פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 51 הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל 17/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 85 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום שני, י"ט בשבט התשפ"ה (17 בפברואר 2025), שעה 12:12 סדר היום: << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל - סיכום << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר מיכאל מרדכי ביטון – מ"מ היו"ר לימור סון הר מלך יסמין פרידמן חברי הכנסת: יוסף עטאונה מוזמנים: שרי שלזינגר – רו"ח, מנהלת אגף תקציבים מינהל חינוך התיישבותי, משרד החינוך חיים ביטרן – מנהל אגף רכש נכסים ולוגיסטיקה, חינוך התיישבותי, משרד החינוך ישי גרין – מנהל תחום מינהל, כלכלה ותקציבים, משרד החינוך אריק אוזן – מנהל תחום בכיר תקציבים, משרד העלייה והקליטה חנן פריצקי – סמנכ"ל וראש מינהל תקצוב וכלכלה, משרד הרווחה עפרה כרמון אבן – מנהלת תחום בכיר, היבטים חברתיים בתכנון ובנייה, משרד הרווחה והביטחון החברתי אביב נדיב – אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד הרווחה והביטחון החברתי אוריאל שם טוב – רפרנט מאקרו באגף תקציבים, משרד האוצר כפיר מצוינים – סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי יובל אילון – פרויקטור הסוכנות היהודית אברהם ורשבסקי – מנכ"ל MindCET נדב אלישיב – רכז רשויות ובינוי, מועצת תנועות הנוער בישראל יוסי שטיינברג – סמנכ"ל השקעות, משרד החקלאות אבישי ברמן – מנכ"ל פורום המכינות הקדם צבאיות נדב אלמליח – מנכ"ל בארצנו - ארגון בוגרים, פורום המכינות הקדם צבאיות חדוה דאנה – מתנדבת בעמותת מעגלי חיבור לנוער שירן עדי קלר – מנהלת regionup נגב מערבי, אשכול נגב מערבי וג'וינט שלומי קסטרו – מנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער שי גליק – מנכ"ל בצלמו - ארגון זכויות אדם ברוח יהודית ערן צימרין – מנכ"ל אל"י - האגודה להגנת הילד ירון לוי – יו"ר המטה, קול"ם של מיוחדים אילן פרידמן – מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב שמי קלדרון – דוד של עופר קלדרון שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 484 ימים יעל קלדרון הוברמן – בת דודה של עופר קלדרון שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 484 ימים רינת דקל קינן – דודה של שגיא דקל חן שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 498 ימים הדסה לזר – אחות של שלמה מנצור שנרצח ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בעזה משתתפים באמצעים מקוונים: יוסף אלעמור – מנכ"ל עמותת לנה מירב עבאדי – עו"ד, מנהלת תחום רגולציה, אדם טבע ודין חוסאם אבו בכר – מנכ"ל ארגון אלפנאר לקידום תעסוקה ייעוץ משפטי: עופרי נודל מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני פותח את הוועדה, סליחה על העיכוב. אנחנו נתחיל על סרטון של החטופים קודם כל ולאחר מכן ניתן להם לדבר. (מוקרן סרטון) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוקר טוב. אנחנו נמצאים היום 500 יום שנמצאים במנהרות בעזה ועלינו החובה להחזירם קודם כל. אני תכף אתן לכם לדבר. אני פשוט איחרתי כי הייתי בהכנה לכל מיני שיחות באיטליה, אני יוצא השבוע לדבר בעיקר גם על החטופים, שזה חלק גדול מהמלחמה שלנו. רינת דקל קינן, בבקשה. דודה של שגיא. << אורח >> רינת דקל קינן: << אורח >> שלום. אני דודה של שגיא דקל חן, שחי וחזר הביתה. ברוך אתה אדוניי אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמן. << אורח >> רינת דקל קינן: << אורח >> ברוך פודה ומציל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמן. כן ירבו. שיהיו לנו עוד ברכות כאלה. << אורח >> רינת דקל קינן: << אורח >> "אני פיקס. יש לי ילדה חדשה". אלו המילים הראשונות ששגיא שחרר כשהוא יצא לחירות. וכאשר אנחנו קיבלנו את המילים האלה ידענו ששגיא שלנו לא נשבר. החמאס לא שבר אותו. הוא היה חזק והוא שמר את עצמו בשביל אביטל אשתו, שלוש בנותיו, הקטנה שהוא לא ידע בכלל מה איתה. שגיא עד יום לפני השחרור לא היה לו מושג מה קרה בניר עוז, מה קרה למשפחה. הוא לא ידע כלום. לא היה חשוף. יום לפני זה העבירו אותו למקום אחר ושם הוא נחשף לתקשורת. לפני זה לא היה לו מושג. שגיא שלנו, אנחנו זכינו. אבל עכשיו יש עוד 73 חטופים שגם צריכים לזכות ולחזור הביתה. אנחנו פה ישבנו חודשים ארוכים מאוד ודיברנו על רכבת הרים שהמשפחות נמצאות בה. אז אנחנו כבר לא על רכבת ההרים הזאת, אנחנו עכשיו על רכבת אחרת שדוהרת קדימה ובכל שבוע שלושה חטופים יורדים ממנה והרכבת הזאת כבר לא יכולה לעצור. ברגע שהיא יצאה מהתחנה והיא דוהרת היא לא יכולה לעצור יותר. אנחנו צריכים להחזיר את כולם. אנחנו צריכים שכל האנשים, גלי וזיוי, וכל 11 אותות חיים שהגיעו, 11 אותות חיים מבחורים צעירים שנמצאים שם במנהרות, בתנאים לא תנאים. הגיעו אותות חיים מהם ואנחנו לא יכולים להשאיר אותם שם יותר. 500 ימים של גיהינום. אנחנו חייבים להוציא אותם. אנחנו עכשיו התחלנו פה בצום של 500 דקות, שהוא התחיל ב-11:40 והוא יהיה עד 20:00. אנחנו רוצים שכל העם יהיה איתנו, שכל העם ייקח חלק ביום הזה. אנחנו לא מאמינים שהגענו ל-500 ימים. זה באמת סיוט שחייב להיגמר ולהיפסק. ואנחנו גם צריכים שהטפטופים האלה ייעצרו. אי אפשר עם הטפטופים האלה, אנחנו רוצים את האוקיינוס, הים הגדול, שכולם יחזרו. הרכבת צריכה לדעת מתי היא מגיעה לתחנה הסופית. הרכבת לא יכולה לנסוע ככה לעבר הלא נודע. היא חייבת לדעת לאן היא נוסעת ומתי היא מגיעה לתחנה הסופית. תעזרו לנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> שלום, אני שמי קלדרון, דודו של עופר קלדרון. אני אתחיל מהסוף – עופר, שחלה בשפעת קשה שהידרדרה לדלקת ריאות קשה מאוד, שהכניסה אותנו לחרדות בשבוע האחרון ולשמחתנו כנראה שהיום הוא יחזור לכפר המכביה כשהוא במצב הרבה יותר טוב. זה קרה לעופר עכשיו כאשר רופאים ואחיות בבית חולים "שיבא" לא עזבו אותו. עטפו אותו, דאגו לו יום ולילה. וזה לא קלישאה, יום ולילה היו צמודים אליו. הוא היה מבודד, חוץ מאחי ניסן ושרון אשתו אף אחד לא יכול לראות אותו. אותם ילדים שראיתם בטלוויזיה שחיבקו אותו שבוע קודם, בשבוע האחרון לא יכלו לראות אותו. זה מזלנו. אבל מה קורה שם למטה? חשבנו, אמרנו חלילה אם זה היה קורה לו שם במנהרות, מה היה קורה אז? אנחנו בעצם יודעים מה היה קורה. לכן אנחנו רוצים להבהיר למי שלא היה ברור לו, ואנחנו באים כבר זמן רב לכנסת כדי להבהיר לאותם אנשים שמקבלים את ההחלטות ושיש להם את הכוח להשפיע, שזה מה שקורה היום לחסרי האונים שנמצאים במנהרות. אני אימצתי את מתן כנכד. הוא לא יודע, אבל אני אימצתי אותו. כולנו מאמצים מישהו ואנחנו לא רוצים שנגיע למצב שנראה אותם כחושים או אולי חלילה לא בין החיים, והיו כאלה. עופר אמר שלפני שלושה חודשים, שלושה חודשים לפני שהוא עלה לאדמה, לחופש, הוא שקל פחות 25 קילו. שאלנו אותו איך אתה יודע? אז הוא אומר במקרה במנהרה שבה הוא היה היה משקל. 25 קילו פחות. ואז האביסו אותו, כי ידעו שאוטוטו הוא כנראה ישוחרר. עד אז, מלבד העינויים הפיזיים הוא אכל פירות רקובים. הוא אכל חצי פיתה ביום עם קצת גבינה. התקלח פעם בחודשיים-שלושה במים קרים. לא ראה אור יום. 484 ימים לא ראה אור יום. סליחה, כשהוא פגש את סהר בתו לפני שהיא שוחררה הם עלו לשלוש שעות ואז הוא חזר למנהרה, לחושך. מידי פעם הדליקו להם איזה נורה. הוא היה בחושך. תחשבו שאנחנו חלילה לא נחשפים מספיק לשמש אז יש לנו ויטמין די. איזה ויטמין היה להם שם? איך הם חוזרים. עצם העובדה שעופר חזר וראינו אותו שלם, בריא, שמח, עם ההומור שלו, הגוף שלו קרס. קרס. ובזכות הרופאים, בזכות הטיפול של הרופאים חזר למיטב. רבותיי, אנחנו חייבים לעזוב את הכול. אדוני יושב-ראש הוועדה, יש לך השפעה. יש לכם, לכל חברי הכנסת, יש לכם השפעה, אתם צריכים לפעול. זה לא משנה אם קואליציה או אופוזיציה, אנחנו מדברים על בני אדם. אנחנו מדברים על בני אדם שחייבים לחזור במהירות האפשרית ולא בטפטופים. אי אפשר את הטפטופים האלה. אי אפשר. ליבי גם עם משפחות שהיקירים שלהם נרצחו ואנחנו כואבים את כאבם. זעקנו, וכנראה לא מספיק והם נרצחו שם. לפעמים אני מתבייש להסתכל להם בפנים. הם ממשיכים לבוא אלינו, למשפחות. אנחנו משפחה אחת גדולה וכואב לנו הלב, כשידענו שיכלו לחזור חיים. יכלו לחזור חיים ולא חזרו חיים. ומה הלאה. מה הלאה? מה עוברים החיילים? הילדים האלה. שום דבר לא יכול להיות בסדר היום אלא החזרת החטופים ובמהרה. רבותיי, להתעורר, זה לא יכול להיות. כי אנחנו מדברים על החטופים, אבל אנחנו צריכים להבין שהשיקום הוא שיקום של העם שלנו. אני למדתי את השיעור הטוב ביותר שלי בבה"ד 1 שאמר לא משאירים אף אחד מאחור. ואני כבוגר מלחמת יום הכיפורים, כמפקד, לא השארתי אף אחד מאחור. לא השארתי. עד היום אני מלווה משפחות. זה מה שצריך לקרות, זה התיקון שצריך להיות. אני רוצה להגיד לנכד שלי, לנכדות שלי, 'לכו לצבא, אל תדאגו, הכול יהיה בסדר. ידאגו לכם'. אנחנו חייבים לחזור לזה. חייבים לחזור לזה ולא להתלהם. לעבוד בשכל, ויש לנו את השכל הזה, רק להשתמש בו נכון. שיקום העם יהיה רק עד שאחרון החטופים, ומהר, יחזור הביתה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. הדסה לזר. << אורח >> הדסה לזר: << אורח >> צוהריים טובים. שמי הדסה לזר, אני אחותו של שלמה מנצור שנחטף מקיבוץ כיסופים. שלמה אחי הבכור נחטף מביתו, מהמקום הכי בטוח במדינה שלנו. מביתו, ממבצרו, ממיטתו. הוא נחטף אזוק ומוכה. הובא למכוניתו כשמפתחות האוטו שלו בידי הרוצחים, בידי החטופים ויצאו איתו לעזה. מאותו היום נפלו עלינו השמיים. שלמה קיבל את התואר המפוקפק "החטוף הכי מבוגר בעזה". הוא נחטף בגיל 85 ויישאר לנצח בגיל הזה. יום חטיפתו לא קיבלנו ממנו אות חיים, עד שבשבוע שעבר הגיעה הדפיקה בדלת וקיבלנו בשורה קשה ומרה. בשורת איוב. שלמה שלנו נחטף ונרצח בחג שמחת תורה, ב-7 באוקטובר 2023 וגופתו מוחזקת בעזה. כמעט 500 ימים שהתהלכנו בין תקווה לייאוש. כמובן שהבשורה הזאת פילחה את ליבנו שותת הדם. אנחנו מבכים את גורלו המר של שלמה אחי, שניצל משואת הפרהוד בעירק כשהיה ילד ועלה לארץ האהובה בהיותו נער ועבר כאן שואה בזקנתו, בארץ המובטחת. כמעט 500 ימים חיינו בתקווה ובתפילות ששלמה בין החיים. היום 500 ימים מאז חורבן הבית השלישי שלנו, חורבן הבית והרס הערכים שגדלנו עליהם. לא משאירים אף אחד מאחור. 500 ימים שהחטופים נמקים שם. שמעתם את דברי החטופים ששבו? הבן מתהפכת לשם העדויות הקשות ולמראה שלהם. אנו מבקשים מכם נציגי הציבור ללחוץ על מקבלי ההחלטות לפעול מיד לעסקה מיידית כוללת שתשיב את כל החטופים בעסקה אחת, את החיים לשיקום ואת הנרצחים לקבורה ראויה בארצנו. זה יהיה הניצחון המוחלט שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תמיד זה מרגש לשמוע אתכם. אני נמצא השבוע בשליחות, כמו שאמרתי, אני סגן נשיא של הפרלמנטים של המזרח התיכון. ארגון הפרלמנטים. אני אדבר שם, יהיו שם מדינות חשובות גם בלחץ הזה להחזיר אותם הביתה כמה שיותר מהר. אם זה מצרים, ירדן ועוד מדינות, כולל מדינות אירופאיות. אני אעשה הכול שם קודם כל כדי לשים את עניין החטופים ראש וראשונה לדברים שיישאו שם. כי הרי כולם יש להם כל מיני רעיונות מדיניים. חטופים בבית, אחרי זה נדבר. << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> זה חשוב מאוד מה שאתה עושה, אבל חשוב יותר פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם פה. גם פה, כמובן, גם בחוץ. בכל דרך שאפשר להחזיר אותם. אני אמרתי, אני בעד להחזיר את כולם עכשיו. מלחמה תהיה עם חמאס עוד הרבה שנים, זה לא ייגמר עכשיו. תודה רבה. מזה נעבור עכשיו לשגרה. << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> זאת הבעיה, שאנחנו עוברים מהר מידי לשגרה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, שגרה - - - << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> זה צריך להיות המרכז של הדיבור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה הקושי. אתה מבין? לחזור לעבודה. ואלה כספים שצריכים להגיע לציבור בעוטף גם, זה אנחנו נדאג כמה שיותר שיגיע לעוטף וזה חשוב מאוד. זה לחזק את האזורים האלה. זה הכספים של אזרחי ישראל, לא שלנו. תודה רבה. אנחנו עושים את זה גם פה בהסכמה, כי חשוב לכולם פה אופוזיציה-קואליציה, לא משנה מאיפה באת, כולם פה מבינים שזה חשוב לנו. נגב, גליל, האזורים שעוד לא חזרו הביתה אפילו. תודה רבה. אני רוצה להגיד לנוכחים, בגלל שאנחנו קצרים בזמן נעשה את זה קצר. מי שידבר פחות יקבל יותר כסף. בסדר? משרד העלייה והקליטה, בבקשה. אני רוצה להגיד דקה אחת, אני אומר דבר אחד, מה שחשוב, כמו שהדגשנו את זה, אנחנו לא משקיעים במה שהמשרדים התפקיד שלהם לעשות. אנחנו משקיעים באון טופ. בנשמה, במה שצריך לדור העתיד, כדי ליישב את האזורים האלה. איפה שפגעו בנו, שם אנחנו צריכים לגדל, לשים שתילים חדשים. הדור הבא שלנו הוא חינוך, קליטה של חיילים משוחררים באזור העוטף ובאזור הגליל. היום אפילו המבוגרים שכבר חיו שנים שם לא רוצים לחזור עדיין. אנחנו רוצים להתמקד בדברים האלה. אז לא להביא לנו פרויקטים גדולים של בלוקים, בטון וברזל, אלא באמת לנסות להגיע לנשמות של אנשים. תודה. אריק אוזן, בבקשה. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אריק אוזן, צוהריים טובים. מנהל אגף תקציבים במשרד העלייה והקליטה. כמו שביקשת, אדוני יושב-הראש, אני אהיה קצר. סקירה קטנה על פעילות המשרד: משרד העלייה והקליטה, מטבע הדברים, דואג להעלאתם של יהודים וזכאי חוק השבות ושמנו ארבע מטרות עיקריות: העלאת כמות העולים לישראל, יצירת קליטה מיטבית לעולים המגיעים. דהיינו לתת להם את כל התנאים ואת כל המעטפת כדי שהקליטה האישית שלהם תהיה כמה שיותר מוצלחת. אבל בנוסף כמטרה שלישית אנחנו רואים את העלייה כגורם שהוא משמעותי לחיזוק החברה. זאת אומרת שאנחנו לא רואים בזה רק עניין רווחתי לטובת העולים עצמם אלא משהו שמוחזר למדינה ואני אזכיר את זה עוד מעט. בנוסף, שיפור תשתיות המשרד והקליטה. לצד המלחמה כולנו היינו ערים לגידול בעלייה באנטישמיות ברחבי העולם. יש לנו כאן גרף עם הגידול בחלק מהמדינות העיקריות. במאות אחוזים בהשוואה למצב שהיה לפני המלחמה. ואנחנו רוצים "לנצל" את ההזדמנות הזו שנוצרה כדי לעודד את כל היהודים שאי פעם חשבו לעלות לארץ להגיע בסופו של דבר. הצגנו גם כאן את נתוני העלייה בשנים האחרונות. מטבע הדברים, ב-2022, לאור המלחמה בין אוקראינה ורוסיה היה פיק. אבל אפילו אם אנחנו מסתכלים על שנת 2024 בהשוואה לשנים סטנדרטיות בעבר אנחנו רואים שלמרות המלחמה הרבה מאוד עולים הגיעו לארץ ואנחנו רוצים לעודד אותם לעלות ולהשתקע פה כמה שיותר מהר. דיברנו קודם על מיצוב העולים כמנוע צמיחה למשק. אז יש כאן דוגמה של בעלי מקצועות שעלו משנת 2020 עד הרבעון האחרון של 2024. אנחנו באמת משקיעים כדי שהם ייקלטו כמה שיותר מהר. אפשר גם להזכיר את החלטת הממשלה שעברה אתמול להסרת חסמים להכרה במקצועות רישוי ולמעשה להקדמת כל תהליך הרישוי עוד טרום העלייה. עוד כמה נתונים על מגמות העלייה, כאשר אנחנו ערים להתעוררות של עלייה מהמערב, שהלכה ודעכה בשנים הקודמות. אם אנחנו חושבים ומדרים על האתגרים והחזון של קרן לאזרחי ישראל אז המטרות של המשרד הן באמת הביטוי לנשמה של ישראל ציונית. אנחנו אוהבים לומר במשרד שאנחנו המשרד הכי ציוני שיש, להגשים את החזון של שיבת כל היהודים ארצה. מנוע צמיחה דיברנו. אדוני יושב-הראש, הזכרת גם את חיזוק הנגב והגליל. אז זו מטרה שהיא גם מאוד חשובה לנו כמשרד ולשר שלנו אופיר סופר באופן אישי, כאיש הגליל. אנחנו כבר התחלנו תוכניות שמטרתן לעודד העלאה של עולים לא רק בטווח של חדרה גדרה, אלא באמת להתרחב לנגב ולגליל. כמו שדיברנו על חוסן החברה, אנחנו מאוד דואגים לחיילים הבודדים, לרופאים ולאנשי השיקום בארץ. התוכנית הראשונה שאנחנו מגישים לוועדה הם מבנים לחיילים עולים בודדים בגרעיני צבר ואיתנו. מדובר בשתי תוכניות שדי דומות אחת לשנייה: אחת מהן, גרעיני צבר, זה חיילים עולים שנבנים כקבוצה עוד בחוץ לארץ ועולים במטרה להתגייס בארץ. הם עולים לבד, נמצאים פה חיילים בודדים. בנוסף, גרעיני איתנו זה תוכנית שמתמקדת בצעירים שבאו לבד, יכול להיות שהם באו במסגרת תוכניות מסע או תוכניות אחרות והם מחליטים להפוך לעולים חדשים, לאזרחים והם רוצים להתגייס לצה"ל. התוכניות האלה מטרתן לתת להם איזה שהיא מעטפת, הכנה לצבא. יכול להיות שיהיה גם אולפן, התנדבות וליווי לאורך כל השירות. כאשר הם נמצאים בגרעינים, בדרך כלל מדובר בגרעינים של כ-20 חיילים שנמצאים ברחבי הארץ. חלקם במרחב הקיבוצי. לצורך הדוגמה יש אחד מהגרעינים נמצא בקיבוץ סעד, שהוא ממש קרוב לעוטף. חלקם גם בצפון. הבקשה שלנו כמשרד היא בקשה לתקציב חד פעמי לשיפוץ התשתיות. כמו שאמרנו, מדובר בצעירים שעוזבים את המדינות שלהם, עוזבים את ההורים ועוזבים את הנוחות ובאים פה להתגייס, כשהם ללא מעטפת משפחתית וחברתית. לכן ההשקעה כאן המבוקשת היא בשביל שדרוג התשתיות, חדרי המגורים, כיתות אולפן וכאלה. אנחנו כמשרד נמשיך במסגרת התוכניות שלנו לתת את כל הליווי ואת כל ההכשרות ואת כל התוכנית עצמה, לרבות רכז שמלווה אותם במהלך כל תקופת השירות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם המשרד השקיע בתשתיות לפרויקט הזה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> לא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם הקצתם ב-2025 כסף משלכם לפרויקט הזה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> לפרויקט, שוב, לצד של הליווי, להכשרה ולצד הרווחתי יותר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה היה עד היום? הרי גרעיני צבר קיימים 20 שנים. מי מטפל בתשתיות שלהם? מי משפץ, מי מצייד ב-20 שנים שהם פועלים? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> עד עכשיו נעשתה תחזוקה שוטפת, בוא נגיד ככה. חלק מהמקומות היינו רוצים לשדרג אותם ולתת להם מקום יותר - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתם עושים את התחזוקה או שזה גם משרד הביטחון? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> זה בשיתוף עם כמה גורמים, יחד עם הקיבוצים. אני מאמין שזה הצד שהוא בצד של הקיבוץ. אבל אם אנחנו רוצים שיפוץ רציני ובאמת לשנות את פני המקום - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה אנשים בו זמנית בתשתיות האלה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מעניין. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> בערך 400 חיילים בשנה על 20 גרעינים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם במהלך השירות הצבאי או רק לפני השירות? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> לא, לא, גם במהלך השירות הצבאי, כן. עיקר התוכנית מתרכזת בשנה הראשונה לקראת השירות. אבל כמו שאמרתי, הם נשארים במקום. יש להם כמו סוג של משפחות מאמצות והם ממשיכים לקבל את השירות הזה והמעטפת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> המבנים קיימים, אתם אומרים שהתשתיות פשוט. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> פרויקט יפה. אבל זה מפתיע שלא שמתם על זה אף פעם כסף. זה מעורר שאלות, אתה מבין? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> התפעול של הדבר הזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> התפעול זה יפה. אני שואל, אם הפרויקט הזה קיים 20 שנים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כמה עולה התפעול? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> התפעול השוטף, כל התוכנית היא בערך בממוצע תשעה מיליון שקלים בשנה. ויש רצון גם להגדיל אותו קצת יותר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה תפעול. אבל אני אומר, יש פה אנשים ששלחו אותם לגור כחיילים במשך 10-20 שנים ואין סעיף תקציבי לשיפור התנאים שלהם כל השנים האלה. כאשר באים לקרן ומעודדים אותה לשים אז זה יותר קל לקרן כשאתם מביאים. השאלה אם למשרד יש בכללי איזה תקציב שיפוץ שהוא יכול לנייד אם הקרן תתנה 50-50, שאתם מתקציבי תשתיות שלכם תביאו משהו ונוכל להצטרף אליכם. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אני יכול לבדוק בהנהלת המשרד האם נוכל לעשות הסטות. כרגע אני לא יודע על תקציב פנוי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> המטרה חשובה, אין פה בכלל ויכוח. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> רק איך לעשות את זה. כי גם אמרת שזה חד פעמי. אז תהיה איזה אופנה, פעם אחת תשפצו וזהו? זה הרי גם לא יכסה את כל החוסרים חמישה מיליון. השאלה איך זה פרויקט שיש לו עתיד ויציבות. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> הפרויקט כשלעצמו זה פרויקטים שמתקיימים לא מעט זמן. גרעיני צבר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, תשתיות, אני מדבר על תשתיות. הפרויקט מעולה, אני יודע מה זה גרעין צבר. בתי פיקדה על גרעין צבר. מכירים את זה טוב, זה פרויקט שאין מילה עליו, מעולה. אבל אם פעם ראשונה שיהיה לו כסף לשיפוץ ותשתיות זה בגלל קרן העושר, זה מעורר שאלה על משרד הביטחון והעלייה והצופים ובני עקיבא ומי שלא חלק מצבר. מה עשו עד היום? זה מדאיג. ומילא זה, אתה אומר חד פעמי. אז נגיד תהיה פה קרן, יתנו לכם כמה מיליונים. מה יהיה שנה הבאה? זה יחזור להיות זנוח. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> לא. אנחנו מדברים כאן על באמת להתאים את התשתיות למציאות של עכשיו. זאת אומרת, מדובר על מרכזי קליטה, על מבנים שהם יחסית ישנים והיינו רוצים באופן חד פעמי לשדרג אותם כדי שהם יהיו הרבה יותר נוחים בשביל החיילים. תוכנית הבאה של משרד העלייה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה תגמור לי את כל הזמן של כל המוזמנים. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> לא, אני ממהר. יש לנו ארבע תוכניות. תוכנית הבאה זו תוכנית שבה אנחנו מבקשים להרחיב. יש לנו תוכנית שהיא כרגע מיועדת לחיילים בודדים משוחררים. תוכנית כנפיים, שאנחנו נותנים להם איזה שהיא מעטפת לחיילים לאחר שהם עוזבים את המסגרת של הצבא. הכוונה לקראת השלבים הבאים. יש אלמנטים מאוד חברתיים ורגשיים. זו תוכנית שעלותה השנתית היא בערך מיליון שקלים. היינו רוצים להרחיב אותה שהיא תכלול לא רק את החיילים שמשתחררים, אלא לאור המלחמה כל חיילי המילואים העולים, גם שהם יוכלו "ליהנות" מאותן תוכניות, בעיקר סדנאות חוסן ככל שנדרש וחזרה לחיים שבשגרה. תוכנית שלישית, דיברנו, שוב, על השיקום של העוטף. יש את כפר העלייה איבים שהוא צמוד לעוטף. כפר הסטודנטים איבים, והיינו רוצים להחיות אותו. התחלנו כסנונית ראשונה להפעיל תוכנית יחד עם הסוכנות ונמצא לצידי נציג של הסוכנות היהודית שירחיב בהמשך. התחלנו תוכנית ראשונה לכ-15 סטודנטים שלומדים במכללת ספיר והיינו רוצים להרחיב אותה. גם פה, כדי שנוכל להרחיב אותה צריך השקעה בתשתיות. << אורח >> יובל אילון: << אורח >> צוהריים טובים ושלום לכל מכובדיי. אני נציג הסוכנות היהודית, ביחד עם משרד העלייה והקליטה. זה פרויקט שהסוכנות היהודית מובילה. אני הפרויקטור של יושב-ראש הסוכנות היהודית. הצטרפתי לסוכנות היהודית אחרי שהשתחררתי מהצבא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תכף נבקש תקציב מכם אלינו ולא הפוך. התקציב שלכם כמו - - - << אורח >> יובל אילון: << אורח >> קודם כל זה לא תקציב שלנו, זה תקציב של העם היהודי. אנחנו מגייסים אותו בשביל העם היהודי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם אצלנו, דרך אגב. << אורח >> יובל אילון: << אורח >> מעולה, מעולה. זו הזדמנות לפרויקט שיכול לממש אני חושב את כל מה שפתחת ואמרת, יושב-הראש. זה מרכז קליטה שקיים כבר 40 שנים, התשתיות בנות 40. היום הוא מאוכלס חציו על ידי יהודי אתיופיה ולאט לאט היהודים לשמחתנו נקלטים בקהילה. וב-7 באוקטובר הבנו שיש פה הזדמנות להפריח בחזרה ולהביא את הצעירים. אם אנחנו רוצים שהעוטף ימשיך לשגשג אנחנו צריכים להביא אוכלוסייה של צעירים. הצמיחה הדמוגרפית בעוטף הייתה 5%, היום היא פחות. הרבה פחות. אנחנו מציעים לכם לעשות האב של צעירים. יש לנו היום, כבר התחלנו, דרך אגב, מה ששאלת, התחלנו מכספי הסוכנות היהודית לשפץ. יש שם דירות, היום יש 78 דירות שאנחנו רוצים לשפץ כי התשתיות שלהן מאוד מיושנות. אנחנו רוצים למשוך אוכלוסייה צעירה שתבוא מכל התפוצות. תתאכלס שם 70% עולים חדשים, 30% ישראלים. בתוך ה-70% עולים חדשים יש גם חיילים בודדים, יש גם סטודנטים, יש גם הכשרה מקצועית. הכוונה היא לעשות שם מרכז שבו יבואו בחמש שנים 3,000 איש. אם תעשו את החשבון, 3,000 איש בחמש שנים זה מביא 3% מתוך ה-5% צמיחה דמוגרפית לעוטף. אנחנו נביא 650 איש בשנה. יש לנו כבר תוכניות גם של הכשרה מקצועית. אנחנו כבר עם המוסדות האקדמאים באזור. עם המפעלים באזור, עם המועצות האזוריות. פשוט לייצר האב, שאנשים יבואו לשנה, סדר גודל, יעשו הכשרה מקצועית וייקלטו בתוכנית אחרת שהסוכנות היהודית גם עוזרת למועצות האזוריות בעוטף. אנחנו צריכים אתכם להניע. אנחנו כבר שמנו את הכסף שלנו. גם בעתיד אנחנו נעביר כסף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה שמתם? << אורח >> יובל אילון: << אורח >> אנחנו כבר עכשיו התחלנו, שמנו חמישה מיליון שקלים. אנחנו קיבלנו מתקומה 1.2 מיליון. זה לא מספיק, אנחנו צריכים שם הרבה כסף. אנחנו מפילנתרופיה, חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית מגיע עוד שבועיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תקומה 1.2 מיליון, אתם חמישה מיליון ואנחנו 12? << אורח >> יובל אילון: << אורח >> רק רגע. אנחנו מדברים על פרויקט שבשלב הראשון 50 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אבל תבין רגע. בסדר, אוקיי, אני מבין את הכול. אבל אנחנו עם 189 מיליון שקלים תקציב. אתם מיליארדים, הוא מיליארדים. אתה בא אומר לי תן לי 12. << אורח >> יובל אילון: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא שותפות. << אורח >> יובל אילון: << אורח >> רק רגע. הפרויקט הוא פרויקט ענק. פרויקט של מעל 200 מיליון שקלים. אנחנו לא באנו לבקש פה 200 מיליון שקלים. אנחנו באנו לבקש לעזור לנו לעשות את השלב הראשון, כי אתם יודעים יותר טוב ממני - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אבל אני אומר עוד פעם, תקומה 1.2 מיליון. << אורח >> יובל אילון: << אורח >> כן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה בדיחה. << אורח >> יובל אילון: << אורח >> לא, לא, תקומה 1.2 בחירום עכשיו. בעתיד יתנו יותר. אני אומר, באנו אליכם לעזור לנו להניע. כי כשאנחנו הולכים לאסוף פילנתרופיה, ואתם יודעים את זה, גם המדינה צריכה לשים סכום מסוים. אני חושב ש-12 מיליון שקלים על תקציב שיהיה הרבה יותר גדול, זה פרויקט לחמש שנים שיביא 3,000 איש לעוטף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה צודק, אני מסכים איתך. המדינה זה לא אנחנו. אנחנו זה אזרחי ישראל. << אורח >> יובל אילון: << אורח >> אנחנו כולנו ביחד אזרחי ישראל, כולם ביחד מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, בסדר גמור. אבל כשאתה אומר המדינה, זה האוצר גם. אנחנו לא יכולים להחליף את האוצר. << אורח >> יובל אילון: << אורח >> גם האוצר ישים פה כסף. הוא התחייב לשים כסף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שישים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה קצת בדיחה הסכום הזה. << אורח >> יובל אילון: << אורח >> בסדר. יש בעתיד סכום יותר גדול. כרגע אתם יודעים בדיוק כמוני מה קורה עם חוק התקומה, אני לא צריך להגיד לכם. אנחנו צריכים את העזרה שלכם להניע את הפרויקט הזה. זה נכון לחיילים בודדים, עולים צעירים, מכינות כבר יש לנו. יכול להגיד שיש לנו כבר מכינות שמסתובבות שם, כל שבוע מגיעה מכינה של 60 איש. כרגע הסוכנות לוקחת את זה באהבה על הכתפיים שלה. אנחנו צריכים את העזרה שלכם להמשיך לממן את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. יפה מאוד. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> תודה. ותוכנית אחרונה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש שם גם צבר באיבים. << אורח >> יובל אילון: << אורח >> כרגע אין צבר באיבים. היה צבר רק במלחמה. אנחנו נתנו את המבנים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היה כמה שנים צבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בדיוק רציתי לתת לאברהם ורשבסקי לדבר ואתה מפריע לו, שכן שלך. אצלי זה כתוב רשמית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בירוחם גדלים אנשים טובים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, לחלוטין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, תציג את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> תוכנית אחרונה, בבקשה, שיש לנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גמרת לי את כל הזמן של הוועדה. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אני מסיים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גם את הכסף. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> תוכנית אחרונה. תוכנית שאנחנו תומכים באמצעות רשויות מקומיות במועדונים לבני נוער עולים. זו תוכנית שעברה סוג של מהפך בשנה האחרונה, היא מאוד התרחבה לכ-40 רשויות. מה שאנחנו מבקשים זה שישה מיליון שקלים. 100,000 שקלים לשיפוץ של כל מועדון נוער ועוד 50,000 להצטיידות. כאשר אנחנו מפעילים את התוכניות, רכז נוער ופעולות לאורך השנה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם - - - מארגון נוער או תנועת נוער, משהו? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> לא. זה לא באמצעות תנועות נוער. זה באמצעות תמיכה ברשויות המקומיות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי תהיו ארגון נוער. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא, אל תיקח את זה לנוער. אני רוצה להסביר לכם דבר אחד, יש תוכניות שאנחנו נקבל אותן חלקית ושנים הבאות יהיה לנו יותר כסף. העניין הוא שכרגע אנחנו מתווים את החלוקה גם לשנים הבאות. אנחנו לא עוברים משנה לשנה מפרויקטים, אלא מתחילים עם משהו מסוים. כרגע, אני אומר עוד פעם, כרגע מה שאנחנו עושים מנסים לבחון את הדברים, לראות איך אנחנו עושים תוכנית חלוקה לשנים הבאות. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> MindCET? << אורח >> אברהם ורשבסקי: << אורח >> אם אפשר להציג את המצגת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תציג את עצמך ואז נציג את המצגת. << אורח >> אברהם ורשבסקי: << אורח >> אני אבי ורשבסקי, אני מנהל את MindCET בירוחם. אנחנו מרכז לפיתוח של פתרונות חדשים בעולם הלמידה. דיברתם בהתחלה על דור העתיד. אנחנו מסתכלים על האתגר הזה דרך טכנולוגיה, דרך אפליקציות, תוכנות. כאשר כולם קשורים לעולם החינוך. אנחנו יושבים בירוחם, לא במקרה. אנחנו מאמינים שהדברים האלה יש להם השפעה מאוד גדולה על המקום שהם נמצאים. (הצגת מצגת) אנחנו חווים את הפער המאוד עמוק הזה שנוכל לראות בקריקטורה הזאת של אבא שיושב ואומר לבן שלו 'אתה יודע, כשהייתי בגילך העולם היה בדיוק אותו דבר'. אנחנו יודעים שאף פעם לא הייתה שיחה כזאת, אבל היום זה יותר בוטה מאשר פעם. כי באמת הפערים והמהירות שהתרבות מסתובבת סביבנו מאוד משתנים. מה שאנחנו עושים בסופו של דבר זה לפתח פתרונות לעולם הלמידה, כמו אפליקציה ללימוד תכנות או כמו כלי ללימודי סייבר או הוראת אנגלית או דברים אחרים. אנחנו עושים את זה דרך שלושה ערוצים: יש לנו אקסלרטור לסטארט-אפים, יש לנו מרכז פיתוח שאנחנו מפתחים פתרונות בעצמנו מההתחלה ותחרות סטארט-אפים. כל הדבר הזה קורה בתוך ירוחם. אני אגיד מילה על כל אחד מהם לפני שאני אדבר על מה שקורה בירוחם. התחרות של הסטארט-אפים שהתחלנו אותה לפני 10 שנים, היום היא הגדולה בעולם, כ-8,000 סטארט-אפים מ-135 מדינות. רובם לא יודעים שמי שעומד מאחורי זה זה גוף קטן מירוחם. זה הגמר של התחרות לפני חודש בלונדון. אפשר לראות פה חלק מהזוכים. באקסלרטור צומחות חברות שמקבלות מאתנו מעטפת שלמה, גם טכנולוגית, גם פדגוגית, גם גישה למשתמשים, שבמקרה שלנו זה תלמידי ירוחם והסביבה. צמחו במשך השנים חברות שמאוד הצליחו וגם השפיעו על החינוך בארץ ובעולם. קוד מאנקי שהיה הצלחה גדולה בארץ וצמח למקומות אחרים. ג'וטיק שעכשיו מאוד מצליח בארצות הברית וצמח אצלנו לפני שנה. וקונקטינג שהוא כבר חברה יותר ותיקה, יותר בהכשרה לעולמות העבודה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 800 מיליון דולר? << אורח >> אברהם ורשבסקי: << אורח >> נכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> חברה שגדלה בירוחם, 800 מיליון דולר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך אתם מתקיימים היום? << אורח >> אברהם ורשבסקי: << אורח >> היום אנחנו מתקדמים משילוב, בדיוק אני מגיע לשקף הזה. אנחנו נותנים שירותי פיתוח לחברות גדולות בעולם שמאפשרות לנו בערך חצי מהתקציב שלנו. אנחנו מקבלים, בערך 10% מהתקציב שלנו מגיע ממט"ח, מרכז לטכנולוגיה חינוכית, שאנחנו בעצם זרוע של מט"ח, אנחנו חלק ממט"ח. והשאר מכרזים וקרנות פילנתרופיות, כי הרבה ממה שאנחנו עושים הוא לא עסקי. הדברים שמתפתחים במרכז הפיתוח הם כמעט כולם סביב בינה מלאכותית וחינוך בשנתיים האחרונות. הגופים שצורכים את השירותים שלנו הם הגופים הכי משמעותיים בתחום שלנו בעולם: TRINITY college London, POSITIVO ברזיל, וגם חברות יותר טכנולוגיות כמו Microsoft או Intel או אחרות. דברים מתפתחים מאוד מהר. אלה ביקורות על אתר שצמח לפני חצי שנה. היום הוא מגיע ל-100,000 משתמשים, מורים פה בארץ, סביב בינה מלאכותית וחינוך. במשך השנים, אנחנו קיימים 12 שנים, במשך השנים הגענו לקבוצה מאוד גדולה של סטודנטים, תלמידים, נגיד באזור ה-20 מיליון תלמידים ברחבי העולם. וגם הצלחנו, למרות שאנחנו לא גוף עסקי, אנחנו חברה לתועלת הציבור, חברות שצמחו אצלנו גייסו למעלה מ-350 מיליון דולר, שזה בהחלט הישג לא טריוויאלי. כל הדבר הזה קורה ברחוב הרב עובדיה, פינת אסימוב. כלומר, כל הדבר הזה קורה בירוחם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> עובדיה הם יודעים מי זה. אבל מי זה אסימוב? << אורח >> אברהם ורשבסקי: << אורח >> אסימוב זה סופר מדע בדיוני מאוד ידוע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> המון סופרי מדע בדיוני היו יהודים. << אורח >> אברהם ורשבסקי: << אורח >> אני חושב שהמקום היחיד שיש פינה - - - כזאת זה ירוחם. וזה מסמל אני חושב למה שמיוחד בירוחם, כמקום להצמיח חדשנות. בתקופה שאנחנו נמצאים בירוחם, 12 שנים, יש לנו היום 50 עובדים ברמה היום יומית במתחם שלנו. יש עוד 30 עובדים, חלק מה-50 עובדים האלה הם 30 עובדים שיושבים במרחב עבודה משותף שפועל בתוך המתחם שלנו. הרבה מאוד מבקרים בחודש. בשנים רגילות באזור 2,000 מבקרים בחודש מכל העולם. אנחנו שמים דגש על המרחב שלנו, בכלל זה גם החברה הבדואית. הכשרנו 20 אנשי תוכנה בדואים תוך כדי עבודה. בצוות שלנו היום יש שלושה אנשי פיתוח בדואים ושלושה מנחים בדואים. בעצם הדבר שאנחנו רוצים לפנות איתו לקרן זה לנסות לעשות את מה שעשינו ב-12 שנה עקב בצד אגודל בשנתיים. כלומר, היינו רוצים להכפיל את כמות האנשים שעובדים בירוחם. האימפקט של -50 עובדים היום על ירוחם הוא מאוד גדול, והוא קורה בהרבה מאוד מעגלים שלא רק המעגל הישיר של הפיתוח הטכנולוגי, המלון וההסעדה בירוחם והרבה מאוד אלמנטים אחרים והחינוך כמובן. אנחנו מאמינים שאם נכפיל את המספר הזה האימפקט יכול להיות מאוד גדול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה צריך את המתחם. לא? << אורח >> אברהם ורשבסקי: << אורח >> יש לנו מתחם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה צריך להגדיל אותו? << אורח >> אברהם ורשבסקי: << אורח >> אנחנו יכולים לבנות בתוכו עוד. המתחם הוא מתחם שנתרם על ידי קרן מנדל ויכול להכיל את הצמיחה הזאת. זו צמיחה שהיא לא תצמח באופן אורגני, יש פה איזה כשל שוק. אף אחד לא יוצא להניע דבר כזה. אבל ברגע שהיא תקרה היא יכולה לייצר אפקט שרשרת מאוד משמעותי שגם יחזיק את עצמו. אנחנו מכוונים לארבעה מיליון ש"ח שהשימוש שלהם יהיה להביא עוד חברות שישלחו אנשי פיתוח שיישבו במתחם הזה בירוחם. היום יש לנו צוות קטן של מייקרוסופט וצוות קטן של סיסקו. יש מקום לעוד גופים כאלה. גם לגייס עוד אנשי פיתוח שיגבירו את היכולת שלנו באמת להצמיח את המרחב הזה. זה המתחם שלנו מבחוץ. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צריך לבחון את זה. מיכאל, אתה היית קופץ עכשיו. אחלה ירוחם, אבל - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא אמר, אבל יש לו שותפויות כבר עם נגב גליל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, השאלה אם אנחנו נותנים מבחינת העובדים. יש לנו בעיה עם זה קצת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> המתחם הוא פתוח שם לעובדים. הוא היה במימון נגב גליל, אז אפשר למקד את זה דרכם. או דרך משרד החינוך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, השאלה אם זה עובדים. אני אומר עוד פעם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נביא עובדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך הוא ממשיך הלאה? אנחנו לא יכולים לתת לו כל שנה מעכשיו לשנים קדימה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. חד פעמי, הוא יבצע על פני שנתיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הבנתי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא מבקש שנה הבאה כסף. הוא אומר חד פעמי ואני אבצע את זה בתהליך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך הצעה? יופי. תודה רבה. משרד החקלאות, יוסי שטיינברג. דיברת, תן לנו בקצרה. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> צוהריים טובים. בקצרה, כי הוועדה ביקשה שאני אדייק מספר דברים. אם אפשר בבקשה את המצגת. (הצגת מצגת) צוהריים טובים. אדוני יושב-הראש, חברי הוועדה, בפתח הדיון הגדרת מהן מטרות הקרן. אמנם מטרות הקרן מופיעות בצורה ברורה בחקיקה, אבל אתה הגדרת את זה במילותיך שלך. ואמרת, ואני כתבתי, אני מצטט: "איפה שפגעו בנו שם אנחנו צריכים לשתול שתילים חדשים". אלה המילים שאמרת ורשמתי אותן. התוכנית שמציג משרד החקלאות וביטחון המזון עונה בדיוק על זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא לקח את זה לכיוון החקלאי. אבל אני התכוונתי בכללי. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> אז אנחנו אכן לקחנו את זה כמו חקלאים. לקחנו את הדברים באמת כהווייתם. ומפה משרד החקלאות הוא זה שבאמת בא לשתול את השתילים. התוכנית שנציג גם באה לתת מענה לזה שאיפה שפגעו בנו, שם אנחנו צריכים לשתול את השתילים. בעצם התוכנית באה ומאפשרת לקדם את החקלאות בקו העימות בצפון באמצעות שילוב של טכנולוגיות מתקדמות בחקלאות. למעשה אנחנו רואים בזה מהלך שהוא מהלך פורץ דרך. לבוא ולהקים תשתיות טכנולוגיות בור החקלאות בצפון שבהמשך יוכלו להשתרשר גם ליתר הארץ. בצורה הזאת בעצם לאפשר קפיצת מדרגה מאוד משמעותית בחקלאות הישראלית כשבעצם אנחנו משרתים בזה שלוש מטרות מאוד מהותיות. הדבר הראשון זה חיזוק ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל, עוד מעט נעסוק בזה. הדבר השני זה סיוע לחקלאים בקו העימות בצפון. כולנו יודעים עד כמה החקלאים בצפון תחת אש ולא כביטוי. פשוטו כמשמעו תחת אש, הלכו וביצעו את הפעילות החקלאית. בין אם זה לולנים שאספו ביצים מהלולים, בין אם זה במטעי הפירות שעבדו במטעים. ופשוטו כמשמעו תחת אש, חקלאים בקו העימות הלכו וביצעו את הפעילות החקלאית. חלקם גם שילמו על זה, לצערנו, בחייהם. ואנחנו יודעים שהייתה פגיעה גם בחקלאים, בעובדים זרים, בוודאי ובוודאי בתשתיות חקלאיות. כלומר התהליך הזה יאפשר גם לסייע לאותם חקלאים בקו העימות בצפון שתחת אש המשיכו וביצעו את הפעילות החקלאית. הרגל השלישית זה חיזוק התעשייה הישראלית. כשאנחנו מדברים על טכנולוגיות ועל מיכון שמועברים אל החקלאים בו העימות בצפון אנחנו כמשרד החקלאות נותנים דגש, נותנים עדיפות לאותו מיכון שהחקלאים ירכשו מיצרנים ישראלים. ניתן דגש, ניתן עדיפות לאותו חקלאי שיעדיף לקנות מיכון שהוא תוצרת ישראל, תוצרת הארץ. ובדרך הזאת, במקביל לזה שאנחנו מסייעים לחקלאים, מסייעים לחקלאות, נסייע גם לחקלאות, גם לתעשייה בצפון ובפריפריה בכלל, לתעסוקה שיש במפעלי המיכון ובגורמים נוספים. לגבי חיזוק ביטחון הצפון: למעשה במשך השנים האחרונות אנחנו כל פעם רואים עוד פעם ועוד פעם עד כמה ביטחון המזון תלוי קודם כל ולפני הכול בחקלאות המקומית. עד כמה ביטחון המזון תלוי קודם כל בחקלאים המקומיים. עד כמה אנחנו רוצים שהמזון שמגיע לילדים שלנו נהיה תלויים בחקלאים מהנגב - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אתה מבקש מאתנו? כבר היית כאן. בוא תאר לנו מה השיפור. דרך אגב, אני רוצה לספר לך איזה משהו. אני מנסה לא להפריע לך, כדי שנסיים מהר. הדברים שלך חשובים ומעניינים, בלי קשר. אבל אני כן אגיד את זה. היינו בסיור בצפון, לא זוכר מי מהח"כים היה. פגשנו שם אדם מבוגר, קראו לו ואטורי, זה מה שאני זוכר. הוא אמר לי אתה ואטורי, אני ואטורי. הוא היה בן, לא רוצה לטעות בגיל, אבל לקראת גיל 80, ממש מבוגר. טילים מסביבו נופלים, חיזבאללה תוקפים, והוא אוסף ביצים עם אשתו. אמר לי תבוא אליי לקפה, אמרתי אני אבוא בהזדמנות, לא הספקנו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תדע שהאיש הזה שפה הוא צנוע. בזכותו כל החקלאים קיבלו את הכסף שלהם בזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צנוע, צנוע, חכה נראה מה הסכום שהוא מבקש בסוף. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הייתי בוועדת כלכלה, היה משבר בענף הלול. האיש הזה בלילות שאג לזה. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> תודה, תודה רבה. אני אמשיך, ברשותכם, את הדברים. קודם כל המפגש שלך עם החקלאי מוכיח שמה שאני אומר אמת דיברתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני גר באזור, דרך אגב. נבחרתי על ידי האזור בפעם הראשונה בכנסת ה-23, על מה שהיום ששון גואטה, אני נבחרתי בכנסת ה-23. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> אז נוכחתם שהדברים הם אכן דברים אמיתיים. וכפי שנאמר, תחת אש חקלאים ביצעו את הפעילות החקלאית. דיברנו על נושא של ביטחון המזון. ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל תלוי לא בחקלאי בירדן ולא בחקלאי מטורקיה. ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל תלוי בחקלאי מהגליל ומהגולן ומהנגב ומהערבה והמרכז והשפלה ומכל האזורים הישראליים. אם עד לפני כמה שנים אלו היו דברים פחות ברורים, ראינו בהתחלה בקורונה ששרשראות האספקה השתבשו ואחר כך במלחמת רוסיה אוקראינה כשהאספקה של התבואות השתבשה. ועכשיו במלחמת חרבות ברזל שמדינות זרות חיצוניות לא ששות להעביר אלינו מזון, אנחנו רואים את זה בכל מיני תחומים חקלאיים. ראינו עד כמה ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל תלוי קודם כל ולפני הכול בחקלאים המקומיים. התוכנית של משרד החקלאות שבאה ובעצם מאפשרת להעביר סט של טכנולוגיות, של מיכון מתקדם אל החקלאים בישראל מאפשרת לחזק את ביטחון המזון באמצעות זה שהיא מחזקת את החקלאות המקומית, את החקלאים המקומיים ומפחיתה את התלות שלנו במדינות זרות. בעצם מן הסתם, כמו בכל תחום, בטח ובטח בחקלאות, טכנולוגיות מתקדמות, מיכון, הם בעצם המפתח כדי שנוכל לבסס פה חקלאות של חקלאות מתקדמת. זה מאפשר לנו גם לייצר כמות גדולה יותר של תוצרת חקלאית, האיכות גבוהה יותר. דבר מאוד חשוב שלא תמיד שמים לב אליו זה שהתוצרת החקלאית מן הסתם היא תלוית עונה, בניגוד למפעל תעשייתי שיכול לייצר מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה והוא לא תלוי בזה שהוא בסתיו או באביב, בינואר או באוגוסט, בחקלאות הנושא העונתי הוא מאוד חשוב. וככל שאנחנו מתבססים יותר ויותר על מיכון ועל תשתיות מתקדמות פוחתת התלות שלנו בעונתיות ואנחנו יכולים לספק את התוצרת החקלאית באופן רציף על פני השנה. וגם הזמינות, גם המחיר של התוצרת, כל הדברים האלה הופכים להיות אפשריים יותר כשאנחנו מתבססים פחות ופחות על שיטות מסורתיות ויותר ויותר על שיטות מתקדמות, על טכנולוגיות ועל מיכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ביטחון המזון וביטחון ישראל. כי יש חקלאים מגיעים שאף אזרח לא מגיע לשם. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> אכן, אכן כך, אדוני יושב-הראש. בעצם, והזכרתי את זה בפעם הקודמת, אני בכוונה עכשיו מנסה להיות מאוד ממוקד. אבל הזכרתי בפעם הקודמת את זה שביטחון המזון של מדינת ישראל הוא לא עומד בפני עצמו, אלא הוא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי של מדינת ישראל, מהביטחון הלאומי של אזרחי מדינת ישראל. לגבי הסיוע לחקלאים, זה בעצם הרגל השנייה של התוכנית שמעונין לקדם משרד החקלאות. התוכנית להגברת המיכון והטכנולוגיות. מעבר לזה שאנחנו מקדמים את ביטחון המזון של ישראל אנחנו מסייעים בצורה ישירה, בצורה ברורה, בצורה מאוד מהותית, לחקלאים בקו העימות בצפון. קודם כל זה מסייע להם לבצע את החקלאות בצורה שהיא יותר יעילה ויותר רווחית. העניין שלנו שחקלאים שקמים ועושים חקלאות, נכון שאנחנו כולנו מבינים שבתוך העולם החקלאי יש את האלמנט המאוד חשוב של הציונות. אבל כולנו רוצים שחקלאי שקם בבוקר ועושה חקלאות גם יוכל להתפרנס מזה ולהתפרנס מזה בכבוד. ככל שאנחנו נשענים פחות על שיטות מסורתיות, פחות על ידיים עובדות ויותר על טכנולוגיות מתקדמות אנחנו מאפשרים לנו לבצע את הפעילות בצורה יעילה יותר, להפחית את ההוצאות ובצורה הזאת להפוך את העיסוק החקלאי לעיסוק שהוא רווחי, לעיסוק שהוא כלכלי, לעיסוק שהוא משתלם עבור החקלאים. לגבי הנושא של הסיוע למשקים. בזמן המלחמה שורה ארוכה של משקים חקלאיים נפגעו בצורה קשה מאוד. לולים שנשרפו, מטעים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראה, יש את תנופה בצפון. יש את השר שלך, הוא יקיר הוועדה פה, יש לו מקום של כבוד, הוא הקים את הוועדה הזאת מאפס. עשה פה עבודה מאוד חשובה עם נטלי. קרוב לליבנו. בוא תתקדם לכסף, מה אתה רוצה? << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> אז אני אומר, מה שכן, הנושא הזה, התוכנית שאנחנו מציעים, מביאה אלמנט מאוד משמעותי של שיקום למשקים החקלאיים בצפון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שכנעת אותנו. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> וכולנו ראינו עד כמה הם נפגעו במלחמה. זו בעצם הזדמנות ואפשרות לסייע להם שיקום מאוד משמעותי של המשקים. עוד מילה על הנושא האחרון שמופיע פה, זה תמריץ לדור הצעיר. היום בחקלאות הישראלית הגיל ממוצע של החקלאים הוא מאוד מבוגר. כדי שיהיה עתיד לחקלאות הישראלית מאוד חשוב שצעירים ישתלבו בחקלאות ושיהיה שילוב בין הדור הוותיק בחקלאות שעושה עבודה מצוינת, כי הוא מביא איתו ידע וניסיון מקצועי, לבין דור חדש שישתלב בחקלאות. אנחנו לא רואים היום מספיק דור חדש, מספיק צעירים שמשתלבים בחקלאות. ככל שנהפוך את החקלאות לתחום שהוא יותר הייטקיסטי, עם יותר טכנולוגיות, יותר ויותר צעירים ירצו להשתלב בחקלאות. לכן התוכנית שמציע פה משרד החקלאות להגברת הטכנולוגיות והמיכון היא גם פתח מאוד חשוב לשילוב של צעירים בחקלאות ובדרך הזאת להבטיח את העתיד של החקלאות בישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> חיזוק התעשייה הישראלית, שזה בעצם הרגל השלישית והאחרונה. אותה פעילות שאנחנו מבצעים שמאפשרת לחקלאים לרכוש מיכון נותנת עדיפות לאותו חקלאי שיחליט שהוא קונה את המיכון הזה, תוצרת הארץ. שהוא קונה את זה ממפעל ישראלי. יש מפעלים של מיכון חקלאי בישראל שממוקמים בפריפריה, מעסיקים הרבה עובדים. התוכנית של משרד החקלאות להקצאה תקציבית עבור הנושא של המיכון ושל טכנולוגיות בעצם במקביל לזה שהיא מאוד מסייעת לחקלאות הישראלית היא מסייעת מאוד לתעשייה הישראלית, לתעסוקה בתעשייה הישראלית. מדובר במפעלים שממוקמים בפריפריה, כך שבאותו תקציב אנחנו בעצם גם מסייעים לביטחון המזון של מדינת ישראל, גם מסייעים לחקלאות הישראלית, בדגש על החקלאות בקו העימות בצפון, וגם מסייעים לתעשייה בדגש על התעשייה שנמצאת בפריפריה. סך הסכום הוא 20 מיליון שקלים, שהוא בעצם מאפשר להגיע למאות חקלאים ולהקצות שורה ארוכה של מגוון רחב של טכנולוגיות ומיכון עבור החקלאים בקו העימות בצפון. יש פה גם התייחסות לנושא של מטרות הקרן, אבל פתחנו בזה ולכן אני אסיים פה. כמו שאמרתי, בעצם תוכנית שמאפשרת גם להגדיל מאוד את ביטחון המזון של מדינת ישראל, גם לסייע לחקלאים בקו העימות בצפון וגם לסייע לתעשייה הישראלית בפריפריה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תראה, להסביר את החשיבות של הדברים באיזה בוסט אחד ואז פתאום בסוף לתת 20 מיליון שקלים זה טוב ולא טוב. כי זה ייתן לנו אפשרות, לחברי הוועדה פה, להחליט שאנחנו ניתן לכם מיליון אחד ותפזרו את זה על כל המשימות. או שאתה רוצה לפרט את זה ברמת שורה. תעשה טבלת אקסל, תעביר לוועדה אקסל. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אולי תעדוף לאלו שנפגעו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רק אשלים. אתה עושה, היא אמרה תעדוף והיא צודקת. אתה תעשה אקסל, תגיד לנו על כל פרט שאמרת. אנחנו רוצים תעדוף לקטע של הצעירים. אז בוא תראה איך אתה קולט חיילים משוחררים שעבדו בחקלאות. תגיד שמע, אני נותן להם בונוס מסוים לשנה ראשונה שהם עובדים או משהו כזה. בוא תגיד לנו ברמת שורה זה יהיה טוב מבחינתך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אמרתי, זה תעדוף שאתה אמרת והוא בעיניי מאוד חשוב. אבל אני חושבת שאפשר לתעדף גם את אותם אלה שנפגעו ואז באמת 20 מיליון זה באמת לתת מענה לכלל החקלאים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תחלק את זה לפי סעיפים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> עדיפות למי שנפגע במלחמה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בדיוק, זה מה שאמרתי. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> אוקיי. אז הסכום הזה הוא כבר מתעדף את מי שנמצא באותו האזור שנפגע בצורה הקשה ביותר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד יותר, עוד יותר. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> בהחלט אפשר לנסות לתעדף את זה, אבל כבר הסכום הזה הוא סכום שעושה את אותו תעדוף שאמרנו. הוא סכום שמתעדף את החקלאים שנמצאים באזורים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יכול להיות שאנחנו נגיד שלא נוכל לתת כרגע. אנחנו מתחילים בחלוקה בסכום נמוך יחסית. שנה הבאה, בעזרת השם, יהיה לנו הרבה יותר. לכן כרגע אנחנו נתחיל במשהו מסוים, יכול להיות. יש חלק מהדברים שהם תפקידים של המשרד עצמו. יש לך את תנופה. אנחנו נוכל לעזור בדברים שהם הנשמה. אנחנו רוצים לקלוט את הצעירים בצפון שעבדו בחקלאות. כמו שאמרת, זה הסעיף האחרון לדעתי. אולי תעביר אותו למעלה ותגיד לנו סכום יותר בר ביצוע. תודה רבה. אני חייב להתקדם. אנחנו נדון איתך לגבי הסעיפים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שאלה רק. היום הוצגה, אני פשוט לא יכולתי להישאר עד הסוף, אבל הוצגה היום בוועדת הכספים התוכנית לביטחון המזון במדינת ישראל. אני לא יודעת אם הם הספיקו להציג או לא. למה זה לא מתוקצב שם? << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> התוכנית הזאת למעשה משתלבת בתוך התוכנית הכללית. התוכנית לביטחון המזון של מדינת ישראל היא תוכנית ארוכת טווח, שמכילה שורה ארוכה של אלמנטים. כל אחד מהנושאים האלה יצטרך תקצוב מתאים. כל אחד מהנושאים האלה יתבצע באותם לוחות זמנים מתאימים. הנושא שאני מציג הוא נושא שמשתלב בצורה מאוד מאוד - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז הוא מתוקצב, אבל הוא לא מתוקצב לעכשיו. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> התוכנית של ביטחון המזון היא תוכנית שמוצגת, היא גם תעבור את התקצוב המתאים. כרגע יש דחיפות. אותו לולן שנשרף לו הלול הוא לא יחכה לתוכנית המלאה. הוא צריך עכשיו את - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה התוכנית המלאה? מתי מציגים את התוכנית המלאה? << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> כמו שהוצע - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היא מתחילה השנה, ל-2025. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> כן. לכן אני אומר, כרגע מדובר באותו פתרון דחוף לאותו חקלאי שנשרף לו הלול והוא צריך את הטכנולוגיה המתאימה. לאותו חקלאי שנשרף לו המטע והוא רוצה עכשיו לייצר מזון לאזרחי מדינת ישראל ולא להמתין לסיכום התוכנית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מסכימה לחלוטין, אבל זה בתקציב 2025, כמו הקרן. לכן אם אנחנו מדברים על תקציב, אדוני יושב-ראש הוועדה, חשוב שתבין. הוא אומר, הדחיפות של הדברים זה קיים בתוכנית שהציגו היום על ביטחון המזון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בכספים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בעצם הוא אומר יש פה דחיפות. אבל גם הכספים האלה ייצאו עם תקציב 2025, זה אותו דבר. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> אני אחדד. הכספים האלה לא מתוקצבים בתוכנית שהוצגה היום. מה שאמרתי, האלמנט עצמו של טכנולוגיות הוא חלק - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז איך יכול להיות שבתוכנית הכללית לא מתקצבים פגיעה בלולים ברמה המיידית לטפל בה? זה הזוי בעיניי. כי אם יש תוכנית לביטחון המזון ואנחנו מדברים על פער של 20 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בגלל זה אמרתי, תעשה את זה ברמת שורה. קליטה של צעירים בחקלאות בצפון יכול להיות יותר משכנע. בגלל זה אמרתי, אני נתתי לך הכוונה לא סתם. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מרכז השלטון המקומי. אני מבקש לקצר כולם. כפיר מצוינים, סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> תודה רבה. אני אקצר כי כבר הצגתי את זה. מה שאנחנו עושים אנחנו מטייבים את הבקשה שלנו. בשורה אני אגיד: לרשויות המקומיות יש תלות מאוד גבוהה בשלטון המרכזי. גם בהקשר התקציבי אבל גם בהיבט הרגולטורי. ואנחנו פועלים לקידום תוכנית לפיתוח מנועי צמיחה שיגבירו את העצמאות התקציבית של הרשויות המקומיות וכך יאפשרו להם גם לעשות פיתוח כלכלי, לעודד תעסוקה. אנחנו ביקשנו מיליון שקלים עבור התוכנית הזאת ואחרי שיח עם חברי הוועדה, עם יו"ר הוועדה, צמצמנו את הבקשה ל-600,000 שקלים. ואנחנו נעמיד מימון תואם של 400,000 שקלים. 60%-40%. כמובן שזה יהיה בהתאם לעלות בפועל. אם זה יהיה חצי מיליון שקלים סך כל העלות אז ה-matching יהיה בהתאם. ושוב, אנחנו מודים לכם על הקשב ועל השיח ומאוד מקווים גם שתאשרו את הבקשה שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם, במשפט אחד, הכותרת של התוכנית, שואלים פה ח"כים. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> הכותרת של התוכנית? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> התוכנית, מהי בדיוק? הוא הציג כבר. לימור שאלה, תן לנו תזכורת, כי אנחנו נעבור על הפירוט אחר כך. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> הכותרת היא בקשה למימון לפרויקט מקיף לפיתוח והטמעת מנועי צמיחה כלכליים ברשויות המקומיות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה היה בפריפריה, עד כמה שאני זוכר. מילה נוספת. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> כן. אמרנו שזה יהיה בדגש. אנחנו לא תוחמים את זה לאזור גיאוגרפי מסוים. אבל מאחר שרוב הרשויות שאינן עצמאיות נמצאות בפריפריה הגיאוגרפית, קרי נגב וגליל והפריפריה החברתית, אז באופן טבעי יושם הדגש על האזור הזה. מה גם שאמרנו שקיבלנו את העמדה של לעשות מימון תואם, שישקף פחות או יותר את התמהיל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר גמור. תודה. בדגש על הפריפריה, אני מדגיש את זה. אנחנו גם נכתוב את זה בהמשך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה חשוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בגדול אבל הכותרת היא עידוד תעסוקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בקצרה, פורום המכינות. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> אבישי ברמן, מנכ"ל מועצת המכינות הקדם צבאיות. היינו כאן לפני שבוע, אז אני אציג רק את הדברים בקצרה. ברוח ייעוד הקרן הממשלתית, כפי שאתם מכירים אותה, של חלוקה בין דורית, קידום מטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות וגם סוגיית חיזוק החוסן האישי והקהילתי. ברוח זו אנחנו עוברים לשני פרויקטים. הבאנו בשבוע שעבר שלושה פרויקטים, אחד גם בנושא המיגון. פער קריטי, הורדנו אותו מסדר היום, כי הבנו שהוא לא רלוונטי לוועדה הזאת. אנחנו מתמקדים בשני נושאים מרכזיים: הראשון זו סוגייה של הקמת תשתית למערך בוגרי המכינות. למכינות יש עשרות אלפי בוגרים, 40,000 בוגרים רק עד גיל 30. המלחמה חידדה מאוד את מקומו, חשיבותו ועתידו של הדור הצעיר במדינת ישראל. הפוטנציאל אצל הבוגרים האלה הוא גדול מאוד ואנחנו רואים את ההוצאה עליהם לא כהוצאה, אלא כהשקעה. השקעה בעתיד, בפרט בסוגיית עתיד הפריפריה. אנחנו הגשנו בקשה שתכלול תמיכה בהקמה של תשתית לליווי הבוגרים. אחד זו סוגיית הדטא והמחקר. אין לנו היום לא דטא ולא מחקר על עולם הבוגרים. מה שיש הוא כלום מכלום. סוגייה של ירידי תעסוקה, גם מתוך שיח שמתקיים בינינו. הכוונה להתיישבות בנגב ובגליל. ותשתית גם לליווי הבוגרים בזמן שירותם הצבאי. אנחנו מתכוונים שהתקציב, ככל שיהיה מחולק כמובן לרוחב המגרש, מכינות דתיות, מכינות מעורבות וחילוניות, לתת לכולם. אנחנו ביקשנו 8.1 מיליון שקלים לטובת הקמת אותה תשתית והגשנו תוכנית מפורטות שנמצאת אצלכם. הנקודה השנייה היא הקמה של מכינות בנגב ובגליל. עשינו בקיץ האחרון מהלך היסטורי, אנחנו הקמנו תשע מכינות בבת אחת בנגב. עשינו את זה בהקשר לאירועים הקשים כל כך שקרו ב-7 באוקטובר כמה חודשים רק לפני. עשינו את זה בזמן שהצוותים במילואים, עשינו את זה תוך כדי מלחמה. תשע הקמות חדשות. מכינה בתוך יישוב שמוקם הוא מנוע צמיחה. ראינו את זה בנחל עוז ב-2014, הקמנו מכינה בנחל עוז והמכינה הפכה להיות מחולל דמוגרפי כלכלי וחינוכי בתוך היישוב הקטן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> איזה מכינות? אמרת שמונה מכינות? איזה? << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> תשע. שהקמנו, יד מרדכי, גבים, שדרות, אשקלון, נתיבות, משמר הנגב, באר שבע ועוד כמה ששכחתי פה. עוד מאות של צעירים שנמצאים שם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> איך עשיתם את זה? תוך כדי מלחמה. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> סימנו את זה כיעד החל מדצמבר 2023. הבנו שכאשר המלחמה תיגמר אנחנו צריכים להביא לשם צעירים ואת המשפחות שלהם. צריכים להביא חיים, צריכים ללוות את הצעירים שיחזרו למקום הזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מדהים. כמה צעירים יש בסך הכול? << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> אנחנו עם כמעט 6,000 בשנה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יפה מאוד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז נגיד משרד ההתיישבות גיבה אתכם בהקמה של החדשות? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> דיברנו על זה פעם שעברה. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> משרד הביטחון וההתיישבות נתנו מספר תקנים לכל מכינה כזו שקמה. 13 תקנים לכל הקמה. זה לא מספיק. אבל אמרנו למכינות בשטח - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> את כל ההקמה. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> לא, 13 לכל אחת מההקמות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לכל מכינה 13 תקנים? << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> נכון. כאשר בפועל, כדי להיות - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא מתכוון עובדים, אלא משתתפים. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> תקנים זה משתתפים. 13. כל מוקד כזה צריך 25-30 צעירים כדי הוא יהיה אפקטיבי אל מול יישוב כזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> קיבלת 50% מימון הפעילות ולא 100% כמו במקומות אחרים. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> נכון. אנחנו עם תוכנית להמשך ההקמות. יש לי פה רשימה ארוכה: קריית שמונה, שדה נחמיה, אשקלון, נתיבות, באר שבע. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> פשוט מדהים. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> ועוד נהריה, מטולה. כל המקומות האלה הם מקומות שאנחנו בחודשים האחרונים עובדים על ההקמה בהם. חלק נמצאים כבר בתהליך הקמה, חלק יוקמו בקיץ 2025. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> א', אתה צריך ללכת להכי קרובים לגבול, בעדיפות, לוועדה. אז לא לפגוע באף אחד, אבל מטולה, כל אלה, נהריה, מי שקרוב לגבול. אבל כמה עכשיו מכינה שווה, חוץ מהכסף הממשלתי, שזה בערך 50%? כמה פר מכינה זה עולה כדי להשלים את ההקמה בשנה הראשונה? << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> הקמה, אתה מדבר על כמה עולה לשפץ מתחם כדי להכניס מכינה? זאת השאלה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אתה מקבל תקנים להפעלה. חסרים, חסר לך 50% פעילות. תקציב פעילות. וגם סכום ראשוני להצטיידות, שיפוץ. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> נכון. אז אנחנו בעצם כאן בוועדה ביקשנו סכום ראשוני לשיפוץ של 1.05 מיליון לטובת כל אחת מההקמות. כל זה מסתכם ביחד - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> על כל מכינה מיליון שקלים. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> כל אחת שלא הושקע בה עד כה. בתשע הקמות שהיו בדרום כבר הושקע כסף. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הם מדברים על החדשים. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> אנחנו מדברים על 17 הקמות חדשות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ושם זה עלה בערך מיליון שקלים למקום? << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> נכון. ביקשנו לטובת הדבר הזה כמעט 18 מיליון שקלים על מנת לאפשר את ההקמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רואה את התמצית של ההצעה. יש לך פה קודם כל הקמת תשתית למערכת דטא וניהול הבוגרים. אנחנו רוצים את רשימות הבוגרים כדי ליישב אותם בנגב ובגליל. ויש פה גם קידום של הדבר הזה. יכול להיות שאנחנו נוכל לחלק את זה. לתת את החלק של הסטארט-אפ לדבר הזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אגיד לך את האמת. מי שצריך לחקור, ולמשרדי ממשלה יש המון כסף מחקרי לא מנוצל ולייעוץ אסטרטגי שהם לא לוקחים את הכסף. אז המכינות ממומנות על ידי משרד החינוך, ההתיישבות והביטחון. אלה מממנים עיקריים והם צריכים לצאת במחקר ארצי, לאומי, על בוגרי המכינות והשפעתם. וזה כסף קטן למשרדים האלו. אם בזכותנו תקום מכינה במטולה או בנהריה או בקו הגבול, וואלה, זה מצווה גדולה. המחקר הוא חשוב. אבל יש בעלי אינטרס שהיו צריכים מזמן לעשות את זה לעצמם. הרי אם משרד הביטחון שם על מכינות הוא רוצה לדעת את ה- ROI – Return On Investment. מה החזר של התועלות של ההשקעה במכינות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה שאמרתי עולה שני מיליון. מה שאמרת זה עולה שישה מיליון נראה לי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תעשה ארבעה ובוא נחפש תורמים או מישהו שיקים את זה איתנו. תראה, יושב-הראש, יש היום בצפון קרנות שמחפשות שותפות עם הממשלה. גם אם אתה תיתן למכינות האלה כסף חלקי, אבל תסמיך אותו שהוא יכול להביא קרן matching ושאתה במקום להיות 50%, 100% מהשיפוץ, 50%, אז אתה בכסף שלך יכול לעשות יותר. אבל זה ייתן לו גב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני נפגשתי עם פילנתרופ אחד שאמר, אני לא זוכר את שמו, אבל אתה בטח מכיר אותו יותר טוב ממני. הוא אמר לי 'שמע, כל שקל שתשימו במכינות אני שם שקל'. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מי זה? << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> על תחום הבוגרים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מעולה. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> מניו יורק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נפגשנו ואני לא זוכר את השם שלו. בגלל זה אני עומד פה מול הפרוטוקול. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> אני אגיד פה שני משפטים לסיום על מושגים שכבר הוזכרו פה. הראשון הוא כשל שוק. יש לנו היום בעיה עם עולם הבוגרים. אנחנו משקיעים הרבה מאוד בגיל 18, אנחנו לא מצליחים ללוות אותם. אנחנו לא קוצרים את הפירות בצורה שתחזיר את ההשקעה למדינת ישראל. לכן אנחנו כאן. מבחינת סדרי עדיפויות אנחנו רוצים לראות את הבוגרים לצד ההקמות, אבל שההקמות לא יאפילו על נושא הבוגרים. כי הבוגרים מבחינתנו כן מתועדף כנושא ראשוני. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך להיות תנועת התיישבות של בוגרי מכינות. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> נכון. הסוגייה השנייה שהוזכרה כאן היא הבאת צעירים לפריפריה. בכוחנו לעשות את זה, אנחנו רק צריכים את עזרת הוועדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל בעדיפות שלך בין כל הסוגים מה הכי דחוף לך? << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> בוגרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש, יש, אנחנו נשב על זה. בוגרים, כמובן, זה מה שאנחנו רוצים, להתמקד בבוגרים. ויש כאן, מה שאני אמרתי זה לא הרבה כסף. ראיתי מה הכי נמוך והצבעתי. לא. הקטע הוא שיש פה משהו שהוא סטארט יפה. שיהיה להם קודם כל את הנתונים, לארגן אותם וכל זה. אני חושב שזו פתיחה טובה לעתיד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מעולה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אל"י, שיפרת את ההצעה? << אורח >> ערן צימרין: << אורח >> כן. הכנתי גם סרטון קצר מאוד שאני אבקש עוד דקה להקרין אותו על הפרויקט. כאמור, אל"י, האגודה להגנת הילד. הגוף הראשון בעולם, היחיד בישראל עד היום, שמטפל בתופעת ההתעללות על כל היבטיה, עם דגש על טיפול בילדים שחוו חוויות טראומטיות על רקע מיני, פיזי, נפשי והזנחה. מקבלים 10,000 קריאות בשנה לקו החם שלנו, מטפלים באלפי משפחות בשנה. קוטעים מעגלי אלימות בין דוריים. בקשר עם הפרויקט שלנו ב-9 באוקטובר 2023 בשעה 9:00, יום שני, אנחנו התייצבנו עם עשרות רבות של מטפלים בבתי המלון באזור ים המלח וסביבות ירושלים. ארבעה מטפלים בכל בית מלון. פגשנו את המקרים הקשים ביותר. במהלך שלושה שבועות ראשונים, עד ה-29 באוקטובר שמשרד הבריאות נכנס לפעולה אנחנו פגשנו 2,000 מקרים. מתוכם בחרנו 200 מקרים ולאחר מכן עוד 200 מקרים. רובם ככולם מבוססים ילדים ונוער שכאן ההתמחות שלנו. רק לסבר את האוזן, למשל ילד קטן מאוד שראה את אבא מתכונן לקרב סכינים וברגע האחרון הצליח עם אח שלו לברוח דרך החלון. בדרך כשהוא מלא דם ראה גופות וכיוצא בזה. אנחנו תפסנו אותו יומיים אחרי המקרה. ממש ככה. קשרנו את הקשר והצלחנו למשל במקרה שיש לי כרגע, שאני חושב עליו כעת, אז לקחנו את הילד שבהנחיה של ההורים שלו החזיק את היד של אח שלו הקטן. ודרך החוויה הזאת שהוא החזיק את היד של האח, שגם הוא ניצל, העצמנו אותו וחיברנו את כל החוויה לרגע שבו הוא היה חזק. וזה בגלל שתפסנו אותו ברגע הראשון. וכך עשינו גם עם כל המקרים האחרים. תפסנו אותם ממש ברגעים הראשונים. חיברנו אותם כמו שצריך למטפל הנכון שמחזיק אותם עד היום. לצורך הטיפול הזה אנחנו גייסנו מיהודי ארצות הברית, היה שם גיוס חד פעמי לפני יותר משנה. הצלחנו לגייס למעלה ממיליון דולר על מנת לממן את הטיפולים. מדובר על 5,000 דולר לשנה למקרה. << אורח >> כרגע מיליון הדולר האלו הסתיימו. משכנו אותם קצת יותר משנה, כי מיצינו גם את ה-36 טיפולים שמגיעים מהמדינה. אבל עכשיו הכסף ממש נגמר ואנחנו מבקשים ממש לטפל ב-400 המקרים האלו שבעה מיליון שקלים הוועדה. חוץ מזה יש לנו פרויקטים נוספים כמו למשל מיליון שקלים שאנחנו מבצעים הכשרות של מטפלים בדרום. יש לנו מטפלים שהעתיקו את מקום מגוריהם לדרום, לשער הנגב, על מנת להיות קרובים למטופלים. כי שם אנחנו יושבים ואנחנו מטפלים בנפגעים הקשים ביותר. יש לנו פרויקט דומה בצפון. אם אפשר להקרין את הסרטון בבקשה. (מוקרן סרטון) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> ערן צימרין: << אורח >> בין השאר אנחנו מטפלים גם ב-20 נערות שנפגעו מינית ב-7 באוקטובר. אני התחלתי ואמרתי, Sexual abuse ואז המטפלות באו אליי ואמרו לי אתה לא יכול להגיד Sexual abuse בגלל שהן היו Sexual Brutalize. ולא יעלה על הדעת שאנחנו לא נוכל להמשיך ולטפל בהן. פשוט קריטי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ממי אתם מקבלים תמיכה? מי מממן את הפעילות שלכם בדרך כלל? << אורח >> ערן צימרין: << אורח >> תרומות בלבד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתם רק מתרומות? << אורח >> ערן צימרין: << אורח >> אך ורק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> עד היום. << אורח >> ערן צימרין: << אורח >> עד היום. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> באיזה היקף שנתי, כספי, העמותה פועלת? << אורח >> ערן צימרין: << אורח >> היקף שנתי של קרוב ל-10 מיליון שקלים בשנה. כעת אנחנו קצת גדלנו בשנה וחצי האחרונות, לצערנו הרב. אך ורק תרומות, בעיקר יהדות ארצות הברית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה, אין אפשרות לבקשת תמיכות ממשרד הרווחה? או דברים כאלה? << אורח >> ערן צימרין: << אורח >> אנחנו נותנים שירות למשרד הרווחה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אה, הם משלמים לכם. << אורח >> ערן צימרין: << אורח >> מפעילים מרכז טיפולים עבור משרד הרווחה. אנחנו נותנים שירותים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מתחשבנים איתם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משרד הרווחה. מה שמך? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> עפרה כרמון אבן, אבל אני עוסקת בהיבטי תכנון ובינוי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ואתם לא עוסקים בבינוי. זה אתם? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אנחנו עוסקים בתכנון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תכנון ובינוי. אוקיי. מה שמעניין אותי זה אם משרד הרווחה, בריאות, אם יש לכם, אין לכם איזה פרויקטים כאלה ייעודיים כמו שאל"י עושים? כי אל"י תמיד אני זוכר אותם בעבר בגני הילדים, בתי ספר, פעילות עם הילדים. אין איזה משהו ייעודי לילדים למשרד הרווחה, משרד הבריאות? ממה שאת מכירה? מי נמצא? רשומים לי שלושה. חנן פה? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> חנן עוד לא הגיע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אביב? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אולי לחנן באמת תהיה פרספקטיבה יותר רחבה. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אני עפרה כרמון אבן, אני מתכננת משרד הרווחה. ככל שידוע לי, יש עשייה ייעודית ספציפית לכל פלח אוכלוסייה רלוונטי. אבל שוב, אני לא בקיאה. אז חנן יגיע תכף. << אורח >> ערן צימרין: << אורח >> המדינה כן נתנה 36 טיפולים. אנחנו מיצינו אותם ובזכות זה הצלחנו למשוך קצת יותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. משרד הרווחה, יש לכם, הבאתם מחיר טוב יותר? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> כן, אני חתכתי חתכים כואבים. אבל הנה, חנן בדיוק מגיע. אם אפשר את המצגת. (היו"ר מיכאל מרדכי ביטון) << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יושב-הראש הנחה אותנו לדבר קצר. במיוחד שהפרויקט כבר הוצג, אז לא לחזור על הנימוקים, אלא רק על המספרים. כי שלחנו אתכם לשיעורי בית על מספרים. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> היה כואב, כן. אז אנחנו מבקשים חמישה מרכזים רב תכליתיים שלתפיסתנו מחוללים צמיחה, בדרום ובצפון הארץ. אנחנו מבקשים ממחוז חיפה והצפון, מרכז חוסן קהילתי גלילי רב תכליתי ורב תרבותי באשכול בית הכרם. התקציבים שמוצגים כאן הם תקציבים מקוצצים. הקיצוץ דרמטי. בסדר? אנחנו מדברים על תשעה מיליון ש"ח. אנחנו מבקשים שני מרכזי שלום המשפחה, גם הם רב תכליתיים. אחד באשכול גליל מערבי והשני באשכול גליל מזרחי. גם כאן אנחנו מדברים על 9.36 מלש"ח למרכז. בדרום, באופקים אנחנו מבקשים מרכז חוסן טראומה רב תכליתי, גם סדר גודל של תשעה מיליון. ובנתיבות מבקשים מרכז רב תכליתי למשפחות ולאנשים עם מוגבלות, עומד על 10.7 מיליון. סך הכול אנחנו מבקשים קרוב ל-48 מלש"ח. אני מזכירה שהבקשה המקורית עמדה על 73 מיליון ש"ח. אבל כיוון שהיו השגות לעניין גובה התקציב, פה יש את היתרונות שהתייחסנו אליהם בדיון הקודם, אז אני לא אעמיק. בעצם פה אתם רואים את המספרים המקוצצים. אנחנו קיצצנו את עלויות הבינוי והפיתוח. הורדנו את רכיב ההחזקה. זה אומר שאנחנו נצטרך למצוא מקור תקציבי לעלויות החזקה שוטפת לחמש שנים ראשונות. קיצצנו גם את הרכיב של המשתנות בצורה דרמטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז כמה עלות למטר כוללת? בינוי והצטיידות? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> 19,500. ה-17,000 כולל תכנון ופיתוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שזה כמעט חצי ממה שהוצג פעם קודמת, לא? עכשיו בהיבט של מקורות מימון של המשרד? מה אתם שמים? << אורח >> אביב נדיב: << אורח >> אנחנו אמרנו, כמו שאמרנו בוועדה הקודמת, אנחנו פעם אחת לקחנו על עצמנו פה קיצוץ. לקחנו על עצמנו גם את כל דמי ההחזקה השוטפים, כאשר זה דבר שאנחנו לא עושים אף פעם. מעבר לזה, את כל הפעילויות במסגרת אנחנו מתקצבים מתוך התקציב שלנו, שכרגע הוא לא קיים, אבל נדאג לו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אין לכם תקציבי בינוי במשרד הרווחה? << אורח >> אביב נדיב: << אורח >> אין לנו תקציבי בינוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נגיד שבונים מחלקת רווחה חדשה בישראל? אין תקציב לזה? << אורח >> אביב נדיב: << אורח >> אתה נגעת בדבר היחידי שיש במשרד הרווחה, זה תקציב לבינוי לשכות רווחה. כרגע יש לנו 30 מיליון שקלים עם רשימת מחלקות בלתי נגמרת. וזה תקציב הבינוי היחידי שיש לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלחנו אתכם לשיעורי בית עם קרנות הביטוח הלאומי, לאיזה matching. זה נבדק? << אורח >> אביב נדיב: << אורח >> מילה אחת לפני הקרנות לביטוח לאומי. אני עוד פעם מזכיר, לקחנו על עצמנו בהפחתה כרגע של 33% גם לקחנו על עצמנו את כל סיפור ההחזקה של המבנים, שכרגע אנחנו לא יודעים איפה אנחנו נממן את זה, אבל אנחנו לוקחים את זה על עצמנו. דבר שני, כמו שאמרתי בוועדה הקודמת, כל סיפור השירותים שיהיו בפנים שמדובר בעשרות מיליוני שקלים מהרגע שזה נבנה, אנחנו לוקחים על עצמנו. וזה גידול בשירותים. מדובר בעשרות מיליוני שקלים בשנה. לגבי קרנות ביטוח לאומי, עפרה תמשיך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדקתם את זה? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> כן, אז קיימתי שיחות, עם ביטוח לאומי עוד לא הצלחנו. ניסינו. אבל כן עם מפעל הפיס וגם עם קרן שלם. אז זה כנראה לא מסתמן כמקור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וחמש הקרנות של ביטוח לאומי? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> איתם אני ביקשתי לשוחח, בינתיים זה עוד לא קרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוועדה עוד לא מקבלת החלטות, אז לשבוע-שבועיים, לדיונים הפנימיים שלה. אם תצליחו להביא matching של קרנות ביטוח לאומי זה עוזר לקבל החלטה. לא לוותר. << אורח >> אביב נדיב: << אורח >> רק צריכים להבין שקרנות ביטוח לאומי הם לא תחת המשרד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, בהסכמה. הקרנות האלה זה לא פעם ראשונה שהן מקימות משהו בשותפות. << אורח >> אביב נדיב: << אורח >> לגמרי. לכן זה בשיח ולא מצידנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבקש להזמין אותם, אם יהיה דיון המשך, את קרנות הביטוח הלאומי. בכלל לשותפות עם קרן העושר, לעשות דברים ביחד. זה ראוי. תודה רבה. הפרויקטים שלכם ראויים. העלות פר מבנה לא קטנה. ואני חושב שקרן העושר צריכה שיהיה בה מרכיב רווחה. עד היום לא התייחסו לחלשים ביותר. איך נרבע את המעגל מול כל הבקשות הנערמות פה, מול אותם 180 מיליון כבר בטח יש איזה מיליארד או שניים מבוקשים. שם יהיה האתגר שלנו לקבל החלטות. אבל תודה שבסופו של דבר הגעתם לשולחן הוועדה. כי בהתחלה בכלל לא הייתם נוכחים ואני חושב שקולכם כמייצגי החלשים ביותר צריך להישמע. אנחנו עוברים לארגוני הנוער. קסטרו, קצר ולעניין. << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> שלום. יש לנו מצגת, נשמח אם אפשר להציג אותה. אני שלומי קסטרו, מנכ"ל מועצת ארגוני הנוער. זה ארגון הגג של ארגוני הנוער בישראל שמפוקחים על ידי משרד החינוך במסגרת מבחן תמיכה שהוקם בשנת 2013, שעיקרו זהה למבחן התמיכה של תנועות הנוער. (הצגת מצגת) כמה תמות לפתיחה. מדינת ישראל היא מדינת ילדים. 33.3% מאוכלוסיית ישראל הם ילדים בגילאי 0 עד 18. אין כיום לארגוני הנוער ולרשויות המקומיות איזה שהוא מנגנון שתומך בינוי עבור מה שנקרא כיתות חינוך בלתי פורמלי, מלבד מה שנעשה כאן. ואנחנו מברכים על זה בקרן, ברשות כבוד יושבת-הראש לשעבר, בנושא של תנועות הנוער, אך הדיר את ארגוני הנוער. התוצאה היא שכיום הרבה מארגוני הנוער, במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר, פועלים במקלטים, במבנים לא ראויים או לא יכולים לפעול. זו התוצאה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיע לשורה האחרונה. אידיאולוגיה אנחנו מכירים. אנחנו בעד ארגוני הנוער. אתה מבקש להיות חלק מהבקשה של משרד החינוך? << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> נכון, בדיוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בעצם למועדוני תנועות נוער. אבל משרד החינוך לא ביקש בשבילך כסף. << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> אז אנחנו נעזור למשרד החינוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, משרד החינוך מסמן לי. << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> בשביל זה אנחנו ביחד פה. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> אנחנו מתואמים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה, דבר עוד על תיאום. הכי טוב לנו להבין את התיאום. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> הבקשה קיימת, כבר הוצגה לוועדה. אני מניח שזה רק דברי השלמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבקשה שלכם כללה תנועות נוער וארגוני נוער? בקשת משרד החינוך. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> הקמה של סניפים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, רגע. זה חשוב. אני למיטב זיכרוני הבקשה לוועדה ציינה את המונח "תנועות נוער". משרד החינוך יודע לחיות עם זה שהוועדה תקצה גם לארגוני נוער חלק, אם היא תקצה? << אורח >> ישי גרין: << אורח >> מה המשמעות? אתם מחליטים, אנחנו מבצעים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר. אני אוהב את זה שאתה אומר שאנחנו מחליטים. << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> אם אפשר אנחנו מביאים לכאן הצעה להקמת 10 בתי ארגוני נוער בתפיסה ייחודית שאני תכף אציג אותה, בעלות של 20 מיליון ש"ח סך הכול לשנה. זה בתי ארגוני נוער שיתנו מענה ל-4,000 ילדים ובני נוער. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה עולה כל בית? << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> כל בית יעלה, ההשתתפות של הקרן תהיה בסך של שני מיליון שקלים. אם אפשר להעביר את השקף בבקשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, לא, אנחנו לא רוצים את הפירוט. אין לנו זמן. יש לנו עוד ארבעה דוברים ברבע שעה. << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> תן לי להתייחס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, קסטרו, לא, אתה לא יכול. אנחנו רוצים להגיע לשורות אחרונות. כשאתם ביקשתם תנועות נוער פר מבנה, כמה ביקשתם? אתה לא יכול לעשות משהו שהוא לא אותו דבר. אני לא יודע אם בדקת את עצמך לפני זה. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> אני מחזיר לך תשובה. << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> לא, אנחנו יודעים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא, הם ביקשו בנייה לתנועות נוער. כמה ליחידה הם ביקשו? זה יהיה אותו דבר, זה לא יהיה שונה. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> דקה אני נותן לך תשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, תבדוק. אתה מבקש שני מיליון ליחידה. יש לך מקורות מימון נוספים? << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> כן. מקורות מימון הנוספים יהיו עם הרשות המקומית, על פי דיפרנציאציה בזהה לבקשה של משרד החינוך, יהיה בדיפרנציאציה על פי מדד טיפוח של רשויות מקומיות, שמן הסתם רשויות בפריפריה ישתתפו בעלות נמוכה יותר. זו הבקשה. רק אם אפשר מיכאל, דבר אחד, כבוד יושב-הראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה מבנה אחד ישמש שלושה ארגוני נוער לארבע תכליות? << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> זו ההצעה המעניינת שאני חושב שאנחנו מביאים לכך, וחדשנית. בעינינו תואמת גם את הצרכים של הרשות המקומית. היא נקראת תפיסה 4-3-1 במבנה אחד יעבדו שלושה סניפים של ארגוני נוער. ארגוני הנוער יכולים ויודעים, חלקם, ומי שלא רוצה לא יהיה, לעבוד ביחד בימים שונים של פעילות, עם ארבע תכליות: תכלית אחת זה לקיים את הסניפים, תכלית שנייה שלא דוברה כאן עדיין, אבל זה מענה בעצם לש"ש שפועלים ברשות והם הכוח המניע של הפעילות הבלתי פורמלית. שתיים, זו תהיה כיתת חב"פ, חינוך בלתי פורמלי בבוקר ובחירום. גם היערכות לחירום וגם מענה לחירום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נגיד לפי הניסיון שלך, ואני סומך על הידע שלך, בארגוני נוער, בניין זה בעיה? באמת חסר בניינים? << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> כן, כן. התשובה היא כן. לראיה, בחלק מהמקומות, אתה יודע במשרד החינוך יש את הנתונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נגיד למד"א לא חסר בניין. << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> זה לא מדויק. מד"א לדוגמה, אם נרצה להרחיב בירוחם את הפעילות יצטרכו שני דברים לקרות: יצטרכו יותר אמבולנסים ויצטרכו עוד כיתות כדי לפעול בהם או סניפים. לצורך העניין, נע"ם, נוער לתת, חוגי סיירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ויש לך בראש איך אתה תהיה הגון במעט כסף עם כמה ארגונים בודדים השנה? מה זה, תחרות בין הגופים? << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> לא, לא. יש מדדים מאוד ברורים שאנחנו מכירים אותם. יש מפקד שנעשה ב-2024. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי. אבל כמה כסף אתם ביקשתם לבניין? << אורח >> ישי גרין: << אורח >> שני מיליון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שני מיליון. ואתה גם ביקשת שניים. אוקיי, ואתם חיים עם זה בשלום. תודה רבה. אני חושב שהבקשה מובנת. אני רוצה להספיק שלושה דוברים, ארבעה, ולסיים. אסור לנו שיהיה גוף שלא זכה להגיד פה את דברו. וזו הפעם האחרונה שגופים מציגים לנו. אנחנו רוצים להיות הגונים עם כולם. עמותת מעגלי חיבור לנוער. בבקשה חדוה דאנה. << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> תודה על זכות הדיבור. אנחנו עמותה מעגלי חיבור לנוער. אנחנו עובדות כיום בצפת. אנחנו עובדות עם נערות בשעות הלילה, יש לנו מענה טלפוני. הבקשה שלנו זה להקים מרכז חירום לנערות. משהו שאנחנו נתקלנו בו בעבודה שיש בו חוסר. זה אומר נערות שלא יכולות להיות בבתים שלהן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם עושים פעילות כזאת היום? << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הפעילות שלכם עיקרה? << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> הפעילות שלנו כרגע היא פעילות ברחוב. אנחנו מאתרות נערות ויושבות, מלוות אותן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באיזה היקף אתם פועלים? << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> בצפת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה שנים אתם עמותה, מה ההיקף הכספי שלכם? << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> אנחנו שנתיים פועלות. אנחנו עובדות רק על תרומות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם שותפים של איזה משרד ממשלתי בפעילות? << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> אנחנו משתמשות בשירותים ועובדות בשיתוף פעולה של הרווחה והעירייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם רוצים להקים בית חירום לנערות? << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> לנערות, אבל שהוא יהיה מרכז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עם פעילות וכו'. כמה זה עולה? << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> אנחנו צריכות 2.5. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לקנות את הבית או מה לעשות? << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> הכול. להתחיל שנתיים פעילות ואנחנו נמשיך לעשות את ה-matching וכל הדברים שכבר אנחנו עושות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם מקור מימון ל-matching? << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> אנחנו כבר עושות תרומות. אנחנו חיות על תרומות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אבל כשאתן באות לוועדה אתן אומרות הבית עולה 2.5 ויש לנו, מתחייבים לגייס בעצמנו סכום מסוים? << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> אין לנו סכום מסוים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז כרגע אתם מבקשים הכול מהוועדה. << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> לא, אנחנו לא מבקשות את הכול, כי אנחנו יודעות שצריך יותר ממה שרשמנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה אתן מבקשות? << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> 2.5. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה חלק. << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> זה חלק ממה שצריך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה סך הפרויקט עולה? << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> אנחנו צריכות קודם כל את המבנה, שזה בתוך הסכום הזה. את הצוות הטיפולי. וכל השאר זה די - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הוועדה מממנת תקציב חד פעמי. אז מה הכוונה צוות טיפולי? מה יהיה שנה אחרי זה? << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> צוות טיפולי לשנתיים עד שנצליח להביא עוד תקציבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש בית כזה בצפת היום? << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> פניתם לעיריית צפת? << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> זה לא, אנחנו לא רוצות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היום צפת במשבר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל מה הבעיה לתת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, יש לה קשיים. היה שם גלריה לאומנות של נשים, לקחו להם את הבניין. אז חסר בניינים בצפת. << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> קודם כל, כן, חסר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, כן, אני מכיר. << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> זה לא בשביל צפת. זאת אומרת, אנחנו כיום עובדות ואם יש לי נערה ברחוב שאין לה איפה להיות בלילה אז אין לנו איפה לשלוח אותה, לא רק כי אין בצפת, כי אין באזור. האזור הכי קרוב בחיפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את בקשר עם משרד הרווחה על הבקשה הזאת? << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> א', תהיו בקשר, אני מבקש מנציגת משרד הרווחה לפגוש את האנשים, לראות אם יש פה סיכוי לשותפות ביניכם. ולהגיש את זה ביחד, עם גיבוי שלכם. << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> היום חשוב לי לציין שיש את המענה שאנחנו רוצות רק בחיפה, הבית ברחוב חיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, אנחנו לא ניכנס לפירוט המקצועי. אנחנו מבקשים ממשרד הרווחה לבחון את הבקשה שלכם, לגבות אותה מול הוועדה. בסך הכול אתם ארגון צעיר ובראשית הדרך. לבנות בניין ישר צריך לדעת, יש כסף להפעיל, יציבות פיננסית. אנחנו רוצים את הוודאות הזאת לשמוע גם ממשרד הרווחה. אז תעשו פגישה מהירה ונקבל מהם פידבק על המיזם הזה. << אורח >> חדוה דאנה: << אורח >> אוקיי, תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך. אשכול נגב מערבי, שירן בבקשה. << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> שלום ותודה רבה. שמי שירן עדי קלר, אני מנהלת את תוכנית regionup באשכול נגב מערבי. Regionup זה בעצם מהלך שפועל גם באשכול נגב מערבי וגם באשכולות בצפון. אשכול נגב מערבי, אשכול גליל מערבי ובית הכרם ובאשכול גליל מזרחי. השותפות הזאת בעצם חברים בה חמישה משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים: משרד הפנים, משרד הכלכלה, משרד העבודה, שירות התעסוקה ורשות החדשנות. כאשר מי שמוביל את התפיסה ואת ההקמה של המנגנון האזורי לקידום תעסוקה זה בעצם ג'וינט תב"ת. Regionup זה שותפות אזורית לקידום תעסוקה, מתוך התפיסה שתעסוקה בסוף זה משהו שהוא אזורי ולא רשותי. אנחנו פועלים בשלושה צירים: ציר אחד זה הציר של פיתוח סביבה עסקית. הציר השני זה הציר של פיתוח הון אנושי והציר השלישי זה של תשתיות ודטא. רעיון הוא בעצם להתאים את הכלים הממשלתיים לאזור ואנחנו בעצם מה שהגשנו לוועדה זה סיוע בהקמה של מערך עסקים אזורי לשיקום וצמיחה של המגזר העסקי בנגב והגליל. מאיזה שהוא מיפוי שנעשה בג'וינט תב"ת אנחנו בעצם רואים שמתוך 292 תוכניות תעסוקה שקיימות רוב התוכניות מתעסקות בפיתוח הון אנושי ושילוב תעסוקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אמרת שיש ארבעה-חמישה משרדי ממשלה שותפים. << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתם מבקשים על כל מקום כזה שמונה מיליון, שלושה כאלה זה 24 מיליון. כמה כסף המשרדים שמים? << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> המשרד בעצם מנוהל בשותפות של תב"ת ויש גם פרויקטים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, רגע שירה. ביקשת להקים שלושה כאלה. ואת אומרת שיש חמישה משרדי ממשלה שותפים. כמה כסף הם מביאים לשולחן? << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> אין תקציב ספציפי שאנחנו יכולים לבוא ולהגיד מה המשרד שם על השולחן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה הופך אותם לשותפים? << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> יש תקציב כולל שאנחנו בעצם שמים בתוכניות הנוספות. המערך הוא רכיב אחד בתוך כלל הדבר הגדול שנקרא regionup. כאשר מערך העסקים הוא הפרויקט המרכזי שבעצם אותו אנחנו מגישים לוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני מכיר אותך שנים ואת יודעת שאני אוהב לדבר עברית. אז אמרת יש חמישה משרדי ממשלה שותפים ואת מקימה שלושה מוקדים בשמונה מיליון לכל אחד. כמה כסף יש לך מהמשרדים על השמונה מיליון? << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> אני יכולה להגיד שבנגב המערבי, לצורך העניין, יש לנו כשלושה מיליון שקלים כרגע באיגום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למוקד הזה. << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> כללי, לתוכניות נוספות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני לא צריך כללי. מתוך השמונה כמה כסף יש לך? << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> אין לי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לך. אז הם לא באמת שותפים בבקשה הזאת. << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> אני רגע אולי שנייה אסביר. המערך, עוד פעם, הוא רכיב אחד מתוך הפעילות הכוללת. כל הפעילות הכוללת יש נגיד למשל תוכנית של חוסן תעסוקתי, תוכנית הכשרות. זה כן דברים שמתוקצבים על ידי משרדי ממשלה. ספציפית הקמה של המערך עצמו שאותו אנחנו מבקשים זה בגובה שמונה מיליון. הפעילות הכוללת יש לה מקורות ממשלתיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה על דעת משרד הכלכלה, חדשנות? הדבר הזה בשותפות איתם? << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי יש ריבוי כל מיני חממות, כל מיני עניינים. אין פה כפילויות ביזמות הממשלתית? << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> לא. זה לתת כלים משלימים למגזר העסקי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל בדרום את אומרת שמתוך השמונה יש לך שלושה? זה המקום היחיד שיש לך כסף? << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> לא. יש גם תקציבים בגליל ובאשכולות האחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתוך השמונה המבוקשים אני מדבר. יש לך כסף? << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אני מבקש שייצא מכתב לוועדה בכל מקום כזה שאת רוצה להקים מה מקורות המימון הקיימים מתוך שמונת המיליון המבוקשים. אני חושב שזה יעזור לוועדה להחליט. איפה שיש בשלות ומחויבות כספית נוספת של משרדי הממשלה. << אורח >> שירן עדי קלר: << אורח >> אז אנחנו נצרף הבהרה על זה, אין בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. משרד החינוך. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> רק בהשלמה למה שהיה לנו לפני זה. הבקשה של משרד החינוך הייתה לסניפים בתנועות הנוער. באמת יש הבדלה בין השניים. עכשיו זו בקשה אחרת. << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> נעים מאוד, מדברת שרי שלזינגר, מנהלת אגף בכיר תקציבים במינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער של משרד החינוך. כידוע לכם, אצלנו אנחנו מתקצבים כ-23,000 תלמידים, מתוכם קרוב ל-10,000 נמצאים בכ-48 כפרי נוער. רובם מגיעים מרקע מוחלש שהמינהל לחינוך התיישבותי עושה ככל יכולתו כדי לאפשר לו קידום שוויון הזדמנויות, צמצום פערים וכו'. הפנימיות במינהל החינוכי התיישבותי נמצאות חלקן במצב, בכפרי הנוער במיוחד, במצב רעוע. ואנחנו מבקשים פה 10 מיליון שקלים על מנת להיטיב, לשפר, לשפץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. משרד החינוך שלח לנו מכתב ברגע האחרון שהוא מבקש תקציב לשיפוץ כפרי נוער. וגם חברתי, חה"כ פנינה תמנו שטה היא דחפה את זה. אבל היא אמרה לי שהתחייבתם ל-10 מיליון משלכם וזה לא מופיע במכתב. האם לפרוטוקול אתם מתחייבים לתת matching אם הוועדה תיתן לכם כסף? כי היא אמרה לי שיש התחייבות כזאת, אבל במכתב זה לא מופיע. של השר אלינו. או של מי שלא שלח את המכתב, מאיר שמעוני, המנכ"ל. << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> תראה, תקציב המינהל לחינוך התיישבותי לא כולל בבסיס תקציב 10 מיליון שקלים כרגע. אבל אנחנו יכולים להבטיח - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תעשו שיעורי בית ותעודדו אותנו לבוא אתכם על כל מיליון שלכם. ונראה מה יש לנו. << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> ככל והוועדה תוכל למצוא לזה מקור תקציבי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. ככל ואתם תביאו matching אז נדון. הבנת? זה משפטי, את עורכת דין. ככל ומשרד החינוך יביא matching הוועדה תמצא לנכון לשקול לממן. כך זה הניסוח. << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תביאו לנו matching. בסדר? כי אמרו לי שיש, אני לא יודע. אני סומך על פנינה, היא לא תוותר לכם. אז יאללה, בואו נעשה משהו טוב למען כפרי נוער. הם גם ראויים לכך. עמותת לנה, תואר שני יוסף אלעמור, מנכ"ל. בזום. << אורח >> יוסף אלעמור: << אורח >> שלום לכולם. נעים מאוד קודם כל, אני יוסף אלעמור, מנכ"ל עמותת לנה. עמותת לנה פועלת מזה עשור במטרה להוביל באמת שינויים אמיתיים בחברה הבדואית ולהוביל מהלכים שיתנו באמת באמצעות תוכניות חדשניות. אנחנו פועלים לאוכלוסיות המוחלשות, בעיקר לאנשים עם צרכים מיוחדים וגם לבריאות הנפש. אנחנו שמים בחזוננו באמת בכל חברה שבה כל בן אדם ירגיש שייך ומעורב. התוכנית שאנחנו מגישים אליכם זו תוכנית של חוסן לאנשים עם צרכים מיוחדים ובריאות הנפש והמשפחות שלהם. ראינו מה-7 באוקטובר את מה שקרה, וגם מה שחטפה החברה הבדואית. ראינו את עצמנו כלנה, כמובילים את כל המהלך של החוסן לאנשים עם צרכים מיוחדים בחברה הבדואית וראינו ממש פערים שנמצאים בחברה מבחינת מתן כלים וידע וזכויות אפילו לכל האוכלוסייה הזאת בחברה הבדואית. היום המחקרים לאחרונה מראים על כ-30% מהאוכלוסייה הבדואית חווה בעיות בבריאות הנפש בשלב כלשהו בחיים. לכן באה התוכנית שהיא איך לתת כלים ולמתן ממש תוכנית של הסברה, של סדנאות. בסופו של דבר זה פרויקט שהוא הולך וצומח. מתחיל בהכנה וסדנאות לטובת כל האוכלוסייה ואז ממשיך להקמת קבוצות תמיכה וממש מרכז משלים לאנשים עם צרכים מיוחדים והמשפחות שלהם. זה החזון שלנו שאנחנו רוצים באמת לקדם בחברה הבדואית, שהיא מתמודדת תמיד עם אתגרים לא פשוטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יוסף, תגיד לי מה אתם מבקשים מהוועדה, בכסף? << אורח >> יוסף אלעמור: << אורח >> אנחנו מבקשים מהוועדה תמיכה בתוכנית חוסן לאנשים עם צרכים מיוחדים שכבר התחלנו בזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה כסף אתם מבקשים? << אורח >> יוסף אלעמור: << אורח >> התוכנית ממושכת לשנה והיא מדברת על בסביבות חצי מיליון שקלים, שכולל הקמת בסיס ותשתית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם הכרה ממשלתית בפרויקט שלכם? יש לכם שותפות עם ממשלה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו התחלנו בפרויקט הזה בגיוס תרומות, שהתחלנו אותו שנה שעברה ועכשיו אנחנו רוצים להמשיך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם תקציב משלכם לפרויקט? << אורח >> יוסף אלעמור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה אתם מעצמכם מביאים לפרויקט? << אורח >> יוסף אלעמור: << אורח >> אנחנו הבאנו לפרויקט את הצוות שלנו שהוא ממשיך ומנהל את הפרויקט ו-10% שאנחנו מביאים כתרומות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם הכרה ממשלתית? אנחנו לא יודעים לתת כסף לעמותה. אנחנו יודעים לתת כסף לממשלה שמאמינה בעמותה ותפעל איתה או תקדם את המיזם. << אורח >> יוסף אלעמור: << אורח >> יש לנו כבר פרויקטים משותפים עם משרד הרווחה שאנחנו מפעילים כל מיני תוכניות תעסוקה ותוכניות של יום שירות ארוך ופנאי דרך משרד הרווחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מבקשים, אם אתה בקשר עם משרד הרווחה שנציג מטעמם יפנה אלינו לגביך וייתן ברכת הדרך לדברים שאתה עושה איתם. << אורח >> יוסף אלעמור: << אורח >> התוכנית הזאת של החוסן היא לא קיימת. יש חוסן לאנשים רגילים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבין. אבל אולי על בסיס הקשר הקודם, על בסיס האמון שיש להם בפעילות שלך יכירו בפרויקט הזה כפרויקט נכון וחיובי. << אורח >> יוסף אלעמור: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אפשר שתהיה פנייה של המשרד לגביך. תודה. שמעון, הפרויקט בצפת, תיכון בצפת. כן? << אורח >> שמעון: << אורח >> אז אני מגיע להציג תיכון שפנתה אליי המנהלת שלהם, בקשר לנקודות של החוסן החברתי של הבנות שם, של אותו תיכון שיש הרבה פער מאוד גדול בתקצוב שהן צריכות לקבל בשביל שהן יוכלו לשקם את כל הבנות. שבגלל שזה זמן מלחמה, שזה סמינר שיש שם בנות עם סוציו-אקונומי נמוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה דווקא התיכון הזה? יש בצפת 5-10 תיכונים. << אורח >> שמעון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה דווקא הוא? << אורח >> שמעון: << אורח >> כי הם פנו אליי. והיא מתעסקת ושמה לה דגש לנושא הזה לשקם את הבנות מבחינת חוסן חברתי, חוסן נפשי. היא רוצה לתת הכשרה למורות כדי לטפל בדברים האלה, שזה נושא מאוד מאוד חשוב עכשיו שאין באמת מענה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והעירייה היא מעורבת בזה? כי אתם אפילו לא עמותה, לא ישות משפטית. << אורח >> שמעון: << אורח >> לא. זה תיכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תיכון הוא לאו דווקא ישות משפטית. << אורח >> שמעון: << אורח >> הוא רשום, אני לא יודע בדיוק אם הוא עמותה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה רשת הוא פעיל, איזה גוף? << אורח >> שמעון: << אורח >> הוא פרטי. נראה לי שהוא גם עכשיו, הוא דרך משרד החינוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שמעון, אי אפשר שאדם פרטי או גוף פרטי יבקש כסף מממשלה. לפחות העירייה צריכה לבקש. ואז לנמק למה היא מבקשת על בית הספר הזה ולא על אחרים. << אורח >> שמעון: << אורח >> העירייה לא מבקש על מוסד כזה או אחר במקרה שיש שם מנהלת שרוצה לקדם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא? << אורח >> שמעון: << אורח >> כי היא לא קשורה לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זאת אומרת? עירייה יש לה אגף חינוך. << אורח >> שמעון: << אורח >> יש לה אגף חינוך והמנהלת שם, שבעלה הוא עובד עם העירייה, כנראה שזה עבר דרכם. הם יודעים את הנושא הזה. וכנראה שהיא חשבה לנכון שבאמת אפשר להעלות את זה לוועדה. אני אבדוק לך אם זה עמותה ומה הקשר שלה עם משרד החינוך. אבל בנוגע לתיכון עצמו, התיכון הוא רוצה לקדם חוסן לבנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הבקשה נכונה ומובנת. << אורח >> שמעון: << אורח >> זה מובן וזה חשוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אי אפשר להפלות תיכון אחד בעיר אחת. << אורח >> שמעון: << אורח >> שיפנו לוועדה. אי אפשר לייצג את כל התיכונים. מי שפנה, אנחנו מייצגים אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל יש איזה היגיון שיש בישראל אלפי תיכונים. הוועדה לא תקבל - - - << אורח >> שמעון: << אורח >> יש בעירייה, הגשנו לוועדה, סליחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שמעון, הוועדה לא תקבל אלפי בקשות מתיכונים בישראל. << אורח >> שמעון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה או משרד החינוך או העירייה. מישהו אמור להציג את הרעיון הזה. << אורח >> שמעון: << אורח >> אני אבדוק את זה. העירייה הגישה כמה נושאים של חוסן, אבל זה פשוט נושא ספציפי ודחוף בגלל המלחמה, מה שהיה. שיש שם בנות שהן בקריסה. ויש הרבה פחדי נטישה, שיש שם מילואימניקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הצורך אמיתי ונכון. איך עושים את זה אני לא יודע. << אורח >> שמעון: << אורח >> עם מה צריך לבדוק? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט להתייחס, משרד החינוך? הכרתם את זה? << אורח >> ישי גרין: << אורח >> כמו שאמרת, זה לא עבר דרכנו, זה לא בהצעות שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי. << אורח >> שמעון: << אורח >> אז אולי באמת שמשרד החינוך ייכנס כבר לנושאים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אתה תרצה הרצאה על משרד החינוך על טיפול בטראומה בבית ספר הוא ייתן לך הרצאה. הוא כבר נכנס לנושא. << אורח >> שמעון: << אורח >> צריך להכשיר מורים בשביל זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני אומר, אם אתה רוצה שהוא ייכנס תלך לפגישה איתו שייכנס. אבל הם כבר נכנסו. השנה משרד החינוך עושה המון עניינים של טראומה. אבל זה לא סותר להוסיף ולעשות טוב. פה פשוט יש בעיה, כי אתה - - - << אורח >> שמעון: << אורח >> אני אבדוק את הנושא, דרך מי הם מגיעים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדיוק. או עירייה או משרד או עמותה סדורה או משהו ארצי. ארגון בצלמו, אחרון, בבקשה. << אורח >> שי גליק: << אורח >> שי גליק, מנכ"ל בצלמו. כיום בישראל ישנם עשרות אלפי בתי כנסת, רובם לא נגישים או שלא נגישים באופן מלא. זאת אומרת גם אם בית הכנסת נגיש, אם השירותים לא נגיש, הנכה מגיע לתפילה, צריך להתפנות, לא נעים בכלל. אמא בא לבית הכנסת לבר המצווה של הבן, עזרת נשים לא נגישה. נשארת בחוץ, שומעת אותו מהחלון. רק בחרבות ברזל נוספו למעלה מ-10,000 נכי צה"ל, חוץ מעוד כמה אלפים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הצורך מובן. מה אתם מבקשים? << אורח >> שי גליק: << אורח >> אנחנו מבקשים בעצם, עלות הנגשת בית הכנסת היא מאוד זניחה, היא כמה עשרות אלפי שקלים. אבל זה סכום גדול בשביל בית כנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה לבית כנסת? << אורח >> שי גליק: << אורח >> בין 10,000 ל-30,000 שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> להנגיש. << אורח >> שי גליק: << אורח >> ברובם. אם יש מי שיותר אנחנו כמובן - - - על עוד כסף. לכן אנחנו מבקשים להקים קרן ממשרד הדתות של שני מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במשרד. << אורח >> שי גליק: << אורח >> במשרד הדתות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והמשרד ישים משהו משל עצמו? << אורח >> שי גליק: << אורח >> המשרד ישים גם משלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה הוא ישים? << אורח >> שי גליק: << אורח >> או matching או איזה סכום אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אי אפשר. << אורח >> שי גליק: << אורח >> לא, רגע, שנייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אתה תנשום ותקשיב לי. המשרד ישים? << אורח >> שי גליק: << אורח >> המשרד ישים, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא שלח לנו מכתב? << אורח >> שי גליק: << אורח >> אני אוציא ממנו מכתב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה כסף? << אורח >> שי גליק: << אורח >> בוא נראה כמה הוועדה תשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יש לך יומיים להביא מכתב. << אורח >> שי גליק: << אורח >> אני רוצה להוסיף עוד נקודה אחת. כבר כיום יש רשויות מקומיות חזקות ששמות את הכסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני צריך אותן, את החזקות? << אורח >> שי גליק: << אורח >> הפוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה רוצה לחלשים. << אורח >> שי גליק: << אורח >> אני דואג לחלשים. אני אומר, הפריפריה אין להם את הנגישות. דימונה, מקומות כמו באר שבע, מקומות חלשים. שם רוב בתי הכנסת הם ישנים, הם לא נגישים. ועלות הנגישות היא מאוד גבוהה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מצוין. אתה תביא מכתב ממשרד הדתות על matching למיזם הזה? << אורח >> שי גליק: << אורח >> אני אביא מכתב ממשרד הדתות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה, אנחנו מחכים למכתב. << אורח >> שי גליק: << אורח >> רק שתי נקודות אחרונות. א', זה בן דורי, זה הנגשה חד פעמית, זה לכל הארץ. זה עוד נקודה מאוד חשובה. והחשיבות של בן אדם שמגיע לבית הכנסת ומסורתי וצריך את המקום שלו ואת הנוחות שלו לאין ערוך, באמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מוסכם, לא צריך להרבות. יהלומי, משפט, כי אנחנו חייבים לסיים. רצית להגיד משהו? כן? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> תודה רבה כבוד יושב-הראש, ירון לוי, מטה קול"ם של מיוחדים. רק במילה לגבי החטופים, אנחנו 500 ימים. אז בעזרת השם שנזכה השבוע לראות את ששת החטופים ובתוכם קרוב משפחתי עומר בנימין ונקרט. ובעזרת השם כל שאר החטופים אחריו. חיים ושאינם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמן. אשריך. זה סיום טוב לדיון הזה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אני בשת"פ עם שי כמובן, בצלמו, על כל נושא הנגישות. הדברים ידועים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מיזם יפה. תביאו מכתב ממשרד הדתות. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אני מקווה ואני רואה בזה ערך עליון. אני נפגש המון עם נכי צה"ל ונכים מהנובה וכל מיני, מהטבח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. תודה לכל המציגים. כמה משפטים כלליים: כל אדם שהוא עמותה או גוף פרטי או כל סוג של התאגדות מלכ"רית, אני לא יודע מה, אגודה שיתופית, חברה סוכנותית, חברה לתועלת הציבור או כל אפשרות אחרת, הסיכוי לקבל כסף מהוועדה גדל כאשר משרד ממשלתי מגבה אתכם, א'. ו-ב', שם אתכם כסף. אבל גם אם הוא מגבה את התוכן ואומר אני מכיר את העמותה הזאת, זה איכותי מאוד, אני יודע לעבוד איתה, עשיתי איתה משהו. אם תתנו להם כסף אני אעשה על זה בקרה מטעם הקרן ואני אוודא שזה יצליח. הוועדה יודעת לתת כסף למשרדי ממשלה ולגופים שפטורים ממכרז בממשלה: רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות וכן הלאה. וגם זה בהסתייגות. אז כל מי שביקש פה כסף ולא עבר דרך משרד ממשלתי, שינצל את השבוע הזה לקבל ברכת דרך של שרים או מנכ"לים למיזם שלו ויצרף את המכתב אלינו. שתיים, כל מי שיביא matching לפרויקט שלו מול הבקשה שהוא שם אצלנו הסיכוי שלו גדל. כי הוועדה רוצה למנף ומהמעט כסף שיש לה לעשות יותר. ה-matching מעיד על רצינות. אם משרד פעם ראשונה שהוא מבקש על משהו זה בגלל שיש קרן העושר אולי זה לא היה הכי חשוב לו. אם הוא שם מעצמו ואומר אני מתחיל לטפל בנושא, כמו שדיברנו על כפרי נוער, ואני אסמן שם 10 מיליון ואני בא אליכם, הדבר הזה הופך למחייב ורציני יותר. אז נא להביא לנו matching. נא לשקול גם לעשות עם פחות כסף, פעולה קרובה, דומה ואיכותית. אף אחד לא יקבל את כל תאוותו בידו, אין סיכוי. כי הבקשות שקיבלנו פה הן על סך מיליארד או שניים מול 180 מיליון. לכן שלא יהיו חלומות שיתנפצו לכם בבוקר. אלא נהיה פרגמטיים ונראה איך נעשה מעשים טובים בכסף מצומצם. כל הבהרה או מכתב או שותפות עם ממשלה או matching או תיקון שאתם יודעים לשלוח לוועדה אנחנו מגבילים אתכם עד סוף השבוע הזה. מכתבי ממשלה, תמיכה, matching, הבהרות, תיקוני תקציב, צמצום עלויות. כל דבר שיעודד אותנו. שלביות, עדיפויות שיש לכם. אם מישהו שם ארבעה דברים יכול להגיד לוועדה בתוך הארבעה זה הכי חשוב לי. לעשות סדר בברדק. כל הבהרה במכתב פשוט ומובן עד סוף השבוע הזה לשלוח לוועדה. הוועדה אמורה לקבל החלטות במרץ, בתקווה שזה גם קורה פה בחדר הזה בהסכמות מלאות ושהממשלה תלך איתנו, למרות שלא כל מה שהיא ביקשה מאתנו היא תקבל. יש פה דינמיקה שעוד צריך לפתור אותה. אני רוצה להודות ליושב-הראש ואטורי שלא נמצא כאן על הסבלנות והעקביות ועשרות השעות שהוא השקיע בשבועות האחרונים כדי לאפשר לכל אדם להגיד את דברו. לא כל אדם מקבל מפה כסף, אבל כל אדם שרצה להישמע בוועדה הזאת נשמע. וזה דבר אדיר בתהליכי שקיפות וכבוד לאזרחים וליזמים. אני נועל את הישיבה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:04. << סיום >>