואית בישראל צבי פרידלנדר – יו"ר האיגוד לרפואת ריאות, ההסתדרות הרפואית בישראל עמוס האוזנר – יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון חנה עמרם – מקדמת בריאות מחוזית, קופת חולים מאוחדת יעל בר זאב – החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון מירב מאיר – יועצת, העמותה הישראלית לסרטן ריאה סימונה אפשטיין – מנהלת פרויקטים ותמיכה, העמותה הישראלית לסרטן ריאה יהודה רפול – נציג החברה החרדית שלי לוי – מרכז המחקר והמידע, כנסת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: איה לינצ'בסקי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. דו"ח שר הבריאות על עישון בישראל לשנת 2024 ומתווה פעולה למניעת העישון ונזקיו << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות, הנושא שעל סדר היום דו"ח שר הבריאות על עישון בישראל לשנת 2024 ומתווה פעולה למניעת העישון ונזקיו. אני מקבל בברכה את שר הבריאות, שהיות והנושא קרוב לליבו הוא נוכח אתנו היום בפתח הישיבה, יחד עם כל השותפים האחרים, אנשי המשרד, אורחים וחברי כנסת. ציינו לפני מספר ימים את היום הבין-לאומי ללא עישון, יום שהמטרה שלו לעורר מודעות לנזקי העישון ולעודד צעדים לצמצום התופעה. לצערי הרב אנחנו נמצאים במצב לא טוב בהקשר הזה. לפני שנה בתקופה הזו קיימנו על כך דיון, ראינו שגם המלחמה נותנת את אותותיה, הלחץ הגדול שיש במדינה משפיע על צריכת העישון לסוגיו ויש החמרה משמעותית בעניין. נראה גם שלא הרבה מהישראלים יוצאים ממעגל העישון וזה אירוע בפני עצמו. בסיכום אותה ישיבה קראנו למשרד החינוך, הבריאות והאוצר, לפעול יחד להרחבת התקצוב לתוכנית למניעת העישון. קבלנו תשובה לאחר מספר שבועות שהתכנסה ועדה בעניין הזה, ועדה בין משרדית, כמובן נרצה לשמוע מה נעשה מאז, מה דרכי הפעולה ועוד. הנושא הזה חשוב מאוד ומשמעותי לחינוך, לתרבות שלנו, אבל בעיקר לבריאות. אני מתכבד לאפשר לשר לומר דברים. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> שלום לכולם, מכובדי, יושב-ראש ועדת הבריאות, חבר הכנסת משריקי, חברי הכנסת משה רוט וירון לוי שנמצאים כאן, מנהלת הוועדה וצוות הוועדה, בכירים ומכובדים ממשרד הבריאות שנמצאים כאן, ד"ר שרון אלרואי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור, אורנה כהן ושרון לוי שעוסקות בחינוך בנושא בריאות ונמצאות כדי לקדם את הנושא החשוב. יצאתי מהשדולה שהתקיימה כעת כדי לדבר בוועדה ולומר עד כמה אנחנו עומדים אחרי הפעולות למניעת העישון. היום פרסמתי את דו"ח העישון ומניעת נזקי העישון לשנת 2024, המספרים מדברים בעד עצמם. זה נושא שצריך להבהיל ולהלחיץ כל אחד. אמרתי שכל שנה אנחנו מזדעזעים ממספר ההרוגים מתאונות דרכים, הם חוצים את ה-350, 400, 500, כל אחד הוא עולם ומלואו יחד עם כל הנזק שיש מסביב, אז כמובן כשמדברים על 8,000 אנשים שנפטרים מנזקי העישון, נהרגים, נרצחים, מתאבדים, כל אחד יכול לקרוא לזה בצורה אחרת, שחלקם בכלל מעשנים פאסיביים שרק נחשפים לעישון. 22 איש בכל יום נפטרים מעישון זה לא משהו שאפשר לעבור עליו לסדר היום. הדו"ח מראה עליה מאסיבית, אנחנו לא נמצאים טוב בהשוואה למדינות ה-OECD מבחינת ירידה בעישון, בלי לדבר על העישון בחברה הערבית והחרדית, שם המספרים מוכפלים. בשנים האחרונות אנחנו נחשפים ליותר ויותר פתרונות לעישון כמו סיגריות אלקטרוניות עם טעמים. אני נפגש עם אנשים שאומרים לי, תשחררו את הנושא, צריך פחות מס, ברגע שיהיו הפתרונות ירדו מטבק. אבל הדו"ח הזה מראה באופן ברור מה שתמיד אנשי המשרד אמרו, אלה הדרכים לגרום לאדם לעשן, כי מי שחשוף לסיגריה ולא משנה איזה, בסוף הוא נמצא במעגל המעשנים ואנחנו מקבלים את הנזקים הללו בכל רבדי החברה. זה לא רק הנזק למי שמעשן, חולה ונפטר, אלא הנזקים התוספתיים במחלקות הריאות בבתי החולים, במחלקות האונקולוגיות, יחד עם הנזקים הסביבתיים לחברה, למשפחה, הנזקים כלכליים הכבדים שיש על המערכת, זה דבר שאנחנו חייבים לפעול. רק לפני כמה ימים ועדת הכלכלה אישרה את התקנות שחתמתי עליהם, של תמונות גרפיות על חפיסות סיגריות שאמורות לגרום לאנשים עוד קצת להתרחק ועוד להבין את המשמעויות. לפחות תמונה כזו תיצור שיח בין אנשים שמבינים את משמעות התמונה. אני אישית הזדעזעתי מהתמונות שהביאו לפני וקיבלתי טיפים מגופים מסוימים שזה מלחיץ וגורם לפוסט טראומה, אז הבנתי שזה עושה את העבודה ואני מקווה שזה יפעל. אנחנו מצטרפים למדינות נוספות בעולם שזה כבר נמצא שם. זה מצטרף לפעולות חקיקה נוספות, חלקם על סדר היום וחלקם נמצאות בהכנה, בחקיקה פרטית או ממשלתית. אני מודה לך יושב-ראש הוועדה שאתה דן בנושא ומציף את הנושא לסדר היום. אני סמוך ובטוח שזה לא ירד משולחנך, לכל יוזמה שתבוא ותצטרף לכך. אנחנו משתדלים לטפל בנושא בשגרה שקיימת במשרד עד כמה שניתן, אבל בסופו של יום אנחנו מתעוררים לעוד יום קשה, נפילתם של שלושה חיילים מגבעתי שנפלו בפעולה קשה בעזה. נתפלל שהימים הללו יחלפו ונחזור לשגרה, יחד עם חזרתם של כל החטופים והחטופות, 58 חיים וחללים, אזרחים וחיילים שנמצאים שם, שיחזרו למקומם הטבעי בארץ הקודש. בחלק מהדוחות של העישון הבנו שהיה פיק בקורונה ופיק נוסף במלחמה, כך שזה גם גורם לעליה בעישון, בצעירים, בחיילים והלחץ הנפשי של כולנו הוא גם תופעה שגורמת לכך. אני מתנצל שאני צריך לצאת, תודה רבה לך ולכל מי שעוסק במלאכה, כשתציגו את הדברים תשמעו פה על הפעולות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה מכובדי השר, תודה על הנוכחות שלך פה ועל הדברים. אני רוצה לפתוח ולאפשר לד"ר שרון אלרואי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור בבקשה ולאחריה נשמע את חברי הכנסת. << אורח >> שרון אלרואי פרייס: << אורח >> תודה רבה. אפתח ואגיד שעישון זו ההתנהגות הכי מסוכנת שיש מבחינת בריאות הציבור ועושה נזק גם לבן אדם המעשן וגם לסביבתו. כמו שאמר השר, מדובר באלפים שמתים כל שנה, שאם נתרגם את זה לשעות, אז בערך כל שעה מישהו נפטר מסיגריה. בזמן שלוש השעות שאנחנו בכנסת, מתו שלושה אנשים. זה דבר משמעותי ומורכב מאוד, מחייב אותנו לעבוד גם על רגולציה, גם על אכיפה וגם על הסברה, בעיקר לראות מה עושים כדי למנוע את הכניסה למעגל העישון, בנוסף לניסיון לגמול אנשים שכבר נכנסו. צריך להסתכל על כל מוצרי העישון כמוצרים מזיקים, אחת הטעויות הגדולות זו התחושה הרווחת, שאני מקווה שאנחנו מצליחים להשפיע עליה, שאולי סיגריות אלקטרוניות זה לא נורא. זה נורא מאוד, זה מסוכן, זה מזיק, הניקוטין בתוכו מזיק ומוסיף עוד מחלות שלא היו בסיגריות הרגילות שמביאות ילדים לאשפוז ולעיתים למוות. הדו"ח שמוגש כל שנה מוגש גם השנה, אני אבקש שאחרי שחברי הכנסת ידברו, ד"ר שרון לוי, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום לבריאות תציג את פרטי הדו"ח. זו הזדמנות להגיד תודה לגברת אורנה כהן שמובילה את נושא העישון במשרד הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת משה רוט בבקשה. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה לך על קיום הישיבה החשובה הזאת וכמובן תודה רבה לכל אנשי הצוות שמשקיעים שעות רבות להכנת הדוחות וכדי לפעול. אני רוצה לדעת איפה אנחנו עומדים בהסברה, בדגש על קהילות בהם אולי סגנון ההסברה צריך להיות אחרת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נשים את הדברים על השולחן, חרדים וערבים, ראינו גם בדו"ח, אלה דברים שנמצאים על השולחן ואין מה להסתיר את זה כי זו עובדה. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם כך הייתי מצפה שתהיה הסברה שמתאימה לציבור החרדי, שזה סגנון אחר, כלי תקשורת אחרים, דיבור אחר. מה נעשה בנושא והאם יש לנו קנה מידה לבדוק אם זה עובד או לא עובד? האם מישהו בודק את זה, כדי שלא סתם נשפוך עבודה וכסף במשהו שהוא לא יעיל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מצטרף לדברים שנאמרו כאן. חשוב לי לציין שכל מוצר שהוא עישון, בין אם זו נרגילה, סיגריה אלקטרונית בטעמים שמפיצה ריח נהדר, זה עישון לכל דבר וזו הדלת שפותחת לעולם העישון של בני נוער שמתחילים עם סיגריה אלקטרונית שנראית טוב ומריחה טוב ואם אין להם כסף, הם מוצאים את הדברים האחרים כדי להתחיל בעישון. דיברת על שלושה דברים: הסברה, חקיקה ואכיפה. לדעתי בהסברה יש לנו הרבה מה לעשות וזה מצריך שיתוף פעולה בין המשרדים חינוך ובריאות וכמובן גם רווחה ועוד משרדים שנכנסים לדבר הזה. זו תופעה שצריכים לטפל בה והיא נוגעת בכולנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, מהמובילים בכנסת לחקיקה שקשורה למניעת עישון ומביא את הנושא לסדר היום, תודה רבה על כל מה שאתה עושה בנושא. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש, זו הזדמנות לומר תודה לכול האנשים שהשתתפו ביום למניעת עישון שציינו בשעתיים האחרונות באולם הסמוך. יש שני דברים אופרטיביים שאנחנו לוקחים אתנו מהיום הזה: לקדם את החקיקה בנושא של הסיגריות האלקטרוניות, כשהראשית היא בנושא הטעמים, זה דבר מאוד חשוב. בשבוע שעבר סיימנו את החוק שיזמתי והיה לי הכבוד להוביל בנושא של הטמעת תמונות גרפיות על גבי מוצרי עישון למרות הלחצים הרבים שהיו והניסיונות להיפגש ולנסות לבטל את התקנות. אני שמח שהיה שיתוף פעולה הדוק וחזק עם צמרת משרד הבריאות ועם הדרג המקצועי שהובילו את זה כמו שצריך. חייבים להודות גם לחבר הכנסת דוד ביתן שניהל את הנושא בוועדת הכלכלה, דחף גם ברמת החקיקה וגם ברמת התקנות. אנחנו פה כדי לשמור על בריאות הציבור ואיכות החיים של הציבור מכיוון שיש לזה השפעות רבות וננסה לקדם את זה כמה שיותר. דבר נוסף שאנחנו לוקחים מהיום ללא עישון שקידמנו, זה הסברה לבני נוער וילדים ואם אפשר גם במסגרת מערכת החינוך. היו ילדים מפתח תקווה שסיפרו על יום עיון בו ביקרו במחלקת לסרטן ריאות, ראו את הנזקים של העישון ולקחו את זה הלאה, אז אפשר אולי להטמיע את הנושא גם במערכת החינוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה חבר הכנסת אושר שקלים. חברת הכנסת וולדיגר, נכנסת עכשיו, אנחנו בדברי פתיחה של דברי הכנסת << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> תודה, אפשר להמשיך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ד"ר שרון לוי, הצגת הנתונים של המשרד, בבקשה. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> תודה. אני מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות ואנחנו אמונים, בעיקר אורנה כהן, על הכנת הדו"ח שהוגש על ידי השר היום. אנחנו עובדים עם המון שותפים על הדו"ח הזה, הנתונים מגיעים מהמשרדים השונים, מגופים ציבוריים, ארגונים ועוד. כפי שכבר נאמר, 8,000 איש נפטרים מידי שנה, 800 בגלל עישון כפוי. אומר, זה מספר מ-2014 אנחנו עכשיו עובדים חזק שבדו"ח העישון הבא יהיה לנו עדכון של הנתונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא הבנתי, למה זה כל כך רחוק? << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> זו עריכת הערכה של תמותה מנזקי העישון, זה מאמץ מורכב, אנחנו עובדים עכשיו על עדכון הנתונים האלה, כדי ששנה הבאה יהיה לנו מידע מעודכן. זה המידע שאנחנו עובדים אתו ואלה כבר מספרים מאוד גדולים ואנחנו פועלים כל הזמן לראות איך מצמצמים את התופעה ואת המספרים הללו. כפי שכבר נאמר, אחד מכל חמישה מבוגרים בישראל מעשן ולצערנו לא הצלחנו לראות שינוי כבר עשור. לכן אנחנו מאמינים שצריך הרבה פעולות יחדיו כדי להוביל לשינוי. אפשר לראות שיש עישון הרבה יותר גבוה בקרב גברים בחברה הערבית. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> אין שינוי זה אומר שהמספרים סטטיים? גם הפגיעות וגם המעשנים? << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> מבחינת המעשנים. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> זה עולה ולא יורד? << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> זה נשאר דומה בקרב מבוגרים. יש נתונים שמראים על עליה בתקופת המלחמה וחזרה לעישון בקרב אנשים שעישנו בעבר והפסיקו לעשן. יש גילאים של תחילת עישון ואפשר לראות שבקרב מבוגרים שהיו בסקר מדברים על גילאי התחלה בגיל 18, 20. חשוב לומר שבנתונים החדשים של צעירים מדברים על כניסה של גיל הרבה יותר צעיר. אם מבוגרים היום מספרים שהתחילו בגיל 18 בעוד עשור נשמע מבוגרים שיספרו שהתחילו בגיל 14. זו המשמעות של השינוי בתופעות העישון. גם הפערים שרואים במגדרים בקרב מבוגרים, בעקבות הסיגריה האלקטרונית הפערים האלה משתנים. בנות נכנסות לעולם העישון יותר מבעבר וגם בחברות מסורתיות יותר. התופעה משתנה וזה מסמן לנו עד כמה חשובות כל הפעולות שאנחנו מנסים לקדם כדי למנוע את הכניסה לעולם העישון, כי מדובר גם ביותר צעירים, גם בנים/בנות וגם בחברות השונות. אמנם לעומת ה-OECD אמנם אנחנו לא כל-כך רחוקים מהממוצע, אבל בשונה מה-OECD אנחנו לא מצליחים להוביל לשינוי מהותי כבר הרבה שנים. אם יש מדינות אחרות שהצליחו לעשות מעשה להוביל לשינוי, אנחנו עכשיו במקום שאנחנו צריכים לסגור את הפערים ולהוביל לשינויים משמעותיים, לכן חקיקה כמו שהייתה בשבוע האחרון, היא חשובה, אנחנו מדינה שנכנסה יחסית באיחור לאזהרות הגרפיות, קרוב ל-160 מדינות כבר היה להם, אבל לפחות הצלחנו להכניס גם את הסיגריות האלקטרוניות ושם להיות מהראשונים שהכניסו את זה לאזהרות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שאלה לשלי מהמ.מ.מ. על ההשוואה ל-OECD, בבקשה. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> שיעורי העישון היומיים בישראל, הדיווח של ישראל הוא מגיל 21 ומעלה? << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> אבל ההשוואה של ה-OECD היא מגיל 15 ומעלה. זאת אומרת שיש פה קבוצה גדולה, מגיל 15 עד 21 שמעשנים, כנראה גם בשיעורים גבוהים, יכול להיות שבדירוג אנחנו נמצאים במצב יותר גרוע. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> נכון. הסקרים של הנוער הם שונים. זו אמירה שאנחנו באמת צריכים לחשוב על ההגשה. ההגשה ל-OECD בדרך כלל מבוססת על סקר אחד ואצלנו הסקרים של הנוער והסקרים של המבוגרים הם שונים. אנחנו מדברים גם על חשיפה לעישון כפוי, אותם אנשים שלא מעשנים ועדיין נזקי העישון מורגשים אצלם. שימו לב שגם פה רואים פערים בחברות השונות, בחברה הערבית מדווחים על זה פי 2 ויותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש רגולציות שאנחנו רוצים לאמץ או לתקן בהקשר של העישון הפאסיבי? << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> קודם כל אכיפה באזורים הציבוריים, זה משהו שעכשיו עובדים עליו ומנסים לקדם מהלכים יותר משמעותיים עם הרשויות המקומיות כדי להוביל לשינוי שיתבטא באכיפה. גם השאלה איפה נחשפים, החשיפה לעישון כפוי בחברה הערבית לדוגמה, זה הרבה בקרב המשפחה, לאו דווקא במקום שהוא בחוץ. יש מקומות האכיפה יכולה להיות יותר משמעותית ויש מקומות שזו התנהגות והסברה. דברנו עם בני הנוער, שהעלו את זה, היכולת להגיד לחברים שלצדך שאולי תיפגע, שזה משהו שאתה מבקש שלא יקרה לידך וזה עדיין קשה להרבה מהציבור להגיד. שמענו על זה גם בקבוצות מיקוד שעשינו עם צעירים, שזה לא כזה פשוט להגיד לאנשים מסביבך להפסיק לעשן ושאתה נפגע מזה, במיוחד בקרב ציבור שמי שמעשן סביבו אלה אנשים שקרובים אליהם, כולל משפחה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בעולם הרגולציה, יש דברים שיכולים ללמוד ממקומות אחרים בעולם? << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> לצערנו יש עדיין מקומות בישראל ציבוריים שהעישון שם הוא תופעה, אנחנו מקבלים על זה פניות. יש חוק של מקומות ציבוריים, צריך לדאוג לאכיפה יותר גבוהה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז התשובה היא שמבחינה רגולטורית אנחנו לא יודעים לייצר עוד תקנות או חקיקה, אני מבין שזה תלוי בעולמות הפיקוח. << אורח >> גיל מלצר: << אורח >> יש עוד הרבה רעיונות, זה לא מדויק. << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> מיסוי זה קצת אחר מבחינת העישון הכפוי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דיברתי על עישון פאסיבי. << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> יש עוד רגולציות, אנחנו בוחנים רגולציות נוספות שנוכל להכניס לפול. הרגולציה שהיום אנחנו פועלים לפיה נושא האכיפה מאוד בולט ויש עוד מהלכים שאנחנו צריכים לשקול איך להכניס. דברנו על ילדים ובני נוער, תלמידים מדווחים על עישון, אפשר לראות שמתנסים גם מאוד צעירים, 25% עד גיל 12 שמדווחים על זה שהתנסו ב-60 הימים האחרונים. אפשר לראות שיש שינוי בשימוש בסיגריות רגילות, הייתה ירידה ב-2006 ומאז אנחנו שוב בעליה. אפשר לראות שזה גם בקרב תלמידים יחסית צעירים, ו'-י'. נתון חשוב הוא כניסת הסיגריות האלקטרוניות שהתחילו למדוד רק בשנים האחרונות. כנראה שיש קונסטלציה של גם סיגריה רגילה וגם אלקטרונית. לגבי הסיגריה האלקטרונית, ערכנו סקר לאחרונה, אפשר לראות שזה אכן מוצר שער. הרבה צעירים מתחילים עם הסיגריה האלקטרונית. רצינו גם לדבר עם בני נוער ולשמוע מהם הדברים שמשפיעים עליהם ואיך הם נחשפים. האמירה ששמענו גם הבוקר היא שיש כל מיני גורמים שמשפיעים על העישון בקרבם. הנגישות, המוצרים נגישים, אפשר לקנות בכל מקום ולא מונעים מהם קניה למרות שהם צעירים. דיברנו על הצורך באזורים בטוחים, שהילדים יהיה להם פחות נגישות, אולי בקרבת בתי ספר, אולי בקרבת מקומות אחרים שהם מקומות שילדים פעילים בהם. כל העולם של ההתנסות והלחץ החברתי מאוד משפיע. בפערים המגדריים חשוב לומר שסיגריות אולי פחות נתפסות בקרב בנות, במיוחד בחברה הערבית, אבל זה משתנה עם הסיגריה האלקטרונית ורואים שהנתונים משתנים ויש יותר כניסה. ערכנו השנה סקר מיוחד בקרב החברה החרדית, זו פעם ראשונה שנערך סקר ויכולנו למדוד את התופעה. שאלת מה אנחנו עושים בקרב החברה החרדית, אבל עד עכשיו לא ידענו עד כמה מעשנים בחברה החרדית. זה אמנם רק עם בנים, לא יכולנו לפנות גם לבנות. אבל רואים שתופעות העישון בקרב החברה החרדית היא יותר קשה ואלה שמתנסים ברמות יותר גבוהות ביחס לחברה הכללית, אפילו בנוער חרדי נושר 80% מדווחים שהתנסו וגם בישיבות גבוהות שם מדובר על צעירים, לא בני נוער, מעשנים עוד יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למרות כל הפסיקות שיש. << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> נכון, למרות מכתבים של רבנים ופסיקות. כשמסתכלים על שימוש בחודש האחרון רואים שיש שימוש יותר גבוה וזו תופעה יותר קשה בחברה החרדית מהנתונים הללו. נדבר עוד מעט איך אפשר להתערב ומה עושים, אבל חלק מהאמירה היא שחייבים להמשיך למדוד בקרב אוכלוסיות, שעד עכשיו לא ממדנו אצלם את הנושא הזה. אולי יש מחשבה שם המצב אחר ויותר טוב, אנחנו חשובים שיש פה ממצאים קשים שמספרים סיפור. צריך עבודה עם המסגרות הללו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש תוכנית עבודה למגזרים השונים? << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> יש תוכנית עבודה של מה שנעשה עד עכשיו והמלצות קונקרטיות על בסיס הדו"ח הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איזה קבוצות אוכלוסייה הייתם רוצים למדוד? << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> טרם הצלחנו למדוד בקרב בנות בחברה החרדית, חשוב למדוד גם שם. הסקר הגדול שנערך עם משרד החינוך ומשרד הבריאות, נערך רק בבתי ספר ממלכתיים וממלכתי-דתי ובבתי ספר ערבים שכולם תחת קורת הגג של משרד החינוך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו יודעים מיהם האוכלוסיות החלשות, לא צריך להסתיר זה כי זו עובדה ואנחנו מדברים על זה כל הזמן. על החרדים והערבים דיברנו. העדה האתיופית שיקרה לנו מאוד סובלת מכל מיני תחומים שאנחנו מנסים לקדם פה בוועדה בעולמות הבריאות, לדעתי צריך גם לבחון את זה שם כדי לדעת את הנתונים. אני מניח שיש עוד קבוצות אוכלוסייה חלשה, פריפריה, הייתי שמח שיהיו לנו כל הנתונים האלה כדי שתשימו את המיקוד שלכם עליהם. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> שמעתי רמז שיש תוכנית כזאת. אפשר להגיד מזל טוב? << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> עד היום היו לנו פעולות שיצרנו במיוחד בהתאמה לחברה החרדית כולל מידעים ייעודיים ועלונים ייעודיים. אנחנו חושבים שצריך לפתוח בתוכנית קונקרטית למסגרות הללו ולאפשר להגיע למסגרות הללו כדי לעשות פעולות מניעה וגם פעולות גמילה. יכול להיות שיש נוער שרוצה להיגמל לפני הסקרים שלנו אבל המענה של מוקדי הגמילה כרגע גם ככה לא מותאם לאנשים צעירים וייתכן שפה עוד צריך לעשות התאמות נוספות. אז אנחנו רוצים לבוא עם תוכנית קונקרטית ואנחנו בהתייעצות עם גורמים מתוך החברה כדי לבנות תוכנית ייעודית. יש עבודה דרך המתנ"סים, עם התוכנית של רוה"מ שהיא תוכנית ממוקדת לחברה החרדית שם יש פעולות והתחילו תוכניות למניעת עישון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נמצא אתנו יהודה רפול נציג מהחברה החרדית כדי שיספר לנו על התוכניות הספציפיות. << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> התוכניות האלה נבנות יחד עם המחלקה שלנו ועם עוד גורמים ממשרד הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חבר הכנסת רוט העיר קודם שיש שפה מסוימת לדבר לחברה הזו ואני מניח שהרשות יודעת לדבר את השפה הזאת, כמו בחברה הערבית ועוד. << אורח >> יהודה רפול: << אורח >> כמו שציינת, התחלנו בתוכניות בחברה החרדית. ישנה תוכנית שפעלה וממשיכה לפעול בישיבות לשינוי תודעתי. התוכנית היא התערבות במסגרת הבלתי פורמלית, שזה אומר בקמפים, בבין הזמנים, בחופשים והיא נקראת "דבייט". זו תחרות נואמים וביקשנו שישנו את השיח, שיתכוננו חודש לפני, יגישו חומרים ושכל הנושא באותו מחנה יהיה סביב העישון. המנצח יהיה זה שהסביר הכי כמה לא טוב לעשן והמתמודדים, יחד עם חבריהם יצטרכו להכין תוכנית שלמה איך הם עושים שזה לא יהיה בישיבה. אז אנחנו מנסים לעשות שינוי תודעתי על ידי אירוע חווייתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה לא בתוך הלימודים עצמם? למה לא לגייס את ראשי הישיבות, הרבנים, מובילי דעת הקהל בחברה החרדית לטובת העניין? אין לי ספק שהם ירצו להתגייס לזה. << דובר_המשך >> יהודה רפול: << דובר_המשך >> אדרבא. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא מעשן ואני מכיר את החברה החרדית. בכל פעם שראינו ירידה זה היה בעקבות ראשי ישיבה ורבנים שהשפיעו על הקהל. קהילות שלמות שהפסיקו לעשן רק בגלל שהרבנים בתוך הקהילה דברו על הנושא. << דובר_המשך >> יהודה רפול: << דובר_המשך >> אנחנו לא באים לפתור את כל הבעיה, אנחנו מנסים להיכנס עם הכלים שיש לנו ולנסות ליצור שינוי, אבל כדי לפתור את הבעיה יצטרכו התערבות יותר גדולה ממה שאנחנו עושים. << אורח >> גיל מלצר: << אורח >> שמי גיל מלצר מאגודת הלב הישראלי, אתה אומר שתפקידנו לא לפתור את הכול, אם בא היום ראש ישיבה ואומר אנחנו מהיום מתחילים תוכנית של הפסקת עישון, קחו אותי כדוגמה. אני מבטיח לך, בלי שאני מכיר את העולם החרדי, שילכו אחריו. << דובר_המשך >> יהודה רפול: << דובר_המשך >> היו פסקי הלכה בעבר. << אורח >> גיל מלצר: << אורח >> אני לא מדבר על פסקי הלכה, אני מדבר על דוגמה אישית של אנשים. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> הובלת תוכנית בתוך בית ספר. << דובר_המשך >> יהודה רפול: << דובר_המשך >> גם את זה עשינו. ערב פורים עשינו לצעירים יותר, בכיתות ח', בתוך בתי הספר. הייתה תחרות סטיקרים בשכונות וכמעט בכל בניין הייתה מודעה של ילדים ש"סיגריה לא מדבר אלי", "לא מעשן לי", תחרות עם פרסים למצטיינים. מדובר שוב על שינוי תודעתי, אם מדברים על פתרון הבעיה, אני חושב שעדיין לא, אבל מה שכן ניתן לעשות על ידי התוכניות האלה, אנחנו עושים. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> אלה באמת תוכניות עם החברה למתנ"סים שאנחנו מובילים יחד. צריך לדבר על תוכניות דרך גופים נוספים שאחד מהם זה הרשויות המקומיות. השנה הצלחנו להגיע לשיעורי היענות קצת יותר גבוהים משנים קודמות ועדיין אנחנו רואים שרק 81 רשויות דיווחו על זה שהם עוסקים באכיפה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שיעורי היענות של מי? << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> שיעורי היענות של רשויות מקומיות מתוך ה-250 רשויות, 81 רשויות דיווחו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הם עושים טובה שהם מדווחים? << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> הם אמורים לדווח על פי חוק. אומר שרשויות שעובדות יחד אתנו בתוכניות של "אפשרי בריא" לדוגמה, לוקחים חלק באופן יותר מהותי בדיווח ובשיתוף המידע. ניסינו לבחון יחד אתם את כל הנושא של אכיפה והאם הקנסות מתאימות כי אנחנו יודעים שיש על זה הרבה שיח, האם הקנסות גבוהות מידי, האם זה משהו שמפריע לך לעסוק באכיפה? אני חושבת שחשוב שמתוך 80 הרשויות שהשתתפו זו לא הבעיה, ההפך, רובם אמרו שהקנסות מתאימים ושהם חושבים שזה נכון וחלק המליצו להגדיל את הקנסות ושזה לא מה שמונע. הם כן מצביעים על זה שיש נושאים, שהרי הם עוסקים באכיפה ואחרים לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לפני שאני אוכף ומעניש הייתי רוצה לראות שיש משקל כבד להסברה. קל לנו להגיד שצריך להעניש אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים לבוא עם האזרח יד ביד שהוא יגיע להבנה שזה דבר מזיק שהורג אותו, 8,000 איש מתים בשנה, 800 מעישון פאסיבי, זה לא נתפס. כמו שאמרה קודם ד"ר פרייס, כל שעה שאנחנו יושבים פה מת בן אדם, אז צריך ללכת יד ביד עם האזרח בהסברה, אחרי זה נדבר על עולמות של אכיפה. << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים גם עם הרשויות המקומיות על הסברה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה נכון שהרשות המקומית היא זו שתפקח או שחשבתם על מנגנונים אחרים? << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> מבחינת אכיפה יש לנו כרגע שני חוקים שאנחנו פועלים, אחד זו הרשות המקומית שאוכפת, זה הנושא של עישון במקומות ציבוריים והנושא השני זה הפרסום, שם יכולות האכיפה הם של המשטרה ואנחנו מלווים איפה שאפשר. זו כרגע שאלה איפה האכיפה תהיה. יש עבודה עם הרשויות המקומיות, גם על הנושא של ההסברה, כי במיוחד אם מדברים על אוכלוסיות מסוימות, לרשות יש את הגישה, הם מכירים את התושבים הם יודעים מה הצרכים, לכן אנחנו מקדמים אתם תוכניות למניעת עישון. בסופו של דבר הם נוטים לפעול גם בקרב ילדים ובני נוער, שזה הגיל שאנחנו מאוד רוצים לקדם איתם. אנחנו גם פועלים בעולמות של גמילה, גם דרך רשות מקומית, גם דרך משרדי ממשלה, גם דרך גופים נוספים. בסופו של דבר אנחנו חושבים שכל השיטות הללו יחד הם מה שיובילו את השינוי. כל המחקרים בכל המדינות בעולם מראים שצריך את השילוב: גם את הניטור, גם הגנה מעישון כפוי, גם גמילה, גם הסברה, גם החקיקה והאכיפה וגם המיסוי. כולם משפיעים מאוד. אם נעשה רק הסברה ולא תהיה חקיקה ואכיפה, זה לא יספיק. לגבי בני נוער, מאוד חשובה ההבנה של התופעה הקשה של העישון, אבל בסוף הנער חי כאן ועכשיו ולא בעוד 20 שנה, הוא לא כל-כך חושב על זה שכשהוא יהיה בן 40 השיניים שלו תהיינה צהובות או שהוא ימות משבץ. אנחנו צריכים לחזק אותם כאן ועכשיו שירגישו שהם יכולים לומר שהם לא רוצים לעשן ולהבין את בעיות ההתמכרות. << אורח >> שרון אלרואי פרייס: << אורח >> לשאלתך, אין ספק שהרשויות המקומיות הן שחקן כוח קריטי, שכרגע על פי חוק לא יכולות לעשות אכיפה על רוב הדברים. הן יכולות לעשות אכיפה רק על עישון במקומות ציבוריים. זה דורש שינוי חוק, אנחנו בשיחות גם עם יושב-ראש השלטון המקומי שמאוד בעד הדבר הזה, אנחנו גם בפיילוט לאפשר לרשויות מקומיות לאכוף גם דברים אחרים כמו מכירה לקטינים, שמקום של סיגריות יהיה סגור, איסור טעמים ועוד, שהרשויות המקומיות יוכלו לאכוף את זה כי כרגע הן לא יכולות. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> יש משהו שאנחנו יכולים לתרום כחברי כנסת? << דובר_המשך >> שרון אלרואי פרייס: << דובר_המשך >> אני בטוחה שכן, זה דורש תיקון חקיקה, זה חלק ממה שנביא. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> אני רוצה לומר לסיום שלגבי עולם הגמילה אנחנו מפתחים לומדה כדי שיותר ממקצועות הבריאות יוכלו לקחת חלק, אם אלה רוקחים, רופאי שיניים, שגם הם יוכלו להפנות לגמילה. זה עוד מקום שהמפגש עם בן אדם שהוא מתוך הקהילה, מישהו שאתה מרגיש אתו בנוח, שהוא נפגש אתך, לאו דווקא רופא מטפל, יכול בהחלט גם לעשות הבדל. כפי שנאמר, אנחנו עוסקים גם בהסברה, כולל הטמעת מסרים לאוכלוסיות בסיכון, כולל מהלכים ייעודיים ברשויות המקומיות, אבל צריך להגדיל ולהרחיב ולחשוב על תוכניות ייעודיות למסגרות לדוגמה. זה המקום לבקש אפשר גם את הגב והתמיכה של גורמים מובילים בציבור כדי שכנבוא עם תוכנית כזו, יהיה יותר סיכוי שיאמצו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. משה בר חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, בבקשה. << אורח >> משה בר-חיים: << אורח >> תודה רבה אדוני היושב-ראש ותודה על היום המדהים והחשוב הזה. אני רוצה להביא נקודה אחרת, מאחר ואני יודע שאחרים ידברו על נקודות בריאותיות, אני רוצה להביא דווקא את הצד הכלכלי. כאן זה כן קשור לחברי הכנסת, זה לא סתם שאנשים מעשנים, מישהו גורם להם לעשן ולצערנו מישהו גם מרוויח מזה הרבה מאוד כסף. המערכת צריכה לדאוג להרים את החומות, להקים חומות כבדים יותר, להבין שאנחנו נמצאים במערכת כלכלית שאנשים יוצאים נשכרים. רק בשבוע שעבר היינו בדיון בנושא מיסוי על הדיוטי פרי, ומולנו היו כל ארגוני הבריאות, ממשרד הבריאות. בצד, מול המחוקקים, ישבו אנשים שמרוויחים כסף מזה שהמערכת נהיית חולה, שאנשים נהיים חולים, זו הסיבה שהם הגיעו, לוודא שהכול יהיה בסדר. חברי הכנסת הנכבדים והמערכת צריכים לראות שכנגד כל חולה יש כאן אנשים שמתעשרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה כל-כך צודק, תודה רבה על הדברים. דנה פרוסט בבקשה. << אורח >> דנה פרוסט: << אורח >> תודה. אני רוצה להשלים את הצד השני של מה שהזכיר משה. מצד אחד יש מערכת כלכלית מאוד גדולה שדוחפת את העישון ומצד אחר אני רוצה לברך על תנופת השינוי והעשייה שרואים במשרד הבריאות וכל העשייה הטובה שנעשית. בלי משאבים של כוח אדם ובלי משאבים תקציביים יהיה מאוד קשה לעמוד מול עשרות מיליונים שמושקעים בפרסום לעידוד מוצרי עישון. רציתי להתייחס לעוד נקודה מעבר להיבט הכלכלי. ראיתי את הנתונים של משרד הבריאות, לפי הנתונים של האגודה למלחמה בסרטן החשיפה לעישון כפוי הרבה יותר רחבה. 90% מהציבור מדווח על חשיפה לעישון כפוי. מעבר לנושא האכיפה, שכמובן צריך לתת עליו את הדגש, שאלתם מה אפשר לעשות כאן בכנסת, אז אפשר להרחיב את המקומות בהם אסור לעשן. להרחיב ולשנות. אני יכולה לתת את הדוגמה הברורה שכולנו יושבים ושותים כוס קפה או תה בבית קפה, מי שהולך לבית קפה לא יכול אלא להיחשף לעישון כפוי. אני תושבת גבעתיים, כשאני הולכת ברחוב ויצמן בגבעתיים אין מצב שאני עוברת ליד בית קפה ואני לא נחשפת לעישון כפוי. אז גבעתיים כתל-אביב, קריית שמונה, אילת וכל שאר המקומות, אפשר בהחלט לעשות הרחבה של המקומות בהם אסור לעשן. יש הרבה מקומות בהם מותר לעשן, אז אפשר לעשות אחד משני דברים: או להפוך את החוק ולהגיד אסור לעשן בשום מקום רק במקומות בהם מצוין שמותר, או להרחיב משמעותית. למשל בפארקים ציבוריים, שם אסור לעשן בגינות השעשועים, אבל מי שהולך לפארק ואין לו ילדים קטנים שנמצאים ליד המתקנים, נחשף לעישון. מבחינת הסברה, עישון סיגריה אלקטרונית במרחבים הציבוריים. לפי הסקר שלנו 63% מהציבור לא יודע שאסור לעשן סיגריות אלקטרוניות במרחבים ציבוריים. זה מגיע למצב שאנשים מדליקים סיגריה אלקטרונית באולמות תיאטרון, מסעדות ולאנשים לא נעים להתעמת אתם. כאן צריכה להיות אמירה מאוד ברורה. תודה רבה על היום. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> איך מתקנים את המודעות הציבורית לגבי הסיגריה האלקטרונית? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה רשאי להיות אתם בקשר אבל לא נדון עכשיו על הצעות חוק עתידיות. שמענו את הרעיונות, יש דברים שהם בבחינת גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, למשל להגיד שאסור בכל מקום לעשן מלבד מקומות שכן. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> התכוונתי לגבי הדברים שנאמרו שיש דברים שהם כבר אסורים, הם מצויים בחוק, אבל אנשים לא יודעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך לשנות את השילוט. אפשר גם בתקנות, לא צריך חוק בשביל זה. << אורח >> סימונה אפשטיין: << אורח >> שמי סימונה אפשטיין, מנהלת פרויקטים ותמיכה בעמותה הישראלית לסרטן ריאה שהוקמה בשנת 2014 על ידי ד"ר שני שילה בעקבות האבחון של בעלה. העמותה שלנו מלווה מתמודדים ובני משפחות, מנגישה מידע ותמיכה. יש כ-2,000 מאובחנים עם סרטן ריאה מידי שנה, 80% מעשנים או מעשנים לשעבר. סרטן ריאה הוא גורם התמותה מספר 1 בישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאובחנים 3,000 ו-2,000 מתים כל שנה מסרטן ריאות. << דובר_המשך >> סימונה אפשטיין: << דובר_המשך >> תודה על התיקון. הנטל הכלכלי על המדינה כתוצאה מהתחלואה הוא כבד, ביכולתנו למנוע או לצמצם ובשביל זה אנחנו כאן. השאלה החשובה ביותר היא מה אנחנו עושים כדי למנוע את חולה סרטן הריאה הבא. לגבי הקמפיין, היה קמפיין מדהים, אנחנו מקווים שתמשיכו. לגבי תוכניות חינוכיות, אין ספק שתוכניות חינוכיות צריכות להתקיים כל הזמן, מניעה היא המפתח, אפשר למגר. אני יכולה לספר שלפני כשנתיים עשינו פעילות חינוכית בקריית גת עם חבר הכנסת אושר שקלים, הייתה פעילות מאוד מיוחדת וחשובה. הלוואי שנצליח להציל חיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה. נציגת משרד החינוך, מלכה כץ, נרצה לשמוע מה המשרד עושה בהקשר הזה, בבקשה. << אורח >> מלכה כץ: << אורח >> התוכניות של המשרד רבות ומגוונות. מתחילים מכיתה ו' בתוכנית למניעת עישון. יש מרכז למידה חדש שהתלמידים עובדים בו בצורה חווייתית. כל התוכניות שאני מדברת עליהן הן בתוך בית הספר. התוכניות מותאמות גם לשלב ההתפתחותי שהתלמידים נמצאים בו וגם מותאמים תרבותית. זה אומר שיש תוכניות גם בחברה הממלכתית, ממלכתית דתית, ערבית וחרדית. בכל המגזרים יש תוכניות למניעת עישון. יש מקומות שצריך לעבות יותר, למשל לא בכל שנה יש תוכנית, אבל בכיתה ו', ז', ח' ו-י' יש מגוון של תוכניות. התוכניות נמצאות בתוך תוכנית שנקראת הכוחות שבדרך, שזו תוכנית כישורי חיים חדשה ללמידה רגשית חברתית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה אחוזים מבתי הספר נחשפים לתוכנית הזאת כל שנה? << דובר_המשך >> מלכה כץ: << דובר_המשך >> התוכנית קיימת דרך המובילים הבית ספריים. בבתי הספר העל יסודיים יש בעל תפקיד מוביל בית ספרי מב"ס ודרכם אנחנו מטמיעים את התוכניות, זה בכיתות ז'-יב'. עוד לא היה הסקר של השנה, אבל בכל שנה בסקר כישורי חיים, היועצות עונות על הסקר ומגיעים לכ-90% מבתי הספר שמפעילים את התוכניות בתוך בתי הספר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה בכל המגזרים? גם במגזר הערבי? << דובר_המשך >> מלכה כץ: << דובר_המשך >> זה מספר כללי, לא לפי מגזרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו נבקש את הנתונים מפני שזה מאוד חשוב. יכול להיות שצריך לקחת שנה ולעשות מיקוד בפריפריה לפי המצב. << דובר_המשך >> מלכה כץ: << דובר_המשך >> יש לנו מדריכים בתוך החברה החרדית שעובדים עם המב"סים שנמצאים בתוך בתי הספר. כל התוכניות שלנו מתקיימות בתוך בתי הספר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו בקופת חולים מבקשים פניות שמבקשים מאתנו לעשות תוכניות בתוך בתי הספר. << דובר_המשך >> מלכה כץ: << דובר_המשך >> מבקשים הרצאת מידע. היועצת לא יכולה לתת מידע ספציפי כמו האגודה למלחמה בסרטן או כמו המיזם למיגור העישון. המידע זה חלק מתוכנית שלמה שמדברת על קבלת החלטות, על עמידה בלחץ חברתי ועל כישורי חיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה להמליץ לכם בהקשר של המגזרים השונים, יש רשות חרדית ואני מניח שיש גם למגזר הערבי ומגזרים נוספים, פשוט לשתף פעולה כי יכול להיות שיש ידע שתשמחו לקבל או לשתף ומצד שני אולי גם משאבים. << דובר_המשך >> מלכה כץ: << דובר_המשך >> אנחנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד עם משרד הבריאות, עם האגודה למלחמה בסרטן ועם המיזם למיגור העישון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תוסיפו לכם גם את הרשות החרדית ומגזרים נוספים. תודה. << דובר_המשך >> מלכה כץ: << דובר_המשך >> בסדר גמור. תודה. << אורח >> שרון אלרואי פרייס: << אורח >> אם אפשר הערה, אנחנו צריכים לחשוב מה לשנות. יש הרבה פעילויות ובפועל רואים את כמות המעשנים במבוגרים סטטית ובילדים הולכת ועולה. לכן אנחנו חייבים לעצור ולהבין מה לעשות אחרת. הדרך הנכונה לעצור ולהבין מה לעשות אחרת זה לעשות את זה עם בני הנוער. יכול להיות שהתוכניות שלנו פשוט לא אפקטיביות אליהם. כשמישהו מגיע ונותן הרצאה הילדים יושבים בשיעור אבל זה לא גורם להם להפסיק לעשן לכן אנחנו חייבים לעשות את זה ביחד אתם ולהבין מהם מה הפתרונות שיעבדו. אני לא יודעת מה בדיוק נעשה, אני רק אומרת לכולנו שאנחנו צריכים לעשות משהו אחרת כי עובדה שזה לא עובד. << דובר_המשך >> מלכה כץ: << דובר_המשך >> תוכנית הדגל שלנו היא תוכנית עמיתים ומשפיעים, נמצאת פה קבוצה של עמיתים שכל שנה בין 8,000 ל-10,000 בני נוער מקבלים הכשרה בסמינרי עמיתים והם אלה שאחר כך הולכים ומובילים את הנושאים של מניעת שימוש בסמים אלכוהול וטבק בתוך בתי הספר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מברך אותכם עמיתים ומשפיעים יקרים מבית ספר רמת גונן בירושלים, ברוכים הבאים. התפקיד שלכם משמעותי מאוד כי בסוף השינוי מגיע מלמטה. אתם השגרירים, הנציגים שלכם ושל החברים שלכם, כדי להציל אותם בעתיד. אתם עושים דברים חשובים, אני מברך אותכם על מה שאתם עושים ומאחל לכם בהצלחה במשימה הגדולה שלקחתם על עצמם. << אורח >> הדס זורבצ'י: << אורח >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת וכל השותפים, ברכות ותודות על היום הזה. אין לי אלא להצטרף למה שכבר נאמר מהשותפים שלנו שאנחנו עובדים אתם לאורך כל השנה סביב הנושא הזה. אני מקופת חולים מכבי ואני רוצה להתייחס לשאלות שעלו לגבי המגזרים וחבר הכנסת רוט ציין את החברה החרדית. לאור הסקר הראשון מסוגו שפרסמתם לגבי העישון בחברה החרדית, יצאנו במכבי לפני פורים - אנחנו יודעים שתחילת העישון הרבה פעמים קורית סביב האירועים האלה בחברה החרדית - הגענו כמעט לכל גדולי התורה והחתמנו אותם על קול קורא שפורסם בכל העיתונות החרדית שחשופה למילה הכתובה. דבר נוסף שיש זה מהלך עם עובדים שלנו מהמגזר החרדי, הכשרנו אותם כמנחים לגמילה מעישון והם מקיימים קבוצות וסדנאות גמילה מעישון בהתאמה לחבר החרדית. יש היענות והם מגיעים מתוך הערים החרדיות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה עוזר? << דובר_המשך >> הדס זורבצ'י: << דובר_המשך >> זה כבר לדבר על ההיבט של הגמילה מעישון. יש מגוון מסלולים לגמילה מעישון, יש את הסדנאות, את המוקד הלאומי ואת המוקדים הטלפונים בקופות החולים. אנחנו יודעים שבקרב מסיימי התוכניות יש שיעור הצלחה בין 70%-50%, כמובן שצריך לעקוב אחרי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. פאתן ג'טאס על החברה הערבית. << אורח >> פאתן ג'טאס: << אורח >> מבחינת הממצאים אחוז העישון בחברה הערבית מהגברים זה אחד משניים מעשן, בין הנשים, ממה שנאמר פה זה לא קרוב לאמת, אנחנו כמעט כפול ולדעתי 13% מהנשים מעשנות. יש עישון נרגילה חזק מאוד בחברה הערבית אצל נשים. אפשר לראות את התוצאות, מספר החולים בסרטן ריאה בחברה הערבית כפול מחולי סרטן ריאה בחברה היהודית. התמותה מסרטן ראיה אצל גברים בחברה הערבית זה 28.5%. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה עושים? << דובר_המשך >> פאתן ג'טאס: << דובר_המשך >> אנחנו נותנים הרצאות. אני בעד ההצעה של ד"ר שרון שצריך לבדוק את עצמנו מה עושים. יש הרבה דברים שהשתנו בחברה הערבית מבחינה חברתית. פעם היינו מארחים את האנשים בסיגריות, זה נגמר. פעם היינו מכבדים את האנשים גם בחתונות וגם באבל בעישון של סיגריות, זה גם נגמר. הבעיה שאין אכיפה. האכיפה בחברה הערבית היא אפס. לא תהיה אכיפה על ידי ראשי מועצות מקומיות בחברה הערבית לעוד כמה עשורים לפי דעתי. אין אופציה כזאת. ראשי הרשויות הערביות לא יכולים לעשות אכיפה, אפילו אם יהיה להם חוק. כמו שאמרה ד"ר שרון פרייס, צריך לחשוב איך אנחנו יכולים לקדם את עניין האכיפה. האכיפה לא קיימת במכירה לקטינים, במקומות ציבוריים, באירועים, יש עישון מלא. מקום שאני נמצא בו כמעשן פאסיבי הוא בחתונות. אנחנו צריכים להתייחס באופן שונה לחברה הערבית. צריך לחשוב מה אנחנו יכולים לשנות. אנחנו נותנים הסברה בגדול, גם עם השותפים במשרד החינוך והשותפים בכל שאר השותפים, לדעתי כל מה שאנחנו עושים לא מספיק, צריכים לראות איך יכולים לעזור גם מבחינת משרד הבריאות וגם מבחינת האכיפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה. למשרד יש שיתוף פעולה עם האגודה? << אורח >> שרון לוי: << אורח >> אנחנו פועלים בחברה הערבית ויש דוגמאות מלשכת הבריאות בחיפה שעובדת מאוד חזק עם הרשות. אנחנו יושבים יחד בשולחנות עגולים בשיח כדי לשמוע אותם. יש גם פעולות שמתחילות בחלק מהרשויות וזה עושה הבדל. יש יחידות בריאות ברשויות הערביות שפעם לא היו ושפועלים יחד בזה בפניה לשיתוף הציבור, לנסות ולהוביל אותם גם למהלך. אכן יש קושי, אבל יש מהלכים. << אורח >> אריאל רוקח: << אורח >> שלום, אני יושב-ראש החברה הרפואית למניעה וגמילה מעישון בישראל. אני רוצה להזכיר את מה שהתחילו להגיד כאן מהאגודה למלחמה בסרטן, מדינת ישראל מרוויחה המון כסף מהעישון. כל שנה מדינת ישראל מקבלת מעל 8 מיליארד שקל מיסים על מוצרי טבק, אבל משקיעה בתוכניות של מניעה וגמילה חלקיקי פרומיל. אז אם רוצים שגם משרד החינוך וגם משרד הבריאות יצליחו לעשות משהו אפקטיבי, אתם חברי הכנסת, בעיקר חברי הקואליציה צריכים להחליט שמתוך ה-8 מיליארד לא הולכים כמה מיליונים אלא כמה עשרות מיליונים או מאות מיליונים לתוכניות האלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו נקודה מאוד משמעותית בהקשר הזה, אנחנו מעלים את זה תמיד בישיבות הוועדה והאוצר מוצא את עצמו מחוץ לתמונה. << דובר_המשך >> אריאל רוקח: << דובר_המשך >> אתן דוגמה לעולם החרדי, אני בעוד תפקיד ציבורי בליגה למלחמה בשחפת ומניעת מחלות ריאה בישראל. אישרנו בשנה שעברה תרומה של קרוב ל-50,000 שקל להסברה בציבור החרדי מתוך הבנה שמשרד הבריאות מוסיף עוד 50,000 שקל ומשום מה משרד האוצר אמר עכשיו מלחמה, אין תקציב, אתם לא מקבלים את הכסף הזה ואי אפשר היה לעשות את התוכניות האלה. מעבר לכסף צריך דוגמה אישית. רק אציין את הדוברת של משרד הבריאות, שצריכה לפרסם ולפעול נגד הנגע של העישון, כשהיא מפרסמת את עצמה מעשנת סיגריות בבית חולים ליד שלט שאסור לעשן ואמרה, אני אעשה מה שאני רוצה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מכבד אותך, אבל אנחנו לא יורדים פה לגופו של בן אדם בשום פנים ואופן. << דובר_המשך >> אריאל רוקח: << דובר_המשך >> לא אמרתי את השם, רק את התפקיד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מאוד מסגיר, תרשה לי להעיר לך שזה לא נכון, תודה. פרופ' צבי פרידלנדר, בבקשה. << אורח >> צבי פרידלנדר: << אורח >> שוב תודה לכל העובדים במלאכה, אנשים שמשקיעים המון מזמנם בעניין הזה. אני רוצה לגעת בכמה נקודות שפחות הוזכרו. קודם אציג את עצמי, אני יושב-ראש האיגוד הישראלי לרפואת ריאות ואני רואה את הפנים והשמות של ה-8,000 איש האלה. כלומר אני יכול לחבר אותם לאנשים, לקהילות ולאנשים מכל הסוגים ומכל המינים. אני גם ירושלמי שעובד בהדסה אז אני פוגש את כל אוכלוסיות מדינת ישראל, אני שמח לפגוש אותם, פחות שמח לפגוש אותם כשהם חולים במחלות ריאה למיניהם. חשוב שנזכור עד כמה אנחנו מדברים לא על המספר 8,000 אלא על יוסף, איציק ומוחמד. דבר שתמיד מדהים אותי, 25% מהמעשנים הכבדים סובלים ממחלה שנקראת COPD, לדעתי בחדר הזה יש אנשים שלא שמעו על COPD ולא יודעים מה זה. זה נורא בעיני. זו המחלה של המעשנים, אין לה מודעות, אין לה תקציבים. בשבוע הבא נקיים פה דיון בנושא שיקום בחולי COPD. גם הקטע של אותם אנשים שנפגעו מעישון, חלקם נפגעו מעישון פאסיבי וחלקם בגלל שלא ידעו שאסור לעשן. אנחנו מוכרחים להגביר גם את המודעות ואת הידיעה של מחלת ה-COPD שהיא מחלה מאוד נפוצה, כ-5% מהאוכלוסייה במדינת ישראל סובלים ממנה. אני רוצה לברך על הדו"ח הזה, הדו"ח עושה דבר חשוב מידי שנה, הוא נותן זרקור גם בכנסת וגם בציבור על הנגע הזה, העונש הזה, הזוועה הזאת שנקראת עישון. כמו ששמענו מחברינו ואנחנו נתקלים בזה בדיונים, יש מאחורי זה לובי ענק, חזק, מלא כסף משאבים וכוח, גם פוליטי, הרבה כוח פוליטי שאנחנו נתקלים בו פה. הדו"ח הזה חשוב במיוחד השנה כי הוא ממקד לנו איפה הדברים הבעייתיים. אני מאוד מקבל את מה שד"ר שרון אלרואי פרייס אמרה שאנחנו עושים משהו לא נכון, כי עובדה ששנים רבות נשארים עם אותו מספר של מעשנים אז כנראה עושים משהו לא נכון. מהדו"ח הזה קיבלנו שלושה מיקודים חשובים: אחד זו הסיגריה האלקטרונית, זה אויב שאנחנו חייבים להיכנס בו הרבה יותר. דבר שני, החברה החרדית שסוף סוף יש נתונים שמחזקים שבחברה החרדית הבעיה הרבה יותר קשה וזה אומר שהמספרים שלנו לא נכונים כי הם לא לוקחים בחשבון את החברה החרדית. דבר שלישי הם בני הנוער, שנציגים שלהם נמצאים פה, הם כרגע עקב האכילס הגדול ביותר של כולנו במלחמה בעישון. << אורח >> יעל בר זאב: << אורח >> אני מבית ספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ואני רוצה להעלות שתי נקודות של רגולציה שלדעתי אפשר לקדם בישראל ולא נעשה מספיק. דיברו ממשרד הבריאות על הנגישות של בני הנוער. יש לנו מחקר שמראה שסביב בתי הספר יש כמויות עצומות של נקודות מכירה שמוכרות את כל מוצרי הטבק והעישון ואנחנו בעצם יודעים שכל מוצרי הטבק והעישון כולל הסיגריות האלקטרוניות נמכרים כמעט בכל רדיוס סביב בית הספר. יותר קל לקנות בישראל סיגריה אלקטרונית חד פעמית מאשר הרבה מוצרי יסוד אחרים. אחת מהרגולציות שנעשות במקומות אחרים בעולם וצריך לשים על השולחן בישראל, זה רישיון למכור מוצרי טבק ועל ידי צמצום מקומות הקניה של מוצרי הטבק. יש מקומות שעשו רדיוס מסוים סביב בתי הספר שאסור למכור בו ויש מדינות שהלכו יותר רחוק וקבעו שבכל אזור תהיה רק נקודת מכירה אחת שאפשר למכור בה, שכמובן אפשר להגיד שלאותה נקודת מכירה לא יכנסו בכלל בני נוער. למשל באוסטרליה אם מוכרים אלכוהול רק בחנויות ייעודיות אפשר לעשות משהו בסגנון הזה. נקודת הרגולציה השנייה שאני רוצה להעלות היא הנושא של איסור הפרסום בעיתונות הכתובה. אמנם נעשה צעד לפני כשנה ומשהו שאמרו שרק בשנת 2029 ייאסר לחלוטין הפרסום בעיתונות הכתובה. דברנו הרבה על החבר החרדית, יש מחקר שהראה ולדעתי זה נמצא גם בדו"ח, הם שמים למטרה את החברה החרדית. ראינו איך חברות הטבק פעולות, הם שמות למטרה בצורה ספציפית את החברה החרדית והעיתונות הכתובה הוא המקום העיקרי שהם מפרסמים לחברה החרדית בגלל שהם לא נמצאים בדיגיטל ובמקומות אחרים. זו הזדמנות לא לחכות עד 2029, חבר על הארבע שנים האלה ולגרום לזה שיהיה איסור פרסום כבר עכשיו גם בעיתונות הכתובה, תודה. << אורח >> שירה כסלו: << אורח >> שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון. יש לי הצעה מאוד ספציפית: איסור מכירה לקטינים, כרגע אין חובת הצגת תעודת זהות. המוכר רשאי לבקש תעודת זהות, צריך לתקן את זה כמו עם אלכוהול, חובה להציג תעודת זהות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור, תודה. ד"ר חנה קטן בבקשה. << דובר >> חנה קטן: << דובר >> אני מהמועצה הלאומית לבריאות האישה ורופאת נשים. האכיפה חשובה, החינוך חשוב - סור מרע ועשה טוב. בתחום שלי אני יכולה להגיד על דוגמה אישית, רופא לא יכול לעשן, מחנך לא יכול לעשות, רב לא יכול לעשן, זה הרבה יותר חזק מאשר הרצאה פרונטלית. הנקודות שאפשר לעבוד עליהם אצל הצעירים ובוודאי בציבור החרדי זה הנושא של פוריות, גם את הגבר וגם אצל האישה. זה מאוד חשוב לציבור הזה, לדבר על הרצון לעשות משפחה, זה פוגע בפוריות והם לא מספיק יודעים על זה. אנחנו כרופאי נשים מצליחים לגמול אנשים מסיגריות, גמלתי מאות גברים חרדים מסיגריות בזכות תחום הפריון שאני עוסקת בו, כי הם ידעו שזה יזיק להיריון, גם העישון הפאסיבי. לרופאים יש הרבה כוח בעניין הזה. נושא נוסף זה נושא השידוכים, גם אצל השדכנים זה פועל, אלה נקודות שמורידות אות הערך שלך בשידוך, אלה הנקודות שמדברות לציבור היקר הזה. אוכלוסייה נוספת היא החיילים שלא דיברנו עליהם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> צודקת, יש הרבה מאוד דברים שלא הספקנו, אני מתנצל, אני חייב לסיים. << אורח >> עמוס האוזנר: << אורח >> עמוס האוזנר, יושב-ראש המועצה הישראלית למניעת עישון. דברנו פה על החשיפה לעישון, רוב החשיפה היא לא במקומות ציבוריים אלא במקומות פרטיים ואחד זה נושא השכנים שמעשנים לידינו. יש פסק דין שניתן לפני חודשיים בבית משפט השלום ברחובות שמצטט הרבה גדולי ישראל והלכות בנושא של איסור עישון שכנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה על ההערה. אוציא סיכום כתוב בהמשך, לא אקריא אותו כרגע כי אנחנו בלוח זמנים קצר. אני מודה לחבר הכנסת אושר שקלים ולכל מי שכאן, לאנשי המשרד שעושים עבודת קודש בנושא. יש עוד הרבה מה לדרבן ולדחוף. אנחנו נמשיך ונעקוב. אני מודה לכולם שבאתם, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:15. << סיום >>