פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 35 ועדת הכלכלה 13/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 265 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, י"ד בסיון התשפ"ב (13 ביוני 2022), שעה 11:35 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב-2022 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר יבגני סובה – מ"מ היו"ר אורי מקלב חברי הכנסת: קרן ברק גילה גמליאל שרן מרים השכל רות וסרמן לנדה יעקב מרגי מופיד מרעי שלמה קרעי מוזמנים: ענבל אבנון – יועצת לשר, משרד התקשורת אורנן שטיינברג – עו"ד, עוזר ראשי ליועצת המשפטית, משרד התקשורת אסתי פלדמן – עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר עדי ליברוס – עו"ד, משרד המשפטים עדן בר טל – יושב-ראש הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו אופיר ביתן – היועץ המשפטי, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו שולמית סקעת – סמנכ"ל כספים ומינהל, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו אביעד כדורי – כלכלן, רשות התחרות דוד בן בסט – רדיוס 100FM (בעלים), יושב-ראש התאחדות תחנות הרדיו האזוריות ליאור חריש – עו"ד, יועץ משפטי (חיצוני) של התאחדות תחנות הרדיו האזוריות דן ארנון – מנכ"ל רדיו חיפה, תחנת רדיו אזורית עידו מור – יושב-ראש רדיו eco99, תחנת רדיו אזורית חיים הכט – מנכ"ל רדיו 96 FM, תחנת רדיו אזורית ייעוץ משפטי: איתי עצמון טל פוקס מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אורי פנסירר << נושא >> הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב-2021, פ/2340/24 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו דנים עכשיו בהכנת הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב-2021. במקור מופיע חוק ביוזמת יבגני סובה, אבל הוא ירד, וקבוצת חברי כנסת: שרן מרים השכל, יעקב אשר, גילה גמליאל, יעקב מרגי, צחי הנגבי, קרן ברק, מירב בן ארי, עידית סילמן ורות וסרמן לנדה. שניים מיוזמי החוק נמצאים פה והם יתחילו ראשונים – גילה גמליאל וקרן ברק. אחרי זה התייחסויות מקצועיות. שרן השכל תצטרף אלינו, היא מסיימת הצבעות בוועדה, ואחרי ההתייחסויות המקצועיות, נעשה סבב חברי כנסת. גילה גמליאל, בבקשה. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אני חושבת שבימים אלו, למצוא קונצנזוס לגבי קידום של חוק שבו קואליציה ואופוזיציה כאחד מבינים את המשמעויות ואת ההשלכות של הצורך המתבקש לשנות את התקופה, במקום שלוש תקופות נוספות לארבע תקופות נוספות בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. והסיבה היא די פשוטה, היום העתיד של כל תעשיית הרדיו האזורי נמצא בסימן שאלה גדול מאוד. בשנים האחרונות אנחנו רואים שינוי דרמטי מאוד ומרחיק לכת בתחום המדיה והפרסום, וגם את כל השינויים שמתבצעים סביב החדירה של תאגידי הענק הדיגיטליים. ועל כן אנחנו צריכים לראות את ההיבט הזה של איך אנחנו מאפשרים ומסייעים, לאור גם תקופת הקורונה, שבה היה ממש ויסות דרמטי בדבר הפרסומות והמפרסמים לערוצי הטלוויזיה, ושרידותן הכלכלית של אותן תחנות רדיו אזוריות. התחרות שם היא מאוד גדולה, וכמעט בלתי מאפשרת. ראינו מה קרה מבחינת הדוחות הכספיים של הרדיו, המצב הוא באמת בכי רע. מדובר במיעוט של 90% ממש מנתונים שהוצגו בפני ובפני החברים שלי כאן. ועל כן קיבלנו החלטה שיש מקום להאריך את התוקף לארבע שנים. יש לזה הסכמה די גורפת. השר לא מתנגד. זה עבר את ועדת השרים. התקופה המקורית היא לארבע שנים, ולמועצת הרשות השנייה תהיה את הסמכות להאריך בשלוש תקופות נוספות. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> לתקופה אחת. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> סליחה, בתקופה אחת נוספת. ועל כן מהבחינה הזאת, ברגע שיש הסכמה גורפת ואם יש הערות שלא שמענו עליהן קודם, אז נשמח לשמוע אותם. עדיין צריך לזכור שאנחנו לא יכולים להבטיח אפילו לבעלים של תחנות הרדיו האזורי שתקופת הקורונה היא כבר מאחורינו. אנחנו עדים יותר ויותר על הידבקויות נשנות לאחרונה ועל כן הם עלולים למצוא את עצמם בסיטואציה אפילו הרבה יותר קשה. ועל כן תמיד צריך לעשות את פעולת המניעה מראש ולאפשר על מנת שתחנות הרדיו ימשיכו להתקיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך גילה. קרן ברק, מיוזמי החוק, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני חושבת שאנחנו נחשפים בשנים האחרונות לתרומה הגדולה של תחנות הרדיו האזוריות לרב תרבותיות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> בעיקר בקדנציה הזו הם חיוניים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לשיח התקשורתי, לפלורליזם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרגי, יש אחד מרגי שהוא זמר, אתה יודע. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כן, אני מכיר אותו. יש עדכונים? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה הסלב שלי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> יש עדכונים מהשיחה שהייתה לך קודם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד לא. אין. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הציוץ שלי עוד לא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משיחים ומשוחחים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו מבינים כמה חשובה הרב-ערוציות, זה קרה בטלוויזיה, זה גם קרה ברדיו די מזמן, אבל אני חושבת שהכוח של תחנות הרדיו האזוריות הולך – לפחות לי כפוליטיקאית – ומתחוור לי עד כמה זה חשוב שיש אותן. בטח באזורים כמו של רדיו צפון, כידוע אני חיפאית לשעבר, לכל אזור יש את הנושאים הספציפיים שלו. וגם ברמה הארצית אני חושבת שהם לקחו מקום מרכזי מאוד. בטח עכשיו עם כל החרמות שחלק מהאופוזיציה מטילה על גלי צה"ל, אתה מגלה עד כמה הם משמעותיים וחשובים לדמוקרטיה הישראלית, לא פחות מזה. לכן, מי שחשובה לו הדמוקרטיה, ומי שרוצה שבאמת יהיה רב שיח פורה ורחב יותר, צריך לעודד את התחנות האלה שמדברים בהם בעברית, ונותנות סיקור של הרבה יותר זוויות של מה שקורה בחברה הישראלית. אני חושבת שבדמוקרטיה כמה שיותר זה יותר טוב והם באמת פתחו את השערים האלה. כמי שמתעסקת בנושאי מוזיקה, אני יודעת שבהרבה מאוד מקומות התחילו לשים רשימות השמעה, כל מני apple וכולי, וכל מיני מקומות שאפילו אתה לא משלם תמלוגים ליוצרים. ברגע שאתה קונה כל מיני חבילות כאלה, אז גם המקום הזה של תשלומים של יוצרים על מוזיקה, הולך ומטעמם כי אתה קונה מעין קופסאות כאלה. פלטפורמות כאלה שמשמרות את השיח בעברית ואת המוזיקה הישראלית ותשלומי תמלוגים, זה משהו שאנחנו צריכים להסתכל עליו. בוודאי כשאנחנו רואים איך שוק הפרסום הולך וזולג – הוא שינה לגמרי, אין מה לעשות. לא אעשה פה דוקטורט בזה, אני פשוט רואה איך המדיה המסורתית הולכת ומשתנה, ומשרדי פרסום שמים את זה בדברים שונים לחלוטין בכל מיני אירועים שאני עוד לא חקרתי וגם בזה אתעמק בקרוב. כל הדברים האלה מביאים לזה שאנחנו צריכים לתת כמה שיותר ודאות למקומות שאנחנו מרגישים שהם עושים את עבודתם בצורה הטובה ביותר. ולגבי תחנות הרדיו האזוריות, אני לפחות, מרוצה מאוד מהעבודה שהם עושים, כמעט בכל התחנות. ויש גם תחרות ביניהם, זה לא אותם זכיינים, הם מתחרים אחד עם השני ועדיין אני חושבת שהתחרות הזאת היא חשובה. היא חשובה לשיח, היא חשובה לדמוקרטיה, היא חשובה למוזיקה, בכל היבט שאני לא מסתכלת היא חשובה. ואני כמחוקקת רוצה לתת את הוודאות המרבית שאני יכולה להעניק להם, את המקסימום שאני יכולה לתת להם, כדי שימשיכו לפעול בזירה הזאת, בוודאות המקסימלית. ולכן הבקשה שלי – קבעו את זה לשלוש תקופות? בואו נאריך את זה לארבע. הייתי מאריכה את זה גם יותר, אבל כרגע אנחנו מדברים על ארבע. בסך הכול מדובר בעוד תקופה אחת שכבר נקבעה מראש בחוק, אנחנו פשוט מאריכים באותו אורך של תקופה אחת נוספת. ולכן אני מבקשת שתתמכו בחוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, קרן ברק. עכשיו נשמע את השטח הרלוונטי, ולאחר מכן התייחסות של משרד התקשורת, משרד האוצר והיועץ המשפטי של הוועדה. לאחר מכן סבב חברי כנסת לפי הגעתם. דוד בן בסט, יושב-ראש התאחדות הרדיו האזורי. אני מבקש מהדוברים – קצר ולעניין. הכט, כמו שאתה עושה ב - - - קדימה, דוד. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> קודם כול אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת, אני רוצה להודות לך שאפשרת לנו להגיע, להגיד לכם שאני לא מתרגש? כן, אני רגיל ברדיו, אני רגיל בטלוויזיה, אבל כן, הפעם הזאת, זה מעמד מיוחד עבורי. אני רוצה להקריא לכם את מה שכתבתי: שמי דוד בן בסט, אני משמש כיושב-ראש התאחדות תחנות הרדיו האזורי. במרץ 2020, פרצה לחיינו המגיפה שפגעה קשות במשק. תחנות הרדיו שהן מפעל חיינו, עומדות בכל המחויבויות של אמות המידה הציבוריות ועומדות בדרישות החוק. התחנות הללו המשיכו לפעול כרגיל, אבל שלא כמו גלי צה"ל ותחנות השידור הממלכתיות הנהנות מתמיכות ומתקציבים של המדינה, אנחנו חיים רק מפרסומות. והפרסומות ירדו בבת אחת ב-80%, 90%. התחנות התחילו לדמם מבחינה כלכלית. זה נמשך תקופה ארוכה, זה נמשך עד היום. אתן לכם את הנתונים: בתקופה הזאת ונכון להיום, הירידה ברדיו היא בערך 30%. בתקופת הקורונה הייתה עדנה לטלוויזיה וגם לרשתות החברתיות. אבל הרדיו נפגע אנושות. בעלי התחנות נאלצו לקחת הלוואות לתקופות די ארוכות כדי לעמוד במחויבויות שלהן. היעדר אופק כלכלי פוגע בנו קשות. בהקשר זה הוכנה עבורנו עבודה כלכלית על ידי סמנכ"ל כלכלה לשעבר של משרד התקשורת, ד"ר אסף כהן, המאשרת ומסבירה כי הסטת הכספים של המפרסמים הקטנים לרשתות החברתיות ולטלוויזיה – גוגל, פייסבוק – יצרו עבורנו מצב כלכלי קשה. חוות דעת זו נתמכת על ידי חוות הדעת של ד"ר יובל קרניאל, שהיה היועץ המשפטי של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הצעת החוק שלנו נתמכת על ידי מרבית סיעות הבית, ולא בכדי. הסברתי לכל מי שרצה בצורה יותר מפורטת איפה אנחנו נמצאים ולאן אנחנו שואפים. זו איננה הצעת חוק תקציבית. זו הצעת חוק שבאה לסייע לנו לשרוד בשוק תקשורת לא ודאי ולא יציב ולאפשר לנו אופק כלכלי. אנחנו יודעים שהרדיו המסורתי עובר תמורות. במספר ארצות ה-FM נסגר. התחנות עוברות לפלטפורמות דיגיטליות, לרשתות חברתיות. אנחנו רואים את זה גם בארץ. רדיו דיגיטלי זה כבר לא שאלה של אם, אלא שאלה עד מתי ה-FM ישרוד. גם הרשות השנייה, שמכובדיה נמצאים כאן, תומכת בהארכת הזיכיונות. גם משרדי הממשלה הרלוונטיים תומכים בזה. הטלוויזיה כבר עברה לרישיונות. אנחנו בסוף תקופת הזיכיון נבקש לעבור לרישיונות, אבל כרגע זה לא על סדר היום כי זאת עבודה גדולה מאוד, כמו שעשו עבור הטלוויזיה שקיבלה רישיונות. זה לוקח כמה שנים עד שמבשלים את כל העסק. וגם עולם התקשורת יתחיל להתבהר יותר. כמו שהזכרתי בתחילת דברי, על הצעת החוק חתומים עשרה חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה, כולל יושבי ראש סיעות בקואליציה. וכמו שאמרתי, גם הרשות תומכת. אני רוצה להסביר: אנחנו לא מבקשים הארכת חוק, אנחנו מבקשים להסמיך את הרשות השנייה לבדוק ולאפשר לנו. כרגע הסמכות היא של הרשות השנייה והיא פוקעת. בעוד שנה כבר יצאו מכרזים חדשים. השנה הזאת לא תספיק לנו לא להחזיר את הכסף, ולא לראות באיזה אופק כלכלי אנחנו נמצאים. מה שאתם, חבריי חברי הכנסת, שאנחנו מבקשים, זה להסמיך את הרשות השנייה – לא להאריך לנו את החוק, להסמיך את הרשות השנייה שהיא הזרוע של המדינה, שהיא תקבע בסופו של דבר, לפי הנתונים, לפי השוק, אם כן מגיע לנו או לא מגיע לנו. תודה רבה לכם. עוד משהו אחד, ברשותכם, אמרתי שאגיד מספרים, אז אתן לכם את המספרים: אני מדבר בשם התחנה שלי, כי אני לא יכול להציג נתונים כספיים של אחרים, כי הם סודיים. ברשותכם, אקריא את הנתונים של רדיוס 100FM שנחשבת לאחת התחנות החזקות והמובילות: בין 2019 ל-2020, הקיטון היה 33% וירידה ברווח של 60%. בין 2019 ל-2021, ההכנסות ירדו בקרוב ל-50%, והרווח ירד ב-91.5%. 91.5%. אלו הנתונים מהדוחות הכספיים שהעברנו לרשות. תגידו לי איזה אופק כלכלי יש לנו, כשתחנות רדיו לקחו הלוואות וגם צריכות להחזיר אותן? תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך דוד. חיים הכט, מנכ"ל רדיו 96FM. << אורח >> חיים הכט: << אורח >> אדוני היושב-ראש, מכובדי, אני נרגש, כי אני לפני 26 שנים עבדתי כאן. הייתי הכתב הפרלמנטרי של קול ישראל. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> ויצאת צדיק כשעבדת פה? << אורח >> חיים הכט: << אורח >> בקומת הממשלה הגשנו תוכנית פוליטית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מי היה אז ראש הממשלה? << אורח >> חיים הכט: << אורח >> יצחק רבין. עד שקרה מה שקרה במשמרת שלי. עמדתי כאן ברחבה ושידרתי לקול ישראל את הלוויה הנוראה הזו. ולפני 26 שנה עזבתי את זה, והלכתי להימור מטורף, להקים תחנת רדיו אזורי. זה עלה בשני התקפי לב, אבל הקמנו מפעל אדיר, הקמנו מוסד, בעבודה קשה הפכנו – קול העמק והגליל. אנשים מאזינים לנו כי אנחנו מביאים להם את מה שאף כלי תקשורת אחר לא מביא. ואני אומר לכם מכובדי, הרווחנו בדין את הזכות לקבל עוד שנה, ואני מפציר בכם: אל תפרקו מפעל חברתי, תרבותי, דמוקרטי אדיר. הקורונה הפכה את זה לקל וחומר, בן בנו של קל וחומר. אנחנו עומדים היום במצב שאני במבוכה רבה, אתם יודעים מה? כמעט בבושה. הכנתי כאן דוחות חתומים שאני מבקש להגיש ליושב-ראש. אנחנו לא מדברים על ירידה ברווח, אנחנו כבר שלוש שנים, תחנה פריפריאלית קטנה בהפסדים של יותר ממיליון שקלים בשנה. ושואלים פה: על מה הדחיפות? למה עכשיו? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא שואלים, אנחנו הצענו את החוק הזה. << אורח >> חיים הכט: << אורח >> לא, אני הבנתי שיש יועצים משפטיים ששואלים כאן. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא שואלים, אנחנו איתך. << אורח >> חיים הכט: << אורח >> שואלים: מה קורה? למה זה בוער? אנחנו מדברים עכשיו עם הבנק כדי לשלם משכורת ל-26 משפחות שחלקם עובדים אצלנו 26 שנים. אם לא יהיה לנו אופק, אנחנו נדבר ללמפות. וכל שאנחנו מפצירים בכם, תנו לנו את האופק הזה כי הוא מגיע לנו באמת בדין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, חיים, גם על הלב וגם על החדות והתמצית. ליאור חריש, אתה רוצה להוסיף משהו? קצר ולעניין בבקשה. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> כן אדוני היושב-ראש, שמי ליאור חריש, אני היועץ המשפטי של התאחדות תחנות הרדיו, אני רוצה במספר נקודות קצרות להתייחס לצד החוקתי-משפטי של הצעת החוק. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתה קשור למיכה חריש? << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> קשור. לטענת אשתו, אני הבן שלו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תאמין לה. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> כפי שציין מר דוד בן בסט, נוסח הצעת החוק קצת מטעה, כי הוא מדבר על הארכת תקופות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבן של מיכה. נכון שמיכה הוא יושב-ראש התאחדות יוצאי רומניה בישראל? << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> נכון. ארגון אמי"ר – ארגון מאוחד של יוצאי רומניה בישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע שהוא עושה מוזיאון בראש פינה? אתה יודע שעד היום הוא פעיל ויוזם. תמסור לו דרישת שלום ורפואה ואריכות ימים. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> אמסור. תודה רבה. כפי שהתחלתי לומר, נוסח הצעת החוק טיפה מטעה, כי כפי שאמר מר דוד בן בסט, אנחנו מבקשים לא להאריך את תקופת הזיכיון, אלא להסמיך את הרשות השנייה, להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטה – האם ראוי בעת הזו להאריך את הזיכיון או לא. אנחנו מבקשים להזכיר שבחוות הדעת שהגשנו, גם של ד"ר יובל קרניאל וגם של ד"ר אסף כהן, נאמר שפרק הזמן הזה אמור להיות מנוצל, בין היתר, בשביל לאפשר לרשות השנייה ולכל הגורמים הרלוונטיים, לבדוק מה צופן העתיד בכל מה קשור לתעשיית הרדיו האזורית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ליאור, הגשתם משהו? אתם אומרים שהגשתם, אבל אנחנו לא קיבלנו. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אני הגשתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם, הרדיו. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> הגשנו לך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לי? אבל לוועדה, הגשתם? << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> לוועדה הוגשה חוות דעת משפטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נהוג לשלוח חומרים למנהלת הוועדה. אפשר עכשיו לשלוח את זה דיגיטלית וזה יעלה באתר. << דובר_המשך >> ליאור חריש: << דובר_המשך >> נוודא שזה יעבור. מדובר בחוות דעת משפטית של ד"ר יובל קרניאל, שמדברת על ההצדקה בהצעת החוק ובמתן האפשרות לרשות השנייה לאפשר את הארכת הזיכיון. וגם בחוות דעת כלכלית - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ליאור, תוודא שבשעה הקרובה כל החומר שיש לכם, ישלח באופן דיגיטלי לוועדה עצמה, למנהלת, והוא יופץ באתר של הוועדה. << דובר_המשך >> ליאור חריש: << דובר_המשך >> בסדר. אני מבקש להזכיר לחברי הוועדה שהצעת חוק בנוסח פחות או יותר זהה כבר עברה בכנסת פעמיים בעבר ועמדה במבחן משפטי. אנחנו מדברים כאן על הצעת חוק שנועדה למנוע מצב שבו בעוד שנה, מכיוון שצריך להבין – כשמדברים על הדחיפות או על העיתוי של הצעת החוק, על מה אנחנו מדברים? גל המכרזים, גל הזיכיונות הראשון, צפוי להסתיים בתחילת 2024. מה שזה אומר שהיערכות למכרזים, אם יוחלט – מה שאנחנו מקווים שלא יקרה – להוציא אותם כבר בעתיד הנראה לעין, זה יקרה בתחילת 2023. אנחנו מדברים על פחות משנה מעתה. והמשמעות של החלטה לקיים מכרזים ולהעניק זיכיונות מחדש, היא קיבוע המצב המשפטי הקיים ל-16 שנה קדימה, כאשר עתיד הרדיו האזורי לוטה, כאמור, בערפל. אנחנו בסך הכול מבקשים שתינתן לנו האפשרות לוודאות משפטית, וודאות כלכלית. זה אינטרס משותף, win-win, לא רק של תחנות הרדיו האזוריות, אלא גם של המדינה, גם של הרגולטור וגם של תחנות הרדיו האזוריות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. ענבל ממשרד התקשורת, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> סליחה היושב-ראש, אני נאלץ לצאת לישיבת נשיאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לך יש מעמד מיוחד. אתה בנשיאות ועדת כלכלה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> רק רציתי לומר שאני תומך ואני חושב שזה נכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא התנצל גם בשמי, כי גם אני אצא עוד מעט לנשיאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מועצת חכמי הוועדה בראשות מרגי. ענבל, בבקשה. << אורח >> ענבל אבנון: << אורח >> שר התקשורת תומך בהצעת החוק, מצאנו לנכון לקבל את עמדת הרגולטור, הרשות השנייה שהמליצה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> סליחה, מה תפקידך? << אורח >> ענבל אבנון: << אורח >> יועצת שר התקשורת. לא יועצת משפטית. הרשות השנייה תומכת והמליצה לקדם את הצעת החוק הזו, ואנחנו מקבלים את עמדתה ולכן אנחנו תומכים בקידום ההצעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. נציגת משרד האוצר, בבקשה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> שמי אסתי פלדמן, אני מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. באופן עקרוני, בגלל קשיים שהיו בהצעת החוק המקורית, ועדת השרים החליטה שני דברים. א', להגביל את הצעת החוק כהוראת שעה. ו-ב', שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמה עם משרד האוצר ומשרד התקשורת. טרם ראינו נוסח מתוקן של הצעת החוק, ולכן בינתיים זאת העמדה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> חשוב להבין שהוראת שעה לארבע שנים. זה פחות או יותר מה שאתם מציעים. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> ועדת השרים קבעה שמשך הוראת השעה ייקבע בתיאום בין המציעה לבין משרד האוצר ומשרד התקשורת. אני לא מכירה שהמציעה באה איתנו בדברים בנוגע לנוסח החקיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המציעה של החוק. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יש פה איזה שבעה, שמונה מציעים. את מתכוונת לשרן השכל כשהיא תהיה פה. אבל את אומרת שכרגע הדיאלוג הזה לא בוצע. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, אבל הדיאלוג הזה יכול להיות עם משרד התקשורת, זה לא היה חייב להיות עם המציעה. זה היה יכול להיות ביניכם. השאלה מה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור. האוצר יגיד את דברו. חברי הכנסת יקבלו עוד מעט הזדמנות לדבר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> רק שאלה אחת – לא הבנתי למה היועצת המשפטית - - - << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי מה הדרישה שלכם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גמליאל, לא להפריע. נציגת האוצר, תגידי את כל עמדתך מהתחלה ועד הסוף, בלי הפרעות. עוד מעט חברי הכנסת ישאלו שאלות. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אחזור, בגלל קשיים שהיו בהצעת החוק המקורית, אנחנו ביקשנו, וועדת השרים כך קבעה שהליכי התיאום - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא התיאום, אבל מה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו לשמוע את האוצר. << דובר_המשך >> אסתי פלדמן: << דובר_המשך >> נוסח החקיקה יתבצע בתיאום איתנו ועם משרד התקשורת, והחוק קבע כהוראת שעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. התיאום יכול להיעשות פה בוועדה, אתם פה, כולם פה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> - - - הוראת שעה, אז - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כולם פה, ואנחנו יכולים לעשות את התיאום. תודה רבה למשרד האוצר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר שאלה קצרה לחדד? אין פה עניין תקציבי, נכון? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כרגע אין לזה השלכות. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> רגע, שאלה אחת, לתאם אנחנו צריכים אותך או לדבר עם השרים שלך, איך זה עובד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גילה, למה אנחנו עושים את זה? << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> זאת רק שאלה טכנית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא העירה הערה, שוועדת השרים לחקיקה ביקשה תיאום והתיאום הזה יכול להיות פה כי כולם פה. התיאום הזה יכול להיות פה כי כולם פה, חבל על הוויכוח. הרשות השנייה, בבקשה. << אורח >> עדן בר טל: << אורח >> כבוד היושב-ראש וחברי הכנסת, אני מבין שאוכל לדבר זמן קצר מאוד, אז ארוץ על זה. למעשה חברות הכנסת, גמליאל וברק, הדגישו והבהירו את המצב. רק אחזור ואדגיש את המצב של שחקן התקשורת שהוא אולי הסקטור החלש ביותר במדיה הישראלית – הרדיו האזורי. רדיו, מעצם היותו רדיו, הוא כבר לא יהיה השחקן המרכזי בתחום תקשורת ההמונים, אבל הוא שחקן מאוד חשוב. זה גם לא רדיו ארצי, זה רדיו אזורי. ולכן יש לו כמה חולשות אינהרנטיות שכרגע פוגשות שינויים גדולים מאוד שהגיעו לפתחו של אדוני כבר בשוק התקשורת העולמי שזולגות לישראל ומחלישות עוד יותר את השחקנים הקטנים והחלשים של הרדיו האזורי. עוגת הפרסום שחלק גדול ממנה עבר לדיגיטל, והחלק הנותר, מתחלק בין כל שחקני התקשורת הישראלית המקומית שצריכים לקדם תרבות ישראלית. והערכים שהם צריכים לקדם אינם רק כלכליים, אבל גם בראייה כלכלית, כמו שאדוני כבר שם לב, אין פה שום הוצאה תקציבית ואין פה איזה הכנסות מדהימות למדינת ישראל מהעיסוק ברדיו אזורי. לכן ברור שהתפקידים האזרחיים שלהם, הערכיים והפריפריאליים, הם חשובים מאוד וכנראה אין להם תחליף. אמצעי התקשורת ההמונית האחרים, הם פחות אמונים על שירות של קהילות יותר קטנות וחלקם פריפריאליות. ולכן יש להם חשיבות מאוד גדולה בעיני המועצה הקודמת וגם בעיני המועצה הנוכחית. הרדיו האזורי שאיננו ארצי והוא שחקן חדש יחסית, מאבד כל רגע את חלקו בעוגת הפרסום. אנחנו חושבים שכרגע אנחנו נמצאים בתקופת מעבר, שהשימוש ברדיו מעל גבי תדרים, כנראה בעתיד מסוים נראה לעין, יוחלף בשימוש ברדיו דיגיטלי. והיות ואנחנו רואים את התקופה הזאת כתקופת מעבר, בכלל לכל תחום התקשורת ההמונים, המדיה, ובמיוחד לתחום הרדיו, שכנראה יעבור להיות רדיו דיגיטלי בעוד מספר שנים, אנחנו חושבים שכרגע – ולא הזכרתי את המילה קורונה – צריך לתמוך בהצעה שתיתן אופק כלכלי. יש פה שחקנים שבחלקם הגדול, אפילו לא היה מועמד מתחרה במכרז מולם. אני רוצה להדגיש בפניכם אולי נתון שלא הביאו בפניכם, לא אגיד שלאחר הקורונה – אבל בתקופה האחרונה הייתה התאוששות ברדיו הארצי, אבל לא הייתה התאוששות מספיקה ברדיו האזורי. זאת אומרת שכנראה החולשות של הרדיו האזורי שבאות לידי ביטוי הולך וגובר והולך ומתעצם, אינם רק פרי קורונה. הקורונה אולי הייתה מגבר לבעיות, אבל ביציאה מהקורונה, כל אמצעי התקשורת התאוששו, וההתאוששות החלשה ביותר והסמלית ביותר הייתה ברדיו האזורי שלא חזר בכלל לרמות של 2019. ובעוד שהטלוויזיה והרדיו הארצי שיקמו את מצבם והתקדמו מבחינה כלכלית, הרדיו האזורי נשאר מרחוק. ואנחנו צופים שהאתגרים העסקיים שלהם ילכו ויתגברו בשנים הקרובות יותר ויותר. לא יהיה נזק למשק, ולא יהיה נזק משום בחינה לאי יציאה למכרז נוסף. אלה בדיוק המקרים שבהם צריך להסתכל על המקרה המיוחד של הרדיו האזורי. להבין את האתגרים שהתקשורת הישראלית שמייצרת תרבות מקומית ניצבת בפניהם לא רק בנושא הרדיו, אבל השחקן החלש ביותר להתמודד עם השינויים האלה הוא הרדיו האזורי. אקצר ואומר שכמו במועצה הקודמת, גם המועצה הנוכחית, הרשות השנייה תומכת במתן אותה ארכה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה עדן, יושב-ראש הרשות השנייה. שרן, מיוזמי החוק הגיעה. האם את רוצה עכשיו לדבר לפני שהיועץ המשפטי מתייחס? << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> אומר כמה מילים ואציג קצת את הדברים. אני פה כדי לשמוע את הגורמים מהמשרדים וכולי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> הצעת החוק הזאת קודם כול באה לתקן מספר דברים. אני שמחה לשמוע את עמדת הרשות השנייה בעניין הזה, וגם ההסתכלות קדימה, כי אכן בסופו של דבר, היום לאט-לאט יש מעבר לרדיו דיגיטלי. גם בתוך הרכבים זה כבר מוטמע אוטומטית. יותר מזה, אפליקציות כמו Spotify ואפליקציות נוספות שאנשים משתמשים בהם, אנחנו רואים את הרדיו בתהליך דעיכה. Shazam זה לזהות מהרדיו, אבל גם. צריך להבין, האנשים האלו השקיעו הון עתק. השקיעו במכרזים, בהקמה של אותן תחנות, בתפעול שלהם, בעמידה בתקנות, במיסוי וההיטלים שהם משלמים וכולי. בחלק מהתחנות, והאנשים שאני שוחחתי איתם, הראו נתונים של תקופת קורונה, ואנחנו יודעים שגם ערוצי הטלוויזיה אמנם ספגו, אבל לא באותה רמה, משום שאנשים ישבו בעיקר בבית וראו טלוויזיה. הרדיו נפגע כמעט הכי הרבה, משום שגם בתקופת הסגרים אנשים לא יצאו לעבודה, ישבו בבתים. אין מישהו שהיום פותח את הטרנזיסטור ומקשיב לרדיו במקום להאזין או לצפות בטלוויזיה. הילדים היו תקועים במחשבים ובטלוויזיות ותפסו אותם גם ככה. מי שרצה לשמוע מוסיקה, שמע רק צעקות, עם הריבים עם הילדים. ובתוך זה, תחנות הרדיו היו אחד הנפגעים העיקריים בתקופת הקורונה. ברור שאותם נתונים של ירידה בהאזנה לתחנות הרדיו, פגע בצורה אנושה ביכולת שלהם למכור פרסומות, שזה מטה לחמם והצורה שבה הם מסוגלים לפרנס ולהעמיד את העסק שלהם ולתפעל אותו. ככל שהייתה פגיעה, ובחלק מהנתונים שהוצגו, אפילו ירידה של 30%, 35% בהכנסות של חלק מתחנות הרדיו – זאת פגיעה משמעותית. ולכן סוג של מתווה פיצויים, או לפחות הארכה לתקופה, איזה הוראת שעה, לתת להם את ההזדמנות לבוא ולגבות רווחים נוספים היא מוצדקת, היא לגיטימית. משום כך הצטרפנו מספר סיעות, אנחנו רואים שממש יש פה חברים מכל הסיעות שתומכים בעניין הזה. אני חושבת שחשוב לתמוך בעסקים, יזמים, וכולי. בטח אחרי המשבר הקשה שהם עברו בתקופת הקורונה. ולכן יש את הצעת החוק שאנחנו מציגים פה היום על מנת לקדם אותה. אשמח לשמוע עוד גורמים ממשלתיים בדיונים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. דיברו כבר הגורמים, יעדכנו אותך. עכשיו היועץ המשפטי של הוועדה ידבר, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה נותן זכויות דיבור גם לחברי כנסת אחר כך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בטח, אחד כמוך, מנומס. אבל מופיד הגיע לפניך. אתה בחשבון שלנו, ברוך הבא. יש אצלנו אופנה בוועדת כלכלה שחברי כנסת לא מדברים. אם אין להם מה לדבר. הם לא מרגישים צורך. בואו נשמע את היועץ המשפטי ולאחר מכן נתחיל סבב חברי כנסת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפני שאגיד איך אני רואה את הדברים מבחינה משפטית, שתי הערות קצרות לגבי הדברים שנשמעו כאן. קודם כול חשוב להגיד שאנחנו עוסקים בזהות הגורם שיפעיל את הרדיו האזורי, לא בעצם קיומו של הרדיו האזורי שאני לא חושב שיש כאן מישהו בשולחן שחולק על החשיבות שלו. הדבר השני – מאוד יכול להיות, לאור ההיסטוריה החקיקתית שנכון לעבור למודל של רישיונות כפי שנעשה בשוק הטלוויזיה. דהיינו, לא זיכיון שמוגבל לתקופה מאוד קצרה וכל פעם מחוקקים כטלאי על טלאי סמכות הארכה בלא מכרז של הזיכיון, אלא באמת לתת ודאות לשוק הזה, ולעבור למודל של רישיונות. אני מוכרח לומר שאני לא שמעתי או ראיתי איזה הצעה ממשלתית בעניין הזה. יכול להיות שמשרד התקשורת מגבש הסדר כזה, אבל אני לא מכיר רעיון כזה. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> משרד התקשורת לא מתנגד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אומר שיכול שנכון לעבור בכלל למודל אחר של רישיונות לתקופה מאוד ארוכה, כדי לתת ודאות לשוק. לצערי אני חושב שהצעת החוק כפי שהיא כרגע מונחת על שולחן הוועדה, מעוררת קשיים משפטיים לא מבוטלים. החוק קובע כעיקרון – חובת מכרז. החוק קובע בסעיף 38: זיכיון לשידורי רדיו יינתן על פי מכרז פומבי שתפרסם הרשות השנייה. והסיבה להוראה הזו היא לא עניין של מה בכך. מדובר על משאב ציבורי שצריך לחלק אותו באופן שוויוני, ולאפשר גם מגוון של דעות, ומה שנקרא, פלורליזם בשוק הדעות, וזה גם עיקרון חשוב בחברה שלנו. נכון שיש בחוק סעיף שעכשיו מוצע לתקן אותו שקובע חריג. הוא קובע סמכות למועצת הרשות השנייה להאריך את תוקף הזיכיונות של הרדיו האזורי בשלוש תקופות נוספות בלא מכרז בהתחשב שיקולים שונים. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> לא תקופה אחת נוספת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא כרגע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שלוש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה החוק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כן, החוק המקורי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מתאר את החוק כפי שהוא היום ותיקון שנחקק ב-2007, אגב דיונים סוערים כאן בוועדת הכלכלה, נשמעו כאן חוות דעת, לא לחינם שמענו כאן התייחסות חוקתית שחבל שלא נשלחה אלינו לפני, מכיוון שאני לא יכולתי לקרוא מה שלא נשלח לוועדה. אז לא קראתי ולא עיינתי בחוות הדעת שהעברתם, אבל לא לחינם הזכרתם את העניין החוקתי, כי הוא עלה כאן בצורה משמעותית מאוד ב-2007. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מתי היה המכרז האחרון? ב-2006? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 2008 אם אני לא טועה. אלה שמשדרים היום. << אורח >> אופיר ביתן: << אורח >> 2008. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 2008 או 2009. כן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת שכל תקופה היא ארבע שנים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז ארבע שנים ועוד שלוש תקופות הארכה שכבר היו, זה 16 שנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון מאוד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 16 שנה זה מ-2006 אם כך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש מועדים שונים ולכן אני תכף אגע בזה בעניין ההערות הפרטניות שיש לי לחוק. אבל כשמדברים על הוראת שעה, אני לא כל כך מבין איך זה מיושם, מכיוון שכל זיכיון בעצם מסתיים בתקופה נפרדת. אז אם אנחנו קובעים הוראת שעה שחלה בארבע שנים, אז רק קבוצה אחת של בעלי הזיכיונות ייהנו מהארכה נוספת. אני רוצה לדבר יותר על הקשיים שאני רואה בהצעה הזו. וכמו שאמרתי, יש תכלית למכרז, וברגע שקובעים חריג כזה, צריך שיהיו לזה סיבות משמעותיות מאוד והנמקה סדירה. ושמענו כאן על משבר הקורונה שאכן פגע בלא מעט עסקים במדינה. והמדינה והכנסת ידעו לחוקק חוקים ייעודיים לפיצוי עסקים שונים בשל נזקים בתקופת הקורונה, ויש שם אמות מידה ומתווה שלם של פיצוי. אם יורשה לי לומר, אני לא חושב שלתת זיכיון בלא מכרז זה פיצוי על נזקים בתקופת הקורונה. אפשר לתת פיצוי כספי ועל זה אגב, המסגרת לדון לא כאן, היא בוועדת כספים שדנה בפיצויים לעסקים בשל נזקי הקורונה. מכיוון שלא שמענו איזושהי הנמקה סבירה, אני גם לא רואה איזושהי הלימה בין האמצעי שנבחר להסדר שמוצע כעת. מה שאני חושב שצריך לשמוע הוא הנמקה יותר משמעותית למה עכשיו ראוי לתת עוד ארבע שנים בלא מכרז. ויכול להיות שיש גם קבוצות - - - << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> מכיוון שאם בעלי הון שרוצים לקבל ולקדם כרגע רדיו אזורי, יראו שבמהלך הארבע שנים, כולל קורונה, ההפסדים הם ניכרים, אז אתה עלול למצוא את עצמך בשוק ללא תחרות, כי אף אחד לא ירצה לבוא למהלך כזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז הם יזכו במכרז. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> אתה יכול להוציא מכרז שלא יהיו לו בכלל מתמודדים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יהיו, המפעילים הקיימים. אבל הם ייבחרו שוב, שוב פעם מציעים את המשאב - - - << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> כלומר, אבל אתה כרגע מדבר על זיכיון שאמור להסתיים בעוד שנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בחלק מהמקרים, לא בכולם. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> נניח. בוא נדבר על הראשונים שבהם. אז הראשונים שבהם, למה שהם ישקיעו לשנה הקרובה? כלומר, מלכתחילה אתה הורס פה מפעל שהוקם בדם ויזע של אנשים. ועל כן הנסיבות כרגע מראות שבהקשר הזה, זה טיעון שהוא מספיק חזק גם משפטית לבוא ולהתייחס אליו. ועל כן, אפשר לבוא ולתחום את זה בהוראת שעה כזו או אחרת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> או להגביל אולי בצורה אחרת, יכול להיות שצריך לחשוב על זה. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> אז תחשבו אתם על סוגיית הגבלות שתוספנה - - - מטרתה היא אחת: לאפשר את המשך קיומן של תחנות הרדיו האזוריות, שלכל הדעות כאן - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> על זה אין ויכוח, בוודאי. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> יפה. אז לכל הדעות כאן יש כאן הבנה ברורה - - - << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> זה בהתאם למכרז שהם זכו בו. לכן משפטית זה יכול לתפוס. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> סליחה רגע, אתה מתנגש בדיבור, זה ממש לא מכובד. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> סליחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גילה, גם את התפרצת. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> לא, אבל אני פונה לו כמי שהציעה את החוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את לא בזכות דיבור. תגידי משפט קצר. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> ברשותך, אסיים את דבריי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו לו לסיים קודם, ואז נתחיל סבב חברי כנסת. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> הקו שמובילים בפן משפטי – זאת הסיבה שבזכותכם הלכתי ללמוד שני תארים במשפטים – זה לנסות ולהבין תמיד את ההשלכות שאתם מגדירים לנו. בעצם ההגדרה שלך זה נכון – חובה לקיים כל ארבע שנים מכרז. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מה שהחוק קובע. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> נכון, והחוק צודק. יחד עם זאת, כשמסתכלים על עצם המהות של הדברים בעידן קורונה, שלטעמי גם לא פוסחת עלינו גם בעת הזו, אם אנחנו רוצים לא להרוס מפעל כזה שלכל הדעות כאן סוף סוף יש קונצנזוס מהותי בדבר הצורך שלו, אז יש את הקל וחומר. ובקל וחומר הזה אנחנו מסתכלים איך אנחנו שורדים את המינימום – תחנת רדיו שיש לה סיום זיכיון בעוד שנה. וודאי וודאי לאחרים, שבסופו של יום לא ירצו להוסיף עוד פעם את היד לכיס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עוד שנתיים אם אינני טועה. אני חושב שהזיכיון הראשון הסתיים ב-2024. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> בעוד שנה יוצאים מכרזים. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> כן. אי הוודאות הזו עלולה ליצור את אותה מורכבות שדיברנו עליה. וכאן זה בדיוק הדיון בוועדה, כיצד מוצאים את הפתרון היצירתי כדי שזה יהיה win-win לכולם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להשלים - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, היועץ המשפטי יסיים את הכול, לא להפריע. אחרי זה סבב חברי כנסת, תתאפקו עוד קצת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני רק רוצה להשלים למה שהיא אמרה, יהיו עוד הרבה חקיקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו לו לסיים את הדברים. זו שאלה, לא השלמה. את עוד מעט תדברי, את מופיעה ברשימה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל אין לי מה להגיד חוץ ממילה אחת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר'ה, תתאפקו. אנחנו רוצים להתקדם בדיון. תנו לו לסיים את דבריו, וחברי כנסת יתייחסו לאחר מכן. בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מסכם: כדי לגבור על העיקרון שקובע החוק שהוא חובת מכרז שנועד להבטיח שוויוניות ופלורליזם וקידום תחרות בתחום הזה, וזה בהחלט נועד לקדם את חופש הביטוי שהוא חשוב לכולנו – צריך נימוקים כבדי משקל. ספק בעיני אם להגיד שהייתה ירידה בהכנסות בתקופת הקורונה, האם זה נימוק מספיק כבד משקל בשביל לגבור, למחוק, את חובת המכרז, כאשר כבר מוצו שלוש תקופות. אני שוב מזכיר, החוק קובע היום חריג, הוא אומר שניתן להאריך תוקף של זיכיון לשידורי רדיו בלא מכרז לשלוש תקופות, בהתחשב בשיקולים שונים, בין היתר, אגב, קיום תנאי הזיכיון. אני לא יודע איך הרשות השנייה יישמה את הסעיף הזה, אולי כדאי לשמוע, כי מכיוון שעכשיו אנחנו נותנים לה שוב סמכות לעשות זאת. אבל זאת שאלה טובה, האם באמת בעלי הזיכיונות מקיימים את הזיכיון, מקיימים את הוראות החוק, אם נותנים סמכות כזו? ובאמת, האם יש טעמים מספיק כבדי משקל בשביל לגבור על עקרון היסוד הזה שקבוע היום בחוק? << אורח >> חיים הכט: << אורח >> התחנות הפריפריאליות, אדוני, יש סכנה שהם לא יגיעו למכרז אם לא תינתן אורכה. כי אנחנו מקיזים דם כל הזמן. זה מספיק כבד משקל? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> וגם, אנחנו יודעים שבתקופת הקורונה, דווקא מקומות, ואני מדברת איתך מעולם העסקים הקטנים – עיריות האריכו זיכיונות של מקומות. לדוגמה, מקומות על הים, אני אומרת לך את זה כמי שהתעסקה בזה. לגבי כל מיני מקומות שהיה להם בתי עסק כמו מסעדות, האריכו בתחילה בשנה ואחר כך בשנתיים. בתקופת הקורונה זה כביכול הוקפא. תקופת הקורונה בעוד עולמות, הקפיאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת הייתה חקיקה ייעודית שעברה כאן בכנסת, הארכה - - - בכלל של רישיונות. זה משהו אחר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, לא חקיקה ייעודית, ממש לא. כי חלק העיריות עשו את זה וחלק לא עשו את זה. מה שאני אומרת לך הוא שהעיריות שבאו לחזק את העסקים בעיריות שלהם. העיריות שבאו לחזק את העסקים שלהם בתחומם, והיה לי ויכוחים בין עיריות, קרבות שאנחנו ניהלנו. מי שבעלי העסקים שלהם היו חשובים להם אמרו – אני אומרת לך שאחרי שנה, אחרי שנתיים זה כבר שנתיים, אני מדברת איתך רק על אמצע הקורונה, כשעוד ניהלנו את המדינה – אנחנו אוטומטית נותנים לכם, את השנה הזאת איבדתם, בזיכיון שלכם אנחנו מאריכים לכם בעוד שנה, אחרי זה בעוד שנתיים. זה קרה. יש לזה חריג. ולא כולם עשו את זה, זה לא היה ברישיונות, זה לא היה כמו שאתה אומר חוק מדינה. זאת הייתה יוזמה ספציפית של חלק מראשי הערים ואני חושבת שזאת דוגמה טובה מאוד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא גובר על עקרון החוק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כי אנחנו אומרים: הקורונה הקפיאה במידה מסוימת הרבה מאוד חלקים בחברה הישראלית. כנראה שגם כאן. אנחנו לא רוצים שחלק מתחנות הרדיו יקרסו. אנחנו גם אומרים להם תודה. אלה בדיוק השיקולים שאנחנו שמים פה על השולחן ודנים בהם כמחוקקים ולא כמשפטנים. לדעתי זאת הסמכות של המחוקק יותר מאשר של המשפטן. ושאנחנו נשקול את השיקולים ונקבל החלטה שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> העבודה שלי היא להאיר - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איתי, ברמה הפרקטית - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, היה לך איזה פתרון או רעיון לפתרון? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה: ברמה העובדתית, יש עוד מכרזים שיוצאים לתדרים אחרים, לתחנות אחרות בתקופה הזו או שבתקופה הזו הכול מוקפא ושחקנים חדשים לא יכולים להיכנס? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למיטב ידיעתי – אבל יושבים כאן נציגי משרד התקשורת, והם הגורם המוסמך לענות – לא אמורים להשתחרר תדרים נוספים לתחנות חדשות. דהיינו, וצריך - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> וברדיו הדיגיטלי מה קורה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין רדיו דיגיטלי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ברדיו דיגיטלי אין רישיונות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש בחוק סעיפים שהם אות מתה, של רדיו דיגיטלי, הם לא מיושמים בכלל. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא קשור, אבל מי שרוצה, יש לו חסמים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרן, את לא עוזרת לי בדיון הזה. באמת, סליחה, אני לא יכול ככה. היועץ המשפטי, היה לך רעיון לפתרון או כיוון לפתרון? תציג את הרעיון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק אשלים את המשפט: המשמעות היא שיכול להיות שאותו גוף יחזיק במשך 20 שנה רצופות בזיכיון לתחנה מסוימת. כלומר, התחנה בכלל לא נפתחת לתחרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעבור מזה לזיכיון. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה קרה בטלוויזיה מיליון פעם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי רעיונות למתן את הפגיעה, בהחלט אפשר להגיד כמה וכמה רעיונות, קודם כול אם מדובר על - - - כפי שאמרה כאן חברת הכנסת, קרן ברק, על תקופה קצרה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה, גילה, לא. בן אדם באמצע משפט, מביא רעיונות. מופיד הבא בתור, אף חבר כנסת לא מדבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אומר שאם אנחנו מדברים כרגע על תקופה קצרה יותר, אז אולי צריך באמת לדבר על שנה או שנתיים כפי שאמרת, כדי לתת להן להתאושש מנזקי הקורונה. יכול להיות שנכון לגדור את סמכות המועצה, מכיוון שמדובר, וצריך לזכור שוב – על תקופה מעבר לשלוש התקופות שכבר הוארכו בלי מכרז. לגדור את סמכות המועצה לעשות זאת רק מנימוקים מיוחדים, אם אין בכך כדי לפגוע בתחרות בתחום הרדיו, לפגוע באינטרס הציבורי בקיום מכרז. כלומר, שיהיו נימוקים יותר כבדי משקל לתת את ההארכה, ויכול להיות שיש, אבל צריך להראות אותם. דבר שני, אני מציע לחברי הכנסת לשקול בחיוב שהחלטות המועצה בעניין הזה יהיו שקופות לציבור, יפורסמו, יהיו מנומקות, יפורסמו לציבור כדי שבכל זאת תהיה גם עין ציבורית על איך עובדת הרשות השנייה בעניין הזה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני רק רוצה לדייק: אני רוצה להאריך את זה בתקופה מלאה, בארבע שנים. - - - במקומה, באמצע הקורונה בשנתיים. אבל עכשיו אנחנו כבר – אני רוצה שזה יהיה לתקופה מלאה, לא לשנה, שנתיים. בגלל זה אני חתומה על החוק הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא מביא רעיונות, אנחנו נחליט. מופיד, בבקשה. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> תודה אדוני היושב-ראש, אעשה את זה קצר. קודם כול תבורכו, כל מי שיזם את החקיקה, באמת מגיעות לכם כל הברכות, כי זה חשוב. אתחיל מהצדקה משפטית; זה שאתה היום זוכה ויש לך רישיון שזכית ב, כדי לנהל עסק מסוים או תוכנית מסוימת, ובסוף אסון טבע כזה או אחר, קורונה מבחינתי זה אסון טבע, פוגעת לך, זאת ההצדקה המשפטית הכי גדולה היום כדי לבוא ולהגיד: אנחנו עכשיו הולכים על משהו אחר. ולכן, החוק פה בא לתקן את זה. למה החוק? אם לא הייתה קורונה, והמצב היה רגיל, אז לא היו מגיעים לחקיקה. לדעתי זאת הצדקה משפטית גדולה. אני רוצה לחזק את הרדיו האזורי, גם על מה שנאמר על ידי דוד בן בסט, על ידך ועל ידי אחרים. מה החשיבות של הרדיו האזורי? היום הערוצים המרכזיים מתמקדים יותר במסרים קצרים, הכול צפוף שם. אתה נכנס לרדיו האזורי, אתה מדבר מקצועית, עניינית. אתה יורד לשטח, אתה מעביר גם מסרים. התחנה עצמה, הכלי עצמו, המרואיין עצמו, מצליח להעביר מסרים למי שצריך, לקהל היעד שלו. פה לא דובר על תחנות רדיו בשפות אחרות, בערבית, ברוסית, באמהרית, גם שם, אני לא רואה שיש להם נציגים פה, אבל גם שם זה חשוב מאוד. להעביר בסופו של דבר שהמסר ייקלט. לכן צריך לחזק אותם בכל דרך. ועם זה אני מסיים, אדוני היושב-ראש, ואני אומר את זה גם לרשות כאן: כל זכיין שיעבוד על פי הכללים שלכם, של מדינת ישראל. לא יכול להיות שיהיו זכיינים של טלוויזיה ובערוצי רדיו, שאפילו לא נשמעים לכללים הבסיסיים שלנו; יום הזיכרון, צפירה – זה לא קיים אצלם. יש ערוצים כאלה שממשיכים לשדר והם לא סופרים את זה, לכן אתם צריכים לאכוף את הנהלים שלכם. הם רוצים להיות זכיינים ורוצים שאנחנו נסייע להם, אז שיעבדו על פי הכללים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. רות וסרמן, מיוזמי החוק, ואחרי זה חבר הכנסת קרעי. יבגני יחליף אותי לרבע שעה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, לפני שאתה בורח, כבוד היושב-ראש המחליף, לפני שאתה יושב, חברי כנסת נכבדים, וכל נציגי משרדי הממשלה, אקצר מאוד, אני חושבת שהדבר די מדבר בעד עצמו. מדובר פה בפלטפורמה בתקופה שיש כל כך הרבה קיטוב, שיסוי, פייק ניוז, שיח שעושה שמות בחברה הישראלית. דווקא בפלטפורמות שמסייעות, הפלורליזם, הענייניות. לא בכדי יש פה גם נציגים – זה לא דבר ברור מאליו, בטח לא בתקופה הנוכחית – מהאופוזיציה ומהקואליציה, ואני מברכת אתכם על המאבק הלא פשוט שלכם לאורך זמן. אני מצדדת מאוד במאבק הזה. ונעשה את מה שצריך כדי שהוא גם יעבור. << מנהל >> (היו"ר יבגני סובה, 12:26) << מנהל >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת, רות וסרמן לנדה. מי עוד רוצה להוסיף? חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני חושב שיש לנו כאן מציאות בעייתית שנציבים בפניה בעלי הזיכיונות לתחנות הרדיו האזוריות, ולכן יישר כוח למציעים על הניסיון לבוא ולמצוא פתרון לעניין הזה. מכיוון שלא שמעתי נתונים, לא הייתי כאן בתחילת הדיון, יש כאן שאלה מהותית בעיני, מה ידוע לכם, הרשות השנייה, על גורמים נוספים שדורשים, שפונים אליכם, שרוצים גם הם לקבל זיכיונות על שידורים אזוריים? יש איזה משקל מסוים גם לגורמי השוק האחרים< בעלי הרדיו האזוריים חשובים לי מאוד, אבל אם יש פגיעה קשה בתחרות, אז צריך למצוא פתרון אחר. אולי בדרך שבמקביל להארכת תקופת הזיכיון, להקצות תדרים חדשים ולצאת למכרזים חדשים על תדרים. אנחנו לא יכולים לתקן רק צד אחד של המשוואה והצד השני יכול להיות שנפגע כבר שנים ומחכה למכרז שיצא. זאת בעיני שאלה שצריך לתת עליה את הדעת, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה מכוון, אתה מתכוון למי שנפגע, תחדד, תגיד מי למשל עלול להיפגע מזה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע, אני לא מכיר. מי עלול להיפגע? כאלו שרוצים לרכוש זיכיון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כלומר, זה לא משהו ספציפי, אתה מעלה פה השערה על דבר שיכול להיות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני שואל את הרשות השנייה - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה שואל – חשבתי שאתה אומר אותם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> - - האם יש פניות אליהם לגבי העניין הזה? ואם כן, אז אולי כדי לפתור את שני הצדדים של המשוואה, גם את בעלי הזיכיונות הקיימים וגם את אלו שמעוניינים להיכנס לתחרות, ואנחנו בעד שוק חופשי ותחרות, לצאת למכרזים - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בגלל זה חידדתי את השאלה שלי: האם יש ברשותך מידע קונקרטי? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא – אין ברשותי. הגעתי לכאן עם שאלות פילוסופיות, תיאורטיות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז אין מישהו שבא ופנה אליך - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אלי לא פנו לכן - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> - - כנציג ציבור והביע את ההתנגדות הזאת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, אלי לא פנו. יכול להיות שפנו לרשות השנייה, ולכן אני שואל. דבר נוסף שאני רוצה להזכיר בעניין הזה – בעיני, שוק חופשי ותחרות הוא דבר כבד משקל, שאנחנו צריכים להגביר אותו כמה שיותר. ואני חושב שתחנות רדיו אזוריות, צריך לאפשר להן לשדר יותר מאשר באזור שלהם. יש תחנות רדיו אזוריות מעולות, וצריך לאפשר להן לשדר בפריסה ארצית. אני לא מבין לשם מה הצמצום הזה, מה הדווקנות הזו של להגדיר אותם לשכונה מסוימת בתוך מדינת ישראל. כולנו כאן מקשיבים, כולנו מכירים את כולם, אני מתכוון להגיש - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש בעיית תדרים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא חושב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו לא מדברים על רדיו דיגיטל ששם אין בעיה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא בדיגיטל, ב-FM. אין תחנה - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש בעיית תדרים. טכנית יש בעיה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני אומר שאני לא מכיר תחנה שמשדרת, לא רוצה להגיד תדרים מסוימים, במספר מסוים במרכז, אני לא קולט אותה בדרום, אבל אני קולט תחנה אחרת בתדר שלה. אין, לא קולטים כלום בתדר מסוים. זה לא עניין של אין תדרים, אלא זה עניין – יכול להיות שיש גם בחלק מהמקרים עניין של תדרים, אני יכול להבין את זה. אבל בהרבה מקרים, ההגבלה היא הגבלה סתם, הגבלה חוקתית, רגולטורית, מצמצמת. וזאת הזדמנות להעלות את זה. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> חבר הכנסת, קרעי, אין תדרים - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> דוד, לא צריך להפריע, תן לו להשלים את דבריו. אתן לך אחר כך את זכות הדיבור. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אפילו תחנות ארציות לא שומעים בחלק מהמקומות. אני גר בעוטף עזה, הרבה תחנות רק כשאני יוצא לדרך לירושלים אני שומע תחנות אזוריות מסוימות. בכל מקרה, אני חושב שזאת הזדמנות לדון גם בסוגיה הזו, אני מתכוון לקראת קריאה שנייה ושלישית לנסות ולשנות את הנוסח בכל מקרה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רצית להשלים את דבריך? אתה יכול להשיב לחבר הכנסת קרעי וגם להגיד את מה שרצית להגיד לפני כן. << אורח >> עדן בר טל: << אורח >> קודם כול הנושא של תדרים הוא נושא שמשרד התקשורת יכול להתייחס אליו, היות ויש לי עבר במשרד הזה, אז אני יכול להגיד שבעיית התדרים היא ברורה, היא מאוד לוחצת, ובשלב הזה, אני לא חושב שיש מצאי תדרים משמעותי נוסף בידי משרד התקשורת שניתן להוציא אותו. מצד שני, לא שוברים את הדלת של המשרד שלנו, ואני מניח גם לא במשרד התקשורת, על מנת לקבל תחנות רדיו נוספות. אני חושב שהשנים האחרונות ומה שצפוי לעתיד הרדיו גם די מכבה את ההתלהבות של שחקנים. ופה אני רוצה להתחבר לנושא של הצדקות ליועץ המשפטי לוועדה. אני רואה את זה כמו בפטריות, אתה לפעמים רואה מעל הקרקע, אתה רואה את זה בצורה נפרדת, אבל יש איזה לוגיקה מתחת לפני הקרקע שהיא מייצרת מודל חשיבה מסוים, ואני הסכמתי עם הניתוח התיאורטי של היועץ המשפטי. אדגיש את אותם מקרים שמאבחנים את המקרה המיוחד שבפנינו, וזה לא מקרה ש – bad cases make bad law, זה לא. צריך להבין, מעבר לקורונה ולירידה שבעקבות הקורונה, אנחנו מדברים פה על ירידה שנובעת מסיבות עולמיות ומקומיות נוספות. היועץ המשפטי, אני מנסה לכוון אליך הצדקות נוספות, למרות שאני מסכים עם מה שנאמר פה, שאני יודע שהמחוקק כמו שקבעו שלוש ארכות, יכולים לקבוע גם שש ארכות ו-19 ארכות, בסוף, אני לא חושב שיש משהו יותר סביר מ - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> או לקבוע תקופה הרבה יותר ארוכה. << אורח >> עדן בר טל: << אורח >> לא, לא, לא, אני אומר - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה מה שהוא אומר, גם 20 ארכות. המחוקק קבע את זה. המחוקק יכול לקבוע - - - << אורח >> עדן בר טל: << אורח >> אבל עדיין חשוב לי - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> למה אתה עושה פרצוף? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, השאלה מה ההצדקה? אפשר, רק צריך - - - << אורח >> עדן בר טל: << אורח >> חברת הכנסת ברק, חשוב לי להדגיש לו פה את הנושא של להבין את ההצדקה שאתם נמצאים, אם נרצה או לא נרצה, בתקופת מעבר שהיא מעבר טכנולוגי שישנה את המבנה של משק המדיה. אנחנו ממש לא בתחילתו, אנחנו בעיצומם של שינויים, שבעוד כמה שנים, אני לא יודע אם יהיה רדיו שיעשה שימוש ב-FM. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> זה הטיעון המשפטי הכי חזק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נכון. << אורח >> עדן בר טל: << אורח >> אני רוצה לגמור - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> והוא אומר לכל תקופת המעבר. << אורח >> עדן בר טל: << אורח >> הפאנץ' לפנינו - - - << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> ברשותך, אם אתה יכול לחזור על הטיעון הזה. << אורח >> עדן בר טל: << אורח >> תקופת המעבר הזאת אומרת שאם למשל היינו עוצרים היום את הזיכיונות ויוצאים למכרזים חדשים, אתה בשביל להצדיק כניסה של שחקן חדש לשוק, שצריך להיכנס להשקעות משמעותיות, מראש הייתם נותנים פה, בחקיקה, תקופה ארוכה לזכיין חדש בתחום הרדיו האזורי. הייתם שוקלים באופן סביר את החזר ההשקעה העצומה שלו, שיעשה לראשונה, להבדיל מהמקרים הקיימים של עסק קיים. ומה זה אומר? שהייתם לוקחים את התדרים של FM יקרי הערך, ומאריכים את תוקף החיים של אותם תדרים יקרים ויוצרים פיגור טכנולוגי במדינת ישראל, כי נתקעתם עם מכרז שיצאתם אליו מאוחר מדי, והארכתם קדימה, במקום ללכת עם כל מה שקורה בעולם. ובמעבר של עוד כמה שנים לרדיו דיגיטלי, שכולם יהיו רדיו דיגיטלי ואז, חבר הכנסת קרעי, כולם יהיו ארציים במובן הזה שמי שעולה על רדיו דיגיטלי והחיבור הוא ישירות לאוטו וזה בעצם ממשק הכי פשוט, הוא מכוון - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> דרך אגב, גם היום אנחנו עושים את זה. << אורח >> עדן בר טל: << אורח >> אז לא יהיה שימוש עוד כמה שנים, התדרים היקרים יחזרו למדינה. אבל אם תצאו למכרזים עוד שנה, שנתיים ושלוש, אתם תבזבזו את התדרים היקרים של המדינה על טכנולוגיה לא רלוונטית ושוב - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> ואז הם גם יגידו: אתם נתתם לנו להתמודד על מכרזים, אז עכשיו לא נעבור את זה. זאת אומרת, תהיה גם התנגדות כי הרי להתמודד במכרזים ולזכות, אתה רוצה שזה יהיה לתקופה ארוכה. אז אתה יכול בעצם זה עוד לתקוע את המעבר לרדיו דיגיטלי כי יהיו אינטרסים להישאר בפלטפורמות הישנות יותר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, תחזור שוב על ההצעה שלך, אתה מדבר על ארבע שנים, על זה אתה מדבר? << אורח >> עדן בר טל: << אורח >> אנחנו מדברים על ארבע שנים. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> זה גם מה שאנחנו דיברנו בהתחלה. << אורח >> עדן בר טל: << אורח >> ואני חושב שהיועצים המשפטיים ומציעי הצעת החוק, ימצאו את הדרך אם זה חל על 17 תחנות או רק על 15 תחנות. ולגבי שלוש החדשות, ממילא יש להם עוד הרבה מאוד זמן קדימה, אז אולי זה לא רלוונטי אליהם. אני מניח שהקונקרטיזציה הזאת במהלך החקיקה - - - << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> אולי מקום לשקול את התוקף של החדשות, מתי מסתיים להן הזיכיון, ולאפשר לכל הוותיקות את אורך הנשימה עד סיום תוקף החדשות, ואז לייצר פה משהו שיהיה מותאם לשינויים הטכנולוגיים בתקופת המעבר הרלוונטית. זה הדבר הנכון לעשות. << אורח >> עדן בר טל: << אורח >> זה - - - בנוסף שאתם יכולים לעשות, אולי בשביל לפתור, את מה שאתם תקראו לו שוויון או אי שווין. למעשה שלוש תחנות לא רואות בכלל את הצורך, כי יש להן עוד - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אופק מאוד-מאוד ארוך. << אורח >> עדן בר טל: << אורח >> ארוך מעל הטכנולוגיה, איך אומרים: העולם יכה אותם קודם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נציגת משרד האוצר, בבקשה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> לנו חשוב לבוא ולהגיד שבהמשך למה שאיתי אמר, המדינה יצאה עם מתווה פיצוי קורונה נרחבים. אולי אפילו בעלי הזיכיונות כאן נהנו מאותם מתווים וקיבלו פיצויים. ולכן במובן של פיצוי קורונה, אנחנו לא מפצים באופן של מתן רישיון או זיכיון. מדובר בפיצוי שעשוי להיות פיצוי כפול. ולכן ככל שיש טעמים לקדם את הצעת החוק הזאת, אפשר בוודאי, אנחנו לא מתנגדים לכך, אבל חשוב שייאמר שלא מדובר בפיצוי לקורונה, כי פיצוי לקורונה המדינה עושה באופן שוויוני ובאופן שקוף. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> זה לא כפיצוי לקורונה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> איזה תחנות קיבלו? << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> טענות שנכתבו גם בחוק, זה לא רק הטענות הללו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גילה, אני מזמין אותך להיכנס לכאן להיות חברת ועדת כלכלה. מזמן לא שמענו את קולך בוועדה, אז את מוזמנת. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> מוזמנת כשיש דיונים - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני פונה למנכ"ל הרשות השנייה: יש לך מידע לגבי הפיצויים, אתה יכול להגיד לי מי קיבל פיצוי? פחות או יותר להכניס אותנו לתמונה. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא השיח. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, שנייה, הייתה פה אמירה - - - << אורח >> חיים הכט: << אורח >> אדוני היושב-ראש, לצערי אנחנו קיבלנו פיצוי - - - << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> זה נדבך נוסף. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, חבר'ה. יש לכם מידע מדויק או פחות או יותר קרוב למדויק, לגבי פיצויים שקיבלתם? << אורח >> עדן בר טל: << אורח >> לא. הממשק של כל עסק שעובד מול האוצר על ירידה בהכנסות ופגיעה, זה ממשק של התחנות עצמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, אז מול כל תחנה. דוד, יש לך מידע? << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אני יכול לומר לך שכל אחד בהתאם להכנסות שלו. הצגתי בפניכם את הירידה המשמעותית שהייתה. הפיצוי שאני קיבלתי היה 200,000 שקל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> איזו תחנה? << דובר_המשך >> דוד בן בסט: << דובר_המשך >> רדיוס. קיבלתי 200,000 שקל לחודשיים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לחודשיים? << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> כן. 200,000 שקל. הירידה, גברתי היועצת המשפטית, ההכנסות שלנו בין שנת 2019 ל-2021 - - - << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אבל אנחנו לא עוסקים כאן - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, אחד-אחד, שאלתי שאלה את דוד בן בסט. אתן לך גם להשלים. בבקשה, תמשיך. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אני אומר שהירידה שלנו בין 2019 ל-2021 בהכנסות הייתה 46%. לא 30%, לא 20% – 46%. כאשר הקיטון ברווח היה 91.5%. הנתונים ברשות השנייה. וזה כבר אחרי הקורונה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> דוד, כשיש לך שני שקלים בכיס ואתה מאבד שקל, אז איבדת 50%. תכניס אותנו למספרים. אמרת שקיבלת 200,000 שקל, זה הפיצוי של תחנת רדיו. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> כשההוצאות בתחנה הם למעלה מ-1,000,000 שקל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הוצאות כל חודש או כל שנה? << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> כל חודש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כל חודש למעלה מ-1,000,000 שקל? << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> למעלה מ-1,000,000 שקל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ואתה קיבלת 200,000 שקל פיצוי לחודשיים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אז זה 100,000 לחודש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז מה ההכנסות, אם אפשר - - - << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אני לא יכול להגיד, כי כל תחנה יש לה את ההכנסות שלה. אני יכול לתת לך את הדוח הכספי שלי, אין לי שום בעיה. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא הנושא המרכזי, זה רק הביא את השיח - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל זה אחד מהנימוקים. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> אנחנו דיברנו על זה שבסך הכול כשמסתכלים על המכלול וגם כתבנו את זה בצורה הכי ברורה, שיש מספר היבטים וזה אחד מהם. ההיבט המרכזי הוא בדיוק מה שדיבר עליו יושב-ראש הרשות השנייה, שהגדיר בדיוק את כל המורכבות סביב זה. ברגע שאתה מביא אנשים שמשקיעים בתוך עסק מסוים, והם לא רק שלא מצליחים לממש את הרצון שלהם להרוויח מעסק, הם מפסידים בו, ואתה גורר אותם אחר כך לאותו מכרז שאתה דיברת עליו מלכתחילה. וההפסדים שלהם נבעו כתוצאה מכל אותה תקופת קורונה שהייתה. ובנוסף לזה, אין אופק לרדיו העתידי – כשאתה בא לומר לאנשים: אוקיי, תפסידו עכשיו שלוש שנים, ואחר כך תגיד להם – בואו, תשקיעו להיות חלק מרדיו אזורי עתידי במכרז שייפתח בעוד שנה, שנתיים. ואז אתה דורש מהם משהו שגם אין לו היתכנות לאורך זמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גילה, את זה כבר אמרנו. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> לא, אבל דבר כרוך בדבר. ואז אתה גם בא וטוען, לא רק שהפסדתם עכשיו בשנים הללו דרמטית, אתם גם עכשיו נכנסים למערך של תקופת מעבר, שבה בכלל אנחנו לא יכולים להבטיח לכם שיש בכלל עתיד המשכי לרדיו בצורה שזה מתקיים כפי שהוא מתקיים היום ולעתיד לבוא. השינויים של הדיגיטל, בסופו של יום, יוצרים את הסיטואציה שבה כבר היום הם נכנסים לתוך תחרות מסחררת סביב זה, והשאלה היא מה אתה רוצה לעשות עם זה? אנחנו חשבנו, חברי כנסת מכול סיעות הבית, שהדבר הנכון כרגע זה לאפשר קצת אורך נשימה גם עבור המדינה, מתוך אחריות אמיתית לראות את מה אנחנו רוצים לעשות, ולא להיות פזיזים, לרוץ כרגע למערכות שהן לא ברורות אפילו לנו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גילה, אני רוצה להציע משהו. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> וזה גם מתבסס בין היתר על איך זה יתנהל מצד המדינה בעבור אותם אנשים שלקחו את זה על עצמם. והדבר הכי חשוב – לא לאבד את המפעל הזה, כי הוא נותן מענה למקומות שבהם המדיה המסורתית והדיגיטלית לא נותנת להם את המענה היום. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני שחבר הכנסת ביטון יושב-ראש הוועדה יחזור, אני רוצה להגיד: אני מבין שיש פה סכמה, וסך הכול סלע המחלוקת היא אם זה ארבע שנים או שנתיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ומה הנימוקים ומה - - - << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> סלע המחלוקת גם מצויה על מה מעמידים את כל הצעת החוק הזאת. אם זאת הצעת חוק שנועדה לתת פיצוי לקורונה, אנחנו - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, לא. תגידי, את לא נמצאת בדיון? אנחנו כבר שעה מדברים. את תקועה על משפט אחד? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אני מקשיבה, בהחלט - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> קרן, קרן - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> חברות הכנסת, אני פה לידכן. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שורה אחת מתוך 100 טיעונים, את נתקעת על זה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> לא לתקוף עובדת ציבור. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> לא תוקפים עובדי ציבור, אבל איך - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> היא תגיד מה שהיא רוצה להגיד, וכל אחד יגיד, והמחוקק יחוקק. תנו לה, אל תתרגשו, תנו לאנשים לדבר. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> כמו שאמרתי מקודם, הצעת החוק הזאת בנויה על מספר אדנים, עניתי לאדן אחד, ולכן אנחנו לא מתנגדים להצעת החוק. אבל אנחנו מתנגדים להעמיד אותה על אותה רגל שמדברת על פיצוי לקורונה, כי פיצוי לקורונה, אנחנו לא נמצאים במסגרת הנכונה. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> אז נמחק את זה מדברי ההסבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה לא עניין של פיצוי קורונה. אסיים ואז מיכאל יחליף אותי. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> שעה מתדיינים פה על - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גילה, שנייה, אני מבין ואני מבין את הרציונל של ארבע שנים. ואם אתם שואלים אותי, אני חושב שכן צריך ללכת על הרעיון של ארבע שנים וזאת משתי סיבות: כמו ששמענו את כל הנימוקים פה, ארבע שנים זה מספיק זמן וגם בגלל שמדובר בקריאה ראשונה, אנחנו יכולים לעשות את זה בקריאה ראשונה, להעביר את הדבר הזה, ואם יהיו פה עוד, אולי נעשה פה עוד איזה ישיבה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> כן, נשמע את עמדת הממשלה אחרי קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נשמע את עמדת הממשלה, אבל כרגע מדובר על הכנה לקריאה ראשונה. לכן כפי שהחוק מציע, הוא מציע הוראת שעה לארבע שנים. אני לא רואה שום - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוא לא מציע הוראת שעה לארבע שנים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הוראת שעה זו כבר התוצאה של ההסכמות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> הוא מסמיך את הרשות - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, אז אני חוזר בי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> הוא רק מסמיך מישהו אחר להאריך. אנחנו לא מחליטים גם על הזמן. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אנחנו מבקשים שזאת תהיה הוראת שעה לשנתיים. משרד האוצר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> אבל אנחנו מסמיכים אותו, אולי הוא יחליט על שנתיים? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> לא. אבל ההסכמה של ועדת שרים לענייני חקיקה הייתה שהצעת החוק כולה, נגביל אותה להוראת שעה. אנחנו לא נסמיך אותה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל לא היה שם ארבע שנים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> אין בעיה. עמדת הממשלה, אחרי ההצבעה, תבואו לפה ותגידו שזה מה שאתם רוצים. זה יהיה על דעת הרשות השנייה - - - << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> יפה. אנחנו יכולים לחשוב אחרת. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> אבל אם אנחנו מסמיכים את הרשות השנייה לקבוע את ההארכה ואת משך ההארכה - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתם יכולים לדבר עם הרשות השנייה, אתם יודעים לדבר איתם. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אני אומרת את עמדת הממשלה. הרשות השנייה אינה חלק מהממשלה. << מנהל >> (היו"ר מיכאל מרדכי ביטון, 12:45) << מנהל >> << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל אתם יודעים לדבר איתם. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> בוודאי יודעים לדבר איתם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> גם אנחנו לא חלק מהממשלה ואתם מדברים איתנו. אתם יודעים לדבר אחד עם השני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה הרשות השנייה "אינה" חלק מהממשלה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הם תאגיד סטטוטורי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הם רשות נפרדת. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> סליחה, אם את לא יודעת, אז הם גם שליחי הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם זרוע ארוכה של הממשלה - - << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> זרוע ביצועית של הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - לביצוע מדיניותה מתוקף חוק שהממשלה חוקקה. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> ובהחלט זה מתוקף תפקידם הסטטוטורי כדי שלא תנהלו אותם עד כדי כך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הממשלה הסמיכה אותם לפעול בשם הממשלה בתחומים מסוימים. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אין צורך להיכנס לוויכוח. בכל אופן, עמדת ועדת השרים הייתה שאורך הוראת השעה ייקבע בתיאום משרדי האוצר והתקשורת. ועמדת משרד האוצר - - << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> מעולה, אז תדברו עם הרשות השנייה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> - - שהוראה השעה לא תהיה - - - << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אבל זה לא נכון. סליחה - - - << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> גם אם זה נאמר, תנהלו את זה עם הרשות השנייה ולא כאן בוועדה. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בן בסט, נא לא להתפרץ. תן לנו לנהל את העניין. ענבל, רצית להגיד משהו או כשכבר אמרת שלא הייתי פה? אין לך מה להגיד. איתי, הצעה? כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שאני מציע, גם בעקבות הדברים שנשמעו כאן, שבאמת שלא נתייחס ספציפית רק לתקופת משבר הקורונה, אבל כן נמנה אותו כשיקול, כי כתבתם את זה בדברי ההסבר - - - << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> אפשר למחוק את דברי ההסבר. אפשר לייצר אותם שינויים פה - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אמרת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי, תמשיך. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> לא, שלא תתלו על זה אחר כך בהמשך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גילה, גילה, רגע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שאני מציע שבגלל, כמו ששמענו כאן, יש סיטואציה ייחודית, אז שההארכה הזאת הנוספת תהיה רק בשל נימוקים מיוחדים. אפשר להגיד שקשורים בין היתר למשבר הקורונה, כלומר, לא להגיד שזה רק קשור לקורונה. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> אוקיי, מצוין. לא אמרנו רק, יש פה פירוט שלם של הדברים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ומבחינת הוראת השעה, מה שאני מציע בכל זאת, שוב, אם אנחנו מדברים כרגע על בעלי זיכיונות שהזיכיון שלהם עומד להסתיים בשנתיים הקרובות או יותר שההארכה הנוספת תחול רק על מי שמצוי כעת בתקופה האחרונה האפשרית להארכה לפי החוק. כלומר, לא על תחנה שקיבלה זיכיון רק לפני שלושה חודשים, ששם יש לה אופק של כמעט 16 שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק על מי שעלול להיפגע. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> בגלל זה אנחנו רוצים להשאיר את שיקול הדעת לרשות. זה בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את זה אתה תחליט. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סביר. ואני בכל זאת משקיע לשקול כן לכתוב: בין השיקולים שהמועצה תשקול, גם את השיקול של פגיעה בתחרות ופגיעה באינטרס הציבורי בלא מכרז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר. זה יבוא אחרי קריאה ראשונה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא כרגע - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. קריאה ראשונה. לממשלה יש זמן לדון בקרבה, להגיע להסכמות; אוצר; תקשורת. רשות שנייה, למרות שאתה לא שייך לממשלה, אולי יבדקו איתך משהו, את העניין, מה אתה חושב, אולי במקרה בגלל שאתה מחליט בסוף, ישאלו אותך מהי עמדתך. אולי. ואחרי שתעשו את כל זה, אחרי קריאה ראשונה, תבואו לדיון עם קריאה שנייה ושלישית ונבדוק. ואם אתם תשכנעו אותנו, נכניס את מרכיב הדאגה לתחרות. יושב-ראש הרשות השנייה, אמרת משפט חשוב מאוד: זה הזרוע התקשורתית הכי חלשה של מדינת ישראל. לא רק שהיא חלשה, היא הוחלשה בקורונה. זה המצב שאנחנו נמצאים בו. ואם אפשר לייצר יציבות, אגב, כשהוסמכה הרשות השנייה לעשות בקרה על ערוץ 2 וכן הלאה, אחת הסמכויות הראשיות שלה היה לוודא שהם לא עושים עסקים אחרים או פעילות אחרת שתפגע באיתנות הפיננסית שלהם. חובת הרשות השנייה לדאוג לאיתנות הפיננסית של הגופים שהיא מפקחת עליהם. זה ביסוד המשימה שלך. ולכן נראה לי סביר כרגע להתקדם. יהיה עוד הרבה דיו ומילים וטענות וגם כשתביאו את כל עמדת הממשלה מקשה אחת, עד אז – תקשורת, אוצר, רשות שנייה וכל נוגע בדבר הממשלתי. עמדה אחת משותפת שתגיע אחרי קריאה ראשונה לפה – אנחנו לא נוכל להתעלם ממנה, ונוכל להיות קשובים לה אם יהיה בה מרכיב של תחרות. תעשו את הבדק בית עד אז בסוגיית הדאגה לתחרות כפי שאמר היועץ המשפטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק עוד מרכיב אחד שאשמח אם חברי הכנסת יאמצו והוא למען השקיפות, שהחלטות המועצה על הארכות הזיכיונות בכלל, לפי סעיף 35, יהיו מנומקות ויפורסמו לציבור באתר הרשות. בעיני זה מרכיב הכרחי. אני חושב שהיה צריך לעשות את זה גם בלי לכתוב בחוק, אבל נראה לי מאוד נכון לעגן את זה כבר עכשיו בחקיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הנוסח ישתנה בעקבות ההערות, היועץ המשפטי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. עכשיו אקרא. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אז אנחנו רק מבקשים שבמקום התייחסות מפורשת לקורונה יהיה התייחסות להיבטים כלכליים או קשיים כלכליים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל כתוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> איתי הרגע הקריא נוסח שהיינו מבקשים לשנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה את לא רוצה שיתייחסו לקורונה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> היא מפחדת מהשלכות רוחב שקשורות לקורונה. זה בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הממשלה שמה עשרות מיליארדים בגלל קורונה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זה בדיוק מה שאמרנו. היא שמה באופן ישיר ובתוכנית מענקים ישירה ולא באופן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם באופן מיוחד למצבים מיוחדים לסקטורים וגופים מיוחדים, תוכניות סיוע מיוחדות בקורונה. והקורונה, נקווה שהיא מאחורינו, ואנחנו לא פוחדים להגיד שהיא השפיעה על המשק באין סוף היבטים, כולל ההיבט הזה. זה לא כזה סוד גדול. אם את רוצה, אני לא מרגיש צורך למחוק את המילה קורונה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אנחנו לא אומרים למחוק, אנחנו מבקשים להחליף אותה בהיבטים כלכליים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בין היתר, בין היתר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היבטים כלכליים המושפעים מנסיבות השנים האחרונות. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> גם השנים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בן בסט, אתה מפריע לי. שב, בבקשה. תקריא את הנוסח בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אקרא כמובן משהו מאוד ראשוני. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב–2022 תיקון סעיף 35 1. "בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990, בסעיף 35(א), במקום "לשלוש תקופות נוספות" יבוא "לארבע תקופות נוספות". וכאן אנחנו נכניס את התיקון: "כאשר ההארכה לתקופה הרביעית, תהיה רק בשל נימוקים מיוחדים הקשורים, בין היתר, להיבטים כלכליים" << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> "המושפעים מנסיבות השנים האחרונות". בכל זאת אנחנו רוצים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הם חייבים. זה בכל מקרה מדובר רק על תחולה של מי שכרגע עומד להסתיים זיכיונו. אני חושב שזה בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו נבהיר מבחינת התחולה שהסמכות הזאת להארכה חלה רק על מי שמצוי כעת בתקופת הזיכיון האחרונה האפשרית להארכה לפי החוק. כלומר, כבר שבעצם הוא עומד למצות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שהוא נפגע ישיר. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> התקופה האחרונה זה בסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, ושהחלטות המועצה לפי סעיף 35 יהיו מנומקות ויפורסמו לציבור באתר האינטרנט של המועצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הרשות השנייה, מקובל עליכם? אוקיי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כפי שנוסח, מי בעד תיקון סעיף 35 כפי שהוקרא על ידי היועץ המשפטי? מי מתנגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה אחד. התיקון, סעיף 35, מאושר. אין עלות תקציבית. יעבור לקריאה ראשונה וישוב אלינו. ואם נידרש נעשה בו שינויים. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:52. << סיום >>