פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



34
ועדת הפנים והגנת הסביבה
29/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 162
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ל' בסיון התשפ"ב (29 ביוני 2022), שעה 9:06



סדר היום:
 << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "ההחלטה להכיר בכפר דהמש כשכונה ברמלה וסלילת כביש 200 בכפר", של חה"כ אבתיסאם מראענה, חה"כ אוסאמה סעדי, חה"כ גבי לסקי << הלסי >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ווליד טאהא – היו"ר
מוסי רז


חברי הכנסת:
אבתיסאם מראענה
מופיד מרעי
אוסאמה סעדי
ג'ידא רינאוי זועבי


מוזמנים: 
	יפתח סומך
	–
	מנהל אגף תכנון מפת השלטון המקומי, משרד הפנים

	הגר סלקטר
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, רפרנטית שלטון מקומי, משרד המשפטים

	יוסי אמגר
	–
	מפע"ת תל אביב והמרכז, משרד התחבורה

	אבי גולן
	–
	נציג, נתיבי איילון, מינהלת הפרויקט של כביש 200 עוקף לוד, משרד התחבורה

	עידו מאור
	–
	נציג, נתיבי איילון, מינהלת הפרויקט של כביש 200 עוקף לוד, משרד התחבורה

	עדי סילברמן
	–
	מנהלת תחום תחבורה יבשתית, מינהל התכנון

	ניר בן סימון
	–
	סגן מתכנן מחוז מרכז, רשות מקרקעי ישראל

	דורון דבורי
	–
	יועץ משפטי, עיריית רמלה

	אביב רון
	–
	סגנית מנהל אגף הנדסה, נתיבי ישראל

	ערפאת אסמעיל
	–
	ועד הכפר דהמש, נציג תושבים

	סובחי שעבאן
	–
	ועד הכפר דהמש, נציג תושבים




משתתפת באמצעים מקוונים:
	בקי קשת
	–
	עו"ד, רבנים לזכויות אדם 





מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים

<< הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "ההחלטה להכיר בכפר דהמש כשכונה ברמלה וסלילת כביש 200 בכפר"
של חה"כ אבתיסאם מראענה, חה"כ אוסאמה סעדי, חה"כ גבי לסקי << הלסי >>



 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

בוקר טוב לכולם, אנחנו דנים היום בהצעה לדיון מהיר בנושא ההחלטה להכיר בכפר דהמש כשכונה ברמלה וסלילת כביש 200 בכפר", של חברי הכנסת אבתיסאם מראענה, אוסאמה סעדי וגבי לסקי.

הסיפור של כפר דהמש הוא הרבה מעבר לשיוכו לכפר רמלה וסלילת כביש 200. מדובר במאבק ארוך שנים שמנהלים תושבי הכפר דהמש כדי לקבל הכרה בקיומם על המפה. בינתיים אם אתם נכנסים למפה של יישובים במדינת ישראל, אין כזה דבר. יש שם אנשים, יש שם בתים אבל לא קיימים על המפה, אי אפשר לראות אותם שם. הם התנהלו במאבק גם ציבורי, גם משפטי לאורך הרבה מאוד שנים. הייתה פסיקה של בית המשפט מלפני כמה ימים, דווקא לעכב את העניין של רמלה, על כן זה לא הנושא. באמת זה לא הנושא.

 אנחנו נרצה לטובת אלה שעוקבים גם באמצעות אתר הוועדה, כי הדיונים תמיד משודרים באתר הוועדה. אנחנו רוצים שאנשים יבינו מה זה. אני חושב שזה היישוב הערבי היחידי במרכז הארץ שעוד לא קיבל הכרה מוניציפאלית. 

מי ירצה לדבר בשם היישוב? אני אשאל שאלות, אנחנו רוצים להביא נתונים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

יש לנו את סובחי, הוא מהוועד של הכפר, ויש לנו את ערפאת.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אנחנו נתחיל עם חברת הכנסת מראענה ונמשיך את הדיון. בבקשה. 

 << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> 

בוקר טוב אדוני יושב-הראש, אני מאוד שמחה שאנחנו רגע לפני פיזור הכנסת מקיימות את הדיון הכול כך חשוב על הכפר דהמש. כפר דהמש, בעצם יש בו כ-1,000 תושבות ותושבים, כפר יפהפה, אנשים נפלאות ואנשים נפלאים. ביקרתי בכפר הזה לא פעם ולא פעמיים ללא קשר להכרה של הכפר. ביקרתי בו מטעמים אחרים, טעמים הומניטריים. פגשתי קבוצה של נשים, בזמנו כשהייתי בימאית קולנוע וטלוויזיה. יש שם אוכלוסייה מדהימה שמסוגלת ומוכנה ורוצה לספר את הסיפור שלה האישי. 

כפר דהמש עלה לכותרות בשנה שעברה בעקבות הפגיעה של הרקטה בנערה בת 16, קוראים לה נדין, ובאבא שלה ח'ליל. שניהם נהרגו מפגיעת רקטה. התקשרו לאמבולנס ברגע שקרה האסון הגדול בתוך הכפר, אבל האמבולנס לא הגיע. למה? שאלה מצוינת, כי הכבישים לא סלולים. האמבולנס לא ידע מה הכתובת. שני אנשים קיפחו את החיים שלהם. אין מיגוניות, אנשים שהם אזרחי מדינת ישראל, נמצאים במרכז. הכפר לא מרושת. אנשים טובים ושומרי חוק חיים שם. כל מה שמגיע להם מבחינת השירותים: פינוי זבל, ניקיון, לשמור בעצם על מקום של תושבים, כ-1,000 תושבים, הם לא מקבלים כלום. 

אני רוצה לבקש מאדוני יושב-הראש של הוועדה שנקיים דיון קודם כל שהכפר הזה יקבל הכרה. הגיע הזמן אחרי 15 שנה שהכפר הזה נלחם על הקיום שלו. רמלה לא רוצים אותם. היה בג"ץ שהורה על מנת להסדיר ולהכיר בכפר. אני חושבת שהגיע הזמן לעשות תיקון היסטורי ולאפשר לאנשים שיש להם בעלות על הקרקע שלהם, שיקבלו את ההכרה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

תודה אדוני היושב-ראש, סבאח אל חיר גם לך, גם לחברתי אבתיסאם שאנחנו יזמנו את הדיון הזה, ותודה שאתה מקיים את הדיון החשוב הזה ביום האחרון. זה מעיד על חשיבות הנושא. אני עכשיו בא מוועדת כלכלה. יש דיון שם על חוק ועדות קבלה הגזעני. אתם תמכתם. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

העבודה, הולך להם בכל כיוון. הולך בימין, הולך בשמאל, הולך למעלה, הולך למטה, הולך בכל מקום.

 << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> 

אני אתעלם מעל האמירות האלה. אני אהיה הבוגר האחראי ואני אגיד שאנחנו נעשה הכול על מנת לקיים פה דמוקרטיה, קואליציה, שוויון, חופש לכולם.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אבתיסאם, ועדת קבלה זה לא דמוקרטיה, זה גזענות לשמה.

 << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> 

אנחנו לא הצבענו בעד.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אפרופו ועדות קבלה זה דהמש, אבל בסגנון אחר. זה דהמש בסגנון אחר אבל זה נושא אחר.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כאשר שרת הפנים ומשרד הפנים שהם יוזמים את החוק הזה, וכאשר אישרו גם את חוות הבודדים בנגב באלפי דונמים, קרקע של מדינה שנותנים לכמה חקלאים אלפי דונמים, וכאשר מצד שני דהמש. כל הזמן שמדברים אדוני היושב-ראש על כפרים בלתי מוכרים, אז חושבים רק בנגב. דהמש היא לא בנגב, היא במרכז הארץ.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

במשולש של לוד, רמלה ומועצה אזורית שדות דן. לא אהבתם את עמק לוד?

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

הם רצו להתנתק מלוד בכלל.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

לברוח מהשם לוד, אתם אומרים.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אתה יודע מה זה מזכיר, נצרת עילית.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

כן, נוף הגליל. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

שינו את השם כדי להתנתק מנצרת, אמרו נוף הגליל. דהמש היא במרכז הארץ ואנחנו כולנו מלווים את המאבק של היישוב הזה להכרה קודם כל. היו צריכים מאבקים גם עממיים, גם ציבוריים, גם משפטיים. פה צריך לציין, אני חושב, שני אנשים שמגיע להם כל הכבוד על מאבק ממושך. אחד מהם הוא ערפאת אסמעיל. אני חושב שהוא המוביל בה' הידיעה. בלעדיו אני לא חושב שהיינו יכולים להגיע היום להכרה, אבל השאלה איפה, בשדות דן או ברמלה או בלוד? כמובן הוא הוביל את המאבק הזה, וגם עו"ד קייס נאסר שאני חושב שגם מגיעה לו מילה טובה, שהוא באמת מלווה את המאבק המשפטי הזה עם דהמש, וכמובן כל הציבור הערבי.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

מילה טובה לחבר הכנסת לשעבר איברהים סרסור שליווה אותם באופן צמוד.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מסכים. אם אני שכחתי אז מגיע לאבו סעיד כל מילה טובה. 

רציתי להגיד, אדוני היושב-ראש, שכל הציבור הערבי וכל ההנהגה הערבית על כל הפלגים, גם כוחות דמוקרטיה מהציבור היהודי שבאמת עמדו לצד דהמש. הגענו למצב שהיום מכירים ביישוב הזה אבל מכירים על הנייר. אלמלא שני הנרצחים מהרקטה, ח'ליל ונדין, אז כולם הכירו מי זה דהמש. לפני זה אף אחד לא שמע.

 << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> 

שמענו, שמענו. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני לא אומר עלינו. 

 << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> 

העקיצה שלך, אז כל דבר שתגיד אני אעשה פה רוויזיה. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

בסדר. אנחנו כמובן מלוויים והיינו שם כאשר הרסו בתים ועמדנו לצד התושבים אבל אני אומר, הציבור בכלל לא שמע על דהמש, אלא כשהגיע האסון הזה של הרקטה. אני מבקר שם לעיתים קרובות כי יש לי חברים שם ואני הולך ומבקר אותם. אחלה מקום, אחלה יישוב.

 << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> 

אחלה אנשים.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אחלה אנשים וצריך לתת להם את הזכויות הבסיסיות. עד שעשו כביש, הכביש הזה אפילו הפך לנורא מבחינת התושבים כי כבר יש מרוצי מכוניות בכביש הזה. אין תשתיות, אין בכלל שירותי תברואה. חינוך, הולכים ללמוד בבתי ספר מחוץ ליישוב, ברמלה ולוד. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

היו לי תלמידים מהיישוב הנהדר הזה כשהייתי מנהל בית ספר ברמלה. 

 << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> 

באמת, ניהלת בית ספר?

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

ווליד מחנך, מנהל.

 << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> 

לא ידעתי. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני רוצה להיות צמוד לעיקרון של לתת לדהמש את הכבוד הראוי לדבר רק עליהם. 

 << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> 

אתה צודק.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לכן הגעתי עד הלום שאחרי מאבקים משפטיים בג"ץ הכריח את משרד הפנים להכיר ביישוב.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הוא הכריח אותו לא ממש בהצלחה. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

עכשיו עשו את הוועדה ויש המלצות, וההמלצה הראשונה, לאור אופי היישוב ולאור כל המאפיינים הוועדה המליצה להכיר בדהמש כחלק ממועצה אזורית שדות דן, אבל כרגיל במשרד הפנים עם שרת הפנים, לא הלכה ואימצה את העדיפות הראשונה ואת האופציה הראשונה. הלכה על העדיפות השנייה והחליטה לצרף את זה כחלק מרמלה. גם רמלה וגם עיריית רמלה וגם התושבים בדהמש מתנגדים להמלצה הזו. אני ואתה וכולנו פנינו לשרת הפנים ולמשרד הפנים. יש המלצה, תאמצי את העדיפות הראשונה של משרד הפנים, של הוועדה, לא של התושבים. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

בדרך כלל כשההחלטות של הוועדות לכאורה משרתות את הציבור הערבי, אז הן בגדר המלצה לא מי יודע מה ראויה גם, המלצה בעדיפות אחרונה.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

תמיד הולכים על העדיפות השנייה או השלישית או מנסים להחזיר את זה לעוד דיון.

עיריית רמלה הלכה והגישה בג"ץ, ויש צו ביניים ומעכבים את זה. אני קורא מכאן לפני שאנחנו מתפזרים, ואני יודע מה התשובה של שרת הפנים, שאנחנו עכשיו בתקופת בחירות, כפי שענתה לנו בעוד הרבה דברים, אני ואתה, אבל אני חושב שלא צריך עוד שנים של ייסורים ושל מאבקים משפטיים. תבואו ותבטלו את ההחלטה הראשונה ותאמצו את החלטת הוועדה הציבורית ותצרפו ותכירו בדהמש שהיא תהיה חלק ממועצה אזורית שדות דן, ושיתחילו סוף סוף לקבל את השירותים הבסיסיים, את הזכויות הבסיסיות של כל אזרח. מספיק הסבל שנגרם לתושבים בדהמש במשך שנים על גבי שנים. הגיע הזמן שהם יחיו כמו בני אדם ויקבלו את כל הזכויות שלהם.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

תודה רבה חבר הכנסת אוסאמה סעדי. ברור שמשרד הפנים לאורך כל ההתנהלות של המאבק הצודק הזה של כפר דהמש להכרה, לא התנהל מקצועית ולא גילה שום אחריות כמשרד שהוא מבחינת אבא ואימא של כל יישוב במדינה. השיקולים היו פוליטיים גרידא. השר הקודם נהג בזוועתיות כלפי כפר דהמש. השרה הנוכחית ממשיכה את אותו הסגנון. אין שום סיבה אזרחית לא לתת ליישוב הזה את ההכרה. הסיבה היחידה היא הרבה מעבר לשיקולים פוליטיים. כל אחד יבין לבד למה הכוונות, אבל לא מרימים ידיים כי מאבק צודק, גם אם הוא נמשך הרבה מאוד שנים, הוא מאבק צודק ובסוף ינצח את כל הגזענים וכל האחרים שעומדים בדרך ומכניסים מקלות לגלגל של החיים, של ילדים, קשישים, נשים, תלמידות ותלמידים. בסוף היישוב ינצח.

יש פה נציגים שייצגו את היישוב משפטית? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אני חושבת שהוא נמצא בזום, קייס.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

מוסי רז, בבקשה.

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> 

אדוני יושב-הראש, כיוון שאני צריך לנהל ועדה עוד 20 דקות, אז אני ממש בתמצות, מצטרף. לא שמעתי את דברי חברת הכנסת מראענה אז אני לא יכול להצטרף. אני מניח שאני מצטרף. מצטרף לדברי חבר הכנסת סעדי. יש המלצה של ועדה ציבורית, צריך לממש אותה בלי קשר, כן בחירות, לא בחירות. כבר הסיפור הזה יותר מ-70 שנה. גם אני כמובן הייתי שם יותר מפעם אחת גם לאחר מה שקרה עם השניים שנהרגו מהרקטות, ואני מעדיף את הזמן לנצל כדי להקשיב, את 20 הדקות שנשארו. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

תודה רבה חבר הכנסת מוסי רז. דרך אגב, כולנו היינו שם פעמים רבות. האנשים האלה מנהלים מאבק בנחישות ראויה לכל הערכה. 

חבר הכנסת מופיד, אתה רוצה לומר דברים עכשיו או שאני אעבור לשמוע את הנוכחים?

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

נשמע אותם.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

יש פה נציגים של שדות דן? עוד לא הגיע. יש פה נציגים של לוד? נציגים של רמלה? כן, בבקשה תזדהה לפרוטוקול. הסוגיה של שיוך היישוב לרמלה, אנחנו מכירים. גם זה שהיא הייתה בעדיפות שנייה. למרות זאת מי שהחליט ללכת עליה, החליט. רמלה עתרה לבג"ץ וקיבלה פסיקה על הפסקת ההליך באופן זמני. בוא תאמר את דעתך, מה אתה חושב בכלל על המאבק של היישוב? למה רמלה מתנגדת לצירופו אליה? האם זה בתיאום עם התושבים שם, כי הם לא רוצים את רמלה? בוא תסביר לטובת העוקבים.

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

אני היועץ המשפטי של עיריית רמלה. למעשה מעולם רמלה לא הייתה אופציה לקליטת מתחם דהמש בכל הוועדות הקודמות.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

כפר דהמש, לא מתחם.

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

כפר דהמש. מעולם היא לא הייתה אופציה, וגם בכל המסמכים הן של התכנון והן בוועדות החקירה הקודמות רמלה הייתה בעצם האופציה האחרונה לקליטת כפר דהמש. למעשה רמלה היא במצב הגרוע ביותר מכל הרשויות הסמוכות מבחינה כלכלית. יהיה לה קשה מאוד מבחינה כלכלית לתמוך או להקים או לחזק את כפר דהמש. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

זאת אומרת, השיקול הכלכלי הוא זה שמונע. אתה אומר, לא חסר צרות לעיר ולא רוצים להביא עוד צרה בדמות כפר דהמש.

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

לא, אני לא מדבר על צרות. זה אתגרים. לפעמים אפשר לראות דברים לא כצרה אלא כאתגר. לעיר רמלה יש אתגרים רבים גם בשכונות הערביות שבה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אל תתמקד ברמלה, תתמקד בקשר של דהמש לסוגיה. בוועדה פה כבר טחנו הרבה מאוד דיונים. בוא תתמקד בקשר של דהמש. מכיר את רמלה, הייתי מנהל בית ספר ברמלה . מכיר טוב מאוד. למה רמלה לא רוצה את דהמש והאם דהמש רוצה את רמלה בכלל?

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

כלכלית רמלה לא יכולה להחזיק את דהמש. תכנונית היא לא מסוגלת, כי תכנונית למעשה מה שיקרה עכשיו, עומדים לסגור - - - 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

זאת אומרת, תכנונית רמלה לא יכולה לתכנן את הכפר? קשה?

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

גם אין שום קשר. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

מבחינה כספית?

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

לא רק שמבחינה כספית. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

קשר פיזי כמעט יש. זה מרחק של עשרות מטרים מהשכונה הקרובה ביותר לכפר דהמש. 

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

זה לכאורה נכון. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

זה לא לכאורה נכון, זה נכון. יש כביש אחד שמפריד.

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

אם תרשה לי - - - 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני מרשה לך. תוך כדי אני תמיד אשאל אותך. בבקשה.

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

יש שם כביש שהוא למעשה עכשיו יחסם בחומה מכיוון שיש שם שלוש מסילות רכבת. אם היית שם לאחרונה, היית רואה - - - 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הייתי.

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

אי אפשר להיכנס. יש שלוש מסילות רכבת והולכים לעשות שם חומה. למעשה תהיה שם הפרדה ורכבים לא יוכלו להיכנס.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

זאת אומרת אתה אומר, מתכננים את המכשול שיביא לביצוע כזה דבר.

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

זה לא מתכננים, זה כבר תוכנן כמה שנים קודם.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

תקשיב, לא מתאימים את הטבע לסיטואציה ואז מאשימים את הטבע שהוא זה שמכשיל. 

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

מכיוון שרמלה לא אמורה הייתה לקלוט את כפר דהמש - - - 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אם כי אתה לא הכתובת הנכונה גם לדיון הזה. אתה יועץ משפטי, אתה לא ראש עיר, אתה לא סגן ראש עיר. יש פה עניין פוליטי. אין פה עניין משפטי, אין פה מסילת רכבת, אין פה בטיח. יש פה רצון פוליטי, זה הכול. אתה יודע את דעתם של כפר דהמש על אפשרות צירופם לרמלה?

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

עד כמה שאני יודע כפר דהמש לא רוצה להצטרף לעיר רמלה. הוא מעוניין להיות ישות עצמאית בתוך - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אז יכולת לומר מהתחלה, אנחנו והם תמימי דעים שלא רוצים להזדווג. כל אחד רוצה להיות לעצמו, ועזוב את מסילת הברזל. אנחנו מכירים את סיפורי הסבתא האלה בהרבה מקומות כאשר מנכסים את הטבע, את הים, את השמיים, את האדמה כדי להביא עילות וטיעונים על דבר מגוחך. עזוב.

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

חשוב מאוד שתשמעו דבר נוסף, שההחלטה האחרונה של השרה שניתנה לאחר הגשת הבג"ץ - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

למה אתה חושב ששרת הפנים דווקא הלכה על האופציה השנייה של ההחלטה ולא על האופציה הראשונה?

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

מאוד חשוב שתשמע רק את המשפט שיש לי להגיד. יש החלטה חדשה של השרה שאני לא יודע אם אתם מודעים לה, שלמעשה גם בשטח הנוסף שנתנו להתפתחות כפר דהמש ליד, נלקח על פי החלטת השרה מה-19.6 ובעצם הועבר לעיר לוד, זאת אומרת שכפר דהמש נכלל לחלוטין. נניח שהוא יישאר בתוך תחום העיר רמלה, אי אפשר אפילו יהיה להקים גן ילדים מכיוון שלא נשאר שום שטח.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

למי השטח היה שייך?

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

לשדות דן ועבר ללוד עכשיו.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הייתה ועדת גבולות שהחליטה להעביר את השטח הזה לרמלה?

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

לרמלה יחד עם דהמש, ועכשיו יש החלטה חדשה של השרה מה-19.6 שלקחה את השטח הזה והעבירה אותו לעיר לוד.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

זאת אומרת, היא משחקת פינג פונג. מתי שהיא רוצה, לוקחת, מתי שהיא רוצה, מחזירה? כך אתה אומר?

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

אני אוכל להראות לך את ההחלטה. אני אוכל להעביר לך את ההחלטה אם תרצה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

לא, לא, תסיים.

 << אורח >> דורון דבורי: << אורח >> 

למעשה את כל המרחב שאפשר היה להרחיב את כפר דהמש, נלקח והועבר לעיר לוד. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

טוב, תודה רבה לך. נמצא פה נציג משרד הפנים, נכון? תזדהה לפרוטוקול ובוא תגיד למה למשרד הפנים מפריע שאנשים יחיו, יתקיימו, יכירו בהם? זה היישוב היחידי במרכז הארץ שהוא מתמודד מול המשרד הזה כבר עשרות שנים כדי לקבל הכרה לזכות קיום. מה הבעיה? למה מתקשים עם הקיום של האזרח הערבי במשרד הפנים? איזה שיקולים מופעלים שם? 

 << אורח >> יפתח סומך: << אורח >> 

בוקר טוב אדוני היו"ר וחברי הכנסת, אני מנהל אגף תכנון מפת השלטון המקומי במשרד הפנים. ראשית אני אציין בפתח הדברים שמתקיים כאמור הליך משפטי וגם ניתנה החלטה שבשלושה שבועות הקרובים יש להימנע מפעולה שתייתר את המשך בירור העתירה של העירייה, ולכן אני אתייחס רק לעובדות בלבד ולא לדברים שנדונים בהליך המשפטי עצמו. 

מבחינת העובדות, באמת ב-24 ביוני 2021 הורחב כתב המינוי של הוועדה הגיאוגרפית בעקבות פסק הדין של בית המשפט מאפריל, והיא הוסמכה לדון גם בשיוכו המוניציפאלי של כפר דהמש כשבעצם עמדו בפניה מספר חלופות. כפי שציין אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת האחרים, בהמלצות הוועדה שגם בדיון השבוע כשהייתי אצלך ציינתי שהן פומביות, הן מפורסמות באתר האינטרנט של הוועדה, הומלצו שתי חלופות. החלופה המועדפת על ידי הוועדה הייתה באמת לשדות דן, והחלופה השנייה הייתה רמלה. החלופה השלישית של לוד, הוועדה שללה. 

ההמלצות הוגשו לשרת הפנים ובמאי האחרון שרת הפנים אימצה את המלצת המנכ"ל לפיה יש לשייך את הכפר לעיר רמלה. השרה ציינה בהחלטתה מספר קריטריונים, בין היתר הזיקה המוניציפאלית בין התושבים לעיר, שירותי החינוך שמקבלים בעיר, שירותי הבריאות. לאחר ההחלטה כפי שציין היועץ המשפטי של העירייה, הוצגה בפני השרה עמדת מטה התכנון הלאומי, שמתוכנן בשטח הצפוני ותמ"ל לעיר לוד, ולכן השרה החליטה, בעצם את השטח הצפוני לשייך לעיריית לוד.

 << אורח >> הגר סלקטר: << אורח >>  

ההחלטה הזו הייתה אחרי שהיא החליטה על השיוך של הכפר לרמלה?

 << אורח >> יפתח סומך: << אורח >> 

כן. ב-11.5 הייתה החלטה לשייך את כלל השטח לרמלה, ולאחר מכן ב-19.6 אחרי שהוצגה בפניה עמדת מטה התכנון ונעשו הדיונים בנושא, היא החליטה לעדכן את החלטתה כמו שהיועץ המשפטי פה ציין, לכן מכיוון שמתקיים כרגע הליך משפטי, מעבר לזה אין לי כרגע עוד מה לומר בנושא.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אוקיי. מינהל התכנון פה? אגב, ותמ"ל זה החוק שאנחנו דרשנו להחזיר לפעולה אחרי שהופסק לתקופה, ולא כדי להשתמש בו נגד התושבים הערבים. רצינו אותו כדי לתכנן את היישובים הערבים. הנה לך שימוש זדוני בתוכנית הותמ"ל כדי לדרוס עוד יישוב ערבי. 

 << אורח >> עדי סילברמן: << אורח >> 

אני חושבת שאני הנציגה הלא מתאימה פה. אני מנהלת תחום תחבורה יבשתית. אני יכולה לדבר על התוכנית של הדרך, אבל התוכניות של הותמ"ל, אני לא מכירה אותן. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

במינהל התכנון יש תחבורה אווירית גם?

 << אורח >> עדי סילברמן: << אורח >> 

כן. יש גם ימית.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

איזה יופי, לא ידעתי. 

 << אורח >> עדי סילברמן: << אורח >> 

בים, באוויר, ביבשה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

למה בחרו אותך כנציגת מינהל התכנון אם את הגורם הלא מתאים?

 << אורח >> עדי סילברמן: << אורח >> 

אין לי תשובה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

זאת אומרת, את לא יכולה לדבר על התכנון הכללי, את יודעת רק לדבר על כביש?

 << אורח >> עדי סילברמן: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> 

אולי היא תספר לנו על כביש 200? 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

כן, אנחנו נשמע אותך לגבי הכביש, אבל זה הזוי. מי ששלח אותך עשה מעשה הזוי. הוא המשיך זלזול של כל המנגנונים בכפר הזה. דרך אגב, בהחלטה של המנכ"ל של המשרד כתוב מתחם, כאילו יש שם מתחם צבאי. אין שם אנשים, נשים, ילדים, גברים, תלמידות ותלמידים. יש מתחם. מתחם יכול להיות מתחם תעשייה, מתחם צבאי, מחסנים. זה לא מתחם, זה כפר. טוב, אוקיי, את משוחררת, אלא אם כן את רוצה לדבר כמה משפטים על הכביש הזה.

 << אורח >> עדי סילברמן: << אורח >> 

אם אתם רוצים. התוכנית קודמה במסגרת תמ"א/47. זאת תוכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת שתכננה את הדרך ואת התשתיות. התוכנית אושרה בשנת 2016. ב-2013 נתנו הוראה להכנה של התוכנית. ב-2016 היא כבר אושרה. התוכנית הועברה בין היתר להערות והשגות הציבור. התקבלה השגה של דהמש שנשמעה בשני דיונים בפני החוקר. בעקבות אותה השגה גם נערכו שינויים לתוכנית. יש כאן את מנהל הפרויקט שיכול גם לתת קצת יותר הסברים, אבל זהו בגדול, התוכנית מאושרת.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

תודה רבה. ערפאת אסמעיל, אני יודע שהיה לך קשה להגיע. אתה מתפקד עם תנאים לא נוחים אבל אתה נציג מיתולוגי של כפר דהמש, היישוב דהמש, לא המתחם דהמש. אתה מלווה את המאבק הצודק של האזרחים בדהמש להכרה מזה עשרות שנים. אין נציג ציבור ערבי שלא מכיר אותך, לא מכיר את הפעילות שלך. ליווינו את זה. כמובן כולנו מזדהים עם המאבק הצודק. עד עכשיו בשל שיקולים הרבה מעבר אפילו לפוליטיים, הגדרתי לפני כמה דקות מה הם השיקולים האלה, הכפר הזה עדיין לא מקבל את הזכות האלמנטרית הבסיסית שלו להכיר בו על המפה. 

אנחנו רוצים שתעשה סדר לטובת אלה שעוקבים אחרי השידור של הדיון הזה באתר הוועדה. כל הדיונים משודרים באתר הוועדה. בוא תעשה סדר על ההיסטוריה של היישוב ועל המאבק שלכם ומה אתם רוצים ליום הזה. הנציג של עיריית רמלה הוא יועץ משפטי, הוא לא נציג של העירייה. הוא בא לדבר על הסאגה של המשפט שמנהלת רמלה נגד צירוף דהמש. אין בו עמדה שתציג ראיה חברתית. יש בו סאגה משפטית. שים את כולנו בתמונה.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

טוב, שלום לכולם. למעשה דיבור כמה דקות לא יספיק לדבר ולספר.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני סומך עליך, יש לך כישורים מעל ומעבר.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

אני אנסה לקצר. כפר דהמש זה כפר וזה לא מתחם.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

נכון, זה הדגשתי.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

הוא נמצא בין רמלה ולוד ומושב ניר צבי.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

שהוא שייך למועצה האזורית - - -

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

שדות דן היום זה נקרא, מה שהיה פעם עמק לוד, מה שהיה פעם שפלת לוד. כל פעם שינוי שמות. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

העיקר לא לוד.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

העיקר לא לוד. השם לוד זה סטיגמה לא טובה.

באופן כללי גרים במקום הזה 1,500 תושבים. יש שם כמעט 80 בתי אב. אנחנו יושבים על שטחים פרטיים. אין פלישות. הטענה תמיד שהערבים פולשים, גוזלים, גונבים, רוצים לחיות בהפקר, זה טענות סרק שתמיד היו. אצלנו זה לא היה. הנקודה שאנחנו רצינו להסדיר את המעמד שלנו שנים רבות אבל השלטונות תמיד עצרו אותנו, כלומר לא אפשרו לנו.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

חסמו את זה משיקולים מוזרים, לא עניינים. 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

הגשנו תוכנית לשינוי יעוד, הגשנו תוכנית להכרה. הגענו לוועדה מחוזית עם תוכנית לשינוי. אמרו, רבותיי, אנחנו לא יכולים. ההכרה בתוכנית, משמעותה הקמת ישוב חדש, ומי שאחראי על הקמת ישובים חדשים זה הממשלה בלבד ולא אנחנו, אז אנחנו לא הכתובת, ודחו לנו את התוכנית. הגשנו לוועדת ערר ארצית וועדת ערר ארצית, כנ"ל.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אתם הגשתם את התוכניות לוועדת התכנון האמונה על התחום המוניציפאלי שלכם.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

נכון, ברור.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

שזה מי היה? כי עכשיו אני מבין שלוקחים, משייכים, מחזירים ועושים משחק.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

אני אסביר את השייכות של התכנון. קודם הייתה לודים. לודים הייתה אחראית על המועצות האזוריות. לודים התפרקה ב-2009. השר מאיר שטרית החליט לפרק את לודים ולהקים ועדות תכנון בכל מועצה אזורית, ואז אנחנו הגשנו את התוכנית חוץ מאחר ילודים, לוועדת התכנון של המועצה האזורית עמק לוד. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

היות והשטח מוניציפאלית משויך אליהם.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

היות והשטח משויך אליהם, היות שהם אחראים על הילדים שלנו בבתי הספר. הם משלמים אגרת תלמידי חוץ לרמלה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אוקיי, עד היום.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

עד היום, ברור. הם אחראים על שירותי הרווחה לילדים שלנו.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

שרת הפנים לא יודעת. היא יודעת לשייך אתכם לרמלה כי היא רוצה לסבך את העניינים. היא לא רוצה לפתור את הבעיה.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

היות ואנחנו משלמים מיסים למועצה האזורית עמק לוד, הוא משלם מיסים כמגורים. גם אני משלם מיסים כמשק. השאר משלמים על הקרקעות. המועצה סירבה לקבל מיסים משאר התושבים כדי לא לתת שירותי - - - 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

ומבחינת תכנון?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

מבחינת תכנון אנחנו שייכים אליה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אבל למעשה אין תכנון.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

למעשה אין תכנון.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אז שייכים-לא שייכים אליה. על הנייר שייכים אליה.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

כמו שאמר השופט במחוזי, אנחנו נוכחים-נפקדים, זה הכול. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אמרתי, אתם לא נמצאים על המפה. אי אפשר למצוא אתכם על המפה כיישוב במדינת ישראל. אתם אכן נוכחים-נפקדים.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

נכון, אנחנו נוכחים-נפקדים. הגשנו את התוכניות למועצה. היא דחתה אותם. הגשנו לוועדה המחוזית לפי הסדר. ועדה מחוזית ביקשה את כל התנאים האפשריים, מדידות והכול, הגשנו, עשינו. היה דיון, נדחה. אז היה ד"ר שוקי עמרני היושב-ראש של הוועדה המחוזית. נתן לנו אישור כי זה עניין ציבורי, לפנות לארצית. פנינו לוועדת ערר ארצית, גם היא דחתה. הגשנו ערר נגדה ואז בית המשפט אמר שהכתובת היא לא בית המשפט, היא רק בג"ץ נגד הממשלה. אכן הגשנו ב-2014, בג"ץ נגד משרד הפנים, הרשויות, כולם, כל מי שמעורב. הייתה החלטה של הבג"ץ, היא נמצאת בתיק הגשתי, בחודש מאי 2021, שהיא חייבה את המדינה להקים ועדה גיאוגרפית שתקבע את השיוך המוניציפאלי. אני חייב לציין שכבר היו שתי ועדות גבולות. ב-2013 הייתה ועדה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

מה היא החליטה?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

היא החליטה שאנחנו נשארים במועצה אזורית עמק לוד ואין מקום כרגע לספח אותנו ללוד או לרמלה. חתם על זה שר הפנים גדעון סער. הוא אישר את ההמלצות. לא מומשו ולא בוצעו בפועל.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

למה?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

כי המועצה מאוד חזקה פוליטית. אני מדבר גלוי, כלומר היא יכולה לשנות החלטות. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אבל זה לא חזקה פוליטית, זה חלשה ערכית. היא מאוד חלשה ערכית, לא חזקה פוליטית.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

אני אזכיר שהיה מושב של תימנים בכפר חב"ד בשנות ה-50'. החב"דניקים והמועצה לחצו על זלמן שזר לפנות את התימנים כי לא מתאים להם לחיות איתם, והם פינו אותם לאזור ולראשון משנות 70' עד 78', וזה נמצא אצלך בתיק. הם מתנהגים איתנו אותו דבר.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אז החתימה של השר דאז גדעון סער לא כובדה, לא מומשה. 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

לא כובדה, לא מומשה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

ואז ניגשתם לעוד ערכאה משפטית. בית המשפט עצמו שפסק לטובת שיוך לעמק לוד והשר חתם על זה.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

על ועדת הגבולות חתם. לא כובד.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הייתה החלטה של בית המשפט בעניין ההחלטה הראשונה?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

של ועדת גבולות.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אה, לא היה דיון בבית המשפט.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

הם טענו שאפשר לכבד ואפשר לא לכבד, שזה המלצה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

חתימה של השר היא המלצה, אחרי שהשר חתם?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

ככה הם טענו. המפליא, שאם ההחלטה היא לטובת האזרח הערבי במדינת ישראל, היא המלצה. אם היא לרעתו, זה פסק דין שצריך לבצע. זה המפליא. 

בית המשפט העליון נתן להם עד סוף דצמבר 2021 שיקימו ועדה שתחליט סופית מה השיוך המוניצפאלי של המקום. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הוועדה החליטה, שדות דן, רמלה, לפי סדר.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

הוועדה החליטה, עדיפות ראשונה ולטובת התושבים ולטובת סדר החיים שלהם ולטובת איכות החיים שלהם ולטובת הרצון שלהם, הדבר הכי נכון לעשות זה שדות דן. עדיפות שנייה זה כאילו רמלה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אבל מתברר שרמלה הולכים להקים חומה. החומה היא מאפיין בולט בתפיסה התכנונית במדינה, אז הולכים להקים חומה ואי אפשר לעשות את זה.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

הפרדה מוחלטת. הם מקימים בגלל הרכבת.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

למה הרכבת עוברת מעל הראש שלך ולא מפרידים? 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

כי לי מותר לשמוע את הרעש של הרכבת. 

הטענות של מנכ"ל משרד הפנים שכאילו יש ריכוז אוכלוסייה ערבית ברמלה ואז רמלה יכולה לטפל בערבים, זה טענות סרק. אני כשבאתי עכשיו בדרך עברתי דרך עין רפא ועין נקובא. הם שייכים למועצה האזורית מטה יהודה. אמרתי, אז למה לא לשייך אותם לאבו גוש? יש שם ערבים, בוא נרכז את כל הערבים במקום אחד. אנחנו אותה סיטואציה, כלומר המועצה מסרבת להכיר בנו ככפר כי תמיד טענה שאין ערבים, אין כפר, אין אנשים, יש רק פולשים, יש רק פורעי חוק. זה מצטט ממה שאמרו - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני אשאל אותך שאלה. את החלטת ועדת הגבולות אנחנו מכירים. היא קודם כל נתנה עדיפות לשיוך כפר דהמש לשדות דן.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אחרי זה בדירוג נתנה לרמלה. עזוב את החומה של רמלה ואת מסילת הברזל. עזוב את כל זה. מבחינתכם סדר העדיפות הזה מקובל עליכם? אם בשדות דן יחליטו שהם לא רוצים ערבים, הם לא אומרים את זה ככה אבל אנחנו אומרים את זה ככה. הם לא רוצים ערבים. מה העדיפות השנייה, להיות משויכים לרמלה?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

אני אשאל שאלה ואני אקח אותה גם לממשלה הנוכחית. האם אני קופסת עגבניות שמחר זה מחליט שאני לא רוצה אותו?

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

כן.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

המועצה היא מעל כולנו שהיא תחליט שלא רוצה אותי? אני רוצה איכות חיים לילדים שלי. כמו שמושב ניר צבי, יש לו איכות חיים, אני רוצה אותו דבר. למה לי אסור לגדל בעלי חיים? למה לי אסור להיות בשטח חקלאי, בשטח פתוח, לא לראות בניינים של 20 קומות? למה לי אסור את זה? 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אתה יודע, ערפאת, כשאתה מפנה את השאלות האלה לאדם שלא מתנהל עניינית אלא מתנהל משיקולים ותיאוריות שלא עלינו, לא רוצה להזכיר כאן, אז אין תשובה.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

התשובה היא אחרת גם. אנחנו מחפשים שלום בחוץ. אם אין לנו שלום בפנים, לא מכירים בי כערבי, אין לנו שלום בין המועצה שהיא צמודה אליי ובין אני שהיא נותנת לי שירותים, אז איזה שלום אנחנו מחפשים בפנים, שלום למכור נשק רק? 

 << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> 

 מה העמדה שלכם לגבי ההחלטה?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

אנחנו רוצים את המועצה כעדיפות ראשונה, מה שהחליטה הוועדה, ועדה מקצועית שהיה דיונים, היה סיור בשטח. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

זאת אומרת, אתם לא רוצים את רמלה גם?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

ברור.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני עזרתי ליועץ המשפטי לומר את זה. במקום להתחיל לספר על חומות ומסילות, אמרתי לו, אולי תטען שאנחנו תמימי דעים שלא רוצים להתמזג.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אוקיי, יופי. 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

למה לי להתמזג? 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הדרישה היא חד משמעית. היות ומישהו במשרד הפנים מבין את זה, דווקא הלך על השנייה כדי לטרטר את המהלך עוד יותר ולהביא אותו ליותר סיבוכים בדרך.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

משרד הפנים הלך ושינה את החלטה בפני בג"ץ עוד פעם, כלומר המנכ"ל, יש לך החלטה חדשה שזה התגובה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

מה-19.6.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

כן, זה החלטה חדשה חוץ מההחלטה הקודמת. משרד הפנים אמרו, את השטח שנמצא בין פרדס שניר, לוד ודהמש, אנחנו ניתן אותו ללוד בגלל הותמ"ל. את הכביש ניתן למועצה ורק את הבתים ניתן לרמלה. המינהל והמדינה נתנה מיליון שקל לתכנון למשרד מליס, כשהיינו בבית המשפט, שהם החליטו שבשטח הזה שבינינו לבין פרדס שניר יהיה לנו בתי ספר, יהיה לנו גני ילדים, יהיה לנו שטח מגורים.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אז מי שהחליט הוא בדיוק לא רוצה שיהיה לך. 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

הוא לא רוצה שאני אהיה קיים בכלל.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אתה לא קיים מבחינתו.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

נכון, אני לא קיים.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

לא שהוא רוצה שלא תהיה. הוא לא רואה אותך, אתה לא קיים.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

הוא לא רואה אותי בכלל. אני מקווה שהדיון פה כן ייתן החלטה - - - 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

זאת אומרת, הכותרת של הדיון המהיר שהוגש היא לא מעניינת. הקטע של רמלה ושיוך לרמלה זה לא העניין. יש פה עניין של דרישה חד משמעית שמתנהלת מזה שנים רבות. מוניציפאלית כפר דהמש שייך למועצה האזורית הזו שהיא שינתה שם כמה וכמה פעמים. הם מקבלים את שירותי החינוך מהמועצה הזו. המועצה הזו הייתה אמורה לתכנן להם. אנחנו ביקשנו את מטה מינהל התכנון כדי שיספרו לנו על התכנון, אז הם לא יודעים להתחבר לתכנון ביישובים הערבים ולא רק דהמש, דרך אגב. הם לא יודעים לתכנן ביישובים הערבים, על כן יש המון ישובים ללא כוללניות, הרבה מתחמים ללא מפורטות. ב-2022 מינהל התכנון במדינת ישראל לא יודע לתכנן לערבים.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

אכן. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אז במועצה האזורית החליטו לבד שהם רוצים לעלות לזום. זה מעיד גם על הכבוד שהם נותנים גם לוועדות הכנסת. לא רק שלא נותנים כבוד לאנשים שנמצאים בתחום המוניציפאלי שלהם. הם גם לוועדות הכנסת לא נותנים כבוד. במקום להגיע, להסביר את עצמם, להביע את דעתם, להסביר למה לא רוצים את כפר דהמש, הם מבקשים זכות דיבור בזום, אז אני לא מאשר להם, לאה, זכות דיבור בזום, ואני מגנה את הגישה. הגישה לא מקובלת עליי. הוא יכול לזלזל באחרים מה שהוא רוצה. בוועדות בכנסת כשיש דיון, הוא לא יכול לזלזל. הוא לא ביקש מסיבה שאפשר לתת עליה אישור, אז אני לא מאשר אותו. אפשר להוריד אותו מהזום. תמשיך.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

הטענה של המועצה שהיא לא יכולה לטפל באוכלוסייה הערבית, היא חייבת לפתוח מחלקה מסוימת, להביא פקידים ערבים שידברו. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

תגידו להם, נדבר עברית, אל תפתחו כלום, ותחתמו להם על נייר שלא יהיה לכם נציג אחד לא באגף חינוך, לא באגף רווחה. תתחייבו שאיש מכם לא יקבל שירות רווחה. תעשו את כל מה שהם רוצים. גם אז לא יסכימו. 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

נכון. הם טוענים שברמלה יש. גם ברמלה בסך הכול יש אולי יש פקידים ערבים בעירייה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

נכון, וגם בלוד יותר גרוע. 30% תושבים בלוד, אין נציגים באגף חינוך. 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

אמת. הילדים שלנו לומדים ברמלה כי אין לנו בתי ספר. כפר אלעזה אומר, הילדים שלי לומדים ברמלה כי אין בתי ספר. שייך למועצה האזורית יואב. נווה שלום, חלק לומד ברמלה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

יש לכם תלמידים נפלאים. היו תלמידים שלי גם.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

כן. זה לא קנה מידה שאם ילדים לומדים באיזושהי עיר צמודה, אז נשייך אותם אליהם. בוא תקים לי בית ספר. אתה לא רוצה להקים לי בית ספר, אז החוק מחייב אותך להסיע אותי.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני לא יודע אם מחייב אותו. עד היום לא חייב אותו.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

מבחינת הילדים וההסעות חייב אותו, ואז הם משלמים אגרת תלמידים. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הוא מתקשה לחייב אותו על הדברים האחרים.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

נכון. הוא טוען שאנחנו לא רשומים כתושבים במרשם שלו. אין מקום כזה במשרד הפנים שנקרא כפר דהמש. יש לי בן עם צרכים מיוחדים. פניתי לבית המשפט כדי שיקבלו אותו ליום ארוך. המועצה טענה שהוא לא תושב. בית המשפט חייב את משרד הפנים לשנות לו בתעודת הזהות את הכתובת.

 << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> 

איזה כתובת הוא קיבל?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

משרד הפנים מצא רעיון גרנדיוזי. למעשה העם היהודי ממציא רעיונות. מחק את הכתובת. אין כתובת במשרד הפנים. כתבו, ראה הערות. בהערות כתוב מועצה אזורית עמק לוד. זה נמצא תעודת רישום בתיק. מבחינת המדינה הוא אזרח - - - שלא קיים בכלל. אין לו כתובת. חלקנו זה רמלה, חלקנו זה לוד. ככה מתערבבים כדי לקבל חלק מהשירותים. שירות רפואי זה לא קנה מידה כמו שכתב המנכ"ל. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

תודה רבה ערפאת אסמעיל, יו"ר ועד כפר דהמש. אנחנו עוד נחזור אליך.

חבר הכנסת מופיד מרעי, אני מסמן לי שאתה רוצה כנראה לצאת, אז בבקשה.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

גם לצאת וגם כשאתה שומע דברים שמעצבנים, אז באיזשהו מקום - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הדברים שלי?

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

לא, מהנושא עצמו. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

כדי לחדד. ידעתי שלא.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, הנושא הוא מערכתי. נכון, עכשיו מדברים על כפר דמהש אבל זה נוגע בכל היישובים שנמצאים במועצות אזוריות שסובלות מתת פיתוח ליישובים האלה, אם זה ריחניה, אם זה עין אל אסד, אם זה דהמש ועוד הרבה מאוד יישובים שנמצאים שם ואין להם גם כתובת ואין להם גם למי לפנות. 

יצא לי לעשות כמה דיונים בוועדת המשנה שלי בנושא הזה. אני מאוד מבקש שכמה שיותר מהר אם תוכל לעשות דיון על כל נושא הוועדות הגיאוגרפיות במדינה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

עשינו כבר.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

תרד לרזולוציה אזורית. תיקח את הגליל למשל, תעשה שם דיון. מה שקרה עכשיו עם שרת הפנים שקד, כי אנחנו מדברים בכלל על מה שנקרא המלצות של הוועדות הגיאוגרפיות לאורך שנים. כל הזמן לוקחים מהיישובים הערבים, מצרפים למועצות האזוריות במקום שיהיה להיפך, כי בסוף דינו של היישוב העירוני להתפתח על חשבון המועצות האזוריות. אני לא רוצה להגיד יישוב כפרי כי אני רוצה לדייק במונחים שלי. מועצות אזוריות, אם זה ערים, אם זה יישובים כפריים. יש אין ספור המלצות של להרחיב את היישובים שלנו על חשבון המועצות האזוריות, וההמלצות האלה לא מיושמות אפילו. להיפך, גורעים.

נתנו לך דוגמה בחורפיש. לקחו שטח מתחום התכנון, לא בתחום השיפוט. הוציאו אותו מתוכנית מתאר מופקדת, מפורסמת ברשומות והעבירו את זה למועצה אזורית מעלה יוסף, ועוד ועוד. אלה העובדות. אני חושב שאנחנו צריכים לעבור לתכנון אזורי כדי להמעיט מהערך של תחומי השיפוט, ואז כשאנחנו מתכננים אזור, לוקחים את כל האזור, גם המועצה האזורית וגם את רמלה וגם הכול. לוקחים את כל המשאבים שם, גם מחלקים אותם לכל היישובים פר נפש ופר סוציו אקונומי ואז היישוב שלך שאתה יושב-ראש הוועד שלו, הרי אתה לא ראש מועצה, אתה יושב-ראש ועד.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

אתה צריך להילחם מול ראש המועצה שלך.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אבל אתה מתעלם מדבר בסיסי. הם לא רוצים להביא לכך שיהיה תכנון שוויוני. הם משתמשים בתכנון ככלי דיכוי. הוא לא תכנון אזרחי, הוא תכנון אידיאולוגי בולט, על כן למה לטשטש את הכלים האלה? אני מניח שאף אחד לא ישמע לך.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

אני מסכים עם העובדות שאתה מציג אבל אני לא מסכים שאנחנו צריכים להסכים עם זה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אנחנו לא מסכימים.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

נכון, לכן אנחנו פה בבית המחוקקים, חברי כנסת צריכים - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

לא יודע מתי יבוא זמן שיהיה היגיון שפוי לעשות את זה, להתחיל לתכנן אזרחי. אין לי מושג. אנחנו פועלים שזה יקרה אבל מתי יקרה, אללה ואללה.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

אני מסכים ואני יודע שאתה פועל, ואני מרגיש שאני מדבר לכתובת הנכונה, כי בסופו של דבר אנחנו אלה שצריכים להציף את הבעיות ואנחנו צריכים גם לוודא שיש טיפול ואנחנו צריכים לחוקק חוקים בנושא הזה כדי לפתור את הבעיות. לא יכול להיות שהיישובים שנמצאים במועצות האזוריות סובלים לאורך כל הזמן, וזה חוצה צפון, דרום.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

נכון.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

גם בדרום אותו דבר, וזה חוצה במרכז, וכל היישובים הנוצרים, מוסלמים, דרוזים.

 << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> 

למה לפלג? כולנו ערביות וערבים. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

כן. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

את לוקחת אותי למקום אחר. אני רוצה לפתור את הבעיה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

מופיד מאמץ את הגישה הרשמית שמפלגת. 

 << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> 

לא חושבת.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

בדיוק ההיפך, אנחנו בגישה המאחדת ולא המפלגת. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

כן, אתה יכול להגיד ערבים וזה כולל את כולנו, אז לא צריך להתחיל - - - 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

זה עלה ויש גם תשובה. יש גם מיעוט שהוא לא ערבי. אני פעם הייתי ראש הרשות בחורפיש ויושב-ראש פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. יש לנו צ'רקסים שהם לא ערבים. אי אפשר להדיר אותם, לכן אני לא נבהל מההפרדה כי בסוף צריך לתת מענה לכולם.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני נבהל.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

אל תיבהל. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני מכיר את המניעים שלה, על כן אני נבהל.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

אני לא רוצה לפגוע בצ'רקסים - - - 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

טוב, להישאר בדהמש. תודה רבה. 

חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי. 

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

בוקר טוב, באתי בעיקר להקשיב ולהבין את הסוגיה לעומק. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אוקיי, תודה רבה. אתם יושבים שם, אני לא יודע מי אתם.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

משרד התחבורה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

כולם משרד התחבורה? ואי, ואי. מה זה הכביש הזה, כל כך חשוב? מינהל התכנון שלח נציג שידבר עליו. מה זה כביש 200? מישהו במשרד התחבורה יכול לספר לנו מה הכביש הזה?

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

סוללה כזאת, אני מוכן לאמץ את התכנון של הכביש אצלי.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הלוואי והייתה הסוללה הזו באמת להתלבש על כבישים חשובים ערבים. 

תזדהה לפרוטוקול ובוא תגיד מה הסיפור של כביש 200 הזה, אם כי אני דיברתי על הסוגיה כסוגיה עקרונית של בקשה להכרה. העניין של הכביש הזה יכול להשתלב בתוך דיון, לא יודע איפה, אבל היות והגעת וגם הם בדיון שלהם הציגו את זה, אז בוא תסבירו לנו מה הקטע של כביש 200. 

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

שלום, אני מפקח על התעבורה במחוזות תל אביב והמרכז במשרד התחבורה באגף תכנון תחבורתי. קודם כל אני אומר, מבחינת משרד התחבורה, משרד התחבורה רואה לנכון לבוא ולקדם את כל הנושא של העדפה לתחבורה ציבורית וככה גם הוא מקדם תוכניות אסטרטגיות בהתאם.

באזור של כפר דהמש יש לנו מספר פרויקטים. יש גם את כביש 44 שאנחנו מקדמים.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

מה זה באזור, בתוך היישוב?

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

לא, לא בתוך היישוב, אני מדבר בהסתכלות רוחבית, מסביב. יש לנו את כביש 44, יש לנו את כביש 200 ויש לנו את כביש - - - 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

כביש 44 באיזה כיוון של כפר דהמש?

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

הוא בצד הדרומי שלו. יש לנו גם את כביש 200 ויש את ההפרדה המפלסית.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

דרומית זה לכיוון רמלה?

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

הוא מתחיל מאזור רמלה ואחרי זה מגיע עד לחולון. זה הקו שלו ממזרח למערב. יש לנו את כביש 200 ויש גם - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

איפה זה כביש 200? תמקם לנו אותו בראש. 

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

מבחינת מיקום כביש 200 מתחיל בכביש 431.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

תל אביב-רמלה בערך.

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

כביש דו-מסלולי, דו-נתיבי, מגיע עד 44 ומ-44 יש את ההמשך שלו.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

מה זה קשור לכפר דהמש?

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

הוא עובר. הוא מגיע ליד 44. הוא עובר בסמיכות אליו ואחרי זה ממשיך ומתחבר ללוד. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

זה עובר מזרחית לכפר דהמש?

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

מערבית. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

מערבית זה גם בתחום שדות דן. 

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הולך משם ללוד.

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

כן. הוא עובר בשדות דן - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

כמה הוא רחוק מכפר דהמש?

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

חלק מהמבנים שקיימים, הכביש עובר לידו.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

יש מצב אפילו שצריך להרוס מבנים.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

לא, אין הריסת מבנים בכביש 200.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אתה לא רוצה שיהרסו. אתה יודע מה תכננו לך? 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

השתתפתי בכל הדיונים של כביש 200. הייתי אצל החוקר של כביש 200 ובקטע של דהמש הוא הופך להיות כביש עירוני כמו כביש 44 ברמלה ברחוב החשמונאים. הוא לוקח את הצד המערבי. הוא נוגס בחלק המערבי. אין שם בתים. הוא לוקח 10 בצד החיצוני. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אתה מדבר על דונם פרטיים? 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

בעלים פרטיים שלנו, והוא מתחבר הפרדה מפלסית מעל 32. כביש 44 שהוא מדבר על ההרחבה שלו בעוד 12 מטר מכל צד, לא נוגע בכלל. הוא מגיע עד ההפרדה ואז יש שם גם את המנהור של כביש 200 מתחת להפרדה המפלסית שהוא נכנס לתוך מתחם מכבי ואז בונים בניינים של 20 קומות צמודים אליו, ושם מותר. אצלי אם יש כביש שרחוק ממני קילומטר, אז אסור לי לחיות. שם צמוד הבניין בתת קרקעי, אז למה שם מותר? 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אוקיי, תמשיך.

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

אני אמשיך לגבי כביש 200. כביש 200 זה כביש שהוא דו-מסלולי.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הכביש לכשעצמו לא מעניין אותי. מעניין אותי ההשלכות שלו על הכפר דהמש. אתה יכול לספר מפה ועד הודעה חדשה על כביש 200 וגם על המטרו. מה זה משפיע על כפר דהמש?

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

יש פה את הנציגים של חברת נתיבי איילון שיבואו ויסבירו בנושא ההפקעות לגבי קידום הכביש הזה. אני אומר, יש את כביש 200 ויש לנו בנוסף, חשוב שגם תכירו ותדעו, את ההפרדה המפלסית 131. בעצם אנחנו מייצרים דרך גישה מכביש 44 אל תוך הכפר. לקח לנו זמן להסדיר את הכביש הסטטוטורי. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הכביש הסטטוטורי שזה הכניסה של היישוב?

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

מה זה 132?

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

131.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

131 היא מתבטלת. 

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

נכון, אבל יש דרך גישה מכביש 44 אל תוך הכפר עצמו.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

צמודה לכפר.

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

נכון, בסמיכות ליד מסילת הרכבת. זה דרך גישה שהיא תאפשר להם להגיע. מסדירים אותה. כרגע אנחנו מקווים שהנושא הזה יתקדם, בנושא ההפקעות בבתי משפט, אבל יש לנו את חברת נתיבי איילון שמוכנה לבוא ולקדם כבר את הפרויקט. התוכניות כבר אושרו ומחכים - - - 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

כן, אבל היות ואין תכנון של הכפר עצמו, אתם בכל הפרויקטים שלכם לא רואים אותו בכלל. אתם עכשיו עושים טובה שרוצים לאפשר להם להגיע. תודה רבה.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

זה לא טובה, סליחה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

לא, אני מדבר באירוניה, ערפאת. 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

הם רצו לסגור את מפגש 131 שהוא מאוד מסוכן, דרך רמלה, דרך מתחם מכבי. אנחנו היינו בישיבות בנושא הזה. הייתה החלטה של משרד התחבורה בזמנו, שהמפגש הזה לא נסגר כל עוד לא אין לנו מעבר חלופי, ואז הם מצאו פתרון של מעבר חלופי צמוד לרכבת, בשטח של הרכבת, שאנחנו יורדים מ-132 מההפרדה המפלסית, מכביש 44. אפילו תלו שלט שנקרא דהמש, ואז אנחנו נכנסים משם. היו צריכים להשלים את הכביש ככביש תקני. יש להם בעיה עם שני תושבים בבית משפט, בהתדיינות, וכל השאר זהו, ואז בעתיד אמורים להתחבר דרך כביש 200.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

כן, אבל אני עדיין לא הבנתי מבחינת קרקע, על מה מופקעת?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

מה זה שייך להכרה? 

 << אורח >> יוסי אמגר: << אורח >> 

אנחנו כבר נדבר על כביש 200 והנציג של נתיבי איילון ידבר. משרד התחבורה כן דאג פה לגישה. לקח לנו זמן לבוא ולהסדיר את זה סטטוטורית. הגענו עם זה גם למועצה הארצית ובסוף נתנו לחברה שלנו שהיא תהיה שם רשות תמרור כדי שתבוא ותקדם את דרך הגישה. יש פה הסדרה, יש פה פרויקט שבא ומקדם פה את דרך הגישה שתאפשר לתושבים - - -

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

אז זה לטובת ההכרה, זה לא נגד. 

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

אוקיי, ולשאלה שלי, אדוני? 

 << אורח >> עידו מאור: << אורח >> 

בוקר טוב חברות הכנסת, חבר הכנסת, יושב-ראש הוועדה. אני נציג נתיבי איילון, מנהל הפרויקט של כביש 200. אנחנו מקדמים את פרויקט כביש 200 כחלק מתמ"א/47/ד/1 שאושרה ב-2016. הכביש עצמו בחיבור אל כביש 44 וסמוך למרחב של הכפר דהמש, הוא נוגס בחלק של השטח המערבי שקרוב יותר לניר צבי. יש כניסה. הוא לא חוצה אותו, הוא לא דורס אותו. צריך להיזהר בטרמינולוגיה. אנחנו לא פוגעים בבתי מגורים. יש פגיעה במספר סככות וחממות כחלק מהסיפור. 

אנחנו נתיבי איילון, כזרוע הביצועית של משרד התחבורה ובסופו של דבר של מימוש התמ"א, פונים ופנינו לנציגי היישוב להידברות ולהשלמת משא ומתן על פי חוק, כמו שצריך, כדי להסדיר את הנושא הקנייני המקרקעיני ולקיים את הפיתוח המרחבי שקורה במרחב, וזאת לצד הוויכוחים והסוגיות של משרד הפנים וההכרה המוניציפאלית שאנחנו כמשרד התחבורה וזרוע הביצוע של משרד התחבורה, אנחנו לא צד בעניין הזה, אבל כן חשוב לנו לקדם את הפיתוח של המרחב, לשמור על גישה.

 אנחנו מבינים שחיים שם אנשים, אנחנו מבינים שהכפר הזה הוא ישות שצריכה להתקיים ומבחינתנו אנחנו לא מתעלמים בתכנון, ואני אומר את זה כאן בנוכחות חברי הוועדה וחברי הכנסת, שאנחנו נתיבי איילון מעוניינים להתקדם במשא ומתן בטיפול בחלק המערבי, כי כן יש נגיסה שם בחלק ששייך - - -

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

אני פעם שלישית רוצה לשאול את השאלה. אני שואלת על שטח. מדברים פה על הפקעת קרקע. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הפקעה של מי? 10 דונם מהיישוב. 

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

10 דונם.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

טוב, זה שאלה קלה, מתברר. אני רוצה לדבר על משהו מהותי. הכביש הוא לא העניין שלי. מבחינתי אמרתם את מה שצריך לומר. תודה רבה. העניין הרבה יותר מהותי. עניין ההכרה בכפר דהמש הוא הרבה מעבר לכביש. היות ואני מכיר גם את השטח, את הסביבה, עכשיו אני גם מחזיק במפה, כל מה שנעשה שם נעשה בידיעה שהולכים לכלוא את השכונה הזו במקום שלא מאפשר לה חיים. 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

אמת.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

והם עושים את זה בידיעה גמורה וידיעה מוחלטת. משרד הפנים, אתה יכול לענות למה לא רואים את התוכנית הותמ"לית למרות שהיא יודעת שהיא הולכת להמליץ על רמלה? הרי שקוף.

 << אורח >> יפתח סומך: << אורח >> 

התוכנית הותמ"לית היא תוכנית ותמ"לית שהוכרזה ב-2017 ואז עוכבה כמה שנים. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

כי לא היה ותמ"ל.

 << אורח >> יפתח סומך: << אורח >> 

היה ותמ"ל אבל לא היה את הותמ"ל הזה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

היה ותמ"ל, עכשיו זה ותמ"ל על ותמ"ל. נכון או לא נכון?

 << אורח >> יפתח סומך: << אורח >> 

עכשיו זה אמור להיות הכרזה על ותמ"ל.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

והתוכנית הקודמת מה הייתה?

 << אורח >> יפתח סומך: << אורח >> 

התוכנית הקודמת לא קודמה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

מה הייתה, תוכנית רגילה, ותמ"ל?

 << אורח >> יפתח סומך: << אורח >> 

תוכנית ותמ"לית. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני אומר דברים נכונים כי אני יודע. זה ותמ"ל על ותמ"ל, כי רוצים פה לשנות דברים, יכולים. עכשיו ירצו לתכנן את כפר דהמש ולהכיר בו? יכולים ועוד איך יכולים. הם יכולים בכל מקום אבל פשוט לא רוצים. עם כל השרטוטים האלה, פשוט מכניסים אותם לגטו. שרת הפנים יוצרת גטו במרכז הארץ. זה מה שקורה. 

נציגת משרד המשפטים, יצא ששר המשפטים הנוכחי הוא גם שר הפנים שחתם על ועדת הגבולות של פעם. של איזה שנה?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

2014.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

של 2014, ויצא שמישהו לא כיבד את החלטת ועדת הגבולות ואת החלטת השר שחתם על ועדת הגבולות. איך זה עובד במדינת ישראל? למה זה עובד רק על ערבים? על יהודים אין כזה דבר, זה לא יעבוד. ועדת גבולות החליטה, השר החליט, חלאס, זה תורה משמיים. למה על ערבים זה לא עובד? מה הקטע? את יכולה לשתף אותנו?

 << אורח >> הגר סלקטר: << אורח >> 

שלום, אני מייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים, רפרנטית שלטון מקומי. אתה שואל שאלות מורכבות ואני לא בטוחה שאני הגורם המתאים להשיב עליהן. חשוב לי להגיד שאני גם מוגבלת בהתייחסות שלי בגלל שיש הליך משפטי תלוי ועומד. אני כן אגיד, אם אני מנסה לגזור מתוך הדברים שלך שאלה נקודתית בתחומה, ובהתחשב במה שציינתי כרגע על זה שיש הליך משפטי תלוי ועומד, אז אם אתה שואל על יכולת לשנות החלטות מנהליות, מבחינה משפטית, בגדול, זה דבר שהוא אפשרי.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני אשאל שאלה אחרת. ההחלטה של השר לאשר את ועדת הגבולות, היא לא כובדה בשטח, היא לא מומשה כי מישהו עתר משפטית נגד ההחלטה? 

 << אורח >> הגר סלקטר: << אורח >> 

אני לא יודעת לענות על זה, אני מתנצלת. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

ערפאת, זה כן או לא?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

לא היינו בעתירה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

לא אתם, שדות דן. 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

בזמנו כשהיה גדעון סער שר הפנים, אף אחד לא היה בעתירה המשפטית. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

זאת אומרת, ההחלטה שלו לא כובדה וזהו?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

איך אפשר?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

אפשר כי הוא התפטר אחרי זה ואז כולם תפסו על זה - - - 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הוא חתם בתקופת בחירות? הטיעונים עכשיו לכל אלה שקשה להם עם זכויות בסיסיות של האזרח הערבי, עכשיו אנחנו בבחירות, אז לא חותמים על דברים. זה היה דומה? לא.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

לא היה דומה, נכון? אז חתם. למה לא כיבדו? יכולים לרמוס החלטת ועדת גבולות וחתימת שר?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

סליחה, כיבדו חצי.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

מה זה חצי?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

אני אסביר. ועדת הגבולות ב-2013 החליטה שחלק מהשטח הריק בינינו לבין פרדס שניר יעבור לדיפו, לרכבת, חצי מהשטח, לא הכול. אנחנו נשארים כרגע עם המועצה. השר חתם על המלצות. את השטח העבירו לרכבת. הרכבת לקחה את השטח. מימשו את ההחלטה של השר - - - 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

סלקציה של ההחלטה.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

אמת, ואנחנו לא, ואז אנחנו נלחמנו מחדש. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

סלקטר, אני מנסה להבין משפטית איך זה עובד. בעקבות חתימת שר על המלצות ועדת גבולות, חלק מהדברים בהתאם לחתימה מתממשים, אבל עיקר הדברים לא מתממשים. יש לי ראש יבש. תלבישי לי משפטית את הדבר הזה לראש. 

 << אורח >> הגר סלקטר: << אורח >> 

השאלה שאתה שואל היא משולבת, שאלה של משפט ושל עובדה. חשוב לי להגיד שמבחינה עובדתית אני לא בטוחה, ואני יכולה לצאת ולנסות לברר את זה עכשיו. אני לא בטוחה האם השר בזמנו אחרי שהוא אימץ את ההחלטה הוא גם חתם על צו לשינוי תחומי השיפוט. זה נקודה עובדתית שאני צריכה לברר. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

ואז את אומרת, אם זה לא המצב, למעשה הוא לא חתם על המלצות הוועדה לשייכם לשדות דן?

 << אורח >> הגר סלקטר: << אורח >> 

יש בגדול שלושה שלבים. יש את שלב ההמלצה המקצועית של ועדת החקירה הגיאוגרפית. יש את השלב, אפשר להגיד שגם הוא אולי דו-שלבי, של המנכ"ל ושל השר, שבעצם מחליטים באיזה אופן הם מתייחסים להמלצה המקצועית, אם הם מתכוונים לאמץ אותה, כן או לא בשינויים, ואז האקט שהופך את זה לממשי זה שינוי תחומי שיפוט. זה צו, זו חקיקת משנה. אני לא בטוחה מה היה בעבר. אני לא בטוחה שזה הגיע לשינוי תחומי שיפוט. נדמה לי שלא, אבל זו נקודה עובדתית - - -

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

איך העבירו את השטח?

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

איך העבירו את השטח לרכבת?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

כן. אם אין צווים, אז צריך להחזיר את השטח.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

סלקטר, איך העבירו את השטח לרכבת אם זה לא כולל?

 << אורח >> הגר סלקטר: << אורח >> 

אני לא יודעת לענות על השאלות העובדתיות האלה. אני יכולה לנסות לברר. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני דווקא יודע אבל בסדר. 

 << אורח >> הגר סלקטר: << אורח >> 

אני מתנצלת, אני לא יודעת. אני מתנצלת גם כי באמת אני הולכת בין הטיפות בגלל שיש הליך משפטי.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני מרגיש את זה, כן. 

 << אורח >> הגר סלקטר: << אורח >> 

אני אומרת ביושר. בגלל שיש הליך משפטי תלוי ועומד והדברים בבחינה, זה בדיוק מה שיושבים ומנסים לברר כרגע כדי להשיב.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

עו"ד בקי קשת נמצאת בזום, רבנים לזכויות אדם. 

 << אורח >> בקי קשת: << אורח >> 

תודה רבה ליושב-הראש. עורך הדין שמנהל את התיק, מלווה את התיק הזה כל השנים, נאסר קייס, מצוי בדיון בבית משפט, לכן הוא מתנצל שהוא לא יכול להיות כאן בדיון. אנחנו הצטרפנו רק כידיד בית המשפט אבל חשוב לנו מאוד לומר שהעמדה הבסיסית שלנו זה שגם בראיה יהודית אסור איפה ואיפה ולכל אדם זכות של קורת גג וזכות ביישוב. ההחלטה של השרה שבעצם רואה כאילו לא מתאים שבעצם היישוב דהמש יהיה יחד עם יישובים יהודיים כי זה לא שייך, ויכול להיות שייך רק לרמלה, בינינו, אמירה מאוד קשה ומנוגדת לחלוטין לתפיסתנו שכל אדם נברא בצלם ואנחנו בעצם מאמינים שזה נכון וראוי - - - 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

יכול להיות שהיא לא חושבת שערבים הם כאלה. 

 << אורח >> בקי קשת: << אורח >> 

אנחנו מצרים מאוד על ההחלטה ומקווים מאוד שבאמת ההחלטה תאפשר שהיישוב דהמש תקבל הכרה ותהיה בעצם ככל היישובים, בלי אפליה ושימוש לרעה בהליכים.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

בקי קשת, עורכת דין, רבנים לזכויות אדם, תודה רבה לך. אם בקי הזכירה את האיפה ואיפה, אז יש ויש איפה ואיפה בצורה מזעזעת ומגעילה אפילו.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

אני יכול להעיר עוד שתי הערות לפני שנמשיך?

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

כמה דקות ומסיימים, אז קח את הזמן.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

לגבי הותמ"ל, הייתה החלטת ותמ"ל אכן ישנה - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

על כן אני אמרתי ותמ"ל על ותמ"ל. 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

חברה להשכיר לקחה חצי מהשטח ורצתה לבנות בניינים ללוד. מינהל מקרקעי ישראל משך את הרשאת התכנון מלוד והחזיר את השטח למועצה ונתן את התכנון מחדש למליס. תכננו חצי מהשטח אלינו. בשביל לדפוק את זה הגישו ותמ"ל חדש ואז ביקשו את כל השטח עם גשר סגור כמו חובה, של שלושה קילומטר כמעט, מרחוב יוספטל בלוד, מעל כל פסי הרכבת שיעלה מיליארדים של מיליארדים בשביל להיכנס לשטח שהם חוסמים אותנו למעשה, ואז הם מגיעים לכביש 200. זה אחד. שניים, כל המדינה הכירה את כפר דהמש כשנפלה הרקטה לפני שנה אצלנו והיא הרגה במקרה את גיסי ואת הבת שלו. כולם הכירו. הנשיא שלח נציגים, ראש הממשלה שלח מכתבים, השרים, שר המדע הגיע. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

איך הגיעו, שמו בוויז או הנחיתו אותם מהשמיים?

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

הנחיתו מהשמיים. ארדן העלה את התמונה באו"ם, שזה תמונה של ילדה שנהרגה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

והוא עשה שימוש זול בילדה ואביה שנהרגו.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

כשרע"מ נכנסה לממשלה להוכיח שאפשר אחרת, התנועה האסלאמית עם תנועות שונות, אז אמרתי, למה אנחנו לא עם המועצה? מה ההבדל? אז אנחנו יכולים להוכיח שאפשר אחרת. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אתה אומר, תנועה אסלאמית עם תנועות יהודיות.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

נכון, עם תנועות יהודיות, תנועות קיצוניות, תנועות ימניות, כולם ביחד. רצו שהדבר יצליח, אז למה אצלי לא יצליח? אני יכול גם שזה יצליח. צריך להכיר בבן אדם ולא לשייך אותי לרמלה שהיא תחליט בשבילי. אני רוצה להחליט.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

להכיר בזכות שלך להתקיים על האדמה שלך. זה משוואה פשוטה. הוא יכול ללכת רחוק כמה שהוא רוצה בדעות הגזעניות שלו, אבל אתה בן אדם. הוא לא נותן תעודות לבני אדם ולא בני אדם.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

לגבי כביש 200, לא שיתפו אותנו בתכנון בכלל. הם לא משתפים את הערבים בתכנון של כבישים.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

בתכנון של הכול לא משתפים את הערבים. גם תוכנית כוללנית ביישוב ערבי, הם כופים אותה על היישוב. לא משתפים. אמרנו, תכנון אידיאולוגי, לא אזרחי.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

נכון. הם עשו שיקוע בחלק מהכביש ובחלק הוא גבוה, אז למה לא לשתף אותי שיהיה אפס? ברמלה שיתפו את רמלה. כביש 200 איפה שבאר יעקב עם רמלה, שזה רמלה מערב, הכביש הוא אפס, אז נהנים מהכביש, מסחרי, חנויות. הוא מפתח את האזור, כביש, ולא הורס. בדרך כלל כביש מפתח ולא הורס. 

המדינה לא מעוניינת לקדם תכנון באף יישוב ערבי. אנחנו נלחמנו שנים לקדם. הם סותרים אותנו. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

מגלגלים אתכם מכל המדרגות. 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

כן, מעוניינים שיהיה צווי הריסה, שיהיה הריסה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני אמרתי עשרות פעמים. 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

מכפר קאסם עד הדרום אין אף יישוב ערבי חוץ מכפר אל עזה שהכירו בו ב-2001.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

עכשיו עושים לו תכנון.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

נכון. איך אמר לי פעם מנכ"ל משרד הפנים? זה החלטה פוליטית רחבת היקף שתשפיע על כל המדינה. אמרתי, אז מה הבעיה? בוא ביחד נכיר בכל הכפרים במדינה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

זה שמדינה צריכה לשרת אזרחיה בתוך גבולות שאין עליהם מחלוקת, זה החלטה פוליטית. זה מזעזע לשמוע את זה. זה מאשש את מה שאני אומר. יש פה תכנון אידיאולוגי, פוליטי, לא אזרחי. 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

בסיכום שתפנו לותמ"ל לעצור את התכנון של השטח ועד שיהיה החלטה אחרת בנושא של כפר דהמש בכלל, כי אנחנו לא יכולים לקבל הכרה ואז הותמ"ל מאשר לעשות חומה של גשר של שני קילומטר, סוגר אותנו בכלל.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

לצערי הם הפנימו את תפיסת החומות, על כן יש חומות בתחום הפסיכולוגי, בתחום הפיזי, בתחום החינוכי, בתחום הערכי. מלא חומות. יודעים לתכנן חומות. 

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

אמת.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

טוב, תודה רבה ערפאת אסמעיל אבו אל ואליד. הוא מלווה את המאבק הזה. הוא הנציג של התושבים במאבק שלהם. הוא באמת משתתף וישתתף בכל דבר שקשור למאבק הזה. 

אני רוצה לסכם. אני ביקרתי ביישוב הזה פעמים רבות, לפני הרקטה ואחרי הרקטה ולא קשור לרקטה, אם כי גם המקרה של הרקטה היה מקרה שצריך לזעזע מישהו, אבל אף אחד לא מזעזע. כאשר הקורבן הוא ערבי אז הכול בסדר.

 << אורח >> ערפאת אסמעיל: << אורח >> 

אמת.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני רוצה לומר שבתפיסה הזו, בגישה, בתכנון שמנסים לעשות על המקום הזה, הם מכתרים אותו מכל הכיוונים בכוונה תחילה. הם מכתרים אותו בכוונה תחילה כדי להרוג את האופק שלו לחיים. ככה הורגים את האופק לחיים של החברה הערבית. כל השומעים אותנו מוזמנים לקחת כל יישוב ערבי ולראות איך מתכננים מסביבו דברים שלא מאפשרים לו חיים בעתיד. זה נעשה באופן שיטתי, מכוון, אידיאולוגי, אבל אני אומר, התוצאה של זה היא תוצאה גרועה למדינת ישראל בעתיד. מי שדוחק את הערבים לפשיעה, מי שדוחק את הערבים לעוני, מי שדוחק את הערבים לסיטואציה של היעדר אופק לחיים, יקבל את התוצאות על הראש שלו. 

לתת לחברה הערבית, ליישובים הערבים להתקיים זה אינטרס עליון של המדינה, וכל הגזענים שמושכים בחוטים ומתנהלים הפוך מהגישה הזו, יביאו אסון על כולם, גם על יהודים וגם על ערבים. אז כן, הדיון הזה היה חיוני. הקטע של הכביש הוא עוד סימפטום של גישה של איך מתנהלים עם יישוב ערבי בכלל, עם דהמש בפרט, שלא רואים אותה, היא איננה, על כן מתכננים את כל מה שהם עושים כי פשוט לא רואים אותה. המטרה שלהם להביא את האנשים לעזוב את המקום, לעזוב את האדמה שלהם, ללכת, לא יודע איפה, לא מעניין איפה, דרך אגב. 

הוועדה קוראת לפני שרת הפנים, למועצה האזורית שדות דן מה שהיה פעם עמק לוד, מה שהיה פעם לא יודע מה. היישוב כפר דהמש נמצא בתחום המוניציפאלי שלכם. בית המשפט כפה עליכם לתת את השירותים האזרחיים הבסיסיים של בני אדם לכפר הזה. אתם יודעים שערכית, רשמית ומכל הבחינות זה יישוב שלכם. אתם לא רוצים אותו, יש לכם בעיה ערכית עם זה? אני קורא לכם להתעשת וסוף סוף לקבל את היישוב הזה ולהתחיל להתייחס אליו כיישוב ששייך למועצה האזורית גם בתחום התכנון, להגן על היישוב מפני העושק שמנגנוני התכנון עושים על הראש שלו. זה לא יעשה טוב לאף אחד בעתיד, אלא אם כן גם המועצה האזורית מתכננת חומות בין היישובים. זה גם אפשרי, יש להם מי שיעזור להם גם אם ירצו. 

 אני גם קורא לשרת הפנים להפסיק עם האיפה ואיפה ביחס שלה בין אזרחי המדינה. שר פנים לא יכול להתנהל באיפה ואיפה בין אזרחי המדינה. שר פנים צריך לתת שוויון מוחלט בגישה כלפי כל אזרחי המדינה ללא יוצא מן הכלל. זה הדבר שצריך להנחות שר פנים במדינת ישראל, לעזוב את הפוליטיקה המלוכלכת, את האידיאולוגיה שרואה באחר אויב. האזרחים של דהמש הם לא אויבים שלך, הם אזרחים שלך כשרת פנים, ולחתום על החלטת ועדת הגבולות שמשייכת את היישוב למועצה האזורית שדות דן. 

אני בדרך כלל ניהלתי דיונים לא קלים בכל הקשור לחברה הערבית, כי כל פעם פגשתי את האיפה והאיפה הזו בכל תחומי החיים. הדיון הזה מרגיז במיוחד כי הוא לא מוצא אוזן קשבת בקרב אלה שהכירו את הבעיה שנים על גבי שנים, ולא מביא אותם לכדי החלטה על פתרון סוגיה כל כך קשה. אתם מוזמנים לבוא לראות את היישוב, לראות איך שמישהו מתענג לו, מרגיש עונג שאנשים, אין להם את הדברים הבסיסיים ביותר בחיים. מרגיש שהוא הגיע לתכלית חייו, להתעלל באזרחים. אני בז לאידיאולוגיה שלו ולגישה שלו. תודה רבה, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:34. << סיום >>