פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

5

34
ועדת  הפנים  והגנת  הסביבה
05/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 361
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ז' באייר התשפ"ה (05 במאי 2025), שעה 10:06


סדר היום:
סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162) (הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ה–2025, של ח"כ יעקב אשר << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר
יוליה מלינובסקי
יוסף עטאונה


מוזמנים: 
	אסתי ליס
	–
	מנהלת אגף תורת הבניה ופיתוח הנדסי, משרד הבינוי והשיכון

	יהונתן גוטר אלעזר
	–
	מנהל תחום חקיקה ותקינה, משרד הבינוי והשיכון

	מאי אלון
	–
	רפרנטית אנרגיה באגף התקציבים, משרד האוצר

	גלעד אלון
	–
	יועץ ליו"ר, מטה התכנון הלאומי

	שחר בקשי
	–
	רמ"ט, מטה התכנון הלאומי

	ענת אלבס
	–
	יחידת בקרה, מינהל התכנון

	אתי רוזנבלום
	–
	סגנית היועצת המשפטית, מינהל התכנון

	אלי בריסקמן
	–
	מתמחה, משרד המשפטים

	רוסלאן עותמאן
	–
	משפטן אשכול נדל"ן, משרד המשפטים

	אליאור דג'רנו
	–
	מתמחה, משרד המשפטים

	שביט שטיירמן
	–
	לשכה משפטית בט"פ, המשרד לביטחון לאומי

	רועי גולדשטיין
	–
	לשכה משפטית, משרד האנרגיה והתשתיות

	משה דוד קלנר
	–
	ר' תחום תכנון פיזי, משרד האנרגיה והתשתיות

	דנה גרוסמן
	–
	אחראית קשרי ממשל, חברת החשמל

	מאיר שפיגלר
	–
	מנכ"ל חברת החשמל

	ליאורה וייס בנסקי
	–
	סגנית היועץ המשפטי בפועל, רשות החשמל

	שלום זינגר
	–
	יועץ תכנון ובנייה, מרכז השלטון המקומי

	עדי אבירם
	–
	מרכז השלטון המקומי

	חליל בסל
	–
	חבר ועד, איגוד מהנדסי ערים בישראל

	בני פרץ
	–
	פעיל חברתי

	יובל הר לב
	–
	שדלן

	יוסף אנגל
	–
	משפחות החטופים

	אודי גורן
	–
	משפחות החטופים

	שי דיקמן
	–
	משפחות החטופים

	לאה האריס
	–
	אימהות הלוחמים




ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
רוני טיסר
ליאור אלחזוב

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
אליחי כנפו


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162) (הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ה–2025, פ/4516/25 כ/1108 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בוקר טוב לכולם, שיהיה קיץ טוב, שיהיו בשורות טובות במהרה, ישועות ונחמות, נקווה בעזרת השם. על סדר-היום הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162) (הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ה–2025, פ/25/4516 כ/1108, של חבר הכנסת יעקב אשר. לפני שנתחיל את הדיון, איתנו נציגי המשפחות. אודי, בבקשה.

 << אורח >> אודי גורן: << אורח >> 

תודה, בוקר טוב, חבר הכנסת אשר. הקואליציה, שאתה חלק ממנה, קיבלה אתמול החלטה להרחיב את הלחימה. אותנו, את המשפחות זה מחזיר לשנה שעברה, לכמה אירועים. בעיקר זה מחזיר אותנו ל-31 באוגוסט, כשהממשלה החליטה שהיא רוצה לעשות מהלך צבאי משמעותי. זה לא הסתיים, ואחד מהאפקטים היה שאיבדנו שישה חטופים צעירים, אחד מהם אב לילד שלא פגש מעולם. 

מאז חלפו למעלה מחצי שנה-שמונה חודשים, ואנחנו פה, כי בסופו של דבר בית העם הזה, אני חושב ומאמין שהוא אמור לשקף את רצון העם. בסוף זו המטרה של מדינה דמוקרטית. יש בידיי סקר, ממש מהימים האחרונים, שבו הציבור הישראלי ענה על כמה שאלות. השאלה הראשונה, שבעיניי היא המשמעותית ביותר, היא ש-85% מהציבור הכללי בישראל חושב שלא ניתן להשיג ניצחון בעזה מבלי להשיב את החטופים. יש פה עוד כמה שאלות, אבל רק על זה הייתי רוצה להתעכב בהקשר של המהלך הצבאי. 

אני יודע איפה אתם עומדים אידיאולוגית, אבל עם זאת, אתמול בקבינט לא היה אפילו קול אחד, אפילו לא אחד, כפי שפורסם. ההחלטה התקבלה בצורה מושלמת על ידי כל החברים בקבינט, שאמרו שצריך להרחיב את הלחימה כדי שננצח ונחזיר את החטופים. מה שאני לא מצליח להבין כבר שנה וחצי –אני אספר לך ששאלתי את השאלה הזו את כל הדרגים מראש הממשלה ועד הדרגים הבכירים בצבא, וגם את הדרגים האמריקאיים שהגיעו לפה מדי פעם, וגם את צוות המשא ומתן, ואף אחד לא ידע להגיד לי – איך אנחנו מתכוונים לנצח את חמאס, כשבשלב הזה עזה לא קיימת, נהרגו עשרות אלפי עזתים, נהרגו מאות ראשי חמאס, ראשי גדודים וכן הלאה, עשרות אלפי לוחמי חמאס שהם כבר מגייסים מחדש. יש להם דבר אחד בלבד בידם, דבר אחד בלבד – חטופים. זהו. חוץ מחטופים אין להם כלום. חטופים ותשוקה יוקדת לחסל אותנו. אלה שני הדברים שיש להם. את התשוקה היוקדת לא ניקח מהם לעולם; חטופים אנחנו יכולים לקחת מהם בדרך אחת – אך ורק בהסכם. אנחנו לא נצליח לקחת את החטופים בכוח, לא משנה מה נעשה.

סיפר לנו אלי שרעבי מה המשמעות של להיות כבול לקיר בשלשלאות עם רובה מכוון לראש, ושמענו מכמה מהשבים, שלא משנה כמה הם בנו קשרים וניסו להציל את נפשם על ידי כך שהם התחבבו על השובים שלהם, גם כשהם קשרו קשרים, גם כשהם הצליחו ממש להתנהג כבני אדם, בסוף הם אמרו להם חד-משמעית: אם צה"ל יתקרב, אנחנו גומרים אתכם בכדור בראש ואז בורחים.

אני רוצה לשאול: מתוך ההצהרה של הממשלה שיש שתי מטרות, שחייבים להשיב את החטופים, את כולם, איך זה הולך לקרות? לא קיבלתי תשובה מאף אחד עד לרגע זה. מאף אחד לא קיבלתי תשובה איך זה הולך לקרות. 85% מאזרחי מדינת ישראל הבינו שזה לא הולך לקרות ביחד, ואני שואל עד מתי? עד מתי, אדוני יושב הראש? עד מתי אנחנו נמשיך לשמוע את הניגון הזה, ולא יהיה אף צדיק בקואליציה שיגיד: די, השקר הזה כבר לא תופס?

 ברשותך, אני רוצה להשאיר איתך את המסמך הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה. יוסף אבי יאיר אנגל, ג'וחא, ידידי.

 << אורח >> יוסף אנגל: << אורח >> 

אני מבין שמרבית חברי הכנסת עוד לא חזרו מהפגרה? יש המשך לפגרה, או שמחכים מאחורי הדלת עד שאנחנו נצא? זה לא יפה. אתה יכול להעביר להם את זה הלאה, פשוט לא מכובד ולא יפה.

 חברי הכנסת, 577 ימים מהיום הנורא ביותר שעברה המדינה מאז הקמתה, כש-59 חטופים עדיין בגיהינום. עוד פגרת כנסת הסתיימה, ואנחנו באותה נקודה. דברים שנאמרים היום, כל-כך דומים לאלה שנאמרו כאן לפני שנה ויותר. אין שינוי.

 אחרי 577 ימים מ-7 באוקטובר, כש-59 ישראלים חטופים עדיין בגיהינום, מר הפקרה ושר הביטחון שלו, כמעט בו-זמנית, כל כמה ימים מבטיחים שיש לנו תוכניות מפתיעות לנצח את חמאס ולהחזיר את החטופים. האם שמעתי נכון? 19 חודשים של לחימה עיקשת בארגון הקיקיוני "החמאס הוא נכס", שהוקם במשך שנים מכספים שמר הפקרה אישר להעביר מידידתו הקרובה קטר. כספים בהם הוקמו קילומטרים רבים של מנהרות, שעדיין אחרי 577 ימים, חיילים שלנו נופלים בניסיונות לפרקן, ולרכוש כמויות אין סופיות של נשק מסוגים שונים, שהצבא הטוב ביותר במזרח התיכון לא מצליח להתגבר עליו. קטר כל-כך קרובה למר הפקרה, שמסתבר שהצליחה להכניס אנשים שלה לאקווריום במשרדו, שכנראה מנעו כמה עסקאות להחזרת חטופים. 

חברי הכנסת, איפה אתם? איך השערוריות המתפרסמות חדשות לבקרים אינן מזיזות לכם?  19 חודשים שאין פתרון אמיתי לטירוף, אליו נכנסנו ב-7 באוקטובר. מהאמירה החלולה ניצחון מוחלט והחזרת החטופים, מסתבר שוב ושוב שאין מאחוריה כלום. לא ניצחון ולא החזרת החטופים. כבר בשבוע הראשון של המלחמה אמרו בעלי ניסיון כמו עורך דין אורי סלונים, שזו שטות מוחלטת שאינה ניתנת לביצוע. כל-כך צודק.

אני מברך כל יום את המזל הגדול שהיה לנו עם שחרורו של אופיר שלנו אחרי 54 ימים, ובמקביל, הכאב הגדול על יוסי שרעבי, אביה של חברתו יובל מקיבוץ בארי, שגופתו זרוקה אי-שם בעזה כבר 480 ימים, והמשפחה מחכה להביאו לקבורה באדמת המדינה. מהסיפורים שאנו שומעים מאופיר ומהחטופים ששבו לאחר מאות ימים במנהרות החשוכות, מפחיד לחשוב על מה שעובר על החטופים שעדיין שם כבר 577 ימים ועדיין בחיים. כמה עדיין בחיים? אף אחד לא יודע. מר הפקרה נוקב במספר, כשרעייתו הפסיכולוגית מתקנת אותו: כנראה פחות.

 ההתעללות במשפחות החטופים נמשכת, כשאף אחד מכם אינו פוצה פה ושואל שאלה בעניין. מה קרה לכם? במה אתם עוסקים בימים קשים אלה? בהעלאת שכרכם? באיזו ועדה העליתם, חברי ש"ס ואגודת ישראל, את נושא החטופים, מלבד להצהיר כבר 577 ימים שאתם בעד החזרתם? מצווה יהודית ממדרגה ראשונה. אני רוצה לראות אתכם באים לראש הממשלה ואומרים לו: אם עד יום ראשון החטופים לא חוזרים, הממשלה מתפרקת. נראה אתכם, אז נאמין שאתם באמת אמיתיים.

 השרים בן גביר וסמוטריץ', שעומדים על השמדת חמאס קודם החזרת החטופים, כי אוי לנו שיחזור 7 באוקטובר – בן גביר וסמוטריץ', אם לא תיתנו להם לגדול ולצמוח כפי שעשה מר הפקרה, ראש הממשלה שאתם שותפים בה, הם לא יצמחו. את החשבון עם חמאס הוא נכס חייבים לסגור, אבל קודם לעשות הכול כולל הכול, שכל חטופים ישובו לביתם, ולאפשר לחיילים להילחם ללא יד קשורה לאחור מחשש לפגיעה בחטופים. מה לא ברור כאן?

חברי הכנסת, מתי סוף-סוף תקום ועדת חקירה ממלכתית, שתיתן לי תשובה איך קרה שנכדי נחטף, כשכל חטאו היה ביקור אצל חברתו בבארי אשר במדינת ישראל. במהלך החג ערכתי סיור מקיף במנרה. מראות קשים שמעידים על ההפקרה של המדינה את יישובי גבול הצפון. בשבת ביקרתי בבארי, אשר בחצרים. נסעתי לבקר משפחות עקורים שאינן יודעות מה יהיה בעתידן, כל זאת כשאנחנו מציינים 77 שנות עצמאות. אף אחד במערכת הפוליטית לא לוקח אחריות על מה שהיה ביום ההוא, ומה שיהיה גורל החטופים. אגב, מי מכם טרח להגיע לבקר במנרה וללמוד על מצב הקיבוץ? או את עקורי בארי בחצרים? 

חברי הכנסת מכל הסיעות, אתם נבחרי העם, בידיכם להחזיר את החטופים כולם ויפה שעה אחת קודם. תודה. מקווה שתעשו משהו, מר אשר. אני מכבד אותך מאוד, אתה יודע את זה, אבל תעשו משהו, ריבונו של עולם. 577 ימים, אנחנו גמורים. כולנו גמורים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה. שי דיקמן, בבקשה. 

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

תודה, חבר הכנסת יעקב אשר, וכל מי שהגיע היום לבית העם לדאוג להווה ולעתיד של המדינה שלנו. אני שי, וקיוויתי היום לדבר בפני חברי הכנסת שחוזרים מהפגרה, אבל כפי שאני רואה בוועדה הזו ובוועדת הכלכלה שהייתי בה קודם לכן, מקרב חברי הכנסת נוכח רק יושב-ראש הוועדה.

במהלך הפגרה הזאת, עם ישראל עבר את יום הזיכרון ואת יום השואה. ביום הזיכרון, כל אחד מאיתנו הלך קבר לפקוד קבר. אני מאוד מקווה, יושב-ראש הוועדה, שלא נאלצת לפקוד קבר מקרב בני המשפחה שלך, אף על פי שבשנה וחצי האחרונה השכול דפק כמעט בכל דלת במדינת ישראל. אני בטוחה, אני בטוחה שאם לא נאלצת להיפרד מאנשים שחשובים לך, אז עמדת ביחד עם משפחות שאיבדו את היקר להן מכל.

ביום הזיכרון אני עמדתי בבארי, בזמן שהקריאו שמות של 102 נופלים וחללים במשך רבע שעה. לא שכחתי, לא שכחתי שמקריאים שם שמות של אנשים שגם אחרי 7 באוקטובר עוד היו יכולים להיות בחיים, בין אם אלה אנשים יקרים שסיכנו את החיים שלהם למעננו; בין אם זה יוסי שרעבי, שבמשך 97 ימים היה בחיים וגם את השם שלו הקריאו בקיבוץ בארי, אבל החלקה שלו עומדת ריקה; בין אם זה סער ברוך, שהיה שם בחיים, ובניסיון חילוץ הוא נהרג; ובין אם זאת כרמל, בת דודה שלי. בשנה שעברה ביום הזיכרון עמדתי אל מול קבר אחד, הקבר של אימא שלה, וחיכיתי שהיא תחזור הביתה בחיים להיפרד ממנה, לחבק את אבא, את האחים. ביום הזיכרון הזה עמדתי על שני קברים – של אימא ושל בת, ומשם היה לי ברור שאני מאחלת לכל אימא שעוד יכולה לחבק את הילד שלה, שתחבק אותו. אימא של חייל, אימא של מילואימניק ואימא של חייל שלפני שנה וחצי יצא להציל את המשפחה שלי, ועוד לא החזרנו אותו הביתה. חייל, שעכשיו כשאני יושבת מולכם ויש לידי בקבוק מים, נותנים לו מכות חשמל. הוא נמצא בתוך כלוב, מרעיבים אותו, והוא לא יודע מתי תנחת עליו המכה הבאה, ואם היא חלילה תהיה מהפצצה של צה"ל, כמו שקרה ליוסי שרעבי.

 בזמן שהייתה פגרה עברנו גם את יום השואה, ואין אחד במדינת ישראל שלא עמד בצפירה, וחשב על האחים שלו שיושבים עכשיו בבור מטר וחצי על מטר וחצי, מתחננים לפת לחם מהגרועים שבאויבינו, חושבים עשר פעמים אם לקום לשירותים כי תשו כוחותיהם – ככה מספר אליה כהן. אם הם סוף-סוף הולכים כשהרגליים שלהם קשורות למרחק של 15 סנטימטרים, כמו שסיפר אלי שרעבי, הם מגיעים לבור צרכים, כמה מטרים מהם, שהם נאלצו לחפור בעצמם בזמן שמכים אותם, כמו שסיפר עומר ונקרט. ואם הם מצליחים להחזיק את עצמם, בזמן שהם עושים את הצרכים שלהם בתוך הבור, הרגליים שלהם רועדות והם לא נופלים פנימה, וחוזרים אחר כך לפינה שלהם כשנכנסים להם לפה ולאף ברחשים שחיים בתוכם, כמו שסיפר אוהד בן עמי, או מתרוצצים עליהם עכברים, כמו שאליה סיפר. או שמתוך החרך שיש להם כשהם הולכים לשירותים, כמו שסיפרה ארבל, הם מוציאים את היד ככה, ועל היד כתוב: help והצילו, אבל לא כי הם חושבים שיצילו אותם משם ויחלצו אותם, אלא, כמו שאמרה ארבל, הם מניחים שאם יראו אותם, יגמרו אותם שם. ישלחו עליהם טיל כדי לא לשלם עליהם, כי זה מה שהם חושבים משם.

 אין אדם במדינת ישראל שהולך לישון בלילה ולא חושב על חטוף או חטופה שנמצאים שם, על אימא שלהם ואבא שלהם, שכבר 577 ימים יודעים שהפחד הכי גדול של כל אימא ואבא מתממש עכשיו ובמשך שנה וחצי על הילדים שלהם בידיים של המחבל. אין אדם במדינת ישראל שלא קם בבוקר ונושא תפילה על כל ה-59, שרק יחזרו כולם היום. אודי אמר את המספרים – 75% מהעם גם מוכנים לסיים את המלחמה הזאת ולהחזיר אותם, להחזיר אותם. ומי שלא, אתה יודע למה לא? לא כי הוא לא רוצה שכולם יחזרו, אלא כי הוא לא סומך על הממשלה שתעשה מה שצריך כדי בשביל להגן על הילדים שלו. הרי כולנו יודעים שצה"ל יותר חזק מחמאס, אבל כל-כך ערערתם את הביטחון שלנו, שאנשים מוכנים להקריב ילדים של אנשים אחרים כי הם לא בטוחים שיגנו על הילדים שלהם. זה לא אנחנו, התבוסתנות הזאת, זה לא אנחנו; זה לא אנחנו, המילואימניקים שיוצאים כבר לסבב ראשון ושני ושלישי ורביעי וחמישי; זה לא אנחנו, שיודעים את השמות של כולם, את השמות של האימהות והאבות של כולם ומתפללים עליהם כל יום, ומספרים לילדים שלנו בדרך למסגרות של מי השלט הזה. יודעים לספר על כל אחד מאיפה הוא, איך הוא נחטף ומי מחכה לו בבית שיחזור. זה לא אנחנו, שיוצאים לעצרות ויוצאים לרחובות. זה לא אנחנו, שנשאיר אותם שם בידיים של המחבלים.

 בימים האחרונים שמעתי את ראש הממשלה שלי לוקח את החטופים ומגמד, מקטין. לוקח 59 חטופים, ואומר 24. לא 24, עד 24., פחות, למה? למה? מכינים אותנו לרצח של החטוף הבא? הרמטכ"ל הזהיר את ראש הממשלה אתמול: קחו בחשבון שאנחנו יכולים לאבד את החטופים. אתה יודע מה אצר אתמול יושב-ראש הסיעה של דגל התורה? משה גפני נתן לי אתמול תקווה, ואני רוצה להשמיע לכם את המילים שלו. 

(השמעת הקלטה)
<< אורח >> שי דיקמן: << אורח >>   

חבר הכנסת יעקב אשר, מה עמדתך?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

העמדה הזאת נאמרה על ידינו לאורך כל התקופה וגם עכשיו. מבחינתנו, זה הדבר הדחוף. מה האמצעי? אמצעי כזה או אמצעי אחר, את זה אנחנו פחות יודעים. העמדה הזאת – נוציא עוד כמה הקלטות מהחודשים הקודמים, והרבה חודשים גם קודם. אנחנו מקווים ומתפללים שהמעשים שעושים יביאו את הדבר הזה, בעזרת השם. זאת צריכה להיות המטרה בסופו של דבר.

 << אורח >> אודי גורן: << אורח >> 

חבר הכנסת אשר, אתה מייצג עכשיו את כלל הבית, מכיוון שאין פה אף אחד אחר מלבדך, למרבה הצער. אני חושב שהשאלה ששואלת שי היא באיזה שלב ראשי הסיעה שלך יאמרו: עד כאן? העקרונות שאתם דוגלים בהם ואומרים אותם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אנחנו אומרים אותם לא רק כשיש רמקולים.

 << אורח >> אודי גורן: << אורח >> 

אנחנו יודעים, אנחנו יודעים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אנחנו אמרנו את זה ואנחנו אומרים את זה.

 << אורח >> אודי גורן: << אורח >> 

באיזה שלב הם הופכים להיות למעשים?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אתה חושב שקל לנו לשבת ולשמוע? באמת, גם את הדברים שלך וגם את הדברים של ג'וחא. באמת, שי, אמרו לי תמיד שקשה להיות חבר כנסת, אבל קשה מאוד לשמוע את הדברים האלה, לעכל אותם, לחיות איתם. דבר אחד אני לא עושה אף פעם, אני לא מנהל את זה בפומביות של הדברים הללו, כי אם זה קורה, זה בדרך כלל רק לצרכים אחרים.

 << אורח >> אודי גורן: << אורח >> 

אנחנו באמת לא מבקשים כלפי חוץ בלבד. אתה צודק באמירה שלך, אבל כשיש לא מעט חברי קואליציה שמרשים לעצמם להתבטא – אם יורשה לי וכפי שאתה רואה, אני לא אדם חובש כיפה, אבל מושג ביהדות יש לי – מרשים לעצמם להתבטא בצורה הפוכה לחלוטין מערכי היהדות, אני מרגיש שהאמירה שלכם חייבת להיות נחרצת הרבה יותר. כפי שהם יודעים לסמן קו אדום, אנחנו מחכים לקו האדום שלכם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אנחנו בהחלט נמצאים בימים של חשבון נפש, ובימים לא פשוטים מבחינתנו, גם ברמת ההחלטות שלנו. אני אגיד לך שאני יכול להסכים עם כל חבריי בקואליציה? לא יהיה נכון לומר את זה. אבל אני אעצור כאן, כי אני מקפיד מאוד לא להפוך את העניין הזה להייד פארק סתם, מבחינתי. כלומר, הפוך, לשמוע את המשפחות זה דבר חשוב ואני נותן לזה את כל הכבוד הראוי. זה לא רק כבוד, אלא אני באמת חושב שזה חשוב. כששאל אותי – אני לא זוכר כרגע את שמו – מה היית עושה במקומי, אמרתי לו: הייתי עושה בדיוק כמוך, ואני אומר את זה גם לכם. אנחנו נמצאים בימים של חשבון נפש בעניין הזה מבחינתנו, ואני מקווה שיהיו בשורות טובות.

 << אורח >> אודי גורן: << אורח >> 

אנחנו נקווה ואתם תעשו.

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

אני רוצה מאוד להודות לך על הדברים שלך, חבר הכנסת יעקב אשר, ואני אסיים את דבריי. כמו שאודי אמר: 59 אנשים הם במרחק החלטה מאיתנו. כולנו מקווים ומתפללים, אבל גם העוטף וגם ההתנחלויות לא קמו רק על תפילות, הם קמו על מעשים. הציבור מתפלל, וברשותכם אני אחלק לכל מי שרוצה עכשיו תפילות על החטופים. ולך, חבר הכנסת יעקב אשר, אני אחלק את הרשימה של 59 החטופים, כי הם במרחק החלטה מאיתנו. לציבור יש את הפריבילגיה להתפלל ולקוות ולייחל, ומכם מצופה לעשות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני מציע שנגיד את התפילה הזאת ביחד. תסיימי לחלק ונגיד אותה ביחד.

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

בואו נגיד ביחד, ואחר כך אני אחלק לכולם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אנחנו נעמוד. 

"מי שברך אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, יוסף, משה, אהרן, דוד ושלמה, הוא יברך וישמר וינצר את כל השבויים והנעדרים בתוך שאר אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, בעבור שאנו מתפללים בעבורם, הקדוש ברוך הוא ימלא רחמים עליהם, ויוציאם מחשך וצלמות, ומוסרותיהם ינתק, וממצוקותיהם יושיעם, וישיבם מהרה לחיק משפחותיהם בריאים ושלמים בנפשם ובגופם, ואלו שאינם עוד בין החיים יובאו לקבר ישראל. ויקים בהם מקרא שכתוב: לחבש לנשברי לב, לקרא לשבוים דרור, ונאמר: ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם. ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה ונאמר אמן".

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

אמן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה לך.

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לאה האריס מאימהות הלוחמים, בבקשה. 

 << אורח >> לאה האריס: << אורח >> 

תודה רבה, ובאמת תודה על הדברים החזקים שאמרת. אני חושבת שהבוקר, כשכולם מדברים על צווי 8 שמחולקים לעשרות אלפי חיילים, בתוכם בניי, מאוד מאוד חשוב לשמוע גם את קולם.

אני לאה האריס מארגון אימהות הלוחמים. אני אימא של חמישה לוחמים, ארבעה במילואים ואחד בסדיר. אני חמות לעוד שני חיילי מילואים. חלקם קיבלו צווי 8 בימים האחרונים, אחד מתייצב הבוקר, אחד בעוד יומיים. לאחרים אמרו שהצווים בדרך, חוץ ממי שבסדיר. הבנים והחתנים שלי, כמו חיילים רבים אחרים, משלמים מחיר כבד כשהם מתייצבים שוב ושוב ושוב. אצלנו מדובר כבר לרובם בסבב רביעי, לחלקם זה סבב חמישי. 

לשירות מילואים ארוך ומורכב יש מחיר אישי, משפחתי וכלכלי, וכן הם יודעים שחלילה הם גם עלולים להיפגע, אך הם ממשיכים להגיד: הינני, ולהתייצב כשקוראים להם, לא כי משעמם להם ולא כי הם אוכלי מוות, כפי שחלק ניסו להדביק להם, כי הם ממש לא. הם אוהבי חיים. רוב הבנים שלי כבר נשואים, אבות לילדים, בעלי משפחה, יש להם משרות, יש להם עבודה. לא משעמם להם, אבל הם יוצאים כי הם אזרחים אחראים שמבינים שתפקידם לשמור על מדינת ישראל בעת צרתה.

אבל אל תבינו מהנכונות שלהם לשרת שהם תמימים, כי הם לא. הם איבדו כל-כך הרבה חברים, רבים מהם במקומות שכבשו שוב ושוב ושוב. את דיברת על יום הזיכרון, אחד הבנים שלי, שהוא בן 24 אמר לי שכשהוא הגיע לרשימה של 40 חברים שהוא איבד במלחמה הזאת, הוא הפסיק לספור. ביום הזיכרון הזה, הוא לא ידע לאן ללכת, מאחד לשני. הם אומרים בקול ברור וצלול: עד כאן, לא ניתן לחזור על טעויות העבר, אותן טעויות שסיכנו אותם ואת חבריהם. הגיע הזמן לשנות את כללי המשחק. 

לאחר שיחות רבות עם חיילים במילואים ובסדיר, אנו, אימהות הלוחמים, מבקשות ואף דורשות מכם נבחרי הציבור את הצעדים הבסיסיים הבאים: 

הראשון, מספיק עם שיטת הפשיטות. תנו לחיילינו המסורים לנצח באופן מוחלט, כמו שצריך, ולא לסכן את עצמם בכניסות ובנסיגות אין סופיות. רק אתמול הבאנו למנוחות עוד שני חיילים יקרים: נועם רביד ויהלי שרור, השם ייקום דמם, שנהרגו ברפיח, שכבר כבשנו ארבע או חמש פעמים. השאלה היא למה? למה אנחנו כל פעם נותנים לאויב להתחזק שוב ולמלכד מקומות שכבר כבשנו?

השני, החיילים המסורים מתקשים לעמוד בנטל הכבד, אך יש כל מיני אנשי ציבור לא אחראים, כולל אנשי ביטחון לשעבר, שמשום מה עדיין נהנים מפנסיה מנופחת על חשבוננו. במקום לתמוך בחיילים שלנו, בבנים שלנו, קוראים לחיילי המילואים לסרב פקודה. מי שקורא לסירוב פקודה בעת מלחמה מסכן את חיילי ואזרחי מדינת ישראל וגם את החטופים, ומקומו בכלא.

השלישי, מדאיג מאוד לשמוע את הרמטכ"ל אייל זמיר, שדורש את הכנסת הסיוע הלא-הומניטרי. אותן משאיות אספקה שחיזקו את חמאס מאז תחילת המלחמה, וגרמו באופן ישיר להרג חיילינו, ולכך שחמאס לא מרגיש צורך לשחרר את אחינו החטופים. אין אף צבא אחר בעולם שמחזק את האויב תוך כדי לחימה. אנחנו דורשות ממקבלי ההחלטות לעמוד איתן, ולא להסכים לחידוש הטרלול הלא-הומניטרי הזה.

ואחרון חביב, ואני באמת לא יודעת למה זה לא מובן מאליו: פחות מ-3% מהאוכלוסייה – שמעתי עכשיו שזה יותר קרוב ל-1% או 1.5% – נושא בנטל המילואים כמעט ללא הפסקה, כמו הבנים שלי. הבן שלי שהתייצב שוב הבוקר, הוא אחרי כמעט 350 ימי מילואים. אני מזכירה שהוא נשוי ואב לשלושה. כבר שנה וחצי, במקום להוריד להם את המוטיבציה בדיבורים רעילים על אי-ציות ומרי אזרחי, בואו נפרגן להם. זה התפקיד שלכם, ובצורה מוחשית. זה אומר לתת 50% הנחה או יותר על קרקעות לבנייה, וזה לא מה שאנחנו רואים פה, למרות שמדברים על זה. הנחות משמעותיות, ולא ההנחות הקטנות שנותנים, במעונות לילדים. העדפה בקבלה לאוניברסיטה, בדגש על לימודי רפואה ומשפטים. ברגע זה מתקיים דיון בוועדת הבריאות על כך שאין מספיק רופאים במדינת ישראל, והשאלה היא: למה? האחיין שלי, שמשרת מתחילת המלחמה והוא חובש בכיר במד"א, קיבל ציון פסיכומטרי הרבה יותר גבוה מהרבה ערבים שלא מתגייסים, אבל כן מתקבלים לרפואה. למה? הוא חייל, הוא עשה שירות סדיר ושירות מילואים, תנו לו העדפה בקבלה לרפואה בלי מבחני הכנסה, בלי ועדות חריגים. הבנים שלנו מוותרים על הכול למעננו, הגיע הזמן שנכיר להם תודה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה. שתי דקות הפסקה ונחדש את הדיון. תודה רבה, ושיהיו בשורות טובות. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:43 ונתחדשה בשעה 10:44.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

 אני מחדש את הישיבה. על סדר היום הצעת חוק התכנון והבנייה (הגדלת חיבור החשמל), לקריאה שנייה ושלישית. שלום לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, ומכבד אותנו גם מנכ"ל חברת החשמל. אנחנו בהצעת חוק שהוגשה על ידי חבר הכנסת יעקב אשר לקריאה שנייה ושלישית. קיימנו דיון אחד או שניים – אני כבר לא זוכר – כנראה שניים. אני רק אומר בגדול את הרציונל של זה, שקיים על פי פרשנות, והרחיב את זה היועץ המשפטי בזמנו, ואם הוא ירצה ירחיב גם עכשיו. על פי איזושהי פרשנות, כשמישהו מבקש היום הגדלת חשמל מסוג כלשהו, הוא חייב להביא אישורים מהרשות המקומית. הוא מתחיל לחפש אישורים משנת תרפפ"ו, טפסי 4 וכל הדברים הללו על כל הגדלה של חשמל.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מה המשמעות של הגדלה? הגדלת מכסה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הגדלה כשיש חיבור, יש בניין. בניין ראשוני שמקבל את ההיתר שלו – כן.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש לו מכסה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

יפה. עכשיו רוצים להגדיל.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

רכבים חשמליים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

יש לנו רכבים חשמליים, אינדוקציה, סולארי. יש המון המון דברים, וכל אחד מהסיבות שלו. מה שאבסורד הוא שיש פה שני מבטים: קודם כול, יש אבסורד מול האזרחים, וזה משגע את האזרחים. יש עוד מבט שהוא גם חשוב מבחינתנו, שחברת החשמל הפכה להיות - - 

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

הקלגס, תגיד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

- - הקלגס או המפקח של הרשויות המקומיות. אם הרשויות המקומיות רוצות לבדוק את עצמן, שיבדקו את עצמן, אבל לא יכול להיות שעל כל חיבור, הוא צריך להפעיל אנשים שיעבדו כמו פקידים, לחפש ניירת, לבקש הצהרות וכל מיני דברים מהסוג הזה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם אני בבניין משותף, יש לי מכסה ואני רוצה להגדיל אותה כי צריך, מה אני עושה כוועד בית?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

היום? זה לא כוועד בית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

- - - זה של הבניין.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כן, אפשר גם של הבניין, אבל את צריכה להביא אישור מהעירייה שאין חריגות.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

זה לא פר בניין, זה פר יחידת מגורים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה פר יחידת מגורים גם כן. ברכוש המשותף זה אחרת?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני בבניין של 58 דירות, יש לי מכסה מסוימת.
 
 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

זו לא מכסה, זה הספק חיבור לכל אחד ואחד מהדיירים.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל אני יודעת שיש מכסה לבניין.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יש, יש.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

מה פתאום? מאיפה זה בא? אין מכסה, מה פתאום? אפשר לקבל הגדלה בהתאם לצרכים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אבל יש הספק לבניין.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

לא, לא נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

רגע, אבל זה לא רכוש הבניין. אתם מדברים על אותו הדבר ושניכם מתווכחים. יש מכסה, בגלל שיש מכסה כמה הגדלה הם יכולים לתת.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

נכון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זו לא מכסה.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, חשמל זה מוצר שבהתאם לצרכים, בדרך כלל מבקשים להגדיל אותו. היא אמרה כל מיני דברים, אתה גם אמרת. יש דבר שנקרא רמת חיים, יש דבר שנקרא מזג אוויר קיצוני. בעבר כמעט לא נדרשת למזגן, היום אתה נדרש למזגן כמעט 24 שעות ביממה. לדברים האלה בסוף יש תג מחיר – עוד הספק של חשמל. ההספק הזה בא מתחנות הכוח, וככול שיש צורך והתחנות מסוגלות, הן מספקות את האנרגיה הנדרשת. זו לא הבעיה, הבעיה היא החיבור או ההגדלה שלו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

והבעיה הגדולה יותר היא לא בחיבור הבנייני, אלא הדירתי.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

על זה כל אחד צריך להתחיל להביא ניירת, וצריך לחפש בעירייה, וחוזרים והולכים וכו'. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

רק אומר לגבי החיבור הבנייני, בהחלט בתקופה הקרובה אנחנו צופים שתהיה דרישה הולכת וגוברת להגדלת חיבור בנייני, בעיקר בגלל עמדות טעינה לרכב חשמלי.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

אתה מדבר על שטחים ציבוריים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

נכון, כי אנחנו נמצאים באמצע הכנה של חוק בנושא ההטענות, ושם נתקלנו בבעיה שמאחר ובסוף יש כמות מסוימת שאפשר – אז מי זוכה? הכמות נגזרת מהשאלה כמה תחנות הספק יש לך וכו'.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, קצר ולעניין. יש אנרגיה וצריך לאפשר לקבל אותה. על זה אתה מדבר. רוצים צריך לאפשר לצרכנים לקבל את האנרגיה הנדרשת לצרכים שלהם, זה הכול.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אבל מאחר וחברת הכנסת מלינובסקי, כמו תמיד, לא מגיעה לקריאה הראשונה, אלא מגיעה לקריאה השנייה - - 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני זוכרת את החוק הזה. אני הייתי, וגם על הרישיונות, הכול בסדר.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 
 
- - ופותחת את הכול מחדש, דיברנו עכשיו על עוד נושא. מאחר והיא חלק חשוב בוועדה שלי, יש לי גם סבלנות לזה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש קשר בין עמדות הטעינה ל - - - וזה הכול ביחד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

נכון, חד-משמעית. לכן אנחנו רוצים להוריד את הרגולציה הזאת, שהיא קודם כול רגולציה מיותרת על האזרחים, ורגולציה מיותרת על עובדי חברת החשמל. שמבחינתי יטפלו בפניות ובדברים אחרים.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

איך זה יעבוד לפי הצעת החוק שלך?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תכף היועץ המשפטי ייתן סקירה על העניין הזה. הרעיון הוא שעד חיבור מסוים לא יצטרכו בכלל אישור.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

עד להגדלה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

עד להגדלה מסוימת לא יצטרכו בכלל אישור; בהגדלה מסוימת יהיה איזשהו דיווח; יהיו הגדלות מסוימות שהן הגדלות בנייניות, גדולות, שם יימשך המצב הקיים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אין אישור, יש שתי מדרגות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא אישור, אמרתי הצהרה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יש שתי מדרגות, לא שלוש.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

יש הצהרה ויש דיווח שלנו אחת לרבעון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הוא צודק. הוא צודק שגם הגדולים ביותר, בסדר.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש לי שאלה, במסגרת הרפורמה עברתי מחברת החשמל לחברה אחרת שמספקת חשמל.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

חד-משמעית, זה לא משנה דבר. מי שרשאי להגדיל זו רק חברת החשמל.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נכון לעכשיו.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

לא, לא נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

די.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

את אומרת, הכי טוב שתבטלו את מה שהיה ב-1981. זה הכי טוב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כן, יוליה, אין הבדל. מי שאחראי על הרשת ועל החיבור זו חברת חשמל. כרגע או לא כרגע אלה עניינים משפטיים שלא מעניינים אותי. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

גם אם עברתי מחברת החשמל לחברה אחרת - -

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

לא משנה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

- - חסכתי הרבה מאוד כסף.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

מה זה הרבה מאוד?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הרבה מאוד כסף חסכתי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

10%, למה?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה יפה מאוד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

את פרזנטורית של איזו חברה ואני לא יודע?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אגב, מה השאלה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מה השאלה? את הפינה הבנתי, מה השאלה?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני צריכה לעשות הגדלת חיבור. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

רק חברת חשמל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

נכון, הוא שולט ברחובות, ברשת.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

אני לא שולט ברחובות, אני מספק שירות לתושבים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

נכון. אני גם רוצה לומר, אני משבח אותו שהוא נמצא כאן. קודם כול, ההתנהלות של חברת החשמל בתקופת המלחמה ובתקופות הקשות שעברנו פה, באמת הייתה למופת. למופת. חד-משמעית, עם כל ההפחדות.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הם עבדו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הם עבדו, הם יודעים לעבוד, יש להם מנכ"ל שיודע.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כולל קורבנות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כולל קורבנות, עובדים שלהם. דבר אחד נוסף, אני יודע שיש התקדמות גדולה מאוד במתן השירות לציבור בהרבה מאוד דברים. יש לנו דרישות יותר גדולות, אנחנו רוצים לצמצם הרבה דברים רגולטוריים כדי שיהיה כמה שיותר מהר, למשל בחיבור בניינים. אחד הדברים שאנחנו פה היום יהיה חלק מהמאמץ המשותף הזה, ואני בטוח שמנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר, שהיום הוא מנכ"ל חברת החשמל, ישלים גם את המהפכה הזאת בחברת החשמל.

היועץ המשפטי ייתן לנו מסגרת.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

נמנה אותו לרמטכ"ל, ואז נפתור את כל הבעיות בעזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אי-אפשר לתת לו את הכול.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כפי שאדוני אמר, סעיף 157א לחוק בנוסחו היום, ניתן לפרשנויות שונות לגבי שאלת חיבור החשמל, וניתנה פרשנות מסוימת בעבר, שכל הגדלת חיבור דורשת את קיום המנגנון הקבוע כיום בחוק, שמשמעותו דרישה לאישור של רשות הרישוי המקומית, המכונה בסעיף הזה הרשות המאשרת, להגדלת החיבור. ללא האישור הזה, חברת החשמל אינה יכולה להגדיל את החיבור.

ההצעה יוצרת שלוש מדרגות של הספקים, שלגבי כל אחת מהן יש מסלול שונה. בחיבורים של עד 0X34 אמפר - - 

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

כולל.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

- - כולל, ואלה החיבורים הנפוצים ביותר לפי הנתונים שנמסרו לוועדה, לא נדרש כלום. כלומר, אתה פונה לחברת החשמל, מבקש הגדלה, והיא תספק לך אותה.

בחיבורים שמעל 0X34 נדרש למסור דיווח רבעוני של חברת החשמל לרשויות התכנון המקומיות, ונשמרת סמכותן של רשויות התכנון המקומיות להורות לחברת החשמל, אם הן מוצאות שיש חריגות בנייה או דברים כאלה, לנתק את הגדלת החיבור או לא לחבר אם עוד לא חיברו.  

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

לא להגדיל, לא לא-לחבר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא להגדיל או לבטל את החיבור.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

לא, החיבור היה קיים. הכוונה לא להגדיל.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא להגדיל או לבטל את ההגדלה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

יש אפשרות לרשות מקומית לבקש טופס. 

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

אלה ניואנסים. היות שזה מוקלט, הכוונה היא שאם הרשות המקומית או הגורם הרלוונטי מוצאים לנכון לא לאשר - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא לאשר את הגדלת החיבור.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

- - לא לאשר את ההגדלה בכלל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

ברור, ברור. אם היא רוצה לנתק, שתלך על מסלול אחר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בכפוף, כמובן, להוראות הדין והפסיקה לגבי האפשרות לנתק אנשים מחשמל. 

לגבי המדרגה השלישית – מעל 3X36 במקרה הזה – ההגדלות האלה יהיו במסגרת אותו דיווח רבעוני. בנוסף לכך, יתבקש מבקש ההגדלה להגיש תצהיר שבו הוא מצהיר שאין חריגות בנייה וכו'.

אני מציע שנקריא את הנוסח כפי שעבר בקריאה ראשונה. אנחנו לא מציעים בו שינויים. לאחר מכן נשמע הערות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בבקשה, רוני.

 << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> 

"הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 161 ( (הגדלת חיבור החשמל) התשפ"ה 2025–

	בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה, 1965– בסעיף 157א –
	 1
	תיקון סעיף 157א

	(1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:
	
	

	""הגדלת חיבור" – הוספת יכולת הספקה לחיבור חשמל קיים;
	
	

	"הספקת חשמל" – חיבור בניין לראשונה לרשת החשמל;";
	
	

	(2) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (2) יבוא:
	
	

	"(3) לא תבצע החברה הגדלת חיבור לחיבור חשמל שגודלו עולה על 3x63אמפר, אלא לאחר שקיבלה ממבקש החשמל הצהרה שלו כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבנייה או שהמציא לה אישור מאת הרשות המאשרת.
	
	

	(4) החברה תדווח לרשות המאשרת, בתוך שבעה ימי עבודה לאחר תומו של כל רבעון קלנדרי, על הבקשות להגדלת חיבור שגודלן עולה על3x40 אמפר שקיבלה באותו רבעון.
	
	

	(5) מצאה הרשות המאשרת כי מבנה נושא בקשת הגדלת חיבור נבנה בסטייה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה שלא לבצע את הגדלת החיבור או להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן(ו).
	
	

	(6) שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פסקאות (3) או (4) יחולו רק על חיבור בגודל העולה על האמור בפסקאות (3) או (4), כפי שינקוב בצו כאמור;".
	
	

	 (3) בסעיף קטן (ז), במקום "(ו) או סעיף קטן" יבוא "(ב), (ו) או".".
	
	



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה. משרדי הממשלה, בבקשה. נתחיל לפי הסדר.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

בוקר טוב, אני ממשרד המשפטים. קודם כול, אני אגיד שהעיקרון של הצעת החוק, כפי שאמרנו גם בעבר, מקובל עלינו. אני מציע חידודים ושינויים מסוימים.
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

שהוצעו כבר בישיבה קודמת.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

אבל לא בהתייחס להצעה הזו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

קודם כול, אני חושב שנכון לסייג את כל מה שאמור בהצעת החוק, כך שזה יתייחס רק למגורים, הרי על זה אנחנו מדברים. זאת אומרת שאם למישהו יש עסק או משהו אחר, הדברים - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם זה עסק קטן?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

אנחנו מתנגדים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

שנייה, שנייה, תן לו להציג את הטענות שלו.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

לא היה לי ספק שתתנגד. תן לי לסיים, בבקשה, ובסוף תתייחס. אני יודע שאתה הולך להתנגד לכל מה שאני אומר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, לא, לא, הוא השתנה.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

תכף נגלה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הוא נהיה הרבה יותר לבבי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

ייאמר לטובתו שהוא לא השתנה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בגיל כזה כבר לא משתנים.

 << דובר_המשך >> רוסלאן עותמאן: << דובר_המשך >> 

לגבי המדרגות שהצעת החוק קובעת, אני חושב שנכון להישאר עם אותן מדרגות, אבל הייתי מציע לשנות את התנאים לחיבור. לגבי המדרגה הראשונה, שהיא 340x, אני מסכים שאפשר לחבר ללא שום דרישה וללא שום תנאי. לגבי המדרגה השנייה, שהיא 340x עד 3x63, אני חושב שנכון לבקש הצהרה של מבקש החיבור במקרה הזה, וכמובן של הרשות המאשרת. אני כן חושב שנכון לבקש הצהרה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הצהרה על מה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

שאין חריגות בנייה.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

שאין חריגות בנייה, הרי זה הרציונל. לגבי המדרגה השלישית, שזה חיבור עם ההיקפים הכי גדולים – 3X63 ומעלה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

שם, אגב, מתחבא המסחרי, אפרופו תשובה לשאלה שלך.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

לכן אני חושב, ולדעתי יש בזה היגיון, שדווקא לגבי החיבור הגדול הזה, צריך לבקש יותר תנאים ולוודא, לנסות לפחות להגיע למצב שאנחנו בודקים שזה לא הולך לשימושים לא חוקיים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אבל ברגע שהרשות מקבלת את הדיווח, הרשות היא זו שצריכה לעשות את הבקרה מבחינתה ולבדוק, ולא לסמוך על זה שעובדי חברת החשמל, שלמדו בכלל חשמל ולא משהו אחר, צריכים להיות פקידים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

נכון להיום לא צריכים לבדוק.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

אני מציע שגם לגבי המדרגה הזו, לגבי החיבור הזה, לבקש הצהרה, כמובן. הדבר הנוסף שאני מציע הוא לתת לרשות המאשרת פרק זמן מסוים, שבמסגרתו היא צריכה להתייחס. אפשר גם לקבוע שאם היא לא מתייחסת בתום התקופה, יראו את זה כאישור.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה עלה בדיון הקודם. אנחנו לא רוצים להיכנס לדבר אחד, שכולנו יודעים מה הוא. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הבירוקרטיה הישראלית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

 כי כולם יגידו: עברו 30 יום, כן הודעתם לי, לא הודעתם לי. זה מכניס שוב את המערכת של חברת החשמל לפקידותיזציה שהיא לא צריכה להיות בה. אם לרשות מקומית אכפת מהדברים האלה, היא מקבלת את הדיווח, והיא מקבלת גם את ההצהרה במקרה של מעל 63. היא יכולה פשוט לבדוק אחת לחודש. אני אגיד לך גם מה הסוד.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

היא פשוט לא תנתק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, היא יכולה.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

יש לה סמכות, אבל האם זה קורה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, אתה לא שומע? לא על הניתוק, היא יכולה גם - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

להורות לא להגדיל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

- - להורות לא להגדיל.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

אבל הם מעדכנים אותה בדיעבד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כן, אבל אני אומר עוד פעם שבדרך כלל הדברים הללו לוקחים את הזמן שלהם בכל מקרה. קבענו אחד לרבעון, סביר להניח שברוב המקרים זה - - -

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

אני מבין את המורכבות, ולכן אני מציע את התנאי הזה רק לגבי החיבור הגדול. לא הצעתי את זה לגבי החיבורים האחרים.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אדוני, כל הסיפור הזה הוא בנייה בלתי חוקית, נכון? כשיש בנייה ללא היתר.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

למה אני צריכה לאכוף את זה דרך החיבור לחשמל?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

שאלה מצוינת.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם לעירייה אכפת - - -

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

אולי במים נעשה את זה, אולי ברפואה, אולי יבואו למשל - - 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

שפיגלר, אל תעזור לי.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

- - למשל, לצורך העניין אין לו טופס 4 וטופס - - -

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

קודם כול, אני מבין שיש הרבה שלא מסכימים עם הקביעה הזו בחוק התכנון והבנייה, אבל נכון לרגע זה, נכון להיום, זה מה שהחוק קובע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

צריך להגיד בהגינות שזה גם מה שמקובל בעולם, להתנות אכלוס של בניינים בחיבור לחשמל של בניינים.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

איפה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בהרבה מקומות בעולם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אכלוס חדש, זה בסדר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אפשר לקבל סקירה מרשות החשמל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

גם אנחנו עשינו את זה. השארנו את זה, זה נשאר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני אומר – זאת שאלה עקרונית.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם לעירייה אכפת מבנייה בלתי חוקית, שיעשו את ה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

יוליה, תודה רבה. רוסלאן, אתה רוצה להשלים עוד משהו?

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

לא, זה מה שרציתי להגיד. שוב, באמת חשוב לי להגיד, שאני מציע את התנאי רק ביחס לחיבור של ההיקף הגדול - - 
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הגבוה גבוה.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

- - כי פה באמת טמון פוטנציאל לדברים שאנחנו לא רוצים שהצעת החוק הזו תשיג.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה. מינהל התכנון, בבקשה. 

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> 

אני ממינהל התכנון. אנחנו מצטרפים לעמדה של משרד המשפטים בהקשר הזה. אנחנו חושבים שהרעיון הבסיסי של הצעת החוק הוא רעיון נכון, לפטור בחיבורים סטנדרטיים מהצורך באישורים. זה נראה לנו סביר. השאלה היא האם באמת המדרגה השנייה של חיבור שהיא מעל 3x63, היא באמת חיבור סטנדרטי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הוא לא דיבר על זה, הוא דיבר על השלישית.

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> 

הוא גם דיבר על השני?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, בשני הוא דיבר על הצהרה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הוא דיבר על הצהרה.

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> 

כן, ובהקשר הזה, גם אנחנו מסכימים שבמדרגה השנייה, מעבר לדיווח שהוא אחת לרבעון, נכון לבקש הצהרה של מבקש ההגדלה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ומה המשמעות של ההצהרה?

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> 

זאת איזושהי לקיחת אחריות של המבקש. יש משמעות לבן אדם שמצהיר הצהרה: אני מבקש את זה, ולא ביצעתי עבירות בנייה. אנחנו חושבים גם שזה לא יעכב יותר מדיי, כי זו הצהרה של המגיש ולא איזה אישור שצריך להתקבל מהרשות המאשרת.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אולי תדייקי, כי אם אני משקרת בהצהרה, מה המשמעות? אין אותה. אם אני משקרת בתצהיר יש לזה משמעות. תבינו איפה אתם נמצאים. אם אני משקרת בהצהרה, אין לזה משמעות, אם כבר אנחנו מדברים, כי בהצהרה עצמה אין משמעות. בתצהיר יש משמעות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

את צודקת.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> 

אני מסכים, אבל אני אגיד שאנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאנשים, כשהם פונים לרשות, הם לא רוצים לשקר. יכול להיות שזה קצת נאיבי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אגב, לפעמים זה יכול להיות בדיוק הפוך. זאת אומרת, אנשים מאוד מאוד ישרים שלא יודעים להגיד. הוא קנה את הדירה לפני חמש שנים, והוא לא יודע מה נעשה קודם.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם הוא קנה לפני חמש שנים – לפני 50 שנה כן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הפוך, הוא קנה מאדם שגר בבניין 50 שנה. הוא לא יודע איך נהייתה המרפסת הזאת, ואיך המטבח הזה התרחב. הוא צריך להצהיר היום. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

למיטב ידיעתו, זה בסדר.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא ביצעתי, אני לא ביצעתי.

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> 

שוב, זה לא לאדם שרוצה להוסיף לבית שלו עוד מזגן, אלא באמת בשביל היקפים יותר משמעותיים ויותר גדולים, שעלולים להעיד על תוספות בנייה משמעותיות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כן, אבל אני חושב שכל מה שאת אומרת נכון לגבי המדרגה השלישית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

3x63.

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> 

במדרגה השלישית.
 
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

במדרגה השלישית דיברנו על כך.

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> 

שתהיה הצהרה או אישור.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון, זהו. 

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

במדרגה השלישית זה גם וגם. אנחנו גם מדווחים וגם הצהרה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

השלישית היא גם וגם, ולכן אני מסתכל על השלישית כעל משהו קרדינלי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, זה לא גם וגם. מה שכתוב כרגע זה או בשלישית. 
 
 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> 

זה או הצהרה או אישור וגם דיווח תקופתי.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה או הצהרה או אישור, אבל גם דיווח.

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> 

גם דיווח תקופתי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

או שימציא לה אישור.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, זה או הצהרה או אישור, גם וגם זה דיווח והצהרה או אישור.

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> 

אני מסכימה שהשאלה היא מה זה חיבור סטנדרטי, מה סטנדרטי בדירת מגורים?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

דנו בזה בהרחבה.

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> 

לפי הנתונים שהוצגו, למעלה מ-80% מהחיבור המבוקש זה 3x40. זה מה שהוצג בדיון הקודם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

נכון, וכמה בדרגה 2?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

8%.

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> 

אני חושבת, 7% או 8%.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

7% או 8%, והחלק האחרון שהוא מעבר, שם אנחנו באמת באים עם על ה - - -

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> 

ב-7% או 8% האלה, אנחנו לא רוצים לבקש הצהרה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

השאלה היא אם אנחנו רוצים להכביד בדברים האלה, כשאנחנו יודעים טוב מאוד שהיום בית עם מזגנים, ועם אינדוקציה, ועם הטענה מגיע ל-3x63 בקלות. האפשרות להפוך מ-3x63 למשהו מפלצתי לא קיימת. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ראיתי תופעה שבתוך דירות בבתים משותפים או בבית, מתחילים לפתח כל מיני תעשיות – גידול קנאביס. זה אמיתי, מה אתה צוחק?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני יודע. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

איך תופסים אותם? לפי צריכת החשמל. צריך לקחת פה בחשבון את הפן הפלילי. יכול להיות שיש לי ראש קרימינלי, אבל ראיתי את זה בחדשות. 

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

שהמשטרה תטפל בזה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

היא מטפלת בזה באמת.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

בסדר גמור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני מציע שמנכ"ל חברת החשמל יהיה גם מנכ"ל אכיפת הקנאביס, ואם אפשר גם אכיפה של עבירות אחרות. אגב, יכול להיות שאם אין מספיק חשמל, אז גם חדרי המדרגות חשוכים וזו סכנה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ברגע שאתה עושה חיבור בדרגה השנייה, ואתה מאשר את זה, יש לך על זה פיקוח. בדרגה שנייה יש דיווח?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זאת אומרת שגם אם מישהו ביקש הגדלה בדרגה השנייה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

דיווח לרשות, כן.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

אנחנו מדווחים כל רבעון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כל רבעון דיווח לרשות.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם נראה שם צריכה בולטת - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בדיוק.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

את לא תדעי. מה שאת יודעת זה שביקשו הגדלה, את לא יודעת כמה צרכו בפועל.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

מה זה משנה? אבל הם יכולים לבדוק, זה לא מעניין אותי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני עונה לחברת הכנסת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מטה התכנון מצטרף לעמדה?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו מצביעים היום?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תכף, כן. יש בקשות דיבור לכל מי שרוצה. אנחנו לא עוצרים דיבור. 

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> 

אני ממטה התכנון. אין לי מה להוסיף על מה שאמרו, חוץ ממה שכתוב פה בהצעת החוק, חברת החשמל מדווחת לרגולטור לגבי הגדלות, או שזה לא קיים?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

כמו שנאמר כאן, אם זה מעל - - -


 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> 

לרגולטור, אני שואל, לא לרשות המאשרת. לרשות החשמל, לשר, הם לא מודיעים? 

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

מה פתאום? מה לרשות החשמל ולזה? אולי אתה רוצה לרשות החברות הממשלתיות?

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >>   

לדעת אם יש מישהו שמרכז את הנתונים.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

למינהלת החשמל? למשרד האנרגיה? מה פתאום? אולי גם למשרד המשפטים? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אני מוותר.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אל תוותר, אתה גם ככה תוקע כל דבר.

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> 

בסדר, רק הערת נוסח. בהצהרה כתוב שהמבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר, נראה לי שזה צריך להיות בנוי בהתאם להיתר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

דקה, אנחנו עושים רגע הפסקה, כי יש להם תקלה בשידור. שתי דקות הפסקה.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:12 ונתחדשה בשעה 11:14.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

שמענו גם את מטה התכנון. משרדי ממשלה נוספים?

 << אורח >> שביט שטיירמן: << אורח >> 

 אני מהמשרד לביטחון לאומי. אין לי הערות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה.

 << אורח >> ליאורה וייס בנסקי: << אורח >> 

אני מרשות החשמל. אנחנו מסכימים להצעת החוק בנוסח הנוכחי שלה, ואנחנו חושבים שאין צורך להוסיף את ההצהרה מעל 3x40, כפי שהוצע כאן. גם הצהרה היא עניין משפטי, ומדובר כאן בחיבור שהוא בעיקר מטעמים צרכניים, כש-3x63 הוא החיבור הסטנדרטי שמגיע מעבר לפינה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מה שהולך להיות הסטנדרטי העכשווי.

 << אורח >> ליאורה וייס בנסקי: << אורח >> 

מעבר לפינה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בעכשווי אני מתכוון למה שהולך להגיע.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא כל-כך מהר.

 << אורח >> ליאורה וייס בנסקי: << אורח >> 

אין סיבה להטיל את הבירוקרטיה הזאת על חיבורים שרוב הסיכוי שהם צרכניים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

גם אני חושב ככה.

 << אורח >> ליאורה וייס בנסקי: << אורח >> 

ואני חושבת שבאמת לא נכון ליצור עוד עיכובים של המתנה לתשובת הרשות המאשרת או ליצור את הבירוקרטיה של כן קיבלה, ממתי סופרים וכו'.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה.
 
 << אורח >> משה דוד קלנר: << אורח >> 

אני ממשרד האנרגיה. היועץ המשפטי יצא לרגע. אין לנו הערות לנוסח הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה. שלטון מקומי.

 << קריאה >> שלום זינגר: << קריאה >> 

עיריית תל אביב ביקשו לדבר בזום.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הם לא בזום, כרגע אין אף אחד בזום.

 << קריאה >> שלום זינגר: << קריאה >> 

היא אומרת שהיא בזום.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הם גם לא ביקשו מהוועדה, וכרגע זה לא קיים. לא הייתי הולך על ייקוב הדין את ההר, אז בוא תנסה להיכנס לנעליה, ולהסביר את עמדת השלטון המקומי.

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

אני אצליח להיכנס רק לנעל אחת, אלה נעליים גדולות, ואני אומר כמה דברים. אין ספק שזו סטייה מהותית מההסדר היום בחוק, כהגבלה. זאת אומרת, באופן כללי, מה שאתם מציעים בהצעת החוק, זה שאם יש קומה אחת, ואני רוצה להפוך אותה לעשר קומות, אני לא צריך את האישור של הרשות המאשרת. זאת סטייה מהותית מהחוק, אין שום מגבלה על הגודל. זאת אומרת שלא משנה כמה מכפלות יהיו ומכמה לכמה אני אעלה – אין מגבלה. אני חושב שזה משהו שהייתם צריכים לחשוב עליו, אבל אתם כנראה לא ממש רוצים.

אבל אני רוצה לומר דבר אחד, אתם לא נותנים לרשות המקומית אפשרות אמיתית לפקח על מה שקורה. הדבר המינימלי שאפשר לעשות, ויקל גם על חברת החשמל הוא שבמקום להגיש שחברת החשמל תשלח אחת לרבעון תשלח את הזה, תפלח את זה לפי רשויות מקומיות וועדות מקומיות, תחייבו את נותן ההצהרה לשלוח את זה ישירות לוועדה המקומית. אם אתה מבקש בקשה להגדלה שלח את זה, אולי לא על 40, מעבר לזה, השלב השלישי - - 

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

63.

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

- - שישלח את זה ישירות בתצהיר. ישלח תצהיר לוועדה המקומית. אם היא תרצה, היא תאכוף. כולנו מכירים, אדוני היושב-ראש, כמה רשויות מקומיות מכל מיני מגזרים לא יאכפו שום דבר, וזה עסק שלהן. הן אחראיות לעניין הזה. אבל אין שום בעיה אם נשלח את זה ישירות. זה גם לא טרחה, זה בדיוק כמו בפטור מהיתר. בפטור מהיתר, בתקנות שאדוני היה שותף מלא להן, יש חובה – בנית משהו עם פטור מהיתר, אתה שולח לוועדה המקומית. כן שלחת, לא שלחת, אתה פטור. אותו דבר פה, תשלח. חתמת על הדבר הזה, תשלח לוועדה המקומית. הוועדה המקומית תחליט אם זה בסדר או לא בסדר, אם התצהיר נכון, כן עבירת בנייה, תחליט מה לבדוק או מה לא לבדוק. כנראה היא תבדוק רק מדגמית, אבל נראה לי שזה המינימום שעליו תקוע החוק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כן שלח, לא שלח, דואר רשום.

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

כן, אדוני, אבל זה אותו דבר בתקנות הפטור.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לכן הלכנו על משהו מאוד בסיסי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אין זה אומר שתקנות הפטור הן מספיק חכמות.

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

אישור של דואר רשום.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

יש עוד הצעות ייעול?

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

לזה יש עוד סיכוי להתקבל. שאני אגיד הצעות שאין להן סיכוי להתקבל? הפוכי מטרתא למה לי?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

חכם עדיף מנביא, אומרים אצלנו. בבקשה, אדוני. 

 << אורח >> יהונתן גוטר אלעזר: << אורח >> 

אני ממשרד הבינוי והשיכון, אנחנו תומכים בתיקון הזה באופן מלא.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה. יוסף, אתה רוצה?

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני אגיד כמה משפטים ממש בקצרה. אני חושב שזו הצעת חוק טובה מאוד, שיכולה לעזור ולהקל על אנשים, כי הבירוקרטיה בהקשרים האלה היא מאוד בעייתית. לכן היא יכולה לעזור לאנשים בצורה חד-משמעית.

אני רוצה להעלות סוגיה בהקשר הזה לגבי הנגב, כי אי-אפשר שיהיה משהו בדיון, ולא נעלה את המצוקה שם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אתה עקבי בעניין הזה, וזה בסדר.

 << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> 

אני מאוד עקבי בנושא, ואני לא מדבר על הכפרים הלא מוכרים. אני מדבר על כפרים שהמדינה הכירה בהן לפני 14 ו-16 שנים, ומה שנקרא הסדרה במקום. אנשים חיו שם והכירו בכפרים, וקשה להם להתחבר לחשמל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

החיבור הראשוני.

 << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> 

החיבור הראשוני לא קיים, לא היה. גם אחרי 14 ו-16 שנים, ב-98% מהישובים האלה הבתים לא מחוברים לחשמל. אני חושב שהגיע הזמן למצוא פתרון לסוגיה הזאת. ואני מפריד, זה לא בכפרים הלא מוכרים; אני מדבר על יישובים כמוכרים, שהסדירו אותם במקום, אבל עד היום אין להם אפשרות להתחבר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מה הקושי? למה זה לא קורה?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

אין לו טופס 4 וטופס 6.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני מבין. למה לא מצליחים להסדיר את זה?

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

לא מצליחים להסדיר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

למה?

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כי יש בנגב רשות להסדרת התיישבות הבדואים, והדברים האלה לא בסדר העדיפויות שלה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אתה כן מדבר על המוסדרים.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני מדבר על המוסדרים. היא אחראית על ההסדרה בתוך הישובים האלה, בתוך השכונות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

היה פה דיון על העניין הזה, ודווקא הדיון התקדם מאוד. הבעיה היא שיש הרבה מאוד חילוקי דעות בין הרשות לבין התושבים על כל מיני דברים כשרוצים לבוא עם תוכניות חדשות, אבל הוא אומר, לא, אני רוצה את כל הקרקע שלי וכו'.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא על זה. אני מדבר היכן שאין מחלוקת, שיש הכרה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני אשמח להוביל כל חקיקה שתעשה את העניין הזה. אמרתי לך את זה לא פעם ולא פעמיים.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני אדבר איתך על זה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אין שום עניין סתם לתקוע.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

השכונה קיימת כבר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אבל לפעמים יש גם סיבות, אז צריך למצוא איפה הבעיה. מנכ"ל חברת החשמל רוצה לומר משהו לפני שהולכים להצבעה? 

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

כן, בקצרה. קודם כול, כבוד היושב-ראש, יישר כוח. יגעת, מצאת, תאמין. זה צעד משמעותי וראוי בכל קנה מידה, ודאי וודאי בעת הזאת בפן האנושי. עדיין אני חושש, שמה שיוותר זאת צביעות לשמה. אני אמרתי את זה בכל הוועדות שדנו בנושא הזה, ואני אומר את זה גם כעת, צריך פשוט לגנוז אחת ולתמיד את אותה תקנה מ-1981, ולטפל במסגרת אחרת בכל הסוגיות שנוגעות לחיבור חשמל. חשמל זה כמו בריאות, זה מוצר הכרחי, קיומי. יש כאלה שלא חושבים כך, ניתן להם אפשרות לחיות בלי. ככלל, לגבי כל האוכלוסייה הנורמטיבית, זה דבר הכרחי, קיומי. אין אפשרות לתפקד היום בלי חשמל, ולכן זה לא צריך להיות מותנה, זולת היבטים ביטחוניים ובטיחותיים של המבנה. 

אנחנו עומדים על כך, אמרנו את זה בכל מקום. אני אמשיך לומר את זה, ונעשה את הכול, כדי שהדבר הזה אכן יקרום עור וגידים. עד אז, באמת ובתמים, כה לחי, יישר כוח, כל הכבוד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני לא מסתפק רק ביישר כוח. היינו רוצים גם – שוב, זה לא במסגרת החקיקה, אבל אני יודע שזו גם הרוח שלך – באמת לראות איך מקצרים את לוחות הזמנים של הביקורת בחיבורים הללו, איך עושים את זה יותר מהר, גם בחיבור הראשוני, וגם בחיבורים הבאים. הייתי שמח שתיתן לנו התייחסות לעניין הזה, עם איזושהי בשורה.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

הבשורה היא לא רק במסגרת הצהרה, אלא במסגרת פעילות בשטח. אנחנו שינינו כבר דברים, למרות הרגולציה. לא תודות לרגולציה, אלא למרות הרגולציה. שינינו דברים, וכמובן, מעל הבירוקרטיה עשינו כמה דברים. אני אתן לך דוגמאות. למשל, היום לא צריך להעביר חדר טרפו לבעלות חברת החשמל – לא רוצה את זה, לא צריך את זה, זה לא מעניין אותי בכלל. זה גורע סדר גודל של חודשים רבים של ריצות אין-ספור, מסמכים וויכוחים – זה לא קשור אליכם, זו החלטה שלנו.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני אתייחס אחר כך, יש עדיין בעיה עם הרשויות המקומיות.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

אין. אני לא רוצה את הבעלות, ממש לא.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תגיד לי לגבי חיבורי חשמל לבניינים, עיכובים ודברים מהסוג הזה. העבודות – עד שבאים ועד שהולכים. תן לנו בשורה, מה המטרה שלך? לאן אתה הולך להצעיד את החברה בעניין הזה?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

שהחשמל יחכה למפונה, ולא המפונה לחשמל. מה אנחנו עושים בנושא הזה? אנחנו בהחלט מעבים בצורה משמעותית מאוד את כוח האדם הנדרש, וכמובן, גיבשנו אמנה בין כל החברות הממשלתיות שעוסקות בתשתיות – זה לא עבר בחוק ההסדרים, כי הוציאו את זה מחוק ההסדרים בשנת 2023 –על מנת שאם אנחנו מגישים בקשה לקבל את האישור שלהם כדי להטמין תשתית בקרקע ואנחנו לא מקבלים את האישור, הדבר הזה מבחינתנו מקבל אישור אוטומטי. אגב, עשינו את זה כי הריבון לא עשה את מה שמוטל עליו בכל מה שנוגע לסייע לחיבור חשמל של התושבים. כך אנחנו עושים גם לגבי דברים נוספים – מקצרים תהליכים, מפחיתים בירוקרטיה ככל שניתן. ועדיין יש לנו הרבה מה לעשות, אנחנו בכיוון הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

עכשיו אני יכול ללכת להצבעה, אחרי הדברים האלה. הערה של היועץ המשפטי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

שלוש הערות. הערה אחת לדבריו של מר שפיגלר לגבי חדרי טרנספורמציה, לגבי בעלות או חכירה של הרשויות המקומיות.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

לא, לא, לא, אני לא מדבר על זה בכלל. סליחה אני מתקן, אנחנו ביקשנו רק זכות שימוש, ולא מעניין אותי יותר מזה שום דבר. סגרנו את זה עם מינהל מקרקעי ישראל ועם אדמות פרטיות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יפה, סגרתם את זה עם מינהל מקרקעי ישראל ואולי עם אדמות פרטיות, אבל עם הרשויות המקומיות לא, ולכן צריך לסגור את הנושא הזה מול הרשויות המקומיות.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

רגע, היושב-ראש, אני רק מראה איך חברת החשמל מתחת לאדמה עושה את הכול כדי לבער את הבירוקרטיה ולצמצם את הרגולציה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

היא מחפשת להוריד, מצוין. לכן מעריץ אותך וסובל אותך. 

 << יור >> תומר רוזנר: << יור >> 

הנושא השני, מול האזרחים נדרש שיפור רב בלוח זמנים לחיבורים ולהגדלות, בעיקר להגדלות חיבור, שהיום מתעכבים חודשים רבים בחברת החשמל.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

אני רוצה להעיר. יש מקסימום 46 אישורים מגורמים שונים שאנחנו צריכים לקבל כדי לבצע עבודות תשתית. לא נורמלי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני מדבר על תקלות חיבור.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

אני יודע, אבל כדי לחבר אני צריך להניח תשתית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

להגדלת חיבור?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

גם, בוודאי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

גם כשלא צריך.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

כשלא צריך אנחנו עושים את זה מייד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, ממש לא.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

תביא דוגמאות, תביא דוגמאות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

עדיין לא, עדיין לא.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

יש לנו מה לשפר, שלא תהיינה אי-הבנות. 
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

חבר'ה, יש לי יום עמוס.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ההערה השלישית היא לעניין נוסח הצעת החוק. אנחנו מציעים להוסיף הוראת מעבר שתבהיר שההסדר החדש יחול גם על בקשות תלויות ועומדות לפני חברת החשמל.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

מצוין, מצוין. יישר כוח. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לפני שנעלה להצבעה, הוגשה בקשה להסתייגויות של סיעת יש עתיד. יש בקשות רשות דיבור שאנחנו לא צריכים להצביע עליהן. נצביע על ההסתייגויות של יש עתיד כמקשה אחת. 

מי בעד ההסתייגויות של יש עתיד, שירים את ידו. מי נגד?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הם ביקשו לא להיות נוכחים ואדוני אישר להם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון. 

הצבעה

לא אושרו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

ההסתייגויות לא נתקבלו.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מי נמנע?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מי נמנע? סליחה, יוסף. ההסתייגויות לא התקבלו, התוצאה היא אותה תוצאה.

אם כך, נעלה להצבעה את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162) (הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ה–2025, פ/4516/25 כ/1108, לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? 

הצבעה

אושרה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הצעת החוק אושרה ותעלה למליאה לאישור לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכולם.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

מצווה מאין כמוה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

יישר כוח. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ברוכים תהיו. יישר כוח לך, אדוני היועץ המשפטי. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:28. << סיום >>