פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת העבודה והרווחה
18/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 370
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025), שעה 11:32



סדר היום:
 << הצח >> פרק ז' (הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (מ/1822) << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
אפרת רייטן מרום


מוזמנים: 
	מאור לזר
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

	חנן לזימי
	–
	אגף שכר, משרד האוצר

	איילת הלר
	–
	רפרנטית, אגף תקציבים, משרד האוצר

	נטעלי כהן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

	עילם שניר
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	אלי נאווי
	–
	מנהל תחום, רשות המיסים

	יהודה הריס
	–
	לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

	אדם בלומנברג
	–
	סמנכ"ל כלכלה ומדיניות, ההסתדרות הכללית

	מוטי עזרן
	–
	עו"ד, מנהל תחום משפט קיבוצי, התאחדות התעשיינים

	יעל שלו-ויגיסר
	–
	ראש מטה ירושלים, ארגון "כוח לעובדים"

	יפתח מאירי
	–
	חבר ועד יש ושם וחבר הנהגת "כוח לעובדים", ארגון "כוח לעובדים"

	טל קופרשטיין
	–
	אביו של בר קופרשטיין החטוף בעזה

	ברק עוז
	–
	בן דודו של בר קופרשטיין החטוף בעזה




ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת
מיכאל קוסאשוילי

סגנית מנהלת הוועדה:
אורית ארז

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הצח >> פרק ז' (הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (מ/1822) << הצח >>


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בוקר טוב, ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. כ' בשבט התשפ"ה, ולמספרם, 18.02.205. היום אנחנו נדון על הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025, מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024. לפני שאנחנו ניכנס לדיון, אנחנו נשמע את דבר משפחות החטופים. 

טל קופרשטיין.

 << אורח >> טל קופרשטיין: << אורח >> 

אני אבא של בר בן ה-22 מחולון. לפני חמש שנים נפצעתי בתאונת דרכים בזמן שהתנדבתי באיחוד הצלה, בדרך להציל חיים של ילדה בת 4 . אחרי התאונה עברתי שבעה ניתוחים, ובניתוח האחרון קיבלתי אירוע מוחי. מאז לא דיברתי ולא הלכתי ואני סיעודי. מגיל 16 בר ניהל את העסק המשפחתי שפתחתי חודשיים לפני התאונה, ופרנס את המשפחה. הוא עבר לגור אצל ההורים שלי כדי שלמטפל שלי יהיה מקום לישון.

 ב-7 באוקטובר הוא עבד בנובה בתור סגן קב"ט. כשהגיעו המחבלים בר סייע לפצועים. הוא נסע על ריינג'ר ארבע פעמים, יכול היה לברוח אבל בחר לחזור לתופת. באחת הנסיעות לפטיש הוא שם חוסם עורקים לשני גבאי, ואמר לאבא שלה שלא יגיע לשם כי יש הרבה בלגאן. בר לקח את שני לאמבולנס הדמים. 

גילינו על החטיפה של בר ב-11:00 כשהתפרסם סרטון הזוועה ובו הוא אזוק בידיים וברגליים עם חבל מסביב לצוואר. בר צעק למחבלים את שמו וביקש שיטפלו באלקנה בוחבוט הפצוע. זה בר, תמיד דואג לאחרים לפני שדואג לעצמו.

בשנים האחרונות אני עובד עם קלינאית תקשורת בשם תום ולמדתי לדבר מחדש. היום אני כאן ויכול לספר לכם על בר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. אני רוצה להגיד לך שכל מילה נשמעה וכולם שמעו את זה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

ואנחנו מייחלים כולנו ביחד. החלוקה הזאת של שלב א' ושלב ב' היא קטסטרופלית. לא צריך לחלק את זה. כולם ביחד. כולם אזרחים שלנו וחיילים שלנו. צריך להחזיר את כולם, לא רק החטוף האחרון, עד החלל האחרון שחייב לחזור הביתה לקבורה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמרת שאתה היית מתנדב באיחוד הצלה כשנסעת.

 << אורח >> טל קופרשטיין: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברק עוז, אתה בן דוד? אתה רוצה להשלים או להוסיף?

 << אורח >> ברק עוז: << אורח >> 

ביני לבין בר אין קשר שהוא רק משפחתי. אני ובר כמו אחים. קודם כל אתם רואים את אבא שלו, איזה גיבור הוא ואיך הוא מתמודד עם כל הדברים ואיך הוא עובר את כל מה שהוא עושה. הוא השראה. בר כל הזמן תמיד אומר שאבא שלו זה ההשראה שלו, שהוא מודל לחיקוי. כמו שראיתם, אני בטוח שראיתם, גם אז באותו יום ב-7 באוקטובר בר יכול היה להינצל שם, והוא בחר להקריב את עצמו, והוא עדיין שם כי הוא בחר להקריב את עצמו. 

באותו יום בר נכנס ויצא לאזור המסיבה מספר פעמים. במספר הפעמים האלה שהוא נכנס ויצא, הוא עשה חוסם עורקים לבחורה, והוא פתח נתיב מילוט לחוגגי המסיבה, והוא עזר לכל כך הרבה אנשים ובגלל זה הוא שם. כמו שאתם רואים, שוב אני אחדד, אבא שלו גם הלך להציל חיים של ילדה. זה דברים שעוברים. בר גיבור ואבא שלו גיבור, ואנחנו רוצים את בר בבית. 

אני יכול לתת לכם מנקודת המבט שלי כמה כואב לי וכמה קשה לי ש-501 ימים עברו, ולוקחים לך את הן אדם שהוא הכי יקר לך, הבן אדם שאתה הולך לישון איתו ואתה קם איתו, ואתה מבלה איתו ויוצא איתו ועושה איתו את כל הדברים האלה. בום, ביום אחד לא בהיר בכלל. זה באמת נורא קשה ולנו אין שום בקשה. אנחנו מבקשים רק דבר אחד. אנחנו רק רוצים לראות את בר ואת כל שאר החטופים כבר בבית. אני חושב שאחרי כל כך הרבה זמן, באמת שהגיע הזמן שכולם יחזרו כבר הביתה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

 << אורח >> טל קופרשטיין: << אורח >> 

הוא היה חובש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה היית חובש. 

 << אורח >> טל קופרשטיין: << אורח >> 

גם בר. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

מצילי חיים. אנחנו חייבים להחזיר את כולם באמת. תדעו לכם שהלב שלנו הוא פצוע ביחד איתכם. 

 << אורח >> טל קופרשטיין: << אורח >> 

עד שיבואו מעזה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

ממש. אסור שיישאר שם אף אחד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו מתפללים, אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה. המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לאורה, וישועה, השתא בעגלא ובזמן קריב. אמן.

<< אורח >> טל קופרשטיין: << אורח >> 

אמן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה לעשות הפסקה של חמש דקות, ברשותכם. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:43 ונתחדשה בשעה 11:51.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו שבנו מההפסקה ואנחנו נצלול אל תוך החוק. פרק ז', הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025. 

עו"ד מיכאל קוסאשוילי, בבקשה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

בדיון הקודם עצרנו בתחילת סעיף 2, אבל היו לנו שתי נקודות שהיינו צריכים לסגור. הנקודה הראשונה זה טיוב של ניסוח בפסקה 4 להגדרה דמי הבראה, בעמוד 5. יש דמי הבראה שניתנים בעין. הנוסח הקודם התייחס לעובד במשרה מלאה. עלתה השאלה מה בנוגע לעובדים שעבדו חלק מהשנה או בנוגע לעובדים שעובדים במשרות חלקיות. בפסקאות 2 ו-3 יש התייחסות לנקודה הזו, ובפסקה 4 אין התייחסות לעובד שעובד במשרה חלקית, לכן חידדנו את הנקודה הזו והבהרנו שגם עבור עובדים שעבדו בחלק מהשנה, שעובדים בחלקיות משרה, דמי ההפחתה יופחתו בהתאם לשיעור המשרה שלהם, בהתאם לחלקיות התקופה שבה הם עבדו. אני אקרא את הפסקה שוב.

	(4) 	לעניין עובד שממומן לו נופש או ניתנת לו הטבה אחרת בעין, במקום תשלום דמי 			הבראה בשנת 2025 – סכום השווה למנה המתקבלת מחלוקת השווי הכולל של 			ההטבה האמורה שהייתה נזקפת לעובד לעניין מס הכנסה אלמלא הוראות חוק 			זה, במספר ימי ההבראה שלהם היה זכאי העובד בשנת 2025, לפי הנהוג במקום 			עבודתו, אילו היו משולמים לו דמי הבראה ואלמלא הוראות חוק זה; הסכום לפי 			פסקה זו לא יפחת מסך של 418 שקלים חדשים ולא יעלה על סך של 471.4 שקלים 			חדשים לעובד במשרה מלאה שהועסק בכל התקופה שבעדה משולמים לו דמי 			ההבראה בשנת 2025, ואם הוא הועסק במשרה חלקית או בחלק מהתקופה 				שבעדה ניתנת ההטבה, יחולו לעניין חישוב הסכום 	הוראות פסקאות משנה (א) עד 			(ג) של פסקה (1).

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

פסקאות משנה (א) עד (ג) מסדירות את ההתייחסות לעובדים שעבדו בחלק מהתקופה או שעבדו בחלקיות משרה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חלקיות התשלום לחלקיות משרה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

או שעבדו בחלק מהתקופה. 

חידוד נוסף שהיושב-ראש ביקש מאיתנו בדיון הקודם נוגע למנגנון ההפחתה החלקי. נזכיר שוב, יש שני מנגנונים שחלים בחוק הזה לעניין הפחתה חלקית או לעניין אי-תכולה. החוק קובע שהפחתת דמי הבראה לא תחול על עובדי משק בית. זה מנגנון אחד. מנגנון שני זה מנגנון ההפחתה החלקית. בהתחלה נקבעו שני תנאים לעניין ההפחתה החלקית. מנגנון ראשון קובע – 

עובד שאלמלא הוראות חוק זה היה זכאי בשנת 2025 לפחות משישה ימי הבראה, ומשכורתו החודשית הממוצעת בתקופת שלושת החודשים אוקטובר 2024 עד דצמבר 2024 אינה עולה על 6,150 שקלים. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אלו שני התנאים. התנאי הראשון – עובד שהיה זכאי לפחות משישה ימי הבראה, והתנאי השני, עובד שזכאי לפחות משישה ימים, תחול עליהם הפחתה חלקית של מחצית מערך יום ההבראה שלהם. היושב-ראש ביקש לבדוק האם ניתן להתייחס לכל העובדים שמרוויחים פחות מ-6,150 שקלים ללא כל תלות במספר הזכאות שלהם ובזכאות שלהם באופן כללי. נשמח לעדכון משרד האוצר בנוגע למספר ימי הבראה. 

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

איילת הלר, אגף התקציבים. ככל שהיו"ר וחברי הוועדה מעוניינים בכך, לבטל את מגבלת הימים כך שיחול רק התנאי של רף המשכורת, כלומר עובד שמרוויח פחות מ-6,150 שקלים, אז מבחינתנו ניתן לבטל את מגבלת הימים כך שבלי קשר למספר הימים שעובד זכאי להם, תוכל לחול עליו ההפחתה החלקית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש בזה היגיון פשוט, כי אם אדם ממילא לא מרוויח יותר מ-6,000 שקל, אז אם יש לו שני ימים או שלושה ימים, אנחנו נתקטנן איתו? נשאיר את זה כמו שדיברנו.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

תודה, אדוני היו"ר. אני כמובן מברכת על הצעד הזה של משרד האוצר ועל היוזמה שלך, אדוני היו"ר, לעשות את התיקון הזה שהיה נחוץ גם בשנה שעברה וחבל שזה רק השנה יתבצע. לקחו מאנשים את הכסף הזה למרות שאנשים צריכים היום כל שקל בגלל המצב במדינה, אז לפחות העוול הזה והתיקון הזה יתבצע עכשיו. זה חשוב מאוד. אני רק חושבת שבכל זאת הדברים מאוד השתנו וצריך לשים על זה את הדגש ולחפש פתרונות אפילו יותר מרחיקי לכת, בגלל שלא רק המצב הכלכלי הפך להיות קשה יותר השנה וכולם מרגישים את זה, אלא אנשים ממשיכים לעשות וללכת למילואים הרבה מאוד, כלומר אותו עובד שהולך למילואים זה אותו עובד שמורידים ממנו עכשיו - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, לא, אותו עובד שהולך למילואים, אין לו פחות מ-6,000. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אלף, זה נכון ולכן אני אומרת, אנשים שהולכים למילואים זה אותם אנשים שמורידים להם את ה-470 שקל. הם אנשים שבעזרת השם, אני מקווה שגם כולם לא מרוויחים פחות מ-6,000. אני לא מכירה את הנתונים. אני מקווה שאין, אבל אותם עובדים שהולכים למילואים - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש הרבה אבל עליהם דיברנו.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

שהם באמת נמצאים במקום שבו מכיס אחד אתה לוקח להם את ה-470 ובכיס שני אתה כאילו נותן להם כי הם אנשי מילואים, אז אתה נמצא שם באיזה enen, אם אני הבנתי את הטריק של החוק הזה, ותקנו אותי אם אני טועה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

למעשה החלק של ההעברה למילואימניק הוא קצת מעורפל. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

כי הוא מגיע לאיזה קופה. רק שאני אבין, יש מילואימניק שמורידים לו את ה-470 שקל שזה דמי ההבראה האלה, נכון? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

והוא אמור לפי החוק, גם לפי ההסבר, הכסף שירד הולך למין קופה של האוצר שבה מפרישים את הכסף בחזרה, זאת המטרה, לאנשי המילואים, אבל אותו מילואימניק בקצה שדיברנו עליו, הוא לא בטוח נהנה בצורה ישירה כמו שלקחו ממנו בצורה ישירה את ה-470 שקל. לא בטוח שהוא ייהנה מכל אותם 470 בחזרה ובאיזה דרכים. זה לקונה שבו לדעתי צריך להבין מהאוצר למה הכוונה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כדי שנבין מה שאת אמרת, אני אשאל את האוצר מה התגובה שלהם.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

זה להכניס מכיס ולהוציא מכיס.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אבל הם לא מקבלים את אותו כסף. מוציאים מהם 470 שקל אבל הם לא מקבלים את אותו דבר למרות שכתוב את זה בחוק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני פשוט רוצה להבין מה שאמרה חברת הכנסת רייטן. 

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

סך תוכנית התגמולים וההטבות עבור חיילי מילואים בשנת 2025 כרגע עומד על 6 מיליארד שקלים, שההכנסה כתוצאה מהחוק הזה צפויה לעמוד על 1.3 מיליארד, כלומר מדובר במימון של חלק מסך התגמולים שמגיעים לחיילי מילואים. בדיון הקודם אנחנו עברנו על רשימת המענקים שחיילי מילואים צפויים להיות זכאים להם. זה יחסית דומה למענקים שהיו זכאים להם בשנת 2024 עם כמה התאמות לאור צמצום במספר ימי המילואים ובכלל התאמות שעשו ביחס למענקים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בכל מקרה ההצעה שלנו לעשות את זה לחצי יום יועיל לכל אלה שזכאים לזה, גם אם הם מילואים, גם לא, זאת אומרת אין פה מישהו שיפסיד מזה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אני הקדמתי ואמרתי שהיוזמה שלכם בתיקון היא מבורכת וחשובה. אני העליתי נקודה אחרת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, כן, בסדר. אני רוצה שיהיה ברור. כמו שאני לא כל כך הבנתי מה שאמרת, אז יש עוד אנשים אולי - - - 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אני אחדד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, לא, זה לא חשוב. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אוקיי, כי זה חשוב התיקון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה שחשוב לי, שהתיקון שלנו לא יזיק אפילו לאדם אחד, גם לא למילואימניק.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

לא יזיק אפילו לאדם אחד, לכן היה לי חשוב לבוא ולברך על התיקון הזה. זה תיקון חשוב. התיקון בלהפחית את ההפחתה של ימי ההבראה הוא חשוב מאוד ועוזר לאוכלוסיות החלשות שהן מרוויחות פחות מ-6,000. חד משמעית הדבר הוא חשוב. רק חשוב לי לציין כי בסוף זה דיון פתוח וחשוב שהציבור ישמע וידע שיש פה פער בין המטרה של החוק שבאה ואומרת, אנחנו אמנם לוקחים מכם 470 שקלים, אבל המילואים יקבלו את הכסף הזה בדרכים עקיפות כי החוק הזה נועד בין היתר, 1.3 מיליארד אם אני לא טועה, לחזור חזרה לאנשי המילואים. אני אומרת, בואו רק לא נשלה את עצמנו. זה הדבר החשוב. בואו לא נשלה את עצמנו ונגיד לעצמנו שהכסף חוזר במלואו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את מדברת על המכלול של הכסף.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

נכון. זה הדבר החשוב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בואו נמשיך. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

נקרא שוב את ההגדרה המתוקנת לעובד בהפחתה חלקית.

	עובד שמשכורתו החודשית הממוצעת בתקופה של שלושת החודשים אוקטובר 2024 עד 		דצמבר 2024 אינה עולה על 6,150 שקלים חדשים, ואם הוא מועסק במשרה חלקית – 		אינה עולה על הסכום כאמור כשהוא מוכפל בחלקיות משרתו; ואולם אם העובד לא היה 		זכאי למשכורת בעד חודש מהחודשים האמורים, יובאו בחשבון במקום שלושת החודשים 		האמורים, שלושת החודשים האחרונים שקדמו לחודש ינואר 2025 שבהם היה זכאי 			למשכורת; לעניין זה, חלקיות המשרה לגבי עובד שמשכורתו משתלמת על בסיס שעתי 		תחושב כמנה המתקבלת בנוסחה שלהלן, ולא יותר מ-1.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אנחנו כרגע בעמוד 9 בסעיף 2 – הקפאת סכום יום הבראה לעובד. 

הקפאת
סכום
יום
הבראה
לעובד		2.	ׁׁׁ(א)	על אף האמור בכל הסכם או נוהג, הסכום של יום הבראה שלפיו 					יחושבו דמי ההבראה בשנת 2025 לעובד, יהיה זהה לסכום של 					יום הבראה שלפיו יחושבו דמי ההבראה לאותו עובד בשנת 2024 					ולא יפחת ממחיר יום הבראה כמשמעותו לפי צו הרחבה בדבר 					השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש לפי חוק הסכמים 					קיבוציים, התשי"ז-1957, מיום כ"ה באלול התשפ"ג (11 						בספטמבר 2023).

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

שאלנו בנוגע להפניה הזו להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה. המשמעות היא שהוא לא יפחת מ-418 שקלים חדשים. זה מה שכתוב גם בהסכם הקיבוצי וגם בצו ההרחבה.

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

כן. אצל מעסיקים פרטיים 418 שקלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רק אצל מעסיקים פרטיים?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

במגזר הציבורי יום הבראה עומד על 471.4 שקלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הייתה לך שאלה מדוע נחוצה התוספת.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

נכון. זה עניין נוסחי? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

למה לא כתוב – לא יפחת מ-418 שקלים חדשים? 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

בשאר אתם כן מציינים את הסכום. למה עכשיו זה נשאר עמום?

 << אורח >> מאור לזר: << אורח >> 

זה לא עמום. היינו כותבים 418 ואז היו שואלים, מה זה? אז קשרנו את זה שזה המחיר של יום הבראה לפי צו ההרחבה. אמרתי גם למיכאל, מבחינתנו אפשר לשנות את זה ל-418.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הסברת מאוד יפה שהמילים "יהיה זהה לסכום של יום הבראה" זה הפירוש של ה-418.

 << אורח >> מאור לזר: << אורח >> 

נכון, אז כתבנו את זה כדי שיהיה את הנימוק ולא מספר. סליחה, אני אציג את עצמי. מאור לזר, ערכת דין מהלשכה המשפטית של אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. 

<< דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

			(ב)	לעניין מעסיק שחלה עליו חובת עדכון, יובא בחשבון לשם חישוב 					דמי ההבראה בשנת 2026 הסכום של דמי ההבראה שהיה אמור 					להיות משולם לעובד בשנת 2025 אלמלא הוראות חוק זה. 	

הפחתת
דמי
הבראה
לעובד		3.	(א) 	על אף האמור בכל הסכם או נוהג, מעסיק יפחית לעובד מתשלום 					דמי ההבראה בשנת 2025, במועד שבו הם משולמים, את מחיר 					יום ההבראה החל לגבי אותו עובד, ואם דמי ההבראה ניתנים 					בדרך של מימון נופש או בהטבה אחרת הניתנת בעין – יקטין את 					המימון או שווי ההטבה כאמור במחיר יום הבראה לפי פסקה 					(4) להגדרה "מחיר יום הבראה", או כפי שהוחלה בפסקה (5) 					לאותה הגדרה, לפי העניין. 

			(ב)	בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לעניין עובד שדמי ההבראה 					משולמים לו מידי חודש או תקופה אחרת, יפחית המעסיק 						בחודש או במועד הראשון שבו הוא מפחית את דמי ההבראה 					בהתאם להוראות הסעיף הקטן האמור, סכום נוסף השווה לסך 					מחירי יום הבראה לפי פסקה (2) או (3), לפי העניין, להגדרה 					"מחיר יום הבראה" או כפי שהוחלה בפסקה (5) לאותה הגדרה, 					לפי העניין, שהיו חלים לגבי העובד בכל אחד מהחודשים או 					מהתקופות שמתחילת שנת 2025 שקדמו לחודש או למועד 						הראשון האמור.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

זה מסדיר את ההפחתה של יום הבראה מהעובד במהלך השנה. זה מרכיב אחד מתוך שלושה בסכום ההשתתפות שזה סך כל ההפחתה. 

סייג
לעניין
תשלומים
שונים		4.	לעניין חישוב של כל אחד מהמפורטים להלן, לא תובא בחשבון הפחתת 				דמי הבראה או הפחתת משכורת לפי חוק זה:

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

בסעיף הזה מפורטת רשימה של תשלומים שהפחתת יום ההבראה לא חלה לגביהם. יש פה רשימה שאומרת, אנחנו רואים ביום ההבראה כאילו הוא ניתן לעניין אותם תשלומים שברשימה. זו הכוונה, זאת אומרת יראו ביום ההבראה כאילו הוא ניתן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כשאומרים "לא תובא בחשבון" זה לא אומר שכאילו הוא ניתן. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

נכון. יום ההבראה לא ניתן בפועל, אבל המשמעות היא שלעניין התשלומים ברשימה הזו כן יראו ביום ההבראה כאילו הוא ניתן, נכון? אתם יכולים לפרט על המנגנון?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הם כתבו – "לא תבוא בחשבון הפחתת דמי ההבראה". הם לא כתבו שזה כאילו ניתן. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

תלוי אם ניתן או לא ניתן. אם היה מגיע לו ימי הבראה והפחיתו מהם, ההפחתה פשוט לא תחול עליו. זה תשלומים שלפעמים הם עתידיים או תשלומים שקובעים לאנשים זכויות להרבה שנים, אם זה משכורת הקובעת או אם זה תשלומים עבור חוזה ביטוח נכות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם יכולים להסביר לי מה זה הניתן או לא ניתן?

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

אני אסביר. נטעלי כהן, הלשכה המשפטית, משרד האוצר. הכוונה היא שאם אני עכשיו לדוגמה 4.2 ומדברים על איך לחשב את המשכורת לפנסיה, אז נחשב את המשכורת כאילו ניתן יום ההבראה הזה, כאילו הוא לא הופחת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כאילו העובד קיבל יום הבראה.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

כאילו הוא קיבל אותו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה אתם צריכים להגיד "כאילו"?

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

הוא לא קיבל.

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

עילם שניר מייעוץ וחקיקה. זה גם קיים היה בחוקים שעשו שנה שעברה וגם בחוקים אחרים. בדרך כלל כשעושים הפחתה, היא נועדה לאירוע קונקרטי לשנה הזאת. לא רוצים שזה ייצר השלכות רוחב ארוכות טווח לעובד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כדי שבשנה הבאה הוא כבר יוכל לקבל את זה הלאה?

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

למשל אם אדם, מעבירים לו לקופת גמל לפנסיה, אז אתה לא רוצה שהפנסיה שלו גם תיפגע כי הפחיתו לו יום הבראה. למשל, אתה לא רוצה שפנסיה שייחשבו לו כשהוא יגיע לגיל פרישה, יגידו, הנה, המשכורת שלך הופחתה בשנה כזאת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לכן הפנסיה פחותה יותר.

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

לא. הסעיף הזה נועד להגן על העובד כאילו לא הפחיתו לעניין החישוב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לכן אתם רוצים בסעיף הזה כדי לא לפגוע בפנסיה שלו - - - 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

בזכויות העתידיות.

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עכשיו הבנתי. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

למשל, יש גמלאות בביטוח לאומי שאתה אומר, אם בן אדם עכשיו מקבל גמלאות, הן ארוכות טווח, אנחנו לא נפגע בגמלאות האלה בגלל שהפחיתו לו הבראה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לכן אתם צריכים לכתוב – כאילו זה ניתן, כדי שהוא יזוכה בפנסיה ובזכויות שלו.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

החוק הזה מבצע שתי פעולות. אחת, הוא מצמיד את הערך של יום הבראה לערך שלו בשנת 2024, והדבר השני שהוא עושה, הוא מפחית יום הבראה מכל עובד. אמרתם בסעיף הזה שלעניין חישוב כל אחד מהמפורטים להלן לא יראו ביום הבראה כאילו הוא הופחת, זאת אומרת יום ההבראה הניתן. השאלה מה בנוגע למחיר שלו. האם מתייחסים למחיר שלו לפני ההקפאה או אחרי ההקפאה? 

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

חנן לזימי, אגף שכר. ברגע שבמערכת מוזן המחיר הישן, לפי זה הוא עושה את כל החישובים. הוא לא יודע להחזיק שני תעריפים. המערכת צריכה לדעת להחזיק תעריף שמשולם. הרי יתר ימי ההבראה משולמים. אני מפחית יום אחד, נכון? ההקפאה היא על כל הימים שמשולמים, אז הוא לא יודע להחזיק שני תעריפים, תעריף אחד שאיתו הוא משלם ותעריף אחר גבוה יותר שאיתו הוא מפריש. היום שהופחת לא יורד לו מההפרשות לפנסיה כדי שכל היום שהופחת לא יפגע בו. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אבל התעריף הוא אותו תעריף שמוקפא. 

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

כן. אני לא חושב שהוא יודע אפילו טכנית להחזיק שני תעריפים. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אני אקריא כרגע את הרשימה.

(1) הסכום המשולם בעד העובד לקופת גמל לקצבה;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

זה בעצם הפרשות פנסיוניות. 

(2) המשכורת הקובעת לחישוב תשלומי עובדים בפנסיה תקציבית לפי סעיפים 89 או 90 לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אלו סעיפים שבשנת 2002 ו-2003 הסדירו ניכוי משכר לעובדים נושאי משרה בהסדר פנסיה תקציבית. 

(3) הכנסה לחישוב תשלומים לקופת גמל לקצבה, או החיוב במס או הפטור ממנו בשל תשלומים כאמור, לפי העניין, לפי הוראות סעיפים 3(ה3), 9(7א), 45א רבתי ו-47 לפקודת מס הכנסה;

(4) תשלומי פנסיה תקציבית;

(5) תשלום חד-פעמי המשולם לעובד או לשאיריו, לפי דין או הסכם, עקב סיום עבודה;

(6) דמי ביטוח המשולמים לפי חוזה ביטוח נכות כאמור בפרק ג' לחוק הביטוח, התשמ"א-1981;

(7) תשלומי גישור, או סכום תוספת לקצבה הנרכש מקופת גמל לקצבה או ממבטח בעד העובד במימון מלא של המעסיק; לעניין זה; "תשלומי גישור" – תשלומים המשולמים מידי חודש בחודשו באופן רציף, לפי הסכם, מקופת המעסיק, מקופת גמל לקצבה או ממבטח, למי שפרש מעבודתו, בעד התקופה שממועד פרישתו מעבודה עד המועד שבו זכאי לתשלומי קצבה מקופת גמל לקצבה;

(8) גמלה המשתלמת למבוטח או לתלוי בו, לפי סימנים ה' ו-ח' בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי, או לפי הוראה אחרת בחוק האמור המחיל את הוראות סימנים אלה;

(9) קצובת הבראה ונופש המשתלמת לפי חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995;

(10)  כל הטבה הניתנת למי שמשתלם לו תגמול לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט 1959 [נוסח משולב], לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, או לפי חוק אחר המחיל הוראות של אחד החוקים האמורים.

חובת
תשלום של
סכום
ההשתתפות
לפקיד השומה	5.	מעסיק חייב בתשלום של סכום השתתפות לפקיד השומה ויחולו לעניין 				זה הוראות סעיף 247 לפקודת מס הכנסה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

סעיף 247 לפקודת מס הכנסה הוא בעצם תיקון עקיף שהחוק הזה עושה. זה יופיע בהמשך החוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה מדובר פה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אולי תגיד מה זה סכום ההשתתפות.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

הקראנו בדיון הקודם. סכום ההשתתפות זה המס בפועל שמשלם המעסיק כי המעסיק מעביר לפקיד השומה. יש לו שלושה מרכיבים – אחד זה יום ההבראה שמפחיתים אותו, שניים זה הקפאה של ההפרש בין מחיר יום הבראה לפני תחולת החוק והמחיר שהיה אמור להתעדכן, זאת אומרת איזה שהוא הפרש בין הערך הקודם של יום ההבראה לפני ההקפאה והערך הקיים אילו ההקפאה הייתה נעשית כפול מספר הימים, והדבר השלישי זה כל אותם תשלומים נלווים שנגזרים מאותו תשלום של ימי הבראה וההקפאה של המדד. משרד האוצר, אלה שלושת המרכיבים של סכום ההשתתפות. הדבר הראשון, הפחתת יום הבראה. הדבר השני, הסכום שהמעסיק לא שילם לעובד אלא הקפיא את אותו ערך של יום הבראה לפני תחולת החוק, והדבר השלישי, התשלומים הנלווים לתשלום יום ההבראה ולהקפאה של החוק. זה סכום ההשתתפות. המעסיק יעביר את סכום ההשתתפות לפקיד השומה ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 247 לפקודת מס הכנסה. אפשר כבר להקריא עכשיו את התיקון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה קבענו קודם? 418? 

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

דיברנו על מחיר יום ההבראה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נכון, אז מה פה מוסיפים?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

על גבי מחיר יום ההבראה כפי שמיכאל הסביר עכשיו, יש גם את השווי של הקפאת מחיר - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בתוך ה-418.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

לא. מעבר.

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

418 זה מחיר יום ההבראה. אליו מתווספים גם ההקפאה של ערך יום ההבראה, כלומר שהוא לא מעודכן בשנת 2025 כפי שהוא לא עודכן בשנת 2024, ובנוסף עלויות שיש למעסיק, שנחסכות כתוצאה מתשלום יום ההבראה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

יש חובה לעדכן את דמי ההבראה. זה משהו שמתעדכן לפי המדד. לצורך ההדגמה, יכול להיות שב-2024 הסך הנמוך של יום ההבראה עמד על 418 שקלים ובשנת 2025 הוא היה אמור להתעדכן, לצורך הדוגמה, נניח ל-425 שקלים. את אותם שבעה שקלים, זה מה שההקפאה עושה. היא כרגע לא מועברת לעובד גם עבור כל אותם ימים אחרים שהוא זכאי להם, ואת אותו הפרש, את אותם שבעה שקלים כמו שעכשיו אמרנו לצורך הדוגמה, יכפילו במספר הימים שעובד זכאי להם, ויעבירו אותם במסגרת סכום ההשתתפות לפקיד השומה. זה תשלום שני, זאת אומרת זה 418 פלוס אותה הצמדה למדד עבור כל אחד מהימים, בתוספת אותם תשלומים נלווים שמעסיק היה חייב לשלם לעובד אילו הסכום היה מתעדכן. אם לצורך העניין יש תשלומי גמל ופנסיה, בנוסף אולי גם תשלומים אחרים שמעסיק צריך לשלם לעובד שלו או הסכים שהוא ישלם לעובד שלו במסגרת אותם תשלומים, אז אותו הפרש שהיה אמור להיגזר מהעלייה במחיר יום ההבראה יועבר גם הוא, כפול מספר הימים לפקיד השומה, נכון? זו הכוונה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כפול מספר הימים זה שני ימים. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

כפול מספר הימים זה מספר הימים שעובד זכאי להם, כל עובד לפי הוותק שלו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כל ימי ההבראה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

כן, של כל ימי ההבראה. 

אתם רוצים אולי לפרט על המנגנון, משרד האוצר?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברגע שלקחת לו את היום הזה והיום הזה עולה 418 שקלים, אז אני מבין ממה שאתה אומר, שהמדד בשנה הזאת שונה מהמדד בשנה הבאה, אבל מה זה כפול הימים שהוא כן - - - ?

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

בוא נניח שממוצע ימי ההבראה הוא בערך עשרה ימים לעובד, אז במקום לקבל עשרה ימים העובד יקבל תשעה ימים, אבל על התשעה ימים שהוא מקבל, גם את התשעה ימים האלה לא נותן לו מדד. בעצם המעסיק חסך את הצורך לשלם תעריף גבוה על תשעה ימים, אז הוא גם נותן לי את שווי היום המלא, את אותם 420 שקלים, אבל את אותם שבעה שקלים נניח שהוא חסך, הוא חסך שבעה שקלים על תשעה ימים. הוא נותן לי את כל הימים שהוא שילם ללא המדד. זה כאילו כל החיסכון שנוצר לו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם הוא מוריד יום אחד ומשלם על יום אחד, איך הוא מרוויח? 

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

נניח שבהיעדר החוק הייתי אמור לשלם לעובד עשרה ימי הבראה בתעריף ממוצע של 420 שקלים, אז זו הייתה המכפלה, 420*10. מה החוק אומר? הוא אומר, לא, תשלם תשעה ימים אבל לא רק תשעה ימים אתה משלם. התעריף של התשעה ימים, אני משאיר אותו נמוך ללא מדד בכוונה, אז המעסיק כאילו חסך את זה, ומשהו שהמעסיק חסך הוא מעביר לקופת המדינה. העובד לא רואה את זה אבל גם המעסיק לא רואה את זה. על כל תשעת הימים הוא לא עדכן מדד ולכן השווי של המדד שלא עודכן - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה זה, שלושה שקלים כל יום?

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

מה ששווי המדד. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

משתנה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בערך.

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

יש לחוק שתי מדרגות, אחת זה הפחתה של יום. לא לכל עובד ומעסיק יש עדכון מדד. במדינה, למשל יש עדכון אז לא מעדכנים. הרעיון הוא שהמעסיק לא ייהנה מאיזה שהוא חיסכון כתוצאה מהפחתה שעשו לו, ולכן את הסכום שהוא חסך הוא מעביר למדינה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

העיקרון, אני מבין. מה שהוא לא שילם לעובד, שישלם למיסים.

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

מה שהוא גם היה אמור לשלם - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל מדובר פה בשלושה שקלים.

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

אם זה 4,000 שקל וזה סדר גודל של 3% עלייה של מדד - - - . אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

4,000 שקל ההבראה?

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

אם על עשרה ימים 400 שקל תעריף, אז זה סדר גודל של 120 שקל. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

זה יכול להיות מאות עובדים למעסיק.

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

המכפלות הן אדירות כי אנחנו מדברים על כל המועסקים במשק, אז זה במיליונים. הדבר הוא משמעותי ואי-עדכון המדד הוא משמעותי.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אולי נקריא את התיקון העקיף בעמוד 17, שמסדיר את סכום ההשתתפות שצריך להעביר לפקיד השומה. 

סכום
ההשתתפות
שיש לשלמו
לפקיד השומה
לפי חוק
הקפאה והפחתה
של דמי הבראה
בשנת 2025 -
סעיף 247
לפקודת 
מס הכנסה	247.	סכום ההשתתפות שיש לשלמו לפקיד השומה לפי סעיף 5 לחוק הקפאה 				והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025, התשפ"ה-2025, יראו אותו לעניין 				ההוראות לפי פקודה זו כמס שנוכה במקור לפי סעיף 164 במועד שבו 				משולמים דמי הבראה לעובד בשנת 2025, ולעניין נושא משרה שלא 					משולמים לו דמי הבראה בשנת 2025 – במועד תשלום משכורתו בחודש 				יולי 2025, ואשר יש לשלמו לפקיד השומה לפי סעיף 166; לעניין זה, 				"נושא משרה" ו"סכום ההשתתפות" ו"עובד" – כהגדרתם בחוק 					האמור".

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

לצורך פישוט הדברים, יראו במס הזה פשוט מס שהמעביד ניכה או משלם המשכורת ניכה במקור לעובד, נכון? זו המשמעות. יש לזה נגזרות מעבר לזה? 

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

הכוונה היא שלא תהיה חבות מס לעובד. ברגע שהמעסיק לא שילם את זה לעובד, העובד לא ראה את זה כהכנסה, הוא לא ישלם על זה מס הכנסה. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

נכון. זה בעצם מה שהחוק הזה עושה. 

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

כן, זו המשמעות.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

הוא אומר שעובד לא ישלם מס הכנסה על כסף שהוא לא קיבל.

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

בגלל שהמעסיק לא מעביר לו את זה בתלוש, הוא לא רואה את זה כהכנסה והוא משלם על זה מס. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

הבנתי. אני רק אחזור אחורה לתיקון שעושה את התיקון העקיף. 

תיקון
פקודת מס
הכנסה - 
הוראת שעה	13.	בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ה' בטבת התשצ"א (31 					בדצמבר 2030) יקראו את פקודת מס הכנסה, כך שאחרי סעיף 246 יבוא:

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

זה אומר שההוראה שקראת קודם, של 247 היא חלה כהוראת שעה מיום תחילת החוק ועד 31 בדצמבר 2030.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

בדיוק. זה מה שמכניס אותנו לתוך חוק מס הכנסה כדי לבצע את התיקון העקיף. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם רציתם לדבר בעניין הזה? 

בבקשה, כוח לעובדים.

 << אורח >> יעל שלו-ויגיסר: << אורח >> 

שמי יעל שלו-ויגיסר, אני מ"כוח לעובדים". אני מנהלת את מטה ירושלים. קודם כל אני מאוד מברכת על התיקון שבוצע היום לעניין ההחרגה החלקית – מי שמשתכר מתחת לשכר המינימום, אבל בעינינו זה לא מספיק. עמדתנו הייתה בשנה שעברה שיש להחריג את כל מי ששכרו נמוך מפעם וחצי שכר מינימום, ואם למדינה זה לא מספיק כסף, אפשר בהחלט להעלות את ההפחתה בדמי ההבראה לבעלי שכר גבוה יותר. כולנו יודעים שמדובר במיסוי רגרסיבי. זה לא הוגן, זה לא שוויוני. יש להגן כאן על החלשים, הציבור שמשתכר מעט.

חברת הכנסת כבר קודם דיברה על הקושי הרב שהעובדים במדינה חווים. אנחנו רואים את זה יום-יום, כל הזמן. אנחנו מבקשים מהוועדה לחשוב שוב, מהאוצר לחשוב שוב איך מגינים פה על העובדים בעלי השכר הנמוך ולא רק מתחת לשכר מינימום. 

אני אבקש גם שיפתח מאירי, חברי, יגיד עוד כמה מילים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> יפתח מאירי: << אורח >> 

שלום, כאמור, שמי יפתח מאירי, אני עובד ביד ושם 25 שנה באגף חינוך ולמידה, חבר ועד ביד ושם. אנחנו מאוגדים תחת "כוח לעובדים". יד ושם הוא תאגיד סטטוטורי, אבל ביחס למגזר הציבורי ולמשק כולו השכר ביד ושם הוא נמוך. הרוב המוחלט של העובדים במוסד שלנו הוא פחות מהממוצע במשק. בשנה שעברה כבר חווינו הפחתה של דמי הבראה. בנוסף, אנחנו אמורים לספוג את הקיצוץ, את ה-2.7% ועכשיו גם פגיעה נוספת בצורה של דמי הבראה. 

עבור חלק מהעובדים ביד ושם המשכורת לא מספיקה. הם עובדים בעבודות נוספות, אם בתור קופאים בסופר או קופאיות, מנקים חדרי מדרגות, מחלקים עיתונים ועוד שלל עיסוקים, פשוט כי השכר לא מספיק. כמובן כמו יעל וכמו שנאמר פה, גם אני מברך על התיקון שבוצע היום לעניין ההחרגה של בעלי השכר הנמוך משכר מינימום. גם אני מבקש לצמצם עוד את הפגיעה בעובדים במגזר הציבורי שמרוויחים שכר נמוך יחסית. הקיצוצים הרוחביים האלה הם לא מתחשבים בפערי השכר הקיימים, ובסופו של דבר התוצאה היא שהעובדים החלשים ביותר הם אלה שנפגעים גם בצורה הקשה ביותר. תודה לכם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. אני רוצה עכשיו לסיים כאן. אנחנו נמשיך בדיון הבא. 

אני רוצה להודות לכם על הדיון הענייני והמתקדם. ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>