פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 22 ועדת הכספים 04/07/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 316 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ה' בתמוז התשפ"ב (04 ביולי 2022), שעה 12:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב-2022 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק מוסי רז נירה שפק מוזמנים: יפתח עשהאל – רפרנט שיכון ודתות, משרד האוצר ליהי קושנר גינוסר – עו"ד, משרד המשפטים שי אהרונוביץ – סמנכ"ל בכיר מסמ"ק, רשות המסים, רשות המסים רואי זרנצנסקי – מנהל תחום בכיר מקצועית מיסוי מקרקעין, רשות המסים יניב כהן – מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין , רשות המסים, רשות המסים ישי פרלמן – רשות המיסים גיא גולדמן – ממונה חקיקה, רשות המיסים עינת גנון – סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ניצן פלדמן – סמנכ"לית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, התאחדות הקבלנים בוני הארץ יפית טווסי – סגנית מנהלת אגף, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ישי איצקוביץ – עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נעם איצקוביץ – נלווה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נילי ברוש – מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ייעוץ משפטי: שלומית ארליך לינור כרם מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: מאיר פרץ << נושא >> הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב-2022, מ/1517 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלום רב, היום יום שני, ה' בתמוז התשפ"ב, ה-4 ביולי 2022. אני מתכבד לפתוח את הדיון בסעיף השני שעל סדר היום: " הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב-2022". אנחנו מדברים על הטבות מס שנלוות לתמ"א 38. אתן לממשלה להסביר ואחר כך יש לנו כמה שאלות לשאול ולראות איך אנחנו מתקדמים, בבקשה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יפתח עשהאל מאגף התקציבים. ההצעה הממשלתית כוללת הארכה של תוקף הטבות המס הקיימות יום לפרויקטים מכוח תמ"א 38. תוקפן של ההטבות פג בדצמבר 2021 וכעת אנחנו מבקשים להאריך. ההצעה הממשלתית המקורית דיברה על אוקטובר 2022, בזמן תהליך החקיקה עברה החלטה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה שהאריכה את התמ"א בעוד שנה – לאוקטובר 2023 – ויש גם סעיף שמאפשר, סעיף 3 בהחלטת הוועדה שמאפשר לוועדה מקומית להאריך את התמ"א עד ה-18 במאי 2026, בין אם זה מכוח החלטה כללית ובין אם מכוח סעיף 23 לתמ"א 38. כעת, מבקשת הממשלה לתקן את ההצעה המקורית ולהאריך את זה עד דצמבר 2023. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפני שאנחנו מדברים על המועד ברצוני לשאול כמה שאלות: פרטו באלו הטבות מדובר. הסבירו לנו מה ההבדל בין תמ"א 38 לבין חלופת שקד. הסבירו לנו מה קרה בתקופה שבה החוק לא היה בתוקף. האם כתוצאה מכך יש מישהו שנפגע ואיך אנחנו יכולים לתקן זאת. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> רואי זרנצנסקי מהמחלקה המקצועית ברשות המיסים. נתחיל בשאלתך האחרונה – האם יש נפגעים. נתנו פתרונות במסגרת החלטות מיסוי. פתרון אחד זה למי שחתם לפני ה-31 בדצמבר 2021 והתנאים התקיימו לאחר ש - - - נדחה, והתנאים מתקיימים לאחר ה-1 בינואר 2022, במקרה שכזה יחולו הקלות התמ"א. נחיל את פרק 55 לחוק מיסוי מקרקעין על המקרים האלה. במקרה השני, מי שחתם אחרי, נתנו פתרון יותר בעניין של ההודעות ומחכים להארכת החקיקה. זה משהו שאי-אפשר לתת לו פתרון אלא באמצעות הארכת התוקף שצריך לעשות בחקיקה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה אומר שלמרות שלא היה חוק בתוקף, בפועל כל הקבוצות האלה, שחתמו לפני ושחתמו אחרי, החקיקה תחול לגביהן ולא יהיו נפגעים. אני מבינה נכון? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> נכון, בדיוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה לגבי השאלות הנוספות ששאלתי? << דובר >> עינת גנון: << דובר >> עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. חלופת שקד באה לתת מענה בעיקר לחוסר של הרשויות המקומיות במענה לצרכים הציבוריים. היא מאפשרת הוספת גן ילדים בקומת הקרקע ועוד מרכיבים שאינם מתאפשרים בתמ"א 38. בנוסף, היא קבעה את היקף זכויות הבנייה כזכויות ולא כתוספת קומות. זכויות הבנייה נגזרות מגודל המגרש וכמה אפשר לבנות באותו השטח, שתי האפשרויות מדברות על מה שאנחנו מכנים "התחדשות בניינית" שלא במסגרת ראייה רחבה אלא ברמה הנקודתית. עוד הבדל, חלופת שקד תיעשה במסגרת תוכנית ולא במסגרת היתר בנייה. ניתן יהיה להגיש את התוכנית בסמכות ועדה מקומית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ומה החיסרון? << דובר >> עינת גנון: << דובר >> שאין את הראייה הכוללת של מתחמי פינוי-בינוי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, ברגע שאנחנו מדברים על תוכנית, מה קורה עם ההיתר אחר כך? << דובר >> עינת גנון: << דובר >> כל הכוונה בחלופת שקד היא שניתן יהיה להגיש ביחד את ההיתר והתוכנית כהליך אחד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה המצב החוקי של התוכנית, איפה אנחנו עומדים? << דובר >> עינת גנון: << דובר >> לשמחתנו הרבה הכנסת אישרה בשבוע שעבר את החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כתוכנית, לא לביצוע. << דובר >> עינת גנון: << דובר >> נכון, אתה צודק. כרגע, כדי להפעיל את ההליך המקוצר של תוכנית והיתר ביחד נדרשות תקנות שמינהל התיקון שוקד עליהן במרץ רב בימים אלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה לוחות הזמנים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בדיוק, מה לוחות הזמנים? << דובר >> עינת גנון: << דובר >> אני לא יכולה לענות בשם מינהל התכנון אבל אמרתי ששוקדים על התקנות במרץ רב כדי שניתן יהיה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אשאל את מוסי רז. מוסי, שוקדים עליהן במרץ, מה - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> נערוך פריימריז על ה-"שוקדים" הזה ונודיע לך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבנתי. לעניין השאלה השלישית, על אלו הטבות אנחנו מדברים? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> בתמ"א 38 היו הטבות שאותן אנחנו מבקשים להאריך. דחיית יום המכירה, מועד ההצהרה נדחה - - - -. בעיקרון, אפשר להגיד בגדול שגם הפטור בתמורות לדיירים עד 25 מטרים וכל ההוצאות שכרוכות בזה כל מה שכרוך בפרויקט מבחינת הדיירים פטור ממס שבח. בנוסף – מע"מ אפס כמובן, מע"מ אפס על - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה - - - מעבירים אותו לגור בשכירות. מה רצית, שהוא ישלם עבור זה? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> זה פטור, דיברנו על ההוצאות שכרוכות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם מציגים את זה כמשהו ענק שנתתם. לקחו אותו מדירה, במקום לגור באוהל שמו אותו בדירה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אבל אם אין את הפטור אז מדובר בתמורה שצריך למסות. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> התמורה היא לא רק בשירותי בנייה אלא בכל מה שכרוך בזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> "כל מה שכרוך בזה" זה נשמע טוב. אם אפשר לפרוט לנו בדיוק את ההטבות שיש בנושא של 38 ומה אנחנו. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> יניב כהן מרשות המיסים. כוונתנו לכל העלויות הכרוכות שנותנים לדייר במסגרת העסקה, כגון עלויות הובלה לדירה החדשה, דמי שכירות, כל החיבורים של המונים, שכר טרחת עורך דין. כל העלויות הללו פטורות ממס שבח כי זו תמורה נוספת שהדייר קיבל. לגבי מע"מ, כל שירותי הבנייה שהם נותנים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, איני מבין, אם היום אני שוכר דירה אני צריך לשלם מס שבח? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אתה מכרת את זכויות הבנייה ליזם ובתמורה קיבלת מספר דברים. מה קיבלת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבנתי, הבנתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא מחשב את זה במחיר - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם מחשבים את זה כעסקת מכר ואז פוטרים את זה ממס. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> עסקת קומבינציה שנהנית מפטור - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הדירה שלו שווה היום מיליון שקלים וכשהוא מקבל, לא את ההטבות הנלוות, יש כאלו שמקבלים דירה וחצי או שתי דירות שזה יוצא בעצם שלושה מיליון, זה מס שבח שהוא כן ישלם? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אפשר לקבל דירה תמורת דירה, זה מה שהחוק מאפשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - זה לא משנה את המחיר? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> - - - << אורח >> יניב כהן: << אורח >> כמו שאמר רואי, יש אפשרות לקבל עד - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד 25 מטר זה בסדר, זה בתמ"א. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> עד 25 מטרים מעבר לדירה הקיימת שהייתה לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בתמ"א. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אנחנו מדברים על התמ"א. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ותוכנית שקד? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> שם אנחנו צריכים לייצר מנגנונים בהתאם למה שייקבע שם בסופו של דבר אחרי כל התקנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי, ובתמ"א עד 25 מטרים, אם הוא בנה והרחיב ל-30 מטרים. על חמשת המטרים הנוספים הוא ישלם מס? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> באופן יחסי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם העבירו אותו דירה לקומה החדשה שהוא בונה? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אין בעיה, בתמ"א 2 הורסים את הבניין - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא. בתמ"א 38 העבירו אותו לקומה החדשה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> בתמ"א 38 דילוג של דייר למעט מקרה חריג שזו הייתה דירה בקומה עליונה והקונסטרוקטור חייב את ההריסה של זה אז קפיצה של דירה בתוך הבניין זו עסקה רגילה, אין פה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא מדבר איתך על מקרה שחייבו. הוא היה גר בקומה ראשונה ורוצה לעבור לפנטהאוז. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> זה משנה אם זה חיזוק או הריסה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מדברים על תמ"א 38-1 שזה חיזוק. הוא היה גר בקומה שנייה, היו ארבע קומות, נתנו לקבלן לבנות שבע קומות, עוד שלוש קומות על הקיים. הדייר רצה לעבור לקומה השביעית ולהשקיף לים. השאלה שלי היא האם בנושא הזה, ברור הרי שהדירה למעלה שווה יותר, זה לאו דווקא בתחום 25 המטרים כי הוא קיבל דירה חדשה ששווה יותר. פה אתם מחשיבים לו את המס? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אם לא היה צורך בהריסת הדירה הקיימת ובעצם זה רק - - - אז הוא לא בעסקת תמ"א 1 אלא בעסקת קומבינציה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי לקומה 2 הרחיבו את הדירה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אבל יש מכירה של הזכויות בדירה שלו והוא קונה דירה חדשה. בעצם עושה עסקת קומבינציה רגילה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז הוא ישלם? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> הוא ישלם, אלא אם כן הוא יכול להשתמש בפטורים האישיים שלו, יש מנגנונים רגילים כמו בכל עסקת קומבינציה של תמ"א 38. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נעבור רגע לתוכנית שקד. יש שם את הסיפור, ניתנה דוגמה קלאסית שרוצים לעשות גן ילדים וזה נשמע הכי טוב שיש. השאלה שלי היא האם בחוק זה יהיה רק גני ילדים או שמחר ירצו למקם שם מוסד אחר שעלול להפריע לדיירים או כל מקום אחר, נניח שהעירייה תרצה למקם את מלקת הגבייה שלה שם. << דובר >> עינת גנון: << דובר >> החוק קבע רשימה סגורה של תכליות, הן באות לשרת את התושבים הקיימים באופן מיידי – בתי כנסת, טיפת חלב, מעון – אבל אין הכוונה למחלקת הגבייה של העירייה אלא לשירותים מידיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק של רשות המיסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל מיני מוסדות שנויים במחלוקת. << דובר >> עינת גנון: << דובר >> יש בחוק רשימה סגורה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נקבעה בחוק? << דובר >> עינת גנון: << דובר >> כן, נקבעה בחוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם מגבילים את יכולת הבנייה מבחינת אחוזי הבנייה? << דובר >> עינת גנון: << דובר >> כן, נכון מאוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכמה מגבילים? << דובר >> עינת גנון: << דובר >> זה תלוי בסוג ההליך. בהליך של הריסה מגבילים עד 15% ובהליך של חיזוק עד 10%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה שראש רשות ירצה אם ההליך הוא עד 15%? הוא יגיד שהוא לא מעוניין. למה לא נותנים יד קצת יותר רחבה כדי שזה יעזור - - - << דובר >> עינת גנון: << דובר >> זה מה שהכנסת קבעה בחוק שכבר אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נירה שפק, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבינה, אני רוצה, כמו עוד אזרחים שמקשיבים לנו, להבין בשפה הברורה, שפת העם, מה המטרה, מה הפער שמכסים עליו, מה היתרונות ומה החסרונות. דיברתם כאן במילים גבוהות, כולם מדברים. אני לא יודעת, אני פותחת את המחקר של ה-ממ"מ על אודות תמ"א 38 שבו מפורטות המלצות וכן נושאים לדיון, כולל על רישוי מהיר כחלק מאישור התוכנית וכן היטל השבחה. אני בודקת תיאום וניתוח של התמ"א, מה יצא ומה לא יצא. אני מבינה שזו הערכה. אני רוצה לקבל את כל ההסבר בשפת העם, שכל אחד שמקשיב לנו יבין, תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי פה מומחה לשפת העם מנציגי הממשלה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת מהממשלה, לא מנציגי הקבלנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לכם אופציה להצטרף לממשלה, יש מכרזים, אתם יכולים לגשת ואז תשבו בצד הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> או שתצטרפו עכשיו בבחירות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבחירות שלפנינו הן לכנסת, לא לממשלה. בבקשה, חברים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> תוכנית מתאר ארצית 38 זו החלטה של הוועדה הארצית לתכנון שקבעה תוכנית ארצית שמאפשרת זכויות בנייה להתחדשות הבניין הבודד. במסגרת זאת, יזם שמעוניין לחזק ולמגן את הבניין וגם להוסיף זכויות בנייה, רשאי לבוא לרשות בלי שיידרש להליך של תוכנית ( כי יש כבר תוכנית שאושרה), לא צריך ועדה מקומית ולא ארצית כי המועצה הארצית אישרה תוכנית כללית וארצית לנושא הזה. הוא לא נדרש לעבור הליך של תוכנית אלא רק נדרש להליך ההיתר. הוא צריך לבוא לוועדה המקומית ולבקש תהליך של היתר. הוא כבר יודע מהן זכויות הבנייה שיהיו לו בקצה והוא רק צריך לבקש את ההיתר מהעירייה. ברגע שיש את ההיתר הוא יכול לצאת לביצוע בהתאם להסכם בין הדיירים ליזם. במקביל יש את סעיף 23 מכוח תוכנית המתאר שמאפשר לוועדה מקומית לעשות תוכניות רובע ספציפיות. הרשות יכולה להגיד שהיא משנה את התמ"א בעניין של כל מיני קריטריונים – זכויות בנייה, תקן חנייה ועוד – לקבוע אזור ספציפי אצלה בעיר משיקולים של היתכנות כלכלית, תכנון עירוני ועוד. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שתסביר מה יוצא לרשות, מה יוצא ליזם-קבלן ומה יוצא לאזרח. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בסדר גמור. מבחינת האזרח, כשהוא מגיע לפרויקט של תמ"א 38 הוא מקבל תוספת שטח לדירה שלו ובניין חדש יותר, בניין ממוגן – אם זה הריסה ובנייה אז בניין חדש לחלוטין ואם חיזוק אז בניין משופץ – בניין ממוגן ועמיד בפני רעידות אדמה. היזם מקבל עוד זכויות - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> האזרח מקבל גם שטח נוסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם מרפסת וגם מעלית, האם המעלית היא מחויבת? << דובר >> עינת גנון: << דובר >> בדרך כלל מדובר בבניינים חדשים שגובהם מעל שלוש קומות אז מוסיפים מעלית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כולל מעלית שבת. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> זה יכול להיות גם בבניינים שכבר יש בהם מעלית. התוספות זה בהתאם להסכמות בין הדייר ליזם. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> היזם נהנה מהכדאיות הכלכלית. הוא נותן תמורה לדיירים שלא נדרשו לתת לו שום דבר, בתמורה הוא מקבל עוד דירות שיוכל למכור בהמשך בשוק החופשי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - בכל מקום אבל לזה אין פתרון. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> תוספת סעיך 23 יכולה להוסיף זכויות בנייה וכאלה אבל נכון שרק בהתאם לזה שישנה כדאיות כלכלית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ליזם באמת יש, לא בכל הארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לך לקריית שמונה, נוף הגליל. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אופקים, דימונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יוזמת שקד גם לא פותרת את הבעיה הזאת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתה לוקח לי את כל השאלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בגן של הנכד שלי אומרים: "בשיתוף פעולה". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הנה, גם פה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> גם בכנסת. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הכלי הזה קורה איפה שיש כדאיות כלכלית ליזם ומיד נפרט את הטבות המס שאמורות להגדיל את המעגל של הכדאיות הכלכלית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כמה עולה למדינה ליצור את זה ומה היעדים של המדינה, איפה כן ואיפה לא? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מבחינת התחלות הבנייה, מבחינת המדינה, הרגולטור, תמ"א 38 עזרה למגן ולחזק יחידות דיור וגם הוסיפה עשרות אלפי יחידות דיור לאורך השנים. אם נסתכל על 2019 קיבלו היתרים מעל 14,000 יחידות דיור. בשנת 2020 מעל 10,000 יחידות דיור ובשנה האחרונה, 2021, מעל 13,000 יחידות דיור. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אם אני מסתכלת על הטבלה שמתארת את התחלות הבנייה מאז 2017 ועד 2020, יש פער בין מי שניגש וקיבל היתר, ובין מי שהתחיל ליזום וסיים. אתה יכול לתת לי את המגמות? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אין פה את הפילוח הספציפי. << דובר >> עינת גנון: << דובר >> לנו יש. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> עינת, תרצי לענות על זה? << דובר >> עינת גנון: << דובר >> כן, בשמחה. יש פרק זמן שחולף בין הגשת הבקשה להיתר לבין הוצאת ההיתר בפועל. לצערנו, למרות שהליך אישור היתר בנייה אמור להיות קצר, משך הזמן להוצאת היתר בתמ"א 38 הוא 3.5 שנים. כמו שיפתח תיאר, אם בשנת 2021 הוצאו היתרים ל-13,100 יחידות דיור זה אומר שככל הנראה הבקשות הוגשו לפני ארבע שנים. כמובן שיש גרף שמתאר את העלייה לאורך השנים, מיום תחילת התמ"א על כל שינוייה. זאת המשמעות של פרקי הזמן ששאלת לגביהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במקום להאריך את הזמן של התמ"א, למה לא לקצר את הזמן של הבירוקרטיה? << דובר >> עינת גנון: << דובר >> הזמן של הבירוקרטיה תלוי בתקציבים לתקנים לרשויות המקומיות, לשכר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא לרשויות, אולי לוועדות. אם נעבור ביחד אני אמצא הרבה עובדים שיכולים לעשות את העבודות האלה. אולי בוועדות המקומיות והמחוזיות יש לתת יותר דגש. << דובר >> עינת גנון: << דובר >> התכוונתי לוועדות המקומיות שבודקות את ההיתרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שאחת ההטבות שאנחנו צריכים לעשות זה לתת עוד כסף בשביל להוסיף תקנים. אלכס, חסרים להם תקנים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> - - - אני יודע מאיפה לקחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היום היו פה עשרת תקני כוח אדם שעוברים ככה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני בטוח שיפתח יודע לדבר עם גל. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בדוח ה-ממ"מ שהועבר ב-25 בינואר 2022 יש נתונים מטרידים. נתון אחד לפיו אנחנו רואים שבקשות היו 7,665 בשנת 2020, ההיתרים היו 3,926 והאכלוס היה 1,337. מ-9% של בקשות מומשו רק 1.5%. מדובר בנתון מטריד. כשרואים את משך הבקשה בערים נבחרות – אשדוד, חיפה, תל-אביב, רמת גן וראשון לציון – אני רואה שמשך ההליך יכול להגיע גם ל-51 חודשים. << דובר >> עינת גנון: << דובר >> אני מסכימה איתך. ציינתי שבממוצע לוקח 3.5 שנים לקבל היתר, אחר כך יש את משך הבנייה בפועל – דווקא כאן לוחות הזמנים הם לא ארוכים – את צודקת, גבירתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמובן שאנחנו יכולים לדון בתמ"א 38, יתרונות וחסרונות. אנחנו יודעים שהממשלה מבינה את החסרונות הרבים שיש בתוכנית ולכן קמה חלופת שקד שגם היא לא מושלמת ככל הנראה. אני בטוח שבמהלך הדיון על התקנות אתם תחשבו על כל המכשולים הבירוקרטיים שיכולים לקום בכל מה שקשור בתוכנית+היתר כדי שלא נגיע למצב שהאירוע ייתקע. כל תוכניות ההתחדשות העירונית הן דרכים לפתור את המצוקה בשוק הנדל"ן. כרגע אני רוצה לדון במועד שאתם מבקשים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> עוד שאלה, ברשותך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תמ"א 38 ותוכנית שקד מעניינות משתי סיבות: חיזוק מבנים בשל החשש מרעידות אדמה. הנושא הזה לא מטופל. אני מחזיקה דוחות רבים שתמ"א 38 מצוינת שם כחלק מהמענה והמצב במדינת ישראל לא טוב. בשבוע האחרון נאמר בחדשות שאחת ל-100 שנים מתרחשת רעידת אדמה, עברו 100 שנים. אני לא יודעת מה הקצב פה וזה מטריד. הנושא השני הוא יוקר המחיה. ככל שייבנו יותר דירות יהיו אופציות דיור נוספות. בשני הנושאים הללו אנחנו נסוגים לאחור. יש כאן שנים של הזנחה ולי חשוב לדעת – עם הארכת תאריך או בלי – האם הפלסטר הזה, בעיני זה פלסטר, אני רוצה לדעת איך זה מתייחס לתוכנית הכוללת. אפשר לאשר את הדחייה, סבבה, אבל מפברואר השאלות נשאלות והתוכנית - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - על רעידות אדמה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת בכלל. השנה היא שנת הרעד, גם במדינה ובפיקוד העורף. חוץ מלרעוד בכיסא כנראה שלא עשינו הרבה. אני רוצה לראות שהאזרח שמפנה לא מודח מהבית. שיפרו תנאים, יש יותר הוצאות, יש יותר דברים שהוא צריך לעמוד בהם, יותר ארנונה, יותר מיסי ועד. האם קיים גם מנגנון אחר כדי שהדייר יוכל להישאר? במקביל לזה ששדרגנו את הבית לא הגדלנו את יכולת ההשתכרות שלו. זו נקודה שעלתה הרבה במחקרים והייתי שמחה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה את אומרת, לתת לו שנה או שנתיים ארנונה באותו מחיר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת מה הפתרונות, אני לא יודעת, אני לא יושבת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בהמשך לשאלה של נירה לגבי רעידות אדמה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, הדיון על היתרונות והחסרונות שאתם מעלים זה לגופה של תוכנית ומקומו בוועדת הפנים. תפקידנו הוא אישור הטבות המס כדי שהפרויקטים לא ייעצרו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני מדבר על אותן הטבות מס שאתה רוצה להמשיך ואנחנו רוצים שכמה שיותר ישתמשו בהטבות המס האלה. אמרה נירה דבר שהוא נכון, הרי כל תמ"א 38 נוצר לא בשביל להוסיף עוד דירות אלא בשביל לעשות חיזוק מבנים. אנחנו מוסיפים את ההטבות האלה. האם חשבתם, לא רק בהארכה, בהארכה אתם לא נותנים את היתרון ליזם בפריפריה. שם, בסופו של דבר, כרגע יש רעידות אדמה בצפון יותר מאשר בכל מקום אחר ושם אין את חיזוק המבנים. אנחנו מאריכים וזה נותן מענה במרכז אבל לא בפריפריה הצפונית, שם אין את המענה הזה, אז מה עשינו בזה שהארכנו? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מבחינת כדאיות כלכלית, יתקנו אותי מרשות המיסים, אנחנו נותנים פטור כמעט מלא, פטור כמעט ייחודי לתמ"א 38 כדי לאפשר שהוא יהיה כמה שיותר כלכלי בכמה שיותר מקומות ומאפשרים לרשות המקומית ליצור תוכנית מכוח סעיף 23 שתוסיף עוד זכויות כדי להרחיב את זה לעוד מקומות ברחבי הארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אתקן אותך. מה שאמרת זה נכון ומובן אבל כל מה שאתה אומר נכון למרכז. הנושאים הללו לא עוזרים למרכז. תבוא לבנות בקרית שמונה, מטולה, נוף הגליל, ששם אנחנו יודעים שיש רעידות אדמה והם חשופים למתקפה מהצפון - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש תוכנית מיגון הצפון שאושרה על ידי השר ליברמן והיא אמורה לתת מענה. זה לא קשור לתמ"א 38 אבל ממגנים במקומות שאין להם מיגון. זה לא קשור לתמ"א, זה נוסף, מהתקצוב הממשלתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה צמודי גדר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> צמודי / סמוכי גדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא רק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בנוף הגליל זה נמצא? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה, נוף הגליל זה אחד המקומות שאני מדבר עליהם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מי כמוך מכיר את הנושא של יישוב תחת איום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל רצית להכניס את ליברמן, שיחקת אותה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מה שהוא עשה הוא עשה, לפחות הוא הרים כפפה שלא הרימו כאן שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש להכניס את הדיון למסגרת, לא להתרחב לצפון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> נכון שצריך לעשות הערכה אבל אנחנו גם בעצמנו לא פלסטר וכשאני רוצה להאריך את זה אני רוצה לראות שנעשה הכול כדי שהתחולה הזאת תחול על כולם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היו כל מיני רעיונות של קרקע משלימה וכל מיני דברים כאלה, איפה זה עומד? << דובר >> עינת גנון: << דובר >> לגבי הפריפריה ובדגש על אזורים בעלי סיכון ססמי גבוה, נכון שתמ"א 38 לא יכול לתת מענה גם עם הטבות המס, אנחנו רואים את זה ויודעים את זה. המדינה משקיעה תקציבים לחיזוק באופן ישיר של המבנים, חיזוק מפני רעידות אדמה. משרד השיכון מתקצב לאורך השנים חיזוק של מבנים כולל זה שיש לו תוכנית עבודה מסודרת לחודש הקרוב וזה נעשה ללא תוספת יחידות דיור אלא רק חיזוק מפנית רעידות אדמה. ממש בימים אלה אנחנו, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, פרסמנו קול קורא לרשויות המקומיות שנמצאות באזורי סיכון ססמי גבוה לתקצוב פרויקטים של פינוי-בינוי שאין בהם כדאיות כלכלית. אנחנו ניתן מענק לפרויקטים שיזכו, ממש ביום חמישי הקרוב זה מועד הגשת ההצעות על ידי הרשויות המקומיות כך שהממשלה עושה הרבה. עדיין, אני מסכימה שתמיד יש מקום לעשות עוד אבל הממשלה משקיעה תקציבים ופעולות בפריפריה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי המועד, אתם מבקשים להאריך את זה עד סוף שנת 2023, נכון? כאשר אני רואה את ההחלטה של תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים של המועצה אני בעצם רואה פה סעיף 3 שכותב כך: "למרות האמור בסעיף 2 ניתן להאריך עד 18 במאי 2026 בהינתן שלושה תנאים". השאלה היא אם אנחנו לא מייצרים פה שוב סוג של ייצור כלאיים שמצד אחד התוכנית יכולה להימשך ומצד שני הטבות המס לא קיימות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נוצר ואקום בתקופה הזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא ואקום, זה ייגמר בסוף 2023. איך אתם מצפים מרשות מקומית או מוועדה מקומית עכשיו לקבל החלטה. ועדה מקומית מקבלת החלטה להאריך את זה אבל על סמך מה היא מאריכה אם אין הטבות מס? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ההצעה הממשלתית של סוף 2023 באה לאחר התייעצות עם היועצים המשפטיים של הממשלה. המטרה היא איזון בין הצורך ליצור ודאות בשוק ולתת ודאות של הטבות המס עד סוף 2023, אבל מצד שני לא לכבול את ידי הממשלה הבאה כך שאם היא תבחר לתמרץ בצורה אחרת או להשתמש בצורה אחרת בהטבות המס, לכן הצעה הממשלתית מדברת כרגע על סוף 2023. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברגע שהממשלה הבאה והכנסת הבאה ירצו לשנות משהו יהיו הכלים לשנות. אפשר לחוקק, להתקין תקנות ועוד. היום אנחנו יוצרים מצב שיש אי-סנכרון בין מועדים, זה לא נכון. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני מקבל את טענת היושב-ראש, מבחינת השיקול הממשלתי הטבות המס הן עד 2023 כדי לא לחוקק מראש אלא לשמור על המצב הקיים ומשם לתת את שיקול הדעת לממשלה הבאה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, בבקשה. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> ישי איצקוביץ, היועץ המשפטי של התאחדות בוני הארץ. נערך פה דיון רחב על ההתחדשות העירונית שכלל גם התייחסות לתחזוקה ועוד. כאן נתייחס רק לעניין המיסוי אבל בהחלט יש מקום לדון בשאלות שנשאלו. לגבי שאלתך השלישית בתחילת הדיון, אדוני היושב-ראש, אנחנו חושבים שהייתה פגיעה מכיוון שלא היה חיקוק בתקופה הזאת. כמי שחי את השוק גם מצד היזמים אני יודע שלאי-ודאות יש מחיר ובסופו של דבר זה גורם לעליית מחירי הדיור. לגופם של דברים אני רוצה להגיד כמה משפטים. יש כמה הנחות שכולנו מסכימים לגביהן: אף אחד לא רוצה ואקום משפטי או ואקום של מיסוי. דבר שני, התחדשות עירונית ותמ"א 38 לוקחות זמן. מעבר להוצאות ההיתר, מרגע שמתקשרים - - - ועד שמגישים את הבקשה זה יכול לקחת שנה או שנתיים, זאת לא עסקה של מחר בבוקר. דבר שלישי, אנחנו יודעים שהליכי חקיקה אורכים זמן רב. יש לנו הרבה ניסיון בשנים האחרונות מדברים שהבטיחו ובסוף לא חוקקו. אגב, בדיונים על חלופת שקד בינואר ובמרץ, עלה נציג המיסים ואמר: "אוטוטו זה יאושר". זה נאמר בינואר ולא אושר עד היום. דבר אחרון, אני חושב שכולם רוצים לצמצם את בעיית הדיור ולכן אי-אפשר לזנוח את נושא ההתחדשות העירונית שפותרת גם בעיה חברתית, מיגונית ועוד. בהקשר זה אציין שנאמר לא אחת שבמסגרת חלופת שקד גם יפחיתו את הרוב הנדרש להסכמות ולא קרה כך. כפי שציין נכון יושב-ראש הוועדה, אין שום היגיון להאריך עד דצמבר 2023, יש לאפשר להאריך את זה עד 2026. החלטת המועצה שהתקבלה עוד לפני פיזור הכנסת קבעה את הכלל של 2026. יש כבר רשויות שקיבלו החלטות, חבר הכנסת אזולאי, דווקא בפריפריה – אשדוד ואשקלון – קיבלו החלטה להאריך עד 2025. יש פה חוסר סבירות קיצוני. אני חושב שחובה להאריך את זה עד 2026 ואגיד שנכון שיש פה שאלה משפטית שעולה לגבי תקופת מעבר. כמשפטן אני חושב שהקוהרנטיות המשפטית ורציפות וחוסר ואקום הם עקרונות הרבה יותר חשובים מהעיקרון של חוסר הוודאות, כאשר ההחלטה של המועצה הארצית התקבלה עוד לפני התפרקות הכנסת. מעבר לכך, חשוב להבין שחלופת שקד, ובזה אסיים, אושר אחרי הרבה מאוד דיונים, זמן ואי-ודאות. זה לא היה דבר של מה בכך, אנחנו רואים שפעם ב-3.5 שנים יש רפורמה בהתחדשות העירונית וזה, לצערנו, בגלל חוסר היציבות הפוליטית. חלופת שקד זקוקה, לכאורה יצא מצב שהחוק תקף אבל חסרות תקנות, זו גם עילה לכך שתמ"א לא תוארך – למרות שלדעתנו היא צריכה להיות מוארכת. אנחנו מקווים שתקנות יותקנו כמה שיותר מהר משום שהסטטיסטיקה מראה שהתקנות אורכות לפעמים שנתיים ויותר. גם אם התקנות הללו יתוקנו, בעניין המס אנחנו חושבים שצריך להחיל את הפטורים של תמ"א 38 גם על חלופת שקד וברמת המינימום. כל מה שחל היום לגבי תמ"א 38 – 25 מטרים וכולי – יחול גם על חלופת שקד. תבוא הכנסת החדשה, הממשלה, ותעשה את התיקון הנוסף אם צריך. ברמת - - - בחוק כיום כתוב שהפטורים חלים מכוח תוכנית החיזוק. כל מה שצריך לשנות זה את תוכנית החיזוק, או להכניס שינויים מחויבים בתמ"א 38 ובחלופת שקד ולהאריך את זה. הדבר הכי נורא שיהיה זה ואקום שזה המצב שהוא גם מעלה את מחירי הדיור וגם מעצים את הבעיות האחרות שדיברנו עליהן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. משרד המשפטים לעניין המועד. << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >> אני ליהי קושניר גינוסר. נודע לנו רק הבוקר שמבקשים להאריך את זה מעבר ל-2023. נתנו עמדה ביחס ל-2023. נועצתי בצוות הבחירות, הם צריכים עוד פרטים וכרגע אין לי עמדה. נמשיך ונברר את זה מול מי שאחראי על נושאי ריסון ואיפוק. העמדה שנאמרה מטעם אגף התקציבים היא עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גיא גולדמן, בבקשה. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> אני רק רציתי, דובר פה על הצורך לתמוך בפריפריה. רציתי לשאול את התאחדות הקבלנים אם היא תסכים להצעה להאריך רק לפריפריה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גיא, באמת, לא. אם זה לעניין המועד בלבד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גיא, ברוך הבא לפוליטיקה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בפריימריז של איזו מפלגה אתה מתמודד? << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> שווי הטבות המס עומד על חצי מיליארד שקלים, הרוב המכריע מתבטא בהטבות מע"מ. חלק גדול לא הולך לפריפריה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עינת, בבקשה. << דובר >> עינת גנון: << דובר >> הרשות הממשלתית להתחדשות העירונית מקדמת היום 15 תוכניות כלל עירוניות שמתוקפן ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה והן שמאפשרות את הארכת התמ"א כמו שקבעה המועצה הארצית עד 2026. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נעשה את הדבר הבא, אני חושב שזה מבטא את דעת חברי הוועדה. אנחנו רוצים להאריך את תוקף החקיקה עד 18 במאי 2026. אני מבין שיש לכם צורך לברר האם זה אפשרי או לא אפשרי ולתת לנו את העמדה הממשלתית. נצא להפסקה ונחזור בשעה 13:00. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:45 ונתחדשה בשעה 13:23.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, אני רוצה לחדש את הישיבה. נשמע את עמדת הממשלה. משרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >> לאחר התייעצות גם עם ועדת הבחירות וגם עם הגורמים הממונים עלי, ביחס להצעה להאריך עד מאי 2026, נאמר לי שאנחנו בונים את דיני האיפוק והריסון ביחס לרשות המבצעת. אנחנו בחנו עד סוף 2023 ובזה לא ראינו מניעה משפטית. ביחס ל-2026, הואיל ואין הצעה ממשלתית להאריך, אז אנחנו לא רואים מקום להביע עמדה משפטית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין עמדה משפטית? << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >> כן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 25 דקות חיכינו כדי לגלות שאין עמדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה העמדה של משרד האוצר? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מבחינה מקצועית אין מניעה להארכה. אם היועץ המשפטי של רשות המיסים ירצה הוא יכול להוסיף. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> דיברנו על זה גם בתחילת הדיון. היועץ המשפטי של האוצר אומר שהתזכיר הופץ עד אוקטובר 2022, שווי ההטבות עליהן דיברתי קודם לא הוצג לממשלה בצורה מסודרת, לא עבר דיון ממשלתי, לא נבחן. זה מה שאסי אומר, דיברתי איתו עכשיו. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אין פה חסם תקציבי, יש פה חסם של ועדת בחירות. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> ההחלטה כולה על כל המשמעויות שלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> ההחלטה להאריך את הטבות המס לא עברה דיון מסודר בממשלה. נקודת האיזון שמקובלת על היועץ המשפטי של האוצר היא סוף 2023. כל הרקע של ממשלת מעבר ובחירות רק מחמיר את הבעיה. הדיון המקצועי הוצג, אנחנו מדברים על השינוי שרוצים לעשות בהצעת החוק, האם הוא מתאפשר בעת הזאת. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> הקוהרנטיות מלמדת שההחלטה להאריך התקדמה ולכן היא חלק, במקום שהטפל ילך - - - << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> זה עניין של עובדה. הממשלה לא קיבלה החלטה בנושא הזה, זאת עובדה. לגבי הטבות המס הממשלה לא קיבלה החלטה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא מצליח להבין, שאלתי שאלה פשוטה. הוועדה רוצה להאריך את זה עד 18 במאי 2026. האם קיימת מניעה משפטית מבחינת הממשלה להאריך את זה למועד המדובר? << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> מניסיוני עד היום מקובל שהיועץ המשפטי לממשלה הוא המודיע על מניעה משפטית. ליהי אומרת שהוא לא הספיק להידרש לשאלה הזאת בלו"ז הנוכחי. אנחנו, בייעוץ המשפטי של המשרד, אסי נדרש לזה אתמול ודיבר גם עם שלומית. קיימנו על זה דיון מסוים, לא חשבנו שתתבקש הארכה עד 2026, לכן זה לא הספיק לעלות בפני היועץ המשפטי לממשלה או לדרג בכיר כל-כך. בדרך כלל היועץ המשפטי הבכיר קובע לגבי מניעה משפטית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ליהי, בבקשה. << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >> כמו שגיא הציג, הדבר הזה לא עלה לדיון אצלנו. אין עמדה ממשלתית שנבחנה, לנו לא נאמר שיש עמדה ממשלתית לגבי הבקשה להאריך את זה עד 2026. נאמר לי - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איני שואל לגבי עמדה מקצועית ממשלתית, אני שואל מבחינת דיני איפוק וריסון. אם הכנסת מקבלת החלטה שהיא קוהרנטית עם המועדים של התוכנית, האם קיימת כאן בעיה? לא הצלחתי להבין את העמדה שלכם. אולי חשבתם שתאמרו תאריך ואנחנו נגיד אמן. << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >> מבחינת ההחלטה של הכנסת להאריך, את זה אשאיר לשלומית ארליך. מבחינת החלטה של הממשלה להאריך – אין החלטה כזו. אנחנו בוחנים החלטות של הרשות המבצעת ואין החלטה שכזו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> דיברנו על זה, זה לא משהו שהוא חדש. התאריך שנקוב בהצעת החוק מתייחס לאוקטובר 2022 והוא לא רלוונטי. אני חושבת שכולם מבינים שבמצב הדברים של בחירות יש קושי. הן מבחינת סעיף 38 והשלכות נוספות. דיברנו איתכם עוד קודם לכן כדי להבין מה המצב. אני מבינה שמבחינת משרד האוצר, ודיברתי גם עם היועמ"ש של משרד האוצר, אתם רוצים להאריך עד דצמבר 2023 ואני מבינה שמבחינה מקצועית אין קושי בכך, כך מציג זאת יפתח. יתרה מזאת, נאמר שבכל זאת יש חקיקה ויש החלטה שמדברים על כך שהמועד שנקבע הוא ה-18 במאי 2026. אנחנו לא מצליחים להבין מכם, היושב-ראש רוצה לכוון למאי 2026 כדי שזה יעמוד בהלימה עם כל החקיקה שעוסקת בתחום הזה. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> אני חושב שמיצינו את הדיון. היועץ המשפטי של האוצר חושב שיש להשאיר לממשלה הבאה לקיים דיון מסודר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גיא, לממשלה הבאה יהיו כל הכלים לצורך קיום דיון מסודר ולשנות חקיקה, זה יהיה תפקידה של הממשלה הבאה וגם תפקיד הכנסת הבאה. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> אני חושב שזה קשה יותר, אני לא זוכר הטבת מס שבוטלה, שלומית ותיקה כמוני לפחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני זוכר הטבת מס שלא הוארכה והכניסה את השוק לקיפאון של שבעה חודשים, את זה אני כן זוכר, זאת הטבת המס המדוברת. איך אתה מתמודד עם זה, גיא, אני לא מצליח להבין אתכם, באמת. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> איך אני מתמודד עם מה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך אתה מתמודד עם זה שאתה מכניס את שוק הנדל"ן, שהוא גם כך שוק בעייתי, לעוד אירוע של אי-ודאות. אנחנו לא יודעים מה יקרה פה בעוד שלושה חודשים ובעוד ארבעה חודשים, אנחנו לא יודעים מה גורלה של תוכנית שקד כי התקנות עדיין לא מוכנות. היום אנחנו נמצאים לאחר שבעה חודשי קיפאון בכל הנושא של תמ"א 38 בגלל שאף אחד לא ידע מה הולך לקרות עם המיסים האלה, אז בואו נתקע עוד פעם את השוק. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> זאת בדיוק הסיבה שהיועץ של האוצר הסכים להאריך עד סוף 2023. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל יש רשויות שכבר האריכו את התמ"א, יש כבר היום, מה לעשות איתן? << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> אני לא יודע אם הטבת מס היא הדרך היחידה לסבסד פרויקטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כרגע זה מה שיש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כרגע זה מה שעל השולחן. כשהאריכו את זה אז לקחו את זה בחשבון, גיא. אני לא מבין במונחים משפטיים ואני יכול לדבר על טענת ההסתמכות, אבל יכול להיות שאני מדבר שטויות, יכול להיות, אני לא פוסל את זה. יש רשויות מקומיות שהלכו על המהלך הזה מתוך ידיעה שיש הטבות מס שנלוות לתוכנית ופתאום אתה אומר: "2023". למה? ככה. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> מליאת הכנסת ביטלה לפני שבוע צו מכסות חקלאיות וזה עשה בלגאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך זה קשור? << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> אני אומר שכל הדברים האלה, הכנסת עשתה, אי-הוודאות הרבה יותר קשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גיא, באותו זמן הלכו והוציאו צו חדש. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> רק על הדבש והביצים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי זה הצו שבוטל. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> בוטל על עוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני הגשתי את הערעור על הצו, היום עולה הצו על הירקות. כשאתה מבטל צו אתה מייצר צו אחר בשינוי קל, אין לזה משמעות. כשאתה בא בחקיקה אתה לא יכול להגיד שביטלת בשבוע שעבר והשוק לא ככה. כרגע יש תיחום מסוים של זמן. העיריות, על פי חוק, האריכו לעצמן עד 2025 או 2026. עכשיו אתה אומר שאתה לא נותן להם את הוודאות הזאת. אתה רוצה לתת הטבות אחרות? תן, אבל גם את זה אין. חייבים, אם כן, להאריך את מה שכרגע בחוק, זה ודאות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נעבור להקראה של הסעיפים ולקראת סוף הדיון נחליט לגבי המועד. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ישי פרלמן מרשות המיסים. "הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב–2022 תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) 1. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏, בסעיף 49לו2, במקום "ועד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)" יבוא "ועד יום ו' בתשרי התשפ"ג (1 באוקטובר 2022)" ובמקום "עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)" יבוא "עד יום ו' בתשרי התשפ"ג (1 באוקטובר 2022)". << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה הסעיף שמאריך את הטבת מיסוי המקרקעין – הפטור ממס השבח. הסעיף הבא הוא הסעיף שעושה בדיוק את אותו הדבר אבל נותן את המע"מ אפס. "תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 62 – הוראת שעה) 2. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשס"ח–2008‏, בסעיף 3, במקום "ועד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)" יבוא "ועד יום ו' בתשרי התשפ"ג (1 באוקטובר 2022)". << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה מאריך את הטבת מע"מ אפס עד התאריך שיוחלט עליו. "תחילה 3. תחילתו של חוק זה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022)". << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה נועד להסדיר את התקופה שמפקיעת הוראת השעה הנוכחית ועד היום, זה יהיה רטרואקטיבי ואף אחד לא ייפול בין הכיסאות. כל מי שחתם על עסקאות בין לבין יוכל ליהנות מהפטור ממס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נאמר שמדובר בחיקוק שפקע ב-31 בדצמבר 2021 ואתם מבקשים להחיות אותו בחזרה. אנחנו יוצרים רצף מה-1 בינואר והלאה ואז בעצם זה יעמוד ברצף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נצא להתייעצות סיעתית קצרה, נחזור בעוד עשר דקות. בינתיים תבדקו מה התאריך העברי של 18 במאי 2026. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:35 ונתחדשה בשעה 13:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הדיון. קיימנו התייעצות נוספת, תוכנית תמ"א 38 תקפה עד 18 במאי 2026. לגבי טענת כבילת שיקול דעת הממשלה הבאה אני חייב להגיד דבר פשוט ומובן מאליו שחשוב שייאמר: במידה שהממשלה הבאה תרצה לבטל את תמ"א 38 – היא תבטל. אם כך יקרה אזי לא תהיה משמעות להטבות המס המדוברות. אנחנו חייבים לייצר קוהרנטיות בין תוקף התוכנית לבין תוקפן של הצעות המס ובעיקר לתת ודאות לשוק, שהשוק ימשיך לעבוד. המצב שבו אנחנו נמצאים היום, לפני אישור החוק הזה במליאה, הוא מצב בלתי-נסבל שבו יש שבעה חודשים שהשוק תקוע, השוק בקיפאון כי אף אחד לא יודע מה הולך לקרות. אנחנו יודעים עד כמה הוודאות חשובה לשוק הנדל"ן ולכן אני מבקש לשנות את הנוסח בסעיף 1 ו-2 ל-18 במאי 2026 ובהתאם, בתאריך העברי, ב' בסיון התשפ"ו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לפרגן לכבוד היושב-ראש - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, אקצר, ממחר יש ועדת הסכמות. אדוני היושב-ראש, אני חושב שעשינו עבודה טובה וגם היה שיתוף פעולה בדברים מסוימים. היו גם ויכוחים, היו גם הסכמות, בסך הכול השתדלת להיות הוגן בכל הנושאים. גם כשהיו ויכוחים עבדנו בשיתוף פעולה ובצורה הוגנת. לגבי הטענה בכפוף לחוק, אני מנסה לחשוב, דיברת על כבילת שיקול דעת, אני לא הייתי מסכים אבל כיוון שיש פה את הייעוץ המשפטי שאומר את זה אז אני סותם את הפה בעניין הזה. יותר מזה, זה דבר שהוא טוב ונכון ואני חושב שראוי לעשות זאת ובמהרה. צריך לעשות מעבר לכך ויותר למען הפריפריה. צריך לעזור להם לבנות כדי שישתלם להם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מסכים עם כל מילה. לא נעשה היום סיכום של פעולת הוועדה מכיוון שחסרים פה הרבה מחבריה. נעלה להצבעה את הצעת חוק הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב–2022. נצביע לפי סעיפים. סעיף מספר 1 עם התאריך החדש. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אושר פה-אחד. סעיף מספר 2 עם התאריך החדש, מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אושר. סעיף מספר 3, מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם סעיף מספר 3 אושר פה-אחד. החוק הוכן בוועדת הכספים לקראת קריאה שנייה ושלישית ויעלה להמשך דיון במליאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני ויהדות התורה ביקשנו רשות דיבור במליאה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>