פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת

43

52
ועדת הכלכלה
19/05/2025

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



43
ועדת הכלכלה
19/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 671
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"א באייר התשפ"ה (19 במאי 2025), שעה 12:45


סדר-היום: 
<< הצח >> הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון - השכרת נכסים למתקני רדיו טלפון נייד), התשפ"ה-2024, של ח"כ אברהם בצלאל << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו – מ"מ היו"ר
אברהם בצלאל


מוזמנים: 
	רוני חורי
	–
	ראש אגף א תשתיות תקשורת ופרויקטים, משרד התקשורת

	אביתר גוטמן
	–
	מנהל תחום בכיר רגולציה, כלכלה, משרד התקשורת

	שונית שחר
	–
	עו"ד, משרד התקשורת

	נטעלי כהן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

	ליאור גם
	–
	יועץ למינהל הדיור הממשלתי, חשכ"ל, משרד האוצר

	נועה מושייף
	–
	משפטנית אשכול נדל"ן, משרד המשפטים

	זינאידה פרפליצין
	–
	מנהלת תחום תשתיות, מינהל התכנון

	אופיר פאר
	–
	לוביסט ציבורי, לובי 99

	בעז אקרמן
	–
	לוביסט ציבורי, לובי 99

	ג'קי דבי
	–
	יועץ משפטי חברת פלאפון, חברות הסלולר והאינטרנט

	אבי רימון
	–
	חברת פלאפון, חברות הסלולר והאינטרנט

	יעקב כהן
	–
	עו"ד, PHI סלולר, חברות הסלולר והאינטרנט

	יוסף אבי יאיר אנגל
	–
	מטה משפחות החטופים




ייעוץ משפטי: 
נעמה דניאל

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
נוגה כוכבי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון – השכרת נכסים למתקני רדיו טלפון נייד), התשפ"ה–2024, פ/5019/25 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

צוהריים טובים, אני מבקש לפתוח את הדיון בנושא הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון – השכרת נכסים למתקני רדיו טלפון נייד), התשפ"ה–2024, פ/5019/25, של חבר הכנסת אברהם בצלאל. לפני שאנחנו פותחים את הדיון המקצועי בחוק, המשפחות, בבקשה.

 << דובר >> יוסף אנגל: << דובר >> 

כמה קשה לכתוב את אותם תכנים כל שבוע מחדש, ומה שמשתנה זה בעיקר מספר הימים. אני מרגיש חובה להגיע לכאן כל שבוע עד שאחרון החטופים ישוב למשפחתו. 591 ימים קשים מנשוא ל-58 החטופים והחטופות ומשפחותיהם ולא נראה שזה מרגש או מעניין את חברי הקואליציה, שממשיכים בניהול ענייניהם כאילו כלום לא קרה במשמרת שלכם. במה אתם עוסקים, חברי הכנסת, כש-58 ישראלים נמקים במנהרות החמאס – הארגון הקיקיוני, לדברי מר הפקרה, שצמח להיות אחד מארגוני הטרור הקשים על ידי פיטום כספים מקטר, מדינת האם של הארגון, שהועברו אליו בהסכמה מלאה של מר הפקרה ובניהול קטרי בלשכתו, זאת על פי המידע הקשה המתפרסם חדשות לבקרים ומכונה קטרגייט.

אז במה אתם מתעסקים? בהכול חוץ מהחזרת החטופים והחטופות, שאינה עולה כלל לסדר-היום שלכם. עד מתי תחרישו, חברי הכנסת, לנוכח המחדל הגדול בהיסטוריה של המדינה ואף אחד מכם לא לוקח אחריות, לא שואל שאלות הבהרה למציאות הקשה שמשפיעה על אי-החזרת החטופים והחטופות. חברי הכנסת מהקואליציה שמצהירים השכם וערב שאתם בעד החזרת החטופים והחטופות כי זו מצווה יהודית, בכוחכם לגרום לשינוי ולהביא לעסקה שתציל את כבודה של החברה הישראלית. עוד קודם, לכל חוק המעניק זכויות יתר למגזר זה או אחר. 

צאו החוצה, ראו את המשפחות היושבות כבר 591, אינן רואות את הסוף לסיוט המתמשך שאתם, חברי הכנסת, שותפים לו. שאלו אותי מדוע אני ממשיך במאבק אחרי שהנכד שלי חזר. ובכן, הדבר הראשון שאופיר עשה כשיצא משניידר היה לבקר במטה החטופים בתל אביב ולהצהיר שהוא נרתם למאבק יחד איתנו עד שאחרון החטופים יחזור לביתו. הוא יודע טוב יותר מכם, חברי הכנסת, באיזה מצב נמצאים החטופים ומה מרגישות נירה שרעבי ובנותיה יום-יום, שעה-שעה. חיזוק לעמדה זאת קיבלנו עם שובם של החטופים אחרי מאות ימי שבי, בין היתר מאלי שרעבי, שחזר אחרי 490 ימים ומייד התגייס למאבק להחזרת כל החטופים והחטופות, או עידן אלכסנדר שחזר בעסקה של טראמפ עם החמאס.

יש ביניכם המפנטזים על ניצחון מוחלט. על איזה ניצחון אתם מפנטזים אחרי 591 ימי לחימה בארגון הקיקיוני? מהו בכלל ניצחון במצב המדורדר של המדינה בכל החזיתות – חברתית, כלכלית, ביטחונית, הסברתית ומדינית? אין חלקה אחת במערכת שלא פגועה מהמצב. צאו מהקונכייה בה אתם חיים והאזינו לקולם של כלל ישראל, ש-84% חושבים שצריך קודם להחזיר את כולם ולסיים את המלחמה. אם לא תפעלו מהר להשבת החטופים והצלת החברה הישראלית, יהיה סופנו כסופה של ממלכת חשמונאים אחרי כ-77 שנות עצמאות. 

הערה לשר בן גביר, שכה חושש מ-7 באוקטובר נוסף אם לא נכריע את החמאס על חשבון החטופים והחטופות. אם לא תיתן להם את מה שמר הפקרה נתן להם באמצעות מדינתם קטר, לא יקרה שוב אותו חורבן. יש לנו צבא חזק ואין לו תחליף. כמו כן, האם ראוי בעיניך להקים התנחלויות על גופם של החטופים שמקום הימצאם אי-שם מתחת לאדמת עזה לא ידוע? חברי הכנסת, 591 ימים זה הרבה מידי זמן לחטופים והחטופות ולמשפחותיהם. ברור היום, כפי שהיה ברור כבר מהשבוע הראשון, שהניצחון לא יגיע אם החטופים והחטופות לא יחזרו כולם. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

תודה. מישהו נוסף מבקש לדבר? תודה רבה, נעשה הפסקה של שתי דקות.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:50 ונתחדשה בשעה 12:54.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

טוב, אנחנו חוזרים לדיון. סליחה, חברים, אני מבקש שקט. נעמה, בבקשה תציגי את החוק, לי הוא חדש.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

מה יצא בשבוע הזה, במה התקדמנו, איפה אנחנו עומדים? כולם מחויכים, כנראה שהגענו להבנות.

<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

בבקשה, נעמה.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

הצעת החוק נדונה כבר בשני דיונים, ב-23 במרץ וב-12 במאי, והיום זה הדיון השלישי. ההצעה העקרונית המתוקנת לקראת הדיון הקודם גובשה אחרי שערכנו ישיבה גדולה.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אני לא הייתי ואני מניח שגם חלק מהם, אז תדברי על המהות של החוק, מה הרעיון?

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

הרעיון של הצעת החוק הוא לחייב גופים מסוימים של המדינה לתת הרשאת שימוש, כלומר להתקשר בהסכם השכרה לצורך הקמת אנטנות סלולריות. אנחנו כולנו משתמשים בפלאפונים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

מה המצב היום ומה החוק מציע לשנות?

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

היום אין חובה חוקית להתקשר בהסכמים כאלה. יש הליכים שמתקיימים כרגע, גם לרמ"י יש הסכם גג שהיא חותמת, למיטב הבנתי, עם מפעילות הסלולר להקמת אנטנות.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

יש לה איזה מכרז.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

סליחה, זה עוד לא ברור לי. מישהו שרוצה להתקין אנטנה עושה הסכם עם בעל הנכס על הגג או קרקע חשופה, גבעה שהיא בבעלותו? לכל מקום שיש בו אנטנה יש בעלים. 

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

נכון, נכון. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

אנחנו רוצים שאם זה בעלים, זה נכסי המדינה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

מה זה נכסי המדינה? אם הוא בעל הקניין?

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

משרד האוצר לדוגמה, או כל מיני משרדים, אפילו רשויות מקומיות או קרקעות של רמ"י. אני מדבר כרגע באופן כללי.

 << אורח >> ליאור גם: << אורח >> 

שב"ס.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

המשטרה כמובן.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

הגדרנו בחוק את נכסי המדינה.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אה, אוקיי, אז אתה מדבר רק על הקטגוריה הזאת של נכסי מדינה.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

זה יהיה במחיר מוזל בצורה כזאת או אחרת, תהיה התקשרות הרבה יותר קלה והרבה יותר מחייבת, לא שעכשיו היא ברצותו או ברצותו. בסוף אנחנו בחוסר גדול של אנטנות, אני לא אגיד לכם באיזו חברה אני, אבל אין לי קליטה.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

רגע, למי אתה רוצה שיופחת התשלום, לחברות הסלולר? 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

דבר ראשון, אני רוצה שיהיה חיוב, שיהיה חיוב להשכיר את זה ברגע שזה נכסי המדינה, ואמרנו שזה יהיה במחיר מוזל.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

למה? למה שהמדינה לא תקבל הכנסה?

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אני ממשרד המשפטים. אלו תיקונים שהיו בסיכום עם הוועדה, אני לא מדברת על מנגנון תשלום. הצעת החוק כרגע, כפי שהיא נמצאת בהמשך לפגישות שעשינו ושיחות בדיון הקודם בוועדה, מדברת באמת על החובה לא לסרב, זאת אומרת שהגורם המוסמך אינו יכול לסרב לבקשה להקים אנטנה, אלא אם כן בסיטואציות מאוד מאוד ספציפיות שהצעת החוק מונה. בנוסף, הצעת החוק קובעת כרגע שהגורם המוסמך צריך להעמיד להשכרה 85% מהנכסים הרלוונטיים, כאשר הנכסים שסירבו לא נכנסים בתוך המכסה של ה-100%. בעניין מנגנון התשלום, יש כרגע הסמכה לשרים, זה מצוי בחוק נכסי המדינה וההסמכה היא לשר האוצר בהסכמה של שר התקשורת והשר שאמון על רשות מקרקעי ישראל, כרגע זה שר השיכון, לקבוע סוגי תשלום, מנגנון תשלום וסוגי עסקאות שבהם יהיה תשלום. כל הסיפור של התשלום כרגע בסמכות השרים, בסמכות התקנת תקנות וביצוע של החוק.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אבל בתוך ההוראות הם צריכים לקחת בחשבון את הצורך לעודד הקמת אנטנות סלולריות, כפי שציין חבר הכנסת המציע. יש היום חוסר באנטנות סלולריות ואנחנו רוצים שלציבור תהיה קליטה, גם המשרד להגנת הסביבה יכול לומר כאן את עמדתו.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

יש הסכמה של כל משרדי הממשלה על הצורך.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אבל לפני זה, משרד המשפטים, בסופן של הטיוטות שהגעתם אליהן עד עכשיו, איפה הפערים? על מה יש חילוקי דעות?

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

יש לנו פערים משמעותיים - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

דקה, דקה בבקשה.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

היושב-ראש פנה עליי, אז אני אשמח להשיב. מבחינת גורמי הממשלה אני לא חושבת שכרגע יש לנו הרבה חילוקי דעות. אני חושבת שהנוסח שהגענו אליו בסוף, ויתקנו אותי חבריי אם אני טועה - - - 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

יש את נושא רמ"י, שזה נושא שאנחנו רוצים לא לוותר עליו בשום פנים ואופן.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אנחנו לא מוותרים להם, הם כלולים בתוך החוק. לא הוצאנו את משם, אבל להבנתי מגורמי הממשלה, יש עוד תיקוני נוסח שהיינו צריכים לעשות בעקבות הדיון הקודם, יש עוד fine tuning.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אז אני רוצה להתקדם ורק לשאול את נעמה: הגעתם פחות או יותר לאיזשהו נוסח? 

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

הנוסח המתוקן שהונח לקראת הדיון הקודם ב-12 במאי הוא אחרי ישיבה מאוד גדולה של משרדי הממשלה. בזמנו זה לא היה משהו שמקובל על 100% מהמשרדים, אבל גם יש עמדות קצת סותרות בין המשרדים וזה היה מה שהצלחנו לייצר שלהבנתי גם נותן את הפתרון וגם – אני לא אגיד מקובל בשמכם, אבל - - -

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

מניח את הדעת.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אוקיי, אז בואו נעשה כזה דבר.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

רק שנייה, אני רק אוסיף שהנוסח שפרסמנו ביום חמישי כולל חלקים צבועים שאתם תוכלו לראות בצהוב. החלקים האלה הם החלטות שהתקבלו בוועדה. יש כאן גם פסקה מסוימת שמחקתי לבקשת חבר הכנסת המציע וגם אני חשבתי שהיא פסקה בעייתית, אז אני אוכל לעבור על השינויים בהמשך. בדיון הקודם קראנו את סעיפים קטנים (א) ו(ב) ולא סיימנו את הדיון בסעיף קטן (ב), כלומר אפשר להמשיך את הדיון משם ואז להמשיך.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אוקיי, אז בשביל שגם נתקדם, אני מציע, חברים, שאנחנו נמשיך לקרוא ושנהיה קונקרטיים איפה שיש הערה לסעיף, כי אני מבין שזה דיון שלישי. 

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

יש משהו כללי שהייתי רוצה להוסיף. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

בבקשה, קצר.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אני מייצג את חברת פלאפון. הצעת החוק הזו באה לאחר שבמשך עשרות שנים הממשלה סירבה להשכיר את הנכסים שלה לטובת - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אבל עכשיו זה מתוקן.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

רק שנייה, רק שנייה. זה לא מתוקן כמו שרצינו, כמו שצריך.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אוקיי, אבל סליחה, פלאפון, חשבתי שאתה רוצה להגיד משהו קצר ויותר עקרוני. 

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

קצר.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

לא, אני מניח שאתה רוצה להחזיר אותנו לדיונים שלא הייתי בהם. 

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אני רוצה רק רוצה לחדד.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אז אני מבקש שתחדד כשנגיע לסעיף, בסדר? 

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

שנייה, שנייה. לא בכדי זו הצעה של חבר כנסת ולא הצעה ממשלתית. קודם כול, בואו נחדד על מה ההצעה מדברת, היא מדברת על נכסים שמנוהלים בצורה ישירה על ידי הממשלה. לא על כל הנכסים של רמ"י, אלא מה שהממשלה מנהלת. בגדול אלה הנכסים של מינהל הציבור הממשלתי. הגישו הצעה כדי לפתור את הבעיה שנוצרת, כי צריך הרבה מאוד אנטנות כדי להשיג כיסוי והממשלה לא משתפת פעולה, אז הוגשה הצעה, הכנסת אישרה אותה בקריאה טרומית ואז משרדי הממשלה – ואני מבין אותם – שבאו לכפות עליהם - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אתה יכול לגשת להערה קונקרטית, בבקשה?

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אני אגיד לך מה הכי מפריע. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

תגיד.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

צמצמו את החוק בערך ב-50%.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אוקיי. אנחנו הגענו לסעיף של הצמצום וההרחבה מהם נכסי מדינה בדיונים שקיימתם?

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

דנו בהגדרה של נכסי מדינה והיא גם תוקנה לאור ההחלטות שהיו כאן בדיון הקודם, אז אפשר להקריא אותה ולשמוע הערות. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אוקיי, אז אני מציע שבאמת תמשיכי מאיפה שקראתם, כי מה שלמדתי מהיושב-ראש דוד זה לא לחזור אחורה בכל דיו, אז תמשיכו ואם נגיע לסעיפים שהם במחלוקת, תעירו.

<< מנהל >> (היו"ר דוד ביטן, 13:02) << מנהל >> 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

מצד אחד יש רצון של המשרדים, ואולי גם בצדק, להרחיב כמה שיותר. זה בדרך כלל קורה בהרבה מקומות כשמציע חבר כנסת הצעה והמשרדים כבר על הדרך מכניסים עוד דברים וזה בסדר גמור, רק צריך לראות שלא מעקרים את עיקר החוק עצמו שהוגש. 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

אנחנו ממש לא רוצים לתפוס טרמפ על כלום, אנחנו רוצים שהחוק ייצא לדרך.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

לא, לא, ברור, לא אמרתי שזה טרמפ. סליחה, אני מחזיר את המילים, לא התכוונתי שזה בתור טרמפ. כבר מתקנים, רוצים כבר לזרז את העניינים, זה בסדר גמור. לא בקטע של טרמפ, ממש לא. אני אומר עוד פעם, אני נמצא פה מספיק ואנחנו רואים את זה בהרבה הרבה מקומות. זה בסדר גמור, כי כבר נמצאים בתוך חקיקה, אז כבר מכניסים את מה שצריך על הדרך, זה בסדר גמור. נעמה, אולי תקריאי ונראה איפה אנחנו נמצאים?

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

כן. אני רק אתקן את עצמי, אמרתי שהוקראו סעיפים קטנים (א) ו(ב), הוקראו סעיפים קטנים (א), (ב), ומה שלא סיימנו לדון בו הוא סעיף קטן (ב)(1). אני אתחיל מלהקריא את השינויים בצהוב כדי שנוכל גם לשמוע לגביהם הערות אם יש. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

לגבי בעלי הרישיון, עוד לא הקראנו את זה נכון?

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

עוד לא. 

	הוספת סעיף 5א
	1.
	בחוק נכסי המדינה, התשי"א–1951 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 5 יבוא:



זה תיקון נוסחי. בהגדרה של מתקן היה שינוי לבקשת משרד התקשורת. אני אקריא אותו ואני מציעה שמשרד התקשורת יסביר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

דברי.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

	
	
	
	
	
	
	"מתקן" – מתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית המשמש או מיועד לשמש למתן שירות רדיו טלפון נייד, כמשמעותו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982; 



משרד התקשורת, אני מציעה שתסבירו את התיקון וגם תסבירו מה חל כיום ואלו גורמים כיום יכולים להקים אנטנות סלולריות. רק כדי לחדד, כי זה משהו שנדון כאן בדיונים הקודמים.

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

אני ממינהל כלכלה במשרד התקשורת. רצית שנסביר קודם כול מה משמעות ההגדרה?

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

כן, את התיקון בהגדרה ולאלו גורמים מותר היום להקים אנטנות סלולריות.

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

בתיקון להגדרה, מתקן לשידור תקשורת בשיטה התאית הוא בעצם שידור אלחוטי. בשיטה התאית מדובר על סלולר, cell בעברית זה תא – cellular device. רדיו טלפון נייד זה המכשיר הזה. כתוב פה למתן שירות, בחוק התקשורת (בזק ושידורים) יש הגדרה של מהו שירות בזק, במקרה הזה שירות בזק אלחוטי בשיטה הסלולרית, והוא מתייחס לכך שהשירות ניתן לציבור הרחב, כלומר, ההקמה של המתקנים הללו היא לצורך מתן שירות בזק לציבור הרחב.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אוקיי, ואלו גורמים כיום יכולים להקים אנטנות סלולריות?

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

לפי שעה יש שלושה גורמים במדינת ישראל שיכולים להקים אנטנות סלולריות. אחת זו חברת פלאפון, השנייה זו חברת סלקום והשלישית זו חברת PHI, שהיא בבעלות פרטנר והוט מובייל. וזה המצב לפי שעה.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

כי הן חייבות ברישיון?

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

כי למעשה התדרים הוקצו להם לשימוש והם היחידים שיש להם רישיון מכוח פקודת הטלגרף האלחוטי ומפקודת חוק התקשורת, לפיו מותר להם לייבא, להתקין ולהקים רשת אלחוטית ולהפעיל אותה, כאשר המילה להפעיל אותה טומנת בחובה את המילה של מתן שירות בזק לציבור הרחב. זאת אומרת, הם אלה שיכולים להפעיל את הציוד האלחוטי הזה לצורך מתן שירות בזק. זה המצב היום.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

במצב היום, אדם פרטי לא יכול לבוא עכשיו ולרכוש - - -

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

נכון להיום, אדם פרטי לא יכול לייבא, להכניס למדינת ישראל משדר סלולרי ולתלות אותו על קיר מבלי שהוא בא כוחם של שלושת חברות הסלולר הללו. זה המצב כיום ואנחנו פועלים לשנות אותו.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

זה כל עוד לא יתוקנו ההוראות לפי פקודת הטלגרף לחוק התקשורת (בזק ושידורים)?

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

כן, משרד התקשורת עובד על כך לאחרונה. בספטמבר האחרון פורסם שימוע נוסף בנושא שאמור למעשה לאפשר לשחקנים נוספים להקים תשתיות רדיו בשיטה התאית כקבלני משנה של חברות הסלולר. שחקנים במקטע התשתית. בתחום מתן השירות לציבור. אני קצת אסייג - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

במה זה שונה מהיום, שקבלני משנה עושים את העבודה?

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

היום קבלני המשנה פועלים כבאי כוחם של חברות הסלולר. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

לכאורה.

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

הם לא הבעלים של הציוד, דה פקטו אין להם זכות קניינית על הציוד. למעשה בחברות הסלולר נדרשת השקעה הונית על מנת להקים את הרשת הזו מצד הנדל"ן ואז לצד הרדיו. הרפורמה הזו אמורה לאפשר להם לעשות את הדבר הזה לא באמצעות השקעה הונית, אלא באמצעות השקעה תפעולית שתאפשר להם להחליט איך הם מטפלים בהוצאות שלהם בתחזוקת הרשת מצד אחד ומצד שני אמורה לעודד תחרות במיזמים חדשים שאמורים אולי לאתר שיטות חדשות לפרוס תשתית סלולרית במדינת ישראל, בין אם זה בתוך מבנים, מחוץ למבנים ובטכנולוגיות חדשות.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

מי יכול לעשות את זה, ממש כל אדם?

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

לא. על פי פקודת הטלגרף האלחוטי - - - 

<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

אנחנו בשימוע.

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

אנחנו בשלבי שימוע, אנחנו טרם קבלת החלטה. יוענק רישיון מתוקף החוקים שמשרד התקשורת אמון עליהם. 

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אז זה עדיין יהיה בעל רישיון.

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

כן, כן, כן. תמיד.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

האם אין חברות שכבר היום עושות את זה?

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

פקודת הטלגרף האלחוטי – אני לא משפטן – לא מאפשרת לייבא, לסחור, להשתמש, להתקין, להפעיל ציוד אלחוטי מבלי רישיון, אלא אם כן ניתן פטור. 

 << אורח >> אופיר פאר: << אורח >> 

אני מלובי 99. יש כבר היום חברות שעושות את זה, שמקימות אנטנה ומשכירות את האנטנה עצמה ליותר מחברת תקשורת אחת. זה קיים כבר היום.

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

הן פועלות כקבלני משנה של חברות הסלולר. הבעלות הקניינית ומי שמוגדר כמי שמפעיל את הציוד הזה הן חברות הסלולר באמצעות שלושת הרשתות שבבעלותה.

 << אורח >> אופיר פאר: << אורח >> 

האם בהתאם לנוסח החוק, כפי שהוא היום על שולחן הוועדה, החברות האלה יוכלו גם כן? 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> אופיר פאר: << אורח >> 

אוקיי, תודה.

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

ככל שיהיה להם רישיון. ככל שיהיו שחקנים אשר יהיה להם רישיון להקים תשתית סלולרית, החוק הזה לא מדיר אותם.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אני רוצה להגיד משהו על זה.

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

הצעת החוק הזו לא מדירה כרגע אף אחד שיש לו רישיון מלעסוק בתחום

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

לא, אדוני, אתה טועה. הן לא פועלות כיום, הן פועלות כזרוען הארוכה של חברות הסלולר לפי מה שאני מבינה. הן קבלניות משנה, הן לא פועלות באופן עצמאי.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

לפי מה שאומרים פה הם גם לא רוכשים את הציוד, לא מייבאים אותו.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

הן פועלות כשלוחות של חברות הסלולר.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אתה אומר משהו אחר לגמרי.

 << אורח >> אופיר פאר: << אורח >> 

הן מקימות את האנטנה.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אבל הן מקימות את האנטנה כשלוחה של החברות. אין שום משמעות לזה שהן מקימות את האנטנה, הם עדיין השלוחה של החברות. לפי מה שאני מבינה מההסבר, מי שמחזיקות בציוד וברישיון אלו עדיין החברות.

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

לשאלתו של אדוני, החוק הזה לא מגביל את האפשרות להרחיב את כמות השחקנים שיקימו תשתית סלולרית. לגישת עמדת התקשורת הוא מנוסח טוב בהיבט הזה.

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

בגלל זה רצינו להיצמד להגדרה ולהפנות להגדרות שלנו בחוק התקשורת ולהסדרה שלנו לעומת ההגדרה שהייתה קיימת לפני כן בהפניה לחוק תכנון ובנייה, שלשיטתנו היא מצמצמת גם עכשיו וגם נוכח ההסדרה העתידית שהולכת לקרות גם בפקודת הטלגרף.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

ברשותכם, אני לא כל-כך הבנתי מה הפער בין ההגדרה של חוק התכנון והבנייה וההגדרה שיש כרגע. להבנתי גם לפי ההסדרה החדשה עדיין שחקנים חדשים יהיו בעלי רישיון, זאת אומרת שהגדרה של בעל רישיון עדיין רלוונטית. 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

יש סוגים שונים של רישיונות. 

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

לא משנה, תגדירו איך שתגדירו בעל רישיון, אבל מהותית, אני שואלת מהותית. בסוף אדם יצטרך לקבל איזשהו היתר או רישיון ממשרד התקשורת.

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

אני אסביר. אילו השתמשנו בהגדרה - - -

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

אני רק אגיד מילה אחת. זה לא מה שדיברנו, הרי כל העניין היה שלא כל אדם יבוא עכשיו.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

זה מה שאני מנסה להבין, כי ממה שאני מבינה ותתקנו אותי, גם השינוי שהולך להיות במשרד התקשורת, אולי אלה לא יהיו רק שלוש חברות שישנן בשוק היום, אבל כל מי שירצה לעשות את זה יצטרך רישיון.

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

תהיה חובה לשים ברישיון.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אני רוצה להגיד משהו.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

רק שנייה, מילה ברשותך. להגיד שזה יהיה בעל רישיון עדיין יהיה רלוונטי, כי גם אחרי שהשוק ייפתח ויהיו יותר משלוש החברות, זה עדיין יהיה מי שמחזיק ברשיון הצעת החוק,

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אני חושבת שזה פשוט לא המקום לדון בזה. הצעת החוק לא עוסקת - - -

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

לא, אבל אולי כן נכון שהיא תעסוק.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

בסדר, אנחנו לא יודעים מה תהיה ההגדרה מחר. אני אגיד את דעתי, אני לא חושבת שזה הגיוני שהצעת החוק הזו תהיה במצב שבו יכול להיות שההסדרה של משרד התקשורת תהיה שונה וזה לא יכיל את כל הגורמים שיכולים להקים אנטנות. כלומר, היא צריכה להיות מספיק רחבה כדי להכיל את כל הגורמים שמשרד התקשורת חושב שיכולים להקים אנטנות סלולריות.

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

הנוסח כפי שהצענו מקובל עלינו והוא צופה פני עתיד בצורה מספיק טובה בעינינו.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אבל הוא לא צופה פני עתיד, כי כרגע יש חוסר בהירות וכרגע אנחנו מאפשרים גם לאנשים שלא יכולים להקים. 

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

מה חוסר הבהירות?

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אם את לוקחת את זה לכל אדם, אז גם מי שאינו יכול להקים יוכל לפנות? אנחנו נכנסים פה למן הטרלה של משרדי ממשלה, שאדם שבכלל לא יכול להקים מתקן סלולרי, יוכל להגיד: אה, בא לי להקים כאן מתקן סלולרי.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אני לא חושבת שאנחנו סעיף הנכון ואני לא חושבת שזאת הצגה מדויקת. 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

מדובר בסעיף (ב)(1), שם זה רשום.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

לא, אבל אם ברור לנו שהולך להיות בעל רישיון, שיצטרכו להקים - - -
<< אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אנחנו מדברים על הגדרת מתקן, אנחנו לא מדברים על מי יכול לפנות.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

בסדר, אנחנו בסעיף ההגדרות.

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

אני מבקש בבקשה לחדד. אולי נעמה תסביר לנו את מה שהיא הסבירה לנו בדיון האחרון.

 << אורח >> ג'קי דבי: << אורח >> 

נעמה, שאלת שאלה מאוד מדויקת את מי זה משרת, מי האדם שיקים את המתקן. זה מאוד חשוב. במה שהציגו נציגי משרד התקשורת הם מדייקים ולכן אני חושב שבשביל למנוע מצב שבו תהיה ספסרות, חלילה, באמצעות קבלנים שיבואו ויבנו את התשתיות הללו, יקנו ציוד מחברות ויתקינו אותן בשביל למסחר מול חברות הסלולר, אני מציע להוסיף מתקן תקשורת סלולרית שהוקם בידי בעל היתר או רישיון ממשרד התקשורת על פי חוק התקשורת. לדעתי זה מאוד חשוב וייתן את הפוקוס למי שבאמת עוסק בזה, על דעת משרד התקשורת. תודה.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

אם אפשר, אני מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. כפי שהיושב-ראש אולי זוכר, אנחנו עם מכרז המסגרת באוויר.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

כן, דיברנו על זה. 

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

דיברנו על זה ארוכות. אצלנו פתחנו את זה שזה לא יהיה רק בעלי רישיונות, אלא גם מי שהקים אנטנות בעבר לצורך תפעול על ידי בעל רישיון. אני לא בהכרח אומרת שזה מה שנחוץ פה, אני רק מציינת את זה - - -

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

אבל אתם יודעים מה יקרה בסוף? 

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

רגע, רגע, אני רק אגיע לנקודה.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

יהיה פה סחר.

 << אורח >> אופיר פאר: << אורח >> 

ריבוי שחקנים כולל קבלנים מגביר את התחרות, זה טוב. 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

לא, לא, לא, לא.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אבל סתם מי שאינו יכול בכלל להקים מתקן? 

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

משרדי הממשלה צריכים להציע - - - כמו שמשרד האוצר עושה. 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

תחרות זו מילה יפה, זו מילה ממש סקסית, סליחה על הביטוי, אבל עדיין תחרות במקרה הזה היא לא חזות הכול. פה מדובר בתשתית מדינתית. 

 << אורח >> אופיר פאר: << אורח >> 

החוק כמו שהוא מונח פה יאפשר מגוון של שיקולים, אבל יכול להיות שבעוד חמש או עשר שנים - - - 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

כן, אבל תמצא את עצמך - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, רגע. משרד האוצר, ההגדרה כמו שהיא מוגדרת עכשיו נוגדת את המכרז? 

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז עזבו, בשביל מה כל הוויכוח הזה? לא הבנתי מה משנה כל הוויכוח.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

משרד המשפטים חולק על ההגדרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה הבעיה של ההגדרה?

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

לא, אולי קצת כמו שאמר חבר הכנסת עכשיו, אני חושבת שאולי כן צריכים להיות יותר ספציפיים ביחס למי יכול לגשת ולהקים את המתקנים האלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה את אומרת?

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

קודם כול, אנחנו בהגדרה של מתקן, אנחנו עדיין לא במי יכול לפנות ומי לא ואני חושבת שכשנקריא את הנוסח המתוקן אפשר להסביר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אוקיי, אז בואו נמשיך.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אבל הגדרת המתקן קובעת גם מי רשאי להקים.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

אז היא אומרת שנראה את זה בהמשך.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

זה מופיע בהגדרה הזו. החוק הזה יוצר פריבילגיה, אין עוד הרבה חוקים כאלה, נכון? זה חוק שיוצר פריבילגיה מסוימת כדי לעודד פריסה של אנטנות. אם אנחנו יוצרים חוק שמעודד שיווק של קרקעות לצורך שיווק של קרקעות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא שיווק של קרקעות, זה כל העניין,. זה רק מתקנים שהם מבנים, מה זה רלוונטי עכשיו קרקעות? זה לא רלוונטי מבחינתי לחוק הזה.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אני אסביר למה זה רלוונטי לחוק הזה ספציפית. אם אנחנו נותנים עכשיו פריבילגיה לסוחר קרקעות להשתתף בכל התהליכים האלה, אז יבואו סוחרים, יתפסו חזקה על קרקעות וייקחו פרמיה רק עבורם.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אבל הם צריכים לרכוש קרקעות, זה הון עצום, בשביל הסיכוי שאולי יתקשרו איתכם.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

זו התקשרות לשכירות, זה לא לרכוש קרקעות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

לא, הוא צריך גם להיות הבעלים.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

זו התקשרות עם הבעלים.

 << אורח >> אופיר פאר: << אורח >> 

	חברת פלאפון רוצה להיות היחידה שמקבלת את הפריבילגיה.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

יש מכרז, הוא מציע מחיר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא מבין מאיפה הבאת את הטענה הזאת, זה לא נכון.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אחרת על מה אנחנו מדברים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה באמת לא פה, הטענה שלך כוללנית ולא קשורה.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

זה כל הסיפור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בואו נתקדם, בואו נתקדם. 

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אני יכולה רק לשאול שאלה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, זהו, סיימנו. 

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

לא, אני לא כל-כך מבינה את ההגדרה של המתקן, כי הוא אמר שההגדרה כוללת גם את מי שיקים את המתקן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין את זה. הסתכלתי על זה ואין.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

תסתכלי בחוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רבותיי, בואו נתקדם.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

מתקן המוקם על ידי בעל רישיון, בחוק התכנון והבנייה.

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

אנחנו לא בחוק התכנון והבנייה. יש הגדרה אחרת שמשרד התקשורת הציע.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

הייתה ההצעה המקורית, נכון? היא פותחת הכול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, רבותיי, אנחנו סיימנו. תתקדמו.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

לגבי נכסי מדינה, הייתה הגדרה שהוצעה לקראת הדיון הקודם, שאתם יכולים לראות בפסקה (1) ולבקשת היושב-ראש הוספנו פסקה (2). 

	
	
	
	
	
	
	
	(1)	נכסי המדינה לפי חוק זה, שהם מבנים של קבע, ובלבד שהזכויות בכל חלקי המבנה מצויות בידי המדינה.

	
	
	
	
	
	
	
	(2)	מבנים של קבע שהמדינה התקשרה בהסכם שכירות לגביהם, ובלבד שהמדינה שוכרת את כל חלקי המבנה לתקופה של 8 שנים לפחות וניתנה הסכמה של המשכיר להקמת מתקן.



בסעיף קטן (ב) אני אבהיר את התיקונים. 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

אפשר להתייחס לסעיף קטן (2)?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, סיימנו את זה בישיבה הקודמת.

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

כן, אני יודע, אבל בישיבה הקודמת אמרנו שצריך להורות לדיור הממשלתי לכלול את הסעיף הזה בחוזה השכירות, בכל חוזה שכירות.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

בכל חוזה חדש אמרנו. בכל חוזה חדש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל לא צריך לכתוב את זה בחוק.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

א', לא צריך לכתוב את זה בחוק, אני מסכימה, וב', זה לא רק לכלול את זה, זה גם לִפנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ברור שאם יש מבנה כזה, כן. אם הם חכמים, הם יכניסו את זה בהסכם. זה הכול.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

בואו נתקדם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

את הסכמת בעל הבית מראש, כי אחרת הם יהיו תלויים בו, ברור.

 << אורח >> ליאור גם: << אורח >> 

נכון. רק בקבלת הסכמת בעל הזכויות, כמובן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. 

 << אורח >> ליאור גם: << אורח >> 

אז אין לנו מה לכלול את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא נכון. אם אתה כותב את זה בהסכם, אז הוא כבר לא יכול להתנגד. 

 << אורח >> ליאור גם: << אורח >> 

במסגרת משא ומתן, בוודאי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, ברור, אבל לא צריך לכתוב את זה בחוק. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

אבל הוא רצה להגיד פה שלא לחייב אותם.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

לא, אבל זה עשוי להפוך את היכולת לזכור נכסים בעתיד יותר גרוע, בגלל שאז בעל נכס יבוא ויגיד: אני לא מוכן בכלל.

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

זה יכול למנוע מאיתנו את האפשרות לשכור נכסים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

את זה תעשו במשא ומתן. אני אגיד לך מה יקרה, הוא יבקש חלק מהתמורה, זה הכול. 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

עם זה אנחנו נתמודד, זה לא קשור לחוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר גמור. אני לא אכניס את זה לחוק כתנאי. כן.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

בסעיף קטן (ב) היו כמה תיקוני נוסח וגם כמה החלטות של הוועדה שהוטמעו. 

	
	
	
	
	
	
	(ב)	הגורם המוסמך לתת הרשאת שימוש בנכסי המדינה, לרבות נכסי המדינה כאמור המנוהלים בידי מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר (בסעיף זה – הגורם המוסמך), יבטיח כי בכל עת, לגבי 85% לפחות מהנכסים שלגביהם הוא מוסמך כאמור ולא מתקיימים בהם התנאים האמורים בסעיף קטן (ב1)(1) עד (7), יתקיים אחד מאלה: 



כאן יש כמה תיקוני נוסח וגם הגדלה של האחוז מהנכסים שצריך לציבור, כך שהוא יהיה 85% במקום 80%, והחרגה של נכסים שאי-אפשר לתת להם בהם הרשאת שימוש לפי הסעיף הבא שנקרא.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

אמרנו שזה לא יהיה חלק מהכולל, אלא שזה יהיה ספציפי מתוך מה שאפשר, נכון? אני עוזר למשרד המשפטים הפעם, כן.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

בפסקה (1) מחקנו את המילה לציבור כפי שהוחלט בדיון הקודם. אני אגיד שזה סעיף שכבר נדון בדיון הקודם, ומכאן הקביעה הזו. 

	
	
	
	
	
	
	
	(1)	תוצע לציבור האפשרות לקבל הרשאת שימוש לשם הקמת מתקן והפעלתו (בסעיף זה – עסקת הרשאת שימוש) ויחולו לעניין זה הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, ואולם, לעניין מקרים שחל לגביהם פטור מחובת עריכת מכרז לפי החוק האמור, לא תידרש עריכת מכרז;



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

דיברנו על זה. 

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אפשר לקצר את זה. 

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

זהו, אני אסביר רק שככל שחלות הוראות חוק חובת המכרזים, הן כוללות בתוכו את כל מה שחל בתקנות ואת כל הפטור. 
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, רצינו להדגיש. היו בדיון הקודם הערות על העניין הזה, אנחנו רוצים להדגיש שאם יש פטור הוא יחול. אני מבין שזה כתוב בחוק, אז מה? 

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

מבחינה חקיקתית זה קצת - - -

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

השאלה המשפטית היא אם זה לא אומר שגם בחוקים אחרים שבהם כתוב חובת מכרזים ולא כתובה הסיפה הזאת, האם שם אי-אפשר לתת פטור?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, מה הקשר? אנחנו מדברים על החוק הזה. מה שזה אומר זה שאם אתם יכולים להוציא פטור, זה מפנה אתכם לעניין שעדיף שיהיה פטור.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >>   


 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

לא, אבל זה ברור, אדוני. זה ברור. חוק חובת מכרזים כולל בתוכו גם פטורים, דווקא לכתוב את זה עשוי בעיניי להיות מבלבל ולהרים את השאלה למה זה כתוב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה אתם רוצים, שיהיה כתוב חוק חובת מכרזים?

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

כן, כן.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

הפטורים כלולים בתוך זה, אדוני. שלא תהיה שאלה למה זה כתוב כאן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע – ויחולו לעניין זה הוראות חוק חובת מרכזים?

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

הפטורים כלולים בחוק חובת מכרזים בכל מקרה.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

אדוני, לנו יש הערה לסעיף הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אין לי בעיה. תמחקי את "ואולם, לעניין מקרים".

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

תודה רבה.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

שנייה, אדוני. יש לנו גם התייחסות לסעיף קטן (1). אני עורך דין שמייצג את חברת PHI. אנחנו רוצים שבסעיף (1) ההצעת תהיה לבעל מקום. ניהלנו כרגע את הדיון הארוך הזה על מי יכול להקים מתקנים. צריך בעל רישיון, אומר משרד התקשורת שהוא רוצה להרחיב את בעלי הרישיון, אדרבה ואדרבה, אבל שיהיה בעל רישיון, שלא בן-אדם שהוא אזרח תמים יבוא ויגיד שהוא ניגש להקים מתקן תקשורת.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

אבל לכן הורדנו את המילה לציבור, בשביל שלא יהיה את המצב הזה.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

לא, זה שהורדתם את המילה לציבור זה לא מספיק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה לא מספיק?

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

אני אסביר.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אם זה לשם הקמת מתקן והפעלתו. ברור שזה יוצע רק למי שיכול להקים מתקן ולהפעיל אותו.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

אמר משרד התקשורת שמי שיכול להקים מתקן הוא מישהו שיש לו הרשאה ממשרד התקשורת. אז שיהיה בעל היתר, שיהיה בעל רישיון, שיהיה כל בן-אדם שיש לו הסמכה ממשרד התקשורת להקים.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

למה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עזוב, עזוב. הורדנו את המילה לציבור. אתה מחזיר אותי לדיון הקודם.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

אפשר רק להעיר?

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

עוד לא סיימתי, שנייה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה מתחיל להזכיר לי, הייתה לי פעם בוררות אצל הרב קרליץ, היה להם בית דין. עשר ישיבות, בכל ישיבה שבאתי אמרו לי: איפה אנחנו אוחזים והתחילו את כל הסיפור מאפס. בישיבה הקודמת דנו על זה, גמרנו את הסיפור הזה.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

לא על עניין הזה, אדוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מספיק, מספיק. אני רוצה לסיים את זה.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

יש לנו עוד הערה לגבי הסעיף הזה לגבי תעיר

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז תעיר הערה שלא דנו בה.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

לגבי חוק חובת מכרזים, יש לדוגמה בתקנות חובת מכרזים לעניין התקשרויות של רמ"י עם חברות סלולר, יש פטור. יש כל מיני הוראות חוק שפותרות את זה ומה שקורה זה שאם אתם תכתבו את זה בצורה הזו, זה יחול עכשיו על כל החברות הממשלתיות שמתקשרות איתנו בהסכמים להקמת מתקני תקשורת. זה פשוט יחמיר את המצב. תכתבו על פי דין.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

התשובה היא כמובן שזה לא נכון. 

 << אורח >> ליאור גם: << אורח >> 

רק שנייה, רק שנייה.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

לא, זו אמירה משפטית, סליחה. 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

שיסביר במה זה יחמיר את המצב.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

ברור במה זה יחמיר את המצב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא משנה, הוא יכול לטעון מה שהוא רוצה, הם יענו לו. כן.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

בסוף, כמו שאמרתי קודם, פטור ממכרז נכלל בחוק חובת מכרזים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אמרת לי, כן.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

וזו תשובתי אליך, אדוני. פטורים ממכרז נכללים בחוק חובת מכרזים, כשיחול הפטור, יתקבל פטור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הלאה. הייעוץ המשפטי שלנו אומר שאפשר לבטל את זה ועדיף לבטל את זה, אז גמרנו עם זה. 

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

מחקנו את הסעיף החל מ"ואולם" והוספנו שיחולו לעניין זה הוראות לפי חוק חובת המכרזים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. הלאה. לפי או עוד חוק?

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

לפי. זה כולל גם את התקנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

בסעיף קטן (ב1) ברישה המילים לציבור נמחקו בשני מקומות וגם לבקשת חבר הכנסת המציע, זה עניין שגם עלה בדיון הקודם, נמחקה פסקה (5), שקבעה שהמבקש יציג - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

חבר'ה.

 << אורח >> אופיר פאר: << אורח >> 

יש עוד מופע של המילה לציבור.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

שנייה. (5) המבקש לא הציג בפני הגורם המוסמך בקשה להיתר בניה לפי דין לשם הקמת המתקן, אם נדרש אישור כאמור. אם נדרש אישור כאמור – נוסף אחרי הדיון לבקשת משרד המשפטים, בגלל שעלו כאן טענות שיש מקרים שבהם לא נדרש אישור, אבל לבקשת חבר הכנסת המציע מחקנו את הפסקה הזאת ואני חושבת שהיא גם באמת בעייתית, בין השאר כי לפי סעיף (ב1), וכאן אולי המקום לשמוע את ההערות בעניין הזה. לפי סעיף (ב1) כל אדם רשאי לפנות לגורם המוסמך בבקשה שהגורם המוסמך יציע הרשאת שימוש בנכס כדי שאפשר יהיה להקים בו אנטנות. כמובן שההצעה, לפי הבנתי ויתקנו את משרדי הממשלה אם אני טועה – היא תהיה פתוחה לציבור, אבל לציבור הגורמים שיכולים להקים ולהפעיל אנטנות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה לא עולה מהחוק.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אבל אנחנו מייצרים - - -

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

רק שנייה. שנייה, אני רק אסיים להסביר את המחיקה. לכן להתייחס למבקש לא רלוונטי כאן, כי המבקש לא יהיה בהכרח מי שיקבל את הרשאת השימוש או מי שתוצע לו בכלל הרשאת השימוש.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

זה מאוד רלוונטי, כי אנחנו מייצרים פה נטל על הממשלה, על מינהל הדיור הממשלתי, שהם לא יוכלו לעמוד בו. אני מאוד מצטערת, אבל זה לא הגיוני שכל אחד מהיישוב שאין לו קשר ולא חצי קשר לאפשרות בכלל להקים מתקן שימוש יפנה עכשיו למשרדים ממשלתיים לבקש שיפרסמו מכרזים. אני אחליט שבא לי להקים בבניין שלי, כשבעל רישיון בכלל לא מעוניין להקים שם, אז אני אלך עכשיו למשרד ממשלתי ואבקש שיוציאו מכרז כשאין לזה בכלל ישימות או היתכנות שמישהו יקים שם משהו? זה נשמע לי לא מחובר בכלל לכל המהלך.

 << אורח >> אופיר פאר: << אורח >> 

אבל אז יש את (ב1)(4) שמאפשר לגורם המוסמך שלא להציע את הנכס הזה.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

נכון אבל אז הגורם המוסמך יצטרך לשבת כל היום ורק לבדוק נכסים.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

בדיוק, אנחנו נכנסים פה לאיזשהו מעגל שוטים, יהיו פה כל מיני הצעות שבכלל לא מחוברות למציאות, אולי בכלל אי-אפשר להקים שם כי מבחינה מקצועית בעלי הרישיון יודעים שאי-אפשר להקים שם. אני יכולה רק להניח שלא בכל מקום אפשר להקים אנטנה, אז להתחיל לבקש להקים בכל מיני מקומות שיוציאו מכרזים, יבחנו בקשות וייתנו תשובות, ויש גם סד זמנים שהוא חשוב. זאת אומרת, אנחנו דורשים כאן משהו ממשרדי הממשלה, לפחות שתהיה פה איזו ישימות, מישהו שיידע על מה הוא מדבר, אם בכלל אפשר להקים כאן אנטנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז מה צריך להיות כתוב?

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

בעל רישיון.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

צריך לדבר פה על בעל רישיון ואני חושבת שאם משרד התקשורת אומר שגם בעתיד השינוי שהם יעשו יהיה מישהו שיקבל רישיון – אתם רוצים לרשום רישיון, אתם רוצים להגיד היתר - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רק רגע, רק רגע.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

אולי מי שרשאי להקים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בעל רישיון נשמע בסדר, אבל אם למשל אני בעלים של מבנה ויש לי חוזה עם הממשלה על אותו מבנה, אני לא יכול לפנות ולבקש?

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אתה יודע אם אפשר להקים שם בכלל אנטנה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שנייה, רגע.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

לא, אני שואלת אותך שאלה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

הוא מקדים בדיקה ורואה שאפשר. נקל עלייך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם אני הבעלים של המבנה בטח שאני יכול לבקש, מה הבעיה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה לא חל על המצב הזה.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

לא, אין בעיה, אפשר להוסיף. האמת שאדוני אומר דברי טעם. אפשר אולי באמת להוסיף פה אם הוא בעלים של המבנה, אחרי שהוא באמת בדק ישימות עם בעלי הרישיון, ואולי לבדוק גם ישימות של הקמה של הדבר הזה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   


 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

לא, אבל מצד שני, מה זה מתן רישיון, שזה יהיה על פי שיקול דעתם ולחסום יזמות של אנשים?

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

לא, יש גורמים מקצועיים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איזו יזמות? אני לא בעל המבנה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אתה, עליך אני מדבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לבעל המבנה כן, אין ויכוח.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אבל כמוך יש עוד 100.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא, לא. בעל מבנה שמושכר למדינה יכול לבקש.

<< אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

חבר הכנסת דנינו, אני רוצה להגיד לך שאנחנו פה בגלל הקושי בלהקים אנטנות; אנחנו פה בגלל המחסור העצום שיש באנטנות; אנחנו פה כדי להציל חיים של אנשים מהאנטנות האלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה, אבל רוני, עם כל הכבוד, אתם לא מבינים את המהות. זה שכל אדם יכול לפנות למשרד ממשלתי – הוא יכול, השאלה היא אם יש לו חובה, זה כל העניין. החובה הזאת לעשות את הבדיקה רק אם פנה אליה בעל רישיון או בעל המבנה, זה הכול. מעבר לזה, אם פנה מישהו ואתם רוצים לבדוק, תבדקו. אף אחד לא מונע את זה מהמדינה. 

 << אורח >> ג'קי דבי: << אורח >> 

אדוני צודק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל השאלה פה היא החובה. החובה לא קיימת. 

 << אורח >> ג'קי דבי: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, אתה צודק מאה אחוז. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אוקיי, בסדר, בוא נתקן. הלאה.

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >> 

אני רוצה להוסיף משהו ממינהל התכנון. הציפייה היא שמרבית המתקנים האלה יוקמו בפטור מהיתר. בסעיף בחוק התכנון ובנייה שמדבר על הקמת מתקנים בפטור מהיתר כתוב שהעבודה תבוצע על ידי בעל רישיון וההגדרה של בעל רישיון היא לפי חוק תכנון ובנייה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

כרגע.

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >> 

לכן זה כן תומך בזה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אבל הם הולכים לעשות שינוי, מה זה תומך? אתם מדברים היום על רישיון, שזה שלוש-ארבע חברות והם רוצים לפתוח את זה לעוד אנשים, לעוד קבלני תשתית, אז זה לא אותו סטטוס של רישיון.

<< אורח >> ג'קי דבי: << אורח >>   

אין סתירה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אלה יהיו שני רישיונות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא הבנתי את מה שאת אומרת, אני חייב להגיד. אם יש פטור מחובת ההיתר, אז מה הבעיה עם זה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

היא אומרת שזה מוגבל בזה שיש רישיון ומי שיש להן רישיון אלו החברות הסלולריות, אבל עכשיו החוק הזה הולך לפתוח את זה.

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >> 

לא, זה חוק אחר.

 << אורח >> ג'קי דבי: << אורח >> 

אני רוצה להסביר, אדוני. אפשר להסביר רגע?

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

רגע, רק מילה. אני חושבת שההבהרה של חברתי ממינהל התכנון הייתה כדי לשים שנייה את הדברים על השולחן, שיהיה ברור שיש לך הסדרה בחוק התכון והבנייה שמאפשרת פטור מהקמה של - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נכון ולכן מה שהערת נכון. אנחנו נכניס פה שמי שיכול לפנות הוא בעל הרישיון. לבעל הרישיון יש גם את הפטור, אז היא רק חיזקה מה שאמרת, זה הכול.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אבל את זה אני צריכה לשמוע ממשרד התקשורת – בעל רישיון למה? כלומר, איך להגדיר אותו.

 << אורח >> ג'קי דבי: << אורח >> 

על פי חוק התקשורת, בעל רישיון או היתר על פי חוק התקשורת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

היא לא שאלה אותך, אתה ממשרד התקשורת? לא הבנתי. אתה רוצה להחליף צד? 

 << אורח >> אופיר פאר: << אורח >> 

בהגדרה של מתקן, לא?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה ההגדרה? בעל רישיון לפי איזה חוק?

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

בעל רישיון לפי חוק התקשורת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אוקיי.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

כל בעל רישיון?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

או בעל המבנה.

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

אין צורך. אין צורך לשנות את ההגדרה. אני רוצה לחזור על מה שנעמה הסבירה לנו בדיון האחרון שקיימנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לפי הקצב, אנחנו לא נסיים את זה ב-13:00, רבותיי, אז קדימה, למהר בטיעונים.

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

הנוסח שנעמה הציעה היה מקובל. כפי שנעמה הסבירה לנו, החוק מדבר על זה שלמנהל אסור לסרב במקרה שבו מגיעה בקשה לתת הרשאה למישהו. מי שמבקש שתינתן הרשאה לא חייב להיות מי שמקבל את ההרשאה. מי שמבקש לתת הרשאה הוא מישהו שמתלונן על כך שאין קליטה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אז מה ההגדרה? מה אתה רוצה שיהיה כתוב פה?

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

הנוסח הקיים נהדר כפי שהוא. הוא לא אומר שום דבר לגבי מי זכאי לקבל את ההרשאה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, אז אין הסכמה, לא של משרד המשפטים ולא של משרד האוצר. אין הסכמה, אז או שתסתדרו ביניכם או שאני לא יודע מה. נשמע לי הגיוני מה שהיא אמרה, לא מה שאתה אומר, אז אני מקבל את מה שמשרד המשפטים אומר. זה הכול.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אז במקום: כל אדם, זה יהיה: בעל רישיון לפי חוק התקשורת, ורצית גם לגבי בעל המבנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בעל המבנה - - -

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

שמושכר למדינה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

כשמדובר בנכס המדינה לפי פסקה (2) בהגדרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז אין בעיה. אם זה רק מי שמשכיר, בעל המבנה שמושכר.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

מצוין, כן.

 << אורח >> אופיר פאר: << אורח >> 

למה שזה לא יהיה מי שהוכיח ישימות להקמת אנטנה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא, עזוב. 

 << אורח >> אופיר פאר: << אורח >> 

זה לא כל אזרח שבא עם רעיון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עזוב, נו. זה חוק שקשור למבנה. רבותיי, זה חוק שקשור למבנים שמוחזקים על ידי המדינה, זה לא חוק שקשור כרגע לאנטנות באופן כללי. על זה מדבר חוק, אבל אני לא יודע מה אתם רוצים. עם כל הכבוד למדיניות להגדיל, זו שיטה להגדיל, אבל רק על המבנים האלה. תביאו חוק אחר שמאפשר הגדלה בכיוונים אחרים – נדון בו, אבל אי-אפשר לזכות בכל המעגל. זה חוק על מבנים שהמדינה משכירה או שהיא הבעלים, זה הכול, אז תלכו על הכיוון הזה. 

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

אדוני, אנחנו כבר הערנו גם בדיון הקודם שההגדרה בעינינו מצמצמת מאוד והיא אפילו סותרת את המכרז שקיים היום. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בעל הרישיון ממש מצטמצם. אתם קובעים מי בעל רישיון.

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

גם היצע הנכסים שקיים בהצעת החוק - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבעיה היא שאת לא מבינה שאין שום בעיה להגדיל. באופן וולונטרי אתם אומרים להגדיל ולעשות בירח. פה מדובר על חובה או תנאים למבנים, זה הכול. מה שהיום משרד האוצר יגיד לך: אני לא רוצה לעשות, אבל אחרי החוק הם היו חייבים לעשות, זה הכול. פשוט מאוד. כן, בואו נתקדם.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אז הסעיף הקטן הזה הוקרא ואני מממשיכה ממנו לפסקה (5). 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קדימה, להמשיך הלאה. יש לנו 20 דקות. כן.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

ההצעה נשארת לציבור?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, רק בעל רישיון או בעל המבנה.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אני אסביר, מה שעכשיו תיקנו זה מי יכול לפנות בבקשה להתניע את התהליך המכרזי. עכשיו בעלי רישיונות ובעל המבנה יכולים לפנות לגורם המוסמך. מה שתיקנו זה שבעל רישיון - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תיקנו, דיברנו על זה. בואו נתקדם.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

נכון, אבל אני רק רוצה להבהיר שההליך המכרזי יפנה, כמובן למי שיכול להקים אנטנות, אבל אנחנו לא מגדירים שזה רק לבעלי רישיונות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

בסדר גמור.

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

לא הבנתי, רגע. אנחנו מדברים על (ב1)? נעשה שינוי בנוסח?

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

מי רשאי לפנות כדי להתניע את ההליך המכרזי, זה מה שדיברנו עליו. 

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

אוקיי, אז מי רשאי? הנוסח נשאר כפי שהוא או שהוא השתנה?

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

מי שרשאי הוא בעל רישיון לפי חוק התקשורת. זאת ההגדרה לדעתכם או שצריך לחדד? 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

לא, זה ישאיר אותנו עם שלוש חברות סלולר בלבד. 

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אוקיי, בעל רישיון, אבל היושב-ראש אמר וזה מה שהוא רוצה לקבוע. 

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

הורדנו את ההגדרה בעל רישיון מהנוסח המקורי כי רצינו לפתוח את זה כאן.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

זה עוד יותר מצמצם אותם, זה שוב פעם מחזיר אותנו לאותו צמצום. 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 

זו הופכת להיות הטבה ייחודית לחברות הסלולר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

ממש לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה חשוב? מה זה חשוב?

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

לא, אבל אנחנו מדברים רק על מי שיכול לפנות לגורם המוסמך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי מקים את האנטנות? אני מקים את האנטנות? חברות סלולר מקימות את האנטנה. מה אתם רוצים? לא הבנתי. לא הבנתי את הטענה בכלל.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

אם תפתח אז תפתח. אתה אומר שאתם הולכים לפתוח את זה, נכון?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז בואו נעצור את החוק ותמשיכו לבד. מי מקים את האנטנות? הסבתא שלי מקימה את האנטנות? אני לא מבין את הטענה.

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

אבל לאו דווקא כל בעלי הרישיונות צריכים לדעת על קיומו של נכס ספציפי ששם נדרשת הקמת אנטנה. לכן רצינו להשאיר את הנוסח פתוח, שכל אדם יוכל לפנות ומי שיוכל לקבל את הרשאת השימוש זה בעל רישיון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, קדימה, בואו נתקדם.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אני ממשיכה לקרוא.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

נטייב את הסיפור של מי בעל רישיון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

גם למי יש אישור בוועדות בניין ערים?  להם יש אישור בוועדה, הן מקצרות את התהליך. אתה יודע מה זה להוציא היתר מוועדת בניין ערים? בא בן-אדם ורוצה להקים אנטנה? לך תנסה, אני הייתי יושב-ראש ועדה. אם אני לא הלכתי לקראת האנטנות, אנטנה אחת לא היו מקימים בראשון.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה נכון מאוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

על מה אתם מדברים? אתם כאילו לא חיים בעולם הזה.

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

חבר הכנסת ביטן, אולי תחזור לראשון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא צריך לחזור לראשון, כבר אין לי מה לחזור.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אני גם ראשל"צית. להבנתי זה צריך להיות ספק מורשה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם מדברים כאילו אנחנו חיים בעולם משלנו.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אני לא יודעת, זה משרד התקשורת. שאלתי את משרד התקשורת מה ההגדרה הנכונה לכתוב כאן.

 << אורח >> ג'קי דבי: << אורח >> 

אני יכול להציע פה הצעה, ברשותך, היושב-ראש?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. לא, לא, אני חייב לסיים, קדימה. 

 << אורח >> ג'קי דבי: << אורח >> 

אבל זה בא לעזור למשרד התקשורת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תקריאי.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אנחנו נדייק את ההגדרה אם זה בעל רישיון או ספק מורשה. 

	
	
	
	
	
	
	(ג)	שר האוצר, בהסכמת שר התקשורת והשר כהגדרתו בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960, רשאי לקבוע הוראות לעניין דמי השימוש שייגבו במסגרת עסקת הרשאת השימוש ועדכונם, וכן כי דמי השימוש יחולו על סוגי עסקאות הרשאת שימוש כפי שיקבע; בקביעת הוראות כאמור יובא בחשבון הצורך לעודד הקמת מתקנים.



 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

דילגת על הסעיפים הקודמים.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

הם הוקראו בדיון הקודם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין אותם כבר.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

הם הוקראו בדיון הקודם. 

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

יש לנו הערה לסעיף קטן (4).

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, שנייה. תמשיכו לקרוא את הכול.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

הסעיפים הקטנים הוקראו בדיון הקודם. 

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

לא, הם לא הוקראו בדיון הקודם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הלאה, הלאה. עצור.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אני אבדוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תמשיכי לקרוא.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

	
	
	
	
	
	
	(ו)	הגורם המוסמך ישיב לבקשה כאמור בסעיף קטן (ב1) בתוך 45 ימים ממועד הבקשה; השיב הגורם המוסמך כי ניתן לבצע את עסקת הרשאת השימוש, יפעל בתוך 60 ימים ממועד מתן תשובתו להציע הרשאת שימוש בנכס, לציבור ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ב)(1).".



כלומר, ההוראות לפי חוק חובת מכרזים.

	תחולה הדרגתית


	2.
	סעיף 5א(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יחול בהדרגה לגבי נכסי המדינה כהגדרתם בסעיף 5א לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, החל מהמועדים כמפורט להלן, לפי העניין:

	
	
	(1)	לגבי 10% מנכסי המדינה – בתום 6 חודשים מיום פרסומו של חוק זה (להלן – יום הפרסום);



<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

מי יהיו ה-10% האלו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שנייה רגע, נגמור לקרוא.

	
	
	(2)	לגבי 30% מנכסי המדינה – בתום 12 חודשים מיום הפרסום;

	
	
	(3)	לגבי 60% מנכסי המדינה – בתום 18 חודשים מיום הפרסום;

	
	
	(4)	לגבי 85% מנכסי המדינה – בתום 24 חודשים מיום הפרסום.



 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

היושב-ראש, אפשר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רק רגע. רק שיהיה ברור, אנחנו מדברים פה על קריאה ראשונה. זאת אומרת שאפשר לתקן דברים גם בקריאה שנייה ושלישית. אני מציע שמשרד המשפטים, משרד התקשורת, האוצר ומינהל התכנון – תשבו על העניין הזה. אם צריך לעשות שינוי ולהרחיב את המעגל, אין לי בעיה עם זה, אבל תגיעו להסכמות. הוויכוח הזה ביניכם הוא לא דבר שאני יכול – אני יכול לקבל החלטות, אין בעיה, אם רוצים כמו שמשרד התקשורת רוצה ולהרחיב את המעגל, תראו אם אפשר לעזור לו. זה הכול.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

היושב-ראש, יש לי שתי הערות לצורך הדיונים העתידיים. אחת לעניין הבקשות – כשהחוק ייכנס לתוקף, בעזרת השם בהקדם, שיהיה איזשהו פרק זמן התחלתי יותר ארוך, כי נניח ויגישו בקשה על 1,000 נכסים, הלוואי, עדיין יכול להיות שייקח יותר מ-45 ימים לבדוק אותם ולתת מענה.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

כלומר את מדברת על מועד התחילה של סעיף קטן(ב1).

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה בדיוק את רוצה? תדברי תכלס.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

במקום 45 שיהיה 60.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

שבשלב הראשון במשך שישה חודשים ראשונים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כמה? מ-45 יום לשישה חודשים?

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

לא, לא, לא, לא, לא. יהיה פרק זמן של 90 יום לבדוק את הנכסים. זה מה שאני רוצה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אוקיי, שיהיה 90 יום.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

במשך ששת החודשים הראשונים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, כן, תני להם. אין לי בעיה. 

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

רק כדי שאם יהיו הרבה בבת אחת, נוכל לעמוד בזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הלוואי שיהיה הרבה. הינה, את רואה את רוני? הוא מבסוט אם יהיו הרבה. 

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

הלוואי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בינתיים הוא אומר שאין כלום. 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

אני אומר לך, אנחנו נקים אולי שתי אנטנות לפי הקצב הזה, חבל על הזמן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, הינה הם פה, יושבים לידך. תשכנע אותם.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

צריך להרחיב את זה, בסוף אנחנו צריכים לדאוג שבאמת אנשים ירצו ויעשו את הכול בשביל שזה יקרה, לכן צריך להרחיב את זה לכל הנכסים שאפשר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קודם כול, לא מדויק מה שאתה אומר, כי זה מגדיל לך את כמות הנכסים שנכנסים למעגל. 

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

אנחנו לא יודעים עדיין כמה זה אפקטיבי, אדוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

היום אין לך את זה כי מינהל המבנים של המדינה עובד לאט. את יודעת מה? לא אכפת לי להכניס סעיף שתהיה חובת סריקה של כל המבנים שהמדינה מחזיקה. להכניס את זה בחוק.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

להבנתי הם גם ככה יצטרכו לעשות את זה, כי אנחנו מחייבים אותם בחוק לתת 85%, אז הם יצטרכו לבדוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז למה לא להכניס את החובה לסרוק, נגיד תוך חצי שנה, את כל המבנים?

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

זה לדעתי מה שקבענו כאן בתחולה הדרגתית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, זה כתוב, אבל אם אין 85% זה לא חל. פה אני מטיל חובה לסרוק את המבנים ולראות אם יש אפשרות או יש אפשרות.

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

אנחנו לא יודעים מה ה-100%.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו לא יודעים מה אני מטיל חובה לסרוק, אנחנו לא יודעים חובה לסרוק את המבנים ולראות אם יש אפשרות או אין אפשרות. 


 << אורח >> ליאור גם: << אורח >> 

אבל מינהל הדיור יודע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

חובה התחלתית.

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

אתה יודע, כשאתה בא לקנות הפטרה, אתה צריך לדעת איזו הפטרה אתה קורא. אנחנו צריכים לדעת על מה אנחנו מדברים.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אני מציעה, אדוני – תהיו איתי רגע, תגידו לי אם זה מקובל עליכם, בסדר? לא דיברנו על זה לפני. אני מציעה שלקראת הקריאה השנייה, מינהל הדיור הממשלתי, אם יש לכם אפשרות לעשות את זה לקראת הקריאה השנייה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו צריכים שמשרד התקשורת יהיו מרוצים, אחרת מה עשינו פה?

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

לא, לא.

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

- - -

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

תן לי רגע לדבר, אתה לא יודע מה אני הולכת לומר. אתה סתם כועס.

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

אני לא כועס, אני יודע שבסוף אני באתי לפה על מנת שיקימו אנטנות ויושבים פה בלי לדבר.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אני איתך, אבל אני רוצה לומר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, זה לא נכון. הסברתי לך למה לא.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אני רוצה לומר שלקראת הקריאה השנייה מינהל הדיור הממשלתי יעשו בדיקה, יגידו כמה נכסים וייתנו את הנתונים האלה בפני הוועדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל זה לא הולך ככה. כמה זמן ייקח להם לעשות את הבדיקה הזאת?

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

בוא נשאל אותם כמה זמן. אתם תוכלו לעשות את הבדיקה הזאת? כמה זמן זה לוקח? אני לא יודעת, בוא נבדוק. 

 << אורח >> ליאור גם: << אורח >> 

למה את מתכוונת? מידע? לקבל סריקות? 

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

לקבל איזושהי רשימה של כמה נכסים יש, כמה נכסים פחות או יותר אתם חושבים שיכולים להיכנס, איזה ballpark, איזו סקירה. 

 << אורח >> ליאור גם: << אורח >> 

זה אפשרי, אפשר לעשות את זה.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אוקיי.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

אני יכולה להגיד את ההערה השנייה שלי?

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

היושב-ראש, לקראת הקריאה השנייה - - -

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

שיבדקו את זה עכשיו, שישלחו את זה תוך כדי.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אין בעיה, אין בעיה.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

יש להם את זה בלחיצת כפתור. לא יודע אם בלחיצת כפתור, אבל לא בעבודה מאומצת.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אני לא יודעת איך זה עובד, לכן אני לא יודעת להגיד סתם, אבל נדמה לי שאמרו שזה אפשרי. אדוני, מינהל הדיור הממשלתי הסכים פה, לקראת הקריאה השנייה והכי מהר שהם יוכלו לעשות, לספק נתונים לוועדה וליושב-ראש ביחס לכמות הנכסים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מסיים את החוק הזה עד לסוף המושב, קריאה שנייה ושלישית. 

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אין בעיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם יכולים לעמוד בחודש?

 << אורח >> ליאור גם: << אורח >> 

מה, להציג את הנתונים של המיפוי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן.

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

אם אפשר גם מה הפריסה הגיאוגרפית שלהם, כמה באמת יש היתכנות שיעמדו בתנאים שהחוק קובע, כי יכול להיות שאנחנו לא מדברים פה על שום דבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יכול להיות.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

בבקשה, כמה עבודה את רוצה שאני אעשה לכם?

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

צמצמנו את ההגדרה, צמצמנו את האחוזים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל נתתי למשרדי הממשלה בדיון הראשון – אתם זוכרים? לפני חודשיים – נתתי לכם זמן לעשות את כל הדברים האלה; לא עשיתם. 

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אפילו לא הגעתם להסכמות ביניכם, אפילו את זה לא עשיתם. 

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אבל ניסינו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ניסיתם, אבל לא הגעתם. 

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

התנהל שיח.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

אולי בין הראשונה לשנייה ושלישית יגיעו. לך תדע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מתי המושב מסתיים?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

ב-27.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מציע שהעבודה תהיה מוכנה עד ה-25 ביוני ואז נעשה דיון לשנייה ושלישית ונדע מה המצב.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

אם תורשה לי רק הערה אחת אחרונה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. 

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

בגלל שהמכרז שלנו באוויר כרגע והוגשו הצעות למכרז המסגרת, אז אני לא רוצה לבטל אותו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא אמרתי לך לבטל.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

רגע, רגע. לעניין דמי השימוש כשיהיו תקנות, שבעזרת השם יהיו מהר, אבל אני לא יודעת מתי, שהם לא יחולו על הסכמים שכבר ייחתמו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ברור, מה שנחתם, נחתם. אין ויכוח.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

יהיה צריך לעשות על זה הוראת מעבר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תוסיפי את זה כהוראת מעבר.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אני אוסיף את זה בהסבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בדברי ההסבר?

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

בדברי ההסבר וכשייכתבו התקנות אנחנו נכתוב את התחולה שלהם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, תוסיפי את זה.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

כשיהיו תקנות גם נכתוב את התחולה שלהם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. עוד משהו? מי רצה להעיר? 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

יש עוד איזה משהו קריטי בקריאה ראשונה? אני לא חושב.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אני קראתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם כתוב, קראנו.

 << אורח >> ג'קי דבי: << אורח >> 

אדוני, רצינו להעיר הערה, אבל נשאיר אותה לדיון הבא, לגבי סעיף קטן (4), לגבי המילה סבירות, חשב באופן סביר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה סעיף (4)?

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

(ב1)(4).

 << אורח >> ג'קי דבי: << אורח >> 

סעיף קטן (4) אומר: הגורם המוסמך מצא כי סביר להניח שלא. חשבתי שזה נראה לי מיותר, הרי בלאו הכי בכל החוזים, אדוני, רק שתדע, גם כשנותנים לי רשות מהמדינה, אני לא יכול להקים שום דבר. אני חותם חוזה, אבל לא יכול להקים אם אני לא מביא את ההיתרים. אז נראה לי שאם אני חתמתי חוזה ולא הצלחתי, אני אומר להם: סליחה, טעיתי ואני מפנה את החוזה.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

לא. הממשלה לא חותמת סתם על חוזים שאין להם היתכנות ואין להם ישימות. מדינת ישראל לא מתקשרת בעסקאות שכירות עם גורמים שאין להם ודאות שהדבר הזה יתממש.

<< אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

אין בעיה להציג את ההיתר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אבל זה לא הסכם שכירות, זה על האנטנות.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

עדיין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יכול להיות, יכול להיות.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

מדינת ישראל תייצר התקשרות מול חברה סלולרית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יכול להיות שלא יהיה. את שכרת מבנה, זה בסדר גמור, יש מבנה. עכשיו אנחנו מדברים על האנטנה.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

לא, אבל אנחנו מדברים עכשיו בדיוק על אנטנה. מדינת ישראל לא תתקשר באיזושהי עסקה שהיא לא יודעת שהיא הולכת להתממש.

 << אורח >> ג'קי דבי: << אורח >> 

סליחה, יש הסכם מסגרת. זה המכרז, הסכם מסגרת.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

ג'קי, את סעיף (4) אפשר לכתוב - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אוקיי, אוקיי. רק רגע. פלאפון, את זה נבדוק בשנייה ושלישית. הלאה.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

שיהיה כפוף פשוט להצגת היתר, תקינה שאנחנו מציגים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו נבדוק את הסעיף הזה.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

בסדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה עוד רצית?

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

יש לנו עוד כמה הערות לסעיף (ב1). סעיף (ב1)(1) אומר: אין שטח פנוי בנכס לשם הקמת המתקן, וסעיף (2) אומר: השטח הפנוי בנכס מיועד לשימוש שאינו מאפשר להקים את הקמת המתקן. אנחנו מציעים נוסח חלופי. כל המתקנים האלה מוקמים גם בפטור מהיתר על פי תוכנית שמאסדרת את זה, תמ"א 36א. אנחנו אומרים שצריך לכתוב פה: ובלבד שניתן להקים על גג המבנה מתקן על פי הוראות תמ"א 36. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה משנה? לא הבנתי מה זה נותן.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

אני אגיד לך. עכשיו יש סעיף סל שאומר שהפקיד שצריך להחליט בבקשה יקבע אם יש מקום בנכס להקים מתקן. אנחנו יודעים שהמתקנים האלה מוקמים בנוסף לכל יתר השימושים, זאת אומרת שהמתקנים האלה מוקמים על פי תמ"א. יש מגבלות לכמות מתקנים ויש מגבלות לגודל המתקנים בהוראות הדין, ולכן אי-אפשר להשאיר למי שקובע מטעם משרד האוצר את ההחלטה השרירותית איפה יש אפשרות להקים ואיפה אין אפשרות להקים. יש תוכנית מאסדר, היא תוכנית מתאר ארצית ועל פיה ניתן גם הפטור. הפטור כפוף לתוכנית הזו ולכן אני אומר שהסעיף צריך להיות: ובלבד שניתן להקים מתקן על פי הוראות התוכנית המאסדרת.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

מבחינת האוצר אין לנו בעיה לבדוק את זה, אנחנו לא יכולים לתת תשובה חד-משמעית כרגע. אנחנו נשמח לבדוק את זה.

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >> 

המתקנים האלה באמת מוקמים על גגות מבנים לפי הוראות תמ"א 36א או על גגות או על חזיתות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, אבל מה זה משנה מה התמ"א קובעת אם אין מקום בנכס?

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >> 

על גג, על גג.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה נשגב מבינתי.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

אדוני, זה בדיוק העניין, שאין דבר כזה. בגג עליון שעליו נמצאים המתקנים הטכניים של הבניין, אין דבר כזה שאין מקום להקמת מתקן. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >> 

נכון, יש מקום בדרך כלל.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

אני מטפל בנושא הזה 25 שנה, אין חיה כזו. לכן כשכותבים סעיף כזה שנותן לגורם הממשלתי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עזוב רגע, אני רוצה להבין. רוני, יש מצב שאין מקום במבנה על גג? 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

אין דבר כזה, זה נדיר. תדע לך, אדוני היושב ראש, עליתי על המון גגות, אין דבר כזה, אין.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

זה יהיה סעיף סל שיאפשר - - -.

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

אני השתמשתי במילה נדיר כי ב-100% מהגגות שעליתי עליהם אפשר לשים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אבל הסעיף הזה רלוונטי איפה שזה נדיר.

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

הסעיף הזה גורם להגבלה בהתחלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז מה צריך להיות כתוב פה?

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

צריך להיות כתוב לפי תמ"א 36. אפשר להקים מתקן לפי תמ"א 36. 

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אבל אם יהיה גג אחד יחיד - - -

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

רק שנייה. נועה, זה לא יכול להיות באמת. כמו שאמרה הגברת ממינהל התכנון, נכתבה התמ"א. אפשר להקים מתקנים לפי התמ"א, איך שהמדינה קבעה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה, תוסיפי את המילה.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

אני מציע שאנחנו נצביע היום על קריאה ראשונה, דוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, רגע. אנחנו נצביע בסוף, אל תדאג.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

לא, אני אומר שנעשה את הבדיקה הזאת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם יש שטח פנוי בנכס, שם קבענו לפי תמ"א, וזה הכול. 

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

אני יכול להציע נוסח, אדוני. זה קצר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לפי איזה תמ"א?

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

תמ"א 36א. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז תציע אותו, אני רוצה לגמור.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

לא, אבל אלה דברים שונים, אדוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא שונה, זה בסדר.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

תמ"א 36 זו ההסדרה הסטטוטורית של הדבר הזה, ופה אנחנו מדברים על המצב בשטח. יכול להיות שהתמ"א הסטטוטורית בהחלט מאפשר את הדבר הזה, אבל בגג הספציפי הזה, היחיד הקטן המיוחד, אין מקום.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

זה לא נכון. את פשוט לא מבינה בזה.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אדוני, אני מבינה בהרבה מאוד דברים. אינך מכיר אותי ואינך יודע במה אני מבינה ואיני מבינה.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

אני אציע נוסח, אדוני היושב-ראש.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אני הייתי באמצע דבריי. אני חושבת שיש כאן הבדל בין האופן שבו התמ"א מאפשרת. היא קובעת כללים סטטוטוריים לגבי מה אפשר לעשות בגג באופן כללי, אבל פה אנחנו מדברים על המצב בשטח, על מצב ספציפי, על הגג הקטן האחד היחיד שלא ניתן להקים בו.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

אדוני, ברשותך, אני רוצה לעדכן אותך - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, רגע, רגע. מה התפקיד שלך, רוני?

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

אני מנהל אגף פרויקטים במשרד התקשורת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יופי, תרשמי. אין שטח פנוי בנכס לשם הקמת המתקן וניתן לכך אישור של מנהל אגף זה וזה במשרד התקשורת. 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הלאה. תוסיפי את זה, שצריך את האישור של משרד התקשורת כשאין מקום. 

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

אדוני, אני יכול להציע נוסח?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אתה לא יכול להציע יותר, זהו. מה אמרת שהתפקיד שלך? או לכתוב משרד התקשורת? 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >> 

מנהל אגף פרויקטים.

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

הגורם המוסמך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הגורם המוסמך במשרד התקשורת. 

 << אורח >> אופיר פאר: << אורח >> 

הגורם המוסמך הוא מינהל הדיור הממשלתי.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אני אכתוב: ואולם לא יסרב - - -
 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

זה לבדיקת משרד המשפטים.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

נועה, אני חושב שצריך גם את השם הספציפי.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אלא לאחר שהתייעץ – משהו כזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה עוד רצית? איזה סעיף? בוא נסיים את זה.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אני רק מקריאה את זה. אני מוסיפה בסוף פסקה (1): ואולם לא יסרב הגורם המוסמך להציע הרשאת שימוש כאמור, אלא לאחר שהתייעץ בעניין עם הגורם המוסמך לכך במשרד התקשורת. אנחנו נחדד את הנוסח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. הלאה, מה עוד רצית?

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

היה סעיף (ד) שנמחק, תקופת השכירות לא תפחת משבע שנים, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המונעות השכרה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איפה? על איזה סעיף אתה מדבר איתי? 

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

בהצעת החוק המקורית שנמחקה.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

בעמוד ארבע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בעמוד ארבע.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

אנחנו צריכים תקופה מינימלית להקים מתקן. זה עולה הרבה מאוד כסף להקים מתקן ולכן אנחנו רוצים שתהיה תקופה מינימלית להקמת המתקן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איפה אתם? מחקנו את זה.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

כן, מחקנו את זה.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

זה נמחק מהנוסח, נכון, אנחנו מבקשים להחזיר את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה אומר שלא צריך למחוק?

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי מחק את זה? 

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אנחנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו הוועדה? 

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

כן, אחרי שדיברנו עם משרדי הממשלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, אז תני לי לקרוא את זה.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

ביקשתם גם להחזיר את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אמרנו שמונה שנים.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אמרנו שזה יעלה בדיון. ביקשתי את עמדתכם לעניין הזה.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

אבל היה כתוב שמונה שנים, מה זה כתוב שמונה שנים?

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

לא, שמונה שנים זה נכסים של - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז מה אתה רוצה? לא הבנתי במה זה מפריע לך.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

להחזיר את הנוסח כפי שהיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה? 

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

כי אנחנו צריכים תקופה מינימלית להתקשרות בהסכם להצבת מתקן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כתבנו שמונה שנים, לא כתבנו?

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

אין לנו בעיה אם יהיה כתוב שמונה שנים.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

לא, זה לגבי המסה של הנכסים, זה לא אומר לאיזו תקופה יתנו את ההרשאה להקים את המתקן ולשמר אותו על הגג. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לפי תקופת החוזה. למה זה לא כתוב? אם החוזה של המדינה עם בעל הבית הוא ל-20 שנה, סתם לדוגמה – שיתנו לך ל-20 שנה. אם זה לשנתיים, ייתנו לך לשנתיים. אני לא מבין למה צריך לכתוב תקופה מינימלית.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

לכן אמרנו שמונה שנים וזה כולל הכול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כתבנו, אני לא מבין את הטענה, באמת. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

כתבנו שמונה שנים וזה כולל את הכול.

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

למה זה לא יכול להיות קבוע במכרז?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אפשר לטעון טענות? זה תלוי בתקופת החוזה של המדינה. לא הבנתי מה אתה רוצה.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

אדוני, לכן כתבתם לצורך הגדרת מקור נכס של המדינה, שיהיה מינימום שמונה שנים שיש למדינה שכירות כדי שהיא תוכל להעניק אותו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז כתבנו.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

בעניין הזה אנחנו מדברים על חוזה שכירות. כשאני מתקשר עם המדינה, ברוב המקרים אני מתקשר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל רק לפי תקופת החוזה שלהם.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

אבל אנחנו לא מדברים רק על הנכסים האלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז משאירים את זה פתוח למשא ומתן. אני לא מבין מה אתה רוצה. 

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

שזה יהיה קבוע בתנאי המכרז.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא כל דבר מכניסים בחוק. יש גם משא ומתן, יש גמרות דעת, יש כל מיני דברים. 

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

טוב, בסדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא מבין את זה, תאמין לי. אתם גרמתם לי להסכים יותר מידי עם משרד המשפטים בישיבה הזאת.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

זו ישיבה אחרונה, אני מבטיחה. בפעם הבאה אני מתנגדת לכל מה שאתה אומר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

גם אם יהיו בעיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אבל יותר מידי. הרבה פעמים אני מסכים איתכם, אבל פה זה יותר מידי.
<< אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אדוני, החשש שלנו הוא שינסו להכשיל אותנו. למה אנחנו חוששים? כי הכשילו אותנו. אם יבוא מינהל הדיור הממשלתי ויגיד: אני נותן לך רק שניים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה? המשרד שלהם לא רוצה כסף?

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

לפי זמן השכירות שלו.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אבל מרבית הנכסים הם בבעלות, הם לא בשכירות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הם לא רוצים כסף? לא רוצים להרוויח כסף? תראה, יש פה שני משרדים: אלה רוצים להרוויח כסף ואלה רוצים אנטנות, זה הכול, ומשרד המשפטים מתנגד לאנטנות. זהו.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

לא, אבל איך מכסים את זה שזה לא בשכירות? מה אתה עושה כשזו בעלות? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אז אל תקים.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

איך אתה מכסה את הנכסים שהם בבעלות, גברת הרבנית ממשרד המשפטים?

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

מה השאלה?

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

הרי אמרנו שכירות של שמונה שנים, לא פחות מזה. זה לגבי מה שהמדינה משכירה, אבל יש נכסים של המדינה עצמה. איך אנחנו מכסים את הסיפור הזה?


 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

התקשרות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

באמצעות המכרז.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

כמו שאמר היושב-ראש, יש בכל מקרה התקשרות. גם אם זה לא בשכירות, כן בשכירות.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

אבל אנחנו יודעים שהדיור הממשלתי לא רוצה את זה בעיקרון, הוא לא מעדיף את זה.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

אבל הוא חייב, הוא חייב להסכים, אין לו ברירה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, רבותיי.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

הצעת החוק שלך אומרת שהוא חייב להסכים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עצרו, עצרו. בואו נסכם. את כל מה שנשאר פתוח אנחנו נסכם בשנייה ושלישית. מה שאני מציע זה שתשבו עם משרד התקשורת, תראו איך אפשר ללכת לקראתם ולהרחיב את המעגל, כי הם רוצים יותר אנטנות והם מפחדים.

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל תעשו את הבדיקה שהתבקשתם לעשות עד ה-25 ביוני, משרד האוצר.

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

בסדר. לגבי דמי השימוש שייקבעו, סעיף (ג), לא דיברנו.

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> 

זה בתקנות.

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

כן, בתקנות. מה קורה בתקופת הביניים עד לגבייה? 

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

מה שהיה עד עכשיו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כל חוזה חתום הוא חתום, אין בעיה. דיברנו על זה. מה שחתום חתום. 

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

בינתיים אני יכולה לחתום על הסכמים? ההסכמים האלה יהיו עם רשמיות מסוימת?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בשנייה ושלישית נכניס את זה בהוראות מעבר. תרשמי את זה בדברי ההסבר. טוב, תודה רבה לכולם.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

רגע, ההצבעה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עכשיו אני אצביע, רגע. כן.

 << אורח >> נעמה דניאל: << אורח >> 

אני רק רוצה להבהיר לגבי ההערה של משרד האוצר. סעיף קטן (ב1) ייכנס לתוקף מיידי ובמשך ששת החודשים מיום פרסום החוק, שזה יום הכניסה שלו לתוקף, הבחינה שאתם תעשו תהיה במקום תוך 45 ימים ממועד הבקשה, תוך 90 ימים ואז תמצאו, תשיבו ותפעלו תוך 60 ימים. כל שאר ההוראות נשארות בתוכם.

 << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> 

בדיוק.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

כמובן שהשאיפה היא לפני, אבל זה רק במקרה שיהיו פתאום הרבה נכסים לבדוק. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

פתאום יהיו 1,000 נכסים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם יודעים מה? לפי הדיון הזה והדיון הקודם הבנתי למה אתם לא מצליחים להביא הצעת חוק ממשלתית. באמת, אתם לא יכולים לסגור את הדברים ביניכם, זו הבעיה. אתם צריכים מתווך כל הזמן. טוב, מי בעד ההצעה לקריאה ראשונה עם כל התיקונים שעשינו ועם השיופים שאת עוד תעשי עד להגשת החוק?

הצבעה

אושר.

פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:58. << סיום >>