פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



15
ועדת הכלכלה
30/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 302
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, א' בתמוז התשפ"ב (30 ביוני 2022), שעה 13:21



סדר היום:
<< נושא >> הצעת תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ"ב-2022 << נושא >> 


נכחו:
חבר הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר


מוזמנים: 
	דניה קאופמן
	–
	יועצת השרה, המשרד לשוויון חברתי

	חי פסח
	–
	עו"ד, המשרד לשוויון חברתי

	אילנה מזרחי
	–
	עו"ד, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

	ענת בן עזרא דוקן
	–
	סמנכ"לית בכירה, אסדרה, מינהל וארגון, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

	אריאל דיאמנט
	–
	עו"ד, יועמ"ש הרשות, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

	פלג שפיר
	–
	מנהל מערכות מידע, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן




משתתפים באמצעים מקוונים:
	ירון לוינסון
	 –
	עו"ד, מנכ"ל הרשות, רשות ההסתדרות לצרכנות 

	יוגב עזרא 
	 –
	חבר ועד מנהל, העמותה למלחמה בספאם 

	דורון רז
	 –
	יו"ר, איגוד נותני שרותי סיעוד בישראל 

	דרור אורפז
	 –
	סמנכ"ל שיווק, הולמס פלייס 

	עמוס שוקן
	 –
	מו"ל עיתון הארץ 




ייעוץ משפטי: 
טל פוקס

סגנית מנהלת הוועדה:
דקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים

<< נושא >> הצעת תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ"ב-2022 << נושא >>


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שלום, אנחנו בדיון על הצעת תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ"ב-2022. אנחנו רוצים לשמוע את התיקונים בנוסח, הערות והצבעה. בבקשה.

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

רק לפני שאנחנו מתחילים, רציתי להגיד שביצענו כל מיני שינויים בנוסח. הנוסח המעודכן עלה לאתר של הוועדה. רוב התיקונים הם תיקונים נוסחיים. יש שני דברים שהם קצת פחות נוסחיים ולכן אני רוצה להגיד אותם מראש עוד לפני שאילנה מהרשות להגנת הצרכן תקריא. אחד, זה שעשינו איזשהו פישוט של המועדים של הבדיקה במאגר כדי שכל הנושא הזה יהיה ברור, חד משמעי ואפשר יהיה להשתמש בו בצורה יותר נוחה גם עבור העוסקים וגם עבור הצרכנים. הדבר הנוסף, לקחנו את הדברים הטכנולוגיים והפכנו אותם לניטרליים יותר על מנת לאפשר שינויים במהלך הזמן של הטכנולוגיה, שינוי של המערכות הטכנולוגיות ושיפור בעצם של השירות לצרכן עם השתנות של טכנולוגיה. זה מבחינת השינויים היותר מהותיים ופחות נוסחיים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בואו נעבור להקראה. ככל שלמישהו יש התנגדות למשהו בהקראה, הוא יעיר את ההערות רק בתוך הסעיפים שיוקראו. אנחנו מקריאים סעיפים 1 עד 3 כרגע. 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

טיוטת תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ"ב-2022

בתוקף סמכותי לפי סעיף 16ב(ה) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי סעיף 37(א1) לחוק ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה – מאגר להגבלת פניות שיווקיות:

	הקמת המאגר
	
	1.
	המאגר כהגדרתו בסעיף 16ב לחוק יאפשר –

	
	
	
	(1) רישום והסרה של מספרי טלפון נייח או נייד של צרכנים, לבקשת צרכן;
(2) בירור מידע במאגר לעוסקים ולצרכנים.



הסעיף בעצם מדבר גם על רישום למאגר וגם על בירור מידע שהוא גם לצרכן וגם לעוסק. 

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

אילנה, אני מעירה שהורדנו פה פסקה של התמיכה הטכנית. זה נכתב לנו לתקנה 5. בעצם זה נמחק מפה. 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

	רישום והסרה של מספרי טלפון
	
	2.
	(א) צרכן המבקש להיכלל במאגר, רשאי לרשום בו מספר טלפון נייח או נייד או להסיר ממנו מספר טלפון כאמור, באחת מהדרכים האלה: 


	
	
	
	(1) באמצעות מספר טלפון שתפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה (בתקנות אלה – האתר);

	
	
	
	(2) באופן מקוון, כפי שתפרסם הרשות באתר.




	
	
	
	(ב) ביקש צרכן לרשום מספר טלפון במאגר או להסירו מהמאגר, יקבל הודעה על השלמת הרישום או ההסרה, ועל מועד תחולתה או אי תחולתה, לפי העניין, של החזקה כי הצרכן סירב לקבל פנייה שיווקית לאותו מספר טלפון לפי סעיף 16ג(ב) לחוק (בתקנות אלה – החזקה); הודעה כאמור בתקנת משנה זו תימסר בדרך שבה בוצעו הרישום או ההסרה.


	
	
	
	(ג) ביקש הצרכן לרשום מספר טלפון אשר מצוי במאגר, יקבל הודעה בעת הגשת הבקשה על כך שמספר הטלפון כבר רשום במאגר; ביקש הצרכן להסיר מספר טלפון שאינו מצוי במאגר, יקבל הודעה על כך שמספר הטלפון אינו רשום במאגר.


	
	
	
	(ד) דרך הרישום של מספר טלפון במאגר ודרך ההסרה ממנו כאמור בתקנת משנה (א), יפורסמו באתר באופן בולט לעין.


	
	
	
	(ה) לפני סיום הליך הרישום של מספר טלפון במאגר או הליך ההסרה של מספר טלפון מהמאגר, תוודא הרשות כי הרישום או ההסרה של אותו מספר טלפון הוא על דעת הצרכן, באמצעות הטלפון או באופן מקוון.


	
	
	
	(ו) נרשם מספר טלפון במאגר, תחול החזקה על אותו מספר טלפון בתום 15 ימים מיום הרישום.



אתם רוצים הסבר קצר?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

קצר, כן.

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

בעצם התקנה הזאת מדברת על היחס של המאגר לצרכנים. צרכנים יכולים להירשם בכמה דרכים, גם באמצעות טלפון וגם באופן מקוון, והם יקבלו בסיום הרישום הודעה ממתי הם מוגנים. זאת המשמעות של תקנת משנה (ב). אם הם ביקשו לרשום מספר טלפון במאגר והוא כבר רשום, הם יקבלו על זה הודעה. כנ"ל לגבי מספר שכבר הוסר והם ביקשו להסיר אותו, וכל הדברים האלה בעצם יפורסמו באתר על מנת להנגיש את המידע לצרכנים.

בתהליך הרישום יש רכיב שהוא רכיב של ווידוא. בשביל שאנחנו נוודא שהדברים הם על דעת הצרכן, אם הוא עשה את זה באמצעות טלפון, אז הוא יקבל איזושהי שיחה או פנייה חוזרת שהוא יצטרך לאשר, ואם הוא עשה את זה באופן מקוון, אז הוא יקבל איזשהו קוד שהוא יצטרך להזין. 

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

זה בעצם בהתאם להוראה בחוק שבעצם מבקשת לוודא באמצעים סבירים, למנוע את רישום את מספר הטלפון של מי שלא מעוניין בכך.

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בואו נקרא גם את 3 ואני אתן למתנגדים לחוק להעיר הערות, אם יש מתנגדים. 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

	בירור מידע הרשום במאגר על ידי עוסקים
	
	3.
	(א) לשם בירור מידע במאגר, יבצע עוסק רישום חד פעמי למאגר באזור ייעודי לעוסקים במאגר; רישום עוסק למאגר יושלם בתוך שני ימי עסקים לכל היותר. 


	
	
	
	(ב) עוסק יבדוק במאגר אם מספר טלפון של צרכן שאליו הוא מתכוון לבצע פנייה שיווקית מופיע בו בטרם הפנייה; בדיקה כאמור תתבצע בפרק זמן שלא יעלה על 15 הימים הקודמים למועד הפנייה השיווקית. 



<< דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

אילנה, אני רק רוצה לציין שפה יש לנו תיקון נוסח מסוים כדי להתאים לנוסח של החוק ולא לחזור עליו. זה יהיה משהו דומה, כמו בדיקת מספר טלפון במאגר במטרה לוודא שאינו רשום בהתאם להוראות סעיף 16ג(ג) לחוק. תתבצע על ידי עוסק בפרק זמן שלא יעלה על 15 הימים, וכדומה. 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

	
	
	
	(ג) עוסק יוכל לבדוק אם מספר טלפון של צרכן מופיע במאגר בכל אחת מהדרכים האלה: 


	
	
	
	(1) באמצעות הקלדה של מספר טלפון במאגר;

(2) באמצעות קובץ ייעודי שבו יזין העוסק את מספרי הטלפון שהוא מעוניין לבדוק, שיופיע באזור הייעודי לעסקים במאגר;

(3) באמצעות ממשק להעברת נתונים, כפי שיפורסם באזור הייעודי לעוסקים במאגר;

(4) באופן דיגיטלי אחר שתחליט עליו הרשות, כפי שיפורט באזור הייעודי לעוסקים במאגר.


	
	
	
	(ד) הרשות תפרסם באתר את המפרט הטכני המאפשר גישה למאגר, לרבות שינויים במפרט, וזאת כדי לאפשר לעוסקים להיערך לביצוע בדיקה כאמור בתקנת משנה (ג). 


	
	
	
	(ה) עם ביצוע הבדיקה כאמור בתקנת משנה (ג), יקבל העוסק את מספרי הטלפון שאינם רשומים במאגר.


	
	
	
	(ו) ביצע העוסק פנייה שיווקית למספר טלפון שנרשם במאגר ואולם מספר זה לא היה רשום במאגר במועד שבו ביצע העוסק את הבדיקה לפי תקנת משנה (ב), יראו פנייה שיווקית זו כעומדת בהוראות סעיף 16ג(ג) לחוק.



אני חושבת שכל הדברים ברורים, אבל אולי נחדד רק לגבי מה שקראנו עכשיו בסעיף קטן (ו). בעצם 16ג(ג) לחוק אומר, ביקש עוסק לפנות לצרכן בפנייה שיווקית, יוודא שמספר הטלפון שאליו הוא מבקש לפנות אינו רשום במאגר. הסעיף הזה נועד לתת הגנה לעוסקים ממצב שבו הם ביצעו את הבדיקות בהתאם לנדרש בדין, ונגיד הם ביצעו את הבדיקה ב-5 בחודש והצרכן נרשם ב-6 בחודש, אז כמובן שזה לעניין הזה לא יהווה הפרה והעוסק מהבחינה הזאת יהיה מוגן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה. רק מי שיש לו התנגדות לסעיפים שהוקראו, יכול לדבר עכשיו. 

ועד מנהל העמותה למלחמה בספאם, יש לך התנגדות לסעיפים? יוגב עזרא.

 << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> 

שלום, יש כמה הערות. אחת, האם אפשר יהיה לרשום את הטלפון דרך האזור האישי שיש ב-gov.il? היום גם ככה לפי חוק דיוור הדיגיטל אני יכול לרשום שם את המספר הנייד שלי, אבל בשביל שאני לא אתן אותו בכמה מקומות שונים, נגיד נתתי שם, האם אפשר יהיה לקחת משם?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אפשר באזור האישי? 

 << אורח >> פלג שפיר: << אורח >> 

שלום, אני המנמ"ר של הרשות. בינתיים אנחנו לא עושים את זה כי המאגר הוא אנונימי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אוקיי. כן, מה הדבר הבא? 

 << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> 

הדבר השני, אדם מאותגר טכנולוגית כמו אנשים קשישים, ההורים שלי, ההורים של אשתי, איך הם נרשמים לזה? 

 << אורח >> פלג שפיר: << אורח >> 

יש כמה אופציות. אחת, אנחנו מאוד נעודד שבני משפחה ירשמו את ההורים. שתיים, יש אפשרות להתקשר למוקד הטלפוני שעונה לו נציג וירשום אותו. 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

אני מפנה לעניין הזה לתקנה 2(א1), שצרכן יכול להירשם באמצעות מספר טלפון שהרשות תפרסם באתר. 

 << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> 

הטלפון הזה יהיה רק בשפה העברית? 

 << אורח >> ענת בן עזרא דוקן: << אורח >> 

אני סמנכ"לית אסדרה של הרשות. אנחנו נקים מוקד שבו יהיו מספר שפות. אנחנו מקווים שיהיה לנו גם רוסית, גם ערבית, גם אנגלית וגם עברית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה על ההבהרות. דורון רז, איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל, רק אם אתה מתנגד למשהו שהוקרא. 

 << אורח >> דורון רז: << אורח >> 

אני יושב-ראש איגוד של נותני שירותי סיעוד בישראל. אנחנו מטפלים בכ-300,000 זכאי חוק סיעוד שחיים בביתם. היות וביטוח לאומי שאנשים פונים אליו לקבל זכאות של חוק סיעוד, לא יכול לתת להם תשובה מיידית ולוקח לו מספר שבועות עד שהוא בודק ונותן להם אישור, אנחנו מזה שנים הבענו נכונות ואנחנו נותנים להם שירות שנקרא "טרום חוק". אני אתן דוגמה. אנשים מאושפזים בבית חולים והרופא רוצה לשחרר אותם הביתה, אבל הוא אומר, אי אפשר לשחרר אותם בלי טיפול.

 ביטוח לאומי צייד את כל מחלקות בתי החולים, את נותני השירותים שנותנים שירותים על פי חוק לזכאי חוק סיעוד, וחתומים על הסכם עם ביטוח לאומי, נותן להם רשימה. העובדת הסוציאלית או האחות פונה למספר חברות ואומרת, יש לכם את הפלט שעונה על הצרכים שאני צריכה לשחרר מחר חולה? החברה שעונה, "יש לי". היא מפנה אותם אליי ואנחנו נותנים לו למוחרת בבוקר טיפול. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

דורון, תגיע לתיקונים מסעיף 1 עד 3, מה המשפט שאתה רוצה לתקן. 

 << אורח >> דורון רז: << אורח >> 

אני מבקש להחריג את שירותי הסיעוד האלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

היה דיון על החרגת שירותי סיעוד? 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

לנו היה דיון יחד עם המוסד לביטוח לאומי ועם נציגי האיגוד. דורון היה ביניהם. אנחנו מנסים למצוא איזה שהן דרכים להבין איפה הקושי ולסייע, אבל אני מציינת בפני הוועדה שאלה סוגיות שהן פחות קשורות לתקנות והן יותר קשורות לתיקון 61 לחוק שהוא כבר עבר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ויש לנו סעיף חריגים בחוק. 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

יש.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ואם תבחרו, אתם תוכלו להכניס אותם. הוועדה רושמת לפניה שיהיה דיון מעמיק על האפשרות להחריג שירותי סיעוד כדי שהגיל השלישי לא יפגע בשם ההגנה שאנחנו מנסים - - - , לא יהיה זמין עבורו שירות סיעוד, ותבדקו אם אכן יש לקונה והאם זה דורש החרגה. הסמכויות מוקנות לכם בתקנות להחריג את מי שתבחרו. 

 << אורח >> דורון רז: << אורח >> 

אנחנו תומכים בהגנה על הקשישים. אנחנו חושבים שלא הייתה כוונת המחוקק לפגוע בהם שלא יוכלו לקבל טיפול מיידי. 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

אני מבקשת לציין בפני הוועדה שרשימת הסייגים שקבועים בתוספת השישית לחוק הגנת הצרכן, מדברים על סיטואציות ולא מחריגים עוסק מסוג מסוים כזה או אחר, ואנחנו מנסים במסגרת אותם הסדרים שקבועים בסייגים לנסות לסייע לביטוח הלאומי ולאותן חברות לראות איך מעגנים את הדברים בטפסים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה. יש עוד אנשים שמתנגדים לחוק, שרוצים להשמיע את קולם? תודה. אנחנו נצביע בסוף על הכול. נא להקריא סעיפים 4 עד הסוף. 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

	בירור מידע במאגר
	
	4.
	(א) צרכן רשאי לברר את מועד הרישום או ההסרה של מספר טלפון שרשם במאגר או הסיר ממנו באמצעות הטלפון או באופן מקוון.


	
	
	
	(ב) עוסק רשאי לברר את המועדים שבהם ביצע בדיקה של מספרי טלפון במאגר ומהם המספרים שבדק כאמור בתקנה 3(ג) כפי שתפרסם הרשות באזור הייעודי לעוסקים במאגר.


	
זה בעצם הסעיף שמדבר על בירור המידע הן מצד העוסקים והן מצד הצרכנים.

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

אילנה, רק תגידי במילה. מדובר על מידע שהוא בעצם מאפשר?

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

מדובר בעצם על מתן אפשרות לצרכן לראות מתי הוא נרשם במאגר או מתי הוא הסיר, ולעוסק לראות מתי ביצעתי בדיקה במאגר ואיזה מספרים בדקתי, באיזה מועדים.

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

זאת אומרת שאם הצרכן רוצה לדעת אם במועד מסוים הוא כבר אמור להפסיק לקבל פניות, הוא יוכל לבדוק את זה?

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

וכנ"ל עוסק. אם הוא רוצה לדעת אם בתאריך מסוים הוא פנה, האם בעצם הוא בדק במועד הרלוונטי, הוא יוכל לבדוק את זה מול מאגר. זאת המטרה.

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

נכון.
 
	מוקד תמיכה
	
	5.
	הרשות תפעיל מוקד תמיכה לשם טיפול בפניות של עוסקים וצרכנים הנוגעות לשימוש במאגר, ובכלל זה תמיכה טכנית; הרשות תפרסם את אופן הפנייה למוקד התמיכה באתר.



בתקנה 1 בעצם הורדנו את התמיכה הטכנית, היא נכנסה לכאן, והכול מפורסם באתר בשביל כמובן להנגיש את המידע גם לעוסקים וגם לצרכנים.

	 תחילה
	
	6.
	תחילתן של תקנות אלה ביום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023).



אנחנו רוצים לציין שמבחינתנו המאגר מתחיל לפעול ב-1 בנובמבר, כך שהמערכת אמורה להיות בתוקף ויכולה להתחיל את הפעולה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה. האם יש התנגדויות לסעיף 4 עד 6? עמוס שוקן, בבקשה.

 << אורח >> עמוס שוקן: << אורח >> 

מבחינתנו זה שינוי מאוד בעייתי בגלל שהדרך שלנו לשמר את המנויים של העיתונים, אפשרות אחת זה לפנות אליהם כולל בשיחת טלפונית לפני תום תקופת מנוי, אם זה מנוי לתקופה מוגדרת ולומר להם, בתאריך כזה וכזה המנוי יגיע לסיומו ואנחנו מציעים לכם להמשיך וכן הלאה, וגם הדרך שלנו לשמר בעצם את מספר המנויים היא במידה רבה להתקשר לאנשים שהיו מנויים על הארץ - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

האם אדוני מתייחס לתקנות או לחוק? פה אנחנו מאשרים את התקנות, לא את החוק. רק לסעיפים שהקראנו, 1 עד 6 בנוסח שהוצג כאן.

 << אורח >> עמוס שוקן: << אורח >> 

אני לא יודע לענות לך כי החוק והתקנות לא לנגד עיניי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו מאשרים פה את התקנות, סעיפים 1 עד 6. את המהות של החוק לא מאשרים פה, הוא כבר בתוקף החוק הזה. 

 << אורח >> עמוס שוקן: << אורח >> 

החוק לא נכנס לתוקף?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נכנס לתוקף והתקנות הן היישום של החוק. אנחנו לא דנים בחוק ולא מצביעים עליו עכשיו, רק על התקנות, והתקנות הוקראו פה מ-1 עד 6, אז אם יש התייחסות לסעיפים האלה ספציפית או התנגדות או הצעת תיקון, אפשר לשמוע את הדברים.

 << אורח >> עמוס שוקן: << אורח >> 

השאלה שלי היא אל מנסחי החוק. אנחנו נוהגים לחזור אל מנויים של העיתון שלנו שהפסיקו בשלב מסוים. הם מרכיבים את רשימת האנשים שאליהם אנחנו רוצים לפנות שיחזרו להיות מנויים על העיתון. בצורה הזאת - - - אנשים שמכירים את המוצר, יודעים מה זה העיתון הזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

עמוס, מסבירים פה בזמן שאתה מדבר שאדם שלא נרשם במאגר הזה, אתם יכולים לחזור אליו ולהציע לו לחדש את המנוי, אבל מי שנרשם בחוק הזה ומבקש שלא יפנו אליו, אז זה חל על כולם.

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

לחלופין, אני מבקשת להפנות לתוספת השישית, לתיקון 61 לחוק ששם קובע רשימה של חריגים. גם צרכן שנרשם במאגר אבל הוא נתן לעוסק מסוים, נגיד במסגרת חברות מועדון, אפשרות ליצור איתו קשר, אז לגבי המספר הזה הוא כן יוכל ליצור קשר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני אגיד את זה במילים פשוטות. אם אדם עשה אצלך מנוי ועדיין הוא רשום במאגר "אל תתקשרו אליי" כפי שקוראים לחוק הזה בשם הפופולארי, אז אם הוא נרשם אצלך לקבלת שירות והוא חלק ממועדון שלך, זה מאפשר לכם את הקשר איתו. בהחרגה, כל הסכמה מפורשת שהוא נתן למנוי או לקשר עם גוף או ספק שירות לשנה, אז אתה יכול לפנות אליו גם אם הוא חתום על מאגר "אל תתקשרו אליי".

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

בעצם לפי הוראות של התוספת השישית לחוק להגנת הצרכן. 

 << אורח >> עמוס שוקן: << אורח >> 

אבל אני לא יכול לפנות אל מי שהיה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם מישהו היה לך מנוי בתוך אותה שנה, אתה יכול לפנות אליו. לאחר השנה אתה לא יכול לפנות אליו, רק אם הוא נרשם במאגר של "אל תתקשרו אליי". אם הוא לא נרשם במאגר הזה, אז זה לא חל עליו. 

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

אני מבקשת לדייק ופשוט להפנות לתוספת השישית. זה נכנס שם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נכון, אז אנחנו רוצים להפנות אותך לתוספת השישית לחוק, שם הדברים מפורטים ומדויקים וזה מה שקובע ולא ההסבר הפשוט יותר שנתנו כאן. 

 << אורח >> עמוס שוקן: << אורח >> 

השאלה היא האם מנוי שהיה מנוי עשר שנים, הפסיק בינואר השנה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם בתוך אותה שנה שהוא הפסיק, אתה עדיין יכול לפנות אליו. אם עברה שנה והוא במאגר של "אל תתקשרו אליי", כבר לא תוכלו לפנות אליו, ובהתאם לתנאים בתוספת, מה שפשוט היה צריך לגבות אותך בדיון הזה זה הייעוץ המשפטי שלכם ושהחוק יהיה מונח לפניכם וגם התקנות. אנחנו פשוט מתייחסים פה למילים כתובות, והדבר הזה נגרע מהדיון. 

אני חושב שזה לא כצעקתה. אם מנוי הפסיק אצלך ובחודשים שלאחר מכן מנסים להגיד לו לחזור, נראה לנו שזה לא פוגע בחוק הזה. אם מישהו אחרי שנים עזב אתכם וחתם "אל תתקשרו אליי", לפי מה שכתוב בחוק כנראה לא תוכלו לפנות אליו, אבל בטווח מיידי של כמה חודשים, רק מי שהיה לו קשר אתכם של מנוי, או בתוך המנוי הזה כתוב שמותר לכם לפנות אליו. זה חלק מההתקשרות שלו אליכם.

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

בכפוף למתן הסכמה של הצרכן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בכפוף למתן הסכמה של הלקוח. 

 << אורח >> עמוס שוקן: << אורח >> 

זאת אומרת, אנחנו צריכים כשאנחנו עושים מנוי עכשיו, גם להכניס להסכם איתו את האפשרות - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שתיצרו איתו קשר.

 << אורח >> עמוס שוקן: << אורח >> 

גם בשלב שהוא - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן, אתם לא היחידים. כל כרטיס מנוי של חנות מחייב אותך להכניס את הטלפון שלו ולהגיד, האם אתה מוכן שיצרו איתך קשר או לא. 

 << אורח >> עמוס שוקן: << אורח >> 

אני מבין. 

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

בשורה התחתונה, זה בעצם עובד לפי החריגים בתוספת השישית לחוק להגנת הצרכן. אם בעצם הפנייה עומדת באחת הסיטואציות שמפורטות שם, אז אפשר לפנות, ואם לא, אז בעצם חל הכלל שנקבע בתיקון לחוק ואי אפשר יהיה לפנות לצרכן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רק אם הוא נרשם במאגר. 

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

רק אם הוא נרשם במאגר, כמובן, זה אחד מהתנאים.

 << אורח >> עמוס שוקן: << אורח >> 

סליחה, מה הן - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו לא יכולים, עמוס, בלי שיהיה לפניכם את החוק. אנחנו לא דנים בחוק בכלל, דנים בתקנות. בתוספת השישית אתה רואה את החריגים. יכול להיות ששם אתם דווקא כן יכולים להיאחז בחריגים הללו.

 << אורח >> עמוס שוקן: << אורח >> 

יש לנו עם מי לדבר? 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לדבר אתם יכולים עם הרשות להגנת הצרכן, אבל עכשיו בתהליך האישור של התקנות אנחנו נצמדים לנוסח שהקראנו פה והערות ישירות לנוסח. תודה, עמוס. 

יוגב עזרא, חבר ועד מנהל, העמותה למלחמה בספאם.

 << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> 

יש לי הערה אחת לסעיפים 4 עד 6. איך אפשר למנוע שעסק לא נקי כפיים, נגיד עסק של נוכלים, לא משתמש במאגר הזה בשביל מספרי הטלפון? נגיד הוא ישלח למאגר רשימת אקסל של כל מספרי הטלפון האפשריים בארץ שזה 9 מיליון, 10 מיליון, יקבל חזרה את המספרים שלו במאגר וככה הוא ישיג את מה שנמחק לו, שזה מה שכעת במאגר, שזה מספרים אמיתיים, ולאנשים האלה הוא יתקשר ויטריד אותם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הרשות, נא להשיב.

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

באופן עקרוני אם עוסק מבצע בדיקה כזאת ובוחר במודע להתקשר לצרכנים שכן רשומים במאגר, הוא מפר ואז הוא חשוף לתובענות ייצוגיות ולאכיפה של הרשות. זאת הדרך לקחת את ההוראה הזאת ולגרום לזה שעוסקים לא יתנהלו בדרך הזו. בסוף עוסק שמתנהל בצורה הזאת, הוא חשוף לאכיפה שלנו, ואני מזכירה שכאן האכיפה היא במדרג הגבוה. הוא גם חשוף לתובענות ייצוגיות שזה גם כלי שהוא מאוד מרתיע את העוסקים. 

 << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> 

הבעיה היא, אני לא יודע מה השם של העסק. הוא יגיד לי סתם, לא יודע מה, משה ביטוחים, גדי הלוואות. זה לא שם עסק אמיתי. אני רוצה להגיש תלונה לרשות להגנת הצרכן כי הוא מתקשר אליי למרות שהמספר שלי במאגר. אין לי שום דרך בתקנות לדעת מי העסק - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הם ישיבו לך. 

 << אורח >> פלג שפיר: << אורח >> 

לגבי העסקים, כל עסק עובר זיהוי, אם זה חברה בע"מ, אם זה עוסק מורשה, אם זה עוסק פטור ואם זה עמותה שעושה שיווק, אז ככה שהם צריכים להזדהות ואנחנו בודקים אם הם קיימים. אם זה בהזדהות לחברות בע"מ, אם זה תהליך מסוים שעוברים עוסקים מורשים, כי אין לנו את המאגר של עוסקים מורשים לבדוק מולו. אותו דבר מול עמותות, אז ככה שעסקים שמתחזים לעסקים, אם הם לא קיימים באמת ופעילים, הם לא יוכלו לבדוק במאגר.

 << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> 

זה השם האמיתי שהוא נותן לך. לי הוא לא חייב לתת שם אמיתי, הוא יכול סתם לתת לי שם קש. 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

אבל הוא נרשם אצלנו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לנוכלים אין סוף. הנוכלים זה במשטרה.

 << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> 

אני הייתי מבקש להוסיף פה עוד סעיף, שאם יתקשרו לצרכן בניגוד לחוק, אז הוא בהתאם לתקנות יוכל לבקש לקבל את מספר הח"פ, שם אמיתי של העסק כדי להגיש עליו תלונה לרשות להגנת הצרכן, כי כרגע אין לצרכן שום דרך לקבל את המספר הזה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה לא קשור לתקנות האלה. תציע לרשות להגנת הצרכן עוד תיקוני חקיקה להגן על צרכנים מפני חברות אנונימיות או נוכלים, והם יחשבו וישקלו לשפר. פה אנחנו עוסקים רק בהסדרת המאגר וכו'. תודה. 

דרור אורפז, סמנכ"ל שיווק הולמס פלייס, חדרי כושר. 

 << אורח >> דרור אורפז: << אורח >> 

רק שאלת הבהרה אחת. אם בן אדם הצטרף למאגר ואחרי שנה הוא הצטרף אליי למועדון ורושם לי שהוא מאשר שנשלח לו - - - והודעות - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שאלה טובה. הוא במאגר ונרשם לשירות שוטף ושם הוא חותם שהוא מרשה לפנות אליו בעתיד. מה דין המקרה הזה?

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

אני רוצה להימנע מלתת ייעוץ משפטי פה לכל סוגיה וסוגיה. אני מפנה את כל אלה שכן רוצים - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא, זה לא טוב לי, אני אסביר לך למה. אם זאת הייתה שאלה קנטרנית ולא רלוונטית, הייתי מרשה לך להפנות אותנו לאן שאת רוצה. יש פה אלפי עסקים, יש להם קהל מנויים ושותפים וקהלים חוזרים. החוק נכנס לתוקף. אדם חתם על המאגר ואחרי זה ניגש להולמס פלייס ועשה מנוי אימונים ושם הוא חתם על הסכם איתם שהוא מרשה להם ליצור איתו קשר. מה דין המצב הזה? זה תשובה עקרונית שרלוונטית להרבה אנשים. זה לא להפנות. אני רוצה לדעת שהחקיקה סוגרת את זה. 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

אנחנו נבדוק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני מחכה. 

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

אילנה, את רוצה שאני אנסה לענות ותגידו לי אם אני מדייקת?

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

לא, אנחנו רק מנסים להבין את הנסיבות שתוארו בפנינו. האם השאלה היא לגבי עסקה מתמשכת שבה עוסק פונה לצרכן בתקופת העסקה. אם כן, זה נכנס לפרט 2 כמו שהוא מנוי בתוספת השישית.

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

רק לגבי שינוי התנאים של העסקה, נכון? לא על פנייה שיווקית לגבי עסקה אחרת?

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

זה לא רק, זה לרבות. 

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

אבל יש פה גם החרגה, הוראות פרט זה לא יחולו על פנייה שיווקית לגבי עסקה אחרת או הארכת עסקה קיימת, אלא אם כן ביקש אותה צרכן. זאת אומרת, יש בפרט 2 בתוספת השישית את הנסיבות המסוימות שבתוך תקופת המנוי בהן אפשר לפנות לצרכן, ויש גם אפשרות בעצם אם הוא מעוניין, להחתים אותו על הסכמה שתקפה למשך שנה, לקבל פניות שיווקיות. זה יכול לבוא או בדרך של הסכמה או בהתאם לפרט 2. יש פה ארבעה חריגים שאם זה נכנס בגדר אחד מהם, הפנייה מותרת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

חברים, האירוע שמוצע כאן הוא לא אירוע איזוטרי. המאגר הזה ילך ויגדל והחתומים על המאגר הזה אפילו בלי להיות מודעים, ישכחו שהם חתמו על מאגר שאוסר לפנות אליהם, וניגשים ורוכשים שירותים עתידיים, ובתוך הסכם רכישת השירותים חותמים על סעיף שמותר לפנות אליהם באשר לשירותים האלה בעתיד. מה דין המצב הזה כשאדם חתם במפורש לאחר שהוא חתם "אל תתקשרו אליי", וסייג את זה למקרה חדש, ואומר, כן, פה אני מרשה לכם ליצור איתי קשר. האם האדם שייצור איתו קשר עובר על עבירה? 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

לא, אם העוסק פונה לצרכן שנתן לו הסכמה מפורשת, אז אנחנו נכנסים - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

גם לאחר שחתם על "אל תתקשרו אליי". 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

כן. צרכן שנותן הסכמה מפורשת לחזור אליו בפנייה שיווקית, אז הוא נכנס.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

גם לאחר שחתם על המאגר.

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

כן - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אוקיי, אז קיבלת תשובה מפורשת.

 << אורח >> דרור אורפז: << אורח >> 

היא אמרה מקודם שההסכמה היא לשנה. כל שנה אני צריך - - - ?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

החתמה ל-20 שנה היא חוקית? 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

לא.

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

זה רק בהתאם להוראות החוק. זה לא קשור לתקנות. זה הוראה שנקבעה בחוק - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז הוא חייב להחתים אותו כל שנה על האפשרות הזאת. 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

ההחתמה שלו יכולה להיות לשנה לכל היותר בכל פעם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה בחוק, זה אפילו לא בתקנות. תיערך בהתאם. 

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

מילה אחת מצד הייעוץ המשפטי לגבי התחילה. התחילה שהייתה בנוסח שהועבר לוועדה הייתה תחילה שבעצם מועדה חלף ולכן זה היה רטרואקטיבית. היינו צריכים לשנות את מועד התחילה. הייעוץ המשפטי הציע לקבוע את זה ב-1 בינואר 2023 כיוון שזה תאריך פשוט וברור שממנו חל ההסדר ואילך, שיהיה ברור לכולם ממתי אנחנו מתחילים, וגם לאור התקופה של הבחירות שאנחנו נכנסים אליה עכשיו, כך שאם יהיה איזשהו שינוי, תהיה בעיה להאריך את ההסדר, לכן חשבנו שזה יהיה הכי פשוט וברור ב-1.1.23.

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

הרשות להגנת הצרכן רק רוצה להגיד שאנחנו מבחינתנו, כמו שאנחנו ביקשנו את הארכה, ב-31 באוקטובר אנחנו נהיה מוכנים עם המאגר ומבחינתנו זה - - - ב-1 בנובמבר.

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

גם אפשר להתחיל בעצם לפעול עם המאגר. פשוט לא יהיה מחייב. 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> 

מבחינתנו אפשר גם שזה יעבור ויעלה. 

 << אורח >> דניה קאופמן: << אורח >> 

סליחה, אפשר להתייחס? 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן.

 << אורח >> דניה קאופמן: << אורח >> 

אני יועצת של השרה מירב כהן. יכול להיות שאמרת ופספסתי. למה רוצים לדחות את זה לינואר? 

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

לא דוחים את זה לינואר. התאריך המקורי היה רטרואקטיבי וכמובן שאין פה הצדקה לתחילה רטרואקטיבית. אנחנו חשבנו שגם לאור תקופת הבחירות שלא מאפשרת שינויים בזמן אמת אם יידרשו, וגם לאור העובדה שיש יתרון בלהתחיל במועד ברור של תחילת שנה שממנה ואילך חל ההסדר, זה מועד שיכול להיות הרבה יותר פשוט לתחילתו של ההסדר.

 << אורח >> דניה קאופמן: << אורח >> 

אבל אם המאגר חל, צריך את התקנות בשביל שהמאגר יפעל.

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

המאגר יכול לפעול. הוא לא יהיה מחייב עדיין. אם תאריך התחילה הוא ה-1.1.2023, המאגר, אפשר יהיה להתחיל להריץ אותו. הוא לא יהיה מחייב מבחינת ההגנות שחלות וכו'.

 << אורח >> חי פסח: << אורח >> 

אבל זה כבר יכול ליצור בלבול אחר, שאנשים יחשבו שהוא כן מחייב והוא לא מחייב. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא נורא. בסדר, אז כמה חודשים פנו אליהם, אבל יש תאריך תחילה ואפשר להיערך עליו ולאסוף אנשים לתוך המאגר, והתחילה זה היום שנקבע בחוק. 

ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות.

 << אורח >> ירון לוינסון: << אורח >> 

אני רק רוצה להגיד שאני מאוד שמח בשם ציבור הצרכנים שסוף סוף החוק הזה קורם עור וגידים עם השלמת התקנות. יש פה יופי של תקנות שיגנו סוף סוף על צרכנים. 20 שנה הצרכנים, חלקם סבלו מכל העניין של פניות טלפוניות. יופי של מאגר, שכל הגורמים התפנו לסגור את העניין. 

חשוב מאוד שיהיה פה גם מניעה, שלא יפלו למלכודות צרכניות כמו שבדרך כלל אנחנו מטפלים בנושא אכיפתי אחרי שכבר נפלו. פה אנחנו מונעים מצרכנים מבוגרים וכו' ליפול למלכודות שיווקיות, ויופי של תקנות. אני מקווה שלאורך הזמן יהיה פה ושם לשפר כי בטח גם מהצד השני ינסו לאכוף אותן, אבל זה כבר שאלה של זמן, וכל הכבוד לכם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה. 

אני מסכם ורוצה לברך את שרת הכלכלה כמי שאמונה על התקנות הללו, ועל השותפות שלה עם השרה לשוויון חברתי מירב כהן, משרד שהייתי בו כמה חודשים במשמרת, במילוי מקום עד שהשרה חזרה אליו, ולברך את כל אנשי המקצוע שהכינו גם את החוק וגם את התקנות, ולהודות גם לכנסת וליושב-ראש הכנסת שאיפשר לנו השלמת החקיקה, אישור התקנות בוועדת כלכלה גם ביום של הצבעות, ביום סוער כזה בכנסת. כל זה נעשה מתוך הזיהוי שעסקה בו רבות מירב כהן עוד כפעילה חברתית, של ניצול קשישים והחתמתם על הסכמים דרקוניים, ושאיבת עשרות אלפי שקלים ולפעמים מאות אלפי שקלים מאנשים תמימים.

החוק הזה והתקנות יכולים, ואם ניישם ונעקוב, טיפה להגן ולמנוע את הניצול הזה, ואנחנו עוד נשוב בטח לראות שאכן הדברים כתובים כראוי, מבוצעים כראוי. אם יידרשו תיקונים, ועדת הכלכלה תפתח את הדלת לכל תיקון ושיפור גם בחוק וגם בתקנות. 

אנחנו מצביעים על ששת הסעיפים בתקנות כפי שהוקראו עד עכשיו. מי בעד הסעיפים? מי בעד התקנות כפי שהוקראו? אני בעד. מי מתנגד? מי נמנע? 

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אין מתנגדים, אין נמנעים. התקנות להגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ"ב-2022, המכונה "מאגר אל תתקשרו אליי" מאושר ליישום. 

תודה רבה, אני נועל את הישיבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:58. << סיום >>