פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 3 ועדת הכנסת 04/07/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 123 מישיבת ועדת הכנסת יום שני, ה' בתמוז התשפ"ב (04 ביולי 2022), שעה 12:45 סדר היום: << נושא >> מועדי פגרת הבחירות לכנסת ה-25 ופעילות הכנסת בפגרה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניר אורבך – היו"ר איתן גינזבורג בועז טופורובסקי יצחק פינדרוס חברי הכנסת: סימון דוידסון צבי האוזר רות וסרמן לנדה מופיד מרעי אורית סטרוק אוסאמה סעדי מוזמנים: מזכיר הכנסת דן מרזוק ייעוץ משפטי: שגית אפיק ארבל אסטרחן אייל בן ארי מנהלת הוועדה: נועה בירן - דדון רישום פרלמנטרי: אתי בן-שמחון << נושא >> מועדי פגרת הבחירות לכנסת ה-25 ופעילות הכנסת בפגרה << נושא >> << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, היום יום שני, ה' בתמוז, תשפ"ב, 4 ביולי 2022. אנחנו מתכבדים בנוכחותו של מזכיר הכנסת דן מרזוק. סדר היום: מועדי פגרת הבחירות לכנסת ה-25 ופעילות הכנסת בפגרה. אקריא כעת את הצעת ההחלטה. ניתן כמובן לחברי הכנסת להתייחס לפני שנאשר את זה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה לשאול את ארבל, אם יש שינויים בין ההחלטה הזו לבין החלטות קודמות שהיו בפגרות כנסת קודמות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כל החלטה הייתה קצת עם חידודים אחרים. בגדול, זה מבוסס על מה שהיה, וכל פעם היו שינויים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אז אם אפשר תוך כדי לציין מה ההבדלים זה יהיה טוב. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא על כל סעיף אני יודעת להגיד לך בדיוק מה היה. אם משהו ספציפי שחשוב לך, אני יכולה לבדוק, אבל כל החלטה הייתה קצת שונה – איך מכנסים ועדות. הנושא של ועדת הסכמות תמיד היה. הנושא של יציאה לפגרת בחירות ושפעילות הכנסת יורדת מאוד תמיד היה, שיש רק עניינים דחופים וכו'. יש סמכויות שהן בחוק, למשל, בממשלה בחוק יש סמכות לכנס את מליאת הכנסת ולבקש לדון בנושאים. זה ברור. אם יש משהו נקודתי. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני רוצה להדגיש שהמסמך הזה שמונח לפנינו, הוא פרי שיח בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה, והוא הגיע לכאן בהסכמות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לקראת הקואליציה הבאה... << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני מתחיל בבקשה בהקראה ואנחנו נתקדם. בעקבות פניית יושב ראש הכנסת, וקבלת חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע, ביום א׳ בתמוז התשפ״ב - 30 ביוני 2022, קיבלה ועדת הכנסת את ההחלטה הבאה לעניין מועדי פגרת הבחירות ופעילות הכנסת בפגרה: א. פגרת הבחירות. 1. בהתאם להוראות סעיף 18 לתקנון הכנסת, פגרת הבחירות לכנסת ה-25 תחל ביום שלישי, ו׳ בתמוז התשפ״ב - 5 ביולי 2022, ותימשך עד כינוסה של הכנסת ה-25. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> רק לחדד. הסעיף הזה הוא בכפוף כמובן לסיום סדר-היום במליאה, זאת אומרת, גם אם אנחנו נסיים את סדר-היום לאחר השעה 12:00 בלילה, ואנחנו נכנס כבר ל-5 ביולי, עדיין פגרת הבחירות לא תיכנס לתוקף, אלא היא תחל אך ורק עם תום סדר-היום במליאת הכנסת. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> גם ו' בתמוז נכנס בשקיעה, אז גם אם לא נסיים בשקיעה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין לנו שום בעיה, הסתיים אבל בתנאי שהסדר יום הוא הסדר יום ולא היו"ר השתמש בסמכותו, בסדר יום של יום חמישי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו גם בהסכמה על סדר היום. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תודה ההסכמות הן על סדר היום. מבחינת הסדר, מי שרוצה שיירשם אצל נועה. ב. ועדת ההסכמות - בתקופת הפגרה תפעל ״ועדת הסכמות״ שתורכב משני חברי כנסת - יו״ר הקואליציה שייצג בה את כל סיעות הקואליציה, וחבר מסיעתו של ראש האופוזיציה, לפי קביעת ראש האופוזיציה שייצג בה את כל סיעות האופוזיציה. ג. עבודת המליאה - 3. לפי הוראות סעיף 9 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, הממשלה או 25 חברי כנסת רשאים לדרוש את כינוס המליאה בתקופת הפגרה, ולעניין זה יחולו הוראות סעיף 21 לתקנון הכנסת. לעניין חקיקה בתקופת הפגרה - הממשלה רשאית לבקש כי יובאו לדיון במליאה הצעות חוק בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> יש לי שאלה בקטע הזה. ועדת ההסכמות גם יכולה לאשר חקיקה בקריאה ראשונה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> במליאה רק לפי בקשת הממשלה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> זאת אומרת, אם יש הסכמה בוועדת ההסכמות בכנוס פגרה - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ועדת הסכמות אין לה סמכות להחליט על כינוס פגרה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> לא, אבל היא יכולה להסכים לכינוס פגרה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> היא לא צריכה להסכים אם הממשלה מבקשת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היא לא רלבנטית לזה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> זאת אומרת, חקיקה בקריאה ראשונה היא רק אם הממשלה תבקש. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לחדד את השאלה כי גם לי היא נוגעת עוד מעט למשהו שאני רוצה לשאול פה. אם לצורך העניין 25 ח"כים חותמים על כינוס המליאה, ובבקשה שלהם מבקשים לדון על איזושהי חקיקה פרטית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אי-אפשר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אמרתי ואם בהסכמות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 25 חתימות זה רק הצעות לסדר-היום. זה התקנון. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה אחרת את ארבל. במחילה. הממשלה יכולה לבקש להעלות חוקים בכל קריאה, היא יכולה לבקש גם להעלות חוקים שהם חקיקה פרטית? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> בראשונה כן. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> מה הדין לגבי טרומית? << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> לא ניתן. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> לא ניתן. אני אסיים את ההקראה. ד. עבודת הוועדות - 4. בהתאם לסעיף 112(א) לתקנון הכנסת, הוועדות יהיו רשאיות לקיים דיונים, בין אם ביוזמת הממשלה ובין א□ ביוזמת יושב ראש הוועדה או שליש מחברי הוועדה, רק באישור מראש של ועדת ההסכמות. הפניות לוועדת ההסכמות יהיו מפורטות וייעשו באמצעות מזכירות הכנסת. פניות הממשלה למזכירות הכנסת יימסרו על ידי מזכיר הממשלה. 5. במקרה שבו לא אישרה ועדת ההסכמות קיום ישיבת ועדה כאמור בסעיף 4, רשאים יושב ראש הוועדה, הממשלה או שליש מחברי הוועדה לפנות ליושב ראש הכנסת בהתאם לסעיף 112(ב) לתקנון הכנסת, ולבקש את אישורו לקיים ישיבת ועדה. יושב-ראש הכנסת יאשר קיומה של ישיבת ועדה כאמור מנימוקים מיוחדי□ בלבד. 6. הזמנה לישיבות הוועדות בפגרה תימסר לכל חברי הוועדה מוקדם ככל האפשר, ולפחות ארבעה ימים לפני יום כינוס הישיבה. במניין הימים ייכללו יום ההזמנה ויום כינוס הישיבה, ויובהר כי ימי שישי, שבת וחג נספרים במניין הימים. ואולם, אם ביום כינוס הישיבה מתכנסת גם מליאת הכנסת, ניתן למסור את ההזמנה שלושה ימים מראש. יושב-ראש הכנסת יהיה רשאי, במקרים מיוחדים ודחופים, לקצר תקופות אלה. יובהר כי לא ניתן לקיים ישיבות נוספות בוועדה ביום שבו נקבעה הישיבה, או להוסיף נושאים לסדר היום שנקבע, אלא בהודעה מראש כאמור לעיל. עם זאת, הצבעה על רביזיה המתקיימת ביום הישיבה בסמוך לאחריה לא תחשב ישיבה נוספת לעניין זה. 7. הוראות חלק ד׳ יחולו על כל הוועדות, ובכלל זה ועדות מיוחדות, ועדות משותפות, ועדות משנה, וביחס לכל הישיבות, לרבות ישיבות מחוץ למשכן הכנסת וסיורים. יובהר כי האמור חל גם לגבי ישיבות ועדה שההזמנה אליהן נשלחה לפני קבלתה של החלטה זו. מאחר וכרגע אין הסכמות, וועדת ההסכמות עדיין לא קמה, אז הדיונים שכבר נשלחו לגביהם הזמנות והם ממחר והלאה, כרגע הם לא בתוקף. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נשאל פה מה זה שונה מפעם שעברה. פעם שעברה היה משפט נוסף שאמר: "לא תחול מגבלה לעניין ישיבות שהתקיימו ביום תחילת הפגרה בשעות הבוקר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה זה פעם שעברה? איפה, באיזה סעיף? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בסעיף 7 בסופו נאמר אז - שזה יחול גם על ישיבות שההזמנה אליהם נשלחה לפני קבלתה של החלטה זו, אולם לא תחול כל מגבלה לעניין ישיבות ועדה שהתקיימו ביום תחילת הפגרה בשעות הבוקר. זאת אומרת, אם ירצו לעשות ישיבה מחר, והיא תהיה בהסכמות, אולי צריך להבהיר שנגיד ההזמנה נשלחה היום או אתמול, או היום אפילו וזה בהסכמות, אין בעיה, יוכלו לדון גם כשאין להם את הארבעה ימים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תמצאי את הניסוח המשפטי. אין לנו בעיה, העיקר שיגיעו להסכמות. אני מוכן לקבל את זה שזה שוועדה שהוזמנה למחר והיא נמצאת בוועדת ההסכמות, אנחנו לא הולכים - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא. יואב גם הודיע שמבחינתו אין כרגע הסכמות על דיוני המשך. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה כפוף להסכמות לא לימין ישיבות שיצאה אליהם הזמנה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> 8. מיום כ׳ באב התשפ״ב - 17 באוגוסט 2022, ועד ליום ה׳ באלול התשפ״ב - 1 בספטמבר 2022 (כולל), לא תתקיימנה ישיבות ועדות בכלל, בשל חופשה מרוכזת של עובדי הכנסת, למעט ישיבה או סיור של ועדת החינוך התרבות והספורט בקשר לפתיחת שנת הלימודים, ולמעט ישיבות שאותן יתיר יושב ראש-הכנסת באופן חריג. הוראות סעיף 4 עד 6 יחולו גם על ישיבות וסיורים שיתקיימו בחופשה המרוכזת. 9. על אף האמור בסעיפים 4 עד 7: (א) דיוני ועדה בחקיקה ראשית וחקיקת משנה בענייני קורונה: ועדות הכנסת רשאיות לדון בחקיקה ראשית וחקיקת משנה שבסמכותן, בנושאים המתחייבים והקשורים בקשר ישיר והדוק למשבר הקורונה, ללא אישור ועדת ההסכמות. ההזמנה תימסר לחברי הוועדה מוקדם ככל האפשר, אף אם פחתה התקופה מהאמור בסעיף 6. יובהר כי החרגה זו לא תחול על דיוני מעקב ופיקוח גם אם הם קשורים לקורונה. יוזכר כי בהתאם לסעיף 47 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף-2020, ההגבלות לפי חוק הכנסת, תקנון הכנסת או החלטה זו לא יחולו לגבי כינוס _ _ המליאה והוועדות לדיונים מסוימים לפי החוק. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> חוק סמכויות מיוחדות כשחוקקו אותו כתבו בו במפורש בסעיף 47, שכל ההחלטות האלה של ועדת הכנסת לא יחולו לגביו. זאת אומרת, אם צריך לאשר תקנות מכוחו בוועדות השונות, אי-אפשר להתנות על זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפי מיטב זכרוני, יושב-ראש הכנסת התנגד לחוק הסמכויות המיוחדות בהצבעה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זאת ההוראה שנמצאת שם. למה צריך? אז לכאורה בכלל לא צריך להתייחס פה לענייני קורונה כי החוק עובר. אבל יש תקנות קורונה שמגיעות מכוח חקיקה אחרת בעיקר פקודת בריאות העם, שם אין הוראה כזאת, וגם שם הרבה פעמים יש דחיפות מאוד משמעותית, עכשיו, לשמחתנו זה פחות, אבל בתקופת שיא הקורונה יש הרבה תקנות שמגיעות בענייני בידודים וכאלה, ולכן נדרשת ההחרגה הזאת שגם הייתה כבר בעבר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> בכל מקרה זה רק לחקיקה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> רק חקיקה ראשית ואישור תקנות, לא דיונים כלליים. דיונים כלליים, ככל שיהיו דיוני פיקוח וכו', מחייב ועדת הסכמות בכל דיון. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> (ב) ועדת הכנסת רשאית לקיים ישיבות בעניינים שבסמכותה ללא אישור ועדת ההסכמות. ההזמנה תימסר לחברי הוועדה מוקדם ככל האפשר, אף אם פחתה התקופה מהאמור בסעיף 6. הוראה זו לא תחול על דיונים בחקיקה מטעם הוועדה. (ג) הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון רשאית לקיים ישיבות בעניינים דחופים שבסמכותה, ללא אישור ועדת ההסכמות; ועדות המשנה של הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון רשאיות לקיים ישיבות בעניינים דחופים שבסמכותן, ללא אישור ועדת ההסכמות ובאישור מראש של יושב ראש הוועדה המשותפת. ההזמנה תימסר לחברי הוועדה המשותפת או ועדות המשנה לפי האמור בסעיף 6. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מי זה יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אנחנו בתקווה שיהיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בפגרה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, אין כזה. לא רצינו שיהיה תקדים בהחלטות שמובאות בפני ועדת הכנסת, ובכנסת הבאה יהיה מי שיחשוב שבכוונה זה ירד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אולי עכשיו יאיישו את ועדת ביקורת המדינה סוף סוף. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> (ד) ועדות המשנה הבאות של ועדת החוץ והביטחון רשאיות לקיים ישיבות ביוזמת יושב- הראש שלהן ובאישור מראש של יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, ללא אישור ועדת ההסכמות; ההזמנה תימסר לחברי הוועדה מוקדם ככל האפשר, אף אם פחתה התקופה מהאמור בסעיף 6: (1) ועדת המשנה לענייני מודיעין; (2) ועדת המשנה לענייני וא״א; (3) ועדת המשנה למדיניות ואסטרטגיה. (ה) הוועדה המשותפת ליושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה ויושב-ראש ועדת החוץ והביטחון לפי חוק מבקר המדינה ("ועדת השניים") רשאית לקיים ישיבות בתקופת הפגרה בעניינים שבסמכותה, ללא אישור ועדת ההסכמות, ובלבד שמועד הישיבה יהיה בהסכמת שני החברים. בנוסף לאמור, יצוין כי נציגי הקואליציה והאופוזיציה מסרו לוועדת הכנסת, ולא כחלק מהחלטה זו, כי הם הסכימו ביניהם כי בתקופת הפגרה הצעות חוק שעניינן בחירות והצעות חוק שהיו מונחות על שולחן הכנסת ביום קבלת חוק התפזרות הכנסת יובאו להצבעה במליאה - באישור ועדת ההסכמות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה זה "הצעות חוק שהיו מונחות על שולחן הכנסת ביום קבלת חוק התפזרות הכנסת"... << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כל מה שהונח ולא הגיע בהסכמות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 100 הצעות חוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אפשר יהיה להעביר את זה? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> בהסכמה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בהסכמה אפשר יהיה להעביר חוקים בתקופה הזו? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה לא? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מצטער, לא כתוב פה שזה ממשלתי. זה לא כתוב. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל למה לא פרטיות בהסכמה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מישהו שיסביר לי מה כתוב בסעיף – בנוסף לאמור? מה כתוב פה – הם הסכימו ביניהם שהצעות חוק – איזה? ראשונות, שניות, שלישיות, מי? מה? ממשלתיות, לא ממשלתיות על מה מדובר? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> פינדרוס, כל דבר שהוא בהסכמה, אפשר להביא אותו מה הבעיה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ארבל אמרה לך שלא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה לא? מי אמר? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רק הממשלה יכולה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הסעיף הזה לא מובן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הממשלה יכולה לבקש להביא - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הסעיף הזה לא ברור. לא ברור מה הוא מתכוון לומר. לא ברור. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> האמת, אני אשמח אם מי שביקש להוציא אותו יבהיר בדיוק. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> מה ההבדל בינו לבין הסעיף הקודם שקראנו בהסכמת הממשלה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אפשר להעביר החלטה כזו, אני בעד. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה לא חלק מההחלטה, בגלל שלוועדת הכנסת אין סמכות לקבוע את סדר-היום של המליאה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, הבעיה היא משפטית. הסכמה יש. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כשאנחנו הגענו להסכמה על הליך מסודר ומוסכם בין הקואליציה לאופוזיציה לפיזור הכנסת, ההסכמה כללה שני עניינים שזו הפיסקה האחרונה. העניין הראשון אומר שאנחנו התחייבנו כקואליציה לא להביא חוקי בחירות. מה זה חוקי בחירות? הגבלת כהונה, חוק המצלמות. חוק מניעת בחירה – כל מיני חוקים שמשנים את כללי המשחק תוך כדי הבחירות, התחייבנו לא לעשות את זה. זה החלק הראשון של הסעיף. החלק השני, כל רשימת חוקים שעליהם עשינו משא-ומתן שהם היו בסדר-היום הכללי, החוקים שעליהם לא הסכמנו, אנחנו אמרנו שאנחנו לא נעלה אותם אלא בהסכמה כדי שלא ייוצר מצב של תרגיל מוזר שבו אנחנו נעביר בהסכמה את מה שהסכמנו, ואחר כך, נביא בלא הסכמה את מה שלא הסכמנו. ולכן זו הכוונה כאן. אני הבנתי, אני חייב להבין, עוד לא דיברתי על זה עם קיש שהכוונה היא גם לחוקים פרטיים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר לך, כאופוזיציה אנחנו מסכימים. השאלה אם כתקנון מה אתה אומר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> - - - בנוסף למה שכתוב כאן פשוט. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז הממשלה תבקש. אם זה בהסכמה - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אם נחכה להסכמות, נדאג ש- - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> בסעיף ג(3) זה קצת סותר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא סותר. מה שאמר בועז זה הצהרת כוונות של רוח טובה בין שני הצדדים, והיא מתכתבת עם מה שהחוק אומר. << דובר >> נטע אטיאס: << דובר >> סעיף 3 אומר את זה. "לעניין חקיקה בתקופת הפגרה, הממשלה רשאית לבקש שיובאו לדיון במליאה הצעות חוק בקריאה ראשונה שנייה ושלישית. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נטע, אז תוסיפו – "לרבות הצעות חוק פרטיות". << דובר >> נטע אטיאס: << דובר >> זה ברור. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, זה לא ברור. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> יש לי שאלה שאחרת, למה אתם לא עושים גם טרומית, זה מנוע בחוק? הממשלה יכולה להחליט שהיא מעבירה טרומית, ראשונה, שנייה, שלישית. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לא, היא לא יכולה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה סותר את עצמך. הממשלה לא יכולה להעביר טרומית, כי היא לא צריכה טרומית, אז זה סתם מיותר. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> לכן אני אומר לך לגבי הצעות חוק פרטיות. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> נעשה מסודר. בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. אחר-כך, חברת הכנסת רות וסרמן לנדה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שמאחר ומדובר בפגרת בחירות בפעם השישית, הפגרה היא ארוכה מדיי, ולמעשה, הכנסת והוועדות משותקות. כאשר המשק במצב קשה מאוד עם כל יוקר המחיה, עם כל ההתייקרויות, אם הכנסת וועדות הכנסת לא ידונו בעניין הזה, מי ידון בזה? אם אנחנו מדברים על אלימות ופשע בחברה הערבית שאנחנו כבר 49, 50 הרוגים מתחילת השנה, ואם אנחנו צריכים לדון גם בענייני הקורונה, אז הוועדות צריכות לעבוד. לפחות עוד חודש, חודשיים. כמובן שזה חלק מההסכמות, ואנחנו לא נחלוק על ההסכמות אם באמת יש הסכמות. אבל אני אומר חייבים שהוועדות והכנסת תעבוד ובמיוחד בתקופות קשות כאלה גם למשק, גם מבחינת ביטחון הציבור, וגם מבחינת הקורונה. לעניין ועדת ההסכמות – אני באופוזיציה, וראש האופוזיציה לא מייצג אותנו. אז חייבים לזכור שאנחנו לא חלק מהאופוזיציה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתם יודעים לדבר גם בקואליציה, גם באופוזיציה, יש לכם יש שני נציגים שם. לכם יש שני נציגים בוועדת הסכמות בניגוד אלינו, לכם יש שניים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו בקואליציה או באופוזיציה? אנחנו באופוזיציה ולא חלק - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תלוי אצלכם באיזו שעה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אתם לא אמורים להיות חלק מהכנסת. זה מה שאתם, לא אמורים להיות חלק מהכנסת. לולא בג"ץ, לא הייתם יושבים פה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> "סאבח אל חיר" – בוקר טוב, את לא צריכה להיות פה... << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אתם לא אמורים להיות חלק מהכנסת, אתם תומכי טרור. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חברת הכנסת אורית סטרוק, אנחנו רוצים להתקדם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - את גרה בהתנחלות, וזה פשע מלחמה... מי כמוך - - - ולא אנחנו. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק מהסיבה הזו אתם לא אמורים להיות חלק מהכנסת. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חברת הכנסת סעדי, בבקשה. חברת הכנסת סטרוק. בבקשה, חברת הכנסת רות וסרמן לנדה. בבקשה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה. יש לי שאלה, שיחה פרוצדורלית, פשוט להבין. הצעת חוק פרטית שעברה בטרומית וצריכה לעבור לוועדה ספציפית, לצורך העניין ועדת בט"פ, האם אפשר ואיך לקבל אישור על קיום דיון באותה הצעת חוק, והאם זה רק דורש ועדת הסכמות, ואז היא צריכה הרי לעבור למליאה. להבנתי, רק תתקנו אותי אם אני טועה, צריך שהממשלה תבקש זאת, כמובן שזה יהיה ברשימה של ועדת ההסכמות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכן אני מציע למען הסר ספק כי בסעיף 3(ג) לרבות - - - << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה להבין קונקרטית. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שיהיה ברור, גם הצעות חוק פרטיות שיאושרו על-ידי הממשלה וועדת הסכמות יוכלו - - - << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> כל מה שאושר בטרומית הרי עבר ועדת הסכמות זה ברור. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> בסדר. צודק, נכון, צודק. אני מדברת על הצעה שעברה בטרומית ועברה ועדת שרים לחקיקה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> ועדת שרים לחקיקה זה לא - - - << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> ביקשתי לא להפריע לי כי כל אחד פה רוצה זווית מאוד ספציפית. אני מבקשת התייחסות בבקשה, סליחה, על המיקרו של המיקרו. הצעת חוק שעברה בטרומית עברה ועדת שרים לחקיקה, לא, עדיין לא הגיעה לוועדת הסכמות, תהיה בתוך הרשימה של ועדת ההסכמות. מה צריך לקרות כדי שהיא תידון בוועדה, ותגיע למליאה ותאושר בראשונה על מנת שיהיה דין רציפות – זו השאלה הספציפית. בבקשה, תנו לה לענות ואז תשאלו. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תודה רבה. אני כן מבקש מהיועצת המשפטית של הכנסת, שגית, תני פריזמה יותר רחבה של ההתייחסות לחקיקה פרטית בכלל, ותוך כדי תתני תשובה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רק נרכז את כל השאלות ונענה עליהן, שאני יבין את המסגרת. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> אפשר שאלה לפני זה כדי שתיתן תשובה לכול? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זו שאלה ששאלו בערך חמישה חברי כנסת לפניך. לכולם יש פה הצעות חוק. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אין בעיה. חבר הכנסת מרעי. בבקשה. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> לגבי הדיונים בוועדות משנה, האם יש מגבלה או שממשיכים רגיל? אפשר החרגה? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> יש ועדות משנה ספציפיות שקיבלו החרגה. רק ועדות משנה של חוץ וביטחון. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> אז צריך להגיש לוועדת ההסכמות. הבנתי נכון? כן. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> כדי לוודא מול היועץ המשפטי את התשובה בערך באותו נושא. הסייפא של המסמך, מעיד לפחות על-פי מה ששמעתי על איזשהו אירוע של רצון טוב או כוונה כוללת שנציגי האופוזיציה והקואליציה יקדמו הצעות חוק שהיו מונחות על שולחן הכנסת ביום קבלת חוק ההתפזרות, והן יובאו להצבעה במליאה באישור ועדת ההסכמות. הפרקטיקום של זה מופנה, או אם אני מבין נכון לסעיף ג(3) – "לעניין החקיקה בתקופת הפגרה הממשלה רשאית לבקש כי יובאו לדיון במליאה הצעות חוק בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית". שאלתי, אם יש עניין לממשלה, ויש הסכמה בוועדת הסכמות לקדם הליך חקיקה, אפילו לידי גמר. אז אם הוא בקריאה ראשונה, אפשר להגיע לקריאה שלישית בהינתן התקנות. ואם הוא בקריאה טרומית, ויש אותו עניין, האם הממשלה והכנסת מנועים לקדם בקריאה שלישית גם אם הוא נמצא בקריאה טרומית, זאת הצעת חוק פרטית. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> דיון שנקבע למחר, מה מעמדו? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> כרגע אין דיונים. מה שנקבע למחר בגלל שזה לא נכנס למסגרת ההסכמות ועדיין אין ועדת הסכמות, אז כרגע זה לא מתקיים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא. צריך לפנות לוועדת ההסכמות היום. אחרי שההחלטה הזאת תתקבל... << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> מחר יש דיון, אנשים מוזמנים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז תפנה לבועז טופורובסקי שידבר עם יואב קיש. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> הייתה לי חוויה מאוד נעימה בתקופה הזאת של החקיקה בהסכמה, וכל מה שעבר בהסכמה, הייתה לי חוויה מאוד נעימה מבועז שעמד במילה שלו עד הפרור האחרון - שאפו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יישר כוח אורית. ככה זה אצלנו ביש עתיד... << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אמרתי זאת בליל פיזור הכנסת, ואני אומר גם עכשיו. יש חוק של הוועדה, ואין שום סיבה לא להעביר אותו הוא מוסכם על כל הסיעות. הוא עבר, ואני לא רואה שום סיבה להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית. אני מבקש להעביר אותו עוד לפני שהכנסת מתפזרת. אין שום סיבה בעולם לא להעביר אותו לפני שהכנסת מתפזרת. זה לא נכון. זה לא הגון כלפיהם. זו הצעת חוק של הוועדה, היא לא הצעת חוק פרטית, אבל היא לא של הממשלה אז בתקנות זה לא חל. אני מבקש ממך, אדוני יושב-ראש הוועדה, לפני שהכנסת מתפזרת, לבדוק שיהיה כאן דיון בוועדה והחוק הזה יעלה לקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תודה. שגית, תתייחסי גם לזה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בפגרה בכלל ובפגרת בחירות בפרט, נפח הפעילות של הכנסת ושל ועדותיה יורד. בפגרת בחירות מהסיבות הברורות והנוהג הוא שבתקופה הזאת לא עולות במליאה הצעות חוק לדיון המוקדם. זאת אומרת, הצעות חוק טרומיות לא יגיעו למליאה. החוק, התקנון, חוות הדעת לאורך השנים, הצעות חוק לדיון המוקדם לא מובאות למליאה. הממשלה לא יכולה לבקש להביא הצעת חוק דיון מוקדם ולייצר אפליה. שמעתי את כל השאלות בדיוק בשביל זה. היא לא יכולה לבקש להעלות הצעת חוק לדיון הצעת חוק לדיון מוקדם של חבר כנסת מסוים. אם יש נושא שהממשלה חפצה בקידומו, היא רשאית להביא הצעת חוק לקריאה הראשונה למליאת הכנסת ולקדם אותו בהליך החקיקה הרגיל. היא לא צריכה להיעזר בחבר כנסת מסוים על פני חבר כנסת אחר, ולקדם הצעות חוק בדיון מוקדם למליאת הכנסת. שונה הדבר מהצעת חוק שכבר עברה בדיון המוקדם, ונמצאת בוועדה מסוימת להכנתה לקריאה הראשונה. ככל שוועדת הסכמות תאשר לוועדה לקיים את הדיון לקריאה הראשונה, רשאית לבקש את העלאת אותה הצעת חוק בקריאה הראשונה למליאת הכנסת. דבר שהוא פחות מקובל, הסכמות כאלה זה דבר שהוא כן התאפשר, כמובן, אחרי שהוועדה תסיים את הצעת החוק ותניח אותה למליאה. כלומר, כל מה שנמצא היום בוועדות, הוועדות עדיין רשאיות להמשיך ולקדם, ולהעלות, כל מה שלא נמצא – הממשלה תהיה רשאית לבקש לקדם לקריאה הראשונה, השנייה והשלישית במליאת הכנסת. הממשלה לא זקוקה לוועדת הסכמות לצורך העלאת נושאים למליאה. בפגרת הבחירות, וגם בתקופה הזאת מהרגע שהכנסת החליטה על התפזרותה, ההנחיות של היועצים המשפטיים לממשלה ולכנסת הם שנושאים שיכולים לעלות לדיונים ולהצבעה בוועדות הכנסת, הם לא כאלה שמשנים ברגע האחרון בין אם כללים שנוגעים לתקציב, בין אם עניינים שנוגעים לשכר ועניינים אחרים. ולכן, הצעת חוק לעניין הגדלת שכרם של מנהלי הסיעות, כל כמה שאני מעריכה מאוד את מנהלי הסיעות, וחושבת שנכון יהיה לקדם את הצעת החוק הזאת, אני לא חושבת שנכון יהיה לחברי הכנסת בעת הזו להעביר אותה מעבר לקריאה הראשונה שהיא כבר עברה, והדיון בה צריך יהיה להימשך בכנסת הבאה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם כן, אני הולך לעשות כל דבר שאני יכול לעכב את ההחלטה על הפגרה. אני אומר מראש. אני מצטער, אדוני יושב-ראש הקואליציה על ההסכמות שהגעת עם יושב-ראש האופוזיציה. אני הולך לעכב כל דבר שאוכל לעשות בעניין. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני חושב שכרך פה שני דברים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין בעיה, אם כורכים גם אני כורך. אני אומר לך, אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני הולך להגיש הסתייגויות על כל חוק עכשיו מכל הועדות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אם זה בהסכמות - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה בדיוק מה שאני רוצה לומר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפי דעתי אין הסכמות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז אני אומר עוד מילה על ועדת הסכמות. הנוהג לאורך השנים הוא שוועדת הסכמות לפני שהיא מקבלת את החלטתה לכאן או לכאן, היא מקבלת את עמדתו של היועץ המשפטי לאותה ועדה שהצעת החוק נמצאת בסמכותה. במסגרת ההתייחסויות של היועצים המשפטיים שלא חייבים לקבל בסופו של דבר את חוות הדעת שלהן, ועדת הסכמות יכולה לקבל גם החלטה אחרת, מתייחסים היועצים המשפטיים גם לשאלות של דחיפותה של ההצעה, חיוניותה בעת הזו, ושאלות אחרות שבעצם אמורות לתת מענה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל את זה אפשר לעשות לפני התפזרות הכנסת. לא צריך לחכות להתפזרות, אפשר לעשות את זה היום. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> השאלות האלה נבחנות גם בדיונים שהתחילו ונמשכים מהרגע שהכנסת החליטה על התפזרותה. זו ההתנהלות שנמצאת גם בממשלה וגם בכנסת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר משהו אם אפשר. אני חושב שיש שני אירועים וצריך להפריד אותם. אני לא מתייחס בכלל להצעת החוק שפינדרוס דיבר עליה. לא נוגע בכלל כתפיסה. העברת חוק התפזרות הכנסת, זה אירוע אחד בפני עצמו. הוא אירוע שבעצם אולי השם קצת מטעה, זה חוק הקדמת הבחירות. החוק הזה בעצם אומר שהבחירות מוקדמות לתאריך שנקבנו בו ה-1 בנובמבר. במקרה שבו אנחנו נמצאים, אירוע של בחירות שיקרה רק בעוד ארבעה חודשים, תקופה ארוכה מכל הבחירות האחרות שהכרנו בטח בשנים האחרונות וגם לפני כן. לצד זה, יש אירוע אחר מקביל, אירוע של יציאה לפגרה. חוק התפזרות הכנסת הוא חוק להקדמת בחירות. זה שקוראים לה התפזרות, זה מבלבל את כולם. האירוע של יציאה לפגרה הוא אירוע נפרד. הכנסת יכולה הייתה עכשיו לקבוע שהיא יוצאת לפגרה רק בעוד חודש, והייתה יכולה להמשיך לפעול כרגיל – להעביר חוקים, הצעות לסדר-היום, שאילתות לשרים, דיונים בוועדות וכו'. אני מסכים שביחס להצעות חוק מוקדמות בקריאה מוקדמת, אפשר היה לחשוב האם נכון בתקופה הזאת להעביר אותם או לא, אבל החוק והתקנות לא מדברים על זה. האמירה שלך כאילו יש פה איזו מין הסכמה, או חוות דעת וכרכת איתם את הממשלה ואת הכנסת, אני עושה הפרדה בין השניים. בכל הכבוד, הממשלה איננה הכנסת. הכנסת איננה הממשלה. עדיין הכנסת היא הריבון. או היא באה פה מטעם הריבון. מי בכנסת רוצה להעביר בתקופה הזאת החלטות כלשהן בוועדות, בחקיקה, זו סמכותה. שונה הדבר מהחלטות מינהליות שהממשלה ששם הם כפופים להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לא רוצה לפתוח את זה בכלל, בטח לא לרב שיח המתקיים. ההתערבות של הכנסת היא שונה מזו של הממשלה. ולכן, גברתי היועצת המשפטית, הייתי רוצה להבין את הדברים שאמרת, יש פער והבדל בין מה שהכנסת רשאית לעשות כל עוד היא לא יוצאת לפגרה, וכל סוגיית ועדת ההסכמות חלה רק לאחר יציאה לפגרה, לבין מצב של התקופה שבו נקבע הבחירות. שני אירועים שונים, לא הייתי כורך אותם בלי קשר, גם אם נאשר את ההצעה של ועדת הכנסת כלשונה, כאמירה כללית לא הייתי אומר אותה באופן כל כך גורף מכאן ואילך זו אמירה קצת מרחיקת לכת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני אתייחס. ראשית, התפזרות, אין משמעותה הקדמת הבחירות. משמעותה שהכנסת לא נותנת עוד אמון בממשלה, ולכן היא מפזרת אותה על מנת לצאת לבחירות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ממש לא. הכנסת יכולה לתת אמון בממשלה, והממשלה יכולה לבקש להתפזר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן, אבל הכנסת כבר לא נותנת בה אמון זה המצב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה לא נכון, זה לא כתוב בחוק. זו לא אמירה נכונה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ולכן, מרגע שחוק התפזרות כנסת התקבל, נהוג לנקוט ריסון בקבלת ההחלטות גם על-ידי הממשלה, אתה צודק, בעיקר על-ידי הממשלה, ובכנסת, בעיקר ליחס לנושאים שהם יותר מנהליים לצורך העניין. ולכן גם התייחסתי למנהלי הסיעות שבעיניי הוא יותר מינהלי מאשר נושא אחר, ולכן, אני מסכימה איתך צריך להפריד. בנושאים מינהליים, אני חושבת, הכנסת צריכה לנקוט ריסון בין במנויים - - - מסוג זו של מנהלי הסיעות. ביחס ליתר הדברים, הפגרה מתחילה מחר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בגלל זה אמרתי, בהינתן אם הפגרה הייתה מתחילה ב-30 ביולי - - - היא נקבעה בכלל במקרה, היא הייתה צריכה בעוד שבוע. אגב, בכנסות קודמות הפגרה נקבעה כשבוע, שבועיים לאחר חוק התפזרות הכנסת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היא לא נקבעה פה במקרה כיוון שהם הגיעו להסכמות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל זה עניין של הסכמות פוליטיות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון, הסכמות פוליטיות. אבל ההסכמה למיטב הבנתי לפחות, הייתה, שמחצית או שליש מהצעות החוק שהיו על שולחנה של הכנסת יעברו שני שליש מהצעות החוק יעברו לפני, זאת אומרת, ביום רביעי וחמישי עברו הצעות חוק שהיו על שולחנה של הכנסת בהסכמה על מנת שפגרת הבחירות תגיע במועד קצר יותר ולא יהיו ימים לניקוי שולחן. פה, הבנתי גם את הפיסקה שהתווספה כאן, וגם את ההסכמה שנעשתה בין הקואליציה לאופוזיציה טרם קבלת חוק התפזרות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הפיסקה כאן מדברת על משהו ספציפי שלאופוזיציה היה חשוב שלא יגיעו חוקי בחירות בתקופת הבחירות. זה לגבי חוקים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל גם על שליש הרשימה שהייתה מונחת על שולחנה של הכנסת ולא התקבלה בהסכמות ביניהם, והם הגיעו למסקנה שהם לא רוצים שגם אחרי יעוקרו ההסכמות האלה, כך אני לפחות מבינה את הפיסקה הזאת. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מבינה נכון. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> מישהו עוד רוצה לשאול. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> אני רוצה לחדד שאלה שחשוב שחברי הכנסת יקבלו תשובה עליה. האם ניתן לקדם חקיקה בתקופת הבחירות שלא על-פי בקשת הממשלה? זו השאלה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> דן, באישור של ועדת ההסכמות. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> אני לא הצלחתי לקבל את התשובה עדיין האם אפשר לקדם חקיקה בפגרה שלא על-פי בקשת הממשלה, גם אם יש אישור ועדת ההסכמות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. בלי ועדת ההסכמות לא. אבל עם ועדת ההסכמות אפשר או לא. נכון? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - לדחות את הפגרה בשבוע. נמצאים פה חברי כנסת, אני מאוד מזדהה עם רות וסרמן, לדחות את הפגרה בשבוע כדי שנוכל להתקדם בהליכי חקיקה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בהתאם לכל השנים כפי שהיה תמיד בפגרה, ובפגרת בחירות כאחד. במליאה – לפי בקשת הממשלה, הצעות חוק לקריאה הראשונה, השנייה והשלישית יכולות לעלות במליאה. לצורך דיונים בוועדות, ולצורך הצבעות בוועדות על הצעות חוק, נדרשת ועדת הסכמות. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> כן, אבל למה את לא יכולה להוסיף לוועדת ההסכמות את הקריאות הטרומיות? אני מנסה להבין קונספטואלית. אני לא יודע אם אף פעם לא עלתה דרישה. אנחנו בסיטואציה כזאת שאף פעם לא היה. אנחנו אחרי בצורת חקיקה של שלוש שנים, וקורונה. הדיון הזה מבחינת האסתטיקה, אני לא מצליח להבין משפטית. אני מבין שהיה נוהג. אני חושב שנוהג מעוצב בהסכמה. בהינתן שיש הסכמת, למה הנוהג גובר על הסכמה? יכול להיות שלא יהיו הסכמות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד את דעתי. מכיוון שאני נמצא במפלגה שהיושב-ראש שלה הוא גם ראש הממשלה, היה לי הכי קל להמשיך עם חוסר הסכמות. אתם יודעים, לממשלה יש דיי שליטה על חלק גדול מסדר-היום שיש בכנסת. אני חושב שזה לא נכון. כל מי שהיה בתקופת בחירות יודע ובטח בתקופת פריימריז מה קורה ואיך אנשים מתנהגים ומתנהלים. אני חושב שהתפקיד שלנו, ואני עומד בזה גם מול ביקורת פנימית מבית, חלקם אולי שמעתם עכשיו. התפקיד שלנו הוא להוציא ככל הניתן את הכנסת מהסיפור הזה. הכנסת גם ככה הייתה בעין הסערה. יש דברים שאנחנו יודעים להסכים עליהם. יש נושאים שקשורים לביטחון המדינה ואולי לתקציב שאנחנו נדע להסכים עליהם. דברים שאנחנו לא נסכים עליהם מין הראוי להשאיר אותם להכרעה אחר הבחירות, זו דעתי. פוליטית, אני לא בטוח שזו הדעה הכי נכונה, אבל באמת אני חושב מהותית שזה הדבר הנכון לעשות. ברגע שאתה תאפשר קריאות טרומיות - - - << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אל תאפשר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מאפשר, אלא אם כן זה מגיע בהסכמות. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אתה תודיע שוועדת ההסכמות לא מאפשרת, וזה מקובל וברור לי. אני רק אומר, אני נגד שידיהם של חברי הכנסת יהיו כפותות למעלה מין הנדרש. אם החוק אומר – ידינו כפותות לחוק. אם התקנון – ידינו כפותות לחוק. אבל אני חושב שהעמדה שבועז הציג, היא עמדה ראויה, נכונה שצריך לנהוג על-פיה, ואסור לאשר קריאות טרומיות. אבל זה בחזקת החלטה של ועדת הסכמות. ברגע שאתה יושב בוועדת ההסכמות, אתה אומר לא, נגמר. אני חושב שטעות לטעון כי חוות משפטית שאומרת הנוהג הוא גובר על הסכמות, כי אם במקרה יהיה לך הצעת טרומית שתרצה איכשהו, אז תוכל להפעיל את שיקול דעתך. אני היום קובע במסמך הזה שוועדת הסכמות לא יכולה להפעיל את שיקול דעתה. אני בעד לגדר את שיקול דעתה של ועדת הסכמות על-פי החוק. אני בעד לצאת עכשיו, ואני נגד הצעות טרומיות. אני רק שואל את השאלה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תאר לך הנציג של האופוזיציה הוא מטעם הליכוד, והנציג של הקואליציה שהוא מטעם יש עתיד, ומסכימים בוועדת ההסכמות לקדם חקיקה טרומית אפילו שהוא רשום בניגוד להסכמות להעלאת אחוז החסימה ל-15% זה לא פר נכון? << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני לא יודע אם זה לא פר, זה חוק הבחירות. אם שני הצדדים יסכימו בהחלטה טרומית משהו שהוא זניח וחושבים שהוא ראוי וטוב יכולים לקבל את זה. אני לא חושב שהונהג כובל את ידיהם. אם הם יגיעו למסקנה שהם רוצים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני ממש מנסה להוציא את הכנסת כמה שאפשר מחוץ למשחק. אתם ברוב. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> לא, אני טוען שאי אפשר להסכים עם זה אפילו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא יכול לעקוף. הרי אם הכנסת תחליט לבטל את זה, היא תכנס את הוועדה, והוועדה תבטל את זה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני שואל קונספטואלית. חבר'ה, אני טוען שנוהג לא יכול לאכוף ועדת הסכמות. אני חושב שוועדת הסכמות מסדירה את התנאים במהלך הבחירות. היה עד עכשיו נוהג ככה, והנוהג יכול להיות אחרת. האם אני בעד להעביר טרומית במהלך הפגרה? – לא. נקודה. אבל אני חושב שזו הפריבילגיה שלך. ולפי הפרשנות המשפטית, הממשלה יכולה להעביר קריאה שנייה ושלישית, זה לא חל על הכנסת. זה הדיון הקונספטואלי שמפריד בין השניים אלא אם כן תראה לי בתקנון שהתקנון קבע שאי-אפשר להעביר טרומיות בפגרה. אני מוותר על הדיון. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להראות לך למה יש אפשרות לעשות בזה שימוש לרעה. כי מי שקובע את סדר היום, בסופו של דבר זה יושב-ראש הכנסת. הוא יחליט שההצעה שלך תיכנס, ושל אורית סטרוק, שהיא מהאופוזיציה ולא מדברת אליו יפה ההצעה לא תיכנס. הבחירות משגעות את האנשים. אני באמת מנסה שאנחנו נהפוך את המקום הזה כמה שיותר רשמי. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> בועז אני איתך. אבל הוא יפעיל את זה גם עם הממשלה בקריאה ראשונה. אבל בסדר, אני איתך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> התייעצות סיעתית – חוזרים בשעה 13:40. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:35 ונתחדשה בשעה 13:42) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> שלום לכולם, אנחנו מחדשים את הדיון. בבקשה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בשביל שלא יובן שהבקשה של החוק של ועדת הכנסת היא לשנות את הסכום תוך כדי בחירות, החוק של ועדת הכנסת אומרת רק דבר אחד ויחיד - שזה עובר מחוק מימון מפלגות לחוק הכנסת, זה מסדיר את העניין ומעביר את הוועדה. אף אחד לא היה לו רצון תוך כדי פגרת בחירות להעלות שכר למישהו. הנושא היה להעביר את זה מחוק שהוא לא אמור להיות שם מכל מיני סיבות היסטוריות להעביר אותו לחוק אחר. כבר היה דיון עם השופטת, כבר שמעו את דעתה, כבר הכול, אין לזה שום סיבה שזה פשוט לא יעבור מהחוק הזה לחוק הזה. זה לא לשנות כללים, להביא כספים חדשים. דובר בצורה ברורה. ועדה ציבורית לא הולכת להתכנס תוך כדי הבחירות בשביל להחליט על שכר חדש, וזו הייתה המטרה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן. העמדה שלה הייתה שהיא צריכה להידרש לכך, וזה שהיא הביאה את ההצעה שלה לקריאה הראשונה, לא אומר שהיא לא תצטרך להביע - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היא לא קשורה לעניין כי זה לא חוק מימון מפלגות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם בהעברה לחוק הכנסת, עדיין היא רואה בזה עניין של מימון. ולכן, כל עוד זה לא עובר חקיקה, ולא הופך להיות - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין סיבה לא להעביר את זה. אני לא חושב שהכנסת לא יכולה לעשות את זה. אין שום סיבה לא לעשות את זה. זה לא להעלות את הסכום. זה היה להעביר את זה ממקום למקום. זו הייתה מטרת החוק ועל זה דובר במשך כל הארבעה חודשים. ובטח, ובטח בכנסת שיש כל כמה חודשים בחירות, חמישה מערכות בחירות בתוך שנתיים, לבוא כל פעם ולהסביר זה בגלל בחירות ואנשים נמצאים במצב הזה, לא מוצדק, לא נכון. ולכן, אני אפעל בכל הכלים העומדים לרשותי כמו שכל אחד עושה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם אם זה חוק חשוב, אבל בסופו של דבר, התוצאה שלו היא כן העלאה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. אני מציע לקרוא את הצעת החוק. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני בהחלט תומך ברצון לקדם את זה. זה חוק שאנחנו יזמנו, חבר הכנסת פינדרוס יזם. אנחנו שיתפנו פעולה. יש הסכמה מקיר לקיר שצריך לשפות את עובדי ומנהלי הסיעות השונות. אני לא אלך על הראש של הייעוץ המשפטי. מה שאני כן מציע, חבר הכנסת טופורובסקי, שכן ננסה לראות במסגרת ועדת ההסכמות בתיאום עם היועצת המשפטית ואיתך חבר הכנסת פינדרוס, אם אנחנו יכולים להגיע לאיזשהו עמק שווה כדי שנוכל בכל אופן להצליח לקדם את זה עוד לפני כינונה של הכנסת הבאה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיות. גישתי היא גישה מאוד זהירה בכל מה שקשור לתקופת בחירות, בטח שאני מייצג את הקואליציה, בעצם, את עמדת הרוב. צריך מאוד להיות זהיר, אם לא נשכנע את הייעוץ המשפטי, קשה לי להאמין שאני אתמוך, למרות שמהותית אני מאוד תומך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני כן מבקש שוועדת ההסכמות תעשה על זה איזשהו דיון, ביחד עם היועצת המשפטית ועם חברי הכנסת. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תודה, אנחנו עוברים מי בעד ההצעה כפי שהובאה על-ידי הוועדה ירים את ידו? הצבעה בעד – 4 ההצעה התקבלה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> בעד – 4. אין נמנעים. אין מתנגדים. ההצעה עברה. בשעה 14:30 נתכנס פה לרביזיה. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:45 ונתחדשה בשעה 14:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני מחדש את ישיבת הוועדה, הנושא הוא כמובן רביזיה של חבר הכנסת פינדרוס על החלטת הוועדה בדבר מועדי פגרת הבחירות. חבר הכנסת פינדרוס. בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לומר שני דברים. עצם זה שאנחנו הולכים לבחירות כל כמה זמן מחייבת אותנו חשיבה מחדש. לתת ארבעה חודשים חופשה מהכנסת, אני לא חושב שזה נכון, אומר את האמת. אני חושב שזה לא נכון, זה יותר מדיי פגרה ארוכה. זאת האמת. אני רוצה לדבר על עצם העניין. אני חושב שהשימוש במושג פגרת בחירות, יותר נכון בבחירות, לא פגרת בחירות, כי זה היה הנושא המרכזי. בשביל לעצור כל מיני הליכים סבירים ונורמליים, אתה יודע מה - יש מושג, אתה מכיר את זה ניר, "המשתרר על הציבור שלא לשם שמיים" – הוא משתמש בסמכויות שלו לצורך משהו אחר, הוא לא מתכוון לזה. מכיוון שאני מרגיש שיש פה כאלה שמשתמשים בסמכויות שלהם, לא בצורה העניינית, ולא מסיבות ענייניות, אלא מסיבות צדדיות, אני משתמש גם בכוחות שלי בסיבות צדדיות, ולא בסיבות ענייניות. אני משתדל כל חיי להיות ענייני, ומשתדל גם כשאני לא ענייני לומר את זה. לכן, אני מבקש לדחות את הפגרה, אין שום סיבה לא לצאת ב-ה' באב. הכול יבוא על מקומו בשלום. כל חברי הכנסת יהיו מרוצים, יוכלו לעשות חקיקות, יוכלו להעביר דיונים בוועדות, כולם יהיו מרוצים, והכל יבוא על מקומו בשלום. אני מבקש לפתוח את הדיון מחדש על הפגרה שהולכים לכפות עלינו היום בלילה אחרי חצות כפי שהגדיר מזכיר הכנסת. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תודה רבה. לגופו לגבי החוק, דעתי כדעתך. אני חוב שצריך לקדם את זה. כרגע יש ויכוח עם הייעוץ המשפטי, ולכן הצעתי הייתה שוועדת ההסכמות תעשה דיון מיוחד יחד איתך ועם היועצת המשפטית. הובטח לי שזה מה שיהיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מקווה שאכן תצליח לעשות ולגרום לדיון הזה שיהיה דיון ענייני. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> מי בעד הרביזיה ירים את ידו? הצבעה בעד – 1 הרביזיה נדחתה, ההחלטה התקבלה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> בעד 1. הרביזיה נדחתה, ההחלטה התקבלה. תודה רבה חבר הכנסת פינדרוס. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:35. << סיום >>