פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
ועדת הפנים והגנת הסביבה
04/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 377
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ח' בסיון התשפ"ה (04 ביוני 2025), שעה 09:45



סדר-היום:
 << נושא >> קידום אזורי תעשייה בחברה הערבית כמנוע לצמיחה כלכלית, יצירת מקורות הכנסה לרשויות המקומיות והרחבת תחומי שיפוט << נושא >>   


נכחו: 
חברי הוועדה: 
ארז מלול – מ"מ היו"ר
מטי צרפתי הרכבי


חברי הכנסת:
אחמד טיבי 
יואב סגלוביץ'


מוזמנים: 
	נועם בן-לולו וגה
	–
	ראש צוות מיפוי מוניציפלי, משרד הפנים

	דרור סורוקה
	–
	הממונה על מחוז חיפה, משרד הפנים

	עשהאל צור
	–
	רכז תמ"ס באג"ת, משרד האוצר

	גל יעקבי
	–
	מנהלת אגף תעסוקה חברה ערבית, משרד העבודה

	ראסם נטור
	–
	מנהל תחום באזורי תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

	סלימה מוסטפא סלימאן
	–
	ראש אגף בכיר רשויות מקומיות, המשרד לשוויון חברתי

	שלמה כץ
	–
	מנהל תחום חברה ערבית, המשרד להגנת הסביבה

	הגר סלקטר
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	גלעד אלון
	–
	יועץ ליו"ר מטה התכנון הלאומי, מטה התכנון הלאומי

	הילה לוי גדיש
	–
	מתכננת, מינהל התכנון

	חיאם קעאדן
	–
	סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

	מירה סלומון
	–
	ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

	איימן הרייש
	–
	מנהל תיק תעשייני החברה הערבית, התאחדות התעשיינים

	ג'עפר פרח
	–
	מנהל, מרכז מוסאוא 

	ד"ר נזאר אבו-עקל
	–
	ראש מועצה מקומית ערערה 

	פאראס בדחי
	–
	ראש עיריית כפר קרע

	אילן פרידמן
	–
	מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב




משתתפים באמצעים מקוונים: 
	מעוז חיים
	–
	אגף תכנון, רשות מקרקעי ישראל

	אלי אטון
	–
	ראש  מועצה, מועצה אזורית לב השרון

	ראיד דקה
	–
	ראש העיר באקה אל-גרבייה





מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
הדס כהן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> קידום אזורי תעשייה בחברה הערבית כמנוע לצמיחה כלכלית, יצירת מקורות הכנסה לרשויות המקומיות והרחבת תחומי שיפוט << נושא >>   

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

בוקר טוב לכולם, היום יום רביעי ח' בסיוון התשפ"ה, 4 ביוני 2025. נושא הדיון הוא קידום אזורי תעשייה בחברה הערבית כמנוע לצמיחה כלכלית, יצירת מקורות הכנסה לרשויות המקומיות והרחבת תחומי שיפוט, לבקשתו של חבר הכנסת אחמד טיבי. 

לפני שאני אכבד את יוזם הדיון חבר הכנסת אחמד טיבי, אני רוצה להגיד שהכותרת מדברת בעד עצמה. פיתוח אזורי תעשייה, בלי קשר למגזר, גורם לרשויות שסביב אזור התעשייה לקידום גם מבחינת הכנסות, והכנסות לרשות גורמת לתקציבים בחינוך וברווחה, ודואגת לאזרח מבחינת תעסוקה שיחיה בכבוד ושיביא אוכל לבית. באזורים שאין בהם אזור תעסוקה אנחנו רואים שאין ביקוש לדיור ורמת החינוך והרווחה יורדת. לכן הדיון חשוב. אני מקווה שנגיע להמלצות, למסקנות בדיון, אבל כמובן קודם נשמע את היוזם, את ראשי הרשויות שכיבדו אותנו, את אנשי המקצוע, ובשם השם נעשה ונצליח. בכבוד, אחמד. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

תודה רבה, כבוד היושב-ראש חבר הכנסת מלול. אני ביקשתי את הדיון החשוב הזה בוועדת הפנים, כדי לעסוק בקידום פיתוח אזורי תעשייה בחברה הערבית. אזורי תעשייה הם מנוף קריטי וחיוני לצמיחה כלכלית משמעותית, יצירת מקורות הכנסה יציבים לרשויות המקומיות והבטחת עתיד טוב יותר לתושבים עכשיו במיוחד חשוב לייצר משיכת השקעות ומקומות תעסוקה חדשים ומגוונים, לחזק את הכלכלה המקומית בחברה הערבית בפרט. 

בנוסף, אני מבקש כאן לקבל עדכון סטטוס, הצגת נתונים עדכניים אודות אזורי תעשייה הקיימים והמתוכננים בחברה הערבית, התקדמות, אתגרים, הזדמנויות, ולקיים דיון כאן בחסמים המעכבים את פיתוח אזורי התעשייה, לרבות סוגיות הקשורות לרגולציה, תכנון ובנייה, תיאום בין משרדי הממשלה השונים, שחלקם נמצאים כאן בוועדה.

בנוסף, חשוב לדון בהרחבת תחומי שיפוט וחתימה על ועדות גיאוגרפיות, בחינת האפשרויות והצורך בהרחבת תחומי השיפוט של הרשויות המקומיות לצורך הכללת שטחים המיועדים לפיתוח תעשייתי, וכן קידום חתימה על ועדות גיאוגרפיות שיאפשרו זאת, והכרזה ברשומות ברשויות שהכול כבר מוכן, שכן מדובר בנושא קריטי ליכולתן של הרשויות לתכנן, לפתח ולגבות ארנונה עסקית מאזורים אלה.

כבוד היושב-ראש, לא בכדי נמצאים כאן ראשי הרשויות, ראש עיריית כפר קרע פאראס בדחי - - - 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אנחנו נשמע אותם. אתה לא צריך להיצג אותם. 

 << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

לא בכדי אני מזכיר את השמות, כי הוועדות הגיאוגרפיות מתייחסות אליהם בפרט – ד"ר נזאר אבו-עקל, ראש מועצה מקומית ערערה; ראש עיריית באקה נמצא בזום; גם ראש מועצה אזורית לב השרון אלי אטון נמצא בזום. לו ולטייבה יש מיזם משותף; ואני שמח שנמצא כאן דרור סורוקה, מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים; ומנציגי הממשלה יש כאן את סלימה מהמשרד לשוויון חברתי. יש משרד הכלכלה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן.

 << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

וממרכז מוסאוא ג'עפר פרח. תגידו לי אם לא הזכרתי מישהו. 

 << אורח >> איימן הרייש: << אורח >>   

אני מהתאחדות התעשיינים. 

 << אורח >> גל יעקבי: << אורח >>   

ומשרד העבודה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

גם ממינהל התכנון יש פה.

חבר הכנסת יואב סגלוביץ', רוצה להגיד כמה מילים?

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>   

לא. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

חברת הכנסת?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אני אגיד כמה מילים. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

בסדר, בכבוד. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

תודה לחברי הכנסת סגלוביץ' וצרפתי שהגיעו.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על דיון סופר חשוב. אני מניחה שאולי טיבי יודע, אני הייתי ראש מועצה אזורית, ראש רשות, ואני יודעת עד כמה האתגרים של החוסן הרשותי תלוי באזורי תעשייה, וזה משליך ישירות על החוסן הקהילתי, על היכולת של רשות לתת חינוך, רווחה, ובכלל התנהלות תקינה ואיכות חיים לאזרחים. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

שכחנו דבר חשוב בעידן היום, שיואב סגלוביץ טיפל בו בעבר, שזה גם מניעת פשע. לדעתי הייתי צריך להתחיל עם זה. 

 << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

נכון. העלית את הנושא של ועדות גיאוגרפיות. יש הרבה מאוד ועדות גיאוגרפיות. צריך לראות שהחברה הערבית זוכה לאותה מדיניות, כמו שהרשויות הלא ערביות נהנות מהן. יש את הנושא של חלוקת הכנסות. הוכח וידוע שאזורי תעסוקה משותפים בין רשויות, גם חזקות וגם חלשות, הם מנוף ומנוע לשגשוג וצמיחה ולשיתופי פעולה פוריים לא רק בתעסוקה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

בזה יש בינינו הסכמה. 

 << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

נכון. בהרבה מאוד מצבים רשות מקרקעי ישראל יודעת להיכנס בנעלי הרשויות אם היא רשות חלשה, בכל מה שקשור לפיתוח התשתיות לצד השיווק, והנעה והוצאה לפועל בצורה הרבה יותר מהירה. רשות מקרקעי ישראל יודעת לעשות את זה, וצריך לוודא שזה קורה במקרים שבה הרשות לא תמיד יודעת לקדם את זה בלוחות הזמנים הרצויות.

יש לי הרבה מה לומר, אבל נקודה אחרונה. אני באמת חושבת שמהוועדה הזאת צריכה לצאת קריאה לקבינט החברתי-כלכלי, שלא התכנס כבר מדצמבר 2023, לשנס מותניים. יש הרבה מאוד סוגיות, אבל גם הסוגיה הזאת של החוסן הכלכלי של הרשויות בחברה הערבית הוא קריטי, והקבינט חברתי-כלכלי שלצערי לא מתכנס כבר תקופה מאוד ארוכה – לא מטפל ביוקר המחיה ולא מטפל בהרבה מאוד סוגיות – צריך גם ליצור צוות פעולה בין-משרדי לקדם את זה, כי בסוף כולנו אזרחים במדינה הזאת ולכולם מגיע איכות חיים ראויה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תודה רבה. נתחיל עם ראשי הרשויות. אנחנו מוגבלים בזמן, אז כדי שכולם יספיקו כל אחד יהיה קצר וקולע. פאראס בדחי מכפר קרע.

 << אורח >> פאראס בדחי: << אורח >>   

בוקר טוב לכולם. תודה, אדוני היושב-ראש. אני אתמקד. תודה לד"ר אחמד טיבי שיזם את הדיון הזה ולכבוד חברי הכנסת שמשתתפים איתנו בדיון. אני ראש עיריית כפר קרע.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כמה תושבים? 

 << אורח >> פאראס בדחי: << אורח >>   

23,000 תושבים. אדוני, אני רוצה להתחיל את הדיון בנימה חיובית דווקא. בקושי הקיים בתקשורת מול הממשלה, משרד הפנים הוא נקודת אור מבחינת שיתוף הפעולה והקשב לראשי הרשויות. חובה עליי לציין זאת, כי זה חריג בנוף של התקשורת של ראשי הרשויות עם משרדי הממשלה היום.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

יישר כוח לשר ארבל. 

 << דובר_המשך >> פאראס בדחי: << דובר_המשך >>   

אני אומר, ספציפית השר ארבל. הוא אדם משכמו ומעלה שיודע להקשיב ויודע גם לקחת משימות ולהוביל אותן. כך היה אצלנו ביישוב בעיר כפר קרע כאשר הוא חתם על המלצות הוועדה הגיאוגרפית והרחיב את תחום השיפוט של כפר קרע ב-1,480 דונם, וכך גם בהכרזה על היישוב כעיר ואם במדינת ישראל. יש עוד סוגיות שמונחות על שולחנו של משרד הפנים, שמבחינת התקשורת – שוב אני אומר – חלקן טופלו וחלקן לא טופלו. אני לא רוצה להכביר במילים על הנושא של חשיבות אזורי התעשייה לחברה הערבית.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

מה המצב שלכם שם?

 << דובר_המשך >> פאראס בדחי: << דובר_המשך >>   

אזור התעשייה - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

לגבי החברה הערבית אנחנו מבינים את זה טוב. אחמד אמר את זה הכי ברור.

 << דובר_המשך >> פאראס בדחי: << דובר_המשך >>   

אבל אתה לא ציינת נקודות מאוד חשובות, אדוני. כולם מדברים על הכנסות של ארנונה, אבל גם תעסוקה, וגם הדבר השלישי הוא פותח אופקים לתת שירותים לתושבים ומאפשר לנו ראשי הרשויות גם להכניס משרדי ממשלה לתוך החברה הערבית, לתת שירותים לחברה הערבית, דבר שאינו קיים ואינו מורגש, וחשוב לציין את זה. 

מה הסטטוס הקיים בעיר כפר קרע? תסתכל, השר ארבל עשה מאמץ גדול מאוד וחתם על הרחבת תחום שיפוט. יזמנו תוכנית להקמת אזור מסחר, תעסוקה ותעשייה בלתי מזהמת לעיר כפר קרע. אנחנו מדברים על קרוב ל-560 דונם אזור תעשייה, ודווקא יזמנו את התוכנית עם רמ"י שהיא הגוף הכי קשה במדינה והכי ביורוקרטי במדינה. הגענו לנחלה שתוכנית משותפת בין העיר לבין רמ"י מתקדמת ואושרה בתוך הוועדה המחוזית בתנאים – ואנחנו בימים אלה ממלאים את התנאים – אבל איפה החסם עומד? אחרי שכבוד השר חתם על הוועדה הגיאוגרפית, יש תהליך שנקרא חתימה על מפות של הרחבת תחום תכנון, והשלב הזה נעשה בתיאום עם משרד המשפטים. כל ההליכים הסתיימו לחלוטין. מה עכשיו? מונח על שולחנו של מנכ"ל משרד הפנים לחתימה. אין שום דבר שמעכב. כל ההליכים, כל התיאומים וכל האישורים נעשו. התיק מונח. אני אומר לך, עכשיו תבקר בלשכת מנכ"ל משרד הפנים, פרץ, ואתה תראה את התיק על שולחנו. למה נכון לעכשיו אין חתימה לאדוני ולמנכ"ל משרד הפנים הפטרונים?

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

נקבל תשובות מנציג משרד הפנים. 

 << דובר_המשך >> פאראס בדחי: << דובר_המשך >>   

אמרתי שאני לא אכביר במילים. אמרתי איפה החסם ומה הבקשה. אני מבקש מאדוני היושב-ראש בסוף הדיון, אחרי שיישמעו הקולות, ההמלצות של החברים וההערות, להמליץ בפני שר הפנים ומשרד הפנים להסיר את כל החסמים הנוגעים לחתימה של ועדות תכנון ועל אישור מרחבי תכנון. המלצה כזאת של ועדת הפנים תסייע לנו לחזור למשרד הפנים ולבקש ממנו להסיר את החסמים ולקדם את החתימות. תודה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תודה רבה. ראש עיריית ערערה, בבקשה. רק לפני כן, בין המילים הוא אמר פה דבר נכון. אנחנו דיברנו על אזור תעסוקה – איזה אזור תעסוקה? שיהיה אזור תעסוקה של הייטק או שיהיה בית מטבחיים? גם זה חשוב מאוד. הוא אמר אורגני-לא אורגני, כל מיני מלים יפות, וחשוב מאוד לייקר את אזור התעסוקה, שיהיה דבר מכובד, לא סתם מקום. אני לא מזלזל באף אחד, אבל שייקר את המקום של אזור התעסוקה. זה פקטור חשוב בעניין.

 << דובר_המשך >> ד"ר נזאר אבו-עקל: << דובר_המשך >>   

כן. שלום לכולם. הכנתי מצגת, אז אנחנו נעבור בקצרה אם תיתן לי קצת זמן מעבר למה שמוקצה, כי הדברים שאני אציג מאוד חשובים. אני מהנדס, ד"ר בטכניון, מרצה בטכניון. נבחרתי לפני שנה לראש ראשות מועצה מקומית ערערה. רמת השירות שניתנת לתושבים היא הנמוכה ביותר במגזר הערבי גם ברווחה, גם בתשתיות וגם בחינוך. מספר התושבים הוא 21,000 תושבים; מדד חברתי עלה משלוש לארבע; 9,190 דונם; גירעון 27 מיליון. המועצה המקומית ערערה מתמודדת עם אתגרים שונים, והאתגר הכי חשוב הוא שיפור השירותים לקהילה. הכנתי תוכנית אסטרטגית שתעלה את רמת השירות לתושבים. 

השקף הבא – הדבר התחיל בעניינים פנימיים. המוטל עלינו הוא תוכנית התייעלות. לקחנו את המלצות משרד הפנים, עשינו סקר נכסים, אכיפה מינהלית, אכיפה משפטית, חוקי עזר ומיצוי זכויות. השקף הבא – התוצאות הן עלייה בגבייה, שזה בעצם מ-52% ל-73%, וב-2025 אנחנו כבר מעבר ל-50% – 17 מיליון תוך חמישה חודשים. זאת אומרת, האוכלוסייה נותנת את החלק שלה, והמועצה עושה את הצעדים הפנימיים. אבל 17 המיליון ו-21 המיליון לא יספיקו לאשפה – וכאן איכות הסביבה יודעת שטון של אשפה הוא כבר 1,000 ש"ח כולל מע"מ. 

השקף הבא – אנחנו רוצים לעשות פיתוח מניב. תודה למשרד הפנים ולרשות לפיתוח כלכלי שנתנו יועצים לפיתוח כלכלי. ניצלתי את הכסף הזה. הכנתי תוכנית אסטרטגית שמבוססת על החזון. אני אציג רק חלק מהתוכנית האסטרטגית הזאת, שיש בה פרויקטים מניבים רבים גם בתחום התעשייה והתעסוקה וגם ניצול שטחים פתוחים וציבוריים בתוך המועצה. 

יש לנו תמ"ל 1,061 והתוקף שלו הוא מ-2021, כולל אזור תעשייה 50 דונם, ותעסוקה ומסחר 280. יש לנו בתוך כפר ערערה עמותת חאסוב, שזה בעצם איזשהו מיזם הייטק שיכול להזין את אזור התעסוקה והמסחר באנשי הייטק. התוכנית האסטרטגית מביאה גם את המנוע ואת המקום למימוש החזון. 

השקפים הבאים – הינה דוגמה לפיתוח מניב בתא שבצבע ירוק, שטח של 20 דונם כמעט; הקמת שני מבנים מרכזיים לשירותים רפואיים; גם השקף הבא וגם השקף שאחריו, רק מהמיזם הזה 5 מיליון שקלים ייכנסו לקופת המועצה. 

האזור השני זה תא 790. ביחד עם הרשות לכיבוי אש אנחנו נותנים למדינה חמישה דונם בהסכם מכר להקמת תחנת כיבוי אש, והיא תיתן שירות לא רק לערערה אלא גם לקציר, גם למי עמי, גם לחריש, גם לכפרים כמו כפר קרע ואום אל-פאחם, כפרים ערביים וכפרים יהודיים כאחד. זה יעודד דו-קיום, זה יעודד את הצעירים שלנו להתנדב למד"א, להתנדב לכבאות, ללוחמי אש, וזה גם יילחם בתופעת האלימות במגזר הערבי.

השקף הבא – זה הסופרפוזיציה של כל המתחמים שאנחנו עומדים לפתח. השקף הבא – זה יפתח לנו כניסה להסכמי גג, שיווק של 3,500 יחידות דיור לפחות. יש לנו גם יועץ במשרד השיכון. השקף הבא – החסמים: תחום השיפוט שלנו בדומה לכפר קרע נחתם על ידי שר הפנים ב-1 באפריל בשנה הקודמת. אנחנו ממתינים לפרסום ברשומות. פרסום ברשומות זה החסם שלי. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

הכול היה בהסכמה? אין ערעורים?

 << דובר_המשך >> ד"ר נזאר אבו-עקל: << דובר_המשך >>   

כן, כן. עוד שני שקפים ונחזור לשקף הזה – תודה לשר הפנים ותודה גם למנכ"ל רונן פרץ שחתמו ב-1 באפריל על הרחבת תחום השיפוט. בשביל להוציא לאור את כל החזון והתוכנית האסטרטגית ואת כל מה שהושקע, אני ממתין רק לפרסום ברשומות. אני תקוע שנה וחודשיים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

ומה הם אומרים? 

 << דובר_המשך >> ד"ר נזאר אבו-עקל: << דובר_המשך >>   

אין לי תשובה. היום-מחר, היום-מחר. אין לי תשובה. נחזור שנייה לשני השקפים ואני אסכם. אני מעלה על ידי היישום של התוכנית הזאת: העלאת רמת השירות; התייעלות כלכלית – כבר דיברנו; פיתוח כלכלי מניב – אזורי תעשייה ותעסוקה, קרקע ציבורית. 

השקף הבא – אנחנו נילחם בפשע על ידי יצירת מקומות תעסוקה לצעירים. כל הנושא של התנדבות למד"א ולכיבוי אש ולמשטרה באזורים של ערערה ייתנו גם מקום לצעירים להרגיש חלק מהאוכלוסייה ולתת שירות; מלחמה בבנייה הלא חוקית – אתמול התקשר אליי מפקד התחנה והודיע לי שיהרסו שלושה מבנים. אבל שלושת המבנים האלה הם בתחום השיפוט שלי והם בתחום הפיתוח, ואני כבול ולא יכול לאשר תוכניות בגלל ההחלטה הזאת. אז אני לא מבין למה להרוס לאנשים בתים, כי כבר שנה וחודשיים יכולתי לאשר את המבנים האלה; שיתוף פעולה אזורי – דיברנו על זה על ידי תחנת כיבוי האש. 

שקף אחרון – אני מודה לכולם, לראש הממשלה, לכל המשרדים, לאיכות הסביבה, למשרד הכלכלה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

לכל המשרדים הרלוונטיים. תודה. 

בזום נמצא ראיד דקה, ראש העיר באקה אל-גרבייה, בבקשה.

 << אורח >> ראיד דקה: << אורח >>   

שלום לכולם, אני ראש עיריית באקה אל-גרבייה. מצטער שהצטרפתי באיחור. קודם כול, עניין אזור התעשייה נוגע אל באקה אל-גרבייה באופן ישיר. יש שם אזור תעשייה מערבית לבאקה שמאושר יחד עם המועצה האזורית מנשה והמועצה המקומית ג'ת, והדיון על זה עדיין במועצה הארצית. אני מקווה שגם שם אנחנו נדאג שזה יקודם. זה אזור תעשייה משותף, וממקסם את הרווח של עיריית באקה ומחלף באקה ג'ת, שהוא מחלף על כביש 6 – כניסה חשובה מאוד. אני מקווה שתעזרו לנו שם.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

כמה תושבים אתם?

 << דובר_המשך >> ראיד דקה: << דובר_המשך >>   

באקה וג'ת ביחד 50,000 בערך.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

וכמה אחוזי תעסוקה?

 << דובר_המשך >> ראיד דקה: << דובר_המשך >>   

זה מינורי. יש לנו אזרו תעשייה משנות השבעים. נראה לי שהוא בגודל של 80 דונם – ברוטו, לא נטו. זה כל מה שיש לנו. מאז לא התפתח שום אזור תעשייה אצלנו. זה אזור משותף. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

זה גם אזור אטרקטיבי. זה אזור שיהיה לו ביקוש. באזור של כביש 6 כל יזם הייטק יקפוץ על המציאה.  

 << אורח >> ראיד דקה: << אורח >>   

בטח. בטח יש לך את הרכבת שהיא גם מאושרת. יש שם גם משרת עובד רכבת, ותחנת רכבת בתוך האזור עצמו שמאושרת. שוב, זה אזור כל כך אטרקטיבי שכל היזמים בארץ והמשקיעים מעוניינים ורוצים לקדם שם והם גם הביעו תמיכה. אנחנו הגשנו ערר. אני מקווה שהערר שלנו יתקבל, כי פשוט זרקו אותנו בטענה שבחנו דרך מכון גיאוקרטוגרפיה, כי במדינת ישראל מראש הנקרה עד אילת יש עודף של אזור תעשייה. לדעתי זה נימוק שלא תופס מים, כי זה תלוי באזור ותלוי באטרקטיביות, ותלוי גם בכוח אדם שנמצא. הרבה אנשים כל הזמן נוסעים שעתיים בבוקר וחוזרים שעתיים בערב בשביל למצוא עבודה, גם נשים וגם גברים. זה אזור כל כך אטרקטיבי וזה יכול לשנות את המציאות בכלל במדינה, וכך נקדם ונגדיל את אחוז האנשים המועסקים, גם נשים וגם גברים. זה נושא ראשון שלדעתי חשוב מאוד בעניין אזור התעשייה. 

הנושא השני הוא תחומי שיפוט שבאקה ומועצה אזורית מנשה היו שטחים ללא שיפוט, ובהסכמה של באקה ומועצה אזורית מנשה חתמנו, עברה בוועדה גאוגרפית, אושר על ידי השר ועדיין לא עבר - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

גם לא פורסם ברשומות?

 << דובר_המשך >> ראיד דקה: << דובר_המשך >>   

אנחנו עברנו את כל המשוכות.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אני שואל אם זה פורסם ברשומות או לא. היה פה חסם? 

 << דובר_המשך >> ראיד דקה: << דובר_המשך >>   

לא פורסם ברשומות. זה מה שחסר. אבל חשוב לי לציין שהנושא הזה מוסכם עם כל הגופים. גם הוועדה הגיאוגרפית אישרה את זה. אני כראש עיריית באקה וגם יקירי אילן שדה מהמועצה האזורית מנשה חתומים ומסכימים. זה משהו שבהסכמה של כולם, ועדיין לא עבר, לא פורסם ברשומות. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

חבל. 

 << דובר_המשך >> ראיד דקה: << דובר_המשך >>   

אין שום חסמים. זה רק לקבל החלטה ולקדם את זה. זה ביורוקרטיה לחלוטין. אין שום חסם בעניין, ואנחנו תקועים שנתיים אחרי האישור. מייד אחרי הבחירות קיבלנו מכתב מהשר שזה מאושר על ידי המנכ"ל, ומאז זה לא התקדם. אנחנו מקדמים תכנון מפורט והמדיניות של המשרד היא לקדם תכנון מפורט, אבל יש פה אי-הסדרה וזה מעכב. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

ידידי ראיד, תודה רבה. נעבור לזום הבא, ראש מועצת לב השרון אלי אטון. שלום, אלי. 

 << אורח >> אלי אטון: << אורח >>   

בוקר טוב לכולם. אדוני היושב-ראש, אני מאוד מאוד שמח על הדיון הזה, ותודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אנחנו למעשה שכנים, הוא תושב טייבה. אני גר במושב ניצני עוז, כך שטייבה ממש קרובה אליי. אני ראש מועצה שנה וחודשיים. לנגד עיניי היה קידום התעשייה והקידום הכלכלי בלב השרון. אחד הדברים שהוא יתרון מבחינתנו ושהוא גם ערך מוסף לכולם זה שיתופי הפעולה עם הרשויות השכנות. אנחנו שכנים. לב השרון היא מועצה ששכנה לטייבה, שכנה לקלנסווה וגם לטירה. יש איזשהו חלום שהוא כבר בן 20 שנה – חלום של שמעון פרס, זיכרונו לברכה – להקים פארק שלום, שיהיה בתחומים של לב השרון וטייבה. כבר כמה חודשים אני מנסה לקדם את הנושא גם עם ראש עיריית טייבה יחיא חאג' יחיא, ולצורך זה זימנתי לפגישה את שר הכלכלה ניר ברקת והוא הגיע לפגישה, ומשרד הכלכלה הביע את הרצון שלא לקדם את אזור התעשייה המשותף בין שתי הרשויות. אתמול כבר קידמנו פגישת התנעה ראשונה בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

מה הסטטוס של התוכנית ברגע זה?

 << דובר_המשך >> אלי אטון: << דובר_המשך >>   

הסטטוס של התוכנית זה קודם כול להגיע למסמך הבנות על שיתוף פעולה. זה מה שהתבקשנו על ידי משרד הכלכלה – מסמך של שיתוף פעולה, חלוקת הכנסות, מי יהיה הגוף המוביל. יש פרמטרים מאוד מאוד פשוטים וברורים. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

הבנתי. נאחל לך בהצלחה. תזרז את זה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

תודה על היוזמה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

כל הכבוד על היוזמה. 

 << אורח >> אלי אטון: << אורח >>   

משפט אחרון.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

סליחה, פשוט יש עוד הרבה אורחים שצריכים לדבר.

 << דובר_המשך >> אלי אטון: << דובר_המשך >>   

אני יודע. עשר שניות.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

תן לו. גם ליהודים מותר לדבר, לא רק לערבים. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אפליה מתקנת.

 << אורח >> אלי אטון: << אורח >>   

אנחנו חייבים לקחת את זה כערך מוסף, ואני רוצה שתיקחו את זה לתשומת ליבכם. גם עיריית קלנסווה משוועת לשיתוף פעולה עם לב השרון, ואם תוכלו לקדם את זה כולם ירוויחו מהמיזם המבורך הזה. תודה למי שיזם את המפגש. תודה רבה לכם.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תודה רבה ובהצלחה. אנחנו נעקוב. ועדת הפנים תעקוב אחרי הדבר הזה. זה חשוב מאוד ברמה הלאומית. אני לא מגזים. ברמה הלאומית שיתוף הפעולה הזה חשוב מאוד. 

נעבור לג'עפר פרח, מרכז מוסאוא.

 << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >>   

אני ממרכז מוסאוא. תודה לד"ר אחמד טיבי שיזם את הישיבה הזאת. אני חושב שצריך לצאת ממנה עם החלטות. קצת נתונים – 3% מהכנסות הארנונה העסקית בכלל הולכת לרשויות המקומיות הערביות. זה מחליש את הרשויות המקומיות הערביות. אני חושב שזה גם משרד הפנים. זה לא רק הוועדות הגיאוגרפיות. אני מקווה שנשמע גם ממינהל התכנון למה למשל להרחיב את כרמיאל ולהתעלם מדיר אל-אסד? אני חושב שצריך שיקרה משהו בתוך משרד הפנים, בתוך מינהל התכנון וכל ועדות התכנון כדי לקדם תוכניות תקועות. 

לגבי רשות מקרקעי ישראל, פאראס, יש לך מזל שאתה מצליח להתקדם איתם, אבל אני חושב שאחד האתגרים זה מה שקורה ברשות מקרקעי ישראל. צריך להבין גם למה מחיר דונם כשהם כבר משווקים מגיע למחירים – תלכו לראות באום אל-פחם. איש עסקים שרוצה לבנות באזור תעשייה באום אל-פחם, לא כדאי לו. עדיף לו ללכת לתענכים, עדיף לו ללכת לאזורי תעשייה אחרים. 

גם משרד האוצר – בהחלטת הממשלה 922 לא היו אזורי תעשייה. בהחלטת הממשלה 550 אמורים להיות 450 מיליון שקל, 90 מיליון שקל כל שנה. כבר ב-2025 קוצצו 15% מזה. אני לא מבין למה צריך לקצץ. כל פעם שנפגשנו עם האוצר יש אובר אזורי תעשייה. כן, אצל היהודים יש אובר אזורי תעשייה. בשפרעם כשקפה אל-נח'לה צריך לצאת משפרעם להוציא את הארנונה שלו ולהעביר אותה לבר לב, מישהו מפסיד. עיריית שפרעם צריכה ללכת ולבקש מענקי איזון ולהתחנן למענק איזון, במקום שתהיה לה הכנסה כמו כפר קאסם שבנתה שם אזור תעשייה. אין פה win-win. משרד האוצר חייב לשחרר יותר כסף. 

התוכנית שהוכנה במשרד הכלכלה דיברה על 3 מיליארד שקל השקעות באזורי תעשייה, שהיו פותרים את המצוקה באזורי תעשייה. עכשיו בכפר קרע יהיו מוכנים ויהיה מחסור בכסף, כי כל מה שיש לכם במשרד הכלכלה זה 80 מיליון שקל. תתקן אותי אם אני טועה, אבל גם לגבי 80 מיליון השקל אנחנו כבר ביוני ועדיין אין לכם בקשה תקציבית. אין כסף שבאמת משרד האוצר מעביר למשרד הכלכלה כדי שתצאו בקול קורא. נגמרת השנה ואין קול קורא.

הסיפור של חלוקת הכנסות – רק במעט יישובים חלוקת ההכנסות עובדת. ברוב היישובים שיש להם אזורי תעשייה הם חזקים. למה הם צריכים להתחלק עם יישוב אחר? למשל אכסאל, למה שיכניסו לשם אזור תעשייה עם אכסאל? מאז שירון זליכה ישב במשרד האוצר אנחנו מדברים על הסיפור הזה של חלוקת הכנסות.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תתכנס לסיום. הזמן קצר והמלאכה מרובה, והפועלים לא עצלים.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

ג'עפר עשה הרבה במרכז מוסאוא בנושא אזורי תעשייה במשך שנים רבות. יש לו נייר עמדה מקצועי.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אני רואה. הוא מדבר נטו מקצועי ואני שמח. אתה מעשיר אותנו בזה, אבל תתמקד בפתרון. יש בעיות – יש בעיה בתקציב, יש בעיה בשיתוף. תמקד. אני אוהב לשמוע פתרונות, לא רק בעיות.

 << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >>   

אנחנו ממוקדים היום בהסרת חסמים של תכנון, ויש פה גם את הפרסום ברשומות שצריך לקדם, וגם הוועדה הזאת, הסמכויות שלה זה כל הנושא של תכנון ובנייה. צריך לייעל את הסיפור של תכנון ובנייה בתוך היישובים הערבים. מינהל התכנון והגופים שקשורים למשרד הפנים צריכים להתייעל בנושא הזה. 

הדבר הנוסף זה כסף. אני מציע שהוועדה תקרא למשרד האוצר קודם כול לא לקצץ את ה-15%, ולתת יותר כסף להקמה, כי יש 31 רשויות מקומיות שמחכות בתור להקים אזורי תעשייה. 31 רשויות ערביות. תסתכלו על כל ההכנסות של כפר קאסם. הכול השתנה שם לעומת מה שהיה בעבר. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תודה רבה. חיאם קעאדן, סמנכ"ל במרכז השלטון המקומי, ידידי היקר שאני פוגש מדי פעם. רק שתדעו, יש לו כיסא קבוע פה. הוא בא לכל דיון פה. 

 << אורח >> חיאם קעאדן: << אורח >>   

תודה רבה לכולם. קודם כול, אני רוצה להודות ליוזם הדיון חבר הכנסת אחמד טיבי. תודה רבה. אני מודה לך ברמה האישית. את הנושא הזה צריך להניע במשרד הפנים. אני אדבר על כמה נקודות. שלושת היישובים כפר קרע, עארה וערערה ממתינים שנה לפרסום ברשומות. אני לא אחזור על מה שאמרו. זה חבל, פשוט מאוד חבל. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

למה?

 << דובר_המשך >> חיאם קעאדן: << דובר_המשך >>   

השר צריך לחתום ולפרסם את זה ברשומות. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

מי מפרסם? זה המנכ"ל? זה המחלקה המשפטית? 

 << דובר_המשך >> חיאם קעאדן: << דובר_המשך >>   

לא, לא. זה עבר את כל התהליכים. נגמר. 

 << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >>   

המנכ"ל צריך לחתום, והמחלקה המשפטית צריכה לקדם. 

 << אורח >> חיאם קעאדן: << אורח >>   

התהליך המשפטי נגמר. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אני זוכר שהייתי ראש מטה במשרד לשירותי דת והיינו מפרסמים קול קורא. מי שהיה מפרסם ברשומות כל מיני הצעות חוק ותקנות זה המחלקה המשפטית. 

 << דובר_המשך >> חיאם קעאדן: << דובר_המשך >>   

דבר שני, אני אתייחס לעוד כמה נקודות. למשל, לכפר כנא יש ועדה גיאוגרפית שאושרה. אני אקרא לך את סיכום הוועדה, מה אמרה הוועדה: הוועדה ממליצה לצרף לשטח שיפוט המועצה המקומית כפר כנא תא שטח בגודל 922 דונם ותא שטח בגודל 152. שטחים אלו נמצאים בתוכנית המתאר של היישוב. בנוסף, בשטחים אלו יש עסקים פעילים ומקבלים שירותים מוניציפליים מהמועצה. לכן קיים צורך שהמועצה תפקח על השטח הזה. אין הערות לוועדה, והיא אישרה את זה פה אחד. זה עוד נושא. 

יש עוד כמה ועדות גיאוגרפיות שהוגשו והן בעוטף נצרת. מנכ"ל משרד הפנים אמר: אני צריך לקיים דיון על כל היישובים מסביב לעיר נצרת, ואנחנו ננקוט בצעדים ובמדיניות לגבי כולם ביחד. זה היה לפני שנה וחצי ועדיין לא התקדם. יש עוד כמה תוכניות, אני לא אתייחס לזה עכשיו. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

מסקנות. 

 << דובר_המשך >> חיאם קעאדן: << דובר_המשך >>   

בנוסף לכל מה שאמרו, רבותיי, אזור תעשייה יכול להרים את הרשות מבחינה כלכלית, יכול להכניס ארנונה. ככל שיש יותר ארנונה זה יותר קל למדינה. היא תשלם פחות מענקי איזון. יש למדינה אינטרס לקדם את הנושא הזה. חבל. תודה רבה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני, אני מציעה הצעה בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

לא, לא. רגע, רגע. הצעות בסוף. 

 << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

החלטה. אתה רוצה אופרטיבי.  

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

לא שמענו את אנשי המקצוע. לפני שאני עובר לאנשי המקצוע אני רוצה לכבד את חבר כנסת יואב סגלוביץ'. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>   

אני אגיד כמה מילים. הבעיות האלה שעלו פה עולות כבר הרבה זמן. זה לא דיון ראשון בוועדה. זה עלה מול המשרדים גם על ידי פאראס מכפר קרע, גם על ידי נזאר, גם על ידי ראיד וגם על ידי עיז אלדין אמארה מכפר כנא. אלה דברים שיודעים אותם. אם אני יודע אותם, אחרים יודעים. אני יודע אותם מהזווית האחרת. 

אנחנו אחרי סוף שבוע נוראי. אבל אני שם את סוף השבוע בצד, זה רק טריגר. אנחנו בעלייה מטורפת בפשיעה. חלק מהדרכים להתמודד עם זה – וזו הכניסה שלי לתוך האירוע הזה בזמנו – זה כשיש תעסוקה, כשיש חינוך, כשיש פיתוח, והמודל לחיקוי הוא התעשיין ואיש הייטק, ולא היה עבריין שמסתובב על BMW. צריך לראות את זה כמכלול. 

אני אומר רק דבר אחד. צריך לייצר פה חוויית הצלחה. החוויה הכללית של הסיפור הזה היא חוויה של כישלון מתמשך. יש פה כמה ראשי רשויות – ותכף נשמע את משרדי הממשלה – שמה שהם צריכים זה חתימה. זה צריך להניע גלגל. ראש מועצת כפר כנא לא פה, אבל לדוגמה יש בעיה בכפר כנא. אולי יש עוד מקומות שלא הגיעו לפה האנשים, אבל שמענו פה סיפורים. הגיעו ראשי רשויות, הם יודעים לעבוד. הם גם מחוברים והם עושים את כל העבודה. אין פה ויכוחים מול יהודים וערבים. יש פה גם פלטפורמות של שיתופי פעולה בין מועצות יהודיות ומועצות ערביות. תראו לאיזה מצב הגיעו. אתה מהקואליציה, בסדר? אני חבר כנסת מהאופוזיציה - - - 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

לא. אל תכניס את זה. אל תהרוס. 

 << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

 תהיה איתי שנייה. אני לא הורס, אני מציע להיות פרקטי, כי בסוף האשכול של אזור ואדי עארה – שחלק מהאנשים שדיברו פה הם באותו אשכול – גם הוא עושה פעילויות של יהודים וערבים דווקא בצד החיובי, ומי לא בא לשם? כל מי שצריך לבוא לשם. קחו חוויית הצלחה, תגרמו למנכ"ל משרד הפנים, בהנחה שזאת הבעיה, שיחתום. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תראו את יוקנעם לדוגמה, איזה פארק תעשייה הוא עשה שם ואיזו עיר היא. 

 << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

ארז, תהיה איתי שנייה. כולכם פה כאילו הכול בסדר, חיבוקים. תנו לי להגיד את מה שאני אומר. זו שאלה של מדיניות. על הכשל הזה של שנה פלוס אי-אפשר להגיד: לא היה זמן. זו מדיניות ממשלתית שגויה. יש פה גם גורמים אחרים שמקשים, אני לא אפתח את זה פה. יש פה הרבה דברים. מה שצריך לעשות – מאחר שגם משרד הפנים זה חלק מהסיפור הפוליטי, וזה סיפור פוליטי, אל תתבלבלו – זה לגרום לחתום. חוויית ההצלחה תוביל לחוויית הצלחה אחרת. זה סיפור פוליטי. מי שיגיד לכם לא, זה קשקוש. תודה רבה.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

ברשותך, משפט אחד. לגבי הוועדות הגיאוגרפיות, במקרים אלה, למשל של שני ראשי הרשויות שנמצאים כאן, גם באקה, גם לב השרון, טייבה וכדומה, גם הרשויות היהודיות וגם הרשויות הערביות מסכימות ביניהן על הדבר. הגיעו לסיכומים, יש החלטות. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

וזה דבר לא מובן מאליו. 

 << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

נכון. זו הסיבה שהישיבה הזאת מתקיימת להסרת החסמים האלה, הכרזה על האזורים הגיאוגרפיים והכרזה ברשומות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני, אני רוצה להגיד משפט קצר. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

בבקשה. 

 << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

לגבי הוועדות הגיאוגרפיות וועדות חלוקת ההכנסות, אנחנו בוועדה צריכים לבקש דיווח על כל הוועדות הגיאוגרפיות וועדות חלוקת ההכנסה שיש עליהן החלטה, לקבל דוח מצב מה ההחלטה, מה ההמלצה ומה היישום, מתי התקבלה ההחלטה, מהן ההמלצות. זאת החלטה אופרטיבית לנו לקיים דיון סקירה של כל ההחלטות של חלוקת ההכנסות והוועדות הגיאוגרפיות, מימוש ויישום ההמלצות. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

מסכים איתך. אילן פרידמן מפורום ארלוזורוב, בבקשה. אין הרבה זמן. 

 << אורח >> אילן פרידמן: << אורח >>   

אני אשתדל לקצר. בוקר טוב. תודה, כבוד היו"ר וחבר הכנסת אחמד טיבי על היוזמה של הדיון החשוב הזה. נגעו פה הרבה בסיפור של הארנונה, שהוא חשוב בפני עצמו. אני חושב שהם לא דברים מנותקים. הארנונה על התעשייה ועל מקומות עבודה זה דבר מאוד משמעותי, בטח במצב של האי-שוויון שיש בישראל. 

אני מפורום ארלוזרוב. אנחנו מכון מחקר מדיניות מבית הסתדרות העובדים. אני רוצה לגעת גם בפן של העובדים, ואיך תעשייה נכונה יכולה לחזק את העובדים בטח, ולצמצם אי-שוויון בין ציבורים שיש ביניהם אי-שוויון מאוד מאוד גדול כבר הרבה מאוד שנים. 

בכללי מדיניות תעשייתית היא איך המדינה משפיעה, מעצבת ומנווטת את התעשיות במדינה. אנחנו רואים שזה משהו שעובד מאוד בעולם. האיחוד האירופי, טייוואן, ארצות הברית תחת ביידן יצרו מדיניות שצמצמה אי-שוויון, שמו דגש על תעשיות מסוימות ודגש גם על תעשיית ייצור. זה משהו מאוד מאוד חשוב. הרבה מדברים על הייטק. חשוב להגיד שבהייטק יש בעיה מאוד גדולה. הוא לא מצמצם את האי-שוויון. הוא מצליח לשרת ציבור מאוד קטן למעלה, וזה לא מצליח לצמצם את האי-שוויון במדינה. לכן אנחנו מציעים להסתכל על איך המדינה מייצרת אסטרטגיה עם מחשבה לטווח ארוך ואילו תעשיות היא רוצה, כדי לייצר אזורי תעשייה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אמרתי את זה, על אילו תעשיות. זה גם פקטור חשוב לקידום. 

 << דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>   

נכון. לנו יש המלצות ספציפיות שחשוב להגיד – אנרגיות מתחדשות, בריאות דיגיטלית ופודטק, שהן מבוססות על כוח האדם, המשאבים וההשכלה שיש בישראל. 

חשוב מאוד להגיד שתעשיית ייצור היא משהו שלא סתם מצמצם אי-שוויון. תעשיית ייצור היא הכנסה מאוד גבוהה, היא בפריון גבוה בישראל. ההכנסה בתעשיית הייצור היא ב-40% יותר גבוהה מהשכר הממוצע, ויש לה אפשרות להכניס הרבה מאוד אנשים שכרגע עובדים בשירותים עם שכר מאוד נמוך, פריון מאוד נמוך. הרבה ערבים בישראל עובדים בתעסוקה שלא יכולה לצמצם אי-שוויון, וזה יכול לשנות את הדבר הזה. מאוד חשוב שהמדינה והמשרדים הרלוונטיים יתעסקו באיך מייצרים את האסטרטגיה ובאיך מתכננים גם בשיתוף פעולה רב מגזרי את הדבר הזה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תודה רבה. נעבור למשרדי הממשלה. ראשונת הדוברים סלימה מוסטפא סלימאן מהמשרד לשוויון חברתי. 

 << אורח >> סלימה מוסטפא סלימאן: << אורח >>   

הכנתי מצגת. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אבל בקצרה ממש. 

 << דובר_המשך >> סלימה מוסטפא סלימאן: << דובר_המשך >>   

אני אנסה לקצר. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

זה נראה ארוך. תקצרי, כי אנחנו רוצים לשמוע גם את מינהל התכנון, משרד הפנים, כלכלה.

 << דובר_המשך >> סלימה מוסטפא סלימאן: << דובר_המשך >>   

ברור. אני אנסה תוך חמש דקות להציג. תודה רבה על הדיון החשוב. קודם כול דיברו כאן לפניי על החשיבות של מנועי צמיחה ברשויות המקומיות הערביות, כאשר בעצם אזורי תעשייה ואזורי תעסוקה הם מנוע הצמיחה הכי משמעותי. תמהיל ההכנסות מארנונה עסקית בארנונה ברשויות המקומיות הערביות הוא 30% לעומת 70% בארנונה למגורים. 

ד"ר נזאר שנמצא פה הציג את המאמצים שעושה ערערה להגדלת הגבייה, אבל לא אמרת שאצלך 18% בלבד זה ארנונה עסקית. זה נתון מזעזע. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

ובחברה היהודית?

 << אורח >> סלימה מוסטפא סלימאן: << אורח >>   

בחברה היהודית זה 55%–56% ארנונה עסקית, וזה עושה את ההבדל המשמעותי. לכן בהחלטת הממשלה 550 שמנו דגש גדול על מנועי צמיחה, והקצינו במסגרת החלטת תקציבים לאזורי תעשייה, לאזורי תעסוקה, לפרויקטים כלכליים מניבים ולתשתיות אנרגיה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תעברי הלאה. הזכרנו את הכול. הצורך ברור ואין חולק עליו. 

 << דובר_המשך >> סלימה מוסטפא סלימאן: << דובר_המשך >>   

השקף הבא – דיברנו על התועלות ועל העקרונות. השקף הבא קצת יותר קונקרטי – במסגרת החלטת הממשלה 550 דיברו כאן על הסכומים, 475 מיליון שקל לאזורי תעשייה. פותח מודל ייחודי לפיתוח אזורי תעשייה גם על קרקע פרטית, כי זה המאפיין הייחודי של הרשויות המקומיות הערביות, לא רק שטחי מדינה אלא גם בקרקע פרטית. פורסם קול קורא. 

בשקף הבא אפשר לראות את כל הרשויות המקומיות. אדוני היושב-ראש, אפשר לראות שקיבלו תקציבים לפיתוח אזורי תעשייה בקרקע פרטית. יש כאן קבוצה מאוד גדולה של רשויות שהפרויקטים שלהן היו בשלים, הצליחו להגיש בקשה ולזכות. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

יפה מאוד. באיזה משרד התקציבים האלה?

 << דובר_המשך >> סלימה מוסטפא סלימאן: << דובר_המשך >>   

זה בשיתוף משרד הכלכלה. אפשר לעבור שקף. 

 << אורח >> פאראס בדחי: << אורח >>   

אבל סלימה, צריך להגיד שאין לזה משמעות. נותנים תקציבים ואי-אפשר לממש מצד שני. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

בסדר, אמרו את זה. זה רשום. יגיבו לזה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אבל גם התקצוב הוא בחסר לתוכנית חומש מ-2021. אנחנו עכשיו ב-2025, והוקצו 270 מתוך 400 ומשהו. 

 << אורח >> סלימה מוסטפא סלימאן: << אורח >>   

אני אשלים. הוקצו 270. השנה תצא עוד הקצאה. משרד הכלכלה כאן ירחיבו. יצאו גם תקציבים לתכנון, כי אנחנו גם רוצים להבשיל פרויקטים עתידיים שיהיו מוכנים לקבל תקצוב לפיתוח. כאן רואים את כל רשימת הרשויות שקיבלו תקציבי תכנון. 

השקף הבא – יש עוד כלי בשותפות עם מי שיושב מימיני, דרור סורוקה שהיה במשרד נגב-גליל, גם פיתוח אזורי תעסוקה ולא רק אזורי תעשייה, והוקצו כל התקציבים האלה לשלוש רשויות עבור פיתוח אזורי תעסוקה. פורסם קול קורא, והשנה צפוי להתפרסם קול קורא נוסף. 

בשקף האחרון שלי תיארתי את האתגרים. מה שהצגתי קודם זה כל מה שכרגע קיבל כבר תקצוב לפיתוח ולתכנון. פה יש רשויות מקומיות. זה הסטטוס.  

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

 פה הסטטוס. ראיתי את זה. הם אמרו את זה: רשומות, רשומות, רשומות.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

זו העמודה הכי חשובה – סטטוס. פרסום ברשומות. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

רשמת את זה ברשומות שחסר ברשומות. 

 << אורח >> סלימה מוסטפא סלימאן: << אורח >>   

נכון. פה אפשר לראות גם את שטחי התעשייה שאפשר לקדם.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תודה. עבודה מקצועית. יישר כוח לך. 

 << דובר_המשך >> סלימה מוסטפא סלימאן: << דובר_המשך >>   

משפט אחרון. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אני במתח לשמוע את התשובות. עלו פה בעיות, אני במתח. 

 << דובר_המשך >> סלימה מוסטפא סלימאן: << דובר_המשך >>   

אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה להגיד, למה גם הוספתי עמודה של כמה שטח זה? כי יש לנו דוגמה מוחשית. כפר קאסם קידמה אזור תעשייה בשטח של 370 דונם. כמה בשנה הוא מכניס לארנונה העסקית? 12 מיליון שקל. זה הופך יישוב – שיפור רמת שירותים, פחות להישען על תקציבי ממשלה. אני חושבת שהדוגמה הזאת צריכה לעמוד לנגד עינינו וצריך לטפל בחסמים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

יישר כוח. תודה רבה על כל פועלך, ותמשיכי ככה בעזרת השם. דרור סורוקה.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

ממונה משרד הפנים חיפה.

 << אורח >> דרור סורוקה: << אורח >>   

בוקר טוב, חברים יקרים. אני פרטנר ושותף של החברים מימיני. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הוא עשה עבודה מצוינת, אדוני היושב-ראש. 

 << דובר_המשך >> דרור סורוקה: << דובר_המשך >>   

אני נכנסתי לתפקיד בערך לפני חצי שנה, אחרי שהייתי 17 שנים במשרד נגב-גליל כולל מנכ"ל.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

משם אני מכיר את השם. נפגשנו בעכו פעם בוועידה.

 << דובר_המשך >> דרור סורוקה: << דובר_המשך >>   

נכון. התפיסה שלי לא שהיא לא תפיסה קלאסית. אני באמת מאמין בלב שלם בפיתוח כלכלי כמו שנאמר פה. מבחינתי פיתוח כלכלי בכובע של משרד הפנים זה מצד אחד ארנונה עסקית, אבל מצד שני זה שיפור כלכלי של הרשויות המקומיות, זה יצירת מקומות תעסוקה, זה מצמצם אלימות וונדליזם. זה עושה רק דברים טובים חד-משמעית.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תגיע לחסמים.

 << דובר_המשך >> דרור סורוקה: << דובר_המשך >>   

אני מגיע לחסמים. היו חסמים במשרד הפנים, ואני כולי תקווה שהם בתקופה הקרובה ייפתרו.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

למה זה לא פורסם ברשומות? 

 << דובר_המשך >> דרור סורוקה: << דובר_המשך >>   

אני אסביר. ראשית, הייתה לנו בעיית כוח אדם אמיתית במשרד הפנים. ראש מינהל הפיתוח שאחראי על התחום הרחב הזה לצורך העניין לא היה ראש מינהל פיתוח במשך תקופה מאוד מאוד ארוכה, ורק לפני מספר חודשים בודדים עבר ממשרד הבינוי למשרד הפנים. למעשה, התפקיד היה לא מאויש במשך תקופה מאוד ארוכה והוא נכנס לתפקיד שלו רק לאחרונה, וזה היה אחד החסמים. הוא נכנס, והדבר מונח על סדר-היום שלו ועל סדר-היום של הפקידות.

בנוסף לזה, צריך גם לומר את האמת. חלק גדול מהאנרגיה ומהמשאבים של משרד הפנים הופנו לשיקום בצפון ובדרום, כך שדברים מסוימים כגון הפיתוח הכלכלי נשארו טיפה מאחור. אני מבין את המציאות שנוצרה. אבל לאור העובדה שנכנס ראש מינהל פיתוח חדש, יש כרגע את משאבי הזמן וכוח האדם. כמחוז וכמטה הנושאים האלה מונחים על שולחן המנכ"ל, ואנחנו מקדמים אותם בכל הכוח והעוצמה. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>   

לראש שב"כ יש ממלא מקום ולמינהל פיתוח אי-אפשר להביא ממלא מקום? אני לא מבין. איזה תירוץ. זה קטע הזוי. 

 << אורח >> דרור סורוקה: << אורח >>   

לא היה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

יואב, הוא לא בנציבות שירות המדינה. אתה רוצה לפתוח את הנושא הזה? אני רוצה לשמוע את משרד הכלכלה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>   

הבנתי. אני רק אומר שאנחנו שומעים פה לפעמים הסברים שהם פשוט לא מקובלים, גם אם הם הסברים. זה לא מקובל. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אתה לא חייב לקבל. 

 << אורח >> דרור סורוקה: << אורח >>   

אני אענה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

לא, לא, אל תענה לו. תמשיך, כי אני מסיים.

 << דובר_המשך >> דרור סורוקה: << דובר_המשך >>   

לאור העובדה שהייתה בעיית מצוקת כוח אדם ומצד שני השקעת משאבי זמן וכוח אדם מאוד רבים בשיקום הצפון ובשיקום הדרום, והעובדה שמשרד הפנים קיבל את רוב התקציב שלו רק בדצמבר ונדרש להקצות מענקי איזון וצמצום פערים בסוף השנה, אז אנחנו מודים שיש דברים מסוימים שקיבלו פחות חשיבות בשלב הזה, כי היו דברים שבראש סדר העדיפויות מהנסיבות שתיארתי. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

מה הצפי? שערי תירוצים לא ננעלו, אבל מה הצפי? כי באמת עברתם כברת דרך, ועשיתם עבודה נפלאה מהשר והמנכ"ל עד הפקידים. 

 << דובר_המשך >> דרור סורוקה: << דובר_המשך >>   

אני באמת רוצה להאמין שבתקופה הקרובה, עניין של ימים עד שבועות. הגענו לישורת האחרונה שהייעוץ המשפטי של משרד הפנים אישר. נשארה חתימה על צווים, מפות ולהעביר את זה למשרד המשפטים לחתימה ברשומות. כולי תקווה שכבר – אני רוצה להגיד שבוע הבא או פרק זמן - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אנחנו נעשה דיון מעקב, ואז לא יתקבלו תירוצים. 

 << דובר_המשך >> דרור סורוקה: << דובר_המשך >>   

לא, לא, לא. לא יתקבלו תירוצים. כולי תקווה שבדיון הבא שאתה תקיים פה אנחנו כבר נהיה אחרי הפרסום ברשומות של משרד הפנים. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

היושב-ראש הקבוע יקיים. 

 << דובר_המשך >> דרור סורוקה: << דובר_המשך >>   

בגלל זה אני אומר. הוא לא נמצא, אבל כולי תקווה שכבר בימים הקרובים הדברים יהיו בראש סדר העדיפויות במשרד הפנים, ייחתמו ויפורסמו ברשומות, ונוכל לברך על המוגמר. יש לי אינטרס אדיר שזה יקרה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תודה. משרד האוצר ידידנו. 

 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >>   

בוקר טוב, אני ממשרד האוצר. באופן כללי התקצוב המשמעותי שנעשה במסגרת אזורי תעשייה הוא במסגרת החלטה 550. רציתי רק להגיב למה שנאמר פה קודם. הקיצוץ שנעשה בתקציב הוא רוחבי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה לא נכון. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

לא, לא. אבל זה דיון לוועדת הכספים. ידידי, לא פותחים את הנושא. דבר על מה שכתוב לוועדה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

15% לשלוש שנים. כל היתר זה לשנה אחת. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אחמד, תעשה דיון על עניין התקציב אצל הרב גפני. פה אני יודע מה זה תכנון, מה זה בנייה, מה זה מירה מהרשויות, דברים כאלה. 

 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >>   

חבר הכנסת אחמד טיבי מכיר את הנושא יותר טוב מכולנו. אני הייתי בכמה דיונים בוועדת הכספים בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   
.
בדיוק. זה שייך לוועדה. אל תערבבו.

 << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >>   

חשוב לי להגיד, לא הייתה פה איזושהי התנכלות או איזשהו רצון לצמצם את אירוע אזורי תעשייה. כלל וכלל לא. זה בוודאי לא האירוע. דיברתי עם מי שאחראי על זה במשרד הכלכלה וגם ידידי שיושב פה לידי. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא נכון. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

לא היה קל להעביר את 140 מיליון השקל שהעברנו בוועדת הכספים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

זה היה מגמתי. 

 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >>   

וידאתי את הנתונים הבוקר עם מינהל אזורי תעשייה. כלל הכספים וההרשאות ניתנו והועברו. יש אירועים ביורוקרטיים – בטח ירחיבו עליהם תכף – שקשורים לכל מיני מקומות ספציפיים שהתעכבו בעקבות ההחלטה, חלק בגלל אירועים של פשיעה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אנחנו מדברים על 80 המיליון.

 << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >>   

כן. על זה משרד הכלכלה ירחיב.

 << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >>   

אבל זה אצלכם, זה לא אצלם. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

הוא אומר שזה אצלם. 

 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >>   

הסכומים במסגרת החלטה 550 הועברו.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

 אושרו. בסדר גמור. אתה רוצה להוסיף עוד משהו? צפי? משהו?

 << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >>   

לא.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

בסדר. תודה רבה. משרד הכלכלה.  

 << אורח >> ראסם נטור: << אורח >>   

בגלל קוצר הזמן אני אנסה להתחבר יותר לחסמים או לאתגרים. חבל לחזור על דברים. אני אתן תמונת מצב כוללת, ומי שרוצה לעמוד על משהו ספציפי, על אזור או יישוב ספציפי, אז לא תהיה בעיה גם להרחיב. 

משרד הכלכלה נמצא היום ב-66 אתרים בסך כלל החברה הערבית. 36 אתרים נמצאים בחברה הערבית פעילים. 66 אתרים כללי, מהם 36 פעילים, שזה יכול להיות פיתוח, יכול להיות שיווק, יכול להיות השלמות פיתוח, ועוד 30 תב"עות. בחברה הערבית ישנן כיום 30 תב"עות שנמצאות בתהליך תכנוני סטטוטורי כלשהו. חלק מהתב"עות מנוהלות על ידי הרשויות. כלומר, הרשות עצמה מובילה את התוכנית. יש תשע רשויות כאלה. מאוד חשוב לעשות את ההפרדה. 17 תב"עות מנוהלות על ידי משרד הכלכלה, ותב"ע אחת מנוהלת על ידי רשות הבדואים. בכל החברה הבדואית בדרום התב"עות מקודמות על ידי רשות הבדואים.

יש לנו בכל שנה לפחות שלושה סקרים. אנחנו עושים סקרים מקדימים. זה לא משהו סטטוטורי אלא בדיקת היתכנות, ובכל שנה אנחנו משלימים ליישובים שטרם קיבלו מענה. בחברה הערבית כיום יש שבעה יישובים שלא קיבלו מענה בשום צורה כלשהי, וזה אתגר תכנוני גדול. רוב התקצוב של משרד הכלכלה מבוסס על החלטות הממשלה. לגבי ההחלטה האחרונה 550, אנחנו ביצענו שלוש פעמים קול קורא. כל הכסף שקיבלנו הלך לשם, כולל של משרד הכלכלה שמשתתף בהשתתפות של 35 מיליון שקל.

תכף אני אתן תמונת מצב על קרקע פרטית. בקרקע פרטית יש לנו 12 אתרים שכולם מקודמים היום. הם נמצאים כמובן בשלבי קידום שונים. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

כלומר, אתם לא יכולים לפרסם קול קורא אלא רק אחרי השלב התכנוני שאושר. נכון? אני מבין טוב?

 << דובר_המשך >> ראסם נטור: << דובר_המשך >>   

משרד הכלכלה לא יכול להיכנס לשום אירוע אם אין תב"ע סטטוטורית מאושרת. אני לא יכול להיכנס. אבל אני מנסה לפעמים לעקוף את זה או לקדם את זה, כמו לב השרון. הייתי בשבוע שעבר אצל ראש העיר ואנחנו מקדמים. עוד מעט מעלים סקר ומביאים את זה לוועדת פיתוח, ואני מקווה שיקבלו כסף לסקר בשביל לקדם את הרעיון. 

יש לנו כמה אזורים שנמצאים ברמ"י, שרמ"י מנהל אותם ולא אנחנו, שזה כפר קרע, אכסאל וביר אל-מכסור. גם רמ"י שחקן וגם הוא מקדם אזורי תעשייה. יש לנו 16 אזורים שהפעילות שם הסתיימה, ויש הכנסות מארנונה ב-16 יישובים בכלל החברה הערבית. 

בתב"עות לצערי אני מוכן לך לעשות סקירה לגבי מגזרים, כי החלטות הממשלה הולכות לפי מגזר – דרוזים, בדואים דרום וחברה כללית באופן כללי. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אבל כשעושים שיתופי פעולה איך מחלקים את זה? למשל מנשה עם ערערה וכפר קרע. איך זה עובד? מי פה המושך? 

 << דובר_המשך >> ראסם נטור: << דובר_המשך >>   

אני אמסור לכבודו כמה אזורי תעשייה משותפים שהם מצליחים: עידן הנגב אזור מוצלח, שוקת, בר לב, משגב, גולן עם הדרוזים, מבוא כרמל, דליה ועוספיה, לב השרון זה רעיון, ומנשה עם באקה אל-גרבייה עדיין בגדר רעיון. אם אתם רוצים להתחבר לחסמים, אז את משנה ולב השרון יש מקום לקדם – יושבת פה לידי אחראית על הניהול. 

יש 30 תב"עות שנמצאות בשלבים, חלקם מתקדמים וחלקם לא מתקדמים. מה שאפשר עכשיו לעשות זה שאם מינהל התכנון יזרז תהליכים, ויש מקום לזרז, המשרד כמובן יכניס נגיד בשנה הבאה עוד 15 ובעוד שנה עוד 15, ואז אנחנו נגדיל ונכסה את כל היישובים בחברה הערבית.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תודה רבה. מינהל התכנון מטעם משרד הפנים, בבקשה. 

 << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >>   

שלום, אני מהאגף לתכנון מרחבי, מינהל התכנון. אם יש נתונים על תוכניות שאתה רוצה, אנחנו יכולים לדבר ולראות מה קורה. אני אתן רגע סקירה מאוד מאוד כללית, מבט יותר מלמעלה. אזורי תעסוקה ותעשייה מופשרים ב-125 יישובים. זה המאושר. יש ריכוזים, גם ברמת הגולן, גם בגליל, בכפר יאסיף, ג'וליס, שפרעם, אעבלין, טמרה, עראבה, סח'נין, אזור ואדי עארה, אזור המשולש ובדרום באזור רהט, כסיפה ושגב שלום. 

בדרך כלל התוכניות המתאריות לוקחות את הצורך בהקצאה של שטחים לאזורי תעשייה ברמה המקומית, גם כדי להסדיר את שימושי הקרקע, להוציא מפגעים מאזורי מגורים, לתת יותר איכות חיים לתושבים, וגם לאפשר איזושהי תעסוקה לנשים בקרבת מקום. היום המגמה היא יותר ראייה אזורית, יותר שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות, מה שמאפשר לצמצם פערים גם בין יישובים יהודיים וערביים וגם בין יישובים עירוניים וכפריים. 

אזורי התעסוקה המרחביים אמורים לתת מקום גם להוצאה של מפגעים משמעותיים, גם לפיתוח תעסוקתי ותעשייתי יותר משמעותי, וגם כדי לאפשר איזשהו יתרון לגודל וליהנות ממערכות הסעת המונים יותר יעילות. יש דוגמאות לאזורי תעסוקה מרחביים, כמו שהציג הנציג של משרד הכלכלה. באופן כללי הבעיה היא לא בעניין של המלאי אלא יותר בעניין של מימוש. יש חסמים גם במימוש של קרקע פרטית. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

באמת עבודה טובה, רק צריך יותר לזרז. הרצון הוא טוב, העבודה היא טובה. אחרון הדוברים מהתאחדות התעשיינים. יש לך דקה וחצי על השעון.

 << אורח >> איימן הרייש: << אורח >>   

אני אקצר. כבוד היושב-ראש, אני מנהל תיק הלקוחות של תעשייני החברה הערבית. רק לסבר לכם את האוזן, כיום מתנהלות ומאוגדות בהתאחדות כ-100 מפעלים. חלקם מפעלים סמול-מדיום שמעסיקים מעל 25 עובדים, מחזור פעילות מעל 10 מיליון שקל. חלק מהמפעלים מייצאים, חלק מהפעילות שלהם זה ייצוא, מפעלים שמתעסקים בהייטק, פלדה, מתכת, לוחות חשמל. 

אני רוצה לקצר. אני אשתף אתכם בשני סיורים שהיו לי בשבוע שעבר בשני מפעלים. מפעל אחד הוא בנוף הגליל, הבעלים מנצרת. המפעל נמצא באזור מסחרי, אזור תעשייתי קטן, והוא פרוש על שני אזורים. אזור של קווי ייצור נמצא במקום אחד, והמשרדים והתכנון במקום שני. אין גישה למשאיות, וזה ממש מקשה עליהם. המפעל השני נמצא באזור התעשייה ריינה. זה כאילו אזור תעשייה. אפילו תשתית אין, ואין דרכים לכניסת משאית. כמו שאמרה חברת הכנסת, המודל של שילוב יישובים באזור התעשייה זה מודל שעובד טוב מאוד, כמו שציינת את מבוא כרמל שמאגד בתוכו את היישובים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

איך אתם תורמים למאמץ הלאומי לקידום פיתוח אזורי תעסוקה?

 << דובר_המשך >> איימן הרייש: << דובר_המשך >>   

אנחנו מנסים לקדם באמצעות הרשויות, רשות ההשקעות, רשות החדשנות. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אתם מביאים גם משקיעים?

 << דובר_המשך >> איימן הרייש: << דובר_המשך >>   

לא. זה לא העסק שלנו. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

בסדר. מודעות של התאחדות התעשיינים לעניין תורמת הרבה.

 << דובר_המשך >> איימן הרייש: << דובר_המשך >>   

לצערי חבר הכנסת סגלוביץ' יוצא כעת, אבל אחת הבעיות היא הנושא של הפרוטקשן. לאחרונה ההתאחדות העבירה שתי תלונות ללהב 433 על פרוטקשן, כי באזור התעשייה אין אבטחה, אין מצלמות, אין מאבטח. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

זה בוועדה לביטחון לאומי, לא פה. 

תודה רבה לכולם. תודה רבה ליוזם הדיון חבר הכנסת אחמד טיבי. 

 << אורח >> גל יעקבי: << אורח >>   

אפשר משפט? משרד העבודה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

ודאי. 

 << דובר_המשך >> גל יעקבי: << דובר_המשך >>   

תודה רבה. ממש בקצרה. אנחנו אחראים על ההון האנושי וצמצום הפערים של ההון האנושי בהקשר של חברה ערבית – גם חברה חרדית, אבל ספציפית בתחום שלנו חברה ערבית. היום אנחנו עובדים על יעדי תעסוקה מעודכנים לחברה הערבית, יעדי תעסוקה 2035. בהקשר של תעסוקת נשים עלינו על היעד שהיה לנו ל-2030, שזה היה 48%. עכשיו אנחנו על 49%. בייעדי התעסוקה של 2035 אנחנו רוצים לשים יעד של 63% תעסוקת נשים בחברה הערבית. בשביל הדבר הזה לא מספיק הון אנושי ולצמצם - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

צריך מקומות תעסוקה.

 << דובר_המשך >> גל יעקבי: << דובר_המשך >>   

נכון. לכן ללא שיתוף הפעולה הזה, ללא הרכיב הזה שמדברים עליו, אנחנו לא נצליח לעמוד ביעדים, לא משנה כמה עבודה נעשה בהון האנושי שקיים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תודה רבה. אני מסכם את הדיון. הדיון בוועדה התקיים בנושא בעקבות פנייה של חבר הכנסת אחמד טיבי. הוועדה קוראת למשרד הפנים ולשאר משרדי הממשלה לפעול באופן מיידי להסרת כל החסמים בפני הקמת והרחבת אזורי תעשייה ביישובים העברים, שאמורים לזרז יצירת מקומות תעסוקה ומקור הכנסה לרשויות אלה. 

כמו כן, הוועדה קוראת לקדם המלצות של הוועדה הגיאוגרפית ולחתום על המפות והמסמכים הנדרשים לאישור והעברת תחום שיפוט בעקבות אישור שר הפנים משה ארבל להמלצות הוועדה הגיאוגרפית ברשויות המקומיות כדלהלן: כפר קרע, באקה אל-גרבייה, ערערה, ג'דיידה-מכר וכפר כנא, ולפרסם ברשומות. הינה אני מדגיש, לפרסם ברשומות.

הוועדה מברכת על המאמץ המשותף של טייבה ולב השרון, כמו ששמענו פה. להקים אזור תעשייה משותף זה דבר מבורך. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לבחון את הקיצוץ בתקציב שהוקצה לנושא וכן לבחון תקצוב נוסף להקמת אזורי תעשייה ברשויות שטרם תוקצבו. הוועדה קוראת למשרד לשוויון חברתי ולמשרד הכלכלה להקצות – יש הקצאות, אבל גם לזרז – את המשאבים הנדרשים לתכנון ופיתוח אזורי תעשייה. 

לסיכום, יתקיים דיון מעקב עוד לפני תחילת הפגרה, כלומר לפני סיום המושב. תודה למנהלת הוועדה היקרה לאה שעומדת לימיני בכל ניהול כאילו אני מנהל אוטומטי. זה בזכותה. אני לא מנהל, אני ממלא מקום. היא באמת עושה עבודת קודש ורואים את התוצאות. יתקיים דיון מעקב. אני אומר, לא יתקבלו תירוצים. אנחנו רוצים לראות בוועדה הבאה רק בשורות, ישיבה של בשורות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כל הכבוד.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תודה רבה לכם. אני נועל את הישיבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>