פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 38 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 12/05/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 142 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, י"ד באייר התשפ"ה (12 במאי 2025), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף השיפוצים - ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר צבי ידידיה סוכות מוזמנים: אורי יצחקי – מרכז תחום, אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה לאה בן עזרא – מרכזת בכירה, מדיניות עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון ישי לוי – מנהל אגף בניין, רשות האוכלוסין וההגירה עדי אבירם – מנהלת תחום נגישות, מרכז השלטון המקומי ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין איריס דפנה קימל – אחראית תאגידים, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נטלי שמעון ויינשטיין – מנכ"לית, התאחדות קבלני השיפוצים רן כהן – חבר הנהלה, התאחדות קבלני השיפוצים רותם דוד עטרי – מנכ"לית, תאגיד כוח אדם "דרך חדשה" מקסים ליברמן – מנהל שטח, תאגיד כוח אדם "דרך חדשה" ליאור טל – עמותת "דף חדש", ובעלים של תאגיד להעסקת עובדים זרים דקל לוי – מנהל תפעול, תאגיד פסגת ליאם אייל קלדרון – בן דודו של עופר קלדרון ששב משבי חמאס בעזה מיכל לביא – גיסתו של עמרי מירן החטוף בעזה ניצן בסן – לוביסט, התאחדות קבלני השיפוצים מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף השיפוצים - ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב, שלום לכולם, יום שני בשבוע, י"ד באייר תשפ"ה, 12 במאי 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא סטטוס הבאת העובדים השרים לענף השיפוצים – ישיבת מעקב. לפני שנתחיל בישיבה שלשמה התכנסנו, אני מעבירה את רשות הדיבור לאייל קלדרון, בבקשה. << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> לפני כן יש סרטון שביקשנו להקרין. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא ביקשתם מאיתנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אפשר, לא, דיקלה? כמה זמן הסרטון? << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> סרטון קצר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אין לנו זום ולא בהתראה כזאת. << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> זה משהו שנשלח לכל הוועדות מבעוד מועד, לא מאיתנו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לי לא נשלח. << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> נבדוק את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם רוצים שניכם לומר משהו לפני שנתחיל בדיון? בבקשה. << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> קודם כל שלום, אני אייל קלדרון, בן דודו של עופר קלדרון שהוחזר לאחר 484 ימים בגיהינום. מכאן, ביום המאוד דרמטי הזה אני קודם כל רוצה לומר תודה רבה לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שבזכותו היום החייל עידן אלכסנדר יחזור אלינו בעזרת השם, ואני רוצה גם להודות לו כי רק בזכותו גם עופר חזר לכאן לפני בדיוק 100 ימים, כי בלעדיו זה לא היה קורה, כי ממשלת ישראל, אם זה היה תלוי בה, עידן אלכסנדר גם היום וגם מחר וגם אני לא יודע בעוד כמה זמן, היה עדיין נמק במנהרות. אני לא יודע האם ממשלת ישראל, ראש ממשלת ישראל לא רוצה או לא יכול או שניהם ביחד, אבל העובדות אומרות שנשיא ארצות הברית כשהוא רוצה, מחזיר לכאן חטופים, חיילים, וכשממשלת ישראל צריכה לעשות את זה, היא לא עושה את זה. היום עידן אלכסנדר יעזוב, אני מקווה שכבר עזב את המנהרה שבה הוא הוחזק, ובמנהרה הזאת יישאר מתן צנגאוקר. הוא יישאר שם לבד בחושך, ולמה? כי יש לו רק דרכון ישראלי. מה קורה למדינה שלנו? איפה המדינה שלנו? למה אני כבן משפחה הייתי צריך לחכות שדונלד טראמפ יכנס לתפקיד כדי שבן דוד שלי יצא בחיים? למה המשפחה של עידן אלכסנדר הייתה צריכה את חסדי נשיא ארצות הברית כדי שהוא ישתחרר היום, בתקווה? כי אם זה תלוי במדינת ישראל, הוא עדיין היה שם היום. אלה עובדות. אי אפשר להתכחש אליהן. איך זה יכול להיות? כחברת כנסת של הליכוד, אתי, את חייבת לתת את התשובה ולשאול את ראש הממשלה איך דבר כזה קורה במדינת ישראל? חגגנו עצמאות, עאלק, לפני חודש. איזה עצמאות? איזו מדינה? בוא נזרוק הכל הפח. בוא נהיה המדינה ה-53 של ארצות הברית. מה זה? איפה המדינה שלנו? עושים הכול כדי לחסל את חמאס וגם לא, אבל להחזיר את האנשים שלנו הביתה? באיזה עולם? אני רוצה להתייחס לפקודה שירדה בשבוע שעבר מהמטכ"ל לפיקוד דרום, הפקודה של "מרכבות גדעון" שכביכול מיתגו אותה כפקודה להחזרת החטופים. אני רוצה להקריא לכם את מטרות המבצע. הסדר הוא לא אקראי. אלה מטרות המבצע וזה התעדוף. 1. הכרעת חמאס. 2. שליטה מבצעית על השטח. 3. פירוז השטח. 4. פגיעה ביעדי שלטון של חמאס. 5. ריכוז והנעת האוכלוסייה. 6. השבת בני הערובה. קודם כל נעים מאוד, בני ערובה. לא חטופים, בני ערובה. המטרה השישית בחשיבותה, בתעדופה, כשמטרות 1 עד 4 – הכרעת חמאס, שליטה מבצעית של השטח, פירוז השטח ופגיעה ביעדי שלטון חמאס אלה מטרות שלא אני אומר, הרמטכ"ל אומר שיביאו בוודאות לפגיעה בחיי החטופים ולהיעלמות החללים, לכן גבירותיי ורבותיי, אם זה לא היה ברור למישהו, כשפקודה קוראת בעצם במהותה לאובדן חיי אדם שלנו, האזרחים חפים מפשע שכבר נמצאים שם בגיהינום 584 ימים, אם הפעולה הזאת ביודעין ולפני שהיא קורית גורמת למוות ולהיעלמות של חללים, זו היא פעולה בלתי חוקית בעליל. כמפקד וכקצין במילואים אני קורא לכל אחיי הלוחמים, המפקדים, אתם לא יכולים להיענות לפקודה כזאת. אתם לא יכולים. אני קורא לכם לא למלא פעולה בלתי חוקית בעליל. הדין יהיה עליכם, המוסר בוודאי, ואני קורא לא לשתף פעולה עם מבצע שמטרתו היחידה בתחפושת היא בסופו של דבר כיבוש הרצועה והתיישבות בה. אני דורש, אתי, ממך, לבוא ולשאול את ראש הממשלה שאלות קשות ביותר, איך יכול להיות שאנחנו עוד מדברים על כל מיני עסקאות חלקיות במקרה הטוב? הלחץ הצבאי הרג חטופים, הלחץ הצבאי הורג חטופים. הרמטכ"ל אמר את זה במפורש, וממשלת ישראל, ואת חלק ממנה, מהמפלגה השלטת, אתם אומרים, אנחנו נמשיך למרות האזהרה הברורה. הדם על הידיים שלכם לדיראון עולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. מיכל לביא, בבקשה. << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> שלום, אני מיכל, גיסתו של עמרי מירן שנחטף לעיניהן של אחותי לישי והאחייניות שלי רוני ועלמה. רוני הייתה בת שנתיים, עלמה הייתה בת חצי שנה. רוני זוכרת הכול. היא זוכרת איך היפנו נשק לרקתה, איך היפנו לרקות של ההורים שלה, לרקות של האחות שלה. היום היא כבר בת שלוש וחצי, קצת יותר אפילו, והיא הפכה מפעוטה לילדה. עלמה הפכה מתינוקת לפעוטה. עמרי החמיץ ומחמיץ כל כך הרבה, עדיין. אני לא אחזור על הדברים הנוקבים של אייל. אני בעיקר אשאל, ואני רואה את הכאב ואני רואה את ההזדהות על הפנים שלך. אני אשאל האם את, כבוד היו"ר, אתי עטייה, מוכנה שהילדות והילדים שלך יחיו במדינה שהם יודעים ויודעות שאם יחטפו, אולי לא ישובו או ירצחו או יהרגו בשבי? כרגע הילד שלי חי במדינה כזאת. מה אנחנו עושים? מה המעשה כדי שהילדות והילדים שלנו לא יחיו במדינה כזאת? שזה לא יהיה העתיד שלנו? כרגע אני רואה עתיד אפל מאוד, אפוקליפטי אפילו. מה המעשה שאת כחברת כנסת בליכוד יכולה לעשות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני יכולה את השיחה הזאת איתך בישיבה ולא בפורום הזה? גם רבים מחברי הכנסת של סיעת הליכוד בקואליציה גם, הם יאמרו לך אותו דבר. << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> זה נכון, אבל אנחנו כבר 584 ימים מדברים ואנחנו צריכים מעשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא הסמכויות - - - << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> זה כן הסמכות. את נציגת ציבור. << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> זה אחריות שלך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נציגת ציבור אחת. << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> את נציגת ציבור. גם אני. אני אזרחית אחת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עם שאר חברי הכנסת? << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> כולכם. זה אחריות שלכם. אין לך כוח דל. יש לך הרבה כוח. כוחך לא דל. יש לך הרבה השפעה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את חושבת שראש הממשלה יראה אותי? אני אבקש פגישה - - - << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> למה את נשארת בסיעה שראש הממשלה, ראש סיעתך לא רואה אותך? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה את רוצה, שאני אמסור את המפתחות? שאני אעזוב? << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> שתעמדי, כן. << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> שתעמדי מול הערכים שלך. << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> כי כרגע את עומדת מנגד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אשקול. אני אחשוב - - - << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> את שותקת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא שותקת. << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> את שותקת. אני במשך 584 ימים לא שמעתי ממך דבר. איפה את אומרת את האמירות שלך? איפה האמירות לך נאמרות? איפה הן מהדהדות? איפה הן משפיעות כנציגת ציבור? אני הציבור, אייל הציבור. יש פה ציבור. אני לא מכירה אבל אתם הציבור. אתם צריכים להביע את דעתכם. המשימה שלכם לא רק להביע את דעתכם אלא לעשות מעשים, והמעשה שלכם חסר מאוד והשתיקה שלכם מביאה אותנו לחורבן בית שבו אנחנו נמצאים היום. << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> אי אפשר להתחבא מאחורי שאני רק בורג קטן במערכת. את יודעת מי גם אמר את זה? אני לא אחזור על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אומרת מה אני. << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> למה את מקטינה את עצמך? אז מה את עושה פה? << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> אז מה תפקידך? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מחר אני מגיעה ליו"ר הכנסת, אני אגיש מכתב פיטורים מכנסת ישראל. זה מה שאת רוצה? << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> יש הצלת נפשות. מה העמדות? מה זאת אומרת מכתב פיטורים? מה את עושה פה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש הצלת נפשות אבל יש מה אני עושה פה. מכירה מה התכלית של הוועדה הזאת? חבל שלא ליווית אותנו בישיבות הוועדה וראית איזה מונשמים, איזה סיעודיים, איזה מקרים. << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> אני ממש מצטערת, יש לי גיס ועוד 58 חטופים וחטופות. זה לא העניין. את מסיטה את הנושא. יש פה 59 חטופים וחטופות מתים וחיים שנמקים בשבי כי מדינת ישראל לא שמרה עליהם. הגיס שלי יצא מהבית בבוקסר, כי מדינת ישראל לא הייתה שם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מדינת ישראל, היא לא רוצה להחזיר את החטופים, את חושבת? << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> כנראה שלא. << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> לא. היא לא עושה מספיק. אם דונלד טראמפ מצליח לשחרר אותו ואפילו לא להתחייב על שום דבר, אז איך מדינת ישראל, בואי תספרי לי ביום הזה, בבוקר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סליחה, יו"ר הכנסת רוצה אותי. (יו"ר הוועדה ענתה לשיחת טלפון). << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> אוקיי, בוא נחכה. נמתין. בושה. << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> זה חורבן הבית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:43 ונתחדשה בשעה 10:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אז אנחנו נמשיך בדיון. << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> אני רוצה ממך דבר אחד. "מרכבות גדעון" זו היא פקודה שאם תצא לפועל, באופן חד משמעי תגרום למוות של חטופים חיים ולהיעלמות של חטופים חללים. אני רוצה בבקשה ממך, דרישה פומבית לממשלת ישראל שתבחר בנתיב החיים ובקידום כניסה למשא ומתן מיידי וקידום העסקה, ולא בפקודת מבצע שתגרום לרצח החטופים והיעלמותם, ואם לא, את תשקלי את דרכך הפרלמנטרית. זה מה שאני מבקש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> אני מבקש לדעת האם כן, האם לא? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו רוצים להתחיל - - - << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> אני מבקש תשובה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אדבר איתך. << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> לא "אני אדבר איתך". סיימנו עם הדיבורים, אנחנו רוצים מעשים, חברת הכנסת אתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו עוברים לדיון, בסדר? << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> לא, זה לא בסדר ש-584 ימים הם שם ואנחנו מתנהלים כאילו הכול בסדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אעשה ככל יכולתי. << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> בואי תגידי לי מה היא יכולתך. מה את מציעה לעשות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אעביר את המסר שלי לראש הממשלה. << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> מה המסר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בדיוק מה שאמרת לי. יש לי פה את הדובר של הוועדה. בדיוק מה שאמרתם אתה ולביא, אנחנו נעביר את המסר בהמשך לפגישה שלנו בוועדה לעובדים הזרים, ואת השעה ואת הכול. אני אדבר איתו ואני אתן לו את המסר בכתב, ואני אהיה איתך בקשר בלי נדר. אני אגיד לך מה הוא אמר. << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> אנחנו נהיה בקשר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בעזרת השם, בלי נדר, בסדר? בואו נמשיך. ענף השיפוצים שהתבסס כמעט כולו על עובדים פלסטינים, כ-15,000 פלסטינים שהועסקו לפני המלחמה, נמצא כמעט בהשבתה מוחלטת מפרוץ המלחמה. בעקבות עבודה של הוועדה ומשרדי הממשלה, ועדת המנכ"לים אישרה מכסה של 5,000 עובדים זרים לענף, 3,000 בהבאה בילטרלית ו-2,000 בהבאה פרטית באמצעות תאגידי כוח אדם זר לבניין. בישיבות הקודמות בנושא שמענו כי בשל הקושי בגיוס עובדים, כ-12% מכלל קבלני השיפוצים סגרו את העסק ורבים מאלו שנשארו מוותרים על חוזים חדשים כי אין להם כוח אדם למשימות. בנוסף לעבודות השיפוצים השוטפות בכלל המדינה, בעקבות מלחמת חרבות ברזל יש צורך בעובדים רבים לשיקום הבתים, המבנים ומוסדות החינוך שנפגעו. בצפון לדוגמה כ-86% מאלפי המבנים שנפגעו דרושים שיפוץ. הישיבה מתקיימת לבקשת התאחדות קבלני השיפוצים. להבנתי, קבלני השיפוצים מרוצים מהמבחנים המעשיים שנעשו באופן מקצועי ובאופן שמשרת את צרכי הענף. הליך ההכשרה עומד על שלושה ימים בלבד. הוא חשוב ומשמעותי מאוד בשילובם בעבודה של העובדים הזרים לקראת עבודתם בישראל והתנסותם בשיטות העבודה הנהוגות בארץ. אני מבקשת לשמוע היום על קצב הגעתם של העובדים, שביעות הרצון מתפקודם, מקצועיותם של העובדים שהגיעו, כמה קבלני שיפוצים הגישו בקשות גם במסלול הפרטי וגם במסלול הבילטרלי? כמה היתרים ניתנו? מתי יתקיימו סבבי המיונים הבאים? לקחים שנלמדו מהמיונים הקודמים. האם סרי לנקה יכולה לספק באופן מלא את המכסה שיועדה לענף? האם ביטולי הטיסות של החברות הזרות מעכבים את הגעת העובדים? נוסף לכך, אנחנו ממשיכים להזכיר כי אסור להסתמך על הבאת עובדים לענף מסוים ממדינה אחת בלבד. יש לחתום על הסכמים בילטרליים עם מדינות נוספות. ענף שלם לא יכול להתבסס רק על מדינה אחת, ולא חשוב איזו מדינה. בנוסף, ארצה לשמוע על תקציב ההכשרות של 150,000 שקל שלהבנתי נלקח מתקציב משרד הבינוי והשיכון לטובת הרחבת תוכנית ההכשרה של העובדים. להבנתי, בעקבות סיום תקופת ההתקשרות עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ וכניסת היחידה ללימודי חוץ כזכיין לצורך ביצוע המיונים, השתנו נהלים וגורמי המקצוע מהענף לא יכולים להיות חלק מהמשלחת למיונים כבוחנים. ארצה לשמוע גם על כך. נתחיל עם סקירה של התאחדות קבלני השיפוצים על כלל הנושא שהעליתי. אחר כך נעבור לרשות האוכלוסין ולמשרד הבינוי והשיכון. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> שלום כבוד היושבת-ראש ותודה על הדיון החשוב הזה. נטלי שמעון ויינשטיין, מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים. הוועדה מלווה אותנו ממש מתחילת דרכנו בנושא הזה של העובדים הזרים לענף השיפוצים, ממש מפרוץ המלחמה. אני קודם כל רוצה להודות גם לעבודת הוועדה וגם לעבודה של משרדי הממשלה ששומעים, נענים לבקשות שלנו והם קשובים לצרכים של ענף השיפוצים, שזה לא דבר שהוא מובן מאליו, וכמובן גם לכל התאגידים שלקחו חלק, הרימו את הכפפה, הזמינו את העובדים והיו החלוצים הראשונים שהאמינו בתהליך הזה שזה תהליך לא פשוט של הטמעת כוח אדם חדש, ראשוני למעשה, דבר תקדימי, היסטורי שלא נעשה במדינת ישראל לפני המלחמה. אנחנו נמצאים כבר שנה וחצי בתוך המלחמה. עובדים מענף השיפוצים, נכנסו עד כה, ידייקו אותי מרשות האוכלוסין, אבל עד כמה שאני יודעת כ-220 עובדים מתוך המכסה של ה-5,000. ישי, אם אני טועה במספרים אז תתקף את זה. אני מן הסתם לא מחזיקה בכל הרשימות של העובדים שנכנסו. אני כן יודעת שהתאגידים מזמינים את העובדים, מעוניינים בעובדים שלנו ושכל תהליך הבחינות שבוצע בסרי לנקה, ב-G to G בשיתוף עם משרד הבינוי והשיכון, צלח והיה חיובי. אין ספק שאנחנו מן הסתם גם למדים מכל סבב מיונים, מפיקים לקחים ומשפרים את התהליך, מדייקים את המבחנים לצרכים וגם שומעים את קבלני השיפוצים מהשטח, את הצרכים שלהם ואת ההתרשמות שלהם מהעובדים. בעניין הזה של ההתרשמות של התאגידים ושל הקבלנים העובדים, אני כן אבקש מהתאגידים למסור את חוות הדעת כי הם אלה שלמעשה מעסיקים את העובדים בפועל ונותנים את העובדים לקבלנים ושומעים מהם בפועל יום-יום את חוות הדעת עליהם. אני רוצה להתמקד בכמה נושאים עיקריים. אחד, זה הנושא של האצת הקצב. אנחנו כמו שאמרתי, כבר שנה וחצי בתוך האירוע. אנחנו ממש רגע לפני שיפוצי קיץ. 80% מהקבלנים מדווחים לנו שהם לא מסוגלים לקבל עבודות. אנחנו יודעים שקיץ זה התקופה החמה של השיפוצים. עברנו כבר כמה סבבים, גם חגים וגם תקופות שהן היו תקופות שידועות כעונות חמות של שיפוצים, אבל שלצערי ירדו לטמיון מאחר ואין כוח אדם, אז כן הייתי רוצה לראות כאן כבר מספר של מאות רבות של עובדים. אם אפשר היה באלפים זה היה המצב האידיאלי, כדי כן לתת את המענה לענף ולציבור הרחב שצריך את זה גם בשיקום מבנים שנפגעו מהמלחמה וגם שיפוצים כלליים שנעשים ועבודות גמר בבנייה רוויה. זה מהבחינה הזו. כן הייתי רוצה לראות גם את ה-B2B נכנס לקצב של הבאה. אני יודעת שכרגע יש שביעות רצון מה-G to G. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה נכנסו עד כה ב- G to G? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> 205 עובדים נכון לאתמול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איפה הם עברו את המיונים? מי הגוף שאחראי על המיונים שם? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> הסרילנקים עצמם בפיקוח משרד הבינוי והשיכון. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> כן אנחנו נשמח לראות כבר מאות רבות יותר של עובדים שנכנסים ונקלטים לעבודה, כי זה מאושש את הענף ואנחנו רואים גם שקבלן שהתחיל להזמין עובד, שניים, בהתחלה מרוצה, מטמיע אותם בעבודה והוא מעוניין עכשיו להזמין עוד שלושה, עוד ארבעה, עוד חמישה וכרגע אין בנמצא. זה מהבחינה של הסטטוס שאנחנו נמצאים בו כרגע מבחינת הכניסה של העובדים. דבר נוסף זה הנושא של ה-B2B. למרות שיש שביעות רצון מה- G to Gאבל קצב ההגעה הוא יחסית כמו שאנחנו רואים, נמוך, פורסם נוהל לשמחתנו שמאפשר גם להביא 2,000 עובדים ב- B2B לענף השיפוצים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי פרסם את הנוהל, הבינוי והשיכון או רשות האוכלוסין וההגירה? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> רשות האוכלוסין. אני אחזור צעד אחד אחורה לגבי ה-G to G. אנחנו כן היינו רוצים לראות קביעה של מועדים קדימה. כרגע יש לנו איזו שהיא היתכנות לצאת לסבב נוסף של מיונים ב-15 ביוני, אבל אני כן הייתי רוצה לראות גאנט של קביעת מועדים בפריסה של חודשים קדימה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה יעברו מיונים ב-15 ביוני? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> אני עדיין לא יודעת את הכמות של העובדים. אולי משרד השיכון או רשות האוכלוסין יודעים. מה שכן אני יכולה לומר, שמהסבב האחרון שהיה בפברואר, מתוך כ-1,500 איש שהגיעו למיונים, עברו בערך 250, אז אנחנו רואים שהמיונים אמנם מעמיקים וטובים וממצים, אבל מספר העובדים שאנחנו מצליחים להפיק מכל סבב כזה הוא מועט. אנחנו עושים עבודה גם מול סרי לנקה, מדייקים את הדרישות שלנו. מדייקים אפילו את הריאיון שעושים לעובדים לפני שהם מגיעים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה לדעתך זה איטי? מה אפשר לשפר כדי להאיץ את הקצב שזה לא יהיה איטי כל כך? זה הביורוקרטיה? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> זה ביורוקרטיה, אני מניחה. אולי יגידו התאגידים יותר ממני למה זה לוקח זמן עד שיגיעו כל ה-800 שכבר כן מיינו ואישרנו. זה אני אתן את הבמה תיכף לתאגידים שידברו מהחוויה שלהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם בהבאה פרטית וגם ב- G to Gאתם צריכים להתנהל מול התאגידים? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> כן, מול הרשות ומול משרד השיכון, והתאגידים צריכים לבקש את ההזמנה. הבנתי עוד לפני הדיון שיכול להיות שתתייתר הבקשה שלי, אבל אני כן רוצה להעלות את זה כי כרגע הנוהל של ה- B2Bהוא מדבר על כניסת עובדים ל- B2Bעד ה-30 ביוני. אני חושבת שזה מועד קצר מאוד. אני לא חושבת שהתאגידים ולא רשות האוכלוסין יעמדו בתאריך היעד הזה, כי בעיניי צריך אולי לאפשר להגיש בקשות עד ה-30 ביוני, אבל שהעובדים האלה יכנסו גם בטווח של החודשים שחולפים לאחר מכן כדי שאנחנו לא נאבד את מי שיבצעו לו התאגידים את המיונים ואת הבדיקות לטובת הכניסה שלו. עכשיו אני נוגעת בעוד נקודה שזה הנושא של זהות הבוחנים במסגרת המיונים. בסבבים האחרונים שאנחנו ניהלנו בסרי לנקה יצא צוות של קבלני שיפוצים, קבלנים רשומים חברים בהתאחדות קבלני השיפוצים שהם אנשי מקצוע שמכירים את רזי המקצוע, מכירים את הייחודיות של הצורך של העובדים ואת הצורך של קבלן השיפוצים גם כשהוא נעזר בעובד אחד או שניים. זה לא בן אדם מתוך צוות של 20 או 30 או 40 כמו בענף הבניין. זה לא ניהול של אתר בניין, זה ניהול של צוות של עובדים מצומצם עם צורך שהעובד יהיה כמה שיותר ורסטילי מבחינת המקצועות שלו, מבחינת הידע המקצועי שלו, לכן אנחנו מבקשים גם ממשרד השיכון וגם מרשות האוכלוסין להמשיך באותו נוהל של ביצוע מבחנים על ידי אנשי מקצוע מענף השיפוצים. עוד נקודה אחת אחרונה שאני כן אשמח לגעת בה זה הנושא של ההכשרות. בסבב האחרון כשיצאנו לסרי לנקה, יוחדו שלושה ימים מתוך מסגרת הימים של המיונים לטובת ביצוע הכשרה. הכשרה, הכוונה שלי זה עובדים שעברו את המיונים המעשיים בהצלחה, עוברים עוד שלושה ימים של אוריינטציה, של הכשרה, של התנסות מקצועית-מעשית במגוון רחב מאוד של נושאים שהם יעסקו בהם בפועל בישראל. המטרה היא לתת להם את הכלים. אני אתן לדוגמה את הנושא של גבס. גבס הוא עבודה שהיא לא נפוצה בסרי לנקה, אבל פה בישראל אין שום פרויקט שהוא ללא עבודות גבס, אז היה חשוב לנו לקחת את העובדים האלה, ובמיוחד מאחר וקבלן שיפוצים לוקח עובד אחד או שניים או שלושה, לתת להם את הכלים ואת הידע המקצועי המיטבי כדי שהם יגיעו לכאן מוכנים יותר וכדי להקל על הקליטה שלהם אצל קבלני השיפוצים בשטח. אנחנו רואים שההכשרה הזו היא טובה, היא נותנת את הכלים הטובים ואת ההכשרה הנכונה לעובדים להשתלב כאן בארץ. הייתי רוצה לשים עליה קצת יותר דגש, וכן במסגרת הסבב הבא לצאת ולדייק את ההכשרה הזו שהיא ניתנת בסרי לנקה. אני גם יכולה לומר שעלה צורך מאוד גדול מהשטח לדייק גם את הנושא של ריצוף, כי יש פער בין השיטות של ביצוע הריצוף בסרי לנקה לבין ביצוע הריצוף פה בארץ, וקבלן שיפוצים כשהוא קולט עובד לעבודה, אין לו את האפשרות לא מבחינת הצוות המקצועי שלו, כי אין לו צוות מקצועי נוסף בנוסף אליו, ולא מבחינה כלכלית לספוג על הגב שלו למעלה מחודש של הכשרה בארץ, אז מאוד חשוב כי יש שיתוף פעולה בעניין הזה עם סרי לנקה, עם ה- SLB - - - ואני הייתי רוצה שגם ממשרד הבינוי והשיכון יאפשרו לנו לדייק את ההכשרה הזו. אנחנו לא מבקשים תקציבים של מיליונים לטובת ההכשרה הזו. היינו רוצים כן לתת את הכלים לעובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי עושה את ההכשרה? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> ההכשרה מתבצעת בסרי לנקה במקום ייעודי לדבר הזה, בית ספר של מקצועות ענף הבניין. מי שמדריך זה מדריכים מקומיים, אבל המדריכים שלנו יצאו לשם ועשו הכשרה למדריכים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה ימים ההכשרה? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> פעם קודמת היה לנו שלושה ימים אבל מתוכם בפועל ההכשרה הייתה רק יום אחד כי היו פערים גם מבחינת הציוד שלא הכינו אותו כמו שצריך ועוד דברים נוספים. אני כן חושבת שכאן חשוב לדייק ולהפוך את ההכשרה הזאת אפילו ליותר טובה. מאחר ובאמת יש רצון מהצד של הסרילנקים, כדאי לקחת את זה באמת בשתי ידיים, להרחיב את ההכשרה הזו עוד כשהם במדינת המוצא ולא כשהם מגיעים לפה לארץ וכל יום שלהם עולה כסף גם לתאגיד וגם לקבלן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כשהגיעו לכאן העובדים, עד כה 205 עובדים, אבחנתם שהם מקצועיים? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כולם פרפקט? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> אין פרפקט. אין 100% בשום דבר ואי אפשר לשאוף גם ל-100%. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה קורה אם העובד לא בדיוק מתאים? מה עושים איתו, ממשיכים להכשיר אותו בארץ? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> כן, נותן להם עוד כלים. אני חושבת שהתאגידים יוכלו לענות על זה קצת יותר טוב ממני, אבל כן אנחנו רואים מהשטח שהדיוקים האלה הם מאוד חשובים וההכשרה הזו היא כן נותנת את אותותיה והכלי מאוד חשוב, שמאפשר קליטה יותר קלה כאן בארץ אצל הקבלן כבר מהיום הראשון שלו בעבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם נתקלתם בקשיים של אישור רפואי ותעודת יושר שהעובדים הזרים צריכים לתת? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> לא נתקלנו בבעיה כזו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יופי, מעולה. למדת לקח. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> בסך הכול אני רוצה לומר, גם משרד ראש הממשלה, גם רשות האוכלוסין, גם משרד הבינוי והשיכון, יש לנו עבודה טובה. יש נכונות לייצר פה מענה לענף שבאמת מאוד זקוק. יש הכרה, אבל אין ספק שתמיד יש מה עוד לקדם, לשפר, להוסיף ולדייק כדי שזה יהיה סיפור הצלחה שייזכר לדורות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש התקדמות. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ביקשת להתייחס? << אורח >> ליאור טל: << אורח >> כן. ליאור טל, עמותת "דף חדש" ובעלים של תאגיד. קודם כל אני רוצה להגיב ולהודות לנטלי ולסטפני שבאמת עשו עבודה נהדרת. אני יכול להגיד שאם הן היו בוחנות את הבניין, כנראה שהמדינה הייתה נראית אחרת ויזואלית, זאת אומרת שהיינו במצב הרבה יותר טוב. הבנתי שרוצים לקחת להם את זה או לעשות איזה שהוא שינוי בבחינות. אני מבקש ממשרד השיכון והבינוי שיבחנו כל סיטואציה, שהם יהיו מעורבים בתהליך כי לשם שינוי קרה פה משהו שהוא באמת משנה תמונה וצריך להמשיך בכיוון הזה. אסור לקחת להם את זה. צריך למצוא דרך להמשיך עם זה. הם באמת עושים את עבודתם נאמנה. לא כל העובדים באמת מקצועיים. יש עדיין מה לשפר, אבל בואו נגיד ש-80%. גם העובדים שהם פחות, אנחנו יודעים לשלב אותם עם עובדים טובים שילמדו אותם, והם נכנסים לתלם, שזה בדיוק הפוך ממה שהיה בבניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נשמע את השולחן הזה, את הנציגים. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אם אפשר רק לגעת בכמה נקודות גם ברמת הליווי של השיפוצים לאחר ההגעה. הם ממש מלווים את התאגידים לאורך כל הדרך. חשוב להגיד שמבחינת העובדים אני כבר רואה שיש להם איזו שהיא הסתכלות. הם תמיד מסתכלים על הדשא של השכן שהם עובדים 182 שעות והעובדים השניים 236. אני כן חושב ש-200 שעות זה משהו שהייתי שמח שיבחנו אותו גם בגלל שהעובדים, ברגע שהם לא עובדים, הם מתחילים להסתובב ברחובות והם מתחילים לעשות דברים, וגם התאגידים, יהיה להם יותר כלכלי להביא את העובדים האלו ולקחת את המסלול של השיפוצים. דבר נוסף שהוא קצת פחות קשור לנושא הזה אבל זה קשור לכל הנושאים. רשות האוכלוסין צריכה עזרה של הוועדה להביא כוח אדם, לאשר להם תקנים לכוח אדם. זה משהו שבסוף כל הוועדה של עובדים זרים סביב זה. אם לא יהיה להם כוח אדם, אנחנו לא נגיע לשום מקום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לנו דיון ב-28 במאי בנושא. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אין בעיה. אני חושב שזה צריך להיאמר בכל ועדה. זה אולי הדבר הכי קריטי שיש כרגע. אני רואה את המיילים. הם עונים בשעות של 22:00. אנשים שהם עובדי מדינה, לענות ב-22:00 זה לא דבר של מה בכך. חייב למצוא לזה פתרון כי אנחנו לא נוכל לצאת מזה. יש כל כך הרבה תאגידים, כל כך הרבה עבודה. אני לא חושב שמישהו יכול לנהל את האירוע הזה בצורה אחרת בלי כוח אדם. אני חושב שכדי להאיץ את המסלול כמו שכבוד היושבת-ראש אמרה, חייב להוסיף עוד מסלול של הבאה פרטית. אני ממליץ, בגלל שבאמת נטלי עשתה פה עבודת קודש, שהם יהיו גם מעורבים בתהליך הזה בצורה כלשהי. הם באמת עושים עבודה טובה, אבל לפתוח עוד נתיב להביא עובדים בהבאה פרטית. לדעתי גם צריך עוד מדינה, כי כמו שנטלי אמרה, הסרילנקים לא יושבים בדיוק בקו ישר עם כל המקצועות וכל הצרכים של מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. לפרוטוקול, שם ותפקיד. << אורח >> רותם דוד עטרי: << אורח >> רותם דוד עטרי, אני מנכ"לית של תאגיד "דרך חדשה", כוח אדם. אני קיבלתי את ה-50 הראשונים של ענף השיפוצים ב-20 במרץ. חייבת להגיד שהופתעתי. כמו שחבריי אומרים, אנחנו קיבלנו G to G דרך המדינה. נחלנו אכזבה מאוד גדולה ופתאום נעשה תיקון וחזר לנו האמון. כיום אני יכולה להגיד ששלושה ימים אחרי, כבר ביקשתי עוד בקשה של עוד 100 עובדים. עד נכון לתאריך זה לא קיבלתי רשימה של עובדים. אני מבינה שיש חוסר כוח אדם בכל המחלקות השונות ברשות האוכלוסין וההגירה. זה כל הזמן מיילים הולך ושוב, הלוך ושוב. אני מבינה את זה. מצד שני אני גם מבינה את המצב שהקבלנים נמצאים בו. להבדיל מענף הבנייה שזה ארבעה מקצועות שהם גם מקצועות שיכולים לעבוד הרבה זמן, כי כשקבלן בונה בניין אז שלד יכול לעבוד לפחות שנה, בענף השיפוצים זה אחרת. מצפים הקבלנים שעובד שמגיע, הוא יודע לעשות גם טיח, גם צבע, גם שפכטל. כששיבצתי את העובדים לקבלנים ראיתי שמאוד חשוב להם שלכל עובד יהיה מספר מקצועות כדי שבאמת הוא יוכל למצות את הפוטנציאל וגם שהעובדים הזרים יוכלו להתקדם, להיות ראשי צוותים ולנהל צוות לבד בלי קבלן השיפוצים או מי מטעמו. אני יכולה להגיד שבמקרה שלנו קיבלנו את הראשנים והעברנו אותם גם הדרכה בשיתוף חברה. גם שם נתנו להם ציונים. אני יכולה להגיד שמתוך 50 העובדים יש לי אחד כרגע שלא משובץ מאתמול. מחר כבר יהיה לו. יש לי ביקוש מטורף של קבלנים. יש מכרז מאוד גדול, אני לא אגיד את השם, של 27,000 יחידות דיור שזקוקים לשיפוצים, וקבלני השיפוצים פשוט אומרים, את מבטיחה להביא לי כוח אדם? אם לא, אני לא מתמודד על זה. אין לי תשובה לתת לו. אני גם לא יודעת אם ה-100 שביקשתי, אני אקבל אותם באמצעות המדינה או אני אצטרך ללכת ולהביא אותם לבד. אין לי מושג מה יהיה עם הדבר הזה. אני כן יכולה להגיד שבתור תאגיד שיש לו גם בנייה וגם שיפוצים אני מאוד אשמח להביא עוד שיפוצים. אני מאוד מאמינה בזה. אני כן חושבת שמתחילים להיות שיחות בין הסרילנקים של הבנייה לשיפוצים וכן אומרים, למה אני מקבל 236? למה אני מקבל 182? מאוד שומרים עליהם בעניין הזה. כן מנסים לתת להם עוד משימות בשביל שבאמת לא יהיה תופעת הברחנים. הרי מלכתחילה כשהמדינה קבעה בנוהל 236 שעות זה לא היה סתם. זה היה כי ראו שאנשים בוחרים לעבוד ב"שחור" או בשישי ושבת במקומות שונים. הדבר הבא שאני מפחדת ממנו כתאגיד זה תופעת הברחנים, שהם יראו שאצל מישהו אחר ב"שחור" הם יקבלו יותר כסף, כי כאן יוצא להם בעצם להרוויח שכר מינימום ב-182 שעות. בנוסף לזה אני יכולה להגיד עם יד על הלב. אני קודם אמרתי לנטלי, אם את לא יוצאת למבחנים ב-15.6, אני לוקחת כסף, אני טסה עם החבר'ה שלך. הם פשוט עשו עבודת קודש שם. הם ידעו למיין את האנשים, הם ידעו להביא את האנשים הנכונים, אנשים צעירים. רואים את המוטיבציה שלהם. אני מזמינה כאן כל אחד לבוא ולראות בעיניים שלו בשטח. יש לי מלא סרטונים שיעידו על כך. התודות שמקבלים מהקבלנים, הדרישות שמקבלים מהקבלנים זה כבר אומר מעל ומעבר. אני אבקש אם אפשר כן לתקתק את זה. אנחנו נמצאים במדינה שחייבת שיפוץ. אני יכולה להגיד שבבית הפרטי שלי אני לא מכניסה עובדים, והנה, הסנדלר הולך יחף, כי אני מעדיפה את העובדים הזרים, וכן, זה המשימה הבאה שלנו בישראל. כל הדירות, ממ"דים והכול, לתת את השירות ובזכותכם זה יכול לקרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יופי, תודה רבה. עוד מישהו רוצה לפני שנעבור למשרדים הממשלתיים? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> ואאיל עבאדי, הסתדרות עובדי הבניין. גבירתי, אני רק רוצה לחזק את ידיה של נטלי. אני מטפל מאיגוד עובדי הבניין בכל העובדים הזרים מטעם התאגידים, וכל העובדים הזרים, גם חברות הביצוע. בעובדים שהובאו לבניין ראינו בעיה של מקצועיות ושל השתלבות ושל ברחנות. בעובדים הזרים שבאו לשיפוצים לא נתקלנו בבעיה הזו. עכשיו שמעתי מנטלי איך הם עשו את המיונים וההדרכות וההכשרות, וכנראה זאת הסיבה. לפחות זה מה שאנחנו שומעים, מה שמגיע אלינו דרך התאגידים ודרך העובדים. אני מסתובב גם אצל העובדים עצמם. הם יותר מקצועיים, יותר משולבים בעבודה, בקיאים יותר בעבודה. זה יירשם לזכותה של נטלי והעובדים שלה שעשו הכשרות טובות. צריך להמשיך בהכשרות האלה, להמשיך לעבוד אך ורק דרך נטלי או לפחות בפיקוח של נטלי, בהדרכות שלה. ראינו עובדים שלא רק שברחו מתאגיד לתאגיד, ראינו עובדים שברחו מענף לענף. באו לבניין ואומרים, אנחנו לא רוצים לעבוד בבניין. הלכו לעבוד או בחקלאות או בסיעוד או בכל תחום אחר. בשיפוצים אולי הכמות עדיין קטנה ואנחנו לא יכולים עדיין לשפוט אותם, אבל בינתיים עד היום אנחנו לא נתקלנו בתופעה הזו. כמובן כל הכבוד לרשות האוכלוסין וההגירה על העבודה. ישי עובד סביב השעון. אני יודע ממקור אישי שהוא עובד גם בחצות, מקבל טלפונים והוא מטפל בהם אפילו בחו"ל. פנינו אליו בפנייה שטיפל בה בחו"ל והעלה את העובד למטוס מחוץ לארץ. משרד השיכון עושה את העבודה. בעניין מכסת כוח האדם, גבירתי, באמת חסר להם הרבה כוח אדם. יש הרבה בקשות ופונים אלינו הרבה תאגידים שרוצים לזרז את הבקשה שלהם. על ישי אני מרחם. אני לא יכול לפנות אליו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ב-28 אתם מוזמנים לדיון. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אני לא פונה אליו בכלל. אני לא רוצה להוסיף מלח על הפצעים שלו, לכן אני מנסה לא לפנות אליו בכלל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם עושים כמיטב יכולתם, מעל ומעבר. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> מיילים ב-22:00 זה לא הולך ברגל. גם אצלי במשרד לא עובדים ב-22:00. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> הוא העלה עובד למטוס ב-02:00 מסרי לנקה. הייתה בעיה שם, נכון? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם לי הם עונים בכל רגע. רן, בבקשה. << אורח >> רן כהן: << אורח >> רן כהן, חבר הנהלת התאחדות קבלני השיפוצים. מתנצל על האיחור. גאה להיות חלק מהמערך הזה של המבחנים שעשינו. נכנסתי בדיוק ברשמים הטובים, אז זה מאוד העלה. אני גם קבלן שיפוצים קרוב ל-25 שנה. אני גם מנהל עבודה בבניין, מחזיק תעודת בדק בית של משרד העבודה, ומכאן ניסיתי לשלב ולהביא ביחד עם נטלי כמובן את היכולות האלה למבחנים אחרי שהייתי במספר משלחות אחרות וראיתי טעויות, בעיניי בכל אופן, וזה היה הדבר שאנחנו מנסים לפני הכול כמובן לשפר. הקצב מאוד איטי. יצאתי בינתיים רק לשתי משלחות, שזה מעט מידי. החבר'ה שלנו באמת משוועים לכוח אדם. אני יודע מהתאגידים שהחבר'ה, לפני שהם מגיעים בכלל, הם נחטפים. מבחינתנו כקבלני השיפוצים מאוד חשוב הנגיעה שלנו, העין שלנו, הראיה שלנו, כי היא קצת שונה מהקיים בבניין ואנחנו צריכים למקד את העובדים, להביא אותם בשבילנו על מנת שלא יהיו טעויות, על מנת שלא יהיו בריחות, על מנת שאף אחד לא יעבור לנו מענף לענף. פה אנחנו מבקשים את התערבות הוועדה לזרז כמה שיותר משלחות, מיונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תיכף נשמע אותם. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> גבירתי, רק יש לי הערה אחת. שמעתי מהם תלונה על ה-182 שעות וה-236 שעות. ה-182 שעות זה החובה. הם יכולים להעסיק אותם יותר, אבל החובה זה 182. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> ה-182 נקבע כמשרה מלאה מינימלית לענף השיפוצים. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> יפה, אבל אתם יכולים, נטלי. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> אפשר, בוודאי. הסיבה שביקשנו את ה-182 שעות היא כדי להתאים את מסגרת שעות העבודה גם לעבודה בעבודות פרטיות, כשעובדים אצלי בבניין הם לא יכולים לעבוד מהבוקר עד הלילה ללא הפסקה, אז זה מהבחינה הזו. לקבלנים שעושים עבודות פרטיות, אין להם את האפשרות להעסיק מעבר ל-182 שעות בדרך כלל. הסיבה השנייה זה כדי להתאים לצורת ההעסקה של עובדים פלסטינים טרום המלחמה. עובד פלסטיני עבד אצל קבלן שיפוצים משרה מלאה בהיקף של 182 שעות גם מבחינת המקצועיות שלו. גם מבחינת המקצועות זה מה שניסינו לדמות, לקחת עובד שייתן את המענה הרחב ביותר, הוורסטילי ביותר למקצועות שקבלן השיפוצים צריך, וגם מבחינת מסגרת שעות העבודה. זו הייתה איזו שהיא מעטפת של מה שאנחנו קוראים 360 מעלות, כשנגענו בכל אחת מהסוגיות שמטרידות את קבלן השיפוצים בבואו להעסיק כוח אדם. זה מהבחינה הזו. אני כן אגיד שלהרבה מאוד קבלני שיפוצים זה נקודת התחלה, זאת אומרת הם מעסיקים את ה-182 שעות. הרבה פעמים גם יעסיקו יותר כשהם צריכים או יעסיקו גם בימי שישי ואז זה כבר מוסיף עוד שעות, אבל זה עניין של תהליך. התהליך של ההטמעה של העבודה הוא לוקח זמן. כאן בדיוק מה שאמרתי גם על הדגש על ההכשרות, כי כמה שעובד יגיע לכאן יותר מוכן לעבודה כבר מ-day 1 אצל הקבלן, ככה הקבלן ירגיש שהוא חופשי יותר גם לעשות לו הכשרה קצרה יותר, גם להביא עוד עובדים שהוא כבר יטמיע אותם בעבודה ואז הוא יוכל לקחת על עצמו עבודה במקביל, הוא יכול להרחיב את מסגרת שעות העבודה, הוא יוכל לקחת פרויקטים נוספים. זה עניין של תהליך. אנחנו ממש בתחילתו של התהליך ואנחנו רואים שהתהליך עובד טוב, אבל כמו כל דבר זה לוקח זמן. כמו שאנחנו יודעים, כשהעובד צריך להסתגל, גם הקבלן מסתגל פה לצורת ההעסקה חדשה, לעובדים מסוג אחר, בכלל להתנהלות מול עובד סרילנקי. זה לא כמו התנהלות של עובד פלסטיני טרום המלחמה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הגיעו אליכם מקומיים ישראלים לעסוק בענף השיפוצים? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> זה פחות התחום הזוהר שמביא אליו את העובדים הישראלים. אנחנו כן עשינו גם בשיתוף הקרן לעידוד בענף הבנייה ומשרד השיכון. יש הכשרות שיצאו גם לעובדים ישראלים כדי לשלב. אנחנו מאוד רוצים אבל זה לא בכמויות שיכולות לספק, כי זה לא הצורך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כי עובדים ישראלים מקומיים עובדים הרבה. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> היום הם הולכים ללמוד, גבירתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בדוח של בנק ישראל ראיתי. << אורח >> רן כהן: << אורח >> יש שינוי במגמה הזאת. העניין הוא שכמו שהשוק תמיד היה פרוץ, הוא מאוד פרוץ גם עכשיו. יש לי פה הרבה מאוד קבוצות של קבלנים. בעיקר העבודה כרגע מתבססת בכיוון של עבודה עברית, אבל רוב הקבלנים, לצערי, שמתפקדים בקבוצות האלה הם לא באמת קבלנים רשומים. יש להם צוות. הם בונים צוות. הם עובדים בסדר, אבל קצת פחות התמסדו עדיין ולכן אנחנו כקבלני שיפוצים רשומים לא זוכים ליהנות מכוח האדם הזה. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> בוא נודה על האמת, אנשים רוצים להיות עצמאיים ולהיות בעצמו קבלן השיפוצים ולא לעבוד אצל קבלן שיפוצים. הישראלים, יש להם טבע שהם רוצים לנהל והם רוצים להיות הבוסים. לצערנו זה מה שקורה. אגב, גם הוועדה הייתה מעורבת בתהליך של מתן מענקים מאוד יפים, אבל הם הסתיימו ב-31 בדצמבר 2024. אם כבר היה משהו שהוא קצת עודד את החיילים המשוחררים להשתלב ולהגיע להיטמע בענף, אז גם המענקים האלה כבר לא קיימים. זה דבר שהוא עוד יותר בעוכרינו, ועבודת שיפוצים היא לא עבודה מועדפת. כמו שאתם מבינים, ההשתלבות של העובדים הישראלים בתוך הענף היא יותר קשה. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אני חושב שכדי לשלב את העובדים הישראלים בענף, מה שצריך לעשות בפועל זה להביא יותר עובדים זרים כי הם התשתית לזה ואז הישראלים ינהלו אותם. זה מה שיקרה. אם אנחנו רוצים שיהיו יותר ישראלים בענף, אנחנו צריכים לתת להם את השכבה, סליחה שאני אומר, לא התחתונה מבחינה היררכית אבל התחתונה מבחינת כוח העבודה הבסיסי שייתן להם את הבסיס ואז יגיעו יותר אנשים לענף השיפוצים כי יש להם בסיס לעבוד איתו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. אוקיי, תודה. נתחיל עם רשות האוכלוסין, ישי. אני אשאל אותך שאלות ואחר כך תתייחס למה שהעלו פה. כמה בקשות לעובדים זרים הגיעו מהתאגידים? כמה היתרים ניתנו עד היום לעובדים זרים בענף השיפוצים? כמה עובדים הגיעו כבר לישראל והחלו לעבוד? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ישי לוי, מנהל אגף בניין, רשות האוכלוסין וההגירה. אני אפתח קודם כל בדבר שהוא מעודד אותי. גם ההירתמות של התאגידים זה לא דבר מובן מאליו להיכנס לתחום שלא לשם כך הם התכנסו, ואני רואה את ההירתמות שלהם. כמובן גם התאחדות השיפוצים, גם נטלי ועם רן עשו עבודת קודש. אני אמרתי לא פעם שזה התחיל מאוחר מידי, אבל זה כבר על המסילה, אז מאוד מעודד. הכמויות הן עדיין קטנות יחסית. אני אתייחס כרגע לנתונים. עד עכשיו נחתו כ-205 עובדים. 245 עובדים, התקבל מועד נחיתה, כלומר הם אמורים לנחות ב-14 הימים הקרובים, 21 ימים, לא יותר מזה, אם אין איזה שהוא משהו קריטי, סגירות שמיים, הודו-פקיסטאן וכו'. יש אירועים שהם סוגרים שמיים. כ-190 בקשות חדשות ממתינות לטיפול ויש לנו עוד 205 עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איך אתם מטפלים ב-190 בקשות? זה המון. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> משייכים אותם, בקשות שהתאגידים הזמינו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם מתגברים? כי יש להם חוסר בכוח אדם. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> חוסר כוח האדם הוא בעיקר בדגש על האגף שלי, אגף הבניין. השיוכים עצמם נעשים גם ברשות עצמה בנישה שנקראת יחידת יהב באגף הבילטרלי, אבל שם מצליחים להתגבר על זה כי הכמויות הן קטנות יותר כי ההתמקדות בבניין היא יותר בסגמנט הפרטי. בוודאי שצריך כוח אדם. בוודאי שהמחסור הוא קרדינלי. כמויות התאגידים, אני אמרתי את זה לא פעם, גדלו ב-400%, מ-49 ל-217. כמות העובדים שגייסנו היא שישה, חוסר ההלימה משווע. אני מחזיק אותם. שאפו גדול לכל העובדים שלנו. ליאור ציין את זה ובצדק רב. המיילים הם בשעה 22:00–23:00 וגם יותר מאוחר. ואאיל ציין פניות שנעשות בשעות לילה מאוחרות כי אנחנו לא נרצה שעובדים חלילה ישנו בשדות תעופה בעולם, אז אנחנו פועלים גם בשעות כאלה לא פעם. אנחנו ערים למצוקות. למרות הכול לא מרימים ידיים. נכנסנו מתחת לאלונקה בכלל הסגמנטים, גם בבניין רגיל, בסגמנט פרטי, בתשתיות ובשיפוצים. אני תמיד אומר את זה, הכבוד ויישר הכוח הוא לעובדי האגף, למינהל הרשות שפשוט לא ברחו מהכמויות האדירות של הטיפול וההתעסקות והעובדים שנכנסים, וכמובן אחר כך זה גם היבטי אכיפה וכו'. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן ייקח לטפל ב-190 האלה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ה-190 האלה, אני רוצה להאמין שישויכו בחודש הקרוב. אנחנו סוגרים פה את ה-845 עובדים בסך הכול שמוינו בראשית המיונים. אני אתייחס להמשך השאלות של כבוד היושבת-ראש, רק תחדדי לי אותן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם קבלני השיפוצים נדרשים להפקיד ערבות עבור כל עובד? מה הוא הסכום, אם כן? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> קבלני שיפוצים לא מפקידים ערבות. מי שמפקיד ערבות זה התאגידים עבור העובדים. גובה הערבות, מי שמנהל לשמחתי הרבה אלה התאגידים, כלומר לא המעסיקים הפרטיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תזכיר לנו כמה גובה הערבות. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> 9,326 זה גובה הערבות לכל עובד, כפול המכסה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וצריך לתת את זה מראש, נכון? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> כמובן, בקבלת ההיתר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נציג האוצר אמר שהוא ייתן לנו תשובה. אולי זה יהיה אגרה לא שנתית אלא חודשית. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> זה מראש. זה בקבלת ההיתר. כשהתאגיד מגיש בקשה והוצאנו נוהל וכו', אנחנו אומרים להם, תגישו עכשיו בקשה להיתר. התאגיד מגיש בקשה להיתר, אני רוצה לצורך העניין 50 עובדים לשיפוצים. הוא משלם אגרות על ה-50 הללו ומפקיד ערבות, פטור מדמי היתר, 9,326 כפול 50. לאחר מכן ההזמנה עוברת לשיוכי העובדים. משייכים את העובדים לתאגיד, סגירת טיסות וכו', הגעה ארצה ותחילת עבודה. זה במקרו של המקרו אבל ניסיתי לגעת בשאלתה של גבירתי. הערבויות הן כמו של בניין וכמו של תשתיות, 9,326. כמובן פטור מדמי היתר בסגמנט הבילטרלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הרבה פונים אליי איך הפרוצדורה. אני לא יודעת למה הם לא מגיעים אליכם. או שקשה להגיע אליכם או שהאתר לא מעודכן? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> האתר מעודכן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כתוב כמה גובה הערבות, את כל הפרוצדורה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> גובה הערבות, התהליך עצמו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז את כולם אני מפנה לאתר של רשות האוכלוסין. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לרשות האוכלוסין תחת אגף הבניין. יש שם את הקטגוריות, נוהל וכו'. << אורח >> רותם דוד עטרי: << אורח >> העניין הוא המענה של כוח האדם. אני נותנת דוגמה שלי. ב-23.3 הגשתי בקשה להגדיל בעוד 100 עובדים מענף השיפוצים. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני חושב שאחת משאלותיה של גבירתי הייתה כמה תאגידים הגישו בקשות וכמה היתר יש סך הכול. אני רוצה לחדד. כ-14 תאגידים הגישו בקשות וקיבלו היתרים בענף השיפוצים. סך כלל ההקצאות של כלל ה-14 האלה הם 850. יש עוד 12 תאגידים שכרגע ממתינים בבדיקות בנקאיות והפקדת ערבויות לדרישה פיננסית וכו'. כמות ההיתרים שממתינים אצל ה-12 האלה היא 686. כמו שגבירתי זוכרת, גם בוועדה הקודמת בענף השיפוצים אמרתי שהפקקים האלה ישוחררו. גם ה-686 האלה יחולצו. זה ייקח בדיקות, גם בדיקות בנקאיות לתאגידים, איתנות פיננסית וכו'. ה-686 היתרים ל-12 התאגידים ישוחררו. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> אין עובדים במלאי. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> זה שאלה אחרת. נטלי, את אומרת פה משהו סופר חשוב. עדיף לנו שיהיה לנו בקנה את ההיתרים פעילים וממתינים לשיוכים, מאשר שיהיה לנו עכשיו את כל הסחבת שהייתה לנו חודשיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם אתם מזהים קושי בהגעת העובדים בשיפוצים ובכלל בשל ביטול טיסות של החברות? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני התייחסתי. כרגע אנחנו לא רואים קושי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יופי. הנוהל להבאת העובדים במסגרת הבאה פרטית פורסם ב-21 באפריל. בנוהל קבעתם שהעובדים שיובאו במסגרת המסלול הפרטי יכנסו לישראל לא יאוחר מ-30 ביוני. מדוע נקבע תאריך זה? מה ההיגיון שעמד בקביעת התאריך? איך אפשר להספיק להביא את העובדים בתקופה כה קצרה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> גבירתי, אני אגיד שה-30.6 זה פשוט נמצא על השולחן. אני לא רוצה להבטיח הבטחות או לתת איזה שהן אמירות, אבל אני סבור שזה ישתנה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מי מחליט? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ועדת המנכ"לים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמור להיות דיון? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> הנוהל עצמו שפורסם ב-21 באפריל הוא מתייחס לתאגידי הבניין בהבאה פרטית לתאגידי בניין בהגדלה של 50%, לכן אני סבור שמה שגבירתי כרגע אמרה זה לא מתייחס לשיפוצים, ששיפוצים פורסם מזמן, בתחילת ינואר אם אני לא טועה. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> לא ב- B2B. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> זה אותו נוהל. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> לא. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> הנוהל שפורסם ב-21 באפריל מתייחס אך ורק לתאגידי הבניין בהבאה פרטית לענף הבניין, בהגדלה של 50% עדכון. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> גם ענף השיפוצים. כתוב בנוהל בפירוש מתוך המכסה. אם אני לא טועה זה 25,000, אז 2,000 שיפוצים ו-23,000 לבנייה. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> זה דייק את הנוהל שפורסם ב-18 בדצמבר. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> מה שפורסם בעבר דיבר על G to G ורק מסרי לנקה לענף שיפוצים. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> כן, אבל אנחנו חידדנו את זה ואנחנו אמרנו שיש הבאה של 2,000 מתאילנד, מאושר וכו'. לא נרחיב על זה. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> נכון, רק שלא הצלחנו בסוף לצאת לתאילנד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ישי, שאלה נוספת. אני רוצה לדעת כמה זמן לוקח לקבל אישורים, מישהו שרוצה להקים תאגיד, מרגע שהוא מגיש. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> כרגע זה לא רלוונטי כי אין קול קורא, אבל זה יכול לקחת חודשים. אין כרגע אפשרות. הקול קורא נסגר ב-31.12.23. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם מישהו רוצה להקים תאגיד כרגע? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> הוא לא יכול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> הוא לא יכול כי זה קול קורא אחד לכמה שנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה ממש מחדש. הרבה לא יודעים את זה. מי מוציא, אתם או משרד הבינוי? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לוקחים את סך העובדים שיש במשק בחתך לתאגידים. אנחנו לא רוצים להקריס תאגידים שעכשיו נפתחו. אם נפתח עכשיו 5,000 תאגידים, אני לא רוצה להגיד מה יהיה פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל גם נסגרים תאגידים, לא? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לא שמעתי על תאגידים שנסגרו. אני לא מכיר תאגידים שנסגרו עכשיו. אני לא מדבר על תאגידים שבשלבי שימוע. כאשר יוצא קול קורא, מי שעומד בתנאים מגיש ונבחן. אם עובר, עובר. אם לא, לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חשבתי שזה כל אחד, מי שרוצה. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לא, לא. יש פה רציונל שגם מלווה את זה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש לכם בקשות לפתיחת תאגידים? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> כרגע מטפלים רק בבקשות של תאגידים שלא נפתחו בשנת 2024 מסיבות שהן מובנות לי. אפשר גם להבין. כרגע הם בתהליך בחינה. אני מאמין שיאושרו עוד מספר תאגידים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם נניח אני לא יכולה להקים תאגיד, אני יכולה לחבור לתאגיד קיים, לבעלים? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> כבעל מניות או לקנות תאגיד קיים, בוודאי. כמובן לאחר חצי שנה, לא בחצי שנה הראשונה. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אבל כולם נרשמו ב-2023. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> כן, נרשמו ב-2023 אבל חלקם לא נפתחו ב-2024 ודחו. לאור העומס האדיר שהיה הם אושרו, נגיד, אני זורק, בספטמבר-אוקטובר 2024. לא שווה להם לשלם, דאז היה 350,000 שקל ועוד 13,120 של דמי היתר שזה סכום אדיר, 363,120 על שלושה חודשים שגם סביר להניח שלא תקבל עובדים, אז הם חיכו ל-2025, הגישו את הבקשה באופן מחודש וחלקם נפתחו עכשיו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. קיבלנו תלונות לוועדה שהמקום שאתם מקבלים את העובדים שנוחתים בנתב"ג לא הולם. מה המצב היום? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני התייחסתי לזה, אני חושב, בוועדה הקודמת. זה לא חונה אצל רשות האוכלוסין וההגירה. זה בסמכותו ובאחריותו הבלעדית של משרד התחבורה, כלומר רש"ת. רש"ת צריכה לתת את ההתייחסות לזה. אני אמרתי את זה גם אז. באותו מקום זה חונה. אני לא מכיר דבר אחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא קיבלנו עדיין תשובה. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני אשמח גם להתעדכן בתשובה שלהם. אני מסכים שזה לא נראה טוב. בהחלט מגיע לעובדים שנוחתים קבלת פנים הרבה יותר נאותה ורהוטה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אורי, בבקשה, מוועדת המנכ"לים. מתי צפוי להיות דיון אצלכם בנושא כניסת העובדים לשיפוצים? << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> אורי יצחקי, משרד ראש הממשלה. יש דיון שמתוכנן להיות במהלך חודש יוני. אין תאריך סופי אבל אנחנו עובדים על תיאום. יעלו כל הנושאים שרלוונטיים לענף הבניין ולענף השיפוצים, כולל הנושא של הארכת המכסה שקיימת להבאה פרטית. זה נושא טכני וכל עוד לא יהיו המלצות אחרות של הגורמים הרלוונטיים - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> התאריך הוא כרגע 30.6. << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> התאריך הוא 30.6. עד אז תהיה ועדת מנכ"לים שמטפלת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי אמורה להיות ועדת מנכ"לים? << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> יש כמה תאריכים שונים בחודש וחצי הקרובים. יש כמה נושאים על הפרק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כבר יש לכם לו"ז למועד הבא, על מה תדונו? << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> היה לו"ז. שונה התאריך אבל בכל מקרה יש תכנון מדויק לכמה ענפים וכמה נושאים. אני גם אוכל להעביר לך את זה אחר כך פרטי. אני אדבר על זה עם דיקלה. יש לו"ז והנושא של השיפוצים הוא בראש סדר-היום בהחלט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד הבינוי, אני אפנה אלייך שאלה ואם את יכולה גם להתייחס למה שנאמר פה. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אין לי בעיה להתייחס למה שעלה פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם וגם. את יכולה לפרט על הפעולות שמשרד הבינוי והשיכון עשה, והפיקוח שלו על המיונים והליך הבאת העובדים? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תציגי את עצמך. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> לאה בן עזרא, משרד הבינוי והשיכון. אני אקדים ואומר שיש שיח ושיתוף פעולה מלא ופורה יחד עם התאחדות קבלני השיפוצים. אנחנו בתדירות של פגישות ודיונים ושיחות דווקא מתוך ההבנה של הצורך של הענף. אני חושבת שגם המשרד היה בין השותפים הדי פעילים לקדם את הנושא של הבאת עובדים זרים לענף השיפוצים, הן בהבאה פרטית והן גם בבילטרלי. כל נושא הבחינות של ענף השיפוצים נעשה יחד עם גורם מקצוע בתוך המשרד, יחד עם ההתאחדות עם ירידה לפרטים ודיוקים שתואמים את הדרישות והצרכים של הענף. משם התקדמנו יחד עם הרשות, יחד עם היחידה להסכמים בילטרליים להקצאת מדינה שיעשה אצלה המיונים, שכרגע זאת מדינת סרי לנקה. כמו שכבר נאמר כאן גם בדיונים קודמים, היה סבב מיונים במהלך חודש דצמבר ולאחר מכן הסבב השני היה בסוף פברואר, תחילת מרץ. סך הכול עברו, אני חושבת בסביבות 900 ומשהו עובדים שעברו מיונים בהצלחה בשני הסבבים, וכמו שגם נטלי אמרה, מתוכן סבב נוסף שיתקיים בחודש יוני. אנחנו די עם פנים קדימה לתכנון מיונים נוספים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יהיה בליווי של נטלי? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> זה דבר שחזר פה שוב פעם ושוב פעם. אני חייבת לומר, בלי כל קשר לכניסת ספק כזה או אחר, הדיונים עם התאחדות קבלני השיפוצים נעשים לאורך כל הזמן. אין כזה דבר להוציא את השחקן הזה החוצה. הוא שחקן מעורב ופעיל, אם זה מבחינת המיונים יחד עם הספק החדש. אפשר לומר שכשהספק החדש נכנס, הדבר הראשון שדאגנו זה קודם כל שיהיה שיח ישיר ביניהם. ישבנו, עשינו שולחן כולם ביחד בשביל שהספק החדש יבין את הצרכים, את הדיוקים הנדרשים. אנחנו עדיין ממשיכים בדיונים יחד עם הספק החדש, והתאמות. גם נושא הבוחנים הוא על השולחן, הוא בבחינה. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> ראינו מה קרה בענף הבניין. בבניין היה תוהו ובוהו. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אנחנו מכירים את הצורך. הנושא הזה הוצג גם על שולחן ועדת המכרזים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי תחליטו? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> ביום חמישי ניהלנו דיונים. היום יש דיון בנושא. אנחנו על זה. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> בגלל שיש את המיונים בחודש הבא, אנחנו צריכים להיערך ובגלל זה הלו"ז הצפוף. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אנחנו יודעים כמה הנושא הזה הוא קריטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אפשר לשנות את המכרז? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אני לא יכולה לפרט יותר מידי על הנושא הזה. הוא נמצא על השולחן של ועדת המכרזים. הוא נדון שם. גם שוחחתי עם נטלי. ביחד ליבנו את הנושא הזה כדי להבליט את השונות ואת המהות ואת הצורך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי תוכלי לעדכן את הוועדה? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> מייד אחרי שתתקבל החלטה. בסוף השבוע אני מאמינה שתהיה חוות דעת בנושא הזה. << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> ניצן בסן, לוביסט, מייצג את התאחדות קבלני השיפוצים. להבנתנו הסוגיה היא סוגיה משפטית ולא סוגיה עקרונית. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> זה מה שהתייחסתי ואמרתי. בשביל זה יש את ועדת המכרזים במשרד ומתוקף סמכותה לדון בנושא הזה. << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> כיוון שמטרתו של הייעוץ המשפטי הוא לתת מענה משפטי לצרכים - - - << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> לא, הוא לוקח גם את השיקולים המקצועיים. בשביל זה האגף המקצועי הוא חלק, ובשביל זה הוא מתייעץ ביחד עם האגף המקצועי. הכול על השולחן. אנחנו מכירים את הצורך. גם בשבילנו זה יהיה יותר נכון לעשות את זה. הצורך הוא קיים והוא ידוע. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> לא רק הצורך אלא גם החשיבות. פה מרכז הכובד. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> בהחלט. << אורח >> רותם דוד עטרי: << אורח >> זה גם יהיה אחד השיקולים שלנו כתאגידים אם לקחת עוד פעם G to G. יהיה חבל שגם אתם תעבדו. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אני רק אומר, זה לא שזה מוריד מערכם של הבוחנים שקיימים היום. << אורח >> רותם דוד עטרי: << אורח >> חלילה, אבל אנחנו כבר ראינו. היה לנו משבר אמון מאוד גדול. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> גם זה נמצא בטיוב בהבניה חדשה של כל נושא המבחנים לענף הבניין. גם זה נושא שמטויב כרגע יחד, בשיח ובהקשבה מלאה של הצרכים של הענף. אנחנו מקווים שאנחנו נגיע לפתרון שייתן מענה לכולם. << אורח >> רן כהן: << אורח >> אני חייב להוסיף רגע, לאה. גם קבלן שיפוצים שלא אוחז בתעודה של מנהל עבודה בבניין, התעודה של קבלן שיפוצים היא תעודה ממשלתית. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אנחנו יודעים. שוחחנו על זה. << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> גבירתי היושבת-ראש, אני לא יודע אם שמעת מה שאמרה נציגת התאגידים, כי זה דבר שמאוד חשוב שייאמר בנוגע לנכונות שלהם להביא עובדים אשר לא מוינו על ידי גורמי מקצוע שעוסקים בשיפוצים. << אורח >> רותם דוד עטרי: << אורח >> כיום יש 3,000 עובדים שממתינים להיכנס לישראל דרך G to G. אף אחד לא דורש אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ישי, אתה יכול להתייחס? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לא 3,000. 2,000 מהודו. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אני חושבת שגם בדיון הקודם אביאל שהיה כאן התייחס לזה. גם הנושא הזה, ניתן לו מענה. גם יש איזה שהוא דיון יחד עם גורמים נוספים מתוך הענף, גם מעסיקים וגם גורמי מקצוע בשביל לראות איך אנחנו יחד נותנים את המענה. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> לאה, אני חייב להגיד, אין מה להתייחס לזה. זה כאילו שחור על גבי לבן. בבניין לא עשו מיונים טובים. בשיפוצים עשו מיונים מעולים. חבל לשקר לעצמנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם משלימים עם מה שהוא אומר? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אנחנו לא. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> יש מבחן המציאות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו עובדה. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אם היה 2,000 איש בשיפוצים היינו מושכים אותם עכשיו. אני בהתחלה רציתי להזמין עובדים בעלי מקצוע. הזמנתי עשרה כלליים כדי לראות מה האיכות של השיפוצים. ברגע שראיתי שהכלליים טובים, אמרתי, תביאו לי כל מה שיש, כי כשאני יודע שכשהם מגיעים לארץ, כל אחד, יש לו מקצוע. פתאום זה איש גבס. הם בחנו אותם בצורה אחרת לגמרי. לא סתם יש 2,000 איש מהודו שאף אחד לא לוקח אותם. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אני חושבת שלנושא הזה יש הרבה משתנים נוספים. אני לא ארחיב אותם יותר מידי כאן כי הנושא הזה כבר נידון פעם אחר פעם בוועדות כאן. יש גם דיונים מתוכננים בנושא הזה בשביל לפתור את כל העניין הזה. נושא המבחנים והדיוקים הנדרשים לאור טענות שעלו מהשטח, גם הוא נידון. יש תכנון כבר בשבוע הקרוב להיפגש עם גורמים שיבואו ויעלו את זה, ובהתאם לזה לתת את הכלים ומה שנדרש בשביל למקצע ובשביל להגיע להבאה של עובדים ממוינים בצורה מקצועית שתיתן את הצורך לתאגידים ולקבלנים בענף. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> גבירתי, המיונים בענף הבניין לא היו מקצועיים או לא היו אמיתיים. אני רואה את זה כנציג ההסתדרות, הרבה עובדים שבאו ולא היה להם ניסיון. אמרו לי באופן אישי שמעולם לא עבדו בבניין. יש אחד מהעובדים, עובד בכפר שלי בסיעוד אצל השכן שלי, והוא בא מתאגיד בניין. זה לא אחד ולא שניים. אלה כמויות. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אנחנו לא עושים בחינה לעובד אחד או שניים. הטיוב נעשה בחתך רוחבי. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> לכן אנחנו מבקשים, תשמרו על נטלי שהיא תעשה את המיונים. איבדנו את ענף הבניין. שלא נאבד את הענף השיפוצים. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> השאלה אם כמו שהיא אמרה, יהיה תאריכים לכל חודש ויהיה את האפשרות לבצע הזמנות? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> אני רוצה לדייק עוד סוגיה אחת חשובה כי זה לא רק פן של המיונים. המיונים המעשיים הם חשובים ובהחלט בנינו פה מערך מאפס בשיתוף פעולה מלא גם עם משרד השיכון. רן יושב פה, הוא היה שותף מלא גם לכתיבת המבחנים ולביצוע שלהם בשטח. הנדבך הנוסף החשוב מאוד, לאה, זה הנושא של ההכשרה. זה לא פחות חשוב מהמיונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לנו את השאלה בנושא תקצוב והכשרות מטעם המשרד לעובדים הבאים שאמורים להגיע. אני זוכרת שאמרתם אז, גם הנציג של האוצר, שיהיה לו בעיה לממן בתקציב של 130,000 שקל, אם אני לא טועה - - - << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אני חייבת לומר שאני לא מכירה את הסכומים שעלו בנייר העמדה, אבל גם הנושא של ה-150,000 שקל כמו שכבר צוין כאן בוועדה שהתקיימה ב-11.2 וכמו שגם אני חושבת במענה של המשרד לפניית הוועדה בנושא שעסק בתקציב, קודם כל התקציב עדיין לא התקבל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזה תקציב? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> תקציב ההכשרות עדיין לא התקבל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> על 2025? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא בתוך התקציב? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> כן. בגלל שהמשרד הכיר את הצורך המהותי בנושא של ההכשרות ובגלל שהבנו את הדחיפות של העניין ורצינו שהעובדים יכנסו לפה אחרי ביצוע ההכשרות, כבר אז התכנסנו למצוא את הפתרון לנושא ההכשרות, עוד אפילו כשהתקיים הדיון ב-11.2, ומצאנו את הפתרון איך לקיים את ההכשרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מצאתם את התקציב? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> מצאנו פתרון שייתן מענה לנושא ההכשרות, וההכשרות מתקיימות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי מממן? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> המשרד מימן את הנושא הזה. היה סבב מיונים שהתקיים במהלך סוף פברואר-מרץ. מייד אחרי אותו סבב מיונים גם בוצע נושא ההכשרות. הנושא, כן המשרד תקצב אותו. ההכשרות מתקיימות. העובדים שמגיעים לפה מגיעים אחרי ביצוע ההכשרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ה-205 שהגיעו עד כה, מי מימן אותם? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> זה שיתוף פעולה של המשרד, של התאחדות קבלני השיפוצים ושל מדינת סרי לנקה. מדינת סרי לנקה מממנת חלק מאוד גדול בסיפור של ההכשרות, ואפשר לומר שהם שותף מאוד - - - << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> מי שמימן את ההכשרה בפועל זה מדינת סרי לנקה, כשאנחנו למעשה - - - << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> ההתאחדות מימנה את המדריכים, המשרד מימן את מה שהיה נדרש לטובת הוצאת המדריכים. נדרשים דיוקים, התאמות. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> אנחנו חייבים את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד הבינוי הוציא כסף בגין ההכשרות? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להגיד כמה או שנשאל את אגף התקציבים? עכשיו יהיו עוד הכשרות, אז אנחנו רוצים לדעת מי מממן אותן. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אני רק אסביר איך המודל של ההכשרות הזה עובד. מדינת סרי לנקה באה והביעה פה נכונות מאוד גבוהה מצידה לקיים את ההכשרות. יצא צוות מדריכים מישראל, הכשיר את המדריכים המקומיים בסרי לנקה והוא אחר כך ממשיך ומבצע את ההכשרות האלו לעובדים לפני שהם יוצאים לישראל, על בסיס מה שהתאחדות קבלני השיפוצים וגם משרד הבינוי והשיכון יחד עם גורם מקצוע אצלנו בנו ביחד. עם ההגעה שלהם לפה ועם התפקוד שלהם כאן, הגיעה ההבנה שיהיה צורך בדיוקים או הוספות כאלה ואחרות בתוך נושא ההכשרה. כמו שפתרנו את זה הנושא כבר אז, אנחנו גם נגיע לפתרון כאן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי יתקצב את ההכשרות הבאות? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אני הסברתי איך זה עובד. בסופו של דבר זה דיוק של ההכשרה. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> זה לא רק דיוק, זה גם תוספת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא קיבלתי תשובה. את רוצה, אני אפנה לאוצר מטעמכם. הרפרנט של האוצר, אני אלמד ממנו כי לא הבנתי בכלל. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אני מסבירה. קודם כל הכסף להכשרות עצמן, ה-150,000 שקל, כל התקציב להכשרות בכללותו שסוכם מול האוצר טרם הגיע למשרד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני יודעת, אבל זה נכנס בתקציב 2025, נכון? עוד לא מימשתם אותו. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> כי לא קיבלנו אותו. בסיכום התקציבי זה קיים. בשביל זה מצאנו פתרון חלופי שנותן מענה. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> הפתרון הזה לא נתן מענה מושלם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פניתם למשרד האוצר לקבל את התקציב? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> זה לא אירוע נקודתי רק לנושא ההכשרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מגיעים עובדים, צריך להכשיר אותם. צריך את הכסף ביום-יום. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> בשביל זה מצאנו את הפתרון החלופי. כרגע הוא נדרש לדיוקים והתאמות ואנחנו נמצא את הפתרון גם לזה, איך לבצע את הדיוקים וההתאמות. זה לא שלא קיימות הכשרות. ההכשרות מתנהלות והן מתקיימות עכשיו. את הדיוקים וההתאמות אנחנו נעשה בהתאם לצורך. כמו שהצלחנו לפתור את הנושא כבר במהלך חודש פברואר, אני מאמינה שגם פה אנחנו נצליח להגיע לפתרון ונעשה את ההתאמות האלה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בסבב הבא ב-15 ביוני? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> נעשו הכשרות לעובדים? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> ההכשרות גם עכשיו מתקיימות. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> כרגע הסיטואציה היא שבסבב הקודם בפברואר במסגרת ימי המבחנים יצאו שני בוחנים, אחד מהם זה רן שיושב כאן, ועוד אחד ללוות את צוות המדריכים המקומיים בסרי לנקה כדי להכשיר אותם לצרכים שלנו. אני מזכירה שאחד הנדבכים הכי חשובים בהכשרה הזו זה נושא של הגבס שגם למדריכים עצמם בסרי לנקה אין ניסיון בזה. אתה צריך להדריך ולהכשיר את המדריכים ורק אחר כך המדריכים יוכלו להכשיר את העובדים. << אורח >> רן כהן: << אורח >> שלושה ימים שהיינו שם זה ממש לא מספיק. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> הם היו שם שלושה ימים. מתוך השלושה ימים רק יום אחד עברה הכשרה בפועל כי היו שם פערים גדולים בהבנה, להסביר להם את המטריה גם העיונית. צריך פה משהו הרבה יותר מעמיק כדי שזה יתבצע בצורה נכונה יותר. אנחנו היום במצב שנכון, מתקיימות ההכשרות ומגיעים לכאן העובדים אחרי שביצעו את ההכשרות. הכול טוב ויפה, אין ספק, אבל אפילו פעם אחת לא יצא מצב שמלווה מטעמנו נמצא בסבב שלם של שלושה ימי הכשרה כדי להבין אם באמת הם הבינו. אנחנו יודעים ומכירים את הפערים מול סרי לנקה. הם אנשים מקסימים, טובים. יש להם הרבה מאוד נכונות, הרבה מאוד רצון. יש לנו שותפים נהדרים למהלך הזה וזה לא מובן מאליו. הם עשו את זה ולקחו את הפרויקט הזה, אבל אנחנו צריכים לתת להם את הכלים כדי שזה יצליח וזה ימצה את עצמו בצורה הטובה ביותר. בנוסף למה שכבר בנינו שם צריך להוסיף לפחות עוד יום אחד בנושא של ריצוף, שזה בנייה של מערך נוסף. מה שביקשנו זה תקציב שהוא יחסית דל, צר, מתוך הבנה שאנחנו גם נצא ונעשה את זה במסגרת סבבי המיונים הבאים כדי לא להוציא בנפרד במיוחד משלחת רק לטובת הזה. אפשר לנצל את הנוכחות שלנו בסרי לנקה לטובת נושא ההכשרה, אין ספק, אבל אנחנו רוצים להוציא מזה את המיטב. אני חושבת שזה מוכיח את עצמו וצריך לקחת את זה בשתי ידיים. << אורח >> רן כהן: << אורח >> מה שעין מקצועית שלנו שם רואה גם במקום הזה של ההכשרות, היום הראשון למשל שהגענו לשם הם לא הכינו כלים, לא הכינו ציוד. הכול היינו צריכים לעשות מחדש אחרי שעשינו איתם הכנה. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> רן, אני חושבת שחבלי לידה תמיד קיימים. << אורח >> רן כהן: << אורח >> כן, אבל בשביל זה צריך להעמיק. את צודקת, לאה. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> בשביל זה אנחנו בשיח משותף לראות איך פותרים. כבר אמרנו ואני אומר שוב פעם, אין תקציב. אנחנו רוצים להגיע לפתרון. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> אנחנו נשמח שגם הוועדה תסייע בנושא הזה של התקציב אולי גם לכם, שיפנו לאוצר ויזרזו את הכסף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נפנה. בסיכום אנחנו נאמר את זה. כן, בבקשה. << אורח >> דקל לוי: << אורח >> דקל, אני מנהל תפעול בתאגיד פסגת ליאם. אני הגעתי לפה היום בגלל האכזבה הקשה שאני חווה ב-G to G. אני מאוד חושש להזמין G to G לבניין, אז באתי לבחון את כל הנושא של השיפוצים, כי אני יודע שיש לזה ביקוש מקבלנים ומקבלני ביצוע בשטח. בסופו של יום מה שאני יודע מתוך מערכים קודמים שאנחנו הפעלנו, כמה ההטמעה וההכשרה של העובד וההבנה שלו לאיזה אירוע הוא מגיע, מנושא של להסביר להם על המגורים, שאלו דברים שאנחנו יודעים לעשות אותם. אנחנו למדנו בתסריט שלנו ב-B2B ואנחנו מנהלים את הכול בגישה שעדיף למנוע מלרפא, וכל הדברים קורים במדינות היעד שאנחנו מראיינים את העובד, אם זה לבניין, בצורה מאוד מדויקת. כשזה פוגש את ה-G to G, ואנחנו פגשנו G to G בבניין, בלשון המעטה, לא לשביעות רצוננו ולא לשביעות רצונם של הקבלנים, אז אני מבין שיש פה יכולת מאוד גבוהה, והביאו לפה היתכנות שהיא מאוד אקוטית ומאוד חשובה, חברי האיגוד, נטלי ומי ששמענו כאן קודם, שחשוב לקחת את זה, לשמר את זה בסוף ליכולת שלנו כיזמים, כאנשי שטח, כמי שנמצא בפועל מול פרויקטים ויודע איך הבנייה מתבצעת, יודע מה האופי, מה הפרופיל, מה הפלסטינים שהיו עובדים כאן ברמה, אם זה 182 שעות שהיום העובד מרוויח את שכר המינימום שלו, אז בסופו של יום חשוב לשקף את זה ולדעת להעביר את זה ממדינות היעד כשהם נוחתים פה עם ההדרכה המינימלית של השפה העברית ושל אנגלית בסיסית ושל עוד אלף ואחד פרמטרים שהם חשובים כמו שהיא אמרה, הריצוף וכן הלאה, כי יש את הדרישה ויש את הצורך לזה. אני פה היום בשביל לייצר ולהבין איך אני יכול להסתמך על G to G, כי אני יודע שאני נכשל כרגע בנושא של הבניין, ואני לא יודע איזה עובד אני מקבל ומה הפרופיל שלו, ואני מחפש חלופות כי ב- B2Bאני יודע לממש את זה. אני יודע לעבוד ואני יודע להתקדם. מה שמונע ממני באמת להגיע גם למכסות שלי וגם לספק שירות כמו שצריך, זה שאני ב- G to G בענף הבניין לא מקבל לשביעות רצוני את מה שאני צריך לקבל, ואני חייב למצוא חלופות. החלופה של השיפוצים היא חלופה שיש לה יתרון כי יש מחסור מאוד גדול והקבלנים רוצים את העובדים. הם צריכים לקבל אותם באיזה שהוא תהליך שהוא במאמר מוסכם בין משרד השיכון, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד העבודה, לבין החבר'ה שיושבים פה שבאמת עושים עבודה מאוד מצוינת, מאוד טובה. אני הייתי רוצה לדעת שכשאני מזמין עובדים ב-G to G, יש לי אנשים כמו רן שנמצא שם בשטח ועובר על כל התהליכים מקצה לקצה ויכול להבין מרמת האופי של העובד, אם הוא יתאים לעבודה ואם הוא יוכל להתאקלם פה, ברמת הרושם הראשוני עד לרמת הביצוע שבסופו של יום היא אקוטית, היא חשובה. יש לנו מדינה שגם הלקוחות רוצים לקבל רמה מאוד גבוהה של ביצוע. זה מאמר שרציתי רק להוסיף אותו בסופו של יום, כי כדי לייצר שיתוף פעולה נכון וטוב צריך לדעת למשוך את התקציבים האלה ולדפוק בדלת איפה שצריך, כי לשים את זה על סרי לנקה שהיא תבוא והיא תתכלל את האירוע הזה מבחינה כלכלית, יביא לנו לא את התוצאה הסופית שאנחנו רוצים. אם אנחנו נדע לתכלל את זה, לעשות הלימה בין שני הגופים האלה, תהיה לנו יכולת ליצור כאן סרט נע, רכבות אוויריות של עובדים איכותיים. אנחנו כתאגידים, כמעסיקים ניתן להם את כל התנאים ואנחנו נדאג להם, והקבלנים שלנו יקבלו שירות טוב. זה מעגל שצריך לתפור אותו, לסגור אותו ולהמשיך לשמן אותו כדי לעשות סרט נע. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. לאה, האם אפשר לקבוע מועדים של סבבי מיונים נוספים חוץ מהמיונים ב-15 ביוני שנקבעו? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> קביעת סבבי המיונים הוא משהו שהוא מתואם עם רשות האוכלוסין וההגירה. מי שאחראית על הנושא הזה זו היחידה להסכמים בילטרליים, ויחד עם משרד הבינוי והשיכון יש כבר תוכנית שהיא מתייחסת לחציון השני של שנת 2025. נמצאת שם גם מדינת סרי לנקה, גם סין, גם מולדובה. כרגע המדינה שמתקיימים המיונים לשיפוצים במסגרת ההסכם הבילטרלי זה סרי לנקה. כרגע זה מתכנס לחודשיים וחצי-שלושה שהמיונים האלה מתקיימים. צריך לזכור שגם ארץ המוצא צריכה להתרגל בשביל להעמיד את כוח האדם המספק לטובת המיונים האלו. הם גם נדרשים לאיזה שהוא הליך סינון מקדים. אנחנו לא רוצים סתם שיבואו וידחפו מספרים של עובדים. אנחנו רוצים לדעת שנעשה תהליך סינון מקדים שמביא למיונים עובדים בעלי רקע וניסיון. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> רק צריך לקחת בחשבון דבר נוסף, שמהרגע שאנחנו מסיימים מיונים והם מאושרים על ידי הגורמים המקצועיים שבוחנים אותם, יש פער של כשלושה חודשים עד שהם בכלל ערוכים להגיע לארץ עם הבדיקות הרפואיות והאישורים, אז בגלל זה החשיבות לתאם אפילו מראש תאריכים כדי שגם סרי לנקה יערכו מסבב לסבב ויהיה להם את זה, מה שנקרא, בתוכנית העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה, נטלי. מר ישי, האם אתה יכול את הסקירה ששאלנו אותך שאלות, שאמרת שעד אתמול הגיעו 205 עובדים. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לחזור על זה? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אם אפשר. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא רוצה לשמוע נתונים. מאוד מעניין אותו. על ענף השיפוצים אנחנו מדברים. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני מדבר על ענף השיפוצים בלבד. בסך הכול נחתו בישראל כ-205 עובדים מסרי לנקה. 245 עובדים, התקבל מועד נחיתה. אמורים להיכנס בשבועיים-שלושה הקרובים. כ-190 בקשות חדשות הן בטיפול, תיבחנה וככל הנראה יאושרו בחודש הקרוב, ועוד 205 עובדים במאגר שטרם הוזמנו. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. << אורח >> רותם דוד עטרי: << אורח >> איפה ה-100 שלי נמצאים? באיזה סטטוס? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ה-100 שלך לא נמצאים פה. ה-100 שלך כרגע הם באוויר כי את לא קיבלת את ההיתר. << אורח >> רותם דוד עטרי: << אורח >> היתר, ערבות. הרגתם אותי. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> בסוף זה משתלם. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> להבנתי מהרשות, מהיחידה להסכמים בילטרליים, יש להם עוד 200 עובדים שהם טרם - - - << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אמרתי 205 עובדים שלא נמשכו. << אורח >> רותם דוד עטרי: << אורח >> נכון, אבל כבר שמתי את הערבות. שילמתי אגרות. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> דרך אגב, אני לוקח את המקרה שלך כאבן בוחן. מעניין אותי מאוד איך מה-27 במרץ, אמרת? << אורח >> רותם דוד עטרי: << אורח >> מה-23 במרץ. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני רוצה לדעת איפה זה. לא קיבלת איזה שהוא פידבק מתאגידים ולשכות לשלם, אגף פיננסי? << אורח >> רותם דוד עטרי: << אורח >> שילמתי, עברתי ביקורת. הגדלתי את ההון העצמי. מה לא עשיתי? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> היה לך 50 בהתחלה, אם אני זוכר נכון. << אורח >> רותם דוד עטרי: << אורח >> קיבלתי את ה-50 ואחרי שלושה ימים ביקשתי עוד 100. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ולא קיבלת מאז שום מענה. << אורח >> רותם דוד עטרי: << אורח >> קיבלתי מענה. קיבלתם גם את הערבות, את הכול. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> שורה תחתונה? << אורח >> רותם דוד עטרי: << אורח >> איפה ה-100? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ההקצאה של ה-100. << אורח >> רותם דוד עטרי: << אורח >> בדיוק. שמות ותאריכי נחיתות, בעזרת השם בשבוע הבא. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אם אפשר רק מילה אחת לפני סיכום? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אני אשמח אם יבחנו את הנושא של העלאת השעות לעובדי השיפוצים ל-200 שעות. זה חשוב מכל בחינה, שלא תהיה עבודה ב"שחור". << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אפשר לעבוד מעבר - - - << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אפשר להגיע ל-200 שעות אבל בסוף כשלא חייב לעבוד את ה-200 שעות האלו, העובד הזה הולך למקומות אחרים. קבלן שפתאום לא רוצה לעבוד את השעות האלו כי יש לו דברים אחרים לעשות, העובד ימצא את עצמו עובד ב"שחור". זה מה שיקרה במבחן המציאות. אנחנו לא מדברים על 236. בשלב זה לבחון 200. רוב קבלני השיפוצים שדיברתי איתם על 200 שעות, הם נכונים לזה, אז אני לא רואה סיבה לא לנעול את זה בנוהל. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> אני לא חושבת שצריך לנעול את זה בנוהל ולחייב גם קבלני שיפוצים מאוד קטנים שלא יכולים להתחיל ולעבוד ב-200 שעות במינימום. לא סתם נקבע 182. << אורח >> רן כהן: << אורח >> לא נשאר לי שיער מהעבודה. 200 שעות, אני אשקול כמה פעמים אם להזמין. ככה גם רוב החברים שלי. אין מישהו שמונע מאיתנו להחזיק אותם יותר מה-182 שעות. יש משרדים שעובדים יותר מ-182 שעות. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> צריך לומר שגם ענף התשתיות עומד על 182 שעות, אז אם קבלני תשתיות הגדולים יכולים להעסיק 182 שעות, על אחת כמה וכמה כשמדובר על קבלנים קטנים. << אורח >> רן כהן: << אורח >> הסיבה שאני לא אזמין, כי אני עובד בעיקר בירושלים בבתי מגורים משותפים. אין פה הרבה וילות. אין פה הרבה בתים פרטיים. אנחנו יודעים שבשעה 16:00–17:00 אחרי הצוהריים כבר מתחילים להזמין לנו את הניידות למטה. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> ה-182 שעות נקבע אחרי חשיבה ולא סתם. זה לא בכדי. מי שכן יכול ורוצה, יכול להעלות את מספר השעות, ואתה רואה שבשטח זה גם קורה לא מעט, אבל החשיבות היא לתת מענה גם לקבלנים הקטנים ובמיוחד בחודשים הראשונים של ההעסקה שכשמו שאמרתי, זה חדש לכולם וזה חדש גם לקבלנים. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> את יכולה להבטיח לנו שהקבלנים שלך לא ייקחו אותם והם ימשיכו לעבוד איתם ב"שחור"? אתה יכול להתחייב לזה? אתה לא יכול להתחייב לזה. זה מה שיקרה במבחן המציאות. עובדים יעבדו ב"שחור". << אורח >> רן כהן: << אורח >> אנחנו רוצים את החשבונית שלך בסוף. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אתה צריך להבין משהו. מגיע עובד לשיפוצים, שהוא חמש רמות מעל העובד של הבניין. בוא נקרא לילד בשמו. הוא יראה עובד שהוא פחות מקצועי ממנו, אין לו מושג בבניין, מרוויח הרבה יותר כסף ממנו, אז מה יקרה במבחן המציאות? הם פשוט יברחו ואנחנו נצטרך לרדוף אחריהם. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> במבחן המציאות ברגע שהעובד גם יתחיל לעבוד יותר בקצב ונכון אצל קבלן השיפוצים, אתה תראה שבאופן טבעי הוא יועסק יותר שעות. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> באופן טבעי יעסיקו אותם ב"שחור" כי יותר משתלם לקבלן שיפוצים לעבוד ב"שחור". << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> לא נכון. לצאת מנקודת הנחה שקבלן שיפוצים יעבוד ב"שחור", היא נקודת הנחה שהיא מוטעית, כי מי שיכול בכלל להעסיק את העובדים הם קבלנים רשומים. זה קבלנים שהם מחויבים לחוק. << אורח >> דקל לוי: << אורח >> בסופו של יום קבלנים וקבלני שיפוצים שיש להם עבודה לתת לעובד מעל 182 שעות, כן ישמחו כמו שרן אמר, לשלם את זה בחשבונית, אבל זה בהסכם. כשההסכם לא מחייב את הקבלן למעבר שעות, הוא יכול גם לדווח על 160 שעות בחשבונית - - - << אורח >> רן כהן: << אורח >> 182 אנחנו צריכים לדווח. זה המינימום. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> 182 בחשבונית והשאר ב"שחור". אנחנו מכירים את השוק. << אורח >> דקל לוי: << אורח >> אני לא מתכלל את כולם, אבל בסופו של יום יש אזורים מסוימים בארץ שהם ירצו לעשות את מה שהם מחויבים על פי ההסכם, על פי מה שהרשות ומשרד העבודה אומר, תעסיקו אותם ב-182 שעות לפי מינימום, והעובד יישאר לעבוד בכל יום עבודה עוד שלוש, ארבע שעות והוא יעבוד במזומן. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> חד משמעית. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> ואז הוא גם לא יהיה מבוטח. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> זה לא מעניין אותו. << אורח >> דקל לוי: << אורח >> זה יושב עלינו כתאגידים, כי הקבלן משתמש בביטוח גם כשהוא מעבר לשעות העבודה, כי לנו אין איך לאכוף את זה. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> אתם נכנסים לאיזו שהיא נקודה של סטיגמות שקיימות על קבלנים. << אורח >> דקל לוי: << אורח >> זה לא סטיגמות. הענף קיים ככה כבר 25 שנים. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> הענף קיים 20 שנה ולא סתם יש 236 שעות. יש סיבה לזה וזו הסיבה. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> בענף בניין? << אורח >> ליאור טל: << אורח >> כן. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> יש קבלני בניין שבוכים ורוצים עכשיו להוציא רישיון קבלן שיפוצים כדי להפחית את השעות, כי הם לא יכולים לעבוד כי הם עובדים גם כן במגזר פרטי. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> נטלי, אני לא אמרתי 236. אמרתי 200 שזה מאוד ריאלי. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> בעיניי זה לא ריאלי לקבלנים הקטנים. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> זה מאוד ריאלי וזו הסיבה. אנחנו רוצים לצמצם את הכסף השחור במדינת ישראל. זה הכול. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> אני מזכירה שה-182 שעות לא נקבע רק לענף שיפוצים. הוא נקבע גם לענף תשתיות, על אחת כמה וכמה כשמדובר - - - << אורח >> ליאור טל: << אורח >> גם שם צריך לעשות תיקון. << אורח >> רן כהן: << אורח >> ידידי, אני המון שנים בענף. אני באמת המון שנים מנסה למסד, לעשות, לדווח, מחזורים. מה אתה חושב, אני לא רוצה להראות שאני עובד ושיש לי מחזורים? << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אני מוכן לעשות אתכם סיור בעשרה בתים ואתם תיראו שכל בית שילם ב"שחור" על הבית שלו. נו, מה, אנחנו לא חיים במדינת ישראל? חבר'ה, אנחנו רוצים לצמצם את זה. אם אתם לא רוצים לצמצם את העבודה ב"שחור", זה שלכם. אנחנו רוצים לצמצם את זה. << אורח >> רן כהן: << אורח >> אני בהחלט בעד לצמצם אבל אתה צריך להבין שיש לנו מגבלות ואנחנו לא יכולים לעבוד בבניינים - - - << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> זו הסיבה, בגדול, שזה נקבע. הרי כשיצרו את ההסדרים החדשים לענף השיפוצים, עלתה השאלה האם משיתים את ההסדרים הקיימים על ענף בניין, של 236 שעות או האם יוצרים משהו אחר? ההבנה הייתה שכיוון שעבודות שיפוצים נעשים באזורי מגורים תחת רגולציה של רעש, אין אפשרות ליותר מ-182 שעות. במקרים בהם כן קיימת אפשרות, זה נעשה. זה לא שזה אסור לקבלן. ברמה הנורמטיבית 182 שעות, אחרת אין היתכנות להעסיק את העובדים. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> זה יפה שאתה אומר את זה בביטחון, אבל מה שאתה אומר זה לא נכון. הביטחון לא קשור לנכון או לא נכון. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> קבלן שיפוצים קטן לא יתחייב לך ב-day 1 בהסכם על 200 שעות כשהוא עדיין לא מכיר את העובד, הוא לא בחן אותו בעצמו, הוא לא ראיין אותו. הוא מקבל ממך עובד. מבחינתו זה הגרלה. אחרי תקופה מסוימת שהוא יהיה איתו והוא ישתלב בעבודה - - - << אורח >> ליאור טל: << אורח >> את אומרת שמה שהבניין עושים, הם פשוט מגרילים דברים, שיש להם שם עובדים פחות טובים. יש מבחן מציאות. זה עובד בבניין, זה יעבוד בשיפוצים. זה הכול. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> בסופו של דבר עובד בבניין הוא עובד אחד מתוך 40 או מתוך 50, ועובד שיפוצים הוא עובד אחד על אחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נסכם את הפגישה. הוועדה תקיים ישיבה ב-28 במאי בנושא הסכמי השכר ואיוש התקנים שניתנו לרשות האוכלוסין וההגירה, ותעשה כל שביכולתה כדי לעזור בנושא ולסייע לרשות. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וממשרד החוץ לעבוד על לפחות עוד הסכם מול מדינה נוספת בענף השיפוצים, ולא להיות תלויים רק במדינה אחת. הוועדה תקיים ישיבה על ההסכמים הבילטרליים בהקדם בכלל הענפים. הוועדה מבקשת מועדת המנכ"לים להתכנס בתחילת יוני ולקבוע מועד לכניסת העובדים הזרים לשיפוצים, במקום ה-30 ביוני שנקבע בנוהל, ולעדכן את הוועדה על ההחלטות שיתקבלו. הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לעדכן את הוועדה לגבי זהות הבוחנים בסבבי המיונים הקרובים. הוועדה שמעה את בקשת התאחדות קבלני השיפוצים. היות והמיונים האחרונים היו מוצלחים, אנו מבקשים להתחשב בבקשה זו ככל הניתן. הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון מידע על תקצוב ההכשרות לסבבים הבאים כדי שהעובדים יוכלו לקבל הכשרות מתאימות ומקצועיות. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לדעת מתי התקציב יועבר למשרד הבינוי ומה הוא הסכום שיועבר. הוועדה מבקשת מרשות שדות התעופה מידע על המיקום שבו מקבלים את העובדים הזרים בנתב"ג, והתלונות שהתקבלו שהמקום לא הולם. תודה. אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:08. << סיום >>